נמצאו 1586 ספרים בקטגוריה
לכל הספרייה
מאת: יעקב יבלון, שירה אילוז, מאירה איזנהמר
תיאור: ספר זה נועד להניח את התשתית התאורטית והאמפירית בתחום הסימולציה בחינוך לכל העוסקים במחקר ובהכשרת מורים ולאנשי חינוך. הוא מאגד בתוכו ידע שהצטבר בתהליכי הפיתוח של המרכז הראשון לסימולציה בחינוך שהוקם בישראל בפקולטה לחינוך באוניברסיטת בר-אילן (הל"ב) בשיתוף משרד החינוך, ואשר הניח את הבסיס להתפתחות מרכזי הסימולציה בחינוך בארץ. המודל הייחודי שפותח במרכז מבוסס על גישת הלמידה ההתנסותית וכולל התנסות מול שחקנים מקצועיים באירוע קונפליקטואלי אותנטי, שבעקבותיו מתקיים תחקיר רפלקטיבי מבוסס וידאו. מטרתה של הלמידה מבוססת הסימולציה היא לקדם את היכולות החברתיות-רגשיות של המורים ובעלי תפקידים חינוכיים שונים בכל שלבי התפתחותם המקצועית. דגמים שונים של התנסות סימולטיבית מקובלים זה מכבר בתחום ההכשרה המקצועית במקצועות שונים כמו רפואה, טיס וניהול. ספר זה פורש לראשונה את הידע התאורטי והיישומי בתחום ההכשרה החינוכית. כיום עם הרחבת המודל הסימולטיבי וקיומם של עשרות מרכזי סימולציה במסגרות להכשרת מורים ואנשי חינוך, ישנו צורך רב בהבנת ידע זה בתהליכי הכשרה ופיתוח מקצועי של נשות ואנשי חינוך והוראה.
מכון מופ"ת
מאת: לי כהנר, גלעד מלאך
תיאור: החברה החרדית היא חברה מגוונת, מורכבת ודינמית, יחידה ומיוחדת ברבדים מסוימים ודומה לכלל החברה ברבדים אחרים. מהם פניה היום, אילו מגמות מסתמנות בה מאז תחילת שנות האלפיים, במה מתבטא ים מאפייניה הייחודיים לעומת כלל החברה, ובמה היא דומה לה?

החברה החרדית בישראל גדֵלה בשני העשורים האחרונים בקצב מהיר ועוברת שינויים מואצים, תולדה של השתלבותה הבלתי נמנעת בחברה הכללית. מעצבי מדיניות וחוקרים, ארגוני המגזר השלישי, אנשי תקשורת והציבור הרחב – כולם סקרנים ורוצים לדעת עוד על התהליכים הללו, אך כדי להשלים לעצמם את התמונה חסרים להם נתונים ומידע שיטתי מהימן ועקבי. שנתון החברה החרדית בישראל 2021 מכנס בפעם השישית במקום אחד את מרב המידע הכמותי הקיים היום על החברה החרדית הישראלית ומסרטט תמונה שלמה ומעודכנת שלה על בסיס מידע סטטיסטי וניתוח נתונים בתחומים רבים וחשובים - דמוגרפיה, חינוך, רווחה ורמת חיים, תעסוקה, אורחות חיים, דפוסי הצבעה, דיור ומשפחתיות. מקום מיוחד בכרך זה ניתן לניתוח דפוסי השימוש באינטרנט במגזר החרדי.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: גלעד מלאך, לי כהנר
תיאור: החברה החרדית היא חברה מגוונת, מורכבת ודינמית, יחידה ומיוחדת ברבדים מסוימים ודומה לכלל החברה ברבדים אחרים. מהם פניה היום, אילו מגמות מסתמנות בה מאז תחילת שנות האלפיים, במה מתבטאים מאפייניה הייחודיים לעומת כלל החברה, ובמה היא דומה לה? החברה החרדית בישראל גדֵלה בשני העשורים האחרונים בקצב מהיר ועוברת שינויים מואצים, תולדה של השתלבותה הבלתי נמנעת בחברה הכללית. מעצבי מדיניות וחוקרים, ארגוני המגזר השלישי, אנשי תקשורת והציבור הרחב – כולם סקרנים ורוצים לדעת עוד על התהליכים הללו, אך כדי להשלים לעצמם את התמונה חסרים להם נתונים ומידע שיטתי מהימן ועקבי. שנתון החברה החרדית בישראל 2020 מכנס בפעם החמישית במקום אחד את מרב המידע הכמותי הקיים היום על החברה החרדית הישראלית ומסרטט תמונה שלמה ומעודכנת שלה על בסיס מידע סטטיסטי וניתוח נתונים בתחומים רבים וחשובים – דמוגרפיה, חינוך, רווחה ורמת חיים, תעסוקה, אורחות חיים, דפוסי הצבעה, דיור ומשפחתיות. כן נידונה בכרך זה השפעתה של מגפת הקורונה על החברה החרדית.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: תמר הרמן, אור ענבי, ירון קפלן, אינה אורלי ספוז'ניקוב
תיאור: מדד הדמוקרטיה הישראלית מציע הערכה שנתית של איכות הדמוקרטיה הישראלית. לצורך זה נערך מדי שנה בשנה, 19 שנים ברציפות, סקר רחב במדגם מייצג של האוכלוסייה הישראלית. מטרתו של המדד לעמוד על המגמות בחברה הישראלית בשאלות כבדות משקל הקשורות להגשמת הערכים והיעדים הדמוקרטיים ולתפקוד של מערכות השלטון וממלאי התפקידים הנבחרים. ניתוח התוצאות מבקש לתרום לדיון הציבורי על מצב הדמוקרטיה בישראל וליצור מאגר מידע רחב שיעמיק את הדיון בנושא.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: תמר הרמן, איילת רובבשי-שטרית, אברהם ריטוב, אלה הלר
תיאור: מדד הדמוקרטיה הישראלית מציע הערכה שנתית של איכות הדמוקרטיה הישראלית. לצורך זה נערך מדי שנה בשנה, 18 שנים ברציפות, סקר רחב במדגם מייצג של האוכלוסייה הישראלית. מטרתו של המדד לעמוד על המגמות בחברה הישראלית בשאלות כבדות משקל הקשורות להגשמת הערכים והיעדים הדמוקרטיים ולתפקוד של מערכות השלטון וממלאי התפקידים הנבחרים. ניתוח התוצאות מבקש לתרום לדיון הציבורי על מצב הדמוקרטיה בישראל וליצור מאגר מידע רחב שיעמיק את הדיון בנושא.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: יותם מרגלית, ירדן קידר, גבריאל גורדון
תיאור: מה הן הסיבות לנשירה מוקדמת של מבוגרים ממעגל התעסוקה; אילו ענפי תעסוקה מתאפיינים יותר בפרישה מוקדמת של עובדות ועובדים; אילו אמצעי מדיניות נהוגים בישראל ובמדינות אחרות כדי לטפל בנשירת עובדים בגילים אלו; וכיצד השפיעה מגפת הקורונה על תעסוקת מבוגרים בישראל? שיעור התעסוקה של מבוגרים בני +50 בישראל נמוך במידה רבה משיעור התעסוקה של צעירים, ומדובר בתהליך ירידה הדרגתי ארוך שנים. לתופעה זו השלכות חברתיות וכלכליות קשות: עוני, פנסיה דלה ופגיעה ברמת החיים לאחר הפרישה - מציאות שמובילה במקרים רבים להסתמכות גוברת על תמיכה ממשלתית בדמות קצבאות רווחה והשלמת הכנסה. המחקר תעסוקת מבוגרים בישראל מבקש לאפיין את תופעת הנשירה המוקדמת משוק העבודה, שנים לפני גיל הפנסיה, ולהציע צעדי מדיניות לצמצומה. לצורך כך המחקר מנתח נתונים מינהליים של כלל המבוגרים לאורך תקופה של שני עשורים; בוחן את רמת המיומנויות שלהם בהשוואה למיומנויות של קבוצות גיל אחרות בישראל ושל מקביליהם המבוגרים בעולם; וסוקר את הצעדים לעידוד תעסוקת מבוגרים הנפוצים בכלכלות מפותחות אחרות ואת הנתונים בעניין מידת הצלחתם. לנוכח הממצאים, המחקר מציג המלצות מדיניות יישומיות שמשקפות גישה חדשה לצמצום התת–תעסוקה בקרב מבוגרים. צעדים אלו, הנוגעים לשינוי היכולות של עובדות ועובדים ולתמריצים המכוונים לעובדים ולמעסיקים כאחד, ירחיבו מאוד את האפשרויות של מבוגרים להישאר רלוונטיים בשוק העבודה גם בגילים מאוחרים.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: עופר קניג, גדעון רהט, אסף שפירא
תיאור: המפלגות בישראל נתונות במשבר קשה, והמשבר במפלגות הדמוקרטיות המִצרפיות, קרי מפלגות שאינן מגזריות או "מפלגות של נושא אחד", חמור במיוחד. כמעט לפי כל אמת מידה – מהיקפי החברוּת במפלגות ועד מעמדן בשלטון המקומי ועוד – המפלגות נחלשו מאוד בעשורים האחרונים. אילו תיקוני חקיקה נדרשים כדי לחזק את המפלגות המצרפיות הדמוקרטיות; אילו שיטות לבחירת מנהיג ומועמדים לכנסת כדאי למפלגות לאמץ; כיצד יש לארגן את פעילות המפלגה "בשטח"; האם, וכיצד, כדאי למפלגות לשלב מרכיבים של דמוקרטיה דיונית; אילו סמכויות יש להעניק לחברי המפלגה, פעיליה ותומכיה; האם המפלגה צריכה להשקיע משאבים בבחירות המקומיות; כיצד צריכה המפלגה להתנהל ביחסיה עם גורמים חיצוניים כמו מכוני מחקר והחברה האזרחית? כל ארבעת המאמרים שבקובץ זה עניינם שיקום המפלגות. אבל בטרם שואלים כיצד לשקם את המפלגות, תחילה יש לברר מדוע לשקם אותן: במה המפלגות מועילות לדמוקרטיה; האם אפשר למצוא להן תחליפים; האם קיימות או יכולות להתקיים מפלגות מצליחות שהן גם דמוקרטִיות?
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: קרנית פלוג, דפנה אבירם-ניצן, יותם מרגלית, גבי גורדון, רחל זקן, ירדן קידר, עידו חי, רועי קנת-פורטל, זק הירש
תיאור: קשה אולי לזכור, אך ערב פרוץ מגפת הקורונה היה מצב המשק הישראלי טוב למדי: קצב צמיחה איתן, שיעור האבטלה הנמוך ביותר זה עשרות שנים, וביקוש גובר לעובדים שהביא לעלייה מתמשכת בשכר. אך מציאות זו חוותה טלטלה קשה כבר עם זיהוי החולים הראשונים בארץ בפברואר 2020 . כדי לצמצם את התפשטות הנגיף אימצה הממשלה צעדים חסרי תקדים, ובהם סגרים ממושכים, הוצאת עובדים רבים לחל"ת והטלת מגבלות חריפות על אופן העבודה ועל היקף המסחר. לצעדים אלו היו השלכות כבדות משקל על הפעילות הכלכלית בישראל, השפעות שאת חלקן אנו חווים גם עתה: תעשיות שלמות שנפגעו, עסקים שעברו לעבודה מרחוק, ועובדים שנאלצו שוב ושוב לנסות לאזן בין החשש הבריאותי לבין הצורך להתפרנס. מה הייתה השפעת צעדי הממשלה האלה על מצב העסקים? אילו ענפים נפגעו יותר ואילו פחות? אילו סוגי עובדים היו חשופים יותר למגבלות שהטילה הממשלה? האם אוכלוסיות מסוימות נפגעו קשה יותר או לזמן ממושך יותר? האם המדיניות הישראלית בשוק העבודה תאמה את שנעשה בזמן המשבר במדינות אחרות? ועד כמה דומות היו השלכות המשבר על העובדים ועל העסקים במדינות השונות?

בשל קצב האירועים יוצא הדופן מפרוץ המשבר הדיון הציבורי מתמקד באופן טבעי ב"כאן ובעכשיו". עם זאת, ניתוח ההתפתחויות שעבר המשק חשוב לשם הפקת לקחים ולעיצוב מושכל של המדיניות בעתיד. באמצעות ניתוח מגוון של נתונים - נתונים מינהליים, סקרים והשוואות בינלאומיות – מסמך זה מציג סקירת עומק של ההתרחשות לאחר פרוץ המשבר. הממצאים מציעים תובנות חדשות בדבר השינויים שעבר המשק ומכוונים זרקור אל הצעדים הנדרשים לחיזוק שוק עבודה והתאמתו לאתגרי העתיד.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: תמר הרמן, אור ענבי, ירון קפלן, אינה אורלי ספוז'ניקוב
תיאור: שותפות בעירבון מוגבל הוא מחקר תקופתי הבוחן את מערכת היחסים של היהודים והערבים בישראל. בחרנו להתייחס למערכת יחסים זו בשלוש רמות – רמת המדינה, רמת החברה והרמה הבין-אישית – וכללנו שאלות על הזהות הלאומית האישית, תפיסת הבעלות על הארץ, הוגנוּת המדינה כלפי קבוצת המיעוט הילידי הערבי, הנכונות לחלוקת משאבים ולשותפות בתהליכי קבלת החלטות, סטראוטיפים הדדיים, ועוד.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: לילה מרגלית
תיאור: חוק המאבק בטרור, שנחקק ב– 2016, מעניק לרשות המבצעת את הסמכות הקיצונית להכריז על ארגונים ארגוני טרור, ועל סמך הכרזה זו לנקוט צעדים מרחיקי לכת נגד מעגלים רחבים של חברים, פעילים ואוהדים. עם חקיקת חוק זה, שנועד במהותו להחליף את תחיקת החירום בתחום המאבק בטרור בחקיקה מודרנית המתאימה למדינה דמוקרטית, נהפכה סמכות ההכרזה לחלק בלתי נפרד מהחקיקה הקבועה של מדינת ישראל. על רקע זה המחקר מבקש לחזור למושכלות יסוד ולשאול כמה שאלות בסיסיות: מה מקומו של מנגנון הכרזה כזה במדינה דמוקרטית? מהן התכליות הספציפיות המצדיקות מתן סמכות לרשות המבצעת להחליט בהליך מינהלי - הנסמך פעמים רבות על ראיות סודיות – שארגון הוא טרוריסטי? מהם המחירים הכרוכים בכך, ומהן הערובות הדיוניות המינימליות הדרושות כדי להבטיח שימוש ראוי בסמכות זו? המחקר מבקש להתמקד במיוחד בשאלה הנדחקת לעיתים קרובות לשוליים: כיצד עלולה סמכות ההכרזה להשפיע על המרחב הדמוקרטי – לפגוע בחופש הביטוי הפוליטי, לצנן התארגנויות אזרחיות או להצר את מרחב הפעולה של החברה האזרחית? מחקר זה בודק את השאלות האלה על רקע בחינה מעמיקה של הסדרי ההכרזות שאומצו בעשורים האחרונים במועצת הביטחון של האו"ם, באיחוד האירופי ובארבע מדינות דמוקרטיות: ארצות הברית, קנדה, בריטניה וגרמניה. על בסיס בחינה זו המחקר מציג שורה של המלצות לפרשנות מנגנון ההכרזה בחוק המאבק בטרור ומציע כמה הצעות לתיקון החוק.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: חן פרידברג, דנה בלאנדר
תיאור: האם ועדת השרים לענייני חקיקה היא מוסד חיוני לסינון ולריסון מבול הצעות החוק הפרטיות של חברי הכנסת, או שהיא משמשת מעין גיליוטינה שמחסלת את הצעות החוק הפרטיות בעודן באיבן, ולאו דווקא מטעמים ענייניים?

בשנים האחרונות ועת השרים לענייני חקיקה הפכה לאחד המוסדות המשפיעים ביותר על יחסי הממשלה והכנסת. עם זאת, רב הנסתר על הגלוי באשר לדרכי פעולתה ולאופן קבלת ההחלטות בה, משום שדיוניה ושיקוליה סמויים מעין המחוקקים והציבור.

הוועדה בראשות שר המשפטים מתכנסת אחת לשבוע ומגבשת את עמדת הקואליציה ביחס לכל הצעות החוק הממשלתיות והפרטיות הנידונות בה. אף שהוועדה פועלת כבר מקום המדינה, לאור הגידול הניכר שחל בעשורים האחרונים בהצעות החוק הפרטיות המונחות על שולחן הכנסת, תפקודה והתנהלותה בכל הנוגע להצעות חוק פרטיות נתונים כיום במחלוקת עמוקה בין הרשות המבצעת לרשות המחוקקת. הם אף מעוררים ביקורת ציבורית רבה הנוגעת לכך שוועדה ממשלתית היא זו שחורצת את גורלן של הצעות החוק הפרטיות של חברי הכנסת ולכך שהיא איננה מחויבת בשקיפות.

מחקר זה מתאר את עבודת הוועדה ואת הדילמות העולות מאופן תפקודה ובוחן אם בדמוקרטיות אחרות פועל מוסד דומה. בסופו מוצגת שורת המלצות באשר לשינויים שיש לחולל באופן פעולתה, על מנת שתשמש חלק ממערך האיזונים והבלמים החיוני לדמוקרטיה ומתוך שמירה על עקרונות כמו שקיפות, אחריותיות ודיווחיות.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: ידידיה צ' שטרן, יפה נחומי, גלעד מלאך, אסף מלחי
תיאור: 13% מאזרחי המדינה הם חרדים. כמעט כולם נולדו בישראל, ורובם הם כבר דור שני, שלישי ורביעי של ילידי הארץ. האם עובדה זו משפיעה על יחסם לדמוקרטיה ולשאר אזרחי המדינה - יהודים, ערבים ואחרים? מי אמור, לדעתם, לקבל את ההחלטות החשובות במדינה, הרַב או הריבון?

מהו יחס החרדים אל המוסדות הדמוקרטיים? האם תהליכי השילוב בתעסוקה מביאים אותם לאמץ ערכים דמוקרטיים ושוויוניים, או שמא הגידול הדמוגרפי מביא אותם לשאוף לקדם ערכים לא דמוקרטיים במרחב הציבורי הישראלי? החברה החרדית חיה במדינת ישראל הדמוקרטית ופועלת לרוב בהתאם לכללי המשחק שלה. ספר זה מבקש אפוא לבחון את תפיסות העומק של בני ובנות חברה זו ביחס לסוגיות של אזרחות ודמוקרטיה. סקר שערכו מחברי הספר נותן מענה מקיף לשאלות אלו ואחרות. הספר גם מציג ניתוח היסטורי של אסטרטגיית הבידול החרדית לאחר הקמת מדינת ישראל, בוחן את התמורות שחלו במרוצת השנים בעמדות החרדים כלפי המדינה וכלפי ערכים דמוקרטיים וסוקר את האתגרים שעימם מתמודדת החברה החרדית היום. תפיסת האזרחות החרדית קריטית לעתיד היחסים בין כלל הקבוצות המרכיבות את החברה הישראלית. הספר מצביע על חשיבות הדיון בסוגיית האזרחות של אוכלוסייה זו ומספק שלל נתונים ומצע רעיוני העשויים ליצור בסיס לדיון זה.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: אריאל פינקלשטיין
תיאור: הרשויות המקומיות החרדיות הן תופעה חדשה יחסית בנוף החברה הישראלית. אומנם ידוע שהחברה החרדית מבקשת להתבדל מהציבור הרחב, אבל עד סוף שנות ה– 80 התגורר רוב הציבור החרדי בערים מעורבות לצד יהודים חילונים ודתיים–לאומיים. רק בסוף שנות ה– 80 החלו להתפתח יישובים חרדיים הומוגניים -רשויות מקומיות שרוב תושביהן חרדים. כיום יש בישראל שבע רשויות מקומיות שרוב מובהק של תושביהן חרדים. מספר התושבים הכולל ברשויות אלו עומד על כ– 390,000 , שהם כ– 35% מהציבור החרדי בישראל. בעקבות התפתחות היישובים החרדיים ההומוגניים נוצר ממסד מוניציפלי חרדי: רשויות מקומיות שבראשן עומד חרדי וחברי המועצה בהן - כולם או רובם - חרדים.

ספר זה מבקש לפתוח צוהר לעולמן של הרשויות החרדיות ולערוך ניתוח מקיף ראשון של עבודתן. הספר מבקש לענות על מגוון שאלות, ובהן: כיצד מתנהלת רשות חרדית? מהו המבנה הפוליטי שלה? מהם מאפייניה הייחודיים בתחומי התכנון, הרווחה והחינוך? ומהי מידת ההצלחה של הרשויות החרדיות לספק שירותים טובים לתושביהן, לשמור על מסגרת התקציב ולנהל כראוי את ההון האנושי?

התמונה העולה מן הספר מורכבת, ולעיתים אף מפתיעה, והיא מלמדת על כמה חוזקות של הרשויות החרדיות, לצד כמה חולשות מבניות שלהן. על בסיס הממצאים מבקש המחבר להצביע על הכשלים הנוכחיים בעבודת גורמי הממשל מול הרשויות החרדיות ומציג המלצות מפורטות בנושא. נוסף על כך, הספר מצביע על כמה תמורות משמעותיות שחלו בעשור האחרון, שיש בהן כדי לסייע בהבנת התהליכים והמגמות העוברים על החברה החרדית בישראל.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: אסף מלחי
תיאור: מחקר זה בחן עמדות של עובדים ומעסיקים לא־חרדים כלפי עמיתים ועובדים חרדים במגוון מקומות עבודה משותפים במגזר העסקי בישראל. מכיוון שלמעסיקים ולארגוני מעסיקים, וגם לגורמים הממשלתיים העוסקים בהעצמת אוכלוסיות מיוחדות בשוק העבודה, יש תפקיד מכריע בקידום מהלכים לשיפור ההעסקה המגוונת במגזר הפרטי ולהעמקתה, עולות ממחקר זה כמה המלצות העשויות לשפר את אופני הקליטה וההעסקה של עובדים חרדים.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: עוזי בציר
תיאור: הקמת עסק מצליח היא דרך מעשית להתחזקות כלכלית ולהגשמה עצמית, אבל האמת המכאיבה היא, שמרבית בעלי העסקים מחטיאים בגדול את שתי המטרות. בפועל, רוב אלה שנכנסים לעולם העסקי לא מצליחים להמיר את העיסוק האישי שלהם בעסק קטן רווחי וגם לא לעלות מדרגה בהמשך לחברה עסקית בינונית או גדולה. מקצוען מעשי הוא שיטה ניהולית חכמה ומרעננת שכבר עזרה לעסקים ולחברות ואף הובילה את אחת החברות לזכייה בפרס התעשייה הישראלי. הספר חושף דרך פעולה וחשיבה עסקית שצמחה מתוך האתגרים שחווה המחבר כאנדרדוג מובהק בעולם העסקי, ונועד לתת לעצמאים ולבעלי עסקים עוצמה חדשה שתאפשר להם לנהל את העסק שלהם בקלות ובהצלחה רבות מאי-פעם, שהרי הקמת עסק ותפעולו הם רק ההתחלה, ובשביל להצליח צריך להיות מקצוען מעשי! עוזי בציר, מומחה באבחון, ניהול ובפיתוח עסקים, פיתח את שיטת “מקצוען מעשי” על בסיס 30 שנות ניסיונו בניהול בכיר ובייעוץ לעסקים ולחברות בתחומי המסחר, התעשייה, השירותים, ההיי-טק ועוד שבהן שימש כמנהל חיצוני, כיועץ, כיושב ראש וכדירקטור. לעוזי תואר ראשון בפסיכולוגיה ותואר שני במנהל עסקים עם התמחות בפסיכולוגיה ניהולית ועסקית שאותם סיים בהצטיינות. הוא מרבה לתרום מהידע שלו למיזמים שונים בחברה ובקהילה וחבר בחוג הידידים של האוניברסיטה הפתוחה.
ספרי ניב
מאת: דויד דיסקין
תיאור: שוב התקשורת הצליחה להשפיע על הדמוקרטיה הישראלית. הפלת שלטונו ארוך השנים של בנימין נתניהו הושגה תוך ניצול משבר הקורונה – משבר עולמי נדיר שבו כלי התקשורת בישראל מעלו בתפקידם ועיצבו תמונת מציאות מעוותת לחלוטין. את המחיר שילם הציבור – כאשר הסיקור הפופוליסטי וחסר האחריות הזיק להתמודדות עם המשבר.

עיוות נתוני תחלואה ותמותה בהשוואה לעולם, זריעה מכוונת של חששות מהחיסונים והשוואות למדינות אי נידחות - היו רק חלק קטנטן מהדרכים להטות את דעת הקהל. התעסקות בטפל, ניפוח מחדלים, הטחת האשמות במשרד הבריאות והגיחוך על תחזיותיו גרמו לתסיסה בקרב הציבור ולמשבר אמון שהתקשורת מינפה כנגד השלטון.

אילו קונספציות שגויות הטמיעה התקשורת על דרכי ההתמודדות עם המגיפה? באילו כלים מתוחכמים היא השתמשה לשם כך?

כיצד היא הצליחה בעידן הרשתות החברתיות – ועל אף שהאמון בה בשפל חסר תקדים – במאבקה כנגד הדמוקרטיה הישראלית במשבר הקורונה?

הספר נותן תשובות לשאלות אלו ומצביע על הפערים בין עיצוב המציאות שנעשה דרך המסכים, לבין תמונת המצב של ישראל עד למבצע החיסונים הראשון בהשוואה עולמית.
ספרי ניב
מאת: עינת ליכטינגר
תיאור: ויסות עצמי הוא תהליך אקטיבי שבמהלכו האדם מנהל את עצמו – קובע מטרות, מיישם אסטרטגיות להשגתן ומבצֵע תהליכים של פיקוח והערכה. הוויסות העצמי נמצא כיום בחזית המחקר והעשייה החינוכית בעולם. מחקרים רבים מתארים את חשיבותם של תהליכי ויסות עצמי להתפתחות הקוגניטיבית, הרגשית והחברתית של ילדים ומבוגרים ולשיפור איכות חייהם. במערכת החינוך הוא מאפשר להעמיד את הלומדים ואת אנשי הצוות במרכז העשייה, להגביר את האוטונומיה שלהם ולחזק את יכולתם לפעול תוך כדי ביטוי מלא של אישיותם.

מטרתו של ספר זה היא להציע דרכים לקידום הוויסות העצמי בבתי הספר ובגני הילדים. מתוארת בו פדגוגיה המבוססת על ראייה רב-ממדית, על חיזוק המעורבות והמוטיבציה ועל קידום תהליכים שיתופיים ואקלים חברתי. הספר מיועד למורות ומורים בחינוך הרגיל ובחינוך המיוחד, לגננות, ליועצות חינוכיות, למדריכות, למנהלות ומנהלים ולמורי מורים. הוא מבוסס על פעילות חינוכית של הכותבת ושותפיה במשך עשרים שנה, ומתוארות בו תוכניות התערבות רבות שנערכו במִגוון מסגרות חינוכיות בחברה היהודית ובחברה הערבית. זהו ספר ראשון בישראל המקיף את נושא הוויסות העצמי על כל היבטיו. הוא נכתב מתוך אמונה עמוקה שקידום תהליכים של ויסות עצמי יכול לגרום לשינוי מהותי במערכת החינוך.
מכון מופ"ת
מאת: יוסי כץ, רותי כץ
תיאור: הספר מתבסס על תצפיות, ראיונות והיכרות אישית רבת שנים של המחברים עם הקהילה ההוטרית – הקהילה הדתית השיתופית הגדולה ביותר בעולם המערבי.  בשני חלקיו – הראשון, עיוני והשני, יומן מסע – המחברים מתמקדים בחקר מקומן של הנשים ההוטריות בקומונות. כיצד מתמודדות הנשים ההוטריות עם העדר השוויון המגדרי המובנה בעקרונות דתם ובמסורתם? כידוע, הנשים ההוטריות מופלות מהגברים, אין להן זכות בחירה וזכויות אחרות הניתנות לגברים, הן אינן שותפות בהנהגת הקומונה ותחומי עיסוקן, תפקידיהן ודרגות החופש שלהן בקומונה מוגבל. מתברר כי ההיפתחות הגוברת והולכת של ההוטרים לעולם החיצוני, מרצונם ושלא מרצונם, המהפכה הטכנולוגית המואצת שעובר העולם ותהליכי הגלובליזציה, משפיעים על מקומן, תפקידן, מעמדן, התנהלותן והשפעתן של הנשים. הדימוי ההיסטורי על האישה ההוטרית המשתרכת הרחק מאחור בקהילה נוצרית אדוקה שבה אין שוויון בין המינים, אינו תואם למציאות הקיימת כיום.

היחשפותן הגוברת של הקומונות לעולם הצפון-אמריקאי הסובב אותן, מהווה גורם משמעותי ברצונן של הנשים להשפיע בקומונה – בראש ובראשונה בנושאים החשובים להן. עם זאת, בדרך כלל אין הנשים קוראות תיגר על עקרונות הדת והמסורת אלא מבקשות להשפיע במסגרתם. יש להניח כי ככול שיעמיק תהליך היחשפותן של הקומונות לעולם הסובב כך יגבר רצונן של הנשים לשינוי במעמדן ויתרחבו התחומים שבהם ירצו להשפיע.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: צבי מגן, דניאל ראקוב
תיאור: לפני שלושים שנה, בשנת 1991 , ישראל וברית המועצות חידשו את היחסים הדיפלומטיים ביניהן, אשר נותקו ב־ 1967. מאז חידושם מתאפיינים היחסים בין המדינות בדינמיקה חיובית, חרף ניגודי אינטרסים רבים. בבסיס הקשר עומדת היסטוריה משותפת: החל מהתרומה הסובייטית להקמת המדינה ולניצחון צה"ל במלחמת העצמאות, עבור ביריבות בימי המלחמה הקרה וכלה בשנים האחרונות שב הן רוסיה וישראל, כל אחת בדרכה, פועלות לעצב מחדש את מקומן בעולם.

קובץ מאמרים זה נכתב על ידי מיטב המומחים בישראל, ברוסיה ובארצות הברית במטרה להתבונן ביחסים בין המדינות כיום. הוא מציג את האדנים העיקריים שהם נשענים עליהם ודן בדילמות באשר לעתידם:

• עד כמה ירושלים ומוסקבה יכולות לשתף פעולה ביחס להסדרת המצב בסוריה, סוגיית הגרעין האיראני והסכסוך הישראלי-פלסטיני?
• האם בעידן של עוינות חריפה בין רוסיה לבין המערב נדרשת ישראל לבחור צד, או להיפך – האם היא יכולה לשמש גשר בין מוסקבה לוושינגטון ביחס לסוגיות קונקרטיות במזרח התיכון?
• מה חשיבותם של הקשרים בין רוסיה לבין קבוצת דוברי הרוסית בישראל, ומהי זיקתם של היהודים במרחב הפוסט-סובייטי לישראל?
• כיצד זיכרון השואה והתפקיד של הצבא האדום בהכרעת גרמניה הנאצית משפיעים על היחסים העכשוויים בין המדינות?
• האומנם הקשרים הכלכליים בין המדינות ממצים את הפוטנציאל הטמון בהם?
• האם ישראל ורוסיה יכולות להפוך לשותפות בתחום החדשנות הטכנולוגית?
• האם תתפתח תחרות בין השתיים בשוק הגז האירופי?
המכון למחקרי בטחון לאומי
מאת: פנינה שרביט ברוך
תיאור: שנים ‫האחרונות ‫הולכת ‫וגוברת ‫הנטייה ‫לדבר ‫על ‫אודות ‫"מותו ‫של ‫פתרון ‫שתי ‫המדינות” ‫ועל ‫החלפתו ‫במודל ‫של ‫מדינה ‫אחת ‫בין ‫הים ‫לירדן ‫כפתרון ‫לסכסוך הישראלי-פלסטיני. ‫הטענה ‫העיקרית ‫היא ‫שאין ‫כיום ‫אפשרות ‫מעשית ‫לחלוקה ‫פיזית ‫של הארץ, ‫בשל ‫הטשטוש ‫המוחלט ‫של ‫הקו ‫הירוק ‫והחיבור ‫המעשי ‫של ‫יהודה ‫ושומרון ‫(הגדה המערבית) ‫למדינת ישראל, ‫המתבטא ‫בהיקף ‫הנרחב ‫של ‫ההתיישבות ‫היהודית ‫ושל ‫הפעילות ‫הישראלית - ‫הביטחונית ‫והאזרחית - ‫באזור זה. ‫האם ‫פתרון ‫של ‫מדינה ‫אחת ‫לסכסוך ‫הישראלי-פלסטיני ‫הוא ‫פתרון ‫ישים? ‫במזכר ‫זה ‫נבחנים ‫ארבעה ‫מודלים: ‫מדינה ‫יוניטרית ‫על ‫כלל ‫השטח ‫שבין ‫הים לירדן; ‫מדינה ‫על ‫כלל ‫השטח ‫שבתוכה ‫אוטונומיה פלסטינית; ‫פדרציה ‫שמחולקת ‫למחוזות ‫יהודיים ‫ופלסטיניים; ‫וקונפדרציה פלסטינית-‫יהודית. ‫הדיון ‫הציבורי ‫מתמקד ‫בשאלה ‫אם ‫ניתן ‫לקיים ‫מדינה ‫אחת ‫שהיא ‫הן ‫יהודית ‫והן דמוקרטית. ‫המזכר ‫מוסיף ‫ובוחן ‫כיצד ‫תתנהל ‫מדינה ‫כזו ‫מבחינה ‫מעשית ‫ואם ‫מדובר ‫בפתרון ‫מוצלח לסכסוך. ‫לשם ‫כך ‫נבחנים ‫ביחס ‫לכל ‫מודל ‫מכלול פרמטרים: ‫החלוקה ‫הטריטוריאלית; מעמד ההתנחלויות; ‫מעמד ירושלים; ‫היבטי ‫אזרחות ‫ותושבות; ‫סמכויות ‫שלטוניות; ‫מעורבות ‫הפלסטינים בשלטון; ‫חופש ‫התנועה במדינה; ‫סוגיית הפליטים; ‫היבטים ‫ביטחוניים; ‫היבטים חברתיים; ‫היבטים ‫כלכליים ואזרחיים; ‫שימור ‫האופי ‫היהודי ‫של ‫המדינה; ‫שימור ‫האופי ‫הדמוקרטי ‫והליברלי ‫של המדינה; ‫השלכות ‫על ‫אזרחי ‫ישראל ‫הערבים; ‫השלכות ‫על ‫הרשות ‫הפלסטינית; ‫מעמד ‫רצועת ‫עזה; ‫אופן ‫כינון ‫המודל; ‫ההיתכנות ‫של ‫הגעה ‫למודל; ‫וסיכויי ‫ההצלחה ‫של ‫המודל ‫כפתרון ‫קבע ‫לסכסוך ‫הישראלי-פלסטיני.
המכון למחקרי בטחון לאומי
מאת: מ. פחרי דייווידס, נעמי שביט, מירב רוט
תיאור: קריאה באותנטיות במפגש הפסיכואנליטי כמוה כהדרכה קלינית מהמשובחות ביותר שניתן לבקש, הניתנת בגישה קלייניאנית עכשווית. בניתוח תאורטי של סיפורים קליניים מפורטים ומלאי חיים, ברנמן פיק מעניקה לנו מפתחות למסע האנליטי לעבר אותנטיות, תוך דגש מתמיד על המתרחש בתוך יחסי העברה והעברה נגדית. ברנמן פיק חברה בחברה הפסיכואנליטית הבריטית והיא ביקרה, לימדה והדריכה בישראל פעמים רבות. אישיותה החמה והבלתי אמצעית, בשילוב חושיה הקליניים יוצאי הדופן, מאפשרים לחשוב על קליניקה באופן שהוא גם מבריק ומקורי וגם נגיש וניתן ליישׂוּם. היא ידועה באמירתה כי היא אוחזת במטופליה ובמודרכיה בשתי ידיים: האחת מלאת רגישות והבנה למקום שבו אלו נמצאים, והשנייה חותרת לֶאמת ללא פשרות ומאמינה בה כאמצעי לריפוי ולהתפתחות. חוויית הקריאה בספרה מעוררת תחושה דומה. היא אוחזת בנו הקוראים מתוך הכרה אמפתית במגבלותינו, אך אינה מוותרת לנו על החתירה באומץ להיכרות עם הנקודות העיוורות שלנו, עם המעקפים הלא מודעים שלנו, עם העשבים השוטים שמפריעים לנו לעזור ולהיעזר.
כרמל
מאת: עירית עמית-כהן
תיאור: מה יוצר שייכות וקרבה למרחב שבו חיה קהילה? כיצד מתרחש הקשר ואיזה פריטים משתתפים בו?
ספר זה בא לבחון קבוצה של פריטים במרחב הקיבוצי המעצבים את הקשר למקום בקהילה המצויה בתהליכי שינוי פיזי, חברתי, כלכלי ואידיאולוגי. מדובר בנכסי מורשת תרבות פיזיים, כגון מועדון, שטח פתוח ושמורה מתוחמת, שדרת עצים וגן מעוצב, יצירת אמנות, נכס היסטורי, ובלשון חברי קיבוץ: 'חצר הקיבוץ'. הרצון לדון בנכסי מורשת התרבות של החברה הקיבוצית נובע מן ההכרה שלנכסים אלה פוטנציאל להקל על השינוי בחברה הקיבוצית ובאמצעות טיפוחם לקדם את מעורבות הקהילה על כל קבוצותיה וגווניה.

כדי לבסס גישה זו, נערך בשנים 2007 - 2009 מחקר רחב בעשרים קיבוצים, פרוסים במרחבי הארץ, בצפון, במרכז ובדרום. ספר זה מציג את תוצאות המחקר, אך לא מסתפק בכך. הוא מוגש לחברה הקיבוצית לחיזוק חוסנה ולעודדה להתייחס לנכסים אלה בתכניות המקדמות את פיתוחו של הקיבוץ המתחדש.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
תיאור: מכון צפנת הוא מכון למחקר, לפיתוח ולייעוץ ארגוני הפועל בשדה הייעוץ מאז שנת 1985.התפיסה המקצועית המנחה את עבודתנו משלבת בין העולם הארגוני לבין הבנות שמקורן בתאוריות פסיכואנליטיות פוסט-מודרניות ובתאוריות של מורכבות. בעבודותינו השונות אנו עוסקים בפיתוח הקשר שבין התאוריה לבין הפרקטיקה בעולם הארגוני, ובמפגש שבין האדם לארגון. לכן אנו משלבים בעבודותינו פעילויות סדירות של ייעוץ ארגוני אישי ומוסדי, מחקר יישומי, פעילויות של הכשרות מקצועיות וכן כנסים וסמינרים. אנו מייעצים למגוון רחב של ארגונים – ארגונים ציבוריים וממשלתיים, עסקים וארגוני המגזר השלישי – מתוך מחויבות לעבודה במגוון תחומים. כמו כן, אנו מוציאים לאור את כתב העת 'אנליזה ארגונית', המשמש זירה ייחודית לקידום השיח בין אנשי המקצוע.
מאת: הילית אראל-ברודסקי
תיאור: ספר זה נולד מתוך אהבה. אהבת הפסיכואנליזה ואהבת האמנות והתרבות. אהבות אלו מפרות ומעשירות האחת את רעותה, ובמובנים רבים התפתחו וממשיכות להתפתח מתוך השפעה הדדית. אם בתחילת דרכה ביקשה הפסיכואנליזה להתקבל כדיסציפלינה מדעית, דומה שבמאה ה-21 הפסיכואנליזה מאפשרת לעצמה להרפות מעט מאחיזתה הקלאסית ומבקשת להתרחב ולצאת מגבולותיה, לחתור תחתיהם, ולהיעזר לשם כך ביצירה. במובן מסוים הפסיכואנליזה בת-זמננו משמרת את הגלופה של החשיבה הקלאסית, ובה-בעת היא מתרחבת ויוצאת אל מה שקיים בין המילים ומעבר למילים, מתוך ניסיון לפגוש את אזורי הנפש שבהם השדה של המילה אינו מצליח להחזיק את מלוא עוצמת החוויה.

האם המוזה היא זו שמאפשרת לנו לחשוב אנליטית? ליצור? או שמא זו המשמעת הכמעט דתית שבה אנו מגיעים מידי יום לחדר הטיפול ושבים ומקשיבים בכל פעם מחדש למטופל המגיע אלינו? במובן זה המושג "שתי וערב" מקפל בתוכו את שתי העמדות הללו של עבודה יומיומית אדוקה ויצירתיות המתעוררת מתוכה ולעומתה – אריג עשיר הנטווה ביניהן. אסופת מאמרים זו נעה בין נקודות הממשק והשונוּת שבין הפסיכואנליזה לבין תחומי אמנות מגוונים כגון מוזיקה, אמנות פלסטית, ספרות, צילום, קולנוע, ארכיטקטורה, מחול, תורת הסוד ובודהיזם.
רסלינג
מאת: יובל קרניאל, עמית לביא-דינור
תיאור: משבר האמון אינו רק משבר של התקשורת, של מנגנון הייצוג הפוליטי ושל מערכות המשפט או הבריאות – מדובר במשבר תרבותי-חברתי רחב היקף. המחברים מראים כיצד המשבר מתבטא ומשפיע על היחס הציבורי לראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו ועל יחס הציבור לחיסוני הקורונה. פייק ניוז ועובדות אלטרנטיביות תמיד היו, אולם התופעה שאנו חווים לאחרונה שונה, שכן לא מדובר רק בחדירה של שקרים, בדותות, תיאוריות קונספירציה, תעמולה ומידע לא אמין אל מערכות התקשורת השונות והפצתם ברשתות החדשות, אלא מדובר באובדן רחב היקף של אמון הציבור במידע שהוא מקבל מהעיתונות ובערעור המשקל של מידע אמין ובדוק. הציבור מאבד את היכולת לנהל שיחה משמעותית על ענייני היום, על אקטואליה, על מוסדות החברה, על כלכלה וחברה, על מדיניות ציבורית, על ערכים, אתיקה ואחריות, ועל הקשר בין מעשים וסיבות להשלכות ותוצאות. אפשר להסביר את חדירת הפייק ניוז לנוכח שינויים טכנולוגיים, כלכליים, מקצועיים, כמו גם לנוכח כניסתן של רשתות המידע והרשתות החבריות, אבל עיקר השינוי הוא שינוי חברתי, פוליטי, תרבותי וערכי. חוסר האמון בתקשורת ובפוליטיקה הוא חוסר אמון בערכים: ערכים ליברליים, הומניסטיים, המבוססים על נאורות וזכויות האדם. ערכים אלו הולכים ונחלשים בעולם כולו – גם בישראל. באמצעות ניתוח של טקסטים פופולריים ושל התנהלותה של החברה הישראלית בעת המשבר הפוליטי והבריאותי של השנים האחרונות חושפים המחברים את ההיקף, המשמעות והעומק של התופעה.
רסלינג
מאת: יאיר יאסן
תיאור: על סמך ראיונות אישיים שערך המחבר עם עשרות פעילי מחאה מקבוצות מיעוט שונות מתאפשרת הצצה מבפנים על המחאות החברתיות שמטלטלות את ישראל של תחילת המאה ה-21 ומאיימות להעמיק את קרעיה הפנימיים. ספרו החשוב של יאיר יאסן מספק מבט עומק השוואתי על שלוש זירות מחאה סוערות אך שונות לחלוטין בישראל: הימין-הרדיקלי בגדה המערבית, הבדואים בנגב, ויוצאי אתיופיה. כל אחת מהזירות מתאפיינות ברקע, נסיבות וביטויים שונים של התנגשויות אלימות בין פעיליה לבין סוכני המדינה, התנגשויות שכולן, על פניו, מנוגדות לאינטרסים של חבריה. מחאות ועימותים אלימים בין אזרחים לרשויות המדינה מעוררות עניין ציבורי, תקשורתי ומחקרי. הפעלת אלימות מדינתית היא חלק מהמונופול על האלימות המופקד בידי המדינה, והיא מלמדת, בין השאר, על מעמדם של מי שהיא מופעלת נגדם ועל מקומם בהיררכיה של האזרחות. ספר זה מציע זווית נוספת לדיון באלימות פוליטית, זו של אזרחים כלפי רשויות המדינה והחוק. מה ניתן ללמוד מהמחאה האלימה על הלגיטימיות הנתפסת של המדינה בעיני הפעילים? על האמון במשטרה? על מעמדן של הקבוצות המעורבות באלימות? ועל הדרך שבה פעילים מפרשים את האלימות שבה לקחו חלק, במתכוון או שלא במתכוון?
רסלינג
מאת: שלמה קניאל
תיאור: הצורך בחשיבה ביקורתית בתחום המדעי הפך להיות הכרחי לשם קבלת החלטות יום-יומיות בתקופת הקורונה. מספרים, אחוזים ומחקרים הציפו את התקשורת, מעורבבים באווירה של פייק ניוז, פוסט-אמת וקונספירציה. לצרכן התקשורת המצוי לא היו כלים להתמודד עם המידע המדעי. ספרו של שלמה קניאל נועד לאפשר להבחין בין מאחז עיניים לבין מומחים; הוא מבקש למצוא את האיזון בין ציות עיוור לכל מידע המופיע בלבוש מחקרי לבין זלזול במדע. חלקו הראשון של הספר דן בתחום האוריינות המדעית: חקר השיח המדעי וגבולות השפה, מדע כמייצר מידע, מעשי רמייה והטיות אנושיות, יוהרת המדענים ופסבדו-מדע המורידים את כוחו והשפעתו על המדע. החלק שני עוסק באבני הבניין של החשיבה הביקורתית: מסגור ונרטיב, הכללה, אינדוקציה ודדוקציה, השוואה ואנלוגיה, לכידות ועקביות, הערכה ומדידה, חשיבה סיבתית מעגלית וחשיבה הסתברותית. החלק השלישי עוסק בחשיבה ביקורתית בדגש על המחקר, החוקר והנחקר, כמו למשל הבחנה בין עובדות, ראיות ומסקנות; הבחנה בין סקר למחקר ובין מדע פופולרי למדע תקני; הטיות הפרסום וההשוואות המרובות; בעיות בשיפוט מדעי, מערכי מחקר שונים, כלי המדידה, היבטים ביקורתיים על השערות המחקר והדרכים להסיק מסקנות ביחס לדחייה וקבלת השערות, מובהקוּת ומשמעות. החלק הרביעי מתמקד בחוקרים והנחקרים: דרכי הדגימה והייצוג, הטיות שונות, השפעות החוקר על המחקר והנחקר בדרכים גלויות וסמויות, לצד דיון בחשיבות הספקנות, הענווה, הסקרנות והקוד האתי של החוקרים.
רסלינג
מאת: אי’ הרטלי לדר
תיאור: ספר הדרכה זה שנכתב בזמן מלחמת העולם השנייה וראה אור באנגליה לא נועד ללוחמי קומנדו או למקצוענים. הוא נועד לאנשי המשמר האזרחי, כלומר לאזרחים מן השורה שהיו אמורים להתמודד עם האויב הנאצי במקרה של פלישה. העניין הרב והביקוש המתמשך לספרון, כולל התמונות שבו, הביא להדפסה מחודשת שלו בצורתו המקורית מזמן המלחמה. המחבר, קצין חיל התותחנים המלכותי הקנדי, מאמין שרכישת ידע בהגנה עצמית היא השקעה טובה לכל אחד והוא מנסה להעניק ידע חשוב זה לכול. [הערת המו"ל האנגלי]  
נהר ספרים
מאת: מיכל קרומר-נבו
תיאור: איך ניתן להבין עוני כסוגיה של אי-צדק חברתי? מה תפקידם של אנשי מקצוע ביחס לעוני ולאנשים החיים בעוני? איך תפיסות חברתיות הגמוניות של עוני משפיעות על עיצוב פרקטיקות מקצועיות? וכיצד תיראה פרקטיקה מקצועית המחויבת לצדק חברתי? בספר תקווה רדיקלית מציעה מיכל קרומר-נבו עקרונות תאורטיים ופרקטיים מפורטים לאופן שבו החברה, והפרטים המרכיבים אותה, יכולים וצריכים להיאבק בעוני. הספר מבוסס על הפרדיגמה של עבודה סוציאלית מודעת-עוני המשלבת תאוריות ביקורתיות מהעולם החברתי עם תאוריות פסיכולוגיות התייחסותיות על נפש האדם. הפרדיגמה, שפותחה ע"י המחברת בעשרים השנים האחרונות ואף הוטמעה בשירותי הרווחה בישראל, רואה בעוני הפרה של זכויות אדם ומעמידה במרכז הפרקטיקה את הסולידריות בין אנשי המקצוע לאנשים החיים בעוני ואת התביעה המתמשכת לצדק חברתי. בארבעה שערים – טרנספורמציה, הכרה, זכויות והתייצבות לצד – מציע הספר שילוב ייחודי של כתיבה מחקרית, נרטיבים אישיים ודוגמאות רבות מהפרקטיקה. שילוב זה מאפשר לקוראת להרהר ולערער על הנחות יסוד מקובלות המבוססות על אינדיווידואליזציה של בעיות חברתיות ועל האשמת אנשים בעוניים. הספר פונה לקהל רחב של קוראות וקוראים – חוקרים וקובעי מדיניות, עובדים סוציאליים, עורכי דין, רופאים, מורים, פעילים חברתיים – ובעצם לכל מי שצדק חברתי קרוב לליבם, שכן ניתוח המציאות החברתית המוצע בו ודרכי הפעולה לשינוי מציאות זו רלוונטיים לכל מי שמעוניין להשתתף במאבק בעוני.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: מוטי גיגי, סיגל נגר–רון, תמי רזי
תיאור: מגוונים את מגדל השן הינו הספר הראשון בעברית המביא את קולותיהם של דור ראשון להשכלה אקדמית בישראל. האסופה כוללת 44 טקסטים של כותבות וכותבים שהיו הראשונים במשפחתם להיכנס למגדל השן ולגוון אותו. הכותבים, המהווים פסיפס אתני, לאומי, מעמדי, דתי ומגדרי של החברה הישראלית, מתארים את מפגשם המורכב עם האקדמיה, שנחווית כמנוכרת וכזרה אך בו בזמן כפותחת צוהר להבנה ביקורתית של החברתי והאישי.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: עמנואל מרקס
תיאור: ספרו של עמנואל מרקס דן באחד מסוגי האלימות הנפוצים ביותר: האלימות שמפעיל כל אחד מאתנו כדי להשיג מטרות חברתיות רצויות. זו אלימות שאדם נוקט בה בשיקול דעת ובמתינות, בידיעה ברורה שההצלחה לא מובטחת ושיש בה סיכון. מרקס אסף את החומר הנתון בספר זה בשתי שנות עבודת שדה בעיירת פיתוח גלילית. ההקשר החברתי של התנהגות אלימה ראה אור לראשונה באנגלית (בהוצאת ראוטלג׳ וקיגן פול) בשנת 1976; הוא נבחר על ידי ראוטלג' היוקרתית לאחד ממאה ספרי האנתרופולוגיה החשובים. לכבוד בחירה זו הוא הודפס שנית בשנת 2004.
רסלינג
מאת: מנחם רצון
תיאור: בתקופה האחרונה גוברת ההתעניינות באברהם אבן עזרא (1164-1089), מגדולי פרשני המקרא ומחשובי ההוגים היהודים בימי הביניים. ספר זה בוחן את העקרונות המדיניים והחברתיים בהגותו של ראב"ע. באופן הזה הוא מהווה השלמה חשובה לשורת מחקרים שהתפרסמו על ראב"ע אשר בוחנים את הגותו הפילוסופית, את מפעל הפרשנות שלו לספרי המקרא, את כתביו האסטרולוגיים ואת עבודתו בשדה הדקדוק. בספרו של מנחם רצון נרקמת לראשונה תמונה מקיפה של השקפת עולמו החברתית והמדינית של ראב"ע, תוך כדי התייחסות למגוון יצירותיו: פרשנות המקרא, חיבוריו המדעיים ואף שיריו. מניתוח כתביו נפרשת לעיני הקורא עמדתו התיאוקרטית של ראב"ע, אשר לפיה האל הוא "המלך באמת". מעקרון יסוד זה נגזרת עמדתו המדינית האנטי-מלוכנית, כמו גם שלילתו החריפה של ראב"ע כל שעבוד של אדם לאדם אחר. אהבת החירות והכמיהה לצדק חברתי עוברות כחוט השני בהגותו. עמדתו ההומנית, אשר מתבטאת בהדגשתו החוזרת את החובה לסייע לכל החלשים בחברה, אלה שמזלם לא שפר עליהם, נקשרת למרכזיות האסטרולוגיה בהשקפת עולמו. הוא מסביר שהמסגרת המדינית והנהגתה הן האמצעי שאמור להגן על האדם מההשפעות האסטרולוגיות השליליות. ראב"ע חוזר ומדגיש שרק חברה מוסרית וצודקת בהנהגת אנשים חכמים תוכל לשרוד. המנהיגים החכמים, כמו הנביא והכהן, נתפסים כאחראים על רמתה המוסרית והשכלית של הקהילה, והם אמורים להנהיג את ההמון כמו פיקח את העיוור. גם חוקי התורה והפולחן במקדש מתפרשים על ידי ראב"ע כאמצעי הגנה מהגזרות האסטרולוגיות, שכן חוקי התורה מיישרים את לבו של האדם מבחינה מוסרית ושכלית ובכך מהווים תנאי חשוב למימוש תכליתו של האדם.
רסלינג
מאת: אורנה קסטל
תיאור: דווקא באמצעות חשכת אולם הקולנוע ניתן לומר משהו על חשכת המפגש הפסיכואנליטי. הקסם נגלה מתוך ההבדל – בין אורו של המסך לחושך שבו נתונים הצופים. כך גם באנליזה: הלא-מודע מופיע כאלומת-פנס, סודק בחשיכה, עבור מי שמוכן לצפות. תשוקת הבמאי, כמו זו של האנליטיקאי, מניעה משולש של ארוטיקה (צופה-במאי-סרט), שבו הקולנוע משמש כאחר אנליטי, ספיח דיפלומטי בן-זמננו. בעוד שנהוג לחשוב שבקולנוע "הכול אפשרי", מעניין לגלות כיצד אטימות המסך הלבן דווקא עוצרת את ה"אין-גבול" של המבט הספקולרי – המשלב הדמיוני של לאקאן.

אובייקט התשוקה נודד מהקולנוע לפסיכואנליזה, מהבמאי לצופה, מהאנליטיקאי לאנליזנט, כשהאפשרות לומר כרוכה תמיד בתנועה. אצל הכותבת מדובר, קודם כל, בתנועת – שפה. לכן, גם אם לאקאן, איריגארי, קריסטבה וז'יז'ק הם המורים הטקסטואליים, הרי ששפעתם המילולית היא רק קרש קפיצה (טרנספרנסיאלי) לביטוי האסתטי, הלירי, שמפציע במפגש הנוכחי; הזדמנות לעורר את השפה בחידושי לשון, להשתמש בחומרי גלם כפעולת האומן הרוקם פסיפס ייחודי מכל הבא לידו.

הקפיצה הרציפה, והבו-זמנית, מהקולנוע לאנליזה וחזרה, כמו על טבעת מוביוס, מזמינה לטעימה מהנסתר הקליני המתקשה להימסר – להיות מדווח ומופץ. לאור שקיעת נוכחות המפעל הפרוידיאני אשר מוחלפת בפתרונות המוניים וגורפים של התעשייתי והממוכן, מוצעת כאן אפשרות חזרה אל הידע הפרטיקולרי, הפרסונלי, הגנוז והמוצפן. זו דרך להעשיר ולדמיין את התיאוריה כך שלא תחנוק ותגזול את החירות של ה"לעשות עם האין". לעשות כנגד, למרות ויחד עם הקיום המותנה – זהו תוצר הלוואי של מתנת האנליזה, מתנת הקולנוע.
רסלינג
מאת: נירה טסלר
תיאור: ספרה של נירה טסלר עוסק במוטיב הפרח באמנות של נשים שהשתייכו לזרם המודרניסטי החל מהמאה ה-19 ועד ימינו. בתחילה מובא דיון במשמעותו הסמלית של הפרח בטקסטים קנוניים דוגמת "שיר השירים", אשר בו משולה האהובה ל"שושנה בין החוחים" ול"גן נעול". דימויים אלגוריים אלה חלחלו במרוצת הדורות לאיקונוגרפיה הנוצרית, עטפו את דמותה של מריה במטפורות מרהיבות וזכו לביטויים בשדה האמנות הפלסטית במהלך המאות ה-12 עד ה-19. במרכז הספר מובא דיון על אודות משמעות השינוי שחל באופן תיאור הפרח באמנות נשים אמריקאיות אוונגרדיות במהלך שנות ה-20 וה-30 של המאה ה-20, בשלושה מרכזים מודרניסטים: ניו-יורק, קליפורניה, מקסיקו. נירה טסלר מסבירה כיצד יוצרות מודרניסטיות מתחומים שונים, דוגמת גלספל, שטטהיימר, או'קיף, פלטון, קנינגהם, מת'ר, מודוטי וקאלו, אשר היו מודעות לסמליותו הדתית של הפרח ביהדות ובנצרות, הפכו אותו לדימוי אלגורי אשר מייצג את האישה החדשה, המודרנית, בעלת העמדות האינדיבידואליות. זו פרשנות נרחבת למהותו, סמליותו ותפקידיו החדשים של הפרח בגישה נועזת ומקורית, בהקשר של מאבק הנשים להשגת זכות הבעה והצבעה. הספר נחתם בהצגת עבודות של יוצרות אמריקאיות פמיניסטיות עכשוויות, דוגמת שיקגו ושפירו, אשר מבצעות מחוות לאותן יוצרות מודרניסטיות באמצעות דימוי חדש ונועז של הפרח, תוך כדי שימוש בחומרים "נשיים" ובטכניקות חדשניות – בבחינת חיבורן אל אימהותיהן הרוחניות.
רסלינג
מאת: עומר עינב
תיאור: אמנם משחק הכדורגל המודרני נולד באנגלייה, ובעיקר בבתי הספר המיוחסים שלה, אך הוא נפוץ במהירות לכל חלקי העולם. עומר עינב, מחבר הספר עומדים בשער, מספר לנו כי משחק הכדורגל הפופולרי הגיע לגבולות ארץ ישראל עוד בימי האימפריה העות מאנית. עם זה, אין ספק כי כיבושה של הארץ בידי הבריטים ב 1917 והנהגת משטר המנדט חוללו תפנית דרמטית במעמדו ובמקומו של המשחק. השלטונות הבריטיים קיוו שהמשחק יהיה אמצעי של קירוב לבבות בין הקהילות בארץ, הרחק מן הפוליטיקה והעימותים הלאומיים. תקוותם נכזבה, וברבות הימים לא היססו גם הם להשתמש במשחק ככלי לקידום מדיניות במיטב כללי ההפרד ומשול. יהודים וערבים נפגשו במגרשים ושיחקו כדורגל, אך שני הצדדים התקשו מאוד להרחיק את המחלוקות העדתיות והלאומיות מן השדה. ואכן, הניסיונות ללכד את השורות, להקים התאחדות כדורגל אחת רב לאומית משקפים, כמו שהמחבר מתאר, את שלבי היחסים בין הקהילות. עומר עינב כתב מחקר חלוצי מרתק על החיים בתקופת המנדט הרחק ממטות התנועות הלאומיות, ומחקרו מוסיף נדבך חשוב ונסתר עד כה על הווי החיים בארץ בצילם של הסכסוכים.
עם עובד
מאת: דניאל סוסקינד
תיאור: במשאל שנערך בקרב עובדים בארצות הברית ובבריטניה השיבו יותר משלושים אחוזים מהנשאלים כי אין הם משוכנעים שתהיה להם עבודה מכניסה ומפרנסת בעוד שנים לא רבות. הם צופים לנגד עיניהם כיצד רובוטים, טכנולוגיה מתקדמת וחידושי תכנות ומחשוב מסלקים אותם ממשרותיהם, והמשק המודרני המתפתח מתקשה למצוא להם תעסוקה חלופית מכבדת וראויה. דניאל סוסקינד פוסק כי הנשאלים אינם טועים. אכן, אנו צועדים בקצב מהיר ומדאיג לעבר עולם בלי עבודה.  למציאות כזו יש השלכות חברתיות ותרבותיות שחורגות מהתחום הכלכלי. הספר מסביר מדוע חידושים מופלגים בטכנולוגיה בעבר, למשל מהפכת התחבורה, לא חוללו תמורות כה מהפכניות כמו העולם החדש שאת ניצניו אנחנו כבר מזהים בימינו. ראוי לה לכל חברה, קובע המחבר, שתתכונן למצב החדש כדי למנוע אסון שאין לו שיעור. הוא גם יודע להצביע על פתרונות ודרכים למניעת האסון הגדול. העולם צריך להתאים את עצמו לעובדה כי בעתיד הלא רחוק ישתלטו תחליפים לא אנושיים על מקומות העבודה שלנו.
עם עובד
מאת: מלכה בן פשט
תיאור: אוריינות חזותית ניכרת ביכולת ליצור, לפרש ולהבין ביטויים חזותיים. בדומה לאוריינות לשונית, יש לשאוף אליה ולשכללה בהתמדה באמצעות תהליכי חשיבה ויצירה. אוריינות חזותית כרוכה בפיתוח מכלול מגוון של יכולות, מיומנויות וכשרים. במכלול התבוננות המשתוקקת לחדור לעומק הדברים הנראים לעין, מעולם התופעות ומייצוגיו, או מאלה הנחזים בעיני הרוח, הזיכרון והחשיבה. בתהליך האורייני מתרחשים קליטה, עיבוד, פענוח, פרשנות וביקורת. אלה עשויים לטייב את הקרקע למעשה היצירה, הנקשר במעגל לפעולת ההתבוננות. אוריינות חזותית נדרשת בכל תחום דעת, בשדות המדעים והאומנויות, בין שהייצוג החזותי הוא הכלי המחקרי ובין שהוא מושא המחקר או הלמידה, בין שהוא חלק מהוויית היום-יום ובין שהוא מגולם בתהליך היצירתי ובחוויית היצירה. העולם החזותי בעידן הדיגיטלי הנוכחי ספוג בהדמיות ובייצוגים חזותיים המופקים באמצעות תוכנות המשתכללות בקצב מואץ. שלל הביטויים החזותיים משרתים עולמות תוכן שונים ואף מבנים אותם. יש לכך השלכות על תופעות חברתיות, על דפוסי חשיבה, על תפיסות עולם, על אבחנות, גילויים והמצאות וכן על הלמידה. מכאן שפיתוח יכולות הנדרשות לאוריינות חזותית חיוני מאי פעם להתנהלות ולהתמצאות בסבך החיים, ההשכלה, התקשורת והיצירה. כמו כן, פיתוח אוריינות חזותית תורם להעצמת פרטים וקהילות, ובכלל זה מורים, לומדים, אנשים עם מוגבלות, קשישים ואוכלוסיות מודרות. מהותו הרב-תחומית של שדה האוריינות החזותית מתגלמת בשבעה-עשר פרקי הספר שנכתבו על ידי מיטב החוקרים מהאקדמיה הישראלית, בעלי מוניטין בזירה הבין-לאומית. הם מציגים אסופה מרשימה של מחקר חזותי בשלל תחומי דעת: חינוך, מדעים, פילוסופיה, אומנויות, תקשורת, מחקר היסטורי ולימודי תרבות. עולמות התוכן המגוונים הללו שובצו בשלושה שערים: הראשון מתמקד בבחינה תאורטית של השדה ושל ממשקיו עם שדות קרובים, השני עוסק בהדגמת יישומי אוריינות חזותית בזירות למידה וחינוך ובתרבות היום-יום, והשלישי מציג יישומי אוריינות חזותית ופרשנות בתחומי האומנויות (אומנות פלסטית, עיצוב, קולנוע ותיאטרון). לאורך הפרקים עוברות כחוט השני סוגיות יסוד בחקר האוריינות חזותית: הקשר האינהרנטי בין התאוריה לבין מעשה היצירה והעיצוב החזותי; התלות ההדדית והמתח שבין השפה החזותית לבין זו המילולית; וריבוי האופנויות המאפיין את היחסים בין המודוסים החזותיים לבין צורות ביטוי אחרות כמו מוזיקה, דיבור וכתיבה.
מכון מופ"ת
מאת: חווה ברונפלד-שטיין
תיאור: בספטמבר 1949 התקבל בכנסת הראשונה "חוק שירות ביטחון, התש"ט-1949". ספרה של חוה ברונפלד-שטיין עוסק בפניו החזותיות והמגדריות של החוק וממוקד בתצלומים של חיילות צה"ל מהשנים 1948-1968. אף על פי שתצלומי חיילות היו ועודם חלק ממארג הדימויים של התרבות הישראלית, ספר זה הוא הראשון שעוסק בתרומתם של תצלומי חיילות להתפרשותו של ה"מיליטריזם האזרחי" בישראל. הספר בוחן פרקטיקות גופניות ומרחביות אשר דרכן החוק מגולם. הדיון בתצלומים חושף תיאטרון של פעולות – תרגילי סדר, מדים ותסרוקות – אשר דרכו הלוגוס של החברה המיליטריסטית בישראל קורם עור וגידים, אוחז בגופים והופכם ללוחות החוק. חוה ברונפלד-שטיין מצביעה על תצלומי חיילות כאחד ממאפייניו התרבותיים של ה"מיליטריזם האזרחי", ומאירה על זיקות שבין גיוס נשים ותצלומי חיילות להִקסמות חברתית מצבאיות. ניתוחה חושף את תצלומי החיילות כמכשירי לגיטימציה לאתוס ולארוס, כ"גשר חזותי" ונשא של ערכים צבאיים, ליברליים ומודרניים, אך חשוב מכך כ"דרך קיצור" לעונג חזותי. התצלומים נעים על קו הרצף בין שתי מערכות ייצוג: בין "כך זה היה" ל"זה אנו משתוקקים", בין מיליטריזצייה של ספֵרה פרטית לארוטיזצייה של המרחב הצבאי. הדימוי החזותי "חיילת צה"ל" לכוד בתווך בין דימוי ה"עבריה החדשה" לדימוי הדתייה החסודה, בין דימויים של גוף חשוף לדימויים של גוף עטוף, ובין מהוגנות בורגנית למרדנות סוציאליסטית. ייצוגיה החזותיים לכודים בין האדרה להטרדה, בין מידת צניעות למידת פריצות, ובין "המשפחה הקטנה" ל"משפחה הגדולה". ספרה של ברונפלד-שטיין מצביע על היחס הארוטי שמפעפע למערכת הסמלית באמצעות תצלומי חיילות, ומסווג את התצלומים כצורת ביטוי תרבותית וייחודית של "תשוקה מיליטריסטית". דרכם משורטטות פניו הארוטיות של המיליטריזם בישראל אשר אותו מכנה הספר "מיליטריזם ארוטי".
רסלינג
מאת: אילנה אלקד-להמן, יעל פויס
תיאור: יש הטוענים שהספרות היא בבחינת מורה דרך לגיבוש תכונות ראויות, כמו מצוינות אישית ומוסרית, להתעמקות בשאלות קיומיות, לפיתוח אמפתיה וחשיבה; לעומתם יש הסוברים כי הוראת הספרות יוצרת עומס מיותר על הלומדים במערכת החינוך ומסיטה אותם מקניית מיומנויות הכרחיות לחיים במאה ה 21- . המתח בין שתי עמדות אלה מבטא את מעמדה הפרדוקסלי של הספרות בישראל: מצד אחד הספרות נתפסת כתחום "לא נחשב", לא כדאִי ולא מוערך; מצד שני היא נתפסת כתחום דעת עתיר השפעה חינוכית וחברתית. הספר שלפניכם הוא פרי של מסע חשיבה, לימוד וחקר בן שנתיים שערכו שלוש עשרה חוקרות ממגוון מוסדות להכשרת מורים. חידושה של אסופה זו הוא בהתבוננות המחקרית בלמידת הספרות ובהוראתה בפועל בבתי ספר יסודיים ותיכוניים בזרמי החינוך השונים בארץ. בספר ארבעה שערים: השער הראשון מפנה מבט ביקורתי לתוכניות הלימודים ומצביע על התמורות העיקריות שחלו בהן; השער השני עוסק בשיח כיתה בשיעורי עברית וספרות במרחבי לימוד שונים; השער השלישי נסב על הערכה בהוראת ספרות בסביבות למידה שונות; והשער הרביעי מתמקד בקריאה ובעידוד קריאה בסביבה הבית ספרית. הספר מזמין את קוראיו - קהילות של מורים ומורי מורים, ספרנים והורים - לתהליכי חשיבה על פיתוח דרכים לטיפוח הוראת ספרות, כזאת שתלמידים ימצאו בה מקור השראה ומשמעות לחייהם, עוגן אתי ומצפן לנקיטת עמדה; דרכים שיביאו לעידוד קריאה ולשיפור מעמדה הייחודי של הספרות כתחום דעת.
מכון מופ"ת
מאת: יעל פויס
תיאור: קריאה משותפת של יצירות ספרותיות בהקשרים חברתיים היא תמיד מעשה בעל אמירה פוליטית, שכן השיח שנוצר בין המשתתפים מושפע מאמונות, תרבות, גיל, השכלה, שליטה בשפה, יחסי כוח ועוד. בקבוצות שהן פסיפס אתני-דתי מרובה "אחרים", על אחת כמה וכמה. ספרה של יעל זרמי-פּוֹיָס, ספרות במרחב מרובה תרבויות, מספר את סיפורם של מפגשי קריאה ולימוד שבהם השתתפו מורים יהודים וערבים במסגרת לימודיהם המשותפים. השיח המרתק בין עולמן של היצירות לעולמו של כל אחד מהקוראים והקוראות ולעולמה של מנחת המפגשים (מחברת הספר) חשף לא רק זיקות בין פרשנות ותרבות אלא גם מתחים בחברה הישראלית. הספר בוחן את גבולותיו של השיח בהקשרים אקדמיים ואת יכולתו לקדם למידה משמעותית באמצעות העיון ביצירת ספרות. בד בבד בוחן הספר את התהליך האישי שעברה המחברת תוך כדי המפגשים עם תלמידיה והכתיבה עליהם. מסע הקריאה ברומן "והיום איננו כלה" מאת צ' אייטמטוב עורר בקרב הקוראים כמיהה לבירורם של מיתוסים לאומיים מלכדים, ובו בזמן חשף את הקושי לעשות זאת בקבוצה המעורבת. הנובלה "בן החולות" מאת ט' בן-ג'לון הלהיטה דילמות מגדריות וחשפה את יחסם השונה של קוראים יהודים וערבים כלפיהן, ובו בזמן הדגישה את השתיקה בשאלות של יחסי כוח בין שליט ונשלט במישור הישראלי; ואילו הנובלה "כרוניקה של מות ידוע מראש" מאת ג' ג' מארקס עוררה לבטים ועימותים בין מגדריים בקרב בני אותה תרבות לאומית. השיח בקבוצות הושפע מיחסי כוח בין רוב ומיעוט במישור המגדרי והלאומי גם יחד, מהשליטה בשפה, הרגלי הקריאה וארון הספרים התרבותי של הלומדים.
רסלינג
מאת: חיים אבירם
תיאור: המערכות העירוניות הן המקומות שבהם חיה ופועלת רוב האוכלוסייה של העולם המפותח. הבנת התהליכים אשר מתרחשים בעולם הזה, למשל בנייתם של גורדי שחקים וגודש כלי רכב בכבישים, מחייבת התייחסות למודלים הכלכליים המתאימים לערים וסביבותיהן. ספר זה מיועד לפתוח צוהר להכרה ולהבנה של מודלים אלה. ניתן לומר שמבחינות רבות המערכת העירונית היא עולם ומלואו. היא כוללת יצרנים וצרכנים אשר נפגשים אלה עם אלה בשווקים מגוונים. הכלכלה העירונית משלימה את המרכיבים הללו לכדי תמונה שלמה יותר, שכן היא משלבת במערכות השונות את ממד המיקום. יתר על כן, היא קובעת מסגרת לצורה שבה נקבעים המחיר והכמות של הקרקע, ומשלבת את נושא המיקום במסגרת תורת התועלת ותורת הפירמה. הניתוח הכלכלי של התנהגות השוק המשוכלל מהווה בסיס למרבית הניתוחים התיאורטיים אשר נכללים בספר זה. בעיקרם מתייחסים נתונים אלה למצב של תחרות חופשית. ספרו של חיים אבירם מציג את עיקרי התיאוריה של הכלכלה העירונית, הכלכלה האזורית ותורת המיקום, תוך כדי התייחסות מפורטת להתפתחות המערכות העירוניות במדינת ישראל.
רסלינג
מאת: רוית ראופמן
תיאור: חלומות ומעשיות עממיות, שני תוצרים נפשיים אשר מלווים את האנושות משחר ימיה, זוכים בספרה של רוית ראופמן להתייחסויות חדשות אשר מעלות תובנות חשובות ביחס לטבע האדם והחברה. חלומות על נישואים, הריונות ולידות, מלחמות וכיבושים, מאבקים בין המינים וכמיהה לקשר – כל אלה מסייעים להאיר באור חדש מעשיות נפוצות כמו "שלגייה", "אצבעוני", "הנזל וגרטל" ו"כחול הזקן". מעשיות ידועות אלה, אשר עליהן גדלנו והן רווחות בעולם כולו, מספקות דרכי פירוש חדשות לחלומות שקהילת המטפלים והחוקרים מתלבטת כבר שנים רבות בדבר אופני הפירוש הראויים להם. ספר זה מציע חיבור ייחודי בין שני התחומים, ובמובן הזה מהווה נדבך חשוב בדיאלוג הממושך שמתנהל בין הפסיכולוגיה לספרות העממית כשני תחומי דעת. בעולם של מאבקים בין עמים ובין קבוצות, ובמציאות הישראלית האינטנסיבית שבה אנו חיים ופועלים, נראה שז'אנר המעשייה חסר הפשרות, אשר מציג עולם סטריאוטיפי שבו מתעמתים הקטבים המנוגדים זה עם זה, עדיין שומר על רלוונטיות. חוויית הקסם והאשליה אשר מאפיינת מעשיות עומדת אף היא במוקד הפרשנות בספר זה, תוך כדי ניסיון לשפוך אור על המרכיב הפנטסטי בקיום האנושי, כמו גם על תפקידו החשוב בהתמודדותנו עם המציאות.
רסלינג
מאת: שני נרדימון, תומר עינת
תיאור: מה באמת קורה במועדוני החשפנות בישראל? מהיכן מגיע הרעיון להיות חשפנית ואיך נראית משמרת במועדון? ספר פורץ דרך זה, אשר נכתב ברגישות רבה ביחס למקום הפגיע של החשפניות עצמן, מתמקד בפריזמה תיאורטית של תת-תרבות מועדוני החשפנות בישראל המאפשרת בדיקה רחבה של עולם זה תוך כדי התמקדות וחשיפה של תחומי תוכן שלא זכו לתשומת לב מחקרית ראויה עד היום. הספר מציג ומנתח את מערכות היחסים של החשפנית עם בעלי המועדון, אשר נעה על הטווח שבין דאגה ויחסים אבהיים לבין סרסור; את מערכת היחסים עם הלקוח, עם עמיתיה החשפניות כמו גם עם עצמה.

חושפות את עצמן מזמין את הקורא להיכנס לעולם נסתר שנפתח כל לילה מחדש ולו חוקים ונורמות משלו. באמצעות מילותיהן החשופות והאמיצות פותחות בפנינו 11 נשים צוהר אל עולמן של העוסקות בחשפנות. הספר משרטט את כניסתה של החשפנית לתחום: החל מראיון העבודה, המשמרת הראשונה ועד להפיכתה לחשפנית מקצועית במועדון.
רסלינג
מאת: רותי גינזבורג
תיאור: מה רואים פעילים של ארגוני זכויות אדם? מה מראים הארגונים בדוחות? כיצד הדימויים החזותיים הנבחרים מדווחים על הסכסוך? איזה מבט מייצר שיח זכויות האדם אצל הפעילים? כיצד נפגש השיח האוניברסלי בתיעוד החזותי עם השיח המקומי? כיצד האזרחות של הפעילים ממסגרת את שדה הראייה, ובאיזה אופן עושה זאת השיח האוניברסלי? בספרה של רותי גינזבורג, והייתם לנו לעיניים, המישור החזותי במאבק על זכויות האדם אינו רק ייצוג המתווסף לזה המילולי, אלא הוא גם כלי בעיצוב השאלות. הספר מציע מרחב תיאורטי ומיפוי היסטורי של ארגוני זכויות אדם ישראליים. לראשונה מוצע כאן דיון בשיח של ארגוני זכויות אדם מקומיים אשר פעילים בשטחים הכבושים דרך עיון בינתחומי המשלב בין ניתוח תצלומים, ראיונות עם אנשים מרכזיים בארגונים וקריאה מדוקדקת בדוחותיהם. הפרקים השונים מציעים התבוננות השוואתית בפעילות של שלושה ארגוני זכויות מרכזיים הפועלים בישראל: בצלם, רופאים לזכויות אדם – ישראל, ומחסום Watch. בעזרת עיון בארכיונים שנוצרו אצל כל אחד מהם נבחנים התנאים החומריים והרגשיים אשר מעצבים את הדיווחים, לצד היחסים המרחביים והפוליטיים שנוצרים בפעילות. ניתוח המבט של הפעילים חותר להבנת הפרקטיקה של הארגונים אשר מתמקמת במערך המקוטב שבין כובש לנכבש, בין פוגע לנפגע. ספר זה חובר למחקרים חלוציים אשר נעשים בעולם הבוחנים את החזותי, האסתטי והחושי אשר מעצבים את המשא ומתן האזרחי ואת הממדים החזותיים שהוא מעצב במסגרתו.
רסלינג
מאת: איאן לוסטיק
תיאור: ספרו של איאן לוסטיק, הפרדיגמה האבודה, מעלה את הטענה שכיום כל משא ומתן להשגת פתרון שתי מדינות בין הים התיכון לנהר הירדן נידון לכישלון ומזיק. היהודים הישראלים והערבים הפלסטינים יוכלו ליהנות מהדמוקרטיה שהם ראויים לה רק בעוד כמה עשורים של מאבק אל מול ההשלכות מרחיקות הלכת, אף אם במקורן לא היו מכוונות, של מציאות המדינה האחת הנוכחית. בזכות מחקר מדוקדק והמשגה רעננה הספר עונה על הקושי בשינוי דרכי חשיבה בעולם שמשתנה מהר יותר מההנחות הבסיסיות שמוצעות ביחס אליו. לוסטיק מראה כיצד השילוב של אסטרטגיית "קיר הברזל" הציונית, שהצליחה רק חלקית בהתמודדות עם הערבים, יחד עם התרבות הפוליטית הישראלית הרוויה במה שהמחבר מכנה "הוֹלוֹקוֹסטיָה", לצד ההשפעה הדומיננטית של הלובי הפרו-ישראלי על המדיניות האמריקאית ביחס לסכסוך הערבי-ישראלי, כיצד כל אלה סיכלו את המאמצים לכינון מדינה פלסטינית לצד ישראל. עם זאת המחבר מצביע על כך שהתוצאות גם הכשירו את הקרקע למאבקים חדשים ול"בעיות טובות יותר", הן עבור ישראל והן עבור הפלסטינים. לוסטיק מתעקש שיש לקחת ברצינות את העובדה ש-14 מיליון אנשים חיים בתוך מדינת ישראל הדמוקרטית בחלקה. הוא קורא לנו להסב את תשומת הלב לדמוקרטיזציה של התחרות שמתעוררת כאשר קבוצות עויינות נאלצות להיות חלק מאותה ישות פוליטית, להגדיר מחדש את האינטרסים שלהן וליצור בריתות חדשות כדי להשיגם.
רסלינג
מאת: איתמר לוי
תיאור: בספרו הבית והדרך – עיונים בדמיון הפסיכואנליטי מתבונן לוי בדמיון ובחשיבה החזותית בפסיכואנליזה. הוא פותח באוצר הדימויים של פרויד – ארכיון אדיר ממדים של עולמות גיאוגרפיים ואנטומיים, ארכיאולוגים וארכיטקטוניים, אופטיים והידראוליים, חשוכים ומוארים. האוצר הזה מוצג בספר כבמוזיאון אשר בו הקוראים יכולים לשוטט ולהתבונן. בין הדימויים השונים מתגלים במהלך ה"סיור" הבית והדרך כשני דימויי-על ארכיטיפיים אשר חוזרים ומופיעים בכתבי פרויד וממשיכיו ומעצבים את הדמיון הפסיכואנליטי. הסיור במוזיאון מתעכב על שני דימויים מרכזיים אלה, אך גם עוזב אותם ומסתעף לאגפי האמנות הקלאסית והמודרנית, לחקר הפרספקטיבה ונקודת המבט, הגרוטסקה והקריקטורה, המצחיק והאלביתי. החלום נדון בספר בהרחבה, כשיאה של החשיבה החזותית וכביטוי לעצמי אשר מעצב את עצמו בשפת התמונה. גם חדר הטיפול האנליטי מוצג מצידו החזותי. השכיבה על הספה כרוכה בפיצול בין ראייה ודיבור. הספה יוצרת ואקום חזותי אשר מתמלא בעבודת הדמיון. מסיור במוזיאון הפסיכואנליטי "הציבורי" הספר עובר גם לאגפים ייחודיים יותר – לתיאורים קליניים שממחישים את עולם הדמיון הפרטי שנוצר בטיפול. ככל שהעולמות פרטיים יותר, כך גם הכתיבה בספר עוברת מהשפה האקדמית, התיאורטית, לשפה ולקול שיש בהם משהו מאופיו המסוים של המפגש בין מטפל ומטופל.
רסלינג
מאת: מילי מאסס
תיאור: בספרה בשם טובת הילד מתארת מילי מאסס את השתלשלותם של דיונים משפטיים בבקשת המדינה להכריז על ילדים בני אימוץ, מאחר שלטענת מערכת האימוץ הוריהם לא מסוגלים לגדלם. במוקד תיאור ההליכים המשפטיים מוצב עימות בין שתי תפיסות מוסר: האחת רואה בקשר הטבעי שבין הילד להוריו זכות של ההורים, אולם כשבמעשיהם או במחדליהם הם מקפחים אותה עומדת לילד זכות למשפחה חלופית; התפיסה האחרת רואה בזיקתו של הילד להוריו-מולידיו קשר ייחודי שאינו ניתן להמרה, ולפיכך, נושאת היעלמות הוריו מחייו משמעות של אובדן. במהלך הדיון המשפטי בעניינם נמצאים הילדים במקום חסוי כשחומת סודיות סוגרת עליהם והקשר שלהם עם הוריהם ממושטר על ידי פקידות האימוץ, אשר מעוניינות בניתוקו ומתכחשות לאובדן שגלום בכך. כשמונתה מילי מאסס על ידי בית המשפט לשמש עדה מומחית, כדי להעריך את יכולתם של ההורים לגדל את ילדיהם, היא נחשפה לתגובותיהם של הילדים שהעידו על הסבל שגרם להם ניתוקם מהוריהם ועל הדרכים שבהן ניסו להתמודד מול איום האובדן. בד בבד נחשפו גם מקרים של העלמת עדויות אלה והכחשתן על ידי מערכת האימוץ. וכך, עוד בטרם נעלמו ההורים מחיי הילדים, נאלמה עדותם. העוול הגלום באי מניעת האובדן והפגיעה הקשה שבהשתקתו מוצגים בספר זה בארבעה סיפורים מרכזיים אשר בהם משולב דיון בסוגיות יסוד, כגון: הדרכים להערכת יכולתם של הורים לגדל את ילדם, שאלת ההשתייכות וההמשכיות בחייו של הילד, משמעות המונח "טובת הילד" הלכה למעשה ובחינת תפיסת התפקיד של פקידות האימוץ. סיפורים אלה הותרו לפרסום לאחר הליך משפטי ממושך, המתואר גם הוא בספר, תוך כדי דיון בהבחנה בין סודיות לבין צנעת הפרט.
רסלינג
מאת: איתן מכטר
תיאור: הוראת המונח "תרבות חזותית" כוללת את החוויה החזותית, את האמצעים והאפשרויות לייצר אותה ובעיקר את הדיון המנסה לברר את מהותה. האתגר הניצב היום בפני החינוך החזותי הוא להתמודד עם הנטייה המקובלת לראות את הדימוי כשקוף וכמובן מאליו למתבונן. לעתים קרובות נתפס הדימוי כשקול למציאות, והפער בין "מציאות אובייקטיבית" לאופן הייצוג שלה אינו תמיד מובן דיו. כשם שהשפה המילולית התבקשה לתאר ולהבין תופעות בעזרת מערכת מקודדת היטב, כך גם נדרשת התרבות החזותית לייצר שפה שבאמצעותה ניתן להעביר מסרים, לפרש, לבטא רגשות ולהזדהות, להסתייג, לבקר וליצור מניפסט אישי, חברתי ופוליטי. אסופת המאמרים אוריינות חזותית בוחנת בפעם הראשונה בעברית, בפרישה רחבה ומקיפה, את שדה האוריינות החזותית מההיבטים הפילוסופיים, המחקריים והפדגוגיים. 21 מאמרי הספר מקיפים מכלול שלם של תחומי יצירה חזותית, מתוך כוונה לגבש בסיס רחב, תיאורטי ומעשי, כמו גם להבנה ולפיתוח של אופני יצירה ודרכי ביטוי חדשים. האוריינות החזותית, כמו האוריינות המילולית, מחייבת בנייה משולבת של יכולת פרשנית של טקסט חזותי לצד התנסויות מבוקרות של תהליכי יצירה עצמאיים. לאור החשיבות ההולכת וגדלה של התקשורת החזותית ביצירה ובהפצה של תרבויות, רעיונות וערכים בחברה המערבית ובישראל, נדרשו כמה מבכירי המרצים של המרכז האקדמי לעיצוב ולחינוך ויצו חיפה ומחוצה לו להעלות על הכתב את שיטתם בהוראת תחומי היצירה, לצד דיון בדילמות מרכזיות ביחס לאוריינות חזותית. אסופת המאמרים מציגה מגוון של נושאים הקושרים את תחומי היצירה החזותית לסביבה החברתית ולהתפתחויות הטכנולוגיות העדכניות.
רסלינג
מאת: מיכל שני, שרה שדמי-וורטמן
תיאור: מה תפקידו של החינוך - האם לשמר את החברה על מנגנוניה וערכיה? האם לשנותה? מהו תפקידה של המחנכת? מהי משימתו של איש החינוך? מהן המיומנויות המרכזיות הנחוצות לעוסקים בחינוך? הכשרות מורים בארץ ובעולם מתמודדות עם השאלות הללו יום יום, שעה שעה, כשהן מכריעות מה ללמד, מי ילמד, ומהם מדדי ההצלחה.
ספר זה מציג את סיפורה של הכשרת המורים הייחודית חותם נעמי. הוא פרי רצוננו לחלוק את החלום ואת ההזדמנות ולשתף בתובנות שהבשילו במהלך עיצובה והובלתה של התוכנית. חותם נעמי שמה במרכז את אשת החינוך כמנהיגה מחוללת שינוי, זו שמבקשת ליצור אצל תלמידיה אמונה בעצמם וביכולתם ליצור חברה ראויה ושוויונית. שני עקרונות מרכזיים הובילו אותנו בעיצובה: אקטיביזם חברתי והיכולת להניע אותו יחדיו. כל מרכיבי תוכנית ההכשרה הותאמו לכך: סגל ההוראה, מבנה הלימודים, תוכנית הלימודים, ההתנסויות השונות והמדדים להצלחה.

הספר הינו יצירה משותפת של נשות ואנשי הסגל השותפים לעשייה, והוא משקף את החזון, הרוח, היסודות המארגנים ועקרונות הפעולה של התוכנית. הוא כולל אסופה של תובנות, מחשבות, מחקר עצמי ותהליכי חשיבה רפלקטיביים המבוססים על כתיבה אתנוגרפית. כל פרק עומד בפני עצמו ומציג נקודת מבט ייחודית של הכותב או הכותבת, ויחד הם יוצרים פסיפס של הנעשה בתוכנית.
מכון מופ"ת
הצג עוד תוצאות