מאת:
שושנה זאבי
תיאור:
הנושא בחוברת מס' 2 של "פעימות" הוא הדו–שיח המתקיים בין הספרות ובין המוזיקה. אף על פי שכל אחת מהן נטועה בתוך עקרונות אסתטיים שונים וייחודיים, הן מתמזגות לישות אחת ברגע המופלא של השירה. זהו דו–שיח שבו נארגים הקול האנושי והקול של הכלי למסכת מורכבת, שבה משתלבים הרעיונות של המשורר עם הרעיונות המוזיקליים של המלחין. שניהם נרתמים למאמץ משותף כדי לתת מבע רגשי ורעיוני לגוונים השונים שהקול והצליל נושאים במלאכת האריגה המשותפת.
מלאכת האריגה הנרקמת בין הספרות למוזיקה העסיקה ומעסיקה מלחינים כל הזמנים. כל תקופה נתנה פירוש אחר לחיבור בין המילה ובין הצליל, לדרך בה הספרות מאצילה משפתה הפואטית על המוזיקה ולדרך שבה מושגי יסוד מוזיקליים ניטעים בספרות. בין שלל המחקרים שנעשו על הדו–שיח בין שתי אמנויות, אציג את הרעיון שהעלה רולאן בארת, הפילוסוף הצרפתי המאה ה– 20 , ובו הוא טוען שמקור ההשראה של שתי האמנויות הוא אורפיאוס, משורר והזמר המיתולוגי, שהעז להיכנס לעולם השאול כדי להחיות את אהובתו להחזיר לדמותה את ממשותה המוחשית. בארת טוען שמסעו הבלתי אפשרי - בקע בקולו את דממת המוות ולתת ממשות לישות ערטילאית - הוא הכוח המניע את השירה ואת המוזיקה, שימשיכו להתקיים כל עוד ימשיך אורפיאוס לשיר את שירת הכיסופים הנצחית שלו.