נמצאו 170 ספרים בקטגוריה
לכל הספרייה
מאת: מוטי גיגי, סיגל נגר–רון, תמי רזי
תיאור: מגוונים את מגדל השן הינו הספר הראשון בעברית המביא את קולותיהם של דור ראשון להשכלה אקדמית בישראל. האסופה כוללת 44 טקסטים של כותבות וכותבים שהיו הראשונים במשפחתם להיכנס למגדל השן ולגוון אותו. הכותבים, המהווים פסיפס אתני, לאומי, מעמדי, דתי ומגדרי של החברה הישראלית, מתארים את מפגשם המורכב עם האקדמיה, שנחווית כמנוכרת וכזרה אך בו בזמן כפותחת צוהר להבנה ביקורתית של החברתי והאישי.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: יעל פויס
תיאור: קריאה משותפת של יצירות ספרותיות בהקשרים חברתיים היא תמיד מעשה בעל אמירה פוליטית, שכן השיח שנוצר בין המשתתפים מושפע מאמונות, תרבות, גיל, השכלה, שליטה בשפה, יחסי כוח ועוד. בקבוצות שהן פסיפס אתני-דתי מרובה "אחרים", על אחת כמה וכמה. ספרה של יעל זרמי-פּוֹיָס, ספרות במרחב מרובה תרבויות, מספר את סיפורם של מפגשי קריאה ולימוד שבהם השתתפו מורים יהודים וערבים במסגרת לימודיהם המשותפים. השיח המרתק בין עולמן של היצירות לעולמו של כל אחד מהקוראים והקוראות ולעולמה של מנחת המפגשים (מחברת הספר) חשף לא רק זיקות בין פרשנות ותרבות אלא גם מתחים בחברה הישראלית. הספר בוחן את גבולותיו של השיח בהקשרים אקדמיים ואת יכולתו לקדם למידה משמעותית באמצעות העיון ביצירת ספרות. בד בבד בוחן הספר את התהליך האישי שעברה המחברת תוך כדי המפגשים עם תלמידיה והכתיבה עליהם. מסע הקריאה ברומן "והיום איננו כלה" מאת צ' אייטמטוב עורר בקרב הקוראים כמיהה לבירורם של מיתוסים לאומיים מלכדים, ובו בזמן חשף את הקושי לעשות זאת בקבוצה המעורבת. הנובלה "בן החולות" מאת ט' בן-ג'לון הלהיטה דילמות מגדריות וחשפה את יחסם השונה של קוראים יהודים וערבים כלפיהן, ובו בזמן הדגישה את השתיקה בשאלות של יחסי כוח בין שליט ונשלט במישור הישראלי; ואילו הנובלה "כרוניקה של מות ידוע מראש" מאת ג' ג' מארקס עוררה לבטים ועימותים בין מגדריים בקרב בני אותה תרבות לאומית. השיח בקבוצות הושפע מיחסי כוח בין רוב ומיעוט במישור המגדרי והלאומי גם יחד, מהשליטה בשפה, הרגלי הקריאה וארון הספרים התרבותי של הלומדים.
רסלינג
מאת: מיכל שני, שרה שדמי-וורטמן
תיאור: מה תפקידו של החינוך - האם לשמר את החברה על מנגנוניה וערכיה? האם לשנותה? מהו תפקידה של המחנכת? מהי משימתו של איש החינוך? מהן המיומנויות המרכזיות הנחוצות לעוסקים בחינוך? הכשרות מורים בארץ ובעולם מתמודדות עם השאלות הללו יום יום, שעה שעה, כשהן מכריעות מה ללמד, מי ילמד, ומהם מדדי ההצלחה.
ספר זה מציג את סיפורה של הכשרת המורים הייחודית חותם נעמי. הוא פרי רצוננו לחלוק את החלום ואת ההזדמנות ולשתף בתובנות שהבשילו במהלך עיצובה והובלתה של התוכנית. חותם נעמי שמה במרכז את אשת החינוך כמנהיגה מחוללת שינוי, זו שמבקשת ליצור אצל תלמידיה אמונה בעצמם וביכולתם ליצור חברה ראויה ושוויונית. שני עקרונות מרכזיים הובילו אותנו בעיצובה: אקטיביזם חברתי והיכולת להניע אותו יחדיו. כל מרכיבי תוכנית ההכשרה הותאמו לכך: סגל ההוראה, מבנה הלימודים, תוכנית הלימודים, ההתנסויות השונות והמדדים להצלחה.

הספר הינו יצירה משותפת של נשות ואנשי הסגל השותפים לעשייה, והוא משקף את החזון, הרוח, היסודות המארגנים ועקרונות הפעולה של התוכנית. הוא כולל אסופה של תובנות, מחשבות, מחקר עצמי ותהליכי חשיבה רפלקטיביים המבוססים על כתיבה אתנוגרפית. כל פרק עומד בפני עצמו ומציג נקודת מבט ייחודית של הכותב או הכותבת, ויחד הם יוצרים פסיפס של הנעשה בתוכנית.
מכון מופ"ת
מאת: אברהם פרנק
תיאור: אלוין טופלר כתב בשנת 1980 את ספרו הידוע "הגל השלישי", אשר בו מתואר מהלך ההיסטוריה האנושית כשלושה גלים: חקלאי, תעשייתי ופוסט-תעשייתי. לטענתו, תקופת המעבר בין גל אחד למשנהו כרוכה במאבקים קשים וממושכים. זו התמונה אשר לה אנו עדים היום בתחום החינוך – בעולם בכלל ובישראל בפרט. ספרו של אברהם פרנק מקבץ כ-70 מאמרים אקטואליים שפורסמו בתקשורת הישראלית בארבע השנים האחרונות. המאמרים בוחנים את מערכת החינוך מתוך ראייה ביקורתית, לפי הנושאים הבאים: מדיניות משרד החינוך; הרוח בחינוך; השיטה הבגרותית; חינוך ערכי; מנהלי בתי הספר ועוד. החינוך בישראל נתון לביקורת ציבורית קשה ומוצדקת, שכן בעידן טכנולוגי מתקדם הוא מוסיף להתנהל כמו בתי הספר מלפני מאה וחמישים שנה. אלא שהמבקרים הרבים מתקשים להצביע על אלטרנטיבות ברורות וכוללות. המחבר, אשר נשען על מקורות מגוונים, מציג השקפה בהירה ביחס לכיוונים שאליהם צריכה מערכת החינוך לפנות. בחלקו האחרון מציג הספר חזון רב-תחומי ובר-השגה, מפתיע בעוצמתו, לקראת שנת 2020. בישראל אין פורום מקצועי לתכנון אסטרטגי של תחום החינוך, שר בודד מקבל את ההחלטות. עם זאת, בעיקר לאחר תנועת המחאה של קיץ 2011, מתקיים אצלנו שיח ציבורי-חינוכי ער. מאמריו של המחבר, אשר ראשיתם בשנת 2008, היו ודאי מאיץ בדיון הזה. מטרתו העיקרית של הספר – להעצים עמדה ציבורית שקוראת לבחינה מחודשת של צורכי המערכת.
רסלינג
מאת: יצחק קשתי
תיאור: ספרו של יצחק קשתי הוא אוסף קוהרנטי של מאמרים אשר פורסמו בארץ ובחוץ לארץ מאז סוף שנות ה-70 עד ימינו. קשתי היה מבין הראשונים אשר הבחינו בכך שהפוליטיקה החדשה של סוף שנות ה-70 בישראל חותרת ליישום עקרונות של תחרות והפרטה במערך החינוך הציבורי. מהלך זה הלך והתגבש לאורכן של שנות ה-80, תוך כדי אימוץ ויישום של רעיונות כמו ניהול באמצעות עמותה, אוטונומיה בית-ספרית ובחירת הורים – הכול מבית מדרשו של הנאו-ליברליזם. במקביל לכך, בתי הספר הודרכו לכלול בתוכנית הלימודים שלהם יותר ויותר מוטיבים פטריוטיים ודתיים. נתיבים אלה, אשר בהם הודרכו בתי הספר לפעול ולהצטיין, לא זו בלבד שהותירו את הפערים בהישגים לימודיים בין מרכז לפריפריה על קנם – אלא אף העמיקו אותם.

במקביל לקידום האינטרסים החינוכיים של קבוצות המרכז, המנהיגות הפוליטית והבירוקרטית של מערכות החינוך בישראל הקפיאה כל מהלך לקראת פיתוח רב-תרבותי של בתי הספר. היוצאים מן הכלל היו והנם גושים של מוסדות חינוך שמאחוריהם ניצב כוח פוליטי זמין להסדרים קואליציוניים. מבט מאוזן מראש פירמידת החינוך לעבר שוֹנוּת אתנית, תרבותית או מרחבית בחינוך נגוז בטרם נולד, תוך כדי אימוץ עמדה של חולשה-מדעת כלפי כל מהלך של תיקון מערכי החינוך הפועלים בארץ.
רסלינג
מאת: אורנה שץ-אופנהיימר
תיאור: חונכות היא דרך של למידה מקצועית המבוססת על ידע אקדמי ועל קשר אנושי. מאז ומעולם הייתה החונכות דרך להעביר מדור לדור מסרים, רעיונות, פרקטיקות, תפיסות, אידאות וערכים בתחומי דעת מגוונים, למשל ברפואה, אומנות, משפט והוראה. בעולם המקצועי של היום רווחת החונכות, והשפעותיה נבחנות ביחס להתפתחות זהותם המקצועית של המודרכים ושל החונכים עצמם.

אסופת מאמרים זו מזמנת מפגש מחקרי ומעשי רחב, מגוון ומעמיק על עולם החונכות בחינוך, בדגש על מודלים שונים בזיקה למורים מתחילים. מאמרי הספר דנים בתהליך החונכות על ההיבטים הפסיכולוגיים וההתפתחותיים המתקיימים בו. נבחנים בהם תהליכים ייחודיים של החונכות בהקשר לתחומי דעת מגוונים הנלמדים במערכת החינוך. המחקרים המובאים בספר מעידים על עקרונות החונכות ומחזקים את ההבנה, שלחונכות מאפיינים מקצועיים-אוניברסליים הכוללים גופי ידע, מושגים, מודלים ותהליכי למידה שונים.

הכותבים הם מרצים וחוקרים מהאקדמיה העוסקים גם בהנחיה, בהדרכה ובחונכות. כך נוצר מנעד רחב של נקודות מבט על מעשה החונכות עד לכדי התגבשות של תובנות מקצועיות ורעיונות חדשניים בדבר מקומה של החונכות במרחב המקצועי הכולל.

ספר זה מיועד לכל העוסקים בהתפתחותם של עובדי הוראה, למלמדים במוסדות האקדמיים בתחום החינוך, למחנכים ולקובעי מדיניות במערכות חינוכיות שונות. בה בעת, כל העוסקים בהכשרה מקצועית ימצאו בו הקשרים ותובנות המתאימים לתהליכי הנחיה וחונכות מקצועיים כוללים.
רסלינג
מאת: ויקטור פרידמן, ישראל סייקס, דניאלה אריאלי, חביאר סימונוביץ, ניזאר ביטאר
תיאור: המרחב האקדמי בישראל אינו מגדל שן העוסק בהנחלה ופיתוח של ידע מדעי בלבד. ההשכלה הגבוהה מהווה זירה למפגש בין סטודנטים ואנשי סגל מכלל הקבוצות שמרכיבות את הפסיפס הישראלי. מפגשים אלה הופכים את הקמפוסים האקדמים למרחבים שבהם יש פוטנציאל להנעה של תהליכי שינוי במרקם היחסים בחברה הישראלית. ספר זה מתאר יוזמות של אנשי סגל וסטודנטים ממכללת עמק יזרעאל להניע תהליכי שינוי אלו תוך כדי התמקדות ביחסים בין ערבים ויהודים במכללה.

פרקי הספר משרטטים את פרויקט "פאזל אקדמי", אשר כולל ומתכלל יוזמות שונות שתכליתן לעודד סטודנטים יהודים וערבים לקיים תהליכי דיאלוג, כל זאת במטרה לייצר יחסים שיש בהם יותר היכרות ויותר הכרה בנקודות המבט השונות ובצרכים של כל אחת מהאוכלוסיות.
רסלינג
מאת: איימן אגבאריה
תיאור: אסופת מאמרים זו עוסקת במדיניות של הכשרת המורים הערבים ויישומה. כותבי המאמרים בספר זה השתתפו בתוכנית מחקר שנמשכה שנתיים בחסות מרכז דיראסאת – המרכז הערבי למשפט ומדיניות. מטרת הספר לעגן את הכשרת המורים הערבים בישראל ביחסי רוב-מיעוט, ולקשור את סוגיית ההכשרה לסוגיית מעמדם הלאומי והאזרחי של האזרחים הערבים בישראל. הספר מבקש לבטא את חוויותיהם והתנסויותיהם של המתכשרים הערבים ומוריהם במוסדות ההכשרה, תוך כדי אִתגור טענת האוניברסליות, הניטרליות והאובייקטיביות של מערך ההכשרה הקיים בישראל. הטענה המרכזית של הספר היא שפתרון בעיות החינוך הערבי אינו רק חלוקה מחדש של משאבים להשגת שוויון, אלא טיפול בכישלון המתמשך במתן כבוד והכרה בזהות הלאומית הפלסטינית ובמורשתה ההיסטורית והתרבותית.

הספר אינו מבהיר רק את האופן שבו הייחוד הלאומי והתרבותי של פרחי ההוראה הערבים מעומעם ומודר מהשיח הפדגוגי והמדינתי, אלא מציע המלצות וצעדים לשיפור הכשרת המורים הערבים בתחומים ספציפיים כמו המעמד המשפטי של מוסדות ההכשרה, הוראת השפה הערבית, התרבות הארגונית, ההתמודדות עם תלמידים במצוקה, ההכשרה בחינוך המיוחד, הליווי של מורים חדשים, עבודת המדריך הפדגוגי, שיפור המסוגלוּת העצמית של פרחי ההוראה, טיפוח הוראה בעלת משמעות, יושרה אקדמית, קליטת סטודנטים ערבים במכללות היהודיות וחינוך לרב-תרבותיות.
רסלינג
מאת: גיש עמית
תיאור: שנות לימוד הוא תיעוד של חיי בית הספר מבעד לעיניו של מורה ומנהל. בכנות וברגישות, בפרוזה צלולה ואינטימית, מתאר גיש עמית רגעים של קרבה, תקווה וניצחונות צנועים, אך גם כישלונות, חיבוטי נפש ובדידות. זהו ספר המבקש לתת את הדעת על מורכבות המעשה החינוכי בעת הזו, על המפגש בין מורים לתלמידים, על הוראה והורות, ועל עולמה הסבוך של הילדות, שכאב ויופי משמשים בה יחדיו.
הקיבוץ המאוחדמכון מופ"ת
מאת: אברהם פרנקל
תיאור: מי אתם מנהלי בתי הספר? מה אתם עושים במשך כל יום העבודה? האם אתם באמת חשובים למוסד שבראשו אתם עומדים? אילו יחסים יש לכם עם מי שסביבכם ומעליכם? עולמם של מנהלי בתי הספר בישראל הוא נושא שכמעט לא נחקר; עוד פחות מזה הוא מספר המחקרים שעוסקים ב"סביבת העבודה" החיצונית של המנהלים, שכן למנהלים מעגל רחב של גורמים משיקים, חוץ-בית-ספריים, למשל: משרד החינוך והרשות המקומית, ארגוני המורים, ההורים, המיקום ב"טבלאות הליגה", התקשורת ועוד. זו סביבה דינאמית אשר אינה מאפשרת אפילו רגע דל אחד. המחקר בספר זה מתבסס על ראיונות עם 50 מנהלות/ים מכל המגזרים, האזורים והגילאים (למעט המגזר החרדי והחינוך המיוחד). לראשונה בישראל נחשפים חייהם המורכבים והדחוסים של מנהלי בתי הספר אשר מתמודדים עם מגוון רחב של בעלי עניין חיצוניים אשר מחייבים אותם להיפרד במידה רבה מהנושאים הפדגוגיים אשר לשמם הביאו את עצמם לתפקיד החינוך. למנהלים יש כידוע אחריות רבה על כל מה שבמסגרת תפקידם, אבל האם יש להם גם סמכות מתאימה? האם שמור להם חופש בחירה לתכנן ולהחליט – יחד עם צוות המורים – מה תהיה דרכו של בית ספרם? מהם גבולות עולמם המקצועי והאם צריך להרחיבם? בשאלות אלה ואחרות עוסק ספרו של אברהם פרנק.
רסלינג
מאת: אבי שחף
תיאור: ספרו של אבי שחף, בין כבוד להשפלה, מבוסס על מחקר נרטיבי שבודק את האופן שבו מתבטא ערך כבוד האדם בבתי ספר ישראלים דרך שתי שאלות: מהם הסיפורים על כבוד האדם שמספרים מנהלות ומנהלי בתי ספר, מורות ומורים, יועצות חינוכיות ותלמידות ותלמידים; מהן תפיסות כבוד האדם בקרב ארבעת בעלי התפקידים הללו. 26 מרואיינים נענו להזמנה להתראיין מרצונם החופשי. הם סיפרו 80 סיפורים אישיים, ולאחר מכן הגדירו מהו בעיניהם כבוד האדם בחייו של בית ספר. הממצאים אינם מתיימרים להציג אמת אובייקטיבית אלא להציג את התמונה הנרטיבית כפי שהיא עולה מהסיפורים. המסר הדומיננטי שעלה מהסיפורים היה דיאלקטיקה, כלומר ניגודים באותו סיפור באופן שבו כבוד ואי-כבוד שוכנים זה לצד זה. המסר הדומיננטי שעלה מההגדרות היה אנושיות, כלומר ראייה הומנית שכוללת את ראיית האחר כאדם; הכרה בשונות בין בני אדם ובייחודיות של כל אדם; הקשבה; אמפתיה; היעדר שיפוטיות והכלת האחר. כל הסיפורים שסופרו מתחברים לתפיסת כבוד האדם כ- Dignity – מתן כבוד לאדם בשל היותו אדם. לא נמצאו סיפורים שמחוברים לתפיסת הכבוד כ- Honor – מתן כבוד לאדם בשל מעמדו, או ל- Respect – מתן כבוד לאדם בשל פועלו. לא נמצאה שוֹנוּת בין ארבעת בעלי התפקידים ביחס למסרים שעלו מהסיפורים וביחס לתפיסת המושג, כלומר שלא ניתן היה לזהות מכנה משותף של מסר סיפורי או של תפיסה מושגית שמאפיינת בנפרד את כל אחת מארבע הקבוצות שרואיינו. כבוד האדם הוא לפיכך ערך-על שנמצא מעבר להגדרות תפקידיות או ארגוניות.
רסלינג
מאת: בלהה נוי
תיאור: עניינו של ספר זה הוא מערך הקשרים בין שותפיה השונים של מערכת החינוך – ההורים, התלמידים, המורים והקהילה – נושא המעסיק רבות הן את ההורים והן את אנשי החינוך. בספר מידע רב ומגוון על היחסים בין השותפים הללו, המזמנים שותפויות מעשירות אך גם מתחים וסכסוכים, כמו גם על הדרכים שבהן ההורים מממשים הלכה למעשה את זכותם לחינוך ילדיהם. בספר שני רבדים – הרובד הראשון הוא בעל אופי אקדמי ומתייחס להיבט ההיסטורי והעיוני של מעורבות ההורים. רובד זה מאפשר להבין היטב את מערכת היחסים בין בית הספר להורים, ויש בו סיכום של עבודות ומחקרים שנעשו בארץ ובחו"ל בנושא הנדון. הרובד השני הוא בעל אופי יישומי מובהק, ייחודי מבחינת תרומתו לנושא יחסי הורים–בית ספר, והוא כולל עשרות הצעות של פעילויות להפגת מתחים, ליישור ההדורים וליצירת קשר פורה וחיובי בין הצדדים, מהיבטים שונים ובראייה מקיפה. ספר זה הנו המקיף ביותר בנושא יחסי הורים-בית ספר שנכתב בעברית עד היום, והוא עשוי לתרום רבות למנהלי בתי ספר, למוסדות להכשרת מורים, למורים בפועל, לראשי מחלקות חינוך ברשויות המקומיות, למנהלי מתנ"סים, לצוותים של בתי ספר קהילתיים וכיוצא באלה – אנשי מקצוע כפסיכולוגים, יועצים ועובדים סוציאליים הנמצאים בקשרים עם ילדים ועם הורים. כמו כן הוא עשוי לשמש בסיס לפעילויות של ועדי הורים הרוצים להעמיק בנושא ולשפר את התקשורת בינם ובין בתי הספר של ילדיהם. נוסף לכך הוא מומלץ לכל הורה הרוצה להבין, להעמיק ולשפר את התקשורת ואת היחסים בינו לבין המורים של ילדיו.
מכון מופ"ת
מאת: לאה קוזמינסקי, אולז׳ן גולדשטיין
תיאור: כיצד מובילים תהליך של חדשנות? איך מאפשרים לחדשנות להתפרס על תחומי הוראה ולמידה שונים? כיצד מחוללים חדשנות היוצרת אדוות במרחב האקדמי והחינוכי? מהו מוקד רלוונטי לחדשנות פדגוגית בהשכלה הגבוהה? בספר זה אנו מבקשים להתמודד עם שאלות אלה ונוספות, המלוות כל מוסד חינוכי ואקדמי הנדרש לתהליכי שינוי עמוקים בדרכי הלמידה וההוראה. מערכת החינוך וההשכלה הגבוהה עומדת בפני אתגר המעבר מגישה פדגוגית מסורתית, המבוססת בעיקרה על הוראה פרונטלית, לגישה הרלוונטית ללומדים ומפתחת אצלם מיומנויות למידה כאורח חיים. מעבר זה אינו פשוט ודורש שינוי תפיסתי בקרב הלומדים, הסגל ומובילי מוסדות חינוך. הרצון להעמיק למידת חקר ממוקדת לומד ולקדם למידת צוות הוא בליבת הבחירה בפדגוגיה של למידה מבוססת פרויקטים. הספר משקף תהליך מורכב של חדשנות פדגוגית ברוח זו, שהתרחש במציאות במוסד אקדמי ישראלי. השאיפה לחדשנות נבעה מחוסר נחת באשר לדרכי הלמידה וההוראה, שהיו ברובן פרונטליות וממוקדות מרצה. תהליך השינוי החל בהובלתה של הנהלת המוסד בכיוון "מלמעלה למטה", אבל במהלכו התרבו יוזמות "מלמטה למעלה", כשחברי סגל אימצו מגוון של פדגוגיות ממוקדות לומד. בספר מוצגים מחקרים המבוססים על ניסיון זה ואשר נוגעים בארבעה היבטים: ההיבט הארגוני בהובלת תהליך החדשנות הפדגוגית; ההיבט של חברי הסגל המאמצים את החדשנות; ההיבט של הסטודנטים שחוו לראשונה למידה כזו; וההיבט המערכתי להפצת החדשנות הפדגוגית.
מכון מופ"ת
מאת: אורן ארגז, עמוס אבישר
תיאור: מיינדפולנס ולמידה חברתית-רגשית הם שני תחומים שהתפתחו באופן עצמאי בשלהי המאה ה-20. החל מהעשור השני של המאה ה-21 הם הולכים ומשתלבים זה בזה בשדה החינוך ובתוכניות והשתלמויות להכשרה ולמידה של מורים. מיינדפולנס הוא מצב תודעתי שניתן לתרגול באמצעות אוסף של תרגולים מנטליים המפתחים את יכולתנו להפנות קשב באופן מכיל ובלתי-שיפוטי לעצמנו ולאחרים. למידה חברתית-רגשית היא תחום העוסק בפיתוח מודעות עצמית וחברתית, יכולות תקשורת בינאישית ושיפור היכולת להתנהלות מוסרית ואחראית. הצירוף של שני התחומים מביא בשורה חשובה להכשרת מורים ולחינוך בכללו, בהציבו בחזית את הטיפוח של מערכות יחסים בריאות בין מורים לתלמידים ובינם לבין עצמם, העלאת תחושת סיפוק ומשמעות בעבודת ההוראה ושיפור אקלים הכיתה ובית הספר כבסיס ללמידה מיטבית.

הספר מיינדפולנס ולמידה חברתית-רגשית בהכשרת מורים נכתב על ידי חוקרים מובילים העוסקים בחקר ובשילוב התחומים הללו בהכשרות מורים בארץ, ועל ידי מורים וסטודנטים אשר נחשפו לתחומים אלו. הספר מציע לאנשי חינוך, לגננות, למורים ולמנהלים היכרות עדכנית ומעמיקה עם התיאוריה והמחקר של מיינדפולנס ולמידה חברתית-רגשית מנקודות מבט הכוללות פסיכולוגיה וחקר מוח עם תיאוריות בהכשרת מורים ובפילוסופיה של החינוך ועם יישומם של התחומים הללו בקורסים ובהשתלמויות למורים, בהוראה בבית ספר. בנוסף הספר מביא גם עם עדויות המתארות את חוויית הלמידה וההשפעות של קורסים והשתלמויות אלו על מורים.
מכון מופ"ת
מאת: נוגה שמחי
תיאור: "כאנשי חינוך, מתפקידנו להשפיע על מימוש הפוטנציאל של התלמידים, לחזק את האמונה שלהם בעצמם וליצור עבורם סביבה המושתתת על ערכים ועל עקרונות דמוקרטיים. באמצעות החינוך מתאפשר לי להעביר הלאה את האמונה באדם, בכוחותיו ובמחשבתו היצירתית ואת יכולתו וזכותו לחיים בעלי משמעות בעודו תורם לחברה שבה הוא חי".

משנתו החינוכית של מייסד הפסיכולוגיה האינדיבידואלית, אלפרד אדלר, משמשת כתשתית רעיונית ומעשית לספר זה ולהטמעת ערכי השוויון ותפיסת החיים הדמוקרטית במערכת החינוך הממלכתית. על פי גישה זו, חיזוק תחושת הערך של בני אדם, ובכללם התלמידים, הוא המפתח להצלחתם ולמימושם העצמי בהווה ובעתיד. אדלר בבית הספר מציע כלים מעשיים ליישום עקרונות התפיסה האדלריאנית במערכת החינוך הישראלית של היום. הם נגזרים מניסיונה רב השנים של המחברת, נוגה שמחי, כמורה ומחנכת בבית ספר יסודי וכמאמנת ופסיכותרפיסטית בגישה האדלריאנית. שמחי היא בעלת תואר ראשון בחינוך מיוחד ופסיכולוגיה ותואר שני במִנהל וארגון חינוך. בעשר השנים האחרונות שמחי עוסקת בבניית השתלמויות למורים, בהדרכת צוותי חינוך ובהתאמת עקרונות הגישה האדלריאנית למערכת החינוך הישראלית.
ספרי ניב
מאת: רביב רייכרט
תיאור: החינוך הדמוקרטי הוא שיטה חינוכית חדשנית ורלוונטית שהופיעה בארץ ובעולם במהלך המאה שעברה. מאז הופעתם השפיעו בתי הספר הדמוקרטיים ושיטת החינוך הדמוקרטית במידה ניכרת על מערכת החינוך, והשיטה והשפעתה נדונו ונחקרו. הספר מזמין את הקוראים למסע שיבחן את החינוך הדמוקרטי בהקשר חדש, הֶקשר של אזרחות, חברה ותרבות דמוקרטיות. על בסיס האמונה שבכוחו של החינוך לשנות ולבנות, הספר מבקש לבחון את השאלה: איך החינוך הדמוקרטי יכול לעצב אדם וחברה דמוקרטיים? המסע הזה של התמודדות עם השאלה יתקיים בשלושה שבילים: חינוכי, חברתי ואוניברסלי. הפסיעה בשבילים הללו תחבר את החינוך הדמוקרטי לשתי תפיסות חשובות בשיח הדמוקרטי העכשווי - הדמוקרטיה ההשתתפותית והקיימוּת, ותזמן מפגש עם הסוגיות המרכזיות שהדמוקרטיה עוסקת בהן כיום.
מכון מופ"ת
מאת: יצחק גילת, עידית טבק
תיאור: מעורבות הורים בגני ילדים ובבתי ספר התחזקה מאד בשנים האחרונות, ויש לה כיום השפעה דרמטית על המתרחש בכל רמותיה של מערכת החינוך. לנוכחות הגוברת של הורים בשדה החינוך יש שני צדדים מנוגדים: מצד אחד, מעורבות הורים מספקת למערכת החינוך הון חברתי העשוי לקדם את איכות החינוך בכל הממדים – הפדגוגי, הרגשי החברתי, המוסרי והערכי. מצד שני, מעורבות הורים היא מקור למתח, למאבקי כוח ולתסכול עמוק של צוותי חינוך עד כדי סירובם לקבל תפקידי ניהול ופרישתם ממקצוע ההוראה. אחת הדרכים להתמודד עם תופעה מורכבת זו היא איסוף מידע מחקרי שיסייע לניצול יעיל יותר של הרווחים הגלומים במעורבות ההורים. ספר זה מביא בפני הקוראים אוסף מחקרים שערכו חוקרים וחוקרות ממכללת לוינסקי, הנוגעים לממשק שבין הורים ומערכת החינוך. מחקרים אלה מאירים את הסוגיה של מעורבות הורים ממגוון נקודות מבט וביניהן של הורים, של גננות ומורים, של צוותים בחינוך המיוחד, של מנהלים ושל פרחי הוראה. אנו מאמינים, כי כל השותפים במלאכת החינוך עשויים למצוא עניין בידע המוצע להם בספר ולהפיק ממנו תועלת.
מכון מופ"ת
מאת: דלית שטאובר, חנה קדרון, עומר זליבנסקי אדן
תיאור: בעשורים האחרונים הלך והתעצם הצורך לערוך שינויים במערכות ציבוריות ולהתאימן לתמורות שחלות מחוצה להן. על רקע זה התגבשה ספרות ענפה העוסקת בהיבטים שונים הקשורים ברפורמות ובשינויים בארגונים ציבוריים: במניעים ובמוטיבציות המביאים ארגון לבצע שינוי, בסוגים שונים של שינויים, בקשיים הכרוכים בביצוע שינוי במערכות ציבוריות ובאופן יישומם של שינויים בארגונים.

מטרת המחקר שלפניכם הייתה לגבש מסגרת שיטתית של עקרונות התורמים להצלחה בהובלת רפורמות ושינויים במערכות ציבוריות בישראל, בדגש על מערכת החינוך. על סמך סקירת מודלים בינלאומיים המציגים פעולות התורמות ליישום של שינוי; ראיונות עם מומחי חינוך ומדיניות; ניתוח תמתי של הראיונות ושל פרוטוקולים של קבוצות לימוד מישראל בנושא שינויים במערכת החינוך; וסקר אשר בחן את יישום עקרונות המודל בתוכנית הלאומית לקידום המתמטיקה ( 5 פי 2), מחקר זה מציג מודל המורכב מארבעה שלבים להובלת שינוי במערכת החינוך המותאם למציאות הישראלית. בסיומו של המחקר מוצגת שורה של המלצות אופרטיביות לפעולה לכל אחד משלבי המודל מתוך תקווה שהוא יוכל לשמש כלי עזר לקובעי מדיניות בעת תכנון, יישום והטמעה של שינויי מדיניות.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: עטרה איזקסון
תיאור: ספר זה עוסק בשתי סוגיות קריטיות במערכת החינוך כיום: האחת, התקשורת בין מורה לתלמיד בכללה ניהול כתה והצעת פתרונות לבעיות משמעת; והשנייה, שינוי ועדכון שיטות ההוראה הקיימות לגישות רלוונטיות למאה ה־21 המשלבות חשיבה יצירתית. ספר זה מנסה לבאר ולחדד את המקום של המורה כדמות משפיעה ומכוננת, למרות שתפקידו השתנה. המורה אמור לפתוח צוהר ללמידה מסועפת, רבת היבטים, ללמד איך ללמוד וכיצד להתמודד עם מאגרי הידע העצומים הקיימים. ספר זה מיועד לאנשי חינוך, חוקרים, מורים והורים שהחינוך יקר לליבם. הוא מציע כיצד ניתן להתגבר על מדכאי למידה ומציע גישות מסקרנות של עשייה יצירתית ולמידה משותפת במאה ה־21.
כרמל
מאת: עוזי מלמד
תיאור: פִּתחו את הסכר ואפשרו לרעיונות יצירתיים לזרום באלף יובלים. המורים והמנהלים רוצים ויכולים לחדש את פני החינוך ולהוביל אל ההווה. “תנו להם כנפיים, והם יניפו את מערכת החינוך למרומים ויישאו עימם את התלמידים” – כך מבקש מחבר הספר מקברניטי החינוך ובה בעת מציע דרך להניע את ספינת החינוך מן העידן שחלף אל עבר העתיד, שהוא כבר מזמן כאן. בחלקו הראשון של הספר מצייר הכותב את המאפיינים של מערכת החינוך הארכאית כפי שהיא היום, ואת תמונת החינוך כפי שהיא צריכה להיות במילניום השלישי.
בחלקו השני של הספר מנתח המחבר את המדיניות של שרי החינוך מאז שנת 2000 ומסביר למה ספינת החינוך מיטלטלת ועדיין סובבת על מקומה ולא נעה אל הקִדְמה.
בחלקו השלישי של הספר מתווה המחבר את הדרכים שיש בהן כדי להניע את המערכת אל החדש, כאשר את עיקר יהבו הוא תולה באנשי החינוך שבכוחם לשחרר את הספינה התקועה במקומה.
ספרי ניב
מאת: רפאל ש. פוירשטיין
תיאור: "הפוטנציאל האנושי" הוא מושג שמלווה אותנו בתחומים רבים. לעתים הוא אף טורד את מנוחתנו ככל שמדובר בפוטנציאל הלא ממומש שלנו, של ילדינו או של תלמידינו. לא אחת אנו שואלים את עצמנו: האם נוכל להיות יותר ממה שאנו היום? עד כמה? כיצד מממשים את הפוטנציאל הטמון בנו? למרבה הפלא, מושג זה, השגור בפי רבים, זכה עד היום לפרדיגמה אחת בלבד המוקדשת רק לו – זו של חתן פרס ישראל, פרופ' ראובן פוירשטיין (1921­-2014), שגיבש תפיסה החותרת תחת עולם ההגדרות המקובעות המעצבות את חיינו. כך למשל הוא פיתח מדד אינטליגנציה חליפי למדד ה-IQ המוכר, מדד שמעריך את פוטנציאל הלמידה. ואכן, בעקבות עבודותיו, מושגים כגון לקות למידה, אינטליגנציה, כישורים, הפרעות קשב, מוגבלות שכלית, מצוינות ועוד רבים אחרים מקבלים פרשנות חדשה וזוכים לאורה להתייחסות שונה ובעיקר לאופק רחב ומבטיח יותר. אבי הפוטנציאל האנושי מתחקה אחר סיפור חייו האישי המרתק, חוצה היבשות והתרבויות, של פרופ' פוירשטיין, ובעיקר אחר מפעל חייו וחידושיו הבינלאומיים בנוגע לטבע האדם ולפוטנציאל הטמון בו. הספר נכתב על ידי בנו וממשיך דרכו, הרב ד"ר רפאל פוירשטיין, והוא רוקם שיחה אישית כנה ונוגעת ללב בין אב לבנו ולוקח אותנו למסע מחְכּים ומשנה חיים המספר לנו מחדש את כל מה שאנחנו יודעים על עצמנו.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: דפנה גרנית דגני
תיאור: "חינוך מבוסס מקום" הוא תפיסה חינוכית הטוענת כי הזיקה למקום פיזי מעניקה משמעות ייחודית לזהותו של הפרט. מתפיסה זו נגזרת פדגוגיה ייחודית המכונה "למידה מבוססת מקום"; פדגוגיה זו כוללת הנחלת ידע, מיומנויות והרגלים השואבים מהמקום הספציפי את הרצון והמוטיבציה להשפיע עליו ולהוביל לעשייה פעילה למענו. בהקשר הזה המונח "מקום" מבטא לא רק תחום מוגדר בזמן ובמרחב, אלא הזדמנות ללמידה המתבססת על חיבור בין ההיבט הפיזי להיבט הרגשי, בין המידע הנתפס בחושים לידע שנוצר בנפשו של הפרט לאחר המפגש עם השטח. הספר דן בשלוש שאלות בהקשר לחינוך מבוסס מקום: מדוע צריך וכדאי ללמוד על פדגוגיה של מקום? מה מאפיין את הפדגוגיה של חינוך מבוסס מקום? ואיך מלמדים בפדגוגיה הזאת? בהקשר הזה מוצגים בספר סיפורי מקרה מהתוכנית "שבילים", תוכנית אקדמית לתואר ראשון ולתעודת הוראה במכללה האקדמית לחינוך ע"ש קיי באר שבע, בשיתוף המכון לחינוך דמוקרטי.
מכון מופ"ת
מאת: רמה קלויר, ברוריה שישון, נחום כהן
תיאור: תוכנית רג"ב, שנועדה להכשיר סטודנטים מצטיינים במכללות להוראה, שמה לה כמטרה לחשוף את הסטודנטים לדרכי למידה לא־שגרתיות, כאלה שיכשירו אותם להיות מורים יצירתיים, פתוחים, יזמים ומובילים. אחת מאבני היסוד של התוכנית היא עריכת כנסים על ידי הסטודנטים ובעבורם. תוכני הכנסים נוגעים בפניה הרבים של הפעילות החינוכית, מהסוג שאינו מקבל על פי רוב מענה בתוכניות ההכשרה הסטנדרטיות. בכנסים אלו הסטודנטים הם האחראים הן על ההיבט הארגוני הן על ההיבט התוכני. הכנת הכנסים דורשת חשיבה יצירתית, מעורבות, יוזמה, למידה עצמאית, עבודה בצוות ולקיחת אחריות עצמית של הסטודנטים על אופן למידתם. הספר מסכם קרוב לעשרים שנות פעילות של פדגוגיית הכנסים בתוכנית רג"ב בכל המכללות האקדמיות לחינוך בישראל, ומציג מאמרים של מְרַכְּזֵי התוכנית ובעלי עניין אחרים שהיו מעורבים בעשייה. המחקרים שנערכו על הכנסים, המאמרים המתארים אותם במכללות השונות, ניתוחם באמצעות תאוריות למידה חדשניות ועוד – כל אלה יוצרים קלידוסקופ פדגוגי ססגוני, מעודכן וייחודי לתוכניות להכשרת מורים; כאלה המבקשות לשבור את השגרה ולקחת את הסטודנטים למחוזות אחרים של למידה והתנסות ועשויות גם להעניק השראה לכל העוסקים במערכת החינוך בכל אחד משלביה.
מכון מופ"ת
מאת: נורית דביר, אריאלה גדרון
תיאור: פדגוגיה נרטיבית מציעה תפיסה רחבה של ידע, למידה והוראה; היא ניזונה מתורת ההכרה הקונסטרוקטיביסטית וההרמנויטית, שעל פיה ניתן להבין את התנהגות האדם באמצעות סיפורים שהוא מספר ועל פי פרשנותו את העולם. ספר זה הוא פרי עבודתן של חוקרות מומחיות, המלמדות באוניברסיטאות ובמכללות בתחומי הכשרה מגוונים של מקצועות האנוש. על אף העולמות השונים של המקצועות שהן עוסקות בהם, המשותף לכלל הכותבות הוא הפדגוגיה הנרטיבית. תפיסה זו מהווה תשתית לעבודתן עם מתכשרים למקצועות שלהן. כל אחת ואחת מהן יוצקת מפרי ניסיונה האישי-מקצועי ובונה מודל עבודה משלה, הניזון מתפיסתה המקצועית את הפדגוגיה הנרטיבית ואת צורכי המקצוע. בספר מוצגים מודלים שונים שהכותבות יצרו בעבודתן, והן מגוללות בו את הרהוריהן על אודות המודלים הללו ודנות בתאוריות המזינות אותם. המאמרים השונים חושפים את הקוראים לגישות שונות של פדגוגיה נרטיבית בתחומי הכשרה מגוונים במדעי האנוש, ועשויים להעשיר קהילות מקצועיות שונות בהיבטים פדגוגיים-דידקטיים ותאורטיים של פדגוגיה נרטיבית. הספר מיועד לכלל העוסקים בהכשרה מקצועית, לאנשי מקצוע ותיקים, לסטודנטים ולנשות ולאנשי חינוך המבקשים ללמוד על פדגוגיות חדשניות להוראה וללמידה.
מכון מופ"ת
מאת: גילה שילה
תיאור: הכתיבה היא נושא המעסיק מאוד אנשי חינוך וחוקרים בתחומי האוריינות, חקר השיח והבלשנות. הקושי של תלמידים בתחום ההבעה בכתב וצמצום אוצר המילים שלהם מדגישים את הצורך בעיסוק בתחום, לא רק בשיעורי לשון. הרצון שנוצר מצד אחד ללמד כתיבה טיעונית ואקדמית ומצד שני לאפשר לתלמידים להביע קול אישי ולהתנסות בכתיבה יצירתית, מחייב התייחסות כוללת ומיוחדת לשיח ולטקסט הבית-ספרי ולהוראתו. הספר מציע תיאור מפורט של דפוסי שיח המאפיינים טקסטים מן העברית הבינונית הנדרשת לכל מוען ונמען, כותב וקורא. כמו כן הוא מקנה כלים מבניים, לשוניים וסגנוניים-רטוריים המסייעים לפענוח הטקסט ולכתיבתו. הכותבת יוצאת מן המצוי – טקסטים מסוגות שונות ולמטרות שונות – ומציגה את הרצוי על פי קריטריונים מתחומים שונים. הספר מיועד לסטודנטים, למורים, למרצים ולחוקרים מתחומי דעת שונים במערכת החינוך הפורמלית והבלתי פורמלית, העוסקים בטקסט על פניו השונות. הוא נותן כלים לכל מלמד ולכל חוקר, לאו דווקא איש לשון, לפענח טקסטים הנדונים בבתי הספר בגילים השונים ולכתוב על פי הנדרש.
מכון מופ"ת
מאת: חוה וידרגור
תיאור: הספר מציג מודל לבניית תוכניות לימודים רב-ממדיות, המפתחות אוריינות חשיבת עתיד בקרב כלל תלמידי בית הספר. אוריינות חשיבת עתיד מורכבת מאוריינות לשונית, מדעית וטכנולוגית, חשיבה ביקורתית, חשיבה יצירתית וחשיבת עתיד. המודל המוצע בספר מקדם הקניית אוריינות זו בקרב תלמידים תוך למידה סביב פרויקטים ופתרון בעיות באמצעות כלי חשיבה שונים הייחודיים למיומנויות המאה ה-21. המודל משלב אסטרטגיות הוראה שונות כגון למידה טרנסדיסציפלינרית ומולטידיסציפלינרית. בספר מוצגות תוכניות לפיתוח מיומנויות ותהליכי חשיבה גבוהים, ויש בו התייחסות להוראה של תחומי דעת ליבתיים ושאינם ליבתיים ולפיתוח תוכניות לימודים לתלמידים מחוננים, לתלמידים מצטיינים ולתלמידים בסיכון לנשירה. ספר זה מציג תאוריה לצד מעשה – תאוריות קונסטרוקטיביסטיות עכשוויות לצד כלים שנבחרו בקפידה בדרך אותנטית ורלוונטית ליצירת עניין ואתגר, תוך התייחסות ללמידה מהיבט אישי, היבט גלובלי והיבט הזמן. כל פרק בספר מאיר אסטרטגיה או כלי חשיבה שונה. בפתיחת כל פרק מוצגת התאוריה ואחריה מתוארים יחידת הלימוד ותכנון השיעורים. הפרקים מסתיימים בתוצר הסופי הנקרא תרחיש עתידי: התלמידים כותבים תרחיש עתידי וכך משגרים את עצמם לעתיד. התרחיש מבוסס על הידע שהצטבר במהלך לימוד היחידה, הוא מסכם את הלמידה וממחיש את אוריינות חשיבת העתיד. הספר יישומי עבור קהלים רבים, ביניהם קובעי מדיניות, רכזי תוכניות לימודים, מרצים במכללות להוראה, סטודנטים לתואר שני ומורים, החותרים לספק לתלמידיהם למידה משמעותית ורלוונטית ולצייד אותם במיומנויות אשר יכינו אותם לעולם המשתנה במהירות ויסייעו להם לשלוט בעתידם.
מכון מופ"ת
מאת: ישעיהו תדמור, עמיר פריימן
תיאור: תמצית החינוך היא בעינינו עיסוק ב"שאלת האדם". לשון אחר, תמצית החינוך היא ההוויה המביאה לעירור שאלות קיומיות בתלמיד, ובאמצעות הדיאלוג המתרחש בה מתחזקת תודעתו, מתגבשת זהותו, מותווית השקפת עולמו, נקנים ערכיו, ומסתמנת תכנית חייו. ההוויה הזאת בבית הספר, אמנם מרביתה מתקיימת במצבי למידה, אולם היא איננה תחומה למישור האינטלקטואלי בלבד. לפיכך, אף שהמאמרים שכינסנו בקובץ זה מכוונים לאינטלקט, ברצוננו להדגיש שעירור "שאלות האדם" והעיסוק בהן בחינוך נעשים גם – ולעתים אף ביתר שאת – במישור הרגש, הנפש, האמונה והרוח. שאלות האדם, אף שחלקן נדון רבות בספרות ובציבור, הן בעיקרן שאלות של היחיד. אדם עשוי להכיר קשת של תשובות ומנעד רחב של עמדות בנוגע לשאלות קיום, ביניהן תשובות אובייקטיביות לכאורה, כאלה שהוא עשוי למצוא בכתביהם של אנשי מדע; אבל התשובה שתעצב את תפיסת עולמו ואת התנהגותו היא זו שיגדיר בעצמו ומתוך עצמו באורח אותנטי. בסופו של דבר המענה הוא מענה אישי שלו, והתוקף העיקרי לו הוא היותו אישי-פנימי. כך גם בחינוך. אותה הוויה חינוכית מעוררת את השאלות ומעודדת שיח וחקירה משותפים בקרב התלמידים ובינם לבין המורה, אבל אין בחינוך כדי להציע "תשובת בית ספר". התשובה היא בהכרח סובייקטיבית, של התלמידה ושל התלמיד. בספר זה אנו מבקשים לעודד את המורים ואת מכשירי המורים להכיר מבחר של "שאלות אדם" ברמות ההגותית, המדעית והפדגוגית, להעמיק את חשיבתם באותן שאלות, ובתוך כך לטעת בהם ביטחון לדון בהן עם תלמידיהם במסגרת ההוראה-למידה ובמסגרת החינוכית בכללה בדרך פדגוגית מושכלת ורגישה.
מכון מופ"ת
מאת: ישעיהו תדמור, עמיר פריימן
תיאור: תמצית החינוך היא בעינינו עיסוק ב"שאלת האדם". לשון אחר, תמצית החינוך היא ההוויה המביאה לעירור שאלות קיומיות בתלמיד, ובאמצעות הדיאלוג המתרחש בה מתחזקת תודעתו, מתגבשת זהותו, מותווית השקפת עולמו, נקנים ערכיו, ומסתמנת תכנית חייו. ההוויה הזאת בבית הספר, אמנם מרביתה מתקיימת במצבי למידה, אולם היא איננה תחומה למישור האינטלקטואלי בלבד. לפיכך, אף שהמאמרים שכינסנו בקובץ זה מכוונים לאינטלקט, ברצוננו להדגיש שעירור "שאלות האדם" והעיסוק בהן בחינוך נעשים גם – ולעתים אף ביתר שאת – במישור הרגש, הנפש, האמונה והרוח. שאלות האדם, אף שחלקן נדון רבות בספרות ובציבור, הן בעיקרן שאלות של היחיד. אדם עשוי להכיר קשת של תשובות ומנעד רחב של עמדות בנוגע לשאלות קיום, ביניהן תשובות אובייקטיביות לכאורה, כאלה שהוא עשוי למצוא בכתביהם של אנשי מדע; אבל התשובה שתעצב את תפיסת עולמו ואת התנהגותו היא זו שיגדיר בעצמו ומתוך עצמו באורח אותנטי. בסופו של דבר המענה הוא מענה אישי שלו, והתוקף העיקרי לו הוא היותו אישי-פנימי. כך גם בחינוך. אותה הוויה חינוכית מעוררת את השאלות ומעודדת שיח וחקירה משותפים בקרב התלמידים ובינם לבין המורה, אבל אין בחינוך כדי להציע "תשובת בית ספר". התשובה היא בהכרח סובייקטיבית, של התלמידה ושל התלמיד. בספר זה אנו מבקשים לעודד את המורים ואת מכשירי המורים להכיר מבחר של "שאלות אדם" ברמות ההגותית, המדעית והפדגוגית, להעמיק את חשיבתם באותן שאלות, ובתוך כך לטעת בהם ביטחון לדון בהן עם תלמידיהם במסגרת ההוראה-למידה ובמסגרת החינוכית בכללה בדרך פדגוגית מושכלת ורגישה.
מכון מופ"ת
מאת: אסף מלחי
תיאור: מראשית דרכן של הישיבות החרדיות כמעט כל ניסיון לשלב בהן לימודי חול נחשב לקריאת תיגר חמורה על עצם ייעודן החברתי, הרוחני והדתי. ואולם לאחרונה ניכרות תמורות דרמטיות בהיקפן ובאופיין של החלופות החינוכיות ה"רכות" המוצעות לנוער חרדי בגיל הישיבה הקטנה, גיל בית הספר התיכון. מהן אותן מסגרות חינוך חלופיות לנערים חרדים ומה היקף הלומדים בהן? באיזו מידה מסגרות אלו הן חלופות חינוכיות ראויות שמכינות את בוגריהן לחיים מלאים ומועילים לפרט, לקהילה ולמדינה? כיצד ניתן לפתח ולחזק את המסגרות האלה?
מחקר מדיניות זה ממפה ומאפיין לראשונה את כלל מסגרות החינוך החלופיות לנוער חרדי שאינו לומד בישיבות קטנות: ישיבות תיכוניות עיוניות לחרדים; בתי ספר מקצועיים־טכנולוגיים ברוח ישיבתית; פנימיות וכפרי נוער חרדיים לנערים הנמצאים בשוליים ובמצבי נשירה וסיכון. המחקר מסרטט את ההצלחות וההישגים במסגרות אלו ועומד על האתגרים והחסמים שעימם מתמודדים הגורמים הממשלתיים והאזרחיים־חברתיים המעוניינים לחזקן ולשפרן. לנוכח מציאות שבה שיעור הנשירה הגלויה של נערים חרדים עמד בשנת 2018 על 4.6% , לעומת 1.4% בלבד במערכת החינוך הממלכתית, ולנוכח היעדר מדיניות ברורה, מוסכמת וכוללנית באשר למסגרות הנדרשות לאלפי נערים חרדים שאינם לומדים בישיבות קטנות, מוצגות במחקר המלצות יישומיות. באמצעות מכלול המלצות אלו ושיתוף פעולה בין־מגזרי בין גופי הממשל לגורמי חינוך חרדיים ניתן יהיה לעצב דור צעיר אמוני־רוחני משכיל, יצרני ומקצועי, בעל תחושת שייכות וזהות ברורה ויציבה.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: נסרין חדאד חאג’ יחיא, ניצה קסיר (קלינר), בן פרג'ון
תיאור: מערכת החינוך בישראל מתאפיינת בפערים עמוקים בין תלמידים הבאים מרקע חברתי־כלכלי שונה. הבולט שבהם הוא הפער בין מערכת החינוך הערבי למערכת החינוך העברי. מהם פערי התקצוב בין החינוך הערבי לבין החינוך העברי? האם הם הצטמצמו בשנים האחרונות? וכיצד פערים אלו, בתקציב ובתשתיות, משפיעים על הישגי התלמידים החל בשלב החינוך היסודי, עבור בבחינות הבגרות וכלה במערכת ההשכלה הגבוהה?
מחקר זה מבקש לסרטט תמונה מקיפה של הבעיות והאתגרים שהחינוך הערבי בישראל מתמודד עימם. ממצאיו מלמדים שהחינוך הערבי מקופח בכל היבט בהשוואה לחינוך העברי: פחות שעות לימוד, מספר תלמידים גבוה יותר בכיתה והשקעה ממוצעת נמוכה יותר בתלמיד. לא זו בלבד – הפערים בתקציבים המגיעים ממשרד החינוך מורחבים על ידי גורמי מימון נוספים של מערכת החינוך הציבורית בישראל: רשויות מקומיות, הורים וארגוני מגזר שלישי. בעקבות זאת, שוויון ההזדמנויות בחינוך נפגע וההישגים בהשכלת החברה הערבית נמוכים.
בשנים האחרונות חלה התקדמות לא מבוטלת בכמה מדדי השכלה בחברה הערבית, והפער בינה ובין החברה היהודית הולך ומצטמצם. עם זאת, בנושאים רבים הפערים עדיין גדולים – בבחינות המיצ"ב, בזכאות לתעודת בגרות, באיכות תעודת הבגרות, במבחנים בינלאומיים ובשיעורי הנשירה. בפערים אלו יש כדי להשפיע על האפשרויות העתידיות של תלמידות ותלמידים ערבים בהשכלה הגבוהה ובשוק התעסוקה.
המשך האפליה של החינוך הערבי יפגע לא רק בחברה הערבית אלא בכלל החברה בישראל. שילוב שוויוני של אוכלוסייה זו בכלכלה ובחברה הישראליות חייב לצמוח משוויון הזדמנויות אמיתי במערכת החינוך הציבורית כבר מהשלבים המוקדמים ביותר. ניכר שבשנים האחרונות הגיעו גם מוסדות מדינתיים רבים למסקנה זו, אך כדי שמגמה זו תישא פרי עליה להוסיף ולהתרחב.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: איריס אלפי-שבתאי
תיאור: ספר חדשני זה עוסק בלשון שנייה בישראל. עיקר עניינו הוא לשון שנייה-זרה הנלמדת באופן פורמלי בהקשר הבית ספרי, אך נסקרים בו גם היבטים של לשון שנייה של מהגרים והיבטים של לשון ראשונה. לאורך כל הספר מודגשת חשיבותו של מורה השפה כחוקר ומפורטות מגוון המיומנויות הנדרשות ממנו לצורך הוראה יעילה ואיכותית, כגון ידע נרחב, תושייה, גמישות מחשבתית ויכולת לפתור בעיות בזמן אמת. פרקי הספר ממחישים הוראה לשונית ארוכת טווח וייעודית לאוכלוסיית התלמידים; הוראה המציבה אותם במרכז תהליך הלימוד ולא ממקמת את תוכנית הלימוד כמקובל בראש סדר העדיפויות. שערו הראשון מציג היבטים תאורטיים של לשון שנייה, ושערו השני - היבטים מעשיים, שבמרכזם שיטה פסיכולינגוויסטית-חינוכית להערכה ולקידום לשון שנייה הנלמדת בהקשר פורמלי. שיטה זו רואה בהערכה הניתנת לתלמידים אמצעי ללמידה ולקידומה, ולא כלי המסכם אותה. הספר מבהיר את השימוש ב"פיגום" כדרך הוראה ומציג חשיבה יצירתית ("מחוץ לקופסה״) מצד המורה לטובת קידום מרבי של תלמידיו.
מכון מופ"ת
מאת: בנצי בר לביא
תיאור: ירוק כחול-לבן מגולל את סיפורה של יוזמה חינוכית וציונית שנהגתה ויושמה בהקמת בית הספר התיכון לחינוך סביבתי במדרשת שדה בוקר, הראשון מסוגו בישראל, והוא שזור בחוויות ובאירועים שעיצבו את חייו של המחבר ואת יצירתו.

ירוק כחול-לבן מיועד לכל מי שמאמין בחשיבות החינוך לאהבת הארץ והטבע ורואה את ייעודו בחינוך. מחנכים שעייפו משמרנות מערכות החינוך ימצאו עניין בחדשנות שיטות ההוראה ובתהליכי הלמידה המשמעותית שהתוכנית מציעה.
ספרי ניב
מאת: יצחק גילת, רחל שגיא, ליאת ביברמן-שלו
תיאור: חינוך במרחבים רב-תרבותיים מזמין את הקורא למסע עשיר ומעניין עם אחת התופעות המרכזיות במערכת החינוך בישראל: מפגש בין תרבויות שונות המתקיים מגן הילדים עד מוסדות ההשכלה הגבוהה. אסופת המאמרים שלפניכם מציגה אוסף של מחקרים המביאים את קולותיהם של קבוצות תרבותיות שונות בחברה הישראלית אשר נפגשות ביניהן במערכת החינוך. לספר שלושה שערים: השער הראשון מזמן לקורא מפגש כללי עם התופעה של רבגוניות תרבותית שהולכת ומתרחבת בעקבות תהליכי הגלובליזציה. השער השני מזמין את הקורא להיכנס לבתי ספר שבהם מתקיימים מפגשים בין מורים מקבוצה תרבותית המוגדרת כקבוצת מיעוט, לבין תלמידים וצוות חינוכי מקבוצת הרוב. השער השלישי מכניס את הקורא בשערי האקדמיה ומאיר תהליכים וסוגיות של רבגוניות תרבותית בהכשרת מורים. הספר מסתיים ביומן מסע שכתב סטודנט במכללת לוינסקי לחינוך, בן למשפחה ערבית-מוסלמית שחיה בעיר לוד כבר ארבעה דורות. הוא הצטרף למשלחת של סטודנטים וחברי סגל אשר יצאה לסיור במחנות השמדה בפולין. יומן המסע נכתב לקראת המסע לפולין ובעקבותיו. היומן נחתם בתובנה שהתגבשה אצלו בעקבות החוויה המטלטלת. תובנה זו מהווה חלק ממגוון התובנות המוצגות בספר, אשר בתורן עשויות לסייע לנו לפסוע צעד אחד קדימה לקראת חברה סובלנית שמטפחת את השונה בקרבה.
רסלינג
מאת: רוני לידור, שירי אייבזו, אלה שובל
תיאור: החינוך הגופני הוא מקצוע ליבה בתוכנית הלימודים של משרד החינוך. המקצוע נלמד בבתי הספר היסודיים, בחטיבות הביניים ובבתי הספר התיכוניים. גם בגני הילדים לומדים הילדים חינוך גופני המותאם לשלב ההתפתחות שלהם ולצורכיהם הגופניים, התנועתיים, החברתיים והריגושיים. מי שעוסקים בהוראת החינוך הגופני במסגרות החינוך הפורמלי בישראל, מי שמכשירים סטודנטים להוראת החינוך הגופני ומי שקובעים את המדיניות במקצוע החינוך הגופני נדרשים מעת לעת לתת את דעתם על תמורות החלות בחברה, בעיקר תמורות טכנולוגיות וחברתיות-תרבותיות, שכן יכולה להיות להן השפעה על התוקף הסביבתי של המקצוע. לדוגמה, בעת הזאת נדרש החינוך הגופני להתמודד עם אתגרים כמו אורח חיים יושבני, תזונה לקויה של תלמידים, תחרות בלתי פוסקת עם מוקדי פעילות גופנית חלופיים (כמו חוגי ספורט ותנועה המוצעים לתלמידים בשעות אחר הצוהריים), ולתת מענה לתלמידים עם צרכים מיוחדים. בספר הזה אנו בוחנים את יסודותיהם של ארבעה מודלים להוראת החינוך הגופני: המודל להבנת המשחק, מודל החינוך לספורט, המודל לחינוך לאורח חיים בריא ומודל החינוך לתנועה. בחרנו במודלים אלו משום שלכל אחד מהם רציונל הוראתי המסביר מדוע הוא נחוץ ומה הם היבטי ההוראה והלמידה שאפשר להשביח, אם ייושם. לטענתנו, יישומם עשוי לחזק את התוקף הרלוונטי הסביבתי של מקצוע החינוך הגופני ולאפשר לו להיות רלוונטי. כל ארבעת המודלים הם מבוססי ראיות, משלימים זה את זה ומאפשרים למורים לחינוך גופני לצקת תכנים מגוונים ומעוררי עניין לשיעורים. לצד אנשי ונשות המקצוע עשוי ספר זה לעניין את כל העוסקים בתנועה, בחינוך בלתי פורמלי ובהדרכת בני נוער וילדים.
מכון מופ"ת
מאת: אלון גן
תיאור: מראשית דרכו היה החינוך הקיבוצי בית יוצר לחינוך אלטרנטיבי במערכת ניהולית מורכבת הכוללת גני ילדים, בתי ספר, חינוך בלתי פורמלי, תנועות נוער ואף מכללות אקדמיות להכשרת מורים )״סמינר הקיבוצים״ ו״אורנים״(. מוסדות אלה מתאפיינים בגישה הוליסטית, בין־תחומית וביקורתית, בלמידה התנסותית ומשמעותית, חינוך קהילתי בחברת הילדים, הערכה מעצבת, חינוך בטבע וקיימות סביבתית. מערכת זו היא תופעה ישראלית ייחודית. אסופת המאמרים שלפניכם בוחנת את התופעה הזו בביקורתיות מנקודות מבט שונות ובמתודות מחקריות מגוונות. היא מבקשת לענות על השאלות המהותיות באשר לכוחות שהולידו את החינוך הקיבוצי, לחומרים שהוא עשוי מהם, לתמורות שחלו בו במהלך השנים, למאפייניו בהווה, לחוזקותיו ולחולשותיו. לצד סוגיות אלה ספר זה מביט אל העתיד. בימים מאתגרים אלה של משברים אקולוגיים, חברתיים, דמוקרטיים ובריאותיים, הספר מציע שיח חינוכי עתיר חידושים חינוכיים ודיאלוגים מעצימים, אשר יכולים לתת מענים רבי־משמעות ומפרים לקהילות האלטרנטיביות המבקשות חינוך אחר לילדיהן, חינוך הומני ואיכותי.
מכללת סמינר הקיבוציםיד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוציתהקיבוץ המאוחדמכון מופ"ת
מאת: דינה חרובי, טלילה קוש-זוהר
תיאור: ספר זה מאגד מאמרים הדנים בסוגיות מגדריות בתחומי דעת מגוונים. המחקרים השונים מתייחסים לנוכחות הגלויה והסמויה של הפרמטר המגדרי כחלק אינהרנטי ומובנה במציאות. הספר מתווה דרכים להתבונן דרך עדשת המגדר גם בתכנים השונים הנלמדים בבתי הספר. הנכחת הסוגיה המגדרית היא אחת הדרכים לקידום שוויון זכויות מגדרי בבתי הספר, וכפועל יוצא מכך בחברה כולה. המחקרים, למעט מאמר מתורגם אחד, הם פרי עבודתן של חברות פורום ״חינוך ומגדר״ במכללת סמינר הקיבוצים, כולן מרצות במכללה בתחומי דעת שונים. הפורום מבקש לקדם דיון בסוגיות מגדר וחינוך בכלל, ובהכשרת פרחי הוראה בפרט.
הקיבוץ המאוחדהוצאת גמא
מאת: דרורה פריצקר
תיאור: הספר להתנסות ולהרגיש: למידה עצמית משתפת באקדמיה מביא סיפורי מסע של מרצים שחרגו מדרך הוראתם החזיתית-מסורתית, ויישמו למידה עצמית משתפת בקורסים דיסציפלינריים במסגרת תכנית ניסויית ללמידה עצמית, שנערכה במכללה האקדמית גורדון. הספר מאיר את סוגיית הלמידה העצמית המשתפת ובוחן את מורכבותה הרגשית ואת הדילמות המתעוררות במהלך יישומה. הוא מעלה על נס את הרלוונטיות שלה בתקופה שבה נסללים, חדשות לבקרים, ערוצי תקשורת וטכנולוגיה חוצי גבולות ומשתפים, זמינים ונגישים למידע; הוא גם מצביע על תובנות ועל השתמעויות לכינונה של תשתית ללמידה עצמית משתפת באקדמיה בכלל ובהכשרת מורים בפרט.
מכון מופ"ת
מאת: אילנה פאול, רוני ריינגולד
תיאור: מרבית החברות בעולם, ובכלל זה החברה הישראלית, מתאפיינות בריבוי תרבויות. כאשר מציאות זו מתקיימת ללא אג'נדה רב-תרבותית ברורה, השיח המבוסס על שסעים גובר ומנציח את יחסי הגומלין בין הקבוצות החברתיות, המתאפיינים באי-שוויון, בניכור ובשלילה הדדית.
לאורך שנים התאפיינה המדיניות במדינת ישראל בגישות חד-תרבותיות גלויות או סמויות. בנאומו המפורסם "ארבעת השבטים" הציע נשיא המדינה ראובן ריבלין סדר ישראלי חדש, שבו חל מעבר מהנהגה של "שבט" אחד ליצירתה של ישראליות משותפת; ישראליות שכל קבוצה חברתית בתוכה מכירה בקבוצה האחרת ובהיותה שותפה שווה לה. נאום זה העצים את הדיון הציבורי והדגיש את הצורך במציאת דרכים מוסכמות לקיים מרחבים ציבוריים משותפים. בתוך כך הופיעה גם הגישה שמציעה שלא להסתפק בהכרה בזכותן של קבוצות מיעוט לקיום אוטונומי, אלא לקרואתיגר על עצם קיומה של ישות "המרכז" ולקעקע אותה מן היסוד עד שיינתן ביטוי הוגן לכל הקבוצות דרך הבניה מחודשת וגמישה של המרחב המשותף. אסופת מאמרים זו מציגה פסיפס עשיר של הצטלבויות בין מגוון אוכלוסיות – יהודים וערבים, דתיים וחילונים, יוצאי אתיופיה ויוצאי ברית המועצות לשעבר – במגוון מרחבים, ובהם גני ילדים, בתי ספר, מכללות לחינוך ואוניברסיטאות. אנו תקווה שיש בה כדי לתרום לכל העוסקים במדיניות ציבורית, לתת מענה לריבוי התרבותי ולאתגריו ולכל אנשי החינוך המחפשים דרכים יצירתיות להיטיב את המפגשים הבין-תרבותיים ולקדם גישה מכילה ושוויונית, שהיא הבסיס לבנייתה של חברה משותפת איתנה.
אין אנו מבקשים בספר זה להמליץ על דרך אחת כפתרון אפשרי למתח הקיים בין המגזרים והתרבויות. כל שברצוננו הוא לחשוף את הקוראים למגוון דיאלוגים באזורי גבול תרבותיים ולהעשיר דרכים להתנהלות במרחבים אקדמיים וחינוכיים משותפים.
מכון מופ"ת
מאת: יפתח גולדמן
תיאור: המושג "חינוך הומניסטי" זכה בשנים האחרונות לפרשנויות רבות ומגוונות כל כך, עד כי נדמה שהיום רבים מקבלים אותו מבלי שיבררו לעצמם במדויק מהם אותם עקרונות חינוכיים שהם מאשרים. הספר להמשיך את השיחה מבקש להשיב רוח חדשה במפרשיו של החינוך ההומניסטי ולהציג בתוך כך תפיסה מובחנת ומצומצמת שלו כחינוך המוגדר באמצעות מטרה פדגוגית ראשית וכלי פדגוגי עיקרי. מטרתו של החינוך ההומניסטי היא עילוי האדם: פיתוח אישיותם של החניכים והחניכות וסיוע להם בהפיכתם לאנשים בוגרים, אחראים, אוטונומיים ועשירים ברוחם. הכלי הפדגוגי העיקרי שלו הוא ההפגשה: הפגשתם של החניכים עם יצירות טובות, עתיקות וחדשות מתחומי הספרות, השירה ומדעי הרוח. אנשי החינוך ההומניסטי הם האחראים לחולל פגישה דיאלוגית, יוצרת, מתפתחת ומפתחת בין החניכים לבין היצירה. את העקרונות הללו פורס המחבר במהלך הספר ומזמין את המורים והמורות לנסות ולהעניק חינוך כזה לתלמידיהם: אני מאמין בכל ליבי שהחתירה נגד הזרם אפשרית, או במלים פשוטות, שמחנכת הרוצה להעניק חינוך הומניסטי לתלמידיה יכולה לעשות מעשה. עליה לנהוג בתבונה, להכיר במגבלות ולהתנהל בזהירות, אבל לא נגזר עליה לחיות בחוויה של כישלון מקצועי מתמשך.
מכון מופ"ת
מאת: פאדיה נאסר-אבו אלהיג'א, משה ישראלאשוילי
תיאור: "מי שלימדני אות נהייתי לו עבד" פתגם זה הוא ביטוי אחד מרבים לחשיבות שהתרבות הערבית רוחשת לחינוך. אך מה ידוע לנו על התהליכים החינוכיים-חברתיים שעוברים כיום ילדים ובני נוער המשתייכים לחברה הערבית בישראל? ילדים ובני נוער אלה, המהווים 27% מכלל אוכלוסיית התלמידים (בגילאי 18-5 ) במדינה, הם חוליה בעלת ערך רב בפסיפס האנושי בישראל וימלאו תפקיד חשוב בהתפתחות החברה הערבית בפרט ומדינת ישראל בכלל. מהי תמונת הישגיהם הלימודיים? אילו אתגרים אישיים וחינוכיים ניצבים בפניהם?
ספר זה, הראשון מסוגו, דן במנעד רחב של שאלות הקשורות לחינוך בחברה הערבית בישראל, בניסיון לסקור את הידע העדכני הקיים ולהצביע על מה שעדיין דורש התייחסות ומחקר. את פרקי הספר כתבו מומחים מובילים בתחומם הדנים בנושאים שונים, בכללם: ניצני אוריינות, מיומנויות קריאה וכתיבה, השפעות הדיגלוסיה ולקויות התפתחותיות, לקויות למידה, הישגים לימודיים, אוריינטציית עתיד, התנהגות אלימה, זהות תרבותית ועוד.
מכון מופ"ת
מאת: תמר אלמוג, עוז אלמוג
תיאור: ספרם של בני הזוג אלמוג הוא צילום רנטגן של מגדל השן האקדמי. הוא חושף את השיטה המצליחה, שהתקלקלה עם השנים, ואת תרבות השקר, ההכחשה והקיבעון שהשתלטה על המוסדות להשכלה גבוהה בעולם. את אינפלציית הפרסומים המדעיים, שמביאה לירידה מדאיגה באיכות, ברלוונטיות ובאמינות המדע; את הניוון וחוסר העדכניות של מערכת השיפוט והבקרה של המחקר האמפירי; את הסבתם של חברי הסגל באקדמיה לפועלים צייתנים ושחוקים בקו ייצור מיושן; את בזבוז התקציבים והמשאבים הבלתי נסבל; את אובססיית הדירוגים, שגוררת ממשלות ומוסדות למערבולת של הונאה עצמית; את המונופול הציני והחמדנות החזירית של תאגידי המו"לות המדעית; את חוסר המקצועיות של ניהול המוסדות; את הניצול והולכת השולל של "המרצים מן החוץ" ותלמידי המחקר; את הכרסום באטרקטיביות של הקריירה האקדמית; את הפיכתם של המדעים ההומניים לג'ברשת של תקינות פוליטית; את הוזלת ערכו של התואר האקדמי; את הדבקות העיקשת בשיטות הוראה שאבד עליהן הכלח ופספוס מהפכת האינטרנט; את הנתק בין תוכניות הלימודים לבין צורכי החברה ושוק העבודה; ואת תכסיסי השיווק והמיתוג שבעזרתם מפתים את הצעירים להירשם למוסדות ולקורסים שפג תוקפם. אבל הספר הזה אינו רק תמונת מצב מדכדכת של אליטה אינטלקטואלית שמרנית, שעוצמת עיניים מול רוחות הזמן ובוגדת בשליחותה החברתית. לצד הביקורת הנוקבת מציעים תמר ועוז אלמוג חישוב מסלול מחדש ומַעבר למודל רענן של מחקר והשכלה, שמותאם למאה ה־21.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: אלון פוטרמן
תיאור: ספר זה מציע מסע אל תוך הלבטים, הערכים, האתגרים וההצלחות של מחנכים ומחנכות בישראל – בקול צלול ובגוף ראשון. הספר נכתב על רקע המתח המתמיד בין תחושת השליחות לבין השחיקה המיוחסות למורים, לצד רצון כן להאיר בזרקור גדול את מקומם האסטרטגי בעיצוב עתיד החברה. אלון פוטרמן יצא למסע ברחבי המדינה בין בתי ספר מכלל המגזרים והאוכלוסיות. הוא ביקר בכיתותיהם של כמה מהזוכים והזוכות בתחרות "המורה של המדינה" ומביא ראיונות מהשטח וסיפורים גלויי לב המתארים את ההתמודדות האישית של כל אחת ואחד מהם, שהובילה לבחירה שלא לנטוש את מקצוע ההוראה למרות התגמול והמעמד הנמוכים המתלווים לעיסוק בו. כל פרק בספר הוא טקסט בפני עצמו, ויחד הם מספקים מבט רחב ומקיף על תפקיד המורה ועל החינוך בישראל.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: דב לנדאו
תיאור: כל חשיבה היא פעולה, שבה משווים דבר אחד אל הרקע או אל דבר אחר זולתו. אנו חושבים על שולחן רק אם אנו רואים אותו על רקע החדר, או על רקע שולחנות אחרים. כל אופני החשיבה המוגדרים בתחום הלוגיקה בנויים אם כן בדרך זו או אחרת על השוואה. הכרת סוגי ההשוואות וההבחנה בין אופני החשיבה הלוגיים, כגון מיון או דירוג של דברים, יישום מיומנויות ושימוש בהן לחומרים חדשים, השוואה שיטתית בין דברים, הבדלה בין רעיון לחוויה, בין נושא לתוכן, בין שאלה לבעיה, בין תוצאה לתכלית, בין עובדה להשערה, בין ניגוד לסתירה, בין אינדוקציה לדדוקציה, בין מיון לדירוג, בין אנליזה לסינתזה, בין קל-וחומר, בניין אב, הקש וסמיכות פרשיות לגזרה שווה, בין הערכה לוגית להערכה רגשית וכדומה, הם תנאי מוקדם לכל למידה. לזה מתוספת הכרת מושגי היסוד של הדיסציפלינה (מטאפורה, דימוי, אירוניה, פרדוקס, אפוס ליריקה וכדומה) ליווי כל אלה בהגדרות, בהסברים, בקטעי פרשנות וביקורת, ובטקסים להשוואה, מקנה ללמידה את האופי הרב-ממדי. לפי זה תיאורה של הלמידה הרב-ממדית במשפט אחד ייראה כדלקמן: על המורה לגלות את החידה (התעלומה) המהותית והרוחנית הנסתרת של הטקסט, להציגה לפני הכיתה, ולאחר מכן להיעזר בשאלותיו במושגי החשיבה הלוגית ובמונחי היסוד של הספרות ולהביא את התלמידים במהלך השיעור לפענוח מודע של חידת הטקסט, שלעיתים הוא אף מגלה שמץ מחידת העולם ומחידת רוח האדם.
שאנן : המכללה האקדמית הדתית לחינוך - הוצאה לאור
מאת: יעקב עזרא ויזל
תיאור: הספר מתאר דילמות וסיטואציות חינוכיות שפגש המחבר במהלך השנים הרבות במערכת. נלוות להן המלצות לאנשי החינוך העשויים להיפגש ביום-יום במקרים מעין אלו ולכוונם במציאת פתרונות. המסר העיקרי העולה מתוך ספר הוא להיות מחנכים בעלי תעוזה ואומץ חינוכי, להיות פורצי דרך וסמנים לחברה כולה. החינוך הוא הכלי בעל המסרים המשפיעים ביותר לחינוך בני הדור, העצמתם והכשרתם לחיים באמצעות אנשי החינוך המיוחדים והייחודיים.
שאנן : המכללה האקדמית הדתית לחינוך - הוצאה לאור
מאת: ענת זוהר, עודד בושריאן
תיאור: מה צריכים התלמידים והתלמידות בישראל ללמוד בבתי הספר במאה ה 21- ? אילו שינויים ישלבצע בתוכניות הלימודים ואילו חומרי לימוד ראוי להעמיד לרשות התלמידים והתלמידות כדי שיתמכו באופן מיטבי בלמידה? המסמך שלפנינו דן בשאלות אלה ומציע להן מענה.המאה ה 21- מתאפיינת בשינויים מהירים בתחומים רבים של החיים — הגירה, גלובליזציה, התפתחות טכנולוגית, שינויים בידע ובשוק העבודה ועוד גורמים רבים המעצבים מחדש את המציאות שבה אנו חיים.חלק מהשינויים גלובליים ומשותפים למדינות רבות, וחלקם ייחודיים לישראל — שינויים ערכיים, מוסריים, דמוגרפים וחברתיים. לנוכח השינויים מתעצבות מחדש הדרישות מהבוגרים העתידיים של מערכת החינוך,ובהתאם לכך גם הציפיות מהמערכת. בעבר נדרשה מערכת החינוך בעיקר להעביר גופי ידע מוסכמיםולפתח מיומנויות בסיסיות. כיום, במיוחד לנוכח הצרכים המשתנים במהירות ואי הוודאות המלווה אותם,עליה גם לטפח אזרחים משכילים ואזרחות דמוקרטית, לקדם רווחה, להגביר את המוטיבציה ללמידה, לתתכלים להבניית ידע חדש ולפעול באופן מיטבי לקידום האזרחים והחברה. היוזמה — מרכז לידע ולמחקר בחינוך של האקדמיה הישראלית הלאומית למדעים כינסה ועדת מומחים לבקשת משרד החינוך כדי לבחון מה ניתן ללמוד ממחקר ומניסיון מעשי בהקשר זה. הנחת היסוד שעמדה בבסיס הבקשה היא שאף כי תוכניות הלימודים מתעדכנות באופן סדיר בתוך המסגרת הקיימת, אין די בכך. לנוכח עומק השינויים בתקופתנו נדרשת חשיבה מחודשת, רעננה ושיטתית שתוביל לתפיסה עדכנית, מושכלת ומבוססת ראיות מחקריות של תוכניות הלימודים.
יוזמה - מרכז לידע ולמחקר בחינוך
מאת: מריו מיקולינסר, רננה פרזנצ'בסקי אמיר, נירית טופול
תיאור: במענה לפניית משרד החינוך הקימה האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים ועדת מומחים בראשות פרופסור מריו מיקולינסר, שהובילה תהליך למידה מקיף בנושא הפיתוח המקצועי וההדרכה של מחנכים ומורים. הוועדה החלה את עבודתה בקיץ 2017 . במהלך עבודתה סקרה הוועדה מחקרים, מודלים וקווי מדיניות מהארץ ומהעולם, נפגשה עם מומחים ואנשי מקצוע מהשדה, קיימה יום עיון פתוח לציבור וישיבות לליבון השאלות ולגיבוש המלצות למדיניות עתידית בנושא. בתום דיוניה ערכה הוועדה מסמך מסכם זה. המסמך מציג סיכומים של הגות וידע מחקרי בלתי תלוי ומעודכן, והוא כולל המלצות לחשיבה ולפעולה.המסמך עבר שיפוט עמיתים והוא מוגש למשרד החינוך ומונגש לציבור הרחב באתר היוזמה. באתר ניתן למצוא גם את הסקירות המדעיות שהוזמנו במיוחד לעבודת הוועדה וחומר נלווה נוסף.
יוזמה - מרכז לידע ולמחקר בחינוך
מאת: מיכל ויזל
תיאור: דוח זה בוחן את תשלומי ההורים בשש מדינות שבהן קיים חוק חינוך חינם ולמעלה מ 85%- מתקציב החינוך מגיע ממקורות ציבוריים. המדינות (ומדינות המשנה) הן פולין, גרמניה (ברלין), אוסטרליה (ויקטוריה), קנדה (אונטריו), בריטניה (אנגליה) וארצות הברית (קליפורניה). מדינות אלו נבחרו כיוון שהן מציגות תפיסות שונות של חינוך ציבורי – החל במימון כמעט מלא לכל סוגי החינוך וכלה במימון רוב החינוך והתבססות מסוימת על תשלומי הורים. חשוב להדגיש שלצורך ההשוואה נבחרו רק מדינות שקיימים בהן תשלומי הורים. קיימים דגמים אחרים, דוגמת הדגם הסקנדינבי והדגם ההולנדי, שבהם מימון החינוך ציבורי לחלוטין, או הדגם הצרפתי שבו תשלומי ההורים נמוכים יחסית.
יוזמה - מרכז לידע ולמחקר בחינוך
מאת: חן ליפשיץ
תיאור: לשכת המדען הראשי במשרד החינוך ומינהל החינוך הדתי פנו ליוזמה – מרכז לידע ולמחקר בחינוך בבקשה ללמוד על סוגים של שיתופי פעולה בין בתי ספר.
יוזמה - מרכז לידע ולמחקר בחינוך
מאת: גיל גרטל
תיאור: לשכת המדען הראשי במשרד החינוך והמִינהל הפדגוגי פנו ליזמה למחקר יישומי בחינוך בבקשה ללמוד על שיתוף נוער בהתוויית מדיניות חינוך ובתחומים נוספים שבהם מעורבים בני נוער. במקביל לפניה זו, מטמיעים במינהל הפדגוגי תהליכים של שיתוף נוער בהתוויית מדיניות במשרד.
יוזמה - מרכז לידע ולמחקר בחינוך
מאת: עדו ליטמנוביץ
תיאור: בתי הספר היסודיים בישראל הטרוגניים על פי רוב ובהם תלמידים בעלי יכולות שונות.דוח זה מתמקד בתלמידים המחוננים והמצטיינים, ומציג אפשרויות וכלים שונים להוראה מיטבית עבורם במסגרת הבית־ספרית.
יוזמה - מרכז לידע ולמחקר בחינוך
הצג עוד תוצאות