נמצאו 95 ספרים בקטגוריה
לכל הספרייה
מאת: חסיה ר' דיינר
תיאור: תהליך מתמיד של השפעות גומלין עיצב את תולדות היהודים באמריקה. יהודים רבים בארצות הברית ביקשו להיות יהודים טובים וגם אמריקנים במלוא מובן המילה. הם ביקשו לעצב את דפוסי חייהם בלי לוותר על אף אחד משני רכיבי זהותם. עם זאת הם לא האמינו שעליהם לקבל את אמריקה כמות שהיא, ולא ראו ביהדות ישות שאי-אפשר לעצבה ולסגלה לצורכיהם. כך טבעו יהודי ארצות הברית את חותמם גם על אמריקה וגם על היהדות, ובהדרגה לבשה יהדות אמריקה אופי שונה מזה של קהילות יהודיות אחרות. תולדות היהודים בארצות הברית מקבילות לתולדות האומה האמריקנית, אבל הן זרמו גם בנתיב ההיסטוריה היהודית בכללותה בעת החדשה, על כל זרמיה הפוליטיים והרעיוניים הגדולים: הרפורמה, החילוניות, האורתודוקסיה החדשה, הסוציאליזם, הציונות, פריחת הספרות היידיש והעברית, ועוד. ברוב שנותיה פעלה יהדות אמריקה כמין שלוחה של אירופה. מלחמת העולם השנייה הייתה לנקודת מפנה טרגית; לאחריה חייתה באמריקה הקהילה היהודית הגדולה, החשובה והחזקה ביותר בעולם. את פני המאה ה-21 קידמו יהודי ארצות הברית מתוך הרגשת נוחות ודאגה גם יחד. לכאורה עמדו לפניהם אפשרויות לא מוגבלות בחייהם הפרטיים ובסוגי המנהגים היהודיים ובדרכי הביטוי שיכלו לעצב לעצמם, אבל הם ראו גם את ההידלדלות במספרם ואת היחלשותן של הנאמנויות הקבוצתיות. חלק גדול מזמנם יוחד לדיונים ולוויכוחים על שתי המגמות האלה, שאינן מתיישבות זו עם זו כמדומה. ספרה של פרופסור חסיה ר' דיינר, פרופסור לתולדות יהודי אמריקה באוניברסיטת ניו יורק, יהודי ארצות הברית 2000-1654 הוא מחקר היסטורי רחב היקף המספר את תולדותיה של יהדות ארצות הברית מהיום שבו הגיעו יהודים למושבה ההולנדית ניו אמסטרדם במחצית השנייה של המאה ה-17 ועד ימינו. השתלבותם מעוררת הפליאה של היהודים בחברה האמריקנית היא סיפור מאלף וייחודי בהיסטוריה של העם היהודי בעת החדשה, ומטיבה לתארו פרופ' דיינר, המתחקה כאן ביד אומן אחר 346 שנות חיים יהודיים באמריקה. הספר שלפניכם, הראשון בסדרה יהדות ארצות הברית, מעשיר את ספרות המחקר בעברית קהילה חשובה זו.
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב
מאת: ישראל ברטל, חיים גורן
תיאור: ספר זה הינו הכרך החמישי היוצא לאור במסגרת מפעל 'ספר ירושלים, המקיף את תולדות ירושלים לדורותיה. קובץ המחקרים שלפנינו מוקדש למאה ועשרים השנים האחרונות של השלטון העות'מאני שבהן עברה העיר הקדושה ממעמד של עיירה נידחת במזרח התיכון למוקד פעילות מלא מתחים של ארגונים בין-לאומיים, מעצמות אירופאיות, תנועות דתיות חדשות וזרמים רעיוניים בעלי אופי מודרני. שני ציוני הדרך הכרונולוגיים שנבחרו לתחום את גבולותיה של תקופת ההתחדשות והבנייה המודרנית בירושלים קשורים בהתעצמותה של הנוכחות האירופית במזרח התיכון: מסע נפוליאון לארץ ישראל בשנת 1799 פותח את התקופה, זאת אף שלמסע הצבאי של הצבא הצרפתי ממצרים לעכו לא הייתה השפעה ישירה על העיר ויושביה, ואחדים מן החוקרים אינם רואים בו את 'ראשיתה של העת החדשה' בתולדות הארץ והעיר: התקופה מסתיימת בציון דרך צבאי אחר, המסמל את קצו של השלטון העות'מאני בן ארבע מאות השנים בארץ ישראל ובסוריה: כיבוש ירושלים בידי הצבא האנגלי בחורף 1917. בין שני המאורעות הצבאיים הללו הלכה ההשפעה האירופאית והתחזקה בארץ ישראל בכלל, וירושלים בפרט. בתוך הסיפור הכללי המגוון של פסיפס הדתות והעדות בירושלים תופס היישוב היהודי בירושלים מקום מיוחד. הקהילה היהודית בעיר נבנתה לאורך מאות שנים מהגירה של יחידים וקבוצות, ששימרו דפוסי ארגון, אורח חיים, לשון ומנהג שהביאו עמם מארצות מוצאם. בעיר התרקם מעין מיקרוקוסמוס של תפוצות היהודים השונות. במאה התשע עשרה המשיכה הזיקה החברתית, התרבותית והכלכלית לקהילות המוצא להשפיע על האוכלוסייה היהודית. ואולם בה בעת החלו תהליכי המודרניזציה לגרום תמורות. לקראת שלהי המאה הולך ונוצר בארץ יישוב חדש בעל סממנים מודרניים מובהקים וזיקה לתנועה הלאומית היהודית החדשה. אך ירושלים נותרה מעוז דתי ודמוגרפי של יישוב ישן, שמרני באורחות חייו.
יד יצחק בן-צבי
מאת: דוד רטנר
תיאור: סוף שנות ה־60 והמחצית הראשונה של שנות ה־70 היו שנים מסעירות וחסרות תקדים בהיסטוריה של אתיופיה: תנועת סטודנטים דומיננטית, קבוצות קריאה פוליטיות הופיעו בכל מקום והמהפכה ב־1974 אשר הפילה מכסאו את הקיסר, העלתה לשלטון ארגון צבאי בעל אג’נדה מרקסיסטית (דרג) והביאה לסיומו שלטון מלוכני בן מאות שנים. בתוך מכלול הארגונים המהפכניים שעלו על הבמה בתקופה זו התבלטו שניים: EPRP הפופולרי והרדיקלי שבתוך זמן קצר גייס לשורותיו עשרות אלפי חברים ו־TPLF הצנוע והפרובינציאלי יותר. תחילתה של תקופה זו התאפיינה בשיח פוליטי פתוח וסוער באופן שאתיופיה לא ידעה כמותו, אך לקראת סוף שנות ה־70 המדינה התדרדרה למלחמת אזרחים מדממת אשר הסתיימה רק ב־1991, עם עליית TPLF לשלטון. ספר זה בוחן את סוגיית חלקם של בני קהילת ביתא־ישראל, יהודי אתיופיה, באירועים היסטוריים אלו. בניגוד לאמונות הרווחות בדבר חייהם ומעשיהם של בני הקהילה בעודם באתיופיה, ספר זה חושף כי רבים מבני הקהילה אכן היו מעורבים בפרק היסטורי מרתק זה, חלקם כלוחמים, אחרים כפעילים פוליטיים ובתפקידים נוספים. ספר זה מעלה את השאלות מדוע פרק זה על אודות בני הקהילה נשכח מתוך הנראטיב ההיסטורי על אודותיהם וחייהם באתיופיה, ומה אפשר ללמוד מכך על פוליטיקה של זיכרון ושכחה בחברה הישראלית.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: מרדכי פרידמן
תיאור: בנימין זאב הרצל שכנע את קיסר גרמניה וילהלם השני להציע לסולטן התורכי כי יאפשר לו לפרוש את חסותו על התיישבות יהודית בארץ ישראל בשנות ה-90 של המאה ה-19.
משה זאקס, העולה הראשון מגרמניה לירושלים במאה ה-19, הקדים את הרצל, וכבר בשנות ה-30 של אותה מאה שכנע את קיסר אוסטריה שיפנה לשלטונות בקושטא ויבקש כי יאפשרו לו לפרוס את חסותו על התיישבות חקלאות בארץ ישראל. משה זאקס, הגיבור שנשכח, יזם בלתי נלאה, מראשוני העיתונאים היהודיים במאה ה-19, מראשי כולל הו"ד, מיוזמי ובוני בתי מחסה, זוכה בספר זה להכרה מחדש ולתיאור תרומתו לבניין הארץ.
מאת: שאול רגב
תיאור: קובץ מאמרים המבוסס על הרצאות שנישאו לראשונה בכינוס הבין-לאומי "יהודי איראן: זהות ומורשת" שהתקיים באוניברסיטת בר-אילן ואורגן בידי המרכז לחברה תרבות וחינוך במורשת יהדות ספרד על שם אהרן ורחל דהאן. פותחים את הקובץ דברים לזכרו של פרופ' אמנון נצר ז"ל, שהיה אחד מהעורכים. בקובץ מגוון מאמרים העוסקים בהנהגה, בחברה ובקהילה, בלשון ובתרבות של יהודי איראן, באמנות היהודית בה ומאמרי עדות על השכונה היהודית בטהרן ועל תרבות המזון שלה. המאמרים מקיפים תקופה ארוכה בחייה של קהילת יהודי איראן למן שלהי ימי הביניים ועד לאחר עליית מרביתם לישראל והשתלבותם בה.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: יצחק בצלאל
תיאור: הספר בארץ האבות של הטליבאן עוסק בתולדות היהודים באפגניסטן, בעיסוקיהם הכלכליים, ברבניהם, לשונותיהם, שמותיהם, סיפורי העם שלהם ועוד. הוא משלב, כמו-כן, בדרך מקורית, בין תולדות התפוצה האפגנית לבין תולדות בית האב המשפחתי 'בצלאל', כהדגמה לתפוצה זו.
יד יצחק בן-צביהקיבוץ המאוחד
מאת: נמרוד זינגר
תיאור: כיצד הבינו יהודים בעת החדשה המוקדמת את גופם? כיצד הסבירו את הופעתן של מחלות בבני האדם? מה עשו כאשר חלו? אלמי פנו לקבלת טיפול רפואי? ואיזה תפקיד מילאה המאגיה בעולמם הרפואי? ספר זה מבקש לענות על שאלות אלו ואחרות ומספק תיאור מקיף של העולם הרפואי המסקרן של יהודי גרמניה בראשית העת החדשה. בעל השם והרופא מראה כי ההיסטוריה של הרופאים איננה זהה להיסטוריה של הרפואה ומקדיש תשומת לב רבה גם לסיפוריהם של החולים עצמם ולדמותם של מרפאים אחרים אשר פעלו בשוק הרפואי באותה תקופה, כמו הנשים החכמות, המיילדות ובעלי השם אשר טיפלו במטופליהם בעזרתה של הקבלה המעשית. הספר גדוש בתיאורים מרתקים של פעולותיהם של בני התקופה ומדגים כיצד תפיסות מאגיות ואמצעים מאגיים כקמעות, לחשים וגירושי דיבוקים היו חלק בלתי נפרד מהרפואה וכי כל תיאור המתעלם מנוכחותם בחיים היהודיים מציג תמונה חלקית וחסרה.
משכל (ידעות  ספרים)הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה
מאת: מוריס רומני
תיאור: הספר יהודי לוב – דו-קיום, רדיפות, עלייה בוחן את התקופה שעיצבה את ההיסטוריה של יהודי לוב בשנים 1967-1938. תקופה זו חיונית להבנת התפתחותה של הקהילה והתפקידים שמילאה בישראל, באיטליה ולהבנת יחסיה עם שלטונו של קדאפי. על רקע הרפורמה שהחלה בסוף תקופת האימפריה העות'מאנית ובהמשך לתהליך המודרניזציה תחת ההשפעה הקולוניאלית האיטלקית, עברו על יהודי לוב שינויים מהירים בעקבות יישום חוקי הגזע הפשיסטיים של 1938, הסגר במחנות ריכוז, אסונות שפקדו אותם בזמן המלחמה ורדיפות בעקבות עליית הלאומיות הפאן-ערבית, שהגיעו לשיאן בעזיבתם ובעלייתם לישראל (1952-1949) ולאחר מכן בהגירתם לאיטליה (1967). בהתמקדו בתהליכי מפתח סוציו-כלכליים ופוליטיים, חושף מוריס רומני את מיומנותם של יהודי לוב להסתגל ולהשתלב בסביבתם החדשה מבלי לוותר על מסורתם ההיסטורית הייחודית.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: יעקב שביט, יהודה ריינהרץ
תיאור: במחצית השנייה של המאה התשע עשרה נוצר במזרח אירופה בעברית ארון ספרים יהודי חדש שכלל גם ספרות עיון. זו פתחה בפני הקורא העברי צוהר לעולמות ידע חדשים, ובתוכם גם ידע היסטורי על תולדות העולם והעמים. הספרות זאת הייתה פרק בתהליכי ההשכלה, האקולטורציה, והמודרניזציה של חלק מן הציבור היהודי באימפריה הצארית, וגם פרק בתחיית השפה העברית. מחברי הספרים היו היסטוריונים חובבים, וכתיבתם נסמכה, על ספרות היסטורית ברוסית ובגרמנית. הם ראו בכתיבה על תולדות העולם והעמים בכלל, ועל ההיסטוריה של רוסיה בפרט, לא רק תרומה להשכלת הקורא היהודי, אלא גם תרומה להבנה חדשה של התהליכים ההיסטוריים ולעיצוב של תודעה היסטורית חדשה. על־פי תפיסתם, כדי להשתלב בחברה הרוסית יש להכיר את תולדות רוסיה; וכדי להיות חלק מן העולם החדש, המודרני, והגלובאלי, שהקיסרות הרוסית הופכת, לדעתם, לחלק בלתי נפרד ממנו, יש להכירו ולהבינו. רוב החיבורים ההיסטוריים הנסקרים בספר הם חיבורים נשכחים, ואולם הם מהווים פרק חשוב בתולדות ההיסטוריוגרפיה היהודית בעת החדשה. הם נדרשו להגדיר את מקומה של ההיסטוריה של היהודים בהיסטוריה הכללית, וכן לדון בתפקידו של היחיד בעיצובה של ההיסטוריה, ובעיקר, לתאר את תולדות החברה האנושית כפועל יוצא ממעשיו של האדם בנסיבות היסטוריות שונות ומשתנות.
הקיבוץ המאוחד
מאת: דן בראל
תיאור: בשנת 1865 הכתה מגפת הכולרה בירושלים. מדוע סבבו אז בעיר חבורות צעירים יהודים בתהלוכות של ריקודים וזמר מדוע נערכו בשיאה של המגפה חתונות בבתי קברות מגפת הכולרה קטלה רבים והחלכה אימים על תושבי הארץ יותר מכל מגפה אחרת. מאימת המגפה הוסרו מסכות, השתחררו עכבות, ונחשף קיטוב חברתי. אבל התגלו גם עזרה הדדית והישגיים רפואיים, ובעיקר נגלה מרקם החיים. בספר זה מובא סיפורן שלמגפות הכולרה בארץ-ישראל בשלהי התקופה העות'מאנית, ויותר מכך זה סיפורה של ארץ בהתפתחות, חברה בהתהוות, ממשל מיושן ומדע חדש ומהפכני בהיווצרות. הספר, פרי עבודת מחקר רב-תחומית וארוכת שנים, חושף היבט חדשני על תקופה מרתקת וימים אפלים. בעידן שבו המגפות חוזרות ומסכנות חיים, מגפות העבר זורעות אור על תקופה שבה היה גורם המחלה עלום מעיני הציבור ואנשי המדע, וגם על גילוי החיידקים מחוללי המחלות, על תקופה שבה היתה הרפואה הציבורית חלום רחוק, ואת מקומה תפסו מטפלים עממיים, הסגרים, קמעות, ובעיקר חרדות. ד"ר דן בראל, מיקרוביולוג והיסטוריון, בוחן כאן, באמצעות מחקר מתחום ההיסטוריה של הרפואה, אחת מן התקופות החשובות ביותר בהיסטוריה החדשה של ארץ-ישראל.
מוסד ביאליק
מאת: אסף ידידיה
תיאור: תנועת 'מדע היהדות', שראשיתה בגרמניה בעשור השני של המאה התשע עשרה, הציבה אתגרים לא פשוטים לפני האורתודוקסיה היהודית במתודת הלימוד החדשה שאימצה כלפי מקורות היהדות ובמסקנותיה המחקריות, שערערו על ערכי מסורת בשם מקור סמכות אוניברסלי ונגיש לכול. כך נסדקה תמונת העבר המסורתית שלפיה, בין היתר, 'כל המצוות שניתנו למשה בסיני בפירושן ניתנו', כדברי הרמב"ם בראשית הקדמתו לחיבורו 'משנה תורה'. ספר זה עוסק בניסיונותיהם של מלומדים אורתודוקסים, בסוף המאה התשע עשרה ובמחצית הראשונה של המאה העשרים, ליצור אלטרנטיבה אורתודוקסית ל'מדע היהדות', לא מתוך שלילה מוחלטת שלו אלא מתוך עימות מבוקר עמו ובחינה מחודשת של מסקנותיו. המחבר עוקב אחר צמיחת המחקר האורתודוקסי: הדמויות הבולטות במלאכת ביקורת זו, הלבטים שליוו את המלומדים האורתודוקסים, החלופות שהוצעו למחקרי 'מדע היהדות', המוסדות החדשים שהוקמו, והעימותים הפנימיים והקשריהם הפוליטיים. הוא מנתח את אתגרי הביקורת ואת דרכי ההתמודדות האורתודוקסיות עמם, ולבסוף דן בשאלת המשכיותה של התופעה. מי שמבקש להבין את הקשר הסבוך והמורכב שבין האורתודוקסיה למחקר הביקורתי של היהדות ימצא עניין רב בספר זה. '...חיבור זה הוא המחקר המקיף הראשון של המאמצים האורתודוקסיים להתעמת עם אתגר המחקר הביקורתי, לא על ידי דחייה מוחלטת, אלא על ידי קבלה חלקית ורביזיה נרחבת שלו. הספר מרים תרומה בעלת ערך לספרות ההולכת ומתרחבת על מדע היהדות' (פרופ' איסמר שורש). ד"ר אסף ידידיה הוא מרצה במנהל המכללות של אוניברסיטת בר-אילן. מחיבוריו: 'בתי מדרש נוסח אשכנז – זיכרונות של בוגרי הסמינרים לרבנים בגרמניה ובאוסטריה' (תש"ע), ומאמרים על האורתודוקסיה היהודית ויחסה למודרנה
מוסד ביאליק
מאת: אלכסנדר קוליק
תיאור: המאמרים הרואים אור בכרך הראשון של הסדרה עוסקים בתולדות היהודים בשטחיה העתידיים של רוסיה, מימי קדם ועד להיווצרותה של המדינה הרוסית; בנוכחות היהודית ברוסיה הקדומה; ביחסי היהודים עם רוסיה המוסקבאית ועם הקיסרות המוקדמת, ובמגעים התרבותיים בין היהודים לסלבים המזרחיים בימי הביניים.
מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי
מאת: אברהם בן חנניה יגל
תיאור: אברהם בן חנניה יגל (1553-1624) חיבר את 'ספר גיא חזיון' באיטליה בסופה של המאה ה-16. חיבור מרשים זה שונה מיתר כתביו של הרופא, הפילוסוף והמקובל, והוא בראש ובראשונה דין וחשבון אוטוביוגרפי של השנים רבות התהפוכה שהיו מנת חלקו של יגל, שהיה גם מלווה בריבית. ספר זה הוא בעיקרו תיאור של מסע שמימי, שנשמתו של אביו לקחה אותו אליו והיא המבקרת אותו בעת שהיה כלול בכלא במנטובה בגין חוב כספי שלא נפרע. המסע השמימי מאפשר ליגל לשלב שורה של דיונים תיאולוגיים ומוסריים, המבוססים על תפיסות יהודיות - במיוחד אלה של הקבלה - כפי שיגל ובני זמנו הבינו אותן. 'ספר גיא חזיון' הוא ספר יחד במינו בספרות העברית במיזוג שבין חומרים יהודיים מסורתיים ובין חידושים ספרותיים ואיקונוגרפיים בני זמנו. הוא פותח פתח להבנת עולמם החברתי והתרבותי המרתק של יהודי איטליה בשלהי המאה ה-16 והשפעתו על תקופת הרנסנס המאוחר בכללותה.
מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי
מאת: אליעזר בשן
תיאור: ספר זה מתאר את פעולותיהם של תורגמנים וסגני קונסולים בני משפחה יהודית בשם טאראגאנו, ששירתו את האינטרסים של בריטניה בדרדנלים במשך כארבעה דורות, מסוף המאה ה-17 עד 1817. צאצאי המשפחה מילאו תפקידים דומים בשירותן של מדינות אחרות עד תחילת המאה ה-02. מיצר הדרדנלים היה אזור רגיש מבחינה מדינית בשמשו מעבר בין הים התיכון לים השחור, ומשום כך היה מוקד לחיכוכים ולמלחמות. בני משפחת טאראגאנו מילאו תפקידים חיונים לאינטרסים של בריטניה, כגון סיוע לאוניות סוחר ולאוניות מלחמה ומסירת מידע חיוני על גורמים שהתחרו בבריטניה בתחום הסחר הימי, ובמיוחד העברת מודיעין על כוחות אויב, בעיקר בעת המלחמה בין בריטניה לאימפריה העות'מנית בשנים 1807-1809.. הספר עוסק במשפחת טאראגאנו, ממגורשי ספרד שנפוצו למקומות שונים בארצות הים התיכון ומתאר אגב כך גם את הער והקהילה היהודית בצ'אנאקלה (בעברית: מגדלים), ששימשה כבסיס לדיפלומטים אלה. כן כולל הספר פרטים על יהודים בשירות הדיפלומטי של מדינות אירופה ובאימפריה העות'מאנית. החיבור מבוסס על חומר ארכיוני - בעיקר תעודות מהארכיונים של משרד החוץ, משרד המושבות והדמירלות הבריטיים - וכן על כתבי יד מהמוזיאון הבריטי ומהארכיון הלאומי של ארצות הברית, וכן על יומני תיירים אירופיים ועל מקורות עבריים. הספר כולל גם ביבליוגרפיה מפורטת וכן נספח ובו ארבעים תעודות באנגלית ובתרגום לעברית. על נושא זה טרם פורסם דבר, ויש בספר משום תרומה של מידע לתולדות היהודים מגורשי ספרד באימפריה העות'מאנית.
מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי
מאת: יעקב גולדברג
תיאור: על המומרים בריכוז היהודי הגדול בממלכת פולין-ליטא במאות הט"ז-הי"ח. זהו נוסח מורחב של החיבור שיצא בגרמנית ובפולנית, תוך שינוי המבנה, ותוספת תעודות שלא פורסמו עד כה.
מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי
מאת: ז'ולייט חסין
תיאור: ספרה של ז'ולייט חסין ז"ל על סוליקה (סול) הצדיקה, הרוגת המלכות בת העיר טנג'יר במרוקו, שהוצאה להורג בפקודת המלך בעיר פאס בשנת 1834, הוא ספרה האחרון. הספר מוצע בשני חלקים, העומדים כל אחד בפני עצמו, ועם זאת הם משלימים זה את זה. חלק א עוסק בפרשנות ספרותית, ומציע מהדורה של הטקסטים העוסקים בסיפור הוצאתה להורג של סוליקה. הוא ערוך בשלוש חטיבות; בשתי הראשונות שבעה פרקים, ובחטיבה השלישית שבעה פיוטים בעברית ושישה טקסטים בערבית יהודית, המספרים את סיפור גבורתה של סוליקה. חלק ב מוקדש לעיון היסטורי בסיפור ובטקסטים שנוצרו ופנומנולוגי בעקבותיו, והוא ערוך בשתי חטיבות המוגשות באחד עשר פרקים. בין השאר כלולים כאן עיון במסמכים דיפלומטיים שנתחברו על סוליקה, ודיון בייחודו של הסיפור על מות קדושים של נערה יהודייה. החיבור נחתם בעיון בטקסטים על פי משנת המגדר.
מוסד ביאליק
מאת: יוסף הקר, ירון הראל
תיאור: 'לא יסור שבט מיהודה' הוא קובץ מחקרים בתולדות עם ישראל ובהגותו בימי–הביניים ובעת החדשה, מן המאה התשיעית לספירה ועד המאה העשרים. המחקרים מוגשים לפרופסור שמעון שוורצפוקס, מחשובי החוקרים של תולדות יהודי אירופה ותרבותם בימינו. עניינם של מאמרי הקובץ הוא בתולדותיהן, עקרונותיהן וגישותיהן של ההנהגה הקהילתית וההנהגה הרבנית בחברה היהודית; בתפיסות הלכתיות ובהתפתחותן; במקומו של המנהג בקהילות ישראל; בפולמוסים ובמאבקים בין אישים ובין זרמים חברתיים ורעיוניים; במדיניות הציבורית והקהילתית; במוסדות הקהילה; בתדמית של היהודים והיהדות בכתבי מחברים נוצרים, ובתפיסות עולם של אישים ויוצרים חשובים. העיונים האלה מבטאים את האתגרים שעמדו לפני החברה היהודית והנהגתה, את ההתמודדות, את הלבטים ואת היצירתיות שבהגותן ובעשייתן.
מוסד ביאליק
מאת: חיים ברקוביץ
תיאור: מניתוח תמורות חברתיות ותרבותיות בשלהי המאה הי"ז – התגבשותה של מנהיגות חילונית, מתחים בין הדת העממית לדת העילית והשפעה הדדית בין יהודים לנוצרים – מסיק המחבר שיש לתארך את ראשית המודרנה כמאה שנה קודם למהפכה הצרפתית בשנת 1789. מסורת ומהפכה מנתח את המודרניזציה היהודית באספקלריית הטקסים הדתיים שנהגו במאות הי"ז–הי"ט. הוא דן בתפקידו המשתנה של הפולחן, ומראה שבמשטר הישן היה לטקסי הדת תפקיד מעצב בהשקפת עולמה של הקהילה המסורתית. החיבור מתחקה אחר כוח עמידתם של ערכים מסורתיים ואחר המאבק של המיעוט היהודי על שימור זהותו כנגד כוחות המודרניזציה המאיימים לחסלו. הוא מבוסס על מגוון עשיר של מקורות רבניים וקהילתיים ומציג דיון בנושאים שטרם נדונו, כגון מגמות בהלכה ובמנהג, חדירתה של קבלת האר'י באלזס-לורן והליטורגיה לגווניה. הדיון פותח צוהר להבנת תפקידה של הדת בתמורות הגורפות שהתחוללו באותם ימים ופתחו עידן חדש בתולדות היהודים. חיים ברקוביץ מכהן כפרופסור להיסטוריה יהודית וכראש המרכז למדעי היהדות באוניברסיטת מסצ'וסטס באמהרסט (ארצות הברית). פרסם מחקרים על יהודי צרפת ועל תולדות ההלכה והמנהג בעת החדשה המוקדמת.
מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי
מאת: יוסי גולדשטיין
תיאור: מחקרים במדעי היהדות - שנתון בין תחומי כרך א': המאבק על הזהות היהודית הוא עתיק יומין. השאלה "מיהו יהודי?" נשאלה כבר בעת העתיקה, וגם במהלך ימי הביניים ואחריהם. דומה שבעת החדשה, במאתיים וחמישים השנים האחרונות, הפכה שאלה זו למורכבת ומסובכת הרבה מעבר למה שהיה ידוע בעבר. תהליכי המודרניזציה, תופעת החילון, ההגירות הגדולות, נפילת האימפריאליזם, ניצחון הקפיטליזם, הופעת הלאומיות, הציונות, השואה והקמת מדינת ישראל — כל אלה הטביעו חותמם גם בשאלה זו. שלושים וארבעה המלומדים שמחקריהם מתפרסמים בקובץ שלפנינו, ניסו להתמודד עם אספקטים שונים הקשורים בשאלת הזהות היהודית. כל אחד, מנקודת מבטו. בשיטות המחקר שלו. קובץ זה הוא הראשון בקבצים שמטרתם לתהות על נושאים שונים במדעי היהדות. (מתוך ההקדמה).
הוצאת אוניברסיטת אריאל בשומרון, אריאל
מאת: מתיו מרק סילבר
תיאור: בימי הביניים כתב יהודה הלוי: ’לבי במזרח’, אבל בעת החדשה יהודים פעלו כאילו ביתם צריך היה להתמקם במערב, וכמיהה זו באה לידי ביטוי בתהליכי הגירה, חינוך ושליחות. האוריינטציה המערבית של מרבית היהודים הלכה והתחזקה, כתוצאה מסדרת מפגשים מתוחים בין אליטות יהודיות שהוגדרו כ’מערביות’, ובין קבוצות יהודיות שסימלו את ’המזרח’ ... החל מאמצע המאה התשע עשרה, בעיקר עם הקמתו של ארגון ’כל ישראל חברים’ (כי"ח), הפכו מפגשי מזרח ומערב ומשמעויותיהם לתופעה גלובלית, ועד היום יכול ’המזרח’ להיות מזוהה עם מוקדים גיאוגרפים שונים על פני התבל. ‬
‫ טענתו המרכזית של ספר זה הוא שמוסכמות רווחות, המתייחסות למזרח או למערב בהקשרים יהודיים, אינן גיאוגרפיות בלבד, אלא משקפות תפיסות תרבותיות ומגמות סוציולוגיות שהיו משותפות לקהילות ישראל רבות בעת החדשה ביבשות שונות ... במבט רחב, רב-תרבותי, שעוקב אחר מגמות בארצות נוצריות ומוסלמיות רבות, וגם בארץ ישראל, ומתייחס למושגים כמו ’מזרח’ ומערב’ כאל פרמטרים תרבותיים, ולאו דווקא גיאוגרפיים - ניתן לראות את התגבשותו של העם היהודי בעת החדשה בפרספקטיבה רחבה ומרעננת. הספר מתמקד בסמלים, בציוני דרך ובפעילותם של יהודים שאינם באים לידי ביטוי בנרטיב הציוני ובנרטיב הפוסט-ציוני כאחד. (מעטפת אחורית).
הקיבוץ המאוחד
מאת: דניאל שפרבר, גרשון בקון, אהרן גימאני
תיאור: הספר מכיל מבחר מחקרים מעמיקים בשני תחומים משיקים: המנהגים באשכנז והתפתחותם ותולדות הרבנות האשכנזית. המאמרים המכונסים בספר, פרי עטם של מיטב החוקרים בתחומי תולדות יהודי אשכנז, בארץ ובחו"ל, עוסקים בתרבותן של הקהילות באשכנז ובסביבתה, במנהגיהם של יהודי אשכנז, בזיקה בין פרשנות המקרא והתלמוד ובין המנהג ובהשפעת המודרנה על הרבנות באשכנז. (מתוך גב הספר).
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: ירון צור
תיאור: "קהילה קרועה" מגולל את תולדות חדירת הלאומיות לחברה היהודית במרוקו, הקהילה היהודית הגדולה ביותר בארצות האיסלאם.
תוצאות מלחמת העולם השניה העניקו תנופה לציונות, אך גם לתנועה הלאומית המרוקנית, שבראשה התייצב בהדרגה הסולטאן.
מנגד ניסו גם השלטונות הצרפתיים הקולוניאליים לרתק את האוכלוסייה היהודית אליהם. על רקע בעיותיה הכלכליות החמורות של הארץ, הקמתה של מדינה יהודית וניצני הסכסוך הישראלי-ערבי התנהל מאבק על נפשו של היהודי המקומי.
פרקי הספר מיוחדים לשחקנים הראשיים בדרמה זו, אך שימת לב מיוחדת ניתנה לסוגיית מדינת ישראל ויחסיה עם יהודי מרוקו.
בתקופה זו התחולל גל העלייה הראשון הגדול ממרוקו לישראל. סימני החרפה ביחסים בין אשכנזים למזרחים בישראל הצעירה ניגלו לעין, והעולים ממרוקו כבר סומנו כמי שניצבים בחזית מה שמכונה "הבעייה העדתית". המחבר מנסה לאתר את מקורותיה של בעייה זו במפגש החד-פעמי שהתחולל בציונות בין אתוס האחדות והשוויון של המסורת הלאומית לבין ההשפעות המפלגות של המורשת הקולוניאלית.
על רקע העלייה ההמונית נוצרה חרדה דמוקרטית חדשה ביישוב האשכנזי הוותיק, ועולי מרוקו, מסיבות רבות ומגוונות, הצטיירו כסמלו של האיום הגדול.
ספרו של ירון צור מסתיים ב-1954, עם ראשית פריצתו של גל העלייה השני ממרוקו. בשלב זה כבר החלו להתבהר הכיוונים הראשונים של התהליכים ההיסטוריים ארוכי הטווח שיעמיקו וירחיבו את קרעיה של החברה היהודית ההיסטורית במרוקו ויכשירו אתלחצי ההגירה אל מחוצה לה.
"קהילה קרועה" הוא ספר יחיד במינו בניסיונו להיחלץ מכבלי ההיסטוריוגרפיות הלאומיות למיניהן ובעיצובו של סיפור כיבושה ההדרגתי של יהדות מזרחית גדולה בידי הציונות.
ד"ר ירון צור הוא ממקימי "האוניברסיטה הפתוחה" ומרצה בכיר בחוג לתולדות עם ישראל באוניברסיטת תל-אביב.
עם עובד
מאת: שניאור זלמן שזר
תיאור: המסות שנתקבצו לספר זה נכתבו ונתפרסמו במשך יותר מיובל שנים בידי נשיאה השלישי של מדינת ישראל, זלמן שזר.
מתוך הספר מתגלה ראייתו הכוללת של המחבר את ההוויה היהודית ואת הקשרים שבתוכה.
ניתן לחלק את הספר לארבעה עניינים: תקוות הגאולה והגותה; ארץ-ישראל, יישובה ודמותה; סבל העם המפוזר והנרדף ומאבקו לקיומו ודמותו; כניסתו לתרבות ולחברה המודרנית באירופה ומאבקיו בהן.
מוסד ביאליק
מאת: פ. לחובר
תיאור: רוב מאמרי הספר נכתבו בתקופת חייו האחרונה של המחבר.
מוסד ביאליק
מאת: יהודה סלוצקי
תיאור: הספר, שעיקר דיונו בעיתונות היהודית בלשון הרוסית, הוא תרומה חשובה לחקר תולדות היהודים, תולדות הספרות והתפתחותם של מדעי היהדות ברוסיה של המאה הי"ט.
מבחינה היסטורית מקפלת בתוכה העיתונות היהודית-רוסית את התהוותה של האינטליגנציה היהודית ברוסיה ואת מאבקה של היהדות הרוסית על קיומה.
מוסד ביאליק
מאת: ראובן מיכאל
תיאור: ההיסטוריוגרפיה היהודית משקפת נאמנה את ההיסטוריה של היהודים לדורותיהם.
היא מופיעה בעידן הרציונליזם, בשעה שהאמונה במסורת האבות נקראת למבחן הביקורת המדעית. ניצניה הראשונים בימי הרנסנס באיטליה, ונציגה המובהק אז הוא ר' עזריה מן האדומים, שבספרו 'מאור עיניים' העביר תחת שבט הביקורת את הכרונולוגיה המקראית, את סיפורי אלכסנדר מוקדון שבלתמוד ונושאים שונים.
אבל בעקבות גזרות האפיפיורים נפסק חקר ההיסטוריה היהודית, ונתחדש רק כעבור 200 שנה בתקופת ההשכלה.
מוסד ביאליק
מאת: יהויכין סטוצ'בסקי
תיאור: "יצר המוסיקה שחי באומה, בצורתו הקמאית והבסיסית, תופעה קיבוצית הוא.
תוך כדי התפתחותו הצרופה, הוא נעלם מן העין וחוזר ועולה ומוצא ביטוי בצורות חדשות ובפי נציגים חדשים.
על קרקע זו, הקיבוצית-הלאומית, גדל ההישג האישי...תכליתו של ספרנו היא להעביר לנגד עיני הקורא את עולם הכליזמרים בכללותו ולייחד את הדיבור על דמויותיו הבולטות יותר, על פעילותם, הישיגיהם המוסיקאליים וביצועיהם".
לספר מצורפים תווים משיריהם האופייניים של הכליזמרים.
מוסד ביאליק
מאת: נתנאל קצבורג
תיאור: הספר יצא בסדרה: תולדות האנטישמיות.
מתוך המבוא: השורשים ההיסטוריים הקדומים של יהדות הונגריה נעוצים בשלהי התקופה העתיקה ובימי הביניים, אך רציפותה ההיסטורית פסקה בעת המלחמות עם התורכים בסוף המאה השבע-עשרה.
מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי
מאת: מרדכי לוין
תיאור: המחבר דן בהגותה של תנועת ההשכלה בנושא פעילותם הכלכלית של היהודים בארצות מגוריהם ובוחן את רעיונותיה לאור הגשמתם הלכה למעשה.
מוסד ביאליק
מאת: מנדל פייקאז'
תיאור: הספר מתבונן בדיוקנה הרוחני של החסידות בשלושת הדורות האחרונים של בית ישראל בפולין לאור המגמות העיקריות של ראשיה ותגובותיהם הרעיוניות על מצוקת יהודי פולין בימים שבין שתי מלחמות העולם ובימי השואה. המחבר עקב אחר מאמציהם לעצור את תהליך החילון, ולאחות את הקרע על-ידי שימוש ברעיון בחירת ישראל כמכנה יהדותי משותף לכל יהודי ויהודי, במישור המטאפיזי.
מוסד ביאליק
מאת: מנדל פייקאז'
תיאור: שלושה עניינים בולטים במיוחד בתולדותיה, במסכת רעיונותיה ובספרותה של החסידות הברסלבית: היסודי המשיחי שבה, המחלוקת סביבה וסיפורי המעשיות של מחוללה.
בספר זה הואר הקשר המופלא שביניהם תוך כדי דיון בפרשיות בחיי ר' נחמן מברסלב.
מוסד ביאליק
מאת: ישראל היילפרין
תיאור: ועד ארבע ארצות, המוסד השופט והמחוקק של יהודי פולין, התקיים למעלה ממאתיים שנה.
תקנות הוועד ופסקיו היו ל"פסקי הלכות" ולתקנות קבועות שעל פיהם הורו ומהם למדו.
מהפנקסים המקוריים נותרו שלושה דפים בלבד ועוד כמה וכמה תקנות ופסקים נמצאו בספרות של אותם הדורות. מגמת הספר היא לכנס את כל התקנות והפסקים ששרדו.
בסוף הספר ניתן מילון למילים זרות, למונחים טכניים, לראשית תיבות ולשימושי מילים מיוחדים.
מוסד ביאליק
מאת: מנדל פייקאז'
תיאור: דומה שהכל מסכימים שתמצית-תמציתה של תנועת החסידות בכל בתריה, אתריה וזמניה היא הצדיקות, שחדרי לבה הם סמכותה השמימית של מנהיגיה-צדיקיה במילי דעלמא ובמילי דשמיא והאמונה בכוחם לחולל השתנות בעליונים ובתחתונים.
להתבוננות בשני חדרי הלב האלה ובעורקיהם, כמו שהם משתקפים בספרותה של החסידות מראשיתה ועד גזרות 'הפיתרון הסופי, נועד ספר זה.
עוד מועלות בו כמה סוגיות מרכזיות במסכת הרעיונות החסידית לגלגוליהן.
מוסד ביאליק
מאת: שמחה לוצאטו
תיאור: הרב שמחה לוצאטו, היה רבה של ונציה במחצית הראושנה של המאה ה-17.
הספר עוסק בחיי הכלכלה של היהודים ומתאר את תפקידם במסחר המשגשג של ונציה.
מוסד ביאליק
מאת: יעקב לישצ'ינסקי
תיאור: בספר אסופת מאמרים משל המחבר שנתפרסמו במקומות שונים, פרט לאחרון שבהם שזה פרסומו הראשון.
בנמקו מדוע בחר לפתוח את הספר במאמר "סטאטיסטיקה של עיירה אחת", מביא לשצ'ינסקי שני טעמים: א. מאמר זה הוא ראשית עבודתו המדעית ונכתב בעברית; ב. המאמר נדפס ב"השילוח" של אחד העם.
מוסד ביאליק
מאת: שמואל פיינר
תיאור: גיבוריו של הספר הם היהודים המודרניים הראשונים המודעים להיותם בניו של עידן חדש ומשופר.
נושאו הוא המיפגש שבין קליאו, המוזה של כתיבת ההיסטוריה, למינרווה, אלילת החוכמה וסמל הנאורות.
עלילתו משחזרת את תמונת ההיסטוריה, שעליה נשענת האידיאולוגיה היהודית המודרנית הראשונה - ההשכלה.
החל מאותה שעה בשלהי המאה השמונה-עשרה, שבה גילו המשכילים מתוך אמונה אופטימית את אורה המפציע של 'העת החדשה', גיבשו את אתוס המודרניות והשליכו אותו על העבר האוניברסלי והיהודי כדי להמציא מעין מסורת יהודית אלטרנטיבית ובעלת עתיד זוהר, הונח הבסיס התקדימי לכלל מדרשי ההיסטוריה בתרבות היהודית המתחדשת.
מה היתה דמותה של 'ההיסטוריה' שיצרו המשכילים? באילו טקטיקות נעשה בה שימוש?
מה היו היעדים האידיאולוגיים והתעמולתיים שלמענם גויס העבר? מה היו התהפוכות בהתייחסות אל העבר מראשית ההשכלה בגרמניה בדורו של מנדלסון ועד לצמיחת הלאומיות המודרנית בחוגי המשכילים של מזרח אירופםה בשליש האחרון של המאה התשע-עשרה?
- אלו הן כמה מן השאלות העולות ממחקר זה, המצביע על מקרה אחד של פרשנות אידיאולוגית להיסטוריה והמבקש להאיר את תנועת ההשכלה היהודית מזווית ראייה חדשה.
ד'ר שמואל פיינר הוא מרצה במחלקה לתולדות ישראל באוניברסיטת בר-אילן.
בין חיבוריו: מהשכלה לוחמת להשכלה משמרת - מבחר מכתבי רש'י פין (תצשנ'ג) ומאמרים שונים לתולדות ההשכלה היהודית בגרמניה ובמזרח אירופה.
מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי
מאת: יצחק שורש
תיאור: שולמית וולקוב:
'מסותיו של יצחק שורש על מטרותיה וטבעה של 'חכמת ישראל' כונסו עתה בספר אחד.
זוהי חגיגה אמיתית לכל מי שכבר למד להוקירן בעבר, שכן הן מרתקות ומאירות עיניים היום כפי שהיו אז, וכינוסן רק מבליט את חשיבותן... שורש כותב מתוך רגישות ואהדה גם כשהוא ביקורתי... נראה שהיה זה השילוב בין מקוריות, למדנות ומסירות לעניין, אשר משך אותו לכתוב כך על יוסט, על גרץ, וביוחד על ליאופולד צונץ.
שילוב נדיר זה הוא אשר ימשוך קוראים רבים לספר שלפנינו'.
קריסטופר קלארק:
'ה-WISSENSCHAFT (המחקר המדעי) שיקף את כל הדילמות שניצבו בפני יהודי גרמניה בתקופת האמנציפציה, וספרו של שורש מצטיין, בין השאר, בשחזור רגיש של המתחים ששררו בקרב העוסקים במחקר יהודי בגרמניה של המאה ה-91... זהו מחקר מלומד, רב תובנות ומהנה אודות המפגש הסוער עם ההיסטוריה אשר ליווה את מעברם של היהודים אל המודרניות.'
מוקי צור:
'חיבור זה כולל מחקרים העוסקים בשלבים הראשונים של 'חכמת ישראל' בגרמניה במאה ה-91, אך זהו ספר אקטואלי מאוד. למרות דרכו המלומדת והאחראית, הספר אוחז שור בקרניו והוא מתמודד על נפש החוקר כאדם יהודי.
אין כאן שחזור לאחר המוות: הוא מנסח את ירושתה החיה של הדעת היהודית, התןבעת מעצמה למסור את עצמה ולהיות סמכות מבקרת ושופטת.'
מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי
מאת: דוד אסף
תיאור: ביבליוגרפיה מפורטת ומתועדת היטב, ובסגנון קריא ומרתק, נפרשת תמונה חדשנית ומפתיעה על אישיות מיוחדת במינה.
צדיק, מנהיגם הנערץ של אלפי חסידים, שלצד כריזמה יוצאת דופן וסגנון חיים מפואר, שנודע כ'דרך המלכות', נתגלגלו קורותיו המפותלות בסבך בלתי צפוי של אירועים והרפתקאות.
'וכי מה עוד יכול לבקש חוקר ממקורותיו אם מפקידים הם בידיו סיפור עלילה דרמטי, שיש בו סממנים של מתח ומיסתורין, מעורבות ברצח וישיבה בכלא, שוחד, בריחה ורדיפה, שיקום והתחדשות, קדושה והתעלות דתית, וכל אלה מהולים בסגנון חיים צבעוני ומוחצן, במחלוקת ובפיוס, בפולמוס ובהשלמה' (מן ההקדמה).
'דרך המלכות' הוא ספר חלוצי וראשון מסוגו, המגולל יריעה רחבה של תולדות החסידות.
במחציתה הראשונה של המאה הי'ט, ודן בה כפי שהיא מצטיירת מתוך תעודות בנות הזמן ומכתבי דובריה ומתנגדיה. אך לא רק ביוגרפיה לפנינו. אגב שרטוט תולדותיו של הצדיק ר' ישראלמרוז'ין, מאסרו המשפיל, בריחתו מרוסיה לאוסטריה, ושיקום חצרו בסדיגורה שבבוקובינה האוסטרית, מתגלה לעיני הקורא החצר החסידית כפי שהיתה, על צבעיה וניחוחותיה ועל המערך החברתי והכלכלי שעמד בתשתיתה.
מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי
מאת: יונתן פרנקל
תיאור: בפברואר 1840 פרצה 'עלילת הדם' בדמשק.
הידיעה על הפרשה פשטה ברחבי המזרח התיכון ובעולם המערבי והיתה לגורם מסבך בסכסוך הבינלאומי שהביא לפרוץ מלחמה במזרח התיכון ואיים לחולל מלחמה אף באירופה כולה.
יהודים בארצות רבות חיפשו דרכים כדי לחלץ את אסירי העלילה שנותרו בחיים בדמשק ולהציל את שמה הטוב של היהדות. הפרשה הולידה מבול של דברי פולמוס, השערות, תיאוריות דמיוניות וםרויקטים מוזרים.
האומנם שלחו היהודים ידם ברצח פולחני ובהקרבת קורבנות-אדם?
מב טיבו של עם זה, ששרד קרוב לאלפיים שנות גלות?
האם נועד לו גורל מיוחד מאת ההשגחה העליונה או מטעם מלאכי החבלה, כחלק מאיזו תוכנית אלוהית - או שטנית - נסתרת?
עתה בפעם הראשונה, זוכה עלילה מרתקת וסבוכה זו, שלא נשכחה מעולם מליבם של יהודים ושל שונאי יהודים, לתיאור היסטורי מקיף וממצה.
מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי
מאת: יוסף קפלן, דוד כ"ץ
תיאור: בקובץ 'גירוש ושיבה': יהודי אנגליה בחילופי הזמנים כלולים תשעה מאמרים הפורשים ביריעה רחבה ארבע מאות שנים ויותר של היסטוריה יהודית על אדמת אנגליה.
תחילתה של התקופה הנדונה בסילוקם של יהודי אנגליה בשנת 1290 על-ידי צו המלך אדוארד הראשון וסופה בשיבת היהודים לארץ זו במחצית השנייה של המאה הי'ז.
המאמרים מתמקדים בהיבטים המדיניים, החברתיים והכלכליים של הגירוש, בדמות היהודי באומנות האנגלית המדיאבלית, במקום היהודים בספרות האנגלית מימי צ'וסר ועד לפולמוס סביב החזרתם לאנגליה ובדמותה החברתית והתרבותית של הקהילה הספרדית שנוסדה שם בימי קרומבל.
מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי
מאת: יעקב כ"ץ
תיאור: עם פריצת גדרי המסורת בחברה היהודית בסוף המאה הי'ח ובתחילת המאה הי'ט, השלימו הקהילות על רבניהן עם נוכחות של פורצי גדר במסגרתן.
ואולם, עם התגבשות הזרם הרפורמי בגרמניה, וגלגולו המתון המכונה 'ניאולוגי' בהונגריה, חתרו האורתודוקסים המיליטנטים לפירוד ארגוני ביניהם ובין מתנגדיהם.
מגמה זו נתקלה בהתנגדות פנימית וחיצונית כאחת. השלטונות לא הכירו אלא בדת יהודית אחת ותודעת אחדות הגורל היהודי פסלה אף היא את רעיון הפילוג.
תמורות במעמד הדת במדינה ובחברה בתקופת הליברליזם החלישו את חישוקי העדה מבית  ומחוץ.
כך נפתח פתח למאבק עקשני ומר במוסדות המדינה ובציבוריות היהודית בין החותרים לפילוג ובין הדוגלים באחדות חרף הניגודים הדתיים.
במוקד הספר 'הקרע שלא נתאחה' עומד הקונגרס היהודי בהונגריה משנת 1868-1869, שבו  אירע הפילוג בין האורתודוקסים ליריביהם. הפילוג הביא להקמת שני ארגונים ארציים נפרדים, שקיומם אך העמיק את הניגודים בין שני המחנות.
הזירה השנייה של המאורעות המתוארים בספר היא גרמניה, ובמיוחד קהילת פרנקפורט, שבה ניהל הרב שמשון רפאל הירש מאבק על עצנאות עדתו, עדת ישורון האורתודוקסית.
הספר מתאר את מהלך ההתרחשויות, שאינן חסרות אופי דרמטי ואף טרגי.
מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי
מאת: יעקב גולדברג
תיאור: בספר זה בוחן פרופסור יעקב גולדברג מהאוניברסיטה העברית בירושלים היבטיםן של חיי החברה היהודית בפולין במאות הט'ז-הי'ח, היבטים שאינם מוכרים או שטרם נבדקו עד תום.
העובדות, המסקנות וההכללות המובאות בפרקי הספר יש להן נגיעה בענייני החברה היהודית, והן מוצגות בזיקה אל הגורמים שעיצבו את מצבו של הציבור היהודי שהתרכז בממלכת פולין-ליטא ושהיה בזמנו הגדול ביותר בעולם.
המחבר מקדיש תשומת-לב מיוחדת לשאלת מבנה היחסים שבין החברה היהודית ובין האוכלוסייה הפולנית, שחיו בשכנות קרובה בתקופה הזאת, נושא שעד כה נחקר אך מעט, על אף העובדה שהיחסים בין הפולנים לבין היהודים היו גורם שעיצב במידה ניכרת את מצב היהודים בארץ זו.
בהקשר זה עומד המחבר גם על ההבדלים התרבותיים שבין היהודים ובין הלאומים האחרים שחיו בממלכת פולין דאז, ועל ההבדלים במבנה החברתי ובמבנה התעסוקה שביניהם.
מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי
מאת: ירון הראל
תיאור: ראשיתו בעת שבה התרחשה עלילת הדם בדמשק - אירוע מעצב בתולדות עם ישראל - וסיומו בקיסתה של קהילת דמשק בעקבות שואה כלכלית.
תקופה זו הייתה דרמטית בשל התעצמות המפגש שבין מזרח למערב, התעצמות שהביאה לתמורות רבות בסדרי החברה והמימשל באימפריה.
הספר מבוסס על עבודת שדה ארכיונית ועל מיגוון רחב של מקורות יהודיים, ערביים ואירופיים.
הספר מערער על התפיסה המקובלת, ולפיה עד ראשית המאה ה-02 היה קיבעון בחיי היהודים בסוריה, ומציע תשובות לבעיות העיקריות הכרוכות בדרכי התמודדותן של הקהילות היהודיות במזרח התיכון עם חדירת המודרניזציה וההתמערבות לעולמן.
מחקר זה מבקש להראות כי חלו תמורות רבות בחייהם של היהודים בארבעה מעגלים עיקריים: ניהול חייהם הפנימיים, יחסיהם עם השלטונות, קשריהם עם האוכלוסייה המוסלמית והנוצרית שסביבם וקשריהם עם הקהילות היהודיות באירופה.
שיאן של התמורות בא לידי ביטוי בתחילתו של תהליך הגירה המונית אל המערב ב'ספינות של אש' - ספינות הקיטור החדשות.
מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי
מאת: פולה היימן
תיאור: 'האשה היהודיה בסבך הקידמה' מנסה להשיב את ספרי ההיסטוריה את חלקן של נשים יהודיות, שנרתמו להתמודד עם האתגרים החברתיים-הכלכליים והאידיאולוגיים של העידן החדש, ולהתחקות אחר תפקידן הרעיוני של שאלות ה'מיגדר' בבניינה של הזהות היהודית בעת החדשה.
החיבור מנתח את התהליכים המיגדריים של ההתבוללות ואת הדימוי של הנשים שליווה אותם.
לאחר מכן הוא דן במהגרים היהודים ממזרח אירופה שייסדו קהילות יהודיות גדולות בארצות הברית.
מסקנת הספר היא, שהבדלים באופן שבו חוו נשים וגברים את ההתבוללות, והגידול שחל בהצגת האשה כמורישה העיקרית של התרבות היהודית, עיצבו למעשה את הזהות היהודית המודרנית בשדה הקרב של מאבקי הכוח בין המינים.
פולה היימן מרחיבה ומתקנת מחקרים קודמים על ההתבוללות היהודית, שעסקו רק בגברים, על ידי התמקדות בנשים ובתחום הבית ולא רק בחיי הציבור. תוך סקירת התאקלמותם של היהודים באירופה המודרנית ובארצות הברית בשנים 1850-1950, היא דולה את חוויותיהן של נשים כפי שהן משתקפות בכתובים - זכרונות, עיתונים, כתבי עת ונאומים - ומגלה שדפוסי ההתבוללות של נשים היו שונים מאלה של גברים.
בחינת ההבדלים הללו חושפת את המתח הטמון בתהליך ההתבוללות היהודי.
מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי
מאת: איליה לוריא
תיאור: 'תולדות יהודי רוסיה' הוא מפעל מדעי ראשון מסוגו הרואה אור בלשון העברית, ויחיד במינו מבחינת היקפו, תכניו ורמתו המקצועית. בפני הקורא הישראלי נפרס סיפורה של קהילה יהודית רבת-פנים – סיפור שראשיתו בעת העתיקה באזורים שמצפון לים השחור, והוא נמשך והולך עד לתקופה שלאחר קריסתה של ברית המועצות בשלהי המאה העשרים.
פרקי הסדרה נכתבו בידי חוקרים מישראל, מאירופה המזרחית והמערבית ומאמריקה, והם מייצגים קשת רחבה של אסכולות היסטוריוגרפיות, גישות וסגנונות מדעיים.
המאמרים הרואים אור בכרך השני של הסדרה עוסקים בהיבטים שונים של חיי היהודים בקיסרות הרוסית מחלוקות פולין והעברתם של רוב יהודי פולין לשלטון הקיסרות ועד לקריסתו של המשטר הצארי במהפכות של שנת 1917.
חמשת שערי הספר דנים בין השאר בהתפתחותה של החקיקה האימפריאלית כלפי היהודים; בזרמים דתיים, חברתיים ופוליטיים בקרב יהודי רוסיה; בתהליכים דמוגרפיים שאפיינו את התפוצה היהודית הגדולה בעולם בשיא התפתחותה; בצמיחתה של ספרות יהודית בעברית, ביידיש וברוסית; ובהתפתחותן של צורות שונות של התרבות הלאומית היהודית בשטחה של האימפריה.
מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי
מאת: הנרי בייקר טריסטראם
תיאור: הנרי בייקר טריסטראם, שהיה כומר חובב מסעות, תייר בארץ במשך עשרה חודשים שהוקדשו ללימוד הגיאולוגיה, הצומח והחי שלה.
שתי תכונות באופייה של ארץ ישראל הרשימו אותו במיוחד:
1. בנופה אין שום דבר רומנטי העשוי לזעזע את הדימיון או לחזק אמונה תפלה;
2. הרבגוניות הנפלאה של אקלימה, נופה ותנובתה.
מוסד ביאליק
מאת: שמואל פיינר
תיאור: 'שורשי החילון' מתאר את ראשיתו של אחד התהליכים ההיסטוריים החשובים ביותר בתולדות היהודים מאז המאה ה-18 ועד ימינו. המרידה בנורמות הדתיות ובמשמעת שדרשה האליטה הרבנית, הביקורת הדאיסטית והמתירנות הדתית של יחידים ושל קבוצות – כל אלה שינו לבלי הכר את מפת החברה היהודית ותרבותה.
מצב זה גרם לכך ששאיפות לשחרור מעול הדת התנגשו עם תחושות החרדה של נאמני המסורת.
'שורשי החילון' מבקש להשמיע את קולם של גברים ונשים שהטילו ספק באמונות הדתיות והשתוקקו לנצל את האפשרויות הרבות שפתח בפניהם הכרך האירופי.
יחד עם זה, הוא גם קשוב לזעקתם של מי שהיו משוכנעים ש'העולם הישן' בא אל קצו במשבר נורא של אובדן האמונה ושל אנרכיה מוסרית וגינו בחריפות את 'כת האפיקורסים'.
במהלך המאה ה-18 הלכה והתחדדה ההבחנה בין יהודי 'העולם הישן' ליהודי 'העולם החדש', ובין 'קהל המאמינים' – המקבלים על עצמם את ההנהגה הרבנית – לבין המיעוט שהלך והתבלט בהדרגה של 'היהודים האופנתיים' ו'היהודים החופשיים'.
הבחנה זו קבעה כבר בשלב מוקדם זה את מִתווה הפילוג הפנימי בחברה היהודית באירופה.
התִרבות המודרנית, המתירנות ובוודאי אימוץ ההשקפה הדאיסטית, המכחישה התגלות והשגחה, התפרשו לא רק כמרד באלוהים אלא גם כחצייה של גבולות הזהות היהודית המפרידים בינה לבין חברת הרוב הנוצרית וכצעד מתריס של המרה תרבותית. זהו מחקר מקיף ראשון על סוגיה מרכזית זו.
מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי
מאת: אסתר בנבסה, אהרון רודריג
תיאור: הספרדים המזרחיים הולבשו בהילה 'אקזוטית' ונדחקו למגירת הלבאנט, מהלך שאיפשר להתעלם מהם או להשחירם במקרה הגרוע, או לשוות להם ממד רומנטי בשל דבקותם במורשתם האיברית באמצעות שפתם ושירהם במקרה הטוב.
הקהילה נראתה ונשמעה רק במסגרת ה'פוקלור' שלה. ההיסטוריוגרפיה היהודית אטמה אוזניה ללקחים שאפשר היה להפיק מן החוויה הספרדית המזרחית ונמנעה מגישה השוואתית של המגמות וההתפתחויות השונות שעיצבו את קורות היהודים בזמננו.
יהדויות אחרות, הנחשבות אף הן ל'שוליות' - רובן מן העולם המוסלמי, אם כי לא כולן מוצאן בחצי-האי האיברי - סובלות מיחס דומה.
הספר עוקב אחר קורות כינונה, התפתחותה וגוויעתה של הציוויליזציה היהודית-ספרדית שהתקיימה בלבאנט במשך ארבע מאות וחמישים שנה. זהו חיבור פרשני וסינתזה המתבססת על עבודות קיימות ועל מחקר מקורי ומעמיק בארכיונים רבים.
מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי
מאת: יעקב כ"ץ
תיאור: הספר הוא מחקר היסטורי המנתח בכלים סוציולוגיים את חיי החברה היהודית בדורות שלפני החסידות וההשכלה ובזמן הסמוך לתנועות אלו בפולין, בליטא ובארצות גרמניה.
בספר תיאור של חיי הדורות ההם, יחסם לסביבה הנוצרית, ארגון הקהילות, סדרי המשפט, קשרי המשפחה, דרכי חינוך ועוד, תיאור אשר אפשר להקיש ממנו על המבנה והמוסדות של החברה המסורתית לדורותיה.
מוסד ביאליק
תיאור: עזריה מן האדומים (1578-1511), מן הדמויות הבולטות בתולדות התרבות היהודית לדורותיה, חי באיטליה בתקופת מעבר מובהקת בתולדות העמים ובתולדות ישראל כאחד.
הציבור היהודי היה נתון אז במשבר פוליטי-כלכלי-חברתי, שנכרך בו משבר חמור של זהות תרבותית. היבטים רבים של משברים אלה משתקפים בכתבי עזריה. ספר 'מאור עיניים', שממנו נלקטו רוב הפרקים המכונסים במבחר זה, הוא החיבור המודרני הראשון של ההיסטוריוגרפיה היהודית.
התיאור המפרט של רעידת האדמה בפרארה (1570), המובא בראש הספר, הוא הראשון מסוגו בתולדות הספרות העברית.
בסדרה של המסות המלומדות, שהן עיקרו של ספר 'מאור עיניים', הטיל עזריה ספק בכרונולוגיה המקובלת מאז בריאת העולם, באמתותן של אגדות חז"ל ובדעות מקובלות אחרות. בנושאים אלה היה ראשון אנשי המדע ב'מדעי היהדות' המודרניים. על שום הגישה הביקורתית של מחברו, עמד הספר במרכזה של סערה ציבורית, ואף הוטל חרם על קריאתו. על רקע זה, ראתה המסורת ההיסטוריוגרפית היהודית המודרנית במחברנו את אחד הקורבנות המובהקים של המאבק למען חופש המחשבה ופרסום הדעות.
מוסד ביאליק
הצג עוד תוצאות