נמצאו 3 ספרים בקטגוריה
לכל הספרייה
מאת: אהוד עילם
תיאור: ספרו של אהוד עילם בוחן את הסכסוך בין ישראל לאיראן במישור האסטרטגי-צבאי. הפרק הראשון עוסק במרכיבים בסיסיים בעימות, כמו תוכנית הגרעין האיראנית, היחסים של ישראל ואיראן עם הערבים, ואופציות פעולה שונות של ישראל ביחס לאיראן, כמו למשל ערעור המשטר האיראני. הפרק השני בוחן האם וכיצד ישראל עשויה להפציץ את תשתית הגרעין האיראנית; על ישראל לקחת בחשבון אילוצים שונים כמו התגמול האיראני, תגובת הקהילה הבינלאומית, ועוד. בהקשר זה על ישראל לשתף פעולה עם ארצות הברית וגם עם מדינות ערביות, בעיקר במפרץ.
הפרק השלישי בודק כיצד יראה עידן שבו איראן אוחזת בנשק גרעיני. לפי מקורות זרים לישראל יש ארסנל גרעיני, ומכאן ששתי המדינות יחששו שכל אחת מהן תוכלנה להנחית על השנייה מהלומה כבדה ואף מכרעת. לשלב זה בסכסוך ביניהן עלולות להיות השלכות שליליות מהותיות, כולל על הכלכלה והחברה. מלחמה גרעינית ביניהן עלולה להתרחש בשל יוזמה או טעות גורלית מצד ישראל או איראן, למשל במהלך משבר חריף ביניהן. הפרק הרביעי בודק כיצד עשוי להיראות העימות הבא בין ישראל לחיזבאללה, לאור מה שאירע בעשור האחרון, כולל במלחמת "חרבות ברזל". מרכיבים מרכזיים יהיו עוצמת האש של שני הצדדים, היקף ומגבלות התמרון של צה"ל, הגנה על העורף ועוד. הפרק החמישי בוחן את המאבק בין ישראל לאיראן בסוריה, בתקופת משטר אסד, תוך דגש על הקשיים והאילוצים של איראן במעורבות שלה בסוריה.
רסלינג
מאת: יעל אילת ון אסן, גלית ולנר
תיאור: עם השימוש הגובר בטכנולוגיות בינה מלאכותית, פרקטיקות להעצמת החוסן – המיושמות בשלבי ההיערכות לקראת משבר, ההתמודדות עימו ותהליך השיקום – צפויות להיכנס לעידן חדש. מערכות חוסן מבוססות בינה מלאכותית ינהלו את מצבי החירום בשלושת מצבי הזמן הללו, ולשם כך הן יזדקקו לנתוני עתק לצורך אימון ולתשתיות מתקדמות לאיסוף מידע. במערכות אלו טמונה הבטחה לסייע בקבלת החלטות ואפילו לקבל החלטות באופן אוטומטי. לאור הלקחים ממשבר הקורונה וממלחמת חרבות ברזל, המחקר מציע בחינה ביקורתית של פרקטיקות החוסן המתפתחות כיום, של פוטנציאל ההתבססות על בינה מלאכותית, ושל השלכותיה של התבססות זו על המרקם הפוליטי והאזרחי. כמו כן המחקר מציג קווים מנחים לפיתוח אתי של מערכות מסוג זה.
מכון ון ליר בירושלים
מאת: תמי הופמן, מיטל ברון
תיאור: הסקירה הנוכחית מבקשת להתבונן באופן ההתמודדות של מערכת החינוך בארצות הברית עם גודל האסון ועם ההשפעות הסימבוליות של הטראומה, וכיצד הם תורגמו למסרים חינוכיים וערכיים במסגרת מערכת החינוך, בדגש על השנה הראשונה לאחר האסון, ובמבט רטרוספקטיבי לאחר 23 שנים. מסרים ותכנים אלו הם מקרה מבחן לתהליך התהוותם של המסרים והתכנים המועברים במערכת החינוך בישראל בעת הזו ביחס למלחמה, שנה לאחר פרוץ המלחמה ואירועי 7 באוקטובר, ובמיוחד משום שהמלחמה עדיין נמשכת.
הדגש בסקירה זו הוא על המסרים החינוכיים והערכיים שהועברו באמצעות קובעי המדיניות ותוכניות הלימודים לאחר האסון. נדגיש במיוחד את האופן שבו ההתמודדות החינוכית הערכית עם אסון התאומים נתפסת, מאז ועד היום, כבעלת השפעה רבה על החינוך לערכים דמוקרטיים בארצות הברית, על חופש הביטוי של מורים ועל היחסים בין קבוצות שונות בחברה האמריקאית. היבטים אלו ייבחנו גם בהקשר הישראלי ובהקשר של מצב מערכת החינוך מאז פרוץ המלחמה. השנים שעברו מאז אסון התאומים נותנות נקודת מבט נרחבת על האופן שבו המדיניות בנושא זה במערכת החינוך הישראלית הולכת ומתפתחת, בעיקר לנוכח המגמות והמהלכים הביטחוניים, הפוליטיים והחברתיים שהמלחמה מייצרת ונראה שעוד תביא עימה בעתיד.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
הצג עוד תוצאות