נמצאו 119 ספרים בקטגוריה
לכל הספרייה
מאת: דויד ברק-גורודצקי
תיאור: רב, רפורמי, פציפיסט וסוציאליסט, אמריקני שהיגר לארץ ישראל, נשיאה הראשון של האוניברסיטה העברית בירושלים ופעיל פוליטי שניסה בכל מאודו לקדם את הרעיון הדו-לאומי – יהודה לייב מאגנס; איש רבגוני ומרתק שהשפיע על ההיסטוריה הציונית, אך לא רבות נכתב על אודותיו. ירמיהו בציון היא ביוגרפיה אינטלקטואלית המתחקה אחר שורשי השקפת עולמו של מאגנס. תורת המוסר של נביאי ישראל והמסורת הפוליטית האמריקנית הן שעיצבו את תפיסת עולמו, את חזונו הפוליטי ואת מעשיו. ואולם האתוס המוסרי הדתי-פוליטי של מאגנס, איש היהדות האמריקנית הליברלית, והלהט הדתי שהניע את פעולתו, לא התיישבו עם המציאות המדינית והחברתית בארץ ישראל שלפני הקמת המדינה. הסתירות והאכזבות שזימנו למאגנס חייו בארץ ישראל היו בלתי נמנעות. הוא פעל מחוץ למעגלי הכוח של היישוב היהודי; לחזונו בדבר הקמת מדינה דו-לאומית לא נמצאה תמיכה של ממש – לא בצד הערבי ולא בצד היהודי, והוא מת במפח נפש חודשים ספורים לאחר הקמת מדינת ישראל על אדמת נכר. מאגנס האמין בליברליזם רפורמי אמריקני ועם זה היה שמרן קונסרבטיבי; הוא נשא את האתוס הנבואי ובה בעת היה נתון בחיפוש אישי מיוסר; הוא היה רציונליסט פרגמטי, אך סער ברגשותיו הדתיים. אף שהסתייג מתנועת הרפורמה ואימץ עמדות דתיות שמרניות יותר, הוא היה ונותר בגרעין זהותו רב רפורמי – גיבור וגם קרבן של אתוס חברתי-פוליטי אמריקני, דרשן-מהפכן נבואי הנושא את דבר השם ואת תוכחתו אל מול פני העם ומבקש להשיבו אל דרך הישר, דרך שמכפיפה את הפוליטיקה למוסר ולצדק האלוהי. מאגנס – המחפש הדתי הבלתי נלאה ועבד ה׳ בעיני עצמו – השליך ברגעי המבחן את כל יהבו על הקוטב המוסרי-אידיאליסטי, ולא שרד את המהפך הרעיוני המתחייב מהקמתה של מדינת ישראל ב-1948, היא שנת מותו. מעשיו ותפיסתו נשכחו מהזיכרון ההיסטורי הישראלי אך עודם מהדהדים במציאות הפוליטית העכשווית.
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב
מאת: רחל סוקמן
תיאור: ג'ורג' פולדס, שיצירותיו לא נחקרו מעולם ואף לא זכו לחשיפה ראויה, הותיר אחריו מורשת ציורית מפעימה. הדיוקנאות העצמיים, שצייר במהלך חייו, הם נושא מרכזי והרה משמעות באמנותו. דיוקנאות אלה מזמנים הצצה מרתקת לעולם פנימי עשיר ונדיר. פולדס היה ונותר עד יומו האחרון אדם מאמין. הוא לא חדל לשאול שאלות, ללמוד ולחפש אחר הטוב, הפשטות והשלמות שבאמת הפנימית, אך בד בבד חש כי אלה חומקים לעד מהשגתו.
טרמינל, כתב עת לאמנות המאה ה-21
מאת: אנה סלאי
תיאור: בספר נחשפים לראשונה עשרות מכתבים אישיים שכּתבה חנה סנש (1944-1921), בעיקר לאמהּ ולאחִיה, החל בגיל ארבע-עשרה ועד סמוך מאוד למותה. המכתבים רואים אור לראשונה בעברית, במלאת שבעים שנה להוצאתה להורג (7 בנובמבר 1944 – 7 בנובמבר 2014). מעטים מאוד ממכתבי חנה סנש הופיעו עד כה בעברית, בעיקר בספר חנה סנש: חייה, שליחותה ומותה שערך משה ברסלבסקי ‬בשנת 1946 (לימים חוּדש הספר והתפרסם בשם 'חנה סנש: יומנים, שירים, עדויות'). מעט המכתבים שנדפסו, תורגמו בזמנם באופן מגמתי ולא פעם צונזרו. כעת נדפסים לראשונה כל מכתביה, ובנוסח מלא ומדויק. רוב המכתבים נכתבו בהונגרית, מיעוטם בעברית, ולצדם תורגמו מכתבים שכּתבה באנגלית, גרמנית וצרפתית. באחד המכתבים מופיע שיר של חנה סנש, שנכתב בהונגרית ולא תורגם עד כה לעברית. כעת הוא מופיע לראשונה בעברית, בתרגום המשוררת אגי משעול. לצד המכתבים צירפה חנה סנש לא פעם צילומים שצילמה, כדרישות שלום. בספר נכללו כשבעים צילומים אשר נבחרו מאוסף המשפחה בסיוע אחיינה איתן סנש. הצילומים, שאף רובם מתפרסמים לראשונה, מאפשרים גם הם להתוודע מחדש אל הנערה והאישה הצעירה שהייתה למיתוס. חנה סנש עלתה לארץ כשהייתה בת שמונה-עשרה, בשנת 1939, זמן קצר לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה. העלייה לבדה הייתה כרוכה מצדה במחיר אישי כבד – פרידה מאמהּ קטרינה, שנותרה בהונגריה, ומאחיה היחיד גֶ'רג' (גיורא), שנסע ללמוד בצרפת. האמצעי היחיד שעמד לרשותה לשמירת הקשר איתם ועם מכרים נוספים שלא בחרו כמוה בייעוד החלוצי היו המכתבים. היא שיתפה דרכם את בני משפחתה ואת מכריה ברשמיה הראשונים מן הארץ, במאמציה להיקלט כאן ולהכשיר עצמה כחקלאית, בחיי היומיום שלה ואף בחיי הרוח והרגש שלה. כשהתדפקה המלחמה על שערי צרפת ביקשה חנה סנש למלט משם את אחִיה. ההתכתבות הפכה אז בהולה והתמקדה בניסיונה (שצלח לבסוף) להעלותו לארץ, בדרך-לא-דרך, ובמקביל לשמור על קשר המכתבים הרעוע עם אמה. המכתבים החותמים את הספר הם אותות החיים האחרונים ששלחה ערב יציאתה לשליחוּת שממנה לא שבה. מרגש לראות מכתבים-פתקים אחרונים אלה בכתב ידה ברפרודוקציות שבספר. לצד המכתבים שָזְרָה עורכת הספר אנה סלאי עשרות מובאות ממכתבי התשובה שקיבלה חנה סנש, מיומנה ומעדויות נוספות, ההופכות את המונולוג המרתק שבמכתביה לדיאלוג עשיר, ושופכות אור על חייה ועל עולמה של יהדות הונגריה בשנים אלה. סלאי, שערכה מהדורה של המכתבים שראתה אור בהונגריה בשנת 1991, הוסיפה גם מאות הערות וביאורים למכתבים.
הקיבוץ המאוחד
מאת: חגית הלפרין
תיאור: אלכסנדר פן (1906–1972) מוכר כיום כאחד הבולטים והפופולאריים שבגלריית המשוררים הישראליים של המאה העשרים, ויצירתו - הכוללת שירי אהבה רומנטיים, שירי מולדת קונפורמיסטיים ונון-קונפורמיסטיים, שירים פוליטיים עזי ביטוי ופזמונים ידועים - אהובה ומתנגנת בפי כל. לא כך היה מעמדו בחייו. למן הצטרפותו למפלגה הקומוניסטית הישראלית, היה פן כמעט מוחרם ובחייו פרסם רק ספר שירים אחד. קורות חייו, כפי שסיפר אותם, יוצרים רושם של אגדה מופלאה. כבר בראשית דרכו טיפח את מיתוס המשורר הגוי, שגדל בבית סבו צייד הדובים על גדות ים הקרח הצפוני, והגיע לארץ כזר וכנוכרי. לאחר מותו גבר העניין באגדת חייו ולא מעט עסקו בדמותו הססגונית-הבוהמיינית, ביפי תוארו, בלבושו, בחיבתו לטיפה המרה ובאהבותיו. הספר, שהוא ביוגרפיה ראשונית שלמה של פן, מוליך את הקורא בשבילי חייו הכואבים של המשורר, שהביאו אותו לעצב מחדש את עברו וליצור מיתוס ביוגרפי קסום. סיפור חייו המפותל מעלה שאלות רבות: האם היה ציוני? האם ידע עברית לפני עלייתו ארצה? האם היה רומנטיקן, דון ז'ואן או "שונא נשים"? איך תמרן בין היותו קומוניסט לבין יחסו החם ללוחמי דור תש"ח? האם ערך לימים חשבון נפש ושינה את דעותיו הפוליטיות? הביוגרפיה מתארת את הקשר המורכב שבין חייו ליצירתו של פן, מנסה לחדור מבעד למסכותיו השונות ולהבחין בין המיתי לאמיתי.
מאת: רחלי דור-רפפורט
תיאור: מסכת חייו המרשימה של האלוף ארווין דורון, רצופה הכרה שאם נקרא לדגל, עליו למלא את השליחות, שעל כן, משנקרא בא. במלחמת העצמאות קרא לו האלוף אבידר להקים אתו חיִל, במבצע קדש דיין קרא לו לעזה, לאחר "ליל הברווזים" קרא לו בן גוריון למטכ"ל, וייז קרא לו לתכנן ולבנות את אוניברסיטת תל אביב, במלחמת ששת הימים קרא לו נמיר לפתור בעיות ביטחון בעיריית תל אביב, ורבין קרא לו לנציבות, לשמש פה לחיילים. נער אתלטי, גבה קומה ויפה תואר, כזה היה בעלייתו ארצה מגרמניה והצטרפותו לקיבוץ יגור כשהנאצים עלו לשלטון. חד שכל, מבין דבר, חדור הכרה בשליחותו, רואה למרחק, ומעל לכול אנושי, כזה היה ארווין דורון גם בבגרותו. בשל כך התבלט ונבחר להוביל, לחלץ ולפתור מצבים מורכבים. פעילותו נולדה במחתרת 'ההגנה', במשטרה הבריטית בה שימש נוטר ופעל בזהות כפולה, אחר כך היה למג"ד, מפקד פיקוד, מח"ט, אלוף ולבסוף אף בונה. הספר מגולל את סיפורו האישי והציבורי של ארווין דורון, ומשרטט דיוקן מרשים שנבנה בתנועה מתמדת מבפנים ומבחוץ אודות מי שמוביל לשעה, לשנה או עשור, שידע למשוך אחריו, לשכלל ולשנות. בתום שליחותו קיבל עליו תפקיד חדש גדול מקודמו. בין המילים מתגלים מפקדיו, פקודיו, מוריו ורבותיו. במבט ישיר ואמיץ הוא מגלה לנו כוח וחולשה, שלו ושל אישים בכירים מולם עבד.
הקיבוץ המאוחד
מאת: בת שבע מרגלית-שטרן
תיאור: מי הייתה עדה פישמן מימון? פמיניסטית שלחמה למען זכויות נשים, שומרת מצוות, חברת המחנה הפועלי, יזמית רבת־מעוף ומנהלת מוסד חינוכי לנשים, שלעת צורך משכה גם בעט סופרות. עם קום המדינה הייתה חברת כנסת פעלתנית מטעם מפא"י - אך סירבה לקבל שכר עבור כהונתה. רווקה אדוקה שבחרה בחיים עצמאיים, אך עמדה על זכויותיהן של אימהות ורעיות. שוחרת שלום, ועם זאת נאבקה למען גיוס נשים לצבא העם. עדה פישמן מימון הייתה מהפכנית. לאישה רבת־פעלים זו, שנודעה בחריפות לשונה ובאישיותה החזקה, מיוחד ספר זה. בת־שבע מרגלית שטרן שוזרת את סיפור חייה של גיבורת הספר בתולדות הסוערות של החברה הארץ־ישראלית והמדינה, ומראה כיצד החשיבה הפמיניסטית בארץ והמאבקים לקידום מעמד האישה התפתחו במידה רבה הודות לה. תפיסת עולמה המורכבת, אישיותה המיוחדת ועשייתה המגוונת של עדה המהפכנית מתוארות בסגנון קולח ובהיר, ומתבססות על תשתית מחקרית מרשימה.
יד יצחק בן-צבימכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב
מאת: דבורה הכהן
תיאור: במסע מרתק בעקבות הנרייטה סאלד חושפת דבורה הכהן את דמותה של מנהיגה חברתית פורצת דרך. חדורה הרגשת שליחות פעלה מגיל צעיר לתיקון עולם; נגד העוולות בהדרת נשים ומיעוטים, נגד גזענות, לביעור האנטישמיות ולסיוע למהגרים ופליטים. ייסדה את ארגון הדסה, ובו מאות אלפי חברות, והקימה את מערכת הבריאות בארץ ישראל ואת מפעל עליית הנוער. היא בלטה בין המנהיגים היהודים המפורסמים ביותר במאה ה־20. הנרייטה סאלד (1945-1860), ילידת בולטימור בארצות הברית, חייתה בתקופה הסוערת ביותר בהיסטוריה המודרנית; בעת שגלי ההגירה הגדולים לאמריקה הפכו אותה למדינה רבת־כוח ולריכוז היהודי הגדול והחשוב במהפכות החברתיות ובשתי מלחמות עולם. במאורעות שהייתה עדה להם משובץ סיפור חייה. מפעליה הגדולים השתרעו בשתי חזיתות, תחילה בארצות הברית, ובעשורים האחרונים לחייה – בארץ ישראל. סאלד נפטרה בירושלים, ואלפים מכל חוגי הציבור צעדו אחר ארונה בהלוויה שלא נראתה כמותה בארץ. היא נקברה בהר הזיתים, אולם האישה המיוסרת בחייה לא נחה בשלום על משכבה אף לאחר מותה. סיפור חיים הוא גם מסע לנבכי נפשו של האדם. סאלד הייתה דמות חידתית ורבת־ניגודים. ביוגרפיה זו מבוססת על אלפי מסמכים שפזורים בארכיונים בשלוש יבשות. מצוקותיה ותסכוליה מתגלים באין־ספור מכתבים, וביומניה נחשפים כאביה ורגשותיה האינטימיים. רובם מתפרסמים כאן לראשונה, ומתוכם עולה סיפור חיים כובש לב של אישה שהעפילה למרום המנהיגות, אבל הרגישה החמצה בחייה הפרטיים "היו לי חיים עשירים אבל לא מאושרים".
עם עובד
מאת: יצחק גרינברג
תיאור: במרוצת ארבעה עשורים ויותר היה זלמן (זיאמה) ארן מעורב בעשייה פוליטית וציבורית ביישוב העברי בארץ ובמדינה בשנותיה הראשונות, והיה אחת הדמויות הבולטות והמשפיעות במפלגתו מפא"י, בהסתדרות הכללית ובממשלה. הוא זכור בראש ובראשונה כשר החינוך והתרבות — גולת הכותרת בפעילותו הציבורית והפוליטית — אשר הוביל שורה של מהלכים ורפורמות, ביניהם: העמקת לימודי התודעה היהודית, הנהגת שכר לימוד מודרג בחינוך התיכוני, הרחבת החינוך המקצועי ושינוי מבנה החינוך. ארן לא היה עסקן מפלגתי טיפוסי, אלא פוליטיקאי אינטלקטואל ביקורתי, מתחבט, מרדן, סקרן ובעל מחשבה עצמאית רחבה. בצד כל אלה היה גם רומנטיקן שדבק בו קורטוב של בוהמייניות. תחומי התעניינותו התפרשו אל הספרות, השירה והאמנות, והוא אף כתב בעצמו שירה. הביוגרפיה שלפנינו מתחקה אחר קורות חייו האישיים והציבוריים של ארן, אחר השקפתו החברתית, שיקוליו הערכיים ומניעיו הפוליטיים ודרכי הפעולה שנקט. בתוך כך היא מבקשת לבחון מה היה סוד כוחו בעיצוב רפורמות ובהובלת מהלכים מרחיקי לכת במערכת החינוך של מדינת ישראל.
הקיבוץ המאוחד
מאת: רות בן-ישראל
תיאור: "תמיד נהניתי לספר סיפורים; בייחוד אהבתי את סיפורי המשפחה שעברו מדור לדור וחזרתי לספר אותם בכל הזדמנות ולפני כל מי שהיה מוכן להטות להם אוזן. שמחתי להיווכח בכל פעם מחדש שמאזיניי מתפעלים מאישיותם של אבותיי המייסדים וממעשיהם. ההחלטה לכתוב ספר זה נולדה מתוך הקשבה לקולות הללו. ספר זה הוא לקט של אגדות, מעשיות וסיפורים שקרמו עור וגידים ויצרו יחד מסכת חיים שלמה, הגדת משפחה אחת לדורותיה, הגדת רות". תולדותיה של מחברת הספר רות בן ישראל קשורים קשר הדוק עם יישוב הארץ ועם עיצוב פני המדינה הצעירה. כנצר לארבע משפחות מייסדות, שבניהן עלו לארץ ישראל ממזרח אירופה במאה התשע עשרה, היא מייחדת פרק נכבד לאגדות חייהם של אבותיה ואִמותיה. את הימים הסוערים שפקדו את המדינה ערב הקמתה היא מתארת כמי שבגרה והתחנכה בתל אביב הקטנה, ובשפתה הקולחת היא נוסכת בהם נופך אישי ומהימן. פרק מיוחד ומרתק עוסק במעשיות מחייה, ובו היא מתארת את עשייתה הענפה מיום שיצאה לדרך עצמאית עד עצם היום הזה. הספר הגדת רות משקף בצלילות את מעיין חייה השופע של רות בן ישראל - משפטנית שחותרת לשוויון וצדק חברתי ובד בבד עוסקת בציור, בריקוד ובכתיבה, ועוד היד נטויה.
עם עובד
מאת: מרדכי פרידמן
תיאור: בנימין זאב הרצל שכנע את קיסר גרמניה וילהלם השני להציע לסולטן התורכי כי יאפשר לו לפרוש את חסותו על התיישבות יהודית בארץ ישראל בשנות ה-90 של המאה ה-19.
משה זאקס, העולה הראשון מגרמניה לירושלים במאה ה-19, הקדים את הרצל, וכבר בשנות ה-30 של אותה מאה שכנע את קיסר אוסטריה שיפנה לשלטונות בקושטא ויבקש כי יאפשרו לו לפרוס את חסותו על התיישבות חקלאות בארץ ישראל. משה זאקס, הגיבור שנשכח, יזם בלתי נלאה, מראשוני העיתונאים היהודיים במאה ה-19, מראשי כולל הו"ד, מיוזמי ובוני בתי מחסה, זוכה בספר זה להכרה מחדש ולתיאור תרומתו לבניין הארץ.
מאת: פאולינה צלניק
תיאור: איך זה התחיל? זה לא היה כרעם ביום בהיר. זה נמשך שנים: רמזים, אזכורים, שתיקות מוזרות של ההורים. לפתע הם קלטו שהם “אחרים”; מוצאם שונה. הם יהודים. הם, אזרחי פולין, שפולנית היא שפת אמם, ומעורבותם בחיי פולין מובנת מאליה; הם, החוגגים את החגים הלאומיים והקתוליים — הם מיעוט לאומי. לא פופולארי. לא אהוד. בספר זה מופיעים ראיונות עם אזרחי פולין אשר בגיל מבוגר גילו את שורשיהם היהודיים. רובם חשו פחד עם גילוי זהותם. מה עושים עם “זה”? למי לספר על “זה”? מפני מי להסתיר את “זה”? מה משפחתי תאמר על “זה”? מגוון רחב של פולנים מתמודדים עם גילוי זהותם החדשה, זהות שיצרה עבורם בעיה חמורה ולעתים אף מסכנת אותם ואת ילדיהם. הם מצאו פתרונות שונים. משהו בהם השתנה: הם בחרו להיפגש אתי ולספר לי את תולדות חייהם. עבור אחדים מהם, הייתה זו הפעם הראשונה בחייהם שבה דיברו על “זה”. קולותיהם נשמעים בבירור. הם מדברים על פחדיהם, רגשותיהם ותקוותיהם לעתיד. אלפים ספורים רשומים כיום בקהילה היהודית בפולין. רבים נוספים עדיין לא גילו את יהדותם. מגמה זו עשויה להתפתח בשנים הקרובות ולהשפיע על השיח הציבורי בפולין. האם ישתתפו "היהודים החדשים" אלה בנשיאתה של התרבות היהודית בפולין.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: אסף ידידיה
תיאור: זאב יעבץ (1847—1924) היה מאנשי הרוח הבולטים של העלייה הראשונה ושל הפלג הדתי בתנועת חיבת ציון והציונות הדתית. הוא היה מן הראשונים בדורו שבאו לכלל הכרה שהתקופה היא תקופת מעבר מאורח חיים אחד בגולה לאורח חיים אחר במולדת, והיא טומנת בחוּבה בעיות מורכבות בצד הזדמנויות נדירות. יעבץ שאף להתאים את האורתודוקסיה למציאות ההולכת ומתחדשת בארץ ישראל, בין השאר על ידי מיזוגה עם הלאומיות היהודית המתעוררת. למעשה עסק ברוב ענפי התרבות העברית של זמנו: היסטוריה, ספרות, הגות, חקר ופרשנות המקרא, בלשנות, פובליציסטיקה, ואף בפוליטיקה לא נמנע מלשלוח את ידו - הכול מתוך הבנה שהעם החוזר למולדתו זקוק לתרבות לאומית רחבה ועמוקה ואינו יכול להסתפק עוד בד' אמות של הלכה. הביוגרפיה המקיפה שלפנינו מבוססת, בין השאר, על חומר ארכיוני רב ועשיר, שרובו עדיין לא ראה אור. שני צירים לה: הציר ההיסטורי, הסוקר את תולדות חייו של זאב יעבץ דרך התחנות שבהן עבר - ורשה, יהוד וזיכרון יעקב, ירושלים, וילנה, ברלין, אנטוורפן ולונדון - מתוך חשיפת פרשות עלומות בחייו, שלא נודעו עד כה, והבאת ההקשר ההיסטורי שלהן; והציר המחשבתי, המנתח את פועלו הספרותי וההגותי של יעבץ על רקע רעיונות התקופה, מקורות יניקתו הרעיוניים והשיטות המחשבתיות שעמן התדיין ועליהן הגיב.
מוסד ביאליק
מאת: מרדכי נאור
תיאור: ספרו של מרדכי נאור, כאלה היינו, מפנה מבט מיוחד ומקורי אל שנות ה-50, ימי הבראשית של מדינת ישראל, כפי שנראו לבן התקופה, צעיר בשנות העשרה והעשרים לחייו. אין זה ספר זיכרונות אוטוביוגרפי במובן המקובל, שכן הוא מביא במקביל את סיפורם של אלה שעם קום המדינה היו עדיין ילדים ונערים ובשנות ה-50 בגרו והיו לאנשים. לרבים מהם הדרך נראתה סלולה: תנועת נוער, השלמת לימודים תיכוניים, הצטרפות לגרעין התיישבותי, גיוס לנח"ל, "הגשמה" בקיבוץ ותרומה אישית אידיאולוגית לבניין הארץ. אלא שלא מעטים נוכחו לדעת כי לצד החלום רובץ שברו והוא חזק מן החלום. כאלה היינו הוא סיפור אישי וכללי המשתרע על פני עשר שנים, בהן שזורים זיכרונות אישיים עם פרשיות ואירועים בני אותה עת. בן-גוריון המכהן כראש הממשלה מחליט לפרוש לקיבוץ שדה בוקר; בארץ שורר משטר חמור של צנע; מסתננים ומחבלים חוצים את הגבולות ופוגעים בנפש וברכוש; חרף הקשיים הכלכליים הדירות עדיין זולות ומאות אלפים, שרידי השואה ועולים מארצות האיסלם נחלצים מן המעברות ועוברים לשיכוני קבע; מערכת סיני מוצאת את המחבר כרגם בקיבוץ ספר בנגב והמדינה כולה מתמרקת לקראת חגה הגדול בעשור הראשון והמעצב שלה - היא כבר בת 10!
הקיבוץ המאוחד
מאת: נתן אופיר
תיאור: קראו לו ה"רבי המרקד", "הרב של ההיפים" ואפילו ה"רב הניו-אייג'י הראשון", אבל הוא ראה את עצמו כ"רבי של הרחוב". הרב שלמה קרליבך (1994-1925), שזרם מוזיקלי שלם קרוי על שמו, היה דמות מעוררת מחלוקת והשראה כאחד, ונוכחותו בתרבות היהודית העכשווית בולטת ביותר. הוא הוציא בחייו 27 אלבומים, הלחין כ-600 ניגונים, הופיע בכ-4,000 קונצרטים והשפיע ישירות על עשרות אלפים ברחבי העולם. אחרי מותו התרחבה השפעתו אפילו יותר: סיפוריו ודרשותיו הופצו ברחבי העולם, מנייני קרליבך צצו בקהילות רבות, נעימותיו חדרו אף לבתי כנסת שמרניים וזמרים חידשו עיבודים לשיריו. הרב שלמה קרליבך – חייו, משנתו והשפעתו הוא ניסיון ראשון מסוגו לעשות סדר בסיפור חייו של מי שזכה לספרות הגיוגרפית ענפה ואגדות רבות נרקמו סביב דמותו. באמצעות עבודת מחקר יסודית, בירור פרטים היסטוריים, ניפוי עובדות מתוך אגדות ושאר שמועות, נפרשת כאן בפני הקוראים מסכת חייו הססגונית, הנפתלת והמורכבת של "הרבי המרקד", ובבד בבד גם הגותו ומורשתו זוכות כאן לראשונה לבחינה מקיפה. "קרליבך" הוא מזמן שם של תופעה, שם נרדף למרד בממסד ולהתחדשות דתית כאחד. ספר זה מעמיק את הבנת שורשי התופעה ומשום כך הוא בבחינת קריאת חובה בעבור כל מי שרוצה להבין את יהדות זמננו.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: איתמר בן-אב"י
תיאור: מהדורה מחודשת ומוערת זו מציגה לקורא העברית בן זמננו את פרקי האוטוביוגרפיה של איתמר בן אב"י, בנם בכורם של דבורה ואליעזר בן-יהודה, מחיה השפה העברית.
קשה להעלות על הדעת נסיבות חריגות יותר מאלה שאליהן נולד מחבר הספר, ששמו הראשון היה בן-ציון בן-יהודה. חייו נחתמו כבר בראשיתם בחותם של עבריוּת. אביו התעקש על בידודו המוחלט. אמו, שחרדה לגורלו, סבלה משיברון לב. הגבולות בין הילד ובין הפרויקט הגדול של החייאת העברית ניטשטשו.
כל הגה מהגאיו הראשונים, כל בדל חיוך, גם המילה הראשונה שביטא באיחור מטריד – הם יותר מאשר שברי פרקים מרגשים בסיפור הציוני, סיפור תחייתם של עם ושל לשון. הם מבטאים דגם חדש וייחודי של המשכיות ביחסי אבות ובנים.
השם הפרותי שבחר לו בבגרותו מאגד את שני הוריו: איתמר, השם שביקשה אמו, דבורה, האם העברייה הראשונה, להעניק לו בלידתו, על שם עץ התמר שהיה נטוע בחצר ביתם, ובן-אב"י, היינו: בנו של אליעזר בן-יהודה.
לאורך כל חייו תפס עצמו איתמר בן-אב"י כנציגה הראשון של הוויה עברית מתחדשת, כבן הארץ, שכל מעשה ממעשיו הוא בה בעת פרטי וייצוגי.
איתמר בן-אב"י אינו רק פרי של המשך, כי אם דמות עצמאית ומיוחדת במחשבתה, ספוגה בהשפעה אירופית, בעלת חזונות, הנושאת את רעיון העבריוּת אל מחוזות חדשים ומפתיעים, במישור האישי ובמישור הלאומי כאחד.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: קימי קפלן
תיאור: עמרם בלוי הנהיג את נטורי קרתא, קבוצה חרדית קנאית אנטי-ציונית, משלהי שנות השלושים עד אמצע שנות השישים של המאה העשרים. האיש והקבוצה הקטנה שהנהיג יזמו עשרות רבות של הפגנות, בעיקר בירושלים , במחאה על חילולי שבת ועל נורמות הצניעות במרחב הציבורי. הם התעמתו עם שוטרים והעסיקו רבות את משטרת ישראל, את נבחרי הציבור ואת השיח הציבורי והתקשורתי, והיו אורחים של קבע בבתי מעצר, בבתי משפט ובבתי כלא. עמרם בלוי עיצב במידה רבה את דימויה העצמתי של נטורי קרתא כקבוצת מחאה. דימוי זה עומד ביחס הפוך לשוליותה במספרים, ורישומו ניכר עד ימינו בזיכרון הקולקטיבי ובדעת הקהל בישראל. מי שהכירו את עמרם בלוי או פגשו אותו לא נותרו אדישים כלפיו. הוא לא היה למדן, תאולוג או פוסק הלכה. הוא היה אידיאולוג ומפגין תקיף ונחוש שניחן באישיות ססגונית ומורכבת ובמזג סוער, ברגישות ובמאור פנים.
יד יצחק בן-צבי
מאת: צפורה שחורי-רובין
תיאור: "ד"ר ישורון-ברמן היא ההיסטוריה של קופת חולים", כתב פרופ' יעקב הרט, מי שמילא את מקומה בשנת 1986 בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל-אביב, והטעים: "היא הייתה מאחרוני דור הנפילים החלוצים והמוכשרים, שבנו את התשתית הרפואית בקופת חולים ובישראל". בחמישים ואחת שנות עבודתה בקופת חולים הכללית, הטביעה ד"ר ישורון- ברמן את חותמה על מפעל הבריאות ועל החינוך לבריאות בארץ. הספר מתחקה אחר תחנות חייה, תשעים ותשע שנות חיים עתירי חזון ומעש, הקשורים קשר אמיץ עם ההיסטוריה של עם ישראל ועם ההתיישבות היהודית בארץ ישראל, ובעיקר - עם הקמתה של מערכת הבריאות הארץ ישראלית. הספר מאיר את דרכה של ד"ר טובה ישורון-ברמן בנתיבי הרפואה הארץ ישראלית ובוחן את תרומתה להתפתחות הרפואה הציבורית על רקע הקמתה של קופת חולים הכללית והפיכתה לגורם הבריאות מספר אחת במדינת ישראל; מתאר את קשייה כמנהלת שהצליחה לבסס את מקומה במרכז קופת חולים, אישה יחידה בהגמוניה של גברים; ומדגיש את המעמד שקנתה לה בתולדות הרפואה הציבורית בישראל.
הוצאת דקל - פרסומים אקדמיים בע"מ
מאת: שמואל מעין
תיאור: החיבור שלפנינו על מויטק זילברברג, מפקד האירגון היהודי הלוחם בצ'נסטוחוב, אינו מהווה סיפור תולדות הגיטו בצ'נסטוחוב, אף לא סיפור תולדות תנועת ההתנגדות שם, וגם לא תולדות קן השומר הצעיר בקאליש, שבו היה מויטק חבר כ-10 שנים. לחיבור זה יש תפקיד אחר: הוא נסיון שיחזור תולדות חייו של מפקד האי"ל בצ'נסטוחוב מימי נעוריו המוקדמים ועד לסופו ההירואי המר. כל זה, כמובן, על רקע מקומות גידולו: בבית משפחתו, בקן השומרי בקאליש ואחר כך על רקע התקופה של השמדת היהודים בפולין בכלל ובצ'נסטוחוב בפרט, כשהוא נלחם בצורר בטרם הוקם האירגון היהודי הלוחם וכשזה הוקם - בשורותיו וכעומד בראשו.
מאת: שמואל מעין
תיאור: תנועת "השומר הצעיר" בפולין חוללה מהפכה בקרב הנוער היהודי. היא העניקה לו חיי נעורים מלאי תוכן, קראה לו למרוד בגולה כמקום ודרך חיים והציבה לפניו את האידיאל הציוני-סוציאליסטי - להגשים בקיבוץ בארץ. יוסף קפלן, ממקימי האירגון היהודי הלוחם בגיטו ורשה, היה "תוצר" מובהק של התנועה השומרית הזו. בספר מתוארות קורות חייו מאז ילדותו בבית יהודי אדוק ועד לבגרותו, כשהוא מגיע בשליחות "השומר הצעיר" לווארשה שתחת השלטון הנאצי.
מאת: שמואל מעין
תיאור: תנועת "השומר הצעיר" בפולין חוללה מהפכה בקרב הנוער היהודי. היא העניקה לו חיי נעורים מלאי תוכן, קראה לו למרוד בגולה כמקום ודרך חיים והציבה לפניו את האידיאל הציוני-סוציאליסטי - להגשים בקיבוץ בארץ. יוסף קפלן, ממקימי האירגון היהודי הלוחם בגיטו ורשה, היה "תוצר" מובהק של התנועה השומרית הזו. בספר מתוארות קורות חייו מאז ילדותו בבית יהודי אדוק ועד לבגרותו, כשהוא מגיע בשליחות "השומר הצעיר" לווארשה שתחת השלטון הנאצי.
מאת: שמואל מעין
תיאור: הספר משקף נאמנה חיי נוער ולבטיו בגיל ההתבגרות, את מאבקיו עם הורים דתיים וחילוניים על רצונו לעלות ארצה ועל שאיפתו לחיות בה כעובד אדמה וכחבר קיבוץ וכל אלה במסגרת תנועת נוער ציונית-סוציאליסטית, באחת מערי פולין שבין שתי מלחמות העולם. כתוצאה מהחינוך בקן קאליש זה שבפולין (כמובן במסגרת התנועה כולה) עלו רבים מחבריו ארצה עוד לפני השואה וכן לאחריה ; ואילו בימי השואה השתתפו - ואף בעמדות מרכזיות - חברים מקן זה בלחימה נגד הצורר הנאצי כמו בגטאות וארשה, ביאליסטוק וצ'נסטוחוב.
מאת: זיוה שלו
תיאור: טוסיה אלטמן - מההנהגה הראשית של השומר הצעיר למפקדת האירגון היהודי הלוחם. מחברה צעירה בהנהגת השומר הצעיר בראשית המלחמה הפכה לדמות מרכזית בתנועת הנוער בוורשה בימי הכיבוש הגרמני. שמה סימל את הקשר עם קיני התנועה בפולין, עם "החלוץ" בשוויץ ועם אנשי התנועה הקיבוצית בארץ. יחד עם חבריה נטלה חלק בהנהגת האירגון היהודי הלוחם, השתתפה בלחימה ובהצלה עד שמצאה את מותה.
מורשת - בית עדות ע"ש מרדכי אנילביץ'
מאת: יואל דה-מלאך
תיאור: יואל דה-מלאך (1924-2006), היה מהדמויות המרתקות, הססגוניות והמוערכות ביותר בתנועה הקיבוצית. יואל, יליד איטליה, נמנה עם מייסדי רביבים, בה עשה את מרבית שנותיו.  הספר מגולל פרשת חיים מופלאה, שבמרכזה עבודתו העקשנית של האדם באיתני הטבע, הבדידות ותנאי המדבר, ולעתים גם נגד הממסד, שלא תמיד ידע להעריך נכונה את חשיבותו של המפעל החלוצי נטול הפשרות של ראשוני הקיבוץ, ולהגיש את הסיוע הנדרש, למה שהיה בזמנו היישוב הדרומי ביותר בארץ.
בספר פרקים אנושיים רבים, שללא אחת נוגעים ללב, כמן, למשל, יחסיו המיוחדים עם הבדווים תושבי הסביבה.
מובאים גם המאבקים הרבים נגד אויבים באזור: ערבים, הצבא המצרי ולעתים גם הבריטים, שנסתיימו לא אחת  בקורבנות.
הוצאת ספרים אריאל
מאת: יחיאל פריש, ידידיה הכהן
תיאור: במשך שנים רבות הרב שאר־ישוב כהן הוא חלק בלתי נפרד מדופק החיים הציבורי של העם היהודי: רב ומנהיג רוחני במשך עשרות שנים, סגן ראש עיריית ירושלים בימי איחוד העיר, נשיא מכון "הרי פישל" ומוסדות "אריאל", איש משפחה מסור, רב צבאי שהתכבד להתחתן במדי קצין בצה"ל, לוחם במחתרות ובשורות ההגנה למען תקומת ישראל בארצו, הם חלק מהתפקידים אותם מילא במשך השנים ואת חלקם עדיין ממלא עד לימינו.
מעטים מכירים את סיפור חייו המופלא: מבית הרב הנזיר שם גדל על ברכי הראי"ה קוק כנזיר מבטן אמו עד לגיל 16, לימודיו בישיבת "מרכז הרב" והקשר עם רבותיו: הרב חרל"פ, הרב הרצוג, הרב אונטרמן והרצי"ה קוק, שותפותו בחזון הקמת "ישיבת ההסדר" הראשונה ששילבה לימוד תורה עם מלחמת הגנה על ירושלים העתיקה עד לפציעתו הקשה ונפילתו בשבי הירדני, שותפותו לגיסו הרב שלמה גורן בהקמת הרבנות הצבאית, ועשייתו הציבורית והתורנית שגולת הכותרת שלה היא כהונתו כרבה הראשי של חיפה במשך כשלושים וחמש שנה. גם כיום, לאחר פרישתו הרשמית, משמש הרב שאר-ישוב כמנהיג רוחני בעיר חיפה.
לראשונה נחשף בספר במלואו מסמך היסטורי נדיר: יומן המצור והשבי שנכתב בידי הרב שאר-ישוב בימים שקדמו לפרוץ מלחמת השחרור בעיר העתיקה בירושלים, בימי המלחמה על העיר, ובשהותו בשבי הירדני. ביומן מתוארות קורותיו של חייל דתי המספר על הקרבות במלחמת העצמאות בעיר העתיקה של ירושלים מתוך אספקלריה של אמונה. אמירת ההלל הראשונה על תקומת המדינה בין חומות העיר העתיקה והתפילות הרבות שליוו את הקרבות מתוארות ביומן בצורה חיה. מתוך דפי היומן גם מהדהדות הקריאות הנואשות לעזרה ששידרו לוחמי הרובע בזמן הקרבות הקשים ונותרו ללא מענה. נושא שכבר שימש ועוד ישמש כחלק מוויכוח היסטורי רב שנים.
סיפור חייו הוא סיפורה של ארץ ישראל היפה, המשתחררת מעול זרים, זהו סיפורה של ירושלים וחיפה של מעלה.
שאנן : המכללה האקדמית הדתית לחינוך - הוצאה לאור
מאת: שלמה ריסקין
תיאור: "יש סיפורים שקרו באמת אבל אינם אמִתיים, ויש סיפורים אמתיים שלא קרו באמת. יש סיפורים שקרו באמת אבל אינם אמתיים, כי לא היתה להם משמעות, כי הם לא טבעוּ בנו שום חותם, וכך התכסו בחולות הזמן והיו כלא הי ו . ויש סיפורים שאולי לא קרו בדיוק כמסופר, אם מפני שהמסַפר החליף שמות אנשים ומקומות כדי לא לחשוף פרטים לא נעימים, ואם מפני שהמספר זוכר שהם התרחשו כך אך באמת הם התרחשו קצת אחרת. אלא שהוא, וגם אחרים, הושפעו עמוקות מהסיפור דווקא כפי שהוא זכר אותו וסיפר אותו. הזיכרון, ככלות הכול, יוצר לפעמים חיים וסיפורים משלו. הסיפורים בספר הזה הם, אם כן, אמתיים; הם קרו, לאו דווקא בדיוק כמסופר, אבל הם אמתיים באופן שהמספר זוכר אותם."
זכרונותיו של הרב ד"ר שלמה ריסקין הופכים בספר זה לסיפורים מעוררי השראה, המתובלים בהומור וספוגים בחוכמה יהודית. מסעותיו ברחבי העולם היהודי, מנהיגים גדולי שם, מורים נערצים וסבתא חכמה ואהובה הם רק מקצת מציוני הדרך אשר הוא משתף אותנו בהם בסגנונו המיוחד והקולח.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: יגאל וילפנד
תיאור: ספר זה מספר את סיפור חייה של ויטקה. מילדותה ומנעוריה המאושרים בקאליש, עיר הולדתה בפולין, דרך מאבקה במלחמת העולם השנייה, בהיותה הראשונה לצאת מגטו וילנה ולפוצץ רכבת גרמנית, לפקד על הסיירת של גדוד הפרטיזנים ביערות רודניקי, להיות בין מובילי "הבריחה" - העלאת שארית הפליטה לארץ ישראל - ופעולות הנקם ועד ל-66 שנותיה בארץ ובקיבוץ עין החורש. בקיבוץ זכתה להקים משפחה ובית אוהב עם בעלה אבא קובנר ועם ילדיה, ולפתח דרך פסיכולוגית ייחודית, לאור תורתו של המורה ד"ר שטרן. בספר מובאים מכתבים שכתב לה אבא קובנר, בתקופה ששכבה חולה בשחפת, דברים שכתבו עליה חברים וחברות לדרך וכן מכתבים שויטקה כתבה לבנה. מכתבים אלה מבטאים אהבה וחום, מחשבות על הווייתו של עולם, על משפחה, קיבוץ ומדינה, על מלחמה ושלום, על אומנות וספרות ועל כל שאנושי הוא. (מן הכריכה האחורית).
מורשת - בית עדות ע"ש מרדכי אנילביץ'
מאת: מרדכי בר-און
תיאור: דמותו ומפעלו של משה דיין מוטבעים בזיכרון הלאומי של ישראל. מוסדות ציבור ורחובות בערי ישראל נקראים על שמו, וחוקרים נדרשים להערכות שונות ומגוונות על חלקו בהיסטוריה של מדינת ישראל. כמניין מעריציו המעלים על נס את אומץ לבו, את תבונתו המדינית ואת יכולות המנהיגות שלו, כך מספר מגניו התולים בו האשמות מהאשמות שונות, החל בהשחתת החיים הציבוריים וכלה במחדלי מלחמת יום הכיפורים.
ד"ר מרדכי בר–און שימש ראש לשכתו של משה דיין בימי מערכת קדש, ובביוגרפיה שכתב הוא אינו מסתיר את הערכתו להיבטים בולטים באישיותו. הוא אף אינו מעלים את חיבתו. ועם זאת, כהיסטוריון הוא מספר את תולדות חייו של משה דיין — מיום הולדתו בדגניה ב– 1915 עד מותו ב– 1981 — ונעזר במיטב כלי הביקורת והבחינה. פרקים ואירועים בתולדות חייו ובקורות המדינה נפרסים ומוארים מזוויות חדשות ומרתקות. משה דיין היה אחד המנהיגים המסקרנים והמעניינים בתולדותינו, והביוגרף שלו ממחיש לקוראיו על מה ולמה הוא זכה למעמד זה. (דש הספר).
עם עובד
מאת: שלמה גורן
תיאור: הרב שלמה גורן (1994-1917) שייך לדור הנפילים של המנהיגות הרבנית, מהזן ששילב ידענות ורוחב דעת לצד אומץ לב, פיקחות ודעתנות. סיפור חייו המתחיל בעיירה מזרח אירופית וממשיך בהתיישבות, בהגנה ובצה"ל, הוא גם סיפורו של העם היהודי במאה העשרים. הרב גורן היה שותף פעיל בהיסטוריה של העם היהודי וטבע בה חותם עמוק הן כרב הראשי של צה"ל והן כרבה הראשי של מדינת ישראל ולימים אף כפוסק עצמאי. כתיבתו התורנית הענפה ועצמאותו המחשבתית הציבו אותו כאחד מגאוני הדור וממעצביה של ההלכה היהודית המודרנית. שנים לאחר שרק כתיבתו ההלכתית היתה מוכרת, מתאפשרת כאן הצצה ראשונה אל עולמו האישי של ענק זה. הרב שלמה גורן - בעוז ותעצומות היא אוטוביוגרפיה ערוכה המבוססת על חומרים מקוריים שכתב, הקליט ותיעד הרב גורן בעצמו. הספר מציג לראשונה את מסכת חייו המרתקים ואת הדרך שבה ראה וחווה את מאורעות חייו ובעיקר כיצד תפש את תפקידו במדינת ישראל המתחדשת. הנימה האישית שבה כתובים הדברים מאפשרת להתלוות מקרוב לאדם, לאיש משפחה ולמנהיג הלכתי שהיה יחיד בדורו. (מן המעטפת האחורית).
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: עמוס שיפריס
תיאור: ספר זה איננו ביוגרפיה אישית של ישראל גלילי אלא ביוגרפיה פוליטית. אין בו התייחסות למשפחתו, לאורחותיו ולמעשיו בביתו – קיבוץ נען – או לחייו מחוץ לזירה הפוליטית. מטרת הספר היא לתאר במדויק ככל האפשר מה חשב גלילי על דמותה של החברה שתיבנה בארץ-ישראל ועל מקומן המרכזי של תנועת הפועלים וההתיישבות העובדת בחברה זו, וכן את תרומתו הייחודית של גלילי בענייני חוץ וביטחון.
גלילי לא היה ראש וראשון בתנועה הציונית ובמדינת ישראל, אך בתקופות שונות במרוצת חייו – מאז נמנה, בשנות העשרים של המאה שעברה עם מייסדי הנוער העובד – היה מקורב למקבלי ההחלטות, ולימים גם מילא תפקידים מרכזיים בעיצוב הכרעות גורליות וכבדות משקל לעם ולמדינה ובמימושן. כך היה בעיקר לאחר שנעשה חבר המפקדה הארצית של ההגנה בראשית שנות הארבעים והשתלבותו בו-בזמן בהנהגת הקיבוץ המאוחד. תרומתו האישית התעצמה לאחר שהוצב בראש ההגנה (ביוני 1947) ובהיותו מנהיג תנועתי-מפלגתי, חבר כנסת ושר בכיר (בשנים 1966 - 1977). בחינת תפיסת עולמו ומעשיו של גלילי אמורה אפוא להאיר את פני המאבק על עיצוב התרבות הפוליטית של ישראל, תפיסת הביטחון שלה ותפקיד ההתיישבות בארץ לפני קום המדינה ואחריה.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: יעקב גורן
תיאור: סיפור חייו של אחד האישים המשפיעים ביותר בתולדות הציונות. הספר מגולל את כל מפעלותיו של רופין כראש "החברה להכשרת הישוב" ולאחריו, ועד מותו בראשית 1943, ומייחד פרקים רבים על ילדותו ונעוריו. איש חזון ומציאות שהשפעת מעשיו ניכרת עד ימינו אלה, היה ארתור רופין מגדולי האישים בתולדות הציונות.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: אסתר כרמל-חכים
תיאור: זהו סיפורה של החלוצה העברייה, החקלאית המקצועית, שעמסה על כתפיה כמעט לבדה ענפים שלמים של המשק החקלאי המעורב. מתיאור הקמתם של מפעלי ההכשרה החקלאית לנשים עולה ומתגבשת אט אט דמותה של חנה מיזל, היא "השלהבת הירוקה". בשתי ידיה, בגודל חזונה, בנחישותה ובחוכמתה וגם בידע מקצועי רחב, יצרה מיזל יש מאין אופק חדש בארץ ישראל.
מפעל חייה הותיר עקבות עמוקים בתולדות היישוב. יכולתה של מיזל לממש רעיון על כל שלביו מתחילתו ועד סופו, ויותר מכל, יכולת הביצוע והתבונה להתמקד בעיקר, הם שהביאו להצלחתה יוצאת הדופן. כל אלה מוכיחים עד כמה משמעותית ההשפעה של יחיד הנמצא בזמן הנכון ובמקום הנכון.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: יעקב גורן
תיאור: דב הוז הוא הצעיר מבין שלושת בני המחזור הראשון של גמנסיה הרצליה, שנמנו עם מעצבי היישוב העברי בתקופת המנדט. השניים האחרים היו אליהו גולומב ומשה שרת (שרתוק). בעוד רעיו של דב זכו כל אחד לשדה פעולה נפרד, הקדיש דב הוז את חייו לכל פעילות שנדרש אליה. כקצין בצבא טורקיה סיכן את חייו בהשגת נשק למושבות יהודה  בעת השלטון הטורקי. עם שחרור דרום הארץ בידי האנגלים נמנה עם יוזמי ההתנדבות לגדודים העבריים. למחרת שחרור כל הארץ, בגבור תחושת אי הביטחון, יצא בקריאה פומבית להקים כוח הגנה  עצמי, ובווידעת כנרת של "אחדות העבודה", יזם עם אליהו גולומב את ההחלטה להקמת ארגון ה"הגנה". דוב הוז היה בין יוזמי המשרד לעבודות ציבוריות של "אחדות העבודה" וממקימי "סולל בונה" ; היה ממארגני הרכש באירופה, ולימים יזם את המחלקה הערבית של הסתדרות העובדים. (מתוך גב הספר).
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: בלה גוטרמן
תיאור: הספר שלפנינו הוא המחקר ההיסטורי הראשון על דמותה של צביה לובטקין, אחת הדמויות הבולטות והמרשימות ביותר בהיסטוריה היהודית המודרנית: לוחמת ומנהיגה רבת תעוזה והשראה במחתרת החלוצית בשטחי ברית המועצות, בתקופת השואה בוורשה, ולאחר שעלתה לארץ והיתה בין מקימי קיבוץ לוחמי הגטאות, בו היתה חברה עד יום מותה.
הקיבוץ המאוחדיד ושם - רשות הזכרון לשואה ולגבורה
מאת: עמירה הגני
תיאור: אריה בן-גוריון, ממייסדי קיבוץ בית השיטה בעמק יזרעאל, הקדיש את חייו לעיצוב החג והמועד בתנועה הקיבוצית. בכך העלה תרומה נכבדה לתרבות היהודית במדינת ישראל.
הוא ייסד את ´ארכיון ומכון החגים הבין-קיבוצי´ שהיה למפעל חייו. במכון זה רוכזה העשייה הענפה של עיצוב חגי ישראל בתנועה הקיבוצית.
באמצעות ילקוטי החגים ובסמינרים השנתיים שערך הוא הפיץ את תורתו בלהט מדבק בחברה הקיבוצית ובחברה המסורתית גם יחד.
בספר מובאים פרקי חייו של אריה בן-גוריון החל מעלייתו ארצה מפלונסק, דרך קשריו החמים עם בני משפחת גרין-בן-גוריון, שנותיו כמחנך המנחיל לתלמידיו את הקשר הנפשי לנופי ארץ ישראל והדהודם בסיפורי התנ"ך, שליחויות ציוניות לקהילות יהודיות ברחבי תבל ואהבתו לביתו הקיבוצי.
כל חייו נע אריה בן-גוריון בין הצו הפנימי "התגבר כארי לעבודת הבורא" לבין התחושה "אני האיש שלא היה לו זמן". בגיל 82 הסתיימה שירת חייו. על מצבתו ציווה לכתוב מילה אחד בלבד: "השתדלתי".
הקיבוץ המאוחד
מאת: דורה בדר
תיאור: ספר זה הוא רישום אינטימי, יומיומי, אותו ניהל דורה בדר, ממייסדות קיבוץ מזרע, כשהיא דואגת להסתירו
 מעיני כל.
אלא שיומן זה, עימו חלקה את מצוקותיה, עלבונותיה וגעגועיה במשך למעלה מארבע שנים, התגלה לאחר חמישים שנה בערימת סמרטוטים שעמדה להיזרק, על ידי בתה תמר.
במשך שנים התקשתה תמר להיחשף אל היומן ואל מערכת היחסים הסבוכה שבין אמה ואביה, אבל כאשר החלה לגולל אט אט את דפיו, ולגלות כי פרט לסיפורים האישיים מצטיירת כאן בדיעבד תמונת התקופה, החליטה להביא אותו לידיעת הרבים.
זהו יומן שמספר את עצמו כעלילת חיים גועשת של אישה שלא השלימה עם החֶברה הקיבוצית שכפתה עליה את מוסכמותיה, ועם בן זוגה שענייני הציבור הרחיקוהו ממנה ומבתה היחידה.
כך בודדה וכואבת עם עצמה ועם היומן, אך דעתנית וקשוחה בשיח שלה עם החוץ הקיבוצי, היא מיטלטלת בין מרד וכניעה, בריחה ושיבה, ונסיונות בלתי נלאים להכרה, להערכה ולמימוש אני-מאמין משלה.
הקיבוץ המאוחד
מאת: מוקי צור
תיאור: פניה ברגשטיין ידועה בעיקר בגלל שירי הפעוטות שכתבה.
שיריה היו לחלק בלתי נפרד מהילדות הישראלית, אולם דווקא כוחם של שירי הפעוטות, השכיח במידה רבה את יצירתה השירית למבוגרים ואת הביוגרפיה המיוחדת שלה.
בספר זה העלה מוקי צור קווים לדמותה כמשוררת, חלוצה ומחנכת. אישה שכמשוררת רחל, אף היא חיה ויצרה בצל מחלתה.
פניה לא ויתרה על קולה האישי, אולם במקביל לא השתיקה את המולת הימים.
בשירה 'שתלתם ניגונים' שהיה לאחד השירים החשובים בזמר העברי, נתנה ביטוי לרצף הדורות וגם לתחושת היתמות העמוקה המאפיינת את דורה.
ביוגרפיה זו שכתב מוקי צור, מחנך וחוקר, חבר קיבוץ עין גב, שזורה בשיריה ובקטעים מתוך רשימותיה ומכתביה. תוך כך נפרשת עלילת חייה הרקומה בקורותיו של העם היהודי בגולה מראשית המאה העשרים, ועד ההגשמה הציונית–חלוצית בארץ והתממשותה בביתה שבקיבוץ גבת.
הקיבוץ המאוחד
מאת: יעקב דוד אברמסקי
תיאור: זהו ספרו השני של הסופר והחוקר יעקב דוד אברמסקי הרואה אור לאחר פטירתו. בספר זה נקבצו כמאה ועשרים אגרות שכתב אברמסקי בשנים 1979-1931 אל גדולי אנשי הרוח העבריים בארץ ובארצות הברית.
חלק מן האגרות נכתב ברוסיה הסובייטית בהיות המחבר אסיר ציון, וחשיבותן מכרעת להבנת החיים היהודיים והעבריים בכלל ומצבם הקיומי והתרבותי-רוחני של אסירי ציון בפרט בברית המועצות בשנים 1936-1931.
האגרות שנכתבו בארץ עוסקות בספרות העברית לדורותיה, בלשון העברית ובגורלה, בציונות לדורותיה ובתרבות העולם.
לאגרות אלה חשיבות מרבית להבנת תולדות התרבות העברית מחד גיסא ולהבנת חיי הרוח בתקופה שבה נכתבו מאידך גיסא.
אגרות אלה כתובות בלשונו המופלאה והחד פעמית של אברמסקי. כפי שמאמריו של אברמסקי הם בגדר מסמך אישי, כך אגרותיו הן בגדר מאמרים שלמים ומנהגים. ואגרותיו - כמאמריו - חותמן אמת.
ספרית פועלים
מאת: מוטי זעירא
תיאור: "עף בכנפיים שבורות" הוא סיפור חייו ויצירתו של דוד מלץ, איש העלייה השלישית, ממייסדי קיבוץ עין חרוד שבעמק יזרעאל, חקלאי, מחנך וסופר. ספרו מעגלות, שראה אור בשנת 1945, נחשב לרומן פורץ דרך, בתיאור הקיבוץ כמקום שוקק חיים, יצרים וחולשות אנוש, ועורר מייד עם צאתו מחלוקת עזה בארץ ישראל בכלל ובתנועה הקיבוצית בפרט.
מלץ היה איש של ניגודים מרתקים.
חילוני בהכרתו, המחפש כל חייו את אלוהים וכָּמֵהַּ לברכתו; מאמין גדול בחיי היחד הקיבוציים, ועם זאת פורש וחושף ביצירתו ללא כחל וסרק את המחיר הגבוה מנשוא הכרוך במימוש חיים אלה; חקלאי הרואה בעבודתו ממד רוחני עמוק וחרד בו בזמן מצרות האופק הרוחנית שהיא גוזרת על בניה; איש שלם ומתייסר, מאמין וכופר; צייר מדויק של תהומות הנפש וגדולתה בו בזמן; איש רוח, המחובר בכל מאודו למעשה הפוליטי; רך וחם במגעיו עם הבריות, נחוש וחד בדעותיו ובאמונותיו; אדם אוהב ואהוב, המכיר מקרוב את הבדידות ואת כאביה.
סיפור חייו של מלץ הוא מסע מרתק בין ציוני-דרך רבי משמעות בתולדותיה של הארץ: מסלילת כבישים בתקופת העלייה השלישית, דרך הקמתה והתפתחותה של תנועת 'הקיבוץ המאוחד', נפילת בנו רפי בקרבות על ירושלים במלחמת השחרור, תהפוכות חייו האישיים-משפחתיים, ועד לפילוג בתנועה הקיבוצית ובעין חרוד, ועוד הלאה מזה - עד לפטירתו בשנת 1981.
הקיבוץ המאוחד
מאת: אבי שילון
תיאור: “אם כי אני זקן או ישיש, אני עדיין יכול לעמוד על רגלי בלי תמיכה, ואפילו על ראשי (וזה אולי יותר חשוב מעמידה על הרגליים)", כך כתב דוד בן–גוריון באירוניה מרירה לאחר מלחמת ששת הימים, בעת שנטשו אותו תשעת חברי הכנסת של רפ"י והתמזגו בחזרה במפלגת העבודה.
ללא תמיכה פוליטית, האב המייסד נחשב מאז גם מי שאיבד ממשקלו הציבורי, ובדיעבד העניין המחקרי בו הופסק משלב זה.
כך הוחמץ פרק בלתי נפרד מעלילת חייו המרתקת: שנותיו האחרונות, שהוא המשיך לפעול בהן ולהעלות מחשבות ורעיונות, ואף לחוות את טראומת מלחמת יום הכיפורים.
ארבעים שנה לאחר מותו, בעקבות חריש עמוק במקורות ובעדויות שנשתמרו בארכיונו, ובאמצעות ראיונות חדשים עם סביבתו האינטימית, הספר בן–גוריון, אפילוג חושף את סיפור התמודדותו הנוגע ללב עם ערוב ימיו ומאיר פרספקטיבה נדירה: כיצד הוא בחן את יצירת כפיו לאחר שכונן את הממסד בישראל וניתק ממנו.
תוך כדי כך צפות פרשות מכריעות בתולדות הציונות, ונבחנת השקפת עולמו בנושאים מגוונים הרלוונטיים לישראל הנוכחית.
עם עובד
מאת: יעקב לוינגר
תיאור: בספר מנסה המחבר להתמודד עם אחת הבעיות המרכזיות בחקר משנתו של הרמב"ם: שאלת היחס בין מפעלו ההלכתי (הרמב"ם כבעל 'היד החזקה'), לבין מפעלו העיוני-פילוסופי (הרמב"ם כבעל 'מורה נבוכים').
יעקב לוינגר מתמודד עם הבעיה מבחינותיה השונות ומציע את הרקע ההשקפתי העומד ביסודה של שניות זו.
מוסד ביאליק
מאת: אליעזר ליבנה
תיאור: מונוגראפיה מקיפה על אהרן אהרנסון, האיש שפרץ את שיגרת דורו ומושכלותיו ונספה ולא עת.
הספר מבוסס על מקורות ראשונים, השמורים הארכיונים בארץ ובחוץ-לארץ, והוא מצייר את אהרן אהרנסן, במלא שיעור קומתו, על היקף עיסוקיו במדעיים הרבים והמגוונים ופעולתו הציונית והמדינית, ועל רקע המעשים והיחסים שבתוך הישוב העברי בארץ-ישראל ובתוך התנועה הציונית בראשיתה של תקופה זו.
מוסד ביאליק
מאת: זאב הרוי
תיאור: ר' חסדאי קרשקש, איש ברצלונה וסרגוסה, היה דיין ואיש הלכה ושימש מנהיגם של יהודי כתר אראגון בפרעות 1391 ועקבותיהן.
הוא היה יועץ של מלכים, פולמוסן, מדען, ופילוסוף יהודי מן המקוריים ביותר בכל הזמנים. הוא חיבר את ספר המופת האנטי-אריסטוטלי אור ה' והיה מבקרו הגדול והנועז של הרמב'ם.
ביקורתו המהפכנית על הפיסיקה האריסטוטלית השפיעה על הדורות של גליליאו וניוטון, והוא הטרים את תפיסת היקום המודרנית.
גישתו לזמן ולמרחב, לאינסוף, לדטרמיניזם ולאהבה השפיעה על שפינוזה. היה בו שילוב נדיר של מאמין תמים ופילוסוף ספקן, אירוני וחריף.
הספר מתאר את התמורות ביהדות ספרד בימיו ומנתח את הגותו, וכך נמצא הקורא למד מדוע נכלל ר' חסדאי קרשקש בין גדולי הרוח והיצירה של העם היהודי.
זאב הרוי הוא פרופסור מן המניין באוניברסיטה העברית בירושלים וראש החוג למחשבת ישראל. חתן פרס אמ'ת למחשבת ישראל לשנת תשס'ט. מחקריו הרבים עוסקים בפילוסופיה היהודית לדורותיה, ובפרט ברמב'ם, בר' חסדאי קרשקש ובשפינוזה.
מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי
מאת: אבנר הולצמן
תיאור: מיכה יוסף ברדיצ'בסקי (1921-1865) כבש בסערה את מקומו בספרות ובהגות העברית על סף המאה העשרים.
הוויכוח שניהל עם אחד-העם בתביעה להרחבת גבולותיה של התרבות הלאומית; הסיפורים החדשניים שעיצב בהם את דיוקנו של גיבור הדור, הצעיר התלוש הניצב על פרשת דרכים; תורת 'שינוי ערכים' שפיתח, הקוראת לחזרה אל מקורות עבריים קדם-גלותיים ולטיפוחם של ערכי יופי וגבורת גוף כתחליף לרוחניות היהודית המסורתית – כל אלה טבעו חותם עז בבני זמנו.
ואולם תיוגים מקובלים אלה רחוקים מלמַצוֹת את עולמו המורכב ורב הגוונים והסתירות של ברדיצ'בסקי.
ספר זה מתאר את רצף האירועים שהפך את בנו של רב חסיד מעיירה אוקראינית קטנה למהפכן ספרות מסעיר ומשפיע.
בד בבד הוא מתחקה אחר הדרמה הרוחנית רבת המערכות שטלטלה את ברדיצ'בסקי בעולמות מחשבה ובמרחבי תרבות במזרח אירופה ובמערבה, ומשרטט את דמותו החקרנית והספקנית של מי שביאליק הכריז עליו בהערצה: 'אין כמוהו חופשי-הרוח לגמרי, לגמרי'.
אבנר הולצמן הוא פרופסור לספרות עברית באוניברסיטת תל-אביב. חוקר מובהק של יצירת ברדיצ'בסקי, עורך המהדורה המלאה של כתביו המתפרסמת מאז שנת 1996 בהוצאת הקיבוץ המאוחד, ומופקד על ארכיונו, 'גנזי מיכה יוסף' בחולון. בסדרה זו חיבר את הספר על חיים נחמן ביאליק (תשס"ט).
מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי
מאת: חמוטל בר-יוסף
תיאור: "שיר טוב אינו מאבד את ערכו לעולם", כתבה לאה גולדברג בת השמונה עשרה ביומנה.
כל יצירתה הענפה היא גם תיעוד של חייה ושל זמנה וגם התגברות על הארעי והחולף.
הספר שלפנינו עוקב לאורך, לרוחב ובאלכסון אחר חייה ואהבותיה, ובעיקר אחר פעילותה המגוונת כמשוררת, סופרת, מחזאית, מתרגמת, הוגת דעות, מבקרת ספרות ואמנות, חוקרת, מורה וציירת. במרכזו עומדים מזגה, דיוקנה הרוחני, השקפת עולמה, טעמה ועמדותיה – שאותם קיוותה להנחיל לדורות הבאים.
לאה גולדברג (1970-1911) נולדה בקניגסברג, גדלה בקובנה, למדה באוניברסיטאות ברלין ובון בגרמניה, עלתה לארץ בשנת 1935, חייתה עשרים שנה בתל-אביב וחמש עשרה שנה בירושלים, אבל בשום מקום לא מצאה הרגשת מולדת.
הספר מנסה לשרטט את זהותה התרבותית המורכבת ולערער על תדמית ה"קוסמופוליטיוּת" שיוחסה לה.
חמוטל בר-יוסף היא משוררת, סופרת, מתרגמת (מרוסית, מצרפתית ומאנגלית) ופרופסור לספרות (אמריטה) באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. מחקריה עוסקים, בין השאר, בהקשר האירופי של הספרות העברית בסוף המאה התשע-עשרה ובתחילת המאה העשרים. בנעוריה למדה אצל לאה גולדברג, ובעקבותיה פנתה ללימודי ספרות השוואתית.
מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי
מאת: משה הלברטל
תיאור: רבי משה בן מיימון, בעל ההלכה החשוב ביותר שהעמידה המסורת היהודית מאז חתימת התלמוד וגדול הפילוסופים היהודים בימי הביניים, נתפס בעיני בני דורו ובעיני הדורות הבאים כמשה רבנו של דורו – דמות גואלת שחוללה תמורה רחבה בדפוסי ההלכה ובתודעה הדתית היהודית.
הרמב'ם כתב שלוש יצירות גדולות והן עומדות במרכזו של ספר זה: 'פירוש המשנה', 'משנה תורה' – החיבור ההלכתי הגדול, ו'מורה הנבוכים' – הספר החשוב והחידתי ביותר בתולדות הפילוסופיה היהודית.
הספר משרטט תחילה את קורותיו של הרמב'ם ודן באישיותו ובתודעתו העצמית, ולאחר מכן הוא פונה לנתח את יצירתו ההלכתית, את עמדותיו הפילוסופיות, ואת היחסים המורכבים שבין הלכה לפילוסופיה במשנתו של הרמב'ם.
משה הלברטל הוא פרופסור למחשבת ישראל ולפילוסופיה באוניברסיטה העברית בירושלים ובבית הספר למשפטים באוניברסיטת ניו יורק, ועמית במכון שלום הרטמן ובמכון מנדל.
מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי
מאת: ג'ורג' ל' מוסה
תיאור: "מול פני ההיסטוריה" הוא חיבור אוטוביוגרפי של ג'ורג' מוסה, היסטוריון דגול ומורה מחונן, שהיה, כעדותו שלו, בן מובהק של המאה העשרים.
מוסה, צאצא של אחת המשפחות היהודיות - הגרמניות העשירות ביותר, מספר בלשון קולחת ובהומור דק על ילדותו כנער ביישן בברלין בשלהי רפובליקת ויימאר, על נדודיו לשווייץ ולאנגליה לאחר עליית הנאצים לשלטון, על לימודיו בקיימברידג', על הגירתו לארצות הברית ועל המשך דרכו בה עד שהפך לאחד ההיסטוריונים הגדולים במאה העשרים.
סיפור חייו קורע צוהר אל נבכי המורכבויות והסתירות של מאה זו.
החברה ההיסטורית הישראלית
מאת: מיכאל היימן, יוסף ונקרט
תיאור: השלישי מבין שלושת הכרכים של יומני הרצל, המכיל את שמונת ה"ספרים" האחרונים של היומן משנת 1902 ועד שנת 1904.
כולל מפתח לכרכים א-ג.
בשיתוף עם הספרייה הציונית.
נוסח עברי וביאורים: י' ונקרט ומ' היימן.  
מוסד ביאליק
מאת: מיכאל היימן, יוסף ונקרט, יורם מיורק
תיאור: השני מבין שלושת הכרכים של יומני הרצל, המכיל את היומן משנת 1895 ועד שנת 1902.
בשיתוף עם הספרייה הציונית.
נוסח עברי וביאורים: י' ונקרט ומ' היימן.  
מוסד ביאליק
מאת: מיכאל היימן, יוסף ונקרט, יורם מיורק
תיאור: הראשון מבין שלושת הכרכים של יומני הרצל, המכיל את היומן משנת 1895 ועד שנת 1898.
בשיתוף עם הספרייה הציונית.
נוסח עברי וביאורים: י' ונקרט ומ' היימן.  
מוסד ביאליק
מאת: ידידיה אלטר דינרי
תיאור: בספר ניתוח כתביהם של גדולי חכמי הדור של יהדות אשכנז בשנים (1350-1450); המהרי"ל, מהר"י וייל ומחבר ספר 'תורמת הדשן', ר' ישראל איסרליין.
זאת היתה תקופה של חילופי משמרות בספרות הרבנית באשכנז אשר ביטאה תמורות מהותיות, המצדיקות את ראיית חכמי אשכנז מאז אמצע המאה ה -14 כשייכים לתקופה החדשה.
מוסד ביאליק
הצג עוד תוצאות