נמצאו 3731 ספרים בקטגוריה
לכל הספרייה
מאת: יערה אלעזרי-שבדרון
תיאור: הוראת המוזיקה נמצאת בתהליכי עיצוב ופיתוח בישראל ובעולם. מדינות שונות בוחנות את שילוב תחום הדעת בתוכנית הלימודים הלאומית ומבקשות לעדכן אותו. כיום קיימים דגמים להוראת מוזיקה שבהם כל התלמידים נחשפים לחינוך מוזיקלי: האזנה ליצירות, שירה ונגינה וכן פעילות מוזיקלית יצירתית. נוסף על כך בעשרים השנים האחרונות הוקמו פרויקטים מיוחדים רבים, הפועלים בתוך מסגרת בית הספר או אחריה, ומקדמים את החינוך המוזיקלי, ובמיוחד את הוראת הנגינה. בימים אלו בוחנים במשרד החינוך עדכון אפשרי של תוכנית הלימודים במוזיקה. לצורך זה פנו לשכת המדען והמזכירות הפדגוגית במשרד החינוך אל היוזמה – מרכז לידע ולמחקר בחינוך, בבקשה לכתוב דוח מת"ת )מידע תומך תכנון( אשר יבחן תוכניות לימודים במוזיקה ובנגינה במדינות נבחרות בעולם. הדוח מציג תוכניות להוראת מוזיקה בארבע מדינות: גרמניה, אנגליה, צפון קרוליינה שבארה"ב ופינלנד. מדינות אלו נבחרו לאור תוכניות הלימודים המפותחות שהן מקדמות, ומתוך רצון להציג מגוון תפיסות בחינוך מוזיקלי וביישומו. כמו כן בכל  מדינה נסקר פרויקט מוזיקלי מיוחד. הדוח נכתב על סמך דוחות זמינים במרשתת ועל סמך מחקרים בנושא
יוזמה - מרכז לידע ולמחקר בחינוך
מאת: גליה זר כבוד
תיאור: התוויה של תוכניות לימודים (ת"ל) בביולוגיה לחטיבה העליונה (חט"ע) היא פעולה מורכבת שצריכה להתחשב, בין השאר, בידע שעימו מגיעים התלמידים לחטיבה העליונה ובידע שעימו הם אמורים לצאת כאזרחים מקבלי החלטות מושכלות, בעלי אוריינות מדעית וכעובדים פוטנציאלים בשוק העבודה הרלוונטי לתחום. נוסף על כך, ראוי שתוכנית הלימודים בישראל תעמוד בשורה אחת עם תוכניות מקבילות במדינות נבחרות ברחבי העולם. בימים אלו שוקדים באגף למדעים על עדכון תוכנית הלימוד בביולוגיה לאור שיקולים אלו. לצורך זה הזמינה ד"ר אירית שדה, מפמ"ר ביולוגיה, דוח מת"ת (מידע תומך תכנון) מהיזמה למחקר יישומי בחינוך. הדוח מציג את תוכנן של תוכניות לימודים בביולוגיה בחט"ע בתשע מדינות, מנתח אותן ומשווה ביניהן.
יוזמה - מרכז לידע ולמחקר בחינוך
מאת: חן ליפשיץ
תיאור: לשכת המדען הראשי במשרד החינוך ומינהל החינוך הדתי פנו ליוזמה – מרכז לידע ולמחקר בחינוך בבקשה ללמוד על סוגים של שיתופי פעולה בין בתי ספר.
יוזמה - מרכז לידע ולמחקר בחינוך
מאת: גיל גרטל
תיאור: לשכת המדען הראשי במשרד החינוך והמִינהל הפדגוגי פנו ליזמה למחקר יישומי בחינוך בבקשה ללמוד על שיתוף נוער בהתוויית מדיניות חינוך ובתחומים נוספים שבהם מעורבים בני נוער. במקביל לפניה זו, מטמיעים במינהל הפדגוגי תהליכים של שיתוף נוער בהתוויית מדיניות במשרד.
יוזמה - מרכז לידע ולמחקר בחינוך
מאת: עדו ליטמנוביץ
תיאור: בתי הספר היסודיים בישראל הטרוגניים על פי רוב ובהם תלמידים בעלי יכולות שונות.דוח זה מתמקד בתלמידים המחוננים והמצטיינים, ומציג אפשרויות וכלים שונים להוראה מיטבית עבורם במסגרת הבית־ספרית.
יוזמה - מרכז לידע ולמחקר בחינוך
מאת: עודד בושריאן
תיאור: לבקשת משרד החינוך ובשיתופו הקימה היזמה למחקר יישומי בחינוך קבוצת עבודה במטרה לפתח מדד (או מדדים) למדידת גיוון חברתי־כלכלי בבתי ספר בישראל. אחד המניעים המרכזיים לפיתוח המדד הוא הרצון לאסוף מידע נוסף ולהציע כלים לאנשי השטח והמטה במערכת החינוך, כדי לקדם עשייה שתצמצם פערים על רקע חברתי־ כלכלי. כמו כן ביקש המשרד להיערך לקראת פרסום פומבי של מדד הטיפוח הממוצע של התלמידים בבתי הספר. פיתוח מדד גיוון חברתי־כלכלי יאפשר ניטור, מעקב ומחקר של ההשלכות האפשריות בעקבות פרסום עשירון הטיפוח של בתי הספר, ויתן מענה מצד המשרד במידת הצורך. על כן ביקש המשרד לגבש מדד משלים למדד הטיפוח שיבחן את התפלגות התלמידים בבית הספר )את הפיזור שלהם( ולא רק את הממוצע הבית ספרי, המוצג במדד הטיפוח עצמו.
יוזמה - מרכז לידע ולמחקר בחינוך
מאת: חיים להב
תיאור: לשכת המדען הראשי במשרד החינוך והמנהל הפדגוגי פנו ליוזמה – מרכז לידע ולמחקר בחינוך, בבקשה ללמוד על האופן שבו נוהגים להגדיר נשירת תלמידים ממוסדות חינוך ברחבי העולם. זאת כחלק ממהלך של המשרד להעריך את ההגדרות המשמשות אותו כיום.
יוזמה - מרכז לידע ולמחקר בחינוך
מאת: עדו ליטמנוביץ
תיאור: לשכת המדען הראשי במשרד החינוך ומִנהל עובדי הוראה פנו ליזמה למחקר יישומי בחינוך בבקשה ללמוד אילו שיטות יעילות לניהול מתנדבים במוסדות חינוך נהוגות בעולם. היזמה התבקשה להציג תבחינים )קריטריונים( מפורטים לניהול מתנדבים בתוכניות התנדבות הנחשבות מוצלחות. בכוונת המנהל להציע למנהלי מוסדות חינוך ולרשויות תבחינים לגיוס, לשימור ולניהול של מתנדבים. דוח מת"ת זה מציע דוגמאות לתוכניות התנדבות שכאלה ומצביע על ההיבטים המשותפים להם.
יוזמה - מרכז לידע ולמחקר בחינוך
מאת: Rachel Segev Miller
תיאור: "This book has very important material and research findings that are relevant to teachers, teacher trainers, and anyone interested in the teaching of reading. The teaching of reading, in general, is still lacking a professional and theoretical basis in most language classes, for both first or second language and all teachers could benefit from a good discussion of reading strategies. Most "reading" teachers are not fully aware of the need to instruct students in how to develop individual reading strategies and this book could answer this need" – Prof. Emeritus Elite Olshtain  
מכון מופ"ת
מאת: נורית דביר
תיאור: הספר איים של סיפורים מציג את עולמם של מטפלות ומטפלים באמצעות אומנויות ובוחן את סיפוריהם האישיים והמקצועיים. הסיפורים השונים מזינים את המחקר הנרטיבי של הכותבים. חקירה נרטיבית כזו מציפה את סיפור חייו של המטפל ומאפשרת לבחון את הדהודיו בנרטיב המקצועי שלו. תהליך זה מסייע בחשיפת היבטים אישיים עמוקים של עבודת המטפל עם עצמו, והוא כולל עיסוק בדילמות, בקונפליקטים, בקשיים ובהצלחות של המטפל, אשר מבנים את זהותו המקצועית. הספר מביא את חוויותיהם של מטפלים באומנויות במהלך הטיפול, אותו חלק מוסתר לכאורה שעל המטפל לעבוד עליו עם עצמו ובמסגרת הדרכה באופן שוטף לפני ואחרי הטיפול. אפשר לתאר את המטפל ככינור שמתח ואיכות מיתריו ישפיעו על צלילי המנגינה. ככל שרמת המודעות, עומק העבודה האישית, הגבול בין ה"אני" של המטפל ובין ה"אני" של המטופל, הבלעדיות של כל אחד מהמשתתפים על סיפורו יהיו ברורים יותר, כך המרחב הטיפולי עבור המטופל יהיה בהיר ופתוח יותר.
מכון מופ"ת
מאת: סולי שאהוור, ערן סגל
תיאור: אסופת מאמרים זו, שנערכה על ידי אנשי מרכז עזרי לחקר איראן והמפרץ הפרסי באוניברסיטת חיפה, ד"ר סולי שאהוור וד"ר ערן סגל, ורואה אור בסדרה האקדמית של הוצאת כתב, מתייחדת בנקודת מבט אינטר-דיסציפלינרית ייחודית, המהווה תרומה חשובה למזרחנות הישראלית. האסופה כוללת מחקרים חדשים, חלקם פרי עטם של החוקרים המובילים בארץ בתחומם, העומדים בסטנדרטים אקדמיים גבוהים ומשמשים מקור רב-ערך לחקר והוראת המפרץ הפרסי. פרסומה כעת עונה על צורך ניכר במידע ופרשנות בעברית לגבי ההיסטוריה והאקטואליה של המפרץ הפרסי - אזור שחשיבותו, בהקשר העולמי והישראלי כאחד, הולכת וגוברת בשנים האחרונות. האסופה מכילה שנים-עשר מאמרים העוסקים באיראן, במפרץ הפרסי, בערב הסעודית, בכוויית, בעומאן ובתימן ודנים בהיבטים פוליטיים, היסטוריים, חברתיים וכלכליים של המדינות והאזורים השונים. היבטים אלו כוללים את מעמד הנשים במפרץ, את השפעת הדוקטרינה השיעית על יחסי החוץ של איראן, את יחסי איראן והמערב, את הנסיבות להתפתחות האסלאם הוהאבי, את היווצרות הקהילה הפלסטינית בכווית ועוד. מאמרים אלו, המהווים מחקר אקדמי מעמיק ועם זאת נגיש ביותר, טומנים בחובם ידע יקר ערך עבור כל ישראלי המבקש להבין יותר טוב את האזור בו הוא חי ואת יחסי הכוח המעצבים את העולם הערבי והמוסלמי במזרח התיכון.
כתב ווב הוצאה לאור בע"מ
מאת: סולי שאהוור
תיאור: מאז ומעולם היווּ השירה הפרסית ומשורריה נכס בעל ערך עליון בתרבות האומה האיראנית. השירה - כביטוי לרחשי הלב ויחסו של האדם אל הטבע, החברה והסביבה, על הגלוי והנסתר שבהם, והתיקון הנחוץ מצד האדם - היוותה גורם משמעותי בחיי היום-יום של האומה האיראנית וסייעה לעצב אותה כעם שוחר חופש, צדק ושלום. חיי היום-יום של כל איש ואישה באיראן מלוּוים בשירים שלמדו ושיננו במהלך חייהם. הדיבור היומי לרוב מלוּוה בציטוט של שורות שיר ופתגמים, אשר מתאימים למקום ולמצב, ויכולים להשפיע על הבנתו של הזולת, על התנהגותו והתנהלותו. ספר זה הוא בבחינת מעט המחזיק את המרובה, המציג בפני הקורא העברי גרגר מתוך הררי השירה הפרסית. הוא בא למלא פינה מהחלל הריק בידע של חלק נכבד מתושבי ישראל על תרבות המזרח בכלל ועל תרבותה של איראן בפרט, שורשיהן וביטוייהן. כולי תקווה כי הקורא בדפים אלה ייחשף מעט לרחשי הלב, לערכי המוסר ולאהבת האדם שהם מאבני היסוד של תרבות איראן. בסוף הספר מצורפים, כנספח מילון מונחים קצר לתיאור סוגי השירים, ופרק של הערות ורשימת מקורות מהם נלקחו השירים השונים; המספר בכותרת השיר מפנה לרשימה זאת שבסוף הספר. קורות חיים תמציתיות של כל משורר מצורפות לשירו הראשון של כל משורר. לשם הבנה טובה יותר מומלץ לקורא לעיין בנספח טרם קריאת השירים.
כתב ווב הוצאה לאור בע"מ
מאת: רחל גלבוע
תיאור: במחקר מרתק זה, בעל השגות ומסקנות לא שכיחות, ד"ר רחל גלבוע בוחנת את תופעת הבריאה – של עולם, אדם, ואומה.

בגישה ייחודית לספר בראשית כספרות נעזר המחקר במאפייני לשון, במושגים פסיכולוגיים ובכלי ניתוח ספרותיים, על מנת להציג את האירועים של גן-העדן, העקֵדה והמאבק עם המלאך ביַבּק באור חדש ורענן. המתעניין במדעי הרוח יעריך מחקר זה כמחקר ספרותי ייחודי : לומדי תנ"ך, היסטוריה עברית עתיקה ותפיסות אינטלקטואליות שייתכן שהיו חלק ממנה. גם המתעניינים בפסיכולוגיה של היווצרות הרֵאשית יעריך מחקר זה כמחקר ספרותי ייחודי ויימצא בספר זה מקור בעל חשיבות חיונית להצגת שלושת סיפורי-בריאה אלו שהם בלב לבה של התרבות המערבית. המסקנות הנובעות מהמחקר מציעות בשלושת פרקי הבריאה הנידונים, מאפיינים לא-קונבנציונליים של יחסי בורא-נברא.
כתב ווב הוצאה לאור בע"מ
מאת: משה מנשהוף
תיאור: הספר נכתב מנקודת מבט פילוסופית בסיסית, לפיה האדם הוא היוצר עולמות בהכרתו. הספר מציג תיאוריה מקיפה בארבע מסות: על התפיסה, על הזיכרון, על השינה ועל החלום. משה מנשהוף יוצר בספר שפה ייחודית משלו כדי להסביר סוגיות שונות בתחום ההכרה האנושית. שפה זו פשוטה ומובנת, אם כי הושקעו מאמצים לא מבוטלים בתהליך יצירתה היסודי, ובכל אות ומילה שלה. שפה זו נועדה להסביר את תופעות התפיסה השונות ואת הסוגיות הפילוסופיות הקשורות אליהן. אחד העקרונות המנחים השזורים כחוט השני במסות השונות הוא התפקוד – אנו חווים, זוכרים, ישנים וחולמים באופן שמתאים לתפקוד שלנו ומשרת אותו. למרות גישתו הפשוטה והנגישה של הספר לכל אדם, הוא מיטיב לרדת לעומקים של נבכי ההכרה האנושית.
כתב ווב הוצאה לאור בע"מ
מאת: סולי שאהוור
תיאור: הקובץ הדו-לשוני הפרסי-עברי שלפנינו, פרי בחירתה ותרגומה הנאמן והאסתטי של המתרגמת המוכשרת והמנוסה אורלי נוי, מכיל מבחר עשיר וייצוגי של שירים מאת שבעה עשר משוררות ומשוררים בולטים אשר יצרו (וחלקם ממשיכים ליצור) מאז שנות הארבעים של המאה הקודמת. הלקט, על חלקיו ושלל הקולות האינדיבידואליים של היוצרים המיוצגים בו, תורם תרומה חשובה וייחודית למילוי החסר הקיים ומאפשר לציבור שוחרי התרבות והספרות בישראל להתוודע לעושר האומנותי והחווייתי של השירה הפרסית המודרנית כמו גם לעומק הרעיוני והמטענים הכלל אנושיים שמוצאים את ביטויים בשירה עשירה זאת. כפי שהמתרגמת מציינת בדברי ההקדמה שלה לספר: "לא מעט מהמשוררים המופיעים בקובץ זה נרדפו, נעצרו ואף נכלאו בשל כתיבתם. על כן, מעבר לערך הספרותי עבור הציבור הישראלי שנחשף, למרבה הצער, למקורות מוגבלים מאוד של מידע לגבי המתחולל באיראן, הקולות השיריים המובאים בקובץ זה עשויים להוות גם צוהר להיכרות עם איראן שונה מזו שמצטיירת בשיח הציבורי והתקשורתי הרווח בישראל".
כתב ווב הוצאה לאור בע"מ
מאת: סטניסלבסקי קונסטנטין סרגיביץ
תיאור: ספר זה הוא אחת מיצירותיו החשובות והמשפיעות ביותר של הבמאי הרוסי הדגול, השחקן המפורסם, הפדגוג ותאורטיקן התאטרון ק. ס. סטניסלבסקי. מאז נכתב, הפך ספר זה לספר חובה בספרייתו של כל שחקן, במאי או כל אמן אחר העובד בתחום התאטרון. לא לחינם מגדירים אותו בתור אחד מספרי הלימוד הבסיסיים של אמנות המשחק, שאין מדלגים עליו במהלך הלימודים. הספר מפרט בצורה מסודרת את עקרונותיה של שיטת סטניסלבסקי, הנחשבת אף כיום לאבן הפינה של הלימודים היצירתיים בתחום המשחק והבימוי. התרגילים והאטיודים המופיעים בספר זה משמשים לשם הכשרתם המקצועית של השחקנים המתחילים והבמאים המתחילים.
כתב ווב הוצאה לאור בע"מ
מאת: יעל יצחקי
תיאור: אנו חיים בחברה תחרותית ונדרש כח וביטחון כדי לנקות את רעשי הסביבה, ולהיות נאמנות לעצמנו – אך זה מה שיבטיח הנאה וסיפוק בעבודה ובחיים בכלל. מצליחה בדרכה מספר את סיפורן של נשים, שנשמעו לקולן הפנימי ומממשות את עצמן בדרכן.
מאת: אמנון אלטמן
תיאור: ספר זה מציע לקורא תרגום עברי של כל החוזים המדיניים של המזרח הקדום, בין השנים 2900 ל 330- לפסה"נ, הידועים לנו כיום, ואשר נשתמרו בצורה המאפשרת לפחות תרגום משמעותי רציף. זאת בצירוף מבוא כללי לתורת הבריתות במזרח הקדום וסִדרה של מבואות לַבּריתות השונות. הבריתות נכתבו במקורן בשפות שונות: שומרית, אֶבּלאית, עילמית קדומה, אכדית לניביה השונים, חתית, מצרית, אוגריתית וארמית. כל החוזים תורגמו מהמקור בידי המחבר ועל ידי קבוצה של חוקרים ישראלים אחרים. המבוא התיאורטי הנרחב, המקדים את תרגומי החוזים, מכיל תיאור מקיף ושיטתי של החוזים מכל התקופות. בין השאר, הקורא מקבל כאן מידע על תולדות חקר החוזים, על הטרמינולוגיה המלאה של סוג תעודות זה, על המסורות השונות של ניסוח בריתות במזרח הקדום בהשתלשלותן ההיסטורית, על הסוגים השונים של הבריתות במזרח הקדום, על הדרכים המשפטיות והדתיות שנקטו הצדדים להגן על תוקף הבריתות שכרתו ביניהם, ועוד. מבוא מקיף זה, המהווה את חלקו הראשון של הספר, מסתיים בפרק שלם הסוקר את הבריתות במקרא. החיבור בכללו נכתב מתוך כוונה לשרת ארבע קבוצות שונות של קוראים: חוקרים של תולדות המזרח הקדום ותרבויותיו, חוקרי מקרא, חוקרי המשפט הבינלאומי, וציבור הקוראים הכללי שעשוי להתעניין בבריתות אלו. ייחודו של הספר לא רק בהיותו תרגום של החוזים הבינלאומיים של המזרח הקדום לעברית, אלא בהיותו אוסף מלא ראשון של תרגום תעודות אלה לשפה מודרנית.
מוסד ביאליק
מאת: ירון נעים
תיאור: דוד לוי הוא מדינאי, פוליטיקאי ופרלמנטר, שנבחר כחבר כנסת כבר בגיל 31 . דומה ששמו של לוי יחזור ויוזכר שוב ושוב, בכל דיון אודות מדינאים ישראלים ממוצא צפון אפריקאי ומארצות האסלאם, כמייצג מרכזי ואולי ייחודי של קבוצה זו. הנער, שעלה מרבאט שבמרוקו לבית שאן והתנסה עם משפחתו בתלאות הקליטה, פיתח תודעה פוליטית חברתית שהובילה אותו בסופו של דבר למלא שורה ארוכה של תפקידים בפוליטיקה המקומית, בוועדות הכנסת השונות, ובכהונותיו כשר הקליטה, שר השיכון והבינוי, שר החוץ וסגן ראש הממשלה. לוי ישב לאורך מרבית המחצית השנייה של המאה ה־ 20 , בצומתי ההחלטות המכריעים והמשפיעים בתולדות מדינת ישראל. הוא הציג שורה ארוכה ומרשימה של הישגים בתפקידים שאותם מילא. לוי לא ראה בעצמו נציג עדתי אלא נציג של עיירות הפיתוח, נציג חברתי ששבר, כך קבע, את מחיצות הזכוכית המפרידות בין שכבות העם. עם הגיעו לגבורות ולרגל חגיגות 70 שנה למדינת ישראל, החליטה ממשלת ישראל להכיר בפועלו ולהעניק לו את פרס ישראל על "מפעל חיים ותרומה מיוחדת לחברה ולמדינה".
מאת: ויויאנה דייטש
תיאור: לשכת המדען הראשי במשרד החינוך והמזכירות הפדגוגית פנו ליוזמה – מרכז לידע יישומי בחינוך בבקשה ללמוד על קשרים בין הוראת מוזיקה ונגינה לבין מדדים פדגוגיים שונים.
יוזמה - מרכז לידע ולמחקר בחינוך
מאת: שירה זיוון
תיאור: לשכת המדען הראשי במשרד החינוך והיחידה לפדגוגיה מוטת עתיד באגף למחקר ופיתוח, ניסויים ויוזמות פנו ליוזמה – מרכז לידע ולמחקר בחינוך בבקשה ללמוד על המשחוק בשדה החינוך. דוח זה הוא חלק ממהלך רחב יותר של היחידה לפדגוגיה מוטת עתיד, הכולל ניסוח מסמך ייזום בתחום המשחוק. הדוח שלהלן עוסק בהגדרות המשחוק ובמשחוק בעולם החינוך, ועומד בפני עצמו. אפשר למצוא את מסמך הייזום באתר היחידה לפדגוגיה מוטת עתיד.
יוזמה - מרכז לידע ולמחקר בחינוך
מאת: טל כרמי
תיאור: לשכת המדען הראשי במשרד החינוך ואגף א לפיתוח מקצועי של עובדי הוראה פנו ליזמה למחקר יישומי בחינוך בבקשה ללמוד על אודות תוכניות לפיתוח מקצועי של מורי מורים. זאת, לפי אופני ניהול הנחשבים אפקטיביים בתחום מורי המורים ועל בסיס הידע המתפתח בתחום זה.
יוזמה - מרכז לידע ולמחקר בחינוך
מאת: הילה שוורץ
תיאור: לשכת המדען הראשי במשרד החינוך והמנהל הפדגוגי פנו ליוזמה – מרכז לידע יישומי בחינוך, בבקשה ללמוד על תוכניות למניעת השימוש בקנאביס בקרב בני נוער, במדינות שקנאביס חוקי בהן. זאת בעקבות שינוי המדיניות בישראל באשר להחזקה חד־פעמית של קנאביס ולאפשרות שדבר זה ישפיע על התפיסה של בני נוער ביחס לקנאביס ועל זמינותו.
יוזמה - מרכז לידע ולמחקר בחינוך
מאת: עדו ליטמנוביץ
תיאור: המזכירות הפדגוגית ולשכת המדען הראשי במשרד החינוך פנו ליוזמה - מרכז לידע ולמחקר בחינוך בשאלה מהם האתגרים בהוראת זהויות לאומיות, דתיות ותרבויות במערכות חינוך בעולם. מטרת הפנייה היא ללמוד על תוכניות להוראת זהות והאתגרים ביישומן, כדי לבחון לאורן את תוכנית תרבות יהודית־ישראלית בחינוך הממלכתי, ולהציע דרכי התמודדות עם אתגרים דומים. לצורך כך מוצגות בדוח זה תוכניות לימודים העוסקות בזהות לאומית וכן תוכניות לימודים בתחומי דעת כגון היסטוריה, דת ואזרחות, שיש להן היבטים של הוראת זהות לאומית, דתית או תרבותית והנחלתן.
יוזמה - מרכז לידע ולמחקר בחינוך
מאת: גיל גרטל
תיאור: חינוך ביתי מוכר בישראל ובמדינות רבות בעולם כאחד ממסלולי החינוך הפועלים לצד חינוך הציבורי והחינוך הפרטי. המושג “חינוך ביתי” מייצג מגוון רחב של דרכי חינוך, וראה ולמידה, אשר המשותף להן הוא בחירתם של הורים לא לשלוח את ילדיהם לבתי ספר. חינוך ביתי אינו מייצג “דרך הוראה” אחידה, ואף לא “סביבת לימוד” אחת: הורים נוקטים במתודות מגוונות, ומשתמשים במשאבים ובמרחבי למידה מגוונים, בדומה למורות למורים בבתי הספר.
היקף החינוך הביתי נמצא בעלייה מתמדת בכל מדינות העולם. המדינות אינן מפרסמות נתונים מלאים, והשונוּת בין המדינות היא רבה. ואולם ניתן להעריך שהיקף החינוך הביתי הוא סביב אחוז אחד מכלל הילדים בגיל חינוך. בישראל שיעור הלומדים בחינוך ביתי הוא נמוך ביותר, כ 0.05- האחוז.
הדוח שלהן מציג מבט עכשווי על החינוך הביתי, ומתבסס על מקורות מידע רשמיים ואקדמיים.
יוזמה - מרכז לידע ולמחקר בחינוך
מאת: ניר מיכאלי, גיל גרטל
תיאור: המחקר והמעשה הציגו את תנועת הנוער הארץ-ישראלית כתופעה חינוכית-חברתית ייחודית שאין דומה לה בעולם. למרות השינויים התרבותיים, הסוציולוגיים, הטכנולוגיים והכלכליים העצומים שהתחוללו בארץ במאה השנים האחרונות, תנועות הנוער מצליחות לשמר את מאפייניהן הייחודיים ובד בבד לעדכן אותם, לשמר את האטרקטיביות שלהם עבור בני נוער ולהמשיך להיות גופי חינוך בעלי השפעה ונוכחות בספרה הציבורית. מטרתה של אסופת מאמרים זו היא להציג תמונה עכשווית של תנועות הנוער בישראל ובתוך כך לעמוד על הצלחות ועל קשיים בניסיונותיהן להתאים את פעילותן לשינויים החברתיים שחלו בעשורים האחרונים.
תיאור: בפרט ובכלל הוא בראש ובראשונה כתב עת של החוקרים הצעירים בוגרי התכנית "זכויות אדם והיהדות" של המכון הישראלי לדמוקרטיה, שעורכי כתב העת עומדים בראש. מדובר בתלמידים לתואר שלישי, מכל האוניברסיטאות בישראל וממגוון ענפי ידע, שיַחלקו עם הקוראים את פרי עמלם האקדמי בתחום התמחותם. אופיו של כתב העת הוא אפוא רב-תחומי ובינתחומי, והחיבורים שיפורסמו בו הם יצירות של חוקרים מעולים בתחילת דרכם באקדמיה הישראלית. העורכים רואים בעיני רוחם כתב עת שמצליח לבסס את העיסוק במפגש שבין יהדות, ריבונות וזכויות אדם כתחום ידע עמוק ורבגוני. נעשה כל שביכולתנו שהוא יצמיח רעיונות ומחשבות מקוריים שיעשירו את הדורות הבאים של יהודים ואת המפעל היהודי החשוב ביותר בדורנו – מדינת ישראל.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: עידית שפרן גיטלמן
תיאור: פסיקת בג"ץ בעניין אליס מילר (1995) הייתה אות הפתיחה להרחבת שירות הנשים בצה"ל. מאז נפתחו לשירות נשים, בהדרגה, עוד ועוד תפקידים, והיום הן משרתות במגוון רחב של מקצועות צבאיים, לרבות ביחידות מבצעיות. בצד תהליך זה הולך וגדל מקומם ומספרם של חובשי הכיפות הסרוגות בתפקידי ליבה ובקצונה. עובדה זו מציבה לפני צה"ל את אחד האתגרים החברתיים הגדולים בשנים האחרונות – אתגר השירות המשותף.

כיצד מאזנים בין ערכים המתקשים לעלות בקנה צְבא עַם אחד? האם מחויבותו של צה"ל לעקרון השוויון גוברת על חובתו לאפשר שירות מכבד לכלל חייליו וחיילותיו שאינו סותר את אמונתם או את הגבלותיהם ההלכתיות? האם הסדרת הסוגיה באמצעות פקודת השירות המשותף היא אכן הביטוי הנכון לאיזון הראוי? ומה אפשר ללמוד מן הדרך שעבר צה"ל ועברה החברה הישראלית עד לעדכונה של פקודה זו?

מחקר זה מבקש להשיב על שאלות אלו תוך שהוא בודק את סוגיית השירות המשותף כמקרה מבחן למחלוקת החברתית אשר חדרה את חומות הצבא וחלחלה אל בסיסיו. אחד ממוקדי הדיון בו הוא המאבק הציבורי שהתפתח במקביל לניסוח הפקודה שנועדה להסדיר את השירות של חיילות לצד חיילים דתיים המקפידים על הלכות צניעות והפרדה, מאבק שהתקבע בתודעה הציבורית כמלחמה בין שני צדדים שכל אחד מהם רואה בצה"ל כלי להטמעת ערכים ואג'נדות בצבא בפרט ובחברה הישראלית בכלל. בסופו של הדיון מוצעות מסקנות והמלצות ליישום.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: איתן רגב, ירדן קידר, נאור פורת
תיאור: ההכשרה המקצועית נועדה לאפשר לאנשים מכל שכבות האוכלוסייה לרכוש מקצוע ולפתח כישורים נדרשים בשוק העבודה. יש לה חשיבות גדולה בפיתוח ההון האנושי, במתן מענה לצורכי המעסיקים ובהגדלת פריון העבודה. בעשורים האחרונים אנו עדים בישראל להידרדרות במעמדו של מערך ההכשרות המקצועיות, בהיקפו ובתקציבו: היקף ההכשרות המקצועיות בתקצוב ציבורי קוצץ בחדות וכך גם התקציב המוקצה להן, והן הפכו בהדרגה למכשיר לשיפור רווחתן של אוכלוסיות חלשות במקום להיות מכשיר לפיתוח ההון האנושי בקרב כלל האוכלוסייה. מגמה זו יצרה מחסור בכוח אדם מיומן, בפרט בענפי התעשייה וההיי־טק. הגורמים למחסור מעצימים זה את זה; כשלים בהכשרה, תקצוב נמוך וחסמים מבניים בתעשייה – כולם מובילים למצוקה בכוח אדם, הן בכמות והן באיכות, הפוגעת בהשקעה בהון היצרני. ואם לא די בכך, עד שנת 2021 צפויים לפרוש מענפי התעשייה עשרות אלפי עובדים מיומנים. מחקר זה בוחן את מערך ההכשרות המקצועיות בישראל בהיבט הארגוני, התכנוני, התקציבי והביצועי ומשווה בינו לבין מערכי הכשרות במדינות מפותחות אחרות. המחקר מזהה את החסמים ואת הכשלים העיקריים בכל אחד מן ההיבטים המפורטים ומגיש המלצות ממוקדות ויישומיות שיסייעו לקובעי המדיניות לשפר את הכמות ואת האיכות של כוח האדם המיומן במשק.
מאת: נועה קברטץ-אברהם
תיאור: כנסת ישראל נחשבת פרלמנט שהיקפי החקיקה שלו אדירים וכזה שהממשלה שולטת בו בסדר היום ובהליך החקיקה. אך כיצד באים לידי ביטוי מאפיינים אלו בתהליך החקיקה הממשלתי, למן הרגע שבו מתגבש במשרד ממשלתי רעיון להצעת חוק ועד לכניסתו של חוק זה לספר החוקים? אילו חולשות ואילו עוצמות מתגלות בתהליך? ומי משתי הרשויות היא שמנהלת בישראל את תהליך החקיקה הממשלתי – הרשות המחוקקת או הרשות המבצעת? במחקר זה נבחנת לראשונה עבודת הכנסת והממשלה בתהליך החקיקה של הצעות חוק ממשלתיות. המחקר סוקר את התהליך, מנתח אותו, מאתר בו את נקודות הקושי והחוזק הקיימות ומאבחן אותן. זו הפעם הראשונה שמוצגת תמונה מקיפה ומלאה של תהליך החקיקה של הצעות חוק ממשלתיות בישראל, לקראת אפשרות טיובו.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: איתן רגב, גבריאל גורדון
תיאור: בשנת 2013 הותנעה יוזמת " 5 פי 2" בעקבות ירידה ניכרת במספר התלמידים המסיימים בהצלחה את בית הספר התיכון ברמת 5 יח"ל במתמטיקה, בפיזיקה, בכימיה ובמקצועות הטכנולוגיה. היוזמה נשאה פרי, ובין השנים תשע"ג לתשע"ט גדל מספר הזכאים בכ־ 10,000 . כיצד תשפיע מגמה זו על הגידול בביקוש למסלולי הלימוד הריאליים באקדמיה בחומש הבא (תשפ"ב–תשפ"ו; 2025/26-2021/22 ), והאם יהיה אפשר להתמודד איתה במסגרת המשאבים הקיימים היום? מחקר זה מנתח בעזרת נתונים מינהליים את דפוסי ההשתלבות של בוגרי 5 יח"ל במתמטיקה בלימודים אקדמיים. הוא מוצא כי רובם משתלבים במסלולי הלימוד הריאליים וכי יש להם בהם ייצוג יתר משמעותי. לעובדה זו צפויה להיות השפעה חזקה על הביקוש ללימודים בתחומי המדעים וההנדסה בחומש הבא, וניתן להעריך בסבירות גבוהה שהוא יגדל מאוד; על פי אומדני המחקר, הביקוש לתחומים אלו בחומש הבא יהיה גדול בכ־ 45% מהקיבולת הקיימת במוסדות האקדמיים היום. למעשה, כבר היום יש ביקוש עודף מצד מועמדים מתאימים בחלק ממקצועות ההיי־ טק באקדמיה, ובתחומים מבוקשים )כגון מדעי המחשב( – המאופיינים בפרמיית שכר גבוהה – מוסדות ההשכלה הגבוהה, ובעיקר האוניברסיטאות, מתקשים לתת מענה לביקוש הגובר ובלית ברירה מעלים את רף הקבלה. מהם הצעדים שיש לנקוט כדי להסיר את החסמים בפני הגדלת הקיבולת במסלולים אלו? המחקר ממליץ על כמה פתרונות מעשיים וקורא לקובעי המדיניות ליישמם בהקדם – לקראת כניסתם הקרובה של בוגרי 5 יח"ל החדשים בשערי האקדמיה.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: אסף דר
תיאור: השסע היהודי־ערבי הוא שסע מרכזי בחברה הישראלית. מחקר המדיניות שלפנינו בוחן כיצד מתבטא קונפליקט זה במרחבי עבודה משותפים ליהודים וערבים אזרחי ישראל, תחום שלא זכה לתשומת לב מחקרית רבה. המחקר המקיף המובא בספר מבוסס על 61 ראיונות עומק עם עובדים בשלושה מגזרים כלכליים – רפואה, ייצור והיי־טק. הוא מבקש לענות בין השאר על השאלות האלה: האם הסכסוך האתני־לאומי־דתי בין יהודים לערבים מחלחל למקומות עבודה משותפים, ואם כן, מהם גילויי הקונפליקט בצוותי עבודה מעורבים? מהם מוקדי המתח המרכזיים הנוצרים ביחסים בין יהודים לערבים העובדים יחדיו? כיצד מגיבים העובדים בסיטואציות טעונות - למשל, כיצד מגיבים רופאים ערבים כאשר מטופל יהודי משמיע הערה גזענית כלפיהם? מהי התגובה של עמיתיהם היהודים במצבים כאלה? מה מרגישה מהנדסת ערבייה מוסלמית כאשר הארגון המעסיק אותה אינו מציין שום חג מהחגים שהיא חוגגת?
בהסתמך על ממצאי המחקר מוצע בספר מודל יישומי למעסיקים ולמקבלי ההחלטות ברמת המדינה. מודל זה מאפשר לכונן מרחבי עבודה משותפים שיתמודדו ביעילות עם מתחים אתניים־לאומיים־דתיים במקום העבודה וליצור סביבת עבודה מכבדת ומכילה לבני כל הקבוצות במדינת ישראל.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: גיא לוריא
תיאור: מינהל התביעות במשטרה ("התביעה המשטרתית") מנהל כ־ 90% מההליכים הפליליים בישראל. שיוכה המוסדי של התביעה המשטרתית למשטרה מקשה על תובעיה למלא את תפקידם במקצועיות הנדרשת על רקע לחצים משטרתיים מבניים הפוגעים באי־תלותם ומשפיעים על שיקול דעתם המקצועי. לנוכח קושי זה, כבר כשני עשורים עומדת בלתי ממומשת החלטת ממשלה שקבעה בשנת 2001 כי יש להעביר את התביעה המשטרתית למשרד המשפטים ולאחד אותה עם הפרקליטות. בשנים האחרונות מתברר שהמדינה אינה פועלת כדי ליישם את החלטת הממשלה הזאת. להפך. מערכת אכיפת החוק ערכה רפורמות ארגוניות בתביעה המשטרתית וביחסיה עם היועץ המשפטי לממשלה שתכליתן לקבע את המצב הקיים, מתוך תפיסה שחיזוק עצמאותה הארגונית של התביעה המשטרתית במסגרת המשטרה, בצד הידוק הכפיפות המקצועית שלה ליועץ המשפטי לממשלה — לרבות באמצעות מנגנוני הנחיה, פיקוח ובקרה — הם פתרון טוב יותר. ואולם דוח של מבקר המדינה משנת 2019 הצביע על כך שתובעי התביעה המשטרתית עדיין אינם עצמאיים דיים מגורמי החקירה במשטרה, וכי מנגנוני ההנחיה והבקרה מצד היועץ המשפטי לממשלה אינם פועלים הלכה למעשה. על רקע זה, המחקר המובא כאן מביא המלצות לתיקונים במנגנוני הפיקוח והבקרה על התביעה המשטרתית.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: עמיר כהנא, יובל שני
תיאור: מדוע יש לפקח על רשויות המדינה כשאלה בולשות אחרי הפעילות המקוונת שלנו; כיצד ניתן לפקח על מעקב מקוון של גופי מודיעין ואכיפת חוק; מיהם האחראים בישראל על פיקוח זה; האם המצב הקיים נותן מענה ראוי למאפיינים הייחודיים של פעילות סיגינטית; האם ישנם מודלים עדכניים בדין הזר שרצוי להכיר וללמוד מהם? בהמשך למחקר רגולציה של מעקב מקוון בדין הישראלי ובדין המשווה (המכון הישראלי לדמוקרטיה, 2019 ), שתיאר את ההיבטים החסרים בדין הישראלי החל על פעילות מעקב מקוון של רשויות המדינה, ואת אלו שנדרש בהם תיקון והשלמה, מטרתו של המחקר המובא כאן היא לבחון את טיבו של הפיקוח בישראל על פעילות זו. המחקר סוקר את נקודות החולשה במערך הפיקוח הישראלי על פעילות סיגינטית וממליץ על הקמת גוף ייעודי לפיקוח על פעילות זו, בדומה לנעשה בדמוקרטיות אחרות.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: ענת בארט, אהוד שפיגל, גלעד מלאך
תיאור: מערכת החינוך החרדי הישראלית גְּדֵלה בקצב מהיר, וכיום לומדים בה אחד מכל חמישה תלמידים. אי־אפשר שלא להיות ערים להצלחותיה ולאמון שהיא מעוררת בקרב ציבור רחב, אך אי־אפשר גם להתעלם מן הכשלים שבה ומן האתגרים שהיא מציבה. החשיפה אליה וההשוואה שלה למערכות חינוך אחרות המוּכרות לנו בישראל ובעולם מעוררות שאלות מרתקות באשר לטיב העשייה החינוכית הראויה.

מה אנחנו יודעים על החינוך החרדי? מהם תוכני הלימוד ושיטות ההוראה בחינוך זה? במה שונים ובמה דומים מוסדות החינוך לבנים ומוסדות החינוך לבנות? ומה טיב היחסים בינם לבין מוסדות המדינה?

תמונתה הרחבה והעדכנית של מערכת החינוך החרדי בישראל, הסמויה לרוב מעינינו, נפרשת כאן לראשונה. הספר מתאר את המרכיבים המגוונים של החינוך החרדי לבנים ולבנות ובוחן את ההבדלים בין שלבי החינוך ומסגרות החינוך השונות. הוא מציג את מעטפת העשייה החינוכית (תשתיות פיזיות ואנושיות וקשרים עם גורמי חוץ) ומנסח רעיונות ראשוניים לשינויים ולרפורמות במערכת שמרנית ומתבדלת זו. חיבור זה שואף לאתגר את קובעי המדיניות  במדינה, את העובדים עם הציבור החרדי ומוסדותיו ואת כלל העוסקים בחינוך. הוא מציע קריאת חובה לכל מי שמתעניין בחברה הישראלית בכלל ובציבור החרדי בפרט ולכל מי שרוצה להבין טוב יותר את המרחב החינוכי שמאות אלפים מילדי ישראל מתחנכים בו.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: עדנה הראל פישר
תיאור: מהי המשמעות הנודעת לתרבות ולאומנות בעבור החברה האנושית ומה תרומתן לה? ובפרט, מהי תרומתן לחברה הישראלית על רקע מאפייניה הייחודיים וגיוונה הרב? מדוע המונח נאמנות זר למונח תרבות וחותר תחת משמעותן של התרבות והאומנות ותחת תרומתן לחברה? מהו ייחודו של חופש הביטוי האומנותי, ומדוע עלינו לייחס לו מקום מרכזי בחתירה למימוש הצדקותיו של חופש הביטוי בעבור היחיד והחברה? מדוע עלינו להימנע מלדרוש נאמנות מן התרבות גם בכל הנוגע לפעילות תרבות המסתייעת במשאבי ציבור? ובכלל – מהו תפקידה של הממשלה בעת המודרנית בתחום התרבות, מדוע נדרש הציבור להקצות לתחום התרבות ממשאביו, ומדוע נודעת חשיבות יתרה לעיסוק במדיניות תרבות? כיצד יש בידי המושג ממלכתיות לתרום במענה לשאלות אלה באיתור העקרונות שביסוד תפקידי המדינה בתחום ובהגשמתם המיטבית?

שאלות אלו ואחרות העוסקות במשמעותן של התרבות והאומנות ובחשיבותן הרבה לחברה נדונות בהרחבה במחקר המדיניות המובא כאן. בראש ובראשונה, המחקר מבקש להניח תשתית רחבת יריעה לדיון הציבורי בישראל בנושא ובכך לתת מענה לחסר הקיים בתחום. חשיבות המחקר מקבלת משנה תוקף לאחר שנבחרי ציבור ומובילי דעה הציבו בשנים האחרונות סימני שאלה באשר להנחות ששימשו מוסכמות יסוד ביחסים שבין המדינה לתחום התרבות במהלך עשרות שנים ואשר על יסודן עוצבו המוסדות הפועלים בו ויחסיהם עם המדינה. בהתבסס על עקרונות קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, ועל יסוד ההצדקות לחשיבותם של תחום התרבות ושל חופש הביטוי האומנותי בעבור החברה, המחקר מציע מתווה לעקרונות מנחים וממלכתיים למעורבות המדינה בתחום התרבות, ובכלל זה מימון תרבות. בסיכומו מובאות המלצות לקובעי המדיניות ולגופים ציבוריים הפועלים  בתחום לטובת ייסודה של מדיניות תרבות ועדכונה מעת לעת בשיתוף הציבור.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: לילה מרגלית
תיאור: על אף ההתקדמות שהושגה בשנים האחרונות בקידום של ייצוג הולם למיעוט הערבי במינהל הציבורי, החברה הערבית בישראל עדיין סובלת מתת־ייצוג חמור בדרגים הבכירים של המערכת ומהדרה מתהליכי קבלת ההחלטות בה. המחקר קול אפקטיבי צולל לעומקה של סוגיה זו ומתמודד עם שאלות יסוד כמו: מהן ההצדקות הנורמטיביות לשילוב מיעוטים – ובפרט המיעוט הערבי בישראל – בעמדות מפתח במינהל הציבורי? מהי מהות ה"ייצוג" בשירות ציבורי מקצועי, ניטרלי וא־פוליטי, ומהו הרף הנדרש כדי שהשתתפות המיעוט אכן תהיה אפקטיבית? מה קורה בדמוקרטיות אחרות – ומה אפשר ללמוד מניסיונן של חברות בעולם המתמודדות עם שסעים אתניים? האם ניתן לשאוב השראה מהמדיניות שאימצה הממשלה בשנים האחרונות לטובת קידום ייצוגן של נשים בפקידות הבכירה? מהו המצב בפועל בשירות המדינה, בחברות הממשלתיות, בתאגידים הציבוריים ובגופים ציבוריים אחרים שעוסקים בגיבוש מדיניות ובחלוקה של משאבי החברה – ומה הייתה מדיניות הממשלה לאורך השנים? על בסיס בחינתן של שאלות אלו, המחקר מעלה הצעה לפעולה יזומה מצד הממשלה לשילוב אפקטיבי יותר של החברה הערבית בתהליכי קבלת החלטות שלטוניות.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: יעל ויזל, מרדכי קרמניצר, עדנה הראל פישר
תיאור: מסמך זה קורא להקמת גוף לטיפול בשחיתות השלטונית ומסרטט את יעדיו, סמכויותיו ומבנהו. הרעיון שעומד ביסוד יצירת גוף זה הוא שמאבק אפקטיבי בשחיתות אינו מתמצה בענישה פלילית על מעשי שחיתות שהתרחשו ויש לכלול בו גם היבטים מניעתיים, ובעיקר – פעילות הסברתית והטמעת שינויים מערכתיים־מבניים. מאבק אפקטיבי בשחיתות חייב להיות רב־מערכתי ורב־פנים ולהתמודד הן עם הסימפטומים של הנגע הן עם שורשיו. המסמך מציע שיטה לתִכלול הדרכים לטיפול בשורשי השחיתות השלטונית – הקמת גוף ייעודי לטיפול יסודי במופעים של שחיתות שלטונית, בלי לגרוע או לפגוע בפעילותם של גופים חשובים אחרים בשירות הציבורי שפועלים למאבק בשחיתות מסוג זה. במקרה שמתגלים ליקויים אתיים חמורים בגופים ציבוריים, הגוף יפעל לתחקור האירועים במטרה לאתר היבטים מבניים טעוני טיפול, יגבש המלצות ויפעל להטמעתן. נוסף על כך, הגוף יוכל ליזום חקירות שאינן נובעות מליקוי שאותר אלא מבעיה כללית שעלולה, לפי המחקר בתחום, להניב שחיתות, כמו בירוקרטיה מופרזת או היעדר שביעות רצון של הציבור משירות מסוים. לצד המטרה המניעתית, הגוף יוביל גם תהליכים הסברתיים ואתיים בשני ערוצים – הראשון, העלאת המודעות בקרב הציבור הרחב למשמעות של שחיתות, נזקיה ודרכי המאבק בה; והשני, קביעת נורמות אתיות ומשמעתיות והטמעתן בקרב משרתי הציבור.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: עודד רון, מרדכי קרמניצר, יובל שני
תיאור: מחקר זה עוסק בסקירת אמצעים אנטי־ליברליים ספציפיים שננקטו בעשור האחרון ב־ 2 מדינות הנמצאות כל אחת, לפי מדדים בינלאומיים וכתיבה ענפה בנושא, במקום שונה על רצף ההתרחקות ממודל הדמוקרטיה הליברלית: הונגריה ופולין. לסקירה שתי מטרות: הראשונה היא להבין את המנגנון העומד בבסיסם של האמצעים שננקטו ואת תכליתם. המטרה השנייה היא לבחון באופן ביקורתי את הטענה שבנושאים הקשורים להגנה על מוקדי כוח ביקורתיים ננקטו בישראל צעדים הנראים דומים לצעדים שהופעלו במדינות אלו.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: אלכסנדר אבן-חן
תיאור: אברהם יהושע השל (1907-1972) נצר למשפחת אדמו"רים, מההוגים החשובים בעולם היהדות של העת החדשה, השל נועד להמשיך את שושלת החסידות של משפחתו ולשמש בקודש אך העדיף לבחור במימוש חזונו של הנביאים ולהילחם למען הבאת צדק לעולם. בשנות השישים היה פעיל נלהב במאבקים למען זכויות האדם. את עבודת הדוקטור כתב באוניברסיטת ברלין בנושא "הנביאים" (The Prophets). בחירת הנושא משקפת את הזדהותו עם חזון מוסר הנביאים שהלכה וגברה במהלך חייו. בצעירותו חיבר שירים המלאים בביקורת על האל, שלא מנע אסונות שבאו לעולם ולא ימנע את אלו שעתידים להיות. בשיריו באים לביטוי התקווה לעתיד טוב יותר בצד הייאוש מן הרוע, הסבל והאלימות הממלאים את העולם. בשנת 1938 נעצר השל על ידי הנאצים וגורש לפולין. הוא עזב את וורשה ב-1939 לפני שזו נכבשה והגיע לארצות הברית ב-1940. שם כתב ספרים חשובים שזכו להצלחה רבה, בהם God in Search of Man; Man is not Alone, ועוד. ספר השירים "על השם המפורש: אדם" שפרסם לפני המלחמה נשכח משום מה ולא זכה לעיון ולמחקר - למטרה זו בא ספר זה.
מכון שוקן למחקר היהדות שליד בית המדרש לרבנים באמריקה
מאת: חיים סעדון
תיאור: ספר זה בוחן את מקומה ואת חשיבותה של הציונות בתוניסיה באמצעות עיון בשלוש קבוצות: החברה היהודית, החברה המוסלמית והחברה הקולוניאלית הצרפתית. הציונות בתוניסיה הייתה אפיק לביטוי של זהות יהודית מודרנית. היא נאבקה עם זהויות יהודיות מודרניות אחרות שאפיינו את הקהילה היהודית על מקומה בחברה היהודית. מאבקים אלה היו על הגדרת מצבה של יהדות תוניסיה ועל ההתמודדות עם האתגרים שניצבו בפניה בעידן הקולוניאלי הצרפתי ובתקופה של התחזקות הלאומיות בתוניסיה. כוחה של הציונות בתוניסיה הלך וגדל בזכות כוחה הארגוני של התנועה, דרכי פעולתה המודרניות והקונקרטיזציה של הזהות הלאומית שהציעה ליהודי תוניסיה. לשיא כוחה הגיעה התנועה לאחר מלחמת העולם השנייה, כאשר המאבק לעצמאותה של תוניסיה הלך והתעצם ושאלת הקמת מדינת ישראל נעשתה ממשית. בשנת 1947 ארגנו הציונים בתוניסיה את העלייה הבלתי חוקית המאורגנת הראשונה, שפתחה את העלייה הגדולה מצפון אפריקה והחלה את תהליך סיום הנוכחות היהודית בחבל ארץ זה. הספר סוקר את התפתחותה של הציונות מראשיתה ועד 1948 תוך ניסיון להבין את תפקודה של הציונות במציאות הקולוניאלית המורכבת.
יד יצחק בן-צבי
מאת: אלעד בן-דרור
תיאור: בקיץ 1947 נחתה בארץ ישראל משלחת שמנתה 11 בני לאומים שונים, חברי ועדת אונסקו"פ. הוועדה נשלחה מטעם האו"ם לחקור את שאלת ארץ ישראל ולהגיש המלצות באשר לעתידה הפוליטי. חברי המשלחת שהו בארץ ישראל פחות מארבעים יום, אולם עבודתם שינתה את מהלך ההיסטוריה של העם היהודי ושל תושבי הארץ היהודים והערבים מקצה לקצה. לאחר חקירה מאומצת החליטו רוב חברי הוועדה לאמץ כמעט במלואן את התביעות הציוניות שהוצגו להם, והמליצו על סיום שלטון המנדט הבריטי בארץ ישראל ועל הקמתן של שתי מדינות ריבוניות ועצמאיות: מדינה יהודית, שתשתרע על רוב השטח שבין נהר הירדן לים התיכון, ומדינה ערבית. שתי המדינות והעיר ירושלים, שיועדה בתכנית להיות בשליטת האו"ם, תחוברנה במנגנון שישמר את אחדותן הכלכלית. המלצות אלה היו הבסיס לדיון שהתקיים במושב העצרת השנייה של האו"ם ולאחר שינויים קלים הן אומצו על ידי העצרת הכללית ב-29 בנובמבר 1947, והביאו מבחינות רבות להקמתה של מדינת ישראל. ספר זה מציג לראשונה תיאור מקיף של פרשת ועדת אונסקו"פ, על מכלול ההיבטים הקשורים בה. המחבר מבקש להעריך כיצד עיצבה אונסקו"פ את מסקנותיה ומה היו התהליכים והמניעים שהביאו להמלצותיה הסופיות. הספר מתבסס על תיעוד ארכיוני רב ומגוון, שחלקו נחשף כאן לראשונה, ומגיע למסקנות מרתקות ומפתיעות.
יד יצחק בן-צבי
מאת: יוסף קונפורטי
תיאור: הספר חושף בפני הקורא את תולדותיה של אחת הקהילות הקטנות והייחודיות בקרב יהודי אירופה – קהילת יהודי בולגריה. הדיון מתמקד בעיצוב הקהילה למן כינונה של מדינת הלאום הבולגרית (1878) ועד למלחמת העולם הראשונה. בתודעה הישראלית וגם בתודעתה העצמית של יהדות בולגריה, היא מצטיירת כקבוצה חילונית והומוגנית בעלת מאפיינים לאומיים חזקים, המייחדים אותה הן משאר הקבוצות ביהדות העות'מאנית ויהדות ספרד, הן משאר הקבוצות בחברה הישראלית. השינויים הפוליטיים במדינת הלאום הבולגרית החדשה הצמיחו הנהגה שחתרה להוביל את יהודי בולגריה לעבר הקדמה ולהשוות את מעמדם האזרחי והווייתם החברתית, הכלכלית והתרבותית לאלה של הקהילות היהודיות המתקדמות במרכז אירופה ובמערבה. הדגש בספר זה והפן המקורי שבו הוא חקר תפקידה של ההנהגה המסורתית במארג הכוחות ברחוב היהודי ובחינת מקומה בגיבוש לאומיותה של יהדות בולגריה. לקראת סוף המאה התשע-עשרה הופיעה בבולגריה התנועה הציונית שהתסיסה את הרחוב היהודי וקראה תיגר על שלטונה של ההנהגה המסורתית. הספר בוחן מחדש את מטרותיה של התנועה הציונית בבולגריה בשני העשורים הראשונים לכינונה, על רקע מאבק פוליטי חסר פשרות על ההגמוניה ברחוב היהודי, שניהלה נגד הממסד הישן. התודעה הלאומית של יהודי בולגריה התהוותה תוך כדי מאבק זה ולצד ההתמודדות עם האנטישמיות. הזינו אותה גם יחסי הגומלין עם העם הבולגרי ושאיפותיו הלאומיות שיהודי בולגריה היו שותפים מלאים להן.
יד יצחק בן-צבי
מאת: דוד אוחנה
תיאור: זרתוסטרא בירושלים: פרידריך ניטשה והמודרניות היהודית, חלקה השלישי של הטרילוגיה דרכי המודרניות, חושף הוגים, סופרים ומבקרי תרבות יהודים שנזקקו לפילוסוף הגרמני לזקק את ביקורתם על התרבות ההיסטורית של עמם, ביקורת שפתחה צוהר אל המודרניות.

מחקרו של פרופ' דוד אוחנה מציע פרשנות חדשה לעמדה תאולוגית ייחודית שאפשר לכנותה "רליגיוזיות כופרת". תודעה מודרנית זו בעקבות "מות האלוהים" חרגה מדפוס דתי או חילוני, והתיכה אמונה וכפירה גם יחד אצל הוגים כהלל צייטלין, פרנץ רוזנצווייג ,מרטין בובר, גרשם שלום, ברוך קורצווייל וישראל אלדד. מהם שנשאו את הלפיד של תרבות התחייה העברית, מהם גיבשו עמדה תאולוגית ייחודית, מהם היו אבני יסוד אינטלקטואליות של הלאומיות היהודית המודרנית. ועל כולם שרתה רוחו של ניטשה.
מוסד ביאליק
מאת: שחר גלילי
תיאור: שירתו של פאול צלאן (1970-1920) מוכרת לנו על שום נושאיה הגדולים: הקינות על מות האם, "פוגת מוות", תפילת החופרים באדמה, שירת האבנים והכוכב, שירי העיוורון והאפלה. שירת צלאן כתובה כעדות, אך העדות חתומה בה באבן. והאבן – כיצד תדבר? ספר זה קורא בשירת צלאן, מראשיתה ועד אחריתה, ולומד את לשונותיו של השיר, את מילותיו הקשות - המאובנות, את השורות השבורות, הפסוקות בו. הקריאה עוברת ב"כל מועדיו" של השיר, ושואלת על הקשריו, בטרם תעמוד, תמעד על סיפיו. על דרך זו, דרך "המרידיאן" של השירה ("דרך עוקפת", דרך התרגום, מגרמנית), מתעוררת הקריאה בצלאן כשיעור העדות.
מוסד ביאליק
מאת: מרדכי סבתו
תיאור: התלמוד הבבלי עומד במרכז חיי הרוח של עם ישראל מזמן היווצרותו ועד עצם היום הזה. התלמוד מחזיק דיונים רבים בהלכה ובאגדה, דיונים שבהם משתתפים חכמים רבים בני כמה דורות, ותהליך היווצרותו סבוך ומורכב, ונמשך מאות שנים. לאחר חתימתו נמסר התלמוד במשך כאלף שנה, תחילה על פה, ואחר כך בכתבי יד, עד הדפסתו במאה החמש-עשרה. במשך תקופה זו חלו שינויים לא מעטים בנוסח התלמוד. התהליך המורכב של היצירה והשינויים שחלו במסירה מקשים על הלומד את הבנת היצירה כפשוטה. ספר זה מציע מהדורה ופירוש לפרק אחד מן התלמוד הבבלי: מסכת סנהדרין פרק שלישי. נושא הפרק הוא סדר הדין בדיני ממונות, אלא שכדרכו של התלמוד מסתעף הדיון לעוד נושאים רבים בהלכה ובאגדה. בספר נידונות כל סוגיות הפרק, וכן המשניות, כסדרן. תחילה מוצגת תמונת הנוסח של הסוגיה כולה, ובעקבותיה בא דיון מפורט בהבדלי הנוסח שבין העדים. על יסוד המסקנות בשאלות הנוסח מוצע פירוש לסוגיה על פי הכללים שגובשו במחקר התלמודי ומתוך משא ומתן עם הפרשנות לדורותיה. הפירוש נדרש הן לחוליות המרכיבות את הסוגיה הן לסוגיה השלמה, ועוקב אחר תהליך היווצרותה ומגמת עריכתה. בפירוש נידונות בפירוט גם המקבילות לסוגיות הפרק בספרות התנאית ובספרות האמוראית, ונסקרות גם המקבילות שמחוץ לספרות התלמודית. מניתוח הסוגיות ומעיון במקבילותיהן עולות הגישות השונות של החכמים לדורותיהם בנושאים הנידונים בפרק, ומתאפשר תיאור של תולדות ההלכה במגוון נושאים שנוגעים לסדר הדין.
מוסד ביאליק
מאת: מרדכי סבתו
תיאור: התלמוד הבבלי עומד במרכז חיי הרוח של עם ישראל מזמן היווצרותו ועד עצם היום הזה. התלמוד מחזיק דיונים רבים בהלכה ובאגדה, דיונים שבהם משתתפים חכמים רבים בני כמה דורות, ותהליך היווצרותו סבוך ומורכב, ונמשך מאות שנים. לאחר חתימתו נמסר התלמוד במשך כאלף שנה, תחילה על פה, ואחר כך בכתבי יד, עד הדפסתו במאה החמש-עשרה. במשך תקופה זו חלו שינויים לא מעטים בנוסח התלמוד. התהליך המורכב של היצירה והשינויים שחלו במסירה מקשים על הלומד את הבנת היצירה כפשוטה. ספר זה מציע מהדורה ופירוש לפרק אחד מן התלמוד הבבלי: מסכת סנהדרין פרק שלישי. נושא הפרק הוא סדר הדין בדיני ממונות, אלא שכדרכו של התלמוד מסתעף הדיון לעוד נושאים רבים בהלכה ובאגדה. בספר נידונות כל סוגיות הפרק, וכן המשניות, כסדרן. תחילה מוצגת תמונת הנוסח של הסוגיה כולה, ובעקבותיה בא דיון מפורט בהבדלי הנוסח שבין העדים. על יסוד המסקנות בשאלות הנוסח מוצע פירוש לסוגיה על פי הכללים שגובשו במחקר התלמודי ומתוך משא ומתן עם הפרשנות לדורותיה. הפירוש נדרש הן לחוליות המרכיבות את הסוגיה הן לסוגיה השלמה, ועוקב אחר תהליך היווצרותה ומגמת עריכתה. בפירוש נידונות בפירוט גם המקבילות לסוגיות הפרק בספרות התנאית ובספרות האמוראית, ונסקרות גם המקבילות שמחוץ לספרות התלמודית. מניתוח הסוגיות ומעיון במקבילותיהן עולות הגישות השונות של החכמים לדורותיהם בנושאים הנידונים בפרק, ומתאפשר תיאור של תולדות ההלכה במגוון נושאים שנוגעים לסדר הדין.
מוסד ביאליק
מאת: לילך נתנאל
תיאור: ספר זה הוא מחברת קריאה ביצירתו של זלמן שניאור (שקלוב 1887–ניו יורק 1959). קריאה זו מבקשת לה דרך ביצירתו הענפה של מי שנחשב אך לפני כמאה שנה לאחד היוצרים היהודים המודרניים הגדולים בדורו. מתוך עיון במסכת חייו וביצירתו של שניאור, הספר נוגע גם בהיקפיה הנרחבים של תרבות הספר היהודית המודרנית, שנכתבה ביידיש ובעברית בווילנה, בוורשה, באודסה, בניו יורק ובתל אביב. במוקד הספר ניצב שילוב הכלים שביצירת שניאור - לשון יידיש ולשון עברית, מסכת השירה ומסכת הפרוזה. שניאור נמנה עם היוצרים הלאומיים בעברית ונודע גם כמספר יידיש פופולרי. את שיריו קראו רבים כביטוי מודרניסטי מהפכני, ואילו אחרים ראו בהם תוצר שמרני ומיושן של צאצאי ההשכלה היהודית במזרח אירופה. אך תיבת התהודה שבחללה התפתחה יצירתו רחבה מכל אלה, והיא אוצרת בתוכה את השפעת הספרות העברית החדשה בצד חניכה אירופית, שברי מדרש ואגדה, רשמי בדיון אוריינטליסטי ופולחן קדום, ואת זכר מִכוות האש של ההגירה והפליטות. הרחק מאחדות ומפיוּס, יצירת שניאור מסמנת מתווה מסועף, מרתק, של הספרות היהודית המודרנית במחצית הראשונה של המאה העשרים.
מוסד ביאליק
מאת: דן מירון
תיאור: במסה מחקרית זו ניתנת הדעת למשמעותו של ציטוט כמו-אקראי ב"תמול שלשום" מאת עגנון מתוך "פאוסט" לגתה; בדיקה מדוקדקת מעלה מערכת שלמה של קשרים ונקודות דמיון בין סיפורם של יצחק קומר והכלב בלק ובין הטרגדיה הקלסית "שֶפִּייט פַּייטנם", כלומר שכתב משוררם הקלסי של הגרמנים. הדמיון בין שתי היצירות, שלא הובחן עד כה, מפתיע ומאתגר. לאחר גילוי הקשר בין שתי היצירות והעיון במשמעותו, נשאלות במסה כמה שאלות הגותיות עקרוניות בדבר טיבה ומהותה של הטרגדיה המודרנית, הנבדלת הבדל נחרץ מזו הקלסית – בין שהיא מעמידה במרכזה גיבור שאינו "נעלה מעל לממוצע" (כמו ב"מאדאם בובארי" של פלובר או ב"תמול שלשום"), ובין שהיא סוטה מן המהלך העלילתי הטרגי (מַעבר מהצלחה לכישלון ולאסון) ומאפשרת לגיבור, על אף ה"פגם" הטרגי שבו, לחיות חיים חדשים ולהינצל מן התופת המחכה לו. המסה, הפותחת במחקר דקדקני וספציפי בתחום הספרות המשווה, מתפתחת להגות ספרותית רחבת היקף, שעניינה בקשרים בין המבע הספרותי, הז'אנר, והמצב האנושי.
מוסד ביאליק
מאת: רונית רם צור, עדו ליטמנוביץ
תיאור: לשכת המדען הראשי במשרד החינוך אגף א' לחינוך יסודי במנהל הפדגוגי במשרד פנו ליזמה למחקר יישומי בחינוך בבקשה ללמוד על סוגים מרכזיים של הפוגות קצרות הנערכות בזמן שיעור ועל יעילותן. זאת לקראת קבלת החלטה אם לשלב הפוגות בזמן שיעור ככלי פדגוגי בבתי הספר היסודיים בישראל.
יוזמה - מרכז לידע ולמחקר בחינוך
הצג עוד תוצאות