נמצאו 2149 ספרים בקטגוריה
לכל הספרייה
מאת: זהר עמר
תיאור: ישראל אהרֹני מכונה "הזואולוג העברי הראשון". הוא ובני משפחתו הקדישו את חייהם למחקר החי של ארץ ישראל. אהרני פעל בדור הראשונים של תקופות העליות הראשונות והיה שותף פעיל בעיצובה של ההוויה העברית המתחדשת בארץ ישראל. פעילותו החלוצית נפרסה על פני תחומים רבים: בשדה החינוך, בכתיבת ספרי הלימוד הראשונים למורים ולתלמידים, בתרומתו להגנת הצומח ולחקלאות, בזיהוי החי שבמקורות ישראל, בקביעת שמות עבריים לבעלי החיים בלשון העברית המתחדשת ועוד.
כשהוקמה האוניברסיטה העברית הצטרף אהרני לשורותיה וביסס את המחקר הזואולוגי בארץ ישראל. פעילותו הזואולוגית ותגליותיו היו פרי מחקר שטח אינטנסיבי, שכלל עשרות רבות של מסעות בכל המרחב של המזרח הקרוב, מתורכיה, דרך סוריה, לבנון וארץ ישראל ועד לתימן. מסעות אלה נערכו תחת סיכון ובמקומות שכמעט אינם נגישים גם בימינו.
מונוגרפיה זו מציגה את ציוני הדרך בחייו של ישראל אהרני, רעייתו יהודית ושני ילדיהם, יוסף ובת שבע, ואת תרומתם למחקר הזואולוגי של ארץ ישראל. חיבור זה מתבסס בחלקו הגדול על מידע חדש שנחשף בעשרות ארכיונים, על פריטים מארכיון המשפחה, על קטלוגים של אוספי אהרני הנמצאים ברחבי העולם, וכן על חיבור ביוגרפי שכתבה בתו בת־שבע, חיבור המתפרסם לראשונה בחלקו השני של ספר זה.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: ספיר כלפון
תיאור: מה מניע נשים – אקדמאיות, משכילות, בעלות משרה מכובדת ונעדרות עבר פלילי, לבצע מעילות ועבירות מרמה? האם ישנם מניעים ונסיבות חיים המאפיינים עברייניות מרמה לעומת עברייני מרמה?
הספרות הקרימינולוגית מרובת מחקרים ודיונים על עבריינות צווארון לבן של גברים, אך קולה של האישה כמעט שאינו נשמע. רק בשנים האחרונות החלו להתפתח מחקרים בעניין עבריינות נשים בתחומי המרמה, שניסו למלא חלל זה, ולבחון באופן מקיף ומעמיק את מקומן של נשים בזירה הכלכלית־פלילית.
במסגרת ראיונות אישיים עם עברייניות ועבריינים שריצו עונשי מאסר בפועל, נחשפים המניעים המרתקים המובילים נשים לעבור עבירות כלכליות — חלקם חופפים לאלו של גברים, אך חלקם ייחודיים ונוגעים לעיתים קרובות למסירות לבני משפחה, ללחצים זוגיים או לחובות רגשיים וחברתיים. התוצאה היא מראה מורכב, מרתק ולעיתים מפתיע, המאתגר תפיסות רווחות על פשיעה, מגדר וכוח. מעבר לניתוח התיאורטי, הספר מזמן את הקוראת והקורא לעיון מחודש בשאלות של מוסר, אחריות ותפקידם של קשרים משפחתיים בחציית גבולות החוק.
ד"ר ספיר כלפון היא עו"ד, פרקליטה בפרקליטות מיסוי וכלכלה (מחוז ת"א), ועוסקת בייצוג המדינה בהליכים פליליים־כלכליים של עבירות צווארון לבן. ד"ר כלפון משמשת כמרצה מן החוץ במכללת נתניה, ומלמדת בנושאי עבירות הצווארון הלבן, קרימינולוגיה ומגדר . נוסף על אלו משמשת ד"ר כלפון כיו"ר (משותפת) בוועדת איסור הלבנת הון וצווארון לבן של לשכת עורכי הדין.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: ברנאר-אנרי לוי
תיאור: בספרו ישראל לבדה שוזר ברנאר־אנרי לוי חמישים שנות היכרות מעמיקה עם ישראל, וחושף תמונת עומק של תגובות העולם לטבח השבעה באוקטובר: הגלים החדשים והמרים של השנאה העתיקה ביותר – האנטישמיות, הסיבה שבגללה ישראל נושאת לבדה את המלחמה על קיומה; וחושף מה המשמעות האמיתית של המערכה הזו עבור ישראל – ועבור העולם כולו.
ישראל לבדה היא מסה אישית, נוקבת ומטלטלת על בדידותה של ישראל ועל טראומת שבעה באוקטובר — החל מעדותו בגוף ראשון של לוי מייד לאחר הטבח. ב־8 באוקטובר 2024 עלה לוי על טיסה לישראל כדי לשאת עדות לטבח ולפלישה חסרי התקדים של חמאס. משם הוא מרחיב את עדשתו ומשלב בתוכה חמישה עשורים של כתיבה, עשייה ופגישות עם כל מנהיגי ישראל, ממנחם בגין ועד שמעון פרס, מיצחק שמיר ויצחק רבין ועד אריאל שרון – ומעל הכול, מחויבות ארוכת שנים לאמת, לצדק ולציונות.
מנקודת מבטו הייחודית כפילוסוף וכאינטלקטואל מוביל, מנתח לוי את "הרוע המוחלט" שנחשף בשבעה באוקטובר, ומספר כיצד איראן, רוסיה, סין, טורקיה וארגונים אסלאמיסטיים קיצוניים זיהו הזדמנות – וניצלו אותה. הספר עוקב אחר הדרך שבה אירוע היסטורי מורכב זה הפך בתוך שבועות ל"פרט שולי" בתודעה העולמית, בעיצומו של גל אנטישמי עולמי העוטה מסכה של אנטי־ציונות. אחת לאחת מפרק לוי את הטענות הקוראות ל"הפסקת אש עכשיו" ללא שחרור החטופים, ואת קריאות ה"פרספקטיבה הרחבה" שמבקשות לטשטש את המציאות. זהו כתב הגנה מרגש על נשמתה של הציונות ועל ניצוץ הקיום הישראלי – והכרזה ברורה: המלחמה הזו היא מלחמה קיומית, לא רק לישראל אלא לעולם המערבי כולו. ולמרות דחיפותה – ישראל ניצבת בה לבדה.
ברנאר־אנרי לוי הוא פילוסוף, קולנוען וסופר, מחברם של למעלה מ־45 ספרים, ביניהם גאונות היהדות, ורטיגו אמריקאי, ברבריות עם פני אדם, מי רצח את דניאל פרל? והאימפריה וחמשת המלכים. הוא יצר שמונה סרטים תיעודיים על המלחמות בבוסניה, בלוב; בכורדיסטן העיראקית, שהייתה נתונה במצור של דאעש; וכן באפגניסטן, סומליה, בנגלדש, ניגריה ואוקראינה. פועלו של לוי כהוגה, כסופר וכקולנוען שזור בפעילות הומניטרית. מזה חמישים שנה הוא מסקר את “המלחמות הנשכחות” של העולם ומקדיש להן ספרים רבים, סרטים ומאמרים.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: אראלה שדמי
תיאור: ואולי המשטרה צועדת אל סופה דן בבעייתיות שבה שקועה משטרת ישראל – זאת בהשפעת ההיסטוריה שלה, נוסף על גורמים כמו המתח בין שיטור לדמוקרטיה, התרבות הארגונית, האלימות שהיא מרבה לנקוט בה והתנהלות השר הנוכחי, איתמר בן גביר, בצד ההתעלמות היחסית מתופעות כמו פשיעה במגזר הערבי וכנגד נוצרים. על רקע זה עולה השאלה אם המשטרה כפי שהיא היום הגיעה לסוף דרכה ויש מקום להקמת מוסד חדש לשמירה על הסדר ומניעת עבריינות. הספר מסתיים בהצעות לשינויים אפשריים בשיטור בישראל.
ד"ר אראלה שדמי שירתה כקצינה במטה הארצי של המשטרה עד פרישתה בדרגת סגן-ניצב. ניסיונה במשטרה, יחסיה הקרובים עם מפכ"לים וקצינים בכירים אחרים, לימודי משטרה בארצות הברית וזכייתה במלגת פולברייט – שהודות לה העמיקה את ההיכרות הקרובה עם נושא השיטור –הובילו אותה למחקר ולכתיבה בנושא ולהובלת לימודי משטרה בארץ כדיסיפלינה מדעית העומדת בפני עצמה.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: רמי לבני
תיאור: אם אתם מחזיקים כעת בספר הזה, אתם כנראה אוהבים מוזיקה ישראלית.
אוהבים אותה, רואים בה חלק עמוק מזהותכם, קשורים אליה, מתרפקים; מתרגשים משיר ישראלי ברדיו, אולי יודעים לזהות שיר ישראלי עוד לפני שהוא ממש מתחיל, מתגעגעים אל השירים כשאתם בחו"ל. אבל חשבתם פעם מה בעצם אתם אוהבים? מהי מוזיקה ישראלית? האם היא רק מוזיקה שעושים בישראל, או שיש לה גם אופי מיוחד, תכונות שמגדירות אותה, וגורמות לה להישמע לכם "ישראלית"? האם יש משהו "ישראלי" משותף לאריק איינשטיין וליהודית רביץ, ללהקת כוורת ולחוה אלברשטיין, לשלמה ארצי ולמתי כספי, למשינה ולשלום חנוך, לאריאל זילבר ולנורית גלרון, לאהוד מנור, ליהונתן גפן, לרחל שפירא ולרבים אחרים?
הספר שלפניכם נוטל על עצמו את המשימה להשיב על השאלות הללו. הוא מציע הסבר שאפתני ופורץ דרך, שתמציתו היא – כן, יש דבר כזה מוזיקה ישראלית, ויש דבר כזה רוק ישראלי בעל עולם, כללים, ערכים אסתטיים, רגישויות, אווירה וסגנון משלו. לרוק הישראלי יחס ייחודי ללאומיות ולאהבה, לקדושה ולחולין, לפנאי ולתשוקה, לנוסטלגיה ולהומור – ואפילו לחוף הים; יש לו גישה משלו לגבי מה נחשב יפה או מכוער, אותנטי או מזויף, וכיצד שיר טוב או ביצוע ראוי אמורים להישמע; הוא מציב במרכז השירים גיבורים ייחודיים עם עלילות ייחודיות, ואוחז בתפיסה משלו לגבי משמעות החיים ומהות האושר; הוא מתייחס בדרך מובחנת לשפה העברית, ומעדיף מנגינות וצלילים מסוגים מסוימים. אצל הזמרים והזמרות הישראלים ניתן למצוא גם הגשה קולית אופיינית – הם שרים אחרת. אפשר להעריך וליהנות מכל הדברים האלה גם בלי להבין מדוע נהניתם. הספר הזה מיועד למי שבכל זאת רוצים לנסות להבין.
רמי לבני הוא סופר, חוקר תרבות ומוזיקה ישראלית, עיתונאי ומורה לספרות.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: חגית רכבי ניקוליבסקי
תיאור: אישה עם שמשייה הוא ממואר אישי ותיאטרוני מאת המחזאית והבמאית חגית רכבי ניקוליבסקי, מסע אל שורשי הדמיון שעיצבו את זהותה כיוצרת שהלכה שבי כילדה אחר שיריה של קדיה מולודובסקי, ולמדה בדרך רצופת אתגרים, מהמורות והצלחות, כיצד לנתב את משנתה האמנותית אל מול המציאות המורכבת. לאחר כחמישים שנה של עשייה בימתית, היא פורשת סיפור חיים השופך אור על תחום שמדובר בו מעט מדי. בעירוב של נוסטלגיה אוטוביוגרפית והתבוננות מקצועית ומפוכחת, מתארת היוצרת את האופן שבו תיאטרון הוא בעל השפעה כבירה על האינדיבידואל ועל החברה גם יחד. דרך תחנות תיאטרליות – מאז השתתפה כסטודנטית בקורוס של שלמה המלך ושלמי הסנדלר, דרך בחירתה בשמשיית הבימוי בתיאטרון אורנה פורת, שבו יצרה ואותו ניהלה אמנותית, ועד העלאת מחזותיה בבימויה בתיאטרון הרפרטוארי ובפרינג' – מציע הממואר זיכרונות מהצגות, תהליכי כתיבה ובימוי, רישומים פיוטיים, וידויים, וגם תובנות בנושאים מהותיים כגון הסטיגמה המזלזלת כלפי הצגות לילדים, מעמדן של במאיות ומחזאיות, הקונפליקט היהודי-פלסטיני בתיאטרון, ומאבק לאמת אמנותית אל מול מסחריות הכרחית. כל אלו נמסרים בנימה אישית ונוגעת ללב, ורצופים בדמויות בלתי נשכחות מהווי התיאטרון המקומי.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: שמואל דוד לוצאטו
תיאור: את הספר הזה כתב שד״ל, רב ומלומד איטלקי בן המאה ה-19, במטרה להגשים משימה שמעטים ניסו לפניו: להנגיש מבוא לדקדוק מלא של העברית, המעודכן במיטב הידע המדעי עד לתקופתו. התוצאה היא עבודה מחקרית מרשימה ביותר, שערכה רב עבור חוקרים ומתעניינים בני זמננו.
מאת: צבי לניר
תיאור: "קיבוץ צעיר במשבר מושגי" הוא מחקר מאת צבי לניר, המנתח את המשבר המבני והרעיוני בקיבוצים צעירים. לניר טוען כי המשבר נובע מ"משבר מושגי" – פער תפיסתי בין המודל הקיבוצי הקלאסי למציאות החדשה – ומציע למידה בסיסית ו"מסגור מחדש" של המושגים הקיבוציים, ולא רק פתרונות טכניים.
לניר מזהה כי חברי הקיבוצים הצעירים חווים משבר משום שהמושגים שבהם השתמשו (כמו "הגשמה", "שיתוף") חדלו להיות רלוונטיים, מה שיוצר משבר תפקוד.
במקום התמקדות בפתרונות כלכליים בלבד, לניר מדגיש את הצורך בלמידה בסיסית – יצירת גישה חדשה להבנת המציאות והקיבוץ, תהליך שהוא מכנה "מסגור מחדש".
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: יוסף פונד
תיאור: התנועה הציונית שאפה להקים בית לאומי בארץ-ישראל ולעצב בו חברה חילונית – "עם ככל העמים". מולה התייצבה "אגודת ישראל" האורתודוקסית ששאפה שהחברה בבית הלאומי תיוותר קשורה למסורת – "עם סגולה". קהילתה שמרה על בְדֵּלוּת תרבותית וחברתית והקפידה על הופעה חיצונית מיוחדת. העיתונות הארץ-ישראלית היתה שבויה בדעות קדומות וייחסה ל"אגודת ישראל" דעות קנאיות כשל קבוצות קיצוניות. העיתונות תיארה אותה, במאמרים ובקריקטורות, כתנועה גלותית וחשוכה, תוך שימוש בביטויים ארסיים ובלעג, קרובים להתבטאויות אנטישמיות. תיאורים רבים שכאלה הובאו בספר זה - מיתוס או מציאות. בדרך זו ניבנה ל"אגודת ישראל" מיתוס שלילי ומאיים. הנהגתה הגיבה למתקפה, בהסתגרות תרבותית וחברתית. תהום נפערה בין שני חלקי העם שקשה לגשר עליה ולמנוע פיצול לשני עמים – חילוני וחרדי.
בספר הוצגו תנאים חיוניים לבניית גשר: נכונות לסייג את הכתיבה העיתונאית ולהקטין את השנאה שזו משדרת; נכונות לסייג את המאבק לחילון המרחב הציבורי; נכונות לאפשר לחברה החרדית לקיים את חייה התרבותיים במסגרת "אקולוגיה תרבותית"; צמיחת דור חרדי צעיר שיסכים להטות שכם לקיום החברה הישראלית ומדינתה. החשוב מכל – היכולת לקיים דיאלוג אמיתי, א-פוליטי, במסגרות קהילתיות, כדרך אחים שדעותיהם שונות אך רצונם לחיות יחד.
הוצאת ראובן מס בע"מ, ירושלים
מאת: ברוך כנרי
תיאור: "משק מתוכנן ציוני ומשק מתוכנן ציוני-סוציאליסטי" הוא ספר מאת ד"ר ברוך כנרי, הספר עוסק בתולדות הכלכלה והתכנון המשקי בתנועה הציונית ובתנועת העבודה, תוך ניתוח המודלים של "משק מתוכנן" בהקשר הציוני והסוציאליסטי.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: יוסף לניר
תיאור: "המשבר הדמוגרפי בקיבוץ" מאת יוסף לניר, מנתח את הפתולוגיה החברתית-כלכלית של התנועה הקיבוצית. המחקר מתמקד בעזיבת דור ההמשך, ירידה בילודה, הזדקנות האוכלוסייה, והשפעת משברים אלו על התעסוקה והמבנה החברתי, כפי שמתואר גם בספרו הנוסף, "הקיבוץ בחברה הישראלית – פתולוגיה של משבר".
לניר מצביע על שילוב של משבר חברתי-כלכלי ודמוגרפי, הכולל עזיבה משמעותית של בנים, ירידה בשיעור הילודה, ועלייה בגיל הממוצע של חברי הקיבוץ.
המשבר מאיים על היכולת התעסוקתית והיציבות החברתית של הקיבוצים.
המחקר מציג את הקיבוץ לא רק כיישות כלכלית, אלא כמערכת חברתית הסובלת ממצוקה מורכבת המצוטטת באתר סימניה.  
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: אביבה זמיר
תיאור: "בני קיבוץ - מיצוי הפוטנציאל והשתלבות בפעילות" הוא ספר מאת אביבה זמיר מבוסס על "מחברת מחקר" (מס' כ"ח/כ"ט) ועוסק בדור ההמשך של הקיבוץ – בני הקיבוץ. הוא בוחן את היכולת שלהם לממש את הפוטנציאל האישי שלהם בתוך המערכת הקיבוצית ואת מידת השתלבותם בפעילויות השונות של הקהילה.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: דן יהב
תיאור: החוקר דן יהב עוסק בספרו "קומונות בתל אביב: התארגנויות קומונאליות (פלוגות וקבוצות שיתופיות) בתל אביב־יפו בשנות השלושים והארבעים" בתופעה ייחודית של חיי שיתוף בלב המרכז העירוני.
יהב סוקר את ההתפתחות ההיסטורית של הקבוצות הללו:
סוגי התארגנויות: הספר מבחין בין "פלוגות עבודה" (קבוצות הכשרה של תנועות קיבוציות שחיו בעיר זמנית), "קבוצות שיתופיות" של בעלי מלאכה, וקומונות אידיאולוגיות.
יהב מזכיר את קומונת הביל"ויים, קומונת ביאליק, קומונת העסקנים, גדוד העבודה, קומונת ה"בלאו-וייס", משקי פועלות, ופלוגת הים.
הקומונות פעלו במוקדים שונים בעיר ובסביבתה, כולל רמת גן, נחלת יצחק ואזורי הנמל.
המחקר מדגיש כיצד המודל הקיבוצי-שיתופי חדר אל המרחב העירוני כחלק מניסיון ליצור חברה חדשה, לא רק בהתיישבות החקלאית אלא גם בלב תל אביב המנדטורית.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: מרטין גלסנר, שלמה שלמון
תיאור: "מגמות עיור ביישוב הקיבוצי" מאת מרטין גלסנר ושלמה שלמון עוסק בתהליכים משמעותיים של שינוי שעברו הקיבוצים בישראל והפיכתם לישובים בעלי מאפיינים עירוניים. הספר בוחן את השינויים החברתיים, הכלכליים והמרחביים המאפיינים את הקיבוץ המודרני.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: אברהם דניאל, עוזי שמעוני
תיאור: "קואופרטיבים במבחן" הוא מחקר ועבודה תיעודית הבוחן מקרים ספציפיים של קואופרטיבים יצרניים בישראל, כגון "הארגז" ו"דלתות חמדיה", דרך הצלחותיהם והאתגרים האידיאולוגיים והארגוניים שעמדו בפניהם. המחקר מנתח את פעילותם בראייה היסטורית של המודל השיתופי.
נקודות מרכזיות במחקר:
"הארגז" - הצלחה וקוץ בה: אברהם דניאל מנתח את ההתפתחות של מפעל "הארגז" כקואופרטיב, ומציג את ההישגים לצד האתגרים והמורכבויות בניהול שיתופי.
"דלתות חמדיה": עוזי שמעוני בוחן מקרה בוחן נוסף של מפעל שיתופי, תוך התמקדות בניהולו והתנהלותו.
הקשר רעיוני: המחקרים יצאו במסגרת מרכז מחקרי של התנועה הקיבוצית, המדגיש את הדיון על העקרונות הקואופרטיביים.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: יצחק גרינברג
תיאור: מחקר מאת יצחק גרינברג בוחן את השינויים במדיניות השכר בהסתדרות, בדגש על המעבר מ"משכורת משפחתית" המבוססת על צרכים למבנה שכר מקצועי יותר, תוך ניתוח ההשפעות החברתיות והכלכליות.
התפתחות דרגת המשכורת המשפחתית בהסתדרות בתקופת היישוב ולאחר קום המדינה.
המחקר מראה כיצד עקרון ה"שכר השוויוני" התמודד עם נטיות לסתגלנות וצורך בביטחון סוציאלי.
המחקר מקיף שלושה עשורים קריטיים (1954-1924) לעיצוב הכלכלה הריכוזית של משק העובדים.  
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: קייס נאסר
תיאור: האם שוֺנוּת תרבותית אמורה להשפיע על תכנון המרחב בישראל, ואם כן – איך?
ציבור, שיתוף, קרקע, ספרו של קייס נאסר, עוסק בהבניית המרחב העירוני של החברה הערבית בישראל ובמפגש שלה עם המדינה ומוסדותיה, וממחיש את הקשרים הסבוכים שבין חוק, לאומיות, חברה, תרבות ומרחב. הוא עושה זאת דרך הפעולות בשני מקרי מבחן: האחד הוא ניסיון ההקמה של עיר חדשה לאוכלוסייה הערבית בישראל, והאחר הוא תהליך של איחוד קרקעות בשטחי השיפוט של מועצות קיימות וחלוקתן מחדש.
נאסר משתמש בתאוריות של צדק חלוקתי מרחבי ומבקש לבחון באמצעות התרבות הערבית בישראל ואת המקום, תרתי משמע, שהיא מעניקה לאחיזה בקרקע, לעומת יחסן של מוסדות המדינה לקרקעות. בתוך כך נחשפים היחסים בין חברת הרוב היהודית לחברת המיעוט הערבית, הפארים הבין-דוריים מחברת הערבית והשפעתם של אינטרסים כלכליים ותרבותיים על חלוקת הקרקעות בישראל.
חסמים מצד מוסדות המדינה, הנובעים בין יתר מעיוורון תרבותי ומאי-הבנה של מאפייני התרבות של ערביי ישראל, בולמים את ההתפתחות של שוק נדל”ן דינמי. לצדם משפיעים על התפתחותה של החברה הערבית במרחב הן המבנה החברתי שלה, הן מוסדותיה, תפיסותיה ומסורותיה. אין זה מתמיה אפוא של תכנון המרחב העירוני השלכות כבדות משקל החברה על הערבית בישראל ועל המדינה כולה.
בנוסף תיאור התנאים והמור החיים מכובים נאסר במאמר זה תפיסה חדשה של תכנון וחקיקה, שתבטא את צורכי המדינה ודרישותיה ותכיר בצרכים ובדרך של הערבית. הוא מנתח את פעולת הגומלין בין תכנון לתרבות ופורס את מנעד הדילמות והאפשרויות העומדות לפני הציבור הערבי בישראל כיום, ציבור שנע בין מסורת למודרניזציה, בין חיים כפריים לחיים עירוניים ובין ניסיונותיו לדאוג לצרכיו ובין. הרגשת האיום על תרבות ועל המרקם החברתי שלו.
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
מאת: קובי פלד
תיאור: מקדמת דנא הייתה השירה לערבים אוצר תרבות יקר ערך, צורת מבע נערצת, אמצעי תקשורת ותעמולה, מכשיר פוליטי חד וגנזך היסטורי. במילותיה, שנבררו בקפידה למען לא ישתכחו מלב, מקופלות תולדותיהם של הערבים.
קרובת משפחתה של השירה הערבית הקלאסית, השירה העממית של הבדואים, שנמסרה על פה מדור לדור, נגוזה מזיכרונם של בני השבטים בנגב ככל שהשתנה עולמם בתהפוכות המאה ה־20, וכיום אך מתי מעט זוכרים משהו מאוצר בלום זה.
לבל ישכחו ומטעמים אחרים, ליקט משנות הארבעים ועד שנות השמונים של המאה הקודמת יהודי בשם ששון בר־צבי שירים, פתגמים וסיפורים בדואיים. מאוספיו של בר־סמכא זה, שהיה בעברו שומר שדות בקיבוץ רביבים, המושל צבאי של הנגב ופקיד בכיר בעיריית באר שבע, נבחרו לאסופה זו 43 שירי מחאה, מאבק וביקורת על מצבם הפוליטי של הבדואים.
שירים אלה מובאים כאן בתרגום לעברית ובתעתיק לערבית באותיות עבריות ולטיניות, וסביבם נטווה אריג מחקר הפורס שש נקודות מבט שונות זו מזו ומשלימות זו את זו. נקודות מבט אלו מראות שמשוררים בדואים, דַבָּריהָ חדי הלשון של החברה השבטית, לא שבעו נחת ממצבה של חברתם, ובראייה מפוכחת עמדו בחרוזיהם על חולשתה הגדולה ותלו אותה יותר מכול במנהיגותם הכושלת. ספר זה פותח אפוא פתח חדש לתמורות בעולמם של הבדואים בנגב בראי השירה.
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
מאת: ג'יין ליפשיץ
תיאור: בשבעה באוקטובר 2023 הפכנו, כמו משפחות רבות אחרות בישראל, למשפחה מגויסת. בתוך שעות נותרתי לבד עם ילדה קטנה, בזמן שאביה גויס למילואים להגן על המדינה. הימים הפכו לשבועות, והשבועות לחודשים. ככל שהזמן חלף, הבדידות שלי הלכה והעמיקה.
בסופה של אותה שנה ארוכה, כשעדיין לא היה צפי לסיום המילואים, חשבתי על נשות משרתי הקבע. האם זו מציאות חייהן? איך הן מתמודדות? האם יש להן עצה עבורי ועבור "נשות המילואים" שמצאו את עצמן במצב שלי?
עם השאלות הללו יצאתי לדרך. ערב־ערב ראיינתי נשות משרתי קבע, ומצאתי את האתגרים, היופי, האהבה, והמסע הייחודי של כל אחת. והתוצאה לפניכם בספר זה.
אהבה מגויסת הוא תיעוד מרגש של מציאות נפוצה ולא מדוברת בחברה הישראלית, של מערכות יחסים העומדות מול אתגרים ייחודיים, ושל המשמעויות העמוקות בבחירה בשירות בכוחות הביטחון.
שש־עשרה נשים וגבר אחד מספרים על חוויית הזוגיות בצל השירות המתמשך בכוחות הביטחון. ספר זה הוא אסופת סיפורים אישיים ואינטימיים המעניקים הצצה נדירה לעולמן של נשים החיות לצד בני זוג בשירות תובעני ומתמשך. כל אחת מהן מוצאת את דרכה להתמודד עם סוגיות של מרחק וגעגוע, תחושת שותפות וגאווה לצד ההשלכות על הזוגיות והמשפחה, ולעיתים אף חוסר הבנה של הסביבה למצוקה שלהן.
איפאבליש הוצאה לאור
מאת: תמר הוסטובסקי ברנדס, גונן אילן, מוחמד ותד, ענבל מימון בלאו
תיאור: חיבור זה ממפה את ההשלכות של עיגון נוקשות חוקתית בעת הזו, קרי, ההשלכות האפשריות של יצירת הליך נוקשה לחקיקה ותיקון של חוקי יסוד, על רקע הקריאות לחקיקת חוק יסוד: החקיקה. ככלל, אנו סבורים כי אכן קיים צורך בייצוב "כללי המשחק" החוקתיים, גם בטרם חקיקת חוקה שלמה לישראל. עם זאת, לצד היתרונות של הקשחת הליך חקיקת ותיקון חוקי היסוד, משמעות הקשחה זו במצב החוקתי הקיים היא שריון של הסדרים בעייתיים או חסרים. לאור זאת, כל מהלך לחקיקת חוק יסוד: החקיקה חייב לקחת בחשבון את השלכות הרוחב, לתקן הסדרים אלו לפני "נעילת" חוקי היסוד או לעצב את חוק יסוד: החקיקה עצמו באופן שיאפשר את תיקונם.
מאת: רותי ארד
תיאור: מצבה של ישראל בשנת 2024 מדאיג. לאחר שנים של סבבי בחירות, מאבק אזרחי ופוליטי מהקשים שידעה המדינה, ומלחמה שסופה אינו נראה באופק, נדמה שהשעה ההיסטורית שאנחנו מצויים בה תהיה מכרעת לעתידה של ישראל. האם מדינת ישראל תדע לייצר ולהטמיע פתרונות חדשים או שמא היא כבר בעיצומו של תהליך קריסה? נדמה שהשאלה הזו תלויה קודם כל בניסיון להשיב בצורה מדויקת ועמוקה ככל הניתן על השאלה: מהו מצבה של ישראל בעת הזאת? אנחנו במכון למחשבה ישראלית מאמינים בבחינה של תהליכים היסטוריים ארוכים מתוך מטרה להציע שינויים מבניים עמוקים ותשתיתיים. אומנם, הדוח שלפניכם אינו מציע אף שינוי ספציפי, אך הוא בוחן סדרה ארוכה של מדדים בינלאומיים שכל אחד מהם מציע נקודת מבט שונה על מצבה של ישראל בעת הזאת. מטרת הדוח הזה היא לייצר תמונת מצב מורכבת של ישראל, ולהוות בסיס לדיונים מעמיקים על עתידה.
המדדים בדוח חולקו לשבע קטגוריות: עוצמה צבאית, עוצמה מדינית, עוצמה כלכלית, הון אנושי, חוסן חברתי, הון ממשלי ומצב משטרי. החלוקה לקטגוריות מאפשרת מבט נוח יותר על הנתונים והיא מבוססת על קבוצות מדדים קרובים זה לזה מבחינה תוכנית ומאפשרת לייצר תמונת מצב שמוכוונת לאתגרים הגדולים של ישראל בעתיד. למרות זאת, ברור כי התופעות הנמדדות מורכבות יותר, ויש קשרים רבים בין המדדים שחוצים את הקטגוריות. לכן, הדוח מאפשר גם קריאה של הנתונים בכל מדד בנפרד והעמקה בו באמצעות הקישורים וחומר הרקע המצורף.
מאת: דבורה אברמזון ברוש, אהוד פראוור, חוה ארליך
תיאור: נייר עמדה זה בוחן את סוגיית העברת הסמכויות מהממשל המרכזי לדרגים מקומיים, נושא מרכזי במדינות רבות בעולם. המסמך מציג את היתרונות והאתגרים של ביזור, מנתח מנגנונים ליחסים בין דרגי הממשל, ומציע תובנות ממקרי בוחן באירופה. מטרתו לספק מסגרת לדיון על אפשרויות הביזור בישראל, תוך התמקדות בשיפור יעילות הממשל ואיכות השירותים לאזרחים.
מאת: מיקי פלד, אביב רותם, יובל כרם-גילה
תיאור: נייר עמדה זה מציע מודל הפעלה יישומי לביזור סמכויות מהשלטון המרכזי לשלטון המקומי בישראל. המסמך מתמקד בפיתוח דפוסי פעולה וכלים חדשים, תוך התחשבות באתגרי הביצוע, השונות בין הרשויות המקומיות, וחשיבות צמצום פערים חברתיים-כלכליים. מטרתו לספק מסגרת מעשית ליישום מדיניות הביזור באופן הדרגתי ואפקטיבי, לטובת שיפור השירותים לאזרחי ישראל.
מאת: דבורה אברמזון ברוש
תיאור: נייר עמדה זה בוחן מודלים מישראל ומהעולם ליצירת גמישות פעולה ברשויות המקומיות. המחקר מציג חמישה מקרי בוחן ממדינות ה-OECD, המדגימים סוגים שונים של יחסים בין הממשל המרכזי והמקומי. מטרת המסמך היא לקדם תהליך הדרגתי לחיזוק השלטון המקומי בישראל, תוך התאמת מענים לצורכי האזרחים. הנייר מדגיש את חשיבות בניית מנגנוני היוועצות ותקשורת בין משרדי הממשלה והרשויות המקומיות, כבסיס לשיפור האמון ויעילות השירות הציבורי.
מאת: ינון שנקר
תיאור: נייר עמדה זה בוחן את אפשרויות הביזור במערכת הבריאות הישראלית. למרות האתגרים בביזור מלא, המסמך מזהה שני תחומים מבטיחים לפיילוט אזוריות בבריאות: זיקנה מיטבית ובריאות התלמיד. הנייר מציע רציונל, תמיכה מעשית, ויתרונות לשלטון המקומי בכל תחום, תוך הדגשת הפוטנציאל לשיפור שירותי הבריאות באמצעות שיתוף פעולה בין השלטון המרכזי והמקומי.
מאת: יונתן נבו, מיכל קרומר-נבו
תיאור: בין הנגב לגליל מתעד בתצלומים ובקטעי שיחות את מפגשיו של יונתן נבו, הצלם, עם אנשי התחנה המרכזית הישנה בתל אביב – חסרי בית, מכורים לסמים ואנשים ממעגל הזנוּת. הנִראוּת של אנשים אלה מתעתעת: עקב החשיפה שלנו לדימויים שחוקים שלהם, נדמה שכולנו יודעים איך הם נראים, אלא שרובנו מעולם לא התבוננו בהם מקרוב. המבט הנוקב והמעורטל שנשקף מהתצלומים קורא לנו במפגיע לראות אותם, על אנושיותם.
את המפגשים מלווים טקסטים של מיכל קרומר-נבו, הבוחנים את הסוגיה המורכבת כיצד לייצג סבל חברתי. מכיוון שמיכל היא אימו של יונתן, הספר טווה מארג עדין בין שתי נקודות מבט: האינטימית והאינטואיטיבית, לצד התיאורטית והמקצועית, ופותח כך למעננו, צעד אחר צעד, דרך ואפשרות להתבונן בגובה העיניים בזר, במרתיע ובאחר.
הוצאת אסיה
מאת: מאיר שטרית
תיאור: "בשעות הלילה הקטנות, כשתוצאות ההצבעה הראו בבירור שאני אהיה ראש המועצה הבא של יבנה, החלו החגיגות. תומכיי רקדו ושרו, מישהו אפילו פתח שמפניה. רק אדם אחד לא חגג ולא שמח. זה הייתי אני, צעיר בן 25 וחודשיים, שלא היה לו מושג ירוק איך בכלל עובדת מועצה. תפסתי את ראשי ותהיתי: מה אני עושה עכשיו? איך אני מתחיל לממש את כל מה שהבטחתי?"
15 שנים לאחר שעלה ארצה ממרוקו היה מאיר שטרית לראש המועצה הצעיר ביותר בישראל, מאז ועד היום. המהפכה שעשה ביבנה גרמה לוותיקים ממנו לעלות אליו לרגל. שנים ספורות לאחר מכן נבחר לכנסת מטעם הליכוד, כיהן בה במשך 30 שנה ושימש שר בשישה משרדים. הוא קרא כול מכתב שהגיע אליו, החזיר טלפון לכול פונה ומעולם לא חשש ללכת עד הסוף עם האמת שלו. כך עשה כשתמך בהסכמי אוסלו, ביוזמה הסעודית ובהקמת מדינה פלסטינית על בסיס גבולות 67' וחילופי שטחים, כי לתפיסתו אין דבר ששווה את מחיר המלחמה.
בספר מרתק, עשיר וכן משרטט מאיר שטרית את הדרך הארוכה שעשה. הוא מספר על תפיסת העולם שגיבש בעקבות המראות הקשים שאליהם נחשף במלחמת יום הכיפורים; חושף את ההסכם ההיסטורי שכמעט נחתם בין מפלגות העבודה והליכוד והיה עשוי לשנות את פניה של הפוליטיקה הישראלית; מתגעגע לבנימין נתניהו של פעם ולמפלגה שבה היה מותר לצאת נגד המנהיג, ומייחל לימים שבהם המדינה שהוא כל כך אוהב תחזור להיות המדינה שהכיר. עד אז הוא ממשיך להיאבק עליה.
כנרת, זמורה דביר בע"מ
מאת: זהבה סולומון
תיאור: • מהי פוסט טראומה? האם היא שונה מהלם קרב?
• האם אפשר לרפא את הצלקות הבלתי נראות של הלוחמים שחזרו מהמלחמה?
• מהן השפעות הטראומה שעברו הלוחמים והלוחמות על בנות הזוג ובני הזוג ועל הילדים שחיכו להם בבית?
בספרה שקופים על מגש הכסף היא מתחקה אחר גורלם של לוחמים שנפגעו נפשית ואחר השפעות הפציעה על בני משפחותיהם. היא מאירה את דרכי ההתמודדות של החברה הישראלית עם פצועי הנפש שלה, התמודדות המתבטאת לעתים קרובות בהכחשה ובהתעלמות.
זהו ספר שפותח צוהר לכל מי שמבקש להבין את המחיר האנושי של מלחמה, את חשיבות ההכרה בפגיעות הנפשיות, ואת הדרך הארוכה שעוברת החברה הישראלית – מהכחשה להכרה, מהתעלמות לאחריות.
כנרת, זמורה דביר בע"מ
מאת: מיכה גודמן
תיאור: המחלוקת על עתיד שטחי יהודה ושומרון מטלטלת את ישראל. המחלוקת נובעת מזרמים רעיוניים תת־קרקעיים שפרצו לשיח הציבורי לאחר מלחמת ששת הימים, התנגשו בעוצמה זה בזה וקרעו לגזרים את החברה הישראלית. במרוצת חמישים השנים שחלפו מאז המלחמה הפכה המחלוקת מוויכוח על רעיונות לקרב בין זהויות. השיחה הישראלית התמוטטה. מלכוד 67 הוא מסע לחקר הרעיונות והזהויות הללו.
"מלכוד 67" צולל אל הפילוסופיה שביסוד הפוליטיקה, על מנת לנסות לשקם את השיחה הישראלית הפצועה. ״מיכה גודמן מצליח לעשות את הכמעט בלתי אפשרי: לכתוב על נושא טעון ומורכב בצורה סוחפת ולשלוף מנושא מכאיב ונדוש תובנות מפתיעות ומעוררות מחשבה.
כנרת, זמורה דביר בע"מ
מאת: בכל סרלואי
תיאור: משקל עודף הוא ספר מסות אוטוביוגרפי, אישי ופוליטי, העוסק בצורך ובניסיון לתפוס מקום – כאישה וכיוצרת, בעולם בכלל ובעולם הדתי בפרט.מסותיה החכמות והנוקבות של בַּכֹּל סֶרְלוּאִי נכתבות בגוף ראשון, מנקודת המבט של משוררת ישראלית דתית ופמיניסטית, ומקפלות בתוכן את סיפור חייה הפרטי, הנפרש לכדי מפת נפש בהירה, מרתקת ועכשווית. באומץ, בכנות ובעדינות מציעה סרלואי אוטוביוגרפיה אישית שהיא, איך לא, פוליטית, ודנה במרחב סביבה, על כל היבטיו, מתוך גופה וקולה האישיים והייחודיים. מבעד לעדשות הכפולות הללו היא מתבוננת בעולמות עשירים ומגוונים, ומנהלת דיאלוג עם מנעד רחב של הוגים והוגות – מהרב קוק ועד וירג'יניה וולף, מנעמי וולף ועד ליקוטי מוהר"ן.סרלואי מעניקה לנו נקודת מבט ייחודית וחדה על משקל עודף והמאבק המתיש והאינסופי בו; על טהרת המשפחה ועל איסור נגיעה; על אהבת התורה ועל הדרת נשים; על מחזור הווסת ועל הגוף הנשי; על גוף ומלחמה, על רצח רבין ועל הגדרה עצמית; ועל כל הנשים שהיא: אֵם, רעיה, כותבת ומשוררת.
כנרת, זמורה דביר בע"מ
מאת: יפתח גיא
תיאור: מלבנון בשאלה הוא מסמך כן ואותנטי, המתאר את הלחימה המדשדשת ברצועת הביטחון בדרום־לבנון של שנות ה־90, לצד התהליכים הפנימיים שעבר המחבר מול הקריאה הנוקבת של נשות ארגון "ארבע אמהות, לצאת בשלום מלבנון". בפתיחות וברגישות מוביל המחבר את הקוראים אחריו למסע של שינוי והתפתחות, מסע שבמהלכו הפכו הנשים המוחות מיריבות מרות לגיבורות, המתייצבות מול המוסכמות הצבאיות והמדיניות של זמנן.
זהו ספר מעורר השראה על מנהיגות, על מחשבה צלולה וביקורתית ועל אחריות. הוא מיועד למפקדים ולמפקדות, למחנכים ולמחנכות, ולכל השואלים את עצמם שאלות על תפקידם כאזרחים בחברה דמוקרטית. תובנותיו פוקחות עיניים, ומהדהדות בעוצמה לאירועי ימים אלה.
כנרת, זמורה דביר בע"מ
מאת: אורי קראוסהר, טל משגב
תיאור: בכל יום בשש בבוקר מתחלפות המשמרות במשטרת ישראל ובמשמר הגבול. כמו בכל משמרת בשבת ובחג, כך גם ב־7 באוקטובר 2023, בעלות השחר של שמחת תורה, שררה אווירה של רוגע. במחוז הדרומי סיירו רק ניידות בודדות.
בשעה 6:29 החל ירי רקטות מרצועת עזה. הדיווחים שהצטברו על חדירת מחבלים הבהירו שהפעם זה אחרת. שנמצאים במלחמה. מלחמה על החיים. מלחמה על הבית. הרחובות שעד לפני רגע היו מרחב חיי היומיום נהפכו לשדה קרב.
באותו בוקר חזרו לוחמי משמר הגבול אל תפקידם ההיסטורי: הגנה על יישובים ועל אזרחים בקרבת הגבול. מלוחמי הימ"מ המיומנים ועד לשוטרים הקהילתיים – כולם אחזו בנשק והגיעו אל זירות הקרב המדממות. הם חוו אימה והפגינו גבורה. הגנו על אזרחים וחיסלו מחבלים. חילצו והצילו, וגם נפגעו ושילמו בחייהם. לחיים ולא למוות מביא את סיפוריהם.
לחיים ולא למוות הוא עיבוד עלילתי יוצא דופן למחקר התיעודי המקיף של יחידת ההיסטוריה והמחקר של משמר הגבול על אירועי שבעה באוקטובר. זהו ספר שנקרא בנשימה עצורה.
כנרת, זמורה דביר בע"מ
מאת: שגיא אלבז
תיאור: בתום יותר משבעה עשורים של חיים משותפים חייבים להודות בצער: נכשלנו.
המאמץ לכונן לאום ישראלי אחד לא עלה יפה. החברה הישראלית מחולקת לחמישה שבטים (חילונים, מסורתיים, דתיים־לאומיים, חרדים וערבים) בעלי ערכים סותרים ואורח חיים שונה ולעיתים מנוגד, ועומדת לפני התפרקות מוחלטת.
לפני שלושת־אלפים שנה הביאו שסעים מהסוג הזה לפיצול ממלכת בית דוד לשתי מדינות: יהודה וישראל. כיום פיצול גיאוגרפי כזה אינו אפשרי, אבל יש פתרון אחר, וייתכן שהוא הרבה פחות קשה לביצוע מכפי שהדבר נראה במבט ראשון.
בספרו מעורר המחשבה יציאת חירום עוקב ד"ר שגיא אלבז אחרי התפוררות החברה הישראלית, מנתח את החולָיים של מדינת ישראל ומציע להם פתרון: הפיכת ישראל לפדרציה, תוך חלוקתה לערי־מדינה או מחוזות אוטונומיים על בסיס הזהות הערכית של תושביהם. בספרו מראה אלבז כי פתרון כזה הוא המתכון היחיד לריפויה של החברה הישראלית, רגע לפני שהיא מידרדרת למלחמת אזרחים תרבותית, ואולי אפילו למשבר חמור מזה; וכפי שהספר מראה, זהו גם פתרון שכל השבטים בישראל עשויים להרוויח ממנו.
כנרת, זמורה דביר בע"מ
מאת: שבתי טבת
תיאור: חשופים בצריח הוא סיפור עובדתי ראשון מסוגו בספרות העברית, שנושאו מלחמות הטנקים במלחמת ששת הימים, על רקע התפתחות חיל השריון. הטנק הוכיח את עליונותו במלחמת ששת הימים, אולם גיבושו היה רצוף מאבקים ומאוויים. אלה שזורים כאן בעלילה אחת, המתארת סיפור אנושי על לבטיהם, משבריהם, קשייהם וגבורתם של אנשי השריון. נקודת השיא בעלילת הספר היא קרבות הטנקים בסיני וברמת הגולן. קרב הטנקים בסיני היה מהגדולים בעולם, ודומים לו בסדר גודל רק הקרבות בחזית הרוסית־גרמנית במלחמת העולם השנייה. לראשונה מתוארים לפרטיהם קרבות ההבקעה של טנקים וקרבות שריון בשריון. במשך שישה חודשים, לאחר מלחמת ששת הימים, אסף שבתי טבת את החומר לספרו, שאותו כתב כרומן עובדתי, המציין שמות ומאורעות אמיתיים. נושא העלילה הוא מלחמת הקיום של ישראל, המעצבת את אופיים ונוהגם של חייליה, על רקע המאבק של חיל טכני המוני לקיים תחזוקה נכונה, לנצל את הטנק במלוא כושרו ולתבוע משמעת של מילוי פקודה באשר היא פקודה. הצילומים בספר נעשו בשדה הקרב על־ידי לוחמים וצלמים שנלוו לכוחות.
כנרת, זמורה דביר בע"מ
מאת: דרור חטר-ישי
תיאור: לאחר יובל שנים בשליחות המקצוע, מתוכן שמונה שנים כראש לשכת עורכי הדין ובחלקן גם חבר בוועדה למינוי שופטים, עורך הדין דרור חׄטר-ישי מאפשר לנו בספרו הכח ממכר הצצה נדירה אל מאחורי הקלעים של עולם המשפט.
הוא מספר על תפירת תיקים פליליים לשר בממשלה; לתא"ל בצה"ל; לאזרחים מהשורה; על תפירת פרשיות שוחד כספי לראשי רשויות; על הרוצח אשר מתהלך חופשי; על מפקח טיסה שהציל מטוס נוסעים מהתרסקות אך נענש על כך; על פגמים בעבודת הוועדה למינוי שופטים. עשרות סיפורים מרתקים שחושפים איך נראה מבפנים המאבק על עקרונות המשפט.
בהיותו ראש לשכת עורכי הדין, לפני חצי יובל שנים, היה חטר-ישי עקבי בביקורתו כלפי "המהפכה החוקתית", פרי שיתוף הפעולה בין נשיא בית המשפט העליון ושר המשפטים.
הוא צפה את ההשפעות החמורות על אופייה של המדינה. הוא חשף את הסכנה המאיימת על החוק והסדר, כמו גם על הדמוקרטיה, כאשר שופטים פועלים לפי אג'נדות אישיות במקום לפי החוק והעובדות.
אותה עת היה חטר-ישי קול קורא באפילה. אך המציאות שהוא חזה – מתגשמת. על דבקותו שילם מחיר אישי כבד כאשר מערכת המשפט ניסתה לסלקו מכהונתו. אבל גם אם הוא הסיר בינתיים את הגלימה נדמה כי לא הסיר את הכפפות.
חד, חריף ונוקב הוא חושף עוולות ועיוותי דין שהיה עד להם. בספרו הכח ממכר מתווה חטר-ישי את הדרכים הראויות לשמור על הדמוקרטיה ועל מערכת משפט עצמאית הממלאת את תפקידה.
כנרת, זמורה דביר בע"מ
מאת: בנימין יסעור
תיאור: החל מראשית דרכה ביקשה התנועה הקיבוצית לעצב אורח חיים אלטרנטיבי לאורח החיים העירוני־בורגני. השאיפה ליצירת אדם חדש, עולם חדש, חברה חדשה קיבלה ביטוי בכל מקום ואתר בחיי היחיד והיחד. כשם שדובר על חינוך אחר, על תרבות אחרת ועל חברה אחרת, כך גם דובר על תכנון אחר, על מרחב ציבורי ופרטי אחר, על הצורך לתרגם את חזון המהפכה הקיבוצית לשפת בטון ומלט (ראו עמ‘ 80).
ברגישות ובתבונה משרטט בנימין יסעור (בנג'ילה) את סיפורה של המחלקה הטכנית של הקיבוץ הארצי. במובן מסוים, ניתן לראות בתהליכי השינוי בתכנון הפריסה המרחבית בקיבוץ מעין צילום רנטגן המיטיב להציג תהליכים ותמורות בעיצוב הזהות הקיבוצית לאורך ציר הזמן.
סיפורה של המחלקה הטכנית של הקיבוץ הארצי הוא מעין מיקרוקוס־מוס שדרכו ניתן להבין את סיפורה של התנועה הקיבוצית. יסעור עומד על המתח בין היחיד ליחד, בין תכנון הספירה הציבורית לתכנון המרחב הפרטי, בין השפה האידיאולוגית לשפת המאוויים הפרטיים. המתח בין מסורת אירופית לבין השתלבות במרחב הארץ־ישראלי, המתח שבין תכנון מלמעלה לתכנון מלמטה, המתח בין החלום למציאות, בין הרצוי לאפשרי, בין השאיפות הרוחניות למגבלות החומריות.
קרל מרקס היטיב לעמוד על יחסי הגומלין שבין התשתית לבניין־העל, המתח שבין ממלכת הרוח לממלכת החומר. סיפור המחלקה הטכנית של הקיבוץ הארצי יכול לשמש מקרה בוחן מייצג לניסיון המאתגר והסיזיפי של תנועות אידיאולוגיות ליצור חיבור בין רעיון למעשה, בין אידיאולוגיה לפרקטיקה, בין עולם המילים לעולם המעשים והמבנים.
כותב הספר הוא גם החוקר וגם (לעיתים) מושא המחקר. יסעור עבד במחלקה הטכנית וגם ניהל אותה, וספר זה משלב מבט מבפנים של אדם שהיה במרכז העשייה, עם מבט מבחוץ של חוקר המבקש להציג מבט רטרוספקטיבי, הן על ההצלחות והן על הכישלונות של המחלקה, שתרמה תרומה משמעותית לעיצוב המרחב הקיבוצי.
האדם אינו אלא תבנית נוף מולדתו, כתב טשרניחובסקי. אם נשאל לרגע שורה זו, נוכל לומר שספר זה ממחיש לנו כיצד הקיבוץ הוא במובן מסוים גם תבנית נוף תכנונו.
יד יערי
מאת: דן בן-עמוס
תיאור: מהם המונחים המרכיבים יצירת פולקלור? אילו קשרים מתקיימים בין פולקלור לתרבות בכללותה? כיצד משתלב פולקלור יהודי בחקר מדעי היהדות? אילו בדיחות פולקלור הסעירו את ישראל בשנותיה הראשונות של המדינה ואילו אפוסים מרכיבים את התרבות העממית בבֶּנין שבדרום־מערב ניגריה?
תשעת המאמרים המקובצים בתקשורת במסורת: מאמרים בפולקלור נכתבו, כל אחד בשעתו, במשך חמישים השנים האחרונות, בידי חוקר הפולקלור דן בן־עמוס (2023-1934). לכאורה, נושאיהם מגוּונים ומרוחקים זה מזה, אבל מגמתם אחת: להסיר מהפולקלור את המעטה האידיאולוגי שהרומנטיקה כפתה עליו ולהאיר את המציאות התרבותית־החברתית שבה הוא מתקיים.
בכתיבה המשלבת תיאוריה ודוגמאות אמפיריות, הלקוחות מתרבויות שונות זו מזו, מבקש בן־עמוס לבאר ולהמחיש את המונח "פולקלור" ואת סוּגֹותיו הספרותיות, ולבחון סוגיות קונקרטיות בפולקלור יהודי, הומור בפולקלור ופולקלור אפריקאי.
הקיבוץ המאוחד
מאת: ערן אלדר
תיאור: איך התמודדה מפלגת העבודה – המערך דאז – עם אובדן השלטון וההגמוניה בבחירות של מאי 1977? האם עשו מנהיגיה חשבון נפש אמיתי והתוו חזון לעתיד? איך התייחסו לטענות בנוגע לקיפוח המזרחים וליחס פטרוני כלפיהם, והאם הזניחו את ציבור המצביעים הטבעי של המפלגה – בני מעמד הפועלים? האם התעלו לגודל השעה לנוכח חתימה על הסכם השלום בין ישראל למצרים, והאומנם נטמנו אז הזרעים לשסע פוליטי-תרבותי בישראל ולשקיעתה של מפלגת העבודה? בשאלות אלו ואחרות עוסק ספרו של ערן אלדר - אחרי 77', המושתת על מבט מקרוב באירועי התקופה ועל הקשבה להדיהם הנסתרים והגלויים.
ב-1977, אחרי שהמערך איבד לראשונה את שלטונו לטובת הליכוד, החלה להתלהט המלחמה הפנים-ישראלית בין גוש השמאל לגוש הימין, בין שתי תרבויות פוליטיות ובין שני ציבורים – הליברלי והמסורתי – עד שהיו שהזהירו כבר אז ממלחמת אחים. אלדר מתחקה אחרי האירועים דרך מסמכי ארכיון רבים הנחשפים כאן לראשונה ודרך עיתונות התקופה, ומרכיב מהם תמונה מרתקת של רגע מכונן בפוליטיקה ובהיסטוריה הישראליות.
הקיבוץ המאוחד
מאת: חגית הלפרין
תיאור: מעטים זוכרים את מועדוני התרבות ששגשגו בישראל בראשיתה, אולם הם היו בזמנם מרכזי יצירה חשובים. עוד לפני קום המדינה, ובשנותיה הראשונות, קמו מועדונים כמו "המועדון לתרבות מתקדמת" (לימים "צוותא"), "מִלוא", "בארי", "בוסתן", "יחדיו" ו"מדורה" – מוקדי תרבות שוקקים שחבריהם היו סופרים, אמנים, אנשי רוח, והתארחו בהם אישי ציבור וראשי ממשלה. לימים נזנחו ונשכחו, אך תרומתם לעיצוב תרבות ישראלית מקורית הייתה משמעותית.
ספרה החדש של חגית הלפרין, פרי מחקר מקיף וראשוני, מתחקה אחר סיפורם של אותם מועדונים – סיפור שהחל בחזון אוטופי מרגש והסתיים לא אחת בשברון לב. הוא מאיר את הקשרים הסבוכים בין תרבות לפוליטיקה, ואת המאבקים בין ראשי מפלגות הפועלים ליוצרים שנאבקו על עצמאותם הרוחנית. סיפורם משורטט על רקע התמורות הפוליטיות והחברתיות שעיצבו את פני המדינה.
בין הדמויות המרכזיות בספר: המשורר אברהם שלונסקי, שהקים את "המועדון לתרבות מתקדמת" (צוותא) מטעם מפ"ם, והסופרים יעקב הורוביץ וישראל כהן, מקימי "מִלוא" (בחסות מפא"י). הספר חושף את העשייה התרבותית, המתחים, התקוות והפשרות שעיצבו את התרבות הישראלית בראשיתה – תקופה שבה חלמו חלומות גדולים, והצליחו להגשימם, ולוּ חלקית.
רסלינג
מאת: סילביה ביז'אוי
תיאור: לפני כשני עשורים החלה בתנועה הקיבוצית פעילות בעלת אופי של "יציאה מן הגדר" אל ריכוזי האוכלוסייה שהתהוו בשכנותם המיידית של הקיבוצים. חברים מספר, ביוזמתם הם ובאורח ספוראדי, יצאו אל עיירות פיתוח סמוכות ופתחו בפעילות קהילתית בין בני נוער ומבוגרים כאחד. היוצאים מחצר קיבוצם הונעו על ידי הרגשת אי נחת אישית שנבעה מהיותם חברים ביישובים מבוססים, יחסית, בעוד שכניהם בעיירות הפיתוח עדיין נאבקים עם קשיי קליטה והסתגלות ועם קשיי פרנסה יום יומיים. העובדה שהקיבוץ איבד ממעמדו המרכזי בחברה הישראלית ונדחף, על ערכיו ועקרונותיו, מן המרכז הסמלי והערכי אל הפריפריה, כמעט לא היוותה באותה עת גורם שהניע לפעילות.
נכון שמרבית הקיבוצים מצויים מבחינה גיאוגרפית בפריפריה, אך הדבר נעשה מרצונם ובתוקף השליחות ההתיישבותית והביטחונית שנטלו על עצמם. לעומת זאת, בשכנותם מצויים אנשים שבאו אל הפריפריה לא מתוך בחירה והכרה, אלא מכוח "גזירת" פיזור האוכלוסייה - הצו הלאומי שהוטל בעיקרו על העולים החדשים. בין שתי אוכלוסיות אלה כמעט ולא נוצר מגע חברתי במשך השנים, וככל שנוצרו קשרים היו אלה בעיקרם קשרי עובדים מעבידים. במצב זה טמון קונפליקט רדום, אך בלתי נמנע; סכנה פוטנציאלית זו היא שהביאה לאימוצה של פעולת המתנדבים הראשונים על ידי התנועה הקיבוצית, למיסודה במסגרות תנועתיות ולאחר מכן גם במסגרות הסתדרותיות. מזה עשור וחצי משקיעה התנועה הקיבוצית משאבים רבים (הן בכוח אדם והן בממון) במסגרות השונות והכפולות לעתים של מעורבות (ולאחר מכן של שילוב) בעיירות הפיתוח.
שותפים אנו לחרדתה של החוקרת נוכח ירידת משקלו של הקיבוץ בחברה הישראלית ודחיקתו לשוליה. חוששים אנו מפני הסתגרות מרצון בחצר הקיבוץ "עד יעבור זעם". לפי מיטב הכרתנו, החזרת הקיבוץ, חרף מצוקותיו וקשייו, אל מוקדי העשייה, ההשפעה וההכוונה - הכרחית לישראל; בה במידה חיוני הדבר להמשך קיומו של הקיבוץ, לבל יירשם בספרי ההיסטוריה כאפיזודה חולפת שיפה הייתה לזמנה בלבד.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: גילה אדר, חנה לואיס
תיאור: לאחר הצגת התמונה הכללית של פעילות הנשים, נבחן את המאפיינים הדמוגרפיים של קבוצת הפעילות. במרכז הדיון תעמוד השאלה, האם הנשים הפעילות מחפשות בפעילות הציבורית פיצוי על חסר שקיים אצלן בתחום מילוי התפקידים המשפחתיים. או שעולמן רחב דיו כדי לכלול גם את תחום התפקידים הציבוריים. לשם קבלת תשובה על שאלה זו, נערוך השוואה בין קבוצת הנשים הפעילות לבין כלל הנשים בתנועה הקיבוצית, על פי המשתנים הבאים: גיל, מצב משפחתי, מספר ילדים, ארץ מוצא ומקום עבודה קבוע. לאחר הצגת המאפיינים הדמוגרפיים של קבוצת הפעילות נבחן את פיזורן של הפעילות בתפקידים השונים, וננסה לעמוד על השינויים שחלו בהתפלגות תחומי הפעילות על ידי השוואת ממצאיהם של כהן ולשם עם מחקרו של יוסף שפר ועם מחקרם של מנחם רוזנר ואחרים.
תשומת לב מיוחדת תוקדש למקומן של הנשים במזכירויות הקיבוצים ולתחומי העבודה מתוכם יצאו לפעילות. כמו כן ננסה לקשור את מאפייני פעילות הנשים עם מאפיינים מבניים של הקיבוצים: גודל הקיבוץ והפרופורציה בין ילדים לבין אוכלוסיה בוגרת. אחרי כן נעמוד על ההבדלים בין הקיבוצים בהם פעילות הנשים גבוהה יותר לבין אלה שבהם היא נמוכה. נבחן אם קיים קשר בין עמדות נושאי התפקידים כלפי פעילות הנשים למידת פעילותן, ואם מבנה המזכירות קשור למידת הפעילות של הנשים ולתחומי פעילותן. נעסוק גם בהבדלים בין התנועות הקיבוציות, בהנחה שהן נבדלות במחויבותן האידיאולוגית לשוויון הנשים, ובהדגשת החשיבות שהן מייחסות למילוי תפקידים בבית ובמשפחה לעומת תפקידים חברתיים כלליים. ננסה לענות על השאלה, האם ההבדלים הקיימים בין התנועות השונות במידת הפעילות ובתחומי הפעילות של הנשים, תואמים את מקום התנועות על רצף המחויבות האידיאולוגית, ובמיוחד על רצף המשפחתיות. על הרצף הזה הקיבוץ הדתי הוא המשפחתי ביותר; אחריו איחוד הקבוצות והקיבוצים; לאחר מכן הקיבוץ המאוחד ולבסוף הקיבוץ הארצי.
הפרק האחרון יביא את תשובות מזכירי הקיבוצים לשאלה, האם אפשר לעשות להרחבת פעילותן של הנשים, הן מבחינת מספר הפעילויות והן מבחינת היקף התפקידים.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: דן בר-און, אמתי ניב
תיאור: ספר זה הוא פרי עבודת מחקר שארך כשבע וחצי שנים. בשלב הראשון (1979-1981), נפגשנו תחילה קבוצה של חמישה חברים ממרכז ההפעלה שבתק"מ והחלטנו לדון על המפעלים האזוריים, ממפגשים אלו התפתח הסקר המוצג בפרק השני בשער השני. בשלב השני (1983-1984) הוזמנו על ידי יד טבנקין להמשיך את הסקר, יחד עם מנחם טופל שגויס למטרה זאת.
באותו שלב כבר הגדרנו את הנושא שאנו עוסקים בו, כהתמודדות הקיבוץ עם בעיית הגודל (או הקוטן), התמודדות שהיא פרי המתח בין שמירת הייחודיות מחד, ועמידה בתנאי תחרות בסביבה משתנה מאידך. לאחר השלמת שלב שני בסקר על המפעלים האזוריים, החלטנו לבחון את בעיית הגודל בשלושה מגזרים נוספים: דן בראון לקח על עצמו לבחון זאת בתחום שירותי הרווחה (שער שני, פרק שלישי); אמיתי ניב במגזר התיעוש, במיוחד במעבר לדור השלישי של התעשיה (שער שני, פרק רביעי), ויובל דרור בתחום החינוך (שער שני, פרק ראשון). הסקרים הנוספים בוצעו במהלך השנים 1984-1986. סדר הפרקים בשער זה משקף את הרצף ההיסטורי, ולא את סדר עריכת הסקרים.
בשער השלישי אנו מנסים לברר אם יש קווים משותפים להתמודדות עם שאלת הגודל בתחומים השונים: החברתי, החינוכי החקלאי, והתעשייתי. אנו מוצאים דמיון בין שלושת התחומים הראשונים: יש בשלושתם חוסר הכרעה בין שתי גישות חד כיווניות בין הגישה הערכית, הקיבוצית-מסורתית, לבין גישה המדעית-פוזיטיביסטית, שבאה בדרך כלל לתקן את הליקויים שנתגלו בקודמתה. אי הכרעה זאת איננה אפשרית בנושא הרביעי: שם דרוש שינוי פרדיגמאטי לתפישה מערכתית כוללת כדי להתמודד עם דילמת הגודל בהחדרת תעשיה מתוחכמת לקיבוץ.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: אורי ברנר
תיאור: בסיכום חיבורנו זה נוכל לקבוע בהחלטיות, כי אין שחר לכל הגירסאות של אישים ועתונאים, שכתבו בוואריאציות שונות את הנוסח נטול היסוד כאילו מפ"ם ולחילופין אחדות העבודה במפ"ם, הקיבוץ המאוחד, טבנקין וחבריו, הורתה לחבריה המפקדים לעזוב את צה''ל אחרי פירוק מטה הפלמ''ח ב1948 - ולחילופין: אחרי מלחמת העצמאות, אחרי פירוק שלוש חטיבות הפלמ"ח ב1949. הוראה כזו לא ניתנה מעולם בשום זמן, אפילו לא בשלהי 1949, אחרי הדחתו של יגאל אלון. היא לא יכלה להינתן כיון שמפ"ם, על כל מרכיביה וחלקיה, חייבה מפורשות את הישארות המפקדים בצבא. מהתבטאויות ראשי הקיבוץ המאוחד והקיבוץ הארצי בדיוני מפ"ם ובמועצות ועידות של התנועות בשנים 1949-1950, אנו למדים שזו היתה גם עמדתן שלהן.
מהמחקר שלנו עולה בבירור, כי שגו האומרים: מפקדי הפלמ"ח פעלו לפי הסיסמה או ההכרה: "בצבא זה לא נשרת". גם אין זה נכון כי הנהגת מפ"ם כולה האמינה כי "בלעדינו לא תוכלו", לאמור כי צה"ל לא יוכל להתקיים כיאות ולמלא תפקידיו בלי שיתופם של המפקדים חברי מפ"ם, שהיו בין טובי הלוחמים במלחמת השחרור. אם נשמעו באותם הימים מפי דוברי מפ"ם דברים דומים לסיסמה זו אך בוודאי לא בניסוח כזה, היתה כוונתם: בלעדי מפקדים אלה לא יוכל לקום צבא נאמן לערכים החברתיים והבטחוניים שגם מפא"י, מפלגת השלטון, שואפת להגשמתם. כוונת הדברים היתה לבטא השקפתה היסודית של מפ''ם המאוחדת דאז לגבי מכלול הבעיות שהמדינה הצעירה ניצבה לפניהן. אך גם אין אמת בסברה הרווחת: "עזיבת מפקדי הפלמ"ח היתה המונית". רבים ממפקדי הפלמ''ח המשיכו בשירותם בצה"ל, התמידו בו ובחלקם הגיעו לצמרת הפיקוד.
המסקנה ההגיונית היתה, כי שר הביטחון מסלק בשיטתיות מהצבא את כל מי שעשוי להימנות על החולקים על דעתו ועל תפיסתו בדבר בניין הצבא. ברור כי מרבית המפקדים הצעירים, שראו מלכתחילה בשירותם הצבאי שליחות חברתית ובטחונית ולא מקצוע ודרך לחיים, העדיפו בתנאים אלה לפרוש מהצבא מרצונם, בטרם תיחסם בפניהם בפועל הדרך לקידום ולהגשמה עצמית בצה"ל.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: דב שנער
תיאור: בחוברת זו התבקשנו לעמוד על ממדי חדירתו של המדיום החדש (הטלויזיה), האלקטרוני-חזותי, אל חצר הקיבוץ, על מידת השפעתו ועל אופני הפעלתו, משמע - עד כמה הוא ממלא תפקיד של נושא מסריה של חברה קיבוצית.
על כך ימצא המתעניין נתונים בגוף העבודה ובנספחיה, וביתר פירוט בחוברת המסכמת סקר משותף שנערך על ידי "יד טבנקין", המכון לחקר הקיבוץ באוניברסיטת חיפה ומחלקת ההסברה והתקשורת של ברית התנועה הקיבוצית.
אולם לא די בתיאור המצב הקיים ובניתוחו. ראינו מחובתנו להציג בפני מקבלי ההחלטות ברמה התנועתית כבפני החברים בקיבוציהם – דרכים שונות להפעלת מערכות טלויזיה (וידיאו) בקיבוץ.
המחקר מצביע על כמה אפשרויות פיתוח של הפקות קיבוציות ברמה הארצית-תנועתית, האזורית והמקומית. הוא שם את הדגש על דגם של טלויזיה קהילתית, דגם שיש בו הבטחת שירות לצרכים קיבוציים מובהקים ברמת הכלל כברמת הפרט. על הטלויזיה הקיבוצים להוות אמצעי תקשורת דמוקרטי, המקיים ערוץ פתוח לשני הכיוונים, ולהימנע מדפוס הפעלה של הנחת המסר "מגבוה", מהמרכז התנועתי או מייסדי הקהילה היחידה. אין חבר קיבוץ אמור להיות צופה פאסיבי, חשוף בכורסתו לדבר "חכמי ההלכה והמעשה", שלעיתים הם נבחרים ובמקרים לא מעטים הינם ממונים מטעם עצמם.
בשולי המחקר מובאים כנספחות דברים שהושמעו ביום עיון, שנערך מטעם "יד טבנקין" בעקבות פרסום דו"ח הביניים של המחקר. בחרנו להביא את הדברים שהתמקדו בצד העקרוני והערכי של הפעלת הטלויזיה בקהילה הקיבוצית.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: סטנלי מרון
תיאור:  לימים נוצר ויכוח בין שתי עמדות יסוד בקשר לייעוד הקיבוץ. מצד אחד נטען, שהקיבוץ משמש, בצורה יעילה ומהירה ביותר, מכשיר לקידום המטרה הציונית של יישוב הארץ. מצד אחר נאמר, שהקיבוץ מגלם בתוכו מהפכה חשובה בפני עצמה ובשאיפותיו החברתיות והכלכליות הקיבוץ שייך למהפכה הסוציאליסטית העולמית על גווניה השונים. הוקמו תנועות נוער בחו"ל ובארץ, שבהן עיצבו רעיונות ציוניים וסוציאליסטיים את תודעתם של בני הנוער במגמה להביאם להגשמה אישית בחיי קיבוץ.
הצעד הראשון בקביעת תפישה רעיונית נכונה לזמננו ולדור הבא חייבת להיות חקר ההוויה לאשורה. לאחר מכן צריכה לבוא הפקת הלקחים הדרושים לגבי עיצוב שינויים בה.
בחוברת זאת מוגש נסיון של מיפוי המציאות החברתית בקיבוצים של היום כבסיס לקביעת היעדים הרצויים בעתיד. אין בזה שום יומרה לתיאור כולל. המציאות הקיבוצית רבגונית מדי, וניתנת להבנה רק לפי היבטים שונים ומשתנים. כוונת החוברת הזאת להעמיד בפני הקורא נתונים על מספר תהליכים חברתיים מרכזיים, לבחון את התפתחותם בקווים כלליים, ולנסות להעריך את האפשרויות הגלומות בהם להמשך.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: דן שיפטן
תיאור: את היחסים בין השושלת ההאשמית בירדן לבין התנועה הלאומית הפלסטינית מאפיינים, זה כיובל שנים, חשדנות, איבה ומאבק. ביסוד כל אלה התחרות ביניהן על השלטון באוכלוסיה הערבית של פלשתינה המנדטורית, שמשני עברי נהר הירדן.
במאבק זה זכה המוקד ההאשמי להצלחתו הגדולה בשנים 1948-1950, עם השתלטות צבאותיו של המלך עבדאללה על הר שכם והר חברון וסיפוח "הגדה המערבית" לעבר הירדן. הישג זה התמיד עד מלחמת ששת הימים.
בעקבות המלחמה זכה הגילוי החדש של הלאומיות הפלסטינית "ארגון השחרור הפלסטיני" לתנופה חסרת תקדים. הוא צבר כוח רב, קרא תיגר על תביעתה של ירדן לגדה המערבית ואף ערער על מעמדו של המשטר ההאשמי מעבר לירדן מזרחה.
המלך ותומכיו הצליחו להדוף את הסכנה מן הגדה המזרחית (ב"ספטמבר השחור" 1970). מאידך, מעמדה של ירדן בגדה המערבית נפגע קשה, כאשר הכיר העולם הערבי (בוועידת הפיסגה ברבאט, באוקטובר 1974 ) באש"פ כנציג החוקי הבלעדי של העם הפלסטיני. הכרה זו, סללה את הדרך לתנופה מרשימה במעמדו של אש"פ בקרב מדינות העולם. הצלחותיו בזירה הבינערבית והעולמית, ביססו את מעמדו של אש"פ בקרב הציבור הפלסטיני והעניקו לו דומיננטיות כמייצגם.
ירדן לא השלימה עם נישולה מייצוג הפלסטינים ומן התביעה לגדה המערבית. עם זאת, היא נאלצה להרכין ראש במשך קרוב לעשור שנים ולהמתין לשינוי בתנאים, שיאפשר לה לשוב אל הזירה שממנה גורשה בבושת פנים. המשטר ההאשמי והממסד הירדני-פלסטיני בעמאן, לא היו יכולים להשלים עם נישול כזה. משמעותה של ההסתלקות מן התקוה לייצג את הפלסטינים היתה, לטווח ארוך, גם השלמה עם אובדן בסים הכוח בגדה המזרחית, ולא רק השלמה עם תבוסה פוליטית בגדה המערבית. בעמאן הבינו היטב, כי אם אש"פ אכן מייצג את הפלסטינים כולם, הרי הוא שולל מן המשטר הירדני את ייצוג רוב האוכלוסיה גם בגדה המזרחית ומערער על אושיות קיומה של הממלכה הירדנית ההאשמית.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: אופיר וינטר
תיאור: החל ממסעו הדרמטי של אנואר אל-סאדאת לירושלים ב-1977 ועד ההכרזה המפתיעה על הסכמי אברהם ב-2020, משטרים ערביים שפנו לשלום עם ישראל ניצבו בפני אתגר קשה – מתן לגיטימיות ציבורית למדיניות מהפכנית השנויה במחלוקת עמוקה.
דרך ניתוח של אלפי פסקי הלכה, דרשות, חיבורים הלכתיים, ראיונות, מאמרים פובליציסטיים, שירים ובולי דואר, הספר בוחן את המערכות הרעיוניות שניהלו ההנהגות הפוליטיות והדתיות של מצרים, ירדן ואיחוד האמירויות במטרה להקנות הכשר דתי-אסלאמי להסכמי השלום והנורמליזציה עם ישראל.
ממצאי המחקר מדגימים כי אנשי דת גוזרים ממקורות האסלאם פרשנויות שונות – מתחרות ולעיתים הפוכות זו מזו – בשאלות הנוגעות לשלום עם ישראל, בהתאם לצרכים המשתנים של גורמי כוח פוליטיים והלכתיים. ל"אסלאם", מתברר, אין עמדה בשאלות פוליטיות; לפרשניו יש. הפולמוס סביב השלום עם ישראל מתגלה כחלק מהמאבק הרחב יותר בין המשטרים הערביים והממסדים הדתיים הכפופים להם לבין תנועות אופוזיציה אסלאמיסטיות ואחרות.
המכון למחקרי בטחון לאומי
מאת: שגיא אלבז
תיאור: גיליון 4 של כתב העת מחשבה (דצמבר 2024) מוקדש לנושא מנהיגות. בפתח הגיליון מציג פרופ׳ אבנר בן־זקן את המתח בין מוסדות בחברה לבין עליית המנהיג הפופוליסט, על רקע תקופה של טלטלה וחוסר יציבות. הוא ממקם את הדיון בין אידאל “המלך־הפילוסוף” של אפלטון לבין הדגש האריסטוטלי על שלטון חוק ומנגנוני איזונים ובלמים. בהמשך מופיעות מסות שמנסות לפצח מהי מנהיגות במצבי משבר—בין היתר מאמר של אהוד ברק על היחסים בין מנהיגים למציאות היסטורית משתנה. במאמר “כריזמה הפוכה” פרופ׳ אווה אילוז בוחנת איך מנהיגים יכולים לצבור תמיכה ציבורית גם כשחסרונותיהם גלויים לעין. פרופ׳ מיכה פופר עוסק ב“כמיהה למנהיג גדול” ובמחירים של ריכוז תקווה ציבורית בדמות יחידה. פרופ׳ מוחמד ותד מנתח מנהיגות בעידן של פופוליזם דיגיטלי, ואיך הזירה המקוונת משנה את כללי המשחק הפוליטי.
מאת: אלי אברהם
תיאור: מדוע הפכה ישראל למוקד של התקשורת הבין־לאומית וזוכה לתדמית שלילית, למרות מאבקה הצודק? הספר בוחן את הסיבות לכך שישראל מוצגת בתקשורת העולמית כמדינה תוקפנית, שמבצעת פעולות צבאיות לא מוצדקות, הורגת בכוונה ילדים ואזרחים פלסטינים ופעולותיה מאופיינות במוסר לקוי. הפלסטינים מוצגים כקורבן נצחי, שאינו אחראי למעשיו, תוך טשטוש והלבנת המהות הטרוריסטית של פעולותיהם.
באמצעות ניתוח הסיקור התקשורתי, מקורות המידע, מוסדות התקשורת, ארגונים בינלאומיים והסביבה הפוליטית־התרבותית – נחשפת לראשונה ההטייה המובנית של מערכות התקשורת הבין־לאומית שמובילה לסיקור מעוות וחד־צדדי. הספר עוסק גם בזיקה בין דפוסי הסיקור של ישראל לעלייה באנטישמיות וחושף את המחיר הכבד של כישלון ההסברה הישראלית לעומת יחסי הציבור הפלסטיניים. הספר מציע גם דרכי פעולה ואסטרטגיות לשיפור מערך ההסברה הישראלית למען שינוי תדמיתה של מדינת ישראל.
כרמל
מאת: חיה יצחקי, מאיר חובב, אורלי דביר
תיאור: הדרכה בעבודה סוציאלית בישראל הוא הספר הראשון המשלב בין גישות תאורטיות, לבין גישות יישומיות בהדרכה, ומציע נקודות מבט מגוונות על הגדרת ההדרכה ומטרותיה, חשיבותה, השפעותיה, משמעותה ותרומתה לפיתוח המקצוע של עבודה סוציאלית בכלל ושל העובדים הסוציאליים בפרט.
כרמל
הצג עוד תוצאות