נמצאו 1514 ספרים בקטגוריה
לכל הספרייה
מאת: מנחם בכרך
תיאור: בסוף שנות השישים ותחילת שנות השבעים הפכה התעופה האזרחית, סמל הקדמה והחופש, לזירת טרור בין־לאומית. מטוסים נחטפו, מטענים הוטמנו ושדות תעופה הפכו למוקדי עימות גלובליים. חטיפת מטוס אל על לאלג’יר ביולי 1968 הייתה נקודת מפנה דרמטית, שסימנה את ראשיתו של עידן חדש: עידן שבו השליטה במטוס נוסעים הפכה לנשק אסטרטגי.
הספר שלפניכם חושף לראשונה את הסיפור המלא מאחורי הקלעים של המאבק בטרור האווירי; מאבק שעיצב מחדש את עולם התעופה ואת תפיסות הביטחון של מדינות ברחבי העולם. זהו סיפור על מרוץ מתמיד בין טרור לאבטחה, על החלטות שהתקבלו תחת לחץ קיצוני ועל האנשים שנדרשו להמציא מחדש את ההגנה על השמיים.
זהו גם סיפור אישי.
במשך יותר מארבעה עשורים פעל ד“ר מנחם “מנה“ בכרך בלב הזירה – כלוחם, כמפקד, כמנהל אבטחת תעופה וכאיש מקצוע שהיה שותף לעיצוב מערכי הביטחון בישראל ובארצות הברית. הוא כתב נהלים, הקים מערכים, הדריך דורות של אנשי ביטחון והיה עד מקרוב לאירועים ששינו את ההיסטוריה. מנקודת מבט ייחודית זו, המשלבת ניסיון מבצעי ומחקר אקדמי, הוא מציג ניתוח חשוב ומרתק של אחד האיומים המשמעותיים ביותר של העידן המודרני.
ספרי ניב
מאת: קרולין אלישבע רבוה
תיאור: ספר זה הוא מחקר אקדמי מקיף, יסודי וממריץ היטב, המבקש להוכיח את קיומה של נוכחות יהודית בסין זה כ־3,000 שנה. תוך הסתמכות על מקורות היסטוריים מגוונים, השוואות בין־תרבותיות וקריאה ביקורתית של מחקרים קודמים, מציגה המחברת ממצאים, הקשרים ותובנות שרבים מן הכותבים שעסקו בנושא לא נתנו עליהם את הדעת.
עם זאת, אין זה ספר המיועד לאקדמאים בלבד. הכתיבה קולחת, בהירה ומעוררת סקרנות, והמחקר מוצג כסיפור היסטורי חי ונוגע, הנפתח בפני הקורא עולם כמעט בלתי־מוכר של מפגש בין זהויות, תרבויות וסיפורי חידה חקוקים וממשיים. הספר מעודד גם לאור ההתחדשות והמציאות העכשווית, ומציע לקורא כלים להבנת ההשלכות ההיסטוריות והתרבותיות של נושא זה בימינו.
ספרי ניב
מאת: יגאל שוורץ
תיאור: מתקומה לשואה חוזר לעשור דרמטי בספרות העברית, ומשרטט ממרחק הזמן את השפע של השדה התרבותי שצמח בישראל בשנים 1995-1985: את התבססותם של "האחים הצעירים" של סופרי דור המדינה, שניסחו את הנרטיב הלאומי; את הפריחה בספרות הנשים; את צמיחת הסוגה של הבלש, ואת ביטוייה הספרותיים של פוליטיקת הזהויות.
על רקע זה מגדיר יגאל שוורץ מחדש קבוצה שלא סומנה עד כה בספרות העברית, קבוצת "דור יום הכיפורים", סופרים ילידי ישראל שהגיעו לבגרות בימי השבר של המלחמה. בתיאור מקורי, עשיר וגדוש הוא ממפה את כלל ההשפעות המקומיות והבינלאומיות שעיצבו את הדור הזה. את טעמיו, את הבתים והשכונות שבהם צמח, וגם את חולשתו המרכזית, שהוא מכנה "פצלת תודעתית" - סתירה פנימית בין תחושת הכוח שנמשכת עוד מימי מלחמת ששת הימים, לבין תחושות של חוסר אונים שמתעצמות עקב החזרה העיקשת של זיכרון השואה כציר מארגן של זהות ותודעה.
במחקר פורץ דרך זה בוחן שוורץ ברזולוציה גבוהה את התהליכים שהתרחשו באותו "עשור מהפך", וגם את התהליכים שלא התרחשו בו, הבחירות הספרותיות, ההגותיות והאתיות שלא נעשו אך יכלו אולי לשנות את מהלך הסיפור ההיסטורי. זהו מחקר ספרותי רחב יריעה, ובה בעת מסה ביקורתית הנכתבת מתוך מצוקה קיומית ומתוך אחריות אינטלקטואלית. על רקע המשבר הישראלי העמוק שלאחר אירועי 7 באוקטובר, מתקומה לשואה אינו רק מביט לאחור, אלא שואל באומץ מה ניתן היה לעשות אחרת.
ידיעות אחרונותמכון מופ"ת
מאת: שושנה סרברו
תיאור: הספר התגשמות של בבואה מוביל את הקורא לאורך הזמן, כבנעימה אחת מתמשכת, דרך שבעה שערים בהם עבר העם היהודי מזמן גלות עד שובו לארץ־ישראל. הבבואה היא של ציוֹן אשר עלתה כדימוי לעיני היהודים בגלותם הארוכה וגישומהּ בא בהתיישב העם בארצו.
הספר הינו מארג בו פתוכים שיריו של ר' יהודה הלוי ודיוניו עם מלך כוזר, פסוקים מן התנ"ך ומהשירה והספרות היפה מתקופת היישוב. הללו מלוּוים בכתבים של נושאי דבריה של האידיאולוגיה הציונית – מנהיגים ואנשי רוח, ושזורים בהגות שעניינה זמן, זכר, מקום ודמיון של הפילוסופים פלוטינוס, אנרי ברגסון, ולטר בנימין ושל הרב אברהם יצחק הכהן קוק.
בספר משובצות תמונות של יצירות אמנות יהודית מתקופות שונות וממקומות גלות שונים, וכן של אמנים ישראלים שיצרו בשנים הנידונות. אלו מציגות את רוח הכתובים ברובד נוסף.
כרמל
מאת: שושנה סרברו
תיאור: היופי הזה. הזוועה הזו. תהומות של מעלה ומטה; של מעמקי רום ותחתיות. יש עתות כאלו בחיי עם, של שבר, שתהום אל תהום קורא. זה שהוָוה בעם ישראל. בספר שלושה שערים הנפתחים לשלושה מרחבים; לשלושתם משותפת המהות שאינה-נשמעת. היופי שורה בְּהיכל ראשון, בַּשקט, במרחב-יה ובאדם היודע את רוח השקט השוחרת אמת ואיזון, שנפשו עֲנוה וחייו בשלום ובשלוה. כאן, בְּהוד-האמונה, שורה הדומיה שהיא בין אדם לה' ותמצֵא הדממה הדקה. ממלכת השתיקה בתווך, בַּחכמה ובאדם המשכיל לבחור בה. בְּמרחב תחתיות, בְּמחנק כלא-האלם נעוצה הזוועה. זו עת שואה. חומרי הספר הם עיון דרשני, הלכתי ובלשני של חכמי ישראל לדורותיהם במושגים שעניינם מרחבים אלה. תנועת החסידות שופכת אור על הגלות. מרתקת במיוחד חסידות ווארקי שבחרה בשתיקה כדרך חיים. השירה, הסיפורת והעיתונות הטיבו להעלות את פני היהודי בעשורים שקדמו לשואה. הקורא פוגש בו כשהוא עשוק ורצוץ. כדי להגיע לאפס-קצהָ של הבנה את נפש היהודי, שבימי שואה כבר נעלמה באלם, מוגשים בספר כתובים מהיומנים בני העת ההיא ושירים. אין הלב יכול לכלכלם. אחר-כך הוקם בירושלים מרתף השואה. לדובב שפתי ישנים. ואפר.
כרמל
מאת: שושנה סרברו
תיאור: היופי הזה. הזוועה הזו. תהומות של מעלה ומטה; של מעמקי רום ותחתיות. יש עתות כאלו בחיי עם, של שבר, שתהום אל תהום קורא. זה שהוָוה בעם ישראל. בספר שלושה שערים הנפתחים לשלושה מרחבים; לשלושתם משותפת המהות שאינה-נשמעת. היופי שורה בְּהיכל ראשון, בַּשקט, במרחב-יה ובאדם היודע את רוח השקט השוחרת אמת ואיזון, שנפשו עֲנוה וחייו בשלום ובשלוה. כאן, בְּהוד-האמונה, שורה הדומיה שהיא בין אדם לה' ותמצֵא הדממה הדקה. ממלכת השתיקה בתווך, בַּחכמה ובאדם המשכיל לבחור בה. בְּמרחב תחתיות, בְּמחנק כלא-האלם נעוצה הזוועה. זו עת שואה. חומרי הספר הם עיון דרשני, הלכתי ובלשני של חכמי ישראל לדורותיהם במושגים שעניינם מרחבים אלה. תנועת החסידות שופכת אור על הגלות. מרתקת במיוחד חסידות ווארקי שבחרה בשתיקה כדרך חיים. השירה, הסיפורת והעיתונות הטיבו להעלות את פני היהודי בעשורים שקדמו לשואה. הקורא פוגש בו כשהוא עשוק ורצוץ. כדי להגיע לאפס-קצהָ של הבנה את נפש היהודי, שבימי שואה כבר נעלמה באלם, מוגשים בספר כתובים מהיומנים בני העת ההיא ושירים. אין הלב יכול לכלכלם. אחר-כך הוקם בירושלים מרתף השואה. לדובב שפתי ישנים. ואפר.
כרמל
מאת: אללי אדמסו
תיאור: "בלב ליבו של הקושי שוכנת ההזדמנות" אלברט איינשטיין
משפט זה מסכם את המסע שלי ואת תפיסת חיי.
נולדתי בכפר קטן באתיופיה, ללא חשמל וללא ברז מים בבית, וגדלתי במציאות שבה כל יום היה מאבק על הישרדות. הדרך לבית הספר בעיר הייתה ארוכה, ורוב הזמן צעדתי יחף - אך כבר אז ידעתי שההשכלה היא המפתח לעתיד טוב יותר.
מסעי הוביל אותי לישראל, שם הפכתי לחבר כנסת, לשגריר ישראל באתיופיה ובאיחוד האפריקאי, ולדמות מעוררת השראה עבור רבים.
הספר הזה אינו רק סיפור חיי - הוא הזמנה לראות במשברים הזדמנות לצמיחה. הוא מציע כלים מעשיים להתמודדות עם אתגרים, מסר של תקווה ואמונה וקריאה לפעולה: לזהות בכל מכשול הזדמנות, לעשות את הצעד הראשון ולהאמין שהשינוי אפשרי - עבורכם ועבור הסובבים אתכם.
כפי שאבי ז״ל נהג לומר, "כדי לבנות חומה, מתחילים מאבן אחת" - כל מאמץ קטן הוא אבן דרך משמעותית במסע אל ההצלחה.
אדמסו אללי הוא מנהיג, דיפלומט, מחוקק, לוחם חברתי ואיש חזון, בעל תואר ראשון בכלכלה ובמדעי המדינה, בוגר תעודת הוראה, בעל תואר שני במנהל ציבורי מאוניברסיטת תל אביב ודוקטורט במדעי המדינה. שירת במבצעים חשאיים חשובים במסגרת הצבא. במשך שמונה־עשרה שנה קידם הכשרה מקצועית ותעסוקה לאוכלוסיות מגוונות במשרד הכלכלה. פעל כיועץ לראש הממשלה למען שילוב יוצאי אתיופיה בחברה הישראלית. נבחר לחבר הכנסת הראשון בליכוד מקרב יוצאי אתיופיה, שם קידם חקיקה חברתית וצמצום פערים. שימש שגריר ישראל באתיופיה, בבורונדי, בצ'אד ובאיחוד האפריקאי, והוביל את המהלך לקבלת ישראל למעמד משקיפה באיחוד אפריקה.
להפוך קושי להזדמנות הוא מסע אישי ופרקטי שיכול לשנות חיים. האם אתם מוכנים לעשות את הצעד הראשון?
ספרי ניב
מאת: יצחק זמיר
תיאור: פרשת האוטובוס בקו 300, שבה ניסה ראש שב"כ לטייח הרג שני מחבלים שנתפסו חיים לאחר פיגוע חטיפה, מלווה את הציבור בישראל מאז 1984, זה יותר מארבעים שנה. הפרשה ממשיכה להיות רלוונטית וחשובה גם בימים אלה, שבהם היחסים בין זרועות הביטחון ומערכות השלטון לבין מערכת המשפט מתוחים, וימשיכו להיות כאלה, בנסיבות המיוחדות של מדינת ישראל.
פרופ' יצחק זמיר היה היועץ המשפטי לממשלה בתקופה שבה התרחשה הפרשה. בספר זה הוא מציג את הדרמה תוך כדי התהוותה, על בסיס עדות שכתב לעצמו בזמן אמת, נשכחה בין קלסרים, התגלתה לאחרונה, ונכתבה מחדש לאור המצב במדינה.
הספר הוא מעין רשומון מרתק, המציג שלל קולות ונקודות מבט על אותם אירועים, בעזרת ציטוטים מביוגרפיות ומראיונות עם אישים שונים, בהם שלושת אנשי שב"כ שחשפו את הפרשה. כך נפרסת בפנינו דרמה של יועץ משפטי לממשלה, שנאלץ לצאת למאבק קשה נגד שני ראשי ממשלה (יצחק שמיר ושמעון פרס), ונגד הממשלה כולה, ראש שב"כ וגם דעת הקהל, שביקשו כולם להשתיק את הפרשה.
הפרשה נגללת כאן כמעין סיפור בלשי מותח, החושף את המורכבות בהתנהלות הצדדים, במתח שבין שמירה על שלטון החוק – לצרכים ביטחוניים. זהו דיוקן רב־לקחים של מערכות השלטון, אבל גם של מדינת ישראל בכללותה, ותמרור אזהרה בוהק לעתידה של מדינת ישראל.
כנרת, זמורה דביר בע"מ
מאת: יותם פופליקר
תיאור: הספר "שירת הארכיב של גבריאל פרייל" עוסק בשירתו של המשורר העברי והיידי-אמריקני גבריאל פרייל (1992-1911), שנעדר שנים רבות מן השיח הספרותי המרכזי. ספר זה מבקש להחזירו למרכז הבמה הספרותית, התרבותית והביקורתית. עוד נועדה הקריאה בשירת פרייל לעורר מחדש את השיח ההיסטוריוגרפי על השירה העברית, ולהשיב אל מרכז השיח עניין חשוב שנדחק אל שולי הדיון והמחקר: חשיבותה של הסביבה הספרותית העברית-אמריקנית, אשר שקקה חיים במחצית הראשונה של המאה העשרים בצד המרכז הארץ ישראלי והמרכז האירופי. "מתהלך אני בחשכה", כתב גבריאל פרייל אל שמעון הלקין באוקטובר 1942, "בחלל שמם ונורא ששמו אמריקה העברית ומרגיש בעליל שכוחותַי הולכים ו'עוזבים' אותי".
המרחב הריק והחשוך של "אמריקה העברית" הוא נקודת הפתיחה של ספר זה, שבוחן את בית גידולו של פרייל עם הידלדלות המרכזים הספרותיים, העברי והיידי, באמריקה של שלהי שנות הארבעים של המאה העשרים. בשירת פרייל מהדהדים מבשריה הרבים: סטיבנס וגנסין, קיטס ומיכ"ל, שלונסקי ואייקון, פוגל, לנסקי ופומרנץ, גלטשטיין ומנדלי מוכר ספרים, טלר והלקין – וזו רשימה חלקית בלבד של יוצרים שפרייל אוסף במשותף ב"ארכיב השיר" כדי לחולל מחדש את רשמי הזיכרונות הביוגרפיים והקהילתיים כאחד.
מוסד ביאליק
מאת: אליעזר טאובר
תיאור: פעילותם של ארגוני המחתרת הערביים בשני העשורים הראשונים של המאה העשרים הייתה נקודת מפנה בהיסטוריה של המזרח התיכון הערבי. הפעילים והאידאולוגים לזרמיהם צירפו מחשבה למעשה ופעלו להגשים את האידאולוגיות שלהם. ארגונים אלה היו כור ההיתוך של התנועות הלאומיות של המזרח התיכון הערבי המודרני, אם התנועה הערבית הכללית ואם התנועות המקומיות, ובית היוצר של ההנהגה הערבית לאחר מלחמת העולם הראשונה. חברי הארגונים המחתרתיים לשעבר נשאו במשרות הבכירות ביותר – נשיאים, ראשי ממשלה ושרים – במדינות ערב החדשות: בסוריה, בלבנון, בעיראק ובעבר הירדן.
בספר 'ערבים במחתרת' נגלה לפני הקורא עולם לא מוכר זה, ומתברר, שלא כמקובל לגרוס, שאת גורלו של האזור לא גזרו מעצמות המערב, אלא בעיקר מעשיהם של תושבים מקומיים שבחרו לקבוע את גורלם בעצמם. לא האימפריאליזם המערבי קרע את המזרח התיכון הערבי למדינות נפרדות, אלא כך רצו הערבים, שעוד מראשיתו של התהליך ראו בעצמם עמים נפרדים. הספר מיוסד על מחקר רחב היקף בארכיונים רבים, והוא מאפשר לקורא להתוודע לעלילותיהם של ארגוני המחתרת הערביים ולהיסטוריה האמיתית של האזור בצומת הדרכים שבו נוצר המזרח התיכון המודרני.
מוסד ביאליק
מאת: יצחק ספיבקוב
תיאור: הספר מגולל את פרשת חייו של יצחק ספיבקוב – אישיות לא ידועה עד כה, מחבורת שוחרי העברית באודסה בשלהי המאה התשע־עשרה – כמו שהיא משתקפת מבעד לעיניו שלו.
את מחצית חייו הראשונה עשה ברוסיה בימי שלטון הצאר, מלחמת העולם הראשונה והמהפכה הבולשביקית, ואת מחציתם השנייה, עד מותו בשנת 1968, עשה בארגנטינה הרחוקה.
ספיבקוב הניח אחריו עיזבון רב-היקף בעברית, ובו שפע של שירים, מאמרים, דברי הגות, סיפורים, מילון ספרדי–עברי גדול, והאוטוביוגרפיה המובאת כאן. חוץ משירים ומאמרים מעטים שנדפסו בעיתונים עבריים שיצאו לאור בארגנטינה, לא התפרסם דבר מכל יצירתו.
האוטוביוגרפיה מוציאה את האיש מן האנונימיות ופורסת לפני הקורא, בצבעוניות מרתקת, תקופה סוערת וקשה בהיסטוריה הרוסית, ובעיקר בחיי היהודים ברוסיה, שרבים מהם, כמו גיבור הספר הזה, נאלצו לברוח ולחפש את מזלם ברחבי העולם.
לפנינו תעודה היסטורית רבת-ערך מן הפרק האודסאי בסיפור הולדתה של התרבות העברית החדשה.
לספר צורף מבוא נרחב של ההיסטוריון ישראל ברטל, המאיר את הרקע למהפכה התרבותית שחוללו התהפוכות ההיסטוריות של התקופה בעולם היהודי.
מוסד ביאליק
מאת: סטפן מוזס
תיאור: המלאך הוא שארית מן העידן הפואטי בתולדות האדם, עוד מזמן שנשא בשורות משמיים והתגלה במראות נבואה, ושר הלל וקינה במעלות רקיעים. סטפן מוזס קרא לספרו בשם המלאך המבשר לאדם פורענות וישועות, "מלאך ההיסטוריה", ונתן לו פירוש מרהיב.
חיבורו מפרש את מושגי הזמן של שלושה הוגים יהודים-גרמנים: פרנץ רוזנצווייג, גרשם שלום וולטר בנימין, ומנתח את התצורה הרדיקלית, ה"משיחית", של הגותם, שעמדה גם בזיקה מופלגת ליצירתו של פרנץ קפקא. לדברי מוזס, מושגי הזמן בכתביהם מבשרים תפנית בתולדות המחשבה האירופית. תפנית זו נסמכת על מקורות היהדות.
הופעתו של ספר זה בנוסח עברי משיבה נפקד למחוזו, והיא כמאמר תודה (וזיכרון): השאלות הגדולות, הפתוחות, על אודות הספרות וההגות היהודית-גרמנית, מנוסחות בו היטב. מדובר בספר מחקר גדול. יתרה מזו, "מלאך ההיסטוריה" לסטפן מוזס הוא בבחינת תעודה פרי עטו של הוגה ומלומד שהיה מצוי היטב בספרות האירופית ובתלמוד, וסימן לנו דרך להתמצאות מחודשת במסורת.
מוסד ביאליק
מאת: אברהם דוד
תיאור: האיגרות המכונסות באסופה זו משקפות את המציאות בחברה היהודית במשך יותר ממאה שנים, למן ראשיתה של תקופת השלטון העות'מאני בארץ-ישראל ועד חורבנה של הקהילה היהודית בירושלים עקב הרדיפות שידעו בניה מתגרת ידו של מושל העיר, מוחמד אבן פרוח', בשנים 1626-1625.
בסוף שנת 1516 כבשו העות'מאנים את ארץ-ישראל ותפסו את השלטון מידי השליטים הממלוכים. בד בבד התחוללו בארץ, ובייחוד בירושלים, תהפוכות פוליטיות, כלכליות, חברתיות ורוחניות עם בואם ארצה של עולים מאירופה. אלה היו בעיקר פליטים מחצי האי האיברי, שהחלו להגיע לארץ-ישראל עוד בעשור הראשון של המאה השש-עשרה, שנים אחדות לאחר גירוש ספרד ומאורעות פורטוגל, וביתר שאת לאחר כיבוש ארץ-ישראל בידי השליטים העות'מאנים.
רובן המכריע של האיגרות באסופה זו פורסמו עד כה בכמה וכמה במות מחקר. מכינוסן יחדיו כאן, לאחר שנבדקו מחדש מן ההיבט הטקסטואלי ומן ההיבט התוכני, עולות תובנות חדשות שיש לזוקפן להתפתחות רבת-האנפין במחקר.
מוסד ביאליק
מאת: ויויאן ליסקה
תיאור: "מה משותף לי וליהודים? כמעט אין לי דבר משותף עם עצמי." (יומני קפקא, ינואר 1914)
שאלת הזהות וההשתייכות של קפקא מגלמת את "משבר הזהות של המודרניות" ואת המתח המתמיד בין אינדיווידואליזם ובין קולקטיביות והרצון להשתייך לקהילה. יצירותיו של קפקא, מכתביו ויומניו, עוסקים בקהילות של ממש, או בקיבוץ אנשים ארעי שהמשותף לו רופף וזמני. את האמביוולנטיות הזאת, בייחוד של יהודי מערב אירופה ומרכזה, הנפוצה בקרב כותבים יהודים־גרמנים מן המאה שעברה, תיאר קפקא במכתב אל מקס ברוד, ובו הוא אומר על יהודי פראג: "ברגליהם האחוריות עדיין דבקו ביהדותו של אביהם, ואילו רגליהם הקדמיות הבוטשות לא מצאו כל קרקע חדשה".
המסות בספר זה עניינן ביצירותיהם של מחברים בשפה הגרמנית, בני המאה העשרים, שמתלבטים בין "אני" ל"אנחנו" ומתמודדים עם הגדרת ה"יחד" ועם שאלת המרחב "בשוליים" או "מחוץ". הקריאות בחיבוריהם של יוצרים ויוצרות כגון קפקא, אלזה לסקר-שילר, נלי זק"ש ופאול צלאן, זורעות אור על הדרכים שבהן יכולה הספרות לחתור תחת חזונות קהילה מבוססים, להרחיב אותם או לשוות להם צורה חדשה. מחקרה העשיר והחריף של ליסקה מציג לפנינו עמדות ותובנות פרובוקטיביות על נושא שאינו חדל להיות שנוי במחלוקת.
מוסד ביאליק
מאת: דב בר בן יהודה בירקנטל
תיאור: סוחר היינות דב בר בן יהודה בירקנטל (1805-1723) נולד ונפטר בעיר בולחוב [בולחיב] שבאוקראינה המערבית. הוא חיבר שני ספרים: הראשון הוא 'דברי בינה' – ספר היסטורי רובו העוסק בתנועות משיחיות, ובייחוד בתנועות הקשורות בשבתי צבי וביעקב פרנק; הספר השני, שעמוד השער שלו חסר, מכונה בפי החוקרים בשם ׳זכרונות׳.בזכות בקיאותו בשפה הפולנית היה בירקנטל שותף למאורע היסטורי: כשנדרש רב בלבוב להכין תשובות להאשמות שהטיחו השבתאים הפרנקיסטים ביהודים – ובהן עלילת השווא שדם נוצרי נחוץ לפולחן היהודי – ביקש הרב מבירקנטל לתרגם את התשובות לפולנית. בירקנטל מספר שהוא עצמו היה נוכח בקתדרלה בלבוב, בשנת 1759, בזמן שהקריאו את האשמות הפרנקיסטים. נראה שבהשפעת המעמד הקשה הזה חיבר את ׳דברי בינה׳, שרובו יוחד, כאמור, לתנועות משיחיות. מלבד העיסוק בתנועות אלה, בירקנטל מרחיב בשני ספריו בעניין הוויכוח האין-סופי שבין הנצרות ליהדות. ככלל, משתקפת בכתבים אלה תקופתו של בירקנטל, עד ראייה לרבים ממאורעותיה.לראשונה מובאות כאן מהדורות שלמות של כתבי בירקנטל על סמך כתבי היד ובצירוף מבוא, הערות הסבר, ומילון מונחים.
מוסד ביאליק
מאת: דב בר בן יהודה בירקנטל
תיאור: סוחר היינות דב בר בן יהודה בירקנטל (1805-1723) נולד ונפטר בעיר בולחוב [בולחיב] שבאוקראינה המערבית. הוא חיבר שני ספרים: הראשון הוא 'דברי בינה' – ספר היסטורי רובו העוסק בתנועות משיחיות, ובייחוד בתנועות הקשורות בשבתי צבי וביעקב פרנק; הספר השני, שעמוד השער שלו חסר, מכונה בפי החוקרים בשם ׳זכרונות׳.בזכות בקיאותו בשפה הפולנית היה בירקנטל שותף למאורע היסטורי: כשנדרש רב בלבוב להכין תשובות להאשמות שהטיחו השבתאים הפרנקיסטים ביהודים – ובהן עלילת השווא שדם נוצרי נחוץ לפולחן היהודי – ביקש הרב מבירקנטל לתרגם את התשובות לפולנית. בירקנטל מספר שהוא עצמו היה נוכח בקתדרלה בלבוב, בשנת 1759, בזמן שהקריאו את האשמות הפרנקיסטים. נראה שבהשפעת המעמד הקשה הזה חיבר את ׳דברי בינה׳, שרובו יוחד, כאמור, לתנועות משיחיות. מלבד העיסוק בתנועות אלה, בירקנטל מרחיב בשני ספריו בעניין הוויכוח האין-סופי שבין הנצרות ליהדות. ככלל, משתקפת בכתבים אלה תקופתו של בירקנטל, עד ראייה לרבים ממאורעותיה.לראשונה מובאות כאן מהדורות שלמות של כתבי בירקנטל על סמך כתבי היד ובצירוף מבוא, הערות הסבר, ומילון מונחים.
מוסד ביאליק
מאת: יצחק טבנקין
תיאור: על דרך הקיבוץ המאוחד ועל עקרונות הקומונה הוא קובץ מאמרים והגות מאת יצחק טבנקין, מנהיגה הבולט של התנועה הקיבוצית, שיצא לאור על ידי יד טבנקין. הספר פורש את תפיסת עולמו השיתופית-חלוצית, הדוגלת בקומונה כוללת, שוויון, עבודה עצמית וחיבור הדוק בין הגשמה אישית לבין המשימות הלאומיות של התנועה הציונית.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: אליעזר בן־רפאל, אלי אברהמי
תיאור: הספר מאגד הרצאות, דיונים ורב־שיח שנערכו בראשית שנות התשעים סביב שאלות היסוד שעמדו בפני הקיבוץ בתקופה של שינוי עמוק. המשתתפים בוחנים את מקומו של הקיבוץ בחברה הישראלית, את דמותו כקהילה, את המתח שבין ערכי שוויון ושיתוף לבין מגמות של הפרטה והתמקצעות, ואת השפעתם של תהליכים כלכליים, חברתיים ואידיאולוגיים על אורח החיים הקיבוצי. בין הנושאים הנדונים בספר: מעמדן של נשים בקיבוץ והפער בין אידיאולוגיית השוויון למציאות החברתית; התמורות בחינוך הקיבוצי ובתהליכי החִברות של בני הדור הצעיר; תפקידם של ייעוץ ארגוני ושינוי מתוכנן בהתמודדות עם משברים; וכן מערכת היחסים המשתנה בין הקיבוץ לבין החברה הישראלית הרחבה. מתוך המפגשים עולה תמונה מורכבת של חברה המבקשת לבחון מחדש את זהותה, ערכיה ודרכי פעולתה לנוכח מציאות משתנה.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: חנה הרצוג
תיאור: ערב כל מערכת בחירות צצות רשימות שיזמיהן הם בני עדות המזרח, והן מוגדרות כרשימות "עדתיות".
האם ניתן להצביע על התנהגות פוליטית המייחדת קבוצות אלא? האם אשפר להגדיר התנהגות כזו כעדתית במשמעותה? הקיימת אידיאולוגיה עדתית-בידולית ו/או ייחודית?
הספר בוחן סוגיה זו במחקר סוציולוגי-היסטורי של הרשימות שכונו "עדתיות" והשתתפו בבחירות מאז הבחירות הראשונות לאסיפת הנבחרים (1920) וכלה בבחירות לכנסת ה-11 (1984).
המחקר מצביע על העדתיות הפוליטית כתופעה הצומחת ומשתנה, תוך יחסי גומלין עם הסביבה ומאבק על מידת הלגיטימיות של קיומה.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: חיים גולן
תיאור: ספר זה מכיל את הפרוטוקולים של המועצה, הוועד הפועל והוועידה, המוסדות הנבחרים של אחדות העבודה, ערוכים בסדר כרונולוגי מדצמבר 1919 ועד דצמבר 1920 . בדפיהם רשומים הגיגים ודברי ביקורת, דעות והחלטות מחייבות, הערכות מצב ומסקנות אשר גובשו במשך שנת 1920, העשירה באירועים מכריעים בתולדות הציונות, תנועת הפועלים והיישוב היהודי בארץ ישראל.
הדיונים במועצה ובוועידת של אחדות העבודה נסבו כמקובל סביב עניינים מוגדרים, ואילו הוועד הפועל דן במכלול הבעיות השוטפות, החליט וביצע.
הפרוטוקולים מציגים בפני המעיין בהם את שני פניה של אחדות העבודה: הפן הגלוי, הציבורי, וכן את הצד הפנימי, האינטימי, המתלבט והמהסס.
התעודות הארכיוניות המתפרסמות בכרך זה מצויות בתיקי אחדות העבודה, שבארכיון העבודה, השוכן כיום ב"מכון לבון" בתל אביב, וסימנם IV 404.
הפרוטוקולים של הוועד הפועל נרשמו ברובם בספר הפרוטוקולים, בתיק מס' 1. הפרוטוקולים של המועצה הראשונה, שנערכה ביפו, ושל הוועידה השנייה שהתכנסה בחיפה, נרשמו בדפים בודדים בתיקים 3א' ו20ג'.
פרוטוקולים אחדים של הוועד הפועל נרשמו ב"יומן הפעולות של חברי המרכז", המצוי בתיק מס' 2.
החומר מקיף שנת פעולה אחת מדצמבר 1919 ועד דצמבר 1920 . לצערנו לא נמצאו עד עתה הרשומות או הפרוטוקולים אודות תשעת החדשים הראשונים של אחדות העבודה, מדצמבר 1919.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: אבי לפידות, לביאה אפלבום, מירה יהודאי
תיאור: תהליכי השינוי המתרחשים בקיבוצים בעקבות המשבר הם הרי גורל לדמותו של הקיבוץ העתידי. ניתוח תהליכים אלה והשפעתם האפשרית על הקיבוץ ועל עקרונות היסוד המעצבים את זהותו הייחודית הם עיקר עניינו של ספר זה.
הנחת היסוד המרכזית של הספר רואה בסביבה החיצונית - הכלכלית, החברתית, הפוליטית, המוסדית והחוקית - גורם מכריע בתהליך ההסתגלות של הקיבוץ למציאות שלאחר המשבר. המטרה היא להצביע על תנאי הסף הנדרשים לקיומם של דגמי קיבוץ "חדש" אשר עדיין מאפשרים לקיבוץ משתנה להישאר במסגרת הערכית והמשפטית הנקראת "קיבוץ".
המשבר הכלכלי העמיד בפני המגזר הקיבוצי אתגר שהוא אולי הקשה ביותר בתולדותיו - למצוא איזון מחודש בין ערכי היסוד הייחודיים שלו ובין היכולת לקיים את המשק ואת הקהילה, כשהוא חשוף לסביבה תחרותית ללא הגנות מוסדיות.
האם יעמדו הקיבוצים באתגר זה? אין כאן תשובה חותכת, ואולם על-פי המגמות המסתמנות היום, מובאים כאן כיווני התפתחות לעתיד. דגמים אפשריים של היישוב הקיבוצי בעתיד מוצגים כאן בצורה מאירת עיניים. ביניהם דגמים העומדים בתנאי הסף של ההגדרה "קיבוץ" כמונחים ערכיים ומשפטיים, ולעומתם דגמים המייצגים מעבר צורות יישוב אחרות שאינן "קיבוץ" על-פי הגדרתו בחוק הקיים.
על אף התמורות המהותיות בערכי הסביבה החיצונית עתידו של הקיבוץ תלוי בתושיית חבריו אם ירצה ואם ישכיל לגבש פתרונות מבניים ומשפטיים הולמים, יוכל הקיבוץ גם להבא להגדיר את עצמו "קיבוץ" כלפי פנים, וגם להיות מוכר ככזה כלפי חוץ.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: שלמה ברד
תיאור: הספר עוסק בצמיחתה ובהתפתחותה של התנועה הציונית בתוניסיה, על רקע התמורות העמוקות שחלו בחיי יהודי הארץ בתקופת השלטון הצרפתי, משלהי המאה ה־19 ועד אמצע המאה ה־20. המבוא מציג את יהדות תוניסיה כחברה מסורתית ורב־גונית, שנחשפה בהדרגה להשפעות התרבות הצרפתית, להשכלה מודרנית ולשינויים במעמדה האזרחי והחברתי — אך שמרה במקביל על זיקה חזקה למסורת היהודית ולמסגרות הקהילה. בתוך מציאות מורכבת זו התפתחה הציונות בתוניסיה: תחילה בקרב חוגים משכילים וצעירים שהושפעו מן התרבות האירופית, ובהמשך כתנועה ציבורית רחבה יותר, שביקשה לבטא זהות יהודית לאומית נוכח המתח שבין השתלבות בחברה הקולוניאלית לבין שמירה על ייחוד קהילתי. הספר בוחן כיצד תנאי החיים, המעמד המשפטי של היהודים, יחסם לשלטון הצרפתי והמפגש בין תרבויות ערביות, צרפתיות ויהודיות עיצבו את דרכה הייחודית של הציונות בתוניסיה.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: ברוך רזניק
תיאור: הספר מתעד את חוויותיו של רזניק כחלוץ חקלאי במושבות היהודיות בארגנטינה (מושבות הברון הירש). הוא מתאר את חיי היומיום, העבודה הקשה בשדות והניסיון לשמור על זהות יהודית תוך יצירת מעמד של "גאוצ'וס יהודים".
הספר נחשב למקור חשוב להבנת מפעל ההתיישבות היהודית בארגנטינה בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20, ותרומתו לשינוי המבנה החברתי-כלכלי של היהודים ("פרודוקטיביזציה").  
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: יעקב מרקובצקי
תיאור: הספר "היחידות היבשתיות המיוחדות של הפלמ"ח" מאת יעקב מרקובצקי, שיצא לאור בהוצאת משרד הביטחון ב-1989, מתעד את היחידות המיוחדות של הפלמ"ח. הוא מפרט על היחידות הפועלות בלוחמה זעירה, סיורים לוחמתיים, חבלה, וגישוש. ארכיון יד טבנקין חוקר את תולדות התנועה הקיבוצית והתיישבות, ועשוי להכיל חומרים קשורים.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוציתישראל. משרד הבטחון. ההוצאה לאור
מאת: שלמה דרך, ישראל לוין, זאב צור, אברהם ברום, משה כרמל, משה כלפון, אברהם רולפנזון
תיאור: נוסף לימי העיון המתקיימים ביד טבנקין, אנו מקיימים מדי פעם פגישות חברים במסגרת של חוגים לליבון ובירור נושאים חברתיים, כלכליים ומדיניים שונים.
בחוברת שלפנינו, כללנו סדרת מאמרים, אשר נרשמו במהלכם של בירורים אלה וכן רשימות, אשר נכתבו במיוחד עבורה.
הרשימות והמאמרים מתייחסים בעיקר לסוגיות אידיאולוגיות, הנדונות בימים אלה ברחבי התנועה ובמפלגת העבודה והם באים בעקבות חוברות, אשר הוצאו לאור מטעם צוות המחקר של בית ברל ("התכנית הלאומית").
חברים רבים מן התנועה הקיבוצית, אינם מוזמנים להשתתף בדיונים האידיאולוגיים הנערכים במסגרת המפלגה וכן - אין באפשרותם להשתתף בחוגי הברור ה"יד טבנקין" ואפעל.
ראינו איפוא לנכון, להביא את הדברים לידיעתם באמצעות חוברת זו וחוברות נוספות, כאשר תופענה.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: זאב צור
תיאור: בחוברת זו מובאות החלטות הוועידות, המועצות וישיבות המרכז של הקיבוץ המאוחד מהתקופה שלאחר הוועידה ה"כ" של הקיבוץ המאוחד בשפיים, ביוני 1976 . עמה אנו משלימים את פרסום החלטות הקיבוץ המאוחד בוועידותיו, מועצותיו ובישיבות המרכז שלו, החל ממועצת הייסוד של הקיבוץ המאוחד באוגוסט 1927 עד להקמת "התנועה הקיבוצית המאוחדת" ב1980.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: רניה שפיגל
תיאור: אני רק רוצה חברה. מישהי שאוכל לספר לה על הדאגות והשמחות של היום־יום... מישהי שלא תסגיר את סודותי. בן אדם לעולם לא יוכל להיות חברה כזאת, לכן בחרתי ביומן.
כך נולד ב־1939, על רקע אימת מלחמת העולם השנייה, מסמך תמים וטהור הכתוב בכישרון גדול, המנצנץ מתוך החשכה ומהדהד את התבגרותה, תקוותיה וחלומותיה של נערה. את היומן כתבה רניה שפיגל שנולדה ב־1924 למשפחה יהודית בדרום־מזרח פולין.
עם פרוץ המלחמה עוברת רניה עם אחותה הצעירה אליזבת אל סבן וסבתן בפשמישל שבדרום פולין, בעוד אמם נותרת בוורשה. הניתוק מן האם ומציאות הכיבוש הגרמני הופכים את היומן לתיעוד חי של ימי ההתבגרות בצל מלחמה: שיעורים וחברות; התאהבות בנער זיגוֹ; כמיהה בלתי פוסקת לאם שנקרעה ממנה – והכול בין פצצות וצבאות פולשים. רניה חלמה להיות סופרת, ועמודי היומן שזורים בשירה חדה ומרגשת.
כמו אצל אנה פרנק, תהפוכות המלחמה וחיי האימה של היהודים תחת שלטון הנאצים גולשים לכתיבה הפרטית, היומיומית של רניה. עם הקמת הגטו בפשמישל נכפית על רניה הכניסה אליו. זיגוֹ מצליח להבריח אותה ולהסתירה בבית הוריו, אך לא מצליח להצילה. ביולי 1942 נקטעים כתביה. השורות האחרונות נכתבות בידי זיגו, לאחר שרניה נרצחה בידי הגסטפו.
מטר הוצאה לאור בע"מ
מאת: רונן שובל
תיאור: מדינת משה מגלה את הפילוסופיה הפוליטית החבויה בסיפור המקראי ומציב אותה בשיחה עם המסורת היוונית ועם הדיון הפוליטי של ימינו. הוא חושף רעיונות חברתיים־פוליטיים שנזנחו ומציע נקודת מבט מקורית וייחודית לצד ההגות הקלאסית.
בקריאה רגישה חושף ד"ר רונן שובל את האידיאה הפוליטית של משה. דרך העיון ביחסים בין שליט לנשלט, באיזון בין צדק לכוח ובמתח שבו חירות ואחריות מצטלבות ומאתגרות זו את זו – מתגלה תפיסה פוליטית קוהרנטית וייחודית. בלב הספר עומד חידוש דרמטי: הקדושה איננה רק קטגוריה דתית אלא קטגוריה פוליטית מובהקת, המעצבת את האתיקה, המוסדות, הטקסים, החוק והמשפט. רעיון הקדושה הקולקטיבית מגדיר את ברית ישראל עם אלוהיו – ובו בזמן מציע תכלית אוניברסלית לפוליטיקה האנושית כולה.
מדינת משה פורש גשר רחב בין העת העתיקה למציאות המודרנית. הוא מחדש את גבולות הפילוסופיה, חקר הדת והסוציולוגיה, ומעניק תובנות חדשות לשאלות היסוד של חברה ומדינה דרך דמותו של משה – כמנהיג, כמחוקק וכהוגה פוליטי.
ידיעות אחרונות
מאת: דורון שפילמן
תיאור: מזה אלפי שנים מתחוללת מלחמה סודית נגד העם היהודי. לצד הניסיונות הישירים והמתועדים היטב לחסל אותו פיזית, ניסו יריבים מתוחכמים יותר למחוק את זיקתו לארצו ולמורשתו, מתוך הבנה שחיסול ההקשר שבו הוא מתקיים יפורר אותו ויזרה את בניו ובנותיו לרוח.
המאבק העתיק הזה החל בהחרבת בתי המקדש בידי הבבלים והרומאים, מעשים שנועדו למחוק את זיקת העם היהודי לארצו; נמשך בהחלטתו של הקיסר אדריאנוס להחליף את שמה של יהודה ב"פלסטינה"; ומתחולל גם בימינו, כאשר ארגונים אירופיים, מנהיגים ערביים, האו"ם וממשלים מערביים עוינים מפעילים לחצים וכוחות אדירים כדי למנוע את חשיפת הממצאים הארכיאולוגיים המבססים את סיפורו ההיסטורי הפלאי של העם היהודי.
תנו לאבנים לדבר, שעם צאתו לאור זינק לרשימת רבי־המכר של הניו־יורק טיימס, פורש את ההיסטוריה של המלחמה הנסתרת הזאת ואת חזית המאבק המתחולל בימינו בגן הארכיאולוגי עיר דוד.
בספר קולח ומקורי חושף דורון שפילמן כיצד תגליות ארכיאולוגיות פורצות דרך – המשרטטות קו ישיר המחבר בין מדינת ישראל לבין הממלכה היהודית שהתקיימה כאן בתקופת התנ"ך – עוררו משנתם אויבים קמאיים. הוא מסביר מדוע התגליות הללו חייבות להביא אותנו להכיר בחשיבות המאבק על הזיכרון ההיסטורי, והנחלתו לדורות הבאים ולעמנו כולו.
הוצאת סלע מאיר
מאת: ינון דן-קהתי
תיאור: כבר יותר ממאה שנים ש"ישראל" ו"ישמעאל", יהודים וערבים, מנהלים סכסוך עקוב מדם על השליטה בארץ ישראל. בספר נועז, מסקרן ומעמיק, יוצא ינון דן־קהתי למסע אישי לניפוץ הקונספציות המקובלות לשלום, אותו הוא מתחיל בהזדהות עם 'מחנה השלום' של השמאל החילוני הישראלי ומסיים באימוץ גישה המשלבת בין המתנחלים הקיצוניים לבין תושבי הארץ הפלסטינים.
תוך כדי המסע, בונה קהתי תפיסת עולם חדשה המעוררת עליו לא אחת את חמתם של כל השחקנים שפועלים במרחב. בשפה ישירה, מלב אל לב ובגובה העיניים, ותוך שהוא מוצא את עצמו לא פעם בלב הסכנה, הוא מתאר אינספור מפגשים, אירועים ושיחות שקיים עם מנהיגים, פעילי ציבור, ואנשי שטח מכל הצדדים: פלסטינים, יהודים, מתנחלים, אנשי חמאס ופת״ח, פוליטיקאים מימין ומשמאל ואנשי 'תעשיית השלום'.
לנוכח מאורעות ה־7.10, ברור לכל שהדרכים שנוסו עד כה – נכשלו, והקונספציות הישנות – קרסו. שמע ישמעאל נוגע בהרחבה בסוגיות הערכיות, הדתיות והחברתיות העומדות בלב הסכסוך ופותח פתח לחשיבה חדשה ומרעננת, שמביאה בכנפיה בשורה של ממש.
הוצאת סלע מאיר
מאת: עינת וילף
תיאור: עוצמה צבאית, מדינית, כלכלית ורוחנית בטריטוריה מוגדרת תחת ריבונות יהודית – זהו החזון שראו לנגד עיניהם מקימי המדינה. אך כאשר דור החלוצים פינה את מקומו, השתנתה גם תוכנת ההפעלה.
מזה עשורים ישראל נחבטת מכל הכיוונים: הזיות משיחיות על שלום בכל מחיר, אקסטזת גאולה, התמסרות לחיבוק הדוב האמריקני ופירוק החברה הישראלית למגזרים שאינם שווים במחויבותם לעתיד המדינה. את המחיר על כל אלה שילמנו ביום השחור בתולדותינו.
שלום לא עכשיו מציע מתווה בהיר – רעיוני ומעשי – לקביעת גבולות המדינה, לעיצוב היחסים עם אומות העולם ושכנינו, וליצירת שותפות אמיתית של כל אזרחי הארץ בחובות קיומו של המפעל הציוני.
הוצאת סלע מאיר
מאת: אשר נתן, שולמית ערפלי
תיאור: אלה דברי הכנס החמישי שאורגן על ידי המכון לחקר התנועה הציונית והחלוצית בארצות המזרח - כנס יוצאי עירק.
יהודי עירק עלו ארצה ברוב מניין ובניין. לאחר חבלי הקליטה של העלייה ההמונית, הנה תופסת כיום יהדות עירק מקום נכבד בחברה הישראלית על כל מגזריה.
על הנושא: תנועת המחתרת החלוצית בעירק וההעפלה מעירק בכל הדרכים, ובדרך לא דרך, כבר נכתב רבות, באמינות ובכשרון. על נושא התנועה החלוצית בעירק כתנועה מגשימה נכתב מעט, להערכתנו. לנושא זה הוקדש הכנס.
במפקד שערכו שני חוקרים חברי המכון בשנת 1982 , נמצאו בתנועה הקיבוצית על כל זרמיה 558 חברים עולים יוצאי עירק, שהם 1.0735 אחוז מכלל האוכלוסיה הבוגרת של התנועה הקיבוצית. סך כל החברים מארצות האיסלם בתנועה הקיבוצית הוא 8.25 מכלל חברי התנועה. אכן, נושא ההגשמה של התנועה החלוצית מארצות המזרח בהתיישבות הקיבוצית עדייו טעון מחקר.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: אמנון מגן, פנינה הילמן, שלמה ברד
תיאור: זהו הכנס השלישי, שאנחנו מארגנים, בנושא הגנה והעפלה מארצות המזרח. הכנס הראשון היה על צפון אפריקה והשני על סוריה ולבנון. הכנס הזה עוסק בנושא מוגדר מאד: הגנה והעפלה ממצרים, עד קום המדינה.
בכוונתנו לגבות עדויות, במשותף, על מנת לרכז חומר בסיסי, תשתית לחוקרים שיבואו אחרינו.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: אמנון מגן
תיאור: פגישה זאת היא אחת מהפגישות המתקיימות ב"יד טבנקיו" ע"י המכון לחקר התנועה הציונית בארצות המזרח והמכון לחקר כח המגן. אני מקדם בברכה את החברים שהגיעו לפגישה הזאת.
יהושע (גיוש) פלמון יפתח בהארה על הרקע הכללי. אליעזר פסח ואמנון שמוש ימסרו על קהילות דמשק וחלב ערב פעילות הישוב והשליחים בסוריה ובלבנון ; מנחם לוזיה יפתח בנושא ההעפלה מסוריה ומלבנון; ירוחם כהן יפתח בענייני ההגנה בסוריה ובלבנון.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: אמנון מגן
תיאור: שני מכונים ב"יד טבנקין" חברו יחדיו בכדי להזמין אתכם ולהציע, מה שאנחנו מגדירים, אימות ועימות של מאורעות הקשורים ליהדות ארצות ערב, ארצות המזרח, עפ"י המינוח המקובל. מטעמים שונים, כולל טעמים טכניים, נתחיל בנושא "ההגנה היהודית בצפון אפריקה".
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: יובל אשוש, טל רפפורט
תיאור: לאחר שנים אחדות של הרצת שינויים בקיבוצים ניתן היום לבדוק את תוצאותיהם. ההנחה היא שהשינויים הגיעו לידי הבשלה ומיסוד ומאפשרים מחקר. לצורך זה נבחנו שישה שינויים:
1. תשלום עבור עבורה; 2. הפרטת מזון; 3. הפרטת רכב; 4. הקמת מועצה במקום אספה (או בנוסף לה); 5. הקמת מועצת מנהלים; 6. הקמת מרכזי רווח.
השינויים, שנחקרו באוריינטציה אנתרופולוגית, נבדקו בשמונה קיבוצים לאחר שעברו שלוש שנים מתחילת יישומם.
הרוב המכריע של הנתונים הופק על ידי ראיונות עומק עם חברים העומדים בצמתים חברתיים, קשורים לשינוי המדובר ומושפעים ממנו. המטרה הייתה לבדוק את ההשלכות של כל שינוי ושינוי על המציאות הקיבוצית ואת עמדות החברים כלפיו.
מחקר זה ממשיך את ניתוח השינויים בקיבוץ לאחר יישומם. חלק אי שלו – ניתוח סקר [מאת א' פווין] יצא לאור לפני חודשים אחדים.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: אברהם פווין
תיאור: כיצד מעריכים חברי קיבוץ את תוצאות השינויים שבוצעו בקיבוציהם? הסקרים והמחקרים שנערכו בשנים האחרונות ניסו לברר את עמדות החברים כלפי סדרה של שינויים מוצעים לפני ביצועם. לעומתם, הסקר שנערך בזה בוחן כיצד תופסים החברים את תוצאות השינויים לאחר שבוצעו ונוסו בפועל פרק זמן ארור דיו להערכת השינויים.
הסקר נערך ב12 קיבוצים ומתמקד בשישה שינויים: הפרטת המזון, אישור רכישה ושימוש ברכב פרטי, תשלום עבור עבודה נוספת, הפיכת ענפים ו/או שירותים למרכזי אחריות, הקמת מועצות מנהלים במפעלי תעשייה והעברת מרבית סמכויות האספה למועצה מייצגת.
נבחרו למדגם רק קיבוצים שבשנת 1993 הודיעו על ביצוע השינוי ומתוכם הוגרלו 12 קיבוצים של התק"ם, שבה התפשטות השינויים הייתה מהירה יותר.
המחקר שבזה הוא חלק ראשון מתור שניים העוסקים בניתוח ששת השינויים; חלק שני יבוא בעקבותיו.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: אבי קדוש, ארזה אברהמי
תיאור: תשעים בני קיבוץ בני 30-25 שוחחו עם מראייניהם שיחה פתוחה על תכניותיהם לעתיד. על רקע מרחב ההתנסויות הפתוח לפניהם, הביעו בני הקיבוץ את דעתם על החיים בקיבוץ והשינויים המתרחשים בו ועל המקום שהם מקצים לו בעתידם כבוגרים. התנהגותם של בני הקיבוץ ועולם ההתייחסות שלהם משקפים במידה רבה דפוסים המאפיינים את הצעירים בעולם המערבי; בעולמם פוחתת והולכת השפעת הקיבוץ על עיצוב זהותם והחלטותיהם העתידיות ורבים מהם מחשים שילוב חדש בין שמירה על שיתוף בעל אופי מתון לאינדיווידואליזם המתמקד בפרט, ברצונו ובצרכיו.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: שפרה מישלוב
תיאור: יותר מ-60 שנה אחרי שנכתב בסתר בגטו לודז', התגלה באורח פלא יומנה של רבקה ליפשיץ, המתאר את עולמה של נערה יהודייה הקורס אל תוך זוועות הנאציזם והשואה. היומן התגלה בעיזבונה של רופאה רוסייה, ממשחררי מחנה אושוויץ, ופוענח ותורגם מפולנית על ידי המרכז למשפחה יהודית בסן פרנסיסקו. שפרה מישלוב לקחה על עצמה משימה לא פשוטה ' להפוך את היומן המפורט לרומן עלילתי וקצבי, אבל להיצמד אל המאורעות ההיסטוריים עצמם כפי שתוארו ולהוסיף לו עוד שכבות צבע משל עצמה. קרובותיה של רבקה ' מינה בויאר, שסיפורה האישי נשזר בזה של רבקה, ובתה של מינה, הדסה חלמיש - תרמו להעמקת הידע, האמינות והאותנטיות של הסיפור. התוצאה מצמררת ומרגשת לעילא. מצד אחד, זהו מסמך בעל חשיבות אנושית ומוסרית, שגם מעניק מבט ייחודי על שגרת יומו של הגטו, שנהפך למחנה עבודה יצרני וכך שרד יותר מכל גטו אחר. מנגד, זהו בעיקר סיפור התבגרותה של נערה, על חיבוטי נפשה, המכות הנוחתות עליה, אמונתה, עוצמותיה והדברים הקטנים שהאירו ולו במעט את החושך התקופתי, דברים שמאירים עד אלינו, גם בחלוף כמעט יותר מ-80 שנה מאז נכתב היומן.
ידיעות אחרונות
מאת: דוד מטר
תיאור: בין השנים 220-400 לספירה, כאשר האימפריה הרומית-ביזנטית שלטה בפרובינקיה פלשתינה, התנהל מאבק סמוי, ולעתים גם גלוי, על הנהגת העם היהודי בארץ ישראל. מחד גיסא, שושלת הנשיאים לבית רבי יהודה הנשיא, ומאידך גיסא, חכמי בתי המדרש בציפורי, בטבריה, בקיסריה ובלוד. מי ינהל את מערכת המשפט? מי יקבע את לוח השנה? ומאחורי הקלעים – מי ישלוט בקופה הציבורית?
חכמים, נשיאים ורומאים בארץ ישראל חושף לראשונה את ההיסטוריה הפוליטית המרתקת שמאחורי דפי התלמוד הירושלמי. באמצעות ניתוח מעמיק של מקורות רבניים ארץ-ישראליים, המחבר מתחקה אחר חמישה דורות של אמוראים ויחסיהם המורכבים עם מוסד הנשיאות. הספר מציע מבט חדש על תקופה מכרעת בהיסטוריה היהודית, שבה נקבעו יסודות ההלכה והמנהג לדורות הבאים. באמצעות שחזור המציאות הפוליטית-חברתית של אמוראי ארץ ישראל נחשפת לפנינו דרמה היסטורית רבת-עוצמה של מאבק על זהות, על סמכות ועל הישרדות תרבותית.
ידיעות אחרונות
מאת: טרי ניומן, רוני סופר
תיאור: כמעט שמונים שנה חלפו מאז שדוד בן-גוריון מסר את ניהול החיים היהודיים במדינה לידי מיעוט שהפך עצמו למונופול. לאחר כ-2000 שנות גלות, שב העַם לארצו, התמקד בעיצובה של הישראליות. כתוצאה מהצלחותיו, מתחוללת לנגד עינינו מהפכה של ממש: ישראלים מכל גוני החברה קמים ומבקשים לעצב את פניה של היהדות. זהו הפרק הבא בסיפור הישראלי.
במרכזו של הספר קריאה לציבור הממלכתי לקחת אחריות על הסיפור היהודי. הספר מציע לראות ביהדות כוח פוליטי ורוחני שביכולתו לאחד עם מפוצל. לפתחו של הדור ניצבת משימה היסטורית: לבנות יהדות ישראלית, השואבת את כוחה משורשיה, חיה את ההווה, ומכינה עצמה לעתיד. המאה ה-20 היתה המאה הישראלית. המאה ה-21 היא המאה היהודית.
ידיעות אחרונות
מאת: יקיר חג'אג', ליה להבי
תיאור: במלאת 50 שנה להקמתה של יחידת עוקץ וכ-100 שנה לאחר הנחת היסודות לכלבנות הצבאית בארץ ישראל יוצא לאור הספר ההולכים בראש – סיפורה של יחידת עוקץ. זהו מסמך תיעודי מרתק הפורס בפני הקורא דרמות גדולות וסיפורים קטנים ומגיש לראשונה את ההיסטוריה המפוארת של היחידה המיוחדת: מראשית הכלבנות המבצעית ערב הקמת המדינה ועד למלחמת "חרבות ברזל"; מהפרויקט הניסיוני לשילוב כלבים בלוחמה בטרור ועד ליחידת הכלבנים המבצעית הטובה בעולם; ומיחידה שנאבקה על הזכות להשתתף בפעילויות ועד ליחידה שלוחמיה מובילים את מיטב כוחות העילית במבצעים מיוחדים שעל חלקם עדיין אי-אפשר לספר.
מבין דפי הספר עולה דמותם של היחידה ולוחמיה, לוחמים מקצוענים שניחנו ביוזמה, בעצמאות, בתחושת אחריות ובשאיפה למצוינות, מפעילים בתבונה את ידידו הטוב של האדם, הכלב, במטרה להביא יתרון מבצעי, משמעותי וייחודי לשדה הקרב. צמדים אלה של לוחם וכלב, המובילים כיום כל כוח לוחם בכל משימה ומבצע, הם-הם ההולכים בראש.
ידיעות אחרונות
מאת: עפרה לקס
תיאור: בבוקר שמחת תורה תשפ"ד, נוה, בנה של עפרה לקס, יצא מביתו ונסע ליחידה שלו, סיירת מטכ"ל. משם ירד עם חבריו דרומה כדי להילחם במחבלים שפלשו וכבשו את קיבוץ בארי. נוה היה נחוש להגן על תושבי הדרום ולהציל אותם, אך הוא לא שב מהמשימה ונהרג בקרבות בקיבוץ.
חודשיים אחר כך יצאה עפרה למסע בעקבות בנה ובעקבות אזרחים ולוחמים בעוטף, מתוך רצון להבין מה אירע לכולנו באותו יום נורא שהגדיר מחדש את מושגי הרעות והגבורה. שותפות הגורל בינה ובין גיבורי הספר יצרה מפגשים עמוקים שבהם שמעה סיפורים כנים ונוקבים הנוגעים בנבכי הנפש.
בין דפי ספר זה תפגשו בין היתר את יוחאי, איתי ואיברהים, שהגנו על חמ"ל נחל עוז עד טיפת דמם האחרונה יחד עם נמרוד שנפצע, ואת אלקנא שהיה קב"ט מסיבת נובה, נלחם במחבלים ונפצע, ומאז נכנס שוב ושוב להילחם בעזה כדי שחבריו ישוחררו מהשבי. תכירו את מאלי שלחמה יחד עם חבריה למשטרה על גג התחנה בשדרות וכבר שלחה מסר של פרידה לבנה היחיד. תקראו את סיפורם של ניסן וברי, חברי כיתת הכוננות של נחל עוז, שיחד עם כמה לוחמי ימ"ס הגנו על כל חברי הקיבוץ, אבל היום ההוא לא מרפה מהם. תפגשו את יוסי מקיבוץ ניר עוז שנלחם במחבלים, הגן על משפחתו מהממ"ד וטיפל בחמותו שנמלטה מחוטפיה, ותלמדו להכיר את דמותו של סלמאן חבקה, מג"ד 53, ששילח טנקים לכל העוטף בלי שקיבל פקודה, נלחם בבארי ומאוחר יותר נהרג בעזה. הקריאה בספר תגלה שלרעות אין גיל, עדה, מגדר או עמדות פוליטיות, הפסיפס של הגיבורים מגוון וססגוני, כזה שממנו עשוי העם המיוחד שלנו.
הפרק האחרון מוקדש לנוה, הגיבור האישי של עפרה, שבן רגע נהפך לגיבור לאומי. בבוקר שמחת תורה, בדרכו למשימה שממנה לא שב, אמר נוה את המשפט: "במקום שבו צריך אותי שם אני אהיה". המשפט הזה הוא המוטו שלאורו פעלו כל גיבורי הספר הזה.
ידיעות אחרונות
מאת: קן קרימסטין
תיאור: ביום שאגדל הוא רומן גרפי היסטורי חדש וסוחף מאת הקריקטוריסט של "הניו יורקר", קן קרימסטין. הספר מבוסס על שש מתוך מאות אוטוביוגרפיות שהתגלו לאחרונה במרתף כנסייה בליטא. אלה כתבי יד שמעולם לא פורסמו, פרי עטם של נערות ונערים יהודים ממזרח אירופה על ספה של מלחמת העולם השנייה.
האוטוביוגרפיות האלה, שזמן רב סברו כי הושמדו בידי הנאצים, נכתבו במסגרת שלוש תחרויות כתיבה לנוער שהתקיימו במזרח אירופה בשנות השלושים של המאה הקודמת, ממש לפני שזוועות השואה שינו לנצח את חייהם של הצעירים שכתבו אותן.
אלה סיפורים מלאים בהומור, בכיסופים ובשאיפות לעתיד, ומלוּוים בכל הלחצים האופייניים לשנות הנעורים, עד כי נדמה כאילו חצי תריסר סיפורי אנה פרנק חדשים צצו לפתע. זהו אוצר שמובא כאן לראשונה בעברית, הצצה לחיים שהיו ואינם עוד.
ידיעות אחרונות
מאת: אברהם פווין, אלי אברהמי
תיאור: בנובמבר 1996 נערך ע"י יד טבנקין, בעצה אחת עם מזכירות התק"ם והוועדה הרעיונית פוליטית, סקר בקרב חברי התק"ם.
מטרתו לעמוד על הלכי הרוח והעמדות של חברי התק"ם לגבי ההסדר המדיני ותהליך השלום, תפיסתם החברתית והכלכלית, גישותיהם כלפי ההסתדרות והמפלגה והיחס למעורבות פוליטית של התק"ם ומטרותיה.
תוצאות הסקר מראות כי חבר הקיבוץ מוסיף להיות בעל מודעות פוליטית, עמדותיו המדיניות מגובשות והוא מראה עניין ונכונות לפעילות פוליטית.
השוואה לסקר דומה שנערך לפני ארבע שנים מצביעה על התחזקות של עמדות יוניות, תמיכה גוברת בעמדות אינטרסנטיות-סקטוריאליות והמשך גישה מסויגת כלפי המערכת התנועתית המרכזית.
אברהם פווין חבר קיבוץ גניגר, הוא סוציולוג החוקר במכון לחקר הקיבוץ באוניברסיטת חיפה וביד טבנקין.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: סטנלי מרון
תיאור: על פי נתוני השנתון הסטטיסטי לישראל 1996, מספר אוכלוסי התנועה הקיבוצית בסוף שנת 1995 היה 125,400 נפש. מה הן התמורות החברתיות שהמספר הזה משקף, על אילו תהליכים הוא מצביע ומה אפשר להסיק מהם על כיווני התפתחותה של התנועה הקיבוצית?
נתוני המקרו למחצית הראשונה של שנות התשעים מעידים על הסתגלותה של התנועה הקיבוצית למצב הכלכלי ועל סימנים להתאוששות חברתית; יחד עם זה , בעוד מאזן ההגירה של מדינת ישראל הוא חיובי מוסיף מאזן ההגירה בקיבוצים להיות שלילי ונמשכת הירידה בילודה ובמספר הנישאים.
נתונים על תחומים אחרים מראים שיפור לעומת שנים קודמות. למשל, גידול מרשים במספר בעלי ההשכלה העל תיכונית אצל גברים ונשים גם יחד.
הנתונים שבחוברת מתבססים על נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ועל סיכומי האוכלוסייה של המחלקות למידע וסטטיסטיקה בתק"ם ובקבה"א.
סטנלי מרון, חבר קיבוץ מעיין צבי, הוא עמית חוקר של יד טבנקין. התמחותו היא בתחום החברתי כלכלי, ובעבודתו מושם דגש על ניתוח תהליכי שינוי לפי העובדות בשטח.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: דנה בלנק
תיאור: מתחילת דרכה היתה התנועה הקיבוצית נתונה לתמורות ושינויים, ואולם דומה שהשינויים המתחוללים בה בעשור האחרון מרחיקים לכת יותר ממה שהיכרנו עד נה. סימני שאלה מוצבים כמעט על כל נושא: גבולות הערבות ההדדית וגבולות השותפות, הקשר שבין תרומה לתמורה והיחס בין הכלל והפרט.
כיצד משתלבות הנשים בתהליכים אלה?' מה מעסיק אותן בתקופה זו של שינויים מפליגים? מהן הדילמות שאיתן הן מתמודדות?
באיזה אסטרטגיות הן נוקטות ובאיזו מידה דוחף אותן המשבר המתמשך בקיבוץ לדרכי חשיבה שונות, לעשייה וליוזמה? המחקר שבזה מיוסד על ראיונות אישיים עם קבוצת נשים בכמה קיבוצים והוא מבקש לצייר, דרך נקודת מבטן הסובייקטיבית, תמונה מקיפה יותר של מגמות השינוי, ואיפיונים למה שקורה לנשים בקיבוץ היום.
המחקר שבזה הוא חלק מעבודה לשם קבלת תואר M.A. בסוציולוגיה בהנחייתו של פרופסור אליעזר בן רפאל באוניברסיטת תל אביב.
דנה בלנק, בעלת תואר ראשון בסיעוד, היא חברת קיבוץ גבעת השלושה. זהו פרסומה הראשון בכתובים.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: דניאל דה מלאך
תיאור: בשנים האחרונות הנהיגו קיבוצים רבים שינויים ארגוניים פורמאליים מקיפים. תהליך השינוי הארגוני לא נצפה מראש, ואף יש מחלוקת באשר לשאלה מה גרם לו.
המחקר שבזה מבוסס על ניתוח החלטות על שינויים במדגם של 30 קיבוצים בשנים 1991-1983, ובהסתמך על תיאוריות של ארגוניות מוסדיות מנסה להסביר החלטות אלה ותפוצתן.
דניאל דה מלאך הוא בן קיבוץ רביבים, תלמיד מחקר באוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע. זה פרסומו הראשון בכתובים.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: עידן ברייר
תיאור: בשנותיה האחרונות של ממלכת יהודה שימשה הממלכה כמדינת חיץ בין האימפריה הבבלית החדשה מצפון לבין מצרים של ימי השושלת העשרים ושש מדרום. הספר "'וְהוּא בֹּנֶה חַיִץ' , ממלכת יהודה כמדינת חיץ ערב חורבן הבית הראשון" עוסק בתקופה זו לאור ההתפתחויות המדיניות במערכת הבינלאומית, ובנסיבות שהביאו לקריסתה של הממלכה בידי כוחות בבל (586 לפנה"ס).
הספר ממלא חלל בספרות המחקר, משום שאין כמעט בנמצא מונוגרפיה המתמקדת בשנים האחרונות של ממלכת יהודה ערב החורבן. במחקר זה נעשה ניתוח מעמיק לא רק של קורות החיים הפוליטיים בממלכה, אלא גם של הזירה הבינלאומית שהקיפה אותה, תוך שימוש במודל מדינת החיץ מתחום חקר היחסים הבינלאומיים. כמו כן נבחנת בספר התופעה התאופוליטית, היינו מעורבותם של הנביאים במעשה המדיני.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: אפרים קנרפוגל
תיאור: ספר זה מאתגר את הדעה הרווחת שלפיה אלה שהשתמדו ובהמשך קיבלו על עצמם לחזור בתשובה בצפון צרפת ובאשכנז בימי הביניים יכלו להשתייך שוב לקהילה היהודית בלי כל טקס או מעשה אחר המאשר את נכונותם לחזור לחייהם כיהודים מן השורה. על סמך שלל כתבי יד וקריאה זהירה במקורות שנדפסו, אפרים קנרפוגל טוען שהעמדה הרבנית השתנתה במידה ניכרת מסוף המאה השתים עשרה, כשבעלי התוספות וגדולי הרבנים התחילו לדרוש טבילה במקווה והנהגות אחרות של תשובה ואישור. במקביל, אפשר לזהות בצרפת ובאשכנז במאות השתים עשרה והשלוש עשרה שינוי מהותי בקביעת המעמד ההלכתי של משומדים שלא חזרו בתשובה. התמורות בעמדתם של חכמי צפון אירופה, גורס קנרפוגל, נבעו במידה רבה מהדרדרות תדמיתם של היהודים והיהדות בעיני החברה הנוצרית ומלומדיה באותה העת. הפרקים האחרונים בספר מתחקים אחר אימוץ הגישות של בעלי התוספות על ידי חכמי ספרד ומתארים את המצב ההלכתי והחברתי של המשומד החוזר בתשובה באשכנז בשלהי ימי הביניים.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
הצג עוד תוצאות