נמצאו 83 ספרים בקטגוריה
לכל הספרייה
מאת: שי קציר, לטם פרי-חזן
תיאור: מחקר זה בוחן לראשונה את רפורמת החינוך הממלכתי־חרדי שיצאה לדרך בשנת 2013 . הצלחתה מבוססת על כך שבתי ספר חרדיים ישתכנעו להצטרף לחינוך הציבורי במסגרת של זרם חינוך ממלכתי־חרדי. המחקר בודק את התנאים להיווצרות מפגש הרצונות בין בתי ספר חרדיים לבנים לבין משרד החינוך, שבעקבותיו התקבלה ההחלטה של בתי הספר להצטרף לחינוך הממלכתי־חרדי. קולות המפקחים, המנהלים והמורים החרדים מציגים נרטיב של חרדיות שכמעט נעדר מכלי התקשורת ומהשיח הציבורי. מן הראיונות והמסמכים עולות מסקנות מרתקות על האפשרויות לקידום רפורמות בחינוך החרדי. עולה, למשל, כי קבוצות הולכות ומתרחבות בציבור החרדי מוכנות לוותר על חלקים באוטונומיה החינוכית שלהן כדי לזכות בחינוך ציבורי. עוד עולה כי אחד החסמים ליישום הרפורמה הוא חוסר שיתוף פעולה מצד רשויות מקומיות מסוימות המסרבות לתקצב בתי ספר ממלכתיים־חרדיים כפי שהן מתקצבות בתי ספר ממלכתיים אחרים. מסקנות המחקר אף מערערות על התפיסה הרווחת שיש לקדם את מדיניות החינוך בחברה החרדית "בשקט" כדי להימנע מהתנגדויות. דווקא השמירה מצד המדינה על שתיקה היא שמותירה ברחוב החרדי את הקולות החד־צדדיים של העיתונות והעסקנות החרדית.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: יערה מוגדם
תיאור: מהו מקומם של מוזאונים לאמנות, מדע ומורשת בעיצוב החוויה החינוכית של תלמידי בתי הספר בישראל? מהם התנאים לקיום שותפות בין מוזאונים למערכות חינוך? והאם ישנו ביטוי לכלי החינוך המוזאוניים בהכשרתו של המורה ובעבודתו בכיתה? הספר שיח פדגוגי במרחב המוזאוני: שותפויות בתי ספר ומוזאונים בישראל נותן מענה לשאלות אלו ואחרות. הספר מחולק לשלושה שערים: השער הראשון פורש את הרקע ההיסטורי שהביא ליצירת פדגוגיה מוזאונית בעולם ובישראל, תוך התייחסות לשינויים גלובליים, טכנולוגיים וחברתיים. השער השני מתאר יישומים מיטביים לשותפויות בין מוזאונים ובתי ספר בישראל. מדובר בבתי ספר ומוזאונים שבחרו לראות בביקור במוזאון חוויה מתמשכת, שאוצרת בחובה הזדמנות לחקר וגילוי, לרפלקציה ולחשיבה מרובדת. השער השלישי מציג אופק ליישום החוויה המוזאונית במרחבי חינוך נוספים, ובוחן גיבוש של פרופסיית החינוך המוזיאוני כדיסציפלינת חקר והכשרה.
מכון מופ"ת
מאת: יזהר אופלטקה
תיאור: זה שנים רבות השיח השולט במערכת החינוך מתמקד בהישגים לימודיים, בסטנדרטים פדגוגיים, באחריותיות המורה, בתחרות, בשיווק ועוד. בשיח זה, שרבים רואים כמייצג תפיסות עולם ניאו-ליברליות, נעדר מקומם של הרגשות בתהליך החינוך בבית הספר בכלל ובעבודת המורה בפרט. למותר לציין, כי רגשות שזורים בעולמם המקצועי של המורה והמנהל ומכוונים אותם בעבודתם החינוכית. הספר שלפניכם הוא ניסיון ראשון בשפה העברית לנתח בצורה שיטתית ואקדמית, תחת קורת גג אחת, היבטים רגשיים בעבודתם של אנשי חינוך. הכותבים בספר מאירים באור מחקרי היבטים של הבעת רגשות והדחקתם, דרכי ויסות רגשות ותחושות שמורים ומנהלים חשים במצבים שונים. הקורא נחשף לרגשותיהם של מורים ומנהלים בעתות של שינוי חינוכי, משבר ארגוני ובעיות משמעת, ולומד על מקומם של מגוון רגשות המתעוררים בעבודתם בבית הספר כגון בושה, גאווה, כעס, אמפתיה, אכזבה, חשש ודאגה אכפתית. בספר שלושה שערים: השער הראשון עוסק ברגשותיו של המורה מנקודות מבט שונות; השער השני עוסק ברגשותיהם של מנהיגים חינוכיים - מנהלים חינוכיים, מנהלי בתי הספר ומנהלות גן; השער השלישי מקשר בין התפתחות מקצועית של פרחי הוראה לבין רגשות בעבודת המורה. הדמויות המופיעות בפרקים השונים הן מנהלי בתי ספר יהודים וערבים, מורים, מחנכים, גננות, בוגרי בתי ספר בעבר ובהווה וסטודנטים להוראה.
מכון מופ"ת
מאת: חגית גור זיו
תיאור: הספר מספר את סיפורם של הפדגוגיה הביקורתית, הפדגוגיה הביקורתית-פמיניסטית והחינוך לתרבות של שלום מנקודת ראות תאורטית ופרקטית. הוא שזור בכתיבה אישית ומביא את עקרונות הפדגוגיה הביקורתית עם דוגמאות מהארץ ומהעולם. בין השאר מוצגת בו תורתו של פאוּלו פרֵירֶה, מחנך ופילוסוף ברזילאי שלימד איכרים עניים בברזיל קרוא וכתוב כדי שיוכלו להשתמש בזכות להצביע ולהשפיע. הספר מציג את השפעתן של הוגות פמיניסטיות על הפדגוגיה הביקורתית ומדגים זאת בפרויקטים מן העולם. הוא מצביע על המשותף לשתי הפדגוגיות ומתאר את התמזגותן לאחת; קושר את הפדגוגיה הביקורתית-פמיניסטית לחינוך לתרבות של שלום; ובוחן את הביטוי של חינוך זה בישראל במפגשי יהודים-פלסטינים. הספר מציע מסגרת חשיבתית לחינוך לתרבות של שלום מנקודת מבטה של הפדגוגיה הביקורתית-פמיניסטית מתוך מתן קול ונראות לקבוצות הנדחקות לשוליים ויצירת חינוך משמעותי לכל הילדים והילדות.
מכון מופ"ת
מאת: אילנה מרגולין, מיכל שני, פנינת טל
תיאור: ​ספר זה מציג סיפור מסע; מסע למידה מהותי ועתיר אירועים בן שש שנים של קהילת מפקחות על בתי ספר. המפקחות ביקשו לחשוב מחדש על תפקידן ולעצב מודל חדש ופורץ דרך של תפקיד המפקחת, ובכך להתוות את החזון ואת סדר היום של המחוז שבו עבדו במשרד החינוך. הספר מאפשר לעקוב אחר תהליך התגבשותה של הקהילה המקצועית, תהליך סוער ורווי תהפוכות; אחר תהליכי הלמידה והמחקר העצמי, שנעשו לתרבות רווחת בקרב חברות הקהילה, והתבססו על שזירה מתמדת של התאוריות שהן למדו בעשייתן היום-יומית; וכן אחר תהליכי השינוי שעברו המשתתפות ושהתחוללו בסביבות העבודה שלהן בשדה. התהליך המתואר בספר - שש שנות פעילותה של הקהילה ועוד שלוש שנות הניתוח והעיבוד של הנתונים וכתיבת הספר - הצמיח בסופו של דבר מודל אקולוגי אוניברסלי של פיתוח מקצועי במאה ה-21, מודל המושתת על למידה, על עשייה ועל מחקר במסגרת קהילה מקצועית.
מכון מופ"ת
מאת: ניר מיכאלי
תיאור: אחת לכמה זמן שב ומתלהט הדיון הציבורי בדבר מקומה הראוי של הפוליטיקה במערכת החינוך: האם, ובאילו גבולות, מותר למורים לבטא את עמדותיהם האישיות בענייני חברה ומדינה? האם נכון לעקר את תכניות הלימוד מתכנים ביקורתיים? עד כמה ערים אנו לרבדים של אינדוקטרינציה המסתתרים בין שורותיהם של ספרי הלימוד התמימים לכאורה? לעומת המבקשים לשמר את בית הספר כשדה ניטרלי ו“נקי“ מפוליטיקה, יש הטוענים כי שיח פוליטי פתוח בין מורים לתלמידיהם חיוני לטיפוח חשיבה עצמאית, אמיצה וביקורתית של אזרחים דמוקרטים המגלים עניין מתמיד במציאות שסביבם ומאמינים בכוחם להשפיע עליה. אסופת המאמרים מבקשת להעמיק את המבט בסוגיית מקומו של ”הפוליטי“ בתהליכי החינוך, ההוראה והלמידה. המאמרים, מפרי עטם של אנשי חינוך והגות מובילים, מציעים מגוון זוויות תאורטיות ומעשיות להתבוננות בסוגיה רגישה, סבוכה, מרתקת ואקטואלית זו.
הקיבוץ המאוחדמכון מופ"ת
מאת: אודי מנור
תיאור: במרכזו של ספר זה הקביעה כי קיימת אובייקטיביות, זאת בניגוד לרוח 'הפוסטמודרנית' הרווחת שלפיה אין ולא תיתכן אובייקטיביות, שהרי 'הכול בעיני המתבונן' ולכל אחד 'הנרטיב שלו'. באמצעות 'תרגיל החפץ', השווה לכל נפש, מוכיח הספר כי כל אחד מאתנו תלוי בעצם קיומו החומרי-כלכלי בזולת באופן מוחלט. אף שאין מדובר בדעה או בנרטיב , אלא בתיאור אובייקטיבי של המציאות, עובדת התלות ההדדית איננה תופסת מקום בשיח הציבורי והחינוכי, הרווי בתודעת אינדיבידואליזם. אין רע באינדיבידואליזם כמובן, אך הספר מבקש לטעון כי תפיסת האינדיבידואליזם הרווחת בימינו היא, לאמיתו של דבר, חלקית בלשון המעטה. בהתאם מנסה הספר להציע לה תיקון באמצעות הצגת נושאים שעל סדר היום מתוך הקשרים היסטוריים. בספר מוצגת השקפת עולם ובה התייחסות לנושאים מרכזיים כמו הפערים החברתיים, הזהות היהודית והסכסוך היהודי-ערבי. זהו למעשה ספר היסטוריה לאנשים שהיסטוריה איננה מקצועם. הוא מיועד לפיכך לציבור הרחב ולכל מי שהחינוך יקר ללבו. מעבר לתכניו יש בספר קריאה לחינוך פוליטי. לדעתו (הסובייקטיבית...) של הכותב, חינוך פוליטי הכרחי, כי הפוליטיקה היא השדה שבו מתקיים המאבק על דמותה של המדינה, וזו קיימת על מנת לשרת את החברה ואת האדם. אך על האדם המודרני בחברה דמוקרטית לזכור כי בסופו של יום המדינה היא הוא. את המתח הזה שבין יחיד לציבור אין כנראה בררה אלא לנהל מתוך שיח שיעמוד בדרישה הישנה-נושנה: "סוף מעשה במחשבה תחילה".
מכון מופ"ת
מאת: ג'מאל אבו חסין, סמדר גונן
תיאור: אחריות היא ערך מכונן בחברה דמוקרטית החפצה לשרוד ולהתפתח ולהיות מוסרית יותר. אף על פי כן, ערך זה אינו נדון כראוי במערכת החינוך ואינו מהווה יעד חינוכי. חינוך לאחריות צריך להיות אבן פינה בכל מסגרות החינוך – מגן הילדים, דרך בית הספר ועד למוסדות להכשרת מורים; עליו לעורר מודעות, ביקורת ואוטונומיה אצל הלומדים. רק כך יוכל כל אחד מהם להתנסות, לטעות, להיכשל, ולבסוף לקבל אחריות לפעולותיו. המפגש בינינו, מחברי הספר, ג’מאל וסמדר, נולד תוך כדי עבודה משותפת במכללת אלקאסמי ובשעות של שיחות על הוראה ועל ההבדלים התרבותיים בינינו. מצאנו עצמנו מסכימים על תפיסת עולם הומניסטית ועל החסרונות שבשיטות ההוראה המקובלות. מתוך הדיאלוג נולד הרצון לעבוד יחד ולחקור את הנושא שעניין את שנינו וראוי, כך חשבנו, שיעניין אחרים - טיבה של אחריות בכלל ובהקשר חינוכי בפרט. כתיבת הספר לוותה בקורס במכללת אלקאסמי במסגרת מסלול מצוינים. הספר מציג גם את תהליך העבודה בקורס ונותן ביטוי נרחב לתגובות הסטודנטיות.
מכון מופ"ת
מאת: שוש סיטון, מרים סנפיר, גילה רוסו-צימט
תיאור: האם קיים גן ילדים ישראלי טיפוסי? ואם כן, מיהם האנשים שעיצבו אותו והטביעו את חותמם עליו?
שלוש מומחיות בתחום החינוך בגיל הרך מספרות את סיפור תולדותיו של גן הילדים בארץ ישראל מאז היווסדו בשלהי המאה ה-19 ועד ימינו בספר זה, שחברו בו מחקר, ידע וניסיון אישי. הספר מתאר את העולם התרבותי שנהגה ונבנה עבור הילד העברי והישראלי ואת התמורות שחלו בתרבות העברית, במדעי החברה והחינוך במשך מאה שנות חשיבה פילוסופית ועשייה נמרצת בשדה בחינוך. מרכזיותו של הילד בתהליך החינוכי היא אבן יסוד בתפיסת גן הילדים, אך במהלך השנים ובחילופי הדורות התחוללו בחברה העברית והישראלית תמורות שבאו לידי ביטוי במוסד גן הילדים. בגנים העבריים הראשונים נועדו הילדים לדבר עברית וללמד את הוריהם לדבר בשפת עֵבֶר, לחוות את חגי ישראל המתחדשים במולדת ולחגוג אותם עם הוריהם, ומשהוקמה מדינת ישראל חיו הילדים העבריים הללו את תרבותה בטבעיות השמורה רק לילידי המקום. תמורות בהרכב החברה הישראלית, שהייתה בתוך שנים אחדות לחברת מהגרים הטרוגנית, חלחלו גם למערכת החינוך, והיא נדרשה לתת פתרונות ייחודיים לקשיים דיפרנציאליים. בחלוף הזמן השפיעו על מערכת החינוך גם שינויים טכנולוגיים שהתחוללו בעולם המערבי והשפיעו עליה להתמקד בטיפוח הקוגניציה והלמידה של הילד. טובי המדענים, הפסיכולוגים והמחנכים עסקו בפיתוח תכניות לימודים שיהיה בכוחן לטפח את הילד כמדען פעיל, סקרן, חושב וחוקר, גישה שהתבססה על תאוריית ההתפתחות ותהליכי הבניית הידע של הילד מבית מדרשו של ז'אן פיאז'ה. מכאן נדדה נקודת הכובד הפדגוגית אל הילד האורייני. התאוריות הפסיכו-לינגוויסטיות, שבהשפעתן נחשפו ההבנות המוקדמות של ילדים צעירים את מערכת הכתב, הציגו גישה חדשה ומורחבת של תפיסת הלשון הדבורה והכתובה כמקשה אחת. בסוף המאה העשרים עמד במרכז גן הילדים הילד האינדיבידואליסטי, שנולד לחברה מרובת גוונים, הטרוגנית במרקמה האתני והתרבותי, חברה פתוחה לארץ ולעולם - הלוא זהו הילד הפוסט-מודרני, המאפיין גם את תקופתנו. אלה הפרקים המרכזיים בתולדות גן הילדים העברי והישראלי, המתוארות בספר זה מתוך גישה התפתחותית היסטורית רחבת יריעה, על בסיס מבחר עשיר של מחקרים ותיעוד היסטורי מילולי וחזותי.
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב
מאת: אדם ניר
תיאור: מהו שינוי? מהו שינוי ארגוני? מה מייחד שינוי ארגוני של בתי ספר ציבוריים? האם הציפייה שיתרחש שינוי מהותי בבתי ספר בעקבות החלטה פורמלית של קברניטי המערכת החינוכית היא סבירה וריאלית? שאלות אלה ואחרות עומדות במוקד ספר זה, המנסה להסביר מדוע מאפייניהם של בתי ספר ציבוריים כיום אינם שונים באופן מהותי מאלה של בתי ספר בעבר, חרף ניסיונות רבים לשנותם וחרף השקעה ממשלתית רבה של משאבים ביוזמות שינוי שונות. במטרה לעמוד על ההגיונות התיאורטיים של תהליכי שינוי ארגוני בבתי ספר, הספר מציע לאלה הלומדים על שינוי בארגונים, וכן לאלה העוסקים בשינוי של ארגונים, יסוד עיוני המנתח את מורכבותם של תהליכי שינוי ושל האתגר הכרוך בשינוי בארגונים בכלל ובבתי ספר בפרט. דגש מיוחד מושם על תיאור הקשיים שתהליכי שינוי מציבים בפני יחידים ובפני מערכות ארגוניות ועל חשיבות ההלימה בין מאפייני השינוי ובין נסיבות וצרכים ארגונים ייחודיים להצלחה במיסוד שינויים. הספר מביא את סיפוריהם של חמישה בתי ספר שנדרשו ליישם שינוי שעיקרו ניהול עצמי, בהתאם למדיניות שהכתיב משרד החינוך במערכת החינוך הישראלית, ומעלה תהיות בנוגע ליכולתם הפוטנציאלית של שינויים מערכתיים מוכתבים לעצב מחדש את תהליכי ההוראה והלמידה בבתי הספר.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: ערן גוסקוב
תיאור: הספר שלפניכם מעדכן את תפיסת מושג הפטריוטיזם בהתאמה לחזית הכתיבה המחקרית בת זמננו, ובוחן האם בעת הנוכחית נכון ואפשר לחנך לפטריוטיזם במדינת ישראל. בחינה מעשית־ישראלית זאת מתקשרת לבחינה תיאורטית רחבה יותר של היתכנות החינוך לפטריוטיזם לאומי בעולם שמדינותיו כבר אינן מדינות לאום במובן הפשוט והמקובל של מושג זה. הספר מציג את אופי החינוך לפטריוטיזם כפי שהוא התקיים ומתקיים בפועל במדינת ישראל ומצביע על אנומליה ואי־התאמה בין חינוך זה לבין רוח הזמן הכללית שמנשבת בעולם; בינו לבין השקפת עולמם של בני הציבור הישראלי־חרדי ובני הציבור הישראלי־ערבי; ובינו לבין חלקים בחברה הישראלית הכללית שנחלשה בקרבם עוצמת הרגש הלאומי־יהודי־ציוני, וזאת מסיבות פוליטיות, דמוגרפיות ותרבותיות מגוונות. הספר מציע מענה לקשיים בחינוך לפטריוטיזם ישראלי דרך פיתוחו של מושג ה"פטריוטיזם האזרחי המכיל", שבסיסו אזרחי ולא לאומי, שאותו תוכלנה לאמץ הקבוצות השונות בחברה בישראל, ושאליו, על פי ההצעה, ניתן יהיה לחנך את רובו המכריע של הדור הישראלי הבא.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: גילת יצחק, שוש סיטון
תיאור: הכשרת פרחי הוראה לתפקידם כמורים וכגננות היא משימה מורכבת מאין כמותה ויעידו על כך השינויים הבלתי פוסקים בתכניות ההכשרה כחלק מהמסע למציאת הנתיבים המתאימים ביותר ל הכשרת עובדי חינוך איכותיים. במסע המתמשך הזה ישנה חשיבות עצומה לא רק למחקר עצמו אלא גם לשילוב הידע המחקרי בתהליך ההכשרה המעשי ולכן, טיב הקשר שבין התיאוריה למעשה החינוכי הוא אחת הסוגיות המרכזיות בה מרבים לדון העוסקים בהכשרת מחנכים לכל הגילאים. הדיון בסוגיה זו המוצג באסופת המאמרים הנוכחית על ידי מרצים ומרצות לחינוך במכללת לוינסקי לחינוך שאוב מניסיונם העשיר ומהמומחיות שרכשו כחוקרי חינוך וכמכשירי מורים וגננות כאחד והוא עשוי לתרום להחלטות שיקדמו את ההכשרה להוראה. עורכי הספר הם מרצים וחוקרים בשדה הכשרת המורים בישראל.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: אורלי שפירא-לשצ'ינסקי
תיאור: ספר זה מסכם למעלה מעשור של מחקרים בנושאי אתיקה ארגונית, פיתוח קודים אתיים בקרב אנשי חינוך והוראה, והתנהגויות נסיגה של מורים כגון איחורים, היעדרויות ועזיבה. הספר מחבר בין תיאוריה לפרקטיקה, וומיועד לחוקרים ולסטודנטים בתחומי ניהול ומנהיגות מערכות חינוך, כמו גם לשאר בעלי העניין במשאב האנושי בארגוני חינוך.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: סוזי רוסק, אריאלה דניאל-הלוינג, אורית דהן
תיאור: הספר התשמע קולי? סיפורי הצלחה של בוגרי אקדמיה עם ליקויי למידה מתאר מחקר על בוגרי מכללה שהשתתפו בפעילויות של מרכז תמיכה לסטודנטים עם ליקויי למידה בזמן לימודיהם האקדמיים. הוא מהדהד ברגישות את קולם האישי של הבוגרים באמצעות שיתוף תפיסותיהם האישיות בנוגע להצלחה ופירוט הדרכים שבעזרתן למדו להתגבר על קשייהם, לחשוף את יכולתיהם ולהצליח. החוקרות לא ביקשו להניח הנחות מוקדמות על מהי "הצלחה" ומהם גורמיה בבואן למחקר. הראיונות שהן ערכו עם הבוגרים וניתוח השיח שעלה בעקבות הראיונות עמם הובילו אותן לגיבוש המושג "הצלחה".
מכון מופ"ת
מאת: רות זוזובסקי
תיאור: ספר ייחודי זה, הוא אסופת סיפורים פרי עטם של חוקרים שפעלו ופועלים ביחידות המחקר של המכללות לחינוך. הספר משקף את המהפך הגדול שעברו המכללות לחינוך בארבעים השנים האחרונות בעקבות תהליך האקדמיזציה, ובמיוחד את השינויים שחלו בפעילותן המחקרית. הסיפורים מתארים את פעילותן של יחידות המחקר ואת תהליך הפיכתן מיחידות סמך קטנות שמטרתן הייתה לשרת צרכים פנימיים של מקבלי ההחלטות במכללות, לרשויות מחקר שהרחיבו את טווח מחקריהן וקיבלו על עצמן את משימת טיפוחה של תרבות חקר במכללות.
הסיפורים שנכתבו עוסקים בנושאים הבאים: תרבות המחקר הייחודית שהתפתחה במכללות לחינוך; תפקידן של יחידות/רשויות המחקר בטיפוח סגל חוקר וביצירת אתוס מחקרי במכללה; גורמים אתיים וכלכליים המשפיעים על פעילותן של יחידות/רשויות המחקר; יחסי אנוש ויחסי כוחות המשפיעים על פעילותן של יחידות/רשויות המחקר. הבחירה בסוגה הסיפורית נועדה ללחלח במקצת את הכתיבה המחקרית הנוקשה ולהגמיש את כלליה. הכתיבה הסיפורית אמנם התגלתה כקשה וכשונה מאורחות הכתיבה המחקרית המוכרים לכותבות, אולם היא מיטיבה להמחיש את התלאות, הבעיות והקשיים מכאן ואת ההצלחות, ההתקדמות וההישגים מכאן וכך לצייר תמונה מלאה וססגונית של הפעילות המחקרית במכללות. בדרכו המקורית ספר זה מעשיר את הקוראים בשפע של מידע ותובנות לגבי התהליך המתואר, ובמקביל מעורר תחושות הזדהות ולא פעם אף מעלה חיוך על שפתיהם של כל אלו שעסקו במחקר במכללות לחינוך.
מכון מופ"ת
מאת: חוה סימון
תיאור: ההקשבה העמוקה לקולותיהם של מדריכות ומדריכים פדגוגיים ותיקים ומנוסים לצד ההקשבה לרטט העולה משתיקותיהם עוררו את שאלותיה של המחברת על מהות ההכשרה להוראה בזיקה לתודעה הורית. כך נסללה הדרך להבניית גישה פדגוגית-נרטיבית להכשרת מורים, השאובה מתחום הספרות היפה, האתנוגרפיה, הפסיכולוגיה והחינוך, הפילוסופיה ותאוריות פמיניסטיות. השפה ההורית-חינוכית המתגלה מסיפוריהם של המרואיינים היא שפה המיטיבה לשלב איכויות הנתפסות כאִמהיות וכאבהיות "בדיבור אחד". תפיסת הורות כזאת דוחה את הנטייה המציגה גבריות בהוראה כמרוחקת, כמנוכרת וכפטריארכלית ומערערת על התפיסה שהוראה אמהית היא דפוס רגשני ופשטני. שילוב זה מאפשר לכונן דפוס פדגוגי-הורי א-מגדרי מכבד כלפי שונות מכל סוג; דפוס שהתכונה האמהית של אכפתיות ורגישות מתמזגת בו בצורה טבעית עם התכונה האבהית של הענקת נחמה. כל זאת מבלי לוותר במהלך ההדרכה על הדרישות האקדמיות המקובלות. הדגשים אלה מאפשרים לתרום לפיתוחו של דיון חינוכי מכיוון אחר ולהעניק רובד אינטלקטואלי נוסף לשיח ההכשרה להוראה. הספר נועד לעוסקים בחינוך, בטיפול ובייעוץ, לחוקרים איכותניים, לסטודנטים ולהורים לבנים ולבנות בשנות הבגרות של חייהם.
מכון מופ"ת
מאת: ספייה חסונה ערפאת
תיאור: הספר מפנה זרקור לפעילות קריאת ספר של הורים לילדיהם בחברה הערבית ולתרומתה של פעילות זו להתפתחותם. אף שהנושא נחקר רבות בעולם המערבי, בקרב משפחות דוברות ערבית הוא נחקר אך מעט. הספר מתבסס על מחקר מקיף שהעריך את התהליכים האורייניים המתרחשים במשפחות ערביות ואת משמעותם להתפתחות האוריינית בשפה הערבית על מורכבותה ועל ייחודה. הוערכו המאפיינים החברתיים-כלכליים של משפחת הילד והסביבה האוריינות שבה גדל, נעשה ניתוח מעמיק של האופן שבו אימהות קוראות ספרים לילדיהן בגיל הגן, ונבחנה תרומת המשתנים השונים לרמת אוריינות הילד בגיל הגן ועם תחילת הלימודים בבית הספר. הספר נותן תמונה רחבה של התהליכים האורייניים המתרחשים בעת קריאת ספרים ותיווכם לילדים, אשר מסייעים להם לגשר בין השפה המדוברת לכתובה. גישור מסוג זה עשוי לחזק את נקודת ההתחלה של הילד בדרך אל האוריינות.
מכון מופ"ת
מאת: עירית קופפרברג, שונית רייטר, גילת יצחק
תיאור: הספר הוא אסופת מחקרים חדשים המציגים היבטים שונים הנוגעים לעולמם של ילדים ובוגרים עם צרכים מיוחדים. כל המחקרים עוסקים במושגים שילוב והכלה. הספר פונה לקהל יעד של חוקרים ושל אנשי מקצוע הפועלים בשדה החינוך המיוחד, שימצאו בו ידע תאורטי עדכני וייחשפו למגוון שיטות עבודה עם תלמידים וסטודנטים עם צרכים מיוחדים. אנו מקווים שהספר ישמש מנוף לאיסוף של ידע בתחום החינוך המיוחד שייטיב את עולמם של ילדים ובוגרים עם מוגבלויות.
מכון מופ"ת
מאת: מרים מבורך
תיאור: מיהי המנהיגה במערכות החינוך לגיל הרך? מהי מנהיגות חינוכית בגיל הרך? מבנה מערך החינוך בגיל הרך בישראל, המורכב בעיקר ממוסדות חינוך קטנים ואוטונומיים, מספק למנהלת הגן כר נרחב של פעילות ניהולית וארגונית בנוסף לפעילות החינוכית-פדגוגית. בתפקיד זה, השונה מהותית מתפקיד המורה בבית הספר, המחנכות בגיל הרך (גננות המנהלות כיתות גן) מובילות צוות ויוצרות קשר בין הגן לקהילה שבה הוא ממוקם, ובכך הופכות למנהיגות חינוכיות, מבלי להיות מודעות למעמדן ולהשפעתן הגדולה על הקהילה. ספר זה חושף סוגים שונים של מנהיגות במערכות החינוכיות בגיל הרך על בסיס מחקרים בפרדיגמות שונות, ומאפשר הצצה נדירה לעולמן המורכב של מנהלות הגנים, המעונות, החטיבות הצעירות ומחלקות החינוך לגיל הרך בחינוך הקיבוצי והכפרי. האחריות המונחת על כתפיהן יוצרת עומס רב, אך עם זאת מאפשרת להן לצמוח ולהצמיח את הסביבה שבה הן פעילות. ניהול מערכות חינוך הוא מקצוע הדורש לימוד תאורטי לצד התנסות מעשית. הספר תורם להבנת גוף ידע חשוב, מחקרי ופרקטי של ניהול חינוכי בגיל הרך, ומאפשר למנהלות מערכות חינוכיות בגיל הרך להתוודע לכיווני חשיבה ועשייה של מנהיגות חינוכית. הספר מבוסס על עבודות סיום של סטודנטיות לתואר שני במכללת לוינסקי לחינוך.
מכון מופ"ת
מאת: יוסי שביט, יריב פניגר, רינת ארביב-אלישיב
תיאור: בשנים האחרונות סוגיית שוויון ההזדמנויות במערכות חינוך נדונה רבות בשיח הציבורי והפוליטי, וזאת בעקבות הגידול המהיר באי-השוויון הכלכלי והחברתי. אחת התובנות המרכזיות שפיתחו סוציולוגים של החינוך במשך עשרות שנות מחקר, היא שמערכות חינוך נוטות לשמר ולשעתק אי-שוויון חברתי יותר מאשר הן מאפשרות את צמצומו. דפוס זה חוזר על עצמו במדינות שונות ובתקופות שונות, ולפיכך דרושה בחינה מפוכחת של התפיסה, כי המפתח ליצירת חברה שוויונית יותר הוא הגברת השוויון בתחום החינוך וההשכלה. השוואות בין מדינות שונות, ולעתים גם בין מערכות חינוך שונות בתוך אותה המדינה, מלמדת כי לאופן הפעולה של בתי הספר יכולה להיות השפעה ניכרת על מבנה ההזדמנויות ההשכלתיות. משמעות הדבר היא שמדיניות חינוכית משמשת את המדינה ככלי מרכזי להתמודדות עם פערים חברתיים. קובץ מאמרים זה מבקש להציג תמונה רחבה ועדכנית של המחקר בנושא שוויון ההזדמנויות בחינוך. המחקרים אשר נאספו לספר זה בוחנים פערים מעמדיים, אתניים, דתיים ומגדריים בשלבי לימוד שונים ובמערכות חינוך שונות. המאמרים מאפשרים להכיר את הנושאים המרכזיים בתחום אי-השוויון ההשכלתי אשר מעסיקים סוציולוגים ואנשי מקצוע נוספים במדעי החברה, כמו גם מִגוון של שיטות מחקר כמותיות אשר מהוות בסיס חשוב לבחינת תחום זה. חלק מהכותבים בספר הם חוקרים מובילים בתחומם בעולם, ואילו כותבים אחרים הם חוקרים ישראלים צעירים.
מכון מופ"ת
מאת: שי פרוגל, דורית ברחנא לורנד
תיאור: הספר שלפנינו מספק מענה דחוף, עשיר ומאתגר לפער הבלתי נסבל במערכת החינוך הישראלית בין ההכרה שהחינוך לאמנות הוא יסוד מרכזי בפיתוח אישיות הצעירים ובהתחדשות התרבות לבין השוליות הנידחת שהוא זוכה לה בפועל במכלול תכנית הלימודים. המאמרים הנכללים בספר מלמדים על חשיבות החינוך לאמנות דרך הדגשת הזיקה שבין התפתחות אסתטית להתפתחות אתית ולהיבטים החברתיים של העשייה האמנותית. הספר פותח בדיון ממבט-על בשאלת מקומן של האמנויות במערכת החינוך, ובהמשכו מציע דרכים מעשיות לשילובן במערכות החינוך בבתי-הספר ובמכללות לחינוך.
הקיבוץ המאוחדמכון מופ"ת
מאת: ברוך שוורץ, חננאל רוזנברג, קריסטה אסטרחן
תיאור: הרשתות החברתיות - והמדיה החברתית בכללותה - יצרו מהפכה של ממש במרחב הדיגיטלי. ערוצים אלה מאפשרים תקשורת אינטראקטיבית, שוויונית, לעיתים גם אינטימית, המאתגרת מבנים חברתיים, גבולות תרבותיים והיררכיות מוסדיות. נתונים מכל רחבי העולם מצביעים על כך שעיקר המשתמשים שאימצו ערוצים אלו הם צעירים ובני נוער, ילידי דור ה-Y ("ילדי המילניום") ועמיתיהם הצעירים ילידי דור ה-Z. נראה כי גם בהקשר החינוכי הרשתות החברתיות מחוללות שינוי משמעותי, לא רק ככלי טכנולוגי המאפשר את בנייתן של פרקטיקות למידה חדשות. מדובר בשינוי הנוגע במהותה של האינטראקציה בין מורה לתלמיד, זו המתרחשת דווקא מחוץ לכותלי בית הספר, עוד קודם כניסתו של המורה פנימה. הספר דן במגוון היבטים של תקשורת מורה-תלמיד ברשתות החברתיות מנקודת המבט של המורים והתלמידים כאחד באמצעות שילוב דיסציפלינות מתחום החינוך, הפסיכולוגיה, התקשורת והמשפט. פרקי הספר מציגים מנעד רחב של סוגיות, וביניהן פוטנציאל השימוש ברשתות החברתיות לצורכי בנייה של קהיליית לומדים; ניטור ותמיכה בתלמידים במצוקה בתקופת שגרה ובזמני מלחמה; התמודדות עם היבטים אתיים ועיסוק במדיניות חינוכית-מערכתית לאור הדילמות העולות מקשרים אלה. על אף ההתפתחויות המהירות החלות במרחבי המדיה, וממילא גם בשדה החינוך, ספר זה מעניק תובנות מקוריות וכלים חשובים לאלה המבקשים לחקור ולחנך בני נוער באקלים הטכנולוגי הנוכחי.
מכון מופ"ת
מאת: יונה רוזנפלד, דפנה גולן, צביקה אור
תיאור: ספר זה מציג את המחקרים הראשונים שנערכו על שותפויות אקדמיה-קהילה בישראל. הוא משקף את הידע ואת הניסיון שנצברו עד כה מהעשייה החברתית של סטודנטים ואנשי אקדמיה עם קהילות מודרות בתחומים מגוונים, כגון עבודה סוציאלית, אמנות, משפטים, אדריכלות ותכנון, תרגום, לימודי מגדר, חינוך, סוציולוגיה ואנתרופולוגיה, מדיניות ומנהל ציבורי. הספר בוחן את תרומתן של שותפויות אקדמיה-קהילה עבור כל אחד מהגורמים השותפים להן: סטודנטים, מרצים, ארגוני החברה האזרחית, קהילות מודרות ומוסדות להשכלה גבוהה. הוא גם מצביע על אתגרים מרכזיים בקשר שבין האקדמיה לקהילה ושופך אור על דרכים אפשריות להתמודדות עמם.
מכון מופ"ת
מאת: דליה עמנואל-נוי, כרמלה גינת, עירית דיאמנט
תיאור: ספר זה פותח צוהר להיכרות עם עולמן של מנהלות בבתי ספר יסודיים, המטפחות נתיבי חדשנות בארגון החינוכי, כשהן מפעילות מנועי שינוי ושיפור בתחום הפדגוגי, הארגוני והטכנולוגי. הספר, העוסק בניתוח ספרות מקרים בעבודתן של מנהלות, מאיר את עוצמתן כמנהיגות מובילות, בעלות גישה הוראתית-פדגוגית, המשקיעות את מלוא מרצן בקידום איכות ההוראה והלמידה ובטיפוח המורים כמשאב חיוני להצלחה. ניתוח ספרות המקרים בעבודת הניהול הוא בבחינת מעשה חלוץ לטיפוח קהילות למידה לסגלי ניהול החולקים את ניסיונם, תבונתם והכרעותיהם הניהוליות עם אחרים. אנו תקווה כי הספר יתרום להרחבת בריתות, ליצירת קהילות למידה הלומדות מתוך הפרקטיקה ומעניקות משמעות מחודשת לעבודתן, ולצמיחתה של מנהיגות בעלת עוצמה; מנהיגות המשפיעה על המערכת בצניעות ובענווה והרואה לנגד עיניה את הדרך נפקחת מחדש שוב ושוב.
מכון מופ"ת
מאת: שרגא פישרמן
תיאור: הספר עוסק בשחיקת מורים ונשירה מהוראה מעסיקים רבות חוקרים, חינוכאים ומכריכה של שרגאקבלי החלטות. בשנים האחרונות החל להעסיק את החוקרים גם המושג זהות מקצועית והקשר שלו לשחיקה. בספר זה תשעה מחקרים שנערכו בעשור האחרון. המחקרים מבקשים להשוות בין קבוצות שונות של מורים ביחס לזהותם המקצועית, לשחיקה שלהם ולקשר שבין הזהות המקצועית והשחיקה. הספר נפתח בגיבוש המושג "זהות מקצועית" באמצעות מחקר ובניית סולם למדידתו. בין השאר אפשר למצוא בספר מחקר הבוחן הבדלים בין מורים המשתתפים בתוכנית "אופק חדש" ובין מורים שאינם משתתפים ביחס לזהות מקצועי ולשחיקה, ומחקר הבוחן את ההבדלים בין מורים המשתתפים בתכנית "עוז לתמורה" ובין מורים שאינם משתתפים. כמו כן אפשר למצוא בספר מחקרים על מחנכי כיתות, על מורים בחינוך המיוחד, על מדריכים במועדון לנוער בסיכון גבוה ועל סדנא לגיבוש זהות מקצועית של פרחי הוראה. הספר ערוך כמסע משותף עם מורה צעירה, בוגרת שזכיתי להיות שותף להכשרתה. מורה זו שיתפה אותי בתחושותיה במכתב שהתפתח למסע בן עשר תחנות ובכל תחנה אנחנו לומדים סוגיה אחת הקשורה לזהות מקצועית ולשחיקה בקרב עובדי חינוך שונים. כל פרק נפתח בהזמנה למסע ונחתם בתובנות מהתחנה שביקרנו בה.
שאנן : המכללה האקדמית הדתית לחינוך - הוצאה לאור
מאת: גד יאיר
תיאור: "'מסע ישראלי' זה הדבר הכי משמעותי מהתיכון שלהם. הם לא יזכרו את שיעורי הגיאוגרפיה וההיסטוריה, אלא יזכרו את 'מסע ישראלי' כחוויה מעצבת ומעצימה." (מורה) ציטוטים כגון זה שבו ועלו במחקר על "מסע ישראלי" בקרב תלמידים, מורים ומנהלי בתי ספר שהשתתפו בו. מדובר במסע ערכי וחווייתי בן שישה ימים, שבמהלכו נחשפים התלמידים לחוויות משמעותיות ומטלטלות, אשר משנות את חייהם ואת חיי בית הספר. עבור רבים, המסע הזה נותר חקוק על לוח לבם כחוויית מפתח לחיים. בשיחות עם מאות תלמידים התברר כי הם חשים "מחוברים" ללמידה כאשר הפעילות נוגעת באופן רגשי, רלוונטי ואותנטי בזהותם. מתכנני המסע פיתחו מענה חינוכי ייחודי, המוגדר בספר במונח "פדגוגיה ישראלית", קרי: שיחה שוויונית ובגובה עיניים במעגלי שיח, פעילות מאתגרת-זהות המתרגמת ערכים לפעילות התנדבותית בפועל, מתן לגיטימציה למגוון דעות והכרה בפלורליזם של הזהויות הישראליות. במהלך המסע חווים התלמידים גילוי עצמי והם שבים ממנו מועצמים ערכית וחברתית – תוך הבנת מקומם וזהותם בתוך הסיפור הישראלי, היהודי והציוני. ספר זה מספר את סיפורו של "מסע ישראלי" ואת סיפורה של "הפדגוגיה הישראלית" העומדת ביסוד חוויות המפתח של התלמידים במהלכו. זהו ספר חובה לעוסקים בחינוך, אך זהו גם ספר חובה לכל ישראלי באשר הוא.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: רחלה שיפר
תיאור: נושא בחינות הבגרות הוא נושא חשוב ביותר הזוכה לעניין רב בחברה הישראלית.
תעודת הבגרות היא סיסמוגרף חברתי וחינוכי. היא מסכמת את שנות הלימוד בבתי הספר התיכוניים ומעידה כי הזכאים לה עמדו בדרישות לקבלת התעודה כפי שנקבעו על ידי המדינה.
רחלה שיפר ניהלה את אגף הבחינות במשרד החינוך בעשור הראשון של שנות האלפיים. בשנים אלה התרחשו תהפוכות מכוננות שהשפיעו באופן דרמטי על מהלך חייהם של הנבחנים ועל סביבתם הקרובה: האינתיפאדה הפלסטינית ופיגועי הטרור ההמוניים, הפינוי של אלפי ישראלים מבתיהם בגוש קטיף במסגרת ההתנתקות מרצועת עזה, וכן קליטה של עשרות אלפי תלמידים שעלו לארץ מחבר המדינות ומאתיופיה.
ביושר ובאומץ מצליחה רחלה שיפר להעניק לקורא מן התובנות שהנחו אותה בקבלת החלטות בסוגיות הרגישות שעלו לפניה ואשר מבחינת הנבחנים היו גורליות. במרכז העשייה שלה באגף הבחינות עמדו לנגד עיניה הערכים של שקיפות, הגינות ומתן הזדמנות אמיתית לכל אחת ואחד מהנבחנים.
הספר מעניק הצצה אינטימית לקרביים של הישות המופקדת על הכנת בחינות הבגרות, הפעלתן ובדיקתן. דרך הפריזמה של בחינות הבגרות מעניקה שיפר מבט ייחודי על החברה הישראלית המורכבת, השבטית והמגוונת. היא מספרת על ניסיונות בלתי פוסקים של קובעי המדיניות, ראשי רשויות מקומיות והורים לתבוע הקלות לילדיהם במרוץ להשגת תעודת הבגרות.
ספר זה הוא אבן דרך משמעותית בדיון המתמשך על נחיצותן של בחינות הבגרות או לחלופין ביטולן וקביעת מדדים אחרים לכניסה של הישראלים למוסדות ההשכלה הגבוהה.
העדות האישית של מחברת הספר מעניקה לקוראים תחושת שותפות בקבלת החלטות הנוגעות לגורלם של מאות אלפי נבחנים. מאחורי כל החלטה יש סיפור אנושי מיוחד שמשמעותו חורגת מעבר לאחוזי ההצלחה בבחינות.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: מלכה סימן טוב
תיאור: סיפור חיים אישי שהוא גם סיפור חיים מקצועי ומאלף על עולם "לקויות הלמידה". מלכה סימן טוב, או "המורה מלכה" בפי רבים, נחשפה בילדותה לעולם לקויות הלמידה בסביבתה הקרובה ובבגרותה בחרה להתמחות בתחום זה כדי לעזור לאחרים. היא היתה בעבור תלמידיה "מורה לחיים", אך יותר מכך הם היו בשבילה תלמידים לחיים, כשציידו אותה בהבנה עמוקה של עולמם, של צורכיהם ושל קשייהם, הבנה הבאה לידי ביטוי בספר זה. תלמיד לחיים מגולל את סיפור חייה המקצועי דרך סיפוריהם של עשרה תלמידים המייצגים את שיטתה המיוחדת של המורה מלכה. הסיפורים נוגעים ברגעים הקשים והבלתי-נסבלים לעתים, לצד אותם רגעי קסם שמשמשים מנוף להמשך העשייה החינוכית. מכל סיפור עולים עקרונות "פסיכו-פדגוגיים" ו"ארגז כלים" טיפולי, בצד המענה הרגשי שלו זוכה התלמיד. מגוון הסיפורים שבספר זה חושף את המורכבות שבליווי תלמיד מתקשה ומיטיב לתאר את נקודת המבט שלו, של הוריו ושל מוריו.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: עליזה בלוך
תיאור: סול, מירי, דני ורינת הם שמות בדויים, אבל ילדים אמיתיים. הם ולא מעט מחבריהם שגדלו בבית שמש הצליחו לפרוץ מחסומים של אי-אמון, שלהם עצמם ושל מי שמקיף אותם, לזכות בתעודת בגרות, להתגייס לצה"ל ולהפוך לאזרחים מן השורה. סיפורם של הילדים האלה, גיבורי הספר לבנות את הגשר הזה, שנגד כל הסיכויים עשו זאת, הוא סיפורה של מהפכה וסיפורו של חזון חינוכי שקרם עור וגידים בהובלתה של עליזה בלוך, מנהלת התיכון 'ברנקו ווייס' בבית שמש. בספר זה היא מתארת באופן חי ומעורר תקווה והשראה את הקשיים והלבטים, את המשברים והתקוות ובעיקר את הנתיבים אל נפש התלמידים, שנסללו בעמל רב. לבנות את הגשר הזה נולד מתוך רצון לקדם את הרעיון שבית הספר הוא מקום שיכול להשפיע על סדר היום ולא רק לשקף אותו. בין השורות ניתן ללמוד כי אילוצים מערכתיים וכלכליים עשויים לשמש דווקא הזדמנות – ולא רק מחסום – להשגת יעדים חינוכיים וחברתיים.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: יולי תמיר
תיאור: אין בספר זה מרשם פלאים לתיקון החינוך או החברה בישראל, אבל יש כאן מבט מפוכח וכאוב על נושאים כמו צדק, שוויון, הפרטה ולימודי ליבה, ובחינה של הפער בין הרצון הכללי לשפר את החינוך בישראל לבין רצונו הפרטי של כל אזרח לדאוג לעצמו ולילדיו – גם על חשבון אחרים. בעולם כל כך תחרותי, הרצון להבטיח חינוך טוב יותר לכולם מתנגש עם הרצון לנצח את כולם, ובהתנגשות זו טמון חלק ניכר מחוסר היכולת לצמצם פערים ולהבטיח שוויון הזדמנויות. חינוך נע במהלכים אטיים וחסרי הוד, פירותיו מבשילים בהדרגה והשפעתו מצטברת וניכרת רק לאחר שנים רבות. היחס בין ההשקעה לתוצאה הוא כמעט תמיד מקור לאכזבה, ובכל זאת – הערגה לשינוי גואל אינה מרפה מאיתנו והציבור ממשיך לחפש אחר התמורה הגדולה. במי מפחד משוויון בוחנת פרופ' יולי תמיר את הקשר בין הצלחה לכישלון באורח חדשני הקורא תיגר על חלק מהחשיבה החברתית שלנו ועל הנחות היסוד הפוליטיות והארגוניות שאנו אוחזים בהן. בבהירות וביסודיות, תוך מחשבה רחבה ומעמיקה על הקשרים שבין מסגרות החינוך המוסדרות לבין תהליכים פוליטיים – מקומיים וגלובליים – גורסת פרופ' תמיר כי חלק נכבד מהקשיים החינוכיים שישראל מתמודדת איתם כיום אינו נובע מצעדים שגויים או משחיתות שלטונית, אלא דווקא מהצלחות.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: מירי לוין-רוזליס
תיאור: "אימא", פנתה אלי בתי ערב אחד, "אימא, מה זו ההערכה הזו שאת עושה כל הזמן?" "הוי", נאנחתי. "קשה להסביר. מה פתאום את שואלת?" "המרצה שלנו למדיניות ציבורית אמרה לנו היום שההערכה היא מקצוע חתרני. הערכה היא מקצועחתרני?" "כמו בכל דבר בהערכה, תלוי את מי שואלים", עניתי. כך, תוך שימוש בדיאלוגים אותנטיים, ובשפה יומיומית מתמודדת מירי לוין-רוזליס עם שאלות רחבות כמו מה הם מקורות הידע של ההערכה? מהו ההקשר החברתי וההיסטורי שלה? כיצד ניתן להתמודד עם מורכבות העולם שבו פועלת ההערכה וכיצד ניתן לתת קול לתרבויות שונות ולנרטיבים שונים? הספר מציג סוגיות משמעותיות להבנה, המשגה וביצוע של הערכה בסוגי תוכניות שונים, ובגישות הערכה מגוונות. הדיאלוגים מכסים היבטים שונים של הערכת תוכניות כמו סוגי הידע שההערכה משתמשת בהם ומאפיינים מעשיים ואתיים של התחום. הכותבת מתייחסת להערכה כאל פעולה לקראת תכלית, ובוחנת לאור תפישה זו את החובות, הזכויות ובעיקר האחריות של המעריך. מירי לוין-רוזליס מציגה את נושא הערכת התכניות כתחום מובחן ועצמאי שמשתמש באופן ייחודי לו בתחומי ידע מחקריים ותיאורטיים רחבים. כל אחד מפרקי הספר יכול לעמוד באופן עצמאי, וביחד הם מציגים גישה מקיפה ומגובשת להערכת תכניות. הספר מיועד לעוסקים בהערכה ולצרכניה, לסטודנטים להערכה בתחומים השונים, ולמוריהם.
מאת: עידן ירון, יורם הרפז
תיאור: פר זה מתבסס על עבודת שדה אינטנסיבית שנמשכה שלוש שנים – תופעה חריגה, אם לא ייחודית, בנוף של מחקרי בית הספר. למרות אופיו המחקרי הספר מתייחד בעובדה שאינו פרסום אקדמי שגרתי ואף אינו מתיימר להיות כזה. אני רואה בכך מעלה ראויה לציון. הספר מציג בצורה שובת לב סוגה חדשנית לדיון בסוגיות של חינוך בכלל ושל בית ספר בפרט. כותבי הספר הם מדען חברה ותאורטיקן של החינוך, הנוטלים לעצמם רשות להיות מספרי סיפורים ולתאר את בית הספר מתוך התרשמות אישית ישירה ומידית. גישתם של המחברים מאתגרת את המסורת של מחקרי השדה האנתרופולוגיים בכלל ושל המחקרים האתנוגרפיים בפרט. במסגרת מהלכם הנועז, המחברים מציגים מגוון עשיר של "תמונות" מחיי בית הספר, המייצגות את שותפיו השונים ומשקפות את חוויית בית הספר. הספר מזמין אותנו לשיח פעיל על מהותם של חיי בית הספר ומציע מרקם חיים עשיר ומסובך שאנו עצמנו נקראים להשתתף בהתרתו. מבחינה זו הספר מוסיף נדבך חשוב לדיון בתרבות בית הספר ובאורחות חייו, ואף משמש מצע פורה להעמקת הבנתנו את תרבות הנוער ואת נפתוליה של החברה שבה אנו חיים.
מכון מופ"תספרית פועלים
מאת: אורית אבידב-אונגר, יפעת אשרת-פינק
תיאור: הספר ממעוף הציפור: סיפורי התפתחות מקצועית של מורים מפגיש את הקוראים עם תשעה סיפורי התפתחות מקצועית של מורות במהלך לימודיהן לקראת תואר שני בחינוך. מה הניע אותן לצאת לתהליך של התפתחות מקצועית? מה הביאן לידי ההחלטה לבחור במסלול התפתחות כזה או אחר? מה משפיע בסופו של דבר על תהליך ההתפתחות של מורים? מיהן הדמויות השותפות לתהליך זה? או בקצרה: איך כל זה קורה? בשנים האחרונות מתחוללות רפורמות רבות בארץ ובעולם בנושא התפתחותם המקצועית של המורים בעקבות ההבנה שלמידה לאורך החיים המקצועיים של המורה היא תנאי הכרחי להתמחותו ולהצלחתו. חלקו הראשון של הספר עוסק בהגדרות כלליות של המושגים "התפתחות מקצועית״ ו״פיתוח מקצועי״ וסוקר את הספרות העדכנית בתחום. חלקו השני מתמקד בסיפוריהן של המורות ומארגן אותם בשלושה מעגלים בהתאם למקור ההניעה להתפתחות: מעגל האני, הקשור באני המספר; מעגל האחר, הקשור בסוכן שינוי משמעותי; ומעגל המערכת, הקשור במערכת הארגונית הסובבת את המורה. ייחודו של הספר בשזירה ובשילוב של המניעים הללו למודל שמציג תמונה כוללת ומורכבת שלהם. תמונה זו יש בידה לסייע למורים עצמם, לאנשי חינוך ולקובעי המדיניות בתחום.
מכון מופ"ת
מאת: אשר שקדי
תיאור: מחקרים רבים המתפרסמים ברחבי העולם מצביעים על תמונה היכולה להעיד בצדק על חוסר הצלחה בתהליכי הכשרת המורים. מרבית משתתפי התכניות מצהירים על אכזבתם מתכניות ההכשרה, על היותן תאורטיות מדי, ועל כך שלא שם רכשו את יכולתם להיות מורים. תחושת חוסר ההצלחה נעשית מובהקת יותר, כאשר מתברר כי כמחצית מהבוגרים פורשים מההוראה תוך שלוש עד חמש שנים מסיום תהליך ההכשרה, וחלק נכבד מהם אף אינו מגיע להוראה כלל. התמונה קשה יותר ככל שמדובר בבוגרים שכישוריהם האקדמיים הם מעל הממוצע, המוגדרים לעתים קרובות כמצטיינים. מדינת ישראל משקיעה כמיליארד שקלים בשנה מתקציב המדינה למימון מערכת הכשרת מורים, והרבה רצון טוב, ועם זאת התמונה בישראל אינה שונה. ספר זה מספר את סיפורם של משתתפי ובוגרי תכנית מצטיינים באוניברסיטה העברית, שהכשירו את עצמם להוראת מקצועות היהדות. מדובר במשתתפים שעל פי כישוריהם יכלו להתקבל ליוקרתיות שבמחלקות האוניברסיטה, אך בחרו בהוראה. הספר מלווה את הבוגרים, משתתפי המחזור הראשון של התכנית, מהשנה הראשונה לכניסתם לתכנית ועד לסיום השנה החמישית להיותם מורים מן המניין בבתי הספר ברחבי ישראל, ומספר את סיפור ההכשרה וההוראה כפי שהוא משתקף מעיניהם. המחקר מעלה תמונה אופטימית למדי ומצביע על כך כי "אפשר גם אחרת", וכי האכזבה מתהליכי ההכשרה אינה גזרת גורל.
התמונה המתקבלת בספר היא פרי מחקר אורך איכותני המבוסס על תצפיות ועל ראיונות עם המשתתפים. הספר מתווסף לשני הספרים הקודמים של המחבר: מילים המנסות לגעת והמשמעות מאחורי המילים, ומהווה השלמה להם שכן הוא חושף בפני הקוראים והחוקרים תוצר כתיבה של מחקר איכותני. הספר מיועד למכשירי מורים ולמורי בית הספר, להורים, לקובעי מדיניות החינוך ולכל מי שעולם המורים וההוראה מעניין אותו. כמו כן הוא מיועד לחוקרים איכותניים המעוניינים לחדד את הבנתם ואת מיומנותם בתהליכי המחקר האיכותני.
מכון מופ"ת
מאת: יעל פויס
תיאור: רבים מדברים על אודות "חדשנות פדגוגית", אך נשאלת השאלה – מה למעשה עומד מאחורי מושג זה? הספר הכשרת מורים במבוך החדשנות הפדגוגית מציג פסיפס מגוון של נקודות מבט על חדשנות פדגוגית בהכשרת מורים בישראל ועל משמעויותיה. דיון זה אינו מצטמצם לדיון מהסוג ה"טכני", הבוחן דרכים חדשות ויצירתיות לפתרון בעיות. אדרבה, פעמים רבות הוא מגלם בתוכו שאלות פוליטיות-אידאולוגיות רחבות, שמאחוריהן מיוצגות תפיסות עולם מגובשות ועמדות ערכיות. בתקופות של שינוי וחוסר יציבות גובר הצורך בדיון ער בשאלות פדגוגיות למיניהן ומתפתחת נטייה להציע כיוונים חדשים של חשיבה ועשייה. המכללות לחינוך בארץ נמצאות בעין הסערה של הדיון הציבורי המתוקשר על אודות הישגיה של מערכת החינוך, כישלונותיה ואיכות המורים שבה, על רקע מציאות של ערפול ואי-ודאות עליהן להתמודד עם הדרישות לשינוי, לחידוש, לשיפור ולייעול. המתח המתמשך בין הכשרה מתוך עשייה חינוכית יום-יומית במערכת החינוך לבין הכשרה מבוססת תאוריות פדגוגיות ומחקר עדכני הוא לחם חוקן של המכללות לחינוך. השיח העכשווי העוסק בחדשנות בחינוך נגזר בעיקר מהמפנה הטכנולוגי-חברתי-תרבותי המאפיין את תקופתנו; מפנה אשר תרגומו לפדגוגיה חודר באטיות למערכת החינוך ובהדרגה משפיע עליה.הכרה במצב מורכב זה הביא קבוצת חוקרים, אנשי סגל ממכללות שונות לחינוך, לחקור את הקולות, את הדעות ואת התפיסות של העוסקים בהכשרת המורים בנתיבים ובמסלולים השונים ולבחון את עמדותיהם כלפי התהליכים שהם מעורבים בהם.
מכון מופ"ת
מאת: עוזי ששון, חגי כץ
תיאור: בני הנוער מתוארים לא פעם כנהנתנים, עסוקים בעצמם, מרוכזים בצעצועים אלקטרוניים כגון טלפונים חכמים ומחשבי לוח המבודדים אותם מסביבתם, ונתפסים לעתים כבלתי מעורבים בנעשה בקהילה הסובבת אותם או בחברה הישראלית בכללותה. אך למעשה בני נוער רבים מעורבים בפעילות התנדבותית ופוליטית, תורמים לקהילה מזמנם וממרצם, ומפתחים עצמם כמנהיגים חברתיים שישפיעו על החברה גם בעתיד. ספר זה מציע התבוננות אופטימית במעורבותם של בני נוער בחברה, מתוך אמונה בתרומתם החשובה ליצירת שינוי חברתי־מערכתי, אשר ייטיב עם החברה הישראלית; אך לשם כך, יש לחקור ולהבין לעומק את תופעת ההתנדבות של בני נוער, את מניעיה ואת הדרכים לעודד אותה. הספר מציע מודל מעשי לעידוד התנדבות נוער, המבוסס על ממצאיו של מחקר אקדמי מקיף. הספר יכול לסייע בקידום התנדבות נוער. הוא מציע למנהלי ארגונים ומנהלי התנדבות בגופים חברתיים שונים מידע שיסייע להם במאמצי האיתור, הגיוס והשימור של הנוער המתנדב. הוא מציע להורים ולמחנכים הבנה מעמיקה יותר של הגורמים להתנדבות בקרב בני הנוער. לבסוף, הוא מציע לחוקרים ולאנשי הדעת העוסקים באוכלוסיית בני הנוער ובתופעת ההתנדבות מודל מושגי ומחקר אמפירי שניתן להסתמך עליהם.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: שי פירון
תיאור: "רציתי להיות שר חינוך כדי לעשות משהו בשביל מישהו. בשביל ילד מהמרכז או מהפריפריה, בשביל ילד חילוני או חרדי או דתי, יהודי או ערבי, ילד מיוחד וילד 'רגיל'. משהו בשביל מישהו, כי מילים גדולות כמו גאולה יכולות להיות מאוד פשוטות: לדחוף נער הנמצא על פי תהום לדרך המבטיחה קיום מכבד; לתת לנערה את הסיכוי להיות מי שהיא. בלילה שבו נפרדתי מתפקידי החלטתי לספר את הסיפור, לכתוב מעין יומן מסע שתכליתו להפוך את הרפורמה ואת תכניות העבודה, את השינויים שחוללנו ואת אלה שלא הספקנו לחולל, לסיפור. ואין בו 'הכול', והוא לא מתעמת; הוא לא מבקש לסגור חשבון, לעקוץ, לחשוף או לטלטל. הוא מבקש לספר את הסיפור של החינוך בישראל דרך המשקפיים של שר חינוך. (מתוך ההקדמה) הכול חינוך, ספרו החדש של שר החינוך לשעבר שי פירון, הוא סיפורה של המהפכה החינוכית שביקש לחולל במדינת ישראל. הספר מאתגר את החשיבה הקונבנציונלית על אודות חינוך ומעודד את קהילת אנשי החינוך לחשוב מחוץ לקופסה ולגעת בנפשם של התלמידים. בנימה אישית ובדברים היוצאים מהלב פורש הרב פירון את חזונו ומניח על השולחן תכנית עבודה חינוכית לשנים הבאות.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: תמר שפירא, ח'אלד עראר
תיאור: הספר "סיפורי חיים של מנהלות ערביות במערכות ציבוריות בישראל" שופך אור על חייהן של עשרים וארבע נשים ערביות חלוצות שהגיעו לניהול במערכות החינוך והרווחה, על האתגרים שעמדו בפניהן כנשים בחברה הנמצאת במעבר ממסורת למודרנה, על דרכי ההתמודדות שלהן ועל נחישותן להגיע לעמדת מנהיגות. הסיפורים מציעים אשנב אל עולם חברתי עשיר ורב פנים ומאפשרים לקוראים להכיר את התחום הפרטי, המקצועי והציבורי כפי שהם משתקפים מעיני המרואיינות. בספר מוצגים הרקע הביוגרפי של המנהלות, הזוית המגדרית של מנהיגות וניהול, מנהיגות נשים בחברה הערבית והעצמה במשפחה. הספר דן בהיבטים פוליטיים־חברתיים של כניסת נשים לניהול, התקבלות המנהלות בחברה ותרומתן לחינוך הערבי ולחברה. ספר זה מעשיר את המחקר הקיים בהאירו את נקודת המבט של מנהלות ערביות כחלק מהמחקר על נשים בתפקידי מנהיגות וניהול. הספר יכול לשמש מקור לחוקרים, סטודנטים ומנהלים בחינוך וברווחה, ולמתעניינים בחברה הערבית בישראל.
מאת: זלמן שזר
תיאור: החינוך עמד במרכז התעניינותו ועשייתו של זלמן שזר. עם קום המדינה נתמנה לשר החינוך והתרבות הראשון של ישראל, ומשפרש מן הממשלה ונבחר להנהלה הציונית, עמד במשך שנים בראש המחלקה לחינוך ותרבות בגולה, עד שנבחר לנשיא המדינה. שזר לא ניגש למעשה החינוכי כעסקן, אלא כהוגה וכאדם בעל השקפות ורעיונות מוצקים בתחום החינוך. הוא היטיב לדעת כי עתיד האומה ועתיד העם במדינה יסודם בחינוך.
מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי
מאת: ח'אלד עראר, עירית קינן
תיאור: ספר זה מבקש לאתגר את השוליות הכפולה, ולבסס דיון אקדמי וציבורי, שיתרום להנחת יסודות של הסתכלות רב־תרבותית על החינוך ועל החברה, כזו המותירה מקום ומרחב לשונוּת. ההחלטה לעסוק בשאלות אלה מונעת מתפיסת עולמם של העורכים, שעל פיה תפקידה של האקדמיה איננו מצומצם להוראה ומחקר לשם מחקר, אלא יש לה תפקיד ציבורי בחיפוש תמידי אחר האמת, במובנו כבחינת הסדר החברתי וכהבעת תפיסות חדשות לתיקון עוולות. הספר מהווה ניסיון ראשוני לעורר חשיבה על שכבות עומק בחינוך הערבי ובאופן בו הוא נתפס על־ידי הממסד היהודי, כפי שהדברים באים לידי ביטוי בחינוך הערבי־פלסטיני בישראל על רבדיו: רובד הליבה של החינוך, רובד ההכשרה להוראה ומערכת ההשכלה הגבוהה. "ספר חשוב זה מקשר בין מערכת החינוך לבין סוגיות אישיות, חברתיות, תרבותיות ופוליטיות, נושא המקנן בצלו של הקונפליקט הישראלי־פלסטיני. הספר מכנס ממיטב החוקרים העוסקים בסוגיות הזהות, הנרטיב והרב־תרבותיות במוסדות האקדמיים בארץ, שיצרו יחד מסגרת דיון רבת־פנים, שדנה באומץ לב בנושא המורכב. המסגרת והיסודות שמניח הספר מאפשרים דיון מעמיק הרבה מעבר לרובד הפוליטי, דבר שמאפשר לשתי הקהילות להביט באומץ לב אל תוכן ולהתיר לפחות חלק מהמורכבות הגדולה של ההוויה הנפרדת והמשותפת, בתקווה שהבנה זו תוביל גם לפתרונות נכונים יותר של השונות בתוך החיים המשותפים."
מאת: קלרה סבג, ליאת ביברמן-שלו
תיאור: מוקד הספר שלפנינו הינו פיתוח הבנה רחבה וביקורתית אודות הפרספקטיבה הסוציולוגית בחקר מערכת החינוך הפורמאלית והבלתי־פורמאלית. הספר בוחן את יחסי הגומלין שבין מערכת החינוך לבין שלוש ספרות חברתיות מרכזיות: משפחה, ריבוד חברתי ואידיאולוגיות תרבותיות־חברתיות/ פוליטיות, ושואל את השאלה הסוציולוגית הקלאסית: עד כמה ובאיזה אופן מערכת החינוך "משחררת" או "משעתקת" את אי־השוויון החברתי? ייחודו של ספר זה בפרספקטיבה הסוציולוגית בחקר החינוך, ומתחקה אחר קשת הפרדיגמות בחקר הסוציולוגיה של החינוך ובעיקר בפרדיגמת המבנה החברתי ובפרדיגמת הפעולה החברתית. כמו כן, הוא בוחן את תפקידי המשפחה וביחסי הגומלין שבין משפחה וחינוך, כפי שהם מתפרשים על־ידי הפרדיגמות השונות, תוך אפיון תפקידי החיברות של המשפחה. הספר מציג את הזיקה שבין מערכת החינוך בחברה נתונה תורמת לניעות חברתית או משמרת מצב של אי־שוויון. הספר מקדיש את פרקו האחרון להצגת התמורה שחלה בחברה הישראלית החל מאמצע שנות השמונים ובמיוחד במעבר לאידיאולוגית הגלובליזציה, דהיינו: מעבר מתפיסת מערכת החינוך כפועלת בתוך המרחב הלאומי בלבד אל תפיסת מערכת החינוך כפועלת במרחב גלובלי.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: סמדר דוניצה-שמידט, עפרה ענבר-לוריא
תיאור: מערכת החינוך בישראל מתמודדת עם סוגיות לשוניות מורכבות הנובעות ממאפייניה הרב-לשוניים והרב-תרבותיים של החברה הישראלית, שבה חברו יחדיו עברית וערבית, שפות עולם ושפות מהגרים. מטרתו של ספר זה להציג מחקרים וסקירות הנוגעים בחלק מהסוגיות ומהאתגרים הלשוניים הרבים והמגוונים הקיימים בהקשר הישראלי. זאת על מנת להציף את המורכבות המאפיינת את סוגיות הלשון המרתקות הללו ולהגביר את המודעות לקיומן ולאינטראקציה הייחודית ביניהן. בש היקפו הרחב פוצל הספר לשני חלקים. הוא כולל 23 מאמרים של הטובים מבין חוקרי השפות בישראל העוסקים בהיבטים שונים של הוראת השפות למטרות שונות ולאוכלוסיות יעד מגוונות: הוראה ורכישה של העברית כשפה שנייה, הוראת הערבית כשפה שנייה, הוראת האנגלית והוראת שפות נוספות וביניהן רוסית, אמהרית, ספרדית, צרפתית, יידיש וסינית. הספר מיועד לקובעי מדיניות, לחוקרים, למורי מורים, למורים ולסטודנטים העוסקים בחקר שפות בישראל ובהוראתן, וכן לקהל הרחב שימצא עניין בסוגיות המרתקות המשקפות את המרקם הייחודי הלשוני והתרבותי של החברה הישראלית.
מכון מופ"ת
מאת: איתי הס
תיאור: פר לא חושך לא אור עוסק באופן מקיף בנושאים הקשורים לאיכות החיים של תלמידים וסטודנטים עם ליקויי ראייה ועיוורון בישראל. בספר תמצאו סקירה, פרשנות, ביקורת וחלופות המוצעות למערך התמיכה המורכב הקיים בישראל עבור הלומדים, החל בלידה ועד ההשתלבות במוסדות להשכלה גבוהה. הספר כולל פרק אשר נכתב בסיוע האגף לתלמידים עם ליקויי חושים ובו מוצג לראשונה מודל העבודה הייחודי של האגף – המודל המחוזי. עוד תמצאו בספר את מסמך ההנגשה המעודכן, המציע התאמות והנחיות להנגשת בתי הספר וסביבתם. כמו כן מוצעות תכניות לימודיות-חברתיות עבור תלמידים ועבור סטודנטים עם ליקויי ראייה ועיוורון ותכניות לימוד של הנושא עבור תלמידים שבכיתתם משתלב תלמיד עם ליקויי ראייה ועיוורון. בספר מוצגים גם ממצאי מחקרים אחרונים בתחומים הללו ופרק המציג בהרחבה את הפן הרפואי ואת החדשות האחרונות הקשורות לטיפול בליקויי ראייה ולמעקב אחריהם.
מכון מופ"ת
מאת: סמדר דוניצה-שמידט, עפרה ענבר-לוריא
תיאור: מערכת החינוך בישראל מתמודדת עם סוגיות לשוניות מורכבות הנובעות ממאפייניה הרב-לשוניים והרב-תרבותיים של החברה הישראלית, שבה חברו יחדיו עברית וערבית, שפות עולם ושפות מהגרים. מטרתו של ספר זה להציג מחקרים וסקירות הנוגעים בחלק מהסוגיות ומהאתגרים הלשוניים הרבים והמגוונים הקיימים בהקשר הישראלי. זאת על מנת להציף את המורכבות המאפיינת את סוגיות הלשון המרתקות הללו ולהגביר את המודעות לקיומן ולאינטראקציה הייחודית ביניהן. בשל היקפו הרחב פוצל הספר לשני חלקים. הוא כולל 23 מאמרים של הטובים מבין חוקרי השפות בישראל העוסקים בהיבטים שונים של הוראת שפות למטרות שונות ולאוכלוסיות יעד מגוונות: הוראה ורכישה של העברית כשפה שנייה, הוראת הערבית כשפה שנייה, הוראת האנגלית והוראת שפות נוספות וביניהן רוסית, אמהרית, ספרדית, צרפתית, יידיש וסינית. הספר מיועד לקובעי מדיניות, לחוקרים, למורי מורים, למורים ולסטודנטים העוסקים בחקר שפות בישראל ובהוראתן, וכן לקהל הרחב שימצא עניין בסוגיות המרתקות המשקפות את המרקם הייחודי הלשוני והתרבותי של החברה הישראלית.
מכון מופ"ת
מאת: עמנואל גרופר, שלמה רומי
תיאור: ספר זה הוא כרך שני מתוך שניים, אשר אמורים למלא חלל בשדה המקצועי של חינוך וטיפול בילדים ומתבגרים במצבי סיכון בישראל. מטרת העורכים הייתה לספק לאנשי המקצוע בישראל, הן בשדה הן באקדמיה, כמו גם לסטודנטים המכשירים את עצמם לקראת השתלבות בעבודה חינוכית-טיפולית עם נוער בסיכון, לקט נבחר של מאמרים עדכניים, שרובם מתבססים על מחקר שיטתי ואמפירי. בכרך זה נוסף פרק ייחודי המבוסס על רב-שיח בנושא הכשרתם של עובדים חינוכיים-טיפוליים שהתקיים באוניברסיטת בר-אילן בהנחיית עורכי הספר. נקודת המוצא של העורכים התבססה על עקרונות אחדים: היותו של תחום העיסוק בקידומם של ילדים ומתבגרים במצבי סיכון חלק משדה החינוך הבלתי פורמלי; היותו של תחום זה נקודת מפגש בין גישות הלקוחות משדה החינוך לבין גישות ודרכי התערבות המעוגנות בשדה הטיפולי; ולבסוף, הצורך בגיבושו של תפקיד מקצועי בעל הכשרה ייחודית שתסייע לעוסקים בו להתמודד עם אתגר מקצועי מורכב זה. בכרך השני, בדומה לראשון, מוצגות עשרים עבודות שפורסות בפני הקורא יריעה רחבה של סוגיות מהותיות בתחום של ילדים ומתבגרים במצבי סיכון ומצוקה. עבודות אלה מחולקות לשלושה שערים: השער הפותח (השער הרביעי) – בעיני המתבונן: תיאור מנקודת מבטם של מתבגרים במצבי סיכון ומצוקה; השער הבא (החמישי) – דרכי התערבות בעבודה חינוכית-טיפולית עם מתבגרים בסיכון ויחסי גומלין שם שותפי תפקיד; השער המסיים (השישי) – סוגיות בהכשרה, בזהות ובתפקוד של העובדים בשדה החינוכי-טיפולי. לבסוף מובאים דברי סיכום: הסתכלות לאחור ובחינת ההווה כדי לבנות עתיד טוב יותר. בכך משלימים הפרקים בכרך השני את תמונת הפסיפס של התחום שאנו מבקשים לסרטט בשני כרכים אלה.
מכון מופ"ת
מאת: ארנת טורין
תיאור: דמויות מורים מופיעות בכל הז'אנרים בתרבות, כגון בספרות, בדרמה ובקומיקס, בציור, בווידאו קליפים, בעיתונות ועוד. כמה מהדימויים שנוצרו סביבן נחרטו עמוק בזיכרון והביאו לעיון מחקרי במרכיביהן. ספר זה עוסק בחקר ייצוגים של מורים בתקשורת הישראלית ובתמורות שעברה דמותם לאורך השנים. המחקר התמקד בשלושה שדות של התרבות הפופולרית שנוצרה בישראל: הקולנוע, הקומדיות הטלוויזיוניות וחדשות העיתונות. במבט כרונולוגי עברה דמותם של המורים שינויים חדים – מייצוג שכיח של מורה כמנהיג רוחני נאצל, דרך מורה בורה ונלעגת ועד לדמות מורכבת ומעוררת אהדה שהיא בבואת המעמד הבינוני בישראל.
מכון מופ"ת
מאת: אורית דהן, ארנה שמר, יונה רוזנפלד, אריאלה דניאל-הלוינג
תיאור: הספר מה בעצם עשינו? נולד ונכתב במסגרת צוות חשיבה הפועל במכון מופ"ת בנושא "למידה מהצלחות של מרכזי התמיכה בסטודנטים עם ליקויי למידה". הספר מציג סיפורי הצלחה של שנים-עשר מרכזי תמיכה הפועלים במוסדות אקדמיים, כפי שתיארו אותם מנהלות המרכזים ואנשי צוות שפעלו לצדן. פרקי הספר מתארים עשייה שטרם תועדה בכתובים. בראש צוות החשיבה עמדו: ד"ר אורית דהן ואריאלה דניאל-הלוינג מטעם מכון מופ"ת, וליוו אותו פרופ' יונה רוזנפלד וד"ר ארנה שמר מטעם מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל. סיפורי ההצלחה המתוארים בספר הם בראש ובראשונה פרי מאמציהם האישיים של הסטודנטים, אך הם לא היו מתאפשרים ללא מנהלות המרכזים וסגל העובדים בהם, אשר האמינו בסטודנטים שפנו אליהם, פתחו בפניהם דלתות, יצרו סביבה תומכת, מכילה ומונגשת, ופיתחו גישות, מודלים, כלים ומיומנויות ייחודיים המותאמים לאוכלוסייה זו.
מכון מופ"ת
מאת: ערן גוסקוב
תיאור: ספר זה דן בשאלת הסמכות החינוכית בבית הספר על רקע מעמדה המתערער בישראל ובכלל העולם המערבי. הספר מאיר ומבהיר את מושג הסמכות החינוכית מזוויות ראייה מגוונות, ומראה שלא ניתן לקיים את הפעילות הבית-ספרית ללא סמכות חינוכית. הוא מצביע על הפיחות ועל המשבר שחלו בסמכות זו בתקופתנו ועל הגורמים האחראים לכך, ומבקש לתלות את שורשי המשבר העכשווי בסמכות החינוכית בהלכי הרוח המצויים בליבת תפיסת העולם הפוסט-מודרניסטית ובאידאולוגיות הכלליות והחינוכיות הנגזרות ממנה, ומשפיעים על המציאות הפוסט-מודרנית. בחלקו האחרון של הספר מוצגת ביקורת על גישות שונות העוסקות בניסיונות שיקום הסמכות החינוכית, והוא מסתיים בפרישת מצע תאורטי לבנייה מחודשת של מושג הסמכות החינוכית בתנאי המצב הפוסט-מודרני.
מכון מופ"ת
מאת: רחל שגיא, רבקה רייכנברג, מרים בורך
תיאור: "אני חייבת לטיוטורית הרבה מההתפתחות המקצועית שלי, חייבת לה הרבה. היא לימדה אותי שאילת שאלות על המובן מאליו"; "אני רואה את התפקיד של הטיוטור כחוט השדרה של ההתמחות. הוא בעיני כמנצח על תזמורת שמצליח להוביל קבוצה של מרצים מכל המכללות לחינוך ויחד עם זאת לתרום להתפתחותי המקצועית וללמידה האישית שלי ושל עמיתיי". (מפי מתמחות הלומדות בבית הספר ללימודי התמחות מקצועית במכון מופ"ת). מיהו הטיוטור - מנחה עמיתים? מה מאפיין את תפקידו? ומה מייחד אותו מכל תפקידי ההנחיה וההדרכה המוכרים במקצועות האקדמיים השונים? ספר זה יעסוק בשאלות אלה תוך כדי הצגת מגוון מודלים של הנחיה טיוטוריאלית הפועלים בבית הספר ללימודי התמחות מקצועית, וינסה לעמוד על תרומתה של הנחיה ייחודית זו להתפתחותם המקצועית-אקדמית של סגל המרצים מהמכללות לחינוך. כל פרקי הספר הם פרי מחקריהם של אנשי סגל בית הספר. על יסוד מגוון מתודולוגיות מחקריות הם מסרטטים את תפיסת התפקיד של הטיוטור-מנחה מנקודת מבט כפולה: הן של המתמחים-המרצים הלומדים הן של הטיוטורים-המנחים. הספר נועד להעשיר ולהרחיב את הידע בתחום ההנחיה בכלל ובתחום הנחיית עמיתים בפרט. מעגל רחב של אנשי חינוך ואחרים העוסקים בהנחיה עשוי למצוא בו עניין כמו גם כלי עזר שמיש ומועיל.
מכון מופ"ת
מאת: עדנה רובין, ורדה בר, היידי פלביאן
תיאור: בספר זה מוצגים רעיונות להוראת מדעים בכיתות הטרוגניות שמשולבים בהן תלמידים עם ליקויי למידה. הספר מציע ללמד מדעים את כלל התלמידים באמצעות גישת "הוראת מדעים מפעילה״ active learning instruction)) התורמת לפיתוח מיומנויות קוגניטיביות ומיומנויות תשתית גופניות. גישת ההוראה מבוססת על תאוריות למידה ועל גישות הנסקרות בהרחבה לאורך פרקי הספר. במרכז גישת ההוראה המפעילה עומד עקרון הלמידה ההתנסותית. השימוש בהוראה מפעילה במדעים הוא חלק טבעי מאימון ותרגול המובילים לשיפור מיומנויות לקויות של תלמידים עם ליקויי למידה. טיפוח המיומנויות נעשה תוך כדי הוראת התכנים המדעיים. הוראה מפעילה של תוכן מאפשרת פיתוח של מגוון מיומנויות, כגון ארגון של עצמים, זמן ומרחב, אימון המוטוריקה הגסה והעדינה לשם ביצוע פעולות במדעים כמו מדידה ודיווח. על פי המודל המוצע בספר, הפעילויות צריכות להיות מכוונת למוכנות התלמידים בכל שלב. מערך מגוון של אמצעי המחשה ציוריים ומילוליים מלווה את הפעלת התכנית על כל שלביה. מרבית הפעילויות המוצגות בספר נוסו והותאמו לעבודה עם תלמידי בית הספר היסודי, והן משמשות בסיס לפיתוח חשיבה מדעית בבית הספר היסודי ואחר כך גם בחטיבת הביניים ובתיכון. בספר משולבות גם דוגמאות מנושאים שיתאימו להוראה בחטיבת הביניים, כדי שיובן הרצף בתהליכי החשיבה והלמידה של כלל התלמידים.
מכון מופ"ת
הצג עוד תוצאות