נמצאו 316 ספרים בקטגוריה
לכל הספרייה
מאת: תמר הרמן, אור ענבי, ירון קפלן, אינה אורלי ספוז'ניקוב
תיאור: מדד הדמוקרטיה הישראלית מציע הערכה שנתית של איכות הדמוקרטיה הישראלית. לצורך זה נערך מדי שנה בשנה, 19 שנים ברציפות, סקר רחב במדגם מייצג של האוכלוסייה הישראלית. מטרתו של המדד לעמוד על המגמות בחברה הישראלית בשאלות כבדות משקל הקשורות להגשמת הערכים והיעדים הדמוקרטיים ולתפקוד של מערכות השלטון וממלאי התפקידים הנבחרים. ניתוח התוצאות מבקש לתרום לדיון הציבורי על מצב הדמוקרטיה בישראל וליצור מאגר מידע רחב שיעמיק את הדיון בנושא.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: תמר הרמן, איילת רובבשי-שטרית, אברהם ריטוב, אלה הלר
תיאור: מדד הדמוקרטיה הישראלית מציע הערכה שנתית של איכות הדמוקרטיה הישראלית. לצורך זה נערך מדי שנה בשנה, 18 שנים ברציפות, סקר רחב במדגם מייצג של האוכלוסייה הישראלית. מטרתו של המדד לעמוד על המגמות בחברה הישראלית בשאלות כבדות משקל הקשורות להגשמת הערכים והיעדים הדמוקרטיים ולתפקוד של מערכות השלטון וממלאי התפקידים הנבחרים. ניתוח התוצאות מבקש לתרום לדיון הציבורי על מצב הדמוקרטיה בישראל וליצור מאגר מידע רחב שיעמיק את הדיון בנושא.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: עופר קניג, גדעון רהט, אסף שפירא
תיאור: המפלגות בישראל נתונות במשבר קשה, והמשבר במפלגות הדמוקרטיות המִצרפיות, קרי מפלגות שאינן מגזריות או "מפלגות של נושא אחד", חמור במיוחד. כמעט לפי כל אמת מידה – מהיקפי החברוּת במפלגות ועד מעמדן בשלטון המקומי ועוד – המפלגות נחלשו מאוד בעשורים האחרונים. אילו תיקוני חקיקה נדרשים כדי לחזק את המפלגות המצרפיות הדמוקרטיות; אילו שיטות לבחירת מנהיג ומועמדים לכנסת כדאי למפלגות לאמץ; כיצד יש לארגן את פעילות המפלגה "בשטח"; האם, וכיצד, כדאי למפלגות לשלב מרכיבים של דמוקרטיה דיונית; אילו סמכויות יש להעניק לחברי המפלגה, פעיליה ותומכיה; האם המפלגה צריכה להשקיע משאבים בבחירות המקומיות; כיצד צריכה המפלגה להתנהל ביחסיה עם גורמים חיצוניים כמו מכוני מחקר והחברה האזרחית? כל ארבעת המאמרים שבקובץ זה עניינם שיקום המפלגות. אבל בטרם שואלים כיצד לשקם את המפלגות, תחילה יש לברר מדוע לשקם אותן: במה המפלגות מועילות לדמוקרטיה; האם אפשר למצוא להן תחליפים; האם קיימות או יכולות להתקיים מפלגות מצליחות שהן גם דמוקרטִיות?
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: לילה מרגלית
תיאור: חוק המאבק בטרור, שנחקק ב– 2016, מעניק לרשות המבצעת את הסמכות הקיצונית להכריז על ארגונים ארגוני טרור, ועל סמך הכרזה זו לנקוט צעדים מרחיקי לכת נגד מעגלים רחבים של חברים, פעילים ואוהדים. עם חקיקת חוק זה, שנועד במהותו להחליף את תחיקת החירום בתחום המאבק בטרור בחקיקה מודרנית המתאימה למדינה דמוקרטית, נהפכה סמכות ההכרזה לחלק בלתי נפרד מהחקיקה הקבועה של מדינת ישראל. על רקע זה המחקר מבקש לחזור למושכלות יסוד ולשאול כמה שאלות בסיסיות: מה מקומו של מנגנון הכרזה כזה במדינה דמוקרטית? מהן התכליות הספציפיות המצדיקות מתן סמכות לרשות המבצעת להחליט בהליך מינהלי - הנסמך פעמים רבות על ראיות סודיות – שארגון הוא טרוריסטי? מהם המחירים הכרוכים בכך, ומהן הערובות הדיוניות המינימליות הדרושות כדי להבטיח שימוש ראוי בסמכות זו? המחקר מבקש להתמקד במיוחד בשאלה הנדחקת לעיתים קרובות לשוליים: כיצד עלולה סמכות ההכרזה להשפיע על המרחב הדמוקרטי – לפגוע בחופש הביטוי הפוליטי, לצנן התארגנויות אזרחיות או להצר את מרחב הפעולה של החברה האזרחית? מחקר זה בודק את השאלות האלה על רקע בחינה מעמיקה של הסדרי ההכרזות שאומצו בעשורים האחרונים במועצת הביטחון של האו"ם, באיחוד האירופי ובארבע מדינות דמוקרטיות: ארצות הברית, קנדה, בריטניה וגרמניה. על בסיס בחינה זו המחקר מציג שורה של המלצות לפרשנות מנגנון ההכרזה בחוק המאבק בטרור ומציע כמה הצעות לתיקון החוק.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: חן פרידברג, דנה בלאנדר
תיאור: האם ועדת השרים לענייני חקיקה היא מוסד חיוני לסינון ולריסון מבול הצעות החוק הפרטיות של חברי הכנסת, או שהיא משמשת מעין גיליוטינה שמחסלת את הצעות החוק הפרטיות בעודן באיבן, ולאו דווקא מטעמים ענייניים?

בשנים האחרונות ועת השרים לענייני חקיקה הפכה לאחד המוסדות המשפיעים ביותר על יחסי הממשלה והכנסת. עם זאת, רב הנסתר על הגלוי באשר לדרכי פעולתה ולאופן קבלת ההחלטות בה, משום שדיוניה ושיקוליה סמויים מעין המחוקקים והציבור.

הוועדה בראשות שר המשפטים מתכנסת אחת לשבוע ומגבשת את עמדת הקואליציה ביחס לכל הצעות החוק הממשלתיות והפרטיות הנידונות בה. אף שהוועדה פועלת כבר מקום המדינה, לאור הגידול הניכר שחל בעשורים האחרונים בהצעות החוק הפרטיות המונחות על שולחן הכנסת, תפקודה והתנהלותה בכל הנוגע להצעות חוק פרטיות נתונים כיום במחלוקת עמוקה בין הרשות המבצעת לרשות המחוקקת. הם אף מעוררים ביקורת ציבורית רבה הנוגעת לכך שוועדה ממשלתית היא זו שחורצת את גורלן של הצעות החוק הפרטיות של חברי הכנסת ולכך שהיא איננה מחויבת בשקיפות.

מחקר זה מתאר את עבודת הוועדה ואת הדילמות העולות מאופן תפקודה ובוחן אם בדמוקרטיות אחרות פועל מוסד דומה. בסופו מוצגת שורת המלצות באשר לשינויים שיש לחולל באופן פעולתה, על מנת שתשמש חלק ממערך האיזונים והבלמים החיוני לדמוקרטיה ומתוך שמירה על עקרונות כמו שקיפות, אחריותיות ודיווחיות.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: ידידיה צ' שטרן, יפה נחומי, גלעד מלאך, אסף מלחי
תיאור: 13% מאזרחי המדינה הם חרדים. כמעט כולם נולדו בישראל, ורובם הם כבר דור שני, שלישי ורביעי של ילידי הארץ. האם עובדה זו משפיעה על יחסם לדמוקרטיה ולשאר אזרחי המדינה - יהודים, ערבים ואחרים? מי אמור, לדעתם, לקבל את ההחלטות החשובות במדינה, הרַב או הריבון?

מהו יחס החרדים אל המוסדות הדמוקרטיים? האם תהליכי השילוב בתעסוקה מביאים אותם לאמץ ערכים דמוקרטיים ושוויוניים, או שמא הגידול הדמוגרפי מביא אותם לשאוף לקדם ערכים לא דמוקרטיים במרחב הציבורי הישראלי? החברה החרדית חיה במדינת ישראל הדמוקרטית ופועלת לרוב בהתאם לכללי המשחק שלה. ספר זה מבקש אפוא לבחון את תפיסות העומק של בני ובנות חברה זו ביחס לסוגיות של אזרחות ודמוקרטיה. סקר שערכו מחברי הספר נותן מענה מקיף לשאלות אלו ואחרות. הספר גם מציג ניתוח היסטורי של אסטרטגיית הבידול החרדית לאחר הקמת מדינת ישראל, בוחן את התמורות שחלו במרוצת השנים בעמדות החרדים כלפי המדינה וכלפי ערכים דמוקרטיים וסוקר את האתגרים שעימם מתמודדת החברה החרדית היום. תפיסת האזרחות החרדית קריטית לעתיד היחסים בין כלל הקבוצות המרכיבות את החברה הישראלית. הספר מצביע על חשיבות הדיון בסוגיית האזרחות של אוכלוסייה זו ומספק שלל נתונים ומצע רעיוני העשויים ליצור בסיס לדיון זה.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: צבי מגן, דניאל ראקוב
תיאור: לפני שלושים שנה, בשנת 1991 , ישראל וברית המועצות חידשו את היחסים הדיפלומטיים ביניהן, אשר נותקו ב־ 1967. מאז חידושם מתאפיינים היחסים בין המדינות בדינמיקה חיובית, חרף ניגודי אינטרסים רבים. בבסיס הקשר עומדת היסטוריה משותפת: החל מהתרומה הסובייטית להקמת המדינה ולניצחון צה"ל במלחמת העצמאות, עבור ביריבות בימי המלחמה הקרה וכלה בשנים האחרונות שב הן רוסיה וישראל, כל אחת בדרכה, פועלות לעצב מחדש את מקומן בעולם.

קובץ מאמרים זה נכתב על ידי מיטב המומחים בישראל, ברוסיה ובארצות הברית במטרה להתבונן ביחסים בין המדינות כיום. הוא מציג את האדנים העיקריים שהם נשענים עליהם ודן בדילמות באשר לעתידם:

• עד כמה ירושלים ומוסקבה יכולות לשתף פעולה ביחס להסדרת המצב בסוריה, סוגיית הגרעין האיראני והסכסוך הישראלי-פלסטיני?
• האם בעידן של עוינות חריפה בין רוסיה לבין המערב נדרשת ישראל לבחור צד, או להיפך – האם היא יכולה לשמש גשר בין מוסקבה לוושינגטון ביחס לסוגיות קונקרטיות במזרח התיכון?
• מה חשיבותם של הקשרים בין רוסיה לבין קבוצת דוברי הרוסית בישראל, ומהי זיקתם של היהודים במרחב הפוסט-סובייטי לישראל?
• כיצד זיכרון השואה והתפקיד של הצבא האדום בהכרעת גרמניה הנאצית משפיעים על היחסים העכשוויים בין המדינות?
• האומנם הקשרים הכלכליים בין המדינות ממצים את הפוטנציאל הטמון בהם?
• האם ישראל ורוסיה יכולות להפוך לשותפות בתחום החדשנות הטכנולוגית?
• האם תתפתח תחרות בין השתיים בשוק הגז האירופי?
המכון למחקרי בטחון לאומי
מאת: פנינה שרביט ברוך
תיאור: שנים ‫האחרונות ‫הולכת ‫וגוברת ‫הנטייה ‫לדבר ‫על ‫אודות ‫"מותו ‫של ‫פתרון ‫שתי ‫המדינות” ‫ועל ‫החלפתו ‫במודל ‫של ‫מדינה ‫אחת ‫בין ‫הים ‫לירדן ‫כפתרון ‫לסכסוך הישראלי-פלסטיני. ‫הטענה ‫העיקרית ‫היא ‫שאין ‫כיום ‫אפשרות ‫מעשית ‫לחלוקה ‫פיזית ‫של הארץ, ‫בשל ‫הטשטוש ‫המוחלט ‫של ‫הקו ‫הירוק ‫והחיבור ‫המעשי ‫של ‫יהודה ‫ושומרון ‫(הגדה המערבית) ‫למדינת ישראל, ‫המתבטא ‫בהיקף ‫הנרחב ‫של ‫ההתיישבות ‫היהודית ‫ושל ‫הפעילות ‫הישראלית - ‫הביטחונית ‫והאזרחית - ‫באזור זה. ‫האם ‫פתרון ‫של ‫מדינה ‫אחת ‫לסכסוך ‫הישראלי-פלסטיני ‫הוא ‫פתרון ‫ישים? ‫במזכר ‫זה ‫נבחנים ‫ארבעה ‫מודלים: ‫מדינה ‫יוניטרית ‫על ‫כלל ‫השטח ‫שבין ‫הים לירדן; ‫מדינה ‫על ‫כלל ‫השטח ‫שבתוכה ‫אוטונומיה פלסטינית; ‫פדרציה ‫שמחולקת ‫למחוזות ‫יהודיים ‫ופלסטיניים; ‫וקונפדרציה פלסטינית-‫יהודית. ‫הדיון ‫הציבורי ‫מתמקד ‫בשאלה ‫אם ‫ניתן ‫לקיים ‫מדינה ‫אחת ‫שהיא ‫הן ‫יהודית ‫והן דמוקרטית. ‫המזכר ‫מוסיף ‫ובוחן ‫כיצד ‫תתנהל ‫מדינה ‫כזו ‫מבחינה ‫מעשית ‫ואם ‫מדובר ‫בפתרון ‫מוצלח לסכסוך. ‫לשם ‫כך ‫נבחנים ‫ביחס ‫לכל ‫מודל ‫מכלול פרמטרים: ‫החלוקה ‫הטריטוריאלית; מעמד ההתנחלויות; ‫מעמד ירושלים; ‫היבטי ‫אזרחות ‫ותושבות; ‫סמכויות ‫שלטוניות; ‫מעורבות ‫הפלסטינים בשלטון; ‫חופש ‫התנועה במדינה; ‫סוגיית הפליטים; ‫היבטים ‫ביטחוניים; ‫היבטים חברתיים; ‫היבטים ‫כלכליים ואזרחיים; ‫שימור ‫האופי ‫היהודי ‫של ‫המדינה; ‫שימור ‫האופי ‫הדמוקרטי ‫והליברלי ‫של המדינה; ‫השלכות ‫על ‫אזרחי ‫ישראל ‫הערבים; ‫השלכות ‫על ‫הרשות ‫הפלסטינית; ‫מעמד ‫רצועת ‫עזה; ‫אופן ‫כינון ‫המודל; ‫ההיתכנות ‫של ‫הגעה ‫למודל; ‫וסיכויי ‫ההצלחה ‫של ‫המודל ‫כפתרון ‫קבע ‫לסכסוך ‫הישראלי-פלסטיני.
המכון למחקרי בטחון לאומי
מאת: יאיר יאסן
תיאור: על סמך ראיונות אישיים שערך המחבר עם עשרות פעילי מחאה מקבוצות מיעוט שונות מתאפשרת הצצה מבפנים על המחאות החברתיות שמטלטלות את ישראל של תחילת המאה ה-21 ומאיימות להעמיק את קרעיה הפנימיים. ספרו החשוב של יאיר יאסן מספק מבט עומק השוואתי על שלוש זירות מחאה סוערות אך שונות לחלוטין בישראל: הימין-הרדיקלי בגדה המערבית, הבדואים בנגב, ויוצאי אתיופיה. כל אחת מהזירות מתאפיינות ברקע, נסיבות וביטויים שונים של התנגשויות אלימות בין פעיליה לבין סוכני המדינה, התנגשויות שכולן, על פניו, מנוגדות לאינטרסים של חבריה. מחאות ועימותים אלימים בין אזרחים לרשויות המדינה מעוררות עניין ציבורי, תקשורתי ומחקרי. הפעלת אלימות מדינתית היא חלק מהמונופול על האלימות המופקד בידי המדינה, והיא מלמדת, בין השאר, על מעמדם של מי שהיא מופעלת נגדם ועל מקומם בהיררכיה של האזרחות. ספר זה מציע זווית נוספת לדיון באלימות פוליטית, זו של אזרחים כלפי רשויות המדינה והחוק. מה ניתן ללמוד מהמחאה האלימה על הלגיטימיות הנתפסת של המדינה בעיני הפעילים? על האמון במשטרה? על מעמדן של הקבוצות המעורבות באלימות? ועל הדרך שבה פעילים מפרשים את האלימות שבה לקחו חלק, במתכוון או שלא במתכוון?
רסלינג
מאת: מנחם רצון
תיאור: בתקופה האחרונה גוברת ההתעניינות באברהם אבן עזרא (1164-1089), מגדולי פרשני המקרא ומחשובי ההוגים היהודים בימי הביניים. ספר זה בוחן את העקרונות המדיניים והחברתיים בהגותו של ראב"ע. באופן הזה הוא מהווה השלמה חשובה לשורת מחקרים שהתפרסמו על ראב"ע אשר בוחנים את הגותו הפילוסופית, את מפעל הפרשנות שלו לספרי המקרא, את כתביו האסטרולוגיים ואת עבודתו בשדה הדקדוק. בספרו של מנחם רצון נרקמת לראשונה תמונה מקיפה של השקפת עולמו החברתית והמדינית של ראב"ע, תוך כדי התייחסות למגוון יצירותיו: פרשנות המקרא, חיבוריו המדעיים ואף שיריו. מניתוח כתביו נפרשת לעיני הקורא עמדתו התיאוקרטית של ראב"ע, אשר לפיה האל הוא "המלך באמת". מעקרון יסוד זה נגזרת עמדתו המדינית האנטי-מלוכנית, כמו גם שלילתו החריפה של ראב"ע כל שעבוד של אדם לאדם אחר. אהבת החירות והכמיהה לצדק חברתי עוברות כחוט השני בהגותו. עמדתו ההומנית, אשר מתבטאת בהדגשתו החוזרת את החובה לסייע לכל החלשים בחברה, אלה שמזלם לא שפר עליהם, נקשרת למרכזיות האסטרולוגיה בהשקפת עולמו. הוא מסביר שהמסגרת המדינית והנהגתה הן האמצעי שאמור להגן על האדם מההשפעות האסטרולוגיות השליליות. ראב"ע חוזר ומדגיש שרק חברה מוסרית וצודקת בהנהגת אנשים חכמים תוכל לשרוד. המנהיגים החכמים, כמו הנביא והכהן, נתפסים כאחראים על רמתה המוסרית והשכלית של הקהילה, והם אמורים להנהיג את ההמון כמו פיקח את העיוור. גם חוקי התורה והפולחן במקדש מתפרשים על ידי ראב"ע כאמצעי הגנה מהגזרות האסטרולוגיות, שכן חוקי התורה מיישרים את לבו של האדם מבחינה מוסרית ושכלית ובכך מהווים תנאי חשוב למימוש תכליתו של האדם.
רסלינג
מאת: רותי גינזבורג
תיאור: מה רואים פעילים של ארגוני זכויות אדם? מה מראים הארגונים בדוחות? כיצד הדימויים החזותיים הנבחרים מדווחים על הסכסוך? איזה מבט מייצר שיח זכויות האדם אצל הפעילים? כיצד נפגש השיח האוניברסלי בתיעוד החזותי עם השיח המקומי? כיצד האזרחות של הפעילים ממסגרת את שדה הראייה, ובאיזה אופן עושה זאת השיח האוניברסלי? בספרה של רותי גינזבורג, והייתם לנו לעיניים, המישור החזותי במאבק על זכויות האדם אינו רק ייצוג המתווסף לזה המילולי, אלא הוא גם כלי בעיצוב השאלות. הספר מציע מרחב תיאורטי ומיפוי היסטורי של ארגוני זכויות אדם ישראליים. לראשונה מוצע כאן דיון בשיח של ארגוני זכויות אדם מקומיים אשר פעילים בשטחים הכבושים דרך עיון בינתחומי המשלב בין ניתוח תצלומים, ראיונות עם אנשים מרכזיים בארגונים וקריאה מדוקדקת בדוחותיהם. הפרקים השונים מציעים התבוננות השוואתית בפעילות של שלושה ארגוני זכויות מרכזיים הפועלים בישראל: בצלם, רופאים לזכויות אדם – ישראל, ומחסום Watch. בעזרת עיון בארכיונים שנוצרו אצל כל אחד מהם נבחנים התנאים החומריים והרגשיים אשר מעצבים את הדיווחים, לצד היחסים המרחביים והפוליטיים שנוצרים בפעילות. ניתוח המבט של הפעילים חותר להבנת הפרקטיקה של הארגונים אשר מתמקמת במערך המקוטב שבין כובש לנכבש, בין פוגע לנפגע. ספר זה חובר למחקרים חלוציים אשר נעשים בעולם הבוחנים את החזותי, האסתטי והחושי אשר מעצבים את המשא ומתן האזרחי ואת הממדים החזותיים שהוא מעצב במסגרתו.
רסלינג
מאת: איאן לוסטיק
תיאור: ספרו של איאן לוסטיק, הפרדיגמה האבודה, מעלה את הטענה שכיום כל משא ומתן להשגת פתרון שתי מדינות בין הים התיכון לנהר הירדן נידון לכישלון ומזיק. היהודים הישראלים והערבים הפלסטינים יוכלו ליהנות מהדמוקרטיה שהם ראויים לה רק בעוד כמה עשורים של מאבק אל מול ההשלכות מרחיקות הלכת, אף אם במקורן לא היו מכוונות, של מציאות המדינה האחת הנוכחית. בזכות מחקר מדוקדק והמשגה רעננה הספר עונה על הקושי בשינוי דרכי חשיבה בעולם שמשתנה מהר יותר מההנחות הבסיסיות שמוצעות ביחס אליו. לוסטיק מראה כיצד השילוב של אסטרטגיית "קיר הברזל" הציונית, שהצליחה רק חלקית בהתמודדות עם הערבים, יחד עם התרבות הפוליטית הישראלית הרוויה במה שהמחבר מכנה "הוֹלוֹקוֹסטיָה", לצד ההשפעה הדומיננטית של הלובי הפרו-ישראלי על המדיניות האמריקאית ביחס לסכסוך הערבי-ישראלי, כיצד כל אלה סיכלו את המאמצים לכינון מדינה פלסטינית לצד ישראל. עם זאת המחבר מצביע על כך שהתוצאות גם הכשירו את הקרקע למאבקים חדשים ול"בעיות טובות יותר", הן עבור ישראל והן עבור הפלסטינים. לוסטיק מתעקש שיש לקחת ברצינות את העובדה ש-14 מיליון אנשים חיים בתוך מדינת ישראל הדמוקרטית בחלקה. הוא קורא לנו להסב את תשומת הלב לדמוקרטיזציה של התחרות שמתעוררת כאשר קבוצות עויינות נאלצות להיות חלק מאותה ישות פוליטית, להגדיר מחדש את האינטרסים שלהן וליצור בריתות חדשות כדי להשיגם.
רסלינג
מאת: רוני קליין
תיאור: הדמוקרטיה היא המובן מאליו של חיינו כאזרחים. היא הפכה לסיסמה המבטיחה לנו שאנו "מצידה הטוב" של הציביליזציה, "נאורים" ולא "חשוכים". היא נתפסת הן כמשטר והן כסט ערכים המעצבים את אופייה וזהותה של תרבות המערב המודרני כליברלי וסובלני. מסיבה זו ממעטים לדון בה לעומק, כפי שנמנעים לרוב לקיים דיון מעמיק על היסודות המעניקים משמעות איתנה לחיינו. אבל הפילוסופיה מחויבת דווקא לשאול ולחקור את מה שנתפס כמובן מאליו, כבסיס מוצק ולא מעורער של כל חברה וחברה. רוני קליין בחר לדון בשאלת הדמוקרטיה משלוש פרספקטיבות שונות המזינות אחת את השנייה: הדעה, העם, הריבונות.

הדמוקרטיה מוגדרת מאז רוסו כ"ריבונות העם", אך מה פירוש הדבר? האם ה"עם" יכול באמת להיות "ריבון"? האם ריבונות זו אכן מולידה את הטוב שבמשטרים, כפי שהדמוקרטיה מתיימרת להיות? הספר אינו בוחל בשאלות נוקבות על אודות ריבונות העם, שאלות העולות ביחס למושג ה"דעה". שהרי הדמוקרטיה, שלטון העם, היא גם המשטר המאפשר את חופש הביטוי, כלומר את חופש הדעות. אך מהי בדיוק "דעה"? ספר זה מבקש להבין את השיח במרחב הדמוקרטי המבוסס על ריבוי הדעות. ההוגים הנידונים בו – אפלטון, הובס, רוסו, טוקוויל וקרל שמיט – התייחסו למציאות המורכבת של המרחב הדמוקרטי כמרחב פתוח המאפשר ריבוי דעות. אך מעבר לריבוי זה לעיתים מתגבשת בחברה "דעה רווחת", דעה הכופה את עצמה על כל אחד ואחד. מהו גורלם של מושגי יסוד כמו ה"אמת" וה"צדק" במשטר המקדש את הדעות ואת "ריבונות העם" כערובה למשטר טוב? ספרו של רוני קליין, אשר מתחיל ומסיים בדיון על אודות השיח הפוליטי בישראל, מבקש לעלות שאלות קשות שהמרחב הדמוקרטי מנסה להימנע מהן, שכן הן מערערות את מעמדה הקדוש של הדמוקרטיה בשיח הציבורי הישראלי בפרט והמערבי בכלל. אבל אם הפילוסופיה מחויבת לחיפוש אחר האמת, אזי ספר זה ניתן לקריאה כהקדמה לפילוסופיה פוליטית.
רסלינג
מאת: אליאב טאוב
תיאור: ספרו של אליאב טאוב עוסק באופן שבו בנו לעצמם גדולי תורה עמדה שממנה הם יכולים לשמור על מבצרי המסורת שאותם הם מייצגים מחד גיסא, ולהתאימם למציאות הפוליטית המתחדשת מאידך גיסא. הספר חושף פרק חשוב וכמעט לא ידוע אשר בו פיצחו גדולי התורה קוד חברתי-פוליטי אשר אפשר להם לזכות באופן מפתיע בתמיכה מצד החברה החרדית-שמרנית לצעדים הכוללים חידושים ארגוניים וערכיים, כל זאת תוך כדי התבדלות מאגודת ישראל המיתולוגית בעלת הסמכות הקולקטיבית של מועצת גדולי התורה. על רקע זה הספר מציג דיוקן של גדולי תורה בעלי סמכות אישית – מזן חדש – ששינו ללא הכר את פניה הפוליטיים של ישראל בשלושת העשורים האחרונים. הספר מתאר את הרב שך, אשר הקים והיה שותף יותר מכל מנהיג ישראלי אחר בהנהגת ארבע מפלגות פוליטיות, והרב עובדיה יוסף אשר חרת על דגלו אידיאולוגיה חברתית – מהמהפכניות שידעה המערכת הפוליטית בישראל. עיקרי מדיניותם ודרכי פעולתם של הרבנים שך ויוסף, כפי שמתבררים על ידי המחבר, מציגים צעד אחר צעד את שלבי בניית סמכותם האישית תוך כדי התמודדות עם משברים ומחלוקות, לצד יכולתם היצירתית בגיבוש מערכת תפיסות ודרכי פעולה חדשות, תוך כדי גישור על פערי המסורת והמודרנה של ישראל על סף המאה ה-21.
רסלינג
מאת: איתן אלימי
תיאור: בשנים 2004-2005 חוותה החברה הישראלית את אחד מגלי המחאה הסוערים ביותר בהיסטוריה שלה. קמפיין המחאה לביטול תוכנית ההתנתקות שהונהג על ידי ארגוני תנועת ההתנחלות – ובראשה מועצת יש"ע וועד הפעולה של גוש קטיף – הפך תוך זמן קצר למאמץ קולקטיבי רחב-היקף ואינטנסיבי לביטול רוע הגזירה: פינוי עשרים ואחת התנחלויות ברצועת עזה וארבע התנחלויות בצפון השומרון. על רקע התקדימים ההיסטוריים של אלימות מתנחלים ולנוכח העלות האישית והקולקטיבית חסרת התקדים הגלומה במימוש התוכנית, לצד תחושות הזעם והבגידה בקרב אוכלוסיית המתנחלים אשר לוו לא פעם באמירות מתלהמות, לא מפתיע היה להיחשף לתרחישי שפיכות הדמים שדווחו בתקשורת ופורסמו על ידי כוחות הביטחון. אבל למרות זאת, גל המחאה היה מאופק בעיקרו וכלל מקרים מועטים של אלימות יחידים. במוקד ספרו של איתן אלימי עומד הניסיון להבין את בלימת האלימות במאבק נגד תוכנית ההתנתקות. הטיעון המרכזי המוצג בספר, ואשר מתבסס על ניתוח של מגוון מקורות ונתונים, הוא קיומה של נכונות לקיים ולשמר תיאום בדבר כללי מאבק לגיטימיים בין ארגוני התנועה השונים, בין התנועה לנציגי השלטון, ובינם לבין כוחות הצבא והמשטרה – כל אלה מילאו תפקיד קריטי בבלימת האלימות, גם כאשר התקיימו צידוקים אידיאולוגיים ותמריצים סביבתיים למכביר לפניה לאלימות. בחלקו המסכם של הספר נעשה ניסיון להסביר את התפתחות האלימות בתקופה שלאחר יישום תוכנית ההתנתקות (שיאה בפינוי הטראומטי בעמוֹנה בראשית פברואר 2006), ותוך כדי כך לשרטט בקווים כללים את המתח המתקיים בין מגמות של התחברות פוליטית לבין מגמות של התנתקות פוליטית בקרב ציבור המתנחלים.
רסלינג
מאת: רועי כהנוביץ'
תיאור: איראן היא מדינת ענק אשר משתרעת על פני למעלה ממיליון וחצי קמ"ר, ולה הגבול הארוך ביותר מבין המדינות הגובלות עם המפרץ הפרסי, גבול אשר עומד על 2,440 ק"מ. חתירתה של איראן להשגת הגמוניה באזור המפרץ הפרסי החלה עוד בתקופת האימפריה הפרסית הקדומה של השליטים ההכמנים (המאה ה-6 לפנה"ס), אשר הבינו את חשיבותו האסטרטגית והכלכלית של המפרץ הפרסי ואף הגדילו ועשו כאשר כינו אזור זה "מארה נוסטרום" – "הים שלנו".

ספרו של רועי כהנוביץ' עוסק בניתוח מדיניותה של איראן בדרומה ובמפרץ הפרסי בתקופת רֵזָא שָאה (1925-1941), מי שהיה למכוננה של איראן הלאומית והמודרנית; זאת ועוד, הספר מעניק לקורא כלים להבנת מדיניותה של איראן גם כיום ביחס לאזור חשוב זה. ספר זה הנו מקורי וחדשני בעיקר בזכות העובדה שהוא מתמקד בנקודת המבט האיראנית ביחס למפרץ הפרסי, כמו גם זאת שהוא דן ומנתח תקופה פחות נחקרת בהיסטוריה המודרנית של איראן, לצד שימוש מקיף במקורות חדשניים בשפה הפרסית ומסמכים רשמיים מהארכיונים הבריטי והאמריקאי. ייחודיותו של הספר נובעת לא רק מכך שהוא מעניק פרשנות חדשנית ומרעננת לקשת הסכסוכים במערכת היחסים בין איראן, בריטניה והשכנות הערביות במפרץ הפרסי – כולן רלוונטיות גם לימינו – אלא גם בכך שהוא מנתח את מהלכיו של רזא שאה וניסיונותיו (ובכלל זה בניית העוצמה הצבאית וגיבוש שאיפותיה האזוריות של איראן) לחתור תחת ההגמוניה הבריטית המוחלטת באזורים אלה, אשר הניחו את היסודות להסתלקות כוחותיה של בריטניה מהמפרץ הפרסי בתקופת בנו, מוחמד רזא פהלוי, בשנת 1971.
רסלינג
מאת: ג'ונתן הוניג
תיאור: "המחלוקת העיקרית בעולם כיום היא בין שני עקרונות: אינדיבידואליזם וקולקטיביזם", טענה איין ראנד בפתח סדרת מאמרים שפרסמה בשנת 1946, בשם "המדריך לאמריקניזם". במאמרים אלה הצביעה ראנד על העקרונות הפילוסופיים שעומדים ביסוד כינונה של ארצות הברית, שהיא לדבריה "המדינה המוסרית היחידה בהיסטוריה", כמו גם על העקרונות שמהווים איום על קיומה.

שבעים ושתיים שנים לאחר פרסום "המדריך" של ראנד, בוחנים ממשיכי דרכה את הסוגיות שהעלתה, מפתחים ומרחיבים את הגותה הפוליטית, ועוסקים בשאלות עכשוויות נוספות בתחומי הפילוסופיה, הכלכלה, הפוליטיקה והמוסר. מאמרים עדכניים אלה מכונסים יחד עם מאמריה של ראנד ב"מדריך החדש לאמריקניזם".

בנוסף, כולל הספר דיונים שנערכו עם ראנד על אתיקה ופוליטיקה, וקטעים מתוך ספרו של לאונרד פיקוף, "היפותזת ה-DIM: מדוע כבים אורות המערב".
הוצאת אנכי
מאת: שלמה זנד
תיאור: מהו שמאל ומתי הוא הופיע בהיסטוריה? האם היה קיים שמאל כבר בציוויליזציות הטרום-מודרניות או שראשיתו נעוצה בעלייתן של תופעות כלכליות ורעיונות פילוסופיים במאתיים וחמישים השנים האחרונות? מהם הכוחות החברתיים שהניעו אותו במהלך השנים ואילו אידיאולוגיות יסוד ליוו והזינו אותו? האם השמאל מכיל רק אגד של רעיונות מוּשׂכָּלים או שהוא גם היה תמיד מאגר של ערכים ומיתוסים המארגנים מחנות והנמצאים תדיר בתהליכי תמורה והתחדשות? בספרו החדש מזהה שלמה זנד את התביעה לשוויון כציר מרכזי בעליית השמאל ההיסטורי: החל במהפכה האנגלית הראשונה במאה ה-17, דרך המהפכה הצרפתית בסוף המאה ה-18, עבור בהתגבשות מעמד הפועלים התעשייתי ועלייתן של תנועות העבודה במאה ה-19, המהפכות הקומוניסטיות ברוסיה ובסין, עד להתקוממויות האנטי-קולוניאליות במאה ה-20. זנד עוקב בתנופה אחר ביטוייהם השונים של זרמי השמאל ברחבי העולם; דרך תבוסותיהם, מחדליהם, פשעיהם והישגיהם הוא משרטט בתמצות רב את הרב-גוניות ואת הסתירות שעיצבו אותם במהלך השנים, ואת תרומתם הישירה והעקיפה לצמצום האי-שוויון בעולם. זנד אינו מסתיר את היותו איש שמאל, אבל אינו חוסך בתיאור הטרגדיות שהמיטו מפלגות שמאל במקומות שונים שבהם הגיעו לעמדות כוח. בסיכום המלנכולי של הספר הוא אף מציג את ספקותיו ולבטיו התיאורטיים ביחס למעמדו של השמאל בתחילת המאה ה-21.
רסלינג
מאת: אלי פודה
תיאור: ספר זה עוסק ביחסים החשאיים שטוותה ישראל עם מדינות ועם מיעוטים במזרח התיכון מאז הקמתה ב־1948 עד היום. הוא עונה על שאלות מסקרנות כמו מה דחף את ישראל לחפש קשרים נסתרים עם מדינות באזור שאינן מכירות בה ואף יריבות שלה; עד כמה הניבו המאמצים מגעים עם מדינות כאלה; ומי היו הגורמים בישראל שעסקו במגעים החשאיים. הספר מראה כי להבדיל מהתפיסה המקובלת במחקר, ישראל לא הייתה כה בודדה במרחב המזרח־תיכוני וכי מדינות ומיעוטים שונים, בזמנים ובנסיבות משתנים, בחרו לשתף פעולה עם ישראל, כל עוד התנהל הדבר מאחורי דלתיים סגורות. שיתוף הפעולה התקיים בחשאי: רובו התבצע בידי המוסד, מקצתו בידי מערכת הביטחון והמודיעין, ומקצתו בידי משרד החוץ. בשנים האחרונות מצאו מדינות ערביות בישראל בעלת ברית במאבקן נגד איראן להשגת נשק גרעיני. הקשרים החשאיים הביאו לחתימה על הסכמים גלויים עם איחוד האמירויות הערביות, עם בחרין, עם סודאן ועם מרוקו ב־2020. הסכמים חדשים אלה, נוסף על ההסכמים שהיו קיימים עם מצרים ועם ירדן, מלמדים שישראל נעשית אט־אט שחקן מוּכר ולגיטימי במזרח התיכון, שאין צורך עוד להסתיר את הקשרים עימו. מעמדה של ישראל משתנה אפוא מפילגש לידועה בציבור, ואולי אפילו לשותפה. על בסיס מקורות היסטוריים מגוונים ועל ראיונות עם יותר ממאה אישים שמילאו תפקידים בכירים במערכת הביטחון ובמשרד החוץ, הספר חושף גילויים חדשים רבים על קשריה החשאיים של ישראל במזרח התיכון.
עם עובד
מאת: חמי בן נון
תיאור: גלי המחאה החברתית בארץ ובעולם הובילו לדיון ציבורי נוקב בשאלות של ציות לחוק – ספרו מעורר ההשראה והנוקב של חמי בן נון בא לתרום לדיון הציבורי בסוגיה זו. הספר מאפיין את דרכי המחאה, והוא עוסק בעיקר במרי האזרחי שהוא מעשה הפרת חוק ממניעים פוליטיים, שתכליתו להביא להאצת תהליך של שינוי החקיקה או המדיניות הציבורית. הספר מאפיין את האזרח האחראי במדינה הדמוקרטית, אזרח הנאמן למדינה ולמשטר ושמטרת פעולתו הבלתי חוקית היא דווקא השמירה על מערכת החוק והמשטר הדמוקרטי. מול האזרח האחראי ניצבים רבים אשר מעדיפים להציג את המרי האזרחי כסכנה למשטר, אולם אלה עלולים להביא לפגיעה ממשית במדינה בהותירם שתי חלופות מסוכנות: פסיביות ואפתיה או מרד ומהפכה. תרומתו החשובה של הספר לדיון המשפטי-ציבורי היא ראיית המרי האזרחי ככלי פרשני אשר מותח ומבהיר את גבולות הדמוקרטיה; מרי אזרחי אינו עבריינות אידיאולוגית ואינו מוליך לאנרכיה. מה שמוליך לאי סדר הוא דווקא יישומו העיוור של החוק והציות העיוור לו, שכן כידוע היו הרבה יותר עוולות שמקורן בציות עיוור לחוק מאשר כאלה שמקורן בסירוב לקיימו. זאת ועוד, ההיסטוריה מלמדת שלאחר ששככו גלי המרי האזרחי בחברה פלונית, היא הפכה לצודקת ושוויונית יותר. אי לכך, המדינה הדמוקרטית האיתנה מסוגלת לסבול גם מחאות שעל גבול החוק ואולי לעתים אף מעבר לו, תוך כדי עצימת עיניים של זרועות אכיפת החוק. כך או כך, מחבר הספר מבקש שהמחאה תתנהל ללא שפיכות דמים, אבל בעקביות, בנחישות ובעוצמה, כך שהמדינה הדמוקרטית תחזור לידי בעליה החוקיים – העם.
רסלינג
מאת: יצחק אורן
תיאור: היכן עובר הקו המבחין בין המחווה התיאטרלית של המנהיג, הדיבור המוחצן והבוטה ומטבעות הלשון השיווקיות לבין המדיניות הממשית? – ככל הנראה לא קיים יותר קו כזה. התהליך שבו טכנולוגיות התקשורת המתקדמות רומסות ובולעות שיח מסורתי אינו רק נחלת השנים האחרונות. את תחילתו של הספין הפוליטי–סיבוב וסחרור הבסיס העובדתי במגמה להשפיע על הצד השני ועל עיצוב עמדותיו–ניתן להציב כבר בשיחה הקשה בין בורא עולם לאדם הראשון. כדי לנקות את עצמו מאשם, מסובב האדם הראשון את נרטיב סיפור מעילתו באמון אדונו לסיפור המוכר לנו כ"סיפור חווה והתפוח". בהקשריו הדיפלומטיים קנה לו הספין הפוליטי אחיזה בולטת במיוחד עם עלייתה של המהפכה הטכנולוגית-תקשורתית בשנות ה-80 של המאה הקודמת.

ספרו של יצחק אורן בוחן ומנתח ארבעה אירועים דרמטיים ביחסים בין ישראל לארצות הברית בשלהי המאה הקודמת אשר בהם הוביל הספין הדיפלומטי את מסכת היחסים בין שתי המדינות: משבר הערבויות, נכונות ישראל להשתתף בוועידת מדריד, גירוש מנהיגי החמאס וקבלת הערבויות אשר הייתה מלווה בספקולציה עיתונאית ביחס ל"דיג משותף עם הנשיא". בהמשך לכך מאבחן ומתווה הספר את מאפייני הספין הדיפלומטי כשדה תיאורטי חדש ומרתק.את מקרי הבוחן מנתח המחבר גם מנקודת מבטו האישית, כמישחווה את האירועים מתוך לשכת ראש הממשלה.
רסלינג
מאת: עידית חנוכה
תיאור: במהלך של כ-60 שנה בלבד חוותה אירופה "מהפכה זוחלת" ששינתה את פני היבשת משדה קרב לזירה של שיתוף פעולה. ההתפתחות ההיסטורית הזאת הביאה להקמת איחוד אירופאי בעל סממנים כלכליים ופוליטיים אשר חולש על רוב תחומי החיים של אזרחי אירופה, בהם חקלאות, מסחר, צרכנות, תחבורה, משפט ופנים. כל זאת בנוסף לניהול המדיניות המוניטרית עבור המדינות החברות בגוש האירו, לצד שיתוף פעולה בתחומי חוץ וביטחון. האיחוד האירופאי מתמודד בשנים האחרונות עם משבר עמוק אשר בעיני רבים מהווה עדות לכישלונו. ספרה של עידית חנוכה בוחן מנקודת מבט היסטורית ומוסדית את המניעים לאינטגרציה האירופאית, את התפתחותה מקהילת הפחם והפלדה לאיחוד אירופאי מקיף, ואת השלכותיה על הסדר הפוליטי של מדינות לאום ריבוניות באירופה. ניתוח זה מוביל את המחברת להערכה המפתיעה שנבואות הזעם של רבים על כך שהישות האירופאית עומדת בפני התפוררות הנה מוקדמת מדי – האיחוד האירופאי כאן כדי להישאר! לראשונה בעברית ספר אשר דן באופן מעמיק במקורות האיחוד האירופאי ובמבנה המוסדי שלו, תוך כדי התמודדות עם השאלה האם הוגשם החזון להקמת "ארצות הברית של אירופה". הזווית החדשנית שנבחרה להתמודד עם שאלה זו היא היסוד הדמוקרטי של האיחוד האירופאי, כלומר היכולת של אזרח אירופאי להשפיע על קביעת המדיניות אשר מתייחסת אליו באמצעות נציגים נבחרים. ובכן, האם האיחוד האירופאי מתנהל על פי עקרונות הדמוקרטיה? התיתכן דמוקרטיה ייצוגית מעבר למדינת הלאום? בכל הנוגע ללגיטימיות של האיחוד האירופי – לשאלות אלו השלכות כבדות משקל.
רסלינג
מאת: אביהו זכאי, דוד ויינשטיין
תיאור: טראומה, בייחוד טראומה פוליטית, תמיד מותירה חותם על היצירות שנכתבו בעקבותיה, למרות מאמצינו להסתיר אותה מאחורי מסך של למדנות ושפה זהירה. ספרם של אביהו זכאי ודוד ווינשטיין דן בכתבים של הנס בּארוֹן, אריך אוּארבך, ליאוֹ שטראוס וקרל פּוֹפּר, תוך כדי הצבתם בהקשר החברתי, האידיאולוגי והפוליטי של זמנם. אנשי הרוח היהודים האלה, דוברי הגרמנית, שבדרך כלל לא עוסקים בהם במשותף, נמלטו מיבשת אירופה עם עליית הנאציזם בשנות ה-30. אצל כל אחד ואחד מהם חולל האסון הפוליטי של הפשיזם האירופי גם משבר אינטלקטואלי עמוק, ולכן הם הפכו את עבודותיהם למאבק נגד הנאציזם והפשיזם בשנות ה-30 וה-40. אוארבך נאבק בפשיזם על ידי דחיית הפילולוגיה הארית; בארון על ידי הפרכת האידיאולוגיה הפולקית של ההיסטוריה; שטראוס באמצעות הפולמוס שלו עם ההיסטוריציזם של מקיאוולי והובס בתור מקור לניהיליזם הפוליטי הגרמני המודרני; ופופר תקף את המהותנות המטפיזית ואת ההיסטוריציזם של אפלטון, מכיוון שבהם ראה את מקורותיו הפילוסופיים של הפשיזם. כתבים אלה חוללו שינוי מרחיק לכת בתחומי התמחותם ובדיסציפלינות השונות של עבודתם. בתחום הפילולוגיה יצא אוארבך בספרו "מימֶזיס" נגד הברבריזם של הנאצים והמציא את תחום הספרות המשווה; בתחום ההיסטוריה יצר בארון בספרו "משבר הרנסנס האיטלקי המוקדם" את המסורת הרפובליקנית האטלנטית בהיסטוריוגרפיה; בתחום תולדות המחשבה המדינית חוללו ספריהם של פופר ("החברה הפתוחה ואויביה") ושל שטראוס ("הזכות הטבעית וההיסטוריה") תמורה עמוקה בפילוסופיה הפוליטית שלאחר מלחמת העולם השנייה – הם תיארו את תקופתם כעידן של שקיעה וניוון ולאו דווקא של נאורות וקדמה.
רסלינג
מאת: יפה-שני קופרמן
תיאור: זהו ספרה השני של ד"ר יפה שני קופרמן ז"ל, חוקרת באוניברסיטת תל אביב. ספרה הראשון, "בצבת הקומוניזם", סיפר את סיפורה של ההסתדרות הציונית ברומניה בשנים 1949-1944 ,דהיינו, בשלב האחרון של מלחמת העולם השנייה והשנים הראשונות לאחריה, שבהן הוקם והתבסס השלטון הקומוניסטי ברומניה. המחקר שלפנינו ממשיך את קודמו ומסתיים בשנת 1956 . שני חלקים בספר: הראשון מוקדש למאבק להעלאת יהודי רומניה ארצה, והשני - למאסרם ושחרורם של מנהיגים ופעילים ציונים בארץ זו. ד"ר קופרמן השכילה לשלב בקיאות מופלאה בנושאי מחקרה ועבודת נמלים חובקת עולם, שאינה מתפשרת על הרמה האקדמית, בעלילות מרתקות שרבות מהן לא ראו אור עד היום. הקורא יתוודע להתפתחויות הפוליטיות ברומניה, בישראל, בברית המועצות וגרורותיה ואף בתפוצות ישראל השונות, לתמורות כלכליות ודמוגרפיות, לפעילות דיפלומטית ומסחרית גלויה וחשאית ולסיפורי חיים של דמויות מפתח, ובראשן אנה פארקר - היהודייה שעלתה לגדולה במשטר הקומוניסטי, אך לא ניצלה מגורלם של בני עמה. כל אלה אינם מתבססים רק על זכרונות ועדויות בדיעבד, אלא על תיעוד בן זמנו, שנאסף ע"י ד"ר קופרמן מארכיונים ועיתונים ברחבי העולם.
אוריון הוצאה לאור
מאת: דניאל בן-חורין
תיאור: ספר זה דן בסגנון מנהיגותו של משה דיין המדינאי. המחבר רוקם עלילה מרתקת ורבת-עניין של אדם ותקופה העשויה לעניין כל אדם שוחר דעת. זהו סיפור על לוחם מזהיר שנעשה מצביא ומדינאי שהחלטותיו המיניסטריאליות כשר החקלאות, הביטחון והחוץ שינו את פניה של המדינה וקבעו לשנים רבות את עתידה.

זו אינה ביוגרפיה היסטורית, אלא ניסיון להטיל אור מפרספקטיבה תאורטית על תכונותיו שהתגבשו במהלך חייו ועיצבו את דפוסי מנהיגותו כאחד המנהיגים הבולטים בגלריית המנהיגים בישראל.

דיין היה מנהיג שנוי במחלוקת, מנהיג של מלחמות ושלום. מעריציו רבים וגם משמיציו, אך דומה שאיש אינו מטיל ספק במרכזיותו לאורך שנות פעולתו. כאסטרטג מדיני הוא חורג מהקליסיקה המקובלת בקרב רבים מחוקרי העוצמה הקלסיים. הוא לא היה עסקן מפלגתי או ממשלתי, ובכל זאת תומכיו יטענו שבזכות תבונתו ואלתוריו היצירתיים היו הישיגיו רבים.
אוריון הוצאה לאור
מאת: ניצן דוד פוקס
תיאור: העלייה המטאורית של סין כַּ״מפעל של העולם״ שבתה את הסקרנות של כולנו. מדינה עצומה, גיאוגרפית ודמוגרפית, שבתוך 30 שנה הפכה מכלכלה מפגרת לאחת המדינות המתקדמות בעולם בתחום הייצור התעשייתי והפיתוח הטכנולוגי. בשנים האחרונות אנו עדים להגדלת השפעתה הפוליטית, הכלכלית, התרבותית והצבאית של סין, המחפשת למצב את עצמה כמעצמה מתחרה לארצות הברית ולהשפיע גלובלית.
אבל מה בעצם רוצה סין? למה הכלכלה שלה ממשיכה לצמוח גם כששאר העולם במיתון? מה מטרת ההשקעות הרבות של הסינים ברחבי העולם, כולל בישראל? מה קורה בשינג׳יאנג, ואיך זה קשור לבינה מלאכותית? האם ישראל צריכה להעדיף ברית אסטרטגית עם סין על פני ארצות הברית? ומה הם הכוחות שמקבלים את ההחלטות ומושכים בחוטים במדינת הענק הקומוניסטית? הספר קיסרות אדומה נועד לענות על שאלות אלו ועוד. דרך עבודה מחקרית מאומצת, הכוללת גרפים וטבלאות נתונים, ובכתיבה קולחת ובהירה לוקח ניצן דוד פוקס את הקורא למסע היסטורי, כלכלי ואסטרטגי מימיה הראשונים של הרפובליקה העממית של סין, דרך ימינו אנו ועד לעתיד של סין ולאופן שבו תשפיע על הסדר העולמי. הספר שלפניכם מבוסס על סדרת פודקאסטים פופולרית שהתפרסמה בין פברואר לנובמבר 2019 , ועליה נוספו עוד חומרים ופרקים, וביניהם סקירה מקיפה על האופן שבו ממשלת סין נכשלה בגילוי משבר הקורונה, ועל הניסיונות להסתיר את המשבר מהעולם בתחילתו.
ספרי ניב
מאת: אתי סתיו
תיאור: ראיתם את בגין וסאדאת שרים בצוותא את “המנון השלום האמריקני”? שמעתם על הסעודה האחרונה, המזרח-תיכונית, שבה לבנון משלמת את המחיר? פגשתם את ערפאת כלהטוטן בקרקס? מכירים את חנדלה? כל אלה ואחרים מופיעים בקריקטורות הפלסטיניות. סוד כוחה של הקריקטורה טמון בהיותה אמצעי תקשורתי חזותי התופס מהר את העין ומעביר מסר מעצב ומשקף תודעה. זה לא עוד ספר היסטורי. ‘הסכסוך שאינו נגמר’ הוא ספר שמציג באופן חזותי את רצף האירועים בתולדות המאבק הלאומי הפלסטיני מסיום מלחמת יום הכיפורים ב-1973 ועד החתימה על הסכמי אוסלו ב-1993 תוך התמקדות בקריקטורות מהעיתונות הפלסטינית כאמצעי תעמולה וכמקור היסטורי. הספר מבליט את התפקיד של הקריקטורה במאבק הלאומי הפלסטיני, בהשפעה על דעת הקהל ובהכשרת מהלכים פוליטיים רבי-משמעות, לצד עיצוב תודעה קולקטיבית. הקריקטורות מספקות מבט מקיף ובהיר על מרחב ההסכמה וחוסר ההסכמה בין פלגי אש”ף לגבי הדרך לפתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני. ‘הסכסוך שאינו נגמר’ מביא מדגם מייצג של קריקטורות שמשקפות את הלכי הרוח במרחב הפוליטי הפלסטיני בתקופה הנדונה, ומוביל את הקורא בצורה כרונולוגית להבנת הרקע, הסביבה, הנפשות הפועלות, האידיאולוגיות והנרטיב הפלסטיני, כפי שהם באים לידי ביטוי באיורים. הקריקטורות מציגות את הסיפור של ההיסטוריה הפלסטינית כפי שכותבים אותו הפלסטינים על עצמם ועל האחרים.
ספרי ניב
מאת: שרון בר-דוד, אורנית אבידר
תיאור: מאז ראשית שנות האלפיים, סין החלה לגלות עניין הולך וגובר באפריקה, ומיצבה את עצמה בהדרגה כמעצמה דומיננטית ביבשת. כיום סין הפכה לכוח משמעותי המשפיע על הכלכלה, הפוליטיקה, החברה והרווחה ביבשת. תשומת הלב המחקרית והתקשורתית ליחסי סין־אפריקה החלה להתעורר בעיקר מאז שנת 2009, כאשר סין נעשתה לשותפת הסחר המובילה של היבשת, חשובה אף יותר מארצות הברית. מפגש הענקים מציג בפני הקוראים הישראלים מגוון רחב של גישות ונקודות מבט המעצבות את המחקר על אודות יחסי סין ומדינות אפריקה. מקרי בוחן ממדינות שונות ביבשת חושפים את המורכבות המאפיינת את היחסים הללו. הספר מערער על הדיכוטומיה הבינרית, העומדת כיום בבסיס מחקרים רבים, בין תפיסה הרואה את הנוכחות הסינית ביבשת ככוח הרסני לבין זו המתארת אותה כפתח לשגשוג והתפתחות. אסופה זו סוקרת את האינטרסים הגיאו־פוליטיים והמדיניים של ממשלות באפריקה וסין במסגרת הנוכחות הגוברת של סין באפריקה, ובוחנת מגוון רחב של גישות, יוזמות, ופרויקטים שמהווים ביטוי ליחסים. כמו כן הספר מציג תפיסות של אוכלוסיות מקומיות באפריקה אודות שינויים מרחקי לכת המתרחשים בקהילות רבות כתוצאה מהמעורבות הסינית. דרך בחינת מפגש הענקים, והצורות הרבות והמגוונות שהוא לובש, יוכלו קוראים להעמיק את הבנתם ביחסים בין סין ומדינות אפריקה.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: ערן שלו, זאב שולמן
תיאור: העיר על הגבעה מציג לקוראים את מקור הקסם והעוצמה, כמו גם את אבני הנגף, שאפיינו את ארצות הברית בראשיתה ומוסיפים להשפיע עד היום על אמריקה המודרנית. יסודותיה המדיניים, החברתיים והכלכליים של ארצות הברית נוצקו בשנות המהפכה האמריקאית (1787-1776) ובתקופת הרפובליקה האמריקאית המוקדמת (1826-1788). ספר זה מביא לראשונה תרגומים לעברית של תעודות היסטוריות מקוריות – נאומים, יומנים, קטעי עיתונות ומכתבים מחמישים שנותיה הראשונות של האומה האמריקאית. התעודות וההקדמות המבארות משקפות את ההישגים, הלבטים, המתחים וכן את הכישלונות של דור המייסדים של ארצות הברית. כמו כן הן מדגימות את תהליכי האמריקניזציה של הגינונים ושל הלכי הרוח האירופיים, וכן את עלייתם של מאפיינים ייחודיים לארצות הברית. שערי הספר מקיפים עשרה תחומי חיים ודעת מגוונים, ומבקשים להאיר ולתאר לקוראים ולקוראות את החיוניות ואת קצב השינויים התזזיתי של החיים בארצות הברית גם לפני מימוש הפוטנציאל האדיר של המעצמה היבשתית הצעירה. ארצות הברית, אף ששורשיה נטועים באירופה, ובעיקר באנגליה, נוסדה ועוצבה בתנאים ששררו ב״עולם החדש״, הרחק מהיכלי הכוח האירופיים, כשעתידה טמון במרחבי המערב העצומים. הספר יאפשר לקוראי העברית להבין ולהעריך את מקורותיה של הדינמיות האמריקאית, כמו גם את כישלונותיה של ארצות הברית הצעירה בשנים שבהן התעצבה, ובכך יתרום להבנה טובה יותר של מעצמת העל האמריקאית בת זמננו.
הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפהפרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: רונית מרזן
תיאור: ספר זה מציג את התקוממויות "האביב הערבי" כמאבק של צעירים וצעירות ערבים לשחרור רגשי מהסדר הפטריארכלי ומהנורמות החברתיות והתרבותיות שנכפו עליהם על ידי האב הביולוגי, האב הלאומי והאב החורג המערבי. מחברת הספר פותחת צוהר לרגשות הפחד והעצב, הבושה והכעס, השנאה והרצון לנקום שחשו המתקוממים, כפי שבאו לידי ביטוי בהקשרים חברתיים-תרבותיים. פסיפס עשיר ואותנטי של הדרמה הבין-דורית שהתחוללה בחמש מדינות – מצרים, תוניסיה, סוריה, לוב ותימן – עולה מדיון במחקריהם של מומחים על הסדר הפטריארכלי בחברות הערביות, ומניתוח רב-תחומי של גרפיטי, ציורי קיר וקריקטורות, מוזיקת ראפ, יצירות ספרותיות ומופעי תיאטרון, סרטי תעודה וסרטוני יוטיוב, בלוגים, תקשורת ברשתות חברתיות ועדויות אישיות של המתקוממים. עולם התקשורת ותחום האומנויות לסוגיהן אִפשרו לדור הצעיר להביע את רגשותיו באמצעים חזותיים, קוליים וטקסטואליים, ואף עודדו אותו לפעול לשינוי מעמדו: לא עוד "דור בהמתנה" החי בקהילה רגשית המבוססת על פחד, כניעה ופסיביות, אלא דור המסוגל להגשים את עצמו ולבנות קהילה רגשית המבוססת על כבוד, עצמאות, חופש וסולידריות.
הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפהפרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: סוזן ניימן
תיאור: כשמדינות העולם במערב נתונות במאבקים עזים עם מורשת הגזענות ועם מורשות הקולוניאליזם שלהן, אנו מבקשים ללמוד מן העבר כיצד לנהל את עתידנו. ספרה של סוזן ניימן מציע נקודת ראות שאין חיונית ממנה, כיצד מדינות ועמים יכולים להתמודד עם עברם הפגום. כשהיא משווה את התנהגותן של ארצות הברית מזה ושל גרמניה מזה, שתי מדינות שהיא מכירה היטב, היא מגלה לתדהמתה ניגודים חריפים ובולטים בהתנהלות של שתי החברות בסוגיה זו. המחברת, יהודייה בת מדינות הדרום בארצות הברית, הייתה עדה לנגעי דיכוי השחורים שחשפו חלוצי המאבק לזכויות האזרח. שנים רבות היא חייתה בברלין, ושם הייתה עדה לשלבי ההתגברות של הגרמנים על עברם המזוויע. המחברת יוצאת למסע ארוך ומפרך אל מוקדיה של האלימות הגזענית ורדיפת השחורים. לתדהמתה היא מגלה שעשרות שנים של חוקים מתקנים וקריאות לשוויון לא שינו את המצב מיסודו. בגרמניה, המארחת אותה לצורכי עבודתה, היא מאתרת סימנים ועשייה של תיקון, ובעיקר רצון עז להתמודד עם העבר. היא מנצלת את כל יכולותיה כמשקיפה חדת עין ומעורבת בשילוב של התבוננות פילוסופית וראייה היסטורית לתיאור נוקב של המאבק של ארצות הברית וגרמניה עם היסטוריה מטרידה וכואבת. ניימן אינה מגבילה את עצמה לדיונים מופשטים. היא נדרשת לפרטים, לצעדים הננקטים, להתלבטויות של האזרחים מן השורה לגילויים החיצוניים של ההשתקפות של תפיסת העבר ולקחיו בשתי המדינות. ניתוץ פסלי הגיבורים של מלחמת האזרחים בדרום הוא עדות לעומקה ולכאביה של “ההתגברות על העבר“.
עם עובד
מאת: יעל ברדה
תיאור: הספר הביורוקרטיה של הכיבוש: משטר היתרי התנועה בגדה המערבית פורש לפני הקורא את המנגנונים הביורוקרטיים של הכיבוש בגדה המערבית. באמצעות שימוש בחומרים משפטיים, מסמכים אדמיניסטרטיביים, ראיונות ותצפיות חושפת המחברת את מערכת ניהול האוכלוסין ואת משטרי ההיתרים וההגבלות על תנועתם של פלסטינים תושבי הגדה המערבית, אשר מתאפשרים בזכות דינמיקה ארגונית מורכבת, קפקאית לעתים, הסמויה מעיני הציבור.
שלא כמו המנגנון הביורוקרטי במשטרים ליברליים, שאת עקרונותיו הבסיסיים ניסח מקס ובר, הביורוקרטיה של הכיבוש פועלת על פי המודל הארגוני הקולוניאלי והאימפריאלי לניהולן של אוכלוסיות נתינים במשטרים לא דמוקרטיים. ביורוקרטיה זו נהנית מגמישות מינהלית ומחקיקת חירום קבועה המבוססת על החריגים שבחוק.
חייהם של הפלסטינים תושבי השטחים נשלטים בידי מערך של ארגונים ובהם המשטרה, המינהל האזרחי, משמר הגבול, מתאם הפעולות בשטחים, שירות התעסוקה ושירות הביטחון הכללי. מערכת זו, שפעולתה מושתתת על מנגנונים של זיהוי וסינון בני אדם על בסיס הכרעות סודיוֹת, מדיניות משתנה ואיסוף מודיעין, היא מקרה קיצון של מנגנון ניהול אוכלוסין שהפרקטיקות ואופני הפעולה שלו משפיעים לא רק על הגדה המערבית ותושביה הפלסטינים, אלא גם על עיצובה של הביורוקרטיה המדינתית המנהלת את חייהם של האזרחים והתושבים של מדינת ישראל.
מכון ון ליר בירושליםהקיבוץ המאוחד
מאת: אפרים דוידי
תיאור: השאלה בידי מי השלטון ומדוע השלטון פועל לטובת ההון אינה חדשה. בשנים 1976-1966 הפכה תנועת הפועלים בארגנטינה שאלה זו לסימן קריאה. ספר זה עוסק בקשר שבין עבודה, הון ושלטון בעשור זה, אחד העשורים המשמעותיים ביותר בתולדות ארגנטינה. עובדי ארגנטינה לא היו לבד: מותו של צ'ה גווארה בבוליביה, המהפכה הקובנית, מרד העובדים והסטודנטים במאי 1968 בצרפת, מלחמת וייטנאם והתחושה שהשינוי החברתי מן השורש עומד בפתח, כל אלה ליוו את מאבקיהם של עובדי ארגנטינה וארגוניהם תחת המשטרים הצבאיים הממושכים והממשלות האזרחיות הקצרות. ספרו של אפרים דוידי עבודה, הון ושלטון, פרי מחקר של חמש שנים, מכיל עדויות ומסמכים שטרם פורסמו. המחבר שוחח עם עשרות מגיבורי התקופה ואסף בקפדנות עדויות של אחרים שנרצחו בידי כוחות הביטחון לפני ואחרי ההפיכה הצבאית העקובה מדם במרץ 1976, הפיכה המהווה סגירה של פרק בתולדות ארגנטינה ופתיחת עידן ניאו-ליברלי פראי בצִלם של כידוני החיילים. ספר זה מספר את סיפורם של העובדים בארגנטינה בשנות ה-60 וה-70 של המאה שעברה, אך גם את סיפורם של עובדים אחרים, ביבשות אחרות ובזמנים אחרים, המנסים לקדם את מעמדם ומתקשים עד מאוד להשלים עם החברה הקפיטליסטית ועם מצוקותיה.
רסלינג
מאת: רוזה לוקסמבורג
תיאור: בספטמבר 1913 נאמה רוזה לוקסמבורג באסיפת המונים בפרנקפורט דמיין על המיליטריזם. בין השאר אמרה שאם יידרש מאת פועלי גרמניה ביום מן הימים להרים את נשקם נגד אחיהם שמעבר לגבול, יענו: "לא, זאת אין אנו עושים". על סמך דברים אלו נתבעה בפברואר 1914 למשפט ונידונה למאסר לשנה אחת. משבר הסוציאל-דמוקרטיה הוא עלון שנכתב על ידי ההוגה והמהפכנית רוזה לוקסמבורג (1871-1919) בעת יושבה בבית הכלא בברלין בשנת 1915 בגין קריאתה למעמד העובדים הגרמני להתנגד למלחמת העולם הראשונה. בעלון זה מותחת לוקסמבורג ביקורת נוקבת נגד החלטת הסוציאל-דמוקרטים הגרמנים לתמוך בהחלטת ממשלת גרמניה לצאת למלחמה ולהשעות את המאבק הסוציאליסטי למשך המלחמה לטובת "שלום בית" בגרמניה. בביקורתה משתמשת לוקסמבורג במתודה ההיסטורית-מטריאליסטית כדי לחשוף את שקר האחדות הלאומית והגנת המולדת ששימשו להצדקת המלחמה; תחת זאת היא מתארת אותה כ"מלחמת מתקפה אימפריאליסטית", שמונעת מכוח אינטרסים קפיטליסטיים-ציניים: "כאן מתגלה מלחמת העולם הנוכחית לא רק כרצח בממדי ענק, אלא גם כהתאבדותו של מעמד העובדים האירופאי. הלוא אלו הם חיילי הסוציאליזם עצמם, הפרולטרים של אנגליה, צרפת, גרמניה, רוסיה, בלגיה, אשר טובחים אלו באלו מזה חודשים בפקודת הקפיטל, שנועצים אלו בלב אלו את ברזל המוות הקר, ובהיותם לפותים אלו באלו בזרועות קטל מתגלגלים יחדיו אלי קבר".
רסלינג
מאת: קרל מרקס
תיאור: הוצאה זו של כתבי מרקס המוקדמים, אשר כרך ראשון שלה מוגש בזאת לקורא העברי, אמורה לא רק להרחיב את היכרותו של הקורא העברי עם יצירתו של מרקס אלא גם להעמיק את הבנתו את החיים החברתיים-פוליטיים. הכתבים המוקדמים של מרקס – בהם "לביקורת פילוסופיית המשפט של הגל" ו"לשאלת היהודים", לצד חיבורים אחרים – כוללים את דיונו הרחב ביותר של מרקס על המדינה בכלל ועל המדינה המודרנית בפרט. בהקשר זה הוא מציג ומנתח מאפיינים שונים של הקפיטליזם המודרני, בראשם ההפרדה בין הספרה החברתית-כלכלית לספרה הפוליטית, כלומר הקרע המעוגן משפטית בין אי-שוויון, ניצול ורב-גוניות דתית בראשונה לבין שוויון זכויות אזרחי עקרוני, עד כדי ריבונות עם אשלייתית, בשנייה. ההפרדה בין דת ומדינה היא חלק מהפרדה זו בין הספרה החברתית-כלכלית, שהפכה לספרה של הפרטיות, למדינה – הספרה של הכלליות. הפרדה זו מהווה בשלמותה את האמנציפציה הפוליטית. זהו שחרור המדינה, מבחינה פורמלית, משלטונם של בעלי השררה הכלכליים ומכבלי הדת. מרקס, היהודי המומר, אמנם לא הרעיף אהבת יתר על עמו המקורי, אבל הוא נאבק למען הענקת שוויון זכויות פוליטי מלא ליהודים; אף הם זכאים ליטול חלק באמנציפציה הפוליטית המוצאת ביטוי בדמוקרטיה הפוליטית המודרנית. האמנציפציה האנושית המלאה – השחרור מכבלי הניצול ומיחסים חברתיים אחרים, בהם המדינה, אשר נדמים לבני אדם כעוצמות טבע שאין הם יכולים לחרוג מהן – מתגשמת על יסוד "ביטול העבודה". זהו חזון – יש יאמרו אוטופי, ואף מרקס עצמו התקשה להחזיק בו – של פעילות ייצור חדשה בעלת אופי אמנותי ושל יחסים אנושיים בלתי אינסטרומנטליים. חזון זה מוצא את ביטויו הראשוני בטקסט "קטעים מספרו של ג'יימס מיל 'יסודות הכלכלה המדינית'" המובא בכרך זה. כמו כן, הקורא בספר יוכל להעמיק את היכרותו עם תורת המדינה של הגל, עם הדמוקרטיה המודרנית, עם הביורוקרטיה, "השכל הפוליטי" (המוגבל) ועוד.
רסלינג
מאת: שמואל שניידר
תיאור: אסופת מאמרים ותגובות שהתפרסמו בשנות השמונים והתשעים בכתבי העת ’ביצרון’ ו’הדואר’ שיצאו לאור בניו-יורק. הספר כולל גם מכתבים למערכת שנשלחו לעיתונים בארץ, בתגובה על מאמרים והתבטאויות שנדפסו בעיתונים בישראל. הספר עוסק בהוויה הפוליטית והאידיאולוגית בארץ ובחיים היהודיים בארצות הברית. הדברים נכתבו מתוך נקודת הראות של אדם הנוטה לימין, המגיב על אירועים בשתי המדינות. ההתנחלויות והתייחסות השמאל אליהן, רצח יצחק רבין וההתייחסות לימין בכלל ולחוגיים הדתיים הלאומיים בפרט, מלחמות לבנון, אירועי ההתנתקות והנגזר מהם - כל אלה זוכים לניתוח אינטלקטואלי ופולמוסני. בספר נידונים גם אירועים מרכזיים בהוויה הפוליטית האמריקאית: הפוגרום בקראון-הייטס שבברוקלין; כתב העת ’תיקון’ ופעילותו האנטי-ישראלית; הפקדונות היהודיים בבנקים השוויצריים ומורשת מקארתי.
מאת: אריאל פינקלשטיין, אביטל פרידמן
תיאור: חברי מועצות ברשויות המקומיות בישראל אינם זכאים לתגמול מכל סוג שהוא על תפקידם כנבחרי ציבור. יתרה מזו, חוזר מנכ"ל של משרד הפנים אף אוסר על הרשויות לתגמל חברי מועצות גם אם הן מעוניינות לעשות זאת. למצב זה, שבו חברי מועצה אינם מקבלים תגמול על פעילותם במועצה, ולעיתים קרובות הם אף נדרשים לשלם מכיסם הפרטי על הוצאות לצורך מילוי תפקידם, יש השלכות בעייתיות גם על תפקוד המועצה וגם על הדמוקרטיה המקומית. כך לדוגמה, זמינותם של חברי המועצה לעסוק בענייני הרשות ולמלא את תפקידם כנבחרי ציבור נפגעת, שכן רובם עובדים במשרה בשכר בד בבד עם פעילותם במועצה.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: אריאל פינקלשטיין
תיאור: מאות שנים הייתה הרבנות המקומית הקהילתית מסימני ההיכר ומעמודי התווך של הקהילות היהודיות בעולם. עם תחילת היישוב היהודי בארץ ישראל והקמת המדינה חלו במוסד הרבנות שינויים מרחיקי לכת, ותפקידים רבניים רבים היו לתפקידים ממסדיים של עובדי מדינה. מחקר זה סוקר את תופעת הרבנות מבחינה היסטורית ומבחינת החקיקה וחושף פער מהותי בין אופי הרבנות המקומית במסורת ישראל לאופי הרבנות המקומית הממסדית כיום.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: גיא לוריא
תיאור: במרץ 2020, על רקע התפשטות מגפת הקורונה, פעל שר המשפטים לצמצום פעילות בתי המשפט. כפי שיפורט בהצעה לסדר זו, הסמכויות שניתנו לשר המשפטים בחוק ובתקנות שהתקין, וכן אופן הפעלתן, פגעו בעצמאות המוסדית של בתי המשפט או לכל הפחות באמון הציבור בקיומה של עצמאות זו, וכך באיזונים ובבלמים בין הרשויות. בהתבסס על תובנות מספרות המחקר התיאורטית וההשוואתית, בהצעה לסדר זו אראה כי יש לפעול למימוש עקרונות העצמאות השיפוטית והאחריותיות השיפוטית במינהל בתי המשפט בזמן חירום מתוך שמירה על האיזונים והבלמים בין הרשויות; בפרט יש להקפיד על הפרדה ברורה בין הסמכות להכריז על מצב חירום ובין הסמכות לצמצם את פעילות בתי המשפט בגין מצב החירום הזה, ובאשר לשתיהן חיוני לקבל את הסכמת ראשי הרשות השופטת למהלכים. יש לפעול לא רק למימוש העקרונות האלה בפועל אלא גם לשקיפות במימושם.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: אפרים ברק
תיאור: החוקרים שעוסקים בטרור האסלאמי מתחלקים למספר קבוצות: קבוצה אחת מצלמת את המצב הקיים ומבינה את הטרור כתגובה למדיניות המערב. החוקרים אשר משתייכים לקבוצה הזאת אינם מתייחסים לשורשי התופעה ולתהליך צמיחתה – הם סבורים שלוּ רק ישתנו מרכיבים מסוימים במדיניות המערב, לו רק ישַנו האמריקאים או הישראלים את דפוסי התנהגותם כלפי הערבים או המוסלמים, לו רק יחוסל האימפריאליזם, או-אז תיפתר גם בעיית הטרור. קבוצה אחרת של חוקרים מחפשת את התשובה בעברו הקדום של האסלאם ובעקרונותיו הדתיים. החוקרים אשר משתייכים לקבוצה הזאת סבורים שמושגים הרווחים בדוקטרינה האסלאמית, הדתית-פוליטית – כמו למשל ג'יהאד, שהיד, דאר אל-חרב וכו' – הופכים את הטרור ואת ההתאבדות לחלק אינטגרלי מהאסלאם. ויש מי שמייחסים את צמיחת הפונדמנטליזם האסלאמי, כמו גם את המודרניזם והליברליזם, למהפכים חברתיים שהתרחשו בארצות האסלאם, כאשר המסגרת לתמורה התרבותית עוצבה על ידי אירועים דרמטיים או מצבור של אירועים היסטוריים שקטעו את רצף החיים החברתיים. ספרו של אפרים ברק, הצלבנים עדיין כאן, מציע הבנה שונה להתפתחות הפונדמנטליזם האסלאמי. הוא מציג את צמיחתו ואת עקרונותיו על הרקע ההיסטורי והאינטלקטואלי של המזרח התיכון המודרני, כל זאת תוך כדי הדגשת העובדה שמחלוקת רעיונית ודתית עמוקה קיימת בינו ובין האסלאם האורתודוקסי.
רסלינג
מאת: אלי פודה, און וינקלר
תיאור: בדצמבר 2020 מלאו עשר שנים למחאות האביב הערבי שהחלו בתוניסיה והתפשטו למדינות ערביות רבות אחרות. מחאות אלו הביאו להפלת המשטרים בתוניסיה, במצרים, בלוב ובתימן, למלחמות אזרחים בסוריה, בלוב ובתימן, ולזעזועים משמעותיים במדינות ערביות נוספות. בשנים 2018 – 2019 התרחשו גלי משנה של האביב הערבי בלבנון, באלג'יריה, בסודאן, במרוקו ובעיראק, שהובילו אף הם לשינויים פוליטיים. מגפת הקורונה בלמה, לעת עתה, את המשך המחאות, אך בה בעת החריפה עוד יותר את המצב הכלכלי של מרבית מדינות ערב, שממילא היה רעוע. מטרת קובץ מאמרים זה, שהוא המשך של הקובץ הקודם שלנו, הגל השלישי (כרמל, 2017 ), לבחון את ההשפעות הפוליטיות, הכלכליות והחברתיות של מחאות האביב הערבי בתום עשור, ובמיוחד את השלכות האירועים על יציבותן של מדינות ערב. המסקנה העיקרית העולה מפרקי הקובץ היא שבעולם הערבי הנוכחי, לצד מדינות לא יציבות, חלשות וכושלות, יש גם מדינות הנהנות מיציבות שלטונית ומחוסן כלכלי מהטובים בעולם.
כרמל
מאת: עבדאללה נימר דרויש
תיאור: האסלאם הוא הפתרון מאגד דרשות אשר נערכו ונדפסו בראשית שנות ה-90 של המאה ה-20, תקופת השיא בפעילותו של עבדאללה נמר דרויש בראשות התנועה האסלאמית בישראל. שם הספר מעיד על חובו של דרויש לתנועת האם של האחים המוסלמים, אשר העמידה את הפתרון האסלאמי כנגד הפתרונות "המטריאליסטיים והמתירנים" של הכוחות העולמיים הגדולים של המאה ה-20: הקפיטליזם והקומוניזם. במוקדו נמצאת ההטפה לחזרה אל האסלאם (דעוה) שחרתו האחים המוסלמים על דגלם על שני היבטיה: השילוב בין הדת והפוליטיקה והארגון המעשי בעל האוריינטציה הביצועית. האסלאם הוא הפתרון מצביע על הכיוונים החדשים שביקש דרויש להקנות לתנועתו במענה למצבו הייחודי של המיעוט הערבי בכלל ולהתקדמותה של ישראל על מסלול השלום עם הפלסטינים בפרט. פעם אחר פעם הוא מדגיש באגרות אלה את אופייה הפתוח של תנועתו וקורא לשיתוף פעולה בין כל הכוחות הפוליטיים במגזר הערבי. במקביל, ברוח זרם הוסטיה (דרך האמצע) המייצג את המחנה האסלאמיסטי המתון, הוא מצהיר שוב ושוב על מחויבותה של התנועה האסלאמית למשטר הדמוקרטי, לפעולה לא-אלימה ובהתאם לחוק, כמו גם לדיאלוג עם הרוב היהודי למען השגת שלום בר-קיימא בארץ. עבדאללה נימר דרויש (2017-1948) הוא מייסדה ומנהיגה הראשון של התנועה האסלאמית בישראל. הוא החל את דרכו לאחר מלחמת ששת הימים בהטפה למען חזרה לאסלאם תוך כדי עשייה למען הקהילה, ואף הסתבך בפעילות הג'יהאד שיזמו כמה מחסידיו, ועל כך נכלא. תוך כדי עיצוב דרכה הייחודית של התנועה בישראל הלכו עמדותיו והתמתנו, והוא נעשה לאב הרוחני של "הפלג הדרומי" ושל הזרוע הפוליטית שלו (מפלגת רע"ם) הפועלת למען קידום האינטרסים של הציבור הערבי בכנסת. דרויש תמך בהסכמי אוסלו, השתתף בגיבוש יוזמת ז'נבה, ועד אחרית ימיו הקפיד לקחת חלק במפגשי דיאלוג בינדתי.
רסלינג
מאת: נוהאד עלי
תיאור: בין עובדיה לעבדאללה הוא ספר חלוצי בחקר הספרות הפונדמנטליסטית – ייחודי בגישה ההשוואתית שלו. מחקרים לא מעטים נכתבו על האידיאולוגיה הפונדמנטליסטית, אבל מעטים בחנו את הפרקטיקות ואת השינויים שיוזמות תנועות פונדמנטליסטיות בקרב מאמיניהם, במיוחד בישראל אשר מתמודדת עם שורה של שסעים – דתיים, לאומיים ועדתיים. בספר זה מוצגת השוואה בין התנועה האסלאמית, כתנועה דתית-פונדמנטליסטית, לבין תנועת ש"ס שעונה על אותה הגדרה. בדומה לתנועה האסלאמית, גם ש"ס היא תנועת תחייה דתית צעירה, אינה מהגרת ואינה גלותית. אולם השפעתה של החברה הישראלית על ש"ס היא אחרת מהשפעתה על התנועה האסלאמית. במסגרת ההשוואה בין התנועה האסלאמית לש"ס נבחנו אמצעי הגיוס בשתי התנועות, הניסיונות ליצירת מאמין חדש והניסיון להקים קהילה בלתי תלויה לקהל המאמינים של שתי התנועות. הפונדמנטליזם הדתי קיים כמובן בשלוש הדתות המונותיאיסטיות, וברמה האידיאולוגית לתנועות הפונדמנטליסטיות מטרות ושאיפות דומות – אולם המשתנים הקונטקסטואלים, תנאי הסביבה והפרקטיקות שמשתמשות בהן התנועות הם אלה שקובעים בסופו של דבר את התפתחותן של התנועות.
רסלינג
מאת: אודי דקל, לייה מורן־גלעד
תיאור: המזכר מתאר את התכנים והמעטפת של תהליך אנאפוליס 2008-2007 להסדר קבע בין מדינת ישראל לבין המייצגים של הפלסטינים - אש"ף והרשות הפלסטינית. הכותבים, שנשאו תפקידים מרכזיים בתכנון, בארגון ובניהול פגישות המשא ומתן, מתארים את המגעים וההתרחשויות "לפני ומאחורי הקלעים", בניסיון מאומץ לאתר את "שביל זהב" בין האינטרסים המתחרים והעמדות המנוגדות של הצדדים, במטרה להגיע להסדר יציב ובר יישום. הפרטים שמובאים במזכר ותיאור העמדות שהוצגו בחדרי המשא ומתן מהווים תצרף מורכב של מציאות החיים המשותפת והנפרדת של ישראל והפלסטינים. ככל שיורדים לעומק הפרטים ונבחנות גישות ועמדות הצדדים ומרחבי הגמישות שלהם, וככל שמתרחבת המודעות למשקל הרב שמייחסים הצדדים לנרטיבים ולאתוסים שהוטמעו במהלך השנים, כך מתרוממות המחיצות ומתבהרים החסמים שמונעים הסְדרה וגישור על הפערים. כדי לקבל החלטה בדבר קידום הסדר בין ישראל לפלסטינים, שהיא גורלית לשגשוגה ולביצורה של מדינת ישראל - יהודית, דמוקרטית, בטוחה ומוסרית - נדרשת גם הסכמת הצד הפלסטיני. דווקא בשנים שחלפו מאז הניסיון הרציני של שני הצדדים להגיע להסדר כולל בתהליך אנאפוליס, הפערים מתרחבים ומעמיקים, והסדר קבע יציב וכולל הולך ומתרחק. מסקנתם של החוקרים היא שההנהגה הישראלית צריכה לשקול ברצינות ובכוונה כנה היפרדות בהסכמה מהפלסטינים, אך גם צעדים עצמאיים, וזאת בלי לחסום את הדרך לקידום תהליך מדיני עתידי. בכל מקרה, ראוי ורצוי שבכל משא ומתן עתידי, מדינת ישראל תיגש לשולחן הדיונים תוך למידה מהסבבים הקודמים של המשא ומתן ותוך הפקת לקחים מהם, ובכלל זה הכרת החסמים מחד גיסא, והגורמים שיקלו על התקדמות וגיבוש הסכמות מאידך גיסא.
המכון למחקרי בטחון לאומי
מאת: קווין לים
תיאור: הרפובליקה האסלאמית של איראן והרפובליקה העממית של סין הן האיומים האסטרטגיים המרכזיים שישראל ובת בריתה הגדולה ארצות הברית מתמודדות איתם בהתאמה. היחסים בין שתי המדינות והאינטרסים המשותפים שלהן, בעיקר בכל הנוגע לשיתופי הפעולה בתחומי הביטחון והאנרגיה, ליוזמת החגורה והדרך של סין ולחזון המשותף על סדר בין לאומי חדש שמצטמצת בו במידה ניכרת השפעתה של ארצות הברית, מציבים אתגרים לישראל. סין אינה רק אחת המשותפות המובילות של ישראל בתחום המסחר ואחת מהמשקיעות הגדולות בה, אלא גם מקור תמיכה ומכפיל כוח פוטנציאלי לרפובליקה האסלאמית, האויבת הגדולה של ישראל. אולם לסין ואיראן יש גם אינטרסים מנוגדים, לרבות אלה הנוגעים לסף הסובלנות שלהן לחוסר יציבות במזרח התיכון, לאופן שבו הן רואות את הנוכחות הצבאית של ארצות הברית באזור ולהשקפותיהן בנוגע לאופייה של השותפות האסטרטגית הכוללת ביניהן. זאת ועוד, מסקירה של היחיסים בין סין לבין שכנותיה האזוריות של איראן מצטיירת תמונה מורכבת הרבה יותר ולכן גם מעורפלת יותר. בתמונה זו נחשפות מגבלות קשות המכבידות על האינטרקציות של בייג'ינג עם טהראן, וכן הזדמנויות אסטרטגיות לישראל, בעיקר בכל הקשור להסכמי אברהם. רשת מורכבת זו של קשרים אסטרטגיים, כלכליים ודיפולומטיים פרושה על כל אזור המזרח התיכון המורחב ומערבת את כל גורמי הכוח המרכזיים באזור - קרקע פורייה לתחברות, אך במידה לא פחותה גם שיתופי פעולה.
המכון למחקרי בטחון לאומי
מאת: קובי מיכאל, מיכל חטואל־רדושיצקי
תיאור: בשנת 2020 מלאו 70 שנה לתחילת פעילותה של אונר״א (סוכנות הסעד והתעסוקה של האו״ם לפליטים פלסטינים במזרח הקרוב), המטפלת בפליטים פלסטינים החיים ברצועת עזה, בגדה המערבית, בירדן, בסוריה ובלבנון. מאז הקמת הסוכנות, המופעלת מכוח מנדט הניתן לה על ידי העצרת הכללית של האו״ם, לא הצליחה אונר״א להביא לשיקום אמיתי של פליטים פלסטינים ולהקטנת מספרם שעלה מכ־700 אלף ערב הקמתה של מדינת ישראל לכ־5.5 מיליון פליטים בשנת 2020. השפעות הטלטלה האזורית על הפליטים הפלסטינים, הקיפאון בתהליך המדיני בין ישראל לפלסטינים, הפיצול בזירה הפלסטינית, המצוקה ההומניטרית ברצועת עזה, מרכזיותה של סוגיית הפליטים בנרטיב הפלסטיני, והחלטת הממשל האמריקאי מ־2018 להפסיק לממן את אונר״א, מעמידים את הסוכנות בפני אתגרים מורכבים עוד יותר. לאור ההבנה בדבר ההכרח שבשינוי דפוסי הפעולה של הסוכנות והתאמתם לאתגרי המציאות העכשווית, ועל רקע סיכול כל הניסיונות וההמלצות לרפורמות משמעותיות בדפוסי הפעולה של הסוכנות לאורך השנים, מזכר זה דן בתפיסת ההפעלה של אונר״א ובאופן תפקודה, ומציג ארבעה מודלים אלטרנטיביים לפעולה, לצד מתודולוגיה לניתוח החלופות השונות.
המכון למחקרי בטחון לאומי
מאת: יורם שוייצר, עומר עינב
תיאור: קובץ מאמרים זה, נכתב על ידי חוקרי המכון למחקרי ביטחון לאומי וכותבים אורחים במטרה לבחון דרכי התמודדות אפשריות עם האתגר שמציבה 'המדינה האסלאמית', שהוא בין האתגרים המחשבתיים, הפוליטיים-חברתיים והצבאיים, המרתקים ביותר שנמצאים על סדר היום של המערכת הבינלאומית ב-2016. 'המדינה האסלאמית' פרצה בסערה לזירת המזרח התיכון, כישות שעצם מהותה והתנהלותה קוראות תיגר על הסדר המדיני והפוליטי, הקיים באזור. כיבושיה של 'המדינה האסלאמית' בתחומי עיראק וסוריה, הזרועות ששלחה למדינות נוספות באזור והאכזריות המאפיינת את התנהלותה, מהווים מוקד חשש ועניין אזורי ובינלאומי כאחד ומייצרים דילמות מחקריות ואסטרטגיות רבות. שלושים ושניים המאמרים, המאוגדים בקובץ זה, מציגים מענה לשאלות רבות שמעוררת התופעה וסוגיית ההתמודדות עמה. המאמרים, שנכתבו על ידי טובי המומחים בתחומם, עוסקים בהיבטים היסטוריים, דתיים, צבאיים, כלכליים, חברתיים, תרבותיים וגיאו־פוליטיים של 'המדינה האסלאמית'. אלה מציירים יחדיו תמונה מורכבת של המציאות המורכבת, המתעצבת במזרח התיכון ומנסים להתבונן אל הבאות. נוסף לפרשנות הרב-תחומית של התופעה עצמה ושל האתגרים הגלומים בה, מוצגות בקובץ זה תובנות, שבכוחן לתרום הן לשיח הבינלאומי בנושא והן לגיבוש מדיניות רלוונטית להתמודדות עמה.
המכון למחקרי בטחון לאומי
מאת: סימה שיין
תיאור: היחסים בין איראן לארצות־הברית הגיעו לנקודת שפל בסוף ימיו של ממשל טראמפ בעקבות סדרה של אירועים: הסנקציות האמריקניות הנוקשות על איראן, חיסולו של מפקד כוח קודס, קאסם סולימאני, מכירות נשק בסך מיליארד דולר למדינות המפרץ והסכמי הנורמליזציה בין ישראל לבין איחוד האמירויות הערביות ובחריין שנחתמו באחרונה בעידודה של וושינגטון. שנת 2021 החלה עם חילופי הממשל בארצות־הברית, ובהמשך צפויה גם כניסתו לתפקיד של נשיא חדש באיראן. האמריקנים כבר הודיעו כי האפשרות של חזרה להסכם הגרעין - ה־JCPOA - נמצאת מבחינתם על השולחן, אך הם חותרים לא להסכם שהיה, אלא להסכם משופר שיכלול התייחסות גם לתוכנית הטילים של איראן ולמדיניות האזורית שלה. המונוגרפיה שמוגשת כאן היא אוסף של מאמרים שכתבו מומחים מארצות־הברית, מאירופה ומישראל. כל אחד מהם שופך אור על היבט מסוים של היחסים המורכבים בין איראן לבין המערב ובכלל זה על עתיד היחסים האלה ועל השלכותיהם על המזרח התיכון בהקשר הנרחב יותר.
המכון למחקרי בטחון לאומי
מאת: רהב עמוסי
תיאור: במהלך מלחמת העולם השנייה בריטניה וארה”ב רצו לנהל לוחמה כלכלית נגד מדינות ניטרליות כגון שווייץ, שבדיה, טורקיה, ספרד ופורטוגל, מאחר שהן סחרו עם גרמניה במוצרים שחלקם היו חיוניים לה כדי להמשיך במלחמה. כדברי צ’רצ’יל, הסחר של המדינות הניטרליות עם האויב האריך את המלחמה וגרם לגידול ניכר במספר האבדות בנפש של חיילי בעלות הברית. מדוע בריטניה בחרה מלכתחילה למתן את המדיניות הכלכלית שלה נגד אותן מדינות? ומדוע היא לא שעתה לבקשות ארה”ב להחריף את צעדיה נגדן בתחום לוחמה זה? ספר זה הוא פרי מחקר רב־‏שנים על הלוחמה הכלכלית שניהלה בריטניה נגד המדינות הניטרליות הללו כאמצעי לחץ על מדינות אלו להפסיק את הסחר עם האויב ובכך לקצר את המלחמה. בריטניה לא ששה לאמץ את עמדת ארה”ב להחריף לוחמה כלכלית זו, משום שחששה הן מכך שלחץ לא מתון כדרישת ארה”ב ידחק את המדינות הניטרליות לזרועותיהן של מדינות הציר והן מפני אובדן שווקים אלו לאחר המלחמה. בריטניה לא רצתה לסכן את עסקת “החכר-השאל” שהרוויחה מארה”ב, ולכן במחיר עימות זהיר מאוד איתה ביקשה למתן את הלוחמה הכלכלית נגד המדינות הניטרליות.
ספרי ניב
מאת: איתן בנצור
תיאור: לאחר שירות ארוך שנים במשרד החוץ, איתן בנצור, שהיה מזכירו המדיני של שר החוץ אבא אבן ומנכ"ל משרד החוץ בתקופת כהונתם של השרים דוד לוי, אריאל שרון ובנימין נתניהו, מביט לאחור על המהלכים לשלום שנעשו – או הוחמצו – באזור, מאז החלטה 242 של מועצת הביטחון של האו"ם מ-1967, דרך דחיית יוזמת יארינג לשלום ב-1971 שהיתה עשויה למנוע את מלחמת יום הכיפורים, ועד לתהליך אוסלו, שהיה למעשה הפניית עורף לתהליך מדריד – מתווה מדיני מבטיח לשלום אזורי במזרח התיכון.בפרספקטיבה של שני דורות, בנצור מציע הערות והארות על ההישגים, על הכישלונות ועל מגוון המאפיינים שעיצבו את התהליך המדיני וקבעו את גורלו: מעוף ותעוזה מול אדישות; עשייה נלהבת מול זחיחות; אשליה מול ריאליזם; ראייה ממלכתית מול אמביציה אישית; מחדלים מול עשיית יתר; היעדר קשב וחוסר בראיית הנולד. ייבחן כאן גם המחיר ששילמנו על אי-עשייה, על קפיאה על השמרים, על בזבוז הנכסים המדיניים ועל הרצון בתהילה אישית.לצד סוגיות כבדות משקל אלה תמצאו בספר גם לקט אנקדוטות וחוויות אישיות מרגעים גדולים לצד פכים קטנים מחייו של איש שירות החוץ, כמו גם סיפורים מההיסטוריה של יחסי החוץ של ישראל, כגון המגעים עם צפון קוריאה ומגעים גלויים וחשאיים עם מדינות ערב.
משכל (ידעות  ספרים)
הצג עוד תוצאות