נמצאו 246 ספרים בקטגוריה
לכל הספרייה
מאת: דבורה קלקין-פישמן
תיאור: מהי מהות הקשר בין העבודה לבין החיים האישיים? הספר המשכיות ושינוי – גמלאיות שלא פרשו מציע תשובות לשאלה הזו מנקודת הראות של פלח ייחודי בקבוצת גיל שהעניין בה הולך וגובר עם העלייה בתוחלת החיים: הגיל השלישי. קבוצה של תשע נשים בגיל פרישה, נשות אקדמיה, חוקרות, מרצות וקלינאיות – קיימה לאורך כעשר שנים מפגשים חודשיים שנדונו בהם שאלת הפרישה, והקשר בין העבודה והחיים. מתוך המפגשים הללו, נולד ספר. השיח בקבוצה אפשר למשתתפות עיבוד משותף של סיפורי חייהן, עד לגיבושו של כל סיפור חיים לפרק אישי בספר זה. הספר כולל גם מבוא שסוקר ומשווה את הספרות המדעית הבין-לאומית בתחום, פרק העוסק בנרטיבים המרכזיים העולים בפרקים האישיים, וכן אפילוג המתאר את הפרידה מהעבודה על הספר ומחשבות לעתיד. המתודולוגיה המחקרית משלבת בין שלוש גישות: אוטו-אתנוגרפיה, אוטו/ביוגרפיה ומחקר נרטיבי. לספר חשיבות המחקרית בהארת הזווית הייחודית והחדשנית של נשות אקדמיה שפרשו לגמלאות. הוא מציע מסע מרתק בשבילי החיים, תוך בחינה מעמיקה של מגוון מסלולי התפתחות אישית ומקצועית. הפסיפס הצבעוני של סיפורי חיים מלאים ועשירים, שהפרישה היא רק נקודת ציון בהם ובפירוש לא סוף פסוק לחיוניות ולעשייה, משדר מסר אופטימי שכל קוראת וקורא ייצאו נשכרים ומחוזקים ממנו.
מכון מופ"ת
מאת: אלונה פלג
תיאור: מזה שלושה עשורים נשים לסביות בישראל מגדלות ילדים במסגרת משפחות חד-מיניות מתוכננות ללא אב. הן עושות זאת בהקשר חברתי-פוליטי שבו הקהילה שאליה הן משויכות סובלת מדעות קדומות, אלימות ואפליה. ספר זה עוקב אחר ההבניה המתפתחת של הזהות הלסבית מפתולוגיה אישית לקטגוריה תרבותית אלטרנטיבית, תוך כדי התבוננות בתהליכי ניהול סטיגמה וניסוח של תודעה חדשה בקרב קבוצות מיעוט אשר התקרבו מהשוליים החברתיים למרכז. הוא בוחן את משמעות המעבר של נשים לסביות לאימהות ולמשפחתיות מנקודת המבט של הנשים עצמן: כיצד הן מנסחות את הזהות שלהן ? איזה משמעות הן נותנות לחוויות חייהן? סיפורי החיים של הדור הראשון של אימהות לסביות בישראל מאירים אותן כנשים אמיצות ופורצות דרך אשר מתמודדות עם סטיגמה חברתית כפולה: סטיגמה ביחס לנטייה המינית שלהן וסטיגמה ביחס למשפחה ללא אב. "נטל ההוכחה", כלומר הלחץ להוכיח לחברה ההטרוסקסואלית שהן יכולות לגדל ילדים בריאים בקונסטלציה משפחתית שנויה במחלוקת, היווה את הבסיס להפקת גרסה ייצוגית של "הורות לדוגמא", ובה בעת נחשף כאחד ממקורות הלחץ הפנימיים המשמעותיים בעבודת האימהות שלהן. ספר זה מהווה מסמך אנושי מרתק ומרגש שבו נשמעים לראשונה קולותיהן של אימהות במשפחות לסביות מתוכננות בישראל. אלונה פלג מצליחה להציג את נקודות החוזק של התא המשפחתי הלסבי, לצד הלחצים, הקשיים והאתגרים הייחודיים שעמם מתמודדים האימהות והילדים שלהן, בתוך התא המשפחתי ומחוצה לו: מול משפחות המוצא, הסביבה הרפואית, החינוכית והחברתית. בסוף הספר ניתן למצוא מתווה להכרה, שוויון והכלה של משפחות חד-מיניות, מתווה אשר מציע עקרונות והמלצות יישומיות למקבלי החלטות ומעצבי מדיניות מצד אחד, ולמורים, יועצים חינוכיים, עובדים סוציאליים ומטפלים, מצד שני.
רסלינג
מאת: יאלי השש
תיאור: בת של מי את מספר את סיפורן של נשים מזרחיות בישראל במאבקן להישרדות, לשוויון ולהכרה. סיפורן הוא סיפורו של הפמיניזם המזרחי, שצמח מפעילותּ בשטח וממחקר אקדמי, אבל בעיקר מתוך חוויות החיים של הנשים הפועלות, המדברות והכותבות.

בכתיבה עוצרת נשימה, יאלי השש מחברת בין סיפורים אישיים וקולקטיביים ומציגה בפני הקוראות את הפמיניזם המזרחי כאפשרות רדיקלית לתיקון חברתי עמוק. התוצאה היא מסע קדימה ואחורה בזמן, שבו נשזרים האישי והפוליטי בצומת של סוגיות מעמדיות, אתניות ומגדריות. כל אלו מתלכדים לנרטיב סוחף המתאר את המאבק המזרחי מנקודות מבט נשיות ומחזיר למרכז הבמה את סיפורי החיים של נשים שעיצבו מאבק זה לאורך הדורות.
הקיבוץ המאוחד
מאת: מימי חסקין, דינה חרובי
תיאור: ספרן של מימי חסקין ודינה חרובי פורש דיון מרתק ומקורי במקומה של עוזרת הבית בשיח הספרות העברית. באמצעעות הצלבה מתוחכמת של זהויות מגדריות, מעמדיות, לאומיות ואתניות, הן חושפות את הדרכים המגוונות שבאמצעותן פועלים מנגנוני כוח ספרותיים בכינונה של סטראוטיפיות מדוכאת ומודרת. קפדנותו של הניתוח הביקורתי של הזהות התימנית, הרוסית והערבית של עוזרת הבית חושפת את דכאנותם של טקסטים הגמוניים, שבעודם מפגינים רגישות ואמפתיה הם חוזרים ומשכפלים את הסטראוטיפ, חשיבותו הרבה של הספר ניכרת גם ביכולתו להצביע בזהירות רבה על הדרכים שבהן מייצרת הספרות קולות של מחאה והתנגדות לדיכוי באמצעות השתקה. - חנן חבר" -- מן המעטפת האחורית. ‬
הוצאת גמא
מאת: יעל יצחקי
תיאור: במצליחה בדרכה מובאים ראיונות עם 25 נשים שמדברות על ב בחירותיהן השונות בתהליך להגשמת חלומן ולמימושן העצמי, לעתים בתמיכת הסביבה ולעתים בלעדיה. סיפוריהן של הנשים - השונות זו מזו בדרכן, בהעדפותיהן, בעיסוקן ובאורח חייהן - מביאים נקודות מבט שונות, שיכולות לעזור למי שמחפשות את דרכן - לאורך חייהן, ובימים אלה בפרט.
זוהי מהדורה שנייה של הספר, ובה מובאים גם ראיונות חדשים עם נשים שהקורונה גרמה להן לחשב מסלול מחדש.
מאת: מתן אהרוני
תיאור: בתחילת שנת 2000 החלו יוצרים ויוצרות חרדים להפיק סרטים עלילתיים בעלי מאפיינים דתיים. הסרטים הופצו לחרדים מזרמים ש"פתוחים" לטכנולוגיה מודרנית ומשתמשים בה, ובן רגע היו לפופולריים מאוד. תופעה זו, המתרחשת גם היום לצורותיה, מקפלת בתוכה תובנות רבות על החברה החרדית בישראל ועל התנהלותה התרבותית. ספר זה עוסק בשני תחומי מחקר עיקריים: תקשורת קהילתית ותרבות הפנאי בחברה החרדית בישראל, מתוך בחינה אתנוגרפית ארוכת טווח של הקולנוע החרדי – סרטים בהפקה ובהפצה של חרדים וחרדיות למגזרים החרדיים, ובהם מוצגים גיבורים וגיבורות חרדים. בספר משולבים שלושה תחומי חקר ודעת עיקריים: מחקרי תקשורת ותרבות, אנתרופולוגיה חזותית ולימודי יהדות. בעזרתם נבחנים ומוסברים אופני ההפקה, ההפצה וההתקבלות של סרטים חרדיים עלילתיים. עוד נבדקים כאן סרטים חרדיים שעוסקים בעיקר בזהויות מעמדיות, זרות ולא פורמליות בחברה החרדית ובמיקומן החברתי. הספר מציע הצצה לשינויים המתרחשים בחברה החרדית בישראל והבנה תאורטית שלהם מנקודות המבט של סוכני תרבות חרדים חדשים שצמחו מלמטה, יצרו, עיצבו ופיתחו תעשיית קולנוע חרדית, ושל צרכני הסרטים החרדיים, שהוסיפו והרחיבו את הצפייה בסרטים לתרבות פנאי קולנועית-חרדית מודרנית, חדשה ומיוחדת. צירופם של כל אלה מעלה מחשבה מחודשת על גבולות פנימיים וחיצוניים של החברה החרדית בישראל.
מוסד ביאליק
מאת: עדי פינקלשטיין
תיאור: מי מאיתנו לא סבל פעם מכאב או חש עייפות? מתי כאב הופך למחלה? לעתים הכאב חולף ולעתים הוא חוזר – לאחר שעה, יום או חודש. האם ישנו קשר בין המקרים או שמא מדובר במקרים נפרדים? ומה בין עייפות לתשישות? ובין תשישות לחולשה? מתי תשישות הופכת כרונית? ומי מגדיר זאת? האם אלה נושאים למחקר מדעי-רפואי או אולי למחקר חברתי? ומהו המקום של החולה ביצירת הסיפור של מצבה הגופני? באיזו מידה יש לניסיון הפרטי של החולה בגופה מקום בדיון הרפואי והציבורי? ספרה של עדי פינקלשטיין עוסק בהתנסות של נשים החולות בתשישות כרונית ובפיברומיאלגיה. מחלות אלה מאופיינות בכאב ובתשישות הנמשכים לאורך זמן רב. עד כה נמצא המחקר המדעי בעמימות באבחנה ובטיפול ביחס למחלות אלה; הן שנויות במחלוקת בקרב הממסד הרפואי ובשיח החברתי והפוליטי, וכך גם החולים בהן. הספר לכסות בשקוף מביא את חווית הסבל הגופני כפי שזו מתוארת בעיקר על ידי הנשים החולות, מאבקן היומיומי לקיים את שגרת החיים ומערכת היחסים המורכבת שלהן עם הממסד הרפואי והגוף הפוליטי. במרכזו של הספר מצויה הטענה שהמצבים הגופניים המיוצגים בשתי המחלות, והנשים החולות בהן, מערערים על תפיסות יסוד בשאלות אפיסטמולוגיות ואונטולוגיות הנוגעות לגוף, כמו גם זאת שהמקרה הנוכחי מהווה דוגמא לאוזלת היד של ההסדרים החברתיים והפוליטיים הקיימים על מנת לתת מענה למגוון של מצבי חולי כרוני המאפיינים את הגוף האנושי.
רסלינג
מאת: ליאת קוליק
תיאור: הפרישה מהעבודה היא מעבר חיים משמעותי, ואף על פי שהיא צפויה מראש היא מלווה בחששות ובחוסר ודאות ביחס לטבעה של תקופת החיים שאחריה. הארכת תוחלת החיים, החשיבות המיוחסת לאיכות חיים גבוהה, התפתחויות טכנולוגיות, שיפור במצב הבריאות ושפע האפשרויות לצריכת פנאי מהנה, כל אלה הם רק חלק מהתמורות שחלו בתקופתנו. שינויים אלה יוצרים עבור הפורשים חוויית פרישה שונה מזו של הוריהם, ולכן תקופת הפרישה מהעבודה היא בבחינת תקופת חיים העומדת בפני עצמה. לבלוב בעת שלכת מאת ליאת קוליק נוגע בחמישה מעגלים שונים הסובבים את הפורשים: השער הראשון עוסק בתהליכים פנים-אישיים המתרחשים בקרב פורשים עם המעבר לפרישה ואחריה. השער השני עוסק ביחסי זוגיות ובפעילות גומלין המתפתחת בין בני הזוג בעת הפרישה, והוא דן באיכות יחסי הזוגיות, כמו גם בעימותים בין בני הזוג ובסגנונות להתמודדות עמם. השער השלישי עוסק ביחסי שארים הכוללים יחסים בין פורשים לילדיהם, בין פורשים לנכדיהם ובין פורשים להוריהם הישישים. השער הרביעי עוסק בחלופות לעבודה בתקופת הפרישה; הוא דן בהתנדבות למען הקהילה ובצריכת פעילות פנאי. השער החמישי חושף את הקוראים לידע מחקרי שנאגר ביחס להסתגלות טובה לפרישה המתאפיינת בחוויית משמעות בחיים ובמקורותיה. לבלוב בעת שלכת מיועד לפורשים מהעבודה, לאנשים העומדים לפרוש ולעובדים הרחוקים עדיין מפרישה, אבל לליבם מתגנבת לא פעם מחשבה על תקופת חיים זו. התובנות העולות מהספר עשויות לשמש גם אנשי מקצוע העוסקים בהכנת עובדים לפרישה. תקופת הפרישה מדומה בספר לעונת הסתיו, וכמו הסתיו אשר לצד עלי השלכת מתאפיין בצמיחת פרחים ייחודיים לו כפרחי הסתוונית, הפרישה מוצגת כאן כתקופת חיים אשר לצד אובדניה היא טומנת בחובה אפשרויות לצמיחה, להתחדשות, להתפתחות ולמיצוי עצמי.
רסלינג
מאת: רבקה אלינב
תיאור: "כי מרה מאֹד הדעת" – הצהרה מפתיעה לכאורה כשהיא בוקעת מקולה של אינטלקטואלית בולטת כלאה גולדברג. גולדברג (הידועה) ולצדה אלישבע ביחובסקי (האנונימית כמעט) הן שתי היוצרות הראשונות שהציגו בספרות העברית טיפוס חדש של גיבורה אינטלקטואלית ויוצרת, כזו שמבחינתה הדעת והיצירה היא בגדר משאת לב, ציר זהות וטעם קיומה. כמו בתרבות הכללית גם בתרבותנו, לרבות במורשת הספרות העברית החדשה, השליטה הגברית הבלעדית על העט ועל הקול יצרה במשך דורות "מראה גברית", אשר שיקפה והגדירה לנשים מהו המודל הראוי של נשיות ומהו האופק לציפיותיהן מעצמן. על רקע זה עולה שורה של שאלות: האם הצטרפותן של נשים למעגל הלימוד והיצירה מסמנת מגמה של שחרור מהתבניות הסטריאוטיפיות? האם המבט הנשי ברא גיבורות אוטונומיות מבחינה רוחנית ונפשית, שנאבקות להתפתח כנשות רוח וכאמניות המנהלות שיג ושיח עם העולם באמצעות יצירתן ? והאם מוצדק להכתיר גיבורות אלו בתואר 'אינטלקטואליות'? כמענה לשאלות אלו מוצגת בגוף הספר קריאה פרשנית המשווה בין הרומן סמטאותמאת אלישבע (ביחובסקי), הרומן העברי הראשון פרי עטהּ של אישה בארץ ישראל, ובין הרומנים והוא האור ומכתבים מנסיעה מדומה של לאה גולדברג ועמם כמה מסיפוריה הקצרים. ספר זה שופך אור חדש על הערכת דמותה של אלישבע ועל יצירתה, ובמקביל מציע הערכה מחודשת לסיפורת של גולדברג בזיקה למכלול יצירתה. הטענה המרכזית העולה ממנו נוגעת לבשורה המקופלת בגיבורות שהן בוראות בעטן ובאופק החדש שהן מעניקות לקיומן כנשים. אף כי שחרורן מן הסטיגמות בולמות של העבר הוא עדיין חלקי וכבול, הרי שבעצם הופעתן מהווה ציון דרך ומקור של העצמה לדור ההמשך של קוראות, של כותבות ושל גיבורותיהן.
מכון מופ"ת
מאת: רבקה אלינב
תיאור: ​​​קריאה המתריסה "דווקא רציתי לצאת מגדרי" מפיה של מריה סיבילה מריאן, אמנית חלוצית מן המאה ה-17, עשויה לשמש כסיסמה מזהה למסען של הגיבורות העומדות במרכזו של ספר זה. זהו מסע חיפוש זהותי (quest) הניזון מיסוד אנרכי של שחרור. הניצוץ המתניע את מסע התגבשותן והתגשמותן כיוצרות כרוך במאבק בגדרות שגזר עליהן מגדרן. הן מונעות מהדחף העז למרוד בקונבנציות התרבותיות שנועדו לקבע אותן למשבצת ייעודן המוּלד. הדיון הנפרש בספר מתחקה אחר הדקדוק הפנימי של מסע החניכה הנשי: מהו סוד המשיכה של רומן החניכה (Bildungsroman) בעיניהן של סופרות; מה הן אותן חוזקות שהפכו אותו ליעד מבוצר גברי; מה הן נקודות ההשקה בין מסע הגיבור למסע הגיבורה; ומנגד, באילו נקודות מתייחד מסע החניכה הנשי מדפוס המקור הגברי. את התשובות לשאלות אלו ועוד רבות אחרות נבקש לחלץ מקריאה פרשנית צמודת-טקסט ברומנים של רות אלמוג (שורשי אוויר; באהבה, נטליה; אישה בגן); יהודית קציר (למאטיס יש את השמש בבטן; הנה אני מתחילה) ועמליה כהנא-כרמון (ליוויתי אותה בדרך לביתה). הנחת המוצא של דיוננו בסוגיית "'דיוקן האמנית כאישה" המתמקד בסיפורת נשים עברית, היא כי בתסמיניה הגלויים והסמויים מדובר בנרטיב נשי אוניברסלי, חוצה גבולות שפה ותרבות. אשר על כן, העיון בשלושת שערי הספר מפגיש בין הגיבורות העבריות ודגמי חניכתן לבין מקבילותיהן, העשויות להיחשב מהרבה בחינות כ"שארותיהן ברוח", פרי עטן של דוריס לסינג, סימון דה בובואר, קייט שופן, דורותי ריצ'רדסון, סילביה פלאת ואן סקסטון. לנוכח המבט הגברי שכונן את הנשים כאובייקטים המתקיימים לאורו ובשבילו, הקול שסופרות מעניקות לגיבורותיהן היוצרות הוא בבחינת נקיטת עמדה אידאולוגית. הצבתן במרכז העלילה בעמדת דוברת בעלת הכרה וחשיבה ביקורתית ורפלקטיבית פירושה לנכס להן עמדה פוליטית של ידיעה ובעלות על המבט. מתוך תכונות אלו נובעת סמכותן לפרש את מסע החיים שלהן לקראת התגשמותן כאמניות ולממש את זכותן הטבעית "להסתכל לשמש בעיניים", כפי שניסחה זאת ההוגה הלן סיקסו.
מכון מופ"ת
מאת: עמליה סער, הואזן יונס
תיאור: בשנים האחרונות נכנסות לשוק העבודה בארץ רופאות, משפטניות ומהנדסות הייטק פלסטיניות אזרחיות ישראל. ספר זה מתמקד בנשות קריירה אלו. הוא מבוסס על ראיונות אישיים עם נשים בשלבים שונים של הקריירה שלהן ופורש תמונה מורכבת של מסען האישי ושל זירות העבודה שלהן. הספר גם חושף את החסמים העומדים בפניהן, את הגזענות הגלויה והסמויה המופנית כלפיהן, ובמקביל את היוזמה והתעוזה שלהן. סיפוריהן של נשות הקריירה הללו לוכדים רגע של השתנות בחברה הפלסטינית ובחברה היהודית כאחת: במרכזם - המעמד הבינוני התוסס המתפתח בעת הזו בחברה הפלסטינית, ובו משפחות צעירות שבראשן בני זוג ששניהם מכווני קריירה. סיפורים אלה מאירים בעקיפין גם את החברה היהודית בישראל, ההולכת ונפתחת להשתתפות פעילה של האזרחים הערבים. הספר עוסק גם בסוגיית הגיוון התעסוקתי, על הסתירות המלוות את יישומו בחברה שהדומיננטיות האתנו-לאומית כה בולטת בה; ומסרטט כיוון בר-קיימא להטמעת ערך הגיוון על-ידי תביעה הן מקבוצות המיעוט והן מקבוצות הרוב להתגמשות ולהשתנות.
האוניברסיטה הפתוחהמכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב
מאת: ליאת איילון
תיאור: כולנו מדקלמים ש״העולם שייך לצעירים״, שרים ״שתישאר צעיר לנצח״ ומנסים לשכנע את עצמנו ש״חמישים הוא הארבעים החדש״. אבל גם אם נדמה לנו אחרת, במוקדם או במאוחר כולנו נזדקן (לפחות בני המזל שבינינו).

אז למה כל כך קשה לנו להתמודד עם הזקנה, ומדוע אנחנו מוכנים לעשות הכול כדי לדחות אותה ומעדיפים להתחבא מאחורי ביטויים כמו ״גיל הזהב״ ו״הגיל השלישי״?

בספר סקס, תרופות ורוקנ׳רול מציגה פרופ׳ איילון מניסיונה העשיר המגובה במחקרים בינלאומיים, את הזקנה ואת התהליכים המתרחשים בה באופן בהיר ועדכני, במטרה להכין את כולנו לאתגרים שהזקנה מביאה איתה, ולזהות את הכוחות והחוזקות שחבויים בכל אחד מאיתנו שיסייעו בהתמודדות עמם.

סקס, תרופות ורוקנ׳רול, נועד לא רק לאלו המגיעים כעת לגיל הפנסיה, אלא גם לבני המשפחה, למטפלים, ולכל מי שיהיה זקן ביום מן הימים – כלומר, לכולנו.

בעידן שבו תוחלת החיים הממוצעת היא יותר משמונים שנה, ורץ המרתון המבוגר ביותר הוא בן 101 , המסר המרכזי שעולה מהספר הוא שלחלומות, לשאיפות ולזכות להגשים רצונות ותקוות אין גיל תפוגה.
מטר הוצאה לאור בע"מ
מאת: הילה שלומית קינל-לימוני
תיאור: כיצד חוו נשים את תהליך החילון בחברה היהודית של מזרח אירופה בסוף המאה ה-19 ובראשית המאה ה-20, וכיצד השפיע שחרור הנשים ברוסיה על חייהן? הספרות הגברית בת הזמן לא נתנה ביטוי לסוגיות אלה. חוה שפירא, דבורה בארון ואלישבע ז'ירקובה-ביחובסקי, שלוש סופרות עבריות, העזו לפלוש אל המרחב הקנוני הגברי, שהיה סגור בפני נשים, ולהשמיע את קולן. הן עשו זאת בקול "כפול" ותחת הסוואה: בהיענותן, מצד אחד, לשיח הגברי בן הזמן, או לחילופין לכתיבה הנשית הטיפוסית; מנגד, הן העלו סוגיות בוערות והביעו מחאה פמיניסטית חריפה. הן תיארו את ההדרה מהתרבות הקנונית היהודית כתיאור משלים לתהליך החילון הגברי ועסקו בדמויותיהן של האישה האינטלקטואלית ושל הרווקה. באופן הזה הן הציעו אלטרנטיבה נשית לדמות "התלוש" שעמדה במוקד הספרות הקנונית בת הזמן. ספר זה מדגיש את השוני בין השיח והנרטיב הנשי לגברי: מדוע נשים כתבו על חווית הרווקות, בעוד שהגברים תיארו פנטזיה רומנטית בלתי ממומשת? איזו פרשנות קיבלה משנת "הספר והחיים" של ברדיצ'בסקי בעיצוב הנשי? כיצד נוכס התיאור הדקדנטי לצורך מחאה? אלה אחדות מהסוגיות שספר זה מבקש לעמוד עליהן כחלק מדיון מקיף בסיפורת עברית של נשים בראשית המאה ה-20, כל זאת תוך כדי מפגש בין כתיבתן הבדיונית של הסופרות ובין חייהן הבלתי שגרתיים, לנוכח מוסכמות התקופה.
רסלינג
מאת: אראלה שדמי
תיאור: הקולות הרבים והעזים הנארגים באסופת מאמרים ייחודית זו (פרי כתיבתם של חוקרים מישראל ומהעולם) טוענים שאימהות, אשר עומדת במוקד כמה חברות כיום ובהיסטוריה, יכולה לשמש בסיס להיגיון אנושי אלטרנטיבי, לסדר חברתי-פוליטי חדש, למערכת ערכים אחרת ולשחרור האימהות עצמן. האם, אשר נותנת לילדיה בתגובה לצרכיהם, מציעה מודל כלכלי אחר לחלוקת טובין. ספר זה אינו מציג אוטופיה אלא מהלך אפשרי להתפתחות שונה של העולם מהמקובל במערב: במקום קפיטליזם – כלכלת הנתינה וכלכלת הקיום; במקום טרנס-הומניזם – הטבע וכל ברואיו; במקום אינדיבידואליזם – קהילה; במקום יחסי כוח – איזון ואחריות; במקום מדינה – מקומיות; במקום מונותיאיזם – רוחניות; במקום פמיניזם של שוויון – פמיניזם טרנספורמטיבי. אותותיה של התפתחות זו ניכרים בכל מקום: בעידן החדש, בקיבוצים העירוניים, בתנועת אוקיופיי, בתנועות אימהות. מוראותיה של אימהות שנכשלה אינם מוכחשים כאן, ולכן החלק הראשון של הספר סוקר כמה מהם, כולל דיון בניצול מיני של אם את ביתהּ. מתוך ראיית כשליהם של הקפיטליזם, המדינה, הנאורות, הפטריארכיה ואף הפמיניזם במערב, מציג החלק השני אלטרנטיבות שמחוץ למסגרת הפטריארכלית, למשל: כלכלת הנתינה של האם כדגם כלכלי וכהיגיון אנושי; חברה מטריארכאלית – שוויונית, חופשית ומאוזנת; כלכלת קיום ונתינה במקום חליפין וצבירה; מושג האימהותיות במורשת האפריקאית; אומנות הוונוס אשר בה האם היא אייקון תרבותי ורוחני מרכזי. תפיסה כזו מתמודדת עם הבריחה מהאם או מהאימהות (לקריירה למשל) אשר רווחת במערב. האפשרויות לממש את החשיבה מחדש על אימהות ואימהיות – ובכלל זה הקמת קהילות מקומיות, רפואה ושלום – מוצגות בחלק החותם את הספר.
רסלינג
מאת: טיפאני פאהם
תיאור: בגיל 27, ייסדה טיפאני פאהם את Mogul - אימפריית טכנולוגיה ותקשורת בינלאומית המיועדת לנשים. טיפאני היא הוכחה חיה לעובדה שהחוקים הישנים בנוגע להצלחה פשוט אינם תקפים עוד. בספרה היא מנסחת את הכללים החדשים בכל הנוגע לבחירה במה שמלהיב אותך ובמה שנדרש בכדי לפלס לעצמך את המסלול שלך בעידן של שיבושים ומהפכות טכנולוגיות. באופן מסורתי יוחסה המילה "mogul" לגברים. אבל טיפאני פאהם הגדירה אותה מחדש – כשתגגלי את המילה כעת, תוצאת החיפוש הראשונה תהיה החברה שייסדה: Mogul, פלטפורמה שמאפשרת למיליוני נשים, ב-196 מדינות ברחבי העולם, להתחבר אלו לאלו, לחלוק מידע ולגשת לידע. אז כיצד הצליחה אישה צעירה - מהגרת שהגיעה לארצות הברית בלי לדעת מילה באנגלית, להגשים את חלומה לחבר נשים ולהפוך אותו לקריירה מצליחה ולחברה רווחית במיוחד, ששינתה חיים לנשים כה רבות? טיפאני משחזרת את המסלול שעשתה עד שהייתה לאחת היזמיות המצליחות של דורה, והיא מציעה שלל עצות ממוקדות ומעשיות, שנוגעות לכל תחום אפשרי: להתגבר על ספקות עצמיים, לעבוד על פרויקטים לצד העבודה הקבועה ו"להתאבד" על החיים ועל העבודה על ידי ביצוע כל מטלה מעל ומעבר לנדרש – בלי לוותר לרגע על מי שאת באמת. הספר ילמד אותך איך לשאת ולתת על קידום בעבודה, איך להשיג תפקידים בתחומי קריירה שונים ואיך לאזן בין כולם, איך לקבל אנשים לעבודה, איך לגייס ולנהל צוות ואיך להפוך למוגולית בעצמך. הוא כולל גם אסטרטגיות ותובנות מאת עשר מוגליות מצליחות ביותר מכל רחבי העולם, ובהן עורכת מגזין Elle נינה גרסיה, עורכת הדין והעיתונאית סטאר ג'ונס, ומייסדת מותג האופנה רבקה מינקוף. להיות מובילה בעולם העסקים, עוסק במציאות החדשה שבה מעטות מאיתנו יעבדו לאורך כל הקריירה במקום עבודה אחד בלבד, כמו גם בעובדה, שאין בנמצא נוסחה פשוטה ל"חיים טובים" – לא מקצועית ולא אישית. כדי להצליח, עלינו להגיב בזריזות, להיות גמישות ולחשוב בצורה אסטרטגית. להיות מובילה בעולם העסקים הוא מפת דרכים חיונית לחיים ולקריירה תובעניים ומאתגרים – אבל גם מלהיבים ועתירי הזדמנויות, אם רק תדעי להיכן להביט.
מטר הוצאה לאור בע"מ
מאת: דפנה גולן
תיאור: בספר זה דפנה גולן לוקחת את הסטודנטים והקוראים למסע מקמפוס הר הצופים בירושלים אל השכונות הפלסטיניות בסמוך לאוניברסיטה העברית. דרך סיפורן של קבוצות סטודנטים פעילים הספר חושף את העדר השיח הפוליטי ואת הפוטנציאל העצום והלא מנוצל למפגש משמעותי ראשון בין צעירים ישראלים ופלסטינים בקמפוס זה, כמו גם בקמפוסים בישראל בכלל.
רסלינג
מאת: דנה קרן-יער
תיאור: ספרות הילדים העברית נולדה בשלהי המאה ה-18 במסגרת מהפכות מודרניות של השכלה ולאומיות עברית. ספרה של דנה קרן-יער סופרות כותבות לילדים מציע לראשונה קריאה פמיניסטית ופוסט-קולוניאליסטית בספרות ילדים עברית אשר נכתבה בידי נשים מתחילת המאה ה-20 עד ימינו, וזאת על ידי קריאה קשובה וצמודה ביצירותיהן של סופרות כגון חמדה בן-יהודה, דבורה בארון, מרים ילן-שטקליס, לאה גולדברג, ימימה אבידר-טשרנוביץ, דבורה עומר ונורית זרחי.

סופרות כותבות לילדים מציע אפשרויות לקריאה מתנגדת בספרות ילדים עברית. כל אחד מפרקי הספר עוסק בתקופת תפר חברתית ויצירתית: הפרק הראשון מציג את המעבר מהשכלה לתחייה עברית כתקופה שבה נשים יהודיות החלו לכתוב לילדים בעברית, כך שטווח משימותיהן התרחב ולתפקיד הנשי הטיפולי המסורתי נוסף תפקיד חינוכי של תיווך תרבות מודרנית, בכפוף להגמוניה הגברית. הפרק השני מקיף את המפנה מחברה יישובית לחברה אזרחית סביב הקמת מדינת ישראל, עם הופעת גל של כותבות חדשות שהתבססו לראשונה כסופרות ילדים מקצועניות, כך שמרחב היצירה הנשית צומצם ליצירה לילדים בלבד. הפרק האחרון מברר תהליכים שחלו בתקופת ההתפשטות הטריטוריאלית של מדינת ישראל והמעבר מכלכלה סוציאליסטית לכלכלה קפיטליסטית (מסוף שנות ה-60). בתקופה זו חלק מהסופרות מתכנסות לעולם הפרטי והפנימי של הילד ואילו אחרות ממשיכות לעסוק בהקניית ערכים חברתיים ולאומיים.

סופרות כותבות לילדים דן בנסיבות שבהן נשים נותבו לכתיבה לילדים עד להדיפתן לשולי המערכת הספרותית, וזאת תוך כדי בדיקת דרכי יצירתן מאותם שוליים: משא ומתן בין מחויבותן לילדות ולילדים לבין אחריות ציבורית לסוגיה; "בריתות" שניסו לכרות הכותבות עם הילדים: ברית מקרבת ליברלית, שבה הכותבת מתחברת לצרכיו של הילד בעודה מסווה את הכוחניות הלאומית המופעלת עליו, לעומת ברית יצירתית יותר, שמחלצת אותו מהסדר הקיים ו"מבריחה" אותו לאפיק רב-ממדי המציע ריבוי של מבטים ועולם חדש.
רסלינג
מאת: ירון עובדיה
תיאור: כמו כל חברה בעולם, גם החברה הבדווית משתנה; התמורות שעוברת החברה הבדווית משפיעות על כל תחומי החיים. התרבות הבדווית היא תרבות של נדידה, ומעולם הנדידה נגזרים תחומי חיים אחרים: הכרות עם המדבר, שימוש בצמחי המדבר בפרט ובמשאבי הטבע האחרים בכלל, חוסר רכוש, בית נייד, אי-שימוש במבני ציבור ועוד. אבל מה קורה לחברה הבדווית כשהיא מפסיקה לנדוד? הבדווים בנגב והבדווים בגליל נחקרו לא מעט, אבל ביחס לבדווים במדבר יהודה נעשו מעט מחקרים. בספר רב-ערך זה חקר ירון עובדיה את דפוסי החיים של הבדווים במדבר יהודה לאחר 1967. במדבר יהודה חיים שישה שבטים (לצד רסיסי שבטים אחרים) שאינם נודדים. הנדידה פסקה באופן ספונטני בחלק מהשבטים, ובהנחיית השלטון בשבטים אחרים. כאשר הגיעה מדינת ישראל למדבר יהודה ב-1967, חלק מהשבטים כבר ישבו קבע והאחרים היו בנדידה למחצה (השבט מקובע, הרועים נודדים). מאז פסקה הנדידה לחלוטין, כל הבדווים הם יושבי קבע וכולם חשופים ומשתמשים באמצעים מודרניים מתקדמים, כמו למשל טלפונים ניידים, רשתות חברתיות ועוד. לצד זאת הבדווים חשופים להתיישבות יהודית ולפעילות צבאית ישראלית. השינויים במדבר יהודה מהירים, התרבות הבדווית היא כבר לא מה שהייתה פעם; מחבר הספר בחר את שבט ג'האלין כמקרה מבחן לבדוק מהם השינויים שעבר השבט מאז 1967.
רסלינג
מאת: יעל משעלי
תיאור: אז מי הגבר ומי האישה? הוא אסופה של מסות, מאמרים, רשימות ושירים אשר עוסקים ביחסים בין מגדר למיניות בזהויות לסביות וקוויריות. הספר מאגד כתיבה של עשור, ובליבה הרצאות שנכתבו עבור הקהילה המקומית. במסגרת זו יעל משעלי טווה צורה חדשה של שיח אקדמי-אקטיביסטי-אינטימי המשלב בין הגות פמיניסטית, פוסט-קולוניאלית וקווירית, אוטו-אתנוגרפיה, פואטיקה וספוקן וורד. לשיח זה תפקיד מרכזי ביצירת נראות בוצ'-פמית ישראלית ודיון קהילתי על מגדרים לסביים.

אז מי הגבר ומי האישה? מנגיש לקוראי העברית לראשונה דיון עכשווי בשורה של סוגיות מפתח: דרכי הבניית זהות מגדרית/מינית במרכז ובשוליים, השלכות של פרדיגמות פמיניסטיות לעומת סקסיזם להט"בי, התמודדות עם היררכיות של נראוּת והצטלבות בין דיכויים. החיבור של התאורטי לפוליטי, באמצעות בחינה של תתי-קהילות (ישראליות ואמריקאיות), חותר ליצירת ידע אלטרנטיבי על אפשרויות של הזדהות והתענגות שטרם זכו לביאור מקומי.
רסלינג
מאת: יהודית יהב
תיאור: פרק ב': אהבת נשים הוא ספר מרגש וחשוב, החושף את סיפורי חייהן של נשים שגדלו בעולם הטרוסקסואלי שבו הקיום הלסבי היה מוסתר ומוחבא. בספר ייחודי זה פורשת יהודית יהב מסעות מרתקים של נשים שבחרו לאהוב נשים ולפתוח פרק חדש בחייהן. זה לא היה קל לאף אחת מאיתנו. הדרך אל המודעות הלסבית הייתה ארוכה ומייגעת, ולעתים מימוש האהבה לנשים היה כרוך בפירוק הנישואים וערעור המשפחה כולה. במונולוגים האמיצים שבספר נחשפים סיפורי חיים מורכבים, שתחילתם בילדות ובנערות והמשכם באמהוּת, גירושים, התאהבויות, פרידות והתחלות חדשות. בכל סיפור מתגלה עולם ומלואו של המובן מאליו ההטרוסקסואלי שאליו ועליו חונכנו לפני שנים רבות, וגם היום הוא נחשב מודל לדרך החיים ה"נכונה". גם אם לעתים נדמה שהסיפורים האלה שייכים לעולם שהיה ואיננו – הרי היום נשים יכולות לחיות עם נשים ואפילו להביא לעולם יחד ילדים וילדות – למעשה לא מעט נשים חוות חוויות דומות לאלה המתוארות כאן, ורבות מהן עדיין מתקשות לצאת מהארון. כל אחד מסיפורי החיים הוא מרתק, בין שהמספרת חשה כבר בגיל צעיר כמיהה לחברה או למורה, ובין שגילתה את נטייתה המינית במפתיע בגיל מבוגר, אולי אף שנים רבות לאחר גירושיה. כך או כך, סיפורי חיים כמו אלה שנפרשים בספר זה, של נשים שבחרו בחיים אחרים, יהיו מנת חלקנו עוד שנים רבות. חובה עלינו לספר אותם ולקרוא בהם לא רק למען הזיכרון וההיסטוריה, אלא גם כדי שכל אישה שכלואה בחיים בלתי מספקים תוכל לקוות לשינוי ולהיבנות מחדש. (ד"ר חנה ספרן)
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: אורנה פילץ
תיאור: הלידה היא היסוד ההכרחי שבלעדיו לא ייתכן קיום אנושי. היהדות מעניקה חשיבות עצומה לפריון, להולדה, להמשך השושלת. לפיכך אפשר היה לצפות שהלידה תהפוך לאבן יסוד במחשבה היהודית, ושהנשים, הנושאות את ברכת הפריון בגופן, יזכו בשל כך למעמד מיוחד ולהוקרה. אלא שההפך הוא הנכון. בראשית ילדה מציע מהלך של תיקון. ראשית הוא מברר מה המקור לאותה תופעה מפתיעה של הדרת הלידה והיולדת מהסיפור, התפילה והטקס המסורתיים, ואז מצביע על המעיין המתגבר של מחשבה, פעולה ויצירה נשית סביב הלידה. חלקו הראשון של הספר, 'הכחשת הלידה במסורת היהודית', מציג מגוון טקסים וטקסטים מהמקורות, המעידים שדחיקת הלידה והיולדת לשוליים היא שיטתית ומגמתית. חלקו השני של הספר, 'מתקנות', מאגד חמישה-עשר מאמרים שכתבו נשים מתחומי דעת שונים, ביניהם שירה ואמנות, משפטים ומיילדות, פסיכולוגיה ורבנות. כל אחת מהכותבות מציעה הקשר ומשמעות ללידה, וכולן יחד מעניקות לה מעמד מרכזי בתודעה ובמעשים. בראשית ילדה שזור בסיפורי לידה ושירים שהם טיפה בים יצירת הנשים העכשווית, שבמרכזה חוויית הלידה.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: מיקי כץ
תיאור: מה מסתתר מאחורי החזות הזוהרת של החיים בעיר הגדולה? כיצד מתמודדות הנשים הצעירות: ברידג'ט ג'ונס, גיבורת יומנה של ברידג'ט ג'ונס, שילה לוין משילה לוין מתה והיא חיה בניו יורק ונשים צעירות נוספות החיות בעיר הגדולה עם החיים התובעניים במטרופולין? על מה הן חולמות? מה הן מקוות להשיג? האם הרפתקאותיהן המיניות מעידות על בשלות והנאה או שמא בן זוג למיטה הוא לא יותר מקישוט נאה שיש להתהדר בו? האם הנשים המשוחררות הללו הן בעצם "סינדרלות" המצפות לאביר שיופיע עם סנדל הזכוכית ויציל אותן? וכיצד הן רואות את האג'נדה הפמיניסטית? האם הן מזדהות אתה? מוכנות להילחם בעבורה? או שמא הן שקועות במירוץ החיים ואינן נותנות את דעתן לנושא המאבק למען זכויות הנשים, שגם במאה העשרים ואחת טרם הגיע לקצו? בנות העיר הגדולה — סקס רומנטיקה ופמיניזם בוחן את הסוגיות הללו ומציע תובנות חדשות ומפתיעות.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: טל מלר
תיאור: ספר זה בוחן את חייהן ומצבן של אימהות יחידניות – אלמנות גרושות או פרודות – בחברה הפלסטינית בישראל. המורכבות המאפיינת את חייהן של נשים פלסטיניות אזרחיות ישראל והתחושה שבחייהן נשזרים דיכוי ושמרנות, לצד התנגדות וחיפוש אחר דרכים לשחרור, נדונו במחקרים שונים בשנים האחרונות, אולם עדיין לא נחקרה מציאות חייהן של אימהות פלסטיניות יחידניות. ספר זה מתבסס על ראיונות עומק שנערכו מנקודת מבט פמיניסטית עם אימהות יחידניות פלסטיניות בישראל; ניתוח הראיונות מציג את זהותן הדינמית והמורכבת של נשים אלה, המתנהלות במרחבים היברידיים, תוך כדי בחינת ההצלבה של מיקומי שוליים מגדריים, מעמדיים ואתנו-לאומיים בהתנסויותיהן. העלייה בשיעור האימהות היחידניות בחברה הפלסטינית בישראל והתהוותו של דפוס משפחתי "חדש" חלה במקביל למגמות השינוי באוריינטציה של דגם מדינת הרווחה בישראל, המתרחשות החל משנות ה-80, ולאימוץ הדגם הניאו-ליברלי. צמצום מעורבותה של המדינה, כמו גם מעמדם האזרחי של פלסטינים בישראל, מתווספים לגורמים תרבותיים ייחודיים הנובעים ממעמדן של נשים אלה בקהילותיהן. ספרה של טל מלר זורה אור על המשאים ומתנים שנשים אלה עורכות עם מבני הכוח המרובים המכתיבים את מסגרות חייהן; הוא מסייע לגיבוש הבנה רב-ממדית, הן ביחס להיבטים השונים של הפיקוח האינטנסיבי שמופעל עליהן והן ביחס לדרכים שבעזרתן הן נושאות ונותנות עם כוחות אלה. בין השאר נידונות הסוגיות על אודות הסדרי המגורים של הנשים, שאלת שיוך הילדים, תעסוקה והאפשרות שלהן לזוגיות שנייה. הדיון של מלר תורם להבנתן של מגמות שינוי ושימור בו-זמניות המתרחשות בחברה הפלסטינית בכללותה, בהמחישו את המגמות הסותרות המתחוללות כיום בקרב משפחות פלסטיניות בישראל – מגמות שמרניות לצד מגמות של התחדשות והתעצמות.
רסלינג
מאת: הנרייט דהאן-כלב
תיאור: לא כל אישה נחרדת למאבק בשם תורה פוליטית כלשהי או נגד עוול פמיניסטי – אפילו הוא מסרס את גופה ונפשה יום אחר יום. אבל יש שברגע אחד תשוקה מוחנקת מדיכוי יכולה להתפרץ, למרוד, להפתיע גם אותה עצמה, ואף להדביק אחרות ולאיים למוטט סדרי עולם. שני סיפורי מרי עומדים במרכז ספרה של הנרייט דהאן כלב: סיפורה של חבצלת אינגבר, שהובילה את מאבק הפועלות במפעל הטקסטיל במצפה רמון בשנת 2000, ומאבקה של ויקי כנפו, אף היא ממצפה רמון, שהובילה מחאה בשם האימהות החד-הוריות בשנת 2003. הסיפורים אישיים, הם עוקבים אחר אופני ההשלמה עם עוול כגזירת גורל, כמו גם אחר רגעי ההתפרצות וההתנסות בחוויית הסירוב. דהאן כלב מבקשת לברר שתי חידות: מה גורם לנשים להסכים להסדרים דכאניים לאורך זמן, ומה מעורר את רגע המרי. זהו מסע בשני צירים: ציר הנשיאה בעול הקיום היומיומי; ציר התעוררותו של המרי. במהלך המסע נחשף מאבק שמתברר כמסע מפותל בכיווני התקדמות הפוכים: השתעבדות והשתחררות. הספר עוקב אחר תהפוכות הנפש, החרדות ואי הודאות, כמו גם אחר התשוקות והפנטזיות שבו פוסעות נשים אל הלא-נודע, פנימי וציבורי, תודעתי ופוליטי. זהו מסע בשדה דמדומים – בין ספירה פרטית לפומבית, בין מוסכמות פטריארכליות למרחבים חתרניים. אגב כך לומדות הנשים את עצמן מחדש ומגדירות מחדש את יחסי הכוח המוכרים להן משחר ילדותן. דרך סיפור המסעות מוגדרים מחדש מושגים של הצלחה וכישלון, מרי וסירוב, כל אלה מהיבטים מגדריים מרחיבים. ספר זה רושם דף חסר בהיסטוריה של המחאה – מחאת נשים מהשוליים.
רסלינג
מאת: אומי לייסנר
תיאור: לאורך ההיסטוריה היוותה הלידה אתר מרכזי לניהול מאבקי שליטה על גוף האישה. תחילה הייתה ידן של כוחות הדת על העליונה, ועם הזמן התחזקה אחיזת המדינה בתחום. במאות האחרונות נוסף למערכה מאבק פרופסיונלי. במקור דובר בשאיפת הרופאים להוציא מידי המיילדות את רשות הטיפול בלידות רגילות (לא-פתולוגיות), אבל מאז הצטרפו גורמים נוספים לרשימת המרוויחים מאירוע הלידה, למשל מוסדות אשפוז, מיצרי טכנולוגיות רפואיות, עורכי דין ועוד. כך הפכה היולדת למעין "משאב טבע" שאותו ניתן "לכרות", בעוד שצרכיה וזכותה לאוטונומיה גופנית נשארו לרוב הרחק מאחור. ספר זה עוקב אחר התפתחויות אלה כפי שהתרחשו בזירה המקומית; הוא מתמקד בסעיף חוק הביטוח הלאומי (1953) אשר לפיו רק נשים שאושפזו ללידה זכאיות למענק אשר חלקו ניתן לאם לטובת רכישת ציוד לתינוק וחלקו לבית החולים, לטובת הוצאות האשפוז. לימים הסכימו בתי החולים לחדול לדרוש סכומים נוספים מהיולדת עבור הטיפול שקיבלה בפועל, בשל קבלת "מענק אשפוז" אחיד בתמורה לכל יולדת – בתנאי שהסכום עלה על ההוצאות שנדרשו בלידה בדרך כלל. כך הפכו היולדות שנזקקו להכי מעט טיפול למייצרות הכי הרבה רווח עבור מוסדות האשפוז. עם זאת, הלכה למעשה, בתי החולים בארץ מעולם לא היו ערוכים לקבלת כלל היולדות כראוי, ובנסיבות של מצוקה במיטות אשפוז ובתקנים למיילדות התגברה רמת ההתערבות הרפואית השגרתית בלידה והידרדרו תנאי האשפוז. בנסיבות אלה ניתן היה לצפות לפיתוח מערך לניהול לידות חוץ-אשפוזיות, כפי שנעשה במדינות אחרות בעולם. בפועל העדיפו הרשויות לפתוח את דלתות בתי החולים למגוון שירותים פרטיים ליולדות, כלומר שבמקום לרופף את חובת אשפוז היולדות או לשפר את תנאי האשפוז, הוחלט לנצל אותם ליצירת רווחים נוספים.
רסלינג
מאת: הודל אופיר
תיאור: ספר זה, הנשען על עבודת מחקר אנתרופולוגית, מספר את סיפורן של ארבע נשים – מורות ויוצרות מחול פלסטיניות בישראל – המתמודדות, כל אחת בדרכה, עם מקצוע אמנותי-פרפורמטיבי-גופני בתרבות שיחסה לגוף ולריקוד מורכב, בתנאים של חסר מובנה בתשתיות ובמשאבים. פרקי הספר פורשים תמונה מגוונת של דרכים להתקיים כמורה ויוצרת בתחום, ושל אופנים לתמרן במתח שיוצר העיסוק במחול במפגשו עם החברה והתרבות הערבית. סיפורי הנשים מעידים על קידום של ערכי מעמד הביניים, חוללות סולידריות וזהות פלסטינית, גמישות במעבר בין תרבויות ובין גבולות חברתיים, ציות לנורמות מגדריות להשגת לגיטימיות לעיסוק במחול, ניצול המחול לאתגור נורמות אלה, נאמנות לאתוס אינדיבידואליסטי והתרחקות ממוסכמות מסורתיות וממוסֵרוֹת של לאום. בדבריהן מתייחסות הנשים למקורות התמיכה שלהן, לתנאים שבהן גדלו והתחנכו, לאתגרים התרבותיים, המשפחתיים והכלכליים שעמדו ועומדים בפניהן, לאופק ולחזון שיש להן ביחס למחול בחברתן ולמשמעות שהן מוצאות במקצוען. ספרה של הודל אופיר מציע אפשרות לראות בגוף, בחינוך וביצירה זירות לפעולה חברתית של נשים, כמו גם לקיום חיים של משמעות בתנאים של הדרה ודיכוי לאומי, אתני ומגדרי. במסגרת זו ניתן לשוב ולחשוב על סוכנות של נשים ושל גוף ועל כוחו של ריקוד – שנקנה לו בזכות גופניותו – לחולל שינוי בממד הטרנסצנדנטי והקונקרטי גם יחד, דרך האפשרות לדמיין, להתעלות ולחרוג מתנאי חיים מגבילים, דרך הרחבת טווחי התנועה והפעולה וחוויית הכוח של הגוף הרוקד. כוריאוגרפיה של שינוי מגלמת את טענת המחברת שפועלן של משתתפות המחקר בתחום הריקוד מחולל, כפי שהוא משקף, תמורות חברתיות משמעותיות.
רסלינג
מאת: גילה דנינו-יונה
תיאור: לספרות הילדים מקום מרכזי בתהליך הסוציאליזציה החברתית, התרבותית והמגדרית של קוראיה ושומעיה. לפיכך היא פותחת צוהר להתבוננות בקווי המתאר המרכזיים של דיוקן החברה שבה היא נוצרת ומאפשרת לבחון את השפעתה על ילדות וילדים הגדלים לאורה. הספר ילדות טובות מקיים דיון ביקורתי, טקסטואלי וחזותי בספרי ילדים מוכרים ואהובים שיצאו לאור במשך יותר משלושה עשורים; הוא בוחן אותם באמצעות תיאוריות חזותיות ותיאוריות בביקורת הספרות המודרנית על רקע ההתפתחות בחשיבה הפמיניסטית. הקריאה הביקורתית מבקשת לבחון את האופנים שבהם ספרות הילדים משמרת ומשעתקת יחסי מגדר ומבנה ילדות וילדים בהתאם לתבניות מגדריות מקובעות. דרך עיון בתמות מרכזיות בשיח הפמיניסטי, בהן עיצוב הספרה הציבורית אל מול הפרטית, ביסוס אידיאל היופי הנשי והאלימות כאתר סימבולי ליחסי הכוח בין המינים, בוחנת גילה דנינו-יונה שאלות כגון: האם ילדות טובות "עוברות את הגבול"? מה קורה לאמא כשאבא בורח עם הקרקס? מדוע סופה של הכינה נחמה שבחרה לראות עולם כה עצוב? האם בנות מחייכות יותר מבנים? על מה חולם קרמר החתול? ומתי ילדות בוכות בספרי ילדים? ספר זה, ראשון מסוגו אשר מציע קריאה מקיפה וביקורתית בכתיבה הישראלית הקנונית לגיל הרך מפרספקטיבה פמיניסטית, מבקש להדגים את האופנים שבהם ספרות הילדים מכוננת זהויות מגדריות שמרניות – גם בספרים המבקשים לכאורה לקרוא תיגר על תפיסות מגדריות פטריארכליות.
רסלינג
מאת: גיא שילה
תיאור: בני נוער וצעירים הומואים, לסביות, ביסקסואלים וטרנסג'נדרים מתמודדים עם מכלול המשימות העומדות בפני כלל המתבגרים. בנוסף לכך, עומדות בפניהם גם משימות ייחודיות, ביניהן הסתגלות לזהות ולנטייה מינית שונה, התמודדות עם סטיגמות חברתיות, לצד ההשלכות של החלטתם ביחס להסתרה או גילוי הנטייה המינית בפני המשפחה והחברים. החיים בוורוד מציג באופן מקצועי ונגיש מידע הנוגע לבני נוער וצעירים הומואים, לסביות, ביסקסואלים וטרנסג'נדרים, תוך כדי שילוב בין הידע התיאורטי העדכני ביותר בארץ ובעולם לבין תיאורי מקרה והיבטים חברתיים, פסיכולוגיים וטיפוליים-חינוכיים. הספר מגדיר מהי נטייה מינית הומו-לסבית, ועוסק בתהליך גיבוש הנטייה המינית ברמת הפרט, על רקע התפתחות התרבות ההומו-לסבית, מין ומיניות בקרב נוער הומו-לסבי, זהות מגדרית ונוער טרנסג'נדר. החיים בוורוד מתמקד בארבע המערכות העיקריות הסובבות את עולמו של המתבגר, ובכלל זה בני נוער וצעירים הומו-לסבים: משפחה, בית ספר, צבא וקבוצת השווים. ביחס לכל אחת ממערכות אלה מתוארים המאפיינים, הקשיים וההתמודדות הנדרשת מבני הנוער, כמו גם ניסיונות המערכת להתמודד עם הנושא.
רסלינג
מאת: פולין ארמאנז'
תיאור: נשים, במיוחד פמיניסטיות ולסביות, הואשמו זה מכבר בשנאת גברים. האינסטינקט שלנו הוא להכחיש זאת בכל מחיר (אחרי הכול, נשים נשרפו על המוקד מכיוון שהודו בפחות מכך). אבל מה אם חשדנות כלפי גברים, סלידה מגברים — וכן, אולי אפילו שנאת גברים — הן למעשה תגובות יעילות נגד סקסיזם? מה אם תגובות מסוג זה מציעות מוצא מהדיכוי ואמצעי להתנגדות? מה אם הן בכלל מציעות דרך לשמחה, לסולידריות ולאחווה? במאמר נועז ופרובוקטיבי זה עוסקת פולין ארמאנז׳ בנושא דחוף ורציני, חוקרת עמדות מודרניות לפמיניזם ומשמיעה קול זעקה הקורא לנשים למצוא אהבה גדולה יותר זו לזו — ולעצמן.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: אודרי לורד
תיאור: האסופה אחות אאוטסיידרית, פרי עטה של אודרי לורד, יצאה לאור ב-1984. חמישה-עשר המסות והנאומים שבה מזמנים לנו מפגש עם קול נועז ופורץ דרך בפמיניזם של המחצית השנייה של המאה ה-20 במערב. בכתביה מותחת לורד ביקורת על מנגנוני השליטה הפטריארכליים הגזעניים באמריקה, וכמוהם על יחסי הכוחות הדכאניים בין נשים, ובתוך הקהילה השחורה. באמצעות הנכחה של אירועים היסטוריים שנדחקו לשוליים, וחקירה רפלקטיבית של חייה האישיים, היא מדגימה מהם חיים בצל אפליה מצטלבת – על בסיס מין, גזע, גיל, העדפה מינית ומעמד כלכלי. בה בעת לורד משרטטת דרכים חדשות במאבק המתמשך לחירות ולשוויון. הקריאה שלה להפר קודים של שתיקה, ומאבקה להשיב לארוטי, לפואטי ולאינטואיטיבי את ההילה שנגזלה מהן, מעשירים את ארגז הכלים הפמיניסטי של כולנו.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: אמילי נגוסקי, אמיליה נגוסקי
תיאור: חווית השחיקה אצל נשים שונה בתכלית מזו של גברים. ספר פורץ דרך זה מסביר מדוע, ומציע תוכנית פשוטה המבוססת על מחקרים מדעיים העוזרת לנשים לצמצם את הסטרס בחייהן, להתמודד עם רגשות ולחיות חיים מאושרים יותר. בעולם של ימינו קיים פער גדול בין מה שמצופה מנשים ובין האופן שבו מתנהלים חייהן ביומיום ונשים מתישות את עצמן בניסיון לסגור את הפער הזה. איך את יכולה "לאהוב את גופך" כשעל שער של כל מגזין, ברשתות החברתיות ובלא מעט תוכניות טלוויזיה מופיעות "עשר עצות לדיאטה שיעזרו לך לשפר את עצמך"? איך את יכולה להיענות לאתגרים חדשים בעבודה כשאת משקיעה כבר 110 אחוזים בקריירה ובגידול ילדים ולא מתוגמלת על כך? איך את יכולה לחיות באושר ובבריאות בעולם שחוזר ואומר לך שאת שמנה מדי, תלותית מדי, קולנית מדי ואנוכית מדי? במקום להתעלם ממכשולים ומלחצים חברתיים שעומדים בין נשים לבין בריאותן הגופנית והנפשית, האחיות אמילי נגוסקי Ph.D, ואמיליה נגוסקי D.M.A, מסבירות ברגישות ובאופטימיות מה עומד מולך, ומראות איך להשיב מלחמה. בספר הזה תלמדי:
- מה ניתן לעשות כדי לשבור את המעגל הביולוגי של הסטרס ולהחזיר את הגוף למצב רגיעה.
- איך לנהל את ה"מוניטור" במוחנו שמווסת את רגש התסכול
- איך מקשה "תעשיית הרזון" על נשים לאהוב את גופן – ואיך להתגונן נגדה
- מדוע מנוחה, קשר אנושי והתיידדות עם "המבקרת הפנימית" שבתוכך הם מפתחות להחלמה ולמניעת שחיקה בעזרת ספר זה המכיל מחקרים חדשניים, עצות נבונות ותרגילים פשוטים, כל אישה תוכל למצוא משהו מועיל שיחזק אותה ויאפשר לה ליצור שינוי חיובי. ספר זה נכתב לא כדי לכוון אותך לחתור למטרה בלתי אפשרית של "להשיג את הכול". במקום זאת, המחברות מעניקות לכל קוראת את הכלים לשבור את המעגל של תחושת העומס והתשישות, ומראות שהאיזון הנכון בין בריאות הגוף לבריאות הנפש נמצא בהישג יד.
מטר הוצאה לאור בע"מ
מאת: אורנית רמתי דביר
תיאור: שיעורי החינוך הגופני המתקיימים בבית הספר מעמידים במרכז את הגוף של התלמידות ומזמנים מפגש ייחודי ומתמשך בין נערות וגופן. אולם הניסיונות המתמידים של תלמידות להימנע מהשתתפות בשיעורים מעלים שעבור נערות רבות זהו מפגש מורכב. לדעת מתוך הגוף מציע פרספקטיבה פמיניסטית ממוקדת-גוף לבחינתו של מרחב החינוך הגופני, והוא משיב על השאלות הבאות: כיצד משפיעים שיעורי החינוך הגופני על הקשר בין נערות לגופן? מה המשמעות של הגוף הנשי, במיוחד השדיים והווסת, בחינוך הגופני? מה מתאפשר לנערות ללמוד בחינוך הגופני על עצמן, על הסדר החברתי ועל מגדר? ובאילו מצבים ועבור מי מהתלמידות מתממש הפוטנציאל של שיעורים אלה לעודד תלמידות להקשיב לגופן?
רסלינג
מאת: לי כהנר, גלעד מלאך
תיאור: החברה החרדית היא חברה מגוונת, מורכבת ודינמית, יחידה ומיוחדת ברבדים מסוימים ודומה לכלל החברה ברבדים אחרים. מהם פניה היום, אילו מגמות מסתמנות בה מאז תחילת שנות האלפיים, במה מתבטא ים מאפייניה הייחודיים לעומת כלל החברה, ובמה היא דומה לה?

החברה החרדית בישראל גדֵלה בשני העשורים האחרונים בקצב מהיר ועוברת שינויים מואצים, תולדה של השתלבותה הבלתי נמנעת בחברה הכללית. מעצבי מדיניות וחוקרים, ארגוני המגזר השלישי, אנשי תקשורת והציבור הרחב – כולם סקרנים ורוצים לדעת עוד על התהליכים הללו, אך כדי להשלים לעצמם את התמונה חסרים להם נתונים ומידע שיטתי מהימן ועקבי. שנתון החברה החרדית בישראל 2021 מכנס בפעם השישית במקום אחד את מרב המידע הכמותי הקיים היום על החברה החרדית הישראלית ומסרטט תמונה שלמה ומעודכנת שלה על בסיס מידע סטטיסטי וניתוח נתונים בתחומים רבים וחשובים - דמוגרפיה, חינוך, רווחה ורמת חיים, תעסוקה, אורחות חיים, דפוסי הצבעה, דיור ומשפחתיות. מקום מיוחד בכרך זה ניתן לניתוח דפוסי השימוש באינטרנט במגזר החרדי.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: גלעד מלאך, לי כהנר
תיאור: החברה החרדית היא חברה מגוונת, מורכבת ודינמית, יחידה ומיוחדת ברבדים מסוימים ודומה לכלל החברה ברבדים אחרים. מהם פניה היום, אילו מגמות מסתמנות בה מאז תחילת שנות האלפיים, במה מתבטאים מאפייניה הייחודיים לעומת כלל החברה, ובמה היא דומה לה? החברה החרדית בישראל גדֵלה בשני העשורים האחרונים בקצב מהיר ועוברת שינויים מואצים, תולדה של השתלבותה הבלתי נמנעת בחברה הכללית. מעצבי מדיניות וחוקרים, ארגוני המגזר השלישי, אנשי תקשורת והציבור הרחב – כולם סקרנים ורוצים לדעת עוד על התהליכים הללו, אך כדי להשלים לעצמם את התמונה חסרים להם נתונים ומידע שיטתי מהימן ועקבי. שנתון החברה החרדית בישראל 2020 מכנס בפעם החמישית במקום אחד את מרב המידע הכמותי הקיים היום על החברה החרדית הישראלית ומסרטט תמונה שלמה ומעודכנת שלה על בסיס מידע סטטיסטי וניתוח נתונים בתחומים רבים וחשובים – דמוגרפיה, חינוך, רווחה ורמת חיים, תעסוקה, אורחות חיים, דפוסי הצבעה, דיור ומשפחתיות. כן נידונה בכרך זה השפעתה של מגפת הקורונה על החברה החרדית.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: תמר הרמן, אור ענבי, ירון קפלן, אינה אורלי ספוז'ניקוב
תיאור: שותפות בעירבון מוגבל הוא מחקר תקופתי הבוחן את מערכת היחסים של היהודים והערבים בישראל. בחרנו להתייחס למערכת יחסים זו בשלוש רמות – רמת המדינה, רמת החברה והרמה הבין-אישית – וכללנו שאלות על הזהות הלאומית האישית, תפיסת הבעלות על הארץ, הוגנוּת המדינה כלפי קבוצת המיעוט הילידי הערבי, הנכונות לחלוקת משאבים ולשותפות בתהליכי קבלת החלטות, סטראוטיפים הדדיים, ועוד.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: ידידיה צ' שטרן, יפה נחומי, גלעד מלאך, אסף מלחי
תיאור: 13% מאזרחי המדינה הם חרדים. כמעט כולם נולדו בישראל, ורובם הם כבר דור שני, שלישי ורביעי של ילידי הארץ. האם עובדה זו משפיעה על יחסם לדמוקרטיה ולשאר אזרחי המדינה - יהודים, ערבים ואחרים? מי אמור, לדעתם, לקבל את ההחלטות החשובות במדינה, הרַב או הריבון?

מהו יחס החרדים אל המוסדות הדמוקרטיים? האם תהליכי השילוב בתעסוקה מביאים אותם לאמץ ערכים דמוקרטיים ושוויוניים, או שמא הגידול הדמוגרפי מביא אותם לשאוף לקדם ערכים לא דמוקרטיים במרחב הציבורי הישראלי? החברה החרדית חיה במדינת ישראל הדמוקרטית ופועלת לרוב בהתאם לכללי המשחק שלה. ספר זה מבקש אפוא לבחון את תפיסות העומק של בני ובנות חברה זו ביחס לסוגיות של אזרחות ודמוקרטיה. סקר שערכו מחברי הספר נותן מענה מקיף לשאלות אלו ואחרות. הספר גם מציג ניתוח היסטורי של אסטרטגיית הבידול החרדית לאחר הקמת מדינת ישראל, בוחן את התמורות שחלו במרוצת השנים בעמדות החרדים כלפי המדינה וכלפי ערכים דמוקרטיים וסוקר את האתגרים שעימם מתמודדת החברה החרדית היום. תפיסת האזרחות החרדית קריטית לעתיד היחסים בין כלל הקבוצות המרכיבות את החברה הישראלית. הספר מצביע על חשיבות הדיון בסוגיית האזרחות של אוכלוסייה זו ומספק שלל נתונים ומצע רעיוני העשויים ליצור בסיס לדיון זה.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: אריאל פינקלשטיין
תיאור: הרשויות המקומיות החרדיות הן תופעה חדשה יחסית בנוף החברה הישראלית. אומנם ידוע שהחברה החרדית מבקשת להתבדל מהציבור הרחב, אבל עד סוף שנות ה– 80 התגורר רוב הציבור החרדי בערים מעורבות לצד יהודים חילונים ודתיים–לאומיים. רק בסוף שנות ה– 80 החלו להתפתח יישובים חרדיים הומוגניים -רשויות מקומיות שרוב תושביהן חרדים. כיום יש בישראל שבע רשויות מקומיות שרוב מובהק של תושביהן חרדים. מספר התושבים הכולל ברשויות אלו עומד על כ– 390,000 , שהם כ– 35% מהציבור החרדי בישראל. בעקבות התפתחות היישובים החרדיים ההומוגניים נוצר ממסד מוניציפלי חרדי: רשויות מקומיות שבראשן עומד חרדי וחברי המועצה בהן - כולם או רובם - חרדים.

ספר זה מבקש לפתוח צוהר לעולמן של הרשויות החרדיות ולערוך ניתוח מקיף ראשון של עבודתן. הספר מבקש לענות על מגוון שאלות, ובהן: כיצד מתנהלת רשות חרדית? מהו המבנה הפוליטי שלה? מהם מאפייניה הייחודיים בתחומי התכנון, הרווחה והחינוך? ומהי מידת ההצלחה של הרשויות החרדיות לספק שירותים טובים לתושביהן, לשמור על מסגרת התקציב ולנהל כראוי את ההון האנושי?

התמונה העולה מן הספר מורכבת, ולעיתים אף מפתיעה, והיא מלמדת על כמה חוזקות של הרשויות החרדיות, לצד כמה חולשות מבניות שלהן. על בסיס הממצאים מבקש המחבר להצביע על הכשלים הנוכחיים בעבודת גורמי הממשל מול הרשויות החרדיות ומציג המלצות מפורטות בנושא. נוסף על כך, הספר מצביע על כמה תמורות משמעותיות שחלו בעשור האחרון, שיש בהן כדי לסייע בהבנת התהליכים והמגמות העוברים על החברה החרדית בישראל.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: אסף מלחי
תיאור: מחקר זה בחן עמדות של עובדים ומעסיקים לא־חרדים כלפי עמיתים ועובדים חרדים במגוון מקומות עבודה משותפים במגזר העסקי בישראל. מכיוון שלמעסיקים ולארגוני מעסיקים, וגם לגורמים הממשלתיים העוסקים בהעצמת אוכלוסיות מיוחדות בשוק העבודה, יש תפקיד מכריע בקידום מהלכים לשיפור ההעסקה המגוונת במגזר הפרטי ולהעמקתה, עולות ממחקר זה כמה המלצות העשויות לשפר את אופני הקליטה וההעסקה של עובדים חרדים.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: יוסי כץ, רותי כץ
תיאור: הספר מתבסס על תצפיות, ראיונות והיכרות אישית רבת שנים של המחברים עם הקהילה ההוטרית – הקהילה הדתית השיתופית הגדולה ביותר בעולם המערבי.  בשני חלקיו – הראשון, עיוני והשני, יומן מסע – המחברים מתמקדים בחקר מקומן של הנשים ההוטריות בקומונות. כיצד מתמודדות הנשים ההוטריות עם העדר השוויון המגדרי המובנה בעקרונות דתם ובמסורתם? כידוע, הנשים ההוטריות מופלות מהגברים, אין להן זכות בחירה וזכויות אחרות הניתנות לגברים, הן אינן שותפות בהנהגת הקומונה ותחומי עיסוקן, תפקידיהן ודרגות החופש שלהן בקומונה מוגבל. מתברר כי ההיפתחות הגוברת והולכת של ההוטרים לעולם החיצוני, מרצונם ושלא מרצונם, המהפכה הטכנולוגית המואצת שעובר העולם ותהליכי הגלובליזציה, משפיעים על מקומן, תפקידן, מעמדן, התנהלותן והשפעתן של הנשים. הדימוי ההיסטורי על האישה ההוטרית המשתרכת הרחק מאחור בקהילה נוצרית אדוקה שבה אין שוויון בין המינים, אינו תואם למציאות הקיימת כיום.

היחשפותן הגוברת של הקומונות לעולם הצפון-אמריקאי הסובב אותן, מהווה גורם משמעותי ברצונן של הנשים להשפיע בקומונה – בראש ובראשונה בנושאים החשובים להן. עם זאת, בדרך כלל אין הנשים קוראות תיגר על עקרונות הדת והמסורת אלא מבקשות להשפיע במסגרתם. יש להניח כי ככול שיעמיק תהליך היחשפותן של הקומונות לעולם הסובב כך יגבר רצונן של הנשים לשינוי במעמדן ויתרחבו התחומים שבהם ירצו להשפיע.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: נירה טסלר
תיאור: ספרה של נירה טסלר עוסק במוטיב הפרח באמנות של נשים שהשתייכו לזרם המודרניסטי החל מהמאה ה-19 ועד ימינו. בתחילה מובא דיון במשמעותו הסמלית של הפרח בטקסטים קנוניים דוגמת "שיר השירים", אשר בו משולה האהובה ל"שושנה בין החוחים" ול"גן נעול". דימויים אלגוריים אלה חלחלו במרוצת הדורות לאיקונוגרפיה הנוצרית, עטפו את דמותה של מריה במטפורות מרהיבות וזכו לביטויים בשדה האמנות הפלסטית במהלך המאות ה-12 עד ה-19. במרכז הספר מובא דיון על אודות משמעות השינוי שחל באופן תיאור הפרח באמנות נשים אמריקאיות אוונגרדיות במהלך שנות ה-20 וה-30 של המאה ה-20, בשלושה מרכזים מודרניסטים: ניו-יורק, קליפורניה, מקסיקו. נירה טסלר מסבירה כיצד יוצרות מודרניסטיות מתחומים שונים, דוגמת גלספל, שטטהיימר, או'קיף, פלטון, קנינגהם, מת'ר, מודוטי וקאלו, אשר היו מודעות לסמליותו הדתית של הפרח ביהדות ובנצרות, הפכו אותו לדימוי אלגורי אשר מייצג את האישה החדשה, המודרנית, בעלת העמדות האינדיבידואליות. זו פרשנות נרחבת למהותו, סמליותו ותפקידיו החדשים של הפרח בגישה נועזת ומקורית, בהקשר של מאבק הנשים להשגת זכות הבעה והצבעה. הספר נחתם בהצגת עבודות של יוצרות אמריקאיות פמיניסטיות עכשוויות, דוגמת שיקגו ושפירו, אשר מבצעות מחוות לאותן יוצרות מודרניסטיות באמצעות דימוי חדש ונועז של הפרח, תוך כדי שימוש בחומרים "נשיים" ובטכניקות חדשניות – בבחינת חיבורן אל אימהותיהן הרוחניות.
רסלינג
מאת: חווה ברונפלד-שטיין
תיאור: בספטמבר 1949 התקבל בכנסת הראשונה "חוק שירות ביטחון, התש"ט-1949". ספרה של חוה ברונפלד-שטיין עוסק בפניו החזותיות והמגדריות של החוק וממוקד בתצלומים של חיילות צה"ל מהשנים 1948-1968. אף על פי שתצלומי חיילות היו ועודם חלק ממארג הדימויים של התרבות הישראלית, ספר זה הוא הראשון שעוסק בתרומתם של תצלומי חיילות להתפרשותו של ה"מיליטריזם האזרחי" בישראל. הספר בוחן פרקטיקות גופניות ומרחביות אשר דרכן החוק מגולם. הדיון בתצלומים חושף תיאטרון של פעולות – תרגילי סדר, מדים ותסרוקות – אשר דרכו הלוגוס של החברה המיליטריסטית בישראל קורם עור וגידים, אוחז בגופים והופכם ללוחות החוק. חוה ברונפלד-שטיין מצביעה על תצלומי חיילות כאחד ממאפייניו התרבותיים של ה"מיליטריזם האזרחי", ומאירה על זיקות שבין גיוס נשים ותצלומי חיילות להִקסמות חברתית מצבאיות. ניתוחה חושף את תצלומי החיילות כמכשירי לגיטימציה לאתוס ולארוס, כ"גשר חזותי" ונשא של ערכים צבאיים, ליברליים ומודרניים, אך חשוב מכך כ"דרך קיצור" לעונג חזותי. התצלומים נעים על קו הרצף בין שתי מערכות ייצוג: בין "כך זה היה" ל"זה אנו משתוקקים", בין מיליטריזצייה של ספֵרה פרטית לארוטיזצייה של המרחב הצבאי. הדימוי החזותי "חיילת צה"ל" לכוד בתווך בין דימוי ה"עבריה החדשה" לדימוי הדתייה החסודה, בין דימויים של גוף חשוף לדימויים של גוף עטוף, ובין מהוגנות בורגנית למרדנות סוציאליסטית. ייצוגיה החזותיים לכודים בין האדרה להטרדה, בין מידת צניעות למידת פריצות, ובין "המשפחה הקטנה" ל"משפחה הגדולה". ספרה של ברונפלד-שטיין מצביע על היחס הארוטי שמפעפע למערכת הסמלית באמצעות תצלומי חיילות, ומסווג את התצלומים כצורת ביטוי תרבותית וייחודית של "תשוקה מיליטריסטית". דרכם משורטטות פניו הארוטיות של המיליטריזם בישראל אשר אותו מכנה הספר "מיליטריזם ארוטי".
רסלינג
מאת: גילה רוסו-צימט, אפנאן מסארוה סרור, מרגלית זיו
תיאור: ספר זה מאגד בתוכו מאמרים עיוניים ומחקריים על ילדוּת בחברה הערבית בישראל. כדי שנוכל להבין את הילדות עלינו להעמיק ולחקור סוגיות מגוונות בעולמם של הילדים בחברה שהם גדלים בה. המאמרים בספר בוחנים נקודות מבט היסטוריות הקשורות בילדים ובילדות באסלאם ובחברה הערבית בישראל, בהתפתחות חברתית ושפתית, במוזיקה בחיי הילדים בגיל הרך, ביחסי הורים וילדים ובהדרכה בגני ילדים. מחברי הפרקים בספר באים ממגוון רחב של דיסציפלינות אקדמיות וממוסדות אקדמיים שונים. הכתיבה, העריכה וההוצאה לאור של הספר נעשו בתהליך דיאלוגי שהביא לידי ביטוי את החשיבות שהכותבות והכותבים מייחסים לעשייה שיתופית שוויונית בין אזרחי ישראל היהודים והערבים. הספר יצא לאור בעברית ובערבית.
מכון מופ"ת
מאת: עמליה זיו
תיאור: מחשבות מיניות הוא אסופה של מאמרים, הרצאות ורשימות אשר עוסקים במיניות ובפוליטיקה שלה.
הטקסטים המקובצים בספר זה נכתבו בין השנים 2008-1993 – תקופה שבה התעצבה התרבות הלהט"בית בישראל – והם לקחו חלק מרכזי בתהליך צמיחתה וניסוחה של ציבוריות קווירית. טקסטים אלה ממוענים לקהל אשר בעת פרסומם המקורי היה עדיין בהתהוות, אולם הם אינם מדירים קוראים שאינם חלק מהקהילה המדומיינת הקווירית, ומאירים היבטים של הוויית החיים והתרבות הלהט"בית שאינם תמיד מוכרים או מובנים למי שמחוץ לגבולות הקהילה. רבים מהמאמרים נכתבו בתקופה שבה עצם קיומה של תרבות להט"בית עדיין הועמד בסימן שאלה בשיח המקומי, והיה צורך לאשר את חשיבות העיסוק בה ולהניח את היסודות לאופן שבו מדברים עליה.

לעמליה זיו תפקיד מרכזי בשינוי השיח הציבורי והאקדמי על הומוסקסואליות, כמו גם ב"ייבואה" של התיאוריה הקווירית וביסוסה באקדמיה הישראלית. במחשבות מיניות היא מציעה מבואות נגישים להגות ולהוגים קוויריים, תוך כדי שימוש בטקסטים תרבותיים פופולריים (ספרות, קולנוע) על מנת להדגים ביקורת קווירית בפעולה. הספר סובב סביב שני מוקדים: זהות ופוליטיקה קווירית, ופורנוגרפיה. בחטיבה אשר עוסקת בפורנוגרפיה מפרספקטיבה פמיניסטית סוקרת זיו את המחלוקת שמפצלת עד היום את התנועה הפמיניסטית ומציגה עמדה שלפיה ייצוגים פורנוגרפיים אלטרנטיביים נושאים הבטחה לכינון של נשים כסובייקטים מיניים.

מחשבות מיניות מציע לקוראיו דיון מעמיק ובהיר בשורה של סוגיות מפתח: בעיית ההבניה והייצוג של סובייקטיביות מינית נשית, המתח שבין פוליטיקת זהות להזדהויות החוצות גבולות של זהות, אלימותן של נורמות מגדריות והדרכים האפשריות לחתור תחתן. יותר מכל, הספר על שני מוקדיו פורש תפיסה של תרבויות משנה כאתרים של יצירת ידע אלטרנטיבי ואפשרויות מגדריות ומיניות חדשות.
רסלינג
מאת: אביבה קפלן
תיאור: מבוא לגן עדן עוסק בתופעה חברתית בעלת הד תקשורתי נרחב – בתי הדיור המוגן המשמשים כבתיהם האחרונים של הזקנים בחברה. בתקופה שבה תוחלת החיים עולה והאדם מחפש לעצמו חיים בעלי איכות, פשר ומשמעות, סגנון החיים המוצע במקומות האלה מבטיח לענות על הציפיות לעת זיקנה. אבל הספר הזה מסיר את העטיפה הנוצצת שעוטפת את סגנון המגורים הזה; הוא מאפשר לנו להציץ לחייהם של בני האדם החיים בהם.

בשבע שנות מחקר חבשה אביבה קלפן בו-בזמן שני כובעים – של חוקרת ושל מנהלת – וזה אפשר לה להגיע לממצאים שאי אפשר היה לחקור בדרך אחרת.

הממצאים מצביעים על קיומו של פרדוקס הכרוך בחיים במקומות האלה, שבהם משמשים בערבוביה פעילויות תרבותיות מגוונות, יכולת כלכלית, דימוי של חיים מלאי פעילות וקשרים חברתיים, לצד מצוקות קיומיות ותחושות של בדידות מעיקה, חרדה ואי-ודאות. שאלות רבות עולות כאן. למשל, ההבדל בין סגנון המגורים הזה ובין בתי האבות הרווחים במקומותינו, האינטרסים הכלכליים המניעים את התופעה ו"הדימוי הרצוי" שהם יוצרים כנגד מציאות החיים היום-יומית הרווחת בהם.

ממצאי הספר מלמדים שזו זירה ארגונית מורכבת, בעלת סתירות פנימיות מובנות: מצד אחד, ישנו רצון להתגורר במקום שאמור לספק סדר, שליטה ומשמעות בחיי היום-יום כמענה להרגשת הכאוס האופיינית לזיקנה; מצד אחר, האילוצים המבניים של המקום הזה גורמים לשלילת זהויות ולנטישתן, תוך כדי ניסיון לשרוד במציאות שאינה מאפשרת הזדהות, בין השאר לנוכח חרדת המוות השורה על הכול
רסלינג
מאת: איאד זחאלקה
תיאור: תחילת המאה ה-21 מתאפיינת בהתחזקות האסלאם הפוליטי והופעת קבוצות אסלאמיות רדיקליות. מצב עניינים זה מעלה אל התודעה הכללית מגמה של התנגשות בין האסלאם לבין התרבות המערבית והעדר סיכוי לקיום בשלום בין מוסלמים ללא מוסלמים. אולם בניגוד לתפיסה הזאת התפתחה בשני העשורים האחרונים דוקטרינה הלכתית מוסלמית אשר מגמישה את ההלכה הדתית ומקלה בה, על מנת לאפשר קיום בשלום בין מוסלמים ללא מוסלמים במדינות המערב, דוקטרינה הלכתית הנקראת "פִקְה אל-אַקַלִיַאת" (הלכות המיעוטים המוסלמים). דוקטרינה זו יצאה מבית מדרשו של הזרם האסלאמי ה"ווַסַטִי" (האמצעי) המזוהה עם תנועת האחים המוסלמים – הזרם המרכזי והמוביל במזרח התיכון וצפון אפריקה.

פִקְה אל-אַקַלִיַאת – כפי שמיטיב לתאר בצורה בהירה איאד זחאלקה – נועדה לספק פתרון הלכתי למיעוטים המוסלמים, בעיקר במערב, בהתחשב בנסיבות חייהם הייחודיות. הלכה זו מנסה לשלב בין שמירה על זהות דתית מוסלמית וקיום מצוות דת האסלאם לבין השתלבות אזרחית במדינה הלא-מוסלמית והתמודדות מיטבית עם הסביבה החילונית הפתוחה והחוקים באותן מדינות, חוקים אשר סותרים את הדין הדתי המוסלמי ברוב המקרים. שילוב זה נעשה באמצעות שינוי הדינים השרעיים על פי מתודולוגיה הלכתית שעקרונותיה ובסיסיה בהלכה המוסלמית, והיא מבוססת על הגשמת "מקאצד אל-שריעה" (יעדי השריעה) ו"המצלחה" (האינטרס של המוסלמים).
רסלינג
מאת: עמית קמה, ענת פירסט
תיאור: ספרם של עמית קמה וענת פירסט בוחן את אופני הייצוג של קבוצות "אחרות" (כלומר מיעוטים) בתקשורת ההמונים. בספר נשזרים הסברים חברתיים, היסטוריים ותרבותיים של התהליכים המכוננים קבוצות חברתיות מסוימות כ"אחרות", לצד דיון בדרכים שבהן התקשורת ממלאת תפקיד מרכזי בתהליכים אלו. חשיבות רבה מוקנית לַתקשורת כיום מכיוון שעולמנו ספוּג בדימויים שאותם אנו צורכים מהתקשורת ובעזרתם מכוננים הן את זהותנו והן את זהותם של ה"אחרים". לכן, חשיפה ביקורתית של דרכי הייצוג התקשורתי של קבוצות מסוימות עשויה לעזור בהבנה של המציאות החברתית ואולי אף לסייע בשינויה, תוך כדי קילוף המעטה הכוזב מהמובן מאליו.

חלקו הראשון של הספר עוסק במקורות המושג ייצוג תקשורתי, בתפקידיו בתהליכי הבניה חברתית ובשעתוק אידיאולוגיות. חלקו השני מיישם את הרעיונות התיאורטיים ביחס לארבע קבוצות: נשים, נכים, הומואים/לסביות וקשישים. הספר מבהיר מושגים הנגזרים מיחסי הכוח הרווחים בחברה כגון: האחרה, הדרה, הכחדה סמלית כמותית והכחדה סמלית איכותנית. בין השאר נידונות בו השאלות: מהם התהליכים המכוננים את זהותה של קבוצה כ"אחרת"? האם ה"אחרים" מוצגים ונוכחים בטקסטים תקשורתיים או נעדרים ומודרים מהם? מהם סטריאוטיפים ונזקיהם?
רסלינג
מאת: בלה ליוש
תיאור: ספרה של בלה ליוש מתאר ומנתח את האופן שבו נשים חרדיות חוות את מקומן האישי והחברתי לנוכח השינויים שהתחוללו בחברה החרדית בשנים האחרונות, לצד בדיקת הפרשנות שהן נותנות לאורח חייהן ביחס לשינויים המתרחשים סביבן. האם הן שומרות סף השואפות לשמר את הקיים או סוכנות שינוי המשמשות חיל חלוץ לשינויים הפוקדים את החברה החרדית? הספר בוחן את מקומה ומעמדה של האישה בקהילה החרדית מבעד לתפיסתה כפולה אשר רואה אותה מצד אחד כמערכת איכותית, מגוננת ומשרה ביטחון, אך מנגד כגורם מגביל ומפקח שאינו מטפל כראוי בבעיות החברתיות. כמו כן מתוארת מערכת היחסים בין חרדים וחילונים בישראל, הסטריאוטיפים והחששות של שני המחנות, תוך מתן דגש על האופן שבו נשים חרדיות, אשר לומדות ועובדות מחוץ לקהילתן, תופסות את העולם האחר, החילוני, כל זאת לצד בדיקת היחס שלהן ללימודים ולהשכלה, לעבודה ולבילוי בשעות הפנאי. בפני הקורא נחשף עולמן המורכב של הנשים האלה הכולל קשיים, התלבטויות ותחושת דואליות ביחס למיצובן. אלמנטים אלה עולים מתוך הראיונות שקיימה מחברת הספר עם נשים חרדיות. המחברת מצביעה על כך שהמפגש עם עולמות תוכן אחרים יוצר אצל נשים אלה פרדוקסים ותחושה של זהות כפולה. תחושה זו גורמת להפרה באיזון הפנימי שלהן, והיא מעוררת בהן את הצורך להגדיר מחדש את זהותן כנשים חרדיות. החשיפה, ההתוודעות אל העולם האחר ואימוץ מאפייניו, גורמת להן לנקוט אמצעים המכוונים לרַצות את החברה שבה הן חיות, לנקוט אסטרטגיות שונות המאפשרות להן ליישב את ההפרה שנוצרה באיזונן הפנימי, ולמעשה לחיות בשני העולמות – החרדי והחילוני.
רסלינג
מאת: רחל שרעבי, אביבה קפלן
תיאור: רבות נכתב על עולי אתיופיה, אולם טרם נכתב על מנהיגיה של קהילה זו שעברה טלטלה בין חייה בעבר – כחברה חקלאית מסורתית באתיופיה, לחייה בהווה – עם הצורך להתמודד על מקומה במארג החברתי העכשווי בישראל, ובעיקר להסתגל אליו. מנהיגים אלו (הקייסים) הובילו תהליך קשה של הגירה שהיה בו משום מהפכה ו"קפיצת דרך" מעולם פטריארכאלי, עם סדר וארגון ברורים, אל חברה פוסט-מודרנית כאוטית ומבלבלת. ספרן של רחל שרעבי ואביבה קפלן עומד על כמה היבטים של נושא זה: הוא מנתח את המתח השורר בין הממסד הדתי בארץ לבין המנהיגים הרוחניים של העדה; הוא עוסק בזהות הקיימת בין מצב של זִקנה למצב של הגירה, כאשר שתי הנסיבות, זִקנה והגירה כאחד, הן ביטוי למצבים חברתיים שבהם נשללות זהויות וננטשות כתוצאה ממצבי חיים משתנים. כפי שעולה מהנרטיב בספר זה, מנהיגי העדה האתיופית "נטרפו" למעשה על ידי המהפכה שאותה הם הובילו. הגישות האנתרופולוגית והסוציולוגית-היסטורית השלובות זו בזו במחקר הנוכחי מספקות זווית ראייה חדשה לבחינת חייהם של הנחקרים; היא אפשרה להיטיב להבין את סיפורם כפי שהוצג על ידם, בלשונם ובדרכם, במטרה לייצר מציאות שעמה הם מזדהים ושבה הם עשויים לעתים גם להתגאות. הגישות המשולבות אפשרו להצביע על הקונפליקטים השזורים בחייה של קבוצה "שחורה" אשר חיה בתוך קבוצה אנושית רחבה יותר ו"לבנה" בעיקרה.
רסלינג
מאת: הגר להב
תיאור: חילוניות מאמינות הוא ספר מקורי ופורץ גבולות שמתחקה אחר ה"אנומליה", לכאורה, של חילונים-מאמינים, תוך שילוב של תחומי דעת – סוציולוגיה, תיאולוגיה יהודית ונוצרית, לימודי דתות ומחשבה פמיניסטית. הספר מצביע על היקפה הגדול יחסית של התופעה (לפי אומדן גס, כרבע מן האוכלוסייה היהודית בישראל הם חילונים-מאמינים), מזהה קולות פמיניסטיים חדשים של נשים חילוניות-מאמינות ומביא לקדמת הבמה את סיפוריהן. הוא ממחיש באופן משכנע שחילוניוּת אמונתית איננה אנומליה חברתית, אלא מרכיב זהות נפוץ למדי בישראל שטרם נחקר בשל היאחזות בלתי ביקורתית בהנחות אפיסטמיות שגורות; בעיקר ההנחה המקדמית שלפיה דת וחילוניות, או אמונה וחילוניות, הן קטגוריות מנוגדות. מעבר לעושרו הנרטיבי, הספר מציע מסגרת תיאורטית חדשה המשלבת סוציולוגיה של החילוניות (שבה החילוניות אינה ברירת מחדל ואינה קטגוריה שקופה) וסוציולוגיה של האמונה (שבה האמונה אינה תופעה דתית בלבד), ומדגיש את ההיבטים הממוגדרים של התופעה והשלכותיהם. כל אלה מתווים אפשרות ראשונית למחשבה תיאולוגית יהודית פוסט-חילונית ופמיניסטית בישראל.
מכון ון ליר בירושליםהקיבוץ המאוחד
מאת: אמיר בן פורת
תיאור: "העתיד שייך לנשים" – כך הצהיר בשנת 1995 ג'וזף בלאטר, יושב ראש ההתאחדות הבין-לאומית לכדורגל, בשבחו את סגנון המשחק של נשים כדורגלניות: "משחק בסגנון ייחודי", "מאופיין באלגנטיות". לכאורה, מדובר בהצהרה בעלת חשיבות של ממש: פיפ"א מקבלת-מאמצת את כדורגל הנשים למשפחת הכדורגל העולמי. לאחר שנים של מאבק על זכותן לשחק כדורגל ליד כדורגל הגברים, ובהכירן בכך שאין להן ברירה אלא להסתפק בשלב זה במעמד של שוות אך נפרדות, סוף-סוף, הסמכות הגבוהה ביותר של הכדורגל העולמי מעניקה להן מעמד, ויתרה מזאת: רואה בכדורגל הנשים את עתיד המשחק הזה. האם כך? נשים החלו לשחק כדורגל זמן מה לאחר שמשחק זה קודד והפך למשחק בהא הידיעה של המעמדות הנמוכים באנגליה, והן עוררו רגשות סוערים. המגדר הגברי התלכד נגדן: התאחדות הכדורגל האנגלי החרימה אותן וחבריה נתבעו שלא לשתף עמן פעולה; העיתונות הנשלטת על ידי גברים גינתה אותן וקבעה שהמשחק הזה אינו מתאים להן. אבל אף על פי כן ולמרות הכול נשים אנגליות ייסדו מועדוני כדורגל משלהן וקיימו משחקים בינן לבין עצמן. עם השנים התפשט כדורגל הנשים למדינות המערביות, ומשם הלאה לדרום אמריקה, אסיה ואפריקה. במאה שבעים ושבע מדינות יש היום כדורגל נשים, כולל ישראל. כדורגל הנשים בעולם מתקיים כיום במעמד של "אוטונומיה יחסית" המוענקת לו על ידי מוסדות הכדורגל הארציים והבין-לאומים המונהגים על ידי גברים. את האוטונומיה הזאת הרוויחו הנשים במאבק עיקש ומתמיד במקביל למאבק הפמיניסטי שנערך בחזית הפוליטית, אך גם במנותק ממנו. כדורגל הנשים בישראל מתנהל בשוליים: מספר הקבוצות אינו רב, תקציבו דל וקהלו מדולל מאוד. מעמדו כעלה הנופל ביער: אין רואה ואין שומע. ובכל זאת, במשך עונת הכדורגל מתייצבות השחקניות על כר הדשא בכל שבוע כדי לומר להן ולאחרים – יש.
רסלינג
הצג עוד תוצאות