כתבי עת

נמצאו 6 ספרים בקטגוריה

הצג ע''פ:

ילקוט מורשת גיליון 99 / ילקוט מורשת : לחקר השואה והאנטישמיות

מאת: גרסיאלה בן-דרור

תיאור: ילקוט מורשת כרך 99 (2018) הוא גיליון חגיגי לציון 70 שנה למדינת ישראל, שמרכזו בחינה רב־זוויתית של חיי ניצולי השואה בישראל: מהדור המייסד של “מורשת” ומורשתו, דרך קיבוצי שארית הפלטה בתנועת השומר הצעיר, ועד ניתוח תהליכי תיעוד והנצחה (כולל מבט משווה על פועלן של מרים נוביץ ורחל אוייבך), שאלות של זיכרון קיבוצי (למשל בקיבוץ לוחמי הגטאות), ועיון מחדש בעדויותיו של יצחק (אנטק) צוקרמן. לצד זאת, הגיליון מרחיב את המבט גם לקבוצות וזהויות שנדחקו לשוליים בשיח הישראלי—כמו זיכרון מלחמת העולם השנייה בקרב יהדות צפון אפריקה דרך אמנותם של יוצרים מזרחים בני הדור השני, ונקודת מבטם של יוצאי לוב שהיו ילדים בתקופת השואה—ואפילו דיון מפתיע בהשפעת השואה על יחס שלילי לכלבים בחברה היהודית בישראל.
בחלק “חקר השואה והאנטישמיות” מופיעים מאמרים שמחברים בין היסטוריה, תרבות וידע: “ספרים עקורים” כסוכני זיכרון והשבתם במרכז אירופה; דיוקן של פרדי הירש כמחנך ומגן ילדים; דיון אינטלקטואלי על השפעת “פסיכולוגיית העמים” של וילהלם וונדט על תורת הגזע הנאצית; ושאלה פרובוקטיבית על “מדיקליזציה” של השואה דרך תפקיד רופאי האס־אס והרצח הרפואי. בהמשך יש מאמר על דו״ח גסטפו הנוגע לאולגה בנריו, מדור “תיעוד ועדות” עם קטע מיומנו של המחנך חיים אהרן קפלן (אפריל–מאי 1942), ולבסוף מדור ביקורות ספרים.

אפשרויות רכישה

ילקוט מורשת גיליון 98 / ילקוט מורשת : לחקר השואה והאנטישמיות

מאת: גרסיאלה בן-דרור

תיאור: ילקוט מורשת גיליון 98 (2017) עוסק בצמתים שבהם היסטוריה, אתיקה וזיכרון לאומי נפגשים סביב השואה והשלכותיה. בחלק “חקר השואה” הגיליון מציג מחקרים שמרחיבים את המבט מעבר לנרטיב האירופי המוכר: סיפור הצלת יהודים בפיליפינים בשנים 1938–1939 (מסע “מאירופה למנילה”), ניתוח של התקוממות הזונדרקומנדו בבירקנאו והאופן שבו נהרס קרמטוריום IV, וכן עיונים רעיוניים־תרבותיים כמו קריאה ב“תקווה” דרך ספר איוב, וביוגרפיה היסטורית־ערכית של אנצו סירני (איש אצולה שהפך לצנחן).
בחלק “זיכרון השואה” הדגש עובר לשאלות של בניית זהות וזיכרון קולקטיבי אחרי המלחמה: כיצד זיכרון השואה מעוצב באוקראינה הפוסט־סובייטית כחלק מבניין אומה; כיצד היחסים הדיפלומטיים בין ישראל לגרמניה נקשרים ל“פוליטיקה של זיכרון”; ומקרי בוחן של ניצולי שואה בתפוצות—בארגנטינה, ובסיפורי חיים של אנשי צוות אוויר ששרדו. בהמשך מופיע גם מדור “אנטישמיות” עם עיסוק בתדמית היהודי (בין אנטישמיות לפילו־שמיות), מדור “תיעוד ועדות” על ניסיון שלא צלח ליישוב יהודים בסין, ולבסוף ביקורות ספרים.

אפשרויות רכישה

ילקוט מורשת גיליון 97 - השנה הראשונה לאחר המלחמה : חזרה לחיים / ילקוט מורשת : לחקר השואה והאנטישמיות

מאת: גרסיאלה בן-דרור

תיאור: ילקוט מורשת גיליון 97 מוקדש לנושא: “השנה הראשונה לאחר המלחמה: חזרה לחיים”. הוא עוקב אחרי הצעדים הראשונים של שארית הפליטה באירופה 1945–1948 דרך כמה זירות מרכזיות: פעילות הג׳וינט בגרמניה כ“שנת הישרדות” (1945–1946), חיי הרפטריאנטים במחנות העקורים (1946–1947), והמתח בין שיקום בריאותי לבין מאבק פוליטי בתוך מחנות העקורים בגרמניה (1946).
במקביל, הגיליון נותן מקום חזק לעולם הילדים והנוער אחרי המלחמה—למשל גן הילדים בברגן־בלזן כמקרה מבחן (1946–1948), ותמונה תקשורתית־חינוכית של ילדים במחנות העקורים מול ילדי ארץ ישראל דרך “דבר לילדים” (1946–1947). לצד זה מופיע גם מבט ביוגרפי־אישי על שנת 1946 בסיפור חייה של צביה לובטקין, ומאמרים שעוסקים בשאלות קשות של “חזרה לחיים” דרך רכוש, בעלות והשבה: רכוש קהילתי בפולין אחרי השואה, תחיית היהדות הליברלית בברלין, וקניין תרבותי יהודי “ללא יורשים” (כולל הרסטיטוציה של אוסף ייווא).

אפשרויות רכישה

ילקוט מורשת גיליון 102 / ילקוט מורשת : לחקר השואה והאנטישמיות

מאת: גרסיאלה בן-דרור

תיאור: אנו מייחדים גיליון זה לשואה בגליציה המזרחית (1944-1941) לציון יום השנה השמונים למבצע ברברוסה. מבצע זה היה ראשיתו של הפתרון הסופי: הרצח המתוכנן והמאורגן של המוני היהודים בידי גרמניה הנאצית וביצועו בסיועה של האוכלוסייה המקומית, תחילה באזורים אלה, ואחרי כן באזורים אחרים באירופה. גליציה המזרחית, אשר כיום היא רובה של מערב אוקראינה, הייתה האזור הדרום מזרחי של הרפובליקה הפולנית השנייה בתקופה שבין שתי מלחמות העולם. זה היה אזור הטרוגני מאוד. במִפקד האוכלוסין בשנת 1931 הצהירו 3,256,300 מתוך 6,200,000 תושביה שהם משתייכים לדת היוונית קתולית (זרם נוצרי המאחד קתוליות עם פולחן פרבוסלבי בליטורגייה, בחוקים ובזהות תרבותית), ורובם הזדהו כאוקראינים. 2,281,400 מתושבי האזור הצהירו שמשתייכים לדת הקתולית (רובם פולנים). 616,000 הצהירו שהם יהודים.

אפשרויות רכישה

ילקוט מורשת גיליון 101 / ילקוט מורשת : לחקר השואה והאנטישמיות

מאת: גרסיאלה בן-דרור

תיאור: בחלק הראשון של גיליון זה אנו מגישים מאמרים שעוסקים בנושאים מגוּונים בנושא השואה ואנטישמיות במקומות גאוגרפיים שונים ובתקופות שונות לפני השואה ובזמן השואה. אנו מביאים לפני הקורא נושאים, כגון אנטישמיות ופילושמיות בסוף המאה התשע עשרה ובראשית המאה העשרים; המבנה הסוציולוגי של ורשה היהודית לפני כיבוש גרמניה הנאצית; הדילמה של החסידים בהונגריה וגטו אחד בהונגריה עילית; וכן חסיד אומות העולם בתקופת השואה ברומניה. נושא חדש שאנו מפרסמים בגיליון זה הוא רצח עם בשני מקומות באפריקה, לאחר השואה, שאנשי המקום מפרשים אותם באספקלריה של השואה ורואים בהם חלק מרצח עם שגם שואב מהאידאולוגיה ומהאמצעים שננקטו בשואה בידי הגרמנים הנאצים כדי להעלים אוכלוסייה שלמה מכדור הארץ.
בגיליון זה אנו מפרסמים גם יחידה מיוחדת שעוסקת בחקר נשים בשואה — פרי שותפות בין ילקוט מורשת ובין המרכז לחקר האישה באוניברסיטת בר־אילן על שם פניה גוטספלד ז"ל. אנו מביאים בגיליון זה גם מדור שעניינו תיעוד ועדות ומדור שעוסק בביקורת ספרים.

אפשרויות רכישה

ילקוט מורשת גיליון 100 - היסטוריוגרפיה של השואה / ילקוט מורשת : לחקר השואה והאנטישמיות

מאת: גרסיאלה בן-דרור

תיאור: בגיליון זה מובאים ראשית המאמרים העוסקים בהיבטים שונים של תקופת השואה עצמה, כאלה שעוסקים בגטאות, במחנות ריכוז ובבעיות שהתעוררו בזמן השואה. לרגל ציון 75 שנה לשחרור מחנה אושוויץ, אנו מביאים גם מאמר בהקשר של מחנה זה. לאחר מכן אנו מביאים את המאמרים העוסקים בוויכוח שהתגלע בין ההיסטוריונים ובשיח הציבורי לאחר השואה, בהקשר של השואה והמעפילים, וגם בעניין הטענה על השפעתו של בן־גוריון על משפט אייכמן. בהמשך הגיליון אנו מפרסמים מאמרים שעוסקים בהיבטים שונים של הוויכוח שניטש לאחר השואה ושל ההיסטוריוגרפיה שנכתבה בהקשרים שונים ובנושאים מגוונים, ובסיום הגיליון מובאים כמה מאמרים שעוסקים בנושאים רחבים יותר, פרשנויות ותובנות שלאחר השואה, שאלת האוניברסליות או הייחודיות של השואה ונושא מעניין נוסף הוא אם קיימת היסטוריוגרפיה ערבית של השואה.

הצג עוד תוצאות