נמצאו 234 ספרים בקטגוריה
לכל הספרייה
מאת: נעימה ברזל
תיאור: המתנחלים בלבבות, ספרה של נעימה ברזל הוא סיפור מקום וביוגרפיה דורית וקבוצתית ישראלית, הבוחן ומנתח את התפישה והפרקטיקות של הקבוצה האמונית בשנותיה המעצבות.
זהו סיפורם של מנצחים ומפסידים, של שובים ונשבים.
שתי קבוצות של צעירים, זו של שיח לוחמים מזה והקבוצה האמונית מזה, מסמנות לאחר מלחמת ששת הימים, את דמות החלוץ היהודי החדש כחלק מ'ההתגלות' שחשפה המלחמה. הדיון ההשוואתי בספר מתמודד בין השאר עם השאלות, האם היה ממש בטענתם של אנשי אמונים שהם הנם ממשיכיה האותנטיים של תנועת העבודה, הגותה, רבניה וחזון הגאולה שלה? כמו גם, מדוע לא הצליחה להתגבש אלטרנטיבה תיאו־פוליטית לתפישה האמונית שתמצא מאמינים ועושים בקרב תנועת העבודה?
מסגרת הזמן של הדיון ההיסטורי מתחילה באמצע שנות ה־ 60 ומסתיימת באמצע שנות ה־ 80 של המאה ה־ 20.בתוכה נבחנת השאלה האם נקודת זמן זו מציינת את אי־הפיכות המצב הפוליטי בשטחים הכבושים? בספר נבחנות יצירתן והשפעתן של ההמשגות שנוצרו על ידי אידיאולוגים ואנשי המעשה של הקבוצה האמונית על תפישות היסוד של הציונות והיהדות. לניתוח תהליך ההבניה המושגית מצטרף תיאור התנופה הדורית המרשימה של בעלי הכיפות הסרוגות שתבעו את מקומם בחזית הישראליות החדשה.
כיצד נבנתה האליטה האמונית? על מה היא ביקשה לקחת בעלות? מדוע נקודת ההתחלה מוצגת בספר בסיפור הקמת כפר עציון? מה הם אפיוני הקשר שנוצר בין גוש עציון להתנחלות בחברון? מה הם תווי ההיכר והפרקטיקות של סיפורי הקמת ההתנחלויות הראשונות שהיבנו את אתוס השיבה ותרבות הזיכרון? איך נבנתה ההנהגה האמונית וכיצד ניתן להבין את הכרעותיה הרעיוניות והמעשיות? מה היו הנסיבות החברתיות והתרבותיות ומי היו דמויות המפתח בחברה בישראל, שאפשרו את חדירת התפישה האמונית לרובדי העומק של התודעה הקולקטיבית במדינה? מה היה סוד כוחם והקסמם של הפתרונות האמוניים לגבי שאלות של זהות, ישראליות, יהדות, דמות האחר, העבר והעתיד היהודי־ישראלי, ועוד.
ברזל מבקשת מקוראיה להביט נכוחה במורכבותה ופשטנותה כאחד של התפישה האמונית, בדמויותיהם ובמשנתם של מוביליה, ולבחון במבט מפוכח את ההגדרה החדשה של מושגי היסוד של הציונות והיהדות שהנחילו אנשי אמונים. זהו סיפור עצוב המנכיח את כוחה וחשיבותה של הקבוצה האמונית, ולא פחות מכך מציב מראה ביקורתית מול טיעוניה. חיבור זה מחדד את ההבנה בדבר המחיר המתעצם של מצב הכיבוש המתמשך ואינו מאפשר להסיט ממנו את המבט .
הספר המתנחלים בלבבות אינו טוען לאובייקטיביות. משולבים בו קטעים מיומנה של המחברת שנכתבו במקביל לעבודתה בארכיוני ההתנחלויות. כתיבתה השוזרת בין מחקר ועיון לעדות משתתפת, חושפת את הקורא למשמעותה של תפישת נינוחות השעונה על הדרת האחר והצדקת הגזל כמובן מאליו.
הקיבוץ המאוחד
מאת: דנה בלאנדר, חן פרידברג, אביטל פרידמן
תיאור: באילו נושאים אמורה לעסוק ועדת חקירה פרלמנטרית בכנסת? האם יש להרחיב את סמכויותיה כדי שתוכל למלא ביעילות את תפקידה כמפקחת? אילו אמצעים ואילו שינויים נדרשים לשם טיוב עבודתה? ועדת חקירה פרלמנטרית היא אחד הכלים שבאמצעותם הפרלמנט מממש את תפקידו כמפקח. הוועדה מאפשרת לפרלמנט לחקור לעומק נושא מסוים שעל סדר היום ולמקד את תשומת הלב הציבורית בו. באמצעות כלי זה הרשות המחוקקת יכולה לבחון את נבכי הרשות המבצעת, לחשוף שחיתויות, להגביר את השקיפות של מנגנוני הבירוקרטיה ולברר ביסודיות נושאים בעלי עניין ציבורי. אלא שכמו כל מנגנון פרלמנטרי אחר אפשר שגם ועדת חקירה פרלמנטרית תתברר ככלי שמקדם את האינטרס הציבורי או לחלופין פוגע בו, תלוי איך משתמשים בה. הניסיון הישראלי מלמד שוועדות חקירה פרלמנטריות מסוימות הביאו לשינוי מהותי במדיניות ובשיח הציבורי בשעה שפעילותן של אחרות הסתיימה בלא כלום. המחקר שלפנינו בוחן כיצד משתמשת הכּנסת בכלי זה של ועדות חקירה פרלמנטריות. הוא סוקר את ההיסטוריה של ועדות החקירה הללו, מנתח מקרים אחדים של ועדות שהוקמו בעבר ומציג השוואה של דרכי השימוש בכלי זה במדינות אחרות.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: שילה הטיס-רולף
תיאור: האם צריך להגדיר את תפקידו של חבר הכנסת?
תפקידו של חבר הכנסת, כמו תפקידם של חברי פרלמנט במדינות דמוקרטיות אחרות, אינו מוגדר כיום. ההסבר הנפוץ לכך הוא שהמנדט של חברי פרלמנט, ובכללם חברי כנסת ישראל, הוא מנדט חופשי שמאפשר להם לבצע את תפקידם על בסיס שיקול דעתם, ועל כך הם נותנים את הדין בבחירות הכלליות. שילה הטיס רולף מערערת על תפיסה זו. היא טוענת כי צריך להגדיר את התפקיד בשל ההתמקצעות שלו, משום שחלק מזכויותיו וחובותיו של חבר הכנסת מוגדרות בחוק כפונקציה של תפקידו (שאינו מוגדר) ובגלל הבּוּרות השוררת בקרב הציבור ובקרב חברי הכנסת עצמם באשר למהותו של התפקיד.
למעשה, רוב רכיבי התפקיד כבר הוגדרו בתפזורת במקומות שונים – בחוקים, בתקנון הכנסת, בנוהגי הכנסת ובפסיקות של בג"ץ . מה שצריך לעשות כעת הוא לאסוף את כל החלקים המפוזרים, להפנות אצבע לחלקים החסרים ולהרכיב כמו פאזל את תמונת התפקיד. זה מה שהספר עושה, אף שרק הכנסת רשאית להגדיר רשמית את התפקיד.
הספר מתבסס על ספרות מקצועית בתחום הפרלמנטריזם, על מקורות רשמיים העוסקים בתפקיד חבר הכנסת , על דוגמאות היסטוריות מאז קום המדינה ועד ימינו ועל התייחסויות לתפקידם של חברי פרלמנט בדמוקרטיות אחרות. מובא בו גם מידע רב מניסיונה האישי של המחברת מן השנים הרבות שבהן עבדה בכנסת בתחומים שונים.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: תמר הרמן, אור ענבי, וויליאם קביסון, אלה הלר
תיאור: מדד הדמוקרטיה הישראלית מתקיים במסגרת מרכז גוטמן לחקר דעת קהל ומדיניות ומציע הערכה שנתית של איכות הדמוקרטיה הישראלית. לצורך זה נערך מדי שנה בשנה, 17 שנים ברציפות, סקר רחב במדגם מייצג של האוכלוסייה הישראלית. מטרתו של הסקר לעמוד על המגמות בחברה הישראלית בשאלות כבדות משקל הקשורות להגשמת הערכים והיעדים הדמוקרטיים ולתפקוד של מערכות השלטון וממלאי התפקידים הנבחרים. ניתוח התוצאות מבקש לתרום לדיון הציבורי על מצב הדמוקרטיה בישראל וליצור מאגר מידע רחב שיעמיק את הדיון בנושא.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
תיאור: בפרט ובכלל הוא בראש ובראשונה כתב עת של החוקרים הצעירים בוגרי התכנית "זכויות אדם והיהדות" של המכון הישראלי לדמוקרטיה, שעורכי כתב העת עומדים בראש. מדובר בתלמידים לתואר שלישי, מכל האוניברסיטאות בישראל וממגוון ענפי ידע, שיַחלקו עם הקוראים את פרי עמלם האקדמי בתחום התמחותם. אופיו של כתב העת הוא אפוא רב-תחומי ובינתחומי, והחיבורים שיפורסמו בו הם יצירות של חוקרים מעולים בתחילת דרכם באקדמיה הישראלית. העורכים רואים בעיני רוחם כתב עת שמצליח לבסס את העיסוק במפגש שבין יהדות, ריבונות וזכויות אדם כתחום ידע עמוק ורבגוני. נעשה כל שביכולתנו שהוא יצמיח רעיונות ומחשבות מקוריים שיעשירו את הדורות הבאים של יהודים ואת המפעל היהודי החשוב ביותר בדורנו – מדינת ישראל.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: יאיר שלג
תיאור: אחד הכוחות המשמעותיים שעיצבו את ההיסטוריה של המגזר הדתי–לאומי הוא הרצון לפרוץ את מקומו השולי בעשורים הראשונים של המפעל הציוני ולהגיע למעמד מרכזי, ואולי אף דומיננטי, בהנהגת החברה הישראלית. מאז מלחמת יום הכיפורים ומפעל ההתיישבות שמעבר לקו הירוק שבא בעקבותיה הציונות הדתית מתקדמת בהתמדה להשגת היעד הזה. היא בולטת כיום לא רק בשדות ההתיישבות והביטחון, אלא גם בשדות המשפט והתקשורת, שירות המדינה והמגזר העסקי. אנשיה רואים בעצמם "אליטה חדשה" שזכתה להחליף את "האליטה הישנה", זו של תנועת העבודה והמגזר האשכנזי החילוני. התהליך הזה מעורר כמובן מגוון שאלות: מה טיבו המדויק של היעד הדתי–לאומי האם הגמוניה בלעדית או שותפות בהנהגה עם תנועות אחרות? האם אפשר לקבוע שהציונות הדתית הצליחה להשיג את יעד ההנהגה או שמא היא עדיין גורם משני בחברה הישראלית, גם אם חשוב יותר מבעבר? מהם המחירים ששילמה הציונות הדתית על התהליך – מבית (חיקוי האליטה החילונית וחילון) ומחוץ (הגברת העוינות כלפיה)? והעיקר: האם היו לתהליך הזה מחירים כבדים מבחינת החברה הישראלית והנורמות הליברליות–חילוניות שלה? קובץ המאמרים שלפנינו בנוי משלושה שערים: הראשון בוחן השפעות שונות על עולמה ודרכה של הציונות הדתית - למן אירועים נקודתיים כמו רצח רבין וההתנתקות ועד לתהליכים כמו הפוסט–מודרניזם והניו–אייג' החסידי; השער השני עוסק בתחומים שהציונות הדתית כבר בולטת בהם: הצבא, הגרעינים התורניים, התקשורת, מערכת החינוך, הפמיניזם הדתי והתרבות הישראלית הכללית; השער השלישי מביא 14 מסות קצרות שעיקר עניינן מקומו הרצוי והמצוי של המגזר הציוני–דתי בחברה הישראלית הכללית.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: גדעון רהט
תיאור: האם התחושה שהפוליטיקה נעשית יותר ויותר אישית ופחות ופחות מפלגתית בוססת על ממצאים שיטתיים או שמא מדובר בתחושה בלבד? אם אכן המגמה יא של היהפכות הפוליטיקה ליותר אישית – מה שמכונה "פרסונליזציה וליטית" – האם היא בולטת במיוחד בישראל? האם היותה של ישראל בעבר מדינת מפלגות _ – שבה המפלגות היו השחקניות הראשיות בפוליטיקה – יוצרת צב שגם אחרי תהליכים של פרסונליזציה, הפוליטיקה בישראל היא עדיין פלגתית במידה רבה? מהן התוצאות של היהפכות הפוליטיקה לאישית? האם עידן הפוליטיקה האישית הדמוקרטיה מתחזקת או נחלשת? חקר זה מבקש להשיב על שאלות אלו. הוא פותח בהגדרה של תופעות פרסונליזציה והפרסונליזם וסוקר את סיבותיהן; ממשיך בניתוח שיטתי של פרסונליזציה ושל הפרסונליזם הפוליטיים בישראל; ומקנח בניתוח התוצאות אפשריות של התפתחויות אלו. מחקר זה שלוש מטרות עיקריות: הראשונה, להציג לקוראי העברית חיבור קדמי שעניינו תופעה פוליטית רלוונטית לעולם הפוליטי הנוכחי בכלל למערכת הפוליטית הישראלית בפרט; השנייה, להציע ניתוח שיטתי מעודכן של פסונליזציה ושל פרסונליזם פוליטיים בישראל; והשלישית, לעורר מחשבות ודיון בנושא עתיד הדמוקרטיה בעידן הפוליטיקה האישית.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: גיא לוריא
תיאור: השיטה הנוהגת הנוכחית בישראל למינוי שופטים מבוססת על החלטה של הוועדה לבחירת שופטים, שחברים בה נציגים של הרשות המחוקקת, הרשות המבצעת, הרשות השופטת ועורכי דין. אלא שבשנים האחרונות הולכים ומתגברים הקולות הקוראים לערוך בשיטה זו שינויים מרחיקי לכת. האם השיטה הישראלית לבחירת שופטים פוגעת בדמוקרטיה? האם היא חריגה בהשוואה בינלאומית? ומדוע היא עוצבה כפי שהיא ולא אחרת? מחקר מדיניות זה מציג את שיטת מינוי השופטים בישראל. במוקד הדיון עומדת הוועדה לבחירת שופטים והיוזמות של השנים האחרונות לשינויים בהרכבה ובדרכי עבודתה. כדי לנסח מסקנות והמלצות מנומקות ומבוססות המחקר בוחן במבט היסטורי את הסיבות לעיצוב השיטה כפי שהיא היום, עורך עיון תיאורטי בעקרונות המנחים הראויים למינוי שופטים ועושה השוואה בין שיטות לבחירת שופטים בעולם. המסקנה היא שהוועדה לבחירת שופטים והאיזון העדין שהושג באמצעותה בין העקרונות של עצמאות השפיטה לאחריותיותה מתאימים לתנאים המיוחדים שהרשות השופטת בישראל פועלת בתוכם – אי שריון מעמדה בחוקה והיעדר עצמאות מוסדית. לכן, ושלא כמו הטענות שעולות מפעם לפעם בשיח הציבורי, המסקנה של מחקר מדיניות זה היא שאומנם יש צורך לשנות פרטים כאלה ואחרים בשיטה הנוהגת למינוי שופטים, אבל אין סיבה לשנות את העקרונות המונחים בבסיסה.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: אריק רודניצקי
תיאור: בבחירות לכנסת ה־ 23 (מרץ 2020 ) הגיע שיעור ההצבעה של האזרחים הערבים לרמתו הגבוהה ביותר זה שני עשורים – 64.8% . הרשימה המשותפת זכתה להישג חסר תקדים, 15 מושבים. נתונים אלו יוצרים את הרושם שהערבים שוב "נוהרים לקלפיות", והמשחק הפרלמנטרי חוזר, שוב, להיות רלוונטי עבורם. ואולם התמונה האמיתית ברורה: השתתפות הערבים בבחירות לכנסת בשנים האחרונות נמוכה באופן מובהק לעומת העבר, ורק מעט יותר ממחצית מהציבור הערבי משתתף כיום בבחירות. הדיון בהתנהגות הפוליטית של האזרחים הערבים בבחירות לכנסת רלוונטי היום יותר מתמיד. רצה הגורל ולראשונה בהיסטוריה של מדינת ישראל נערכו שלוש מערכות בחירות בתוך פחות משנה אחת. אור הזרקורים הוסט לרגע מתוצאות הבחירות ומתפקודה של הכנסת אל התנהגות הבוחרים בתקופה זו. מהם שיקולי ההצבעה של הבוחר הערבי? האם הימנעות חלקים מציבור זה מהשתתפות בבחירות פירושה החרמה מכוונת שלהן? האם יש בציבור הערבי עניין בהקמת מסגרות פוליטיות חוץ־פרלמנטריות כחלופה להשתתפות בבחירות לכנסת? היכן נמצא המפתח לשינוי – האם הוא טמון במערכת הפוליטית הערבית עצמה או במערכת הפוליטית הישראלית הכללית? המחקר המובא כאן מבקש לענות על שאלות אלו מתוך פרספקטיבה רחבה, ולשם כך מתבסס על ניתוח מעמיק של סקרי דעת קהל שנערכו בציבור הערבי בתקופת מערכות הבחירות בשנה החולפת, לרבות ניתוח נתונים גולמיים שטרם פורסמו עד כה.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: דניאל סטטמן, גדעון ספיר
תיאור: מעמדה של הדת במדינה תופס מקום מרכזי בשיח הציבורי והפוליטי, בארץ ובעולם. ייחודו של ספר זה בתפיסה השיטתית והמקיפה שלו באשר למקום הדת בישראל. מצד אחד, הספר דוחה את ההנחה הרווחת שלפיה הליברליזם מחייב את הפרדת הדת והמדינה. מצד אחר, הספר מציע פרשנות מצמצמת להגנות המיוחדות המוענקות לדתיים, המעוגנות בזכות לחופש דת ובחשיבות ההגנה על רגשות דתיים. נושאים מעוררי מחלוקת ורגישים כגון גיוס בחורי ישיבות, מימון ממשלתי לחינוך הדתי ונישואים וגירושים ברבנות נדונים בספר במבט מפוכח, משפטי ופילוסופי, המספק כלים לחשיבה צלולה ולדיון פורה. יהיו עמדותיהם של הקוראים בסוגיה זו מגובשות ככל שיהיו, הספר מספק להם הזדמנות מצוינת לבחון אותן מחדש.
משכל (ידעות  ספרים)הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה
מאת: אליעזר שביד
תיאור: הרנסנס היהודי-ציוני בישראל עורר התעניינות מחודשת במשנתו של אהרן דויד גורדון. ספר זה נועד לסייע בלימוד כתביו הפילוסופיים העמוקים, שכדי להבינם יש לדעת את הקשרם ההיסטורי ולהכיר את המשנות שאתן התמודד, חלק עליהן וגם הושפע מהן. הספר נכתב כפירוש רחב למאמרו "לבירור רעיוננו מיסודו", שבו ביקש להציג את משנתו הכוללת בתמציתיות ובשיטתיות.
מוסד ביאליק
מאת: עופר אריאן
תיאור: הספר 'ישראל ומדינת הרווחה' מציע הסבר ייחודי לאחד הנושאים הסבוכים יותר הנוגעים לכל אחד ואחת מאתנו. בשל מורכבות הנושא והשימוש התכוף של נבחרי הציבור במושגים מבלבלים, התקבעה בישראל הסכמה – שאין לה בסיס של ממש – שאת מגבלות מערכי הרווחה בישראל יש לתלות, קודם כול, במחסור במשאבים כלכליים מספיקים. נסקר בו בקצרה (אבל באופן ממצה) הרקע להתגבשות רעיון מדינת הרווחה בעולם המפותח, ובתוך כך הוא עומד על רכיביו העיקריים של מערך רווחה לאומי ראוי. מובאות בו דוגמאות מן העולם הרחב, והן מוצגות בזיקה לרעיונות התאורטיים ולהתחבטויות שאפיינו את יישומם הלכה למעשה. פרקו האחרון של הספר עוסק במקרה הישראלי, ומעיד על מציאות הדברים בישראל לעומת מה שקיוו להשיג.
מוסד ביאליק
מאת: אלי יופה
תיאור: בסין בת-ימינו "נועד 'צבא השחרור העממי' למלא תפקיד מרכזי. הדבר נובע מכך שכוחות הצבא עשויים להכריע את תוצאותיו של מאבק כוחות בדרג העליון, למגר גורמים מרדניים מקומיים, לדכא מרידה המונית או אף לבצע הפיכה. בתהליך הפיכתה של סין למעצמה עולמית. שלא כהנחה הרווחת, הצבא הסיני מעולם לא היה מאוחד בעמדותיו, וחילוקי דעות שררו תדיר בינו להנהגה הפוליטית. חילוקי דעות אלה ואופן גישורם, מעורבות הצבא בפעילויות אזרחיות, תפקידו בהשלטת סדר, ועמדותיו ביחסי החוץ השפיעו רבות – וימשיכו להשפיע – על עתיד סין.
מוסד ביאליק
מאת: דב שוורץ
תיאור: "ציונות דתית" הוא קובץ מחקרים מטעם המכון לחקר הציונות הדתית ע"ש ד"ר זרח ורהפטיג, שעניינו בהיסטוריה של הציונות הדתית, בהגות הפילוסופית של אנשי הציונות הדתית ובתהליכים העוברים על התנועה והחברה הציונית הדתית, מייסודה בשנת 1902 ועד ימינו.
בקובץ זה מחקרים על מנהיגים, רבנים ומחנכים בולטים בציונות הדתית: מראד פרג, הרב אברהם יצחק הכהן קוק, אליעזר מאיר הלוי (רא"מ) ליפשיץ, הרב יצחק אריאלי והרב אליעזר ברקוביץ, וכן מאמר על השיח הרבני בקרב רבני הציונות הדתית על התופעה של נסיעה לאומן.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: דב שוורץ
תיאור: "ציונות דתית" הוא קובץ מחקרים מטעם המכון לחקר הציונות הדתית ע"ש ד"ר זרח ורהפטיג, שעניינו בהיסטוריה של הציונות הדתית, בהגות הפילוסופית של אנשי הציונות הדתית ובתהליכים העוברים על התנועה והחברה הציונית הדתית, מייסודה בשנת 1902 ועד ימינו. בקובץ זה מחקרים על הנצי"ב מוולוז'ין, על הרב אברהם יצחק הכהן קוק, על שמואל חיים לנדוי (שח"ל), על הרב דוד שלמה שפירא, על המשמעויות של איחוד המזרחי והפועל המזרחי ועל חוג האידאולוגים של ישיבת "מרכז הרב".
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: דב חנין, דני פילק
תיאור: "זהו ספר אופטימי המכוּון גם לפסימיסטים" – כך נפתח ספרם של דב חנין ודני פילק, מה לעשות עכשיו. והם מדגישים: "האופטימיות של הספר הזה איננה נאיביות". אבל:

איך אפשר להיות אופטימי במציאות הדרמטית, המאיימת לעיתים, של המאה ה-21?
איך אפשר להתקדם לעבר חברה צודקת, שוויונית וסולידרית, בעולם שנראה צועד לכיווּן ההפוך?
מה ניתן ללמוד מן הניסיון של מאבקים שהתנהלו בעולם וגם אצלנו?
איך אפשר לבנות בישראל תנועה רחבה למען שינוי?
ומה נוכל אנחנו – את, אתה, אני – לעשות כדי לקדם תנועה כזאת? הספר מתאר יוזמות ומאבקים שהתנהלו בעולם ובארץ, בשילוב עם דיון ביקורתי על תיאוריות שינוי מובילות. והוא מסופר לא מזווית הראייה של אנשי מחקר, אלא מתוך המבט הקרוב, הישיר, של אנשים המתמקדים בעשייה בשטח. דווקא מכאן, הם אומרים, אפשר להיות אופטימי.
משכל (ידעות  ספרים)ספרי עליית הגג
מאת: ניר קידר
תיאור: מדינת ישראל היא מהמדינות היחידות בעולם שלא אימצה חוקה בסמוך להקמתה. מה הסיבה לכך? האם ראש הממשלה דוד בן-גוריון באמת התנגד לחוקה כי לא רצה מסמך משפטי שיגביל את כוחו? וכיצד קשור הוויכוח על החוקה לשאלות המטרידות את החברה הישראלית כיום בעניין "חוק הלאום", הדמוקרטיה הישראלית, יחסי הצבא עם הדרג הפוליטי ומעמדה של מערכת המשפט? הספר שופך אור חדש על פרשת החוקה ומזמין את הקוראים לחשיבה אחרת על עיצובה של ישראל כמדינת חוק דמוקרטית.
מאת: דפנה ברק-ארז
תיאור: איסורי החזיר זכו למעמד מיוחד בהיסטוריה היהודית ובתרבות היהודית. יהודים ולא-יהודים ראו בהם סמל, ובשנותיה הראשונות של המדינה הם הוכנסו רשמית אל ספר החוקים הישראלי: בשנת 1956 חוקקה הכנסת חוק המתיר לרשויות המקומיות לאסור או להגביל בתחומן גידול חזירים ואף החזקה של בשר חזיר וסחר בו. בשנת 1962 נחקק חוק האוסר באופן כללי על גידול חזירים והחזקתם, מלבד חריגים מעטים. חוקים וחיות אחרות עוקב אחר סיפורם של חוקים אלה – ההתנגדות שהם עוררו, תהליך אימוצם ואכיפתם הלכה למעשה ושחיקת השפעתם – מתוך הכרה בכך שהמחלוקות בנושא זה משמשות מפתח להבנת שינויי עומק בחברה הישראלית בשאלות של דת ומסורת, תרבות וזהות לאומית, והאיזונים הנדרשים בין אינטרסים ציבוריים לזכויות הפרט. האם ההיחלשות שחלה בתמיכה הציבורית בחוקי החזיר מעידה על שינוי ביחסו של הציבור היהודי בישראל למקומה של הדת במדינה? באיזה אופן משתלב סיפורם של חוקי החזיר בהסדר ה"סטטוס קוו" ובשינויים המתחוללים בו? חוקים וחיות אחרות עוסק בשאלות אלה ואחרות, כשלעצמן ובהקשר הרחב יותר של דת, זהות ותרבות בישראל של היום.
הוצאת אוניברסיטת בר אילןכתר ספרים (2005) בע"מ
מאת: יונתן נ' גז, רעות ברק וויקס, מניה כגן
תיאור: כיצד ניצור עולם בו לכל אדם באשר הוא יש גישה למים נקיים ותשתיות בסיסיות? איך נוודא שכל אישה תוכל למצות את כישוריה, ללמוד ולעבוד בתחום המתאים לה? כיצד נאפשר לכל קבוצות האוכלוסייה לממש את מלוא יכולותיהן? ואיך נשיג כל זאת באופן שמגן על הטבע ועל החי, ומבטיח עתיד בר קיימא לכולם? תחום הפיתוח הבינלאומי חותר לשפר את איכות החיים של אוכלוסיות מוחלשות ברחבי העולם, ובפרט ביבשת אפריקה. בעשרות השנים האחרונות נעשתה התקדמות רבה בהבנה התיאורטית של התחום ובבניית התערבויות מותאמות לצורכי אוכלוסיות שונות. עם זאת, עולם הפיתוח רחוק מלהיות מקשה אחת, ולמעשה הוא רב פנים, פולמוסים, ולעתים אף כישלונות. שאלות יסוד לגבי יעילותם של ערוצי פיתוח בינלאומיים, קיימוּּתם, והיותם שעתוק־כביכול של דפוסי ניצול וחשיבה קולוניאלית, אשר מקובלות בעולם זה שנים רבות ואף הובילו לגישות פוסט־פיתוּחיוֹת, לא זכו כמעט להדהוד בכתיבה העברית עד כה. הספר שלפניכם מתווה מסלול חלוצי של הרחבת הידע והדיון בישראל ובשפה העברית. ארבעה עשר פרקיו מובילים את הקורא לאורכה ולרוחבה של יבשת אפריקה. המחברים — אנשי אקדמיה ואנשי שטח — פורשים בפנינו את ניסיונם העשיר, ומזמינים אותנו לשאוב השראה מסיפורי הצלחה ולהסיק מסקנות מיוזמות שכשלו. באמצעות שילוב בין ממדים תיאורטיים למבחר מקרי בוחן מרחבי היבשת, הספר מבקש לעמוד על מורכבותו הגדולה של תחום הפיתוח, אשר באה לידי ביטוי בבעיות מבניות, יחסי כוח רבי פנים, הבדלים תרבותיים ומתח מתמיד בין הלכה ומעשה. ספר זה פותח צוהר לעולם הפיתוח מתוך כוונה להגביר מודעות לחשיבות התחום, להבטחותיו ולאתגרים הטמונים בו, ולהציבו בקדמת הדיון הציבורי בישראל. הספר מלווה את הקורא מן המפגש המבואי עם עולם הפיתוח ועד לניסוח ביקורת מורכבת על אודות דרכי החשיבה והפרקטיקות המקובלות בתחום.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: יצחק גל-נור, אייל טבת
תיאור: בשנת 2007 החל במרכז לצדק חברתי ודמוקרטיה ע"ש יעקב חזן במכון ון ליר בירושלים מחקר רב־תחומי רחב היקף, שחלקו הראשון פורסם בספר מדיניות ההפרטה בישראל (בעריכת יצחק גל־נור, אמיר פז־פוקס ונעמיקה ציון, 2015). ספר זה הוא המשכו המתבקש, בשל ההנחה שרגולציה היא ערובה למניעת כשלים אפשריים כתוצאה מהפרטה וממיקור חוץ. בספר רגולציה בישראל: ערכים, אפקטיביות, שיטות שלושה חלקים.
במרכזם של השניים הראשונים עומדות השאלות האם הרגולציה יכולה לאזן בין ערכים מתנגשים, ואם כן – כיצד, והאם המשרד הממשלתי מתאים לבצע גם את תפקיד הרגולטור. חלקו האחרון בוחן שיטות שונות לביצוע הרגולציה. מאמרי הספר דנים ברגולציה במגוון תחומים כמו בנקאות, חופי הים, קופות החולים, תחבורה ציבורית, ערוץ 10 , עובדי קבלן, ארגוני המגזר השלישי, עסקים קטנים ועוד. המאמרים מצביעים על קיומה של רגולציית־יתר בתחומים אחדים לצד רגולציית־חסר באחרים, אך התובנה העיקרית העולה מהם היא היעדרה של מדיניות רגולציה ברורה ועקבית בישראל. בהתאם לכך מוצעות המלצות לשינוי מדיניות הרגולציה בישראל לשם השגת המטרה המשותפת לרגולציה באשר היא – שמירה על אינטרסים חיוניים של הציבור.
מכון ון ליר בירושליםהקיבוץ המאוחד
מאת: מייקל אוקשוט
תיאור: הרציונליזם בפוליטיקה, ספרו המוכר ביותר של הפילוסוף האנגלי השנון מייקל אוקשוט, הוא פסיפס ססגוני ומרהיב של רעיונות בנושאים מגוּונים. אוקשוט, המבקר בחריפות ובאלגנטיות את הרציונליזם ויוצא להגנת חופש הפרט מפני התערבות המדינה, מעמיד כנגד תכניות "רציונליות" לתיקון חברתי תפיסה ספקנית, פלורליסטית ושמרנית של החיים הפוליטיים.
הוצאת שלם
מאת: אליעזר דון-יחיא
תיאור: האם הקצינה הציונות הדתית את עמדותיה הפוליטיות בעשרות השנים האחרונות? מה היו בעבר עמדותיה העקרוניות בנוגע למאבק על ארץ ישראל ועל גבולותיה, זכויות מיעוטים, שימוש בכוח ומוסר לחימה? במחקר זה, המבוסס על מגוון מקורות מרשים, בוחן אליעזר דון-יחיא את הגישות שרווחו בתנועת הציונות הדתית בסוגיות אלו ומתמקד במנהיגותו של חיים משה שפירא, שהתווה את דרכה של תנועה זו במשך שנים רבות אך דמותו נדחקה, שלא בצדק, לשולי המחקר ההיסטורי והפוליטי. שפירא בלט בתפיסת עולמו המתונה ובמאמציו למנוע מלחמות ושפיכות דמים. הוא ראה את עצמו כתלמידו של רבן יוחנן בן זכאי שהיה מוכן להרחיק לכת בוויתורים למען השלום ולצורך הבטחת הקיום הלאומי. בפולמוס על תכנית החלוקה סבר שפירא שיש להשלים עם ויתור על חלקים מארץ ישראל כדי להקים את המדינה היהודית, להבדיל מרוב מנהיגי תנועתו, ששללו כל פשרה במאבק על שלמות הארץ. לאחר הקמת המדינה בלט בהתנגדותו לקו הביטחוני האקטיביסטי שהנהיגו דוד בן-גוריון ומשה דיין. שפירא מילא תפקיד מרכזי בכמה מההכרעות החשובות בתולדות המדינה, ובמרכזן – הקמתה של ממשלת האחדות הלאומית לפני מלחמת ששת הימים. גם בשנים הראשונות שלאחר המלחמה עלה בידו לעצב את מדיניותה של הציונות הדתית ברוחו, למרות התנגדות נמרצת מצד חוגים רחבים בתנועתו. גם מחוצה לה הצליח שפירא לכבוש עמדת השפעה באמצעות בריתות שכרת עם גורמים מתונים במפא"י. בין שלום לשלמות הארץ מפריך את ההנחות שקנו להן אחיזה בהיסטוריוגרפיה כאילו נגררה הציונות הדתית אחרי מפא"י בנושאים מדיניים וביטחוניים וכאילו מעורבותה הפעילה בתחום זה החלה רק בעקבות מלחמת ששת הימים. דון-יחיא מוכיח שבהנהגת שפירא נקטה תנועה זו עמדה עצמאית ששילבה בין עקרונות דתיים ומוסריים לפרגמטיזם מדיני ושיקפה את ההכרה במגבלות הכוח ואת הצורך להתחשב בעמדותיהם של גורמים בעלי השפעה בזירה הבין-לאומית.
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב
מאת: ניר קידר
תיאור: ספר זה הוא מסע היסטורי ואינטלקטואלי מרתק העוקב אחר תולדותיו של רעיון הממלכתיות שטבע דוד בן-גוריון, ובוחן באמצעותו את מחשבתו הפוליטית-אזרחית של בן-גוריון בעת כהונתו כראש ממשלה, כלומר את עמדותיו בעניין המדינה, האזרחות, הדמוקרטיה, המשפט והיחסים שבין המדינה ובין הפרט. בן-גוריון זכור בעיקר כמנהיג פועלים תקיף וכמי שהוביל את התנועה הציונית להקמת מדינה ולניצחון במלחמת העצמאות. גם כראש ממשלה הוא זכור כ'ביטחוניסט' שהתעניין פחות בשאלות של חברה, כלכלה, תרבות ואזרחות. אולם בן-גוריון לבש רוב הזמן חליפה ולא מַדי חקי. הוא היה בראש ובראשונה מנהיג אזרחי שנבחר בבחירות דמוקרטיות ועמד בראש מדינת ישראל בעשור וחצי הראשונים לקיומה. בשנים גורליות אלה הוא היה אחד האדריכלים החשובים של הדמוקרטיה, החברה האזרחית ושלטון החוק בישראל, וכן של המוסדות הפוליטיים ורשויות המִנהל והמשפט בארץ. הספר דן בין היתר ב'מאבקי הממלכתיות' עם הקמת המדינה, בעמדותיו של בן-גוריון בסוגיית קליטת העלייה הגדולה ויחסו לעולים מארצות האסלאם, ביחסו לדת ולמפלגות הדתיות, במאבקו לשינוי שיטת הבחירות, בוויכוחים שניהל בן-גוריון עם חבריו בתנועת העבודה ועם אנשי רוח, פוליטיקאים ומשפטנים בסוגיות אזרחיות וחברתיות, ביחסו לדמוקרטיה ולמשפט, ולבסוף בפרשת לבון, במשברים שנלוו אליה ובפרישת בן-גוריון מראשות הממשלה.
יד יצחק בן-צבימכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב
מאת: טל אלמליח
תיאור: מדוע נחלש ואבד כוחם הפוליטי של שניים מהגופים המרכזיים בתנועת העבודה הישראלית – הקיבוץ הארצי-השומר הצעיר ומפ"ם? מה התחולל בתוככי התנועה שהיתה חלק מההגמוניה הישראלית מאז ייסודה ובמשך עשרות שנים? הלוא הקיבוץ הארצי-השומר הצעיר ומפ"ם התבלטו דווקא בליכודם החברתי, בקולקטיביזם הרעיוני שלהם, בכושר פעולתם הגבוה ובכפיפותם המוחלטת כמעט למרוּת מנהיגיהם – מאיר יערי ויעקב חזן. והנה, למרות כל אלה, ואף על פי שבשנות השישים שגשגו הקיבוצים מבחינה כלכלית ומפ"ם הייתה רוב הזמן חברה בממשלה, בשנות השבעים היו הקיבוץ הארצי-השומר הצעיר ומפ"ם על סף התפוררות חברתית ורעיונית. אנשי האתמול משלב כלכלה, פוליטיקה ותרבות זו בזו, ובאמצעות ראייה רב תחומית מבקש להסביר את הסתירה בין ההתבססות הכלכלית וההתרחבות החברתית של הקיבוצים ומפ"ם בשנות השישים והשבעים, מצד אחד, ובין השקיעה הרעיונית והפוליטית שלהם בתקופה זו, מן הצד האחר. מכאן נגזרת ההתמקדות בפעילותם התרבותית הממוסדת של הקיבוץ הארצי-השומר הצעיר ומפ"ם, פעילות ששיקפה את הסתירה הזאת אך בה בעת העמיקה אותה והאיצה את היחלשות האכסניה שבה התנהלו. בבחינת שקיעתם של הקיבוץ הארצי ומפ"ם יש כדי ללמד על התרחשויות דומות בחלקיה האחרים של תנועת העבודה הישראלית, ולא זו בלבד; ההסבר לשקיעתם מאפשר לנו להבין הבנה מעמיקה ויסודית את תהליכי השינוי שהתחוללו בחברה הישראלית לאורך שנים אך נחשפו לעין כול רק ב-1977, בשנת המהפך הפוליטי שהביא את ההגמוניה של השמאל בישראל לקִצהּ והעביר אותה לידי הימין.
האוניברסיטה הפתוחהמכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב
מאת: עדית זרטל
תיאור: מה קורה לאדם שנוף מולדתו הושחת ונגזל ממנו, שמדינתו וחוקיה השתעבדו לאי־חוקיות ולאי־צדק? האם עליו לציית אוטומטית לתביעות המדינה או לדבוק בחופש המצפון וכבוד־האדם שלו ולסרב, מכוח אהבת המולדת שלו? סירוב מצפוני הוא אירוע נדיר שמעטים מסוגלים לו. כיצד נעשה אדם לסרבן? מהם התנאים האינדיווידואליים, החברתיים והפוליטיים, שבהם מבשיל אירוע כזה ומתחולל? איך מהדהד הסירוב במרחב הציבורי ומה הוא מעיד עליו? זיקתו של הסירוב המצפוני למדינה הדמוקרטית ברורה ויכולה לשמש תו־תקן לעצם מהותה הדמוקרטית של מדינה. אולם הדמוקרטיה הישראלית רודפת את סרבני המצפון שלה, במיוחד מאז היו הכיבוש ומלחמותיו למניעיהם העיקריים. שעה שמצב הכיבוש מוכחש או נחשב לנורמטיבי הצבא, בגיבּוּיָן של המערכות הפוליטית והמשפטית, מגדיר את סרבני המצפון כאיום ביטחוני קיומי, סכנה לדמוקרטיה ולשלטון החוק, ומענישם בהתאם: צעירים וצעירות ישראלים, חיילי מילואים או סרבני־חִיּוּל טרם גיוס, המסרבים לשרת בצבא כובש, משוגרים זה חצי מאה לפרקי זמן ממושכים בכלא הצבאי. ציות וסירוב; מַחְשֶׁבֶת הסירוב והזכות – והחובה – של אזרחים לומר "לא" לשלטון ולחוק; הרקע האינטלקטואלי, הפוליטי והתרבותי של סרבנות המצפון; המניעים הקונקרטיים, המעוגנים בזמן ובמקום, של סרבנות המצפון ואופני הפעולה שלה, תכליותיה, והתנגשויותיה עם מוסדות המדינה ועם מיתוסֵי היסוד שלה; והפולמוס המתמשך המתנהל סביב הסירוב במרחב הציבורי – בצבא, בבתי המשפט, בתקשורת ובאקדמיה – הם נושאי הדיון בספר מעמיק, סוחף וחיוני זה.
הקיבוץ המאוחד
מאת: אריק כרמון
תיאור: ספר זה הוא קריאת השכמה לנאמני העתיד המשותף של הישראלים, אלה שמעוניינים בכל לבם בהצלחת המפעל הציוני ובחיזוקה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. זוהי קריאה להתבונן מן העברים השונים של המחלוקות והשסעים הקורעים את החברה הישראלית ולבחון אם ואיך ניתן לאחותם ולחולל כאן שינוי. לדבר ציונות הוא ספר אישי, הגותי ופרוגרמטי על אודות בעיות היסוד בתשתית הדמוקרטית של מדינת ישראל ובעיקר על הקונפליקט הבסיסי בין הדמוקרטיה המערבית, המאפשרת פלורליזם והכלה של אמונות שונות תחת קורת גג אחת, לבין האורתודוקסיה היהודית בגרסתה הלאומית, ששואפת לעתים להציע חלופה לדמוקרטיה המקובלת בישראל.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: נדב איל
תיאור: הסדר העולמי שנבנה בדם ובעמל רב בעשורים האחרונים נסדק קשות. מתוך שבריו פורצת מציאות חדשה: מרד נרחב וחסר פשרות בגלובליזציה. המרד הזה קשור לכל אחת ואחד מאיתנו באופן אישי: הוא ישפיע על סיכויי המלחמה הבאה, על תיקי הפנסיה של הגמלאים, על מספר הילדים שמולידות משפחות צעירות ועל עתיד המזרח התיכון. בני אדם בכל מקום חשים שזהותם, פרנסתם וביטחונם מאוימים – והם מתנערים מן המערכת הכלכלית והפוליטית שהתעצבה מאז מלחמת העולם השנייה.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: רוברט קאבר
תיאור: נומוס ונראטיב, חיבורו המהפכני ורב־ההשפעה של רוברט קאבר, מתאר את חיי החוק כדרמה אנושית, זירת התגוששות בין עולמות נורמטיביים מתחרים שבה נבחנת מחויבותם של קהילות ופרטים לנראטיבים העומדים בתשתית חייהם. החיבור מעצב השקפה חדשה ומקורית על מקומו של החוק בחיי בני־אנוש, תוך שהוא מזקק תובנות מהמסורת הרבנית ודן במקרי בוחן ממשיים מתולדות המשפט החוקתי האמריקני. בניגוד לתפיסות הרואות בחוק מארג כללים ועקרונות לפיקוח חברתי, ובמערכת המשפטית מנגנון ליישומם, קאבר מציע לראותם כתוצרים של נראטיבים המעצבים את זהויות הפרט והקהילה, מעניקים להן ביטוי, ובסופו של דבר גם עשויים לחתור תחתן. החוק הוא המאפשר את ״תיקון העולם״, והוא גשר המתוח בין המציאות הממשית למדומיינת, בין זיכרון לכמיהה, בין נפילה לגאולה, בין העולם הזה לעולם הבא.
הוצאת שלם
מאת: עמיקם הרפז, מרים גולן
תיאור: באילו תנאים רשאית המשטרה לשלול את חירותו של אדם, להשתמש בכוח או לחפש בכליו ובגופו; מה משמעותם של הליכי חקירה הוגנים ומהי תחבולת חקירה; האם אזרח יכול לתבוע את המשטרה כאשר נגרם לו נזק ואף לזכות בפיצויים; מהי האזנת סתר אסורה ומתי מוצדק לפגוע בפרטיותו של אדם באמצעות האזנת סתר; מהם הסייגים לפגיעה בשמו הטוב של אדם המעורב בהליך פלילי; מתי יקבל בית המשפט טענות הגנה של נאשם הגורס שהופלה לרעה בהליך פלילי; מה מותר ומה אסור למשטרה לעשות כאשר אזרחים מבקשים רישיון לקיים הפגנה ובכך לממש את זכותם לחופש ביטוי? חוקים רבים מקנים למשטרה סמכויות בעלות השלכות מרחיקות לכת על זכויות האדם. כמובן, בלי הסמכויות הללו השמירה על הסדר הציבורי ועל הביטחון האישי והחברתי בלתי אפשרית. המורשת המשפטית של מדינת ישראל מכבדת את זכויות האדם ומטילה סייגים על הכוח השלטוני כדי שלא ינוצל לרעה. אזרחים המוּדעים לזכויותיהם ושוטרים המכירים במגבלות סמכויותיהם הם הערובה לשלטון חוק הוגן. הספר מפגיש את המעיינים בו עם הדילמות המורכבות העולות בנקודת המפגש של אכיפת החוק באמצעות הפעלה של סמכויות המשטרה  עם המחויבות המוסרית והחוקית של אותה  משטרה לשמירה על זכויות אדם.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: אסף שפירא
תיאור: על פי הליך המינוי הנהוג היום, נציב שירות המדינה ממונה על ידי הממשלה לפי המלצת ראש הממשלה לאחר מתן חוות דעת של ועדת מינויים על המועמד. ואולם בשני הליכי המינוי האחרונים לתפקיד התגלו פגמים ניכרים שמחייבים בדיקה מחודשת של שיטת המינוי. מסמך זה עורך בחינה כזאת ומעלה כי יש צורך לאמץ שיטה חלופית אשר תסייע להבטיח מינוי נציב מקצועי ועצמאי בהליך יעיל. שיטת המינוי המוצעת כאן היא ועדה לאיתור מועמדים. ההצעה לסדר (19) נכתבה במסגרת התוכנית לרפורמות בשירות הציבורי שבמרכז לממשל וכלכלה במכון הישראלי לדמוקרטיה.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: נפוליאון בונפרט
תיאור: דומה שבמדינה שהסיסמה המכוננת והמעצבת שלה היא "כל העם צבא" ושהמלחמה — או צילה — היא הפעילות האנושית המרכזית המלווה אותה מאז הקמתה, יש מקום להביא לידיעת אזרחיה קוראי העברית את הדברים שאמר אחד הלוחמים הגדולים ביותר בהיסטוריה המודרנית — הלוא הוא נפוליאון בונפרט. האיש המורכב הזה, קצין שאפתן ללא מעצורים, מפקד אמיץ, לוחם עשוי ללא חת, מצביא נועז, גאון צבאי שלמד מקודמיו הקדמונים חניבעל, יוליוס קיסר ואחרים שהיו לו למקורות השראה ולהם ניסה להשתוות. פטריוט צרפתי בלתי מתפשר, איש ספר משכיל, מדינאי בעל חזון רב־תחומי פורץ גבולות — ובה בעת תוקפן אלים, רודן אכזר וחסר רחמים — צרב את חותמו העמוק על אירופה בכלל ועל צרפת בפרט. אמן הפיקוד על צבאות, נערץ על חייליו ועל הסופרים והאינטלקטואלים הנודעים בתקופתו, שבע ניצחונות שידע גם מפלות קשות, ומדינאי ערמומי אם לא חכם — נפוליאון בונפרט השאיר אחריו אלפי פקודות, צווים, מכתבים, מחשבות והגיגים בכל התחומים. אנחנו בחרנו בתחום הצבאי כדי להביא לקוראי העברית את משנתו הצבאית של האיש הזה, לנסות להבין מתוך דבריו את התשובות לשאלה הגדולה שהניעה אותו: איך לעשות מלחמה.
נהר ספרים
מאת: יהודה באואר
תיאור: ספר זה מבוסס על ההנחה שלא ניתן לעסוק בתולדותיו ובמעמדו של העם היהודי, בישראל ומחוצה לה, מתוך ראייה מקומית או לאומית בלבד. כדי להבין את מצבו של העם היהודי חייבים לשים את הדברים בהקשר. ההקשר הוא אנכי — היסטורי; ומאוזן — גלובלי, גיאופוליטי. השואה עומדת במרכז הראייה הגלובלית הזאת. היא קרתה לעם ספציפי מטעמים ספציפיים, ועם זאת היא שייכת לסוג של פעילות אנושית המלווה את האנושות מקדמת דנא. אירועים דומים לשואה עלולים לחזור על עצמם, כי גם הם יהיו תוצאה של פעילות אנושית. ניתוח המצב הגיאופוליטי מוביל למסקנה שאנחנו נמצאים בתקופה של נסיגה מעקרונות ליברליים־דמוקרטיים והתחזקות מגמות אוטוריטריות ולאומניות; מדינת ישראל בשלטון הימין היא חלק ממגמה זו. ברמה הגלובלית, האדם שולט בטכנולוגיות דמיוניות ממש. וככל שהוא שולט בהן יותר, הוא מאבד את השליטה על עצמו. קיימת סכנה ממשית ומוחשית שהמטוס הזה, הטס יותר ויותר מהר, יתרסק אם לא יימצאו לו או בו מעצורים. ההתרסקות יכולה להביא להשמדת האנושות עצמה. במקרה כזה, גורל העם היהודי ומדינת ישראל הופך לבלתי רלוונטי. פתרון דתי אינו ישים מהסיבה הפשוטה שהאֵל הוא המצאה — נפלאה צריך לומר — של האדם, והדבר המומצא הזה אינו יכול לסייע כי פשוט אין לו קיום אובייקטיבי. מול ראייה פסימית זו קיים יצר החיים האנושי, ובתוכו יצר החיים של קולקטיבים, ובתוכם הקולקטיב היהודי. לצד קריאות מזעזעות לאלימות, אכזריות ורצח, יש לנו תרבות מיוחדת ומרתקת, סתורה בתוך עצמה כמו כל תרבות, בעלת הישגים אנושיים חשובים, תרבות שהשפיעה על ההתפתחות האנושית מעל ומעבר לכל פרופורציה ולמספר היהודים בעולם בעבר ובהווה. כדאי להיאבק למען הצדדים ההומניסטיים של תרבות זו, תוך שאיפה לשילובה בתזמורת אנושית כללית שתצליח, איכשהו, לשרוד כתזמורת ולא תתפרק לקקופוניה. אלה בעצם המסרים של חיבור זה.
נהר ספרים
מאת: אביטל פרידמן, חן פרידברג
תיאור: אפשרות קיום שימועים בוועדות הכנסת נמצאת על סדר היום הפרלמנטרי והיא הוצעה בעבר על ידי נציגי המכון הישראלי לדמוקרטיה ככלי לחיזוק יכולת הפיקוח של הרשות המחוקקת על הרשות המבצעת. במדינות שונות קיימים שימועים מסוגים שונים בעלי פוטנציאל פיקוח משתנה. מסמך זה יתמקד בשימועים לפני ועדה (להלן: "שימועים נושאיים"). מטרת השימועים הנושאיים היא לאפשר לוועדות הפרלמנט לברר ביסודיות את הסוגיות שבתחום אחריותן באמצעות תשאול שרים ועובדי מדינה הקשורים לעניין.
המסמך המוגש כאן בוחן את היתרונות ואת החסרונות שבאימוץ שימועים נושאיים ומציגם אגב השוואה לנעשה בתחום זה במדינות דמוקרטיות אחרות.
אנו ממליצים:
לאמץ רשמית את מנגנון השימוע הנושאי בוועדות הכנסת הקבועות ולעגנו בחוק יסוד: הכנסת ובתקנון הכנסת.
לקבוע כללים מוסדרים לביצוע שימועים נושאיים ולניהולם בוועדות הכנסת כדי להבטיח את איכותם וכדי למנוע שימוש לא ראוי בהם.
לא לאפשר לוועדות לקיים שימועים נושאיים למי שאינם שרים או עובדי השירות הציבורי.
עריכת שימוע נושאי צריכה להישאר בידי הכנסת בלבד, שכן השימועים הנושאיים הם עוד כלי לחיזוק יכולות הפיקוח של הכנסת על הממשלה. הענקת הסמכות לערוך שימוע נושאי לגורמים פרטיים תגרום לסטייה מעיקרון דמוקרטי חשוב זה.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: יוסף פונד
תיאור: תנועת פועלי אגודת ישראל (פא"י) צמחה בפולין ובארץ ישראל בראשית שנות העשרים מתוך אגודת ישראל האורתודוקסית. ראשי פא"י גיבשו אידיאולוגיה בעלת רכיבים סוציאליסטיים וביקשו לבנות בארץ-ישראל חברה שוויונית המבוססת על אדני התורה. בארץ-ישראל הייתה פא"י לחלק ממחנה הפועלים. מנהיגיה לא נענו לדרישות ראשי אגודת ישראל להישאר בחיק תנועת האם ונקטו מדיניות פוליטית עצמאית, לעיתים אף בניגוד לדרישות מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל. בשל כך התפתח בפא"י מאבק בין המבקשים להדק את הקשר עם אגודת ישראל ולמתן את עמדות תנועתם לבין אלו שביקשו לרופף קשר זה ולנקוט מדיניות פוליטית עצמאית לחלוטין. פא"י השתתפה באופן פעיל בבניית הארץ. לאחר קום המדינה היא בחרה בדרך ממלכתית של השתתפות במוסדות המדינה והייתה לחלוץ ההולך לפני המחנה האגודאי. בכך סללה דרך לעיצוב חברה חרדית חדשה. מדוע נותרה פא"י תנועה קטנה בשולי מחנה הפועלים עד שירדה לבסוף מהבמה הפוליטית? מהם הגורמים שהביאו לירידתה? שאלות אלה נדונו בספר זה, המתאר זו הפעם הראשונה את האידיאולוגיה ואת הפעילות של תנועה ייחודית זו.
יד יצחק בן-צבי
מאת: מרדכי קרמניצר, אסף שפירא, חנן סידור
תיאור: נייר עבודה זה נועד להציע לכנסת כיצד להסדיר את פעולתם ומעמדם של שדלנים ("לוביסטים"). ההמלצות המפורטות בנייר כוללות הצעות לשינויי חקיקה; לשינויים בתקנון הכנסת; לקביעת תקנות הנמצאות בסמכות יו"ר הכנסת; ולקביעת הוראות מינהליות הנמצאות בסמכותו של מנכ"ל הכנסת. הנייר אינו עוסק בהטלת חובות על חברי הכנסת אשר בעניינן מונחות לפני הכנסת המלצותיה החשובות והחיוניות של ועדת זמיר להכנת כללי אתיקה לחברי הכנסת )זמיר, 2006 (. נדגיש כי לשיטתנו, הסדרת הפעילות השדלנית מחייבת גם הטלת חובות מתאימות על חברי הכנסת ועל מקבלי החלטות אחרים, לאור העובדה שחובת האמונים כלפי הציבור חלה בראש ובראשונה על נבחריו.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
תיאור: בפרט ובכלל הוא בראש ובראשונה כתב עת של החוקרים הצעירים בוגרי התכנית "זכויות אדם והיהדות" של המכון הישראלי לדמוקרטיה, שעורכי כתב העת עומדים בראש. מדובר בתלמידים לתואר שלישי, מכל האוניברסיטאות בישראל וממגוון ענפי ידע, שיַחלקו עם הקוראים את פרי עמלם האקדמי בתחום התמחותם. אופיו של כתב העת הוא אפוא רב-תחומי ובינתחומי, והחיבורים שיפורסמו בו הם יצירות של חוקרים מעולים בתחילת דרכם באקדמיה הישראלית. העורכים רואים בעיני רוחם כתב עת שמצליח לבסס את העיסוק במפגש שבין יהדות, ריבונות וזכויות אדם כתחום ידע עמוק ורבגוני. נעשה כל שביכולתנו שהוא יצמיח רעיונות ומחשבות מקוריים שיעשירו את הדורות הבאים של יהודים ואת המפעל היהודי החשוב ביותר בדורנו – מדינת ישראל.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
תיאור: בפרט ובכלל הוא בראש ובראשונה כתב עת של החוקרים הצעירים בוגרי התכנית "זכויות אדם והיהדות" של המכון הישראלי לדמוקרטיה, שעורכי כתב העת עומדים בראש. מדובר בתלמידים לתואר שלישי, מכל האוניברסיטאות בישראל וממגוון ענפי ידע, שיַחלקו עם הקוראים את פרי עמלם האקדמי בתחום התמחותם. אופיו של כתב העת הוא אפוא רב-תחומי ובינתחומי, והחיבורים שיפורסמו בו הם יצירות של חוקרים מעולים בתחילת דרכם באקדמיה הישראלית. העורכים רואים בעיני רוחם כתב עת שמצליח לבסס את העיסוק במפגש שבין יהדות, ריבונות וזכויות אדם כתחום ידע עמוק ורבגוני. נעשה כל שביכולתנו שהוא יצמיח רעיונות ומחשבות מקוריים שיעשירו את הדורות הבאים של יהודים ואת המפעל היהודי החשוב ביותר בדורנו – מדינת ישראל.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
תיאור: בפרט ובכלל הוא בראש ובראשונה כתב עת של החוקרים הצעירים בוגרי התכנית "זכויות אדם והיהדות" של המכון הישראלי לדמוקרטיה, שעורכי כתב העת עומדים בראש. מדובר בתלמידים לתואר שלישי, מכל האוניברסיטאות בישראל וממגוון ענפי ידע, שיַחלקו עם הקוראים את פרי עמלם האקדמי בתחום התמחותם. אופיו של כתב העת הוא אפוא רב-תחומי ובינתחומי, והחיבורים שיפורסמו בו הם יצירות של חוקרים מעולים בתחילת דרכם באקדמיה הישראלית. העורכים רואים בעיני רוחם כתב עת שמצליח לבסס את העיסוק במפגש שבין יהדות, ריבונות וזכויות אדם כתחום ידע עמוק ורבגוני. נעשה כל שביכולתנו שהוא יצמיח רעיונות ומחשבות מקוריים שיעשירו את הדורות הבאים של יהודים ואת המפעל היהודי החשוב ביותר בדורנו – מדינת ישראל.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: עזיז חידר
תיאור: הספר היבטים פוליטיים בחייהם של הערבים אזרחי ישראל בעריכת עזיז חידר עוסק בהתפתחות החשיבה והפעולה הפוליטית בקרב הערבים אזרחי ישראל מקום המדינה ועד ימינו, נושא שלא זכה עד כה לתשומת לב מספקת במחקר. לאורך השנים פיתחו הערבים בישראל מאפיינים חברתיים ופוליטיים ייחודיים. ייחודיות זו התעצבה לאחר מלחמת 1967 והלכה והתחדדה עם הזמן, והיא כרוכה בהבנה שהפתרון הלאומי של הבעיה הפלסטינית אינו כולל את הערבים אזרחי ישראל. הספר מתחקה על הזרמים הפוליטיים העיקריים בחברה הערבית בישראל ועל התנודות שחלו במערך הכוחות שלהם — בעקבות שינויים שהתרחשו בחברה זו וביחסיה עם המדינה, התפתחויות במהלך הסכסוך הישראלי־פלסטיני, ותמורות בתנועה הלאומית הפלסטינית ובמצב הפוליטי בעולם הערבי. בעשורים האחרונים ניכרות העמקה של התודעה הלאומית בקרב הפלסטינים אזרחי ישראל — המושתתת על השייכות הפלסטינית, על רעיון הילידּות ועל התרבות והדת האסלאמית — לצד נטייה גוברת והולכת לאזרחות פרגמטית. הדעה הרווחת היא שסוגיית יהדותה של המדינה היא מהות הסכסוך ושורש הוויכוח בין האזרחים הפלסטינים ובין הרוב היהודי בישראל. מאמרי הספר, מרביתם פרי עטם של חוקרים ערבים אזרחי ישראל, בוחנים את הנושא משלל נקודות מבט — מפלגתית־פוליטית, חברתית, לאומית, דמוגרפית, אזרחית ודתית. בין השאר הם מתארים את השינויים שחלו בדפוסי ההשתתפות הפוליטית של הערבים בישראל לאורך השנים ואת התפתחות ארגוני החברה האזרחית בקרבם, ומתחקים על תנועות פוליטיות שהיו ציון דרך בהתפתחות החשיבה הפוליטית שלהם. הספר מיטיב להציג את המתח בין שאיפת הערבים אזרחי ישראל להשתתפות אזרחית מלאה, ובין רצונם לשמור על ייחודם החברתי־לאומי, המחייב נקיטת מדיניות של הבדל.
מכון ון ליר בירושליםהקיבוץ המאוחד
מאת: מרדכי קרמניצר, נדיב מרדכי, משה אוסטרובסקי
תיאור: החוק לציון מידע בדבר השפעת חקיקה על זכויות הילד, התשס"ב 2002-(להלן: "חוק הילדים"), דורש מהמחוקק לציין בדברי ההסבר להצעות החוק המוגשות לקריאה ראשונה את השפעותיהן הפוטנציאליות על זכויות ילדים. יוזמי ההצעה — חברי הוועדה לזכויות הילד של הכנסת — סברו שבכך יתאפשר להעלות את המודעות בקרב מקבלי ההחלטות למעמד הילד כנושא זכויות עצמאי ולקדם סדר יום התומך ומרחיב זכויות ייחודיות אלה. בעשור שחלף מאז נחקק החוק אכן השתפר המעמד הכללי של זכויות הילד בחקיקה, אך ההוראה הספציפית שבחוק הילדים, בדבר ציון השפעות חקיקה, נדחקה לקרן זווית. המדינה אימצה גישה הרואה בחוק הילדים חוק מנחה שאין לייחס משמעות מרחיקת לכת להפרתו. כך, למשל, נמנעו הגורמים האחראים ליישום החוק — שר המשפטים ויושב ראש הכנסת — ממימוש הסמכות שהוקנתה להם בחוק ולא התקינו תקנות להבהרת ההיקף של הערכת ההשפעות הנדרשת. יחס זה הוביל לכך שההוראה בדבר ציון ההשפעות הפוטנציאליות בהצעות חוק מתממשת בצורה פורמלית בלבד, כאשר במקרים רבים הניתוח אינו מעמיק דיו ואינו מציג את התמונה המלאה, ולעתים קרובות כלל אינו קיים. גם הביקורת השיפוטית לא ייחסה חשיבות מספקת לאכיפת ההוראה האמורה, ולפחות במקרה אחד נמנע בג"ץ מהפעלת ביקורת שיפוטית אפקטיבית כשהליכי החקיקה של חוק מסוים לא עלו עמה בקנה אחד. ברשימה זו נבקש להצביע על כך שלנוכח המאפיינים הייחודיים של החוק, הכולל פרוצדורה לחקיקה העוסקת בסוגיות בעלות השפעה על זכויות האדם של ילדים, ראוי לייחס לו מעמד נורמטיבי מיוחד ולהקפיד במשנה מרץ על יישומו בהליכי חקיקה עתידיים. בהקשר זה נבחן את האפשרות לייחס לחוק מעמד "מעין חוקתי" הנהנה מעליונות נורמטיבית. נוסף על הממד החוקתי נבקש לטעון כי מדובר בחוק מסגרת שמעמדו גבוה מזה של חקיקה "רגילה". לסיום נציג חלופות אחדות למנגנוני יישום ופיקוח של הוראות החוק, שבאמצעותם יתאפשר להבטיח כי יופקדו בידי המחוקקים הכלים המקצועיים הדרושים לניתוח הולם של ההשפעות על זכויות הילד וכי בד בבד תיאכף ההוראה בדבר ציון השפעות — בתוך הכנסת פנימה, ובמקרים החריגים המתאימים — גם באמצעות בית המשפט.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: דוד אוחנה
תיאור: מסדר הניהיליסטים: לידתה של תרבות פוליטית באירופה 1930-1870, חלקה הראשון של הטרילוגיה דרכי המודרניות, מציג זרם אינטלקטואלי מיוחד במינו, ששימש כור היתוך ומקור יניקה למחשבה הטוטליטרית. פני יאנוס של תאווה ניהיליסטית ותשוקה טוטליטרית הם נושאו של מחקר רב-תחומי זה, החותר למצוא את מרחב החוויה של הוגים, מבקרי תרבות, תאורטיקנים פוליטיים, מהנדסים, אדריכלים ותנועות באמנות קודם שרעיונותיהם קרמו עור וגידים במציאות ההיסטורית של אירופה בעידן הטכנולוגי.
מוסד ביאליק
מאת: יצחק גל-נור, דנה בלאנדר
תיאור: המערכת הפוליטית בישראל הוא החיבור המקיף והעדכני ביותר על מערכות השלטון במדינת ישראל. פרקיו משלבים סקירה עובדתית עם ניתוח התהליכים הפוליטיים ומשמעותם. מחברי הספר אינם נרתעים מהצגתן של עמדות בסוגיות שנויות במחלוקת. היריעה הרחבה מגוללת את התפתחותה של המערכת הפוליטית מראשיתה ועד ימינו (2011-1948). בין שאר הנושאים והתחומים נדונות בספר הסוגיות האלה: התגבשות המערכת הפוליטית בשנים הראשונות על רקע המורשת של תקופת היישוב - והשאלות הפתוחות שנותרו לדורות הבאים; המוסדות (הכנסת, הממשלה, בתי המשפט, הנשיאות, מנגנוני הניטור והשלטון המקומי) - והמשבר בכושר ההיגוי וההנהגה; ההשתתפות הפוליטית של אזרחי ישראל בערוצים שונים (בחירות, מפלגות, ארגונים חברתיים, תקשורת) - והירידה באמון שאזרחי ישראל רוחשים לנבחריהם; וארבע הבעיות המרכזיות המלוות את המערכת הפוליטית מאז הקמתה: הביטחון, מעמדם של האזרחים הערבים, אי-השוויון הכלכלי והפערים החברתיים והמדינה והדת – וחוסר היכולת להתמודד עמן.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"רעם עובד
מאת: יצחק גל-נור, דנה בלאנדר
תיאור: המערכת הפוליטית בישראל הוא החיבור המקיף והעדכני ביותר על מערכות השלטון במדינת ישראל. פרקיו משלבים סקירה עובדתית עם ניתוח התהליכים הפוליטיים ומשמעותם. מחברי הספר אינם נרתעים מהצגתן של עמדות בסוגיות שנויות במחלוקת. היריעה הרחבה מגוללת את התפתחותה של המערכת הפוליטית מראשיתה ועד ימינו (2011-1948). בין שאר הנושאים והתחומים נדונות בספר הסוגיות האלה: התגבשות המערכת הפוליטית בשנים הראשונות על רקע המורשת של תקופת היישוב - והשאלות הפתוחות שנותרו לדורות הבאים; המוסדות (הכנסת, הממשלה, בתי המשפט, הנשיאות, מנגנוני הניטור והשלטון המקומי) - והמשבר בכושר ההיגוי וההנהגה; ההשתתפות הפוליטית של אזרחי ישראל בערוצים שונים (בחירות, מפלגות, ארגונים חברתיים, תקשורת) - והירידה באמון שאזרחי ישראל רוחשים לנבחריהם; וארבע הבעיות המרכזיות המלוות את המערכת הפוליטית מאז הקמתה: הביטחון, מעמדם של האזרחים הערבים, אי-השוויון הכלכלי והפערים החברתיים והמדינה והדת – וחוסר היכולת להתמודד עמן.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"רעם עובד
מאת: עדה גבל
תיאור: הספר 'חרדים ואנשי מעשה' מתחקה אחר יסודותיה החברתיים והאידאולוגיים של תנועת פועלים קטנה, 'פועלי אגודת ישראל'. הוא עוקב אחר צעירים חרדים שביקשו להישאר נאמנים למסורת ישראל-סבא ולבית החברתי והפוליטי שממנו באו, מפלגת אגודת ישראל, ויחד עם זאת להיות חלק מהשינוי שהתחולל בחברה היהודית בארץ ישראל בראשית המאה העשרים - הקמת היישוב העברי הציוני המבוסס על עבודה עברית. חברי 'פועלי אגודת ישראל' הלכו בין הטיפות: הסתדרות פועלים, עצמאית, שפעלה מחוץ לחסותה של הסתדרות העובדים הכללית; אימוץ ערכי הסוציאליזם וההתיישבות העברית, אבל ללא עזרה מקק"ל או מקרן היסוד; עבודה עברית, אך ללא שימוש בשביתות ובהפגנות; הצהרה רשמית על קבלה מוחלטת של הסמכות הרבנית, אך לא פעם - התנהלות עצמאית המנוגדת לעמדה הרשמית של הרבנים. לצד היבטים אלה, מעלה הספר סוגיות נוספות ומעוררות מחשבה, שאלות של זהות וערעור על מושגים ידועים: מהי ציונות? מהי מנהיגות? מהם גבולות הציות? מי מוביל את מי: המנהיגות העולמית או אנשי השטח? הכותבת מאפשרת בכך הצצה אל המתחים שבין אידאלים נשגבים לבין המציאות המורכבת, בין הציבורי לאישי.
יד יצחק בן-צבי
מאת: הני זובידה, רענן ליפשיץ
תיאור: עצור – אין גבול! עוסק באופן רחב ורב-תחומי בנושא הגבולות ובמה שנקרא "פרדוקס הגבולות": היעדר גבול פיזי-מדיני מוסכם לצד ריבוי גבולות בתוך החברה עצמה. חלפו כבר שבעה עשורים מאז הקמתה של מדינת ישראל, וגבולותיה הפנימיים והחיצוניים טרם הושלמו. מצד אחד הגבול הגיאוגרפי נמצא במחלוקת משולשת תמידית: פנימית-ישראלית, ישראלית-פלסטינית ובין-לאומית, ומצד שני הגבולות הפנימיים-חברתיים מתעצבים פעם אחר פעם, שוב ושוב, כמעט על בסיס שנתי, בשל השינויים התכופים במבנה החברה ותהליכים חברתיים מהירים. כיצד מצב זה משפיע עלינו כחברה? מהן המשמעויות הבינלאומיות של המציאות הזאת? מאמרי הספר משרטטים תמונה מורכבת למדי המראה שגבולותיה החיצוניים והפנימיים של מדינת ישראל הושגו, עוצבו, ועדיין מעוצבים, על ידי קברניטי המדינה ועל ידי האליטות השולטות, בשרירות ובכוחנות, הן כלפי שכנינו במרחב הגיאוגרפי הן כלפי הקבוצות החלשות במדינה. שיטות אלו, האופייניות לאזורי סְפָר, אינן מקובלות במדינות מתוקנות, ולכן האתגר המרכזי שעליו מצביעים כותבי המאמרים – איש איש בדרכו – הוא תיקון המצב על ידי השלמת גבולה החיצוני של המדינה וביטול תופעת הטשטוש והפערים הסוציו-אקונומיים בין קבוצות אתניות/לאומיות/מגדריות/גזעיות ועוד, אשר מאפיינים את גבולותיה הפנימיים.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: משה ליסק, אלון גל, גרשון בקון, פנינה מורג-טלמון
תיאור: אף שאנו משופעים בעיונים פוליטיים, סוציולוגיים ומשפטיים על משמעותה של הדמוקרטיה בישראל, מעטים המחקרים העוסקים ברקע ובשורשים ההיסטוריים שלה. הספר בדרך הדמוקרטית הוא נדבך ראשון המבקש למלא את החלל הריק. המאמרים המקובצים בו מלמדים כי לתרבות הפוליטית הדמוקרטית שורשים עמוקים ועשירים: היהדות, ההיסטוריה הקהילתית, התנסויות יישוביות וציוניות, ומסורות דמוקרטיות זרות. מיטב החוקרים המשתתפים בכרך הזה בוחנים אותם בשיטתיות וקובעים כי כל אלה יחדיו השפיעו על מנהיגי התנועה הציונית ואזרחי ישראל.
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב
מאת: דב שוורץ
תיאור: "ציונות דתית" הוא קובץ מחקרים מטעם המכון לחקר הציונות הדתית ע"ש ד"ר זרח ורהפטיג, שעניינו בהיסטוריה של הציונות הדתית, בהגות הפילוסופית של אנשי הציונות הדתית ובתהליכים העוברים על התנועה והחברה הציונית הדתית, מייסודה בשנת 1902 ועד ימינו. בקובץ זה, מחקרים על מייסד "המזרחי", הרב יצחק יעקב ריינס, על הרב אברהם יצחק הכהן קוק ועל התגובות הרבניות לתוכנית ההתנתקות.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: רוזה לוקסמבורג
תיאור: תנועת המחאה שנולדה בישראל בקיץ 2011 השיבה לרגע את האמונה בכוחה של פעולה עממית ספונטנית לחולל שינוי חברתי מהותי, מבני, שיוביל לכינונו של "צדק חברתי". הרעיון להוציא לאור את שאלות עתים בוערות, מבחר מכתביה של רוזה לוקסמבורג, נולד למחאה, וליתר דיוק – לרפיון הידיים שהשתלט על רבים בעקבות מה שנתפס ככישלון שלה. בכתבים אלה מצטיירת דמותה של לוקסמבורג כשילוב נדיר של להט מהפכני ואינטלקט מזהיר, מחשבה מנומקת ושיטתית, אנושיות כובשת, חתירה נגד הזרם ונכונות להיאבק במסירות נפש כדי לתרגם אידיאה נשגבת למציאות אפשרית. אך מהו היעד הסופי של המאבק החברתי? מהם האמצעים הכשרים להשגתו? כלום נכון להסתפק בכלים שמציעים הדמוקרטיה הפורמלית והפרלמנטריזם המהוגן לקידום הדרגתי של רפורמות במסגרת הסדר הקיים, או שמא יש לחתור למימוש רדיקלי של התנאים שיאפשרו כינונו של סדר חדש, צודק ושוויוני? מפליא לגלות עד כמה שאלות אלה ואחרות שבהן עוסקת כתיבתה של לוקסמבורג נשארו אקטואליות כמעט מאה שנים לאחר מותה. בימים אלה, כאשר נדמה שאין עוד כוח שיכול לכוחות השוק, מוסיפה דמותה של רוזה לוקסמבורג להצית את הדמיון ולשמש השראה ומצפן עבור מי שמסרבים להתפתות לתחושת הייאוש מן "המצב" או להסתפק במחאות וירטואליות, נטולות סיכון אישי ממשי.
הקיבוץ המאוחד
מאת: חנן כהן, אלה הלר, ציפי לזר-שואף, פאדי עומר
תיאור: מדד הדמוקרטיה הישראלית מתקיים במסגרת מרכז גוטמן לחקר דעת קהל ומדיניות ומציע הערכה שנתית של איכות הדמוקרטיה הישראלית. לצורך זה נערך מדי שנה בשנה, חמש עשרה שנים ברציפות, סקר רחב במדגם מייצג של האוכלוסייה הישראלית. מטרתו של הסקר לעמוד על המגמות בחברה הישראלית בשאלות כבדות משקל הקשורות להגשמת הערכים והיעדים הדמוקרטיים ולתפקוד של מערכות השלטון וממלאי התפקידים הנבחרים. ניתוח התוצאות מבקש לתרום לדיון הציבורי על מצב הדמוקרטיה בישראל וליצור מאגר מידע רחב שיעמיק את הדיון בנושא.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: שוקי פרידמן, אריאל פינקלשטיין
תיאור: סוגיית הכשרות היא אחד הקונפליקטים המרכזיים במתח שבין דת ומדינה בישראל, ובגלל השפעותיה הכלכליות על מחירי המזון העיסוק בה גובר יותר ויותר. מהן הבעיות החוקתיות־נורמטיביות והמבניות שמערך הכשרות הממלכתי לוקה בהן; מהן העלויות הכלכליות שמונופול הכשרות משית על המשק ועל הצרכנים; והאם צריך לשנות את מערך הכשרות הממלכתי מן היסוד או שאפשר להסתפק בשיפורים קלים בלבד? מחקר זה מציג לראשונה תמונת מבט כוללת על שוק הכשרות הישראלי, בדגש על מערך הכשרות הממלכתי. המחקר בוחן את ההיבטים הנורמטיביים של המערך ודן בהרחבה באיכות הכשרות שהוא מספק ובהיבטים הכלכליים של הכשרות. הוא עורך השוואה בין דרכי הפעולה של שוק הכשרות הישראלי לאלו של שוק הכשרות בארצות הברית ומציע רפורמה כוללת באופן אספקת הכשרות בישראל. בלב ההצעה: הפרטה מלאה של שוק הכשרות הישראלי.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
הצג עוד תוצאות