נמצאו 791 ספרים בקטגוריה
לכל הספרייה
תיאור: 'עיונים בתקומת ישראל' הוא כתב עת מדעי רב-תחומי של מכון בן-גוריון.
כרכיו מתפרסמים בשתי סדרות, מאסף שנתי ו'סדרת נושא', ומגישים לקוראים מחקרים ומסות על התהליכים שכוננו את החברה היהודית המודרנית ועיצבו את ההתפתחות של החברה והמדינה בישראל
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב
תיאור: 'עיונים בתקומת ישראל' הוא כתב עת מדעי רב-תחומי של מכון בן-גוריון.
כרכיו מתפרסמים בשתי סדרות, מאסף שנתי ו'סדרת נושא', ומגישים לקוראים מחקרים ומסות על התהליכים שכוננו את החברה היהודית המודרנית ועיצבו את ההתפתחות של החברה והמדינה בישראל
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב
תיאור: 'עיונים בתקומת ישראל' הוא כתב עת מדעי רב-תחומי של מכון בן-גוריון.
כרכיו מתפרסמים בשתי סדרות, מאסף שנתי ו'סדרת נושא', ומגישים לקוראים מחקרים ומסות על התהליכים שכוננו את החברה היהודית המודרנית ועיצבו את ההתפתחות של החברה והמדינה בישראל
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב
מאת: מולי ברוג
תיאור: מחקר חלוצי המציע התבוננות רב-תחומית: היסטורית, חברתית, אמנותית ונופית בהר הזיכרון כ'מרחב מקודש' עבור החברה הישראלית. הספר מתאר את הלבטים והמאבקים סביב הקמתו, עיצובו ומסריו של יד ושם (1942–1996), כביטוי לקושי שהתעורר בארץ להנציח באופן ציבורי-ממלכתי טרגדיה שהתרחשה בגולה. עיצוב זיכרון האסון הלאומי כ'שואה וגבורה' יצר מתח תרבותי מרתק בין אופן הנצחת כלל הנספים, לבין הפרטיזנים ומורדי הגטאות שנפלו תוך כדי קרב ובינם לבין מושא הגבורה במולדת – חללי מערכות ישראל. לכל אלה ניתן ביטוי חזותי בהנצחה המוזיאלית והמונומנטלית בהר הזיכרון. המעקב אחרי השינויים שחלו במכלול ההנצחה ביד ושם והניתוח הסמיוטי שלהם, חושף את המהפך שחל בתודעת השואה בישראל, כך שיותר משקיבלה השואה משמעות מהישגי המדינה, היא מהווה כיום נקודת מבט מרכזית בפרשנות של התנהלותה. תוצאות המחקר חשובות לא רק למי שמתעניין במוזיאולוגיה ובהנצחת השואה, אלא גם לכל מי שמבקש להבין את מהות השינויים התרבותיים הגלובליים העוברים על החברה המערבית בכלל והישראלית בפרט ועל תפקידו של העבר ככלי להבנת המציאות.
הוצאת אוניברסיטת בר אילןכרמל
מאת: יאיר זלטנרייך
תיאור: המערך החינוכי מילא תפקיד משמעותי במיוחד בעיצובם של האדם העברי החדש והחברה היישובית העברית בארץ־ישראל. ואכן, תולדותיו נבחנו לאורך השנים תוך התמקדות במגוון היבטים שונים: יחסי עצמה; הצבת מטרות וערכים; עיצוב זהויות ומשמעויות תרבותיות. ואולם, דומה שהמורים והמחנכים עצמם, שהיו אלו שעמדו במרכזה של המערכה ואשר חוללו אותה בפועל, נותרו עד עתה בצל מבחינה מחקרית. ספר זה מבקש להציע מענה חלקי להיעדרות זו של אנשי החינוך עצמם משדה המחקר. הספר עוסק בעשורים הראשונים של החינוך העברי המודרני בארץ־ישראל, תוך התמקדות במרחב החינוכי שהתקיים במושבות הגליל, ובמספר היבטים עיקריים: דמותו של המחנך עצמו; המחנך נוכח סביבתו המקצועית; ודמותו נוכח המרחב החברתי והגאוגרפי שבהם פעל. היבט נוסף הנדון בספר הוא המעשה החינוכי עצמו, ששם לו למטרה לעצב את ילדי המושבות כעברים מודרניים, זקופי קומה ואנשי עמל, תוך מאבק מתמשך בתפיסות עולם שמרניות. בהתאם לכך, עוסקים חמשת חלקי הספר בהקשר ההיסטורי שעל רקעו התרחשו התופעות הנדונות; בדמותו של המורה; בבית הספר כמרחב פעילות; בעשייה החינוכית עצמה; ולבסוף במאבק בין דת לחילוניות, שבית הספר ושדה החינוך היוו זירת התמודדות מרתקת ביניהם. תרומתו הייחודית של הספר היא בשאלות החדשות שהוא מציב, המשליכות על מכלול תולדותיו של החינוך העברי בחברה היישובית בעשורים הראשונים: יחסי גומלין בין מורים לבין סביבות הוריות; גישות להערכת תלמידים; עיצוב זהות 'מורית' והתמודדות עם דימויים שליליים של 'המורה'; דינמיקות של העשרה והתמקצעות; תפיסת הממסד הארגוני; אקלים בית ספרי; והמתח שבין הזרמים החינוכיים השונים. כל זאת, בעידן שבו היה מעמדה של האידאולוגיה מרכזי ומשמעותי, וזה של הפלורליזם והסובלנות שולי למדי וחלש בהרבה.
יד יצחק בן-צביהוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: יוסי גולדשטיין
תיאור: ביוגרפיה זו מקיפה את תולדות חייו של דוד בן-גוריון החל בילדותו ונעוריו בעיר הולדתו פלונסק שבפולין וכלה במותו בשנת 1973. ראייה פרספקטיבית זו של תולדות חייו המוגשת בשני כרכי הספר שונה מביוגרפיות וממחקרים קודמים שנכתבו על בן-גוריון הן בעובדות המוצגות בה, הן בתובנות, באופי הניתוחים ההיסטוריים ובמסקנות. הביוגרפיה מבוססת על מקורות ראשוניים שבחלקם לא נעשה שימוש עד כה: יומנו של בן-גוריון, מקור היסטורי שאין לו תחליף המלמד על חייו, על פעילותו ועל הלך מחשבתו, אף כי כתיבתו מגמתית ומידת אמינותו מוגבלת; איגרותיו; פרוטוקולים הקשורים בו; עיתונות נבחרת, וכן על מקורות משניים. כתיבתה הייתה כרוכה בהתחבטות בשאלות רבות הקשורות בחשיבותו ההיסטורית של מושא הביוגרפיה - גדול המדינאים היהודים מאז ומעולם - ובאישיותו המורכבת. מי היה האיש? החכם באדם? בעל אינטואיציה לעילא? איש מדון? בעל חמלה? מניפולטור פוליטי? עקשן ללא קץ? איש מוזר בהתנהגותו? נמצא קשר בין ההתפתחויות ההיסטוריות לבין תכונות באישיותו. בן-גוריון לא נרתע מקבלת החלטות קשות, גם כאשר ידע שתוצאותיהן יכולות להיות נוראיות, גם כאשר היה מודע לכך שהוא עלול לטעות בניתוחיו הפוליטיים, הצבאיים, הכלכליים והמדיניים. הוא ידע להחליט ולהשליט מרותו. כאשר עשה כן עמד על שלו, גם אם ההתנגדות הייתה דרמטית. אכן, היו לו טעויות בניתוח המציאות. ואפשר לראות את הטעויות שעשה כעיקר. אף על פי כן, לא היה עוד מנהיג כמוהו אשר השפיע על החברה היהודית בעידן המודרני ואשר הכרעותיו הדרמטיות קבעו לימים את אופייה והתפתחותה של מדינת ישראל. הכרך הראשון של הביוגרפיה מתחיל בעיר הולדתו פלונסק שפולין, בעלייתו ארצה ובהתערותו בה כבן “העלייה השנייה”. בהמשך מתוארת נסיעתו לארצות הברית, חזרתו ארצה והפיכתו למנהיג “הסתדרות העובדים”. הספר מתאר, מסביר ומנתח את הצלחתו בהפיכת ההסתדרות לגוף הפוליטי, הכלכלי והחברתי החשוב ביותר ביישוב היהודי בארץ בתקופת המנדט ובשנותיה הראשונות של מדינת ישראל. במקביל, הדיון מבקש לתהות כיצד הפך בן־גוריון, מאז הכתרתו ב 1935- ליושב ראש הנהלת הסוכנות, למי שהוביל את היישוב היהודי לעצמאות מדינית בארץ ישראל. הכרך השני בתולדות חייו של בן-גוריון מתחיל בהכרזה על הקמת מדינת ישראל ובמלחמת העצמאות, ממשיך בהסבר ובניתוח שנות כהונתו כראש ממשלה, ומסתיים במותו.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: יוסי גולדשטיין
תיאור: ביוגרפיה זו מקיפה את תולדות חייו של דוד בן-גוריון החל בילדותו ונעוריו בעיר הולדתו פלונסק שבפולין וכלה במותו בשנת 1973. ראייה פרספקטיבית זו של תולדות חייו המוגשת בשני כרכי הספר שונה מביוגרפיות וממחקרים קודמים שנכתבו על בן-גוריון הן בעובדות המוצגות בה, הן בתובנות, באופי הניתוחים ההיסטוריים ובמסקנות. הביוגרפיה מבוססת על מקורות ראשוניים שבחלקם לא נעשה שימוש עד כה: יומנו של בן-גוריון, מקור היסטורי שאין לו תחליף המלמד על חייו, על פעילותו ועל הלך מחשבתו, אף כי כתיבתו מגמתית ומידת אמינותו מוגבלת; איגרותיו; פרוטוקולים הקשורים בו; עיתונות נבחרת, וכן על מקורות משניים. כתיבתה הייתה כרוכה בהתחבטות בשאלות רבות הקשורות בחשיבותו ההיסטורית של מושא הביוגרפיה - גדול המדינאים היהודים מאז ומעולם - ובאישיותו המורכבת. מי היה האיש? החכם באדם? בעל אינטואיציה לעילא? איש מדון? בעל חמלה? מניפולטור פוליטי? עקשן ללא קץ? איש מוזר בהתנהגותו? נמצא קשר בין ההתפתחויות ההיסטוריות לבין תכונות באישיותו. בן-גוריון לא נרתע מקבלת החלטות קשות, גם כאשר ידע שתוצאותיהן יכולות להיות נוראיות, גם כאשר היה מודע לכך שהוא עלול לטעות בניתוחיו הפוליטיים, הצבאיים, הכלכליים והמדיניים. הוא ידע להחליט ולהשליט מרותו. כאשר עשה כן עמד על שלו, גם אם ההתנגדות הייתה דרמטית. אכן, היו לו טעויות בניתוח המציאות. ואפשר לראות את הטעויות שעשה כעיקר. אף על פי כן, לא היה עוד מנהיג כמוהו אשר השפיע על החברה היהודית בעידן המודרני ואשר הכרעותיו הדרמטיות קבעו לימים את אופייה והתפתחותה של מדינת ישראל. הכרך הראשון של הביוגרפיה מתחיל בעיר הולדתו פלונסק שפולין, בעלייתו ארצה ובהתערותו בה כבן “העלייה השנייה”. בהמשך מתוארת נסיעתו לארצות הברית, חזרתו ארצה והפיכתו למנהיג “הסתדרות העובדים”. הספר מתאר, מסביר ומנתח את הצלחתו בהפיכת ההסתדרות לגוף הפוליטי, הכלכלי והחברתי החשוב ביותר ביישוב היהודי בארץ בתקופת המנדט ובשנותיה הראשונות של מדינת ישראל. במקביל, הדיון מבקש לתהות כיצד הפך בן־גוריון, מאז הכתרתו ב 1935- ליושב ראש הנהלת הסוכנות, למי שהוביל את היישוב היהודי לעצמאות מדינית בארץ ישראל. הכרך השני בתולדות חייו של בן-גוריון מתחיל בהכרזה על הקמת מדינת ישראל ובמלחמת העצמאות, ממשיך בהסבר ובניתוח שנות כהונתו כראש ממשלה, ומסתיים במותו.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: ברטה פפנהיים
תיאור: במוקד הספר ניצבת דמותה של ברטה פפנהיים (1859–1936), פמיניסטית יהודייה ילידת וינה, בין הנשים הבולטות בעולם היהודי בתחילת המאה ה-20. פפנהיים, המוכרת בהיסטוריה של הפסיכואנליזה בכינוי "אנה אוֹ", סבלה בצעירותה מהפרעה שאובחנה כהיסטֶריה; היא טופלה בידי יוזף ברויאר בשיטה חדשנית שהיא כינתה "ריפוי בדיבור". אחרי החלמתה עברה לפרנקפורט ומשם ניהלה מערך של סיוע סוציאלי ופעילות פמיניסטית רחבי היקף, ותרמה לביסוס העבודה הסוציאלית בחברה היהודית. היא הובילה מאבק חסר פשרות בזנות ובסחר בנשים ופעלה לשיפור חינוך הנשים היהודיות ולהעלאת מעמדן וערכן בחיי הקהילה וביהדות. ספר זה מפגיש את הקוראות והקוראים עם דמותה המרתקת באמצעות קובץ מקיף ומגוון מכּתביה בתרגום מגרמנית לעברית.
הוצאת אוניברסיטת בר אילןכרמל
מאת: יוסי גולדשטיין
תיאור: בשלהי 1881 הקימו חבורות של יהודים, ברוסיה וברומניה, אגודות בעלות מצע לאומי, שביקשו להציל את החברה היהודית מכלָיה. עם הזמן היו האגודות לתנועה לאומית ממוסדת שנקראה בפי חבריה בשם "חיבת ציון", ולאחר זמן "הוועד האודסאי". לימים התברר שחברי התנועה, "חובבי ציון" בפי בני הזמן, הקימו את הגוף שעל יסודותיו נבנתה ההסתדרות הציונית, שמוסדותיה היו לימים המסד למדינת ישראל. ספר זה, המתאר את התפתחותה של התנועה הלאומית היהודית הראשונה מאז נוסדה ועד חיסולה בידי הבולשביקים, מבוסס על עבודות מחקר שעשה פרופסור יוסי גולדשטיין במשך שלושים שנה. הוא מבקש לתהות כאן על סוד התפתחותה של "חיבת ציון", ועל תרומתה להתפתחות הציונות. את הצורך בסיכום היסטורי חדש של תנועת "חיבת ציון" מסביר המחבר בעצם הדבר שהתנועה כמעט לא נחקרה כתופעה היסטורית של ממש לאחר שנת 1897, והמחקרים הרבים על הלאומיות האירופית והיהודית, שנעשו מאז שנות השבעים של המאה העשרים, יצרו פרספקטיבה היסטורית ייחודית לכינונה, והביאו לידי גילויָם של מסמכים חשובים, שזורעים אור על התפתחותם של מאורעות דרמטיים בתולדותיה. מסמכים מארכיונים, בייחוד מבית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי ומן הארכיון הציוני המרכזי, נחשפים כאן לראשונה.
מוסד ביאליק
מאת: אהרן גימאני, יוסף יובל טובי
תיאור: בספר שלפנינו ארבעה עשר מאמרים המבוססים על הרצאות שנשאו מיטב החוקרים העוסקים ביהדות תימן. ההרצאות ניתנו בכנס הבינלאומי שנערך באוניברסיטת בר-אילן בשנת 2010. נושא הכנס היה "יהודי תימן – זהות ומורשת". נושאי המאמרים מקיפים את תחומי המחקר המגוונים על יהדות תימן: היסטוריה, שירה, משפט וחברה, היחסים עם השלטון והסביבה המוסלמים, הארגון החברתי, העלייה וההתיישבות בארץ לפני ואחרי קום מדינת ישראל.
תיאור: עיונים הוא כתב עת מדעי רב-תחומי של מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות שבאוניברסיטת בן-גוריון בנגב. כרכיו מתפרסמים בשתי סדרות, מאסף וסדרת 'נושא', ומגישים לקוראים מחקרים ומסות על התהליכים שכוננו את החברה היהודית המודרנית ועיצבו את ההתפתחות של החברה והמדינה בישראל. עיונים מפרסם מאמרים בתחומי דעת מגוונים: היסטוריה, פילוסופיה, סוציולוגיה, מדעי המדינה, כלכלה, ספרות, אמנות, מוסיקה, גיאוגרפיה, מגדר ועוד. ​
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב
תיאור: עיונים הוא כתב עת מדעי רב-תחומי של מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות שבאוניברסיטת בן-גוריון בנגב. כרכיו מתפרסמים בשתי סדרות, מאסף וסדרת 'נושא', ומגישים לקוראים מחקרים ומסות על התהליכים שכוננו את החברה היהודית המודרנית ועיצבו את ההתפתחות של החברה והמדינה בישראל. עיונים מפרסם מאמרים בתחומי דעת מגוונים: היסטוריה, פילוסופיה, סוציולוגיה, מדעי המדינה, כלכלה, ספרות, אמנות, מוסיקה, גיאוגרפיה, מגדר ועוד. ​
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב
מאת: דינה פורת
תיאור: הספר "לי נקם ושילם" (דברים לב, לה): היישוב, השואה וקבוצת הנוקמים של אבא קובנר מתאר ומנתח את קורותיהם של כחמישים צעירים וצעירות יהודים, שבתקופת השואה נאבקו בגרמניה הנאצית בגטאות, ביערות ובמחנות. כשנפגשו אחרי המלחמה על אדמת אירופה, נוכחו לדעת שאיבדו את כל עולמם, ונשבעו לנקום בגרמנים נקמה נוראה, עין תחת עין. זהו סיפורה הדרמטי של שנה שלמה, שבמהלכה התפזרו חברי הקבוצה בגרמניה החרֵבה, מחפשים דרכי ביצוע, נאמנים לשבועתם זו ולמנהיגם הנערץ, אבא קובנר. זו הפעם הראשונה שבה נחשף סיפורה של הקבוצה לעומקו ולכל פרטיו, על סמך שפע של מקורות ראשוניים שהיו טמונים בארכיונים, בזיכרונותיהם ובבתיהם של חבריה וחברותיה. הסיפור מלוּוה בדיון בשאלות האנושיות והמוסריות שסוגיית הנקם מעוררת, ונכתב מתוך רגישות לכאב שהסבה השואה, ולזעקה העולה ממנה. כאן נחשף לראשונה גם היחס המורכב של הנהגת היישוב בארץ ישראל לשאלת הנקם בשעה מכרעת בתולדות העם, שבה עמדו על הפרק הסיוע לניצולים, העלאתם ארצה והחתירה להשגת ישות מדינית עצמאית. הנוקמים לא הצליחו לממש את תוכניתם, וגם ניסיונות של קבוצות אחרות לא צלחו אלא במידה מועטה. בהגיעם לפרשת דרכים זו בחרו העם היהודי וההנהגה הציונית בדרך החיים, בבנייה של משפחות, קהילות ומדינה, וזו נקמתם.
הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפהפרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: יצחק קונפורטי
תיאור: ספר זה מציע מבט חדש, תרבותי, על ראשיתה של הציונות. הטענה המרכזית של 'עיצוב האומה' היא שיש להבין את הציונות לא רק מנקודת מבט פוליטית אלא גם מנקודת מבט תרבותית. כדי להסביר את צמיחתה של התנועה ואת הצלחתה לכונן מדינת לאום מודרנית יש לבחון את הדרך שבה הבינו פעילי התנועה ומנהיגיה את מציאות חייהם, את עברם ואת עתידם. הציונות נוצרה כחלק מן ההיסטוריה והתרבות היהודית, היא לא 'המציאה אומה' כפי שסבורים חוקרים מודרניסטים. מאידך גיסא, גם הכמיהה הדתית לציון לבדה אינה מסבירה את צמיחתה של הלאומיות היהודית המודרנית. יהודים מרחבי העולם הקימו את התנועה הציונית כארגון רב קולי שאי-אפשר לתארו רק מן ההיבט הפוליטי – מלמעלה כלפי מטה. ספר זה מראה שמערכת הערכים, המיתוסים והאמונות של הציונות נשאבו מן התרבות היהודית הקדם-מודרנית. התרבות הכתיבה במקרים רבים גם את סדר יומה הפוליטי של הציונות והספר בוחן את השפעתה על עיצוב האומה. שאלות היסוד אשר העסיקו את הציונות בתחילת דרכה שבות ומעסיקות את החברה הישראלית בימים אלה, במלאת שבעים שנה למדינת ישראל. מהו היחס הראוי בין הציונות (ומדינת ישראל) לבין העבר והמסורת היהודית? מהם היחסים הראויים בין טובת העם היהודי לבין ארץ-ישראל ושלמותה? מהו אופייה הראוי של הציונות: מערבי או מזרחי, אתני או אזרחי? וכן, כיצד נראתה תמונת העתיד האוטופית של המדינה היהודית? שאלות אלה עומדות במוקד הספר.
יד יצחק בן-צבי
מאת: קובי כהן-הטב
תיאור: הים לא זכה עד כה לתשומת לב כוללת במחקר על העשייה הציונית ועל ההתיישבות היהודית בארץ-ישראל בעת החדשה. ספר זה בא למלא חלל זה, ומוצג בו ניתוח, מזווית חדשה ומקורית, של נדבך חשוב בתהליך ההיאחזות היהודית החדשה בארץ. מחבר הספר מתמודד עם כמה שאלות מרכזיות בנוגע להתפתחות האחיזה של היישוב היהודי בים ובחופי הארץ, ובהן: מה הביא להופעת הניצנים והרעיונות הראשוניים של תרבות ימית-ציונית ביישוב היהודי בארץ במחצית הראשונה של תקופת המנדט? מה היה הרקע להקמתו של נמל תל אביב באמצע שנות השלושים וכיצד השפיעה הקמתו על רוחו ותודעתו הימית של היישוב היהודי בארץ? מי ייסד את אגודות הספורט הימי הראשונות וכיצד התפתח החינוך הימי בארץ? כיצד השפיעה מלחמת העולם השנייה על הפעילות הימית היהודית בארץ ואילו תנאים אפשרו את הקמת חברת הספנות הלאומית 'צים' לאחר מלחמת העולם השנייה? האירועים והתהליכים הנדונים בספר מוצגים על רקע כמה מהמתחים והתפיסות, בחלקן מנוגדות, שאפיינו את היישוב היהודי בתקופת המנדט: 'גאולת האדמה' ו'כיבוש השממה' מול 'כיבוש הים; התיישבות חקלאית שיתופית מול אנשי הים, המבלים את זמנם בספינות ומחוץ לבית במשך תקופות זמן ארוכות; היזמות הפרטית והאנטי-ממסדית בתחום הימי מול התפיסה הסוציאליסטית, הממסדית; התדמית הנחותה של העיסוק במקצועות הים מול דימויים של עובדי האדמה, החלוצים, נושאי דגלה של העבודה העברית ועוד.
יד יצחק בן-צבי
מאת: צפרירה שחם-קורן
תיאור: ספר זה מביא את הקולות האינטימיים והחבויים של קבוצת נשים חלוצות בקיבוץ עין חרוד כפי שבאו לידי ביטוי במכתבים ויומנים אישיים. בניגוד לכתיבה הפומבית, בה ניתן מקום נרחב לתיאור המעשים הגדולים של הפרחת השממה ובניית המולדת, ההתרחשויות המובאות כאן אינן נכתבות כתיעוד היסטורי, אלא דרך מבט פרטי ואותנטי של כל אישה ובשפתה המיוחדת. במכתבים וביומנים לא נשפטה האישה על דעותיה ולא עמדה לביקורת החברה, כאן הייתה יכולה לשפוך את לבה, לספר על חלומותיה, על בדידותה ועל מאבקיה לשרוד את קשיי היום-יום. לעתים הכתיבה עטופה באידיאולוגיה, אך לרוב היא נוגעת בכאב ובעצב החשוף, בסבל ובתחושת ההקרבה האישית.
הסיפורים בספר זה חושפים מגוון של דמויות נשיות – מנהיגות ונשות שוליים, בעלות משפחה ועריריות, נשים שנשארו ונאחזו במקום למרות הקשיים, ואחרות שנטשו או קרסו בדרך. הסיפורים נארגים יחד לריקמה משותפת, כאשר כל סיפור מעניק לה את צבעו המיוחד.
הקריאה המוצעת כאן היא כניסה אל החדרים הפנימיים, הקשבה למילים שנכתבו מאחורי דלתות סגורות ונותרו בעלטה שנים רבות. המילים מצטרפות יחד לסיפור קולקטיבי המציף עצב וכאב ומהווה חלק אורגני של הסיפור הציוני כולו, הנותר חסר בלעדיו.
יד יצחק בן-צבייד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: יגאל שפי, יוסי בן-ארצי
תיאור: שנים אחדות קודם למלחמת העולם הראשונה תכנן המטה הכללי הבריטי לכבוש זמנית את ארץ-ישראל הצפונית, מחיפה ועד דמשק. לקראת מסע המלחמה המתוכנן סייר בצפון הארץ ובסוריה קצין בריטי, סגן אלוף פרנסיס ריצ'ארד מונסיל, שבכסות של טייל תמים אסף מודיעין שטח ומידע צבאי עדכניים והגיש דוח סודי מפורט על ממצאי הסקר.
אף כי תכנית הפלישה לא מומשה, המידע האצור בדוח המודיעין שליווה אותה הנו שיקוף נאמן של הנוף הפיזי והיישובי בצפון הארץ בראשית המאה העשרים, על תוואיה, דרכיה, יישוביה, תשתיתה ואוכלוסייתה המגוונת.
לצד הדוח הערוך, המבואר והמכוון לקורא העברי הוסיפו המחברים פרקי מחקר נרחבים הדנים במקומה הגאו-אסטרטגי של ארץ-ישראל בחשיבה הבריטית דאז, ברקע המדיני והביטחוני לתכנון המתקפה, בתכניות הפלישה ובדמותו המרתקת של עורך הסקר. בדוח ובמבואותיו יש כדי להציע גישה היסטוריוגרפית חדשה על אודות מעורבות בריטניה בארץ-ישראל טרם מלחמת העולם הראשונה ולהעמיק את היכרות הקוראים עם מורשת הנוף החומרי והאנושי הסובב אותנו.
יד יצחק בן-צבי
מאת: מרדכי נאור
תיאור: שמונת העימותים והפולמוסים המתוארים בספר זה משתרעים על פני יותר מ-100 שנים, מ-1903 עד 2005. הם התרחשו בתקופות שונות ובמקומות שונים – בחוץ לארץ ובארץ, והמשותף להם שכמעט תמיד היו מעורבים בהם אישים מרכזיים לצד אנשים מן השורה שנקלעו לעין הסערה.
לעיתים היו הפולמוסים עזים ביותר, כמעט עד זוב דם, והם גרמו לתוצאות קשות, לנזקים ולשסעים שממרחק השנים קשה להבינם.
כל פרקי הספר עומדים בסימן תולדות התנועה הלאומית היהודית, היא הציונות. הפרקים נוגעים בצורה זו או אחרת בנושאי שליטה והנהגה: מי יחזיק את ההגה בידו ויכוון את הספינה המטפורית בים הסוער.
אישים כמו הרצל, ז'בוטינסקי, בן-גוריון, טבנקין, הרבנים פישמן-מימון והרצוג, פנחס לבון ואריאל שרון ממלאים את עמודי הספר ומחזירים את הקורא בן זמננו אל המאבקים ואל המתחים של פעם, ולעיתים אל השפעתם עד ימינו אלה.
יד יצחק בן-צבי
מאת: איל ויצמן
תיאור: בחצי המאה שחלפה מאז כבשה ישראל ב- 1967 את הגדה המערבית, את חצי האי סיני ורצועת עזה ואת רמת הגולן, כיסו דורות של אנשי צבא, מתיישבים, אדריכלים, מתכננים, פוליטיקאים ומשפטנים את מפות השטחים הכבושים בנקודות, בקווים ובשטחים. הם קבעו בסיסים ונקודות יישוב, סימנו כפרים ובתים להריסה, חסמו צירים ודרכים, התוו כבישים, חזיתות וגבולות, פרסו מחסומים, גדרות וחומות הפרדה, הגדירו שטחים צבאיים, אדמות מדינה, שטחי שיפוט ואזורי חיץ. הם שינו את פני הארץ ללא הכר. ארכיטקטורת הכיבוש שהם יצרו היא מפעלם המשותף. כפי שמראה החוקר והאדריכל איל ויצמן בספר פורץ–דרך זה, כדי להבין לעומקו את המרחב החדש שיצרה ישראל בשטחים הכבושים, אין די בייצוגים הדו–ממדיים הרגילים. הארכיטקטורה של מפעל הכיבוש, השליטה וההתיישבות האדיר שכוננה ישראל בשטחים הכבושים היא תלת–ממדית, מרובדת, גמישה ומגוונת. על אף חזותה הכאוטית, היא מתוכננת להפליא. היא צומחת מבטן האדמה, שם היא יונקת את מאגרי המים התת–קרקעיים, תרה אחר ממצאים ארכיאולוגיים וחופרת מנהרות; היא מעצבת מחדש את פני הקרקע, הורסת ובונה, נתלית בחוקי הקרקע העות'מאניים, מנצלת את הטופוגרפיה הטבעית, משנה אותה בהתאם לצרכיה ואף מייצרת טופוגרפיה מלאכותית חדשה באמצעות מערכת מסועפת של מחסומים, מכשולים וחומות, כבישים עוקפים, גשרים ומנהרות; אך טבעי הוא שבארץ רב–מפלסית (אך חד–סטרית) זו נכבשו גם המרחב האלקטרו–מגנטי המרשת את פני הקרקע באנטנות (שבמהרה עתידות להפוך למאחזים) והמרחב האווירי והחללי השוקק כלי טיס בלתי–מאוישים, מסוקים, מטוסים ולוויינים שמקיימים שגרה מתמדת של שליטה, מעקב ותקיפה. ארץ חלולה עוקב אחר התפתחותם של הרעיונות הארכיטקטוניים שסייעו להביא את הכיבוש הישראלי, כדברי קצין ישראלי בכיר, ״לרמה של אמנות״: כיצד חוק עזר עירוני שנקבע על ידי מושלה הצבאי הראשון של ירושלים מטעם המנדט, רונלד סטורס, אפשר לישראל להפוך את אבן הגיר לדבק הקדוש שיאחה את קרעי ירושלים המאוחדת; כיצד חילוקי הדעות האסטרטגיים בין הגנרלים על אופני ההיערכות הצבאית מול הצבא המצרי בתעלת סואץ השפיעו על עיצוב מדיניות ההתיישבות בגדה המערבית; כיצד עשה הצבא שימוש בתיאוריות פוסט–מודרניות רדיקליות כדי לרענן את תורות הלחימה שלו; ובעיקר כיצד, בתוך חמישים שנה, הפך מפעל הכיבוש הישראלי לצורה מתוחכמת ויעילה של אפרטהייד אנכי.
משכל (ידעות  ספרים)הוצאת בבל בע"מ
מאת: תמיר גרנות
תיאור: השואה, שהייתה עבור עם ישראל אסון לאומי מזעזע וחסר תקדים במישור ההיסטורי והקיומי, מהווה גם משבר תאולוגי ומשבר אנושי-מוסרי יחיד במינו. האם לשואה יש משמעות מעבר להיסטוריה? כיצד ניתן להאמין באלוהים לאחר השואה? כיצד ניתן להאמין באדם, שהפך את העולם לגיהינום, לאחר השואה? חיבור זה הוא מסע עיוני ורוחני בעקבות רבנים והוגי דעות שהגותם נוצרה לנוכח השואה, והוא מנסה לתרום לבניין קומה חדשה של מחשבה ושל משמעות בעקבות הגותם – הן בממד הדתי והן בממד האנושי-מוסרי. בספר זה מוצגת השקפתם של רבים מגדולי האדמו”רים והרבנים שמתקופת השואה ואחריה, כמו גם הגותם של פילוסופים וסופרים. כרך ב' מיועד למדריכי פולין, לצעירים ולמבוגרים המסיירים בפולין, ולכל מי שעולם השואה נוגע ללבו. הוא כולל מסות קצרות בסוגיות שצמחו בעולם השואה: ילדים, שכנים, חסידי אומות העולם, נקמה, אנושיות, תגובות דתיות לשואה, ניגונים ועוד. לצדן סיפורים, עדויות והגיגים קצרים, המלווים ביקור באתרי שואה מרכזיים בפולין, ומפגש עם דמויות רבניות מפורסמות שחיו בפולין באמצעות סיפורן ותורתן – ככל שהן נוגעות לעולם השואה.
תבונות
מאת: תמיר גרנות
תיאור: השואה, שהייתה עבור עם ישראל אסון לאומי מזעזע וחסר תקדים במישור ההיסטורי והקיומי, מהווה גם משבר תאולוגי ומשבר אנושי-מוסרי יחיד במינו. האם לשואה יש משמעות מעבר להיסטוריה? כיצד ניתן להאמין באלוהים לאחר השואה? כיצד ניתן להאמין באדם, שהפך את העולם לגיהינום, לאחר השואה? חיבור זה הוא מסע עיוני ורוחני בעקבות רבנים והוגי דעות שהגותם נוצרה לנוכח השואה, והוא מנסה לתרום לבניין קומה חדשה של מחשבה ושל משמעות בעקבות הגותם – הן בממד הדתי והן בממד האנושי-מוסרי. בספר זה מוצגת השקפתם של רבים מגדולי האדמו”רים והרבנים שמתקופת השואה ואחריה, כמו גם הגותם של פילוסופים וסופרים. כרך א' נושא אופי עיוני וכולל בחלקו הגדול מחקרים המנתחים את ההגות היהודית לנוכח השואה. למחקרים מצטרפות מסות מקוריות בנושאים שונים כגון: הסתר פנים, בעיית הרע, אלוהים ואדם, בחירה וסבל, גלות וגאולה ועוד.
תבונות
מאת: מרדכי גילה
תיאור: עם סוף מלחמת העולם השנייה, קלטה שוודיה מעל עשרים אלף ניצולות וניצולים ממחנות ההשמדה של הנאצים במבצע הומניטרי רחב היקף. אנשים אלה, שהיו חסרי כול, במצב רפואי ורגשי קשה, יכלו להתחיל את חייהם מחדש בזכות מנגנון סיוע ותמיכה של מוסדות ציבור וארגוני מתנדבים. כעבור זמן מה חלקם עלו לארץ, חלקם היגרו לארצות אחרות, ואלפים מביניהם השתקעו בשוודיה. הספר מתאר את המסלול הקשה שעברו בדרכם לבנות חיים חדשים לאחר התופת. זהו פרק לא מוכר בהיסטוריה של העם היהודי ובהיסטוריה של היחס לפליטים בעולם המערבי בכלל, שנחשף כאן לראשונה באופן נרחב בפני הקהל הישראלי.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: ז'ורז' דידי-הוברמן
תיאור: באוגוסט 1944 הצליחו אנשי זונדרקומנדו להבריח מאושוויץ ארבעה תצלומים שצילמו בחשאי כדי להעביר לעולם משהו ממוראות המחנה. ז'ורז' דידי־הוברמן מביט בתמונות אלה, דימויים המבקשים להעיד על הזוועה. הוא קורא אותם כאקט של התנגדות, אל מול כוחו המוחץ של משטר המכוון לא רק להשמדתם של בני אדם, אלא גם להשמדת כל זכר לאותה השמדה; תצלומים שחולצו למרות הכול מתוך מציאות שהוקדשה למחיקתם של צלם האנוש, הזיכרון והדמיון. ראשיתו של הספר בפולמוס שעוררה בצרפת תערוכה שבה הוצגו ארבעת התצלומים. דרך הדיון המרתק שהוא מפתח כמענה למי שביקרו אותו בארסיות על הערך האנושי המיוחד שמצא בדימויים אלו, ז'ורז' דידי־הוברמן קורא תיגר על שיח דוגמטי המתיימר לשלול מהם ממד כלשהו של עדות או של ייצוג. בדרכו המעמיקה והמרגשת, המיטיבה להפיק ניצוצות רעיוניים משילוב של משאבי ידע מגוונים, הוא מבקש להשיב לארבעת התצלומים את כבודם ולטעון כי הם מגלמים את המשטר הכפול העומד בבסיסו של כל דימוי: הדימוי הוא תמיד חסֵר אך הכרחי, נוגע באמת ונגוע בעמימות – קרע, הבזק, שריד שחולף ביעף ומייצר למרות הכול ידע, זיכרון ונראוּת.
הקיבוץ המאוחד
מאת: יוסי שיין, ארז כסיף, מיכל שוורץ
תיאור: המאה הישראלית היא יצירה פורצת דרך במחשבה על עתיד העם היהודי, שתהדהד בארץ ובעולם.
אנו חיים במאה הישראלית, מאה שבה ריבונות מדינת ישראל מעצבת את היהדות ואת העם היהודי כולו ומנפצת את תבנית הקיום ההיסטורית של גלות ותקומה. המאה הישראלית היא הדרמה הגדולה ביותר של העם היהודי מאז ומעולם, ובמהלכה עבר מחיים בתפוצות שהובילו לשוקת שבורה ולחורבן, לחיים משגשגים במדינה עצמאית. עוצמתה של הריבונות היהודית מהדהדת בעולם כולו ומעניקה לישראלים ממד איתן ונוכחות חשובה כשחקנים גלובליים משפיעים.
במאה הישראלית מתהווה היהודי החדש, החש מחויבות עמוקה למסורתו וקשר טבעי למכורתו ההיסטורית. התחושה שיש לו בית לחזור אליו מאפשרת לו לנוע ולפעול בעולם הגדול בנינוחות ובביטחון. בזכות חוסנה של המאה הישראלית, היהודי הישראלי מממש את תכונותיו ואת כישוריו הבינלאומיים שנרכשו במשך דורות של היעדר שליטה ריבונית במולדת.
יוסי שיין לוקח אותנו למסע פוליטי-היסטורי מרתק ומפתיע בתולדותיו של העם היהודי מאז חורבן בית ראשון, דרך התהפוכות שעברו על היהודים, ועד למאה הישראלית ולימינו אלה ממש. לטענתו, בעידן המאה הישראלית המאבק על אופי היהדות והיהודים מתקיים בתוך מדינת ישראל עצמה, ואין אלטרנטיבה ממשית בתפוצות לחיי העם היהודי הריבוני.
המציאות היהודית החדשה, שבה ישראל היא הקובעת, מטילה על כתפיהם של הישראלים ומנהיגיהם אחריות כבדה להמשכיותו ולעיצוב דמותו של העם היהודי כולו. אתגרי הריבונות הישראלית מחייבים מנהיגים שיוכלו לראות למרחוק את הסכנות המשחרות לפתחו של העם היהודי, כמו גם את היתרונות העצומים הגלומים בו.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: משה מעוז
תיאור: ספר זה, המבוסס על שנות מחקר רבות, מתריע מפני מלחמת דת עולמית - מלחמת גוג ומגוג - בין מוסלמים (בהנהגת איראן וחיזבאללה השיעיות, ובתמיכת מוסלמים-סונים רבים), לבין ישראל לקהילות יהודיות בעולם. ירושלים והר הבית הפכו בשנים האחרונות למוקד הקריטי ביותר בקונפליקט המוסלמי-יהודי בישראל, הרווי בדעות קדומות הדדיות. בקרב יהודים בישראל ובתפוצות (וגם אצל נוצרים רבים) מתפתחת בעשורים האחרונים אִִסלמופוביה, כתגובה למעשי טרור קשים של מוסלמים. מנגד - החשש העמוק בעולם המוסלמי והערבי, ובעיקר הפלסטיני, לגורל מסגד אל אקצא ומבנה כיפת הסלע, לצד המשך הכיבוש הישראלי בגדה המערבית ובמזרח ירושלים, חיזקו מאז שנת 1967 את הארגונים האנטי-יהודיים (יודופוביים), והאנטי-ישראלים. לצד הסכסוך העמוק שבין יהודים למוסלמים רווחות גם מגמות של דו-קיום, וברוח זו מתנהלים עשרות דיאלוגים דתיים ותרבותיים בין מנהיגים משני הצדדים, וכן קשרים פוליטיים וכלכליים בין ישראל לשורה של מדינות ערביות ומוסלמיות. הספר בוחן את מורכבות היחסים בין מוסלמים ליהודים בדורות האחרונים, את התמורות שחלו בהם במהלך ההיסטוריה והשלכותיהן על ימינו. היחסים בין מוסלמים ליהודים בארצות האסלאם היו, עד לראשית המאה העשרים, מורכבים ואמביוולנטיים: מצד אחד, ממשלות וציבורים מוסלמים גילו סובלנות כלפי היהודים, אפשרו לקיים דיאלוגים וחייבו שיתוף פעולה תרבותי וכלכלי, ולפרקים גם חברתי ופוליטי. מאידך, עברו שנים של רדיפות ומעשי טבח, ואף אסלום כפוי במקומות מסוימים, למרות שהקוראן אוסר זאת.
הקיבוץ המאוחד
מאת: דויד ברק-גורודצקי
תיאור: רב, רפורמי, פציפיסט וסוציאליסט, אמריקני שהיגר לארץ ישראל, נשיאה הראשון של האוניברסיטה העברית בירושלים ופעיל פוליטי שניסה בכל מאודו לקדם את הרעיון הדו-לאומי – יהודה לייב מאגנס; איש רבגוני ומרתק שהשפיע על ההיסטוריה הציונית, אך לא רבות נכתב על אודותיו. ירמיהו בציון היא ביוגרפיה אינטלקטואלית המתחקה אחר שורשי השקפת עולמו של מאגנס. תורת המוסר של נביאי ישראל והמסורת הפוליטית האמריקנית הן שעיצבו את תפיסת עולמו, את חזונו הפוליטי ואת מעשיו. ואולם האתוס המוסרי הדתי-פוליטי של מאגנס, איש היהדות האמריקנית הליברלית, והלהט הדתי שהניע את פעולתו, לא התיישבו עם המציאות המדינית והחברתית בארץ ישראל שלפני הקמת המדינה. הסתירות והאכזבות שזימנו למאגנס חייו בארץ ישראל היו בלתי נמנעות. הוא פעל מחוץ למעגלי הכוח של היישוב היהודי; לחזונו בדבר הקמת מדינה דו-לאומית לא נמצאה תמיכה של ממש – לא בצד הערבי ולא בצד היהודי, והוא מת במפח נפש חודשים ספורים לאחר הקמת מדינת ישראל על אדמת נכר. מאגנס האמין בליברליזם רפורמי אמריקני ועם זה היה שמרן קונסרבטיבי; הוא נשא את האתוס הנבואי ובה בעת היה נתון בחיפוש אישי מיוסר; הוא היה רציונליסט פרגמטי, אך סער ברגשותיו הדתיים. אף שהסתייג מתנועת הרפורמה ואימץ עמדות דתיות שמרניות יותר, הוא היה ונותר בגרעין זהותו רב רפורמי – גיבור וגם קרבן של אתוס חברתי-פוליטי אמריקני, דרשן-מהפכן נבואי הנושא את דבר השם ואת תוכחתו אל מול פני העם ומבקש להשיבו אל דרך הישר, דרך שמכפיפה את הפוליטיקה למוסר ולצדק האלוהי. מאגנס – המחפש הדתי הבלתי נלאה ועבד ה׳ בעיני עצמו – השליך ברגעי המבחן את כל יהבו על הקוטב המוסרי-אידיאליסטי, ולא שרד את המהפך הרעיוני המתחייב מהקמתה של מדינת ישראל ב-1948, היא שנת מותו. מעשיו ותפיסתו נשכחו מהזיכרון ההיסטורי הישראלי אך עודם מהדהדים במציאות הפוליטית העכשווית.
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב
מאת: רחל סוקמן
תיאור: ג'ורג' פולדס, שיצירותיו לא נחקרו מעולם ואף לא זכו לחשיפה ראויה, הותיר אחריו מורשת ציורית מפעימה. הדיוקנאות העצמיים, שצייר במהלך חייו, הם נושא מרכזי והרה משמעות באמנותו. דיוקנאות אלה מזמנים הצצה מרתקת לעולם פנימי עשיר ונדיר. פולדס היה ונותר עד יומו האחרון אדם מאמין. הוא לא חדל לשאול שאלות, ללמוד ולחפש אחר הטוב, הפשטות והשלמות שבאמת הפנימית, אך בד בבד חש כי אלה חומקים לעד מהשגתו.
טרמינל, כתב עת לאמנות המאה ה-21
מאת: אנה סלאי
תיאור: בספר נחשפים לראשונה עשרות מכתבים אישיים שכּתבה חנה סנש (1944-1921), בעיקר לאמהּ ולאחִיה, החל בגיל ארבע-עשרה ועד סמוך מאוד למותה. המכתבים רואים אור לראשונה בעברית, במלאת שבעים שנה להוצאתה להורג (7 בנובמבר 1944 – 7 בנובמבר 2014). מעטים מאוד ממכתבי חנה סנש הופיעו עד כה בעברית, בעיקר בספר חנה סנש: חייה, שליחותה ומותה שערך משה ברסלבסקי ‬בשנת 1946 (לימים חוּדש הספר והתפרסם בשם 'חנה סנש: יומנים, שירים, עדויות'). מעט המכתבים שנדפסו, תורגמו בזמנם באופן מגמתי ולא פעם צונזרו. כעת נדפסים לראשונה כל מכתביה, ובנוסח מלא ומדויק. רוב המכתבים נכתבו בהונגרית, מיעוטם בעברית, ולצדם תורגמו מכתבים שכּתבה באנגלית, גרמנית וצרפתית. באחד המכתבים מופיע שיר של חנה סנש, שנכתב בהונגרית ולא תורגם עד כה לעברית. כעת הוא מופיע לראשונה בעברית, בתרגום המשוררת אגי משעול. לצד המכתבים צירפה חנה סנש לא פעם צילומים שצילמה, כדרישות שלום. בספר נכללו כשבעים צילומים אשר נבחרו מאוסף המשפחה בסיוע אחיינה איתן סנש. הצילומים, שאף רובם מתפרסמים לראשונה, מאפשרים גם הם להתוודע מחדש אל הנערה והאישה הצעירה שהייתה למיתוס. חנה סנש עלתה לארץ כשהייתה בת שמונה-עשרה, בשנת 1939, זמן קצר לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה. העלייה לבדה הייתה כרוכה מצדה במחיר אישי כבד – פרידה מאמהּ קטרינה, שנותרה בהונגריה, ומאחיה היחיד גֶ'רג' (גיורא), שנסע ללמוד בצרפת. האמצעי היחיד שעמד לרשותה לשמירת הקשר איתם ועם מכרים נוספים שלא בחרו כמוה בייעוד החלוצי היו המכתבים. היא שיתפה דרכם את בני משפחתה ואת מכריה ברשמיה הראשונים מן הארץ, במאמציה להיקלט כאן ולהכשיר עצמה כחקלאית, בחיי היומיום שלה ואף בחיי הרוח והרגש שלה. כשהתדפקה המלחמה על שערי צרפת ביקשה חנה סנש למלט משם את אחִיה. ההתכתבות הפכה אז בהולה והתמקדה בניסיונה (שצלח לבסוף) להעלותו לארץ, בדרך-לא-דרך, ובמקביל לשמור על קשר המכתבים הרעוע עם אמה. המכתבים החותמים את הספר הם אותות החיים האחרונים ששלחה ערב יציאתה לשליחוּת שממנה לא שבה. מרגש לראות מכתבים-פתקים אחרונים אלה בכתב ידה ברפרודוקציות שבספר. לצד המכתבים שָזְרָה עורכת הספר אנה סלאי עשרות מובאות ממכתבי התשובה שקיבלה חנה סנש, מיומנה ומעדויות נוספות, ההופכות את המונולוג המרתק שבמכתביה לדיאלוג עשיר, ושופכות אור על חייה ועל עולמה של יהדות הונגריה בשנים אלה. סלאי, שערכה מהדורה של המכתבים שראתה אור בהונגריה בשנת 1991, הוסיפה גם מאות הערות וביאורים למכתבים.
הקיבוץ המאוחד
תיאור: עיונים הוא כתב עת מדעי רב-תחומי של מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות שבאוניברסיטת בן-גוריון בנגב. כרכיו מתפרסמים בשתי סדרות, מאסף וסדרת 'נושא', ומגישים לקוראים מחקרים ומסות על התהליכים שכוננו את החברה היהודית המודרנית ועיצבו את ההתפתחות של החברה והמדינה בישראל. עיונים מפרסם מאמרים בתחומי דעת מגוונים: היסטוריה, פילוסופיה, סוציולוגיה, מדעי המדינה, כלכלה, ספרות, אמנות, מוסיקה, גיאוגרפיה, מגדר ועוד. ​
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב
מאת: אליעזר דון-יחיא
תיאור: האם הקצינה הציונות הדתית את עמדותיה הפוליטיות בעשרות השנים האחרונות? מה היו בעבר עמדותיה העקרוניות בנוגע למאבק על ארץ ישראל ועל גבולותיה, זכויות מיעוטים, שימוש בכוח ומוסר לחימה? במחקר זה, המבוסס על מגוון מקורות מרשים, בוחן אליעזר דון-יחיא את הגישות שרווחו בתנועת הציונות הדתית בסוגיות אלו ומתמקד במנהיגותו של חיים משה שפירא, שהתווה את דרכה של תנועה זו במשך שנים רבות אך דמותו נדחקה, שלא בצדק, לשולי המחקר ההיסטורי והפוליטי. שפירא בלט בתפיסת עולמו המתונה ובמאמציו למנוע מלחמות ושפיכות דמים. הוא ראה את עצמו כתלמידו של רבן יוחנן בן זכאי שהיה מוכן להרחיק לכת בוויתורים למען השלום ולצורך הבטחת הקיום הלאומי. בפולמוס על תכנית החלוקה סבר שפירא שיש להשלים עם ויתור על חלקים מארץ ישראל כדי להקים את המדינה היהודית, להבדיל מרוב מנהיגי תנועתו, ששללו כל פשרה במאבק על שלמות הארץ. לאחר הקמת המדינה בלט בהתנגדותו לקו הביטחוני האקטיביסטי שהנהיגו דוד בן-גוריון ומשה דיין. שפירא מילא תפקיד מרכזי בכמה מההכרעות החשובות בתולדות המדינה, ובמרכזן – הקמתה של ממשלת האחדות הלאומית לפני מלחמת ששת הימים. גם בשנים הראשונות שלאחר המלחמה עלה בידו לעצב את מדיניותה של הציונות הדתית ברוחו, למרות התנגדות נמרצת מצד חוגים רחבים בתנועתו. גם מחוצה לה הצליח שפירא לכבוש עמדת השפעה באמצעות בריתות שכרת עם גורמים מתונים במפא"י. בין שלום לשלמות הארץ מפריך את ההנחות שקנו להן אחיזה בהיסטוריוגרפיה כאילו נגררה הציונות הדתית אחרי מפא"י בנושאים מדיניים וביטחוניים וכאילו מעורבותה הפעילה בתחום זה החלה רק בעקבות מלחמת ששת הימים. דון-יחיא מוכיח שבהנהגת שפירא נקטה תנועה זו עמדה עצמאית ששילבה בין עקרונות דתיים ומוסריים לפרגמטיזם מדיני ושיקפה את ההכרה במגבלות הכוח ואת הצורך להתחשב בעמדותיהם של גורמים בעלי השפעה בזירה הבין-לאומית.
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב
מאת: ניר קידר
תיאור: ספר זה הוא מסע היסטורי ואינטלקטואלי מרתק העוקב אחר תולדותיו של רעיון הממלכתיות שטבע דוד בן-גוריון, ובוחן באמצעותו את מחשבתו הפוליטית-אזרחית של בן-גוריון בעת כהונתו כראש ממשלה, כלומר את עמדותיו בעניין המדינה, האזרחות, הדמוקרטיה, המשפט והיחסים שבין המדינה ובין הפרט. בן-גוריון זכור בעיקר כמנהיג פועלים תקיף וכמי שהוביל את התנועה הציונית להקמת מדינה ולניצחון במלחמת העצמאות. גם כראש ממשלה הוא זכור כ'ביטחוניסט' שהתעניין פחות בשאלות של חברה, כלכלה, תרבות ואזרחות. אולם בן-גוריון לבש רוב הזמן חליפה ולא מַדי חקי. הוא היה בראש ובראשונה מנהיג אזרחי שנבחר בבחירות דמוקרטיות ועמד בראש מדינת ישראל בעשור וחצי הראשונים לקיומה. בשנים גורליות אלה הוא היה אחד האדריכלים החשובים של הדמוקרטיה, החברה האזרחית ושלטון החוק בישראל, וכן של המוסדות הפוליטיים ורשויות המִנהל והמשפט בארץ. הספר דן בין היתר ב'מאבקי הממלכתיות' עם הקמת המדינה, בעמדותיו של בן-גוריון בסוגיית קליטת העלייה הגדולה ויחסו לעולים מארצות האסלאם, ביחסו לדת ולמפלגות הדתיות, במאבקו לשינוי שיטת הבחירות, בוויכוחים שניהל בן-גוריון עם חבריו בתנועת העבודה ועם אנשי רוח, פוליטיקאים ומשפטנים בסוגיות אזרחיות וחברתיות, ביחסו לדמוקרטיה ולמשפט, ולבסוף בפרשת לבון, במשברים שנלוו אליה ובפרישת בן-גוריון מראשות הממשלה.
יד יצחק בן-צבימכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב
מאת: טל אלמליח
תיאור: מדוע נחלש ואבד כוחם הפוליטי של שניים מהגופים המרכזיים בתנועת העבודה הישראלית – הקיבוץ הארצי-השומר הצעיר ומפ"ם? מה התחולל בתוככי התנועה שהיתה חלק מההגמוניה הישראלית מאז ייסודה ובמשך עשרות שנים? הלוא הקיבוץ הארצי-השומר הצעיר ומפ"ם התבלטו דווקא בליכודם החברתי, בקולקטיביזם הרעיוני שלהם, בכושר פעולתם הגבוה ובכפיפותם המוחלטת כמעט למרוּת מנהיגיהם – מאיר יערי ויעקב חזן. והנה, למרות כל אלה, ואף על פי שבשנות השישים שגשגו הקיבוצים מבחינה כלכלית ומפ"ם הייתה רוב הזמן חברה בממשלה, בשנות השבעים היו הקיבוץ הארצי-השומר הצעיר ומפ"ם על סף התפוררות חברתית ורעיונית. אנשי האתמול משלב כלכלה, פוליטיקה ותרבות זו בזו, ובאמצעות ראייה רב תחומית מבקש להסביר את הסתירה בין ההתבססות הכלכלית וההתרחבות החברתית של הקיבוצים ומפ"ם בשנות השישים והשבעים, מצד אחד, ובין השקיעה הרעיונית והפוליטית שלהם בתקופה זו, מן הצד האחר. מכאן נגזרת ההתמקדות בפעילותם התרבותית הממוסדת של הקיבוץ הארצי-השומר הצעיר ומפ"ם, פעילות ששיקפה את הסתירה הזאת אך בה בעת העמיקה אותה והאיצה את היחלשות האכסניה שבה התנהלו. בבחינת שקיעתם של הקיבוץ הארצי ומפ"ם יש כדי ללמד על התרחשויות דומות בחלקיה האחרים של תנועת העבודה הישראלית, ולא זו בלבד; ההסבר לשקיעתם מאפשר לנו להבין הבנה מעמיקה ויסודית את תהליכי השינוי שהתחוללו בחברה הישראלית לאורך שנים אך נחשפו לעין כול רק ב-1977, בשנת המהפך הפוליטי שהביא את ההגמוניה של השמאל בישראל לקִצהּ והעביר אותה לידי הימין.
האוניברסיטה הפתוחהמכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב
מאת: חגית הלפרין
תיאור: אלכסנדר פן (1906–1972) מוכר כיום כאחד הבולטים והפופולאריים שבגלריית המשוררים הישראליים של המאה העשרים, ויצירתו - הכוללת שירי אהבה רומנטיים, שירי מולדת קונפורמיסטיים ונון-קונפורמיסטיים, שירים פוליטיים עזי ביטוי ופזמונים ידועים - אהובה ומתנגנת בפי כל. לא כך היה מעמדו בחייו. למן הצטרפותו למפלגה הקומוניסטית הישראלית, היה פן כמעט מוחרם ובחייו פרסם רק ספר שירים אחד. קורות חייו, כפי שסיפר אותם, יוצרים רושם של אגדה מופלאה. כבר בראשית דרכו טיפח את מיתוס המשורר הגוי, שגדל בבית סבו צייד הדובים על גדות ים הקרח הצפוני, והגיע לארץ כזר וכנוכרי. לאחר מותו גבר העניין באגדת חייו ולא מעט עסקו בדמותו הססגונית-הבוהמיינית, ביפי תוארו, בלבושו, בחיבתו לטיפה המרה ובאהבותיו. הספר, שהוא ביוגרפיה ראשונית שלמה של פן, מוליך את הקורא בשבילי חייו הכואבים של המשורר, שהביאו אותו לעצב מחדש את עברו וליצור מיתוס ביוגרפי קסום. סיפור חייו המפותל מעלה שאלות רבות: האם היה ציוני? האם ידע עברית לפני עלייתו ארצה? האם היה רומנטיקן, דון ז'ואן או "שונא נשים"? איך תמרן בין היותו קומוניסט לבין יחסו החם ללוחמי דור תש"ח? האם ערך לימים חשבון נפש ושינה את דעותיו הפוליטיות? הביוגרפיה מתארת את הקשר המורכב שבין חייו ליצירתו של פן, מנסה לחדור מבעד למסכותיו השונות ולהבחין בין המיתי לאמיתי.
מאת: רחלי דור-רפפורט
תיאור: מסכת חייו המרשימה של האלוף ארווין דורון, רצופה הכרה שאם נקרא לדגל, עליו למלא את השליחות, שעל כן, משנקרא בא. במלחמת העצמאות קרא לו האלוף אבידר להקים אתו חיִל, במבצע קדש דיין קרא לו לעזה, לאחר "ליל הברווזים" קרא לו בן גוריון למטכ"ל, וייז קרא לו לתכנן ולבנות את אוניברסיטת תל אביב, במלחמת ששת הימים קרא לו נמיר לפתור בעיות ביטחון בעיריית תל אביב, ורבין קרא לו לנציבות, לשמש פה לחיילים. נער אתלטי, גבה קומה ויפה תואר, כזה היה בעלייתו ארצה מגרמניה והצטרפותו לקיבוץ יגור כשהנאצים עלו לשלטון. חד שכל, מבין דבר, חדור הכרה בשליחותו, רואה למרחק, ומעל לכול אנושי, כזה היה ארווין דורון גם בבגרותו. בשל כך התבלט ונבחר להוביל, לחלץ ולפתור מצבים מורכבים. פעילותו נולדה במחתרת 'ההגנה', במשטרה הבריטית בה שימש נוטר ופעל בזהות כפולה, אחר כך היה למג"ד, מפקד פיקוד, מח"ט, אלוף ולבסוף אף בונה. הספר מגולל את סיפורו האישי והציבורי של ארווין דורון, ומשרטט דיוקן מרשים שנבנה בתנועה מתמדת מבפנים ומבחוץ אודות מי שמוביל לשעה, לשנה או עשור, שידע למשוך אחריו, לשכלל ולשנות. בתום שליחותו קיבל עליו תפקיד חדש גדול מקודמו. בין המילים מתגלים מפקדיו, פקודיו, מוריו ורבותיו. במבט ישיר ואמיץ הוא מגלה לנו כוח וחולשה, שלו ושל אישים בכירים מולם עבד.
הקיבוץ המאוחד
מאת: בת שבע מרגלית-שטרן
תיאור: מי הייתה עדה פישמן מימון? פמיניסטית שלחמה למען זכויות נשים, שומרת מצוות, חברת המחנה הפועלי, יזמית רבת־מעוף ומנהלת מוסד חינוכי לנשים, שלעת צורך משכה גם בעט סופרות. עם קום המדינה הייתה חברת כנסת פעלתנית מטעם מפא"י - אך סירבה לקבל שכר עבור כהונתה. רווקה אדוקה שבחרה בחיים עצמאיים, אך עמדה על זכויותיהן של אימהות ורעיות. שוחרת שלום, ועם זאת נאבקה למען גיוס נשים לצבא העם. עדה פישמן מימון הייתה מהפכנית. לאישה רבת־פעלים זו, שנודעה בחריפות לשונה ובאישיותה החזקה, מיוחד ספר זה. בת־שבע מרגלית שטרן שוזרת את סיפור חייה של גיבורת הספר בתולדות הסוערות של החברה הארץ־ישראלית והמדינה, ומראה כיצד החשיבה הפמיניסטית בארץ והמאבקים לקידום מעמד האישה התפתחו במידה רבה הודות לה. תפיסת עולמה המורכבת, אישיותה המיוחדת ועשייתה המגוונת של עדה המהפכנית מתוארות בסגנון קולח ובהיר, ומתבססות על תשתית מחקרית מרשימה.
יד יצחק בן-צבימכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב
מאת: נעמה וילוז'ני
תיאור: כיצד דימו לעצמם יהודי ארץ־ישראל ויהודי בבל את השדים בשלהי העת העתיקה? מה הייתה צורתם הפלסטית של השדים, זכרים ונקבות, ובאילו אמצעים יצרו אותם יהודי התקופה? עד כמה הושפעו היהודים מאמנות הסביבה? מה בין האיסור לעשות פסל ותמונה בהלכה היהודית לבין הציורים הנועזים שעל קערות ההשבעה הארמיות מבבל? ומדוע צורת הביטוי החזותית של המאגיה בבבל שונה מזו שבארץ־ישראל? על שאלות אלה ואחרות מנסה ספר זה, על אמנות יהודית אחרת, לענות. אמנות שוליים נסתרת זו, המוצגת על לוחות מראה שנעשו להגנה מפני עין הרע, על לוחיות קמע ועל קערות השבעה ששימשו בעשייה המאגית, היא צוהר ייחודי אל העולם המרתק של המאגיה היהודית בבבל ובארץ־ישראל בתקופת התלמוד. חלקו הראשון של הספר דן בסגנון האמנותי וברקע האיקונוגרפי של הציור על חפצים מאגיים יהודיים מארץ־ישראל ומבבל. חלקו השני עוסק בקשר שבין הציורים ובין הטקסטים המאגיים על אותם החפצים ובשאלת היסוד: מהי אמנות מאגית ומה מקומה בעולם המושגים היהודי בתקופת התלמוד? בסופו של הספר קטלוג מפורט של הממצאים הארכאולוגיים שעליהם ביססה המחברת את מחקרה.
יד יצחק בן-צבי
מאת: דבורה הכהן
תיאור: במסע מרתק בעקבות הנרייטה סאלד חושפת דבורה הכהן את דמותה של מנהיגה חברתית פורצת דרך. חדורה הרגשת שליחות פעלה מגיל צעיר לתיקון עולם; נגד העוולות בהדרת נשים ומיעוטים, נגד גזענות, לביעור האנטישמיות ולסיוע למהגרים ופליטים. ייסדה את ארגון הדסה, ובו מאות אלפי חברות, והקימה את מערכת הבריאות בארץ ישראל ואת מפעל עליית הנוער. היא בלטה בין המנהיגים היהודים המפורסמים ביותר במאה ה־20. הנרייטה סאלד (1945-1860), ילידת בולטימור בארצות הברית, חייתה בתקופה הסוערת ביותר בהיסטוריה המודרנית; בעת שגלי ההגירה הגדולים לאמריקה הפכו אותה למדינה רבת־כוח ולריכוז היהודי הגדול והחשוב במהפכות החברתיות ובשתי מלחמות עולם. במאורעות שהייתה עדה להם משובץ סיפור חייה. מפעליה הגדולים השתרעו בשתי חזיתות, תחילה בארצות הברית, ובעשורים האחרונים לחייה – בארץ ישראל. סאלד נפטרה בירושלים, ואלפים מכל חוגי הציבור צעדו אחר ארונה בהלוויה שלא נראתה כמותה בארץ. היא נקברה בהר הזיתים, אולם האישה המיוסרת בחייה לא נחה בשלום על משכבה אף לאחר מותה. סיפור חיים הוא גם מסע לנבכי נפשו של האדם. סאלד הייתה דמות חידתית ורבת־ניגודים. ביוגרפיה זו מבוססת על אלפי מסמכים שפזורים בארכיונים בשלוש יבשות. מצוקותיה ותסכוליה מתגלים באין־ספור מכתבים, וביומניה נחשפים כאביה ורגשותיה האינטימיים. רובם מתפרסמים כאן לראשונה, ומתוכם עולה סיפור חיים כובש לב של אישה שהעפילה למרום המנהיגות, אבל הרגישה החמצה בחייה הפרטיים "היו לי חיים עשירים אבל לא מאושרים".
עם עובד
מאת: חסיה ר' דיינר
תיאור: תהליך מתמיד של השפעות גומלין עיצב את תולדות היהודים באמריקה. יהודים רבים בארצות הברית ביקשו להיות יהודים טובים וגם אמריקנים במלוא מובן המילה. הם ביקשו לעצב את דפוסי חייהם בלי לוותר על אף אחד משני רכיבי זהותם. עם זאת הם לא האמינו שעליהם לקבל את אמריקה כמות שהיא, ולא ראו ביהדות ישות שאי-אפשר לעצבה ולסגלה לצורכיהם. כך טבעו יהודי ארצות הברית את חותמם גם על אמריקה וגם על היהדות, ובהדרגה לבשה יהדות אמריקה אופי שונה מזה של קהילות יהודיות אחרות. תולדות היהודים בארצות הברית מקבילות לתולדות האומה האמריקנית, אבל הן זרמו גם בנתיב ההיסטוריה היהודית בכללותה בעת החדשה, על כל זרמיה הפוליטיים והרעיוניים הגדולים: הרפורמה, החילוניות, האורתודוקסיה החדשה, הסוציאליזם, הציונות, פריחת הספרות היידיש והעברית, ועוד. ברוב שנותיה פעלה יהדות אמריקה כמין שלוחה של אירופה. מלחמת העולם השנייה הייתה לנקודת מפנה טרגית; לאחריה חייתה באמריקה הקהילה היהודית הגדולה, החשובה והחזקה ביותר בעולם. את פני המאה ה-21 קידמו יהודי ארצות הברית מתוך הרגשת נוחות ודאגה גם יחד. לכאורה עמדו לפניהם אפשרויות לא מוגבלות בחייהם הפרטיים ובסוגי המנהגים היהודיים ובדרכי הביטוי שיכלו לעצב לעצמם, אבל הם ראו גם את ההידלדלות במספרם ואת היחלשותן של הנאמנויות הקבוצתיות. חלק גדול מזמנם יוחד לדיונים ולוויכוחים על שתי המגמות האלה, שאינן מתיישבות זו עם זו כמדומה. ספרה של פרופסור חסיה ר' דיינר, פרופסור לתולדות יהודי אמריקה באוניברסיטת ניו יורק, יהודי ארצות הברית 2000-1654 הוא מחקר היסטורי רחב היקף המספר את תולדותיה של יהדות ארצות הברית מהיום שבו הגיעו יהודים למושבה ההולנדית ניו אמסטרדם במחצית השנייה של המאה ה-17 ועד ימינו. השתלבותם מעוררת הפליאה של היהודים בחברה האמריקנית היא סיפור מאלף וייחודי בהיסטוריה של העם היהודי בעת החדשה, ומטיבה לתארו פרופ' דיינר, המתחקה כאן ביד אומן אחר 346 שנות חיים יהודיים באמריקה. הספר שלפניכם, הראשון בסדרה יהדות ארצות הברית, מעשיר את ספרות המחקר בעברית קהילה חשובה זו.
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב
מאת: יהודה באואר
תיאור: ספר זה מבוסס על ההנחה שלא ניתן לעסוק בתולדותיו ובמעמדו של העם היהודי, בישראל ומחוצה לה, מתוך ראייה מקומית או לאומית בלבד. כדי להבין את מצבו של העם היהודי חייבים לשים את הדברים בהקשר. ההקשר הוא אנכי — היסטורי; ומאוזן — גלובלי, גיאופוליטי. השואה עומדת במרכז הראייה הגלובלית הזאת. היא קרתה לעם ספציפי מטעמים ספציפיים, ועם זאת היא שייכת לסוג של פעילות אנושית המלווה את האנושות מקדמת דנא. אירועים דומים לשואה עלולים לחזור על עצמם, כי גם הם יהיו תוצאה של פעילות אנושית. ניתוח המצב הגיאופוליטי מוביל למסקנה שאנחנו נמצאים בתקופה של נסיגה מעקרונות ליברליים־דמוקרטיים והתחזקות מגמות אוטוריטריות ולאומניות; מדינת ישראל בשלטון הימין היא חלק ממגמה זו. ברמה הגלובלית, האדם שולט בטכנולוגיות דמיוניות ממש. וככל שהוא שולט בהן יותר, הוא מאבד את השליטה על עצמו. קיימת סכנה ממשית ומוחשית שהמטוס הזה, הטס יותר ויותר מהר, יתרסק אם לא יימצאו לו או בו מעצורים. ההתרסקות יכולה להביא להשמדת האנושות עצמה. במקרה כזה, גורל העם היהודי ומדינת ישראל הופך לבלתי רלוונטי. פתרון דתי אינו ישים מהסיבה הפשוטה שהאֵל הוא המצאה — נפלאה צריך לומר — של האדם, והדבר המומצא הזה אינו יכול לסייע כי פשוט אין לו קיום אובייקטיבי. מול ראייה פסימית זו קיים יצר החיים האנושי, ובתוכו יצר החיים של קולקטיבים, ובתוכם הקולקטיב היהודי. לצד קריאות מזעזעות לאלימות, אכזריות ורצח, יש לנו תרבות מיוחדת ומרתקת, סתורה בתוך עצמה כמו כל תרבות, בעלת הישגים אנושיים חשובים, תרבות שהשפיעה על ההתפתחות האנושית מעל ומעבר לכל פרופורציה ולמספר היהודים בעולם בעבר ובהווה. כדאי להיאבק למען הצדדים ההומניסטיים של תרבות זו, תוך שאיפה לשילובה בתזמורת אנושית כללית שתצליח, איכשהו, לשרוד כתזמורת ולא תתפרק לקקופוניה. אלה בעצם המסרים של חיבור זה.
נהר ספרים
מאת: עודד ליפשיץ
תיאור: קנקנים בגדלים שונים ובמגוון צורות היו בשימוש נרחב בכל רחבי העולם הקדום. לסוג זה של כלי חרס היה תפקיד חשוב בהובלת התוצרת החקלאית הנוזלית (כמו יין ושמן) ובאחסונה. לתוצרת זו היה מקום מרכזי בחקלאות, בכלכלה, בסחר ובתזונה של בני אדם במזרח הקדום. קנקני האגירה הסגלגלים, האופייניים ליהודה לאורך זמן, הם חלק ממשפחה גדולה וענפה זו של קנקנים. משלהי המאה הח' ועד שלהי המאה הב' לפנה"ס, הוטבעו טביעות חותם על רבות מידיות הקנקנים האלה. בצד מערכת זו פעלו ביהודה מערכות 'אד-הוק' של טביעות חותם.
מאפייניה של מערכת מנהל שבמרכזה קנקנים מוטבעים מוכרים במקומות רבים במזרח הקדום, ובפרקי זמן ארוכים. החידוש הוא בהיקף הגדול, בגיוון, בהמשכיות וברציפות של כ-600 שנה במנהל הקנקנים ביהודה. פרק זמן זה חופף את תקופת היותה של יהודה ממלכה וסאלית ופחווה בשלטון האימפריות הגדולות ששלטו במזרח הקדום. עובדה זו חשובה להבנת ההיסטוריה של ממלכת יהודה בעידן האימפריות האשורית, המצרית, והבבלית, ולאחר מכן לתולדותיה של פחוות יהודה בשלטון בבל, פרס, בית תלמי ובית סלווקוס.
בספר זה נפרס מכלול הנתונים על מנהל הקנקנים ביהודה, מוצע הסבר לקיומו לאורך 600 שנות השיעבוד של יהודה לאימפריות הגדולות ומוצג שחזור מפורט של מערכת המנהל ביהודה בשלהי ימי הבית הראשון ובמרבית ימי הבית השני. על רקע זה מציע המחבר בחינה מחודשת של תולדות יהודה בתקופה ארוכה זו, שפרקים מרכזיים בה מוארים באור חדש.
יד יצחק בן-צבי
מאת: אילנה רוזן
תיאור: מעט לפני הקמת מדינת ישראל ובעשורים הראשונים לקיומה הגיעו אל אזור הדרום שלה חלוצים ועולים – מהגרים, רווקים ובעלי משפחות, אנשים חדורי אידאולוגיה וכאלה שנשלחו לשם שלא מרצונם. כיצד ראו את ראשית חייהם במדבר וכיצד תיארו את התמודדותם עם המחסור במים, החקלאות המדברית, קשיי הפרנסה או הקושי למצוא רופא לילדים? כיצד התייחסו אל השכנים הבדואים, אנשי היישובים היהודיים הסמוכים ואל הממסד? כיצד תיארו את מי שבחרו לעזוב את הקיבוץ, המושב, העיירה או הדרום בכללותו?
ספרות תיעודית או פרוזה לא בדיונית נמצאת על הגבול שבין היסטוריה לספרות. כותביה או דובריה הם אנשים מן השורה המבקשים לספר על חלקם באירועים גדולים. אילנה רוזן קראה עשרות ספרי זיכרונות, רשימות וספרי יובל שכתבו ותיקי המתיישבים בדרום, ובספר זה היא מציירת תמונה אנושית ואותנטית של חלוצים מדעת וחלוצים בעל כורחם על שלל גוֹניהם. שלא כוותיקי הקיבוצים, המציירים עצמם בספרות התיעודית שיצרו כבוקרים ציונים, ותיקי המושבים מצטיירים בספרות תיעודית ממוסדת כראשי שבטים קדמונים ומתחדשים בו-זמנית, ואילו אנשי העיירות מתוארים בה כאנשי משפחות עמלנים וידועי נדודים, שיהיו לימים למייסדי העיירות החדשות.
אלה ואלה צלחו את תקופת הראשית הקשה והתובענית ב'שום מקום', ולא זו בלבד אלא הפכו אותו במו ידיהם למקום מלא חיים והעמידו בו דורות המשך. אפשר אפוא לומר על דור הוותיקים בדרום בכללותו כי היו אלה חלוצים ומייסדים בפועל, אף שלא תמיד בכוח או מתוך הכנה אידאולוגית מוקדמת וארוכת שנים, ומכאן כוחו וגדולתו.
חלוצים בפועל פונה אל ותיקי הדרום ואל צאצאיהם, חוקרים, מתעדים, מורים ומתעניינים בהתיישבות ובתקופת הראשית של הדרום הישראלי.
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב
מאת: יצחק גרינברג
תיאור: במרוצת ארבעה עשורים ויותר היה זלמן (זיאמה) ארן מעורב בעשייה פוליטית וציבורית ביישוב העברי בארץ ובמדינה בשנותיה הראשונות, והיה אחת הדמויות הבולטות והמשפיעות במפלגתו מפא"י, בהסתדרות הכללית ובממשלה. הוא זכור בראש ובראשונה כשר החינוך והתרבות — גולת הכותרת בפעילותו הציבורית והפוליטית — אשר הוביל שורה של מהלכים ורפורמות, ביניהם: העמקת לימודי התודעה היהודית, הנהגת שכר לימוד מודרג בחינוך התיכוני, הרחבת החינוך המקצועי ושינוי מבנה החינוך. ארן לא היה עסקן מפלגתי טיפוסי, אלא פוליטיקאי אינטלקטואל ביקורתי, מתחבט, מרדן, סקרן ובעל מחשבה עצמאית רחבה. בצד כל אלה היה גם רומנטיקן שדבק בו קורטוב של בוהמייניות. תחומי התעניינותו התפרשו אל הספרות, השירה והאמנות, והוא אף כתב בעצמו שירה. הביוגרפיה שלפנינו מתחקה אחר קורות חייו האישיים והציבוריים של ארן, אחר השקפתו החברתית, שיקוליו הערכיים ומניעיו הפוליטיים ודרכי הפעולה שנקט. בתוך כך היא מבקשת לבחון מה היה סוד כוחו בעיצוב רפורמות ובהובלת מהלכים מרחיקי לכת במערכת החינוך של מדינת ישראל.
הקיבוץ המאוחד
מאת: יוסף פונד
תיאור: תנועת פועלי אגודת ישראל (פא"י) צמחה בפולין ובארץ ישראל בראשית שנות העשרים מתוך אגודת ישראל האורתודוקסית. ראשי פא"י גיבשו אידיאולוגיה בעלת רכיבים סוציאליסטיים וביקשו לבנות בארץ-ישראל חברה שוויונית המבוססת על אדני התורה. בארץ-ישראל הייתה פא"י לחלק ממחנה הפועלים. מנהיגיה לא נענו לדרישות ראשי אגודת ישראל להישאר בחיק תנועת האם ונקטו מדיניות פוליטית עצמאית, לעיתים אף בניגוד לדרישות מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל. בשל כך התפתח בפא"י מאבק בין המבקשים להדק את הקשר עם אגודת ישראל ולמתן את עמדות תנועתם לבין אלו שביקשו לרופף קשר זה ולנקוט מדיניות פוליטית עצמאית לחלוטין. פא"י השתתפה באופן פעיל בבניית הארץ. לאחר קום המדינה היא בחרה בדרך ממלכתית של השתתפות במוסדות המדינה והייתה לחלוץ ההולך לפני המחנה האגודאי. בכך סללה דרך לעיצוב חברה חרדית חדשה. מדוע נותרה פא"י תנועה קטנה בשולי מחנה הפועלים עד שירדה לבסוף מהבמה הפוליטית? מהם הגורמים שהביאו לירידתה? שאלות אלה נדונו בספר זה, המתאר זו הפעם הראשונה את האידיאולוגיה ואת הפעילות של תנועה ייחודית זו.
יד יצחק בן-צבי
מאת: רבקה בליבוים
תיאור: כיצד קיבלה מדינת היהודים את השם “ישראל“? לאנשים החיים היום במדינת ישראל וגם מחוצה לה שמה של המדינה ברור ומובן מאליו. כך הרגישו רבים מיד לאחר ההכרזה על שם המדינה בה’ באייר תש“ח. ואולם לא כך היו פני הדברים בחודשים שקדמו להקמתה. למן כ“ט בנובמבר 1947 התנהל שיח ציבורי נרחב על שאלת שמה של "המדינה שבדרך" בכלים שעמדו לרשות הציבור באותה התקופה – במכתבים למערכת, במאמרים בעיתונות ובמכתבים למוסדות. בספר מוצגות עשרות ההצעות לשם המדינה שעלו בחודשים הללו – מיהודה וציון ועד עברייה והתקווה. נידונים בהרחבה השמות המרכזיים והדעות בעדם ונגדם, נפרסת השתלשלות העניינים שהובילה לקביעת השם ישראל, ונשאלת השאלה למי זכות הראשונים על השם. בחירת השם הייתה כרוכה בסוגיות עקרוניות ואידאולוגיות, כגון היחס בין ישות מדינית לטריטוריה, בין יהודי התפוצות ליישוב העברי ובין תושבי הארץ היהודים והערבים. סוגיות אלו וכן ההיבטים הלשוניים הכרוכים בשמות השונים נדונים בשני הפרקים האחרונים של הספר.
יד יצחק בן-צבי
מאת: אביגיל פז-ישעיהו
תיאור: הספר תנאים של שותפות עוסק בשלושה דגמים ייחודיים ושונים זה מזה של מסגרות חיים שיתופיות שהוקמו לראשונה בארץ ישראל בתקופת העלייה השנייה והשלישית: קבוצה, קומונה ארצית וקיבוץ. לכולן היה יסוד רעיוני, ארגוני וחברתי מכונן משותף: שותפות מלאה בייצור ובצריכה. אף על פי כן נבדלו הן זו מזו בפירוש שנתנו לעקרון השותפות ולנגזר ממנו: מהו גודלו הנכון, היעיל והרצוי של הקולקטיב השיתופי? מה הם יעדיו הכלכליים והלאומיים? אילו אורחות חיים ייטיבו לבטא, הלכה למעשה, את השקפת העולם השיתופית? אביגיל פז-ישעיהו חקרה את שלושת הדגמים השיתופיים הללו והתמקדה בדגניה, הקבוצה הראשונה, שהוקמה בשנת 1910; בגדוד העבודה, שהוקם בשנת 1920 ונועד להיות קומונה ארצית; והקיבוצים הראשונים עין חרוד ותל-יוסף שנוסדו במסגרתו. היא בוחנת לעומקו את תהליך העיצוב הראשוני של המסגרות השיתופיות הראשונות בארץ, את דרך מימושם של הרעיונות המופשטים בחיי היום-יום ואת הפרשנות השונה שהעניקו חברי הקבוצה, הקיבוץ והקומונה לעיקרי היסוד המוסכמים: שותפות ושוויון כלכלי וחברתי. אף לא אחת מן המסגרות השיתופיות שמרה לאורך זמן על הדגם הראשוני שעל פיו עוצבה, שכן מראשית דרכן היה עליהן להתאים עצמן תדיר למציאות החיים המשתנה. מידת נכונותן להשתנות, תוך כדי שמירה על עיקרי היסוד המרכזיים שלהן התבררה כתנאי הכרחי שקבע את יכולתן להתקיים כמסגרות שיתופיות לאורך זמן. גדוד העבודה שהתפורר שנים ספורות לאחר הקמתו לא הצליח ליצור בתוכו הסכמה נרחבת על עקרונות היסוד המשותפים, אך גם סירב להתגמש אל מול המגבלות שהציבה בפניו מציאות החיים שהשתנתה. כקומונה וכאוטופיה חברתית בלתי מתפשרת הוא היה ל'כישלון למופת'. הקבוצה והקיבוץ, שתוארו בפי מרטין בובר 'ניסיון שלא נכשל', הקימו בהמשך דרכם את התנועות הקיבוציות ובעזרתן את התשתית היישובית שעיצבה את גבולות המדינה שבדרך. בדרכה הרעיונית והחברתית של ההתיישבות השיתופית היא התוותה את האתוס המכונן של החברה הישראלית בשנותיה הראשונות. אפשר אפוא לומר כי צדם האחר של הניסיונות החברתיים שלא זכו להתגשם במלואם אינו בהכרח כישלונם אלא מימושם החלקי, השונה, האפשרי במסגרות חברתיות אחרות שהושפעו מהם.
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב
מאת: איוון פרידמן, יוסף דרורי
תיאור: ירושלים העתיקה רוויה בזיכרונות חזותיים מימי הביניים המאוחרים. סולטאניה  הממלוכים, מוסלמים מקרוב באו החפצים בהבלטת מחויבותם לדת ולסמליה, העניקו לירושלים משקל ייחודי. פועלם ניכר בבניית מבני קודש מקוריים, מוסדות לימוד, אכסניות לצליינים המשווים לעיר את המראה המוסלמי המובהק עד היום. שפע הכתובות המעטרות את חזיתות מבניהם מעצים רושם זה. ירושלים כעיר קודש  ריתקה אליה למדנים, חסידים, יראי שמים, דרשנים ומטיפים, ועולי רגל יהודים ונוצרים ממזרח וממערב. למרות שהשליטים שישבו בקהיר, זנחו את צדדיה הארציים של ירושלים ערגו אליה רבים מבקשי דעת, ברכות אל וחוויה דתית. המרחב העירוני זימן מקום מפגש יחידאי בתחומי הממלכה בין תושבי הקבע למבקרים של ארעי, בין מושלים לנתיניהם, בין עדות ואמונות שונות ובין תלמידים למוריהם והדואגים לצרכיהם. מטרת המאמרים בקובץ זה לחשוף את עושר פניה של ירושלים: מעמד מדיני, מפעלות שליטיה, אדריכלות ואמנות, כלכלה ומסחר, חזות העיר, פעילות למדנית, המיעוטים החיים בקרבה ומגוון התעודות והמקורות העומד לרשות כל המבקש להכירה.
יד יצחק בן-צבי
מאת: ישראל ברטל, חיים גורן
תיאור: ספר זה הינו הכרך החמישי היוצא לאור במסגרת מפעל 'ספר ירושלים, המקיף את תולדות ירושלים לדורותיה. קובץ המחקרים שלפנינו מוקדש למאה ועשרים השנים האחרונות של השלטון העות'מאני שבהן עברה העיר הקדושה ממעמד של עיירה נידחת במזרח התיכון למוקד פעילות מלא מתחים של ארגונים בין-לאומיים, מעצמות אירופאיות, תנועות דתיות חדשות וזרמים רעיוניים בעלי אופי מודרני. שני ציוני הדרך הכרונולוגיים שנבחרו לתחום את גבולותיה של תקופת ההתחדשות והבנייה המודרנית בירושלים קשורים בהתעצמותה של הנוכחות האירופית במזרח התיכון: מסע נפוליאון לארץ ישראל בשנת 1799 פותח את התקופה, זאת אף שלמסע הצבאי של הצבא הצרפתי ממצרים לעכו לא הייתה השפעה ישירה על העיר ויושביה, ואחדים מן החוקרים אינם רואים בו את 'ראשיתה של העת החדשה' בתולדות הארץ והעיר: התקופה מסתיימת בציון דרך צבאי אחר, המסמל את קצו של השלטון העות'מאני בן ארבע מאות השנים בארץ ישראל ובסוריה: כיבוש ירושלים בידי הצבא האנגלי בחורף 1917. בין שני המאורעות הצבאיים הללו הלכה ההשפעה האירופאית והתחזקה בארץ ישראל בכלל, וירושלים בפרט. בתוך הסיפור הכללי המגוון של פסיפס הדתות והעדות בירושלים תופס היישוב היהודי בירושלים מקום מיוחד. הקהילה היהודית בעיר נבנתה לאורך מאות שנים מהגירה של יחידים וקבוצות, ששימרו דפוסי ארגון, אורח חיים, לשון ומנהג שהביאו עמם מארצות מוצאם. בעיר התרקם מעין מיקרוקוסמוס של תפוצות היהודים השונות. במאה התשע עשרה המשיכה הזיקה החברתית, התרבותית והכלכלית לקהילות המוצא להשפיע על האוכלוסייה היהודית. ואולם בה בעת החלו תהליכי המודרניזציה לגרום תמורות. לקראת שלהי המאה הולך ונוצר בארץ יישוב חדש בעל סממנים מודרניים מובהקים וזיקה לתנועה הלאומית היהודית החדשה. אך ירושלים נותרה מעוז דתי ודמוגרפי של יישוב ישן, שמרני באורחות חייו.
יד יצחק בן-צבי
מאת: יעל רשף
תיאור: עם כיבוש הארץ בידי הבריטים בשלהי מלחמת העולם הראשונה הוכרזה העברית כשפה רשמית, בצד האנגלית והערבית. איך נשמעה עברית זו בפי דובריה? איך שימשה אותם בכתב בחיי המעשה? בספר זה מובא לראשונה דיון בשאלות אלו על יסוד בחינה של תיעוד טקסטואלי נרחב. הספר שופך אור על סוגיות לשון מהותיות הנוגעות לתקופה מכרעת זו בתולדות העברית ומספק תיאור מקיף של אופי העברית השימושית, בכתב ובעל פה, ברבדיה המוקדמים. המחקר בספר מבוסס על ניתוח בלשני וסוציולינגוויסטי של מבחר רחב של טקסטים מתקופת המנדט, ואף משולבים בו תצלומים מקוריים של טקסטים, המאפשרים לקורא להתוודע התוודעות בלתי אמצעית אל אופי לשון התקופה.
האקדמיה ללשון העברית
מאת: מרדכי נאור
תיאור: הטור התשיעי הוא ספר המשך לספר הטור השמיני, אחיו הבכור, שיצא לאור ב-2006 בהוצאת הקיבוץ המאוחד והיה מסע היסטורי בעקבות הטורים האקטואליים של נתן אלתרמן. עם השנים נאסף חומר נוסף על המשורר ויצירתו הענפה והגיעה העת לכנס גם אותו לדפי ספר. לא רבים יודעים, אך "הטור השביעי" בעיתון דבר הופיע רק 8 חודשים במיקומו המקורי – הטור השביעי בעמ' 2 של העיתון. לאחר מכן, במשך כשבע שנים פורסם הטור האקטואלי-המחורז של אלתרמן בטור 8 – בשל צמצום הטורים עקב מחסור בנייר. בקיץ 1950 חולקו עמודי העיתון שוב - ל-9 טורים, גם הפעם עקב צמצום באספקת נייר לעיתונים. וכך, רוב הטורים ב-16 השנים הבאות היו בטור התשיעי. ועם זאת, שם המדור, "הטור השביעי", נותר תמיד, שכן אין משנים שם של מותג מנצח. בספר הטור התשיעי היריעה הורחבה גם לשירים ליריים ולשירי הזמר של אלתרמן. התנאי להכללת שירים היה ונשאר: התייחסות אקטואלית-פוליטית. מתברר שאלתרמן כלל, ולעיתים הבליע, גם בשיריו הלא אקטואליים, מסרים חברתיים ופוליטיים. סיור במחוזות כתיבתו של נתן אלתרמן, בשירה ובפרוזה, הוא תמיד חוויה ויש בו גם תרומה היסטורית להכרת "המדינה שבדרך" והמדינה בשנותיה הראשונות, כפי שראה אותן אלתרמן.
הקיבוץ המאוחד
מאת: רות בן-ישראל
תיאור: "תמיד נהניתי לספר סיפורים; בייחוד אהבתי את סיפורי המשפחה שעברו מדור לדור וחזרתי לספר אותם בכל הזדמנות ולפני כל מי שהיה מוכן להטות להם אוזן. שמחתי להיווכח בכל פעם מחדש שמאזיניי מתפעלים מאישיותם של אבותיי המייסדים וממעשיהם. ההחלטה לכתוב ספר זה נולדה מתוך הקשבה לקולות הללו. ספר זה הוא לקט של אגדות, מעשיות וסיפורים שקרמו עור וגידים ויצרו יחד מסכת חיים שלמה, הגדת משפחה אחת לדורותיה, הגדת רות". תולדותיה של מחברת הספר רות בן ישראל קשורים קשר הדוק עם יישוב הארץ ועם עיצוב פני המדינה הצעירה. כנצר לארבע משפחות מייסדות, שבניהן עלו לארץ ישראל ממזרח אירופה במאה התשע עשרה, היא מייחדת פרק נכבד לאגדות חייהם של אבותיה ואִמותיה. את הימים הסוערים שפקדו את המדינה ערב הקמתה היא מתארת כמי שבגרה והתחנכה בתל אביב הקטנה, ובשפתה הקולחת היא נוסכת בהם נופך אישי ומהימן. פרק מיוחד ומרתק עוסק במעשיות מחייה, ובו היא מתארת את עשייתה הענפה מיום שיצאה לדרך עצמאית עד עצם היום הזה. הספר הגדת רות משקף בצלילות את מעיין חייה השופע של רות בן ישראל - משפטנית שחותרת לשוויון וצדק חברתי ובד בבד עוסקת בציור, בריקוד ובכתיבה, ועוד היד נטויה.
עם עובד
הצג עוד תוצאות