מאת:
אהרן ציזלינג
תיאור:
אהרן ציזלינג, איש הקיבוץ ותנועת העבודה, אחת מדמויות המופת המרתקות ביותו בנוף האנושי הארצישראלי. פעילותו הציבורית, שלא הצטמצמה בתחומי קיבוצו ותנועתו בלבד, והציבה אותו בראש מערכות הישוב הנאבק על עצמאותו וריבונותו, כשליח ציבור חלוצי מגשים ובונה חברה חדשה הותירה את רישומה בלבות בני הדור ובדפי הרשומות של ההיסטוריה.
אסופה זו של דברי אהרן ציזלינג קרויה בשם "עין-חרוד וירושלים". שני אתרים גיאוגרפיים אלה בצירופם מסמלים את האיש וחזונו, פעלו והגותו, ואת האסופה הזאת המעוגנת בעיקרי אמונתו ומוקדי עשייתו ומאבקיו הציבוריים.
עין-חרוד וירושלים. לא עין-חרוד מול ירושלים, לא עין-חרוד בצד ירושלים, אלא עין-חרוד וירושלים בוו-החיבור שחותמו אהבה, עין-חרוד וירושלים כשלמות אחת, בשני צדדיו של אותו מטבע. עין-חרוד משמע שאיפה והגשמה, הבית האישי והבית הלאומי, הכפר הקיבוצי שאותו יש לבנות ועל זכות התפתחותו יש להיאבק. עין-חרוד משמע החברה החלוצית המגשימה, הציונות הסוציאליסטית במיצויה. עין-חרוד של אהרן ציזלינג היא לו, כלשונו, "הבית לאמונתי, להכרתי, להתמכרותי", אך רק עין-חרוד שחברה לירושלים, שמגויסת לבנין ירושלים, שיונקת מכוחה, שמערה בו וחלבה ודמה.
ירושלים - מיטב חלומו של כל אדם יהודי לדורותיו. ירושלים - מרכז המוסדות הלאומיים בדרך למדינה ובמדינה. ירושלים - בירת מדינת ישראל, שאליה יש לעלות ולהעלות, ועליה יש להילחם ולגונן במסירות-נפש, ומסלעיה יש לחצוב גושי ריבונות ועצמאות עברית. ירושלים משמע - אהבת ישראל, אהבת ציון, התיצבות במערכותיה, בכל המאוד ובכל הנפש, עד כלות.
אהרן ציזלינג, איש החזון והמעש, שבשבתו בקתת הממשלה בירושלים נשא בלבו כחותם את הוויית עין-חרוד, ובביתו בעין-חדוד לא שכח את ירושלים, מיזג בחייו את השלמות ההרמונית של איש עין-חרוד וירושלים ללא חציצה. רוח זו של אמונים לעין-חרוד וירושלים מנשבת גם בין דפי אסופה זו.