נמצאו 1228 ספרים בקטגוריה
לכל הספרייה
מאת: אבידב ליפסקר, תמר וולף־מונזון
תיאור: קןבץ מאמרים זה הוא השלישי בסדרה של דברי מחקר על ספרי השירה של אורי צבי גרינברג, הרואים אור בהוצאת אוניברסיטת בר-אילן.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: נורית ליסובסקי
תיאור: צבי דקל הוא מאדריכלי הנוף הבולטים בישראל, מבני הדור שהתחנך בכורי ההיתוך האידיאולוגיים של היישוב היהודי בתקופת המנדט והחל בפעילותו המקצועית לאחר הקמת המדינה. עבודתו משתרעת על פני שישה עשורים, מ־ 1960 ועד היום. בתקופה זו השתנתה הארץ ללא הכר, ודקל מילא תפקיד מרכזי ביצירת דמות הנוף החדשה שלה. עבודתו משלבת גישה מודרניסטית לתכנון נוף, זיקה עמוקה לנוף הארצישראלי ורגישות לאדם. חסרונו של מחקר העוסק באדריכלות הנוף המקומית, כמו גם החשיבות המועטה שייחסו רבים מבני דורו של דקל, שעיצבו את הנוף הפיזי ואת התרבות המקצועית של דיסציפלינה זו בארץ, לשימור חומרי ארכיון )שהרי בהפרחת הארץ ובבניינה עסקו( הביאו לכך שרק חלק קטן מאלפי הפרויקטים שבוצעו זכה לתיעוד. הספר, בעריכת אדריכלית הנוף פרופ' נורית ליסובסקי, מציג מבטים של חוקרים במגוון תחומים - החל באדריכלות נוף, אדריכלות ועיצוב, המשך בגיאוגרפיה היסטורית וכלה בתרבות, אמנות וספרות - על עבודתו של דקל ועל שותפיו לעשייה. יחדיו, הם מצטברים לסקירה מעמיקה של ההקשרים התרבותיים, החברתיים והפוליטיים שהניעו את עבודתו ושל מקורות ההשראה שהזינו אותה.
הוצאת בבל בע"מ
מאת: דפנה לוין
תיאור: ניתוח ספרות בכלים מרחביים הוא אתר בלתי נדלה להבנת המורכבות החברתית העומדת בבסיס הייצוגים התרבותיים. מטרתו של ספר זה לשרטט את המרחב המופיע כרקע, להפוך אותו לרטורי ולחשוף באמצעותו רכיבים שהטקסטים הספרותיים מבקשים להדחיק. הדיון בכלים מתחום חקר המרחב הנו פורה במיוחד בהקשר של הספרות הישראלית, שכן ספרות זו נכתבת במסגרת השיח הציוני שמאבק מרחבי מתמיד מתחולל בו. אולם הדיון פורה לא רק כשהספרות שותפה לפרויקט של רכישת הבעלות על הטריטוריה, אלא גם כשהיא מתנערת כביכול מהטריטוריה ומתרכזת באינדיבידואל, במרכז או במערב, תוך כדי הדחקה והשתקה של המרחב ה"אחר", או תוך כדי יצירת רב-תרבותיות ופוליפוניה אתנית מדומה. או-אז מתגלה המרחב המדומיין כתמונת ראי ליחסי כוח בין מרכז לפריפריה. הייצוגים המרחביים הספרותיים מאפשרים לבחון כיצד מתעצבות תרבויות מוכפפות תוך כדי הפנמה של ערכי התרבות ההגמונית, תהליך המלווה ביצירת מרחב (פיזי ולשוני) היברידי שלישי שבו מובנת זהותם תוך כדי "זיהום הדדי", על פי מונחיו של הומי באבא. יחסי הגומלין בין המרכז והפריפריה יופיעו בספר זה כאתר דינמי הנמתח מעבר לדיכוטומיות הבינאריות, תוך כדי ניתוח לא צפוי של שלוש יצירות ישראליות: "חמסין וציפורים משוגעות" מאת גבריאלה אביגור-רותם, "שום גמדים לא יבואו" מאת שרה שילה, ו"ככה אני מדברת עם הרוח" מאת סמי ברדוגו.
רסלינג
מאת: איל זק
תיאור: ספרו של איל זק פותח צוהר לעולמם הנסתר של גברים דתיים ונשואים הנמשכים לבני מינם. באמצעות קולותיהם המגוונים מציג הספר את המורכבות הרבה בחייהם המאופיינים במתח מתמיד בין אמונתם הדתית לנטייתם החד-מינית. ניסיונותיהם להתמודד עם מתח זה, אשר עולים על רקע תחושות של אשמה ובושה, מובילים את חלקם אל עבר פיוס והשלמה עם חייהם. בהקשר זה מופיעים גם כתבי הקודש בפרשנות מרוככת וסובלנית יותר ביחס לנטייה החד-מינית. ספר ייחודי זה, המאפשר הצצה לעולמם של ההומואים הדתיים הנשואים, חיוני לכל המבקש לעצב את דרכו במתח שבין א-לוהים ואדם. מבין דפיו של הספר עולים כאב גדול, אמונה עמוקה, חיפוש דרך, רגישות אנושית, מוסריות, לצד שלל תנועות נפשיות המאפשרות להיכנס בזהירות וברגישות לפתח שנפתח בפני הקורא אל העולם המורכב של ההומואים הדתיים והנשואים. יש בי תקווה גדולה שספר זה יהיה נדבך נוסף בבירור סוגיית המתח בין הזהויות השונות לקראת מציאת דרך לחיים עם מורכבות זו.
רסלינג
מאת: שרון שטרית ששון
תיאור: המשוררת פדוא טוקאן (1917-2003) והסופרת סחר ח'ליפה (1942) הן שתי כותבות פלסטיניות פוריות וחשובות שכתיבתן הפכה לסמל של מאבק פמיניסטי ולאומי. ספר זה עוסק בכתיבה האוטוביוגרפית של השתיים אשר ממחישות בכתיבתן את הזיקה בין המאבק הלאומי-חברתי למאבק הנשי. שתיהן מתארות את מאבקה של האישה להגשמה עצמית ואת הדרך למימוש הזהות האישית על רקע החברה הפלסטינית בתקופה של זעזוע. במרכזו של הספר דיון ספרותי-תיאורטי לצד ניתוח תמטי ופואטי של מגוון מיצירותיהן של טוקאן וח'ליפה. הדיון בשער התיאורטי מתמקד בתיאוריות התפתחות הספרות הנשית במרחב הפלסטיני – ספרות זו היא אומנם חלק מכלל הספרויות הערביות המודרניות, אך במקביל היא ניחנת במאפיינים ייחודיים הנובעים מגורמים היסטוריים וחברתיים המייחדים את העם הפלסטיני ואת תרבותו. הדיון בשער השני מסייע בהצגת תמונה חברתית המשתקפת מבעד לדמויות ולעלילה. בחלק זה של הספר מוצגות נסיבות חייה הייחודיות של כל אחת מהכותבות, תוך כדי בחינת התמות המרכזיות ביצירותיה ודיון באמצעים הפואטיים שבעזרתם היא מדגישה את תהליכי עיצוב הזהות. כל יצירה מוסיפה נדבך נוסף למאבק הנשי המשתקף מכתיבתן של השתיים, כך שנראה שחייהן האישיים כפעילות חברתיות וכנשים משכילות, כמו גם זהותן כנשים פלסטיניות אשר הצליחו ליצור מנגנון חלופי ולפרוץ את תכתיבי החברה הפטריארכלית, משפיעים על כתיבתן באופן ניכר ועל המסר שהן מבקשות להעביר באמצעות הכתיבה.
רסלינג
מאת: אילת שמיר
תיאור: כלאיים (Hybridity) הוא מושג מודחק בדיון על החברה, התרבות והספרות הישראלית. ספר זה עוסק במושג הכלאיים, בגנאולוגיה התרבותית שלו, במהותו ובמאפייניו; הוא מציע אותו כפריזמה לקריאה בשלוש יצירות מהפרוזה הישראלית החדשה: "חסות" (1977) מאת סמי מיכאל; "ערבסקות" (1986) מאת אנטון שמאס ו"הכלה המשחררת" (2001) מאת א"ב יהושע. יצירות אלה מגלמות בעצם מהותן את חוויית הכלאיים התרבותיים שמתקיימים בין החברה היהודית לערבית, וניתן בהן ביטוי לדואליזם הלשוני והחברתי המאפיין את החוויה הזאת. כוחות משיכה ודחייה פועלים בין שתי החברות, והדואליזם גורם לקונפליקט פנימי ובה-בעת מאפשר הזנה הדדית. לצד ביטויים של חרדה, נבדלוּת ודחייה מפני המיעוט האחר, אשר נתפס לא פעם כ"זר מקומי" השוכן בתוכנו, מתקיימות בעוצמה לא פחותה משאלות של מיזוג, משיכה ואינטימיות ארוטית, משאלות פורעות-סדרים שמשמען טשטוש גבולות וחצייתם. מיהו ה"זר המקומי"? מהו קולו? מה מקור כוחו? מהו אותו "שלישי ישראלי" היברידי? מה עשוי להיות המבע הספרותי ההולם עבורו?
רסלינג
מאת: טלי חתוקה
תיאור: להתגורר, לאכלס, להשתכן, לחיות במקום. המציאות של סביבות מגורים עכשוויות היא רבת-פנים, מורכבת. המושג בית אינו מסמן "רק" מקלט פיזי (ואולי מעולם לא סימן) אלא הוא סמל למעמד, בחירה אידיאולוגית, הזדמנות, טריטוריה, מחסום, מקום שנבנה על ידי בני אדם ולמענם, ולכן נמצא בשינוי ובמאבק מתמידים. כיום, סביבות מגורים מושפעות משינויים גיאופוליטיים, תרבותיים וכלכליים שקשורים להגברת הניכור העירוני, עלייה בכוח וביכולת ההשפעה של קבוצות דתיות, כנופיות עירוניות, גידול אוכלוסין, וכן לבעלויות על הקרקע, חוקים וכיוצא בזה. ואכן, שלב חדש מאפיין את הדינמיקה בסביבות המגורים בערי ישראל, שלב הכולל את כל הגורמים המאפיינים קונפליקטים עירוניים עכשוויים: מתחים חברתיים ולאומיים, יוקר מחיה, מדיניות תכנון אסימטרית המשפיעה על הצמיחה של קהילות ומגזרים, שאיפות אישיות לעתיד טוב יותר וחשש גובר בקרב מקבלי ההחלטות שהאלימות תגבה מחיר כלכלי ותדמיתי גבוה. הספר שכונה-מדינה, פרי המעבדה לעיצוב עירוני באוניברסיטת תל אביב, מתחקה אחר המתחים ואורחות החיים בסביבות המגורים בישראל של תחילת המאה ה-21. הקולות שעולים מהספר מגוונים. חלקם צורמים, קולניים, מסוכסכים, בוּרים וגזעניים, אחרים הרמוניים ומפויסים. חשוב להקשיב להם כדי להבין את המקום הזה, כדי להבין את עצמנו. על רקע קולות אלו הספר מציג את המארג, מתווה רעיוני, סל של כלים וכיווני מחשבה אשר מבקש להציע רציונל אחר, איכותני, כבסיס לארגון המרחב והמשאבים בתכנון סביבות מגורים בעיר.
רסלינג
מאת: טלי חתוקה
תיאור: רובנו עובדים היכן שהוא, במקום כלשהו. שעות רבות גופינו רכון מעל מכונה, איברינו מפעילים אותה. כך, מדי יום, בסדר חזרתי. אבל הימים שלנו אינם דומים. דרישות מקצועיות, שעות עבודה, תנאי העסקה, שכר עבודתנו – כל אלה מבדילים אותנו האחד מהשני. גם סביבות העבודה שלנו שונות. נוף התעשייה הוא מגוון: רחובות, מבננים, קמפוסים, קופסאות, רכבות ומגדלים המעוצבים באופן הקשור למערך הייצור והמיתוג של המקום. נופים אשר עוקבים אחר הלך הרוח של השוק אשר קובע מי מהמפעלים ייסגר, מי יצמח ויגדל, איזו חברה תימכר לתאגיד בינלאומי או תועתק למחוז רחוק. זהו נוף העשייה, נוף זמני שמשפיע ומעצב את עולמנו. מבט על הנוף התעשייתי בישראל חושף תמונת מצב מורכבת: ריבוי אזורי תעשייה, לעתים סמוכים מאוד זה לזה, מתחרים אחד בשני ללא ראייה אסטרטגית כוללנית; חלוקה לא צודקת של המשאבים, אשר במסגרתה רשויות סמוכות לאזור התעשייה לא תמיד שותפות לרווחיו; התפשטות הבינוי בשטחים פתוחים ובזבוז משאבי קרקע; ובעיקר, תפיסה אוטונומית של אזור התעשייה והיעדר חיבור מרחבי, ניהולי או תפקודי בינו לבין המרקם העירוני. אך גם בתמונת המצב המורכבת הזאת, הנטועה בהקשר של זמן ומקום, ניתן לזהות דפוסים חזרתיים, תצורות מרחביות שעל פיהן מתפתח הנוף התעשייתי. הספר עיר-תעשייה, פרי המעבדה לעיצוב עירוני באוניברסיטת תל אביב, הוא הספר השני בטרילוגיה על הנוף הבנוי בישראל. הספר הראשון, "שכונה-מדינה", ביקש להתחקות אחר היחסים התלויים בין המדינה והאזרח בסביבות המגורים. הספר הנוכחי חושף את היחסים הגלויים והסמויים בין העיר והתעשייה. הספר מתחקה אחר הזמניות והדינמיות של סביבות העבודה ומכיר בהן כזירה של אי-ודאות. בתוך הזמניות הזאת, כמתכננים, מבקשים הכותבים לחזק את המודעות ליחסים בין העובד למקום, בין העובד לעיר.
רסלינג
מאת: אריה וגנר
תיאור: מושג הקיימות (Sustainability) הוא במקורו מושג מתחום איכות הסביבה. במובן זה הוא מתייחס לקיומן, לתפקודן ולחיוניותן לאורך זמן של המערכות האקולוגיות תומכות החיים בכדור הארץ: אוויר לנשימה, מים לשתייה ומזון, מערכות המסלקות את תוצרי הלוואי והזיהום של המערכות הכלכליות שלנו ומווסתות את התנאים הדרושים לחיים, כגון תנאי האקלים. ואולם בני האדם אינם מתקיימים קיום פיזי בלבד. יש להם גם קיום חברתי, רוחני ותרבותי במארג של מעגלי שייכות ובמסגרות חברתיות ופוליטיות שבהם הם גם מחפשים שגשוג, אושר ומשמעות. במסה המרכזית בספר זה דן ד"ר אריה ונגר, מדען בתחום איכות הסביבה ואיש חינוך, במושג הקיימות המורחב שהוא מכנה "קיימות רב-ממדית". לטענתו פרט לעיסוק (החשוב) בסביבה הפיזית והביולוגית קיימוּת צריכה לעסוק גם בתפקודן המיטבי והצודק של מערכות החברה והכלכלה. לפיכך הקיימות הרב-ממדית עוסקת ביחסים ההדדיים בין בני האדם ובין סביבתם ובין בני האדם לבין עצמם, ומחייבת דיון ערכי עמוק על הטוב המשותף, על החיים הטובים והנכונים, על צדק ועל אחריות. דיון משותף מסוג זה, לטענת ונגר, צריך להתקיים בשדה החברתי, הפוליטי והדמוקרטי שלנו. וכיוון שבדיון כזה עולים היבטים אוניברסליים כמו גם היבטים פרטיקולריים מהתרבות היהודית והציונית, הוא מציע ליצור גרסת קיימות ישראלית שתשמש מסד לתיקון החברה הישראלית. למסה המרכזית בספר מתווספים מאמרים ושיחות עם מומחים מתחומים שונים, המאירים זוויות שונות של מושג הקיימות לפי תפיסתם ולפי עמדתם, ומעשירים את הדיון. הידרשותם של מומחים אלה ממחישה את רב-ממדיותו של מושג הקיימות ואת נחיצותו של המשך הדיון הציבורי והאקדמי בסוגיה זו על כל רבדיה.
מכון מופ"ת
מאת: איריס אלפי-שבתאי
תיאור: ספר חדשני זה עוסק בלשון שנייה בישראל. עיקר עניינו הוא לשון שנייה-זרה הנלמדת באופן פורמלי בהקשר הבית ספרי, אך נסקרים בו גם היבטים של לשון שנייה של מהגרים והיבטים של לשון ראשונה. לאורך כל הספר מודגשת חשיבותו של מורה השפה כחוקר ומפורטות מגוון המיומנויות הנדרשות ממנו לצורך הוראה יעילה ואיכותית, כגון ידע נרחב, תושייה, גמישות מחשבתית ויכולת לפתור בעיות בזמן אמת. פרקי הספר ממחישים הוראה לשונית ארוכת טווח וייעודית לאוכלוסיית התלמידים; הוראה המציבה אותם במרכז תהליך הלימוד ולא ממקמת את תוכנית הלימוד כמקובל בראש סדר העדיפויות. שערו הראשון מציג היבטים תאורטיים של לשון שנייה, ושערו השני - היבטים מעשיים, שבמרכזם שיטה פסיכולינגוויסטית-חינוכית להערכה ולקידום לשון שנייה הנלמדת בהקשר פורמלי. שיטה זו רואה בהערכה הניתנת לתלמידים אמצעי ללמידה ולקידומה, ולא כלי המסכם אותה. הספר מבהיר את השימוש ב"פיגום" כדרך הוראה ומציג חשיבה יצירתית ("מחוץ לקופסה״) מצד המורה לטובת קידום מרבי של תלמידיו.
מכון מופ"ת
מאת: בנצי בר לביא
תיאור: ירוק כחול-לבן מגולל את סיפורה של יוזמה חינוכית וציונית שנהגתה ויושמה בהקמת בית הספר התיכון לחינוך סביבתי במדרשת שדה בוקר, הראשון מסוגו בישראל, והוא שזור בחוויות ובאירועים שעיצבו את חייו של המחבר ואת יצירתו.

ירוק כחול-לבן מיועד לכל מי שמאמין בחשיבות החינוך לאהבת הארץ והטבע ורואה את ייעודו בחינוך. מחנכים שעייפו משמרנות מערכות החינוך ימצאו עניין בחדשנות שיטות ההוראה ובתהליכי הלמידה המשמעותית שהתוכנית מציעה.
ספרי ניב
מאת: חוה ארליך
תיאור: חוכמת העיר מסביר את התמונה הגדולה של מרכיבי העיר והתכנון העירוני ואת “מאחורי הקלעים” של הנעשה במוסדות התכנון. הספר פורש יריעה רחבה בתמציתיות ובשפה מובנת לכול: מתיאוריות תכנון המשמשות מתכננים בעבודתם, דרך סוגיות של צפיפות ועירוניות וכלה בתהליכים בוועדות המקבלות החלטות בתוכניות ובהיתרי בנייה. הספר יעמיק את הידע וההבנה של מי שמתעניין בתחום הנדל”ן או עוסק בתחום זה, החל בתושבים המעוניינים להשפיע על התכנון בסמוך לביתם ועד לאנשי מקצוע.
ספרי ניב
מאת: רון ישועה
תיאור: ”האם אין מצב חירום זה מחייב את הסמכות הריבונית הנאבקת בנגיף לא ידוע להמציא פוליטיקה חדשה︖ פוליטיקה שאינה נשענת על אינטרסים אישיים ועל שחיתות פוליטית︖אלא פוליטיקה המנסחת מחדש את חוקי היסוד של הטוב המשותף ושל נחלת הכלל︖האם המרחב החדש שנוצר כעת אינו מחייב את הפוליטיקאים להמציא כללי התנהגות חדשים הפועלים בתוך המרחב, ותוך כדי כך משנים אותו ללא הכר︖אך לא רק שינוי המרחב עולה עתה על הפרק, אלא גם שאלת ההתמצאות במרחב זה הופכת להיות סוגיה פוליטית לא פחות חשובה.”

מגפת הקורונה שפרצה בינואר 2020 השנה אינה סיפור רפואי בלבד. אלא ואולי בעיקר סיפור של שינוי התודעה של כולנו על המרחב שבו אנחנו חיים. בשלושת המסות המוצעות בספר זה אני מבקש לעקוב אחר השינויים בתודעה שחלים בתודעה של האזרח הדמוקרט מצד אחד ומנגד של השלטון לגבי המרחב המשתנה אל מול נגד עיננו בתקופת מגפת הקורונה. ספר זה מבקש לתפוס את מגפת הקורונה בראש ובראשונה כדרמה של המרחב- הביתי, הציבורי, והגלובלי.
ספרי ניב
מאת: אפנאן מסארוה סרור
תיאור: נשות המסגד פורס בפני הקורא את סיפוריהן של נשים מוסלמיות פלסטיניות המנצלות את מסגד הכפר על מנת לרכוש ידע העוסק בחיי היומיום שלהן כאמהות וכנשים, בין השאר עצמיות וזוגיות, גוף ומיניות. המחברת מציגה בפנינו את הדרך המרתקת שבה נעו המוֹרוֹת (השיח'וֹת) שהנחו את השיעורים בין עולמות ידע כמעט מנוגדים וסותרים: ידע דתי-מסורתי אסלאמי אל מול ידע מודרני-מערבי השאוב מעולם הפסיכולוגיה הפופולרית ומתפיסות "העידן החדש". ספר זה מצביע על האופן שבו השתמשו הנשים בידע מחוץ לזירה הלימודית לטובת פעולה ועשייה חברתית שהתמקדה, בין השאר, בהקמת עמותת נשים. כך תבעו לעצמן הנשים זכות לפעול בזירה הציבורית של הכפר ולקדם את מעמדן. ספרה החשוב של אפנאן מסארוה סרור מעיד על יכולתן של נשים החיות בהקשר שמרני-פטריארכלי לעקוף את המערכת הפטריארכלית בלי לאיים או לערער עליה, כלומר לנצל את הסמכות הגברית בכפר כדי לקבל גיבוי ולגיטימציה. הצלחת הנשים להקים את העמותה מסמנת את יכולתן לתבוע שותפות מלאה ושוויונית יותר בבניית החברה האזרחית ההולכת ומתהווה בכפר, כמו גם את יכולתן להיות סוכנות אקטיביות ומבשרות שינוי. ספר זה מצטרף אל גוף הידע הקיים במחקר העוסק בצורות ואופני האייג'נסי של נשים מוסלמיות; הוא טוען שיש לראות במסרי השיח'ות – המייעצות לנשים איך להיראות פסיביות מול הגברים-בעלים, לצד שיתוף פעולה מוּשכל ומכוון עמם – אסטרטגיות התנגדות חתרניות. אסטרטגיות אלה פתחו בפני הנשים מרחב לפעולה אוטונומית ועצמאית: הן אפשרו להן לפלס לעצמן מקום בזירה הציבורית של הכפר.
רסלינג
מאת: איבון קוזלובסקי גולן
תיאור: מלחמת העולם השנייה התחוללה גם באפריקה, למעשה בצפונה – בלוב, תוניסיה ואלג'יריה. אלא שחווית המלחמה של קהילות היהודים שחיו באזורים אלו כמעט לא באה לידי ביטוי בתקשורת ובאמנות הישראלית, שכן לפיהם מעשי הגבורה של המחתרת היהודית באלג'יריה, הגלייתם למחנות כפייה וריכוז לקראת העברתם לאירופה, החיים בברגן בלזן ומערכת היחסים עם הגרמנים, כל אלה נדמה שמעולם לא התרחשו. כתוצאה מחשיפה מועטה זו נעלמה האפשרות של המלחמה להתבסס בתודעה הציבורית בישראל ולהנחיל הבנה היסטורית מלאה של התקופה ושל חוויות העבר אצל יהודי צפון-אפריקה. ובכן, מה היו הגורמים והסיבות לכך? האמנם הסיבה נעוצה במוסדות הציוניים בלבד שדחו את הנרטיב הצפון-אפריקאי לשולי השיח על השואה בשל מספרם הקטן של הקורבנות ביחס לאסון העצום של יהדות אירופה? או שהיו אלו גם נציגי העדות שישבו בממשלות ובכנסת ישראל ולא עשו רבות למען זיכרון קהילותיהם? או שמא היו אלו האינטלקטואלים המזרחים שנטשו את זיכרון עברם הקרוב? ספר זה מנתח את מכלול הסיבות – לצד בדיקת הסרטים ותוכניות הטלוויזיה שנעשו במהלך השנים בישראל – על מנת להתחקות ולהבין כיצד הפכה חווית המלחמה של יהדות צפון-אפריקה למסך של שכחה.
רסלינג
מאת: יצחק גילת, רחל שגיא, ליאת ביברמן-שלו
תיאור: חינוך במרחבים רב-תרבותיים מזמין את הקורא למסע עשיר ומעניין עם אחת התופעות המרכזיות במערכת החינוך בישראל: מפגש בין תרבויות שונות המתקיים מגן הילדים עד מוסדות ההשכלה הגבוהה. אסופת המאמרים שלפניכם מציגה אוסף של מחקרים המביאים את קולותיהם של קבוצות תרבותיות שונות בחברה הישראלית אשר נפגשות ביניהן במערכת החינוך. לספר שלושה שערים: השער הראשון מזמן לקורא מפגש כללי עם התופעה של רבגוניות תרבותית שהולכת ומתרחבת בעקבות תהליכי הגלובליזציה. השער השני מזמין את הקורא להיכנס לבתי ספר שבהם מתקיימים מפגשים בין מורים מקבוצה תרבותית המוגדרת כקבוצת מיעוט, לבין תלמידים וצוות חינוכי מקבוצת הרוב. השער השלישי מכניס את הקורא בשערי האקדמיה ומאיר תהליכים וסוגיות של רבגוניות תרבותית בהכשרת מורים. הספר מסתיים ביומן מסע שכתב סטודנט במכללת לוינסקי לחינוך, בן למשפחה ערבית-מוסלמית שחיה בעיר לוד כבר ארבעה דורות. הוא הצטרף למשלחת של סטודנטים וחברי סגל אשר יצאה לסיור במחנות השמדה בפולין. יומן המסע נכתב לקראת המסע לפולין ובעקבותיו. היומן נחתם בתובנה שהתגבשה אצלו בעקבות החוויה המטלטלת. תובנה זו מהווה חלק ממגוון התובנות המוצגות בספר, אשר בתורן עשויות לסייע לנו לפסוע צעד אחד קדימה לקראת חברה סובלנית שמטפחת את השונה בקרבה.
רסלינג
מאת: אילת הראל-שלו, שיר דפנה-תקוע
תיאור: שילוב נשים בתפקידי לחימה בצבא מעורר דיון ציבורי סוער ומעסיק את החברה הישראלית בעשורים האחרונים. ויכוחים חריפים על סוגיה זו ניטשים בזירות שונות — צבאיות ואזרחיות כאחד. האם נשים מסוגלות למלא תפקידים אלו והאם ראוי שנשים תשרתנה כלוחמות הן רק שתיים מהשאלות, אשר השיח עליהן משפיע על חיי הנשים בישראל, על מבנה הצבא ועל החברה בכללותה. בספר מובא, באמצעות סיפורן של עשרות חיילות, סיפור הקרב הכפול של נשים ששירתו בתפקידי לחימה ובתפקידים תומכי לחימה בצה"ל. הקרב הכפול שלהן מתרחש בשדה הקרב )בו הן חשופות לטראומה כתוצאה מהפעילות המבצעית(, וכן בחזית המאבק בכוחות המתנגדים להשתלבות נשים בתפקידי לחימה. הספר מבקש להרחיב את היריעה האקדמית והחברתית שאפשר להפיק מניסיונן של נשים כשהן עומדות במרכז ולא כתוספת שולית לנושא הנחקר. הניתוח תקף לא רק לישראל, אלא מציע תובנות משמעותיות הן על שירות נשים בתפקידים קרביים והן על סוגיות רחבות יותר הבוחנות את הקשרים שבין מגדר למלחמה, לטראומה ולפוליטיקה. יתרה מזו, באמצעות הבלטת נקודת המבט של נשים בצבא, הספר מלמד גם על השירות הצבאי ועל החוויות של גברים לוחמים בצבא. הספר מדגיש את הדיכוטומיות הפגומות הרווחות בחקר המלחמה, האלימות והקרב, ומערער עליהן על ידי הצגה וניתוח של נרטיבים מפי מאה לוחמות משוחררות, המספרות את חוויותיהן בסביבה של סכסוך ומלחמה.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: חיה מילוא
תיאור: הספר נשיקה של זהב מונה ל"ח סיפורי עם מן המורשת התרבותית של יהודים יוצאי אתיופיה החיים בישראל. הסיפורים נרשמו באמהרית, והם מוגשים לקורא בליווי תרגום לעברית. בתהליך תרגומו של הסיפור לעברית ביקשנו לשמור ככל הניתן על המשלב הלשוני של המספר ולנסות להעביר את קולו הייחודי דרך הדף הכתוב. בנוסף לתרגום המילולי, מספר סיפורים בקובץ שלפנינו נזקקו לתיווך תרבותי כדי להבינם לאשורם. חלקם מבוססים על ערכים ונורמות שוודאי אינם מובנים למי שאינו בקי בתרבות האתיופית, או דורשים ידע היסטורי או חברתי. בהערות המתלוות לסיפורים ניסינו להאיר את הרקע, המשמעות או ההקשר המיוחדים של הסיפור על מנת להבהירו. הסיפורים מעידים על מאפייני התרבות האתיופית. בד בבד הם מעידים על התנגדות המספרים לנורמות מסוימות הרווחות בחברה הישראלית. הם מצביעים על שאיפתם של העולים לאינטגרציה תרבותית חלקית ולא מלאה בזרם המרכזי של החברה הישראלית, ומייצרים שיח המהווה מחסום סמלי מפני היטמעות מוחלטת. אנו מקווים כי הספר ישמש כלי בידי הקהילה להעברת מסורתה התרבותית לבניה ובנותיה, המצויים בשלב שונה של מעבר בין־תרבותי, כחומר גלם ליצירת תחושת שייכות ולכידות משפחתית בין־דורית.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: נעמי שמואל
תיאור: איך נשמרת ומועברת מסורת ומורשת תרבותית במשפחות אחרי הגירה? כיצד משפיע המעבר בין התרבויות על יחסים בתוך המשפחה? ואיך חווים בני הדור הצעיר, הצברים החדשים, את זהותם ואת השתייכותם לתרבויות השונות? דורות של תקווה משמיע מגוון קולות של דורות שונים במשפחות יוצאות אתיופיה בישראל. הספר בוחן נושאים של בין־דוריות ובין־תרבותיות, ומציג תובנות חדשות ומרתקות. “נעמי שמואל מצליחה לגעת, בלב רגיש ובראש פתוח, תוך שמירת כבודו של האדם והקשבה למתרחש במשפחות, במורכבות היחסים אחרי ההגירה. היא בוחנת את 'נקודות האחיזה הרופפות במקום שבו תרבות אחת נפרמת ומצטרפת לתרבות אחרת, בהתנגשויות בין תפיסות עולם המתמזגות לתוך המרחב הבין-דורי, במאמצים לאחוז במסורת אחת למול מסורת אחרת, וביכולת ליצור מתוך השברים משהו חדש.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: שלומי דורון, דנה אייזנקוט, ראובן חיראק
תיאור: “ספר זה הוא תוצאה של מפגשים תכופים ומפרים של המחברים כאנשי מחקר בחוג הרב־תחומי למדעי החברה ומחוגים נוספים במכללה האקדמית אשקלון שלא היססו לרתום אליהם עמיתים העובדים במוסדות אקדמאים אחרים. בלי ספק, קירבה אישית ושיח אינטלקטואלי וארגוני שראויים לשבח ולחיקוי. מבטם הרב־תחומי בנושאים שמעסיקים ואף מפלגים את החברה הישראלית מבוסס כאן ללא דופי ומשרטט קווים חדשים הן למחקר הבין־ תחומי והן לדיון הציבורי... המאמרים שבספר זה פותחים מבט חדש ומקורי על החברה הישראלית. נושאים שעוררו עניין ושימת לב בסיסיים במחקרים שנודעו במחצית השנייה של המאה ה־20 זוכים בדפים אלה להעשרה מופלגת, וסוגיות לא מעטות ניצבות כאן לראשונה בבמה הציבורית והאקדמית...”
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: טובי פנסטר
תיאור: מהם ׳בתים ערביים׳? מושג נדלני ניאו־ליברלי המשויך לשימור והתחדשות עירונית? או עדויות אילמות לעקירה, עזיבה ופליטות של בעליהם הפלסטינים? ספרה של טובי פנסטר מציג נקודת מבט מיקרו־גיאוגרפית ייחודית וחדשנית של המנעד המורכב שבין שתי פרשנויות אלו של בתים ערביים, הנעות בין המגמות העירוניות הניאו־ליברליות המעוגנות בבסיס התחדשות עירונית לבין חשיבות ההיסטוריה העירונית ושילובה בתכנון, גם אם היא מורכבת ובעייתית. המחקר מאתגר שילוב זה שבין העבר המורכב להווה המתפתח תוך הצעת המושג הביקורתי ׳קולוניאליזם עירוני׳, כאשר כל כתובת של בית ערבי מציעה פרשנות חדשה למושג זה. הכתובות הנחקרות ביפו ובירושלים המערבית מציגות העמקה והאנשה של הסכסוך הישראלי־פלסטיני הנפקד/נוכח בערי ישראל וקוראות תיגר על תהליכי השתקה והסתרה המתרחשים באופן פורמלי וא־פורמלי החל מ־1948, שמטרתם שינוי ההיסטוריוגרפיה של המרחב וייהודו. נושא זה נחקר בספר זה לראשונה מנקודת מבט מרחבית־תכנונית ומציג מושגים חדשים המחדדים מצבים של קולוניאליזם עירוני – כגון בית כאזור מגע, אגוניזם מגשר, חורבות־גילוי־התחלות, בין עתיקות להריסות בעידן הניאו־ליברלי, הרס יצירתי כתהליך תכנוני, בין הזכות לעיר לזכות השיבה, אתנוגרפיה של עדויות חסרות, קניין־בעלות־׳שימור׳, אזור מגע פורמלי וא־פורמלי וקולוניאליזם מפוצל.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: אבי בן בסט, ראובן גרונאו, אסף זוסמן
תיאור: ספר זה מתאר ומנתח את התהליכים שחלו במשק הישראלי מ־1995 עד 2017. פרקי הספר נכתבו בידי טובי הכלכלנים בישראל – כל אחד מהם סוקר ובוחן במאמרו את ההתפתחויות העיקריות במשק בתחום התמחותו. נוסף על ההקדמה, שנכתבה בידי העורכים, הפרקים עוסקים בנושאים האלה: מדיניות פיסקלית, מדיניות מיסוי, אינפלציה ומדיניות מוניטרית, מאזן התשלומים, כלכלה וביטחון, שוק ההון, פנסייה, ריכוזיות כלל־משקית, מיסוי משאבי טבע, צמיחה כלכלית ופריון עבודה, אי־שוויון בהכנסות, שוק העבודה, כלכלת חינוך, כלכלת בריאות, כלכלת החברה הערבית, ענף ההיי־טק, שוק הדיור וכלכלת סביבה. בתקופה הנבחנת בספר חלו התפתחויות חיוביות רבות במשק הישראלי. בין היתר, האינפלציה דוכאה סופית, החשבון השוטף במאזן התשלומים נעשה חיובי; משקל החוב בתוצר צומצם לרמה שאין בה כדי לסכן את יציבות המשק בעת משבר; החוב החיצוני השתנה מחיובי לשלילי; שיעור ההשתתפות בכוח העבודה עלה והתייצב ברמה המקובלת במשקים המפותחים; שיעור האבטלה במשק הוא מהנמוכים בתולדותיו של המשק הישראלי בפרט ומהנמוכים בעולם המערבי בכלל. עם זאת, המשק ממשיך להתאפיין בחוליים שונים: רמת הפריון במרבית הענפים היא מהנמוכות במשקים המפותחים, והפערים הכלכליים בין קבוצות האוכלוסייה השונות העמיקו והחריפו. בשל בעיות אלו, המאיימות על פוטנציאל הצמיחה של המשק ומעיבות על הלכידות החברתית בישראל, נשאלות השאלות אם ההישענות על פעילות המגזר העסקי לא הרחיקה לכת ואם הממשלה לא נסוגה גם מתפקידים שאמורים להיות בליבת האחריות שלה ומתחומים שרבים מסכימים כי בהם דווקא נחוצה התערבות ניכרת מצד הממשלה.
עם עובד
מאת: רוני לידור, שירי אייבזו, אלה שובל
תיאור: החינוך הגופני הוא מקצוע ליבה בתוכנית הלימודים של משרד החינוך. המקצוע נלמד בבתי הספר היסודיים, בחטיבות הביניים ובבתי הספר התיכוניים. גם בגני הילדים לומדים הילדים חינוך גופני המותאם לשלב ההתפתחות שלהם ולצורכיהם הגופניים, התנועתיים, החברתיים והריגושיים. מי שעוסקים בהוראת החינוך הגופני במסגרות החינוך הפורמלי בישראל, מי שמכשירים סטודנטים להוראת החינוך הגופני ומי שקובעים את המדיניות במקצוע החינוך הגופני נדרשים מעת לעת לתת את דעתם על תמורות החלות בחברה, בעיקר תמורות טכנולוגיות וחברתיות-תרבותיות, שכן יכולה להיות להן השפעה על התוקף הסביבתי של המקצוע. לדוגמה, בעת הזאת נדרש החינוך הגופני להתמודד עם אתגרים כמו אורח חיים יושבני, תזונה לקויה של תלמידים, תחרות בלתי פוסקת עם מוקדי פעילות גופנית חלופיים (כמו חוגי ספורט ותנועה המוצעים לתלמידים בשעות אחר הצוהריים), ולתת מענה לתלמידים עם צרכים מיוחדים. בספר הזה אנו בוחנים את יסודותיהם של ארבעה מודלים להוראת החינוך הגופני: המודל להבנת המשחק, מודל החינוך לספורט, המודל לחינוך לאורח חיים בריא ומודל החינוך לתנועה. בחרנו במודלים אלו משום שלכל אחד מהם רציונל הוראתי המסביר מדוע הוא נחוץ ומה הם היבטי ההוראה והלמידה שאפשר להשביח, אם ייושם. לטענתנו, יישומם עשוי לחזק את התוקף הרלוונטי הסביבתי של מקצוע החינוך הגופני ולאפשר לו להיות רלוונטי. כל ארבעת המודלים הם מבוססי ראיות, משלימים זה את זה ומאפשרים למורים לחינוך גופני לצקת תכנים מגוונים ומעוררי עניין לשיעורים. לצד אנשי ונשות המקצוע עשוי ספר זה לעניין את כל העוסקים בתנועה, בחינוך בלתי פורמלי ובהדרכת בני נוער וילדים.
מכון מופ"ת
מאת: דב שוורץ
תיאור: "ציונות דתית" הוא כתב עת מטעם המכון לחקר הציונות הדתית ע"ש ד"ר זרח ורהפטיג, שעניינו בהיסטוריה של הציונות הדתית, בהגות וביצירה בקרב תנועה זו ובתהליכים העוברים עליה. הגיליון השישי מכיל מאמרים מאתגרים ורבגוניים על הציונות הדתית. הגיליון מוקדש לזכרו של הרב פרופ' יונתן זקס, שהיה ציוני דתי נלהב. לאחר הצגה קצרה של הגות הרב זקס, מובאת מסה מאתגרת העוסקת בשאלה האם עדיין קיימת הציונות הדתית. לאחר מכן מובאים דיונים באישים: הראי"ה קוק וסגנונו המיוחד וישעיהו אביעד (וולפסברג) שהגה במשמעות ההיסטוריה. שאלת ההתמודדות עם המודרנה בחברה הציונית הדתית בזמן הזה היא נושא נוסף הנדון בגיליון זה, ולבסוף , תפיסות אסתטיות המתגבשות בציונות הדתית נפרסות בו אף הן.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
תיאור: למן ראשיתה מילאה ספרות הילדים העברית תפקיד מפתח בהנחלת הלשון העברית ובהטמעתם של ערכי לאומיות וציונות בקרב דור העתיד. גדולי סופרינו ומשוררינו כתבו ועדיין כותבים לילדים: ח"נ ביאליק, אשר ברש, אברהם שלונסקי, לאה גולדברג, נתן אלתרמן, תרצה אתר, דוד גרוסמן ומאיר שלו הם מהבולטים שבהם, אך כמובן לא היחידים. חרף זאת, ספרות הילדים עמדה תמיד בצילה של הספרות היפה למבוגרים, וכמוה גם חקר ספרות ילדים לא קיבל את מעמדו הראוי בחוגים לספרות באוניברסיטאות. בגיליון זה של 'ביקורת ופרשנות' כונסו שנים-עשר מאמרים, שכל אחד מהם מאיר זווית ייחודית של ספרות הילדים העברית והיהודית במאה העשרים ובראשית המאה העשרים ואחת , מההיבטים הפואטיים, הלשוניים, ההיסטוריים והאתיים. ביחד מתגבש אנסמבל של קולות מחקריים, הנותנים ביטוי למזרח ולמערב, לארץ ישראל ולתפוצות, לחילוניוּת ולדתיוּת, שעשוי לתרום תרומה משמעותית לשיח ולמחקר העכשווי אודות ספרות ילדים.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: דב שוורץ, אשר כהן
תיאור: ספר זה עוסק בהתמודדותה של הציונות הדתית עם הקמת המדינה ושנותיה הראשונות במישורים התיאולוגי והמעשי. הספר בוחן מצד אחד את תודעת הנס והפריצה התאולוגית שבהקמת המדינה, ומצד שני את התגובות של הציונות הדתית לנוכח הסוגיות שהעסיקו את חיי היום יום. הספר מתאר כיצד התערבלו רגשות חגיגיים של השגחה, גאולה וצדקת הדרך, עם רגשות של תסכול, רדיפה וחרדה לנוכח מעמדה של הציונות הדתית כמיעוט בפוליטיקה, בחינוך ובחברה אל מול התעצמות של דומיננטיות חילונית. בניתוח רב תחומי הספר עומד בניתוח רב תחומי על יסודות התודעה הציונית הדתית ודפוסי פעילותה בשנים מאתגרות.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: נגה רוזנפרב
תיאור: יש משהו טיפ טיפה מסולף כשמעבירים אל הנייר את סיפור החיים. אתה בונה עולם שהוא קצת מסולף מן העולם האמתי... כפי שאני רואה את זה, הסיפורים שכתבתי היו ההיענות שלי לצורך , צורך חי , שלא הרפה ממני עד שהועלה על הכתב' עמליה כהנא־כרמון, 29 במרס 2011.

החיבור הביוגרפי הקומה השנייה מציג לראשונה את הקשר בין תולדות חייה של הסופרת עמליה כהנא־כרמון ועבודותיה הספרותיות. פרטי החיים האישיים של כותבת מרכזית זו בספרות העברית מתגלים כחומרי גלם יסודיים בסיפוריה.

הספר מגולל את תולדות המחצית הראשונה של סיפור חייה ויצירתה, החל מימי ילדותה בקיבוץ עין חרוד, דרך ימי התבגרותה בתל־אביב בצל המנדט הבריטי ותקופת הלימודים באוניברסיטה העברית בירושלים, תקופת השירות בחטיבת הנגב במלחמת העצמאות, ועד לימי התגוררותה באירופה, אהבותיה וכינון חיי המשפחה שלה. בתוך כך מתואר 'יומן הקריאה' שלה, וכן נפרשות הרשתות המשפחתיות והחברתיות שאליהן השתייכה בימי ניסיונותיה להיעשות לסופרת. תיאור זה מכין את הופעתה הייצוגית ביותר על במת הספרות העברית עם צאתו לאור של ספרה בכפיפה אחת.

סיפור חייה הניתן כאן נכתב בחייה של הסופרת שפתחה לעיני החוקרת את ארכיונה האישי החסוי, המופקד בספרייה הלאומית בירושלים במחלקת הארכיונים האישיים. ארכיון אינטימי זה הוא כעין שער לעולמה הפנימי של הכותבת שמיעטה מאוד בחשיפת פרטי חייה ולא הרבתה לדבר בם.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: דוד גורביץ', רוני לוינגר
תיאור: בשנת 1949 מצייר יוחנן סימון, צייר הריאליזם החברתי, את "התור לאוטובוס" (התמונה שמופיעה על כריכת הספר), ובה הוא משרטט את הפסיפס השבטי העשיר שממנו מורכבת הישראליות הצעירה של ראשית המדינה. בשנת 2014 כותב סמי ברדוגו על גיבור ספרו היורד אל הכנרת: "היה מספיק ללכת קילומטר וחצי כדי להגיע לשם ולהיות ישראלי". השבט אמר את דברו? משרטט את פניה המרובות של הישראליות המתגעגעת לשורשים הקהילתניים שלה. ישראליות זו נעה בין ערכים ליברליים, אוניברסליים וגלובליים לבין ערכים שבטיים ומקומיים. את הדיאלקטיקה הזאת קוראים המחברים אל תוך יצירותיהם של עמוס עוז, אורלי קסטל-בלום, רונית מטלון, דורית רביניאן, סייעד קשוע וסמי ברדוגו; היא משתקפת גם בספרות העולמית, בכתיבתם של ז'ורז' פרק, מישל וולבק וג'ונתן פראנזן. קומוניטריזם-קהילתנות היא ההנחה שזהויות אנושיות מעוצבות על ידי סוגים שונים של קהילות פוליטיות, ממשיות ומדומיינות, ושהאני הוא פרי ההבניה התרבותית שבה אנו חיים. הפולמוס הליברלי-קהילתני משמש מנוף לקריאה פוליטית-מוסרית של התרבות, וזו מחזירה את הסיפוריות אל מרכז הבמה, שכן באמצעות נרטיבים אנו מעניקים לחיינו ערך ומשמעות, כלומר שאנו מייצרים פרשנות קוהרנטית לקיום האישי שלנו בעולם. השבט אמר את דברו? צולל אל תוך הסוגיות האסתטיות והחברתיות הדחופות של ההווה; הוא מבקש להתמודד עם בדידותו של האדם בתוך הקפיטליזם הטכנולוגי שבו אנו חיים. זהו מחקר ראשון מסוגו על ניאו-ליברליזם וקומוניטריזם בספרות – מבט ביקורתי על פניה המשתנות של התרבות בשעת משבר.
רסלינג
מאת: טובי פנסטר, טלי חתוקה
תיאור: מתכננים עוסקים בארגון המרחב באמצעות כלים מופשטים, אשר כוללים תוכניות בקני מידה שונים ומסמכי מדיניות המגדירים את הגיאוגרפיה של חלוקת המשאבים. בתהליכים אלו של הסדרה וארגון מרחבי יש השפעה מכרעת לשפה ולמונחים המקצועיים שבהם משתמשים אנשי המקצוע והשחקנים האחרים המעורבים בעשייה התכנונית – תושבים, יזמים וארגוני החברה האזרחית. באמצעות מונחים אלו מובחנות קטגוריות אשר מסייעות לפשט את המורכבות המרחבית ובסופו של דבר מאפשרות להבין ולקבל החלטות ביחס לארגונו. אסופת מאמרים רפלקסיבית זו מציגה את המושגים המרכזיים המשפיעים על השיח והעשייה התכנונית בישראל כיום. זו מעין תמונת מצב המסייעת להבין היכן אנחנו עומדים ביחס למושגים המכוננים מאז קום המדינה, לבחון באיזו שפה אנחנו משוחחים ומבנים את המרחב שבו אנו חיים, תוך כדי המשך הדיאלוג בין התפיסה האוטופית לאנקדוטלית. פסיפס המושגים אשר מובאים בספר מייצגים נקודות מוצא תיאורטיות שונות, ערכים ותפיסות עולם מתחרות, תוך כדי העלאת שאלות כמו: בידי מי הכוח להמשיג, לפעול? – מתכננים, פוליטיקאים, אזרחים, יזמים? חשיבותו של הדיון נובעת מעצם היותו רגע של השהיה, של בחינה של שפה, שיח וקודים פוליטיים וחברתיים המכוננים את המציאות המרחבית בישראל. בפסק זמן זה אנו מבקשות לעורר מחשבה ביחס למושגים המוצגים, כמו גם לתת את הדעת על המושגים החסרים, הנעדרים מהשיח. אלו גם אלו, המומשגים ואלו העתידים להיות מומשגים, עשויים לסייע לנו לקדם עיצוב מרחב צודק ואיכותי יותר.
רסלינג
מאת: רחל שרעבי
תיאור: חגיגת הסהרנה שחודשה לראשונה בשנת 1975 במתכונתה הציבורית בישראל היא בראש ובראשונה חגיגה אתנית. היא ממלאת פונקציות מרכזיות, כמו למשל שחרור מסייגים של התנהגות עדתית שנכפים על ידי דרישות המיזוג החברתי ושמירה על סולידיות משפחתית וקהילתית, לצד הפגנת גאווה אתנית. בעקבות רוברט רדפילד ומילטון סינגר טוענת המחברת שהסהרנה היא "מסורת קטנה" שבאמצעותה ביקשו מנהיגי יוצאי כורדיסטאן בישראל ליצור גבולות אתניים עם "המסורת הגדולה", כפי שעוצבה על ידי ההגמוניה התרבותית הישראלית בעשורים הראשונים למדינה, ובאופן הזה להדגיש את הייחודיות שלהם. יהודי כורדיסטאן הדגישו בחגיגות מסרים של אחדות לאומית, יהודית-ישראלית, ותבעו הכלה של "המסורת הקטנה" בתוך "המסורת הגדולה". בהתחדשות חגיגות הסהרנה יוצאי כורדיסטאן סוגרים ופותחים גבולות עם ה"אחר", בעת ובעונה אחת. זו זהות דואלית המושרשת בייחודיות אתנית מצד אחד ובישראליות מצד שני; המתח בין הזהויות, כמו גם הניסיון לגשר ביניהן, בלט במסרי החגיגות. תהליכי הניעות והמיסוד של פרקטיקה מסורתית כמו הסהרנה בהוויה הישראלית העכשווית מראים שהמרחב עצמו משתנה, כלומר שחל בו "סינקרטיזם מלמעלה". בד בבד עם ניעות הסהרנה למרכז, התפתח בה תהליך מתמיד של פירוש וחידוש המסורת. זהו למעשה "סינקרטיזם מלמטה", כלומר ברירה ומיזוג של רכיבים מסורתיים ומודרניים; סינקרטיזם הכרוך בעיבוד, פרשנות, התאמה של סמלים ונוהגים מסורתיים לתרבות החדשה ובאימוץ של תכנים חדשים. מכאן אנו למדים שהדינמיות היא תכונתה הבולטת של המסורת – לא רק של המודרניות.
רסלינג
מאת: טלי חתוקה
תיאור: יוני 2006. סיור במפעל. העיניים משוטטות על המבנה, אומדות את עוצמתו ואת איכויותיו האדריכליות. המבט אחר, המקום שונה. אינני עוד הילדה המבקרת את אביה במפעל בחופשת הקיץ. חדר האוכל ההומה, המכונות הרועשות מחרישות האוזניים, תחושת הגודל וחוסר האוריינטציה – רשמים אלה מתחלפים במבט אחר, אדריכלי, מקצועי, מרוחק. גם המראות אחרים. עדיין תחושת הגודל והעוצמה של מעטפת משוכללת, אך של מעטפת שקרביה ריקים, של חללי ייצור מצולקים בסימנים של מכונות עקורות. שקט מופתי. למרות אותות ההזנחה והפירוק הניכרים בכול, האיכויות האדריכליות והאסתטיות של המפעל עדיין נראות בכל פינה. האור הנכנס דרך הפתחים הצפוניים עושה חסד גם עם הריק. בכתיבת ספר זה ביקשתי להבין את היחס שלי למפעל, לאופן שבו השפיע על חינוכי. מחשבותיי הראשונות על סגירתו, כמו גם על בחינת הקשר בין קפיטליזם, תעשייה וסביבות עבודה, הבהירו לי שקשר זה נזנח בשיח האדריכלי והתכנוני. זניחה זו הנה מפתיעה במיוחד לאור העובדה שסביבות העבודה המעוצבות על ידי אדריכלים משפיעות על חיי היום-יום של כולנו, שהרי הן המרחב שבו מבלים רבים מאתנו את מרב שעות היום. אמנם הרציונל של סביבת העבודה העכשווית השתנה, ועמו גם שיטת התכנון וארגון מרחב העבודה, אולם אין בכך כדי להמעיט את הקשר ההדוק בין אופיו של תהליך הייצור לסביבת פועלו של העובד אלא רק לחזקו. זו סביבה פיזית המייצגת את ההיגיון הכלכלי-חברתי של המפעל או המיזם, המעוגן בתורו בתוך מערך כלכלי רחב יותר של המדינה והכוחות הגלובליים. ואולי, במחשבה שנייה, זניחה זו אינה מפתיעה כל עיקר; השיח הישראלי הנשלט על ידי השיח הביטחוני והלאומי מטשטש ומדחיק סדר יום חברתי-כלכלי. הספר עוקב אחר בניית "הבית" לתהליך הייצור ולעובדים במפעל הטקסטיל "ארגמן" ביבנה, בתוך קונטקסט של בניית הבית הלאומי ובזיקה לתהליכים הכלכליים-חברתיים שהביאו לפירוקו – תהליכים שלא הותירו חלל ריק אלא מקום אחר, מדינה אחרת.
רסלינג
מאת: תמר רפופורט, אהוביה כהנא
תיאור: סדר חברתי אינו מכיל רק מסגרות התנהגות וחשיבה נוקשות, אלא גם מבנים, פרקטיקות ויחסים אישיים ומוסדיים בלתי פורמלים. הבלתי פורמלי אינו מרכיב חברתי שולי, שלילי או אקראי אלא מאפיין חברתי בסיסי. ואולם, טיבו של הסדר החברתי הבלתי פורמלי בחינוך ובחברה זכה להתייחסות מעטה בלבד בתיאוריה ובמחקר. יוצאת דופן מבחינה זו הגותו של הסוציולוג ראובן כהנא, אשר פיתח את "המודל/הצופן הבלתי פורמלי" כתפיסה תיאורטית חברתית-תרבותית וחינוכית מקיפה המתארת ומנתחת את המבנה הסגולי של סדר בלתי פורמלי. מאמרי הספר מנהלים דו-שיח מלומד ועדכני עם המודל הבלתי פורמלי של ראובן כהנא, בוחנים אותו מחדש, מאתגרים ומפתחים את יישומיו, ולעתים אף הופכים אותו על פניו. כמכלול, מציעים המאמרים לקוראים מסגרות חשיבה חדשות לניתוח חברתי. אסופת מאמרים זו מצביעה על הפוטנציאל הטמון בשימוש במודל הבלתי פורמלי ככלי אנליטי, כמסגרת תיאורטית וכתשתית אמפירית לחקר זירות חברתיות וחינוכיות בעבר, בהווה ובעתיד. הכותבים והכותבות בספר מנתחים פעילויות וזירות פעולה ייחודיות (טקס סיום בית הספר, טיול, ריקוד, שיח אינטרנטי ועוד) וקבוצות חברתיות (חרדים, בוגרי תנועות נוער באמריקה הלטינית, צעירים פלסטינים); הם עוסקים בסוגיות חברתיות מגוונות (דת ומדינה, אינטגרציה ונעורים בישראל ובפלסטין, שלבי חיים, חינוך לערכים, גלובליזציה וידע) ובסוגיות היסטוריות (היסטוריה של הידע, מודרנה ופוסט-מודרנה, מתודולוגיה ואידיאולוגיה), ואף חושפים את זיקתו של הבלתי פורמלי לתפיסות ולתחומי ידע שונים (אנתרופולוגיה, פילוסופיה, חקר הדת, פסיכולוגיה חברתית והסוציולוגיה על זרמיה השונים). הדו-שיח הביקורתי שמנהלת אסופת המאמרים עם המודל של ראובן כהנא מצמיח שדה הגות רב-פנים אבל בעל מכנה עיוני משותף.
רסלינג
מאת: טלי חתוקה, כרמל חנני, חן רוזנק, מיכאל יעקובסון, יונתן גת
תיאור: הנוף הוא בכל מקום. אך למרות נוכחותו בכל מקום, הנוף אינו נגיש לכול. עבור תושבי העיר, הטבע נמצא במרחק נסיעה ממושכת. עבורם, השהייה במרחב הציבורי, המלאכותי והמתוכנן, היא המפגש והמגע היומיומיים עם עולם הטבע. ואכן, רשויות מקומיות רבות משקיעות חלק נכבד מהונן בעיצוב המרחב הציבורי כמרחב פנאי ושהות עבור תושביהן. מרחב שמטרתו לספק ניתוק, הפסקה מהמרוץ היומיומי של החיים המודרניים. ארץ-גנים הוא ניסיון לזהות את המאפיינים של תכנון המרחבים הפתוחים בעיר בישראל ולבחון באופן ביקורתי את הגישה התכנונית בתחום אדריכלות הנוף. ספר זה אינו מציע לשנות סדרי עולם אלא לנסות להכיר את המצע הבסיסי של הגנים בעיר, של המרחב הציבורי, ללמוד מה הוא מאפשר וכיצד ניתן להוסיף לו ממדים. אין זו הגישה המקובלת של ביקורת המצאי הקיים, המצאת מושגים, "הדבקתם" למקום ובנייתו מחדש, אלא דרך התבוננות סובלנית יותר המתמקדת בשאלה מה אנו רואים, כיצד כדאי להסתכל על הדברים ומה ניתן להוסיף לקיים או לגרוע ממנו. הספר ארץ-גנים, פרי המעבדה לעיצוב עירוני באוניברסיטת תל אביב, הוא הספר השלישי והאחרון בטרילוגיה על הנוף הבנוי בישראל. הספר הראשון, "שכונה-מדינה", ביקש להבין את היחסים התלויים בין המדינה והאזרחים בסביבות המגורים. הספר השני, "עיר-תעשייה", בחן את סביבות העבודה של תושבי העיר, תוך כדי ניסיון לחשוף את היחסים הגלויים והסמויים בין העיר והתעשייה בסביבות העבודה. ארץ-גנים מתמקד ביחסים שבין תושבי העיר למרחב הציבורי. זהו ספר אופטימי. למרות הביקורת בספר על תכנון השטחים הפתוחים בעיר בישראל, ברוב ערי ישראל קיימת מודעות לחשיבותם של הגנים והפארקים בעיר, ורשויות רבות משקיעות הון רב בתחזוקה של מרחבים אלו.
רסלינג
מאת: מיכל משה
תיאור: ניתוקה של האדריכלות הישראלית מהמקום בו היא נמצאת ומתפיסת ה'מקום' הניע מסע ארוך לגילוי השפה האדריכלית המקומית שעקבותיה נותרו בשרידיה של אדריכלות כפרית עתיקה. אדריכלות עממית, בה היו האדם והקהילה מחוברים למקום ולמשאביו הטבעיים, ובה מצאו רחש הים, גובה ההר ושתיקת המדבר את ביטויים. הספר עוקב אחר אדריכלות הכפר והבית הכפרי בתקופות היסטוריות אחדות בחלקו הראשון, מפרק את התמונה הכללית לתבניות אדריכליות, בחלקו השני, למעין מרכיבים בסיסיים בעזרתם ניתן יהיה להרכיב את שפה אדריכלית מקומית בתכנון ובבנייה.
הוצאת אוניברסיטת אריאל בשומרון, אריאל
מאת: אופירה גראוויס קובלסקי
תיאור: מפלגת חרות, שהיתה בראשית דרכה מנודה פוליטית ותרבותית, נעשתה במרוצת הזמן ובגלגוליה השונים למפלגה דומיננטית בפוליטיקה בת־ימינו. המחקרים שהתפרסמו עד כה על תנועה זו ועל הזרם הרוויזיוניסטי, שממנו צמחה, עסקו בעיקר במאבקיה ההיסטוריים ובמנהיגיה, ואילו ספר זה מתמקד - ובזה חידושו - בחשיפת התהליך הפנימי, הסמוי, של יצירת הדימויים והסיפר (הנרטיב) הקולקטיבי של חרות בתוך התנועה ומחוצה לה. הצודקים והנרדפים מכוון את הזרקור אל ההון התרבותי (בלשונו של פייר בורדייה) של חרות: אוצר המיתוסים, הסמליםוהסיפרים בכל אלה חברי המפלגה ותומכיה? באילו דרכים הם באו לידי ביטוי במאבק הכוחות הפוליטי הפנים־מפלגתי ובזירה הלאומית?
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב
מאת: עמליה כהנא-כרמון
תיאור: במשך שנים כתבה והרצתה הסופרת עמליה כהנא-כרמון (2019-1926) על האתגרים הניצבים לפתחה של סופרת, בייחוד בספרות העברית. כך ביקשה לבחון באופן אנליטי ומקיף את ניסיונה האישי, שהיה לא אחת כואב. בשבע המסות שנאספו כאן ניסחה את מבנה העומק הגברי של התרבות העברית והישראלית, שלאורו יצירה של נשים מוּעדת להיות "דרך קוצים". ונדמה שעִם כל התמורות שחלו מאז נכתבו מסות אלו, הבחנותיה החודרות של כהנא-כרמון עוד עומדות בעינן. באחרית הדבר המקיפה של היוצרת וחוקרת הספרות ד"ר יערה שחורי, החותמת את הספר, היא בוחנת את שבע המסות הללו כיצירה מניפסטית, מעין גלגול מאוחר ל'חדר משלך' מאת וירג'יניה וולף. וולף הצביעה על המכשולים שמציבה התרבות הכללית לכתיבתן של נשים ואילו כאן, טוענת שחורי, כהנא-כרמון עומדת על חסמים נוספים ויסודיים הנובעים גם מן ההקשר היהודי והציוני; וכמו 'חדר משלך', גם מסות אלו מאת כהנא-כרמון שוברות בעצם העלאתן על הכתב קשר שתיקה גדול.
הקיבוץ המאוחד
מאת: שלמה הרציג
תיאור: אריה סיון, חתן פרס ישראל לשירה (תש"ע, 2010), מלווה בכתיבתו את מדינת ישראל מראשיתה ועד ימינו. מאחוריו כששים שנות פעילות ספרותית ענפה, שהולידה יבול נכבד של קרוב לאלף שירים, עשרות סיפורים, ששה מחזות, רומן, מסות ספרותיות, מאמרי ביקורת ותרגומי שירה. יצירתו העשירה והמגוונת של סיון מזמנת כר נרחב למחקר אנליטי שתכליתו לְמַשטֵר וּלתַבנת את השפע הלשוני-תמאטי-פואטי הזה. הנה כי כן, מוגשת בזה לראשונה, לקורא העברי, מונוגרפיה מקיפה על יצירת אריה סיון, שמטרתה לשקף את מגוון החוויות והלבטים, הנושאים והרעיונות, הז'אנרים והפואטיקות המאפיינים את כתיבתו הספרותית במהלך עשרות שנות יצירה. בבסיס הספר עומדת הטענה שמיתוס הילידות הוא פני השטח ומבנה העומק ביצירתו הספרותית של אריה סיון. את זהותו כאדם וכאמן, כיהודי וכישראלי, מגדיר סיון באמצעות המרחבים הארץ-ישראליים שהוא צמח מתוכם ונקשר אליהם במהלך חייו הממשיים והפואטיים. עם זאת, אין מדובר בזהות פשוטה וחד-ממדית, כי אם בזהות המתפתחת ומתגוונת, תוך שימור יסודות מקומיים קבועים, עד להפיכתה לזהות רפלקסיבית (מודעת לעצמה) מורכבת ורבת פנים.
הקיבוץ המאוחד
מאת: אורי הולנדר
תיאור: דווקא אליטה! עוסק במה שרבים מאבירי התרבות ורוזניה חוששים לעסוק בו, ממעטים להזכירו או דוחקים לפינות מחשבה צדדיות.
בדרכו המשועשעת ובה בעת המושחזת בוחן הספר מוסדות תרבות שונים ואמנים ויוצרים מסוימים — מכאן ולא מכאן — ותוהה אם הדבר החשוב חשוב יותר מהדבר הלא חשוב. בחינה זו אינה נרתעת, למשל, מן הקביעה שהדרתם של יוצרים מסוימים ויצירות מסוימות עשויה להיות מוצדקת, מן הרעיון שמוסד התרבות משמר לא יותר ממראית עין של תרבות ומן הצורך להצביע על עובדה פשוטה: התרבות לא היתה ולא תהיה נחלתם של "אנשים כמוני וכמוך" אלא של מתי מעט, אליטה.
ומיהם הזכאים להתהדר בתואר זה, אליטה? תשובות אפשריות לשאלה זו צפות ועולות בין המסות המעמיקות, העשירות והישירוֹת המכונסות כאן.
נהר ספרים
מאת: אורי רם
תיאור: מתי ואיך התפתחה הסוציולוגיה הישראלית ואילו גלגולים עברה? כיצד פעלה במרחב הלאומי היהודי-ישראלי ובתוך הסכסוך עם הלאום הערבי-פלסטיני? כיצד הושפעה מן התמורות שחלו בזירת הסוציולוגיה הבין־לאומית? איך פירשה הסוציולוגיה את החברה הישראלית ואת השינויים שחלו בה ומה הייתה תרומתה לשיח החברתי והפוליטי בארץ? עניינו של ספר זה הוא ההיסטוריה הרעיונית של הסוציולוגיה הישראלית, מתחילת ההתיישבות הציונית בארץ בשלהי המאה ה־ 19 עד סוף העשור השני של המאה ה־ 21 . בספר נידונות הגישות המרכזיות והגישות הלעומתיות בסוציולוגיה, מתוארות דמויות ממסדיות ודמויות מרדניות ומבוארות המחלוקות שהסעירו את שדה הסוציולוגיה. ספר זה הוא אפוא מסע אינטלקטואלי בזמן דרך עדשת הסוציולוגיה: הספר פותח עם מבשרי הסוציולוגיה, שפעלו בהשראת התנועה הציונית; ממשיך עם המייסדים והמְמַסדים של הסוציולוגיה באקדמיה משנות החמישים עד שנות השבעים של המאה ה־ 20 , אבות הסוציולוגיה הממלכתית; עובר לעסוק בסוציולוגים המבקרים של שנות השבעים ושנות השמונים, שהתמקדו בניגודים לאומיים, מעמדיים, עדתיים ומגדריים; ולבסוף עוסק ב'פוסט־יים', בסוציולוגים הרדיקליים, הפוסט־מודרניים והפוסט־קולוניאליים, וגם בפוסט־ציונים ובבובריאנים החדשים, של שנות התשעים ותחילת שנות האלפיים. הספר מסיים בסקירת המשבר המשחר לפתחה של הסוציולוגיה האקדמית בעשור השני של המאה ה־ 21 , בהקשר הנאו־ליברלי והנאו־קולוניאלי.
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב
מאת: חגי צורף
תיאור: 182 התעודות מכתביה ומדבריה, המתפרסמות בספר, שחלק ניכר מהן נחשפות בפעם הראשונה, הן והמבואות ההיסטוריים, מתארים את דמותה ואת עשייתה של גולדה מאיר מהיבטים שטרם הוצגו. בספר מוצגים תפקידיה במהלך השנים ובכללם: מהפעילים הבולטים של ההסתדרות הכללית, שרת העבודה הראשונה בימים של קליטת העלייה הגדולה ובניית מערכת הרווחה יש מאין, מזכירת מפא"י ומפלגת העבודה, ושרת החוץ במשך עשר שנים בהן פעלה רבות לחיזוק מעמדה של ישראל בעולם. רובו של הספר מוקדש לשנים 1969–1974, שבהן שימשה בתפקיד ראש הממשלה. בעזרת מסמכים שנחשפים לראשונה מתוארות שנים אלה שהיו גדושות במגעים מדיניים, במעשי טרור ובפעולות איבה בגבולות. היה בהן שגשוג כלכלי לצד סערות ומחאות חברתיות, והן הסתיימו במלחמה קשה וכואבת. פרק נרחב בוחן את הדרך שבה הנהיגה גולדה את ישראל במלחמת יום הכיפורים. מתוארים בו התמודדותה של גולדה מאיר עם המשבר הקשה בתחילת המלחמה, דרך קבלת ההחלטות העיקריות בניהול המלחמה ובהתאוששות שהובילה את צה"ל להישגים כבירים, וניהול המשברים עם האמריקנים בשלהי המלחמה.
ישראל. ארכיון המדינה
מאת: עינת גוברמן, שרה זדונאיסקי ארליך, טליה חביב, רחל יפעת, אנה סנדבנק
תיאור: גם בעידן הדיגיטלי שבו אנחנו חיים, כתיבה היא כלי חיוני ללמידה, לקידום החשיבה, לניהול עצמי, להבעה ולתקשורת. מטרתו של ספר זה היא להציע למחנכים, לסטודנטים להוראה וגם להורים גישה חינוכית שיטתית המטפחת כתיבה בסוגות שונות כבר בגיל הגן. הספר נכתב בגישה קונסטרוקטיביסטית אקולוגית הטוענת שלמידה מתרחשת במהלך של פעילות רלוונטית ובהקשר חברתי-תרבותי. אינטראקציות בין-אישיות המטפחות כתיבה, חושפות את הילדים לידע על אודות העולם, למגוון של טקסטים ולאוצר מילים עשיר. כל אחד מפרקי הספר עומד בפני עצמו, וביחד הם יוצרים תמונה מקיפה על כתיבת ילדים בגיל הרך. הספר כולל ידע תיאורטי ודוגמות מעשיות לפעילויות פדגוגיות המתאימות לילדים במסגרות חינוכיות פורמליות ובלתי פורמליות.
מכון מופ"ת
מאת: אלון גן
תיאור: מראשית דרכו היה החינוך הקיבוצי בית יוצר לחינוך אלטרנטיבי במערכת ניהולית מורכבת הכוללת גני ילדים, בתי ספר, חינוך בלתי פורמלי, תנועות נוער ואף מכללות אקדמיות להכשרת מורים )״סמינר הקיבוצים״ ו״אורנים״(. מוסדות אלה מתאפיינים בגישה הוליסטית, בין־תחומית וביקורתית, בלמידה התנסותית ומשמעותית, חינוך קהילתי בחברת הילדים, הערכה מעצבת, חינוך בטבע וקיימות סביבתית. מערכת זו היא תופעה ישראלית ייחודית. אסופת המאמרים שלפניכם בוחנת את התופעה הזו בביקורתיות מנקודות מבט שונות ובמתודות מחקריות מגוונות. היא מבקשת לענות על השאלות המהותיות באשר לכוחות שהולידו את החינוך הקיבוצי, לחומרים שהוא עשוי מהם, לתמורות שחלו בו במהלך השנים, למאפייניו בהווה, לחוזקותיו ולחולשותיו. לצד סוגיות אלה ספר זה מביט אל העתיד. בימים מאתגרים אלה של משברים אקולוגיים, חברתיים, דמוקרטיים ובריאותיים, הספר מציע שיח חינוכי עתיר חידושים חינוכיים ודיאלוגים מעצימים, אשר יכולים לתת מענים רבי־משמעות ומפרים לקהילות האלטרנטיביות המבקשות חינוך אחר לילדיהן, חינוך הומני ואיכותי.
מכללת סמינר הקיבוציםיד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוציתהקיבוץ המאוחדמכון מופ"ת
מאת: ענת ברקו
תיאור: "יהיה לנו טוב ביחד... חברה שלי נתנה לנו דירה, כדי שנוכל להיות ביחד... תביא איתך קונדומים... יש לך?"
כך כתבה המחבלת לנער הישראלי בן ה-16 בצ'אט, באינטרנט, באמצעות תוכנת המסרים הישראלית ICQ. השיחות הפכו לתכופות וארוכות יותר, ואיתן גבר רצונו של הנער לפגוש את הבחורה. לבסוף הגיע הנער למקום המפגש שקבעו בצ'אט, שם המתינו לו הטרוריסטית וחבריה, ורצחו אותו בדם קר. במשך 15 השנים האחרונות, קיימה ד"ר ענת ברקו מפגשים עם אסירות ואסירים ביטחוניים פלסטינים בכלא הישראלי. ביניהם היו כאלה שהפיקו פיגועי טרור רצחניים כנגד ישראלים, כגון מנהיג 'החמאס' השייח' אחמד יאסין וחבריו. בספר זה התמקדה ד"ר ברקו בנשים וילדים ששימשו כגלגלי שיניים במכונת הטרור הפלסטינית.
במיומנות וברגישות הסירה ד"ר ענת ברקו את הרעלה מפניהן של האסירות הביטחוניות, וגילתה כי לעתים מנוצלת אישה פצצה מינית בנתיב הפיגוע הרצחני. המתאבדת אינה מכוסה עוד ברעלה ובשמלה ואיברי גופה המעורטל נחשפים לעין כול בתום הפיצוץ. מה הדבר הנורא שעשתה או שעשו בה, שהוביל את המחבלת לדרך אין מוצא זולתי טרור? האם אישה פצצה נחשבת לגיבורה משוחררת בחברה הפלסטינית או שמא היא נותרת חשודה כמופקרת ופגומה? האם לעולם ירחף מעל ראשה סימן שאלה באשר לטוהר מידותיה ומניעיה לבצע פיגוע טרור?
ספר מטלטל זה, חושף את עולמם הפנימי של טרוריסטים ומציע חשיבה 'מחוץ לקופסה' על דרכי התמודדות מול הטרור הרצחני.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: משה מעוז
תיאור: כיצד הפכה ארץ ישראל ממחוז נידח בשולי האימפריה העות'מאנית לאבן שואבת וליעד להטבעת חותם קתולי לטיני? כיצד תרמו עשרות המנזרים לעיצוב אופייה ונופיה של ארץ ישראל בתחומי החינוך, החקלאות, הכלכלה והחברה ובתחומים נוספים? רב הנסתר על הגלוי — הנזירות הקתולית לטינית בארץ ישראל 1799-1914 הינו מחקר ראשוני ומונומנטלי העוסק בנוכחות הקתולית בארץ ישראל בעת החדשה. באופן מרתק וייחודי מאפשר הספר כניסה לעולמות נסתרים המצויים בנופיה הטבעיים, האנושיים וההיסטוריים של ארץ ישראל. הספר מהווה נדבך חשוב בהכרת והבנת תהליכי עיצוב "הגיאוגרפיה הקדושה" הנוצרית, גיאוגרפיה מרתקת שסימניה הם מנזרים ומוסדות הומניטאריים, אתרי צליינות ומוקדי השפעה, מסדרים קתוליים וקהילות המייצגות מדינות שונות. הספר מבוסס על מחקר מעמיק, חובק העולם הקתולי בארץ ובאירופה, ופותח צוהר לכל שוחרי ידיעת הארץ; מתעניינים, סיירים וטיילים, מורי דרך וחוקרים, המוזמנים "לצלול" לעולם הנוצרי המגוון ולדלות ממנו מידע. הספר משופע בצילומים ומפות מאירי עיניים והמאפשרים לכל דכפין "לסייר" עמו בעולם הנזורה הקתולי.
הוצאת גמא
מאת: יגאל שוורץ, קציעה עלון, נועה שקרג'י
תיאור: רוני סומק (יליד בגדד, 1951) הוא כנראה המשורר הפופולרי ביותר בשירה הישראלית. מראשית דרכו הפואטית באמצע שנות ה-70 זכתה יצירתו הן באהדת הביקורת והן באהבת הקוראים. במרוצת השנים הפך סומק למשורר הישראלי הנקרא, המוזמן, המתורגם והנוכח ביותר במדיה, בארץ ובעולם. שירים כדוגמת "קו העוני" ו"שיר אושר" נלמדים בתוכנית הלימודים בבתי הספר התיכוניים, וצוטטו אינספור פעמים. סומק עצמו הפך "אב שירי" למשוררים צעירים רבים, והשפעתו חורגת משדה השירה. למרות נוכחותה הרבה של הפואטיקה של סומק במרחב התרבות הישראלי, טרם נעשתה עבודה מחקרית מקיפה על יצירתו. ספר זה מבקש למלא חלל זה, ולהגיש לראשונה מכלול מחקרי מרתק העוסק כולו בשירת רוני סומק. טובי חוקרי השירה העברית תרמו מפרי עטם לספר זה: מוריה דיין, אורי הולנדר, טפת הכהן־ביק, חנן חבר, רונית חכם, גלעד מאירי, קציעה עלון, יובל פז, רות קרטון־בלום, ורד קרתי שם-טוב, שרון שדה, יגאל שוורץ, נועה שקרג'י.
הוצאת גמא
מאת: קציעה עלון
תיאור: אמירה הס - יש משהו מדויק בשמה: אמירה. בכתיב העברי שלו, ההדהוד הברור הוא לספר “בראשית”, לאמירה הראשונה בפסוק “ויאמר אלוהים יהי אור”. הדיבור הבראשיתי, ההיולי, ניכר גם בפואטיקה של אמירה, בדרך בה היא יוצרת אור בכתיבתה. זאת שירה שיש בה עירוב של לשונות, של קולות, של גופים, של תודעות, של נזכרות ונשכחות, של זהויות. עירוב שמפרק הכל ומקים הכל לתחייה מחדש בדרכה שלה. אמירה כותבת טקסטים שדורשים מן הקוראים להתעכב ליד המלים, ליד השורות, להבין “בהמשכים”. כתב היד שלה מעניק לנו שהות. שירה היא מלאכת הקודש שלה. ובה, כמו בכתבי הקודש, יש סיפורים וסתירות, דמויות ברורות ואחרות שעוטות מסכות, יש בה קול הבוקע מן הסנה הבוער ואחר שיורד מן ההר האפוף ערפל, ויש קול ילדות מן המעברה, שמעבֵּר את הערבית לעברית, שמחפש את המלים ולְש את העצמי בתוך הגירת הגוף והשפה, לש בתשוקה וללא מורא את הנפש ואת ההיסטוריה. זאת אמירה עם פואטיקה עשירה כרימון - מדממת גרעיני יופי וחוכמה, משפריצה מיץ אדום וסוער ונוטעת בכל שורה עץ חיים ועץ דעת, לא מפחדת לחטוא בעבור הכתיבה. שיריה תאווה לעיניים ולשכל וליבי נפקח כאשר אני קוראת אותה, כאשר אני קור ת את שירתה. (מתוך שיחות רדיו עם ענת שרון-בלייס - הקדמה).
הוצאת גמא
מאת: דינה חרובי, טלילה קוש-זוהר
תיאור: ספר זה מאגד מאמרים הדנים בסוגיות מגדריות בתחומי דעת מגוונים. המחקרים השונים מתייחסים לנוכחות הגלויה והסמויה של הפרמטר המגדרי כחלק אינהרנטי ומובנה במציאות. הספר מתווה דרכים להתבונן דרך עדשת המגדר גם בתכנים השונים הנלמדים בבתי הספר. הנכחת הסוגיה המגדרית היא אחת הדרכים לקידום שוויון זכויות מגדרי בבתי הספר, וכפועל יוצא מכך בחברה כולה. המחקרים, למעט מאמר מתורגם אחד, הם פרי עבודתן של חברות פורום ״חינוך ומגדר״ במכללת סמינר הקיבוצים, כולן מרצות במכללה בתחומי דעת שונים. הפורום מבקש לקדם דיון בסוגיות מגדר וחינוך בכלל, ובהכשרת פרחי הוראה בפרט.
הקיבוץ המאוחדהוצאת גמא
מאת: קציעה עלון, בת-שחר גורמזאנו גורפינקל
תיאור: לראשונה‭ ‬זוכה‭ ‬יצירתו‭ ‬הענפה‭ ‬של‭ ‬יצחק‭ ‬גורמזאנו‭ ‬גורן (‬יליד‭ ‬1941‭ , ‬אלכסנדריה) ‬ לשלל‭ ‬התבוננויות‭ ‬מחקריות. ‬בספר‭ ‬זה‭ ‬מאמרים‭ ‬פרי‭ ‬עטם‭ ‬של‭ :‬בתיה‭ ‬שמעוני, ‬עמרי‭ ‬הרצוג, ‬רמי‭ ‬קמחי, ‬נפתלי‭ ‬שם‭ ‬טוב, ‬עמיאל‭ ‬אלקלעי, ‬קציעה‭ ‬עלון, ‬דביר‭ ‬אברמוביץ, ‬ליאת‭ ‬סידס‭ ‬ודליה‭ ‬כהן‭ ‬קנוהל. ‬הקורפוס‭ ‬היצירתי‭ ‬שלו‭ ‬נפרש‭ ‬על‭ ‬פני‭ ‬למעלה‭ ‬מ‭ ‬40‭-‬שנה, ‬וכולל‭ ‬בתוכו‭ ‬הן‭ ‬רומנים‭ ‬והן‭ ‬מחזות. ‬גורמזאנו‭ ‬גורן‭ ‬פרץ‭ ‬לראשונה‭ ‬לתודעה‭ ‬הציבורית‭ ‬עם‭ ‬ספרו‭ ‬קיץ‭ ‬אלכסנדרוני, ‬שזכה‭ ‬בשנים‭ ‬האחרונות‭ ‬לתרגום‭ ‬לאנגלית‭ ‬ולהערכה‭ ‬רבה‭ ‬גם‭ ‬בארצות‭ ‬הברית. ‬מאז‭ ‬פרסם‭ ‬15‭ ‬ספרים, ‬ומחזות‭ ‬ותסריטים. ‬באסופה‭ ‬זו‭ ‬ימצאו‭ ‬הקוראות‭ ‬והקוראים‭ ‬התייחסות‭ ‬מחקרית‭ ‬מקיפה‭ ‬ומעמיקה‭ ‬ליצירתו‭ ‬המגוונת. ‬
הוצאת גמא
מאת: קציעה עלון
תיאור: לשכון‭ ‬בתוך‭ ‬מילה‭ ‬פורש‭ ‬מנעד‭ ‬רחב‭ ‬של‭ ‬טקסטים‭ ‬העוסקים‭ ‬כולם‭ ‬בזהות‭ ‬המזרחית:‬‭ ‬ ‭"‬איש‭ ‬הולך" ‬לחביבה‭ ‬פדיה; ‬פרסום‭ ‬ראשון‭ ‬למכתב‭ ‬גנוז‭ ‬של‬ מירי‭ ‬בן–שמחון‭ ‬למאיר‭ ‬ויזלטיר; ‬מאמר‭ ‬של‭ ‬מוריה‭ ‬רחמני‭ ‬על‭ ‬המכתב. ‬גלילי‭ ‬שחר‭ ‬עובר‭ ‬במעברות‭ ‬העברית, ‬מיטלטל‭ ‬בין‭ ‬מזרח‭ ‬למערב; ‬דולי‭ ‬בן–חביב‭ ‬כותבת‭ ‬על‭ ‬מעמדו‭ ‬של‭ ‬סמי‭ ‬מיכאל‭ ‬כאינטלקטואל; ‬שמעון‭ ‬אדף‭ ‬כותב‭ ‬על‭ ‬אהרון‭ ‬אלמוג‭ ‬ותוך‭ ‬כך‭ ‬גם‭ ‬על‭ ‬עצמו. ‬לילך‭ ‬לחמן‭ ‬על‭ ‬שמעון‭ ‬אדף‭; ‬סמי‭ ‬ברדוגו‭ ‬על‭ ‬התחמקות‭ ‬וחמיקה, ‬אתניות‭ ‬ושוליות; ‬שבא‭ ‬סלהוב‭ ‬ב‭"‬טור‭ ‬דה‭ ‬פורס" ‬של‭ ‬כתיבה; ‬יונית‭ ‬נעמן‭ ‬על‭ "‬האישה‭ ‬שסמרטוט‭ ‬רודף‭ ‬אחריה"; ‬עדי‭ ‬שורק‭ ‬כותבת‭ ‬על‭ ‬השיר ‬"באמת‭ ‬התורה, ‬מבכיא" ‬לויקי‭ ‬שירן‭;‬ עמרי‭ ‬בן–יהודה‭ ‬בשתי‭ ‬מסות‭ ‬הנעות‭ ‬בין‭ ‬סיפורו‭ ‬האישי‭ ‬למומנטים‭ ‬בתרבות‭ ‬הישראלית; ‬אסף‭ ‬דרעי‭ ‬על‭ ‬שירת‭ ‬סמי‭ ‬שלום‭ ‬שטרית; אלחי‭ ‬סלומון‭ ‬כותב‭ ‬על‭ ‬ארז‭ ‬ביטון; ‬רפאל‭ ‬זגורי–אורלי‭ ‬ויצחק‭ ‬בנימיני: ‬להיות‭ ‬מזרחי‭ / ‬להיות‭ ‬ספרדי; ‬רות‭ ‬קרטון‭ ‬בלום‭ ‬על‭ ‬יחסו‭ ‬של‭ ‬נתן‭ ‬אלתרמן‭ ‬למזרחים; ‬גלעד‭ ‬מאירי‭ ‬על‭ ‬רוני‭ ‬סומק‭ ‬וארז‭ ‬ביטון; ‬עמוס‭ ‬נוי‭ ‬על‭ ‬המסרים‭ ‬הסמויים‭ ‬ב‭"‬איה‭ ‬פלוטו‭" ‬ו‭"‬קופיקו"; ‬מורן‭ ‬בנית‭ ‬על‭ ‬רונית‭ ‬מטלון; ‬יוחאי‭ ‬אופנהיימר‭ ‬על‭ ‬אחוזת‭ ‬דג‭'‬אני; ‬קציעה‭ ‬עלון‭ ‬על‭ ‬שירת‭ ‬משה‭ ‬סרטל. ‬
הוצאת גמא
מאת: עירית אבישי–צביאל
תיאור: הספר "האם את צוכה או בוחקת" המתבסס על עבודת הדוקטוראט של עירית אבישי–צביאל, מתבונן בעושר יצירתן של שתיים מן הכותבות החשובות בספרות העברית בדורנו — המשוררת אגי משעול והסופרת אורלי קסטל–בלום. הספר מתבונן ביצירתן של השתיים מפרספקטיבה מיוחדת במינה, ופורש את גווני צליליו ההומוריסטיים של הקול הנשי. באופן ייחודי ומרתק עומדת אבישי-צביאל על הזיקות המשותפות לקול ז ה- עמדות נשיות החותרות תחת תפישות חברתיות כמו מיתוס היופי, וקוראות תיגר על עליונותו של הגבר בחברה הישראלית. הפרקים השונים בוחנים את מסיכת ההומור רבת הפנים ביצירות, שבדומה לכותרתו המלהטטת של הספר, מצביעים על מחאה נשית המנסה להשתחרר מכבלים; מחאה המוסווית מאחורי חיוך מריר-מצחיק המתאפיין באינסוף צורות - היתממות, אירוניה, פרודיה, סאטירה גרוטסקה וביטויי הומור נוספים.
הוצאת גמא
הצג עוד תוצאות