נמצאו 1548 ספרים בקטגוריה
לכל הספרייה
מאת: מאיר חזן
תיאור: העימות הפוליטי החשוב ביותר שהתחולל ביישוב היהודי בארץ ישראל בשנות מלחמת העולם השנייה התרחש בזירה הכלכלית. הספר 'אל סף מדינה' משרטט את המורדות והמעלות בתהליך של יצירת הסכמה רחבה ביישוב בדבר תיאום בין אינטרסים כלכליים פרטיים, מגזריים וטכנוקרטיים ובין התמודדות פוליטית משותפת על השגת יעדיה המדיניים של הציונות.
התגבשותה של המדינה בתקופה זו כיעד פוליטי ריאלי – להבדיל מיעד סמלי או מוצהר – הושפעה ממשקלה הגובר של התעשייה בחיי היישוב ומן ההערכות המשתנות במהלך המלחמה בדבר יכולת הקליטה של יהודים בארץ ישראל. התעשייה עמדה במוקד המתח שבין 'לִבְנות' ובין 'להיבנות' באותם ימים. בנכונות להתחבט בדילמות שעיקרן בפיתוח הארץ אפשר לראות סוג של מבט מחציף אל מול פני ההיסטוריה, מעין בריחה אל מחוזות מלאי השראה בזמנים עגומים של ייאוש, טראומה וחידלון חובקי כול. תכנון עתידו הציוני של היישוב בשנות מלחמת העולם, והמאבקים שהתנהלו סביבו, הכיל אפוא בגרעינו התבוננות אופטימית ויצירתית במציאות שמעבר לאופק.
מוסד ביאליק
מאת: גולן ברושי
תיאור: הספר מבקש לבחון כיצד השכילה כת הפרושים להפוך מסיעה פוליטית-דתית אזוטרית, אחת מני רבות בתקופתה, ליהדות ההגמונית. במוקד הספר עומדת שאלת התפתחותה של יהדות ההלכה, כפי שהיא מוכרת כיום, עוד מימיהם של חז"ל. אומנם רבים רואים ברבנות שלוחה טבעית של תורת ישראל המפורשת בתנ"ך, אך המחבר מציג ראיות לכך ששורשיה נעוצים בשלהי תקופת בית שני. ניתוח ביקורתי של התורה שבעל-פה, מגלה כי מסורת ההלכה אינה אלא תוצר של תגובות שרשרת לתהליכי שינוי דרמטיים שעברו על עם-ישראל לאחר חורבן המקדש.
בספר נבחנות שבע רפורמות שחוללו חז״ל בדרכם לכיבוש העולם היהודי. המהפכות הנועזות הללו, שינו את דת המקרא לבלי היכר ובראו יהדות בַּת-כִִּלְְאַַיִִם בצלמם של חכמי ההלכה. התוצר הסופי של רפורמציית התושב"ע סלל דרך חדשה לעבודת האל, התולָָה את הפרקטיקה הדתית בלימוד הגמרא, בדִִקלום מסידור התפילה ובציות ל'שולחן ערוך'.
רפורמציה דתית זו המירה את יסודותיו של התנ"ך בשילוש מקודש משלה: חכמים על-פני כוהנים; בית מדרש במקום בית מקדש; ותורה שבעל-פה במקום תורה שבכתב. כיבוש היהדות אומנם יצא לפועל באמצעות התושב"ע, אך נעשה מתוקף התורה שבכתב. על חורבותיה של יהדות המקרא, ייסדה מהפכת ההלכה דת נומוקרטית נטולת אמונה.
ספרי ניב
מאת: עמינדב יצחקי
תיאור: שנות פעילותו של הרב מאיר בר־אילן ([ברלין] 1949-1880) בארץ ישראל המנדטורית, בשנים 1949-1926, היו גם שנות השיא בפעילותו הציבורית. כמנהיגה של תנועת המזרחי העולמית בשנות המנדט, היה הרב בר־אילן אחד מקברניטיה הבכירים של הציונות הדתית באותן שנים ואולי אף החשוב שבהם. סיפור חייו הוא למעשה גם סיפורה של הציונות הדתית. ספר זה בוחן את דיוקנו המנהיגותי של הרב, ומנתח את עמדותיו האישיות ותפיסת עולמו בשנים סוערות אלו. מה הייתה תפיסתו הביטחונית של הרב בר־אילן, ומדוע היה הוא חלק מהנהגת "ארגון ב" שפרש מן "ההגנה"? מה היתה עמדתו המדינית ביחס לשלטון הבריטי בארץ, ומדוע קרא למרי אזרחי? כיצד השתלבה התנגדותו המוחלטת לכל הצעת חלוקה של הארץ עם תמיכתו בארגון "קדמה מזרחה", אשר חתר לקדם יחסי דו־קיום עם ערביי הארץ? שאלות אלו ורבות אחרות זוכות להתייחסות מעמיקה ומפורטת בספר וחושפות בפני הקורא, מזווית שטרם נחקרה, את סיפורה של הציונות הדתית בארץ. ד"ר עמינדב יצחקי הוא היסטוריון, מורה ומחנך, המתמחה בתולדות הציונות הדתית וההתיישבות הדתית.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: דניאלה גורביץ', דב שוורץ
תיאור: הספר עוסק בזיקה שבין האישה לכישוף, ובאופן שבו הספרות הרבנית ובעקבותיה הספרות העממית היהודית התייחסו אל האישה ואל אותה זיקה. הדעת נותנת לפי מקורות אלה שנשים לוקות בנחיתות מולדת וחזקה על נשים מסוימות שתעשינה פעולות הנתפסות ככישוף כמנגנון של פיצוי על תדמית ודיכוי. מן הכתבים עולה שבאופן אינטואיטיבי האישה מבצעת פעולות מסוימות מפני שבטבעה היא שואפת לנקום, להרע, לבטא את עצמיותה ולהעצים את כוחה לנוכח העולם הגברי.
בספר אנו מבקשים להתמקד בזיקה המגית של האישה ביצירה הרוחנית היהודית בעיקר בימי הביניים, אולם אנו מתפרסים גם למקורות בעת העתיקה ולהשפעות בימי הביניים ובראשית העת החדשה. החיבור עוסק בכישוף נשי ביצירה היהודית שנכתבה כולה בידי גברים, ונקבעה והופצה באופן חד־צדדי על ידי גברים בלבד. הספר סוקר את אופן הצגת הנשים ועולמן בראייה מאחדת על האמונות והדעות של חכמים בימי הביניים על הכישוף, תוך התמקדות במתח שבין המיסטי־מגי ובין הרציונלי־מדעי, וכפי שהם באים לידי ביטוי בחשיבה ההגותית־פילוסופית והספרותית. החיבור מציע קריאה פרשנית שונה שעיקרה דפוסים אחדים להבנת המגיה ה"נשית" כביטוי לאחר, של אותו גורם שהוגבלה בפניו האפשרות לבטא את עצמו ולהשמיע את קולו באופן בלתי־אמצעי.
כרמל
מאת: אברהם כהנא
תיאור: הספרים החיצונים – כרך ב׳ הוא חלקה השני של האסופה בעריכת אברהם כהנא, המרכזת תרגומים עבריים לחיבורים יהודיים קדומים שלא נכללו בקאנון המקראי. הכרך ממשיך את מפעל הכינוס של ספרות בית שני והספרות החוץ־מקראית, ומציג יצירות המשקפות מסורות יהודיות מגוונות, ובהן סיפורים, חזיונות, דברי חוכמה, מסעות גבורה ותפיסות דתיות ורעיוניות שהתפתחו בתקופה שבין המקרא לספרות חז״ל. החיבורים הכלולים באסופה מאירים את עולמה של היהדות הקדומה ואת היחסים בין מקרא, מסורת, פרשנות וזהות יהודית. המהדורה הנוכחית רואה אור בהוצאת כרמל כהדפסה מחודשת של מהדורת מסדה תשט״ז, ומהווה המשך לכרך הראשון של הספרים החיצונים – לתורה, לנביאים, לכתובים ושאר ספרים חיצונים. הכרך מתאים במיוחד לעוסקים במקרא, יהדות בית שני, מחשבת ישראל, ספרות חוץ־מקראית, התפתחות הקאנון המקראי, אפוקליפטיקה יהודית והמפגש בין מסורות יהודיות קדומות לבין התרבות העברית החדשה.
כרמל
מאת: אברהם כהנא
תיאור: מהדורה מחודשת של אסופת “הספרים החיצונים” בעריכת אברהם כהנא, הכוללת תרגומים עבריים לחיבורים יהודיים קדומים מתקופת בית שני שלא נכללו בקאנון המקראי. החיבורים משקפים מגוון רחב של מסורות, רעיונות וסוגות — ובהם עיבודים לסיפורי המקרא, ספרות חוכמה ומוסר, חזיונות אפוקליפטיים, תפיסות של אחרית הימים, קדושה, חוק, לוח שנה וזהות יהודית. הספר מציע מבט חשוב על עולמה של היהדות בתקופה שבין המקרא לספרות חז״ל, ועל יצירות שנדחקו מחוץ למסורת היהודית המרכזית אך השתמרו במסורות ובתרגומים שונים. המהדורה הנוכחית רואה אור בהוצאת כרמל כצילום ממהדורת מסדה תשט״ז, בליווי הקדמה חדשה מאת ישי רוזן־צבי. היא מציגה מחדש מפעל עברי־תרבותי מרכזי של כינוס והשבת ספרות יהודית קדומה אל מדף הספרים העברי, ומתאימה במיוחד לעוסקים במקרא, יהדות בית שני, מחשבת ישראל, ספרות חוץ־מקראית, התפתחות הקאנון המקראי והיחסים בין מסורת, פרשנות וזהות יהודית.
כרמל
מאת: אשר ססר
תיאור: הצלחתה של הממלכה הירדנית לשמור על יציבות שלטונית למרות הזעזועים שמטלטלים כעת את המרחב המזרח־תיכוני מספקת הוכחה מרתקת למשילות המתקיימת מכוח כל ניגודיה. ואכן, במהלך השנים עשתה הממלכה ניסיונות שונים להבטיח את קיומה ולבסס את זהותה במסגרת המאבק בין שלוש הזהויות – הירדנית, הפלסטינית והישראלית –שמגדירות את המרחב בינה לבין הים התיכון.
זה מחצית המאה חותרת האליטה השלטונית בירדן לעצב זהות ירדנית ייחודית המבוססת על בני עבר הירדן ולהבדיל אותה מהפזורה הפלסטינית הגדולה החיה בממלכה. מציאות מורכבת זו כרוכה הדוקות בדחייה מצד ישראל את התביעה הלאומית הפלסטינית ואת הפתרון של שתי מדינות לשני העמים. כל התלקחות אזורית מאלצת את ירדן לשוב ולהתמודד עם אותה דילמה: הרצון לתמוך במאבק הערבי לעומת החשש הטראומטי מפני קליטת פליטים פלסטינים. את המתח האמור חווה ירדן כבר שנים רבות, וביתר שאת בעקבות האירועים שלאחר שבעה באוקטובר, שבמהלכם נעקרו כשני מיליון תושבי עזה מבתיהם, ללא כל פתרון משקם.
זהותה של הממלכה הירדנית היא אפוא תוצאה של ניהול פוליטי מורכב ורב־תהפוכות בתנאים של משטר מלוכני, ויש לה השלכות כבדות משקל גם על המציאות הישראלית. למעשה, אפשר לטעון כי אין להבין כהלכה את המרחב שבו אנו חיים אלא באמצעות הכרת תולדותיה ומאבקיה של שכנתנו ממזרח. הספר ירדן - זהות והישרדות מציע תמונה עמוקה ורחבה כזו ותובנות מאלפות על המציאות הגיאופוליטית המורכבת של אזורנו.
אשר ססר הוא פרופסור (אמריטוס) להיסטוריה של המזרח התיכון ועמית מחקר במרכז משה דיין באוניברסיטת תל אביב. הוא עמד בעבר בראש המרכז וחוקר זה שנים רבות את ירדן ואת הסכסוך הישראלי־ערבי. ב־ 2025 הוענק לו אות יקיר אילמ"א (האגודה הישראלית ללימודי המזרח התיכון והאסלאם) על תרומתו לחקר ההיסטוריה המודרנית של המזרח התיכון.
הקיבוץ המאוחד
מאת: אמל ג'מאל
תיאור: מאז קום המדינה מתבססת מערכת היחסים בין הדרוזים בישראל לבין החברה היהודית על אסטרטגיה תועלתנית, המתעדפת את הזהות העדתית הדרוזית הצרה על פני מרכיבים לאומיים. בתמורה לשירות צבאי, הובטח לעדה שוויון זכויות, כאמור במגילת העצמאות. גישה פרגמטית זו עיצבה "אחווה יהודית־דרוזית", שהצמיחה מנהיגוּתּ ואליטות דרוזיות חדשות המזוהות עם המדינה.
המעמד המועדף של הדרוזים, הנתפסים כמי שהם "בבחינת מוגנים", תרם ללכידות תרבותית ודתית, למרות התחרות הפנימית בקרבם. את חקיקת "חוק יסוד – הלאום" ב־ 2018 פירשו הדרוזים כהפרה מהותית ומעשית של מעדם, שמידרה אותם במופגן כאזרחים "מדרגה שנייה". ב־ 2024 , בעקבות הפרעות שחוללו כוחות המשטר החדש בדרוזים בסוריה, נענתה ממשלת ישראל לבקשת מנהיגי העדה, וצה"ל פעל כדי להגן על אחיהם שם. כך נוצר מצב גיאופוליטי שהרגיע לפי שעה את התביעה למימוש הבטחת השוויון.
הספר הדרוזים בין שותפות להדרה מביא נתונים ייחודיים הממחישים את התמורות בחברה הדרוזית בעשורים האחרונים, לצד הסברים למתחים השוררים בין השיקולים התועלתניים של האליטות לבין הצורך לשמור על הזהות הייחודית של העדה ומערכת היחסים שלה עם סביבתה. חרף ההבטחה ההיסטורית לשוויון, הדירוג הסוציו־אקונומי של היישובים הדרוזיים בישראל נמוך מאוד, ולכך השלכות מרחיקות לכת על מרקם היחסים שלהם עם המדינה.
הקיבוץ המאוחד
מאת: מיכל גולן
תיאור: "בדמי ימיה מתה אמי. כבת שלושים שנה ושנה היתה אמי במותה", ומאז אני תרה אחר עקבותיה שאבדו לי באחת בהיותי רכה בשנים. אני מנסה בכל כוחי לתפוס בשולי חצאיתה הכחולה הנשקפת אליי מן התמונות ומחלומות ילדותי, נאחזת בכל בדל מילה וזיכרון כדי לבנות לעצמי את התצרף החסר כל כך שלה, של משפחתה ושלי.
סיפור משפחתה של אימי בשואה נודע לי במרוצת השנים טיפין טיפין – הוריה וקרוביה שנספו ושתי אחיותיה הצעירות ממנה, שעברו את כל סוגי הגיהינום ושרדו. אימי עזבה את גרמניה שלושה חודשים לפני פרוץ המלחמה. היא נשלחה לאנגליה על ידי תנועת החלוץ להכין בה תשתית לקליטת בני נוער ולחינוכם. בני משפחתה שנותרו מאחור לא הצליחו להימלט. ההורים והסבתא גורשו אל מותם בשנת 1942 , ושתי אחיותיה נעצרו, נאסרו ונשלחו למחנות השמדה. הן הצליחו להישאר בחיים.
עד הגירוש קיימו ביניהם כולם קשר מכתבים, ואפילו שיחות טלפון. ספר זה מתבסס בעיקרו על המכתבים שהוחלפו, ואשר עלה בידי נמעניהם לשומרם למרות הטלטלות, בין בני ובנות המשפחה בשנים 1947-1934 – זמן קצר לאחר עליית היטלר לשלטון ועד לשנתיים שלאחר תום המלחמה. מוצגים בו שני עולמות מקבילים: זה של משפחה מן המעמד הבינוני־גבוה בגרמניה של לפני עליית היטלר לשלטון, וזה של חלוצים אידאליסטים שחתרו לבנות ארץ חדשה לעם ישראל.
יד יערי
מאת: מוקי צור
תיאור: הספר 'התקווה היא לא כובע עם נוצות', ספרו של מוקי צור, הוא חשבון נפש שמתגלגל עשרות בשנים. חשבון נפש של אזרח ישראלי, אדם יהודי, חבר קיבוץ ודמוקרט, בימים מטלטלים, במציאות הדרמטית של מדינת ישראל.
לאורך הספר עורך המחבר פגישות ספרותיות עם סופרות וסופרים המלווים את המפעל החלוצי.
יד יערי
מאת: רות בקי קולודני
תיאור: בחשכת מגירות ובמזוודות ישנות בעליות גג, נשמרו זיכרונות, מכתבים ויומנים של חלוצים וחלוצות שנולדו וגדלו ברוסיה בתקופה סוערת רבת תהפוכות. ובעלותם ארצה, הגשימו כאן את הרעיונות שספגו שם.
הם עשו היסטוריה בחייהם הממשיים, לא בדיבור, מחקר או סיפור; סיפורי חייהם דרמטיים ושונים זה מזה, אך כולם נשתלו פעמיים: פעם בארץ שבה עטו האורנים מצנפת שלג ופעם בארץ הצבר והתאנה.
שורשים אדומים עשוי כמחרוזת שבה מושחלים נושאי אהבת אדמה ומולדת (זייד, טרומפלדור, מניה שוחט), תפישות הגנה וביטחון שהושפעו מהקוזצ’סטבו (אריה אברמסון, יצחק חנקין, צבי נדב), מאבק לעצמאות האישה (דורה אברהמית, רבקה אלפר, שירה גורשמן), והעמדת האדם הפשוט במרכז, (משה וילבושביץ, כסניה חברת נען), ועוד.
הוצאת ראובן מס בע"מ, ירושלים
מאת: דניאל משה לוי, יוסף רוטשטיין
תיאור: האם תואמות תגליות המחקר את הכתוב בתנ"ך?; האם תואמות תגליות המחקר את הכתוב בתנ"ך?; מקבילות ארכיאולוגיות למסופר בתנ"ך, לוח הזמנים של התקופות הקדומות, תקופת אל-עמרנה, תקופת שיבת ציון, ועוד; עם מפות, טבלאות ושרטוטים; מהדורה משוכללת של "מקרא וארכיאולוגיה"
הוצאת ראובן מס בע"מ, ירושלים
מאת: יוסף פונד
תיאור: הספר, השתלבות והתבדלות: אגודת ישראל - מפלגה אורתודוקסית במדינה היהודית החילונית, דן בהתנהגות הפוליטית והחברתית של תנועת "אגודת ישראל" במדינת ישראל. אגודת ישראל נוסדה ב 1912- כתנועה חרדית שראשיה התנגדו לתפיסה התרבותית-חילונית של התנועה הציונית, אך היו שותפים לרצון לבנות את ארץ-ישראל ולהקים בה בית לאומי. הם הבינו כי בית זה לא יהיה "תורני" והגיעו להסכמות עם ראשי התנועה היונית בדבר ההסדרים הדתיים שישררו במדינה. הקמת המדינה וקבוץ הגלויות נתפסו בעיני ראשי אגודת ישראל כאירועים היסטוריים וכניסים. התנועה השתלבה בחיים הפרלמנטריים ובממלכתיות הישראלית. מאמציה של הנהגת המדינה להשליט על אוכלוסיות עולים תרבות חילונית, חקיקה מנותקת מן המשפט העברי וחילון גובר של המרחב הציבורי, הציבו את ההנהגה האגודאית בעמדת מגננה. חומות מגן חברתיות ותרבותיות נבנו סביב לחברה החרדית: אזורי מגורים נפרדים, רשתות חינוך עצמאיות, תנועות נוער ועיתונות משל התנועה, ומערך חברתי שבמרכזו "חברת לומדים" תורנית.
תהום תרבותית וחברתית נפערה בין החברות - החילונית והחרדית - שמאיימת ליצור במדינה שני עמים. ניסיונות למנוע "מלחמת תרבות" ולגשר בין שני הקטבים, לא צלחו, עד כה, ועתיד החברה הישראלית נותר לוט בערפל. בספר נעשה ניסיון להציג לקוראים, מכל המגזרים, את הרקע האידיאולוגי והחברתי לתהום שנפערה בעם, ולדרוש הפסקה ב"מלחמת התרבות" המתנהלת מזה שנים.
הוצאת ראובן מס בע"מ, ירושלים
מאת: שלמה כרמי
תיאור: הספר שלפנינו – הרחבת הלשון העברית במבט רב-תחומי – עוסק בנושא הרחבת הלשון העברית כפי שהשתקפה בדיוני ועד הלשון ובדברי סופרים ומשוררי בני דור התחייה, וכפי שדנו בה ראשי החינוך העברי-הלאומי החדש בארץ-ישראל, בהם מנהלי בתי-ספר, מורים וגננות.
הרחבת הלשון העברית הייתה חלק בלתי-נפרד מתהליך החייאתה והתגברה בד-בבד עם חידוש הדיבור העברי וההתיישבות בארץ-ישראל. ה'הרחבה' נעשתה "מבפנים" ו"מבחוץ" – במסגרת 'מסחר חליפין' – הן באופן טבעי, "אינסטינקטיבי" וספונטני הן באופן "מלאכותי", כלומר: באופן יזום, מתוכנן, תכליתי וממוקד-מטרה. 'הרחבה' זו ענתה על הצורך במילים חדשות לציון עצמים שנוצרו ומושגים ורעיונות שנולדו במחשבה בתגובה לצרכים שהתעוררו ולהתפתחויות שחלו בתחומי התרבות, המדע והטכנולוגיה.
ה'הרחבה', שנעשתה הן ביודעין ובכוונת-מכוון על-ידי "אומנים מיוחדים" הן שלא-ביודעין ושלא במתכוון, עמדה בראשית הדרך בסימן ה'אוקסימורון' שטבע י"מ פינס: "הגדולה שבמעלות למלה חדשה – שאיננה חדשה […]". בתחילה הייתה ה'הרחבה' עטויה ואפופה בהילה של שימוש בביטויים של קדושה ומסתורין, שהומרו בהמשך הזמן במונחים, בכללים ובעקרונות-פעולה רציונליים, המבוססים על חוקי הדקדוק ומדע-הלשון כגון: שורש + משקל ובסיס + צורן. הרחבת הלשון – בדגש על היצירה המילונית – על צורותיה ומנגנוניה העסיקה הן סופרים, משוררים והוגי-לשון הן את חברי ועד הלשון. 'הרחבה' זו, בין שנתפסה כבריאה 'יש מאין' – פרי רוחו היוצרת של האדם – בין שנתפסה כהפקה של 'יש מיש' בצורה 'שקופה', הייתה תוצר של מימוש פוטנציאל הטמון במפגש בין כושרו היצירתי של האדם להמציא דברים בכלל ומילים בפרט ובין הפוריות (הפרודוקטיביות) והוולדנות המובנית של מערכת התקשורת הלשונית.
הדיונים המקיפים והמעמיקים שנערכו בוועד הלשון, דפוסי-העבודה שנוצקו במסגרתו והפתרונות שהועלו על-ידי חבריו הניחו את הבסיס לאלה שנערכו, נוצקו והועלו מאוחר יותר על-ידי חברי יורשתו, האקדמיה ללשון העברית; וגם אם מילון המונחים שבהם השתמשו הראשונים היה מטבע-הדברים מצומצם יותר בהשוואה למקובל בימינו, מילון המושגים שלהם היה עשיר ומפותח מבחינה בלשנית, שהטרים את זמנם
הוצאת ראובן מס בע"מ, ירושלים
מאת: עזרא לניאדו
תיאור: "אל תירא, יא־חמד, קח את אשר זממת לקחת ולך לדרכך בשלום", אמר רבי דוד שלם לגנב, שפרץ לביתו.." "לילה אחד, כאשר איבד יחיא את הכרתו, עלתה אימו לגג הבית, נשאה עיניה למרומים, וביקשה מנחום הנביא לחולל נס ולשלוח רופא שירפא את בנה... אחרי שבוע נודע לה במקרה על בואו של הרופא מדיאר בכר לעיר..."
דמויות אלה ועוד רבות אחרות מככבות בספר "בעיר שני האביבים". המחבר עזרא לניאדו ליקט את הסיפורים שבספר מפי יוצאי קהילת מוס'ול שבעירק. הם עצמם סיפרו אותם מדור לדור במשך עשרות שנים. רבים מהסיפורים אכן התרחשו, אחרים - בני הקהילה האמינו שאכן קרו או רצו שיתחוללו ונוס פו גם סיפורים מן הדמיון ברוח הדברים. ספר זה, הוא סיפורה של קהילת מוס'ול אבל בעצם הוא גם סיפורן של כל עדות ישראל הן במזרח והן במערב.
הספר יוצא לאור במהדורה שנייה, ערוכה מחדש ומורחבת. נוספו עשרות סיפורים ושירים שנמצאו בעיזבונו של המחבר.
הוצאת ראובן מס בע"מ, ירושלים
מאת: ישראל רוזנסון
תיאור: הספר אדם בעמק – אורי אליאב הוא סיפורו של אורי אליאב, חבר קיבוץ טירת צבי, וסיפורו של עמק בית שאן וסביבותיו בגלבוע, בגליל התחתון ובצפון־מזרח השומרון. סיפור חייו של אליאב מוצג כמעגלים ורבדים המשיקים זה לזה: סיפורה של טירת צבי, הקיבוץ הדתי הראשון באזור; סיפורם של הנוטרים ביישוב הציוני שלפני קום המדינה; הקשרים המורכבים עם השכנים הערבים; צמיחתו של גדוד “גדעון” בחטיבת גולני מקרבות מלחמת העצמאות באזור; אהבת הטבע והארץ; הדרכה והוראה בשטח; פעילות מודיעינית; וערכי הציונות הדתית של פעם. הספר מבוסס על חומר ארכיוני ותיעוד המתפרסם בו לראשונה, ועשוי לעניין חובבי וחוקרי ארץ ישראל, מדריכים, חניכי בני עקיבא, סטודנטים ללימודי ארץ ישראל וכל המתעניין בראשיתה של תנועת ההתיישבות הציונית בארץ. מחבר הספר, ישראל רוזנסון, עוסק בחקר הזיכרון ההיסטורי ובדרכי עיצובו.
הוצאת ראובן מס בע"מ, ירושלים
מאת: משה גרסיאל
תיאור: הספר מציע פרשנות בין־תחומית לסיפור דוד בספר שמואל, מן הקרב עם גוליית בשמואל א יז ועד סוף שמואל ב כ. המחבר מנתח את עליית דוד, יחסיו עם שאול ויונתן, דרכו אל המלוכה, כיבוש ירושלים, מלחמותיו, פרשת בת שבע ואוריה, משברי בית דוד ומרידות אבשלום ושבע בן בכרי, תוך שילוב בין חקר המקרא, היסטוריוגרפיה, ביקורת ספרותית וניתוח פוליטי־היסטורי. במרכז הספר עומדת התזה כי ספר שמואל נתחבר בידי שני סופרים בעלי עמדות מנוגדות כלפי דוד: האחד חיובי יותר ופעל בראשית ימי שלמה, והשני ביקורתי יותר ופעל באחרית ימיו. בכך מבקש הספר לחשוף את המורכבות הספרותית והאידאולוגית של סיפורי דוד ואת האופן שבו עוצבה דמותו במסורת המקראית.
הוצאת ראובן מס בע"מ, ירושלים
מאת: אריאל הורביץ
תיאור: ילקוט מורשת 80 הוא גיליון העוסק בתיעוד ובחקר השואה, ומשלב מבט רטרוספקטיבי על ראשיתו של מוסד “מורשת” עם מאמרים על התנגדות יהודית, זיכרון השואה, הצלה וקהילות יהודיות בתקופת המלחמה. הגיליון כולל מאמר על הארגון הצבאי היהודי, דיון בכתיבת ההיסטוריה של השואה, עיסוק בייצוג השואה בקולנוע הישראלי של שנות השמונים, מאמרים על יהודים בימי המרד הסלובקי ועל הכחדת הקהילה היהודית באלכסנדרוב שליד לודז’, וכן מאמרים ותיעוד על שואת יהודי הונגריה, ניסיונות ההצלה, מפגש נציגי היישוב עם יואל בראנד, בתי הילדים בבודפשט הכבושה ומכתבים על סף חיסול הגטו.
מורשת - בית עדות ע"ש מרדכי אנילביץ'
מאת: אריאל הורביץ
תיאור: ילקוט מורשת 79 מוקדש לציון 60 שנה לסיום מלחמת העולם השנייה באירופה ולשחרור המחנות, ומשלב עדויות, זיכרונות ומאמרי מחקר על השחרור, הלחימה והחיים היהודיים בתקופת השואה. הגיליון כולל מכתבים ועדויות על שחרור מחנות מאוטהאוזן ובוכנוואלד, תיעוד על חיילי הצבא האדום ועל יהודים בצבאות בעלות הברית, מאמרי עיון על חקר השואה, חיי יהודי גרמניה בשנת 1936 וההתנגדות היהודית בגנרל־גוברנמנט, וכן מקבץ מאמרים על חברי השומר הצעיר בשואה, פעילותם תחת שלטונות סובייטיים וברומניה, ולחימתם מתוך זיקה ציונית ותנועתית.
מורשת - בית עדות ע"ש מרדכי אנילביץ'
מאת: אריאל הורביץ
תיאור: ילקוט מורשת 82 מוקדש לנושא קהילות ישראל בשואה, ובוחן את קורותיהן של קהילות יהודיות בתקופת מלחמת העולם השנייה והשלטון הנאצי. הגיליון משתלב במסגרת המחקרית של ילקוט מורשת ועוסק בשואה דרך נקודת המבט הקהילתית: חיי היהודים תחת רדיפה, תגובות הקהילה וההנהגה היהודית, תהליכי פירוק, הישרדות וזיכרון, והאופן שבו תיעוד קהילות מאפשר להבין את השואה לא רק כאירוע כללי אלא גם כרצף של גורלות מקומיים, חברתיים ותרבותיים.
מורשת - בית עדות ע"ש מרדכי אנילביץ'
מאת: אריאל הורביץ
תיאור: ילקוט מורשת 81 מוקדש לנושא שארית הפליטה ובוחן את תהליכי השיקום, ההגירה, הזיכרון והחזרה לחיים של ניצולי השואה לאחר מלחמת העולם השנייה. הגיליון כולל מאמרים על משפחות וילדים בתהליך ההשתקמות בברגן־בלזן, על תרומתם של ניצולי השואה לראשיתו של מחקר השואה, על קולן של נשים יווניות־יהודיות ניצולות ראוונסבריק, על הגירה יהודית לאוסטרליה לפני ואחרי המלחמה, על ניסיון לקלוט פליטים יהודים מפולין בצ׳כוסלובקיה לאחר המלחמה, ועל האכזבה שבשיבה להולנד. יחד הם מציגים את שארית הפליטה לא רק כקבוצת ניצולים, אלא כחברה בתהליך של בנייה מחדש, תיעוד, נדידה והתמודדות עם אפשרויות השיקום בעולם שלאחר החורבן.
מורשת - בית עדות ע"ש מרדכי אנילביץ'
מאת: אריאל הורביץ
תיאור: ילקוט מורשת 83 מוקדש לנושא הצלת יהודים בתקופת השואה, ובוחן את מאמצי ההצלה דרך בריחות, יוזמות אישיות וארגוניות, פעילות פוליטית ודילמות הלכתיות ומוסריות. הגיליון כולל מאמרים על בריחות מגטאות וממחנות באזור ז׳שוב, יחסו של מאיר יערי להצלה ולעלייה בתקופת השואה, הפצת דו״ח אושוויץ ודו״ח שואת יהודי הונגריה והשפעתם, משלוחי חבילות מזון מפורטוגל ליהודים תחת הכיבוש הגרמני, הצלת ילדים יהודים בידי ארגוני מחתרת באזור אמסטרדם, ושו״ת בנושא מסירה והצלה. לצד המאמרים מופיע מדור עדויות ובו סיפורה של ציפורה רוזנשטיין־הורביץ ממיידאנק לחופש, וכן ביקורת ספרים העוסקת באמריקה, היהודים ועליית הנאצים.
מורשת - בית עדות ע"ש מרדכי אנילביץ'
מאת: אריאל הורביץ
תיאור: ילקוט מורשת 85 עוסק בחקר השואה ובשיקום החיים היהודיים לאחריה, עם דגש על תנועות, קהילות ומוסדות יהודיים במצבי משבר. הגיליון כולל מאמרים על השינויים האידיאולוגיים והפוליטיים בעמדות השומר הצעיר בגטו ורשה, על מגויסים יהודים בפלוגות “מערך שירות העבודה” ההונגרי בשבי הסובייטי, על שארית הפליטה בסלובקיה לאחר מלחמת העולם השנייה, ועל המאבק סביב “החינוך האחיד” במחנות העקורים בגרמניה בשנים 1947–1950. לצד המאמרים מופיעה ביקורת ספרים על מפגשיהם של יהודים, גרמנים ובעלות הברית בגרמניה הכבושה, המרחיבה את הדיון בשאלות של שיקום, מפגש מחודש וחיים יהודיים אחרי החורבן.
מורשת - בית עדות ע"ש מרדכי אנילביץ'
מאת: אריאל הורביץ
תיאור: ילקוט מורשת 86 עוסק בחקר השואה ובזיכרונה, תוך דגש על היבטים חברתיים, משפחתיים ותרבותיים של חיי היהודים בתקופת השואה ולאחריה. בין נושאי הגיליון מופיע עיסוק באימהוּת בתקופת השואה ובדילמות שעמדו בפני נשים שניסו להמשיך ולמלא את תפקידיהן המשפחתיים בתוך מציאות של רדיפה, מחסור, פרידה וסכנת חיים. הגיליון משתלב במסגרת הרחבה של ילקוט מורשת ככתב עת מחקרי לתיעוד, חקר והנצחת השואה, ובוחן את השואה לא רק כאירוע היסטורי, אלא גם דרך חיי היום־יום, יחסי משפחה, עדות וזיכרון.
מורשת - בית עדות ע"ש מרדכי אנילביץ'
מאת: אריאל הורביץ
תיאור: ילקוט מורשת 87 עוסק בעיקר בזיכרון השואה ובהעברה בין־דורית של טראומה, עדות והיסטוריה, לצד דיון ביחסי הכנסייה והשואה ובשאלות רחבות של אנטישמיות ורצח עם. הגיליון כולל מאמרים על בני דור שלישי של ניצולי שואה בארצות הברית, על זיכרון השואה כטראומה קולקטיבית־תרבותית, ועל השינויים בהוראת התגובה היהודית בשואה בשנים 1948–2008. חלק נרחב נוסף מוקדש לכנסייה והשואה, ובו דיונים בכנסיות בתקופת השואה, בפרשת “הפרוטוקולים של אושוויץ”, בהוצאת ילדים יהודים ממנזרים בצרפת וביחס הכנסייה לילדים יהודים שחיו בבתי נוצרים בפולין בתקופת מלחמת העולם השנייה ולאחריה. בהמשך מופיעים מאמרים על מלחמת לבנון השנייה בעיתונות הרוסית, על ג׳נוסייד ומעשי מלחמה ועל האנטישמיות כתופעה, ולבסוף ביקורות ספרים בנושאי חקר השואה ותנועת “מזרחי–תורה ועבודה” במחנות העקורים בגרמניה.
מורשת - בית עדות ע"ש מרדכי אנילביץ'
מאת: אריאל הורביץ
תיאור: ילקוט מורשת 88 עוסק בזיכרון השואה, בחיי יהודים תחת משטרים נאציים ובתגובות של קהילות ומוסדות לאחר המלחמה. הגיליון כולל מאמר על מקומה המתמשך של השואה בתודעה הישראלית, סיפורו של יהודי וינאי שנלכד בצרפת של וישי בשנים 1940–1942, דיון בביטאון החדשות היהודי בגרמניה בשנים 1938–1943 כקול אחרון של יהודי גרמניה, ומאמר על יהודי ערי השדה בלוב והנהגתם בתקופת מלחמת העולם השנייה. במדור העדות מובאים יומנה של צציליה רומניצקי מפשמישל ודיון בכתיבה יהודית במחבוא, ובהמשך נבחנת שאלת האשמה בכנסייה הפרוטסטנטית הגרמנית לאחר 1945. הגיליון נחתם בביקורות ספרים בנושאי זיכרון, אנטישמיות, זהות יהודית ויחסי ישראל והתפוצות.
מורשת - בית עדות ע"ש מרדכי אנילביץ'
מאת: אריאל הורביץ
תיאור: ילקוט מורשת 89 עוסק בשואה, אנטישמיות והגות הזיכרון היהודית באמצעות מאמרים מחקריים ותיעודיים. הגיליון כולל דיון בייצוג היהודים בספרי לימוד בספרד בתקופת פרנקו, בביזה ובאיסוף של ספריות ואוספים יהודיים בידי הנאצים, במדיניות הסובייטית כלפי מצוקת היהודים בין ספטמבר 1939 ליוני 1941, ובשיח על שארית יהודי אירופה לאחר המלחמה. לצד המאמרים ההיסטוריים מופיעים דיונים עיוניים בחוקי השואה ובתודעת הקורבן היהודית בתקופת השואה ולאחריה, וכן מאמרים על הטריטוריאליזם של ישראל זנגוויל בהקשר של אנטישמיות בריטית ועל הקהילה היהודית ומערכות בחירות ברוסיה בשנים 2007–2008. במדור התיעוד מובאות רשימותיו של אדולף אייכמן מישיבת היידריך עם מפקדי האיינזצגרופן, והגיליון נחתם בביקורת ספרים.
מורשת - בית עדות ע"ש מרדכי אנילביץ'
מאת: אריאל הורביץ, גרסיאלה בן-דרור
תיאור: לקוט מורשת 90 הוא גיליון יובל לציון 50 שנה למורשת, והוא בנוי כאסופת מאמרים נבחרים מתוך ילקוט מורשת. לכן הוא פחות גיליון “נושאי” רגיל ויותר מבט רטרוספקטיבי רחב על תחומי הליבה של כתב העת: חקר השואה, תהליך ההשמדה, תגובות המנהיגות היהודית למדיניות הנאצית, יהודי גרמניה ברייך השלישי, מרד גטו ורשה, הצלה ומחתרות יהודיות, יהודי יוון תחת הכיבוש האיטלקי, וכן מאמרים על אנטישמיות ותיעוד ועדות. לצד מאמרים מחקריים מאת חוקרים מרכזיים כמו דוד בנקיר, יהודה באואר, ישראל גוטמן, דינה פורת ודן מכמן, מופיעים גם טקסטים תיעודיים של דמויות מפתח כגון עמנואל רינגלבלום, יצחק צוקרמן, אבא קובנר וחייקה גרוסמן, כך שהגיליון משלב מחקר היסטורי, זיכרון, עדות ומורשת מוסדית
מורשת - בית עדות ע"ש מרדכי אנילביץ'
מאת: אריאל הורביץ, גרסיאלה בן-דרור
תיאור: ילקוט מורשת 91 מתמקד בשני צירים מרכזיים: משפטיהם של פושעי מלחמה נאצים וחקר השואה בגטאות, בתנועות ובקהילות יהודיות בתקופת המלחמה ולאחריה. בחלק המשפטי נידונים מקומו של גדעון האוזנר כיועץ המשפטי לממשלה ובמשפט אייכמן, ותרומתו של פריץ באואר להבאת אייכמן לדין ולהמשך העמדתם לדין של אנשי סגל אושוויץ במשפט פרנקפורט. בהמשך הגיליון עוסק באנשי רוח בגטו ורשה, בשורשים הרעיוניים של מרד תנועת “דרור”, בגורלם של הנותרים מאחור במוסדות הסעד היהודיים בגרמניה הנאצית, וביישוב היהודי בשלזיה תחתית בשנים 1945–1950. מדור הביקורת משלים את הדיון דרך ספרים על צביה לובטקין, העיירה היהודית וחקר תולדות ישראל לנוכח השואה.
מורשת - בית עדות ע"ש מרדכי אנילביץ'
מאת: גרסיאלה בן-דרור
תיאור: ילקוט מורשת 92–93 מוקדש בעיקר לציון 70 שנה למרד גטו ורשה, ולכן הציר המרכזי שלו הוא התנגדות יהודית בשואה: מן הרדיקליזם הפוליטי של הנוער היהודי בשטעטל בין מלחמות העולם, דרך דיונים במרד גטו ורשה, בדמותם ובכתביהם של צביה לובטקין ואנטק/יצחק צוקרמן, בקריאות הצלה ערב המרד ובאופן שבו הפולנים ראו את המרד “מעבר לחומה”. לצד זה הגיליון מרחיב את מושג ההתנגדות גם אל פרטיזנים, הישרדות בגטאות וזיכרון השואה בישראל — למשל היחס של השומר הצעיר לגבורת חבריו, תפיסת ההתנגדות בחיל החינוך בצה״ל ונשים פרטיזניות בשיח הציבורי. בחלקי התיעוד והעדות מופיעים קטעים מיומני חייקה קלינגר, ריאיון עם ויטקה קובנר וחומרים על יהודים בארמיה קריובה, ולבסוף ביקורות ספרים העוסקות בין היתר ב־Bloodlands, בפרוטוקולים של זקני ציון, במפגש היישוב והחברה הישראלית עם השואה ובחיי ניצולים לאחר המלחמה.
מורשת - בית עדות ע"ש מרדכי אנילביץ'
מאת: גרסיאלה בן-דרור
תיאור: ילקוט מורשת 94 עוסק בחקר השואה והאנטישמיות דרך שילוב של מחקרים היסטוריים, דיון בזיכרון ועדות, וביקורת ספרות מחקרית. הגיליון כולל מאמרים על השואה בליטא לפי מקורות ליטאיים, על גירוש יהודי ורשה משווייץ לגנרלגוברנמן, ועל האופן שבו החברה הישראלית עיצבה תודעה היסטורית סביב דימויים של קורבנות, לוחמים ושורדים. לצד זאת הוא בוחן את תנועות הנוער הציוניות ואת שאלת המנהיגות היהודית בשואה, עוסק באתגר שבהערכת אנטישמיות אסלאמית/ערבית, ומוסיף רובד תיעודי־אישי באמצעות פרקים ביוגרפיים ו“הדיאלוג לסובלנות”. בסיום מופיעה גם ביקורת על ספרו של אלווין ה. רוזנפלד, קץ השואה, העוסק בזיכרון השואה ובשימושים התרבותיים והציבוריים בו.
מורשת - בית עדות ע"ש מרדכי אנילביץ'
מאת: גרסיאלה בן-דרור
תיאור: ילקוט מורשת 95, שיצא לציון יובל לכתב העת, מתמקד בעיקר בשאלות של היסטוריוגרפיה, זיכרון וכתיבת השואה. הגיליון בוחן כיצד השתנו המחקר והפרשנות סביב נושאים מרכזיים כמו יהודי גרמניה בתקופה הנאצית, דמותו של מרדכי חיים רומקובסקי, הנהגת הכנסייה הפולנית, יחס ארצות הברית ויהודיה לשואה, ועלייה ב׳ ושארית הפליטה. לצד הדיון ההיסטוריוגרפי מופיעים גם מאמרים על ספרות עדות והנצחת השואה בדפוס העברי, על הקשר בין השואה למודרניות, על “שאלת היהודים” בדימוי אנטישמי גרמני, על ילדים יהודים פליטים שהגיעו לארצות הברית, ועל חזרת יהודי ברית המועצות לאוקראינה לאחר השואה. מדורי העדות והביקורת מוסיפים תיעוד על מחנה המעבר סוסנוביץ, פעילות תנועות הנוער החלוציות בהונגריה, וביקורות ספרים בנושאי הארגון הצבאי היהודי, אנטישמיות בסלובקיה ויהודי לודז׳ לאחר המלחמה.
מורשת - בית עדות ע"ש מרדכי אנילביץ'
מאת: אביגיל פקלמן
תיאור: "אליקום" מגולל את סיפורה של העלייה הראשונה ותחילת ההתיישבות הציונית, מבעד לתולדות ראשית הזמר העברי. שזורים בו 120 שירים, מחויבי שימור התרבות. עלילתו שולחת את הקוראים אל השירים והם מחזירים אל הסיפור עצמו. "אליקום" הוא מחווה לראשון הפזמונאים העברים בעת החדשה, אליקום צונזער ( 1836 – 1913 ). זהו ספר נוסטלגי ורב־דורי, אשר נכתב במשך מעל 18 שנים ומעוטר בציוריהם של האמנית החשובה רות צרפתי ושל אביה, יהודה צרפתי, שתיעד את ארץ ישראל הותיקה.
הספר כתוב בנימה אישית, חמה ולבבית – הוא פונה אל הקורא כאילו נכתב עבורו בלבד. כל העובדות ההיסטוריות נשענות על מחקר קפדני, והעלילה, כמובן, פרי דמיונה של אביגיל.
כתב ווב הוצאה לאור בע"מ
מאת: רבקה דונר
תיאור: מילדרד הרנק, שנולדה וגדלה במילווקי, היתה בת 26 כאשר נרשמה לתוכנית דוקטורט בגרמניה והיתה עדה לעלייתה המטאורית של המפלגה הנאצית. ב־1932 החלה לערוך בדירתה מפגשים חשאיים עם קבוצה קטנה של פעילים פוליטיים. הקבוצה התרחבה ועד 1940 היתה לארגון המחתרת הגדול ביותר בברלין. הרנק גייסה למחתרת גרמנים ממעמד הפועלים, עזרה ליהודים להימלט מגרמניה, תכננה פעולות חבלה, ושיתפה פעולה בכתיבת עלונים שגינו את היטלר וקראו להפיכה. חברי המחתרת שלה נעו ברחבי ברלין בחסות החשכה וחילקו עלונים בתיבות דואר, בשירותים ציבוריים ובתאי טלפון. כשנורו היריות הראשונות של מלחמת העולם השנייה, היא נהפכה למרגלת והעבירה ידיעות מודיעיניות רבות ערך לבעלות הברית. ערב הימלטותה לשוודיה נתפסה בידי הגסטפו. הרכב של חמישה שופטים בבית משפט נאצי גזר עליה שש שנות מאסר במחנה עבודה, אבל היטלר ביטל את ההחלטה ופקד להוציאה להורג. ב־16 בפברואר 1943 היא נכפתה לגיליוטינה וראשה נערף. היסטוריונים מציינים את מילדרד הרנק כאמריקאית היחידה בהנהגת המחתרת הגרמנית, אבל סיפורה יוצא הדופן נותר כמעט לא נודע עד כה.
הסופרת, רבֶּקה דונר, הנינה של אחותה של הרנק, הסתמכה על תחקיר ארכיוני מקיף שערכה בגרמניה, ברוסיה, באנגליה ובארצות הברית, וכן על מסמכים שחשפה בארכיון המשפחתי כדי לטוות את הסיפור האמיתי והמפתיע, ומיזגה בהצלחה מרכיבים ביוגרפיים עם מותחן פוליטי וסיפור בלשי. השילוב המבריק של מכתבים, קטעי יומן, פתקאות שהוברחו מהכלא בגרמניה, עדויות ניצולים ומסמכי מודיעין הניבו סיפור גבורה, והקימו לתחייה את האישה שהפגינה אומץ מוסרי נדיר אך נותרה חידה וכמעט נמחקה מדפי ההיסטוריה.
מטר הוצאה לאור בע"מ
מאת: מנחם בכרך
תיאור: בסוף שנות השישים ותחילת שנות השבעים הפכה התעופה האזרחית, סמל הקדמה והחופש, לזירת טרור בין־לאומית. מטוסים נחטפו, מטענים הוטמנו ושדות תעופה הפכו למוקדי עימות גלובליים. חטיפת מטוס אל על לאלג’יר ביולי 1968 הייתה נקודת מפנה דרמטית, שסימנה את ראשיתו של עידן חדש: עידן שבו השליטה במטוס נוסעים הפכה לנשק אסטרטגי.
הספר שלפניכם חושף לראשונה את הסיפור המלא מאחורי הקלעים של המאבק בטרור האווירי; מאבק שעיצב מחדש את עולם התעופה ואת תפיסות הביטחון של מדינות ברחבי העולם. זהו סיפור על מרוץ מתמיד בין טרור לאבטחה, על החלטות שהתקבלו תחת לחץ קיצוני ועל האנשים שנדרשו להמציא מחדש את ההגנה על השמיים.
זהו גם סיפור אישי.
במשך יותר מארבעה עשורים פעל ד“ר מנחם “מנה“ בכרך בלב הזירה – כלוחם, כמפקד, כמנהל אבטחת תעופה וכאיש מקצוע שהיה שותף לעיצוב מערכי הביטחון בישראל ובארצות הברית. הוא כתב נהלים, הקים מערכים, הדריך דורות של אנשי ביטחון והיה עד מקרוב לאירועים ששינו את ההיסטוריה. מנקודת מבט ייחודית זו, המשלבת ניסיון מבצעי ומחקר אקדמי, הוא מציג ניתוח חשוב ומרתק של אחד האיומים המשמעותיים ביותר של העידן המודרני.
ספרי ניב
מאת: קרולין אלישבע רבוה
תיאור: ספר זה הוא מחקר אקדמי מקיף, יסודי וממריץ היטב, המבקש להוכיח את קיומה של נוכחות יהודית בסין זה כ־3,000 שנה. תוך הסתמכות על מקורות היסטוריים מגוונים, השוואות בין־תרבותיות וקריאה ביקורתית של מחקרים קודמים, מציגה המחברת ממצאים, הקשרים ותובנות שרבים מן הכותבים שעסקו בנושא לא נתנו עליהם את הדעת.
עם זאת, אין זה ספר המיועד לאקדמאים בלבד. הכתיבה קולחת, בהירה ומעוררת סקרנות, והמחקר מוצג כסיפור היסטורי חי ונוגע, הנפתח בפני הקורא עולם כמעט בלתי־מוכר של מפגש בין זהויות, תרבויות וסיפורי חידה חקוקים וממשיים. הספר מעודד גם לאור ההתחדשות והמציאות העכשווית, ומציע לקורא כלים להבנת ההשלכות ההיסטוריות והתרבותיות של נושא זה בימינו.
ספרי ניב
מאת: יגאל שוורץ
תיאור: מתקומה לשואה חוזר לעשור דרמטי בספרות העברית, ומשרטט ממרחק הזמן את השפע של השדה התרבותי שצמח בישראל בשנים 1995-1985: את התבססותם של "האחים הצעירים" של סופרי דור המדינה, שניסחו את הנרטיב הלאומי; את הפריחה בספרות הנשים; את צמיחת הסוגה של הבלש, ואת ביטוייה הספרותיים של פוליטיקת הזהויות.
על רקע זה מגדיר יגאל שוורץ מחדש קבוצה שלא סומנה עד כה בספרות העברית, קבוצת "דור יום הכיפורים", סופרים ילידי ישראל שהגיעו לבגרות בימי השבר של המלחמה. בתיאור מקורי, עשיר וגדוש הוא ממפה את כלל ההשפעות המקומיות והבינלאומיות שעיצבו את הדור הזה. את טעמיו, את הבתים והשכונות שבהם צמח, וגם את חולשתו המרכזית, שהוא מכנה "פצלת תודעתית" - סתירה פנימית בין תחושת הכוח שנמשכת עוד מימי מלחמת ששת הימים, לבין תחושות של חוסר אונים שמתעצמות עקב החזרה העיקשת של זיכרון השואה כציר מארגן של זהות ותודעה.
במחקר פורץ דרך זה בוחן שוורץ ברזולוציה גבוהה את התהליכים שהתרחשו באותו "עשור מהפך", וגם את התהליכים שלא התרחשו בו, הבחירות הספרותיות, ההגותיות והאתיות שלא נעשו אך יכלו אולי לשנות את מהלך הסיפור ההיסטורי. זהו מחקר ספרותי רחב יריעה, ובה בעת מסה ביקורתית הנכתבת מתוך מצוקה קיומית ומתוך אחריות אינטלקטואלית. על רקע המשבר הישראלי העמוק שלאחר אירועי 7 באוקטובר, מתקומה לשואה אינו רק מביט לאחור, אלא שואל באומץ מה ניתן היה לעשות אחרת.
מכון מופ"תמשכל (ידעות  ספרים)
מאת: שושנה סרברו
תיאור: הספר התגשמות של בבואה מוביל את הקורא לאורך הזמן, כבנעימה אחת מתמשכת, דרך שבעה שערים בהם עבר העם היהודי מזמן גלות עד שובו לארץ־ישראל. הבבואה היא של ציוֹן אשר עלתה כדימוי לעיני היהודים בגלותם הארוכה וגישומהּ בא בהתיישב העם בארצו.
הספר הינו מארג בו פתוכים שיריו של ר' יהודה הלוי ודיוניו עם מלך כוזר, פסוקים מן התנ"ך ומהשירה והספרות היפה מתקופת היישוב. הללו מלוּוים בכתבים של נושאי דבריה של האידיאולוגיה הציונית – מנהיגים ואנשי רוח, ושזורים בהגות שעניינה זמן, זכר, מקום ודמיון של הפילוסופים פלוטינוס, אנרי ברגסון, ולטר בנימין ושל הרב אברהם יצחק הכהן קוק.
בספר משובצות תמונות של יצירות אמנות יהודית מתקופות שונות וממקומות גלות שונים, וכן של אמנים ישראלים שיצרו בשנים הנידונות. אלו מציגות את רוח הכתובים ברובד נוסף.
כרמל
מאת: שושנה סרברו
תיאור: היופי הזה. הזוועה הזו. תהומות של מעלה ומטה; של מעמקי רום ותחתיות. יש עתות כאלו בחיי עם, של שבר, שתהום אל תהום קורא. זה שהוָוה בעם ישראל. בספר שלושה שערים הנפתחים לשלושה מרחבים; לשלושתם משותפת המהות שאינה-נשמעת. היופי שורה בְּהיכל ראשון, בַּשקט, במרחב-יה ובאדם היודע את רוח השקט השוחרת אמת ואיזון, שנפשו עֲנוה וחייו בשלום ובשלוה. כאן, בְּהוד-האמונה, שורה הדומיה שהיא בין אדם לה' ותמצֵא הדממה הדקה. ממלכת השתיקה בתווך, בַּחכמה ובאדם המשכיל לבחור בה. בְּמרחב תחתיות, בְּמחנק כלא-האלם נעוצה הזוועה. זו עת שואה. חומרי הספר הם עיון דרשני, הלכתי ובלשני של חכמי ישראל לדורותיהם במושגים שעניינם מרחבים אלה. תנועת החסידות שופכת אור על הגלות. מרתקת במיוחד חסידות ווארקי שבחרה בשתיקה כדרך חיים. השירה, הסיפורת והעיתונות הטיבו להעלות את פני היהודי בעשורים שקדמו לשואה. הקורא פוגש בו כשהוא עשוק ורצוץ. כדי להגיע לאפס-קצהָ של הבנה את נפש היהודי, שבימי שואה כבר נעלמה באלם, מוגשים בספר כתובים מהיומנים בני העת ההיא ושירים. אין הלב יכול לכלכלם. אחר-כך הוקם בירושלים מרתף השואה. לדובב שפתי ישנים. ואפר.
כרמל
מאת: שושנה סרברו
תיאור: היופי הזה. הזוועה הזו. תהומות של מעלה ומטה; של מעמקי רום ותחתיות. יש עתות כאלו בחיי עם, של שבר, שתהום אל תהום קורא. זה שהוָוה בעם ישראל. בספר שלושה שערים הנפתחים לשלושה מרחבים; לשלושתם משותפת המהות שאינה-נשמעת. היופי שורה בְּהיכל ראשון, בַּשקט, במרחב-יה ובאדם היודע את רוח השקט השוחרת אמת ואיזון, שנפשו עֲנוה וחייו בשלום ובשלוה. כאן, בְּהוד-האמונה, שורה הדומיה שהיא בין אדם לה' ותמצֵא הדממה הדקה. ממלכת השתיקה בתווך, בַּחכמה ובאדם המשכיל לבחור בה. בְּמרחב תחתיות, בְּמחנק כלא-האלם נעוצה הזוועה. זו עת שואה. חומרי הספר הם עיון דרשני, הלכתי ובלשני של חכמי ישראל לדורותיהם במושגים שעניינם מרחבים אלה. תנועת החסידות שופכת אור על הגלות. מרתקת במיוחד חסידות ווארקי שבחרה בשתיקה כדרך חיים. השירה, הסיפורת והעיתונות הטיבו להעלות את פני היהודי בעשורים שקדמו לשואה. הקורא פוגש בו כשהוא עשוק ורצוץ. כדי להגיע לאפס-קצהָ של הבנה את נפש היהודי, שבימי שואה כבר נעלמה באלם, מוגשים בספר כתובים מהיומנים בני העת ההיא ושירים. אין הלב יכול לכלכלם. אחר-כך הוקם בירושלים מרתף השואה. לדובב שפתי ישנים. ואפר.
כרמל
מאת: אללי אדמסו
תיאור: "בלב ליבו של הקושי שוכנת ההזדמנות" אלברט איינשטיין
משפט זה מסכם את המסע שלי ואת תפיסת חיי.
נולדתי בכפר קטן באתיופיה, ללא חשמל וללא ברז מים בבית, וגדלתי במציאות שבה כל יום היה מאבק על הישרדות. הדרך לבית הספר בעיר הייתה ארוכה, ורוב הזמן צעדתי יחף - אך כבר אז ידעתי שההשכלה היא המפתח לעתיד טוב יותר.
מסעי הוביל אותי לישראל, שם הפכתי לחבר כנסת, לשגריר ישראל באתיופיה ובאיחוד האפריקאי, ולדמות מעוררת השראה עבור רבים.
הספר הזה אינו רק סיפור חיי - הוא הזמנה לראות במשברים הזדמנות לצמיחה. הוא מציע כלים מעשיים להתמודדות עם אתגרים, מסר של תקווה ואמונה וקריאה לפעולה: לזהות בכל מכשול הזדמנות, לעשות את הצעד הראשון ולהאמין שהשינוי אפשרי - עבורכם ועבור הסובבים אתכם.
כפי שאבי ז״ל נהג לומר, "כדי לבנות חומה, מתחילים מאבן אחת" - כל מאמץ קטן הוא אבן דרך משמעותית במסע אל ההצלחה.
אדמסו אללי הוא מנהיג, דיפלומט, מחוקק, לוחם חברתי ואיש חזון, בעל תואר ראשון בכלכלה ובמדעי המדינה, בוגר תעודת הוראה, בעל תואר שני במנהל ציבורי מאוניברסיטת תל אביב ודוקטורט במדעי המדינה. שירת במבצעים חשאיים חשובים במסגרת הצבא. במשך שמונה־עשרה שנה קידם הכשרה מקצועית ותעסוקה לאוכלוסיות מגוונות במשרד הכלכלה. פעל כיועץ לראש הממשלה למען שילוב יוצאי אתיופיה בחברה הישראלית. נבחר לחבר הכנסת הראשון בליכוד מקרב יוצאי אתיופיה, שם קידם חקיקה חברתית וצמצום פערים. שימש שגריר ישראל באתיופיה, בבורונדי, בצ'אד ובאיחוד האפריקאי, והוביל את המהלך לקבלת ישראל למעמד משקיפה באיחוד אפריקה.
להפוך קושי להזדמנות הוא מסע אישי ופרקטי שיכול לשנות חיים. האם אתם מוכנים לעשות את הצעד הראשון?
ספרי ניב
מאת: יצחק זמיר
תיאור: פרשת האוטובוס בקו 300, שבה ניסה ראש שב"כ לטייח הרג שני מחבלים שנתפסו חיים לאחר פיגוע חטיפה, מלווה את הציבור בישראל מאז 1984, זה יותר מארבעים שנה. הפרשה ממשיכה להיות רלוונטית וחשובה גם בימים אלה, שבהם היחסים בין זרועות הביטחון ומערכות השלטון לבין מערכת המשפט מתוחים, וימשיכו להיות כאלה, בנסיבות המיוחדות של מדינת ישראל.
פרופ' יצחק זמיר היה היועץ המשפטי לממשלה בתקופה שבה התרחשה הפרשה. בספר זה הוא מציג את הדרמה תוך כדי התהוותה, על בסיס עדות שכתב לעצמו בזמן אמת, נשכחה בין קלסרים, התגלתה לאחרונה, ונכתבה מחדש לאור המצב במדינה.
הספר הוא מעין רשומון מרתק, המציג שלל קולות ונקודות מבט על אותם אירועים, בעזרת ציטוטים מביוגרפיות ומראיונות עם אישים שונים, בהם שלושת אנשי שב"כ שחשפו את הפרשה. כך נפרסת בפנינו דרמה של יועץ משפטי לממשלה, שנאלץ לצאת למאבק קשה נגד שני ראשי ממשלה (יצחק שמיר ושמעון פרס), ונגד הממשלה כולה, ראש שב"כ וגם דעת הקהל, שביקשו כולם להשתיק את הפרשה.
הפרשה נגללת כאן כמעין סיפור בלשי מותח, החושף את המורכבות בהתנהלות הצדדים, במתח שבין שמירה על שלטון החוק – לצרכים ביטחוניים. זהו דיוקן רב־לקחים של מערכות השלטון, אבל גם של מדינת ישראל בכללותה, ותמרור אזהרה בוהק לעתידה של מדינת ישראל.
כנרת, זמורה דביר בע"מ
מאת: יותם פופליקר
תיאור: הספר "שירת הארכיב של גבריאל פרייל" עוסק בשירתו של המשורר העברי והיידי-אמריקני גבריאל פרייל (1992-1911), שנעדר שנים רבות מן השיח הספרותי המרכזי. ספר זה מבקש להחזירו למרכז הבמה הספרותית, התרבותית והביקורתית. עוד נועדה הקריאה בשירת פרייל לעורר מחדש את השיח ההיסטוריוגרפי על השירה העברית, ולהשיב אל מרכז השיח עניין חשוב שנדחק אל שולי הדיון והמחקר: חשיבותה של הסביבה הספרותית העברית-אמריקנית, אשר שקקה חיים במחצית הראשונה של המאה העשרים בצד המרכז הארץ ישראלי והמרכז האירופי. "מתהלך אני בחשכה", כתב גבריאל פרייל אל שמעון הלקין באוקטובר 1942, "בחלל שמם ונורא ששמו אמריקה העברית ומרגיש בעליל שכוחותַי הולכים ו'עוזבים' אותי".
המרחב הריק והחשוך של "אמריקה העברית" הוא נקודת הפתיחה של ספר זה, שבוחן את בית גידולו של פרייל עם הידלדלות המרכזים הספרותיים, העברי והיידי, באמריקה של שלהי שנות הארבעים של המאה העשרים. בשירת פרייל מהדהדים מבשריה הרבים: סטיבנס וגנסין, קיטס ומיכ"ל, שלונסקי ואייקון, פוגל, לנסקי ופומרנץ, גלטשטיין ומנדלי מוכר ספרים, טלר והלקין – וזו רשימה חלקית בלבד של יוצרים שפרייל אוסף במשותף ב"ארכיב השיר" כדי לחולל מחדש את רשמי הזיכרונות הביוגרפיים והקהילתיים כאחד.
מוסד ביאליק
מאת: אליעזר טאובר
תיאור: פעילותם של ארגוני המחתרת הערביים בשני העשורים הראשונים של המאה העשרים הייתה נקודת מפנה בהיסטוריה של המזרח התיכון הערבי. הפעילים והאידאולוגים לזרמיהם צירפו מחשבה למעשה ופעלו להגשים את האידאולוגיות שלהם. ארגונים אלה היו כור ההיתוך של התנועות הלאומיות של המזרח התיכון הערבי המודרני, אם התנועה הערבית הכללית ואם התנועות המקומיות, ובית היוצר של ההנהגה הערבית לאחר מלחמת העולם הראשונה. חברי הארגונים המחתרתיים לשעבר נשאו במשרות הבכירות ביותר – נשיאים, ראשי ממשלה ושרים – במדינות ערב החדשות: בסוריה, בלבנון, בעיראק ובעבר הירדן.
בספר 'ערבים במחתרת' נגלה לפני הקורא עולם לא מוכר זה, ומתברר, שלא כמקובל לגרוס, שאת גורלו של האזור לא גזרו מעצמות המערב, אלא בעיקר מעשיהם של תושבים מקומיים שבחרו לקבוע את גורלם בעצמם. לא האימפריאליזם המערבי קרע את המזרח התיכון הערבי למדינות נפרדות, אלא כך רצו הערבים, שעוד מראשיתו של התהליך ראו בעצמם עמים נפרדים. הספר מיוסד על מחקר רחב היקף בארכיונים רבים, והוא מאפשר לקורא להתוודע לעלילותיהם של ארגוני המחתרת הערביים ולהיסטוריה האמיתית של האזור בצומת הדרכים שבו נוצר המזרח התיכון המודרני.
מוסד ביאליק
מאת: יצחק ספיבקוב
תיאור: הספר מגולל את פרשת חייו של יצחק ספיבקוב – אישיות לא ידועה עד כה, מחבורת שוחרי העברית באודסה בשלהי המאה התשע־עשרה – כמו שהיא משתקפת מבעד לעיניו שלו.
את מחצית חייו הראשונה עשה ברוסיה בימי שלטון הצאר, מלחמת העולם הראשונה והמהפכה הבולשביקית, ואת מחציתם השנייה, עד מותו בשנת 1968, עשה בארגנטינה הרחוקה.
ספיבקוב הניח אחריו עיזבון רב-היקף בעברית, ובו שפע של שירים, מאמרים, דברי הגות, סיפורים, מילון ספרדי–עברי גדול, והאוטוביוגרפיה המובאת כאן. חוץ משירים ומאמרים מעטים שנדפסו בעיתונים עבריים שיצאו לאור בארגנטינה, לא התפרסם דבר מכל יצירתו.
האוטוביוגרפיה מוציאה את האיש מן האנונימיות ופורסת לפני הקורא, בצבעוניות מרתקת, תקופה סוערת וקשה בהיסטוריה הרוסית, ובעיקר בחיי היהודים ברוסיה, שרבים מהם, כמו גיבור הספר הזה, נאלצו לברוח ולחפש את מזלם ברחבי העולם.
לפנינו תעודה היסטורית רבת-ערך מן הפרק האודסאי בסיפור הולדתה של התרבות העברית החדשה.
לספר צורף מבוא נרחב של ההיסטוריון ישראל ברטל, המאיר את הרקע למהפכה התרבותית שחוללו התהפוכות ההיסטוריות של התקופה בעולם היהודי.
מוסד ביאליק
מאת: סטפן מוזס
תיאור: המלאך הוא שארית מן העידן הפואטי בתולדות האדם, עוד מזמן שנשא בשורות משמיים והתגלה במראות נבואה, ושר הלל וקינה במעלות רקיעים. סטפן מוזס קרא לספרו בשם המלאך המבשר לאדם פורענות וישועות, "מלאך ההיסטוריה", ונתן לו פירוש מרהיב.
חיבורו מפרש את מושגי הזמן של שלושה הוגים יהודים-גרמנים: פרנץ רוזנצווייג, גרשם שלום וולטר בנימין, ומנתח את התצורה הרדיקלית, ה"משיחית", של הגותם, שעמדה גם בזיקה מופלגת ליצירתו של פרנץ קפקא. לדברי מוזס, מושגי הזמן בכתביהם מבשרים תפנית בתולדות המחשבה האירופית. תפנית זו נסמכת על מקורות היהדות.
הופעתו של ספר זה בנוסח עברי משיבה נפקד למחוזו, והיא כמאמר תודה (וזיכרון): השאלות הגדולות, הפתוחות, על אודות הספרות וההגות היהודית-גרמנית, מנוסחות בו היטב. מדובר בספר מחקר גדול. יתרה מזו, "מלאך ההיסטוריה" לסטפן מוזס הוא בבחינת תעודה פרי עטו של הוגה ומלומד שהיה מצוי היטב בספרות האירופית ובתלמוד, וסימן לנו דרך להתמצאות מחודשת במסורת.
מוסד ביאליק
מאת: אברהם דוד
תיאור: האיגרות המכונסות באסופה זו משקפות את המציאות בחברה היהודית במשך יותר ממאה שנים, למן ראשיתה של תקופת השלטון העות'מאני בארץ-ישראל ועד חורבנה של הקהילה היהודית בירושלים עקב הרדיפות שידעו בניה מתגרת ידו של מושל העיר, מוחמד אבן פרוח', בשנים 1626-1625.
בסוף שנת 1516 כבשו העות'מאנים את ארץ-ישראל ותפסו את השלטון מידי השליטים הממלוכים. בד בבד התחוללו בארץ, ובייחוד בירושלים, תהפוכות פוליטיות, כלכליות, חברתיות ורוחניות עם בואם ארצה של עולים מאירופה. אלה היו בעיקר פליטים מחצי האי האיברי, שהחלו להגיע לארץ-ישראל עוד בעשור הראשון של המאה השש-עשרה, שנים אחדות לאחר גירוש ספרד ומאורעות פורטוגל, וביתר שאת לאחר כיבוש ארץ-ישראל בידי השליטים העות'מאנים.
רובן המכריע של האיגרות באסופה זו פורסמו עד כה בכמה וכמה במות מחקר. מכינוסן יחדיו כאן, לאחר שנבדקו מחדש מן ההיבט הטקסטואלי ומן ההיבט התוכני, עולות תובנות חדשות שיש לזוקפן להתפתחות רבת-האנפין במחקר.
מוסד ביאליק
מאת: ויויאן ליסקה
תיאור: "מה משותף לי וליהודים? כמעט אין לי דבר משותף עם עצמי." (יומני קפקא, ינואר 1914)
שאלת הזהות וההשתייכות של קפקא מגלמת את "משבר הזהות של המודרניות" ואת המתח המתמיד בין אינדיווידואליזם ובין קולקטיביות והרצון להשתייך לקהילה. יצירותיו של קפקא, מכתביו ויומניו, עוסקים בקהילות של ממש, או בקיבוץ אנשים ארעי שהמשותף לו רופף וזמני. את האמביוולנטיות הזאת, בייחוד של יהודי מערב אירופה ומרכזה, הנפוצה בקרב כותבים יהודים־גרמנים מן המאה שעברה, תיאר קפקא במכתב אל מקס ברוד, ובו הוא אומר על יהודי פראג: "ברגליהם האחוריות עדיין דבקו ביהדותו של אביהם, ואילו רגליהם הקדמיות הבוטשות לא מצאו כל קרקע חדשה".
המסות בספר זה עניינן ביצירותיהם של מחברים בשפה הגרמנית, בני המאה העשרים, שמתלבטים בין "אני" ל"אנחנו" ומתמודדים עם הגדרת ה"יחד" ועם שאלת המרחב "בשוליים" או "מחוץ". הקריאות בחיבוריהם של יוצרים ויוצרות כגון קפקא, אלזה לסקר-שילר, נלי זק"ש ופאול צלאן, זורעות אור על הדרכים שבהן יכולה הספרות לחתור תחת חזונות קהילה מבוססים, להרחיב אותם או לשוות להם צורה חדשה. מחקרה העשיר והחריף של ליסקה מציג לפנינו עמדות ותובנות פרובוקטיביות על נושא שאינו חדל להיות שנוי במחלוקת.
מוסד ביאליק
מאת: דב בר בן יהודה בירקנטל
תיאור: סוחר היינות דב בר בן יהודה בירקנטל (1805-1723) נולד ונפטר בעיר בולחוב [בולחיב] שבאוקראינה המערבית. הוא חיבר שני ספרים: הראשון הוא 'דברי בינה' – ספר היסטורי רובו העוסק בתנועות משיחיות, ובייחוד בתנועות הקשורות בשבתי צבי וביעקב פרנק; הספר השני, שעמוד השער שלו חסר, מכונה בפי החוקרים בשם ׳זכרונות׳.בזכות בקיאותו בשפה הפולנית היה בירקנטל שותף למאורע היסטורי: כשנדרש רב בלבוב להכין תשובות להאשמות שהטיחו השבתאים הפרנקיסטים ביהודים – ובהן עלילת השווא שדם נוצרי נחוץ לפולחן היהודי – ביקש הרב מבירקנטל לתרגם את התשובות לפולנית. בירקנטל מספר שהוא עצמו היה נוכח בקתדרלה בלבוב, בשנת 1759, בזמן שהקריאו את האשמות הפרנקיסטים. נראה שבהשפעת המעמד הקשה הזה חיבר את ׳דברי בינה׳, שרובו יוחד, כאמור, לתנועות משיחיות. מלבד העיסוק בתנועות אלה, בירקנטל מרחיב בשני ספריו בעניין הוויכוח האין-סופי שבין הנצרות ליהדות. ככלל, משתקפת בכתבים אלה תקופתו של בירקנטל, עד ראייה לרבים ממאורעותיה.לראשונה מובאות כאן מהדורות שלמות של כתבי בירקנטל על סמך כתבי היד ובצירוף מבוא, הערות הסבר, ומילון מונחים.
מוסד ביאליק
מאת: דב בר בן יהודה בירקנטל
תיאור: סוחר היינות דב בר בן יהודה בירקנטל (1805-1723) נולד ונפטר בעיר בולחוב [בולחיב] שבאוקראינה המערבית. הוא חיבר שני ספרים: הראשון הוא 'דברי בינה' – ספר היסטורי רובו העוסק בתנועות משיחיות, ובייחוד בתנועות הקשורות בשבתי צבי וביעקב פרנק; הספר השני, שעמוד השער שלו חסר, מכונה בפי החוקרים בשם ׳זכרונות׳.בזכות בקיאותו בשפה הפולנית היה בירקנטל שותף למאורע היסטורי: כשנדרש רב בלבוב להכין תשובות להאשמות שהטיחו השבתאים הפרנקיסטים ביהודים – ובהן עלילת השווא שדם נוצרי נחוץ לפולחן היהודי – ביקש הרב מבירקנטל לתרגם את התשובות לפולנית. בירקנטל מספר שהוא עצמו היה נוכח בקתדרלה בלבוב, בשנת 1759, בזמן שהקריאו את האשמות הפרנקיסטים. נראה שבהשפעת המעמד הקשה הזה חיבר את ׳דברי בינה׳, שרובו יוחד, כאמור, לתנועות משיחיות. מלבד העיסוק בתנועות אלה, בירקנטל מרחיב בשני ספריו בעניין הוויכוח האין-סופי שבין הנצרות ליהדות. ככלל, משתקפת בכתבים אלה תקופתו של בירקנטל, עד ראייה לרבים ממאורעותיה.לראשונה מובאות כאן מהדורות שלמות של כתבי בירקנטל על סמך כתבי היד ובצירוף מבוא, הערות הסבר, ומילון מונחים.
מוסד ביאליק
הצג עוד תוצאות