נמצאו 216 ספרים בקטגוריה
לכל הספרייה
מאת: עמליה זיו, רז יוסף, אייל גרוס
תיאור: תחום הלימודים הקוויריים קשור בטבורו לקהילת הלהט"ב שממנה צמח; הוא תורם להעצמתה של קהילה הסובלת עדיין מהומופוביה, סטיגמה ואפליה בתחומים רבים. ספר חלוצי זה, ראשון מסוגו בישראל, מנגיש היבטים מגוונים של חוויית החיים הלהט"בית המקומית ומנכיח את תרומתה הביקורתית של נקודת המבט הלהט"בית. הספר כולל מאמרים המבוססים ברובם על עבודות שהוצגו בכנסי "סקס אחר". המאמרים עוסקים בסוגיות של מיניות וזהות מגדרית בחברה הישראלית, בביקורת התרבות הישראלית מזווית קווירית מקשת רחבה של דיסציפלינות: היסטוריה, לימודי תרבות, משפטים, קולנוע, סוציולוגיה ועוד.

הספר מחולק לחמישה שערים מרכזיים: השער הראשון עוסק במיניות ולאומיות, אחד הצירים המרכזיים של המחקר הקווירי בישראל. השער השני מציע מבטים היסטוריים על הבניית ההומוסקסואליות – או העדרה של הבניה כזו – בתקופות שונות ובשדות שיח הגמוניים שונים. השער השלישי עוסק באקטיביזם קווירי בשנות האלפיים, תוך כדי דיון בזיקות בין אקטיביזם להטב"י לאקטיביזם פוליטי בהקשרים אחרים. השער הרביעי דן בהבניה ובמשטור של הזמן והמרחב בשרות הנורמטיביות המינית והמגדרית, כמו גם במרחבים המציעים התנגדות למשטרי הנורמליות. השער החמישי פונה לסוגיות של זהות וייצוג; הוא דן בצורך של הקהילה הלהט"בית להתמודד עם העדר ייצוג תקשורתי או עם ייצוגים סטריאוטיפיים.
רסלינג
מאת: גיא אבוטבול-זלינגר
תיאור: ההד המזרחי במרכז הישראלי יוצא בעקבות מלאות עשרים שנה לכנס המזרחי הראשון (שהתקיים ב־1999 במכון ון ליר בירושלים) ולאור ההבנה כי הגיעה העת לבחון מחדש את המציאות האתנית בישראל. אוסף המאמרים העדכני שמופיע בספר משרטט מחד את המרחבים השונים שבהן ממשיך להתקיים אי שוויון בין מזרחים לאשכנזים אך מאידך גם את הזירות אשר בהן חלים שינויים חברתיים, כלכליים ותרבותיים משמעותיים אשר מעצבים מחדש את החברה הישראלית. הקריאה בספר זה על פרקיו השונים חושפת כי למרות הטענות הנשמעות כי הקטגוריה האתנית אינה רלוונטית יותר הרי שקטגוריה זו ממשיכה להיות מרכזית ורוחשת כל העת בזירות השונות של המרחב הציבורי הישראלי.
כרמל
מאת: עופר שיף, אלעזר בן לולו
תיאור: בין החברה הישראלית לתנועה הרפורמית מתקיים שיח ושיג מתמשך על גבולות, על זהות, על קהילה ועל מקום. מדוע? באיזה אופן מנהיגיה וחבריה מתמודדים עם החברה הישראלית? מיהו קהל היעד הישיר והעקיף של התנועה? כיצד היא נתפסת בעיני קבוצות שונות בציבור הישראלי? אילו סדקים, מתחים ומאבקי כוח בחברה הישראלית חושפים המחקרים המכונסים בספר זה?

באסופה זו מוצעת בחינה היסטורית, סוציולוגית ותאולוגית של התנועה הרפורמית בישראל, התעמקות במבט הישראלי על התנועה והתבוננות בשלל נקודות המפגש של התנועה עם החברה בישראל.
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב
מאת: גילה חן, תומר עינת
תיאור: ספר זה מתאר ומנתח ממצאי מחקר אתנוגרפי שנערך בין השנים 2006-2010 בכלא "נווה תרצה", כלא הנשים היחיד בישראל. מטרה המחקר הייתה לתאר את עולמם התרבותי של האסירות ואת חוויית המאסר מנקודת מבטן של האסירות.

תיאור החוויות וההתנסויות השונות של האסירות הובילו את מחברי הספר לערב רב של שאלות שנגעו לתחומי העניין המרכזיים של חייהן בכלא, למשל: מה טיבן של מערכות היחסים בינן לבין עצמן (ותיקות וצעירות, ילידות ישראל וילידות חבר העמים ואתיופיה, יהודיות ומוסלמיות ועוד) ובינן לבין אנשי הסגל? האם קיימים יחסי מין לסביים בין האסירות, ואם כן, מה שכיחותם, מה טיבם ומה הגורמים לקיומם? האם התא בכלא מהווה תחליף למשפחה שבחוץ? כיצד הן מתמודדות עם העובדה שכשליש מהן מאובחנות כסובלות מהפרעות פסיכיאטריות?

רוב הדוברות בספר הן קורבנות של ניצול פיזי ונפשי שיטתי, סיטואציה שדחפה אותן ללא כל אפשרות מפלט לשולי החברה ולמעורבות בפשיעה. האם חוויית הכליאה שנגזרה עליהן, אשר מהווה לדידן המשך ישיר למסכת ההתעללות אשר אותה חוו לאורך כל שנותיהן הקודמות, היא אכן מטרת החברה הכולאת? האם ניתוקן ממסגרת הקהילה הנורמטיבית ובעיקר מילדיהן עשוייה לסייע לשיקומן בעתיד? עם תהיות קשות אלה מנסים מחברי הספר להתמודד ואף להציע כיווני חשיבה חדשניים.
רסלינג
מאת: אורית נוטמן-שורץ
תיאור: החברה הישראלית משחר היווסדה מנהלת את שגרת יומה לצד אירועי מלחמה וטרור. אירועים אלו עיצבו וקידמו את הידע והתובנות בתחומי הטראומה הנפשית והחוסן של יחידים ושל כלל החברה. עבודת הסיוע "תחת אש", המתמקדת במצבי חשיפה מתמשכים ומשותפים של העובדים והאוכלוסיות לאירועים טראומטיים, תרמה ליצירת גוף ידע חדש המבוסס על התנסות, התערבות ומחקר.

הספר שם לו למטרה להציג ולקדם את הידע החדש בפני הקורא הישרא, כדי להיטיב עם הנמצאים במצוקה, להגביר את החוסן שלהם, להשמיע את קולם של המסייעים להם ולהכשיר את הדור הבא. פרקי הספר מספרים את סיפורם של תושבים החיים בצל מלחמה, אירועי טרור, הגירה ופליטות ובעיקר את סיפורה של עבודת הסיוע "תחת אש". את הפרקים בספר כתבו חוקרים, עובדי סיוע ומטפלים מתחומים שונים, כמו עבודה סוציאלית, פסיכולוגיה וחינוך, והם ביטוי רב-קולי ואישי לאתגרים הנגזרים מחיים ומעבודה בצל איום. בפרקים מתוארים ההשפעות על העבודה הטיפולית והחברתית, תהליכי פיתוח והתאמת ידע, שינויים בתפיסות מקצועיות ובמארג היחסים בין המסייעים לסביבותיהם, וכן דרכי הדרכה, הוראה ומחקר ייחודיות המתאימות לחשיפה הכפולה של בעלי התפקיד ומקבלי השירות.

הספר מיועד למטפלים, לסטודנטים הלומדים את מקצועות הסיוע, לעוסקים בתהליכי הכשרה לעבודה בתחום ואף לציבור הרחב המבקש להכיר לעומק את משמעות החיים בצל איום מתמשך, אם מקורו באירועי טרור ומלחמה ואם מקורו במציאויות טראומטיות אחרות כמו אסונות טבע, מגפות ומשברים חברתיים.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: עמיה ליבליך
תיאור: מי הם המשכילים החדשים בישראל? ספר זה מביא את סיפורי החיים של ישראלים הלומדים, או שסיימו לימודים, במסגרת אקדמית, והם הראשונים לרכוש השכלה אקדמית במשפחותיהם. ביניהם צעירה חרדית וצעירה בדווית, רב חרדי וצעיר אתיופי, עולה חדש מרוסיה, וצברית שגדלה בשכונת קטמון בירושלים. סיפוריהם הססגוניים והמרגשים התקבלו בראיונות נרטיביים אישיים, שערכו עימם אנשי/נשות סגל בקריה האקדמית אונו, גם הם ברובם דור ראשון להשכלה אקדמית. כל אחד מהם כתב פרק לספר זה בגישתו ובסגנונו המיוחדים. כך מתקבל פסיפס עשיר של שש-עשרה דמויות וסיפורים על משכילים חדשים המאכלסים את האקדמיה הישראלית היום.

את הספר ערכה עמיה ליבליך, שהנחתה את כל החבורה בעבודת המחקר, ותרמה לספר בדיון המקיף שכתבה על ממצאי המחקר.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: קלריס חרבון
תיאור: השתכנות מתקנת, ספרה פורץ-הדרך של ד"ר קלריס חרבון מנסח מחדש את מושג ה״פלישה״ מקטגוריה משפטית פלילית ל"השתכנות מתקנת", ובכך הוא מציב את פעולותיהן של נשים מזרחיות נגד פינוין מבתיהן במסגרת חלופית של המאבק לשוויון. השתכנות מתקנת, המעוגן במחקר הבינתחומי המתעצם של לימודי מזרחיוּת, מפרק בנחרצות הנחות יסוד בנוגע לחוקי הדיור הציבורי, תוך שהוא ממחיש את האפשרויות המחקריות שבמושג ההצטלבִיוּת – של מעמד, גזע, אתניות, מגדר ומיניות – ללימודי המשפט. הספר גם משקף את האקטיביזם הפמיניסטי המזרחי של המחברת עצמה כעורכת דין מעוררת השראה שייצגה משתכנות ומיקמה מעשי התנגדות גופניים אלה בהקשרם ההיסטורי הרחב (פרופ' אלה שוחט).
הקיבוץ המאוחד
מאת: גלעד מלאך, לי כהנר
תיאור: החברה החרדית היא חברה מגוונת, מורכבת ודינמית; יחידה ומיוחדת ברבדים מסוימים, ודומה לכלל החברה ברבדים אחרים. מהם פניה היום, אילו מגמות מסתמנות בה מתחילת שנות האלפיים, במה מתבטאים מאפייניה הייחודיים לעומת כלל החברה, ובמה היא דומה לה? החברה החרדית בישראל גדֵלה בשני העשורים האחרונים בקצב מהיר ועוברת שינויים מואצים, תולדה של השתלבותה הבלתי נמנעת בחברה הכללית. שנתון החברה החרדית בישראל 2022, שתקצירו מובא לפניכם, מכנס בפעם השביעית במקום אחד את מרב המידע הכמותי הקיים היום על החברה החרדית הישראלית, ומסרטט תמונה שלמה ומעודכנת שלה על בסיס מידע סטטיסטי וניתוח נתונים בתחומים רבים וחשובים – דמוגרפיה, חינוך, רווחה ורמת חיים, תעסוקה, אורחות חיים ודפוסי הצבעה. פרק מיוחד בכרך זה מוקדש לשימוש בשפות, מדדי רווחה אישית ובטיחות בדרכים. השנתון הוא תוצר של התוכנית "חרדים בישראל" של המכון הישראלי לדמוקרטיה, שעיקר עיסוקה הוא חקר המגמות בחברה החרדית ועיצוב מדיניות ציבורית לשילוב החרדים בחברה הישראלית.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: גבריאל גורדון, קרנית פלוג, רועי קנת-פורטל
תיאור: בסוגיית המוביליות הבין־דורית נבדקת השאלה מה הסיכויים של צאצאים להיות בבגרותם בעלי מאפיינים כלכליים וחברתיים דומים לאלה של הוריהם או שונים מהם. הקשר בין המצב הכלכלי־חברתי של הורים לזה של צאצאיהם נובע ממגוון גורמים, שמקצתם קשורים זה בזה, בכלל זה סביבת המגורים, הסביבה החברתית, מידת ההשקעה בחינוך (בין ישירה, בחינוך הצאצאים בידי ההורים, ובין באמצעות השקעה בשירותי חינוך), קשרים ויכולות מולדות. קשר הדוק בין הדירוג הכלכלי־חברתי של הורים לזה של צאצאיהם מלמד על מוביליות נמוכה, וקשר רופף יותר מלמד על מוביליות גבוהה. סוגיה חברתית מעניינת במיוחד נוגעת לשאלה בדבר סיכויי המוביליות של צאצאים שנולדו למשפחות במעמד כלכלי־חברתי נמוך לעלות בבגרותם למעמד כלכלי־חברתי גבוה יותר. שאלת המדיניות הקשורה בה היא באיזו מידה המדינה פועלת להרחבת ההזדמנויות של קבוצות אוכלוסייה מרקע כלכלי־חברתי חלש.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: אור ענבי, ירון קפלן, אינה אורלי ספוז'ניקוב
תיאור: בדף הבית של המכון הישראלי לדמוקרטיה כתוב: "חוקרי המכון שוקדים על מחקרים המניחים תשתית רעיונית ומעשית לדמוקרטיה הישראלית. בעקבותיהם מגובשות המלצות מעשיות לשיפור התפקוד של המשטר במדינת ישראל ולטיפוח חזון ארוך טווח של תרבות דמוקרטית נכונה לחברה הישראלית ולמגוון הזהויות שבה". סקר מדד הדמוקרטיה הישראלית השנתי, שזהו הדוח העשרים (2003-2022) המציג את ממצאיו, הוא כלי מרכזי בחתירה לביצוע המשימה הלאומית שהמכון קיבל על עצמו מהקמתו. מדי שנה בשנה מרכז ויטרבי לחקר דעת קהל ומדיניות (בעבר — מרכז גוטמן) מתכנן ומבצע סקר דעת קהל מקיף, שנועד לעמוד על עמדות ותחושות בציבור הישראלי לקבוצותיו בכל הנוגע לעקרונות היסוד של הדמוקרטיה הישראלית, לתפקוד מערכות השלטון, ליחסים בין מגזרים ואוכלוסיות, למשקל הראוי בין הרכיב היהודי לרכיב הדמוקרטי בישראל ועוד כהנה וכהנה נושאים הנמצאים בלב השיח הלאומי הפוליטי־חברתי־כלכלי.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: עמית לוונטל, גבריאל גורדון, גלעד מלאך
תיאור: בשנים האחרונות מחקר עשיר עוסק בתעסוקת חרדים, אך רק מחקרים ספורים עוסקים בשאלת האיתנות הפיננסית של משקי הבית החרדיים ובנקודת המבט החרדית בכל הנוגע לעוני ולפרנסה. האם מצבם הפיננסי של משקי הבית החרדיים השתפר בעקבות העלייה בשיעורי התעסוקה, או שמא הוא הידרדר בשל העלייה ביוקר הדיור והמחיה? האם הקורונה פגעה באיתנות של משקי הבית החרדיים, או שאלו התגברו עליה בדומה למרבית המשק הישראלי? כיצד קואליציה ללא חרדים משפיעה כלכלית על משקי הבית החרדיים? גיל הנישואים הצעיר בחברה החרדית מביא לכך שהחלטות הקשורות בכניסה להכשרה מקצועית ולתעסוקה מתקבלות כחלק מההתנהלות הכלכלית של משק הבית כולו. מחקר זה בוחן אפוא את התמורות שחלו באיתנות הפיננסית של משקי הבית החרדיים ואינו מתמקד בהכרח בגברים החרדים או בנשים החרדיות. ממצאי המחקר מראים בין השאר כי ישנה עלייה ברמת החיים של משקי הבית החרדיים הנובעת בעיקר מגידול בהכנסות מתעסוקה. עם זאת, המחקר מראה שהפער השלילי בין הכנסות להוצאות שראינו בעבר עודנו קיים ומתריע כי פער זה אינו בר קיימא. בסיומו של המחקר מוצגים צעדי המדיניות שנקטה הממשלה היוצאת (הממשלה ה־36) וכן המלצות המשלבות בין תמריצים לבין סנקציות לשיפור מצבם של משקי הבית החרדיים.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: אראלה גלין
תיאור: הספר אבהות במעבר חוקר את ההוויה האבהית במעבר הגירושים, לצד חקר החוויה הפנומנולוגית הנוגעת לתהליכים של ההבניה האבהית בהקשר הישראלי. הוא בוחן את נקודת מבטם של האבות, תוך כדי הבאת סיפוריהם ופרשנותם של ארבעים אבות לא משמורנים. ספר זה פותח צוהר לעולמם הרגשי של האבות ונותן קול לחוויתם האבהית. הם מתארים את אובדנו של המרחב האבהי המובן מאליו ואת ההתמודדות המחודשת עם זהותם האבהית, מקומם, נראותם במשפחה ובחברה הישראלית. האבות כסובייקטים נעים בין מסורתיות וחדשנות בהתנהלותם ההורית, תוך כדי כך שהם מחפשים את זהותם ומקומם. מחקר פסיכולוגי זה, אשר עוסק באבות ובאבהותם בצומת מרכזית זו של השיח בישראל על אודות הורות והיחסים ההוריים במעבר הגירושים, מאפשר לדיון האקדמי והחברתי להכיר את החוויות ואת העמדות של האבות ביחס לעצמם ולמשפחותיהם. הכללת נקודת המבט של האבות ביחס לעצמם מפרה את גוף הידע, מעוררת שאלות ביחס למה שנתפס כמובן מאליו ומשרטטת הבנות חדשות ביחס לאבות, האימהות הילדים והמשפחה בכללותה במעבר הגירושים. ספר זה מציג המשגות תאורטיות חדשות על אודות האבהות במעבר הגירושים כחוויה הקשרית, מורכבת ורב-ממדית. האבהות מתפתחת במרחב רגשי המאופיין בדיאלקטיקה של נעדרות-נוכחות, היפרדות-התקשרות והתרחקות-התקרבות. היא מתעצבת בארבעה מסלולי התפתחות שונים המובילים להבנייתם של זהויות נפרדות, המתארים ארבעה נרטיבים מרכזיים של אבהות: אבהות נוכחת, אבהות נאבקת, אבהות מנתרת ואבהות מודרת.
רסלינג
מאת: דבורה קלקין-פישמן
תיאור: מהי מהות הקשר בין העבודה לבין החיים האישיים? הספר המשכיות ושינוי – גמלאיות שלא פרשו מציע תשובות לשאלה הזו מנקודת הראות של פלח ייחודי בקבוצת גיל שהעניין בה הולך וגובר עם העלייה בתוחלת החיים: הגיל השלישי. קבוצה של תשע נשים בגיל פרישה, נשות אקדמיה, חוקרות, מרצות וקלינאיות – קיימה לאורך כעשר שנים מפגשים חודשיים שנדונו בהם שאלת הפרישה, והקשר בין העבודה והחיים. מתוך המפגשים הללו, נולד ספר. השיח בקבוצה אפשר למשתתפות עיבוד משותף של סיפורי חייהן, עד לגיבושו של כל סיפור חיים לפרק אישי בספר זה. הספר כולל גם מבוא שסוקר ומשווה את הספרות המדעית הבין-לאומית בתחום, פרק העוסק בנרטיבים המרכזיים העולים בפרקים האישיים, וכן אפילוג המתאר את הפרידה מהעבודה על הספר ומחשבות לעתיד. המתודולוגיה המחקרית משלבת בין שלוש גישות: אוטו-אתנוגרפיה, אוטו/ביוגרפיה ומחקר נרטיבי. לספר חשיבות המחקרית בהארת הזווית הייחודית והחדשנית של נשות אקדמיה שפרשו לגמלאות. הוא מציע מסע מרתק בשבילי החיים, תוך בחינה מעמיקה של מגוון מסלולי התפתחות אישית ומקצועית. הפסיפס הצבעוני של סיפורי חיים מלאים ועשירים, שהפרישה היא רק נקודת ציון בהם ובפירוש לא סוף פסוק לחיוניות ולעשייה, משדר מסר אופטימי שכל קוראת וקורא ייצאו נשכרים ומחוזקים ממנו.
מכון מופ"ת
מאת: שלומי ששון
תיאור: החילוניות כעמדה פילוסופית זוכה בספרו של שלומי ששון לא רק לסינתזה ייחודית בין תיאוריות הדנות בהקשרים חילוניים, אלא גם בהבנה מקיפה ומעמיקה של התופעה – הן מבחינת בסיס הלגיטימציה הפנימי למחשבה החילונית והן מבחינת מבט האופק אשר הפילוסופיה החילונית מתווה ומבקשת. ספר זה מהווה חידוש למחקר הקיים ביחס לחילוניות הישראלית, שכן הוא מציג, אולי לראשונה, את הקוטב של החילוניות האידיאולוגית והאקטיביסטית. באופן הזה אנו מתוודעים לנקודת מבט חדשה הן של יחסי דת-לאום-מדינה בישראל והן של חלקים בהלכה היהודית, דרך הפריזמות של החילוניות האידיאולוגית-ישראלית והפילוסופיה החילונית-כללית. באופן מחדש, הוליסטי ורדיקלי זהו מעין כתב הגנה ותביעה גם יחד ביחס לטענה הישנה על החילוניות כ"עגלה ריקה". החילוניות, כפי שעולה בספר זה, אינה מקרית ואינה סתמית – היא מתקיימת לאורך ההיסטוריה מתוך עולם של משמעויות פילוסופיות. אך בימינו מספר מרכיבים נוספים מאפיינים את החילוניות, כך שהם הופכים אותה ל"חילוניות חדשה". בשונה מטענות מחקריות מצמצמות, טוען מחבר הספר שאנשים לא נקלעו לחילוניות משיקולי נוחות, צרכנות, בורות וכו'; תחת זאת נטען שהחילוניים בחרו בדרך חיים מובחנת ונוכחת, מתוקף עולם משמעויות פילוסופי שאליו הם מתוודעים יותר ויותר. מעבר לכך, הטענה המרחיבה של המחבר היא שאנו בעיצומו של חילון זוחל ושקט; שעולם המשמעויות החילוני-אידיאולוגי, בין אם במודע ובין אם לאו, רווח הרבה יותר ממה שמקובל לחשוב. מכאן נובעת בין השאר המסקנה שקמה לה "חילוניות חדשה".
רסלינג
מאת: לאה קוזמינסקי, רמה קלויר
תיאור: הספר עוסק בתהליכים הקשורים בהבניית הזהות המקצועית בהוראה ומשקף את העשייה הרבגונית של רשת עמיתי המחקר במכון מופ"ת. הספר מוכיח כי חוקרים החוברים יחדיו מעשירים את עולם הידע ומוסיפים לו תובנות וממצאים הנובעים מכל מחקר בנפרד, מהעשייה הקבוצתית ומהמרקם השלם. שערי הספר עוסקים במדיניות המעצבת את ההכשרה להוראה בישראל, במתרחש במכללות לחינוך בתקופה של מציאות משתנה ובסוגיות המאפיינות את הזהות המקצועית ואת התפתחות המקצועית של המורה בישראל במאה ה-21.
מכון מופ"ת
מאת: אלונה פלג
תיאור: מזה שלושה עשורים נשים לסביות בישראל מגדלות ילדים במסגרת משפחות חד-מיניות מתוכננות ללא אב. הן עושות זאת בהקשר חברתי-פוליטי שבו הקהילה שאליה הן משויכות סובלת מדעות קדומות, אלימות ואפליה. ספר זה עוקב אחר ההבניה המתפתחת של הזהות הלסבית מפתולוגיה אישית לקטגוריה תרבותית אלטרנטיבית, תוך כדי התבוננות בתהליכי ניהול סטיגמה וניסוח של תודעה חדשה בקרב קבוצות מיעוט אשר התקרבו מהשוליים החברתיים למרכז. הוא בוחן את משמעות המעבר של נשים לסביות לאימהות ולמשפחתיות מנקודת המבט של הנשים עצמן: כיצד הן מנסחות את הזהות שלהן ? איזה משמעות הן נותנות לחוויות חייהן? סיפורי החיים של הדור הראשון של אימהות לסביות בישראל מאירים אותן כנשים אמיצות ופורצות דרך אשר מתמודדות עם סטיגמה חברתית כפולה: סטיגמה ביחס לנטייה המינית שלהן וסטיגמה ביחס למשפחה ללא אב. "נטל ההוכחה", כלומר הלחץ להוכיח לחברה ההטרוסקסואלית שהן יכולות לגדל ילדים בריאים בקונסטלציה משפחתית שנויה במחלוקת, היווה את הבסיס להפקת גרסה ייצוגית של "הורות לדוגמא", ובה בעת נחשף כאחד ממקורות הלחץ הפנימיים המשמעותיים בעבודת האימהות שלהן. ספר זה מהווה מסמך אנושי מרתק ומרגש שבו נשמעים לראשונה קולותיהן של אימהות במשפחות לסביות מתוכננות בישראל. אלונה פלג מצליחה להציג את נקודות החוזק של התא המשפחתי הלסבי, לצד הלחצים, הקשיים והאתגרים הייחודיים שעמם מתמודדים האימהות והילדים שלהן, בתוך התא המשפחתי ומחוצה לו: מול משפחות המוצא, הסביבה הרפואית, החינוכית והחברתית. בסוף הספר ניתן למצוא מתווה להכרה, שוויון והכלה של משפחות חד-מיניות, מתווה אשר מציע עקרונות והמלצות יישומיות למקבלי החלטות ומעצבי מדיניות מצד אחד, ולמורים, יועצים חינוכיים, עובדים סוציאליים ומטפלים, מצד שני.
רסלינג
מאת: ראם שמואלביץ'
תיאור: ראם שמואלביץ' הגיע למידברן כמעט במקרה, אולם ברגע שרגליו דרכו על אדמת הפלאיה, הבין שהוא מעוניין לחקור את העולם שנחשף בפניו ולגלות לחברה הישראלית את הפוטנציאל המהפכני שטמון בו. בהתבסס על חוויותיו באירוע, ראיונות שערך עם אנשי מידברן ותובנות מתחום הפסיכואנליזה, הסוציולוגיה והכלכלה, כתב שמואלביץ את מידברן: יצר הטוב. שמואלביץ' מציג את מידברן כמעבדה לשינוי חברתי וליצירת אוטופיה אפשרית בהחלט. ספר זה הוא מחקר וקריאה לפעולה. למי שאינם מכירים את מידברן, זהו תיאור חי ותוסס של אירוע קרוב ורחוק. לברנרים, זה גילוי מחודש של העיר שהם שותפים ביצירתה. אלו ואלו ימצאו בספר ירידה לשורשי הקסם המידברני.
הקיבוץ המאוחד
מאת: יאלי השש
תיאור: בת של מי את מספר את סיפורן של נשים מזרחיות בישראל במאבקן להישרדות, לשוויון ולהכרה. סיפורן הוא סיפורו של הפמיניזם המזרחי, שצמח מפעילותּ בשטח וממחקר אקדמי, אבל בעיקר מתוך חוויות החיים של הנשים הפועלות, המדברות והכותבות.

בכתיבה עוצרת נשימה, יאלי השש מחברת בין סיפורים אישיים וקולקטיביים ומציגה בפני הקוראות את הפמיניזם המזרחי כאפשרות רדיקלית לתיקון חברתי עמוק. התוצאה היא מסע קדימה ואחורה בזמן, שבו נשזרים האישי והפוליטי בצומת של סוגיות מעמדיות, אתניות ומגדריות. כל אלו מתלכדים לנרטיב סוחף המתאר את המאבק המזרחי מנקודות מבט נשיות ומחזיר למרכז הבמה את סיפורי החיים של נשים שעיצבו מאבק זה לאורך הדורות.
הקיבוץ המאוחד
מאת: רחל עזריה
תיאור: ⋅ איך יוצרים שינוי חברתי בישראל?
⋅ איך משנים את המציאות לטובה?
⋅ לטובתכם, לטובת הקבוצה שלכם או לטובת המדינה כולה?
⋅ מדוע מאבקים חברתיים מסוימים מצליחים ואחרים פחות? רחל עזריה היא פועלת מנוסה של מאבקים חברתיים, לוחמת עטורת צל"שים וגם לא מעט צלקות. היא מכירה את הזירה של החברה האזרחית, את הזירה העירונית ואת הזירה של השלטון הארצי. היא היתה בחזית ומאחורי הקלעים של כמה מהמאבקים החברתיים החשובים ביותר שהתקיימו בישראל בעשורים האחרונים, ותמרנה בסבך של מוקדי קבלת ההחלטות בפוליטיקה הישראלית. בשנים האחרונות רבים בישראל מרגישים שאי אפשר להשפיע ולשנות דבר, שמה שיש יישאר לנצח, שאף אחד לא מבין את האזרח הקטן. אבל למעשה – אין סיבה לייאוש. מאבקים חברתיים יזמו סלילת רכבת (ירושלים—תל אביב), ביטלו חוקים (חוק נאמנות בתרבות), קידמו חוקים (חוק החופים, חוק ימי חופשה), הוזילו מחירים (צהרונים, גני ילדים), הקימו בתי ספר ונאבקו במונופולים (הכשרות) – כל זה בפעילות מאורגנת, משותפת, כאזרחים במדינת ישראל, תוך ניצול הכלים הדמוקרטיים שעומדים לרשות כולנו. המדריכה למהפכה הוא ספר קריא מאוד וגם שימושי מאוד. קריאה מרתקת לכל מי שרוצה להבין טוב יותר את ישראל של היום ואת מגוון הכוחות הפועלים ונאבקים בה. הוא חיוני לכל מי שרוצה לשנות אותה. עזריה לא תגיד לכם שזה קל. היא לא תבטיח לכם הצלחה. להפך: היא תסביר שצריך סבלנות, עקשנות ואסטרטגיה. היא תגיד לכם שזה קשה, מאוד קשה. אבל אפשרי.
כנרת, זמורה דביר בע"מ
מאת: תמר הרמן, עופר שיף
תיאור: לישראלים ולישראליות גוונים וצבעים רבים. אסופה זו כוללת מסות קצרות העוסקות בשאלות מיהו ישראלי ומהי ישראליות, שנכתבו על ידי ישראלים ממרחבי קיום ותודעה שונים. אחדים מהכותבים בחרו להפנות זרקור לקורות חייהם הם, אחרים התייחסו לתוצרי תרבות הנחשבים בעיניהם כתמצית של הישראליות. היו שהעדיפו להתמקד בבעיות יסוד שאיתן מתמודדות החברה והמדינה בישראל והיו שהתמקדו בשאלה כיצד נראות להם ולאחרים הישראליות והזהות הישראלית ממרחקים - גיאוגרפיים ואחרים. אין מדובר בשירי הלל אך גם לא בשירי מספד וקינות. הכותבות והכותבים, המונעים כולם מתחושות שייכות ואכפתיות, לא ראו ממעל שמיים תכולים ללא ענן. אדרבא, נושאים כמו אפליה, הפניית כתף קרה ל"אחר", לאומנות, היעדר סולידריות אזרחית, כיבוש, ולחלופין, חוסר נכונות להיאבק עבור ערכים לאומיים או עבור ערכים מוסריים–אוניברסליים, מופיעים בתמהיל זה או אחר כמעט בכל אחת מן המסות. עם זאת, כל הכותבות והכותבים מדגישים את כוחות היצירה והחיוניות של החברה הישראלית ואת התקווה – ואפילו הביטחון - שהליקויים שאבחנו הם בני תיקון.
האוניברסיטה הפתוחהמכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב
מאת: דוד רטנר
תיאור: פעמים רבות במפגשים בין בני נוער נזרקת לחלל האוויר השאלה "איזו מוזיקה אתה שומע". כששאלה זו נשאלת ברור לשני הצדדים שמה שמונח על הכף הוא הרבה יותר מסתם החלפת מידע על טעמים מוזיקליים. התשובה וחילופי הדברים שיבואו בעקבותיה יעידו, במידה רבה, מיהם בני השיח ולפי התשובה ישקלו שני הצדדים את היתרונות והחסרונות החברתיים בהתחברות והאם יש בסיס להמשך הקשר. הספר הנוכחי עוסק בשאלה תמימה לכאורה זו: "איזו מוזיקה שומעים צעירים בישראל כיום", וליתר דיוק – "איזו מוזיקה שומעים צעירים יוצאי אתיופיה בישראל כיום". בעזרת ניתוח הטעמים המוזיקליים של בני הנוער והפרשנויות שהם עצמם מעניקים לטעמים אלו מבקש הספר לבחון שאלות רחבות יותר של זהות, מיצוב בחברה הישראלית והמשמעות הסמלית של מוזיקה שחורה עבור צעירים אלה. דוד רטנר לוקח אותנו למסע שעובר בין ברוקלין, קינגסטון ואדיס אבבה, ולעבר שכונות מגוריהם של הצעירים בישראל; מסע שבו מוזכרים בנשימה אחת היילה סלאסי וטופאק שאקור, פרנץ פאנון ובוב מארלי, פייר בורדייה ואייל גולן. בתוך כך זוכה הקורא להצצה נדירה ובלתי מתווכת אל עולמם של צעירים יוצאי אתיופיה בישראל של ימינו; הצצה אל החלומות והשאיפות של הצעירים, אל הקשיים והאכזבות שהם חווים, אל תפיסותיהם המרתקות ביחס לחברה הישראלית ואל התפקיד החשוב שהטעמים המוזיקליים שלהם ממלאים בכל אלה.
רסלינג
מאת: דפנה גולן
תיאור: בספר זה דפנה גולן לוקחת את הסטודנטים והקוראים למסע מקמפוס הר הצופים בירושלים אל השכונות הפלסטיניות בסמוך לאוניברסיטה העברית. דרך סיפורן של קבוצות סטודנטים פעילים הספר חושף את העדר השיח הפוליטי ואת הפוטנציאל העצום והלא מנוצל למפגש משמעותי ראשון בין צעירים ישראלים ופלסטינים בקמפוס זה, כמו גם בקמפוסים בישראל בכלל.
רסלינג
מאת: הנרייט דהאן-כלב
תיאור: לא כל אישה נחרדת למאבק בשם תורה פוליטית כלשהי או נגד עוול פמיניסטי – אפילו הוא מסרס את גופה ונפשה יום אחר יום. אבל יש שברגע אחד תשוקה מוחנקת מדיכוי יכולה להתפרץ, למרוד, להפתיע גם אותה עצמה, ואף להדביק אחרות ולאיים למוטט סדרי עולם. שני סיפורי מרי עומדים במרכז ספרה של הנרייט דהאן כלב: סיפורה של חבצלת אינגבר, שהובילה את מאבק הפועלות במפעל הטקסטיל במצפה רמון בשנת 2000, ומאבקה של ויקי כנפו, אף היא ממצפה רמון, שהובילה מחאה בשם האימהות החד-הוריות בשנת 2003. הסיפורים אישיים, הם עוקבים אחר אופני ההשלמה עם עוול כגזירת גורל, כמו גם אחר רגעי ההתפרצות וההתנסות בחוויית הסירוב. דהאן כלב מבקשת לברר שתי חידות: מה גורם לנשים להסכים להסדרים דכאניים לאורך זמן, ומה מעורר את רגע המרי. זהו מסע בשני צירים: ציר הנשיאה בעול הקיום היומיומי; ציר התעוררותו של המרי. במהלך המסע נחשף מאבק שמתברר כמסע מפותל בכיווני התקדמות הפוכים: השתעבדות והשתחררות. הספר עוקב אחר תהפוכות הנפש, החרדות ואי הודאות, כמו גם אחר התשוקות והפנטזיות שבו פוסעות נשים אל הלא-נודע, פנימי וציבורי, תודעתי ופוליטי. זהו מסע בשדה דמדומים – בין ספירה פרטית לפומבית, בין מוסכמות פטריארכליות למרחבים חתרניים. אגב כך לומדות הנשים את עצמן מחדש ומגדירות מחדש את יחסי הכוח המוכרים להן משחר ילדותן. דרך סיפור המסעות מוגדרים מחדש מושגים של הצלחה וכישלון, מרי וסירוב, כל אלה מהיבטים מגדריים מרחיבים. ספר זה רושם דף חסר בהיסטוריה של המחאה – מחאת נשים מהשוליים.
רסלינג
מאת: נתן שיפריס, טובה גמליאל
תיאור: קובץ מאמרים חלוצי זה נענה לקריאה המוסרית הבוקעת מפרשת חטיפת ילדים מקרב העולים, רובם מתימן, בעלייה הגדולה של ראשית קום המדינה; זהו עוול שהתרחש לצד מימוש זכויות אזרחיות ואידיאולוגיה לאומית. מדובר בהיענות אינטלקטואלית המגיבה למתחייב מתופעה סוציולוגית יוצאת דופן – שאינה רק קיצונית במונחי סבל וקורבנוּת אלא גם זרה ברחישתה התמידית, בהפצעותיה מעת לעת – כדי לשוב ולתבוע את מקומה של הפרשה ההיסטורית באקטואליה הישראלית. היענות זו, שקשה להגזים בחשיבותה, קשובה לכאב שאינו מרפה, לקריאה בגרון ניחר להרגיש את מצוקת ההורים שנעשקו מבעלותם הטבעית. על אֵם דרכם האינטלקטואלית בחרו חוקרות וחוקרים מתחומי דעת שונים להישמע לצו מצפונם כדי להתחקות אחר סימניה הבלתי נמחים של הפרשה, גילוייה ומופעיה. אסופת המאמרים המקיפה שלפניכם מיוסדת על מחקר, עיון, ומעל לכול – על מעורבות אקדמית חוצת גבולות תרבותיים ושיחיים המעוגנת בערכים של סובלנות וסולידריות. פריסתה של הפרשה על היבטיה הרב-גוניים – ההיסטוריים, הפוליטיים, החברתיים, התרבותיים, המשפטיים, התקשורתיים והפסיכולוגיים – נועדה להעניק לחוקרים, לבני המשפחות, שהפרשה מהווה עבורם פצע מדמם, כמו גם לציבור הרחב, כלים ונקודות מבט להבנת נרטיב זה, כך שיהיה ניתן להצביע על המהמורות והמכשולים ולפלס דרך להכרה ממסדית בו ולתיקון.
רסלינג
מאת: עפרה כהן-פריד
תיאור: שכול הורי נחשב לאחד האובדנים הקשים בחוויה האנושית. כאשר מדובר בשכול במלחמה הוא נטען בריבוי משמעויות בשל היבטיו האישיים והציבוריים-לאומיים. השיח הציוני ההגמוני מכונן את "הנפילה בקרב" כאתוס גברי, הרואי וקנוני; הוא ממקמו בראש סולם הערכים ובלב הזהות והזיכרון הקולקטיבי של החברה הישראלית. כחלק מכך הולאם השכול ועוצבו משמעויותיו ואופני ההתמודדות עמו. ספר זה בוחן את משמעויות השכול במלחמה, תוך מתן דגש על חותמן המגדרי, כל זאת מבעד לכתיבה אישית בספרי זיכרון פרטיים על ידי אבות ואימהות ששכלו את בניהם במלחמות ישראל: מבצע קדש, מלחמת ששת הימים, מלחמת יום כיפור ומלחמת לבנון הראשונה. עפרה כהן-פריד עושה שימוש בספרות הזיכרון הפרטית – סוגת כתיבה ייחודית לחברה הישראלית – כעדות וכצוהר לבחינת מערך הגומלין בין היבטיו השונים של השכול במלחמה; היא מבקשת לקרוא את האופן שבו ממגודרים תהליכים היסטוריים ופסיכולוגיים-סוציולוגיים בחברה הישראלית אשר קשורים בשכול. ספרה של עפרה כהן-פריד מתחקה אחר תהליכים הגמונים וקאונטר-הגמונים אשר מעורבים בכינון זיכרון קולקטיבי וזיכרון שכנגד, בעיצוב גבולות הנרטיב ושיח השכול והזיכרון, בתהליכי אֵבֶל ובהתמודדות עם האובדן. השער הראשון בספר עוסק בניתוח מגדרי של המבע השפתי שבו נכתב השכול. השער השני בוחן את האופן שבו הורים כותבים את סיפור חייו של בנם, כך שמתאפשר מעקב אחר הגבריות הישראלית המיטבית והתמורות שחלו בה. השער השלישי עוסק בהיבטיו השונים והמשתנים של מערך היחסים המורכב בין המדינה, ההורים והבן. השער הרביעי עוסק בביטויים של אֵבֶל, אובדן והמשכיות שנקשרים בשכול במלחמה. השער החותם מציע התבוננות מסכמת ביחס לתרומת השימוש בקטגוריית המגדר להרחבת והעמקת ההבנה של השכול במלחמה ושל תהליכים היסטוריוגרפים הקשורים בו.
רסלינג
מאת: איתי נגרי
תיאור: קיץ 1959 היה סוער בחיפה ולאורכה ולרוחבה של הארץ כולה. המחאה העדתית שפרצה בוואדי סאליב ב-8 ביולי, לאחר ירי שוטר ביהודי ממוצא מרוקאי, הציתה את האווירה הטעונה בשכונה החיפאית הישנה מרובת המדרגות והסמטאות הצרות. דוד בן הרוש, תושב השכונה שפעל למען תושביה חודשים קודם לכן, לקח את הנהגת האירועים לידיו. יידויי האבנים, המבנים והרכבים ההרוסים והשרופים, השוטרים והמפגינים הפצועים – אלה ועוד העידו על עוצמתה של המחאה העדתית בחיפה, במגדל העמק ובבאר שבע. ניסיונות הרגעה מצדם של שוטרים מיתנו במשהו את גובה הלהבות. הממשלה הקימה ועדת חקירה והטילה על המשטרה להפסיק את האירועים. היא ניסתה לצפות היכן יפרצו אירועים נוספים, ובמפנה החודשים יולי-אוגוסט הם פרצו שוב בחיפה. המהומות היו קשות – שוטרים ומפגינים אלה מול אלה. אבנים וחפצים כבדים הושלכו ברחובות ומהגגות לעבר השוטרים שהגיבו במעצרים ובשימוש באלותיהם. בן הרוש נעצר ונכלא לאחר שירה כדור מאקדחו כששוטרים הגיעו אל הדירה אשר בה שהה. הוא התמודד בבחירות לכנסת וכשל, אבל זכרו ופועלו לא נשכחו. המחאה החברתית אשר אותה הוביל הייתה לאירוע מכונן בתולדות המדינה והחברה הישראלית. השפעות המחאה ניכרו לאורך שנות ה-60 ועד לימי הפנתרים השחורים בתחילת שנות ה-70; הן ניכרו בתקוות לשינויים שנמשכו זמן רב או שלא התממשו כלל; הן ניכרו גם בפינוי הבתים הרעועים הראשונים בשכונה ועד להתחדשותה רק לאחרונה. ספרו של איתי נגרי מספר את סיפורה של מחאת ואדי סאליב – מחאה חברתית-מזרחית שהחלה בשכונה אחת בחיפה והפכה להיות רעידת אדמה עדתית-חברתית שהשאירה את חותמה על החברה הישראלית כולה. הבנת סיפורה של המחאה והשפעותיה מהווה נקודת מפתח להבנתם של המפגש, המאבק והשילוב בין "מזרחיים" ל"אשכנזים" בישראל.
רסלינג
מאת: שולמית קיציס
תיאור: הספר דמות דיוקנו הוא סיכומו של מחקר מרתק המתאר את מערכת היחסים בין רבנים בציונות הדתית לבניהם ובנותיהם. מערכת יחסים מורכבת זו מסופרת מבעד לעיניו של דור הילדים. עשרות ראיונות עומק עם ילדיהם של רבנים בכירים בציונות הדתית מהווים את הבסיס לדמות דיוקנו. קולותיהם של נשים וגברים אלו, המתארים באופן חשוף את חוויותיהם, מקבלים בעבודתה של המחברת פרשנות מעמיקה ורבת-פנים. מערכת יחסיהם של בני הרבנים עם אבותיהם נדונה בספר מתוך פרספקטיבה של חיי היומיום, והיא נוגעת בשאלת היחס אל גופו של האב הרב, הגיאוגרפיה של הבית, מקצבים של נוכחות האב והיעדרו, ומשמעות חדירתם המתמדת של זרים הפולשים אל ביתו הציבורי של הרב. הספר מתאר את תשוקתם של הבנים והבנות לקשר עם האב, למרות הקושי הכרוך בכך, ואת השימוש שהם עושים בדרכים שונות כדי למצוא פרצות ולהגיע אל האב. כמו כן, ספר זה עוסק בשאלת המרידה של בני הרבנים באבותיהם אל מול הרצון להמשכה. בניגוד למה שניתן היה לחשוב, הספר מתאר את מאמציהם של הילדים להמשיך את מסורת האב כמאפיין מובהק של בני רבנים. מאמץ זה נעשה באמצעים מגוונים, והוא מופיע כתשוקות סמויות וגלויות בחיי הבנים. כל אלה מתוארים בספר על רקע התהליכים ההיסטוריים שעברו על הציונות הדתית – מראשית שנות המדינה ועד השנים האחרונות.
רסלינג
מאת: דני פילק
תיאור: הגמוניה ופופוליזם הם מושגים שכיחים בשיח הפוליטי והאקדמי. אולם על אף שכיחות השימוש בהם, משמעותם של שני המושגים אינה ברורה, וכתבים שונים מייחסים להם משמעויות שונות. הספר פופוליזם והגמוניה בישראל מבקש להשתמש במושגים אלה כפריזמה להבנת השינויים שהתרחשו בחברה הישראלית בשלושת העשורים האחרונים. כדי לעשות זאת, מבקש הספר להבהיר את משמעות המושג הגמוניה לאור הגותם של אנטוניו גרמשי, ארנסטו לקלאו ושנטל מוף. בספר חלוצי זה – בהקשר של חקר החברה הישראלית – טוען דני פילק שתנועות פופוליסטיות צומחות בחברות שבהן מתנהל סכסוך בנוגע להכלתן של קבוצות חברתיות מודרות. תנועות פופוליסטיות מכילות מהוות דרך להכלתן – החלקית – של קבוצות חברתיות מודרות, שהופכות לסובייקטים פוליטיים בעקבות השתתפותן בתנועה הפופוליסטית. אי לכך, גיבושה של תנועת הליכוד כתנועה פופוליסטית מכילה היה גורם משמעותי בסיום ההגמוניה של תנועת העבודה. ואמנם, סיום ההגמוניה של תנועת העבודה לא הביא לתקופה פוסט-הגמונית אלא לעידן של הגמוניה ניאו-ליברלית במישור הכלכלי-חברתי, למאבקים בין פרויקטים הגמוניים שונים במישור התרבותי-מדיני. פופוליזם והגמוניה בישראל מנתח – תוך כדי בחינת שלטון הליכוד בהנהגת מנחם בגין ובנימין נתניהו – את ההיבטים השונים של ההגמוניה הניאו-ליברלית: השינוי במבנה הייצור כשהטכנולוגיה העילית הופכת להיות התחום הדינמי ביותר; היחלשותם של העובדים המאורגנים והתפשטות צורות ההעסקה אשר מגבירות את כוחם של המעסיקים; ליברליזציה של המסחר ושוקי ההון; מסחורה של מדינת הרווחה; אימוץ תרבות ארגונית המיובאת מהמגזר העסקי. בסופו של דבר, תמיכתו הרחבה של הציבור הישראלי בפרויקט ההגמוני הניאו-ליברלי מוסברת דרך הפריזמה של המושג פופוליזם.
רסלינג
מאת: גיא שילה
תיאור: בני נוער וצעירים הומואים, לסביות, ביסקסואלים וטרנסג'נדרים מתמודדים עם מכלול המשימות העומדות בפני כלל המתבגרים. בנוסף לכך, עומדות בפניהם גם משימות ייחודיות, ביניהן הסתגלות לזהות ולנטייה מינית שונה, התמודדות עם סטיגמות חברתיות, לצד ההשלכות של החלטתם ביחס להסתרה או גילוי הנטייה המינית בפני המשפחה והחברים. החיים בוורוד מציג באופן מקצועי ונגיש מידע הנוגע לבני נוער וצעירים הומואים, לסביות, ביסקסואלים וטרנסג'נדרים, תוך כדי שילוב בין הידע התיאורטי העדכני ביותר בארץ ובעולם לבין תיאורי מקרה והיבטים חברתיים, פסיכולוגיים וטיפוליים-חינוכיים. הספר מגדיר מהי נטייה מינית הומו-לסבית, ועוסק בתהליך גיבוש הנטייה המינית ברמת הפרט, על רקע התפתחות התרבות ההומו-לסבית, מין ומיניות בקרב נוער הומו-לסבי, זהות מגדרית ונוער טרנסג'נדר. החיים בוורוד מתמקד בארבע המערכות העיקריות הסובבות את עולמו של המתבגר, ובכלל זה בני נוער וצעירים הומו-לסבים: משפחה, בית ספר, צבא וקבוצת השווים. ביחס לכל אחת ממערכות אלה מתוארים המאפיינים, הקשיים וההתמודדות הנדרשת מבני הנוער, כמו גם ניסיונות המערכת להתמודד עם הנושא.
רסלינג
מאת: שמואל רוזנר, קמיל פוקס
תיאור: היהודים של ישראל כבר בנו מדינה. סללו כבישים, הקימו בתים, פיתחו טכנולוגיה, גייסו צבא. היהודים של ישראל עדיין עוסקים בעיצוב של תרבות חדשה. תרבות מיוחדת ומהפכנית: יהודית־ישראלית. שמואל רוזנר, עמית בכיר במכון למדיניות העם היהודי, וקמיל פוקס, פרופ׳ לסטטיסטיקה וסוקר, יצאו לפצח את הקוד המיוחד של התרבות הזאת. הם יצאו לאתר את מרכיביה. הם יצאו לברר מי שותף ליצירתה ומי מסתייג ממנה. הם יצאו לבדוק במה היא שונה ממה שהיה קודם, ובמה היא עוד צפויה להשתנות. הם חזרו עם ממצאים. עם עובדות, מספרים, תובנות וסיפורים. הם חזרו עם מסקנות לא על מה שצריך להיות (זה כל אחד יחליט בעצמו) אלא על מה שיש.
כנרת, זמורה דביר בע"מ
מאת: שמחה גתהון, עדנה בוסטין
תיאור: האתגר שמציע הספר הנוכחי הוא מורכב, בדומה למורכבות התחום המקצועי שאותו הוא משקף: התחום הרב-תרבותי. זהו תחום המשלב ושוזר חזון, תיאוריה ותהליך עבודה קונקרטי, הנבנה והולך בהדרגה, תוך התייעצות ולמידה, שותפות ומעורבות בלתי-פוסקות בכל רמות העבודה – האקדמיה, השדה, קובעי המדיניות, אנשי המקצוע, בני הקהילות השונות, המשפחות, ובני הנוער, בעיקר בני הנוער. המשימות המוטלות על בני נוער בחברה המודרנית הן רבות, מאתגרות ומורכבות. כאשר על משימות אלו מתווספים לחצים הנובעים ממעברים בין תרבויות, שונוּת בנורמות התנהגות, קונפליקטים בין ערכים, אובדן רשתות ביטחון וריחוק מקבוצת שווים, בגין הגירה, עלייה או השתייכות לקבוצות מיעוט תרבויות, המורכבוּת מאיימת על שלמות האני ומייצרת גורמי סיכון. אחד המסרים של ספר זה הוא החשיבות הטמונה בליווי העובדים באופן צמוד ורגיש, כדי לשמור עליהם, להעניק להם את מרחב הנשימה, ההתייעצות, שחרור הלחצים, הלמידה, ההתחלקות האישית והקבוצתית. הכשרות והדרכות לעובדים הרב-תרבותיים מאפשרות לא רק לרכוש ידע ומיומנויות רב-תרבותיות, אלא גם להטעין מחדש את המצברים ולהתחבר מחדש לחזון, לדעת שהם לא לבד במערכה המאתגרת הזאת, שהם חלק משלם, מקבוצה. הספר בא בראש ובראשונה לעמוד על חשיבותה של העבודה הרב תרבותית בישראל- התערבות כשירה תרבותית. להשקפתנו זוהי דרך נכונה, מכבדת ומעצימה להתערבות, והיא היעילה והאפקטיבית ביותר. הספר משלב תיאוריה ומתאר בנדיבות שלל פרויקטים מהשדה ועקרונות מנחים לבניית פרויקטים שונים תוך איסוף ותיאור מפורט של סוגי האוכלוסיות בישראל ומאפייניה הייחודיים של כל קבוצה תרבותית. בכך שואף הספר לאפשר לכל אדם או ארגון להשתמש בו כמצע לעבודה עם בני נוער.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: אסנת סוויד
תיאור: במקום מושבם הארעי באתר הקרווילות שבניצן, ליקטו גיבורי ספר זה את שברי חייהם, מביטים בערגה אל העבר האבוד. שאינם בני מקומם הינו מסע אתנוגרפי אל עולמם ואל נבכי הווייתם של תושבי גוש קטיף שנאלצו לנטוש את בתיהם ואת יישוביהם במסגרת תוכנית ההתנתקות בשנת 2005. שבע עשרה שנה לאחר הפרשה, מציג הספר לראשונה בפני הקורא הישראלי את הדרמה האנושית שחוללה ההתנתקות בקרב אנשי גוש קטיף ומעלה לתודעה את סוגיית ה"פליטוּת מבית" ואת השלכותיה רחבות ההיקף. הספר מפנה את אור הזרקורים לעבר מציאות החיים התוססת של תושבי אתר הקרווילות שבניצן בשנים שלאחר העקירה, חושף את הלכי רוחם, מתאר את התמודדותם עם המציאות המשתנה, ומנתח את מארג יחסיהם בינם לבין עצמם ובינם לבין החברה הישראלית. זהו בראש ובראשונה סיפורה הכואב של קהילה הקשורה בעבותות למקום אשר גם בעת אבדנו ממשיך להתוות את זהותה והתפתחותה. הספר מניח לרגע בצד את העיסוק בהיבטים הפוליטיים של הפרשה ומציע לקרוא את סיפורו של גוש קטיף ואת סיפורם של אנשיו כסיפור מעמדי-תרבותי-חברתי. סיפור, המגלם בתוכו במלוא החריפות את המתח שחווה קהילה החיה על קו התפר העדין שבין מרכזיות לשוליות. קריאה מרעננת זו שופכת אור חדש על המקרה ומאירה את פניה המורכבות של תופעת העקירה ממקום.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: ניסים אבישר, מימי חסקין
תיאור: הספר זיו נוצץ מדמע בוחן מקרוב היבטים שונים של סוגיית המזרחיות כפי שהיא באה לידי ביטוי בישראל כיום. במשך עשורים רבים קיבלה סוגייה זו יחס של השתקה וביטול על ידי הממסד וההגמוניה הישראלית. אסופת מאמרים זו מישירה מבט נוקב אל הסוגייה המזרחית ודנה בפערים, גילויים של אי-צדק וכתמים הנקשרים בה, תוך התמקדות בשתי זירות שבהן השפעתם של אלה בולטת במיוחד: שדה החינוך והמרחב התרבותי. מאמרי הספר מציגים שורה של ניתוחים ביקורתיים של יחסי הכוח בזירות הללו ומבררים את השלכותיהם בתחומי החינוך והתרבות. הם קוראים לתיקון חברתי ומציעים דרכים מגוונות לצמצום אי-שוויון על רקע עדתי. בתוך כך משורטטים תוויה של תרבות מזרחית מפוארת.
רסלינג
מאת: לי כהנר, גלעד מלאך
תיאור: החברה החרדית היא חברה מגוונת, מורכבת ודינמית, יחידה ומיוחדת ברבדים מסוימים ודומה לכלל החברה ברבדים אחרים. מהם פניה היום, אילו מגמות מסתמנות בה מאז תחילת שנות האלפיים, במה מתבטא ים מאפייניה הייחודיים לעומת כלל החברה, ובמה היא דומה לה?

החברה החרדית בישראל גדֵלה בשני העשורים האחרונים בקצב מהיר ועוברת שינויים מואצים, תולדה של השתלבותה הבלתי נמנעת בחברה הכללית. מעצבי מדיניות וחוקרים, ארגוני המגזר השלישי, אנשי תקשורת והציבור הרחב – כולם סקרנים ורוצים לדעת עוד על התהליכים הללו, אך כדי להשלים לעצמם את התמונה חסרים להם נתונים ומידע שיטתי מהימן ועקבי. שנתון החברה החרדית בישראל 2021 מכנס בפעם השישית במקום אחד את מרב המידע הכמותי הקיים היום על החברה החרדית הישראלית ומסרטט תמונה שלמה ומעודכנת שלה על בסיס מידע סטטיסטי וניתוח נתונים בתחומים רבים וחשובים - דמוגרפיה, חינוך, רווחה ורמת חיים, תעסוקה, אורחות חיים, דפוסי הצבעה, דיור ומשפחתיות. מקום מיוחד בכרך זה ניתן לניתוח דפוסי השימוש באינטרנט במגזר החרדי.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: גלעד מלאך, לי כהנר
תיאור: החברה החרדית היא חברה מגוונת, מורכבת ודינמית, יחידה ומיוחדת ברבדים מסוימים ודומה לכלל החברה ברבדים אחרים. מהם פניה היום, אילו מגמות מסתמנות בה מאז תחילת שנות האלפיים, במה מתבטאים מאפייניה הייחודיים לעומת כלל החברה, ובמה היא דומה לה? החברה החרדית בישראל גדֵלה בשני העשורים האחרונים בקצב מהיר ועוברת שינויים מואצים, תולדה של השתלבותה הבלתי נמנעת בחברה הכללית. מעצבי מדיניות וחוקרים, ארגוני המגזר השלישי, אנשי תקשורת והציבור הרחב – כולם סקרנים ורוצים לדעת עוד על התהליכים הללו, אך כדי להשלים לעצמם את התמונה חסרים להם נתונים ומידע שיטתי מהימן ועקבי. שנתון החברה החרדית בישראל 2020 מכנס בפעם החמישית במקום אחד את מרב המידע הכמותי הקיים היום על החברה החרדית הישראלית ומסרטט תמונה שלמה ומעודכנת שלה על בסיס מידע סטטיסטי וניתוח נתונים בתחומים רבים וחשובים – דמוגרפיה, חינוך, רווחה ורמת חיים, תעסוקה, אורחות חיים, דפוסי הצבעה, דיור ומשפחתיות. כן נידונה בכרך זה השפעתה של מגפת הקורונה על החברה החרדית.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: תמר הרמן, אור ענבי, ירון קפלן, אינה אורלי ספוז'ניקוב
תיאור: מדד הדמוקרטיה הישראלית מציע הערכה שנתית של איכות הדמוקרטיה הישראלית. לצורך זה נערך מדי שנה בשנה, 19 שנים ברציפות, סקר רחב במדגם מייצג של האוכלוסייה הישראלית. מטרתו של המדד לעמוד על המגמות בחברה הישראלית בשאלות כבדות משקל הקשורות להגשמת הערכים והיעדים הדמוקרטיים ולתפקוד של מערכות השלטון וממלאי התפקידים הנבחרים. ניתוח התוצאות מבקש לתרום לדיון הציבורי על מצב הדמוקרטיה בישראל וליצור מאגר מידע רחב שיעמיק את הדיון בנושא.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: תמר הרמן, איילת רובבשי-שטרית, אברהם ריטוב, אלה הלר
תיאור: מדד הדמוקרטיה הישראלית מציע הערכה שנתית של איכות הדמוקרטיה הישראלית. לצורך זה נערך מדי שנה בשנה, 18 שנים ברציפות, סקר רחב במדגם מייצג של האוכלוסייה הישראלית. מטרתו של המדד לעמוד על המגמות בחברה הישראלית בשאלות כבדות משקל הקשורות להגשמת הערכים והיעדים הדמוקרטיים ולתפקוד של מערכות השלטון וממלאי התפקידים הנבחרים. ניתוח התוצאות מבקש לתרום לדיון הציבורי על מצב הדמוקרטיה בישראל וליצור מאגר מידע רחב שיעמיק את הדיון בנושא.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: עירית עמית-כהן
תיאור: מה יוצר שייכות וקרבה למרחב שבו חיה קהילה? כיצד מתרחש הקשר ואיזה פריטים משתתפים בו?
ספר זה בא לבחון קבוצה של פריטים במרחב הקיבוצי המעצבים את הקשר למקום בקהילה המצויה בתהליכי שינוי פיזי, חברתי, כלכלי ואידיאולוגי. מדובר בנכסי מורשת תרבות פיזיים, כגון מועדון, שטח פתוח ושמורה מתוחמת, שדרת עצים וגן מעוצב, יצירת אמנות, נכס היסטורי, ובלשון חברי קיבוץ: 'חצר הקיבוץ'. הרצון לדון בנכסי מורשת התרבות של החברה הקיבוצית נובע מן ההכרה שלנכסים אלה פוטנציאל להקל על השינוי בחברה הקיבוצית ובאמצעות טיפוחם לקדם את מעורבות הקהילה על כל קבוצותיה וגווניה.

כדי לבסס גישה זו, נערך בשנים 2007 - 2009 מחקר רחב בעשרים קיבוצים, פרוסים במרחבי הארץ, בצפון, במרכז ובדרום. ספר זה מציג את תוצאות המחקר, אך לא מסתפק בכך. הוא מוגש לחברה הקיבוצית לחיזוק חוסנה ולעודדה להתייחס לנכסים אלה בתכניות המקדמות את פיתוחו של הקיבוץ המתחדש.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: יאיר יאסן
תיאור: על סמך ראיונות אישיים שערך המחבר עם עשרות פעילי מחאה מקבוצות מיעוט שונות מתאפשרת הצצה מבפנים על המחאות החברתיות שמטלטלות את ישראל של תחילת המאה ה-21 ומאיימות להעמיק את קרעיה הפנימיים. ספרו החשוב של יאיר יאסן מספק מבט עומק השוואתי על שלוש זירות מחאה סוערות אך שונות לחלוטין בישראל: הימין-הרדיקלי בגדה המערבית, הבדואים בנגב, ויוצאי אתיופיה. כל אחת מהזירות מתאפיינות ברקע, נסיבות וביטויים שונים של התנגשויות אלימות בין פעיליה לבין סוכני המדינה, התנגשויות שכולן, על פניו, מנוגדות לאינטרסים של חבריה. מחאות ועימותים אלימים בין אזרחים לרשויות המדינה מעוררות עניין ציבורי, תקשורתי ומחקרי. הפעלת אלימות מדינתית היא חלק מהמונופול על האלימות המופקד בידי המדינה, והיא מלמדת, בין השאר, על מעמדם של מי שהיא מופעלת נגדם ועל מקומם בהיררכיה של האזרחות. ספר זה מציע זווית נוספת לדיון באלימות פוליטית, זו של אזרחים כלפי רשויות המדינה והחוק. מה ניתן ללמוד מהמחאה האלימה על הלגיטימיות הנתפסת של המדינה בעיני הפעילים? על האמון במשטרה? על מעמדן של הקבוצות המעורבות באלימות? ועל הדרך שבה פעילים מפרשים את האלימות שבה לקחו חלק, במתכוון או שלא במתכוון?
רסלינג
מאת: אריה קיזל
תיאור: הנרטיב הממוקף – הנרטיב המזרחי החדש שעומד במרכז השיח המזרחי הרדיקלי – יוצא נגד שלילת הציונות את המזרחיות-ערביות ומעמיד את עצמו כאלטרנטיבה זהותית, אינטלקטואלית ואסרטיבית. ספרו של אריה קיזל בוחן את עלייתו והתבססותו של הנרטיב המזרחי אשר מהווה נקודת ציון במאבק הנרטיבים המתנגשים כביטוי לרצונן של זהויות לבטא את עצמן כנפרדות והיברידיות באתרי הישראליוּת. המחבר בוחן בדקדקנות את מקורותיו הפוסט-קולוניאליסטים והאנטי-ציוניים של הנרטיב המזרחי ואת המתקפה האינטלקטואלית שהוא מבצע על עצם הלגיטימציה של הציונות, כמו גם על מוסריות הפתרון המדינתי שיצרה. עמדה נרטיבית חדשה זו מכירה בקשיים ההיסטוריים של חתרנותה, אשר מוצגת כאמנציפטורית ובעיקר כמוסרית. היא מתחברת ביסודותיה לנרטיב הקורבני הפלסטיני, ובגרסתה הרדיקלית מבקשת לחבור אליו כדי ליצור מרחב חדש שייתן עדיפות לערביות – תרבותית, שפתית ואף פוליטית. במסגרת זו עתיד להתקיים פירוק הקולוניאליזם הציוני ביחס למשטר האמת, שיח הידע והכוח השליט, לצד התגברות קולות ונרטיבים אחרים במסגרת נקודת המפגש בין אנטי-ציונות לפוסט-מודרניות. באמצעות מודל נרטיבי תלת-שלבי בוחן המחבר את ניסיונו של הנרטיב המזרחי לאתגר את גבולות השיח הישראלי, להתנתק מהפרוגרמה הציונית ההגמונית ולהציג תוכנית נרטיבית שתאפשר הבניית דגם רב-תרבותי, אנטי-קולוניאלי, שישקם את הערביות-מזרחיות המרחבית. המחבר פורס את קולות ההתנגדות לנרטיב המוצע ומנתח את הסיבות לשלב הקורבני שאליו הגיע ובו הוא ממולכד במציאות החברתית והקפיטליסטית שנוצרה בישראל של אשכנזים, מזרחים וילדיהם המשותפים.
רסלינג
מאת: עירית קינן, עירית הרבון
תיאור: ביטחון איננו רק עניין צבאי. זוהי סוגיה אזרחית, שלה מגוון היבטים. הטענה המרכזית של הספר היא שמי שתרבותם מבוזה ומודרת, שמופגנות כלפיהם התנהגויות גזעניות, או שהם מתקשים להגיש לילדיהם ארוחה מספקת אינם יכולים לחוש ביטחון; גם אזרחים ואזרחיות שממשלתם מערערת על הלגיטימיות שלהם משום שעמדותיהם מנוגדות לאלה שלה אינם יכולים להרגיש בטוחים. זאת ועוד, מאבקי זהות בין קבוצות חברתיות שונות משפיעים גם על תחושת הביטחון של המשרתים בצבא. התפתחות הדיון בסוגיות כאלה הובילה בעשורים האחרונים להבנה שהגבלת שיח בביטחון למובנו הצבאי בלבד מאפילה על חשיבותם של היבטים אזרחיים חיוניים לביטחונם האישי של בני האדם, ובהם זהות מגדרית ואתנית, תרבות, שיח דמוקרטי, איכות סביבה, חינוך ורווחה. הספר מאתגר את צורת החשיבה הרגילה על סוגיית הביטחון, ומנתח את התהליכים שמובילים לנסיגה בתחושת הביטחון האזרחי בישראל. הפרקים משקפים דאגה עמוקה של חוקרות וחוקרים מן השורה הראשונה באקדמיה מהידרדרות התשתית הדמוקרטית ומהתערערות תחושת הביטחון האנושי והאזרחי בישראל. מדינה קרועה מבפנים, טוענים הכותבים, איננה יכולה להעניק לאזרחיה תחושה של מוגנות גם כשהגבולות הפיזיים מאובטחים.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: הגר להב
תיאור: חילוניות מאמינות הוא ספר מקורי ופורץ גבולות שמתחקה אחר ה"אנומליה", לכאורה, של חילונים-מאמינים, תוך שילוב של תחומי דעת – סוציולוגיה, תיאולוגיה יהודית ונוצרית, לימודי דתות ומחשבה פמיניסטית. הספר מצביע על היקפה הגדול יחסית של התופעה (לפי אומדן גס, כרבע מן האוכלוסייה היהודית בישראל הם חילונים-מאמינים), מזהה קולות פמיניסטיים חדשים של נשים חילוניות-מאמינות ומביא לקדמת הבמה את סיפוריהן. הוא ממחיש באופן משכנע שחילוניוּת אמונתית איננה אנומליה חברתית, אלא מרכיב זהות נפוץ למדי בישראל שטרם נחקר בשל היאחזות בלתי ביקורתית בהנחות אפיסטמיות שגורות; בעיקר ההנחה המקדמית שלפיה דת וחילוניות, או אמונה וחילוניות, הן קטגוריות מנוגדות. מעבר לעושרו הנרטיבי, הספר מציע מסגרת תיאורטית חדשה המשלבת סוציולוגיה של החילוניות (שבה החילוניות אינה ברירת מחדל ואינה קטגוריה שקופה) וסוציולוגיה של האמונה (שבה האמונה אינה תופעה דתית בלבד), ומדגיש את ההיבטים הממוגדרים של התופעה והשלכותיהם. כל אלה מתווים אפשרות ראשונית למחשבה תיאולוגית יהודית פוסט-חילונית ופמיניסטית בישראל.
מכון ון ליר בירושליםהקיבוץ המאוחד
מאת: יובל דרור
תיאור: הפסוק התנ"כי "היֵלכו שנַים יחדָו, בלתי אם נועדו?" (עמוס, ג, ג) זכה לפירושים שונים. המבוא לספר זה וכל מאמריו עוסקים בביטוייה השונים של היהדות הקיבוצית עוד מימיו הראשונים של הקיבוץ ובמשך יותר ממאה שנות קיומו. ארבע סוגיות עיקריות בספר: התיקוף (פֶּריודיזציה) של תולדות היהדות בקיבוץ; ההבדלים בין התנועות הקיבוציות ביחסן הדואלי ליהדות; התכנים הטקסטואליים והאינטר-טקסטואליוּת ביהדות הקיבוצית – חגים, טקסים ועוד, וכן המסגרות והכלים החדשניים שיצר הקיבוץ כחלק מהחלוציות התרבותית שלו. (המאמרים מובאים כאן בקיצור שמם.)

השער הראשון - תולדות "היהדות הקיבוצית" - מציג שבעה היבטים: "יהדות, יהודים וקיבוץ בראשי פרקים" מאת מוקי צור; "שיח הקיבוץ והיהדות: על מה הדיון?" מאת משה שנר; אייל ברנדייס על "הפנים היהודיות של האידֵאולוגיה הקיבוצית"; טל אלמליח על "זיקת 'השומר הצעיר' לדת ולמסורת היהודית בשנים 1935–1982". שני מאמרים היסטוריים-סוציולוגיים עוסקים בדוריות ובין-דוריות: "החזרה לארון הספרים היהודי כמקור לגיבוש זהות יהודית-קיבוצית" מאת אלון גן, ו"טקסים וריטואלים בקבוצות הצעירים השיתופיות במרחב החילוני בישראל" מאת נעמה אזולאי, קבוצות שממשיכות את דרך הקיבוץ לשיטתן ברחבי הארץ.

השער השני - קיבוץ ויהדות באמנות מציג את הנושא מבעד לשלוש סוגות אמנותיות: אמנות פלסטית ומוזֵאולוגיה: "גולה ויהדות ב'משכן לאמנות עין חרוד' ובתנועת הקיבוץ המאוחד" מאת גליה בר-אור; ספרות: "על חיפושי דרך רוחניים ב'מעגלות' ו'השער נעול' לדוד מלץ" מאת שולה קשת, וטקסי חג: "ייחודו של החג הקיבוצי ותרומתו לתרבות הישראלית כמשתקפים ביצירתו והגותו של מתתיהו שלם" מאת נורית פיינשטיין.

השער השלישי - קיבוץ ויהדות במכללות החינוך הקיבוציות מביא את מאמרו של שי פרוכטמן "החינוך היהודי בהגותו החינוכית של מרדכי סגל", ואת מאמרה של שרה שדמי-וורטמן "חברותא: תורה, עבודה גמילות חסדים בקהילה עירונית ובקיבוץ המתחדש". חותמים את הספר דוד מיטלברג ורוברטה בל-קליגלר במאמרם "'עמיות יהודית' הלכה למעשה: 25 שנות פרויקט אורן במכללה האקדמית לחינוך אורנים".
מוסד ביאליק
מאת: אבי דבוש
תיאור: בשנת 2015 התמודד אבי דבוש לבחירות במפלגת מרצ. השמאל הפסיד ונשמעו קולות כגון "הפריפריות מצביעות למי שדופק אותן". דבוש ארגן עשרות מפגשים בפריפריות הגאוגרפיות והחברתיות של ישראל וחיבר שמאל וימין, יהודים וערבים, ערי פיתוח וקיבוצים. הוא למד להבין, שבמערכת הפוליטית הנוכחית אף אחד לא סופר את הפריפריות, ולא משנה באיזה מחנה פוליטי הוא. זהו הפצע הגדול והמדמם של החברה הישראלית, וגם הסיכוי הגדול. כדי לבנות כאן חברת מופת, אנחנו חייבים להפסיק את רמיסת הפריפריות. למהפכה הזאת נחוצים שפה וידע. רק כך "מבני עניים תצא תורה", כמאמר התלמוד. בעברית ובערבית, בכל צבע, מגדר ומוצא. הגיע הזמן. הספר הזה מבקש לבחון את הנושאים הדורשים שינוי ולהציע כיוונים לתחילתו של שינוי זה.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: נסים ליאון
תיאור: הספר המצנפת והדגל: לאומיות־שכנגד בחרדיות המזרחית מציע מיפוי של מערכת היחסים, הסמלית והפרקטית, בין דגל הלאום והממלכתיות הגלומה בו ובין "המצנפת", המגלמת את התיאולוגיה הפוליטית של החרדיות המזרחית בהנהגתו של הראשון לציון הרב עובדיה יוסף, כפי שהתגבשה ביתר שאת למן שנות השמונים של המאה הקודמת. הספר משרטט את דיוקנה של הלאומיות בזרם החרדי־מזרחי וטוען כי בניגוד לעמדה המסויגת והאינסטרומנטלית של החרדיות האשכנזית ביחס לציונות, עמדת הזרם המרכזי בחרדיות המזרחית כלפי מוסדות המדינה הייתה פרגמטית יותר, גם אם התאפיינה בדואליות בין נכונותו לקבל אחריות על מוסדות אלו לבין גישתו הלעומתית כלפיהם. פרקי הספר פורשים את התנאים ההיסטוריים, האתניים, הפוליטיים והקהילתיים שהובילו לשניות זו ואת אסטרטגיות הניווט והתמרון בין מוסדות המדינה, החרדיות האשכנזית והציונות הדתית.
מכון ון ליר בירושליםהקיבוץ המאוחד
מאת: חני מן-שלוי
תיאור: בספר מהאולטרה-סאונד לצבא חני מן-שלוי מעיזה להישיר מבט אל לב ליבה של חווית ההורות הישראלית ולחשוף את הדרמה הרגשית החבויה בליבות ההורים לבנים בישראל המגדלים בנים בצל הידיעה שבגיל 18 בנם יתגייס וחייו עלולים לעמוד בסכנה. בפעם הראשונה בישראל נערך מחקר בנושא, אשר על סמך ממצאיו משורטט מסלול התפתחות הגבריות הישראלית. הספר מגלה כיצד ידיעת הגיוס, על רקע ההיסטוריה היהודית בכלל והשואה בפרט, מעצבת לאורך התפתחות וגדילת הבן את דפוסי ההורות, ובאופן מפתיע משפיעה ומעצבת גם את היחסים הזוגיים. מהאולטרה-סאונד לצבא צולל אל תוך תהליכי ההתפתחות הנחווים על ידי הגבר הישראלי הצעיר עד לגיוסו; הוא בוחן את דימויו של הגבר כחייל פשוט וקצין, את יחסיו המשתנים עם הוריו ואת חוויותיו מרגע השחרור מהצבא – תהליכים המשפיעים על התפתחותו מנער לגבר.
רסלינג
מאת: יאיר אורון
תיאור: הספר זהויות ישראליות הוא מחקר אמפירי ראשון מסוגו והיקפו אשר עוסק בשאלת הזהויות הישראליות – אחת הבעיות המרכזיות והאקטואליות של החברה הישראלית בימינו. המחקר מקיף ארבעה דגמים של תת-זהויות יהודיות-ישראליות: הלא-דתית (החילונית); המסורתית; הדתית-לאומית והדתית-חרדית. לצדן ולעומתן מוצגת במחקר הזהות הערבית (הפלסטינית) הישראלית, אשר גם היא אינה מקשה אחת. הספר מנתח שני מחקרי זהות שנערכו בשנים 1990 ו-2008, בקרב סטודנטים יהודים-ישראלים וערבים (פלסטינים)-ישראלים. נידונים בו המרכיבים הבאים: "העם ואני", "השואה ואני", "הנכבה ואני", "האני והאחר" (עמדות הדדיות של יהודים כלפי ערבים ולהפך), "המדינה ואני", "הדת ואני". בעוד שהשואה מהווה נדבך מרכזי בזהות היהודית-ישראלית, הנכבה מהווה גורם מרכזי בזהות הערבית (הפלסטינית) הישראלית. לכל הישראלים, הן היהודים והן הערבים, משותפת הזהות הקורבנית, אך, כמובן, זהויות הקורבן הן שונות, לעתים גם קוטביות. באמצעות מחקר זה מתריע המחבר על כך שכישלון בחינוך לדמוקרטיה, לפלורליזם ולדו-קיום עלול להחריף ולהסלים את מערכת היחסים השברירית בלאו הכי בין הקבוצות השונות בחברה הישראלית. עלינו לעסוק באינטנסיביות בחינוך משמעותי נגד גזענות, להודות שהיא מצויה בקרבנו ולהכיר בכך שאנו-עצמנו איננו רק מושא לגזענות, אלא גם נשאיה של גזענות.
רסלינג
מאת: יפעת נבו
תיאור: בטנגו עם אלוהים הוא ביסודו ”מסע חיפוש“ אחר האוטונומיה האישית של האישה, מחקר בנבכי התרבויות היהודית והמערבית שמשימתו להגיע להבנת ”מקומה“ של האישה בחברה הפטריארכלית בתרבויות אלה. הספר נסמך על עבודת הדוקטורט של המחברת ומציג שתי תפיסות עולם קוטביות של היהדות כלפי האישה: זו שבמקור המקראי, המאדירה בקנון דמויות הנשים לא מעטות ומעניקה להן הילה של גיבורות תרבות, וזו שביהדות ההלכתית, הסוגרת את האישה בכלוב הביתי ומשעבדת אותה לאינטרסים הבלבדיים של הגבר. המחברת, כחוקרת בתחום התאטרון והתרבות, פיתחה את ”הקריאה התאטרונית“ כטלסקופ לקריאה לא משוחדת של סיפור הבריאה, מגילת אסתר, מלחמת דבורה וסיפורן של נשים מופלאות אחרות ומגלה בכל אלה עולם אחר לחלוטין מזה שסופר לנו כל השנים דרך הפריזמה ההלכתית המעוותת. בטנגו עם אלוהים נותן ביטוי, באמצעות הקריאה התאטרונית, לקריאה שונה של המציאות העכשווית ולדמויות הנשים במרכזם של רבים מהמחזות הישראליים בני ימינו. הקריאה התאטרונית מהווה גם מעין מיקרוסקופ המאפשר לחוקרת לחשוף את המניעים ואת האינטרסים הניצבים מאחורי הביקורת למיניה, שהגברים הקפידו לשמר בידיהם בקנאות במשך הדורות בלי להירתע גם משימוש בשקרים, בחצאי אמיתות ובעיקר בהדרה של נשים מגישה ישירה למקורות עצמם. הספר מציג גם תמונה עכשווית של גישה זו, הן בתרבות הישראלית והן בחוקיה, ומצביע על ”הטריקים והשטיקים“ שעדיין בשימוש בחיי היום-יום כדי להנציח את שעבודה של האישה. בטנגו עם אלוהים הוא ספר מחקר פמיניסטי נועז וחושפני שמוציא את הנשים מעמדת המגננה המסורתית ומעניק להן – על בסיס חוקי הבריאה המקראיים – מקום נכבד בעולם הדעת, התרבות והמציאות.
אוריון הוצאה לאור
מאת: אורנה ששון-לוי, עדנה לומסקי-פדר
תיאור: מדיניות הצבא בישראל ביחס לנשים השתנתה מאוד בשני,  העשורים האחרונים והיא מאותגרת מכיוונים שונים. בשנת 2017 למשל, שיעור הנשים שהתנדבו לתפקידי לחימה היה הגבוה ביותר זה שנים, אולם בה בעת פתיחת תפקידים קרביים לנשים וביטול ההפרדות המגדריות בקורסים צבאיים מעוררים התנגדות קשה בתוך הצבא ומחוץ לו. המשטר המגדרי של הצבא שוב אינו מבנה אחיד וקוהרנטי כפי שהיה בעבר; זהו שדה דינמי הפועל בהשפעתם של כוחות מנוגדים והוא משליך לא רק על נשים אלא גם על גברים ועל תפיסות של גבריות בצבא.
לפיכך, ההנחה ביסודו של הספר מגדר בבסיס : נשים וגברים בשירות הצבאי היא כי הצבא הוא ארגון הטרוגני; ארגון שיש בו מופעים שונים של שוויון ואי־שוויון מגדרי בזירות שונות והוא מנהל יחסים רבי־פנים עם החברה האזרחית. המאמרים באסופה זו אינם מתייחסים עוד לגברים ולנשים כאל קטגוריות חברתיות אחידות, אלא בוחנים את משמעותו של השירות הצבאי עבור קבוצות שונות המשרתות בתפקידים שונים. הם עוסקים במופעים הגלויים והסמויים של האי־שוויון המגדרי בצבא, בוחנים את המפגש בין מגדר, מעמד, אתניות ודת בארגון הצבאי, ומציגים את האפשרות להתמקח עם הארגון הצבאי ואף להתנגד לו.
השינויים הארגוניים שחלו בצבא בישראל והפרספקטיבות התיאורטיות שהתרחבו במרוצת הזמן הביאו להתפתחותו של שדה מחקר תוסס ואינטנסיבי שעניינו צבא ומגדר בישראל. ואולם בספר זה נאספים יחד לראשונה כותבים בולטים בתחום, חוקרות וחוקרים מתחומי ידע שונים - וציולוגיה, אנתרופולוגיה, מדע המדינה, לימודי מגדר, לימודי תרבות, קולנוע וספרות. האסופה פורשת מגוון רחב של מאמרים המאורגנים סביב ארבעה נושאים הבונים את שערי הספר: זהויות צבאיות; המדיניות המגדרית בצבא; היחסים בין צבא למשפחה; והתנגדות למלחמה ולכיבוש בישראל כיום.
מכון ון ליר בירושליםהקיבוץ המאוחד
מאת: אביעד מורנו, נח גרבר, אסתר מאיר-גליצנשטיין, עופר שיף
תיאור: באסופה "ההיסטוריה הארוכה של המזרחים" נבחנות חלוקות כרונולוגיות, גיאוגרפיות, חברתיות ותרבותיות שגורות שמעצבות את חקר ההיסטוריה המודרנית של יהודי ארצות האסלאם. המושג 'ההיסטוריה הארוכה' מבטא קריאת תיגר על התפיסות הרואות בהגירת יהודים מאזורים אלה 'קו תפר' החוצץ בין ההיסטוריה שלהם בארצות מוצאם השונות ובין הפיכתם ל'מזרחים' בישראל. מחברות ומחברי עשרים ושלושה המאמרים שבאסופה עשירה זו מציעים נקודת מבט חדשה על התעצבות היחסים הבין-אתניים בישראל, על ההגירה מארצות המזרח התיכון וצפון אפריקה ועל הגבולות הגיאוגרפיים הרחבים שבהם התעצבה ההיסטוריה המודרנית של יהודי ארצות האסלאם, תוך כדי מגע בין קבוצות שונות באזורים שונים. זהו אפוא מתווה להיסטוריוגרפיה חדשה החוצה את הגבולות המצומצמים שיוחדו לנושא זה בהיסטוריוגרפיה הישראלית במשך רוב שנותיה. מחקריהם של ראשוני החוקרים בתחום זה ושל ממשיכיהם מכונסים כאן ומביאים לידי ביטוי את העניין ההולך וגובר בעשורים האחרונים בהיסטוריה של יהודי ארצות האסלאם, את הסתעפות המחקר, חידושיו ומגוון נושאיו, ובעיקרם הקשרים שהתקיימו בארצות האסלאם בין קהילות שונות, אשר אפשרו ליהודים לפתח מנעד של זהויות מרובות.
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב
הצג עוד תוצאות