נמצאו 70 ספרים בקטגוריה
לכל הספרייה
מאת: ליאורה גולדמן
תיאור: "ברית דמשק", חיבור יהודי קדום שנתגלה במערות קומראן, הוא מן החיבורים החשובים שבמגילות מדבר יהודה. בחיבור מתוארים קורותיה של קבוצה שנבחרה, לפי תפיסתה, מכלל ישראל ונכרתה עימה ברית חדשה בארץ דמשק. החיבור מציג את אמונותיה ואת תפיסותיה של העדה בנוגע ליום הדין ואחרית הימים, ואת פולמוסיה עם מתנגדיה.
ליאורה גולדמן מציעה בספרה פירוש טקסטואלי לקטעים נרחבים מתוך "ברית דמשק", וניתוח של שיטות הפירוש והעיבוד של המקרא המשוקעות בנאומי "ברית דמשק". מבדיקה שיטתית של ארבעה נאומים עולה האופן שבו פירשה עדת המגילות את דברי הנביאים, ומן הפירוש של גולדמן מתבררים הן עיקרי הפולמוס בין עדת קומראן למתנגדיה, הן טכניקת פירוש המקרא הנקוטה בידה.
ארבעת הנאומים המפורשים כאן זורעים אור על סוגיות היסטוריות עיקריות בקורות העדה: הקמת העדה, קבלת הפירוש הייחודי של העדה לתורה והמחלוקת שגרמה לבריחת העדה לגלות בדמשק.בספר ניתן מענה לחסרונו של פירוש שיטתי ומקיף בעברית ל"ברית דמשק", מוצע פירוש לתיאורים ההיסטוריים בהקשרם הטקסטואלי, ונפתח פתח להבנה חדשה של מושג "הפשר" ושיטות פירוש המקרא במגילות מדבר יהודה.
מוסד ביאליק
מאת: דוד לוריא
תיאור: ספר זה עוסק בהשוואת גרסתו של יוספוס פלביוס למגילת אסתר, הכלולה ב"קדמוניות היהודים", למקורות שהיו עשויים להיות לפניו. העבודה ההשוואתית העלתה שהמקורות בכתב שנמצאו לפני יוספוס היו "תרגום השבעים", על שני נוסחיו ותוספותיו, או חלקים מהם, לצד נוסח עברי קדום המיוצג בחלקו על ידי נוסח המסורה. כמו כן הסתייע יוספוס בדרשות, אשר בזמנו עדיין היו על פה, אך את רוח הדברים הכיר ואותם ניתן למצוא כיום במדרש. יוספוס לא ראה את עצמו מתרגם קפדן וקַרְתן הנוהג רק על פי הנוסח המילולי הישיר של המקורות שהיו לפניו. הוא שׂם עצמו, מטעם עצמו, כמי שמכיר בערך עצמו וגם נושא בשליחות עליונה – להביא את קורות עמו בפני משכילי העולם הנאור. אגב כך הוא גם נטל לעצמו את עמדת שליח עמו ושופרו, הראוי מתוקף רקעו הייחודי להפריך את דברי הנאצה נגד הליכות היהודים ומוצאם הנחות. מתוך כל אלה יש לראות את ההיקף הרחב של התוספות שהכניס לנובלה, ואלו מבטאות את מעורבותו האישית והנפשית בעלילה.   משנקרתה ליוספוס ההזדמנות לעסוק בסיפור אסתר הוא הרחיבו ושכללו מעבר לכל תיאור מקראי אחר שהביא ב"קדמוניות היהודים". יוספוס, כמו בחייו גם בכתיבתו, השכיל לשלב שני עולמות: מהמדרש ומהכתבים של יהדות זמנו שאב את הפרטים ואת הלגיטימציה לעלילה, ומהעולם ההלניסטי אימץ את הסגנון הספרותי המשובח, וזה סייע לו להעמיד חיבור שישרת היטב את כוונתו האפולוגטית ויתאים לטעמו האישי של קהל קוראיו.
רסלינג
מאת: ארז כסיף
תיאור: מאמץ אינטלקטואלי-תרבותי עצום הושקע בחידת פיצוח חוטריה ההיסטורײם של היהדות, שלו היו שותפים – להוציא היסטוריונים של היהדות – חוקרים ממנעד דיסציפלינרי רחב וביניהם סוציולוגים, פילוסופים ופסיכולוגים. שערו הראשון של חיבור זה מציע לקורא הצצה ביקורתית בחלק מנכסי צאן הברזל הספרותײם הללו. שערו השני שוזר נרטיב חדשני לענײן מקורותיה של היהדות. הוא מציע להבין את משמעותה ההיסטורית של היהדות כנעוץ בפרקטיקה הפולחנית שלה כעבודת גװיל כדת ספר – ופחות מתוך חומרי המשקע הרעיונײם-תיאולוגײם שסיפקה. על פי הטיעון שעומד במרכז הדברים, יהדות הגװיל היא במקורה מיזם אימפריאלי-פרסי אחמני(, הקשור בטבורו באתגרים הגיאו-פוליטײם והכלכלײם, שעמדו בפני האימפריה הדריוסית באמצע המאה החמישית לפנה"ס יותר מאשר בתרבות היהודאית העתיקה מתקופת הבית הראשון. שערו השלישי מבקש להציג לקורא חלק מההשלכות ההיסטוריות לטװח הקצר והארוך של דינמיקה היסטורית זו. בטװח הקצר, הוא מציע להבין את ההיסטוריה של תקופת הבית השני לאור התפקיד הכלכלי שמילא בית המקדש, החל מתקופתם של עזרא ונחמיה 'מקדשי הגװיל' ועד החרבתו במרד הגדול. בטװח הארוך, יהדות הגװיל העזראית היא הפיגום ההיסטורי למופעיה של הקנאות הפונדמנטליסטית לצורותיה ביהדות, בנצרות וביתר שאת באסלאם – והיא מבשר חשוב של לאומיות 'הדם והאדמה' על גלגוליה המודרנײם. כמו כן מציג החיבור בפני הקורא העברי את הרעיון, כי יהדות ההלכה היא במידה רבה תגובה להצלחתה הפנונמנלית של הנצרות החל מהמאה השנײה, כך שהאחרונה השפיעה על היהדות לא פחות משהושפעה ממנה.
אדרא - בית להוצאת ספרים אקדמיים
מאת: אהרן הורביץ
תיאור: ראשיתה של ירושלים בגבעה זו. לרגלי הגבעה, משני עבריה, אפיקי נחל קדרון והגיא המרכזי, ומצפון לה נישא הר המוריה. כאן נוסדה עיר כבר בתקופה הכנענית התיכונה (1800 לפנה"ס).  לפני כשלושת אלפים שנים נוצר קשר הרה גורל בין דוד המלך לירושלים עירו. דוד בן ישי, רועה צאן מבית לחם שהיה למלך ישראל, כבש את העיר היבוסית הקטנה והפך אותה לבירת ממלכתו.

מסע אל עיר-דוד, הגרעין הקדום של ירושלים, הוא מסע אל הראשית. בסדרת אירועים מכוננים שהתרחשו כאן, הפכה עיר-דוד למרכז המדיני והרוחני של עם ישראל. בעיר-דוד התאחדו שבטי ישראל לעם, בחצרותיה ובסמטאותיה נכתבו רבים מספרי התנ“ך ובהשראת נביאיה נפוצו בעולם האמונה באל אחד וערכי הצדק והמוסר.

עיר-דוד - המקום בו הכול התחיל.
מכון מגלי"ם - המכון הגבוה ללימודי ירושלים
מאת: אייל מירון
תיאור: ספר מחקרי עיר דוד וירושלים הקדומה ה,22- עשיר וגדוש כבכל שנה במידע מחקרי, פרי עטם של חופרי עיר דוד, כמו גם בניתוח רב-ממדי של המידע הרב שהצטבר עם השנים על תולדותיה של ירושלים הקדומה. הכנס ה22- כמו גם ספר הכנס מוקדשים לאירוע חגיגי במיוחד, והוא צאתו לאור של הכרך הראשון של הדו"ח הסופי של חפירות משלחת רייך ושוקרון בעיר דוד, אירוע שלו חיכו רבים הן בעולם המחקר והן בקהל הרחב של חובבי ידיעת הארץ, מורי הדרך ועוד. קשה להפריז בחשיבותו  של דו"ח זה המסכם את עבודתה של משלחת ששינתה את הבנתנו את תולדותיה של עיר דוד במובנים כה רבים.
מכון מגלי"ם - המכון הגבוה ללימודי ירושלים
מאת: אייל מירון
תיאור: בספר שלפנינו, שבו מתפרסמים המאמרים שמתבססים על ההרצאות שנישאו בכנס ה18- חברו טובי הארכיאולוגים וההיסטוריונים העוסקים בחקר עיר דוד ובסוגיות המשיקות לה מן הארץ ומן העולם.
מכון מגלי"ם - המכון הגבוה ללימודי ירושלים
מאת: אייל מירון
תיאור: בכרך זה מתפרסמים המאמרים שמתבססים על ההרצאות שנישאו בכנס ה-21.
מכון מגלי"ם - המכון הגבוה ללימודי ירושלים
מאת: אייל מירון
תיאור: כרך מאמרים זה מלווה את הכנס השלושה עשר למחקרי עיר דוד וירושלים הקדומה. המאמרים המתפרסמים בו מייצגים נוסחים מורחבים של ההרצאות שנישאו בכנס.
מכון מגלי"ם - המכון הגבוה ללימודי ירושלים
מאת: אייל מירון
תיאור: הכרך הנוכחי פותח את העשור השני של מחקרי ירושלים הקדומה. בכרך זה קבוצת מאמרים היסטוריים-תימאטיים וקבוצת מאמרים המתמקדת בחידושי החפירות בעיר דוד בשנה האחרונה.
מכון מגלי"ם - המכון הגבוה ללימודי ירושלים
מאת: אייל מירון
תיאור: בכרך זה מתפרסמים המאמרים שמתבססים על ההרצאות שנישאו בכנס ה-20. דומה שנושא אחד בולט מעל הכל מבחינת העניין המדעי שהוא מעורר: סוגיית המאה ה10-לפסה"נ וימי הממלכה המאוחדת.

השנה באופן חריג  כרך המאמרים מכיל גם למאמרים שלא לוו בהרצאות בכנס, מתוך הכרה בכך שהיקפו של הכנס אינו מאפשר לכלול נושאים מענינים רבים שמתחדשים במחקר וראויים לפרסום ראשוני.
מכון מגלי"ם - המכון הגבוה ללימודי ירושלים
מאת: יוסף פטריך, אורה לימור, הלל ניומן
תיאור: בשלהי העת העתיקה (המאות הרביעית–השביעית לסה"נ) הפכה ארץ־ישראל מפרובינקיה חסרת חשיבות מיוחדת בספר האימפריה הרומית לארץ הקודש הנתונה לשלטון קיסרים נוצרים שבירתם אינה עוד רומא אלא ביזנטיון, ששמה הוסב לקונסטנטינופוליס. הייתה זו התקופה המאוכלסת ביותר בתולדות הארץ עד המאה העשרים, תקופה של שגשוג כלכלי ופריחה תרבותית שהותירה חותם עמוק על נוף הארץ. עדים לכך השרידים הרבים של מבני קודש וחול מפוארים של מגוון הקהילות הדתיות שישבו בארץ – נוצרים, שומרונים ויהודים: בתי כנסת וכנסיות, מנזרים, ארמונות ממשל ובתי מגורים. הייתה זו גם תקופה של יצירה תרבותית ענפה ומורשת דתית שהטביעה את חותמה למשך מאות שנים. לצד אוצרות התרבות החומרית נותרו מתקופה זו חיבורים כתובים רבים, מסוגות שונות ובכמה שפות: עברית, ארמית, יוונית, לטינית, סורית, ארמנית וגאורגית. תקופה זו הותירה לנו ספרות יהודית חשובה ובכלל זה התלמוד הירושלמי, מדרשים ופיוטים. היא גם הותירה לנו ספרות נוצרית בתחומים רבים: היסטוריוגרפיה, הגיוגרפיה, ליטורגיה, תאולוגיה ועוד. מלומדים גדולים – יהודים, נוצרים ופגאנים – פעלו בקיסריה, בטבריה, בירושלים, בבית לחם, בעזה ובמקומות אחרים. הארץ הייתה אבן שואבת לנוסעים ומבקרים – מרכז עלייה לרגל ומפגש תרבויות.
יד יצחק בן-צבי
מאת: יוסף פטריך, אורה לימור, הלל ניומן
תיאור: בשלהי העת העתיקה (המאות הרביעית–השביעית לסה"נ) הפכה ארץ־ישראל מפרובינקיה חסרת חשיבות מיוחדת בספר האימפריה הרומית לארץ הקודש הנתונה לשלטון קיסרים נוצרים שבירתם אינה עוד רומא אלא ביזנטיון, ששמה הוסב לקונסטנטינופוליס. הייתה זו התקופה המאוכלסת ביותר בתולדות הארץ עד המאה העשרים, תקופה של שגשוג כלכלי ופריחה תרבותית שהותירה חותם עמוק על נוף הארץ. עדים לכך השרידים הרבים של מבני קודש וחול מפוארים של מגוון הקהילות הדתיות שישבו בארץ – נוצרים, שומרונים ויהודים: בתי כנסת וכנסיות, מנזרים, ארמונות ממשל ובתי מגורים. הייתה זו גם תקופה של יצירה תרבותית ענפה ומורשת דתית שהטביעה את חותמה למשך מאות שנים. לצד אוצרות התרבות החומרית נותרו מתקופה זו חיבורים כתובים רבים, מסוגות שונות ובכמה שפות: עברית, ארמית, יוונית, לטינית, סורית, ארמנית וגאורגית. תקופה זו הותירה לנו ספרות יהודית חשובה ובכלל זה התלמוד הירושלמי, מדרשים ופיוטים. היא גם הותירה לנו ספרות נוצרית בתחומים רבים: היסטוריוגרפיה, הגיוגרפיה, ליטורגיה, תאולוגיה ועוד. מלומדים גדולים – יהודים, נוצרים ופגאנים – פעלו בקיסריה, בטבריה, בירושלים, בבית לחם, בעזה ובמקומות אחרים. הארץ הייתה אבן שואבת לנוסעים ומבקרים – מרכז עלייה לרגל ומפגש תרבויות.
יד יצחק בן-צבי
מאת: אייל מירון
תיאור: כנס "מחקרי עיר דוד וירושלים הקדומה" ה-16 שונה מכל הכנסים שקדמו לו. המושב הראשון בכנס חורג מתוך תחומיהן של עיר דוד וירושלים הקדומה מזרחה מרחק אלפי קילומטרים אל מסופטמיה הקדומה על מנת לחשוף את הזיקות ההיסטוריות והארכיאולוגיות שבין ירושלים לאשור ובבל הקדומות. בכנס הנוכחי שותף גם מוזיאון ארצות המקרא בירושלים אשר חוגג את התערוכה היחודית "על נהרות בבל" (להלן). אוצרותיה של תרבות מסופוטמיה כמו גם הקשריה לירושלים וארץ ישראל עומדים במרכזו של מושב זה.

המושב השני, כמדי שנה, מחזיר אותנו אל התגליות שנחשפו בתחומי עיר דוד מאז הכנס האחרון.
מכון מגלי"ם - המכון הגבוה ללימודי ירושלים
מאת: אייל מירון
תיאור: הכנס ה-15 של מחקרי עיר דוד וירושלים הקדומה הוא "כנס הזהב" העומד השנה בסימן מטמוני זהב שנתגלו בירושלים. לנושא זה מוקדשת התצוגה הארכיאולוגית היחודית שהוכנה במיוחד לכנס זה ובה ממצאי זהב מימי הבית השני והתקופה הביזנטית, כמו גם אחדות מההרצאות בכנס עצמו שרובן המכריע מובא בפני הקורא מעל במה זו.
מכון מגלי"ם - המכון הגבוה ללימודי ירושלים
מאת: אייל מירון
תיאור: כשאומרים 'עיר דוד' המחשבה הראשונה שעולה במוחנו, ובצדק, היא אודות דוד המלך וימי הבית הראשון. זו היא התקופה המרתקת והעלומה שכבר קרוב ל-150 שנה מתחקים החוקרים אחר עקבותיה. אך בשנים האחרונות מופיעה ירושלים אחרת בחפירות עיר דוד. זו ירושלים של ימי הבית השני.

מבעד לשטחי החפירה החדשים נשקפת תקופת הבית שני על מוקדיה השונים: מחומת נחמיה המבשרת את פתיחתו של עידן חדש בתולדות העיר דרך בריכת השילוח ורחוב עולי הרגל המעלים תמונה של ירושלים בימי תפארתה ועד לרגעים האחרונים והקשים של קרב וחורבן שבהם הסתתרו אחרוני המורדים בתעלות הניקוז ובבורות המים.

בכנס הארבעה עשר של מחקרי עיר דוד וירושלים הקדומה מיוצגות שתי התקופות. מבטנו ינוע מממצאים המקרינים על ביצורי העיר ובית המקדש הראשון לביצורי הבית השני ולמונומנטים חשובים שעמדו באותם ימים. החוקרים יציעו, לאור הממצאים החדשים הנחשפים בשטח, פתרונות לשאלות שמשך שנים העסיקו את עולם המחקר. תעלומות כדוגמת תבנית ההיכל בימי הבית הראשון, או זהותו של הנקבר במונומנט המרהיב מימי הבית השני המכונה ”יד אבשלום" יהיו בין הנושאים שיעסוק בהם הכנס השנה ואין ספק שיעוררו הדים.
מכון מגלי"ם - המכון הגבוה ללימודי ירושלים
מאת: פרדריק ג’ונס בליס, דיקי ארצ’יבלד קמבל
תיאור: לאחר צאתו לאור של הספר הראשון המתורגם לעברית, תוצר של חפירות ארכיאולוגיות שנעשו בעיר ירושלים במחצית הראשונה של המאה העשרים, מונח בזה לפני הקוראים עברית הספר השני. כבספר הקודם, יש סיבות אחדות לעשייה הזאת. כמו מרבית הספרים שנכתבו על אודות החפירות בירושלים במאה התשע עשרה ובראשית המאה העשרים, גם הספר הזה אינו בהישג ידם של המתעניינים בעברה הקדום של ירושלים. ספרים אלו הפכו נדירים והם מצויים רק בספריות הוותיקות, וחסרים בספריות החדשות. התכניות המשורטטות ושאר פרטי התיעוד הם מרכיב חשוב בדוחות חפירה אלו. הוצאתו לאור של תרגום זה מאפשרת לציבור גישה להעתקים טובים של פרטי תיעוד אלו.
מכון מגלי"ם - המכון הגבוה ללימודי ירושלים
מאת: אייל מירון
תיאור: כרך 'מחקרי עיר דוד וירושלים הקדומה - הכנס התשיעי' המונח בפני הקורא מסכם שנה פוריה ומרתקת נוספת של חפירות ומחקרים בירושלים הקדומה ובפרט בעיר דוד.
מכון מגלי"ם - המכון הגבוה ללימודי ירושלים
מאת: אייל מירון
תיאור: בפסח 2011 הצליחו רוני רייך ואלי שוקרון לחשוף את כל התעלה מבריכת השילוח ועד לקשת רובינסון, דרך של למעלה מ-550 מטר.  בכנס ה-12 של 'מחקרי עיר דוד וירושלים הקדומה', מציגים החוקרים את חידושי העונות האחרונות ובתוכם התגלית שנזכרה לעיל. הכנס משמש גם במה לפרשנות חדשה של ממצאים המוכרים כבר זמן רב, במה הפתוחה להצגת זוויות ראיה שונות הפותחות צוהר להבנה חדשה של שרידי העבר.

בכרך ההרצאות הנוכחי נאספו כל המאמרים שנישאו בכנס ה-12 על מנת להביא אותם בפני קהל אוהבי ירושלים וכדי שישמשו את חוקרי העתיד המבקשים לעקוב אחר התפתחות הגילויים והמחקרים.
מכון מגלי"ם - המכון הגבוה ללימודי ירושלים
מאת: אייל מירון
תיאור: המאמרים המכונסים בכרך זה מהווים גירסה מורחבת של מרבית ההרצאות שניתנו בכנס השמיני של מחקרי עיר דוד וירושלים הקדומה.

פרופ' רוני רייך ואלי שוקרון המשיכו במחקר מערך הרחובות מימי הבית השני הסמוכים לבריכת השילוח שעל גילויה דווח בשנים האחרונות. הם מדווחים על ממצאיהם המרתקים ועל השאלות החדשות העולות מן הממצא.

באותה תקופה נמשך, בתמיכת עמותת אלע“ד, גם פרוייקט סינון העפר מהר הבית בראשות פרופ גבריאל ברקאי וצחי צוויג. ברקאי וצוויג מציגים במאמרם את הממצא העשיר והמרתק החבוי בערמות העפר שפונו מהר הבית, ממצא המשקף את תולדותיה של העיר מן התקופות הקדומות ועד לעת המודרנית. בשל חשיבותו ויחודו של מפעל זה הוקצה למאמר העוסק בו מקום ניכר, ההופך אותו למונוגרפיה העומדת בפני עצמה. יש לציין כי דיווחים ראשוניים על שני מפעלי החפירה שנזכרו לעיל הוצגו בכנסי מחקרי עיר דוד וירושלים
הקדומה בשנים עברו. בכך ממלא הכנס את אחת המטרות המרכזיות שיועדו לו: יצירת במה מרכזית לחוקרים שבהם יוצגו באופן רציף ושיטתי, לאורך שנים, ממצאי החפירות המרכזיות בירושלים הקדומה.

חפירתם של ד“ר דוד עמית ויונתן אדלר, בעפר חפירותיו של ריימונד וייל, זורה אור חדש על אתר מוכר לכאורה, בדרום עיר דוד ועל חפירותיו של ארכיאולוג בן ראשית המאה העשרים. זוהי עדות נאה לחשיבותו של העיסוק המחודש, בטכניקות ארכיאולוגיות מודרניות בחפירותיהם של החוקרים שקדמו לנו.

הכרך שלפנינו מתייחד בכך שהוא כולל סדרת מאמרים המתמקדים בהיבטים שונים הקשורים במפעלי המים ובעיקר במעיין הגיחון ונקבת השילוח.
מכון מגלי"ם - המכון הגבוה ללימודי ירושלים
מאת: אייל מירון
תיאור: הכרך המוצג בזה מביא בפני הקורא את רוב ההרצאות שנישאו בכנס העשירי, ובנוסף - שני מאמרים המציגים חומרים חדשים שלא הוצגו בכנס בשל מגבלות הזמן. בחלק האנגלי של כרך זה תורגמו לאנגלית שני מאמרים בעלי עניין מיוחד: מאמרם של רוני רייך ואלי שוקרון על חידושי חפירותיהם בעיר דוד בדגש על תקופת הברונזה התיכונה, ומאמרם של דורון בן עמי ויאנה צ'חנוביץ על ממצאי התקופה הביזנטית בחפירות חניון גבעתי.
מכון מגלי"ם - המכון הגבוה ללימודי ירושלים
מאת: איג וינסאן
תיאור: בשנים 1911-1909 פעלה בעיר דוד בירושלים משלחת חפירות, בראשות הבריטי מונטגיו פארקר. המשלחת חפרה תחת מעטה כבד של חשאיות מפני שלא העתיקות היו בראש מעייניה, אלא אוצרות בית המקדש. כדי לרכך ככל הניתן את הביקורת הציבורית, גייסה המשלחת לשורותיה את האב לואי איג וינסאן, כומר נוצרי, מן המסדר הדומיניקני בירושלים. וינסאן היה גם ארכיאולוג וחוקר מן המעלה הראשונה. וינסאן בא בעקבות החופרים ותיעד בדייקנות כל מה שנחשף. הוא גם הציע פירושים ארכיאולוגיים והיסטוריים לתגליות. הספר שלפנינו הוא הדו"ח המלא שהוציא וינסאן על חפירות אלה. מבין ההישגים המדעיים ראוי להזכיר את תיעודה המלא והמדויק של ניקבת השילוח, המשמש אותנו עד היום הזה. זיהוי מכלול של כלי חרס מצוירים, ותיארוכם המדויק לאלף השלישי לפסה"נ, קבע סופית שבגבעה זו שליד המעיין מצויים השרידים הקדומים ביותר בסביבה, ולכן אין ספק שיש לזהות כאן את עיר דוד המקראית.
מכון מגלי"ם - המכון הגבוה ללימודי ירושלים
מאת: נעמה וילוז'ני
תיאור: כיצד דימו לעצמם יהודי ארץ־ישראל ויהודי בבל את השדים בשלהי העת העתיקה? מה הייתה צורתם הפלסטית של השדים, זכרים ונקבות, ובאילו אמצעים יצרו אותם יהודי התקופה? עד כמה הושפעו היהודים מאמנות הסביבה? מה בין האיסור לעשות פסל ותמונה בהלכה היהודית לבין הציורים הנועזים שעל קערות ההשבעה הארמיות מבבל? ומדוע צורת הביטוי החזותית של המאגיה בבבל שונה מזו שבארץ־ישראל? על שאלות אלה ואחרות מנסה ספר זה, על אמנות יהודית אחרת, לענות. אמנות שוליים נסתרת זו, המוצגת על לוחות מראה שנעשו להגנה מפני עין הרע, על לוחיות קמע ועל קערות השבעה ששימשו בעשייה המאגית, היא צוהר ייחודי אל העולם המרתק של המאגיה היהודית בבבל ובארץ־ישראל בתקופת התלמוד. חלקו הראשון של הספר דן בסגנון האמנותי וברקע האיקונוגרפי של הציור על חפצים מאגיים יהודיים מארץ־ישראל ומבבל. חלקו השני עוסק בקשר שבין הציורים ובין הטקסטים המאגיים על אותם החפצים ובשאלת היסוד: מהי אמנות מאגית ומה מקומה בעולם המושגים היהודי בתקופת התלמוד? בסופו של הספר קטלוג מפורט של הממצאים הארכאולוגיים שעליהם ביססה המחברת את מחקרה.
יד יצחק בן-צבי
מאת: עודד ליפשיץ
תיאור: קנקנים בגדלים שונים ובמגוון צורות היו בשימוש נרחב בכל רחבי העולם הקדום. לסוג זה של כלי חרס היה תפקיד חשוב בהובלת התוצרת החקלאית הנוזלית (כמו יין ושמן) ובאחסונה. לתוצרת זו היה מקום מרכזי בחקלאות, בכלכלה, בסחר ובתזונה של בני אדם במזרח הקדום. קנקני האגירה הסגלגלים, האופייניים ליהודה לאורך זמן, הם חלק ממשפחה גדולה וענפה זו של קנקנים. משלהי המאה הח' ועד שלהי המאה הב' לפנה"ס, הוטבעו טביעות חותם על רבות מידיות הקנקנים האלה. בצד מערכת זו פעלו ביהודה מערכות 'אד-הוק' של טביעות חותם.
מאפייניה של מערכת מנהל שבמרכזה קנקנים מוטבעים מוכרים במקומות רבים במזרח הקדום, ובפרקי זמן ארוכים. החידוש הוא בהיקף הגדול, בגיוון, בהמשכיות וברציפות של כ-600 שנה במנהל הקנקנים ביהודה. פרק זמן זה חופף את תקופת היותה של יהודה ממלכה וסאלית ופחווה בשלטון האימפריות הגדולות ששלטו במזרח הקדום. עובדה זו חשובה להבנת ההיסטוריה של ממלכת יהודה בעידן האימפריות האשורית, המצרית, והבבלית, ולאחר מכן לתולדותיה של פחוות יהודה בשלטון בבל, פרס, בית תלמי ובית סלווקוס.
בספר זה נפרס מכלול הנתונים על מנהל הקנקנים ביהודה, מוצע הסבר לקיומו לאורך 600 שנות השיעבוד של יהודה לאימפריות הגדולות ומוצג שחזור מפורט של מערכת המנהל ביהודה בשלהי ימי הבית הראשון ובמרבית ימי הבית השני. על רקע זה מציע המחבר בחינה מחודשת של תולדות יהודה בתקופה ארוכה זו, שפרקים מרכזיים בה מוארים באור חדש.
יד יצחק בן-צבי
מאת: ינון שבטיאל
תיאור: הספר מקלטי מצוקים ומערכות מסתור בגליל בתקופה הרומית הקדומה הוא פרי עבודה רבת שנים של ד"ר ינון שבטיאל במרחבי הגליל, בה שולבו מחקר היסטורי, ארכיאולוגי וספלאולוגי (מערנות). המחבר מציג תיעוד ותיאור של כל האתרים שנמצאו עד כה בגליל בהם התגלו חללים תת-קרקעיים שנחצבו והוכשרו על ידי יהודים לצורך מציאת מקלט ומסתור במהלך התקופה הרומית הקדומה בארץ ישראל. בספר ימצא הקורא השענות על שניים מחיבוריו של יוסף בן מתתיהו, "המלחמה היהודית" ו"חיי יוסף", שמכוונת לאפשרות שהאוכלוסייה היהודית בגליל הייתה זו אשר הכשירה שני סוגים של חללים תת-קרקעיים לשימושם בעתות מצוקה: האחד קיבל במחקר את המונח 'מקלטי מצוקים' והשני 'מערכות מסתור'. במהלכו של מחקר השדה הרחב, שנעשה על ידי המחבר, ומתואר ומתועד באופן מלא בספר, הסתבר שהשיטה הראשונה מעידה על הכשרתן של מערות טבעיות שנפערו בראשי צוקים תלולים, שלרובן הגדול התאפשרה ההגעה רק באמצעות שימוש בחבלים, או בגלישה, או בטיפוס אלפיני. בתוך המקלטים התגלו ממצאים רבים ששפכו אור על השימוש הנרחב בהם בתקופה הרומית הקדומה. השיטה השנייה בה נקטו יהודי הגליל, במקומות בהם לא היו צוקים תלולים, הייתה חציבה של מערכות מסתור לתת הקרקע. גם כאן הובאו בספר עדויות וממצאים המוכיחים שברבים משרידיו של היישוב היהודי בגליל, שאותו מתאר בהרחבה יוסף בן מתתיהו, התגלו מערכות מסתור מסוגים שונים. בעקבות מחקרן של מערכות המסתור האלה התברר שהן דומות למערכות המסתור שהתגלו בשפלת יהודה. בספר ימצא הקורא תוכניות, איורים ותמונות של החללים התת-קרקעיים, משני הסוגים וכן נשזר בו הקשר בין השימוש בחללים אלה בתקופות המצוקה שידעו היהודים בגליל, לאורך כל התקופה הרומית הקדומה, ובעיקר בתקופת מרד החורבן.
הקיבוץ המאוחד
מאת: נתן אידלין
תיאור: נתן אידלין, יליד חיפה ואיש 'השומר הצעיר', נמנה עם מייסדי קיבוץ רבדים בשפלה, שהוקם מחדש לאחר נפילת 'הגוש' ב-1948. היה זה מבחינתו הגשמת חלום והוא נתקשר למקום בכל נימי נפשו. הוא מיטיב לתאר קשר זה בין האדם לנוף מולדתו, ברגישות רבה ובצורה מקורית ומאוד משכנעת. לזכותו נזקף גילוי תל מקנה הסמוך לקיבוץ וזיהויו עם עקרון המקראית. הזיהוי אומת בחפירה שיטתית של התל, שבמהלכה נתגלה בו אחד ממרכזי הפקת שמן הזית הגדולים ביותר במזרח הקדום.
הוצאת ספרים אריאל
מאת: שמואל ורגון
תיאור: באסופת מאמרים זו כונסו מאמרים שפורסמו בבמות שונות החל בשנות השבעים של המאה העשרים וכלה בעשור הראשון של המאה העשרים ואחת. המאמרים מוינו למדורים שונים: מאמרים בספר ישעיה, מאמרים בשאר ספרי המקרא, היסטוריה והיסטוריוגרפיה. המאמרים באסופה זו מובאים בנוסח מעובד, מתוקן ומעודכן. נעשה מאמץ לעדכן את הספרות המדעית, שהקורא מופנה אליה בהערות השוליים של המאמרים. בנוסח המחודש הופנו הקוראים למקורות ולמחקרים שפורסמו בינתיים במהדורה חדשה או במהדורה מתורגמת.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: נחום אברהם
תיאור: ריקים ופוחזים, זבים ומצורעים, הומוסקסואלים וטרנסקסואלים, זונות וקדשות נפלטו פיזית או  אידאולוגית־הכרתית מן החברה הישראלית בתקופת המקרא, ונהפכו ליסוד נטול כל סטטוס – אף לא זה המוקנה למעמד הנמוך בחברה. חוסר כול, מחלה חשוכת מרפא, סטיגמה חברתית שלילית, או עבֵרות ופשעים נגד החברה, הם שגרמו לתופעה זו. האנשים האלה, יחידים או קבוצות, מצאו את עצמם בשולי החברה, במצב לימינאלי. בספר הזה מתוארים אנשי השוליים תיאור מקיף ולכיד, מתוך חתירה לבדוק את מצבם החברתי־המשפטי בחיי היום־יום. נחשפים בו תבניות ותהליכים חברתיים, וכן המחשבות, הדעות והאמונות המסתתרות מאחורי התהליכים האלה. הכול באמצעות שיטות מחקר אנתרופולוגיות והשוואות טיפולוגיות לעמי המזרח הקרוב הקדום. בכותרת הספר 'אנשי שוליים בתקופת  המקרא' כתב המחבר במכוון 'בתקופת המקרא' ולא 'במקרא' כדי להבהיר, שאין בכוונתו לתאר את אנשי השוליים כמו שביקשו סופרי המקרא לתארם, אלא כמו שנראו בעיני החברה המוּבנֵית, מצד אחד, ובעיני עצמם, מצד אחר, בתקופה המכונה 'תקופת המקרא'.
מוסד ביאליק
מאת: יוסף גרפינקל, סער גנור, מייקל היזל
תיאור: ‫ זהו סיפורה של גבעה טרשית בעמק האלה, שזכתה לשם המסתורי "חורבת קיאפה". מעקב אחר שוד עתיקות ותצפית מקרית עליה הובילו לאחד הגילויים הארכיאולוגיים המסעירים ביותר בשנים האחרונות. חמש שנות חפירה באתר חשפו עיר מרשימה המוקפת מערך ביצורים יוצאי דופן בעוצמתם, אך דווקא עשרה חרצני זיתים שרופים הם שהוכיחו מעל לכל ספק: מדובר בעיר מבוצרת שהתקיימה לפני כ-3,000 שנה, כלומר בתקופה שאותה מייחס המחקר לדוד המלך. גילוי זה גרם לסערה בעולם הארכיאולוגיה. שכן, בעוד המקרא מרומם את דמותו של דוד המלך, הרי שהמחקר של השנים האחרונות, שהושפע מאופנה אירופית מינימליסטית, נוטה להמעיט בחשיבותו ובגודל ממלכתו, בעיקר משום היעדר ממצאים בשטח. על רקע זה יש להבין את חשיבות הספר, המציג לקהל הרחב עקבות ממשיים לקיומו של דוד המלך בדמותה של העיר המקראית שעריים, היא "חורבת קיאפה". הספר פותח את השער לעולם הארכיאולוגיה המרתק, המשלב היסטוריה, ממצאים ייחודיים ופרק חשוב בתולדות עם ישראל. (מעטפת אחורית).
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: אלי שילר
תיאור: "קרדום - דו ירחון לידיעת הארץ" הוא כתב העת הוותיק ביותר לידיעת הארץ. מרבית החוברות מוקדשות לנושא מרכזי והן משמשות מעין מדריך שלם וייחודי לאתרים המתוארים.המאמרים הכתובים ברובם ע"י חוקרים מן השורה הראשונה, מוגשים בלשון בהירה, ובאופן השווה לכל נפש, והם מלווים באיורים ובתצלומים רבים.החוברות מהוות כלי עזר ראשון במעלה בחוגים לידיעת הארץ ולכל העוסקים בלימוד ארץ ישראל ועברה.
הוצאת ספרים אריאל
מאת: אלי שילר, יעקב גורן
תיאור: "קרדום - דו ירחון לידיעת הארץ" הוא כתב העת הוותיק ביותר לידיעת הארץ. מרבית החוברות מוקדשות לנושא מרכזי והן משמשות מעין מדריך שלם וייחודי לאתרים המתוארים.המאמרים הכתובים ברובם ע"י חוקרים מן השורה הראשונה, מוגשים בלשון בהירה, ובאופן השווה לכל נפש, והם מלווים באיורים ובתצלומים רבים.
החוברות מהוות כלי עזר ראשון במעלה בחוגים לידיעת הארץ ולכל העוסקים בלימוד ארץ ישראל ועברה.
הוצאת ספרים אריאל
מאת: ארתור סג"ל
תיאור: בהקדמה לספרו מציין המחבר את מהותו של התאטרון לפי הבנתו ומסביר שלנושא יש שני פנים: התאטרון כמבנה ארכיטקטוני והתאטרון כמוסד תרבותי.
פרופ' סגל מציג את שני הפנים האלה כפי שבאו לידי ביטוי במרחב הגיאוגרפי של ארץ ישראל וערביה בפרק הזמן שבין המאה הראשונה לפני הספירה ועד המאה השלישית לספירה.
בספר סקירה נרחבת של אתרי תאטראות רומיים רבים בארץ ישראל וערביה וכן צילומים רבים, שירטוטים ומפות.
מוסד ביאליק
מאת: מוזס י' פינלי
תיאור: תמונה בהירה, חדשנית ומעניינת של החברה היוונית בתקופת הומרוס, השואבת מן ה"איליאדה" וה"אודיסיאה" ומן המחקרים האחרונים בארכיאולוגיה ובאנתרופולוגיה.
אחד הספרים החשובים ביותר על העת העתיקה שהתפרסם בשנת 1954 ומאז הודפס 15 פעמים לפחות, תורגם לעשר שפות לפחות, צוטט, נידון והותקף במאמרים ובספרים רבים.
בשנת 1977 הופיע המהדורה השנייה של הספר, והמחבר כתב לה הקדמה וצירף לה שני נספחים ומאמר ביבליוגרפי.
הספר משמש מופת ונקודת מוצא להיסטוריונים חברתיים ורעיוניים של כל התקופות.
מוסד ביאליק
מאת: שלום זמירין
תיאור: במחקרו זה מגולל זמירין את תולדות ימי מלכותו של יאשיהו מלך יהודה ואת נסיבות הרפורמה המדינית והרוחנית שלו.
מוסד ביאליק
מאת: עודד בוסתנאי
תיאור: בספר זה מוגש לקוראים מחקר מקיף על ראשיתן של גלויות ישראל ויהודה באשור ובבל: היקף ההגליות מישראל ומיהודה; מעמדם החברתי של הגולים, מצבם הכלכלי וארגונם הפנימי; הקשר האתני-הלאומי והדתי של אוכלוסיית ממלכות ישראל ויהודה, ליהודים בתקופת שלטון פרס ויוון.
התיאוריות השונות והמנוגדות בסוגיות אלו, גרמו "מהומה, ומבוסה ומבוכה" (ישעיה כ"ב 5) בשדה המחקר בנושא, ומכאן החשיבות הנודעת לבחינה שיטתית של הסוגיות הנ"ל.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: אריה ש. איסר, מתניה זהר
תיאור: הספר סוקר את שינויי האקלים שאירעו במשך ההיסטוריה של המזרח התיכון. מסקירה זו מתברר שבתקופות חמות תכפו הבַּצָרות שהביאו לנטישת החקלאות ולפלישות של שבטי המדבר ואילו בתקופות הקרות, שהיו גשומות, חלה פריחה של האזור והתפשטות ארץ המזרע לספָר המדברי. בכמה מקרים האקלים הקר הביא לפלישת עממים מהצפון שם הורעו תנאי המחיה. אלו הביאו את תרבויות הנחושת, הברונזה והברזל.
הספר פותח בתיאור המהפכות שחלו בהבנת חוקרי ההיסטוריה את תפקיד שינויי האקלים על ההיסטוריה של האזור. בהמשך הקורא עומד על הרקע המשותף לכל תרבויות ארצות המקרא בתפישת מושג "המים הקדמונים" כרקע לסיפורים המתארים את בריאת העולם.
בספר פרקים הדנים בתנאי האקלים בתקופות בהן החלה ההתגבשות של שבטי העברים לעם. עקב הידע החדש על שינויי האקלים ועל השפעתם על ההיסטוריה מוצגות מקבילות בין סיפורי המקרא לתנאים הסביבתיים שניתן לשחזרם. המסקנה היא שלשינויים הייתה השפעה על נדידת האבות, יציאת מצרים, הנדודים במדבר סיני והתנחלות הקבע שלהם בארץ כנען עם שיפור האקלים ולפריחה הכלכלית בתקופות הבית הראשון והשני.
התחממות אקלימית החלה בסוף התקופה הביזנטית ותחילת התקופה הערבית. בעקבותיה הִצחיח האזור, החלה פלישת דיונות חול לשפלת החוף ונטישת הערים בספר המדבר.
כרמל
מאת: יאיר זקוביץ
תיאור: בשעות קשות לישראל, בין מבית ? התגברות העוול החברתי, ובין מחוץ ? הרס וחורבן מעשה ידי אויב, ייעורו לעתים הנביאים לבטא משאלת לב, לשורר דברים טובים, דברי ניחומים, לחלום ולחזות לעיר ירושלים אחרית הימים מופלאה של שלום ושלווה, של צדק ורווחה, של נביעת אורה ורוב טוב אל ירושלים וממנה, של הרמוניה גמורה בין אדם לאלוהיו המנהיג בצדק את עירו ואת ארצו, את עמו ואת עולמו.
מחזונות הנחמה לאחרית הימים, המאירים זעיר פה זעיר שם את שמיה של ספרות המקרא, מביא ספר זה שבע נבואות לעתיד נפלא לעיר ירושלים, ומברר לקורא את תוכנן ואת צורתן, אף את הדרך שבה שואבים הנביאים ממסורות העבר ועושים אותן לבנים לבניין חזון העתיד שהיא בבחירה ראשית חדשה, טובה לאין ערוך מזו הראשונה.
פרופסור יאיר זקוביץ הוא ראש הקתדרה למקרא על שם האב טקצ´י אוצקי באוניברסיטה העברית בירושלים. תחומי הוראתו ומחקרו הם המקרא כספרות, מחשבת המקרא והפרשנות היהודית הקדומה למקרא.
בין ספריו: שמשעון (תשמ"ב), על תפיסת הנס במקרא (תשמ"ז), מבוא לפרשנות פנים-מקראית (תשנ"ג), דוד - מרועה למשיח (תשנ"ה), מקראות בארץ המארות (תשנ"ה), כן פירושים למגילת רות (תש"ן) ולשיר השירים (תשנ"ב) בסדרת מקרא לישראל.
הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה
מאת: יוחנן אהרוני
תיאור: כתובות ערד הן אוצר אפיגראפי עשיר ויחיד במינו. חשיבותן של הכתובות לא רק בגלל רבגוניותן - הן כוללות תעודות מדיניות, מנהלתיות ופולחניות כאחת - אלא גם בזכות תאריכיהן השונים.
לספר שני חלקים עיקריים, כתובות עבריות וכתובות ארמיות, והוא רצוף בתצלומי הכתובות ובתצלומיהם של עוד ממצאים שנמצאו בחפירות.
מוסד ביאליק
מאת: מיכאל אבן-ארי, לסלי שנן, נפתלי תדמור
תיאור: ספר זה מביא סיכום מפורט של מחקר מדעי, שנערך במשך עשרים שנה בנגב, כדי לגלות את אפשרויות הקיום היישובי במדבר.
המחקר הוא פרי עבודה משותפת ומרוכזת של מומחים במקצועות היסטוריה, ארכיאולוגיה, גיאולוגיה הידרולוגיה, בוטניקה, זואולוגיה וחקלאות. הנגב בכללותו מתואר בו כיחידה אחת של נוף, היסטוריה, חיי אדם, צמח ובעלי חיים. החוקרים עקבו אחר דרכי היישוב ועיבוד האדמה המדברית בעבר הרחוק, ותוצאות המחקר שימשו יסוד לפיתוח החקלאות היהודית המשגשגת ברחבי הנגב.
מוסד ביאליק
מאת: יעקב גורן
תיאור: הספר "קווים לתולדות ישראל בתקופת התנ"ך" כשמו כן הוא: לא קיצור תולדות ישראל ולא תולדות האמונה הישראלית, כי אם ציון כמה קווי יסוד המייחדים את ההיסטוריה של עם ישראל בהשוואה לתולדותיהם של עמים ותרבויות אחרות.
יעקב גורן, איש המחקר ההיסטורי, רואה בתנ"ך את המקור החשוב והמפורט ביותר להכרת תולדות עם ישראל בימי קדם. וכחוקר הוא מבקש לעמוד על אמינותם של המקורות העומדים לרשותו, ורק לאחר מכן למצוא דרכים לתאם בין מה שנתברר לו מפיהם, לבין עובדות ואמיתות ממקורות אחרים. מבחינה עקרונית רואה המחבר שוויון ערך בין תוצאות בדיקת מקורותיו התנ"כים, לבין אמיתות מפורסמות וידועות ממקורות אחרים, כגון ארכיאולוגיה או אנתרופולוגיה.
הספר אינו בא לשרת הכרה דתית או העדפה לאומית, ורק בכמה נושאים הוא עומד על קוצר דעתם של חוקרים עקב הכרתם הדתית והעדפתם הלאומית. גורן מדגיש את הספק בדבר יכולתם של חוקרים שאינם חיים את השפה העברית, להגיע להבנה, פרשנות והבחנה מלאים של המקור התנ"כי.
יעקב גורן, דוקטור בהיסטוריה של עם ישראל. חלק את זמנו בין חקר תנועת העבודה הציונית לבין חקר המקרא. משמש עמית מחקר ביד-טבנקין, המכון לחקר תנועת העבודה והתנועה הקיבוצית; במסגרת זו פרסם ביוגרפיות של ישראל בן יהודה, ברל רפטור, דב הוז וארתור רופין. ערך לפרסום והקדים מבוא לעדויות שגבו ח"נ ביאליק וחבריו בקישינוב למחרת הפוגרום שהתחולל ב – 1903.
הקיבוץ המאוחד
מאת: משה ענבר
תיאור: סיפור האספה בשכם (יהו' כד, א-כח) הוא יצירה ייחודית, חידתית, שעוררה את סקרנותם של חוקרי המקרא מתחילת המחקר.
יצירה ספרותית מובהקת יש כאן, שחוברה על סמך כתובים מקראיים קודמים בהשפעת התפיסות והמציאות של זמנו של המחבר. הדעת נותנת שהיצירה נתחברה בתקופת הגלות או לאחריה.
מוסד ביאליק
מאת: חנוך רביב
תיאור: הספר מביא תיאור שוטף של החברה בממלכות ישראל ויהודה במהלך כשלוש מאות וחמישים השנים שלמן פילוג המלוכה (930 לפנה"ס בקירוב) ועד חורבנה של ממלכת יהודה בידי הבבלים (586 לפנה"ס).
מוסד ביאליק
מאת: חיה כץ
תיאור: ספר זה מביא לראשונה תמונה מפורטת של ההיבטים השונים בכלכלת ממלכת יהודה החל מן המאה הט' לפנה"ס ועד לראשית המאה הו' לפנה"ס, וזאת בהסתמך על הנתונים המקראיים והממצא הארכיאולוגי. ממצאים אלו מנותחים לאור מודלים שונים העוסקים בחקר הכלכלה הקדומה, ומהווים את הבסיס ליצירת דגם, אשר מתאר ומסביר את אופייה של הפעילות הכלכלית בממלכת יהודה.
הספר עוסק בהרחבה בניתוח הפעילות המסחרית בממלכת יהודה הן ברמה האזורית והן ברמה הבין-לאומית. כן עולים לדיון נושאים כגון: שאלת מקומם של ענפי הייצור השונים בכלכלת הממלכה, מידת מעורבותו של המשק הממלכתי בקביעת המדיניות הכלכלית והשפעת פעילותן של המעצמות השונות ובראשן אשור על כלכלת ממלכת יהודה.
חשיבותו של הספר אינה נובעת רק מעצם יצירת הסינתזה בין מרכיבי הכלכלה השונים. יש למחקר זה השלכות גם ביחס להיבטים החברתיים והמדיניים של ממלכת יהודה, נושאים הנמצאים כיום בחזית המחקר של תקופת המקרא.
יד יצחק בן-צבי
מאת: ארתור סג"ל
תיאור: (מתוךההקדמה:) שבטה העתיקה נבחרה ע"י המדור הקלאסי של המגמה לארכיאולוגיה באוניברסיטת בן - גוריון בנגב, באר שבע, כיעד למחקר ארוך טווח שנושאו: 'העיור והארכיטקטורה בנגב בתקופה הביזנטית'. הבחירה נפלה על שבטה משום שהיא השמורה והנוחה ביותר לגישה בין הערים הביזנטיות בנגב, ואף טרם נחקרה חקירה של ממש. שבטה נבנתה ברובה בתקופה הביזנטית והיא מצטיינת בשל כך, באחידות סגנונית בכל הנוגע לשיטות הבניה, סוגי המבנים והעיטור הארכיטקטוני...".
הוצאת ספרים אריאל
מאת: אלי שילר
תיאור: (מתוך ההקדמה:) "מסגד אל אקצא הנו מעצם טבעו 'נושא קשה לפיצוח', ובניגוד לבנינים המונומנטלים האחרים בירושלים וסביבתה, לא קיימת עבודה מסכמת בנושא זה, ואין אחידות דעות בין החוקרים על תולדות המבנה לתקופותיו ופרטיו הארכיטקטונים.
עיקר העבודות שפורסמו על אל אקצא הן בעלות אופי מדעי צרוף והן מתרכזות בסוגיה זו או אחרת של המבנה, ואף אלו מצויות בספרים בשפות לועזיות שאינן בדרך כלל בהישג ידו של הקורא...
בעבודה הנוכחית נעשה נסיון ראשון לסכם בצורה שיטתית את הידוע על מסגד אל אקצא בשפה בעברית...".
הוצאת ספרים אריאל
מאת: גדעון פוקס
תיאור: עיר ימים רבים היא אשקלון, אחת הערים העתיקות ביותר בארץ - ישראל, ואולי הקדומה בערי החוף. ספר זה בוחן את תולדותיה ואת פניה השונות של העיר וסביבותיה בתקופה ההלניסטית והרומית, מתוך הסתמכות על מקורות עתיקים (פגניים, יהודיים ונוצריים), כתובות, מטבעות, פפירוסים וממצאים ארכאולוגיים. פרט להיסטוריה הפוליטית, מתייחס המחבר גם לדמותה התרבותית של העיר (אשר כמה מבניה יצא שמעם למרחוק), לכלכלת העיר והתחום החקלאי שמסביבה, לאלים ולפולחנים השונים שרווחו בה, וכן לדרכים העתיקות שחצו את תחומה וחיברוה לשאר חלקי הארץ. כמו כן עוסק הספר ביחסים האמביוולנטיים שהיו לתושבי אשקלון עם שכניהם היהודים, בקהילה היהודית שישבה בה, ובכלל זה הטבח של כל יהודי אשקלון בזמן המרד הגדול.
המחבר הוא איש החוגים ללימודי ארץ - ישראל ולתולדות ישראל באוניברסיטת חיפה.
יד יצחק בן-צבי
מאת: בנימין מזר
תיאור: בספר מבחר ממחקריו ההיסטוריים של פרופ' בנימין מזר המבוססים על המקרא, על תעודות אפיגראפיות, על תוצאות המחקר הארכיאולוגי ועל מסקנות הנובעות מן המחקר הגיאוגראפי-היסטורי. המחקרים דנים בפרשיות חשובות בתולדות ישראל וארצו למן המאה התשע-עשרה לפנה"ס ועד סמוך לסוף השלטון התלמיי בארץ ישראל.
מוסד ביאליקהחברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה
מאת: יצחק מייטליס
תיאור: הדיון על מהימנות ההיסטורית של התנ"ך מתנהל כבר מראשית תקופת ההשכלה באירופה. ראשוני הארכיאולוגים של ארץ-ישראל ראו בפרקים ההיסטוריים של התנ"ך שיקוףשל אמת היסטורית, אולם השלהי המאה העשרים החלו חלנשב רוחות חדשות- ישנות מכיוון האונברסיטאות באירופה שנטו לבטל את הערך ההיסטורי של חלק גדול מסיפורי המקרא.
חיבור זה בא להציג בכלים ארכאולוגיים את העימות בין המקרא לארכאולוגיה.
ניתוח מחודש ועדכני של הממצא הארכאולוגי ושל הנתונים ההיסטוריים מצביע על כך שאין סתירה מהותית בין שני התחומים.
מטרת הספר לקרב את הארכיאולוגיה ללומדי התנ"ך ולהציבה ככלי עזר ראשון להבנת הריאליה המקראית, ובד בבד להציב את התנ"ך במקומו הראוי, המפיח רוח חיים בממצא הדומם.   
הוצאת ראובן מס בע"מ, ירושלים
מאת: אברהם פאוסט
תיאור: החברה הישראלית בתקופת המקרא מוכרת לנו בעיקר דרך ביקורתם החברתית החריפה של הנביאים. ואכן, בעקבות המקורות הכתובים זכתה חברה זו למחקרים רבים. בספר זה מוצג לראשונה ניתוח מקיף של החברה הישראלית בתקופת המלוכה המתבסס בעיקר על העדות הארכאולוגית וניתוח תוך שימוש בשיטות מחקר מתחומים שונים, כגון אנתרופולוגיה, כלכלה, גאוגרפיה, ועוד, כאשר המידע ההיסטורי משולב בתוך פסיפס זה.
יד יצחק בן-צבי
מאת: מאיר מלול
תיאור: שני היבטים עיקריים לספר זה, ובשניהם יש מן החידוש: היבט התכנים והיבט הגישה והמתודה המיוחדות ששימשו בניתוח המקורות שמהם נידלו תכנים אלה. בתחום התכנים, מעטים הם חוקרי המקרא ותרבויות המזרח הקדום המייחדים תשומת לב רבה כל כך להיבטים משפטיים וחברתיים של תרבויות אלה, ובייחוד לא רבים הם בעברית המחקרים בתחומים אלה, ואין בנמצא ספר עברי מקיף בנושאי חברה, משפט ומנהג. אשר על כן, ספר זה נועד להסב את תשומת לבו של הקורא הישראלי לנושאים אלה ולהעמידו על קיומם במסגרת חקר המקרא ותרבויות המזרח הקדום. אף בהיבט הגישה המיוחדת המיושמת פה מוצעים כיווני מחקר ומחשבה שונים מהמקובל, שרק בשני העשורים האחרונים מתחילים להנץ ציץ ולהוציא פרח במחקר. עיקרם של כיוונים אלה הוא בגישה הומניסטית ומולטי-דיסציפלינרית לחקר התרבויות ששרדו בעדויות כתובות ובלשונות שחלקן מתות זה מאות שנים, ובשאיפה לתפוס תרבויות אלה באופן הוליסטי ובמושגיהן הן. גישה זו קוראת ליישומם של כלי חשיבה וניתוח השאולים מדיסציפלינות מדעיות רבות, ובעיקר מתחום מדעי החברה – אנתרופולוגיה וסוציולוגיה.
כל אחד מארבעה עשר פרקי הספר מבטא באופן זה או אחר את שני ההיבטים הללו ותורם בדרכו למאמץ לשרטט תמונה הוליסטית ותלת-ממדית של תרבויות המזרח הקדום, ובכללן התרבות הישראלית בתקופת המקרא. הפרקים סדורים בשלושה שערים: שער החברה, שער המשפט ושער המנהג. נכללים בהם נושאים רבים ומגוונים, כגון משמעותו החברתית של הביטוי ``מחזיק בפלך`` (שמואל-ב ג, 29); סוגיית תכנון המשפחה ותכנון האוכלוסייה במזרח הקדום; תפקידו ומעמדו של השושבין בטקסי הנישואים במזרח הקדום; מנהגי שבועה, ובמיוחד מנהג השבועה בירך ובנגיעה באברי המין; הטבעת רגלי אסופים בטין לציון איסופם ואימוצם; הביאה ומקומה בחתימת הנישואים בעולם הקדום; וכן דיונים מפורטים במבחר ביטויים ומושגים בעלי מטען משפטי-טכני הפזורים בסיפורת המקראית ובמקורות המזרח הקדום לסוגותיהם.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: יהודה אליצור
תיאור: הספר הוא אסופת מאמרים מאת פרופ' יהודה אליצור ז"ל, המדגימה את דרכו הייחודית בחקר המקרא ובהבנת העולם המקראי. דרך זו משלבת בין אמונה, חשיבה עצמאית ומחקר עדכני.
הכנת הקובץ החלה בחיי המחבר ובהנחייתו, והוא שהתווה את המבנה הבסיסי של הספר. תלמידו ד"ר עמוס פריש ובנו ד"ר יואל אליצור בחרו את המאמרים שכונסו בקובץ, חילקו אותם לשערים, הוסיפו מראי מקום, ציונים ביבליוגרפיים, ועדכון גיאוגראפי וארכיאולוגי. רוב שערי הקובץ מלווים את המקרא בהיבט היסטורי מתקופת האבות ועד לאחר חורבן בית ראשון. שער מיוחד מוקדש להבנת נבואותיהם של נביאי הכתב על רקע מאורעות זמנם, שני השערים האחרים עוסקים במחשבת המקרא ובגיאוגראפיה ההיסטורית של ארץ ישראל.
את הקובץ פותח המאמר "אמונה ומדע בפרשנות המקרא – עקרונות, תחומים ומגמות", שבו מציג המחבר את משנתו העקרונית בשאלה כיצד ללמוד וללמד תנ"ך בימינו. האמונה באמיתות המקרא היא נר לרגלו. עם זה חייב, לדעתו, פרשן בן ימינו "לבחון את הדברים לאור מצב הידיעות בימינו" בכל תחומי הידע האנושי. המחבר מסביר את התנגדותו ל"ביקורת המקרא" מיסודם של החוקרים הגרמנים הפרוטסטנטים וסבור כי ביסודה עומדת כפירה באמת המקראית, כדבריו: "לא המתודה קובעת, כי אם האקסיומה המונחת ביסודה. […] הקריטריון היחיד המבדיל בין גישה מדעית היוצאת מן ההנחה של מסורת ואמונה, ובין גישה מדעית הצומחת מאקסיומה של כפירה, הוא אחד בלבד ואין אחר! אמת."
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
הצג עוד תוצאות