נמצאו 13 ספרים בקטגוריה
לכל הספרייה
מאת: יחיאל לימור, ברוך לשם
תיאור: יחסי ציבור נהפכו לחלק מהותי בחיים המודרניים. ארגונים, חברות, בעלי מקצועות חופשיים, פוליטיקאים, אנשי ציבור ורבים אחרים נזקקים ליחסי ציבור בשלבים שונים של חייהם המקצועיים והאישיים. דומה כי בימינו כל אחד מצויד ביחצ"ן, ומי שאין לו – כנראה עוד לא הבין שהוא זקוק לכזה. כיצד בונים תדמית? מה זה ספין? איך להופיע ולהתלבש בטלוויזיה? כיצד מתמודדים עם משבר תקשורת? איך משתמשים ברשתות החברתיות כדי להעביר מסרים? איך מכינים נאום מוצלח? על שאלות אלה ועל עוד רבות אחרות עונים פרופ' יחיאל לימור וד"ר ברוך לשם בשפה פשוטה, בהירה ומקצועית, הפונה גם לאנשי תקשורת ויחסי ציבור, גם לאנשים המתעניינים בנושא וגם לכל מי שמשתמש ביחסי ציבור או זקוק להם. המחברים מציגים בפני הקוראים אוסף מרשים של טיפים כמעט בכל נושא הקשור לעולם יחסי הציבור, ולא זו בלבד שהם מלמדים כל מה שכדאי לדעת בתחום, אלא שהטיפים שלהם גם מספקים לא מעט תובנות בנוגע לעולם שבו אנו חיים. יתרה מכך, הם מוכיחים שככל הנראה ניתן להפוך כל צפרדע לנסיך, כשכל מה שצריך זה להבין ביחסי ציבור ולדעת איך עושים אותם בצורה נכונה ומוצלחת.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: תהילה שוורץ אלטשולר
תיאור:  הדיון בזכות לפרטיות הוא במידה רבה כניסה אל תוך הערפל. ניתן לאתר ה מחלוקות כמעט בכל היבט הנוגע לאופייה של הזכות ולהיקף ההגנה שראוי להעניק לה. בשנים האחרונות אף ניכר מתח הולך וגובר בין הערכים הנוגעים לה כפי שהיו מוכרים בעבר לבין המצב הקיים בהווה. יש אפילו הטוענים כי הפרטיות מתה בעידן האינטרנט והרשתות החברתיות. חמשת המאמרים בספר מבטאים את הפנים הרבות של הזכות לפרטיות ואת תקופת המעבר שזכות זו נמצאת בה — מתקשורת מסורתית לתקשורת חדשה; מתכנים טלוויזיוניים הנצפים על ידי המונים להתמודדות עם פגיעה בפרטיות של היחיד בעולם דיגיטלי. בקובץ חוזר ד“ר ראם שגב למושכלות ראשונים של הגנת הפרטיות, ד“ר עמית לביא־דינור וד“ר יובל קרניאל דנים בזכות לפרטיות בתכניות מציאּות, עו“ד ד“ר בנימין שמואלי מציף אל פני השטח את משמעות ההפרדה בין הפרטי לציבורי בתצלומי אנשים ברשות הרבים, ד“ר יאיר עמיחי־המבורגר ופרופ‘ אורן פרז מחדדים את הדילמה שבין הזכות לפרטיות לבין הרצון האוטונומי החופשי לוותר עליה במרחב המקוון, ועו“ד עמיר פוקס קורא לעצב מחדש את כללי האזנת הסתר בעידן של סייבר־טרור ותוכנות ריגול רחרחניות.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: איתי רביד
תיאור: על פי דין הנוהג בישראל, המעוגן בעיקר בסעיף 70 (ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד 1984- , חל איסור על סיקור אודיו–ויזואלי (הקלטה, צילום ושידור) של הליכים המתנהלים בבתי המשפט, אלא אם כן ניתן היתר. בשנות קיומה של המדינה הוענק היתר מעין זה במקרים ספורים בלבד, כך שבפועל התגבשה בישראל חזקה השוללת סיקור כזה. למראית עין, חזקה זו אינה מתיישבת עם העקרונות בדבר פומביות הדיון וחופש העיתונות ועם תפיסות של שקיפות שלטונית. בד בבד, במשך השנים ועם ההתפתחויות הטכנולוגיות המואצות, גיבשו אמצעי התקשורת טכניקות המאפשרות למעשה סיקור חי של הליכים המתנהלים בבתי המשפט בלי להפר לכאורה את הוראות הדין ובלי לסתור את החזקה השוללת סיקור תקשורתי. הפער בין המציאות הנוהגת לדין הקיים אינו ראוי ומחייב עדכון והסדרה של הסוגיה. האספקלריה המרכזית שבמסגרתה התבררה סוגיה זו בעבר הייתה הוועדה לבחינת הפתיחה של בתי המשפט בישראל לתקשורת האלקטרונית בראשות השופטת (כתוארה אז) דורית ביניש. הוועדה הגישה את מסקנותיה בשנת 2004 אך אלו לא יושמו מעולם. בשנת 2014 נפתח שוב צוהר לבירור מעמיק של סוגיית הסיקור האודיו– ויזואלי בבתי המשפט. שרת המשפטים דאז ציפי לבני ונשיא בית המשפט העליון לשעבר אשר גרוניס החליטו לערוך פיילוט שבמסגרתו הועברו בשידור חי שני דיונים של בית המשפט העליון. כחלק מעריכת הפיילוט לא פורסמו רשמית נהלים ברורים או אמות מידה מנחות, וממילא לא ניתנה הדעת למכלול ההיבטים המחייבים הכרעה בסוגיה מורכבת זו ולא הוצגו קריטריונים להערכת השפעתו של הפיילוט על מערכת המשפט הישראלית. מחקר זה נועד להשלים את שהחסירו הרשויות בפיילוט. הוא סוקר את התפתחות הדין הישראלי בסוגיה, את מערך השיקולים הרלוונטיים שהוכרו בספרות, את הנתונים האמפיריים התומכים או המפריכים שיקול כלשהו מהשיקולים האמורים ואת ההסדרים שגיבשו מדינות אחרות בעולם בהקשר זה. על סמך אלו המחקר מציע מודל מאוזן להתרת סיקור אודיו–ויזואלי בבתי המשפט בישראל.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: ג'וליאן אסאנג'
תיאור: כשגוגל פגשה את ויקיליקס" מתעד פגישה היסטורית של מייס ויקיליקס, ג'וליאן אסאנג' עם אריק שמידט, יו"ר גוגל, וג'ארד כהן, מנהל הרעיונות של גוגל. הספר, מרתק ומדאיג, מכיל תמליל ערוך של השיחה שלהם וחומר רב וחדש שנכתב במיוחד על ידי אסאנג'. ספר זה, מספק את הסיכום הטוב ביותר של חזונו של אסאנג' לעתיד האינטרנט.
דיונון הוצאה לאור מבית פרובוק בע"מ
מאת: תהילה שוורץ אלטשולר, גיא לוריא
תיאור: שלוש בעיות מאפיינות את ההסדרים הקיימים בישראל בעניין הצנזורה הצבאית וצווי איסור פרסום: האחת, ההסדר הפורמלי המכונן את הצנזורה הצבאית (תקנות ההגנה (שעת חירום) המנדטוריות) הוא הסדר מיושן ואנטי־ דמוקרטי; השנייה, ההסכם הלא רשמי בין “ועדת העורכים” לבין רשויות הביטחון פוגע בתקשורת הלא ממוסדת ובזכות הציבור לדעת; והשלישית, האפיק החלופי שרשויות הביטחון פונות אליו — בקשות לבתי משפט להוציא צווי איסור פרסום — מתקיים אף שאין לפרקטיקה זו בסיס ממשי בחוק. מחקר המדיניות ממליץ על שורה של רפורמות בהסדרים הקיימים. בין השאר הוא ממליץ לשנות מן היסוד את מוסד הצנזורה הצבאית, על סמכויותיו; לעגן בחוק את האפשרות למנוע הפצת מידע ביטחוני באמצעות צווי איסור פרסום; ולתקן את החקיקה הפלילית בעניין מסירת סודות ביטחוניים. הותרת המצב החוקי הקיים לא רק שאינה ראויה מבחינת ערכיה הדמוקרטיים של המדינה, אלא שהיא גם לא מעשית בעולם התקשורת הדיגיטלי.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: מירה פוירשטיין
תיאור:  הספר מדברים אקטואליה: אוריינות תקשורת מציג בהרחבה את נקודות ההשקה שבין המדיה למציאות החדשותית והאקטואלית, ואת חלקן של שתי אלו בעיצוב האקטואליה בעיני הציבור. הספר מעוגן בתחום החינוך לאוריינות מדיה ביקורתית, ומטרתו להכשיר אנשי חינוך להיות סוכני שינוי ותקשורת משמעותיים לקהל הצעירים בעולם המידע של המאה ה 21- , עידן המדיה הדיגיטלית והרשתות החברתיות. הדגש בספר מושם על שילוב בין ניתוח והבנה ביקורתיים של טקסטים מגוונים במדיה לבין התנסות בהפקה וביצירה של טקסטים חדשים. מטרתו לחנך צעירים להיות אזרחים מעורבים ופעילים בחברה ו"אזרחי רשת" באמצעות שימוש מושכל ואקטיבי במדיה. תפיסת החינוך לאוריינות מדיה ביקורתית היא צורך השעה עבור מורי מורים, מורים וצעירים, המתמודדים עם האפקטים הווירליים של החיים במרשתת ועם סוגיות אתיות וערכיות שהסביבות המגוונות של התקשורת מעוררות. זהו ספר ראשון המתרגם באופן אופרטיבי ומעשי את תחום אוריינות המדיה בהקשר של המציאות האקטואלית הרלוונטית לחיי היום-יום של הלומדים. הוא חובק ידע רחב בתחומי התקשורת והמדיה החדשה, ויש בו מאגר מגוון של הצעות לפעילויות מבוססות חקר וחשיבה ביקורתית מתוך זיקה לסביבה החברתית, התרבותית והפוליטית העכשווית של הלומדים.
מכון מופ"ת
מאת: ארנת טורין
תיאור: דמויות מורים מופיעות בכל הז'אנרים בתרבות, כגון בספרות, בדרמה ובקומיקס, בציור, בווידאו קליפים, בעיתונות ועוד. כמה מהדימויים שנוצרו סביבן נחרטו עמוק בזיכרון והביאו לעיון מחקרי במרכיביהן. ספר זה עוסק בחקר ייצוגים של מורים בתקשורת הישראלית ובתמורות שעברה דמותם לאורך השנים. המחקר התמקד בשלושה שדות של התרבות הפופולרית שנוצרה בישראל: הקולנוע, הקומדיות הטלוויזיוניות וחדשות העיתונות. במבט כרונולוגי עברה דמותם של המורים שינויים חדים – מייצוג שכיח של מורה כמנהיג רוחני נאצל, דרך מורה בורה ונלעגת ועד לדמות מורכבת ומעוררת אהדה שהיא בבואת המעמד הבינוני בישראל.
מכון מופ"ת
מאת: מרדכי נאור
תיאור: ספרו של מרדכי נאור — ראשית "דבר" מתרכז בשנות הבראשית והעיצוב של דבר — 1950-1925 . באותן שנים הוא היה גם העיתון הנפוץ ביותר בארץ. סיפורו של העיתון הוא גם במידה רבה סיפורם של היישוב היהודי בארץ־ישראל ושל ישראל הצעירה, והרוצה לדעת מה אירע אז, ימצא את כל אלה בין דפיו. הספר חושף את הסיפורים שמאחורי הקלעים — את המאבקים הפנימיים, את התחרות המתמדת עם עיתונים אחרים, ואת העימותים עם הצנזורה הבריטית והגזרות שהוטלו על העיתון, לרבות סגירתו בידי השלטון הזר לפרקי זמן קצרים. משתתפי העיתון נמנו עם "כוכבי" התקשורת של אותה עת, נתן אלתרמן במדורו "הטור השביעי" ואריה נבון בקריקטורה השבועית. מחקר זה הוא מחווה לעיתונות שהייתה: שיש בה חדשות, אך לא פחות מכך דברי הגות וספרות. במשך שנים היה דבר ראש חץ של עיתונות כזו, עד שדעך, ופינה את מקומו לעיתונים אחרים.
הקיבוץ המאוחד
מאת: יובל דרור
תיאור: העשור השני של המאה העשרים ואחת צפוי לעמוד בסימן שינויים מרחיקי לכת בעולם העיתונות. סנוניות ראשונות כבר כאן: הידיעות על חיסולו של אוסמה בן־לאדן נפוצות בטוויטר, סרטונים מתעדים את רעידת האדמה ביפן מופיעים ביוטיוב, מאות מיליוני בני אדם מבלים ומנהלים את חייהם בפייסבוק, אזרחים מן השורה טוענים: “גם אנחנו עיתונאים”.
דרך בחינה וניתוח של עשרות מחקרים ואלפי נתונים מוצגות ההשפעות הכלכליות, התאורטיות והמעשיות של העידן הדיגיטלי ושל אמצעי המדיה החברתיים על ארגוני החדשות והפרקטיקה העיתונאית. הספר מצביע על ניסיונותיה של התקשורת המסורתית לשרוד בעידן של מהפכה מטלטלת, תוך הצגת טכנולוגיות דיגיטליות חדשות המהוות איום כמו גם הזדמנות. באמצעות סקירת דוגמאות מרחבי העולם הספר מתמודד עם שורה של שאלות המעסיקות חוקרי תקשורת ועיתונאים כאחד, ובהן: מה היו הגורמים שהובילו להתרסקותה של תעשיית העיתונות? כיצד היא מתכננת לצאת מהמשבר? והאם יש לה סיכוי לעשות זאת?
האוניברסיטה הפתוחה
מאת: דן לאפי
תיאור: סוגיות מפתח בתאוריית המדיה נועד לענות על שאלות מהותיות ויסודיות בחקר תקשורת ההמונים, התרבות והחברה בת־זמננו, ובהן: מהי תאוריית המדיה? איך משפיעים אמצעי התקשורת על מעשינו, דעותינו ואמונותינו? באילו דרכים משרתים כלי התקשורת אינטרסים פוליטיים וכלכליים רבי־עצמה? האם צריכת תקשורת ההמונים מזיקה לציבור או שהיא דווקא מעצימה אותו? הספר מספק מבוא ביקורתי במתווה לא שגרתי לתאוריות המפתח בלימודי התקשורת. הוא ייחודי בכך שהוא מכנס יחדיו תחת קורת גג אחת אסכולות שונות בתחום התקשורת, תוך התייחסות לרעיונותיהם של תאורטיקנים מרכזיים של התקשורת כמו הרולד לאסוול, מרשל מקלוהן, סטיוארט הול, ריימונד ויליאמס, רולאן בארת, תיאודור אדורנו, ז'אן בודריאר ופייר בורדייה. הספר משתמש במקרי בוחן עדכניים ומתייחס לאמצעי התקשורת בצורותיהם היומיומיות בתרבות — מוזיקה, אינטרנט, קולנוע, טלוויזיה, רדיו, עיתונים וכתבי עת — כדי לאפשר ראייה ברורה יותר של "התמונה הכוללת" של תאוריית המדיה, על ענפיה השונים. בעשרה פרקים מגוונים וחדים מציג דן לאפי טווח רחב של נושאים, סוגיות ונקודות השקפה המבססים את הבנתנו העדכנית בנוגע לייצור ולצריכה של תקשורת. בין הנושאים הנדונים בהרחבה בספר: - השפעות התקשורת
- תאוריית התקשורת הפמיניסטית
- חברה פוסטמודרנית וחברת מידע
- כלכלה פוליטית
- תרבות צריכה ותקשורת הספר כולל תמונות ותרשימים הממחישים את נושאי הפרקים, דוגמאות ליישום תאוריית התקשורת בניתוח הפרקטיקה המקצועית, רשימת קריאה מומלצת בסוף כל פרק ומונחון של מושגי מפתח שימושיים.
האוניברסיטה הפתוחה
מאת: שירן ירוסלבסקי קרני, תהילה שוורץ אלטשולר
תיאור: החיסיון העיתונאי מקנה הגנה מפני לחצים שמטרתם לאלץ עיתונאים לחשוף את זהותו של מקור המידע שלהם ואת המידע שמסר להם אותו מקור. מדובר במידע חיוני לעבודה העיתונאית, למימושה של הזכות לחופש עיתונות ולקיומו של הליך דמוקרטי מתפקד.
להבדיל מחסיונות מקצועיים אחרים החיסיון העיתונאי איננו מעוגן בישראל בחוק אלא על ידי פסיקת בית המשפט בלבד, וגם זה לא באופן מוחלט. ואולם זה כמה שנים שסוגיית החיסיון העיתונאי עומדת במרכזן של פרשיות שהוכח בהן הצורך לקבוע כללי מסגרת. אחת המכשלות העיקריות היא הקושי להגדיר מיהו אותו עיתונאי שיזכה להגנת החיסיון. מחקר זה מציע הגדרה הנגזרת מתכלית החיסיון — שמירה על יחסי האמון בין מקור לעיתונאי.
המחקר (מחקר מדיניות 104) גם מציע לאפשר את הסרת החיסיון רק אם גילוי המידע שבידי העיתונאי יתרום תרומה משמעותית להכרעת הדיון ורק אם היקף הגילוי יהיה במידה המתאימה להגשמת האינטרס הציבורי או הפרטי, ולא מעבר לה. כן מוצע קנה מידה להטלת אחריות חוזית על עיתונאים שהפרו את החיסיון העיתונאי בכפוף לשיקולים מסוימים. ועוד: היות שהפרקטיקות לאישור נקיטת אמצעי חקירה וחיפוש נגד עיתונאים מסכנות את מימושו של החיסיון העיתונאי, מוצע כי הוא יחול שווה בשווה גם בהליכי חקירה וחיפוש.
מחקר מדיניות זה הוא חלק מסדרת “רי־סטרט לדיני התקשורת” ששמה לה למטרה לעדכן את חוקי התקשורת במדינת ישראל כדי להתאימם לעידן הדיגיטלי.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: תהילה שוורץ אלטשולר, תובל צ'סלר
תיאור: פרסום סמוי הוא שילוב מוסווה של מסרים פרסומיים בתוך תכנים תקשורתיים. המונח "פרסום סמוי"— להבדיל מ"תוכן שיווקי" או "פרסום טבעי" — משדר אמירה ערכית שעיקרה הוא שלתוכן אין עליונות. המונח גם רומז ליסוד ההסתרה, ההטעיה וטשטוש הגבולות בין תוכן לפרסומת.
זה שנים אחדות שהשימוש בפרסום סמוי הוא טקטיקה מצויה בכל הסוגים של אמצעי התקשורת ובכל הסוגות התקשורתיות — החל בתכניות ריאליטי ודרמה בטלוויזיה וכלה בעמודי החדשות בעיתונים ובאתרי האינטרנט הגדולים.
אסדרת הפרסום הסמוי בתקשורת חיונית לשמירה על מאזן הכוחות שבין דמוקרטיה, כלכלה ותקשורת. מחקר המדיניות מנסה למצוא נקודת איזון ראויה בין ההתפתחות הכלכלית ההכרחית למדיה לבין האינטרס הציבורי בקידום גיוון תרבותי ומרחב תקשורתי נקי ממסחור, בחיזוק האמון והאמינות של התקשורת כבסיס למימוש הליכים דמוקרטיים מתפקדים ובהגנה על הצרכן.
מחקר המדיניות 105 מציע לאפשר את השימוש בטקטיקת הפרסום הסמוי בכפוף להטלת החובה לגילוי ולשקיפות לשם הגברת האמון בשוק התוכן התקשורתי; קורא לאסדרה רוחבית בכל אמצעי התקשורת — טלוויזיה, עיתונות כתובה ותקשורת דיגיטלית — ולשיתוף רשויות הגנת הצרכן באכיפתה כדי להרחיבה מעבר לתחום אסדרת הטלוויזיה המסורתית; ממליץ לאסור את השימוש בפרסום סמוי בסוגות מובחנות של תוכני חדשות ואקטואליה; ומפרט רשימת הצעות לתיקון ההסדרים הקיימים באשר לפרסום הסמוי בטלוויזיה. המחקר גם מצביע על חשיבות החינוך לאוריינות תקשורת ולקידום צריכה מושכלת ומודעת של תכנים תקשורתיים.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: ענת באלינט
תיאור: מחקר מדיניות 95: המחקר שלפנינו חושף את תהליך השינוי הגורף שעברה הטלוויזיה המסחרית בישראל בעשור האחרון, בלי שאיש טרח ליידע את הצופים. אף שלכאורה מתקיימת בשידורי הערוצים המרכזיים הפרדה בין זמן התכניות לזמן הפרסומות, למעשה נשטפו תכניות הטלוויזיה במסרים מסחריים - גלויים או סמויים - והצופים נחשפים אליהם כמעט ללא הפסקה מרגע שהם לוחצים על כפתור ההפעלה בשלט. תופעת המיתוג הסמוי, המכונה גם ’תוכן שיווקי’, התיישבה במרכז הסלון של מיליוני משפחות בישראל כאורחת שאיננה רק לא קרואה אלא גם שקופה ולא מובנת, לפחות עד עתה. המחברת שמה לה למטרה לחשוף לראשונה את התופעה שהפכה לתפוח האדמה הלוהט של עולם התקשורת. היא חושפת אותה באמצעות עשרות סיפורים, מנתחת את מקורותיה בישראל ובעולם, מסרטטת את מגמות ההתפתחות שלה ביצירה בטלוויזיה ומצביעה על הנזקים הכרוכים בה. בראש ובראשונה היא מציגה את הסכמה הגלומה בתופעת המיתוג הסמוי לקיומו של שיח ציבורי חופשי ודמוקרטי בעידן שבו מנגנוני ההפקה של גופי התקשורת עוברים תהליכי מסחור עמוק, סמוי וחסר גבולות". -- מעטפת אחורית.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
הצג עוד תוצאות