נמצאו 401 ספרים בקטגוריה
לכל הספרייה
מאת: יוסי גולדשטיין
תיאור: ב־28 באוקטובר 1986 התראיין יגאל כהן־אורגד, יושב ראש הוועד המנהל של "המכללה האקדמית יהודה ושומרון" באותם ימים, לכתב העיתון "מעריב", ובין השאר תיאר בריאיון מהו לדעתו יעד המכללה בעתיד: "שנתיים ימים אני עובד בשומרון כדי להגשים את חלומי – הקמת אוניברסיטת השומרון".
19 שנים לאחר מכן החל להתגשם חלומו: המועצה להשכלה גבוהה יהודה ושומרון (מל"ג יו"ש) הכירה במכללה שקמה באריאל כ"מרכז האוניברסיטאי אריאל בשומרון", וכעבור שבע שנים היא הוכרה על ידי המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג) כ"אוניברסיטת אריאל בשומרון" – אוניברסיטה לכל דבר ועניין. בדיעבד נראית נבואתו של יגאל בלתי מתקבלת על הדעת: כיצד מכללה קטנה וזניחה, בכל קנה מידה, הפכה למוסד להשכלה גבוהה ולמחקר המעניק תארים אקדמיים כמו כל אוניברסיטה אחרת בארץ? אין ספק שיגאל היה האחראי המרכזי להגשמתה של נבואתו: הוא זה שדחף ללא לאות, בכל כוחו ומרצו, להקמתה, להתפתחותה ולהצלחתה של המכללה עד שלבסוף הפכה לאוניברסיטה.
ביוגרפיה זו מבקשת לתאר את סיפור חייו של יגאל, החל בילדותו ובבגרותו בתל אביב, המשך בפעילותו כאיש עסקים, כחבר כנסת וכשר אוצר בממשלת ישראל, וכלה ב־38 השנים שבהן היה הדמות הבולטת במכללת יהודה ושומרון, ולאחר מכן – באוניברסיטת אריאל. למעשה, ברור לחלוטין שמתוך שלל האירועים הרבים שעברו על יגאל ב־82 שנות חייו, נוכל לבחור ולציין רק מעט מאלה שאפיינו אותו. אף על פי כן לקחתי על עצמי את מלאכת המחקר והכתיבה, מתוך ידיעה ברורה שאין דבר מושלם ואין דבר המתקרב לכך. כל שניסיתי לעשות בביוגרפיה זו הוא לתאר קמצוץ מתולדות האיש המופלא הזה.
הוצאת אוניברסיטת אריאל בשומרון, אריאל
מאת: ג'ון קין
תיאור: היכן באמת נולדה הדמוקרטיה?
מה ההבדל בין דמוקרטיה לבין שלטון הרוב?
איך צומחות דיקטטורות מתוך משטרים דמוקרטיים?
ולאן מועדות פניה של הדמוקרטיה במאה ה-21?
הדמוקרטיה נראית לנו לעתים מובנת מאליה, אבל האמת היא שמאז הולדתה בעת העתיקה ועד המאה ה-21 מלוות אותה שאלות רבות, וטמונים בה אתגרים לא פחותים. התמודדות עם המכשולים והסכנות שמאיימים כיום על הדמוקרטיה, מחייבת אותנו להכיר תחילה את ההיסטוריה שלה, על שלל גלגוליה ולקחיה.
ג'ון קין, פרופסור למדעי המדינה מאוניברסיטת קיימברידג', מביא כאן בצורה תמציתית ומאירת עיניים את סיפורה חובק השנים של הדמוקרטיה. זהו מסע מרתק המתחיל במסופוטמיה ונמשך עד ימינו אנו – ימי טראמפ ופוטין, ימי הרשתות החברתיות והמאבקים החדשים על זכויות היסוד של הפרט – שבו קין בוחן ומפריך מיתוסים מקובלים בתחום, ומזכיר כי הדמוקרטיה היתה ונותרה שברירית, גם היום.
תכלת הוצאה לאור
מאת: רות ריכטר, לאה סגל
תיאור: איך אפשר לחנך לדמוקרטיה בעידן הפוסט-מודרני? איך אפשר למנוע, באמצעים חינוכיים, גזענות וראייה סטריאוטיפית? האם חינוך בבית ספר דמוקרטי הוא ערובה לקניית ערכים דמוקרטיים? האם התקשורת היא אכן כלב השמירה של הדמוקרטיה? מה הקשר בין אנדי וורהול לדמוקרטיה? האם הגלובליזציה מחזקת את הדמוקרטיה או מחלישה אותה? האם תיתכן מדינה יהודית ודמוקרטית? - בשאלות אלה ואחרות עוסק הספר דמוקרטיה וביקורת.
מחברות הספר - ד"ר לאה סגל, מרצה בתחומי ההיסטוריה והספרות, ורות ריכטר, מרצה בתחומי מדעי הטבע והחינוך - חברו יחדיו במכללה האקדמית לחינוך גורדון חיפה. השילוב בינהן הניב ספר שנכתב בגישה רב-תחומית. בצד היבטים מתחום מדעי החברה, החינוך וההיסטוריה נמצא בספר חיבורים לתחומי התקשורת והאמנות. הגישה הרב-תחומית מעניקה נקודת תצפית רחבה על בעיותיה של הדמוקרטיה בעידן הפוסט-מודרני.
מכון מופ"ת
מאת: רונית מרזן
תיאור: האם יאסר ערפאת חתם על הסכמי אוסלו אך התכוון להפר אותם? האם הרטוריקה הדתית שלו נועדה להסית את בני עמו למאבק מזוין תמידי מול ישראל? רונית מרזן משיבה על שאלות אלה ומציעה הסבר אחר מזה הרווח בקרב החוקרים, לאחר שערכה ניתוח רעיוני ולשוני של עשרות נאומים וראיונות של ערפאת, והתחקתה אחר יחסי הגומלין שהתקיימו בין "הטקסט" של ערפאת ובין "הקונטקסט" הפוליטי, החברתי, התרבותי והדתי שבמסגרתו פעל. מרזן מציגה את השינוי שהתחולל אצל ערפאת באופן השימוש שעשה בסמלים הדתיים – משימוש מסית למאבק מזוין, לשימוש מסיט אל הדרך המדינית. עיון שיטתי בקוד הדתי ברטוריקה הפוליטית של ערפאת מגלה היבטים מקוריים ומפתיעים במסרים שהוא בקש להעביר לבני עמו.
רסלינג
מאת: ראובן פדהצור
תיאור: הספר ניצחון המבוכה מתחקה אחר תהליכי קביעת המדיניות בממשלת אשכול בתקופה שלאחר מלחמת ששת הימים. המאפיינים הבולטים של תהליכים אלה היו מבוכה והיעדר כיוון פעולה ברור. מקורה של המבוכה היה בצורך להתמודד, זו הפעם הראשונה מאז הקמת המדינה, עם הגדרה מחודשת של האינטרסים הלאומיים; כיבושי מלחמת ששת הימים העמידו את מקבלי ההחלטות בפני הצורך לגבש מדיניות ברמה האסטרטגית. הם נדרשו להכריע, בתוך זמן קצר וללא הכנה מוקדמת, בשלוש סוגיות אסטרטגיות מרכזיות: נסיון לפתור את הבעיה הפלסטינית; גיבוש מפת גבולות חדשה; ועיצוב מדיניות ההתיישבות בשטחים הכבושים. בספר נחשף לראשונה המישור הלא פורמאלי של תהליך קביעת המדיניות. בהתבסס על מקורות ראשוניים ועל מסמכים שלא ראו אור עד היום, משורטטת תמונת האמת של מה שנעשה מאחורי הקלעים בממשלת אשכול. נחשפות דרכי ושיטות הפעולה של המעטים שבאמת קבעו את המדיניות. קבוצה קטנה של מחליטים, שמנתה את אלון, דיין, גלילי ואשכול, הוליכה לא פעם את הממשלה כולה לאמץ החלטות שרוב שריה התנגדו להן מלכתחילה. הספר חושף את השימוש המניפולטיבי במידע מסווג והעלמתו מפני רוב שרי הממשלה; את שיתוף הפעולה בין אלון למתנחלים הראשונים ברמת הגולן ולקבוצתו של הרב לוינגר, שהתיישבה בחברון ללא אישור הממשלה; את מאבקי הכוח והחיכוכים האישיים בין ארבעת קובעי המדיניות המרכזיים; את המגעים החשאיים עם המלך חוסיין; ואת ההכרעה בין האופציה הפלסטינית לאופציה הירדנית, שהובילה לשינוי מהותי בבסיסה של "תוכנית אלון". קשה להבין ולהסביר את התהליכים שהובילו להסכמי השלום עם מצרים וירדן ול"הסכמי אוסלו" עם הפלסטינים מבלי להכיר ולהבין את הרקע להם, כפי שהוא בא לידי ביטוי בהחלטותיה ובמעשיה של ממשלת לוי אשכול. ספר זה מוקדש לתיאורה, לניתוחה ולנסיון להסביר את התקופה הקריטית שלאחר מלחמת ששת הימים, זו התקופה אשר שינתה את מהלך ההסטוריה של המזרח התיכון ואשר השפעתה על חייהם, ומותם, של בני הלאומים המאכלסים אותו היתה, ועודה, מכרעת.
מאת: אלי צור
תיאור: הספר לא יוכלו בלעדינו - עמדות מפ"ם בשאלות חוץ ובטחון, 1948 - 1956 מתאר מפלגה, שרבים מבכירי כוחות המגן של המדינה שבדרך ושל מדינת ישראל היו חבריה, שהאמינה כי ביכולתה להתוות דרך בשאלות מבנה הצבא וביחסי צבא - חברה בישראל. כמפלגה שבשורותיה התאחד כל השמאל הציוני, לחמה מפ"ם למען עיצוב מדיניות החוץ של ישראל, ברוח השקפת העולם שטופחה בשורותיה. שלושה חוקרים תרמו ממחקריהם לקובץ זה:
פרופ' אלון קדיש חקר את הבסיס התיאורטי של העמדות הבטחוניות של מפ"ם.
גידי אילת תיאר במחקרו הראשוני את מוסדות מפ"ם, שקישרו בינה לבין חבריה במדים ולבין הוועדות שעיצבו את עמדותיה בנושאי המלחמה. ד"ר שאול פז פרש בפני הקורא את תפישת עולמה של מפ"ם בשאלות מדיניות החוץ, וניסיונותיה להשפיע על הדיפלומטיה הישראלית. ערך את הספר ד"ר אלי צור. לא יוכלו בלעדינו הוא המשך של הקובץ "השמאל המאוחד", שראה אור בשנת 1991 בעריכת פרופ' אלקנה מרגלית בהוצאת "יד יערי".
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: תומא פיקטי
תיאור: קיצור תולדות השוויון הוא ספר קולח ומרתק המשלב כתיבה אקדמית – היסטורית, כלכלית וסוציולוגית – עם מחויבות אזרחית מוצהרת, שכן "השאלות הכלכליות חשובות מכדי להניחן לשכבה צרה של מומחים ומנהיגים. ניכוסו מחדש של ידע זה על ידי הציבור הוא שלב חיוני בשינוי יחסי הכוחות". לצד תיאור העובדות הבסיסיות של אי-השוויון והסיבות ההיסטוריות להתמשכותו, מציג הספר פרספקטיבה היסטורית אופטימית ביחס להתפתחותו האיטית ורצופת המכשולים של המצעד הסיזיפי אל עבר השוויון. התפתחות זו היא תוצר של מאבק אזרחי ופוליטי, שהחל עם ביטול העבדות וחיסול הקולוניאליזם ונמשך עם השגת זכות ההצבעה האוניברסלית, חינוך ציבורי חינם, מיגור האנאלפביתיות, הזינוק בתוחלת החיים, המצאת המיסוי הפרוגרסיבי וביזור הכוח הכלכלי והפוליטי במדינת הרווחה. הכלכלן הצרפתי תומא פיקטי מציע בספר מניפסט שאפתני ומקורי של סוציאליזם דמוקרטי עכשווי במאה ה-21, מתוך אמונה שרק באמצעותו תתאפשר התמודדות עם הבעיות הגלובליות האדירות העומדות לפתחנו.
הקיבוץ המאוחד
מאת: תמי הופמן, מיטל ברון
תיאור: כיצד מתעצבת מדיניות חינוך לדמוקרטיה במדינות בעולם? האם האתגרים שמדינות שונות מתמודדות עימם בהקשר זה דומים במהותם? והאם ניתן ללמוד ממדינות אחרות על צעדי מדיניות שנכון לאמץ, או לחלופין נכון דווקא להימנע מהם, כדי לקדם מדיניות חינוך לדמוקרטיה בת קיימא בישראל? מחקר זה עוסק בשאלות אלו ומסרטט את האפשרויות והאתגרים הטמונים בקידום חינוך אזרחי וחינוך לדמוקרטיה שאיתם מתמודדות חמש מדינות: נורווגיה, קנדה (מחוז אונטריו), גרמניה, ארצות הברית והונגריה. המחקר אינו מתמקד בהיבט אחד של המדיניות, אלא בוחן את הקשרים והזיקות בין רכיבי מדיניות, שלרוב נבחנים במחקרים בנפרד, כדי להבין את התמונה הכוללת של ההקשר הרחב שבו מתעצבת מדיניות החינוך. המחקר מציג מנעד של דרכי התמודדות של מערכת חינוך ציבורית עם קידום נושא החינוך לדמוקרטיה וקושר בין המחויבות הפוליטית והחברתית של המדינה הנידונה לערכים ליברליים לבין האופן שבו מתעצבת המדיניות בפועל. כל אחת מן הדוגמאות המובאות במחקר זה מאירה מאפיינים שונים של המצב בתחום זה בישראל, אך התובנה העיקרית היא שכדי לקדם מדיניות חינוך אזרחי וחינוך לדמוקרטיה נדרשת חשיבה "מכלולית" המקדמת תמהיל של פעולות – תכנים, סדירויות וחקיקה – בעת ובעונה אחת והמבוססת על תכנון ארוך טווח שמביא בחשבון את הזיקות בין הרכיבים ואינו פועל בכל אחד מהם במנותק מן השאר.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: דן מוריין
תיאור: איך הצליחה בתם של שני מהגרים במדינת קליפורניה המופרדת גזעית לזכות בתפקיד סגנית הנשיא השחורה הראשונה של ארצות הברית? אין כמעט פרט אחד שגרתי לגבי קמלה האריס, ואף על פי כן, סיפורה האישי מייצג בין השאר את הטוב ביותר שיש באמריקה. אביה, יליד ג'מייקה ומרצה בכיר לכלכלה, ואמה, חוקרת סרטן שהיגרה מהודו בגיל 19 כדי לזכות בהשכלה טובה יותר, נפרדו כשקמלה היתה בת חמש, והאם גידלה אותה ואת אחותה הצעירה בכוחות עצמה. את תחושת הצדק החברתי שלה קיבלה קמלה משני הוריה, אולם מאמה ירשה מוסר עבודה, תשומת לב לפרטים ויותר מכול — כישרון לעקיפת דלתות נעולות. מילדותה הצנועה באוקלנד, דרך ימיה כאקטיביסטית באוניברסיטת הווארד, צמחה האריס להיות אישה קשוחה, חכמה, חרוצה ושנונה. תפגשו כאן את האריס התובעת המשפטית מטילת האימה שהתקדמה במהירות; הציגה דרכים חדשניות לנטרול כנופיות פשע ולהגנה על עובדות ועובדים בתעשיית המין כששימשה כתובעת מחוזית בסן פרנסיסקו; ונהפכה לפרקליטת המדינה השחורה הראשונה בהיסטוריה של קליפורניה. האריס, אסטרטגית וחריפה, לא חששה להיות קשוחה בפוליטיקה הדורסנית של קליפורניה, אבל גם היתה מסוגלת לרסן את מתקפותיה כשזה היה נחוץ; היא לא נרתעת מנטילת סיכונים וקיבלה החלטות נועזות כמו להתמודד על מושב בסנאט של ארצות הברית חמש שנים בלבד אחרי תחילת כהונתה כפרקליטת המדינה, או כמו לתמוך במועמדותו של ברק אובמה כשסיכוייו עוד נחשבו קלושים; והיא לא נותנת לכישלון לרפות את ידיה: אחרי שלא הצליחה לקבל את המינוי למועמדות לנשיאות בעצמה ניהלה קמפיין מבריק מאחורי הקלעים כדי להשיג את המועמדות לתפקיד סגנית הנשיא לצדו של ג'ו ביידן. בדרך שלה הוא הביוגרפיה המעמיקה הראשונה של מסעה היוצא מגדר הרגיל של קמלה האריס.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: רועי פולקמן
תיאור: הדמוקרטיות בכל העולם במשבר: קיטוב שמחריף, פוסט-אמת, משברים פוליטיים ממושכים ובעיקר התחזקות הפופוליזם, שמתאפיין בדה-לגיטימציה לכל מוסדות המדינה, ונישא על גבי מהפכה טכנולוגית שמאפשרת הפצת פייק-ניוז בקנה מידה מבהיל. לנגד עינינו משתנה העולם במהירות, ועידן התאוצות מוביל למשברים בריאותיים, סביבתיים וביטחוניים שרק ילכו ויתעצמו. על מנת להתמודד עם העתיד, דרושה מערכת ציבורית וחברתית מתפקדת. כדי לייצר כזו, דרוש לנו עדכון גרסה. הספר "עדכון גרסה" מתאר את הגורמים למשבר הפוקד את רוב הדמוקרטיות בעולם, מתוך הבנה שהוא אינו תלוי פרסונלית במנהיג כזה או אחר. הכותב, שהיה ציר מרכזי בתהליכים ציבוריים שהשפיעו על חיינו, מביא את אחורי הקלעים של סיפורים שהסעירו את המדינה ובונה מורה נבוכים למתנהל מאחורי הקלעים. ככזה, הוא ספר חובה לכל מי שישראל יקרה לו ומחפש לקחת חלק בעיצובה מחדש של המערכת.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: בן כספית
תיאור: אם ישלים את הקדנציה הנוכחית עד תומה יעקוף בנימין נתניהו את דוד בן גוריון ויהיה למי שכיהן יותר מכל אחד אחר בתפקיד ראש ממשלת ישראל. עצם אזכור שמו מעורר רגשות עזים ומנוגדים: מצד אחד ניצב מחנה עצום ורב של ישראלים הרואים בו את אבי האומה, משיח בן-זמננו ומנהיג בסדר גודל תנ"כי. מן העבר השני עומדים לא מעט ישראלים שאינם יכולים לשאת אותו, את משפחתו ואת סגנונו. קשה למצוא ישראלים אדישים לנתניהו, ולא בכדי. האיש הוא ללא ספק אחד המנהיגים המרתקים ביותר בהיסטוריה של המנהיגות הישראלית בעידן החדש. אישיותו רוויית ניגודים וכישרונות, אך גם לא מעט חוליים וחולשות, וקשה לעמוד על טיבו במדויק: האם הוא אידיאולוג ימני חסר פשרות המוכן לעשות הכל כדי לחסום את מדיניות השמאל, או שמא מדובר בנהנתן חסר גבולות שכל מעשיו מכוונים לתכלית אחת ויחידה - הישארות בשלטון? האם הוא מחזיק בתפיסת עולם מוצקה, או שרק הכוח, השררה והכיבודים נחשבים בעיניו? האם הוא גיבור או ציניקן? בנתניהו, מנסה בן כספית לענות על שלל השאלות הללו דרך סקירת גיבורי חייו ונוף ילדותו של בנימין הצעיר, שנהפך לביבי, שהומר ל"בן ניתאי" וחזר להיקרא בנימין נתניו לאחר נפילת אחיו יוני. הביוגרפיה החדשה הזאת נעה בין נאומיו חוצבי הלהבות של הסבא, הרב נתן מיליקובסקי בפולין של תחילת המאה שעברה, דרך הרביזיוניזם הלוהט של האבא פרופ' בן-ציון נתניהו והאח הגיבור המת יוני, וכלה בשלוש רעיותיו: שני גרושותיו והרעיה האחת שאין בלתה, שרה. הספר עתיר תובנות וגילויים חדשים, ומכוון לראשונה את הזרקור אל פינות נידחות בחייו ובאורחותיו של בנימין נתניהו. אם ישלים את הקדנציה הנוכחית עד תומה יעקוף בנימין נתניהו את דוד בן גוריון ויהיה למי שכיהן יותר מכל אחד אחר בתפקיד ראש ממשלת ישראל. עצם אזכור שמו מעורר רגשות עזים ומנוגדים: מצד אחד ניצב מחנה עצום ורב של ישראלים הרואים בו את אבי האומה, משיח בן-זמננו ומנהיג בסדר גודל תנ"כי. מן העבר השני עומדים לא מעט ישראלים שאינם יכולים לשאת אותו, את משפחתו ואת סגנונו. קשה למצוא ישראלים אדישים לנתניהו, ולא בכדי. האיש הוא ללא ספק אחד המנהיגים המרתקים ביותר בהיסטוריה של המנהיגות הישראלית בעידן החדש. אישיותו רוויית ניגודים וכישרונות, אך גם לא מעט חוליים וחולשות, וקשה לעמוד על טיבו במדויק: האם הוא אידיאולוג ימני חסר פשרות המוכן לעשות הכל כדי לחסום את מדיניות השמאל, או שמא מדובר בנהנתן חסר גבולות שכל מעשיו מכוונים לתכלית אחת ויחידה - הישארות בשלטון? האם הוא מחזיק בתפיסת עולם מוצקה, או שרק הכוח, השררה והכיבודים נחשבים בעיניו? האם הוא גיבור או ציניקן? בנתניהו, מנסה בן כספית לענות על שלל השאלות הללו דרך סקירת גיבורי חייו ונוף ילדותו של בנימין הצעיר, שנהפך לביבי, שהומר ל"בן ניתאי" וחזר להיקרא בנימין נתניו לאחר נפילת אחיו יוני. הביוגרפיה החדשה הזאת נעה בין נאומיו חוצבי הלהבות של הסבא, הרב נתן מיליקובסקי בפולין של תחילת המאה שעברה, דרך הרביזיוניזם הלוהט של האבא פרופ' בן-ציון נתניהו והאח הגיבור המת יוני, וכלה בשלוש רעיותיו: שני גרושותיו והרעיה האחת שאין בלתה, שרה. הספר עתיר תובנות וגילויים חדשים, ומכוון לראשונה את הזרקור אל פינות נידחות בחייו ובאורחותיו של בנימין נתניהו."
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: גייל טל-שיר
תיאור: חוק הלאום, פסקת ההתגברות וחוק היועמ"שים הם רק הסמלים במאבק על שינוי מבני עמוק בדמוקרטיה הישראלית בעשור האחרון. ואולם כיצד הם משנים את תפיסת השלטון בישראל, את האיזונים והבלמים בין הרשויות ואת הגישה לשלטון החוק בקרב על דמותה של המדינה? כיצד הם קשורים למושג המשילות ולישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית?

הספר משילות או דמוקרטיה? מציע ניתוח מגוון של בכירי המערכת הציבורית והאקדמית במצבה של הדמוקרטיה בישראל על אודות הקשר בין תפיסת המשילות ומודל הדמוקרטיה שהיא מייצרת. בישראל הדיון אינו במשילות אלא למעשה בממשלתיות – חיזוקה של הרשות המבצעת אל מול הכנסת, מערכת המשפט, שירות המדינה והתקשורת הציבורית. ריכוז העוצמה בידי הממשלה מוצדק בטענה שהיא המייצגת הבלעדית של האינטרס הציבורי של כלל אזרחי ישראל. אבל ריכוז הכוח והמשאבים בידי קואליציה שמייצגת את האינטרסים הפרטיקולריים של המפלגות המרכיבות אותה ואת הרוב (היהודי) בלבד עשוי להיות בעייתי. זאת ועוד, נדמה שתפיסת ממשלתיות זו שמה לה למטרה לעשות דה-לגיטימציה של הגורמים המקצועיים במשרדי הממשלה, גורמי האכיפה והחוק, ושומרי הסף של הדמוקרטיה, שכן שריה, ובראשם ראש הממשלה, נלחמים נגד מה שהם מכנים "שלטון הפקידים", "שלטון היועצים" ו"החונטה המשפטית". האם הממשלתיות מצמצמת את המרחב הדמוקרטי?

תפיסת האינטרס הציבורי מחייבת איזון בין הייצוג של נבחרי הציבור לבין המערכת הישראלית שנשענת על עקרונות היותה מדינה יהודית ודמוקרטית. המתח המובנה והדיון מייצרים דרכים לעצב מחדש את האינטרס הציבורי בממשק שבין הפוליטיקאים לאנשי המקצוע. הספר שלפניכם מבקש למצב את הוויכוח על הטענה ביחס לתום עידן המקצועיות (של שירות המדינה, המערכת המשפטית והתקשורת הציבורית), כלומר טענת "המדינה העמוקה" או "מדינת הצללים", כחלק מהמאבק האידיאולוגי על דמותה של הדמוקרטיה בישראל ותפקיד המשילות, ולא הממשלתיות בלבד, בתוכה.
רסלינג
מאת: שמעון כרמי
תיאור: מדוע יבקש ארגון טרור להיכנס לתהליך שלום? מדוע החליטה הנהגת אש"ף להיכנס לשיחות שלום עם הישראלים? מה היו המוטיבציות הפוליטיות של יאסר ערפאת וחבריו להצטרף לתהליך השלום שהלך ונרקם עם ישראל? ספר זה מפצח לראשונה את הנסיבות, המניעים והראיות שהובילו את הנהגת אש"ף להחליט על כניסה לשיחות שלום עם ישראל. הספר בודק כיצד החלטה בעד המו"מ התיישבה עם אסטרטגיית "המאבק המזויין" אשר מצויה באמנה הלאומית הפלסטינית; הוא מצביע על הגורמים שהביאו למקם את המו"מ המדיני עם ישראל במרכז המפה הפוליטית של אש"ף; הוא מבהיר כיצד התגבשה פוליטיקה פלסטינית אחרת המעדיפה באופן זמני את התהליך המדיני כדרך הראויה להשגת המדינה הפלסטינית המיוחלת. הספר דן בתהליך אוסלו ומסיים בכישלונו המדמם. שמעון כרמי לוקח אותנו למסע בזמן הכולל ניתוח היסטורי מרתק הנפרש מראשית המאבק הלאומי הפלסטיני, דרך תחנות חשובות בגיבוש אסטרטגיית האלימות של תנועת הפת"ח, מאבקי הפנים והחוץ שלה והעליות והמורדות במעמדה הפוליטי בקרב הפלסטינים. דרך העיסוק במניעים הפוליטיים להצטרפות אש"ף לשיחות השלום ניתן ללמוד על אודות הקונפליקט הישראלי-פלסטיני עצמו ומרכיבי המפתח שלו: השחקנים החשובים, האירועים המשפיעים והפוליטיקה שלהם. תקוות המחבר שמסקנות ספר זה יתרמו לגיבוש רעיונות לקידום תהליך השלום הישראלי-פלסטיני, רעיונות המתבססים על מציאות חיה, לא רק על משאלות לב.
רסלינג
מאת: תמיר שורק
תיאור: תופיק זיאד (1994-1929) היה משורר פלסטיני לאומי ומנהיג קומוניסטי מסור. במשך ארבעה עשורים היווה זיאד דמות בולטת בחיים הפוליטיים בישראל - כחבר מועצה מקומית, ראש עיריית נצרת וחבר כנסת. הוא גילם את המאבק הקולקטיבי של אזרחי ישראל הפלסטינים, קרא תיגר על הממשל הצבאי בעקבות הקמת מדינת ישראל, הוביל את השביתה הארצית נגד החרמת הקרקעות ב-1976, הידועה כ"יום האדמה" ומחה ללא לאות על הכיבוש הצבאי הישראלי לאחר 1967. בספר זה מציג תמיר שורק את הביוגרפיה הראשונה של דמותו הכריזמטית של זיאד. חייו התאפיינו במתח בין כתביו המהפכניים כמשורר אנטי קולוניאלי לבין פועלו הפוליטי הפרגמטי במרחב הציבורי הישראלי. הוא היה חסר פשרות במחאה אל מול העוולות כלפי העם הפלסטיני, אבל תמיד היה מחויב לחזון אוניברסלי של אחווה ערבית-יהודית. השילוב הזה הוא שהפך את זיאד למנהיג יוצא דופן והופך את עלילת חייו האישית לסיפור מרתק על פלסטינים, מדינת ישראל, ומאבק למען צדק חברתי.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: בתיה זיבצנר, דוד להמן
תיאור: ספר זה מתמקד בצמיחתה של ש"ס כתנועה חברתית שנולדה משורות העם וחדרה למרחבים רבים ומגוונים בחברה ובמדינה. הוא התפרסם לראשונה באנגלית בשנת 2006 ומתאר את כניסתה והשתרשותה של ש"ס באזורים מאוכלסים בספרדים ואת המקוריות של מנהיגיה בגיוסם של רגשות עמוקים על יסוד של זהות עדתית, מסורת דתית ותחושות של קיפוח כלכלי-חברתי.

הספר מנתח את הדרך שבה מאפיינים אלה הצמיחו מובלעת חדשה בחברה ישראלית, ובמקביל מעמיד את ש"ס בהקשר השוואתי עם תנועות העוסקות בתחייה דתית באמריקה הלטינית, תנועות אשר חיברו בין הניסיון הדתי לבין היבטים פוליטיים, כלכליים וחברתיים. האתנוגרפיה ארוכת השנים שהספר מתבסס עליה מנתחת ממדים שונים של תהליך החזרה בתשובה והשלכותיו – הן כלפי המצטרפים עצמם והן בהפיכת התנועה לשחקן מרכזי במרחב הציבורי. למרות שלמחברים אין אשליות ביחס לדרכים שבהן בחרה תנועת ש"ס מנהיגות, הספר מאתגר את התפיסה שש"ס היא רק אמצעי מזדמן למניפולציה פוליטית; הוא מראה שהתנועה מתבססת על גרעין של מחויבות דתית אותנטית, שבחרה בשיטות המאפשרות לקבוצות מודרות בחברה להיאבק בדרכן על מנת לקחת חלק בתהליך של קבלת החלטות ובחלוקת המשאבים המיועדים לרווחה חברתית.
רסלינג
מאת: אפרת קנולר
תיאור: המערכת הפוליטית בישראל מורכבת ממפלגות ימין, מפלגות שמאל, מפלגות דתיות ומפלגות מרכז. לקראת כל מערכת בחירות צומחות מפלגות מרכז שחלקן עוברות את אחוז החסימה, אך מרביתן נעלמות לאחר קדנציה אחת או שתיים. הספר מספר את סיפורן של אחת עשרה מפלגות מרכז בישראל, בין השנים 1948-2006: המפלגה הפרוגרסיבית, המפלגה הליברלית, המפלגה הליברלית העצמאית, רפ"י, ד"ש, תל"ם, יחד, אומץ, הדרך השלישית, מפלגת המרכז ומפלגת שינוי. ספר זה מתייחס, בין השאר, לשאלות הבאות: האם ניתן לאפיין מפלגות מרכז? האם זהו מרכז אריתמטי או שהמרכז מבטא אידיאולוגיה מרכזית ביחס לנושא המרכזי העומד על סדר היום הציבורי? האם קיים קשר בין מבנה המערכת הפוליטית לבין צמיחה והיעלמות של מפלגות מרכז? מיהם המצביעים המסורתיים של מפלגות המרכז? האם המנהיגות הפוליטית מהווה גורם להיחלשות המפלגות ולהיעלמותן? התשובות לשאלות אלה ניתנות תוך כדי תיאור האירועים הפוליטיים שהתרחשו בישראל; כל זאת לצד בדיקת התופעה במערכת פוליטית רב-מפלגתית עם מפלגה דומיננטית שבה שורדות מפלגות מרכז, כמו גם במערכת רב-מפלגתית דו-גושית ובמערכת רב-מפלגתית מבוזרת שבהן צומחות מפלגות מרכז אך אינן שורדות. במישור המפלגתי, הספר מנתח את המניעים של משה קול, דוד בן-גוריון, יגאל ידין, משה דיין , יגאל הורוביץ, אביגדור קהלני, איציק מרדכי וטומי לפיד, שהובילו להקמת מפלגות מרכז. בנוסף לכך הספר מתאר את המאבקים האישיים, הבין-דוריים והאידיאולוגיים, שגרמו להיעלמותן של מפלגות המרכז.
רסלינג
מאת: דניאל סטטמן, טליה פישר
תיאור: בפרט ובכלל הוא בראש ובראשונה כתב עת של החוקרים הצעירים בוגרי התכנית "זכויות אדם והיהדות" של המכון הישראלי לדמוקרטיה, שעורכי כתב העת עומדים בראש. מדובר בתלמידים לתואר שלישי, מכל האוניברסיטאות בישראל וממגוון ענפי ידע, שיַחלקו עם הקוראים את פרי עמלם האקדמי בתחום התמחותם. אופיו של כתב העת הוא אפוא רב-תחומי ובינתחומי, והחיבורים שיפורסמו בו הם יצירות של חוקרים מעולים בתחילת דרכם באקדמיה הישראלית. העורכים רואים בעיני רוחם כתב עת שמצליח לבסס את העיסוק במפגש שבין יהדות, ריבונות וזכויות אדם כתחום ידע עמוק ורבגוני. נעשה כל שביכולתנו שהוא יצמיח רעיונות ומחשבות מקוריים שיעשירו את הדורות הבאים של יהודים ואת המפעל היהודי החשוב ביותר בדורנו – מדינת ישראל.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: ידידיה צ' שטרן, שחר ליפשיץ, טליה פישר
תיאור: בפרט ובכלל הוא בראש ובראשונה כתב עת של החוקרים הצעירים בוגרי התכנית "זכויות אדם והיהדות" של המכון הישראלי לדמוקרטיה, שעורכי כתב העת עומדים בראש. מדובר בתלמידים לתואר שלישי, מכל האוניברסיטאות בישראל וממגוון ענפי ידע, שיַחלקו עם הקוראים את פרי עמלם האקדמי בתחום התמחותם. אופיו של כתב העת הוא אפוא רב-תחומי ובינתחומי, והחיבורים שיפורסמו בו הם יצירות של חוקרים מעולים בתחילת דרכם באקדמיה הישראלית. העורכים רואים בעיני רוחם כתב עת שמצליח לבסס את העיסוק במפגש שבין יהדות, ריבונות וזכויות אדם כתחום ידע עמוק ורבגוני. נעשה כל שביכולתנו שהוא יצמיח רעיונות ומחשבות מקוריים שיעשירו את הדורות הבאים של יהודים ואת המפעל היהודי החשוב ביותר בדורנו – מדינת ישראל.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: מייקל שלנברגר
תיאור: קליפורניה היא אחת המדינות הגדולות והעשירות ביותר בארצות הברית, וכלכלתה היא השישית בגודלה בעולם. בה נמצא עמק הסיליקון, בירת ההייטק העולמית. איך קרה שפנינת הכתר היפהפייה של המדינה המצליחה הזאת, סן־פרנסיסקו, וכמותה ערים נוספות בחוף המערבי, הפכה לזירת בלהות של אלימות־רחוב, פשיעה, סחר ושימוש בסמים קשים בראש חוצות? מייקל שלנברגר, חוקר ופעיל סביבה תושב סן־פרנסיסקו, יצא למחקר שטח מקיף וחזר עם מסקנות. אידאולוגיה קיצונית, השוללת את יכולת השליטה העצמית של האדם, מבקשת למזער נזקים במקום לתמרץ החלמה וגמילה, מכחישה את הפסיכיאטרייה ורואה בפשיעה תיקון לעוולות היסטוריות – מצליחה לשתק ערים שלמות ולאמלל את תושביהן, באמצעות תמרון השפה והמושגים ומניפולציות רגשיות ופוליטיות.
הוצאת סלע מאיר
מאת: מתיו קונטינטי
תיאור: "תבוסותיו של הימין תמיד היו זמניות. תמיד היה ימין אמריקני שהתנגד לרפורמות האידיאליסטיות של הליברליזם ולתשוקות המהפכה והסרבנות האוטופיסטיות של הרדיקלים. ויש סיבות טובות להאמין שהוא תמיד יהיה."

ארצות הברית היא לכאורה התגלמותה של השמרנות הפוליטית. ערכי היסוד שלה הם חופש הפרט, היוזמה הפרטית, החופש הכלכלי, עליונות החוקה, הממשל המוגבל, הפטריוטיות והזיקה למסורת ולדת. ובכל זאת, משנות העשרים של המאה הקודמת התגבש בה, כזרם פוליטי, ימין שמרני במובן הקרוב לזה המוכר לנו היום: ימין הנאבק על ערכי היסוד האמריקניים לנוכח עלייתה של הפרוגרסיבית בפוליטיקה, במדיניות ובתרבות. עד מהרה הוא היה לאחד הזרמים המשפיעים ביותר על ארצות הברית ועל העולם כולו.

שמרנות וימין הם בארצות הברית שם משפחה. תחתיו חוסים זרמים שונים, סותרים ולפעמים מתנגשים. בשנות השיא שלו, ובמיוחד בעידן הנשיא רייגן, הצליח המכנה המשותף השמרני – ההתנגדות לקומוניזם – לכנס תחתיו ליברטריאנים, מסורתנים וכל מה שביניהם. אך האתגרים השתנו, ואיתם גם המחלוקות וסדר היום השמרני. בהימנים מגולל מתיו קונטינטי את סיפורה של השמרנות האמריקנית בפוליטיקה, בהגות ובתקשורת. בימים שבהם שולטים במפלגה הרפובליקנית, לטעמו, כוחות פופוליסטיים ולא שמרניים, הוא מתבונן בעברה של התנועה השמרנית המתונה וצופה לה עתידות גדולות.
הוצאת סלע מאיר
מאת: משה שמש
תיאור: החברה הפלסטינית שלאחר הנכבה של 1948, המפורקת כלכלית, חברתית ופוליטית, הקימה תנועה לאומית חדשה, לוחמנית באופיה ובמעשיה. כיצד אירע הדבר? מפרספקטיבה של שישה עשורים בוחן משה שמש את קורות התנועה הלאומית הפלסטינית ומעמיד בלב ההסבר ההיסטורי את הנהגתה. הספר מתאר את הדילמות, את הקשיים, את הכישלונות, ולא אחת גם את ההצלחות של מנהיגי התנועה בשנים 1967-1937, ובראשם המופתי אמין אל-חוסיני וממשיכו אחמד אל-שקירי, ומראה כי קיים קשר הדוק בין איכות הנהגה ובין עקומת התפתחותה של התנועה. בניגוד לדעה הרווחת בקרב חוקרים פלסטינים וישראלים, ספר זה מוכיח ששנות החמישים לא היו שנות תרדמה פוליטית, אלא להפך. היו אלה השנים הפורמטיביות של התנועה הלאומית הפלסטינית החדשה ושל הסכסוך הערבי-ישראלי, ובהן עוצבו יעדיה ומאפייניה של התנועה. זהו, למעשה, עשור התחייה הלאומית הפלסטינית, ובו נעוצים שורשי צמיחתה המחודשת והתפתחותה. בארבעת שערי הספר סוקר המחבר את ההתפתחויות המדיניות בעולם הערבי בכלל ובסכסוך הערבי-ישראלי בפרט. הוא מתאר את המבוי הסתום אחרי 1948 ואת הנסיגה בתהליך התפתחותה של התנועה הלאומית הפלסטינית 'הישנה' בהנהגת המופתי; את מצבו החברתי של דור ה'נכבה', הוא דור האבות; את המורשת שהוא הנחיל לדור השני של ה'נכבה'; ואת הגורמים להתעוררות הלאומית בקרב בני הדור הזה, שהצמיחו הנהגה פלסטינית חדשה ואותנטית.
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב
מאת: ברק רביד
תיאור: האמת? אם אני לא הייתי מגיע, אני חושב שישראל היתה כבר מושמדת עכשיו. אוקיי?” אמר דונלד טראמפ. מי שהיה האיש החזק בעולם ישב בלובי המפואר של אתר הנופש מאר-א-לאגו שבפלורידה וסיפר על שנותיו בבית הלבן. זו היתה ההתחלה של רצף שיחות בלעדיות שניהל נשיא ארצות הברית לשעבר עם העיתונאי והפרשן המדיני ברק רביד לטובת ספר זה. אין אדם בתבל, ובטח שבארצות הברית ובישראל, שלא נחשף לאישיותו הסוערת של טראמפ, אבל את הפרטים יוצאי הדופן שחשף – במיוחד על שיתוף הפעולה הביטחוני ועל מערכת יחסיו עם בנימין נתניהו – לא שמע אף עיתונאי ישראלי, וכאן תוכלו לקרוא עליהם לראשונה.

בארבע שנות נשיאותו שינה טראמפ את פני המזרח התיכון: הוא פרש מהסכם הגרעין עם איראן, העביר את שגרירות ארצות הברית לירושלים, הכיר ברמת הגולן כחלק מישראל, הציג תוכנית לפתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני וגולת הכותרת – הסכמי השלום והנורמליזציה בין ישראל לבין ארבע מדינות ערביות. ”הסכמי אברהם” הם ההישג הגדול ביותר של טראמפ, קובע רביד, והם לא היו באים לעולם בלעדיו – למרות ואולי דווקא בגלל אישיותו השנויה במחלוקת. הספר צולל אל נבכי תקופת כהונתו של טראמפ ואל מעמקי הברית החשאית בין ישראל למדינות המפרץ, ומכיל תובנות וסיפורים בלעדיים מראיונות עם עשרות בכירים ישראלים, אמריקאים וערבים בירושלים, בוושינגטון, באבו-דאבי, במנאמה וברבאט. רביד חושף את מה שהתרחש מאחורי הקלעים בין המנהיגים, ובפרט את חלקם המכריע בהישג של הדיפלומטים, המרגלים והמתווכים – הגיבורים הפחות מוכרים של פריצת הדרך הגדולה ביותר בתהליך השלום במזרח התיכון ב-25 השנים האחרונות. השלום של טראמפ הוא התיעוד הנרחב והמקיף ביותר על ארבע השנים הדרמטיות הללו במזרח התיכון. שימו בצד את כל מה שחשבתם שידעתם על יחסי ממשל טראמפ וישראל.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: אורלי אזולאי
תיאור: בקרוב הם לא יהיו יותר אדוני הארץ, בעלי הבית הדורסניים, אלה שעל פיהם יישק דבר. בתוך פחות מ-20 שנה, בשנת 2040, כך על פי נתוני מפקד האוכלוסין בארצות הברית, יתהפכו יחסי הכוחות. ההגמוניה הלבנה, ששלטה במעצמת-העל מימיה הראשונים, תיהפך למיעוט בקרב אוכלוסייה מעורבת של שחורים, היספאנים ואסיאתים, ותיפרד מזכויות היתר שלה. תחזית זאת הביאה להתפרצות גועשת של הזעם הלבן בארצות הברית, שהגיעה לשיאה בינואר 2021, כאשר המונים פרצו לבניין הקונגרס, מבצר הדמוקרטיה, כדי לערער על תוצאות הבחירות. הם לא באו להגן על החוקה או על טוהר הבחירות, אלא להבטיח את המשך עליונותם. ביוני 2015 הכריז דונלד טראמפ על כוונתו להתמודד על נשיאות ארצות הברית מטעם המפלגה הרפובליקנית. רוב הפוליטיקאים, הסוקרים והפרשנים לא התייחסו אליו ברצינות ולא נתנו לו שום סיכוי. הם טעו. טראמפ נבחר לנשיאה ה-45 של ארצות הברית. בתקופת נשיאותו העמיקו השבר, השסע החברתי והקיטוב הפוליטי, שהתחילו עם בחירתו של ברק אובמה, הנשיא השחור הראשון, והגיעו לממדים של קטסטרופה. הקרב על אמריקה מגולל את מאבק האיתנים על צביונה של ארצות הברית מבית ואת מלחמתה על שמירת מעמדה בזירה הבינלאומית. במהלך כהונתו של טראמפ השתבשו יחסיה של אמריקה עם מנהיגים אירופאים והוחרפה מלחמת הסחר עם סין, הנושאת עיניה לבכורה העולמית. בתהליך זה מילא תפקיד בולט בנימין נתניהו, ראש ממשלת ישראל לשעבר, תאומו הסיאמי של טראמפ וגם היפוכו הגמור, שהחליט לכרוך את גורלה של ישראל בגורל אמריקה של טראמפ, יותר מכל מנהיג ישראלי בעבר.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: יעקב נגל, יונתן שנזר
תיאור: העימות בעזה במאי 2021 בין ישראל לארגון הטרור חמאס זכה להרבה כותרות בעולם. אולם חלק ניכר מהדיווחים התעלם לחלוטין מההיסטוריה של התפתחות חמאס והעימותים שלו עם ישראל, מהמימון והסיוע האיראני ומהדינמיקה הפוליטית ומרכיבים מרכזיים ומהותיים אחרים בסיפור. מדי כמה שנים חמאס יוזם עימות עם ישראל, אבל הדיווח התקשורתי לא משתפר, ובעידן הרשתות החברתיות המצג נהיה אף בעייתי יותר. התקשורת כמעט שלא מזכירה את האחריות של חמאס לשימוש ב"מגינים אנושיים", לירי עיוור של אלפי רקטות על אזרחי ישראל ולהסטת הסיוע שמיועד לתושבי עזה לטובת התעצמות ובניית מנהרות. הרפובליקה האסלאמית של איראן, התומכת המרכזית בטרור ברחבי העולם, היא הפטרון העיקרי של חמאס מאז הקמת הארגון בסוף שנות ה-80 של המאה הקודמת. חמאס קיבל ומקבל סיוע גם מקטאר, טורקיה ומלזיה. המדינות האלו מנסות ללבות את הסכסוך, בעוד מדינות אחרות, דוגמת מצרים, איחוד האמירויות ובחריין, מנסות למזער אותו. וכך מוצאת את עצמה עזה במרכז המאבק על יציבותו העתידית של המזרח התיכון. לפתחו של ממשל ביידן נמצאות כמה החלטות חשובות שישפיעו על עזה ועל האזור כולו. לכוונתה של ארצות הברית לחזור להסכם הגרעין הפגום עם איראן, ואולי אף להסכם גרוע יותר, עשויות להיות השלכות משמעותיות, בהתחשב בכך שההקלה בסנקציות על איראן צפויה להניב הכנסה כספית משמעותית לחמאס ולארגוני טרור אחרים שנתמכים על ידי איראן.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: גיא לוריא, עמיר פוקס, דפני בנבניסטי
תיאור: הצעה לסדר זו עוסקת במגבלות על סמכויות החירום של הממשלה במצב חירום הקבועות בחוק־יסוד: הממשלה, ובפרט בדרך הפיקוח של הכנסת על התקנת תקנות שעת חירום על ידי הממשלה. בשני העשורים האחרונים הלך ודעך השימוש הממשלתי בתקנות שעת חירום, במיוחד מאז קבע בית המשפט העליון בפסקי דין ב-1990 וב-1999, כי אין להתקין תקנות שעת חירום, אלא אם כן לא ניתן לפנות לחקיקה ראשית של הכנסת. בקרב משפטנים אף נשמעה הדעה כי הלכת בית המשפט העליון בעניין זה הפכה את תקנות שעת החירום לאמצעי כמעט תאורטי. גישה זו הופרכה עם פרוץ מגפת הקורונה בראשית שנת 2020, משום שבחודשים הראשונים של ההתמודדות עם המגפה עשתה הממשלה שימוש רב-היקף באמצעי חירום זה, השימוש הרחב ביותר מקום המדינה.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: בני פורת, חגי שלזינגר
תיאור: חיבור זה נכתב פרקים-פרקים, בחורף תשפ"ג (2022), בעקבות הסערה הציבורית שעוררה היוזמה לשינוי מערכת המשפט. הוא נכתב בתחילה כשלוש חוות דעת נפרדות עבור ועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת, כל אחת על רכיב אחר של יוזמת לוין-רוטמן (מעמדם של היועצים המשפטיים; הוועדה לבחירת שופטים; ביקורת שיפוטית על דברי חקיקה). כעת קובצו חוות דעת אלה לכלל חיבור שלם, ואף עודכנו, בתקווה שהשלם גדול מסך כל חלקיו. אומנם חיבור זה מתיימר לבחון את היוזמה לשינוי מערכת המשפט לאור "גישת המשפט העברי", אולם הוא עושה זאת בידיעה שבין אלפי פוסקי ההלכה לדורותיהם אין בהכרח גישה מוסכמת אחת כי אם ריבוי דעות ומחלוקות. קשה אפוא לדבר בקול אחד בשם "המשפט העברי". עם זאת, בדברינו להלן השתדלנו להביא את הקולות המרכזיים ביותר בקרב בעלי ההלכה, המייצגים את הזרמים המרכזיים והדומיננטיים בקרב חכמי המשפט העברי ממזרח וממערב, בלי לבטל את מקומם של קולות הלכתיים אחרים.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: ידידיה צ' שטרן, יובל שני
תיאור: מונח לפניכם ספר הפרשנות של חוק־יסוד: ישראל — מדינת הלאום של העם היהודי, שנחקק בשנת 2018. הספר, בהוצאת המכון הישראלי לדמוקרטיה ובעריכת מחברי רשימה זו, מציע פרשנות לסעיפי חוק־יסוד: ישראל מדינת הלאום של העם היהודי (להלן: חוק־יסוד: הלאום, חוק הלאום, או חוק היסוד). את פרקי הספר חיברו בכירות ובכירי החוקרים של המשפט החוקתי בישראל, שקיבלו על עצמם משימה מורכבת - לקרוא את חוק היסוד כחלק ממארג החוקים והעקרונות המשפטיים המרכיבים את מערכת המשפט הישראלית.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
תיאור: בפרט ובכלל הוא בראש ובראשונה כתב עת של החוקרים הצעירים בוגרי התכנית "זכויות אדם והיהדות" של המכון הישראלי לדמוקרטיה, שעורכי כתב העת עומדים בראש. מדובר בתלמידים לתואר שלישי, מכל האוניברסיטאות בישראל וממגוון ענפי ידע, שיַחלקו עם הקוראים את פרי עמלם האקדמי בתחום התמחותם. אופיו של כתב העת הוא אפוא רב-תחומי ובינתחומי, והחיבורים שיפורסמו בו הם יצירות של חוקרים מעולים בתחילת דרכם באקדמיה הישראלית.

העורכים רואים בעיני רוחם כתב עת שמצליח לבסס את העיסוק במפגש שבין יהדות, ריבונות וזכויות אדם כתחום ידע עמוק ורבגוני. נעשה כל שביכולתנו שהוא יצמיח רעיונות ומחשבות מקוריים שיעשירו את הדורות הבאים של יהודים ואת המפעל היהודי החשוב ביותר בדורנו – מדינת ישראל.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: עדי מ' אופיר
תיאור: שלושה מושגי יסוד של המחשבה הפוליטית – מדינה, שלטון ופוליטי – מוצגים בספר שלפניכם בשלושה מִקְצבים שונים. הצגתם היא ביצוע בכתב של מחשבה שבה הכותב עונה לשאלות כמו "מהי בעצם מדינה", "מהו שלטון" (בהנחה שלא כל שלטון הוא מדינה), ו"מה עושה עניין לפוליטי" (בהנחה שבכל זאת לא "הכול פוליטי"). שלושת המושגים נחשבים מתוך מסורת ארוכה של תיאוריה פוליטית אירופית, אבל מוצגים כמסות שנועדו ללקסיקון למחשבה פוליטית. בלקסיקון הזה המאמץ להגדיר אינו גדוּר ואינו חתוּם אלא הוא חלק משיחה; הטקטסים המגדירים הם הזמנה למחשבה, וההגדרות המוצעות הן כלי עבודה שהקורא.ת מוזמנ.ת להמשיך לשכלל. ההגדרות מופשטות אבל מעוגנות בשלל דוגמאות קונקרטיות, מתוך מוּדעוּת להיסטוֹרִיוּת של מושגים בכלל ושל אלה הנדונים כאן בפרט, כמו גם לתלותם בשפה ובתרבות שבה הם נחשבים. גם המחשבה המופשטת נטועה בלשונה, בזמנה ובמקומה. זו הנפרשֹת כאן נטועה בעברית ובתנאי הקיום של יהודים משכילים בישראל‑פלסטין. תנאים אלה אינם מושא הדיון, אבל עקבותיהם אינם נמחקים בכתיבה – הם תורמים לה דוגמאות, קרעי דמיון פוליטי, אופק מוגבל שהמחשבה צריכה לפרוץ וכתמים עיוורים שעליה לסלק. מעל לכול תנאים אלה מחייבים לכתוב בשפה שאינה שפתם של המדינה, או של השלטון שאומר "המדינה זה אני", ובלי לדעת מראש אם הכתיבה תהיה מעשה פוליטי. אופיר טוען שהפוליטיות של הכתיבה תלויה בקוראים, לא רק בכותב, שהשפה של המדינה היא המדיום שבו המדינה מתקיימת כפרויקט של דמיון מודרך, ששום דבר בפרוייקט הזה אינו הכרחי או סופי, שהשלטון יכול לכאורה לקבוע גבולות בפרוייקט הזה ולשים בו – ואף לשים לו – סוף. אבל השלטון עצמו תלוי בציות הנשלטים, וזה לעולם אינו מובטח.
רסלינג
מאת: ארננדו דה-סוטו
תיאור: התושבים העניים של מדינות המונות חמש שישיות מכלל האנושות אכן מחזיקים בבעלותם דברים, אך הם חסרים את התהליך של ייצוג הקניין שלהם – שבלעדיו קניין זה לא ייצר הון.

הקפיטליזם, כותב הכלכלן הפרואני הרננדו דה-סוטו, הוא ”השיטה היחידה הידועה לנו המספקת לנו את הכלים הנדרשים ליצירת ערך עודף בכמויות עתק”. מדוע, אם כך, המדינות המתפתחות והמדינות שהשתחררו מהקומוניזם מתקשות ליהנות מפירותיו?

תשובתו מתבססת על מחקר ענק, ארוך שנים, ברחבי העולם, והיא אחרת לגמרי מהתשובות הרווחות. אין מדובר בפערי תרבות. גם לא בעוני כשלעצמו. להמוני העם במדינות אלו יש נכסים ומשאבים. הבעיה היא שמהמשאבים הללו אי אפשר לייצר הון, כי הם אינם רשומים במערכת קניין פורמלית מסודרת. אי אפשר לסחור בהם מחוץ למעגלים מקומיים, ואי אפשר להשתמש בהם כבטוחות להלוואות. זהו הון מת. בספרו פורץ הדרך, מתאר דה-סוטו את החיים במגזר הגדול ביותר בעולם המתפתח, המגזר החוץ-חוקי, ומראה מדוע אי-אפשר להתנהל כלכלית מחוץ למסגרת המוסדרת בחוק – ומדוע, במדינות האלה, רק העשירים יכולים להתנהל בתוכו. זה לא עניין של אכיפה והרתעה, הוא מוכיח, אלא של התאמת החוק למציאות ולמערכות העממיות הקיימות.

* כיצד דוחקת הטופסולוגיה בעולם המתפתח את התושבים אל מחוץ לחוק?
* מדוע תיעוד מוסכם של בעלות על נדל”ן הוא תנאי לצמיחה כלכלית?
* איך הצליחה ארה”ב במאה ה-19 לאחד אלפי מערכות-קניין מקומיות – ולזנק?
* למי יש אינטרס לשמור על הנוקשות המשתקת של מערכות החוק הקיימות?
הוצאת סלע מאיר
מאת: גדי טאוב
תיאור: המוסר בשמו נלחמים תומכי זכויות המסתננים על השארתם בישראל מפוקפק, והסיפור המקובל שהם מספרים בדוי לחלוטין. מאחורי הויכוח מסתתר מאבק גדול יותר שסוגיית המסתננים היא רק אחת ממופעיו: מאבקה של אליטה פוסט-לאומית וניידת, כנגד הדמוקרטיה וכנגד עיקרה – ריבונותם של האזרחים על גורלם.

קו השבר ברור: מצד אחד ניצבת אליטה בינלאומית חדשה וניידת שחבריה יכולים להרגיש בבית כמעט כל פינה ברחבי העולם שבה הם יכולים להתחבר לרשת; בעוד מצד שני ניצבים המוני האזרחים התלויים לפרנסתם בשוק מקומי, זהותם כרוכה בשפה מקומית ומרקם חייהם החברתי והתרבותי קשור למדינה מסויימת שהיא גם המתחם בו מופעל כוחם הפוליטי.

מלבד סוגיית המסתננים, החלוקה הזו מסייעת לרדת גם לעומקן של המחלוקות העיקריות המפלגות את החברה והפוליטיקה הישראלית: זהותה היהודית של המדינה והיחס בין זהותה למשטרה הדמוקרטי, המאבק בשחיתות ומקומן של מערכות האכיפה והמשפט, נסיונה של פוליטיקת הזהויות לפורר את הזהות הלאומית, השליטה בגבולות השיח הלגיטימי באמצעות כללי התקינות הפוליטית, עלייתו של הפוסטמודרניזם בחינוך ובתרבות.

הספר ניידים ונייחים מבקש למקם סוגיות מרכזיות אלה ואחרות בתוך מסגרת המאבק העקרוני ביותר של תקופתנו - המאבק על עתידהן של הדמוקרטיות הלאומיות - שבו ישראל יכולה לשמש כמקרה בוחן לא רק עבור אזרחיה שלה.
הוצאת סלע מאיר
מאת: צ'רלס קראוטהמר
תיאור: "הפוליטיקה היא חומר הגלם הפגום של חיינו הציבוריים, והיא שולטת בכול משום שבסופו של דבר הכול – הנשגב והשפל, ובעיקר הנשגב – חי ומת ברצונה של הפוליטיקה. גם אם תיהנו מתרבות מתקדמת ומשגשגת ככל שתהיה, אבל הפוליטיקה תהיה גרועה, הכול עלול לרדת לטמיון".

כך הסביר צ'רלס קראוטהמר את הכרעתו לקטוע קריירה מבטיחה כרופא פסיכיאטר ולעבור לכתיבה פרשנית בעיתונות. בהירות הביטוי שלו, כמו גם בהירותו המוסרית, חוש ההומור שלו לצד חוש צדק מפותח, נאמנות לעקרונות לצד גמישות מחשבתית – כל אלה הפכו אותו עד מהרה לאחד הקולות החשובים בדורו.

לאורך כמעט ארבעה עשורים, מראשית נשיאותו של רייגן עד פטירתו ב-2018, היה קראוטהמר לנושא-דברן הבכיר של החירות, הדמוקרטיה, החוקתיות, המתינות החברתית, צדקתה של ישראל והמצוינות היהודית. במקום תקינות פוליטית מציעים מאמריו המבריקים של קראוטהמר אמת מידה חדשה-ישנה: יושר אנושי.

כיצד הפכו "זכויות האדם" למנגנון לצידוק משטרי רשע? האם יכולה ארה"ב למצוא שביל זהב בין השלטת דמוקרטיה נלהבת בעולם לבין ריאליזם זהיר? כיצד יכולים היהודים להתמודד עם שיח השנאה המתפשט באקדמיה?

צ'רלס קראוטהמר, 1950- , זוכה פרס פוליצר לשנת 1987, נולד למשפחה יהודית-אמריקנית וגדל בקנדה. בצעירותו עבר לארצות הברית לצורך לימודי רפואה ופסיכיאטריה. אף שהחל את דרכו במרכז-שמאל המפה הפוליטית, אימץ קראוטהמר בסופו של דבר השקפת עולם שמרנית. מאמריו הופיעו דרך קבע בניו ריפבליק, במגזין טיים, ולבסוף, מדי שבוע, לאורך שנים, בוושינגטון פוסט. קראוטהמר שימש גם חבר קבוע בפאנל Special Report, תוכנית הדגל החדשותית של פוקס ניוז.
הוצאת סלע מאיר
מאת: דפנה ליאל
תיאור: המערכת הפוליטית נכנסה בשנים האחרונות לוורטיגו, ששינה את פניה: הימין והשמאל פנו לכיוונים חדשים, המפלגות הערביות והחרדיות עברו טלטלה, והרשתות החברתיות אילצו את הפוליטיקאים לעדכן את מודל ההפעלה שלהם. עושים פוליטיקה הוא ספר ייחודי על העולם הפוליטי שמעבר למהדורות החדשות. הוא בוחן מה היעד במצפן של המנהיגים שלנו, איך הם רואים את ישראל בעוד 50 או 100 שנה, ואם כל האמצעים כשרים בדרך למטרה. הוא מאפשר להבין את תהליכי העומק שעוברת החברה הישראלית ולראות את הסוגיות הפוליטיות הבוערות במשקפיים חדשים. זהו מורה נבוכים שמסביר איך מתנהלת המערכת הפוליטית מאחורי הקלעים ומדוע המציאות כל כך שונה מכל מה שלמדנו. הוא לוקח את הקורא לביקור בלתי-אמצעי במסדרונות השלטון –מהקבינט המדיני-ביטחוני, דרך ועדת השרים לחקיקה ועד לחדרי המשא ומתן שבהם מוקמות ממשלות. בין דפי הספר גם תמצאו מענה לתעלומות שמעסיקות את הציבור, כגון למה הסקרים לא מדייקים, מה הן שיטות הפעולה של הלוביסטים ואם הפוליטיקה בימינו באמת מושחתת יותר. הבסיס לספר הוא הפודקאסט המצליח "עושים פוליטיקה", שזכה למיליוני האזנות והוכיח שהציבור צמא לדיון מעמיק בסוגיות המהותיות שקובעות את עתידו. הוא כולל עשרות ראיונות מאירי עיניים עם המוחות הפוליטיים המבריקים בישראל – חוקרים, עיתונאים, פוליטיקאים ויועצים אסטרטגיים ומיועד לכל מי שאכפת לו לאן ממשיכים מכאן.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: שיבי גרינפילד
תיאור: האם אפשר להיות בעת ובעונה אחת יהודי מאמין וליברל מחויב? רוב הישראלים מאמינים שלא. שיהדות וליברליות הן זהויות מתנגשות, ואפילו עוינות, שהסכסוך ביניהן אינו פתיר יותר מאשר הסכסוך הישראלי-פלסטיני – אמנם אפשר לרסן את עוצמתו, אך לא לפתור אותו כליל.

ומה בדבר ההשקפה ההפוכה ולפיה אין כל עוינות בין המסורות הללו וניתן ואף טבעי שישרור ביניהן דו-קיום הרמוני? גישה זאת אינה עומדת כלל על הפרק.

ואף על פי כן, כפי שמראה ספר זה, ההבנה החלופית לא רק אפשרית, אלא גם מתבקשת. גם אם בתרבות העולמית שוררת עוינות בין המסורת הליברלית למסורת הדתית, הרי שהיהדות היא מקרה יוצא דופן. היא אינה עוינת את המסורת הליברלית ויתרה מכך – במידה רבה היא מקורהּ.

שתי המסורות, היהודית והליברלית, הן אחיות, וכמו במשפחות רבות, מערכת היחסים ביניהן מורכבת. לכל אחת מהן אופי שונה והיסטוריה שונה. אך גם כשהיחסים מתוחים ויודעים עליות ומורדות, הדנ"א שלהן נותר משותף – החזון המוסרי שלהן הוא במהותו אחד. ההבדלים ביניהן נוגעים בעיקר לאופן שבו הן מצדיקות ומפרשות חזון זה ולא לחזון עצמו.

אם כן, מה מקורו של המתח ששורר ביניהן היום? לאחר חורבן בית שני נדרשו חז"ל להכריע בין שתי תמונות מתחרות של היהדות – זאת השמרנית של בית שמאי, שגרסה כי אלוהים הוא מקור הסמכות היחיד, וזאת החדשנית של בית הלל, שאצלה הסמכות "לא בשמים היא" אלא בידי האדם. ההכרעה היתה כי "לעולם הלכה כדברי בית הלל... וכל העובר על דברי בית הלל חייב מיתה". אלא שאז, לפני כ-200 שנה, במסגרת מאבקה במודרנה ובתהליכי החילון, קראה האורתודוקסיה היהודית תיגר על ההכרעה הזאת...

יהדות וליברליות – סיפור מטפיזי על שתי אחיות חושף את הזיקה העמוקה בין שתי המסורות ומתאר את נקודת המפנה הגורלית שהובילה להתרחקות ביניהן ואת משמעויותיה לימינו.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: אייל פרופר
תיאור: האמרה המיוחסת לנפוליאון, "מוטב לתת לענק הסיני לישון; כשיתעורר, העולם ירעד", מתאימה לשינויים המתרחשים בעולם בעשור האחרון – סין מתעוררת והעולם רועד. העוצמה הכלכלית והמדינית של סין מורגשת כמעט בכל פינה על פני הגלובוס. היא מעלה שאלות רבות לגבי מקומה ותפקידה במאה ה-21 ותהיות כיצד נושפע, כל אחת ואחד מאיתנו, מצעדיה של סין.

מה אנחנו יודעים על סין? מעט מאוד. כמעט כל אחד יודע לומר שסין היא מדינה ענקית ו"מסתורית" ובה האוכלוסייה הגדולה בעולם; לסינים שיער שחור ועיניים מלוכסנות והם מדברים וכותבים בשפה משונה שאינה מובנת במערב. ככל שעוברות השנים יותר ישראלים רוכשים ציוד טכנולוגי סיני ונוסעים באוטובוסים ובמכוניות חשמליות מתוצרת סין. בתקשורת קוראים על "האיום הסיני" ועל כך שסין, אשר ממנה יצא נגיף הקורונה, צועדת בדרכה לכבוש את העולם או לקנות את רובו או את חלקו, תוך קריאת תיגר על ההגמוניה האמריקאית. אולם מעטים בישראל יודעים את שמו המלא של נשיא סין; מהי "המפלגה הקומוניסטית" ששולטת בסין; מיהם האישיים והגופים המשפיעים בסין; כיצד מתפקדת מדינת ענק זו; ומהם האינטרסים הפנימיים והחיצוניים שלה.

"הספר האדום", שנכתב ביוזמתו ובניצוחו של השגריר ד"ר אייל פרופר, מאגד את הידע הרב שנצבר על ידי מיטב מומחי סין בארץ. זהו מקור ייחודי בעברית להכרת סין העכשווית, תוך בחינת ההיסטוריה של החברה והאוכלוסייה, הבנת המשטר והפוליטיקה מזוויות פנים וחוץ וכן בירור יחסיה של סין עם מדינות המזרח התיכון, ובפרט עם מדינת ישראל. מטרת הספר היא להציג לפני הקוראים את השינויים המהותיים שסין עוברת בהנהגת מזכיר המפלגה והנשיא סי ג'ין-פינג וכיווני התפתחות אפשריים לעתידה, ולבחון את השאלה: האם עלינו לחשוש לעתידנו?
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: סטיוארט אייזנשטאט
תיאור: ב־26 במרס 1979 רשם ג'ימי קרטר את הישגו הגדול ביותר כנשיא ארצות הברית. באותו יום הוא התייצב עם מנחם בגין ואנואר סאדאת על מדשאת הבית הלבן בוושינגטון כדי לחתום על הסכם השלום הראשון בין ישראל ואחת ממדינות ערב — הסכם שהנשיא קרטר היה האדריכל שלו. קצת יותר משנה אחר כך ספג קרטר את מפלתו הצורבת ביותר. זה קרה ב־24 באפריל 1980, כאשר שמונה חיילים אמריקאים נהרגו בניסיון כושל לחלץ עשרות בני ערובה אמריקאים שהוחזקו בשגרירות האמריקאית בטהרן בידי סטודנטים חסידי האייתולה ח'ומייני. כישלון המבצע פגע קשה בתדמית של קרטר, והיה מהסיבות המרכזיות להפסדו בבחירות לרונלד רייגן. אחד האנשים שעמדו לצד קרטר במהלך כל החודשים האלה של קידום יוזמת השלום ושל המשבר באיראן היה יועצו הבכיר סטיוארט אייזנשטאט, שבמקביל לעבודתו השוטפת תיעד בדפדפות הצהובות שלו את האירועים. עכשיו, כמעט חצי מאה אחר כך, אייזנשטאט מפרסם את ספרו ג'ימי קרטר, ישראל והיהודים. כשהוא חמוש ביותר מ־5,000 עמודי הדפדפות שבהן תיעד את כל המגעים שהיה נוכח בהם, ומגובה בראיונות עם עשרות מהאישים שהיו מעורבים בשתי הפרשות, אייזנשטאט מציג מבט מרתק, מבפנים, על האירועים הכבירים ההם שהשפעתם מורגשת עד היום בישראל ובעולם כולו.
כנרת, זמורה דביר בע"מ
מאת: גדי היימן
תיאור: כולנו כועסים לפעמים, עצובים לפעמים, מתחרטים לפעמים. כולנו שוגים באשליות, נאחזים בחלומות. לרגשות שלנו יש מחיר והשלכות, לעיתים רק עלינו, לעיתים גם על אחרים. אני כועס על מחבר הספר, שלא הגיש טיוטה בזמן. לשנינו לא נעים. המחבר עצוב, כי לא אהבתי את המבוא שכתב. צריך למצוא דרך לעודד אותו. רגשות הם בדרך כלל עניין לעיסוק פרטי, ליחסים אישיים. החרטה שלה היא שלה. האימה שלו היא שלו. זה לא מה שמעניין את פרופ׳ גדי היימן. הוא מתעניין במקומות שבהם רגשות של כעס מובילים לקטל של מאות אלפים. הוא מתעניין במצבים שבהם רגשות של חרדה מדרדרים אימפריות לסף תהום. הוא מתעניין באירועים שבהם רגשות של חרטה מובילים מנהיגים להימורים מטורפים. למעשה, כפי שהוא מדגים בספר, כך מתנהל העולם. כך מוכרע גורלם של מיליארדים. יש משהו מתעתע בספר שלו: הוא מתאר תהליך עוכר שלווה בסגנון קולח, כמעט מחויך. את העולם הוא מדמה לעיירת ספר במערב הפרוע. ״החוק קיים אך הנבלים בעיירה רואים בו המלצה בלבד... כיוון שכך, אף על פי שרוב התושבים בעיירה הם טיפוסים נורמטיביים, הם אינם מעיזים לצאת מפתח ביתם ללא אקדח בחגורתם. הפיתוי להשתמש בנשק קבוע״. כאשר תתחילו לקרוא את הספר, אולי תחשבו לרגע שאתם כבר יודעים הרבה ממה שכתוב בו. אתם יודעים שהיפנים תקפו בפרל הרבור, שהצרפתים התעקשו להשפיל את גרמניה, שצ׳כוסלובקיה ננטשה, שישראל כבשה את חצי האי סיני, שרוסיה ואוסטרו־הונגריה התקשו להסתדר, שצ׳מברלין החניף להיטלר. אבל למה קרו כל הדברים האלה? היימן בוחן בדקדקנות תהליכים של קבלת החלטות. הוא מביט בחדות מפוכחת במניעים העמוקים שמגלגלים מנהיגים ואומות לאסון ידוע מראש, למרחץ דמים אכזרי וחסר תוחלת. פה ושם, זה יזכיר לכם את ״מצעד האיוולת״ הקלאסי של ברברה טוכמן. אבל היימן לא רואה איוולת, הוא רואה קנאה וחרטה, פחד ואשליה, בושה ואשמה. אזמל המנתחים שלו מיטיב לחדור לנבכי הנפש הסוערת של קיסרים ומצביאים, דיפלומטים ושרים. ולא, הם לא טיפשים. היה נוח יותר, קל יותר, לחשוב שהם טיפשים. אלא שזו לא תהיה אבחנה מדויקת. היימן מוכיח שהם הרבה יותר גרועים מטיפשים. הם אנושיים.
כנרת, זמורה דביר בע"מ
מאת: משה יאנובסקי, איליה זטקובצקי
תיאור: רבים רואים במדינת הרווחה שילוב מנצח של היעילות הקפיטליסטית וה"אנושיות" הסוציאליסטית. כמעט כל מדינות המערב, ובהן ישראל, מוגדרות היום במידה מסוימת כמדינות רווחה הדואגות לצרכים של אזרחיהן בתחומי החינוך, הבריאות, הדיור ועוד. אבל האם התפיסה הזאת, המובנת מאליה בעיני רבים, אכן מצדיקה את עצמה? והאם, לאחר עשרות שנים של ניסיון מצטבר, לא כדאי לחשוב מחדש על נחיצותה של מדינת הרווחה?

בספרם סוציאליזם חזירי מנסים משה יאנובסקי ואיליה זטקובצקי לערער מוסכמות ולעורר מחשבה: האם מדינת הרווחה יעילה? האם היא מוסרית? והאם אין לה למעשה את כל הסממנים של הסוציאליזם הקלאסי: היעדר ערכים, זלזול בחיי אדם וחוסר יעילות? ובקיצור: האם הסוציאליזם שלנו אינו בעצם חזירי?
כנרת, זמורה דביר בע"מ
מאת: עדנה הראל פישר, תמר הוסטובסקי ברנדס, ליטל פילר
תיאור: מדוע המאבק בשחיתות שלטונית הוא אינטרס של כל אזרחית ואזרח? מדוע שחיתות־על קשה לזיהוי? מדוע המאבק בשחיתות שלטונית מורכב כל כך? כיצד מאיימת שחיתות שלטונית על המשטר הדמוקרטי? כיצד מסייעים שקיפות וחופש המידע למאבק בשחיתות שלטונית? מהו זרע הרע הטמון ביחסי הון־שלטון? מהי דמותו של העיתונאי החוקר, ומהו ייחודה של תקשורת חוקרת? מדוע עיתונות חוקרת חיונית לשמירה על החברה מפני שחיתות שלטונית?

שאלות אלה ורבות אחרות נדונות בקובץ זה, שייחודו במגוון נקודות המבט של הכותבים והכותבות שנתקבצו אליו. הקובץ נועד להקנות כלים עדכניים לדיון הציבורי בנושא השחיתות השלטונית, מופעיה ונזקיה, היכרות עם מורכבות המאבק בשחיתות השלטונית והבנה מחודשת של החשיבות העמוקה שיש למאבק מתמיד ועיקש כנגדה, לטובתה של החברה הישראלית ולטובתו של כל אזרח ואזרחית במדינה.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: ידידיה צ' שטרן, שוקי פרידמן, ישי פרס
תיאור: מדינת לאום שבה הלאומיות אינה זהה לאזרחות איננה תופעה חריגה בנוף העולמי. אולם התנאים הייחודיים של ישראל, מדינת הלאום היהודית, הופכים אותה למעבדה לבחינת האתגרים הניצבים לפני מדינת הלאום המודרנית והשאלות המרחפות מעל תופעת הלאומיות בכללה. האם הלאומיות היא תופעה חדשה או עתיקה? כיצד מיישבת מדינת לאום דמוקרטית את המתח בין מרכיבי זהותה הייחודיים לבין ערכים אוניברסליים? כיצד מתייחסת מדינת לאום בעלת רוב אתני מוצק למיעוט גדול החי בתוכה? וכן הלאה, שאלות של הגירה, דת ולאום, לאומיות בתנאי סכסוך ועוד. בשנים 2016–2018 נערכה במכון הישראלי לדמוקרטיה סדנת לימוד בין־תחומית, שבה השתתפו חוקרים וחוקרות מובילים ממגוון תחומים, לצד אנשי מעשה, פוליטיקאים ואישי ציבור. הסדנה עסקה בלאומיות כתופעה תאורטית וקונקרטית - בשורשיה האינטלקטואליים של הלאומיות, בלימוד משווה של דגמי לאומיות ובביקורת על הלאומיות. חלק ניכר מהדיונים בסדנה הוקדשו לעיסוק בהתהוותה של הלאומיות היהודית המודרנית, בדרכי הביטוי שלה במדינת ישראל, ובהשלכותיה על אופייה של מדינת ישראל ומדיניותה. במדינת ישראל נוצרה במרוצת השנים תשתית רחבה של עיסוק באתגרים המאפיינים מדינת לאום יהודית שהיא גם מדינה דמוקרטית־ליברלית. משתתפי הסדנה ביקשו להוסיף נדבך על תשתית זו, והכרך שלפניכם מציג כמה מפירות הסדנה.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: עופר קניג, גדעון רהט
תיאור: חיבור זה עוסק במפלגות שפעלו בישראל בשנים 1992–2021 , ובכך הוא ממלא חֶסֶר ניכר בספרות המחקר - מאמצע שנות ה-90 של המאה הקודמת לא נכתב חיבור מקיף המנסה לתאר בשיטתיות את קורות חייהן (ולעיתים את מותן) של המפלגות בישראל, במכלול היבטים.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: דוד אוחנה
תיאור: בספרו לא כנענים, לא צלבנים: מקורות המיתולוגיה הישראלית (מכון שלום הרטמן. אוניברסיטת בר־אילן. כתר. 2008 ) פרשׂ ההיסטוריון פרופסור דוד אוחנה את הנחתו המקורית כי הציונות היא תשובה הן להתרסה הכנענית כי "אנחנו רק מכאן" והן לאנלוגיה הצלבנית כי "אנחנו לא מכאן". בספר המשך זה, גם כנענים גם צלבנים ‒ מסותיי בארץ־ישראל, מוצגת טענתו החדשה והמאתגרת כי בעקבות הכיבוש המתמשך מאז 1967, מתחוללת מוטציה גנטית בגוף הציוני, שבו משתולל גֶן מסוכן, שהוא גם כנעני גם צלבני.
כרמל
מאת: עופר אשכנזי, ערן רולניק, דוד בר-גל
תיאור: האם אלימות המונית היא בלתי נמנעת? האם טבעו של האדם מכריע אותו לצאת למסעי רצח בשם הדת, הלאום או הגזע? בשנת 1932, בעיצומם של משברים אלימים ברחבי העולם ועל רקע התחזקותה של המפלגה הנאצית בגרמניה, התבקשו אלברט איינשטיין וזיגמונד פרויד להתייחס לשאלות אלה ולהציע הבנה טובה יותר של מקורות המלחמה והאפשרות למנוע אותה. תשובתם של שני ההוגים היהודים סוכמה בחליפת מכתבים שהתפרסמה בשם למה מלחמה? והגדירה חלקים מהותיים בשיח על אלימות ומקורותיה בעשרות השנים שלאחר מכן. הספר איינשטיין ופרויד והמלחמה הבאה מציע תרגום עברי חדש לחליפת המכתבים ודיון מעמיק ברעיונות המובעים בהם, במקומם במחשבה של איינשטיין ופרויד וברלוונטיות של רעיונות אלה בתחילת המאה העשרים ואחת. דומה כי כיום, לנוכח משברי המנהיגות בעולם המערבי ובישראל, היחלשותה של הדמוקרטיה הליברלית והשפעתן הגוברת של תפיסות עולם שובניסטיות ואתנו-צנטריות, ראוי לחזור לרעיונות של איינשטיין ופרויד ולדחיפות שבה התייחסו אל הצורך למנוע אלימות.
כרמל
מאת: שמחה רוטמן
תיאור: בחדר קטן וסגור, שדיוניו חסויים יותר מדיוני הוועדה לאנרגיה אטומית, יושבים תשעה אנשים ומחליטים מי ימונו לשופטים בישראל. רוב נציגי הוועדה מעולם לא נבחרו על ידי הציבור, אך הם ישפיעו מהותית על דמותה של המדינה בעשורים הקרובים.

בספר חד וקולח מסביר חבר הכנסת שמחה רוטמן מדוע רפורמה באופן בחירת השופטים היא הכרחית. מהיכרותו רבת השנים עם הוועדה לבחירת שופטים הוא מציע ניתוח עדכני ובהיר המפרט את כשליה של השיטה הנוכחית: שופטים הבוחרים את חבריהם ומשכפלים את הגישה האקטיביסטית של בית המשפט, קומץ עורכי דין שהשפעתם גדולה פי מאה מכל אזרח אחר, מינויי קרובים, כללי ותק בבית המשפט המזכירים פלוגה מסייעת. רוטמן מציע מבחר פתרונות, המבוססים על עיקרון מרכזי אחד: העם צריך לבחור את שופטיו.
הוצאת סלע מאיר
מאת: רוג'ר סקרוטון
תיאור: שמרנות מתחילה מתחושה המוכרת בוודאי לכל האנשים הבוגרים: התחושה שדברים טובים נהרסים בקלות, אך אינם נוצרים בקלות. זה נכון במיוחד לדברים הטובים שאנו מקבלים כנכסים קולקטיביים: שלום, חופש, חוק, נימוס, מסירות ציבורית, הביטחון שמקנים רכוש וחיי משפחה... בכל אלה, פעולת ההרס היא מהירה וקלה; ואילו עבודת היצירה היא איטית, מפרכת ומשעממת. זהו אחד הלקחים מן המאה העשרים. זו גם אחת הסיבות שהשמרנים סובלים מעמדת נחיתות בדעת הקהל. העמדה שלהם נכונה אבל משעממת, ואילו זו של מתנגדיהם מלהיבה אך שגויה.
הוצאת סלע מאיר
מאת: פרידריך האייק
תיאור: יומרה קטלנית הוא ספר על חידה מטרידה: כיצד הצליח הסוציאליזם, תורה חברתית וכלכלית עם יסוד עובדתי קלוש כל כך, לכבוש את ליבם ומוחם של רוב האינטלקטואלים במערב?

כדי למצוא את התשובה צלל פרידריך האייק, חתן פרס נובל לכלכלה לשנת 1974, אל מעמקי ההיסטוריה האנושית. התשובה המרתקת והפרובוקטיבית שמצא הפכה את הספר שבידכם לאחד מספרי העיון המסעירים של המאה העשרים.

הסוציאליזם שקרא לזנוח את המוסר, המסורת וערכי החברה המודרנית, שבה את ליבם של האינטלקטואלים בחנופה גסה. הוא אמר להם כי הם יודעים איך לתכנן, לעצב ולנהל את העולם כרצונם ויכולים גם להשליך את המסורות ככלי אין חפץ בו ולהחליפן בתבונתם הטהורה.

אתם תהיו כאלוהים, פיתה הסוציאליזם את האינטלקטואלים בדברי חלקלקות. ואלה הגיבו בהתלהבות ואימצו את היומרה הקטלנית. את התוצאות הרות האסון ועקובות הדם חווה העולם במלוא עוצמתן במאה העשרים. כוח המשיכה של היומרה הקטלנית עדיין מסכן את שלומם ורווחתם של עמי העולם ושלנו.
הוצאת סלע מאיר
מאת: אורי זילברשייד
תיאור: קרל מרקס מזוהה יותר מכל הוגה דעות אחר עם הניסיון הפרומתאי לכונן חברה סוציאליסטית במקום המערכת החברתית-כלכלית הקפיטליסטית – חברה המאפשרת לכל יחיד להיות שותף מלא לעושר החומרי והרוחני. מתוך ניסיון זה צמחה תורה המעניקה לנו כלים תיאורטיים מצוינים להבנת המשק והחברה גם בפתח המאה ה-21. חקר תורת מרקס הוא אפוא חלק מהמאמצים להבין את אופיו של הסוציאליזם כשלב גבוה יותר בהתפתחות האנושית, כמו גם חלק מהניסיון להבין את הקפיטליזם בשלבו המודרני ואת התמורות המתחוללות בתוכו, הכוללות את הניסיונות החוזרים ונשנים, היודעים התקדמויות ונסיגות, להגשמת הסוציאליזם. מרקס ועתיד הסוציאליזם עוסק בדילמות החברתיות והכלכליות שאנו ניצבים בפניהן בפתחו של האלף השלישי. טובי חוקרי תורת מרקס וחוקרי הסוציאליזם מציגים ניתוח בלתי שגרתי של תורת מרקס, וכן – דרכים לבניית חברה המושתתת על יסודות של צדק חברתי. כמו כן נדונות התמורות שהתחוללו בעשורים האחרונים בארץ ובעולם, תמורות המהוות נסיגה מנקודת המבט של סוציאליזם וצדק חברתי. נושאי העיון והמחקר של ספר זה מגוונים: עיצוב פעילות הייצור בחברה הקומוניסטית נוסח מרקס; מאבקים בין סוגי הון כמאפיין של הקפיטליזם בתיאוריה המרקסית; תפיסת הדמוקרטיה של מרקס ואנגלס; תורת המהפכה המרקסית; אופן קביעת ערכה של הסחורה לפי תורת מרקס; יחסו של היינה למרקס ולקומוניזם; התמודדותו של רימון ארון עם מרקס; תורותיהם של בובר וקרופוטקין; החברה הטובה; עלייתו ומהותו של הסוציאליזם הריכוזי והסיבות לנפילתו; תכנון סוציאליסטי; המאבק על דמות הסוציאליזם במזרח אירופה (צ'כוסלובקיה כדוגמה); התמורות במדינת הרווחה בארץ ובעולם; השמאל הישראלי ויחסו למדיניות רווחה; הקהילתנות ו"הדרך השלישית" כאלטרנטיבה חברתית; הרב-תרבותיות והעצמת קבוצות חלשות; בין רב-תרבותיות למרקס; התמורות בקיבוץ ומשמעותן; הסיכוי להתפתחותה של תודעה סוציאליסטית בתוככי הקפיטליזם המודרני והאפשרות לחולל תמורה סוציאליסטית.
רסלינג
מאת: ג'יימס ברנהם
תיאור: "האידיאלים המסורתיים, שהליברליזם תוקף וממוטט, הם הביצורים הרוחניים והחברתיים הגדולים נגד המפעל הקומוניסטי העולמי. איש אינו מוכן להקריב ולמות למען ערכים ליברליים כמו חינוך פרוגרסיבי, אנושיות מופשטת, האו"ם או קצבת הביטוח הלאומי." ארצות הברית, שנות השישים המוקדמות. תרבות הביטול וניתוץ פסלי אבות האומה לא עלתה על הדעת, פוליטיקת הזהויות עוד לא הייתה בתכנון, ואפילו תרבות-הנגד טרם בקעה מהביצה. אבל הליברליות במובנה העכשווי של המילה, הגישה הנותנת למדינה מונופול על חיי הפרט ובאותה נשימה חותרת לביטול הלאומיות, כבר הייתה לאידיאולוגיה המובנת-מאליה של האליטות במערב. איש אחד, מעמיק ומרחיק ראות, זיהה תהליכים. שמו היה ג'יימס ברנהם. בחיבור פולמוסני מבריק יורד ברנהם לשורשי הליברליזם הזה, מציג את בחירותיו ברגעי מבחן, ותוהה על מידת יכולתו להתמודד עם אתגרי זמנו: הפשיעה הגואה מבית, ההתעוררות הפוליטית בעולם השלישי, ושאיפתו של הקומוניזם למונופול על הכוח בעולם. אבחנותיו של ברנהם תקפות גם לגבי התמודדות המערב עם אתגריו הנוכחיים, ומספקת לקורא עומק היסטורי להבנתה. הליברליזם, מראה ברנהם, איננו בהכרח הגורם להתכווצות העולם החופשי, אבל הוא סם ההזיה המאפשר לו להשלים עם סופו. - למה השתלט על הליברלים רגש אשמה קבוצתי, ואיך מחבל רגש זה בעולם החופשי?
- האומנם הבורות היא המכשול היחיד בדרך לחברה שלווה, צודקת ומשגשגת?
- כיצד מהתלים במערב אויביו בדיבורים על שלום ופירוק נשק, ולמה זה מצליח להם?
- איך קרה שגרסה מרוככת ותמימה של הקומוניזם זכתה לכינוי – "ליברליזם"?

ג'יימס ברנהם (1905–1987) היה בצעירותו טרוצקיסט, אך בעקבות חבירתה של ברית המועצות לגרמניה הנאצית ב-1939 החל את מסעו ימינה. הוא נחשב לאחד מחלוצי השמרנות-החדשה. לאחר מלחמת העולם השנייה פעל בשירות הביון האמריקני והקים את 'הקונגרס לחופש תרבותי', ארגון שרתם ליברלים אירופים למאבק בקומוניזם. הקים את הדו-שבועון 'נשיונל ריוויו' וערך אותו מ-1955 עד 1975. ספרו זה, התאבדות המערב (1964), היה לקלאסיקה.
הוצאת סלע מאיר
מאת: לין שלר, איתמר דובינסקי
תיאור: דיפלומטים ונציגים ישראלים רבים החלו להגיע לאפריקה בסוף שנות החמישים ותחילת שנות השישים, עם ראשית השחרור של מדינות היבשת מהכיבוש הקולוניאלי, בעקבות השאיפה של ישראל לאזן את היחסים עם שכנותיה במזרח התיכון באמצעות כינון בריתות חדשות עם המדינות המשוחררות. מנגד, שיקולים אידיאולוגיים ומעשיים הניעו גורמים אפריקאיים שונים לבקש סיוע מישראל בתהליך הדה-קולוניזציה. אולם המצב היה דינמי, ולעתים הצרכים והאג'נדות השתנו. הישראלים האמינו כי מאמציהם האדירים ברחבי היבשת יגנו עליהם מפני ההשלכות הדיפלומטיות של הסכסוך במזרח התיכון, אך משאלה זו נכזבה לאחר מלחמת 1973, כאשר כמעט כל מדינות אפריקה ניתקו את קשריהן איתם. ניתוק היחסים היה נרחב ומהיר, וסיים בפתאומיות את "תור הזהב" הישראלי-אפריקאי. רק בסוף המאה העשרים החלו היחסים הדיפלומטיים עם חלק ממדינות אפריקה להתחדש בהדרגה. הספר לבטים פוסטקולוניאליים עוסק ביחסים המשתנים והמורכבים בין ישראל למדינות אפריקה מסוף שנות החמישים ועד לראשית המאה העשרים ואחת. פרקיו מעמיקים מעבר להכללות כלל-יבשתיות, תוך בחינת התפתחות הקשרים בזירות מקומיות שונות וניתוח יעדיה של ישראל בכל הקשר פוסטקולוניאלי, כמו גם ההשתלשלות הייחודית של יחסיה עם כל מדינה. מרבית פרקי הספר מתמקדים ב"תור הזהב" שקדם לניתוק היחסים ב-1973, ועוסקים בסוגיות של פיתוח ובניין אומה תוך בחינת הקשרים עם גאנה, מאלי, צ'אד, דרום סודאן, ניגריה, קניה, סיירה ליאון, זמביה ועוד. פרקים אחרים עוסקים ביחסיה של ישראל עם דרום אפריקה במהלך משטר האפרטהייד ולקראת סופו, ובהשפעותיה של המדיניות הישראלית כלפי אפריקה והאפריקאים על מבקשי מקלט שגורשו לדרום סודאן. קיבוצם של כל אלה יחדיו חושף מגוון נקודות מבט ותובנות מרתקות לגבי תולדות היחסים בין ישראל ומדינות אפריקה כצומת של מדיניות, אידיאולוגיה, כלכלה ותרבות. הספר מבהיר שבחקר קשרי ישראל-אפריקה, עלינו לחתור לחשיפת המורכבויות והניואנסים, השאיפות הגדולות והאכזבות המרות שעיצבו את היחסים לאורך זמן.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: יצחק גל-נור, נטע שר-הדר, ליהיא להט
תיאור: המשילות המשולבת צמחה על רקע שינויים שהתחוללו במדיניות הציבורית בארבעת העשורים האחרונים, שבמסגרתם אומצו שיטות ניהול מהמגזר העסקי, מתוך שאיפה לתת לאזרחים תמורה נאותה עבור המיסים הנגבים מהם. המשילות המשולבת מציעה חלופה לגישה זו, ומשיבה את הערכים הציבוריים אל לב העשייה של גופי הממשל. לפי תפיסה זו האזרחים אינם עוד "לקוחות" מקבלי שירות בלבד, אלא הם שותפים בקבלת ההחלטות. לפיכך, המדיניות הציבורית אינה נחלתם הבלעדית של משרדי הממשלה או הרשויות המקומיות, אלא היא מעוצבת מתוך שיתוף פעולה עם שחקנים וארגונים ממגזרים שונים.

הספר משילות משולבת בישראל: היבטים תיאורטיים ומעשיים מתבסס על עבודתה של קבוצת מחקר במרכז לצדק חברתי ודמוקרטיה ע"ש יעקב חזן במכון ון ליר בירושלים. הוא הראשון שבוחן הֶסדרים של משילות משולבת בישראל, והשלישי והאחרון בטרילוגיה העוסקת במדיניות ציבורית בישראל. קדמו לו הספרים מדיניות ההפרטה בישראל: אחריות המדינה והגבולות בין הציבורי לפרטי (2015) ורגולציה בישראל: ערכים, אפקטיביות, שיטות (2019). הספר משילות משולבת בישראל ממשיך את קודמיו, ומאמריו בוחנים דרך אחרת לפעילות של הממשל, בעיקר במצבים שבהם תהליכי ההפרטה והרגולציה אינם מניבים תוצאות רצויות. אחדים ממאמרי הספר עוסקים בפיתוח ההיבטים התיאורטיים של מושג המשילות המשולבת, ואחרים בוחנים הֶסדרים של משילות משולבת שיושמו בישראל. שתי שאלות עוברות בספר כחוט השני: האחת - האם הסדרי המשילות המשולבת מסייעים לקידומם של ערכים ציבוריים? השנייה - האם הסדרים אלה תורמים לתהליכים דמוקרטיים?
מכון ון ליר בירושליםהקיבוץ המאוחד
הצג עוד תוצאות