נמצאו 28 ספרים בקטגוריה
לכל הספרייה
מאת: חגי ארליך
תיאור: ים סוף הוא אחד הנתיבים החשובים בתבל. הוא הגשר הימי הראשי בין חלקו הצפוני של העולם לחלקו הדרומי. עברו ועוברים בו מוצרי סחר, שאיפות אסטרטגיות, אינטרסים גלובליים ועוד. פתיחת תעלת סואץ לפני כ-150 שנים הפכה את ים סוף לציר חשוב של תמורות בעת החדשה. עם זאת, ים סוף היה ונשאר "ים עצוב", בייחוד ביחס לאחיו הגדול, הים התיכון. הים-התיכון, "הים הגדול ורחב הידיים", נתן השראה למלומדים ומשוררים; הוא היה ונשאר מושא של סקרנות מאז ראשית האנושות. הים התיכון היה הים השמח, הנדיב, המעתיר כול טוב על היושבים לחופיו, מגשר ביניהם, תורם לחייהם. ים סוף נותר בשוליים, אח קטן ועצוב. הוא עטור מדבריות ושום נחל איתן אינו זורם אליו. העמים לחופיו התרחקו ומתרחקים ממנו. לגביהם היה יותר מכשול מאשר גשר. את ים סוף חצו יותר פליטים מאשר סוחרים, ואת חלקם הטביע בין גליו חסרי המנוח. ים סוף, הים העצוב הוא ניסיון חלוצי ללמוד מחדש ולתמצת את תולדותיו מימי קדם עד ימינו אנו. חגי ארליך מבקש לדון בים זה כמכלול היסטורי, כזירה שבה הוכרעו גורלות של עמים ותרבויות, שבה התחוללו מאבקים הרי גורל בין מזרח למערב, שבה נולדו דתות והתמודדו זו עם זו. הספר ארוג כמקלעת של פרקים המתחברים לכדי היסטוריה חשובה לשלל העמים שלחופי הים, באותה מידה שהם מבוא להבנת מפגש האינטרסים הגלובליים, מפגש המתרחש בים זה ובסביבתו בימינו אנו.  
רסלינג
מאת: טלי חתוקה, הדס צור, עינת פרייגר, יוליה פורשיק, קורל חמו גורן, צבי וינשטיין
תיאור: המושג "התחדשות העירונית" אינו חדש. מדובר במושג המתאר תחום פעולה מובחן בתוך שדה התכנון העירוני, אשר יש להבינו כחלק ממגמות העיור במאה שנים האחרונות ברחבי העולם. משמעות מושג זה והפעולות הנגזרות ממנו משתנים מתקופה לתקופה. השינוי הדרמטי ביחס למושג זה בעידן הנוכחי הוא ההיכרות של הציבור הרחב עמו והמעורבות של הציבור בתהליכי ההתחדשות העירונית. מגמה זו קשורה גם למקורות המימון הפרטיים בתהליכי ההתחדשות העירונית, המקנים לתושב ולמגזר הפרטי היזמי אפשרות להיות שותפים בתהליך. מרחב מיקוח סוקר את המגמות והמושגים המרכזיים בתחום ההתחדשות העירונית בישראל ובעולם. הטענה המרכזית שעולה בספר היא שהמרחב הישראלי אינו הומוגני אלא מורכב ממקומות חברתיים ופוליטיים מגוונים, כך שאם גופי התכנון מבקשים להטמיע תהליכים מושכלים של התחדשות עירונית עליהם להבין את המקומות השונים הקיימים בתחומה. הפעלה גנרית רוחבית של התחדשות עירונית לא זו בלבד שלא תצלח, היא גם עשויה לחולל נזקים חברתיים, כלכליים ופוליטיים. הספר מציע להבין את מגמות ההתחדשות העירונית דרך ההמשגה של מרחב מיקוח, תוך שהוא מבחין בין שלושה אבות- טיפוס: מרחב-נדל"ן, מרחב-מקום, מרחב-קהילה. המשגה זו מאתגרת את רוב המחקרים בתחום ההתחדשות העירונית הנוטים לבחון את יחסי הכוח במנותק מההמשגה של המרחב, ולכן נשארים כלואים ברעיונות של משא ומתן, פרוצדורות ומעמד התושבים בתהליך התכנון. הדרך היחידה למוצא מהמצב הקיים בתהליך ההתחדשות העירונית היא להמשיג מחדש את המרחבים, להבין את משמעותם ולקדם בהם פעולות מרובדות.
רסלינג
מאת: עמאר דהאמשה, יוסי שוורץ
תיאור: אסופת המאמרים שמות מקומות וזהות מרחבית בישראל-פלסטין מכסה מנעד רחב של תהליכי מִרחוב ושִיּום, אשר ביסודם יחסי רוב-מיעוט, זיכרון והשכחה, כמו גם יחסי כוחות בין קבוצות לאומיות ותוך קבוצתיות בישראל-פלסטין. אסופת המאמרים הנוכחית היא הבמה הראשונה המפגישה בין שמות המקומות של הכוח ההגמוני הישראלי לבין שמותיו של המיעוט הערבי-הפלסטיני. מאמרי הספר עוקבים אחר התהוות תהליכי השִיּום של הארץ-פלסטין – החל ממתן שמות לערים, דרך רחובות ודרכים וכלה בגאיות ונחלים – בקרב שלטונות ועמים ששלטו בארץ לפני 1948 ואחריה, ובקרב אוכלוסיות ומגזרים שונים המרכיבים את החברה בישראל, יהודים וערבים.

כחוט השני עוברת ההנחה ששמות מקומות הם מעין טקסט מרחבי רב-משמעי, כך שניתוח עומק שלהם ילמד על מאבקים הקשורים להצפת אידאולוגיה מסוימת וטשטוש נקודת מבט אחרת. המאמרים חושפים את תהליכי המחיקה וההזרה שהפעיל הייצור המרחבי ש"מלמעלה" נגד הייצוג הלשוני ש"מלמטה", את התפיסה המרחבית ואת הפרדיגמות המושגיות המאפשרות את הרציונל ואת האוטופיה של חברי ועדות השמות בישראל.
רסלינג
מאת: תמר ברגר
תיאור: תמר ברגר משוטטת בנופי השארית של המרחב הישראלי, נופים חברתיים וחפציים, מקומותיהם של מי שנדחקו ושל מה שהורחק: אתרי פסולת, יישובי פריפריה, מוסדות כליאה, חורבות ולבסוף הגוף המזדקן. בסגנונה המסאי-דוקומנטריסטי היא מתארת את המקומות שהיא רואה, מציגה את הנשים והגברים שהיא פוגשת, שנוכחותם לא פעם רבת עוצמה, ומנתחת את התופעות המתוארות בהקשריהן הרעיוניים הכלליים.
הקיבוץ המאוחד
מאת: עדי מגר
תיאור: מדינת ישראל נמצאת במחסור בחומרי גלם טבעיים לענף הבנייה והתשתיות מחד, מאידך קיימים עודפים של אגרגטים ממוחזרים מפסולת הבנייה ועודפי עפר. מכאן עולה השאלה מאילו חומרים יבנו בעתיד את הבניינים ואת התשתיות בישראל ומה המשמעות לגבי משבר האקלים? כיום התשובה והידע לנושא מבוזר בין שחקנים רבים ומגוונים וכמעט ולא נגיש כלל לציבור. לאחרונה אנו חווים משבר נוסף של מגפת הקורונה וגם לה יש ועוד יהיו השלכות רבות על ענף הבניה וזו הזדמנות מצויינת דווקא כעת לנצל את ההזדמנות ולשאול כיצד מגפת הקורונה השפיעה על המרואיינים, עיסוקם ועסקיהם הרבים והמגוונים וכיצד הם חושבים שנוכל לייצר חדשנות דווקא עכשיו בתחום.
איפאבליש הוצאה לאור
מאת: מעוז עזריהו
תיאור: ספר זה חוגג את תל אביב: העיר, הרעיון, המציאות והדימוי. תל אביב - שכונה של יפו שזכתה למעמד של עיר רק כשחגגה חצי יובל לייסודה - הייתה ונותרה גם רעיון וחזון, משאת נפש ומושא לקנאה וטינה; נושאו של שיח פוליטי ותרבותי רווי בדימוייה, בתדמיותיה ובמותגיה; עיר כרך ובה בעת עיר קרתנית, עיר עברית ועיר עולם. מדינת תל אביב היא ישות רעיונית בלתי נפרדת מן השיח העכשווי על תל אביב ועל מקומה המרכזי והשנוי במחלוקת בהוויה הישראלית. שבויה בדימויה עוסק בכינונה של מדינת תל אביב כאפשרות גאו פוליטית ותרבותית בתקופת המדינה שבדרך ובוחן את תולדות בידולה מהיישוב הציוני וממדינת ישראל. הוא משרטט קווי מתאר לדיון בהיסטוריה התרבותית של דימויים ותדמיות, מטבעות לשון וקלישאות, תפיסות רעיוניות ותבניות אידאולוגיות, שאיפות ורחשי לב, שמבססים את מעמדה הייחודי של מדינת תל אביב במדינת ישראל ואת היותה היבט חיוני של המצב הישראלי.
האוניברסיטה הפתוחהמכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב
מאת: מסיאס גונסאלס
תיאור: “הספר הזה אינו רק ספר על אודות מגדלורים, הוא גם דרך לראות את עצמנו נשקפים במראה של המצב האנושי, לשאול את עצמנו באשר לחוויית החיים בבדידות, להכיר בתלות של האחרים באתגר ההישרדות, לחקור את מיני הסבל והגדולה שאנו מסוגלים להגיע אליהם בתנאים קיצוניים.” כך כותב גונסאלס מסיאס, שאסף את סיפוריהם המופלאים של 34 מגדלורים, אשר הוצבו בכל רחבי הגלובוס כדי לסייע בדרכן של ספינות. המגדלורים, שחלק מהם הוסבו לפעולה אוטומטית ופועלים עד היום, היו בית ומקום עבודה לגברים ולנשים, שבמקרים רבים נותרו אלמונים. האטלס הקצר של מגדלורי סוף העולם מספר את סיפוריהם של הגיבורים הללו, שנלחמו להעניק אור בתנאים שהיו לפעמים קשים מנשוא, עד כי לעתים עלו להם בחייהם. לספר מצורפים שרטוטי המגדלורים, ולצדם פרטים על דרך הקמתם ועל האופן שבו הם פועלים.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: בני פירסט
תיאור: כבר למעלה משני עשורים פועלים בישראל יותר מ-130 ארגונים סביבתיים שונים, רובם ברמה המקומית. הנושא הסביבתי הפך זה מכבר מעניין שולי המזוהה לרוב עם פעילים נאיביים לתפיסת עולם רחבה שעיקרה חשיבה אחראית ומקיימת של ניצול משאבי טבע, תכנון מושכל של המרחב הפיזי וניהול אורח חיים מתחשב. חלק עיקרי בשינוי תפיסתי זה הוא תוצאה של עשרות מאבקים וקמפיינים סביבתיים שיזמו והובילו הארגונים הירוקים. הספר ירוקים זועקים פורש בפני הקורא תמונה עכשווית של פעילי התנועה הסביבתית בישראל באמצעות סקירה אתנוגרפית של מאבקים סביבתיים משפיעים. שלושת שערי הספר נעים בין היסטוריה ותיאוריה, בין המישור המקומי למישור הארצי, תוך כדי תיאור יחסי הגומלין בין פעילי הסביבה (סביבתנים) לפוליטיקאים, מקבלי החלטות ויזמים. הצגת המאבקים וניתוח משמעותם נעשים תוך כדי שימוש במושגים קיימוּת, צדק סביבתי, מִשְמריוּת (stewardship), שיתוף הציבור, תהודת ניסוח (framing) ואקו-פוליטיקה. התובנה העיקרית העולה מהספר היא שהפעילות הציבורית המתעוררת ביחס לנושאי הסביבה היא ביטוי לשינוי תרבותי העובר על החברה הישראלית בדרכה לעיצוב דמוקרטיה מקומית חדשה.
רסלינג
מאת: ג'ונתן ספרן פויר
תיאור: ג'ונתן ספרן פויר מבקש לשכנע אותנו שכל אחד ואחת מאיתנו חייב לעשות משהו כדי להציל את כדור הארץ, למען הילדים והנכדים וכל הדורות שאחריהם. לשם כך הוא מגייס בין היתר את סיפורה של סבתו, שהרגישה שהיא חייבת לעשות משהו כדי להציל את עצמה וברחה מהעיירה ערב בוא הנאצים, ואת התצלום של כדור הארץ, שצולם מן החלל ונראה כה שברירי ובודד ותלוי על לא כלום באפלה הגדולה - הבית היחיד והמיוחד שלנו. הספר אנחנו האקלים אינו פונה למנהיגי העולם המתועש, לממשלות או לתאגידים, אלא לכל אדם שחי בארצות המנצלות בלא חשבון את משאבי כדור הארץ. ספרן פויר אינו נוקט גישה קיצונית. הוא אינו מטיף להתנזר מאכילת מוצרים מן החי, להפסיק לגמרי לטוס ולחדול לנסוע במכונית הפרטית. הוא בעיקר רוצה לגרום לנו להאמין במה שאומרים לנו מדענים ולעשות מעשה בטרם יהיה מאוחר מדי.
כנרת, זמורה דביר בע"מ
מאת: עירית עמית-כהן
תיאור: מה יוצר שייכות וקרבה למרחב שבו חיה קהילה? כיצד מתרחש הקשר ואיזה פריטים משתתפים בו?
ספר זה בא לבחון קבוצה של פריטים במרחב הקיבוצי המעצבים את הקשר למקום בקהילה המצויה בתהליכי שינוי פיזי, חברתי, כלכלי ואידיאולוגי. מדובר בנכסי מורשת תרבות פיזיים, כגון מועדון, שטח פתוח ושמורה מתוחמת, שדרת עצים וגן מעוצב, יצירת אמנות, נכס היסטורי, ובלשון חברי קיבוץ: 'חצר הקיבוץ'. הרצון לדון בנכסי מורשת התרבות של החברה הקיבוצית נובע מן ההכרה שלנכסים אלה פוטנציאל להקל על השינוי בחברה הקיבוצית ובאמצעות טיפוחם לקדם את מעורבות הקהילה על כל קבוצותיה וגווניה.

כדי לבסס גישה זו, נערך בשנים 2007 - 2009 מחקר רחב בעשרים קיבוצים, פרוסים במרחבי הארץ, בצפון, במרכז ובדרום. ספר זה מציג את תוצאות המחקר, אך לא מסתפק בכך. הוא מוגש לחברה הקיבוצית לחיזוק חוסנה ולעודדה להתייחס לנכסים אלה בתכניות המקדמות את פיתוחו של הקיבוץ המתחדש.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: תומאס אדוארד לורנס
תיאור: תומס אדוארד לורנס, שנודע בהיסטוריה כ"לורנס איש ערב", היה דמות שעוררה את סקרנותם של דורות ברחבי תבל קרוב למאה שנה. היומן האישי שכתב בשנת 1911 בהיותו בן 23, לא נועד כנראה להתפרסם. ניסוחיו וסגנון כתיבתו משתנים לאורך כמה עשרות דפיו וייחודו בכך שהוא מזמין הצצה לראשית דרכו בארכאולוגיה ולעשייתו המודיעינית הייחודית. דבריו רומזים על הדרך שבה הוא עתיד להיות דמות דומיננטית הן בשדה הקרב והן בעיצוב המדיניות של מנהיגי האימפריה הבריטית בכל הנוגע למזרח התיכון במהלך מלחמת העולם הראשונה, ומיד עם סיומה. אנו פוגשים אותו בשנת 1911, בחודשים יולי–אוגוסט, לקראת סיום עונת חפירות ארכאולוגיות בכרכמיש. באותה עונה ניהל את החפירות דויד הוגארת' (Hogarth), ארכאולוג בכיר באוניברסיטת אוקספורד, שכיהן כמנהל המוזיאון הארכאולוגי בעיר זו – המוזאון הראשון מסוגו בעל מסורת של מאות שנים. לורנס בן העשרים ושלוש סיים את לימודיו לתואר ראשון בהצטיינות והוגארת' ראה בו מדען צעיר שלו עתיד מבטיח. עם צירופו לעונה זו גם הטיל עליו למלא תפקיד חשוב באיסוף החומרים לכתיבת הדו"ח הסופי בן מאות העמודים על העונה, כולל מאות רבות של צילומים. על היקפי החומר הזה שנועד להתפרסם בחסות ה"מוזאון הבריטי" אפשר ללמוד מעיון בשלושת המכתבים ששלח לורנס לאימו ושתרגומם צורף ליומן.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: רוני פרצ'ק
תיאור: רוני פרצ'ק, חוקרת הודו, משוטטת כבר למעלה משני עשורים בעיר-הענק דלהי, הקרועה בין היסטוריות יריבות והווה מסוכסך. בכתיבה מסאית רגישה וחדורת אהבה, נע מבטה בתוך מבוכי הסמטאות בעיר, חודר אל פנים הבתים ומשקיף מעל גגות המסגדים. היא חושפת את יחסי הכוח המגולמים בארכיטקטורה העירונית, ודרכם היא מתבוננת באורחות חייו של מעמד הביניים החדש, הגלובלי, המסתגר מפני העיר הענייה בשכונות מגודרות; בעלייתו של הימין ההינדואי בדלהי כמיקרוקוסמוס להודו כולה; ובשינויים הדרמטיים בנוכחותן של נשים במרחב האורבני; עד שהיא מסתחררת עם קדוש סוּפי מקומי, כריזמטי ומסתורי, במתחמי הקברים הקדושים: עולם של מוות מלא חיות, עולם של מטה שכולו התעלות.
הקיבוץ המאוחד
מאת: שרון רוטברד
תיאור: ״ישנם מעט דברים בהיסטוריה האנושית שאנו מכירים היטב כמו את ההיסטוריה של העיר פריז״, כתב ולטר בנימין בפרויקט הפסאז׳ים. ואכן, אם סיפוריהן של ערים עשויים להיות משלים שלקחיהם חורגים מנסיבות הזמן והמקום, הרי אלה של פריז, שהיתה אחד המוקדים הסוערים שבהם התפתחה והתנסחה תופעת העיר המודרנית, מצדיקים תשומת לב מיוחדת. פריז שאפה להציב דוגמה, מופת ואתגר לערי מטרופולין גדולות אחרות באירופה ובאמריקה הצפונית, אך תוך כדי בנייתה הפכה, כפי שכתב בנימין, ל״הר געש מסוכן ונוהם, כור של מהפכה״. מאבקים בין מעמדות חדשים לישנים, קיטוב מעמיק בין עשירים לעניים, ניגודים שהלכו והחריפו לא רק בין העיר והכפר אלא גם בין העיר והמדינה שמקיפה אותה ־ כל העימותים והניגודים הללו התלכדו בפריז והתלקחו לכדי מלחמה של ממש בין האזרחים והשלטונות ששיאה בהתקוממות הקומונה של פריז באביב 1871 ובדיכויה הברוטלי במהלך ״שבוע הדמים״. הנה מבחר טקסטים צרפתיים העוסקים באופן כזה או אחר בעיר, בארכיטקטורה, במרחב ובמה שהצרפתים מכנים בשם ״אורבניזם״. הטקסטים הללו, מאמרים, מסות, מניפסטים, פרוגרמות ומדריכים ללוחמה אורבנית, נכתבו מנקודות מבט שונות וברגעים שונים החל מהמחצית הראשונה של המאה ה-19 ועד למאה הנוכחית. השתלשלותם עשויה לשרטט מעין היסטוריה קטנה של העיר כזירה של מאבק ולפעמים אף כשדה קרב, ואולי גם להבהיר סוף–סוף מי נגד מי ועל מה המלחמה. בין אם הם קוראים לקוראיהם להילחם ברחובות, לברוח מהכלא הארכיטקטוני, ללמוד את העיר או להיכנס לבונקר, כשהם מוצגים בזה אחר זה, הטקסטים שבאסופה עשויים לסמן תנועה עקבית שבמהלכה עוברת מלחמת הרחובות והבתים מהתקוממות פיזית לביטויים של ביקורת, מחאה וחגיגה. הטקסטים הללו, הפרושים על פני כמעט שתי מאות וכמעט תמיד מתלבטים בין פעולה וכתיבה, עשויים לאמת את חששותיו של בנימין מכך שהמודרניות "לא השכילה להציב מול היכולות הטכניות החדשות סדר חברתי חדש" ושהיא רק הוסיפה ועוד תוסיף ״ייסורים נצחיים ותמיד חדשים״; הם אולי שבים ומאשררים את המילה האחרונה של אוגוסט בלנקי, הקושר הסדרתי בן המאה ה- 19 , שטען כי ״היקום חוזר על עצמו בלי סוף ודורך במקום״, אך הם גם הוכחה לכך שהמרד לא תמיד חסר מוצא, ושהוא תמיד בעל ערך. האדריכל שרון רוטברד, מחבר עיר לבנה, עיר שחורה ואברהם יסקי, אדריכלות קונקרטית ועורכם של ספרים רבים, מספר הפעם את סיפורה של פריז המודרנית דרך אסופה של 44 טקסטים שאותם תרגם מצרפתית ובצדם הוסיף מבואות, מובאות, הערות ואחרית-דבר וכן 64 מפות, איורים ותצלומים. כל הטקסטים המתפרסמים באסופה רואים אור לראשונה בעברית.
הוצאת בבל בע"מ
מאת: טלי חתוקה
תיאור: תכנון הוא שדה-פעולה פוליטי-חברתי אשר עוסק באסדרה וחלוקת משאבים, בארגון ויצוב העיר; יש לו השפעה מרחיקת לכת על חייהם של אנשים. תחום התכנון מבוסס על מסגרות חשיבה יצירתיות התורמות להיווצרותן של דפוסי פעולה תכנוניים-חזרתיים. מסגרות החשיבה והפעולה הללו מתגבשות, לעיתים קרובות, על בסיס ידע חלקי, בתנאים של אי ודאות; לכן מדובר בשדה-פעולה שבו השמטות, הערכות שגויות, הן אינהרנטיות. בשל כך הרפלקסיה סביב העשייה, במיוחד סביב דפוסי התכנון, היא הכרחית. מהו דפוס התכנון, כיצד נוצר? מה ניתן ללמוד מדפוסי תכנון על מוסד התכנון ועלינו כחברה? האם יש מקום לשכלל דפוסי תכנון נהוגים, ואם כן – מי יכול להוביל שינוי זה? סוגיות אלה עומדות במרכז הספר הממוקם בצומת שבין תיאוריה ופרקטיקה, בין ידע לפעולה. אסופת המאמרים בספר, שגובשו כמחקרים במעבדה לתכנון ועיצוב עירוני, מציגים את דפוסי התכנון המשפיעים ביותר על הסביבה העירונית בישראל של תחילת המאה ה-21.
רסלינג
מאת: טלי חתוקה
תיאור: להתגורר, לאכלס, להשתכן, לחיות במקום. המציאות של סביבות מגורים עכשוויות היא רבת-פנים, מורכבת. המושג בית אינו מסמן "רק" מקלט פיזי (ואולי מעולם לא סימן) אלא הוא סמל למעמד, בחירה אידיאולוגית, הזדמנות, טריטוריה, מחסום, מקום שנבנה על ידי בני אדם ולמענם, ולכן נמצא בשינוי ובמאבק מתמידים. כיום, סביבות מגורים מושפעות משינויים גיאופוליטיים, תרבותיים וכלכליים שקשורים להגברת הניכור העירוני, עלייה בכוח וביכולת ההשפעה של קבוצות דתיות, כנופיות עירוניות, גידול אוכלוסין, וכן לבעלויות על הקרקע, חוקים וכיוצא בזה. ואכן, שלב חדש מאפיין את הדינמיקה בסביבות המגורים בערי ישראל, שלב הכולל את כל הגורמים המאפיינים קונפליקטים עירוניים עכשוויים: מתחים חברתיים ולאומיים, יוקר מחיה, מדיניות תכנון אסימטרית המשפיעה על הצמיחה של קהילות ומגזרים, שאיפות אישיות לעתיד טוב יותר וחשש גובר בקרב מקבלי ההחלטות שהאלימות תגבה מחיר כלכלי ותדמיתי גבוה. הספר שכונה-מדינה, פרי המעבדה לעיצוב עירוני באוניברסיטת תל אביב, מתחקה אחר המתחים ואורחות החיים בסביבות המגורים בישראל של תחילת המאה ה-21. הקולות שעולים מהספר מגוונים. חלקם צורמים, קולניים, מסוכסכים, בוּרים וגזעניים, אחרים הרמוניים ומפויסים. חשוב להקשיב להם כדי להבין את המקום הזה, כדי להבין את עצמנו. על רקע קולות אלו הספר מציג את המארג, מתווה רעיוני, סל של כלים וכיווני מחשבה אשר מבקש להציע רציונל אחר, איכותני, כבסיס לארגון המרחב והמשאבים בתכנון סביבות מגורים בעיר.
רסלינג
מאת: טלי חתוקה
תיאור: רובנו עובדים היכן שהוא, במקום כלשהו. שעות רבות גופינו רכון מעל מכונה, איברינו מפעילים אותה. כך, מדי יום, בסדר חזרתי. אבל הימים שלנו אינם דומים. דרישות מקצועיות, שעות עבודה, תנאי העסקה, שכר עבודתנו – כל אלה מבדילים אותנו האחד מהשני. גם סביבות העבודה שלנו שונות. נוף התעשייה הוא מגוון: רחובות, מבננים, קמפוסים, קופסאות, רכבות ומגדלים המעוצבים באופן הקשור למערך הייצור והמיתוג של המקום. נופים אשר עוקבים אחר הלך הרוח של השוק אשר קובע מי מהמפעלים ייסגר, מי יצמח ויגדל, איזו חברה תימכר לתאגיד בינלאומי או תועתק למחוז רחוק. זהו נוף העשייה, נוף זמני שמשפיע ומעצב את עולמנו. מבט על הנוף התעשייתי בישראל חושף תמונת מצב מורכבת: ריבוי אזורי תעשייה, לעתים סמוכים מאוד זה לזה, מתחרים אחד בשני ללא ראייה אסטרטגית כוללנית; חלוקה לא צודקת של המשאבים, אשר במסגרתה רשויות סמוכות לאזור התעשייה לא תמיד שותפות לרווחיו; התפשטות הבינוי בשטחים פתוחים ובזבוז משאבי קרקע; ובעיקר, תפיסה אוטונומית של אזור התעשייה והיעדר חיבור מרחבי, ניהולי או תפקודי בינו לבין המרקם העירוני. אך גם בתמונת המצב המורכבת הזאת, הנטועה בהקשר של זמן ומקום, ניתן לזהות דפוסים חזרתיים, תצורות מרחביות שעל פיהן מתפתח הנוף התעשייתי. הספר עיר-תעשייה, פרי המעבדה לעיצוב עירוני באוניברסיטת תל אביב, הוא הספר השני בטרילוגיה על הנוף הבנוי בישראל. הספר הראשון, "שכונה-מדינה", ביקש להתחקות אחר היחסים התלויים בין המדינה והאזרח בסביבות המגורים. הספר הנוכחי חושף את היחסים הגלויים והסמויים בין העיר והתעשייה. הספר מתחקה אחר הזמניות והדינמיות של סביבות העבודה ומכיר בהן כזירה של אי-ודאות. בתוך הזמניות הזאת, כמתכננים, מבקשים הכותבים לחזק את המודעות ליחסים בין העובד למקום, בין העובד לעיר.
רסלינג
מאת: חוה ארליך
תיאור: חוכמת העיר מסביר את התמונה הגדולה של מרכיבי העיר והתכנון העירוני ואת “מאחורי הקלעים” של הנעשה במוסדות התכנון. הספר פורש יריעה רחבה בתמציתיות ובשפה מובנת לכול: מתיאוריות תכנון המשמשות מתכננים בעבודתם, דרך סוגיות של צפיפות ועירוניות וכלה בתהליכים בוועדות המקבלות החלטות בתוכניות ובהיתרי בנייה. הספר יעמיק את הידע וההבנה של מי שמתעניין בתחום הנדל”ן או עוסק בתחום זה, החל בתושבים המעוניינים להשפיע על התכנון בסמוך לביתם ועד לאנשי מקצוע.
ספרי ניב
מאת: טובי פנסטר
תיאור: מהם ׳בתים ערביים׳? מושג נדלני ניאו־ליברלי המשויך לשימור והתחדשות עירונית? או עדויות אילמות לעקירה, עזיבה ופליטות של בעליהם הפלסטינים? ספרה של טובי פנסטר מציג נקודת מבט מיקרו־גיאוגרפית ייחודית וחדשנית של המנעד המורכב שבין שתי פרשנויות אלו של בתים ערביים, הנעות בין המגמות העירוניות הניאו־ליברליות המעוגנות בבסיס התחדשות עירונית לבין חשיבות ההיסטוריה העירונית ושילובה בתכנון, גם אם היא מורכבת ובעייתית. המחקר מאתגר שילוב זה שבין העבר המורכב להווה המתפתח תוך הצעת המושג הביקורתי ׳קולוניאליזם עירוני׳, כאשר כל כתובת של בית ערבי מציעה פרשנות חדשה למושג זה. הכתובות הנחקרות ביפו ובירושלים המערבית מציגות העמקה והאנשה של הסכסוך הישראלי־פלסטיני הנפקד/נוכח בערי ישראל וקוראות תיגר על תהליכי השתקה והסתרה המתרחשים באופן פורמלי וא־פורמלי החל מ־1948, שמטרתם שינוי ההיסטוריוגרפיה של המרחב וייהודו. נושא זה נחקר בספר זה לראשונה מנקודת מבט מרחבית־תכנונית ומציג מושגים חדשים המחדדים מצבים של קולוניאליזם עירוני – כגון בית כאזור מגע, אגוניזם מגשר, חורבות־גילוי־התחלות, בין עתיקות להריסות בעידן הניאו־ליברלי, הרס יצירתי כתהליך תכנוני, בין הזכות לעיר לזכות השיבה, אתנוגרפיה של עדויות חסרות, קניין־בעלות־׳שימור׳, אזור מגע פורמלי וא־פורמלי וקולוניאליזם מפוצל.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: טובי פנסטר, טלי חתוקה
תיאור: מתכננים עוסקים בארגון המרחב באמצעות כלים מופשטים, אשר כוללים תוכניות בקני מידה שונים ומסמכי מדיניות המגדירים את הגיאוגרפיה של חלוקת המשאבים. בתהליכים אלו של הסדרה וארגון מרחבי יש השפעה מכרעת לשפה ולמונחים המקצועיים שבהם משתמשים אנשי המקצוע והשחקנים האחרים המעורבים בעשייה התכנונית – תושבים, יזמים וארגוני החברה האזרחית. באמצעות מונחים אלו מובחנות קטגוריות אשר מסייעות לפשט את המורכבות המרחבית ובסופו של דבר מאפשרות להבין ולקבל החלטות ביחס לארגונו. אסופת מאמרים רפלקסיבית זו מציגה את המושגים המרכזיים המשפיעים על השיח והעשייה התכנונית בישראל כיום. זו מעין תמונת מצב המסייעת להבין היכן אנחנו עומדים ביחס למושגים המכוננים מאז קום המדינה, לבחון באיזו שפה אנחנו משוחחים ומבנים את המרחב שבו אנו חיים, תוך כדי המשך הדיאלוג בין התפיסה האוטופית לאנקדוטלית. פסיפס המושגים אשר מובאים בספר מייצגים נקודות מוצא תיאורטיות שונות, ערכים ותפיסות עולם מתחרות, תוך כדי העלאת שאלות כמו: בידי מי הכוח להמשיג, לפעול? – מתכננים, פוליטיקאים, אזרחים, יזמים? חשיבותו של הדיון נובעת מעצם היותו רגע של השהיה, של בחינה של שפה, שיח וקודים פוליטיים וחברתיים המכוננים את המציאות המרחבית בישראל. בפסק זמן זה אנו מבקשות לעורר מחשבה ביחס למושגים המוצגים, כמו גם לתת את הדעת על המושגים החסרים, הנעדרים מהשיח. אלו גם אלו, המומשגים ואלו העתידים להיות מומשגים, עשויים לסייע לנו לקדם עיצוב מרחב צודק ואיכותי יותר.
רסלינג
מאת: טלי חתוקה, כרמל חנני, חן רוזנק, מיכאל יעקובסון, יונתן גת
תיאור: הנוף הוא בכל מקום. אך למרות נוכחותו בכל מקום, הנוף אינו נגיש לכול. עבור תושבי העיר, הטבע נמצא במרחק נסיעה ממושכת. עבורם, השהייה במרחב הציבורי, המלאכותי והמתוכנן, היא המפגש והמגע היומיומיים עם עולם הטבע. ואכן, רשויות מקומיות רבות משקיעות חלק נכבד מהונן בעיצוב המרחב הציבורי כמרחב פנאי ושהות עבור תושביהן. מרחב שמטרתו לספק ניתוק, הפסקה מהמרוץ היומיומי של החיים המודרניים. ארץ-גנים הוא ניסיון לזהות את המאפיינים של תכנון המרחבים הפתוחים בעיר בישראל ולבחון באופן ביקורתי את הגישה התכנונית בתחום אדריכלות הנוף. ספר זה אינו מציע לשנות סדרי עולם אלא לנסות להכיר את המצע הבסיסי של הגנים בעיר, של המרחב הציבורי, ללמוד מה הוא מאפשר וכיצד ניתן להוסיף לו ממדים. אין זו הגישה המקובלת של ביקורת המצאי הקיים, המצאת מושגים, "הדבקתם" למקום ובנייתו מחדש, אלא דרך התבוננות סובלנית יותר המתמקדת בשאלה מה אנו רואים, כיצד כדאי להסתכל על הדברים ומה ניתן להוסיף לקיים או לגרוע ממנו. הספר ארץ-גנים, פרי המעבדה לעיצוב עירוני באוניברסיטת תל אביב, הוא הספר השלישי והאחרון בטרילוגיה על הנוף הבנוי בישראל. הספר הראשון, "שכונה-מדינה", ביקש להבין את היחסים התלויים בין המדינה והאזרחים בסביבות המגורים. הספר השני, "עיר-תעשייה", בחן את סביבות העבודה של תושבי העיר, תוך כדי ניסיון לחשוף את היחסים הגלויים והסמויים בין העיר והתעשייה בסביבות העבודה. ארץ-גנים מתמקד ביחסים שבין תושבי העיר למרחב הציבורי. זהו ספר אופטימי. למרות הביקורת בספר על תכנון השטחים הפתוחים בעיר בישראל, ברוב ערי ישראל קיימת מודעות לחשיבותם של הגנים והפארקים בעיר, ורשויות רבות משקיעות הון רב בתחזוקה של מרחבים אלו.
רסלינג
מאת: ליאורה ביגון
תיאור: בספר זה נבחנת יצירת המרחב העירוני של דקר (סנגל) – בירת הפדרציה של מערב אפריקה הצרפתית, ומתוך כך מתבהר תפקידה של התרבות בייצור מרחב קולוניאלי עירוני. המושגים המשמשים בתהליך יצירת העיר הקולוניאלית במערב אפריקה והצדדים הפיזיים הכרוכים בכך חושפים משא ומתן מורכב, בעל אופי סימבולי ופוליטי, בין קבוצות אוכלוסייה שונות. יצירת דקר הקולוניאלית ותפיסתה כעיר אימפריאלית בדמיונם של הצרפתים הייתה במידה רבה תרגיל בבנייה עצמית של זהות מטרופולינית ברמה הלאומית והתרבותית. היא הייתה גם תרגיל בבניית ה'טבעים' שיוחסו לקבוצות הילידיות שהרכיבו את הרוב העירוני בדקר. בהשראת עולם דימויים שהוכוון היטב בידי ממשלת צרפת, רוב זה עבר פרימיטיביזציה, נשלט והושתק. בניגוד למה שנהוג לחשוב על אודות הארכיטקטורה הקולוניאלית, הקולוניזטורים הצרפתים לא שעתקו באופן סתמי את הארכיטקטורה שהייתה מוכרת להם מבית, שכן בשום מקום באירופה לא ניתן למצוא את טיפוסי המבנים שנבנו באפריקה. חקר תפיסת המרחב הקולוניאלי העירוני כקרקע מאותגרת בעלת דינמיות פנימית נוכח המפגש בין קבוצות התושבים השונות המתקיימות במרחב זה מביא בחשבון את קולות המוכפפים ואת אופני ארגון היישוב שלהם, את חומרי הבנייה שהעדיפו, את הטרמינולוגיה העירונית שנקטו ואת האופנים שבהם דחו את המושגים והנהגים הקולוניאליים בתחום זה או השלימו עמם וקיבלו אותם.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: נון מנדל
תיאור: מנדל נון, חבר קיבוץ עין גב, הלך לעולמו בכ"ד באדר תש"ע (10.3.2010). הספר, היוצא בהדפסה מחודשת בתוספת הקדמה ודברים לזכרו, מנציח את פועלו רב השנים לחקר הכנרת וסביבתה, שספר זה הוא אחד החשובים והבולטים שבהם.

ספר זה נחשב עד היום לאחד הספרים השלמים והחשובים על הכנרת. מנדל היה אולי דור אחרון ל'אנציקלופדיסטים' והמשכילים, המסוגלים להקיף נושא כה רחב ורב תחומי במו ידיהם, מבלי להסתייע במומחים למקצועותיהם. משום כך זהו ספר מאוזן ושימושי השווה לכל נפש, שבו מובא מידע עשיר בדרך בלתי אמצעית של דברים שאותם ראה וחווה אישית, ומכאן קסמו המיוחד.
מאת: זאב משל
תיאור: המהדורה המצולמת המובאת בזאת ראתה אור לפני כשלושים שנה. חלקים רבים מהספר, בעיקר אלו הנוגעים לתולדות האזור וכן ההיבטים הפיסיים, כמו גיאוגרפיה, גיאולוגיה וארכיאולוגיה של דרום סיני, תקפים גם כיום. גם בנופם של רבים מהמסלולים המתוארים לא חלו תמורות של ממש וחוויית הטיול בהם כמעט שלא נפגעה.
בנושאים רבים אחרים חלו תמורות מרחיקות לכת. סיני כידוע ,  נמצאת כיום  בידי מצרים וכל סדרי השלטון והמינהל, הצבא והמשטרה הם מצריים, מעבר הגבול מצריך ויזה ועוד. כעבור עשרים שנות שלטון מצרי נוספו כבישים סלולים רבים, המאפשרים גישה קלה ומהירה ומשנים את לוחות הזמנים ונוספו עשרות בתי מלון חדשים ואכסניות למיניהן. שטחים רבים סגורים כיום לטיול, וחל איסור על כניסה לרכב 4X4. כמו כן חלו תמורות מרחיקות לכת באורח חיי הבדווים ובאופן התנהגותם ועוד כהנה וכהנה.
הקורא חייב לזכור שבכל אלה אין הספר מעודכן. המטייל יוכל להסתייע בספר זה בהיבטים ההיסטוריים והגיאוגרפיים. אך בכל הנוגע לצד המינהלי והלוגיסטי עליו להסתייע במקורות מעודכנים אחרים. (הקדמת המחבר).
הוצאת ספרים אריאל
מאת: טובי פנסטר
תיאור: מהן המשמעויות התכנוניות של יחסי הכוחות החברתיים בישראל בתקופות שונות?
מה מקומן וחשיבותן של זהויות בתהליכי עיצוב המרחב בישראל?
האם ניתן לאתר ביטויים של חיי היומיום בפרויקטים תכנוניים? וכיצד יש לפרש ביטויים אלה – כערעור, כמאבק, כהתנגדות, כמחאה או ככורח?
של מי העיר הזאת? תכנון, ידע וחיי היומיום דן בשאלות אלה באמצעות ניתוח תפיסתו של המתכנן-המומחה, המעצב את המרחב העירוני, לעומת האופן שבו תופסות קהילות את המרחב המעוצב ומשתמשות בו בחיי היומיום. ניתוח ביקורתי זה של התכנון בישראל נעשה רלוונטי יותר מתמיד לאור מחאת הדיור ויוקר המחיה שסחפה את ציבור מעמד הביניים בישראל בקיץ 2011.
הניתוח הביקורתי בספר מניח שיש פער בין חזונם של המתכננים המומחים – המייצגים במידה רבה סדרים חברתיים, כלכליים ופוליטיים של הממסד (המדינה, העירייה או הרשות המקומית) – לבין הרצונות, התחושות והציפיות של יחידים ושל קהילות.
כתוצאה מכך הערים – המעוצבות היום במידה רבה על בסיס ידע מקצועי בלבד – הן במקרים רבים מרחבים הנשלטים על ידי סדר מודרניסטי אך יוצרים אי-סדר מקומי וכאוס חברתי, תרבותי, כלכלי ופוליטי.
מצב זה פותח פתח לתהליכים מקומיים של עיצוב המרחב ושימוש במרחבי העיר, תהליכים המבוססים על סוגי ידע שונים ועל פרקטיקות של ערעור והתנגדות הקוראות תיגר על יחסי הכוחות הקיימים ועל הידע המקצועי הדומיננטי בתכנון.
הקיבוץ המאוחד
מאת: טובי פנסטר, חיים יעקובי
תיאור: ספר זה מכנס מאמרים פרי עבודתה של סדנת חוקרים בינלאומית שהתקיימה במכון ון ליר בירושלים בדצמבר 2006.
במסגרת הסדנה ניהלו המשתתפים דיון רב-תחומי ביחסי הגומלין בין זיכרון והשכחה לבין בניית המרחב ועיצובו לכדי מציאות פיזית שבה מתנהלים חיי היומיום של קהילות שונות. המאמרים שבספר מנתחים מקרים מישראל וממקומות אחרים בעולם: ניו יורק, נתיבות, סאול, עכו, דקאר, תל אביב--יפו, קהיר, ירושלים ועוד.
על אף ההבדלים הגיאוגרפיים, ההיסטוריים והדמוגרפיים בין המקרים, יש כמה קווי דמיון ביניהם הנוגעים לתהליכי הבניית הזיכרון (ומכאן גם הבניית ההשכחה) ובניית המרחב.
קווי דמיון אלו משמשים פתח לדיון תיאורטי על המנגנונים התכנוניים אשר מעצבים את המרחב העירוני.
מנגנונים אלו נתפסים כמקצועיים, רציונליים וניטרליים, אך אינם אלא נדבך נוסף ביחסי הכוחות המיתרגמים לעשייה קונקרטית.
מכון ון ליר בירושליםהקיבוץ המאוחד
מאת: גבריאל ברקאי, אלי שילר
תיאור: "אריאל" הוא כתב העת הוותיק ביותר לידיעת הארץ. מרבית החוברות מוקדשות לנושא מרכזי והן משמשות מעין מדריך שלם וייחודי לאתרים המתוארים.
המאמרים הכתובים ברובם ע"י חוקרים מן השורה הראשונה, מוגשים בלשון בהירה, ובאופן השווה לכל נפש, והם מלווים באיורים ובתצלומים רבים.החוברות מהוות כלי עזר ראשון במעלה בחוגים לידיעת הארץ ולכל העוסקים בלימוד ארץ ישראל ועברה.
חוברת זו כוללת מבחר מגוון של מאמרים בגיאוגרפיה, גיאוגרפיה היסטורית ומקצועות נלווים.
הוצאת ספרים אריאל
מאת: דב ניר
תיאור: מחקר בגיאוגרפיה איזורית, הבוחן את פעילותו של האדם בעימות עם האתגרים שמציבה לו סביבתו.
המחבר ממקד את עיונו בגורל תושבי האזורים הצחיחים בעולם, המצטרפים לכדי 36% מכלל שטח היבשות.
מוסד ביאליק
מאת: קורנליוס טאקיטוס
תיאור: בכרך זה נכללו ארבעה מחיבוריו החשובים של ההיסטוריון הרומי הדגול קורנליוס טאקיטוס (56 בקירוב-לאחר שנת 117 לסה"נ) – דבריֿ-הימים, חיי אגריקולא, גרמניה ושיחה על הנואמים – בתרגומה של שרה דבורצקי. הפרופ' עקיבא גלבוע הוסיף להם הערות.
דבריֿ-הימים (Historiarum libri) הם המשכם הכרונולוגי של ספרי-השנים, ועניינם במאורעות התקופה הסוערת ורבת-התהפוכות שידעה רומא מיום מותו של נירוֹן קיסר (9 ביוני שנת 68) עד יום מותו של דוֹמיטיאנוּס (18 בספטמבר 69). זה המקיף והעיקרי שבחיבורים הנכללים בכרך זה, ומובאות בו גם עדויות על רומא בימים שדיכאה את המרד הגדול וחוללה מפנה מכריע בתולדות עם ישראל.
חיי אגריקולא (De vita Agricolae) הוא חיבור ביוגרפי-היסטורי, המתאר את דמות חותנו של המחבר ומונה את מעשיו הטובים ואת מידותיו הנעלות בעת שלום ובעת מלחמה, בשירות המולדת והמדינה, ובהליכות הבית והמשפחה.
גרמניה (De origine et situ Germanorum) הוא חיבור שעיקרו תיאור חבלי גרמניה ומנהגי שבטיה בעת העתיקה כפי שנודעו בימיו של טאקיטוס. ספר זה מילא תפקיד חשוב בגיבוש הלאומיות הגרמנית בעת החדשה.
שיחה על הנואמים (Dialogus de oratoribus) נסב על תרבות הדיבור ועל הלשון, והוא כתוב במתכונת של דיאלוג. החיבור עוסק בנושאים רבים, ובהם מלומדים והדיוטות, פילוסופיה ומידות, אדם ומדינה. תורת הנאום נידונה בו מנקודת מבט מדינית.
כרך זה והכרך ספרי-השנים, מחזיקים יחד את כל כתבי טאקיטוס.
מוסד ביאליק
הצג עוד תוצאות