נמצאו 342 ספרים בקטגוריה
לכל הספרייה
מאת: זאב צור
תיאור: הקיבוץ המאוחד ביישובה של הארץ, כרכים א'-ד' שנים 1980-1927. עבודה מקיפה ביותר של זאב צור על קורות הקיבוצים והקיבוץ המאוחד בפרט.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: זאב צור
תיאור: הקיבוץ המאוחד ביישובה של הארץ, כרכים א'-ד' שנים 1980-1927. עבודה מקיפה ביותר של זאב צור על קורות הקיבוצים והקיבוץ המאוחד בפרט.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: ניסים כהן, רון דול, טל אבוטבול
תיאור: התפיסה המסורתית במינהל הציבורי קובעת כי עובדי שירות המדינה נדרשים לשירות בעל אופי ממלכתי וא-פוליטי. אף על פי כן, ולמרות הניסיונות לצמצם את תופעת המינויים הפוליטיים בעשורים האחרונים, היא נמשכת ומתרחבת. על אף טענות הנשמעות לאחרונה, במיוחד לאחר אוקטובר 2023, כי שירות המדינה הפך מקלט לעסקנים מפלגתיים ולמקורבים נטולי כישורים מתאימים, ולמרות ריבוי התחקירים המתפרסמים בתקשורת, עד כה אין בנמצא נתונים מהימנים בנושא מינויים פוליטיים.
המחקר הנוכחי מבקש להציג לראשונה תמונת מצב ברורה, אובייקטיבית ומבוססת נתונים של פטורים ממכרז בשירות המדינה, הקשורים לדעתנו קשר בל יינתק מתופעת המינויים הפוליטיים. זאת תוך בחינת ההחלטות שהתקבלו בנושא הפטור ממכרז וההתפתחויות שחלו בו לאורך השנים, ובפילוחים שונים. אנו מציגים את מספר ההחלטות והמשרות שזכו לפטור לפי שנים, לפי ממשלות, ולפי נציבי שירות המדינה שכיהנו נכון לעת מתן הפטור.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: דנה בלאנדר, עופר קניג
תיאור: "בראש המדינה עומד נשיא" - מהי המשמעות של קביעה זו המופיעה בחוק-יסוד: נשיא המדינה? מהו תפקידו של הנשיא בישראל? האם הנשיא מסמל את הממלכתיות? האם הנשיא הוא בעל מעמד טקסי בלבד או שהוא רשאי להתערב במחלוקות שעל סדר היום הציבורי? האם מוסד הנשיאות נחוץ?
המחקר הנוכחי, ראשון מסוגו על מוסד הנשיאות בישראל, סוקר את תפקיד הנשיא (ראש מדינה טקסי) בדמוקרטיות פרלמנטריות, מתאר את מוסד הנשיאות בישראל - את עיגונו החוקי ואת הבחירות לתפקיד - ובוחן בעיון את תפקידיו הפורמליים והבלתי פורמליים של הנשיא, מהם טקסיים ומהם מהותיים (שיש בהם שיקול דעת). המחקר מציג גם המלצות לשינויים בתפקיד הנשיא שיחזקו את ההיבטים הממלכתיים של מוסד הנשיאות; כן מובאת אפשרות לאימוץ שינויים מרחיקי לכת יותר בסמכויות הנשיא, המותנים בהסדרה כוללת של היחסים בין הרשויות.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: יוסף לניר
תיאור: המחבר מציג בספר זה את הקיבוץ כמערכת מדינית, שבה משולבות ביחסי גומלין הקהילה והתנועה. הקהילה הקיבוצית, בתפיסתו של המחבר, הינה מערכת שיתופית מאקרו-כלכלית, המשלבת את פונקציות הייצור, הצריכה, החיסכון וההשקעה ביחסי הפנים והחוץ שלה. הוא רואה את הקונפליקט כסימן היכר לבגרותו ה"לא אוטופית" של הקיבוץ. הקונפליקט הוא אימננטי ובלתי נמנע ומכאן הצורך בהתאמה מתמדת לשינויים בהתפתחות. חוסר פתרונות המותאמים לצורכי התקופה מעמיקים את הקונפליקט והינם ביסוד המשבר. במיוחד בולטת בהקשר זה האקטואליות של המשבר בו נתון הקיבוץ בסוף שנות ה-80.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: משה גבאי
תיאור: אסופה זו נועדה לשקף את תהליכי ההתפתחות בגישת הפלסטינים, לסכסוך הישראלי-ערבי, משנת 1950 עד 1989.
תכניות מדיניות והחלטות של מדינות ערב ושל הארגונים הפלסטיניים קיימות והתפרסמו בהקשר לנושא הפלסטיני, על היבטיו המדיניים והביטחוניים, אולם רק חלקם מגיע לידי הקורא הישראלי. על כן מצאנו להעמיד לרשות הקורא העברי את הקובץ שלפנינו, הכולל את התעודות והמסמכים שמרוכז, ובתרגומם העברי, החל בהחלטת הפרלמנט הירדני על איחוד עבר הירדן והגדה המערבית משנת 1950 ועד לגילוי העת של שמונים אישים פלסטיניים, המגיבים על תכניתה של ממשלת ישראל, לעריכת בחירות ביהודה, שומרון ורצועת עזה.
בקובץ כלולים, כמו כן, לפי סדר כרונולוגי, התעודות החשובות בנושא זה, של מוסדות האומות המאוחדות ושל מעצמות העל.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: דניאל בן-חורין
תיאור: הספרות ההיסטורית והתאורטית שנכתבה בשנים האחרונות מאפשרת התבוננות רבת עניין בסוגיית הסדרי השלום שחתמה ישראל עם מצרים וירדן. ספרות זו מהווה אתגר לדון בהתנהלותם הפוליטית של מנחם בגין ויצחק רבין כאירוע היסטורי מפרספקטיבה תאורטית. מה בתכונותיהם של השניים שעוצבו בשנות ילדותם ובגרותם גרם להם לפצח את הקודים האופרטיביים של הנשיא סאדאת והמלך חוסיין ולשנות את מצבה האסטרטגי של ישראל ממלחמה להסדרי שלום? סוגיה היסטורית זו נדונה בהרחבה בספר זה לאורן של תאוריות מתחום המנהיגות והיא עשויה לעורר עניין רב אצל שוחרי הדעת.
באמצעות כלים תאורטיים של התנהגות אפקטיבית וקבלת החלטות מורכבות דן המחבר בסדרה של אסטרטגיות מתוחכמות שנקטו השניים בהצלחה שעשתה אותם ראויים לתואר קברניטי השלום. בשונה מההנחה הקלאסית הרואה בכישוריו האפקטיביים של המנהיג את הגורם המכריע להצלחתו, מצביע המחבר על חשיבות המוטיבציות הרגשיות ותחושת השליחות של המנהיג המניעות את כישרונותיו הקוגניטיביים.
הספר אינו רק סיפור היסטורי על קורותיהם ודרך התנהלותם הדיפלומטית של שני מנהיגי שלום דגולים. הוא כולל גם תובנות אקטואליות. התחושה של בגין ורבין שהם נושאים על כתפיהם את ההיסטוריה היהודית והישראלית הניעה אותם ליצור לישראל עתיד בטוח יותר. ייתכן שאנו זקוקים למנהיגים מסוגם. כישלון היישום של הסכם אוסלו והניסיון שלא צלח להניע שלום עם הסורים מהווים תמרורי אזהרה שכדאי ללמוד מהם.
המחבר מציב אתגר בפני תאורטיקנים שהדגשתם מרכיבים קוגניטיביים, ארגוניים ורגשיים בסגנונם של מנהיגים לוקה בחסר. הוא טוען שיש להשלימם במרכיבי הנעה תחושתיים ולבחון כיצד עוצבו כלקחים בעברם. סביבת השחקן חשובה משתי בחינות נוספות; אין להתעלם ממשתני התחרות הפוליטית וגם לא ממשתני הסביבה האופרטיביים שבו פועל השחקן.
אוריון הוצאה לאור
מאת: ארי לבס
תיאור: סבי, לייב ליאון פינק, התחנן לקב"ה בשנות נדודיו בגלות שיסייע בידו לעלות לציון, שאותה ראה כמולדתו. לייב לא זכה לעלות לארץ ישראל. אלמנתו, שרה אסתר, ובנותיו רוזה וברטה זכו לבנות את ביתן במדינת ישראל. נכדיו נולדו בארץ והם מגשימים את חלום הסב שנספה בקרמטוריום של מחנה ההשמדה בירקנאו-אושוויץ.
חלומו של לייב ליאון התגשם דרכי, אריקה נכדו. סבתי החליטה לעברת את שמו של סבי לשמי, "ארי". בהענקת השם העברי לסבי, נענתה תחינתו מבורא העולם. ארי, לייב ליאון, זכה אחרי מותו בשם עברי במדינת היהודים בארץ ישראל.
יהי זכרו ברוך.
הספר מספר על קצה המזלג את סיפור החיים היהודי בארץ ישראל ובגלויות השונות ואת סיפור חייו של סבי לייב ליאון, אריקה, ומדגיש את החשיבות הגדולה של שילוב ערכים יהודיים בחיים האישיים, המשפחתיים והציבוריים. תקוותי שספר זה יאיר את דרכם של רבים ויסייע בידם בהבנת ייעודם האישי וייעודו של עם ישראל בעולם. בכך יתרום הספר לאחדות עמנו.
אוריון הוצאה לאור
מאת: יוסף טבנקין
תיאור: תרומתו של יוספל'ה לתורת המלחמה של הפלמ"ח ושל צה"ל, יוספל'ה- מאת חיים חפר, ציוני דרך בחייו של יוספל'ה, חטיבת "פלמ"ח הראל" במלחמת העצמאות.
בין מלחמת העולם השנייה למבצע נחשון , ההחלטה על מבצע נחשון, מבצע נחשון, מבצע הראל, סיכום.
מאת: יוסף גורני, אביגיל פז-ישעיהו
תיאור: אסופת המאמרים שלפנינו עוסקת בהתיישבות השיתופית בארץ ישראל למן תקופת העלייה השנייה ועד ימינו. נכללו בה מאמרים המייצגים את הגותה של ההתיישבות השיתופית, אופני התארגנותה והתגבשותה כמערכת התיישבותית מוסדית, ייחודה הרעיוני-ערכי ומרכיבי זהותה כמערכת חברתית.
באסופה קובצו מאמרי מחקר שהתפרסמו בזמנים שונים לאורך כל שנותיה של ההתיישבות השיתופית. חלקם אינם מצביעים עוד על מציאות קיימת, אולם שיקפו נאמנה את המציאות בזמן שנכתבו. כוונתנו היתה באמצעות מאמרי המחקר השונים, לתת לקורא סקירה מקיפה ככל האפשר של המפעל הייחודי הזה, אשר השפיע במשך שנים רבות על החברה בארץ ישראל ובמדינת ישראל.
סדר הופעתם של המאמרים עוקב אחר התהליך ההיסטורי העומד בתשתיתם של הנושאים הנידונים. הקובץ כולו מתמקד בבחינת ההיבטים ההיסטוריים, סוציולוגיים וכלכליים בהתיישבות השיתופית כמו שבאו לידי ביטוי במחקר המדעי.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוציתיד יעריאוניברסיטת תל אביב. המכון לחקר הציונות וישראל ע"ש חיים וייצמןמכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
מאת: אלדד שלם
תיאור: עד שנות השישים, שנים רבות לפני המשבר הנוכחי, סבלו הקיבוצים בישראל ממשברים כלכליים חוזרים ונשנים שאילצו את המוסדות הלאומיים לבוא לעזרתם ולחלצם שוב ושוב מן החובות המעיקים.
באמצע שנות השישים ולאחריהן נעשה ניסיון רחב היקף להקים מערכת לאספקת אשראי לתנועות ההתיישבות תחת הכותרת "מערכת האשראי המרוכז". המערכת ניסתה לפתור את הבעיה הכלכלית באמצעות אספקת מימון מתקציבי משרד החקלאות, לא רק לכיסוי החובות אלא גם למימון השקעות חיוניות לפיתוח המשק הקיבוצי. התנאי לקבלת המימון היה ריכוז כל הפעילות הפיננסית של הקיבוץ בבנק אחד וכניסה למסגרת של מעקב, פיקוח ותכנון כלכלי משותף. התקווה הייתה שהחדרת נוהלי התכנון והפיקוח תעלה את המשק הקיבוצי לדרך המלך הכלכלית, תאפשר את צמיחתו והתפתחותו לאורך השנים ותמנע הסתבכויות כספיות.
אך נשאלת השאלה האם הייתה זו שיטה מוצלחת לפתרון הבעיות הכלכליות של המשק הקיבוצי? האם המבנה של השיטה הוא שנתן את ההזדמנות לכך? והאם שיטת האשראי המרוכז איפשרה בפועל פיתוח משק קיבוצי עצמאי ובריא, או שמא היו בה יסודות שתרמו לניוון היוזמה והאחריות של הקיבוצים, בכך שחיזקה שוב את הישענותם על מערכת חיצונית תומכת במקום "לעמוד על רגליהם"? מעבר לשאלות האלה, המקרה של האשראי המרוכז יכול לשמש אבן-בוחן גם לכמה שאלות יסוד לקיומם והתפתחותם של ארגונים שיתופיים-דמוקרטיים בכלל: מהי מידת יעילותם של הסדרי סיוע לארגונים שיתופיים? כיצד מתנהגים ארגונים תחת 'אילוצי תקציב רכים' במסגרת משטר ניאו-קורפורטיסטי? ומה ייחודי בהקשר זה, בהיסטוריה של התנועה הקיבוצית וההתיישבות בארץ?
שאלות אלה ואחרות הן לב-לבו של מחקר זה, הראשוני מסוגו, ומסקנותיו מאירות העיניים מהוות תרומה ייחודית למחקר המתרחב של ההיסטוריה הכלכלית של הקיבוץ.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: אברהם פווין
תיאור: זה שנים נמצאים קיבוצים רבים, כמו יישובים אחרים בפריפריה, בעיקר הכפרית, במשבר. השאלה העומדת בפני כל יישוב ובפני המוסדות שיכולים להושיט עזרה היא, באיזו מידה הקהילה מסוגלת לגייס מתוכה את הכוחות הנחוצים כדי להיחלץ מן המשבר? כלומר, מה יכולתם של התושבים לשתף פעולה ביעילות לטובת הכלל ולתועלתם ההדדית. ובמילים אחרות, מהי רמת ההון החברתי של היישוב?
המטרה המרכזית של המחקר היתה פיתוח מדד של הון חברתי מתאים לקהילה הקיבוצית.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: יצחק טבנקין
תיאור: מהי ההתיישבות? ההתיישבות ככוח פוליטי, הדרכים ליישובה של הארץ, שלמותה ההתיישבותית של הארץ, האופי ההתיישבותי של תנועת הפועלים הארץ ישראלית, פיזור האוכלוסיה ויישובי הספר, רשימת מקורות .
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוציתהקיבוץ המאוחד
מאת: חיים הדרי
תיאור: אופוזיציות השומר הצעיר נצ"ח, הפילוג במחנות העולים בין הקיבוץ והמפלגה עם דגל האיחוד פגישות למשא ומתן התכנסויות נפרדות ערעור הפעולה במזכירות הקיבוץ החלוץ האחידה שליחות החינוכית הכשרה לשליחות הפילוג במפא"י הקרע מתפשט אל הגולה ועדה משותפת לנתעוות מפולגות ערעור הפעולה בנוער בארץ בימים של התרחשויות היסטוריות הפילוג בישובים המאמצים לעצור את מסע הפילוג עולים בתוהו נחתך הדין.  
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: עזריאל קמון
תיאור: בשנים 1955 - 1956 הובאו לישראל 27 נערים ונערות מבני הקהילה היהודית האתיופית (שנקראו אז פלאשים) כדי להתחנך בכפר הנוער הדתי בכפר בתיה. הקבוצה הראשונה סיימה את חניכותה אחרי כשלוש שנים וחזרה לאתיופיה לסייע בהדרכה וחינוך בקרב העדה ולמענה. הקבוצה השניה נשארה בכפר בתיה ובמוסדות אחרים כשמונה שנים והוחזרה לאתיופיה לאותה מטרה עצמה.
סיפור עדותם של רוב החניכים הוא סיפור קשה ומלווה ביסורים של ניתוק, תחושות דחיה והפקרה ותשלום אישי כבד למען המטרה שלשמה יצאו. הם היו, כדברי יצחק בן צבי, נשיאה השני של המדינה: "הגשר הראשון" בין ישראל לקהילה היהודית באתיופיה. פעילותם החלוצית למען קהילתם הביאה בסופו של דבר להעלאת העדה לישראל ב"מבצע משה" ב"מבצע שלמה" ובמבצעים נוספים שהשתיקה עדיין יפה להם. היום, חיים איתנו בישראל רוב הנערים והנערות של שתי הקבוצות הראשונות וסיפור עלילותיהם וקרבנם האישי מסופר כאן לראשונה. המכון לחקר הציונות והחלוציות בקהילות ספרד והמזרח ביד טבנקין, בבואו לראיין ולתעד את סיפורם, שם לו למטרה להביא לידיעת הציבור הרחב את דבר פועלם של צעירים אלה, לטפח "גאוות יחידה" בקרב בני הדור הצעיר של העדה האתיופית ולהפיץ את ההכרה בתרומתם הגדולה בכתיבת פרק נוסף בהיסטוריה של העם היהודי ומדינת ישראל.  
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: אשר מניב
תיאור: קובץ זה נועד להיות תרומה לחידוש הדיון על דרכה של ההסתדרות הכללית לנוכח התמורות בחברה המודרנית בכלל ובעיותיה של תנועת העבודה בחברה הישראלית בפרט.
הספר מתחלק לשלושה שערים: "לבחינת הדרך" - שבו נבחנת הדרך החברתית, הרעיונית, הכלכלית והחינוכית של ההסתדרות לאור ייחודה הערכי ולנוכח המציאות המשתנה; "שוויון כלכלי וחברתי" - מאמרים הדנים בשאיפה לשוויון במדיניות המקצועית, במדיניות הסוציאלית, ביחסים העדתיים ובמערכת הכלכלית הכללית של ישראל; "קהילית עובדים" מאמרים המוקדשים לרעיון השיתוף, בעיות הגשמתו במשק העובדים ודרכים להרחבתו.
הביקורת על המצב הקיים, העוברת כחוט השני דרך רוב המאמרים, בקובץ זה, מציבה אתגר להמשך הדיון, תוך ראיית תפקידה המרכזי של ההסתדרות כתנועה חברתית.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: אברהם כנעני
תיאור: אברהם כנעני המחבר היה חלוץ בתנועה בפולין, למד במקווה ישראל, חבר בהכשרה בקבוצת כנרת, המייסדים את קיבוץ גבת, ליווה את פלוגת הים במפרץ ובנמל חיפה. היה עובד שדה, עבר לפעול במרכז החקלאי, בוועדת ההתיישבות הקיבוצית.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: ישעיהו שמחוני
תיאור: ישעיהו שמחוני, שנתיב חייו מואר בספר זה, הוא אחד המוהיקאנים האחרונים, שילדותו ונעוריו עברו עליו בשדה-מנוחה, אחת המושבות החקלאיות היהודיות שנוסדו ברוסיה הצארית בראשית המאה התשע-עשרה.
המחבר זורק אור על אורח חייהם של המתנחלים היהודיים במושבות אלו שכמעט לא נשאר מהן שריד. מבחינה זו מהווה החלק הראשון של הספר מיסמך אוטנטי רב-עניין.
שלוש פעמים ניסה המחבר לעקוף את חוקיה של רוסיה הצארית ולהבריח גבולות כדי להגיע לארץ-ישראל, ובשנת 1922 הצליח להגיע למחוז חפצו וכיסופיו. מני אז, במשך למעלה מששים שנה, הקים הרבה בתים בעמק יזרעאל ובתל-אביב, היה חבר הנהלת קואופרטיב "משמר המפרץ", שלימים התאחד עם "אגד", הדריך טיולים מדן ועד אילת, היה פעיל בתנועת העבודה בישראל והקים משפחה עניפה, שפקדה אותה שרשרת אסונות - ואף זו מתוארת בספר שלפנינו.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: אילן שחורי
תיאור: על ראשית התגבשותה של הבוהמה התל אביבית, על דמותו הססגונית של מאיר דיזנגוף, על הקמת שוק הכרמל, על ועדת השמות העירונית, על העדלאידע, על מהפכת השבת ועל מהפכת החישמול שעברה תל אביב, ועוד ועוד פרקים מההיסטוריה של העיר ב-430 עמודי תל אביב שלי מאת אילן שחורי, החוקר את העיר כבר יותר מחמישה עשורים ומדריך בה סיורים. שחורי מביא את סיפור תולדות העיר תל אביב בעין אקדמית, חוקרת ועיתונאית, בספר המלווה בצילומים רבים ובנוי מ-32 פרקים בארבע חטיבות: גיבושה של עיר - ראשית המוסדות והשירותים, דיזנגוף - לא רק שם של רחוב, התרבות העירונית התל אביבית וסיפורי עיר - מאבקים ומלחמות בראשית הדרך. הספר הוא תוצר עבודה של כעשר שנים, והוא כולל מאמרים שפורסמו בכתבי עת שונים ועברו עיבוד מחדש לצד מאמרים שנכתבו במיוחד.
מדיה 10 הוצאה לאור בע"מ
מאת: אמתי ניב, דן בר-און
תיאור: חלוקת העבודה בחברה המערבית עורכת הבחנה ברורה בין ה"קהילה" ל "ארגון". הראשונה מהווה את "ביתו" של היחיד ואמורה לספק לו, בצד שירותים הכרחיים, מסגרת השתייכות ומשמעות חברתית לקיומו. הארגון מהווה את הכלי למילוי המטלות המאפיינות את הצד ה"פעיל" של החברה המודרנית: ייצור ומתן שחרותים בהתאם להתמחויות ספציפיות ועל פי עקרונות של יעילות מרבית. ראשוני הסוציולוגים כבר עמדו על מהותן המנוגדת של שתי המסגרות האלה ועל ההכרח לקיים ביניהן הפרדה מלאה. הקיבוץ התעלם מאז ראשיתו, מההבחנה הזו, ומנסה, בעקשנות רבה ליהנות משני העולמות; להוות קהילה חמה לחבריו ובאותו הזמן גם לפעול כארגון יעיל. במודע "הסתבך" כך הקיבוץ בדילמה קשה. ניתן לפתור אותה רק על ידי ויתור על אחד ממרכיביה. מה שהיה מרוקן את הקיבוץ מתכניו העיקריים. אי יכולתו העקרונית של הקיבוץ לפתור את הדילמה חייבה אותו ללמוד איתה. ההתנסות והלמידה הכרוכות בכך מהוות את הציר המרכזי של המחקרים המכונסים בקובץ זה.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: אסתר טייכמן לוין
תיאור: "דייג תמיד" הוא סיפור מעשיו של מולקה, איש חולתה. במבט אישי ובעט רגיש משרטטת אסתר טייכמן לוין, אלמנתו, פרשת חיים מרתקת בפשטותה.
על פני ימים רבים נפרשו רשתותיו. מיום שנכבש כנער בקסמיה של החולה: ימי מאבק חוך חוף סורי עוין; חלום ים סוף ופיתוח הדיג במפרץ אילת; ייבוש החולה וכאב ההינתקות מן הנופים שנמחו; היאחזות נחל ים והניסיונות בימת ברדוויל.
סיפור של אהבה גדולה. סיפור של מאמין שפירש את הציונות כתביעה עצמית מתמדת לאחוז משוט ולפרו רשת.
סיפור של דייג עברי אחד, שהוא סיפורו של קיבוץ דייגים, והוא סיפורה של תנועה שקראה ל"כיבוש הים", והוא סיפורה של תקופה, והוא ככלות הכל, סיפורו של דייג אחד.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: שלמה בר-גיל
תיאור: המפגש שנוצר בישראל בסוף שנות הארבעים – ולאחר מכן במהלך העלייה הגדולה – בין החברה הקולטת ובין העולים, שהיו רבים יותר מבני הארץ, טלטל בסערה את תהליך הגיבוש החברתי ואת האתוס של עיצוב חברה אוטופית שניצב במרכז קליטת העלייה ובניין האומה בארץ. זה היה הרקע לעלייתם של 30,000 יהודים מאמריקה הלטינית בין השנים 1946-1967 – מכלל היהודים שעלו עד היום מתת יבשת זו. 7,000 מהם הגיעו לתנועה הקיבוצית. קבוצה זו צמחה בעיקר בתנועות הנוער החלוציות, ספגה מהן מידה רבה של אידיאולוגיה ושאיפה להגשמת אידיאלים והזדהתה לחלוטין עם המיתוס החלוצי בנוסח "הקלאסי" שלו ועם כל מה שסומל בו. מכאן נשאב עיקר 'הדלק' שלה להתמודדות עם קשיי הקליטה בישראל. בספר זה, שהוא הראשון מסוגו, מוצג מחקר מקיף על טיבה של העלייה האמורה ועל תרומתה הנכבדה לתנועה הקיבוצית, ודרכה לחברה הישראלית.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוציתאוניברסיטת בן גוריון בנגב. המרכז למורשת בן גוריון
מאת: יעקב גורן
תיאור: ברל רפטור, חלוץ שעלה מרוסיה בימי העלייה השלישית; תחילה, עבד בסבלות בנמל חיפה ועלה משורות העובדים לעסוק בחיפוש עבודה וחלוקתה ולנהל את יחסי העובדים עם המפעלים בחיפה ובצפון הארץ; איש ה"הגנה" ותנועת העבודה בכל מאודו, ממייסדי סולל-בונה וחבר הוועד הפועל של ההסתדרות; חבר הוועד הלאומי ומועצת העם לפני הקמת המדינה וחבר הכנסת הראשונה. בספר נפרשים חיי ברל רפטור ופועלו המשולבים במעשים הגדולים של ארץ ישראל העובדת – עד שהשתנו דברים רבים וחשובים במדינה, ולא תמיד לטובה.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: סילביה פוגל-ביז'אווי
תיאור: אסופת מאמרים זו מתארת מאה שנות קיבוץ בקולותיהן של נשים מדורות שונים, החל מעידן הייסוד של הקיבוץ עד העידן הניאו ליברלי העכשווי. העלאת קולותיהן המגוונים של הנשים והפניית הזרקור אל מהלך חייהן ואל הפרשנות שהן מעניקות למציאות הממשית ולאידיאולוגיה שבבסיס בניינה, מאפשרות להאיר באור חדש את התמודדותן עם שגרת חייהן ועם מצבי משבר ושינוי. תוך כדי מעלות סוגיות שהושתקו ונדחקו עמוק אל תוך זיכרונן האישי ו/או אל תוך הזיכרון הקיבוצי הקולקטיבי.
האסופה כוללת סקירת מבוא ומציגה בהמשך, מבחר שלשנים-עשר מאמרים, שנכתבו על ידי חוקרות ותיקות וחוקרות חדשות של התנועה הקיבוצית.
המאמרים מופיעים בשלושה שערים: השער הראשון, "על אימהות, נשיות ומעגלי הדרה", מציג ומנתח במסגרת מוסד האימהות הקיבוצי, על גלגוליו השונים, את הדרתן ההיסטורית של הנשים ממוקדי הכוח הארגוניים והאידיאולוגיים של הקיבוץ. השער השני, "לאן אנחנו הולכות מכאן? מבט מגדרי על השתנות הקיבוץ", מתייחס ברמת המאקרו לתהליך השינוי הניאו-ליברלי המתרחש בקיבוץ היום. בשער השלישי, "אני חיה לי מיום ליום", מואר, על בסיס מחקר איכותני, תהליך השינוי החברתי בקולן של הנשים עצמן.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוציתהקיבוץ המאוחד
מאת: יעל זרובבל
תיאור: מדבר, אי, חומהנופים סמליים והפוליטיקה של המרחב בתרבות הישראליתיעל זרובבלמִדבר, אי, חומה בוחן בראייה תרבותית־היסטורית רחבה את ריבוי המשמעויות המורכבות והמנוגדות של מרחב המדבר כאזור גאוגרפי וכנוף סמלי בתרבות העברית הלאומית ובחברה הישראלית.מתחילת ההתיישבות בארץ ישראל התייחסו המתיישבים הציונים אל המדבר כאל נוף שמייצג קשרים שונים בין מרחב ובין זיכרון, ומשלב בין העבר הקולקטיבי ובין החזון הלאומי. דימויי המדבר אצרו בחובם את דמויותיהם של האבות המקראיים וגילמו את שורשי האומה במזרח, אך בה בעת המחישו את השלכותיה של תקופת הגלות על נוף הארץ. המדבר היה מושא היקסמות ומקור השראה לדמות היהודי החדש, הארץ־ישראלי, אך נתפס גם כאיום עלהיישוב, שראה עצמו כאי מוקף במדבר שיש להיאבק בו ולהתגונן מפניו.לאחר 1948 המשיכו זירות תרבות ומעגלי שיח ועשייה שונים לבטא את ריבוי פניו ומשמעויותיו של המדבר, ששטחו במדינת ישראל היה גדול ממחציתה. בשיח ההתיישבות הצטייר הנגב כסְפַר מדבר מאתגר ומוזנח, שניוּת שעיצבה את מדיניות הממשלה באזור הנגב, ובכלל זה את היחס כלפי תושביו הבדואים. ברבות הזמן ובראייה רחבה מבעבר התחזק בתרבות הישראלית דימויה של המדינה כולה כאי של קִדמה במזרח התיכון הזקוק להגנה מן המרחב הנחשל סביבו. בשיח הסביבתי התהפכו היוצרות : תנופת הבנייה של היישוב היא שמציבה סכנת כליה למדבר ולסביבתו האקולוגית. בשיח התיירות המדברית שהתפתח בישראל בעשורים האחרונים הגישות המנוגדות הללו מתקיימות תוך כדי התעלמות מהסתירות בינהן. חקר המדבר כנוף סמלי מעניין במיוחד בגלל חשיבותה של ההתיישבות בחזון הלאומי של התנועה הציונית והשפעתה על התוויית פעולותיהם של המתיישבים. מוסדות ההתיישבות ומדינת ישראל. להבדיל מה'רוד המרחבי' של החברה היהודית הציונית בארץ, שהתמקד ביישוב העברי והציב את המרחב המדברי כרקע לו, ספר זה מעמיד את המדבר במרכז דיונו. מזווית זו זרובבל בוחנת את הקשרים התרבותיים והמנטליים שיצרו המושגים מדבר, אי וחומה, ודנה בהשפעתם על תפיסת מקומה של ישראל במרחב הים-תיכוני.
אוניברסיטת בן גוריון בנגב. המרכז למורשת בן גוריון
מאת: אבי בראלי, גילת גופר
תיאור: מאמרי בן־גוריון המכונסים בספר זה משקפים את מחשבתו הפוליטית ואת התפתחותה במאה ה־20 רבת־התהפוכות. בשנות כתיבתם, 1967-1910, התחוללו שינויים ואירועים היסטוריים עמוקים בעם היהודי: זינוק דמוגרפי, הגירה המונית, יצירת מרכז יהודי חדש בצפון אמריקה, שתי מלחמות עולם, מהפכות קומוניסטיות ופשיסטיות, השואה והמלחמה הקרה. גם בארץ ישראל התחוללו בעת הזאת אירועים הרי גורל: הקמתה של מדינה ריבונית, קיבוץ גלויות ומלחמות קיום.
אוניברסיטת בן גוריון בנגב. המרכז למורשת בן גוריון
מאת: דוד פרידמן
תיאור: "מדינת ישראל היא אומה ריבונית. אבל ריבונותה של ישראל על חלקים ממולדתה התנ"כית, מאותגרת בידי רבים ברחבי העולם ואפילו בידי גורמים בתוך ישראל עצמה. אולם ישראל לעולם לא תוכל להיות מדינה יהודית לגמרי ללא ריבונות על השטח שהופך אותה ליהודית. כמדינה ריבונית, ישראל, ורק ישראל, יכולה ליישב את הנושא החיוני הזה".
מדינת ישראל חייבת להגיע להכרעה: היא אינה יכולה עוד להזניח החלטות חשובות מכיוון שיהיה קשה לקבלן; עליה להודיע בפירוש שהיא אינה מסכימה למדינה פלסטינית בשטחה. זה היה נכון בקום המדינה, וזה נכון ביתר־שאת לאחר טבח השבעה באוקטובר: בארץ ישראל יכולה להיות אך ורק מדינה יהודית אחת. לא מדינה פלסטינית רצחנית ומושחתת, אלא רק מדינה יהודית אחת שתוביל את יושבי הארץ לשגשוג ולביטחון.
בכתיבה מושחזת, מלאה בהומור ושופעת בהיסטוריה, מראה שגריר ארצות הברית בישראל לשעבר דוד פרידמן מדוע מקום בשטח שבין הים לירדן יש מקום רק למדינה אחת. מדינה יהודית.
* מה המשמעות של היותה של ישראל ארץ התנ"ך?
* כיצד תוכל מדינת ישראל להוכיח את ריבונותה בשטחי יהודה ושומרון?
* מדוע הוכשלו עד היום הצעות יעילות לפתרון הסכסוך הישראלי־פלסטיני?
* מי הם למעשה, הפלסטינים?
הוצאת סלע מאיר
מאת: משה טור-פז
תיאור: "אל ישיבות ועדת החוץ והביטחון של הכנסת הגעתי ממעמקי החמ"ל בעזה. לעיתים לא ידעתי עם איזה חלק של יושבי השולחן אני נמנה: אחד מלובשי המדים, המביא את קולם של חיילי השטח ומצוקותיהם אל השולחן, או מי שיושב מול צה"ל, מפקח עליו ותובע ממנו תשובות. זו הייתה תנועת הנפש שלי לאורך כל חודשי השירות"
אחד מהמוני הישראלים שהתגייסו למילואים במלחמת חרבות ברזל היה ח"כ משה (קינלי) טור־פז, סא"ל במיל' עם ותק פיקודי רב בסמטאות עזה. הוא חילק את זמנו בין החמ"ל המבצעי של האוגדה לבין מסדרונות הכנסת. בין לבין הוא כתב יומן מלחמה אישי, בו תיעד פעולות ודילמות מבצעיות, שיח מילואימניקים וגם מסע חקר משלו על אירועי ה־7 באוקטובר.
ח"כ במשמרת לילה הוא פרויקט תיעודי שהפך למסמך חברתי־פוליטי הדן בנסיבות שהובילו למלחמה בתהליכים שעברו על צה"ל ועל המערכת הפוליטית בעקבות מתקפת חמאס, ובאופן שבו ניתן לבנות עתיד טוב יותר.
* כיצד החליטו חברי "יש עתיד" להישאר באופוזיציה בתחילת המלחמה?
* האם היה ניתן למנוע את משבר המפונים מהצפון לפני שהחל?
* איזה אירוע חריג בחמ"ל כמעט הוביל לקריסת עסקת החטופים הראשונה?
* מדוע סינן המטכ"ל את עופר וינטר ואת שאר "הסוסים הדוהרים"?
ח"כ משה (קינלי) טור־פז הוא סגן יו"ר הכנסת מטעם סיעת "יש עתיד". שימש כמורה, מנהל בית ספר וראש מינהל החינוך בירושלים. נשוי לשלומית, אב לחמישה וחבר קיבוץ כפר עציון. ספרו הראשון, עיניים בגב: שישה מבטים על חינוך, יצא בשנת 2019.
הוצאת סלע מאיר
מאת: נפתלי חן
תיאור: החיילים צועקים "צה"ל, צה"ל" מחוץ לממ"דים, אבל אף אחד לא פותח. פתאום, קול מהוסס נשמע מתוך הממ"ד: "מי היה הנשיא הראשון?" הם הסתכלו זה בזה נבוכים, מצטערים שלא הקשיבו יותר בשיעורי אזרחות. אבל אז עמרי ענה: "וואלה, לא יודע מי היה הנשיא הראשון, אבל בוז'י היה לא מזמן אצלנו במרינה בהרצליה". דלת הממ"ד נפתחה.
תעוזה, יצירתיות, עצמאות מסירות נפש – אלו החומרים מהם היו עשויים גיבורי ה-7 באוקטובר. בשעות ארוכות של הפקרות ואימה, הם היו קרן אור של תקווה. זהו הסיפור שלהם: סיפורו של הדבק הישראלי הגובר על כל הפערים, של הניסיון הנואש לקבל החלטות במציאות בלתי אפשרית, ושל הרוח הגדולה שהלכה ונחשפה במלחמת הקיום של מדינת ישראל. זוהי גם קריאה לכל אחד מאיתנו לגלות את הגיבורים שסביבו, ואת הגיבור שהוא-עצמו יכול להיות.
בספר השוזר את ההווה עם העבר חושף נפתלי חן את הקשר העמוק בין העוז והתושיה של היום לבין מורשת הגבורה של העם היהודי. סיפוריהם של גיבורי מלחמות ישראל נקראים בנשימה אחת עם עדויות מהקרבות ביישובי העוטף וברצועת עזה, מבהירים שדור מלחמת "חרבות ברזל" ממשיך לשאת את הלפיד בגאון.
* מדוע סירב המג"ד הצעיר לצאת לבלות בליל ה-6 באוקטובר?
* מה אמרה האם מאופקים לבנה הפצוע, כשהחליטה להשאיר אותו לבד?
* מי צילם את התמונה היחידה שגרמה לעולם להבין מה התרחש במיגוניות?
הוצאת סלע מאיר
מאת: מרדכי נאור
תיאור: בספר לקט של סיפורים, אנקדוטות ופרשות אישיות מגוונות מאז ימי היישוב עד שנותיה המעצבות של מדינת ישראל. ההיסטוריון מרדכי נאור מספר אותם, בחן ובידענות רבה, בזכות קרבתו במקרים רבים למוקדי האירועים ולאישים שהנהיגו את "המדינה שבדרך" ואת מדינת ישראל בשנותיה הראשונות. באמצעות תמונות ואיורים מוגש לקורא אוצר בלום של אנקדוטות, כמה מהן משעשעות, אחרות נוגות וכולן מרתקות, בנוגע לתולדות ארץ ישראל ומדינת ישראל. אפשר לקרוא בספר על חלוצים, על מנהיגים, על ספורטאים ועל ויכוחים לא מעטים שהסעירו את היישוב ואת המדינה בשנות עיצובה, ותוך כדי כך מוגש לקורא סיפור היסטורי מורכב, רב־קסם, מרובה הצלחות וקשיים. מקצת הסיפורים יפתיעו את הקוראים (מדוע ביקש הרמטכ"ל משה דיין לרדת בדרגה?), כמה מהם יעוררו כיסופים בקוראים שמכירים את התקופה (ויודעים שבן־גוריון טיגן לז'בוטינסקי חביתה), ואחרים יחשפו בפני הקוראים פן מעניין בהיסטוריה של עם ישראל ושל הציונות (מתי ולמה החליטו חברי הממשלה כולה ללכת ברגל במקום לנסוע במכוניות השרד, למשל). התמונות הנדירות המלוות את הטקסטים נבחרו בקפידה מהארכיון במכון לבון לחקר תנועת העבודה. כך היינו הוא ספר שיעורר געגוע ויעלה חיוך בכל בית בישראל.
עם עובד
מאת: ורדה זילברברג, אורית אבן שושן-רשף
תיאור: שבעה באוקטובר 2023 הוא קו השבר של מדינת ישראל והחברה הישראלית שאחריו שום דבר כבר לא יהיה כפי שהיה.
בדיעבד היו אין ספור סימנים מקדימים וברורים לאסון המתקרב שהתעלמנו מהם. איך זה קרה לנו?
ספר זה, המתאר את המשבר החברתי שפקד את מדינת ישראל בשנת 2023, נכתב ברובו לפני קו השבר, ודווקא בשל כך הוא מכיל, בין השאר, תובנות מקדימות על האסון שעמד להתרחש.
מטפלים, יועצים וחוקרים מציגים מחקרים, מודלים תאורטיים, מאמרי דעה וראיונות עם אנשי מקצוע ואזרחים מן השורה במגוון נושאים הנוגעים למשבר החברתי בשנת 2023. כל אחד מהפרקים עוסק בעולם תוכן אחר, וכולם יחד יוצרים קליידוסקופ של נקודות מבט מתוך החברה הישראלית. הספר הוא התבוננות מרתקת ומורכבת במרחב הציבורי בישראל ערב אירועי שבעה באוקטובר, ובכך הוא משמש מסמך נדיר ומיוחד להבנת המשבר החברתי בארץ. נקודת המבט הפסיכולוגית והסוציולוגית על התקופה שקדמה לאסון עשויה לספק הבנה טובה יותר של ההתעלמות וההדחקה של כל סימני האזהרה, ולצייד אותנו בכלים טובים יותר כדי למנוע אפשרות של הישנות האסון, להתמודד עם המציאות בהווה – ולשנות כיוון מהידרדרות לשיקום ובנייה.
איפאבליש הוצאה לאור
מאת: רפאל בוכניק-חן
תיאור: העיסוק בחקר הכשל הקולוסלי, ערב מלחמת יום הכיפורים, נותר כפצע פתוח גם כחלוף יובל שנים, ופולמוס רווי אמוציות עדיין מזין ארגומנטים של אסכולות לעומתיות בסביבה הביטחונית והאקדמית. ההיה למצרים עניין בחשיפה יזומה של ה'סימנים המעידים' למלחמה כדי להנחיל לישראל מסר אמין, לפיו הנשיא סאדאת רציני בכוונותיו ובידיו יכולות צבאיות להשגת מטרות המלחמה שלו?
בצד הישראלי, מכל מקום, לא נסדקת כהוא זה חומת 'הקונספציה' המודיעינית של קברניטי אמ"ן. המציאות המרה טפחה על פנינו. לא עוד הדימוי של הישראלים, בני האלים, השולטים ברזי משחק השח־מט, בעוד הערבים דבקים במשחק השש־בש... אכן הגניוס היהודי הכזיב!
המחבר, כמי ששימש קצין מודיעין רב־תחומי ובעיקר כמי שכיהן כראש מחלקת הבקרה באמ"ן (ה'איפכא מסתברא'), סוגר מעגל ומגשים מאוויים סמויים המלווים אותו שנים ארוכות. מחקרו פורם את החוליות בשרשרת הטעויות והתקלות הבלתי נתפסות בצידנו.
• מה הייתה מטרת הגעתו הבהולה של חוסיין לפגישה עם גולדה מאיר?
• האם ידע המודיעין האמריקני על המלחמה האימננטית?
• מדוע התרסק המהלך הדיפלומטי הקרדינלי של ישראל מול קיסינג'ר?
המחבר מתמודד באומץ, באזמל של מנתח מודיעין עם תהיות אלה.
ומה באשר לאשרף מרואן? הלנו אתה אם לצרינו? האם היה סוכן כפול, או שמא יועד לשמש ממשק רם דרג לקשר חשאי עם ישראל? הספר מספק פרשנות יצירתית, במתכונת של בקרה מודיעינית, לסימני השאלה וללבטים המורכבים שעמדו גם לנגד עיניה של ועדת אגרנט, באופן המאפשר שחזור מקורי של תמונת המציאות והמחדלים, ממרחק הזמן, בהתייחס לנסיבות הפתעת יום הכיפורים תשל"ד.
מי היה מעלה בדעתו שכחלוף 50 שנה תחווה ישראל הפתעה מודיעינית ומבצעית מטלטלת, ביום שמחת תורה תשפ"ד? האם 'לעולם לא עוד'?
איפאבליש הוצאה לאור
מאת: ברכה סליי, רות קרק
תיאור: עשור השנים שלאחר מלחמת ששת הימים היה תקופת עיצוב מכרעת בבנייה מחדש של הרובע היהודי ההרוס בירושלים. ספר זה בוחן לעומק את תהליכי התכנון, השיקום והשימור של ראשית שיקומו של הרובע ואת תהליכי קבלת ההחלטות (הסותרות לעתים) שבבסיסם. הספר דן בחלקם של המורשת, הזהויות, הערכים והנרטיבים המגוונים של העיר העתיקה והרובע היהודי שבבסיס קבלת ההחלטות, וביישום של כל אלה על ידי גופים ממשלתיים, עירוניים, ציבוריים, קהילתיים ופרטיים. על בסיס מקורות ראשוניים וראיונות רבים, נבדקים האפיונים הגיאוגרפיים, התרבותיים והחברתיים שהשפיעו על בנייתו מחדש של הרובע. מעבר לדיון עומק במקומה של המורשת והתפתחותה עד לימינו, נידון גם מקומו של הרובע היהודי בתוך מרחב העיר העתיקה והשינויים שחלו בשני תחומים אלו בעשורים האחרונים, תוך שימת דגש על הגישות המתחדשות לשימור הקיימות בהווה.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: דוד ליטמן
תיאור: הספר "מבצע מוראל - שליחות מסוכנת בקזבלנקה", מתעד מבצע אמיץ של המוסד בקיץ 1961 . הסיפור המותח, ולעיתים מקפיא הדם, של חילוצם של 530 ילדים יהודים ממרוקו לארץ דרך מחנה קיץ בשווייץ, מסופר על ידי האיש שלנו בקזבלנקה - דיוויד ליטמן.
"אני חושב שהצלת 530 ילדים, כך נראה לי, היא החוויה המרגשת ביותר שאדם עשוי לחוות. נאמר: 'כל המציל נפש אחת כאילו הציל עולם מלא', אבל כשאתה מציל 530 ילדים זה באמת בלתי ;נשכח. אני מבקש להביע בשם אנשינו, בשם העם שלנו, את הכרתנו באומץ ליבך, בחוכמתך ובנחישותך תחת תנאים קשים במיוחד בתקופה שבה קשרינו [במרוקו] היו חלשים במיוחד".
נשיא המדינה שמעון פרס
"דיוויד ליטמן היה דמות יוצאת דופן: גבוה, סמכותי, אלגנטי, בטוח בעצמו ואמיץ מאוד, מבחינה פיזית ופוליטית. ספר זה מספר על חלק מאותו אומץ, שהוא המעיט בערכו והציגו אך ורק כמילוי תפקיד, כמעט כמו בסרט, בהצלתם החשאית ויוצאת הדופן של 530 ילדים יהודים מקזבלנקה. אבל תפקידו שם היה חשוב יותר, והצריך יותר תעוזה מהדמות שגילם המפרי בוגרט בסרט המפורסם 'קזבלנקה'. במקרה הוא מילא תפקיד הרואי זה שנה לפני שהסרט הראשון של ג'יימס בונד הופיע ב , 1962 ".
פרופ' מייקל קרטיס, פרופ' אמריטוס למדע המדינה, אוניברסיטת רוטגרס
"במקרה של מבצעי ההצלה, לעיתים תכופות מאוד, אנשים שגויסו למבצעים אלו לא היו חברים במוסד, אלא במקרים רבים מתנדבים. הסיכון שבניהול מבצע מעין זה היה גדול מאוד, אבל היה זה גם סיכון גדול, גדול מאוד שנטלו על עצמם אלו שהתנדבו, ומתנדב אחד כזה היה דיוויד ג'רלד ליטמן, שלא היה לו ניסיון כלשהו בפעולות מודיעין".
אפרים הלוי, ראש המוסד בשנים 2002-1998
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: אלדד בק
תיאור: שלושה ימים לפני פרוץ מלחמת יום כיפור כונסה ממשלת ישראל לישיבה אשר במהלכה לא אוזכרה כלל המתיחות הצבאית הנבנית בגבולות עם מצרים וסוריה; זו הייתה ישיבת ממשלה שניה באותו שבוע שעסקה במשבר אחר לחלוטין: החלטתו של קנצלר אוסטריה היהודי, ברונו קרייסקי, לסגור את תחנת המעבר בארצו לעולים לישראל מבריה"מ לאחר שמחבלים ערבים לקחו קבוצת עולים כבני ערובה על אדמת אוסטריה. בימים הגורליים שהוליכו למלחמה הייתה ממשלת ישראל טרודה בשאלת המשכיות העלייה ההמונית ובסוגיית עתיד היחסים הדיפלומטיים עם אוסטריה, מולדתו של אדולף היטלר.
היה זה משבר אחד מיני רבים שאפיינו את היחסים בין אוסטריה לישראל בעשרות השנים שלאחר מכן: טיפוחם של אש"ף וערפאת על ידי קרייסקי; בחירתו כנשיא אוסטריה של מזכ"ל האו"ם לשעבר, קורט ולדהיים, שהסתיר את עברו הצבאי בתקופת מלחמת העולם השנייה; הקמת ממשלה אירופאית ראשונה בשותפות עם מפלגת ימין פופוליסטית ולאומנית ("מפלגת החופש") שהוקמה על ידי נאצים לשעבר. האם משברים אלו נבעו מכך שישראל מיהרה לסלוח לאוסטריה על חלקה בשואה? מדוע הזדרזה ישראל לקשור יחסים דיפלומטיים עם אוסטריה בשעה שזו סירבה להכיר במחויבותיה כלפי קורבנות הנאצים ונרדפיהם היהודים? וכיצד התאפשר דווקא בידיו של הקנצלר הצעיר ביותר בתולדות אוסטריה, סבסטיאן קורץ, לתקן את היחסים בין ארצו לישראל?
אלדד בק – צאצא למשפחה יהודית אוסטרית – מתאר לראשונה את מערכת היחסים הסוערת בין אוסטריה וישראל, החל מביקור הקיסר פרנץ יוזף, "מלך ירושלים", בארץ ישראל בשנת 1869, ועד לימינו אלו. בעזרת מסמכי ארכיון של משרדי ממשלה ישראליים וראיונות עם בכירי ממשל באוסטריה ובישראל, ובכלל זה ראיון נרחב עם הקנצלר לשעבר קורץ, משרטט בק את המורדות והעליות בין שתי המדינות הקשורות זו לזו בעבותות ההיסטוריה.
רסלינג
מאת: יורם הרפז
תיאור: אסופת המאמרים חינוך במלחמה נכתבה בחודשים הראשונים של מלחמת 7 באוקטובר; היא מבקשת לתאר ב"זמן אמת" את מעשיהם מעוררי ההשתאות של אנשי חינוך במרכזים שאליהם פונו תושבי הנגב המערבי ולהציג מחקרים שנערכו ומחשבות שנהגו באותם חודשים. המלחמה עדיין מתחוללת בחזיתות השונות, ולכותבים לא הייתה די פרספקטיבה להעריך את השפעתה על החברה הישראלית ועל החינוך. אולם לכתיבה על ההתרחשויות במהלך התרחשותן יש ערך ייחודי, אשר אסופה זו מבקשת לשמר.
לספר שלושה שערים: בשער הראשון, "יומני מלחמה", מתארים אנשי חינוך את הקמתן של מסגרות חינוך במרכזי המפונים, תוך שהם מנסים להבין מה התרחש שם באותם ימים של אימה, יוזמה ושיקום (חלקי); בשער השני, "מחקר", מציגים חוקרים מדיסציפלינות שונות את מחקריהם על היבטים שונים של מלחמה וחינוך; ובשער השלישי, "הגות", מהרהרים מומחים מדיסציפלינות שונות על היבטים שונים של מלחמה וחינוך.
רסלינג
מאת: שי בן עמי
תיאור: ספרו של שי בן עמי מתחקה אחר התפתחות גני החיות בישראל; הוא מאפשר התבוננות על הפרויקט הציוני מזווית שונה ומרתקת. גני חיות הם נקודת מגע ייחודית בין בני אדם לבעלי חיים, בין העיר לטבע ובין המקומי לבינלאומי; הם מוסד תרבותי אשר לו שורשים עתיקים ברחבי העולם. בעת המודרנית נפתחו גני חיות בכל רחבי אירופה, ולאחר מכן הופצו למדינות רבות ברחבי הגלובוס. בשנת 1938 – עם הגעתם של האריות הישראלים הראשונים (גיבור ותמר) שבישרו על הקמת גן החיות של תל אביב על ידי הרב ד"ר מרדכי שורנשטיין, וב-1940 עם הקמתו של גן החיות התנ"כי בירושלים, על ידי ד"ר אהרון שולוב – "עלו" גני חיות לפלשתינה, הותאמו למרחב המקומי, והקמתם נחשבה בעיני רבים כסמל להצלחת הציונות העירונית והלאומית.
לאחר הקמת המדינה הוקמו גני חיות נוספים בחיפה, בפתח תקווה, באילת, לצד שמורות מיוחדות שנקראו חי-בר בערבה ובכרמל; אלה הפכו להיות חלק מהנוף העירוני והישראלי. גני חיות אלו לא רק עסקו בהצגת בעלי חיים אלא גם בשמירת טבע והשבה לטבע של מינים שנכחדו; הם תרמו לחינוך ולתרבות ואפשרו לתושבי הארץ בידור חינוכי זמין לכל. גני חיות, אשר בכל שנה מושכים מיליוני בני אדם ברחבי העולם, מאפשרים לחשוף צדדים מוכרים יותר ופחות בהיסטוריה הישראלית בפרט, והתרבותית והאנושית בכלל.
שי בן עמי, אשר עבד שנים רבות בגן החיות התנ"כי והיה חלק מצוות ההקמה של אקווריום ישראל, הקדיש שנים רבות למחקר והתבוננות בגני החיות בישראל ובעולם. במסגרת התואר השני באוניברסיטת רגנסבורג (גרמניה) חקר את ההיסטוריה של גני החיות באמריקה ובאירופה. עבודת הדוקטורט שלו במחלקה לגאוגרפיה באוניברסיטה העברית עוסקת בהתפתחות גני החיות בפלשתינה המנדטורית ובמדינת ישראל.
רסלינג
מאת: נורית כהן- לוינובסקי
תיאור: כשישים אלף איש, אחד מכל עשרה, היה מניין הפליטים היהודים במלחמת העצמאות. המלחמה עקרה אותם מבתיהם, ניתקה אותם ממשפחותיהם. רחוקים מבתיהם, מפוחדים ועל סף ייאוש, הם הסתופפו בחדרי מדרגות ובמגורי ארעי אחרים. ניצחון היהודים במלחמה הסב אבדות קשות לאוכלוסייה הפלסטינית ויצר בעיית פליטים קשה ומתמשכת. מסכת הסבל והעקירה הזמנית של הפליטים היהודים נשכחה ונמחקה מהזיכרון הקולקטיבי. המנצחים הכותבים את ההיסטוריה אינם נוטים להזכיר ולהנציח רגעי חולשה ומשבר.
נורית כהן־לוינובסקי מגוללת את סיפורם הנשכח של הפליטים היהודים ומשלבת אותו בקורותיה של מלחמת העצמאות. מארכיונים נשכחים היא דולה פיסות היסטוריה, ואלה מצטרפות לכדי תמונה מרשימה של גבורה אזרחית וסולידריות חברתית. קוראי פליטים יהודים במלחמת העצמאות נחשפים לפרשה מרגשת ומסעירה ולפרק עלום בהיסטוריה של מלחמת העצמאות.
עם עובדהוצאת הספרים של אוניברסיטת ת"א על שם חיים רוביןמכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
מאת: אדם רז
תיאור: הדרך לשבעה באוקטובר מציג את מערכת היחסים בין ארגון חמאס לבנימין נתניהו, מתקופת כניסתו למשרד ראש הממשלה ב־1996 ועד הימים האחרונים — ימי המלחמה ברצועת עזה.
החלק הראשון בספר מתאר את זהות האינטרסים בין חמאס לנתניהו בכל הקשור להתנגדותם המשותפת לפתרון הסכסוך הישראלי־פלסטיני באמצעות הסכם שלום וחלוקת הארץ. ניתוח מדיניות החוץ והביטחון של נתניהו מלמד שקו הנצחת הסכסוך שהוביל בעשורים האחרונים עולה בקנה אחד עם תפיסתו לגבי אופיין הרצוי של החברה והפוליטיקה הישראליות, ורצונו להובילן בכיוונים סמכותניים ואנטי־דמוקרטיים. אותה "קונספציה של הכלת חמאס", שמרבים לדבר בגנותה בחודשים האחרונים, היא הצד השני של המדיניות שאפשרה לאיראן להפוך למדינת סף גרעינית. הדרך לשבעה באוקטובר מזכיר פרשות ואירועים מההיסטוריה של השנים האחרונות ומראה כיצד מדיניות המלחמה־שאין־לה־סוף משמשת את נתניהו כדי לשמר את שלטונו.
חלקו השני של החיבור, המדינה המצורעת: על ימיה הראשונים של הלחימה ברצועת עזה, דן בשבועות הראשונים של המלחמה — בפרט בקמפיין ההפצצות האסטרטגיות מן האוויר, שהצבא הוציא לפועל עד לכניסה הקרקעית — ומראה כיצד נתניהו עשה שימוש ברגשות הנקם שהציפו את הישראלים לאחר קציר הדמים ביישובי הנגב המערבי והסביבה כדי לקדם מדיניות החותרת, הלכה למעשה, לשמר את הסכסוך האזורי ואת האינטרסים שחמאס מייצג. האופן שבו נתניהו מנהל את המלחמה מלמד שהוא פועל ביודעין כדי להנציח את מעגל הדמים ולהפוך את ישראל למדינה מצורעת הן ביחס למקומה במשפחת העמים והן מבחינת אופייה של החברה הישראלית.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: יעל ליטמנוביץ, מירית לביא
תיאור: בחודשים האחרונים, מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל, הוקמו כ-900 כיתות כוננות חדשות ברחבי הארץ. כיתות הכוננות הן כוח עתודה מבצעי וזמין להפעלה מהירה, לטובת סיוע לכוחות הביטחון בפעילותם באירועים ביטחוניים, בשגרה ובמצבי חירום, והן נועדו לשפר את המענה המבצעי באירועים אלו.
ככלל, אפשר לחלק את כיתות הכוננות שמפעילים כוחות הביטחון לשלושה סוגים עיקריים:
(1) כיתות כוננות באחריות הצבא. כיתות כוננות המכונות בט"פ צה"ל, הפועלות ביישובי קו התפר וביישובים סמוכי גדר (לרוב אלו הממוקמים עד 4 ק"מ מגבולות המדינה). כיתות אלו נועדו לתת את המענה הראשוני בהגנה על היישוב בעת אירוע.
(2) כיתות כוננות באחריות מג"ב (הכפוף למשטרה). כיתות כוננות הפועלות במרחב הכפרי, קרי ביישובים ובמועצות האזוריות ובאזורי קו התפר (על פי חלוקת גבולות גזרה של המשטרה והצבא). מתוקף מיקומם של היישובים במרחב הכפרי, לכיתות הכוננות האלה סמכות נרחבת להגנה על יישובים באירועי חירום.
(3) כיתות כוננות באחריות המשטרה. כיתות כוננות עירוניות הפועלות במרחב העירוני ומוקמות בימים אלו בעשרות ערים ברחבי הארץ. מסמך זה עוסק בכיתות כוננות מסוג זה.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: סבינה ליסיצה, יערית בוקק-כהן
תיאור: כל מאמרי הספר מציינים במידה זו או אחרת את חשיבותה של השמירה על הזיקה לתרבות המוצא כמשאב שהועיל רבות לעולים בתהליך הסתגלותם לתנאים החברתיים והכלכליים בארץ...מרבית העולים לא קפאו על שמריהם אלא שהשכילו לנתב את כישוריהם ומשאביהם באופן כזה שהוביל אותם להתפתחות חברתית, תעסוקתית וכלכלית...תקוותנו כי אסופת מאמרים זו תשמש לתיעוד תהליכי צמיחתם של העולים, לצורך הפקת לקחים לעתיד ולעיצוב תוכניות אסטרטגיות בידי מקבלי החלטות בתחום העלייה.
הוצאת אוניברסיטת אריאל בשומרון, אריאל
מאת: יצחק ערן
תיאור: ספר מרתק זה פורש בפני הקורא את מעלליהם המופלאים של לוחמים מובחרים, אשר פעלו כיחידים ובחוליות קטנות בימים שלפני הקמת המדינה ובמלחמת העצמאות במשימות סיור ומודיעין מול האויב ובעורפו. מבצעיהם, כנווטים במסעות הפלמ"ח, בסיוע להעלאת המעפילים בפעולות מודיעין בתוך יעדי האויב וכסיירים מוטסים בנגב, הכריעו לעיתים גורל קרבות חשובים.
יצחק ערן (שפר) התגייס ל"הגנה" בגיל שש-עשרה, ומאז שירת בשורות כוח המגן כנוטר, כאיש פו"ש ובפלוגות הלילה של אורד וינגייט. הוא הדריך בקורסים ארציים למפקדי סיירים של ה"הגנה", והיה קצין המודיעין של חטיבה שמונה, בפיקודו של יצחק שדה. במלחמת ששת הימים ובמלחמת יום הכיפורים שב והתנדב לשרת כקצין הקישור של אגף המודיעין בחבורת הפיקוד הקדמית בסיני.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוציתישראל. משרד הבטחון. ההוצאה לאור
מאת: שאול זיתוני
תיאור: לאחר מלחמת השחרור עברה ישראל תקופה מאתגרת ביותר. פרק הזמן שבין מלחמת סיני לבין מלחמת ששת הימים העמיד את המדינה מול איום שדרש התחזקות צבאית וחיפוש בריתות להגנתה. תבוסתו במלחמה ב 1956- הביאה את נשיא מצרים, גמאל עבדל נאצר, לתכנן נקמה בהמשך, ולפי הצהרותיו להביא להשמדת ישראל. איום זה התחבר למדיניות ברית המועצות לחמש את מצרים וסוריה ביד נדיבה. כוונתה להגדיל את השפעתה במזרח התיכון הייתה בעיצומה. על בסיס זה מתאר הספר את מדיניות ההתחזקות של ישראל, כדי ליצור מצב המרתיע את נאצר מלתקוף, תוך ניצול הזדמנויות.
לאור העובדה שישראל לא הייתה מסוגלת להשתוות לכמויות הנשק שבידי מדינות ערב, נאבקה ההנהגה על כך שהפער הטכנולוגי הצבאי יהיה לטובת ישראל, משימה שהייתה מורכבת וקשה ביותר. באיזו מידה הצליחה ישראל להרתיע את אויביה בתקופה זו? האם התכוון נאצר לתקוף את ישראל ביוני 1967 או להגיע להישגים מדיניים בסגירת מיצרי טיראן והוצאת כוחות האו”ם מסיני?
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: אריאל פינקלשטיין
תיאור: מחקר זה בוחן כיצד משפיע הרקע הפוליטי של נבחרי ציבור בשלטון המקומי – היותם חברי מועצה או ראשי רשות — על היבחרותם לכנסת, ומיהם הנהנים העיקריים ממקפצה זו.
הממצאים המרכזיים העולים מהמחקר הם:
נתונים כלליים. משנת 1977 כיהנו בכנסת (בעת היבחרה) 691 חברי כנסת, ול-196 מהם היה רקע בשלטון המקומי (28.4%). שיעור זה נמוך משיעור חברי הפרלמנט בעלי רקע בשלטון המקומי במדינות מערביות אחרות. בארבע הכנסות שכיהנו לאחר ארבע מערכות הבחירות שנערכו בשנים 2021-2019 עמד מספר חברי הכנסת שיש להם רקע בשלטון המקומי על בין 28 ל־ 33 , ובכנסת הנוכחית (ה-25), לאחר בחירות 2022, עמד מספר זה על 39 (32.5%) — המספר הגבוה ביותר בשנים 2022-1977, מלבד המספר שלאחר בחירות 1996מפלגות. המפלגות הבולטות בשיעור גבוה של חברי כנסת שהם בעלי רקע בשלטון המקומי הן המפלגות החרדיות והמפלגות הערביות. מנגד, מפלגת מרצ והמפלגות הדתיות לאומיות הן המפלגות שבהן השיעור הנמוך ביותר של חברי כנסת שיש להם רקע בשלטון המקומי. במפלגת הליכוד ניכרת ירידה הדרגתית בשיעור חברי הכנסת שיש להם רקע בשלטון המקומי לאורך השנים.
תפקיד. ניתוח הנתונים של חברי הכנסת שיש להם רקע בשלטון המקומי לאורך השנים מלמד כי שיעורם של ראשי הרשויות בקרבם הולך ויורד, ובבחירות 2022 הוא הגיע לשפל. כך, רק 21% מחברי הכנסת הנבחרים בבחירות אלו שהיה להם רקע בשלטון המקומי עמדו קודם לכן בראש רשות, לעומת 79% שהיו חברי מועצה.
מאפיינים אישיים. בקרב חברי כנסת ממוצא מזרחי יש שיעור גבוה יחסית של חברי כנסת בעלי רקע בשלטון המקומי. לעומת זאת, לשיעור נמוך של חברות כנסת יש רקע בשלטון המקומי, בהשוואה לשיעור גבוה יותר של חברי כנסת גברים.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: שלמה שאלתיאל
תיאור: ארכיון השומר הצעיר יד יערי חוגג את יובל התנועה בספר אלבומי מרהיב ומרתק!
"הניפו דגל" מספר את סיפורן של 100 שנות השומר הצעיר כפי שהן משתקפות בפריטי אוסף הדגלים ההיסטורי של ארכיון התנועה בגבעת חביבה. בספר משולבים כ-250 ממיטב דגלי האוסף, לצד מאמרים, סקירות, איורים ו"מילון שומרי" אשר יחדיו יוצרים ייצוג נאמן לסיפורה ודרכה של תנועת הנוער היהודית הראשונה. 
כותבי המאמרים והסקירות: אלי צור, אליק מישורי, מעוז עזריהו ואנטון ברקובסקי, יובל דניאלי, יונת רוטביין-מרלא, דודו אמיתי
יד יערי
מאת: יאיר שפיגל
תיאור: ריפתין היה אחד מראשי תנועת השומר הצעיר, הקיבוץ הארצי ומפ"ם, הסמן השמאלי בשלושתן, המאמין הגדול והמתמיד בחיבור בין הציונות לבין הסוציאליזים המהפכני.
קובה ריפתין צירף באישיותו אחדות של ניגודים: ציוני לוחם וקנאי- וקומוניסט לוחם וקנאי. איש הגות - ואיש המעשה הפוליטי הקטן, היומיומי. יריב פוליטי חריף ולוחמני - אך לא איש ריב. מחמיר במצוות אידיאולוגיות - ומקל מבין וסולח ביחסים בין אישיים. איש הקולקטיב - ועם זאת נון קונפורמיסט, אינדיבידואליסט עקשן, מורד נצחי.
יד יערי
מאת: עידן צבעוני
תיאור: ספרו החדש של עידן צבעוני, בזכות הלבנטיניות, מבקש לברר את הרלבנטיות התרבותית-פוליטית של המסמן לבנטיני בישראל של המאה ה-21, כל זאת בתנאים בלתי אפשריים של מרחב ישראלי אולטרה-לאומי מדמם, ואי לכך מבעד לפצעו-סבלו של הדור הנוכחי אשר הכיבוש הוא אחד מסימניו. כפועל יוצא מכך ישנו קושי לראות באופק הפרדה אזרחית בין ישראל לפלסטין, אבל גם אופק דו-לאומי ללא פרקטיקה של אפרטהייד אינו בגדר האפשר. בעקבות ההמשגה של ז'קלין כהנוב, בזכות הלבנטיניות מבקש לחזור למסמן לבנטיני תחת הגיונו של שיח א-זהותני המאפשר את המבט הכפול הנתון בסבך יחסי משיכה-דחייה ליבידינליים, הן למערב והן למזרח, מבלי שהאחד יוציא את האחר.
הלבנטיניות כפי שמוצגת בספר זה היא יותר מכול משאלת לב חרדה, רוח נומדית א-טריטוריאלית שמחפשת אך לשווא מנוחה במרחב אלים ללא-נחת. כמהגרת עבודה ארעית היא מנדידה את עצמה ממקום למקום, מפיצה את שמה גם במזרח ברלין; שם, במקום הבלהות של העבר ה(לא)רחוק והרודפני, פלסטינים, ישראלים, טורקים וסורים יכולים להשכין שלום בינם לבין עצמם בזוכרם אך בקושי את שמותיהם שצללו בזמן. לצד זאת הלבנטיניות נכתבת מתוך דאגה לעתיד המרחב (המזרחי) הזה; היא אינה תרה בהכרח אחר היתכנות פרוגרמטית אלא פורחת באוויר כהרהור אינטימי פנים-תרבותי.
חלקו הראשון של הספר הוא המסה "בזכות הלבנטיניות"; חלקו השני מאגד 13 שיחות עם חוקרי תרבות ממגוון תחומים סביב הרגישות הלבנטינית: ליאת ארלט סידס, ניסן שור, קציעה עלון, יוסי סוכרי, עדי שורק, עופר נורדהיימר נור, חוסני אלח'טיב שחאדה, דוד גדג', מרחב ישורון, רונית פלג, יצחק בנימיני, טלי חתוקה, רפאל זגורי-אורלי.
רסלינג
מאת: רפאל זגורי-אורלי
תיאור: כבר זמן רב שהמונח "ציונות" בישראל הוסט מדרכו המקורית לברית בין לאומנות לקיצוניות דתית. בקרב אנשים רבים בעולם מונח זה מעורר סלידה ודחייה באופן מידי ושיטתי. הוא מותקף מכל עבר, מואשם בקולוניאליזם ובלאומנות חסרי רסן, כמו גם בהיותו סוכן צבאי-תעשייתי של ארצות-הברית. הוא מזוהה עם "השליטה המערבית" הפוליטית, ובחוגים מסוימים הוא אף מואשם בבגידה ובכפירה בערכי היהדות. ההתקפות הגסות והאלימות הללו סותמות את הגולל על כל אפשרות לדון באופן מעמיק בציונות, בהיסטוריה שלה ובפוטנציאל האמנציפטורי שלה. העובדה שמדינת ישראל אימצה נתיב פופוליסטי ואנטי-ליברלי במהלך שנות שלטונו של בנימין נתניהו החריפה וממשיכה להחריף מצב עניינים זה.
מבלי למעוד לרגע לתוך הטפות מוסרניות, הפילוסוף רפאל זגורי-אורלי בוחן את הציונות תוך כדי התייחסות לפרדוקסים הפעילים בתוכה, להיסטוריה האירופית שלה, להקשר המזרח-תיכוני שלה ולקשר שלה אל היהדות. הוא מקדם אפשרות של ציונות פתוחה, אל-זהותנית, מעובדת באמצעות המחשבה העכשווית, משוחררת הן מהפיתוי הלאומני והן מהנרטיב של היהודי הגולה. זגורי-אורלי משוכנע שהגשמת רעיון הציונות אינה אך ורק בחירה בין השניים (שיבה למקום, גלות וזרות), הם אף יכולים להישזר זה בזה.
מה נותר מהציונות? הניתן עוד לחדש, לנער אותה? להיאבק בשמה ולמענה? לעבר אילו אפשרויות ואילו סיכויים? אולי לעבר מקום שטרם נגענו בו?
רסלינג
מאת: יאיר דואר
תיאור: בספר זה מובאת סקירה כוללת על הרקע להקמת הנח"ל. כלולים בה פרטים מלאים על למעלה מאלפיים גרעינים התיישבותיים אשר התגייסו לנח"ל בשנים 1979-1948, רשימה של למעלה משלוש מאות משקים שקלטו גרעינים אלה וכן שמות הגרעינים שנקלטו בכל משק. בסוף הספר מובאים נתונים סטטיסטיים על היקף גיוס גרעיני הנח"ל עד שנת 1987.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוציתישראל. משרד הבטחון. ההוצאה לאור
הצג עוד תוצאות