נמצאו 289 ספרים בקטגוריה
לכל הספרייה
מאת: שרון בר-דוד, אורנית אבידר
תיאור: מאז ראשית שנות האלפיים, סין החלה לגלות עניין הולך וגובר באפריקה, ומיצבה את עצמה בהדרגה כמעצמה דומיננטית ביבשת. כיום סין הפכה לכוח משמעותי המשפיע על הכלכלה, הפוליטיקה, החברה והרווחה ביבשת. תשומת הלב המחקרית והתקשורתית ליחסי סין־אפריקה החלה להתעורר בעיקר מאז שנת 2009, כאשר סין נעשתה לשותפת הסחר המובילה של היבשת, חשובה אף יותר מארצות הברית. מפגש הענקים מציג בפני הקוראים הישראלים מגוון רחב של גישות ונקודות מבט המעצבות את המחקר על אודות יחסי סין ומדינות אפריקה. מקרי בוחן ממדינות שונות ביבשת חושפים את המורכבות המאפיינת את היחסים הללו. הספר מערער על הדיכוטומיה הבינרית, העומדת כיום בבסיס מחקרים רבים, בין תפיסה הרואה את הנוכחות הסינית ביבשת ככוח הרסני לבין זו המתארת אותה כפתח לשגשוג והתפתחות. אסופה זו סוקרת את האינטרסים הגיאו־פוליטיים והמדיניים של ממשלות באפריקה וסין במסגרת הנוכחות הגוברת של סין באפריקה, ובוחנת מגוון רחב של גישות, יוזמות, ופרויקטים שמהווים ביטוי ליחסים. כמו כן הספר מציג תפיסות של אוכלוסיות מקומיות באפריקה אודות שינויים מרחקי לכת המתרחשים בקהילות רבות כתוצאה מהמעורבות הסינית. דרך בחינת מפגש הענקים, והצורות הרבות והמגוונות שהוא לובש, יוכלו קוראים להעמיק את הבנתם ביחסים בין סין ומדינות אפריקה.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: ערן שלו, זאב שולמן
תיאור: העיר על הגבעה מציג לקוראים את מקור הקסם והעוצמה, כמו גם את אבני הנגף, שאפיינו את ארצות הברית בראשיתה ומוסיפים להשפיע עד היום על אמריקה המודרנית. יסודותיה המדיניים, החברתיים והכלכליים של ארצות הברית נוצקו בשנות המהפכה האמריקאית (1787-1776) ובתקופת הרפובליקה האמריקאית המוקדמת (1826-1788). ספר זה מביא לראשונה תרגומים לעברית של תעודות היסטוריות מקוריות – נאומים, יומנים, קטעי עיתונות ומכתבים מחמישים שנותיה הראשונות של האומה האמריקאית. התעודות וההקדמות המבארות משקפות את ההישגים, הלבטים, המתחים וכן את הכישלונות של דור המייסדים של ארצות הברית. כמו כן הן מדגימות את תהליכי האמריקניזציה של הגינונים ושל הלכי הרוח האירופיים, וכן את עלייתם של מאפיינים ייחודיים לארצות הברית. שערי הספר מקיפים עשרה תחומי חיים ודעת מגוונים, ומבקשים להאיר ולתאר לקוראים ולקוראות את החיוניות ואת קצב השינויים התזזיתי של החיים בארצות הברית גם לפני מימוש הפוטנציאל האדיר של המעצמה היבשתית הצעירה. ארצות הברית, אף ששורשיה נטועים באירופה, ובעיקר באנגליה, נוסדה ועוצבה בתנאים ששררו ב״עולם החדש״, הרחק מהיכלי הכוח האירופיים, כשעתידה טמון במרחבי המערב העצומים. הספר יאפשר לקוראי העברית להבין ולהעריך את מקורותיה של הדינמיות האמריקאית, כמו גם את כישלונותיה של ארצות הברית הצעירה בשנים שבהן התעצבה, ובכך יתרום להבנה טובה יותר של מעצמת העל האמריקאית בת זמננו.
הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפהפרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: רונית מרזן
תיאור: ספר זה מציג את התקוממויות "האביב הערבי" כמאבק של צעירים וצעירות ערבים לשחרור רגשי מהסדר הפטריארכלי ומהנורמות החברתיות והתרבותיות שנכפו עליהם על ידי האב הביולוגי, האב הלאומי והאב החורג המערבי. מחברת הספר פותחת צוהר לרגשות הפחד והעצב, הבושה והכעס, השנאה והרצון לנקום שחשו המתקוממים, כפי שבאו לידי ביטוי בהקשרים חברתיים-תרבותיים. פסיפס עשיר ואותנטי של הדרמה הבין-דורית שהתחוללה בחמש מדינות – מצרים, תוניסיה, סוריה, לוב ותימן – עולה מדיון במחקריהם של מומחים על הסדר הפטריארכלי בחברות הערביות, ומניתוח רב-תחומי של גרפיטי, ציורי קיר וקריקטורות, מוזיקת ראפ, יצירות ספרותיות ומופעי תיאטרון, סרטי תעודה וסרטוני יוטיוב, בלוגים, תקשורת ברשתות חברתיות ועדויות אישיות של המתקוממים. עולם התקשורת ותחום האומנויות לסוגיהן אִפשרו לדור הצעיר להביע את רגשותיו באמצעים חזותיים, קוליים וטקסטואליים, ואף עודדו אותו לפעול לשינוי מעמדו: לא עוד "דור בהמתנה" החי בקהילה רגשית המבוססת על פחד, כניעה ופסיביות, אלא דור המסוגל להגשים את עצמו ולבנות קהילה רגשית המבוססת על כבוד, עצמאות, חופש וסולידריות.
הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפהפרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: סוזן ניימן
תיאור: כשמדינות העולם במערב נתונות במאבקים עזים עם מורשת הגזענות ועם מורשות הקולוניאליזם שלהן, אנו מבקשים ללמוד מן העבר כיצד לנהל את עתידנו. ספרה של סוזן ניימן מציע נקודת ראות שאין חיונית ממנה, כיצד מדינות ועמים יכולים להתמודד עם עברם הפגום. כשהיא משווה את התנהגותן של ארצות הברית מזה ושל גרמניה מזה, שתי מדינות שהיא מכירה היטב, היא מגלה לתדהמתה ניגודים חריפים ובולטים בהתנהלות של שתי החברות בסוגיה זו. המחברת, יהודייה בת מדינות הדרום בארצות הברית, הייתה עדה לנגעי דיכוי השחורים שחשפו חלוצי המאבק לזכויות האזרח. שנים רבות היא חייתה בברלין, ושם הייתה עדה לשלבי ההתגברות של הגרמנים על עברם המזוויע. המחברת יוצאת למסע ארוך ומפרך אל מוקדיה של האלימות הגזענית ורדיפת השחורים. לתדהמתה היא מגלה שעשרות שנים של חוקים מתקנים וקריאות לשוויון לא שינו את המצב מיסודו. בגרמניה, המארחת אותה לצורכי עבודתה, היא מאתרת סימנים ועשייה של תיקון, ובעיקר רצון עז להתמודד עם העבר. היא מנצלת את כל יכולותיה כמשקיפה חדת עין ומעורבת בשילוב של התבוננות פילוסופית וראייה היסטורית לתיאור נוקב של המאבק של ארצות הברית וגרמניה עם היסטוריה מטרידה וכואבת. ניימן אינה מגבילה את עצמה לדיונים מופשטים. היא נדרשת לפרטים, לצעדים הננקטים, להתלבטויות של האזרחים מן השורה לגילויים החיצוניים של ההשתקפות של תפיסת העבר ולקחיו בשתי המדינות. ניתוץ פסלי הגיבורים של מלחמת האזרחים בדרום הוא עדות לעומקה ולכאביה של “ההתגברות על העבר“.
עם עובד
מאת: יעל ברדה
תיאור: הספר הביורוקרטיה של הכיבוש: משטר היתרי התנועה בגדה המערבית פורש לפני הקורא את המנגנונים הביורוקרטיים של הכיבוש בגדה המערבית. באמצעות שימוש בחומרים משפטיים, מסמכים אדמיניסטרטיביים, ראיונות ותצפיות חושפת המחברת את מערכת ניהול האוכלוסין ואת משטרי ההיתרים וההגבלות על תנועתם של פלסטינים תושבי הגדה המערבית, אשר מתאפשרים בזכות דינמיקה ארגונית מורכבת, קפקאית לעתים, הסמויה מעיני הציבור.
שלא כמו המנגנון הביורוקרטי במשטרים ליברליים, שאת עקרונותיו הבסיסיים ניסח מקס ובר, הביורוקרטיה של הכיבוש פועלת על פי המודל הארגוני הקולוניאלי והאימפריאלי לניהולן של אוכלוסיות נתינים במשטרים לא דמוקרטיים. ביורוקרטיה זו נהנית מגמישות מינהלית ומחקיקת חירום קבועה המבוססת על החריגים שבחוק.
חייהם של הפלסטינים תושבי השטחים נשלטים בידי מערך של ארגונים ובהם המשטרה, המינהל האזרחי, משמר הגבול, מתאם הפעולות בשטחים, שירות התעסוקה ושירות הביטחון הכללי. מערכת זו, שפעולתה מושתתת על מנגנונים של זיהוי וסינון בני אדם על בסיס הכרעות סודיוֹת, מדיניות משתנה ואיסוף מודיעין, היא מקרה קיצון של מנגנון ניהול אוכלוסין שהפרקטיקות ואופני הפעולה שלו משפיעים לא רק על הגדה המערבית ותושביה הפלסטינים, אלא גם על עיצובה של הביורוקרטיה המדינתית המנהלת את חייהם של האזרחים והתושבים של מדינת ישראל.
מכון ון ליר בירושליםהקיבוץ המאוחד
מאת: אפרים דוידי
תיאור: השאלה בידי מי השלטון ומדוע השלטון פועל לטובת ההון אינה חדשה. בשנים 1976-1966 הפכה תנועת הפועלים בארגנטינה שאלה זו לסימן קריאה. ספר זה עוסק בקשר שבין עבודה, הון ושלטון בעשור זה, אחד העשורים המשמעותיים ביותר בתולדות ארגנטינה. עובדי ארגנטינה לא היו לבד: מותו של צ'ה גווארה בבוליביה, המהפכה הקובנית, מרד העובדים והסטודנטים במאי 1968 בצרפת, מלחמת וייטנאם והתחושה שהשינוי החברתי מן השורש עומד בפתח, כל אלה ליוו את מאבקיהם של עובדי ארגנטינה וארגוניהם תחת המשטרים הצבאיים הממושכים והממשלות האזרחיות הקצרות. ספרו של אפרים דוידי עבודה, הון ושלטון, פרי מחקר של חמש שנים, מכיל עדויות ומסמכים שטרם פורסמו. המחבר שוחח עם עשרות מגיבורי התקופה ואסף בקפדנות עדויות של אחרים שנרצחו בידי כוחות הביטחון לפני ואחרי ההפיכה הצבאית העקובה מדם במרץ 1976, הפיכה המהווה סגירה של פרק בתולדות ארגנטינה ופתיחת עידן ניאו-ליברלי פראי בצִלם של כידוני החיילים. ספר זה מספר את סיפורם של העובדים בארגנטינה בשנות ה-60 וה-70 של המאה שעברה, אך גם את סיפורם של עובדים אחרים, ביבשות אחרות ובזמנים אחרים, המנסים לקדם את מעמדם ומתקשים עד מאוד להשלים עם החברה הקפיטליסטית ועם מצוקותיה.
רסלינג
מאת: רוזה לוקסמבורג
תיאור: בספטמבר 1913 נאמה רוזה לוקסמבורג באסיפת המונים בפרנקפורט דמיין על המיליטריזם. בין השאר אמרה שאם יידרש מאת פועלי גרמניה ביום מן הימים להרים את נשקם נגד אחיהם שמעבר לגבול, יענו: "לא, זאת אין אנו עושים". על סמך דברים אלו נתבעה בפברואר 1914 למשפט ונידונה למאסר לשנה אחת. משבר הסוציאל-דמוקרטיה הוא עלון שנכתב על ידי ההוגה והמהפכנית רוזה לוקסמבורג (1871-1919) בעת יושבה בבית הכלא בברלין בשנת 1915 בגין קריאתה למעמד העובדים הגרמני להתנגד למלחמת העולם הראשונה. בעלון זה מותחת לוקסמבורג ביקורת נוקבת נגד החלטת הסוציאל-דמוקרטים הגרמנים לתמוך בהחלטת ממשלת גרמניה לצאת למלחמה ולהשעות את המאבק הסוציאליסטי למשך המלחמה לטובת "שלום בית" בגרמניה. בביקורתה משתמשת לוקסמבורג במתודה ההיסטורית-מטריאליסטית כדי לחשוף את שקר האחדות הלאומית והגנת המולדת ששימשו להצדקת המלחמה; תחת זאת היא מתארת אותה כ"מלחמת מתקפה אימפריאליסטית", שמונעת מכוח אינטרסים קפיטליסטיים-ציניים: "כאן מתגלה מלחמת העולם הנוכחית לא רק כרצח בממדי ענק, אלא גם כהתאבדותו של מעמד העובדים האירופאי. הלוא אלו הם חיילי הסוציאליזם עצמם, הפרולטרים של אנגליה, צרפת, גרמניה, רוסיה, בלגיה, אשר טובחים אלו באלו מזה חודשים בפקודת הקפיטל, שנועצים אלו בלב אלו את ברזל המוות הקר, ובהיותם לפותים אלו באלו בזרועות קטל מתגלגלים יחדיו אלי קבר".
רסלינג
מאת: קרל מרקס
תיאור: הוצאה זו של כתבי מרקס המוקדמים, אשר כרך ראשון שלה מוגש בזאת לקורא העברי, אמורה לא רק להרחיב את היכרותו של הקורא העברי עם יצירתו של מרקס אלא גם להעמיק את הבנתו את החיים החברתיים-פוליטיים. הכתבים המוקדמים של מרקס – בהם "לביקורת פילוסופיית המשפט של הגל" ו"לשאלת היהודים", לצד חיבורים אחרים – כוללים את דיונו הרחב ביותר של מרקס על המדינה בכלל ועל המדינה המודרנית בפרט. בהקשר זה הוא מציג ומנתח מאפיינים שונים של הקפיטליזם המודרני, בראשם ההפרדה בין הספרה החברתית-כלכלית לספרה הפוליטית, כלומר הקרע המעוגן משפטית בין אי-שוויון, ניצול ורב-גוניות דתית בראשונה לבין שוויון זכויות אזרחי עקרוני, עד כדי ריבונות עם אשלייתית, בשנייה. ההפרדה בין דת ומדינה היא חלק מהפרדה זו בין הספרה החברתית-כלכלית, שהפכה לספרה של הפרטיות, למדינה – הספרה של הכלליות. הפרדה זו מהווה בשלמותה את האמנציפציה הפוליטית. זהו שחרור המדינה, מבחינה פורמלית, משלטונם של בעלי השררה הכלכליים ומכבלי הדת. מרקס, היהודי המומר, אמנם לא הרעיף אהבת יתר על עמו המקורי, אבל הוא נאבק למען הענקת שוויון זכויות פוליטי מלא ליהודים; אף הם זכאים ליטול חלק באמנציפציה הפוליטית המוצאת ביטוי בדמוקרטיה הפוליטית המודרנית. האמנציפציה האנושית המלאה – השחרור מכבלי הניצול ומיחסים חברתיים אחרים, בהם המדינה, אשר נדמים לבני אדם כעוצמות טבע שאין הם יכולים לחרוג מהן – מתגשמת על יסוד "ביטול העבודה". זהו חזון – יש יאמרו אוטופי, ואף מרקס עצמו התקשה להחזיק בו – של פעילות ייצור חדשה בעלת אופי אמנותי ושל יחסים אנושיים בלתי אינסטרומנטליים. חזון זה מוצא את ביטויו הראשוני בטקסט "קטעים מספרו של ג'יימס מיל 'יסודות הכלכלה המדינית'" המובא בכרך זה. כמו כן, הקורא בספר יוכל להעמיק את היכרותו עם תורת המדינה של הגל, עם הדמוקרטיה המודרנית, עם הביורוקרטיה, "השכל הפוליטי" (המוגבל) ועוד.
רסלינג
מאת: שמואל שניידר
תיאור: אסופת מאמרים ותגובות שהתפרסמו בשנות השמונים והתשעים בכתבי העת ’ביצרון’ ו’הדואר’ שיצאו לאור בניו-יורק. הספר כולל גם מכתבים למערכת שנשלחו לעיתונים בארץ, בתגובה על מאמרים והתבטאויות שנדפסו בעיתונים בישראל. הספר עוסק בהוויה הפוליטית והאידיאולוגית בארץ ובחיים היהודיים בארצות הברית. הדברים נכתבו מתוך נקודת הראות של אדם הנוטה לימין, המגיב על אירועים בשתי המדינות. ההתנחלויות והתייחסות השמאל אליהן, רצח יצחק רבין וההתייחסות לימין בכלל ולחוגיים הדתיים הלאומיים בפרט, מלחמות לבנון, אירועי ההתנתקות והנגזר מהם - כל אלה זוכים לניתוח אינטלקטואלי ופולמוסני. בספר נידונים גם אירועים מרכזיים בהוויה הפוליטית האמריקאית: הפוגרום בקראון-הייטס שבברוקלין; כתב העת ’תיקון’ ופעילותו האנטי-ישראלית; הפקדונות היהודיים בבנקים השוויצריים ומורשת מקארתי.
מאת: אריאל פינקלשטיין, אביטל פרידמן
תיאור: חברי מועצות ברשויות המקומיות בישראל אינם זכאים לתגמול מכל סוג שהוא על תפקידם כנבחרי ציבור. יתרה מזו, חוזר מנכ"ל של משרד הפנים אף אוסר על הרשויות לתגמל חברי מועצות גם אם הן מעוניינות לעשות זאת. למצב זה, שבו חברי מועצה אינם מקבלים תגמול על פעילותם במועצה, ולעיתים קרובות הם אף נדרשים לשלם מכיסם הפרטי על הוצאות לצורך מילוי תפקידם, יש השלכות בעייתיות גם על תפקוד המועצה וגם על הדמוקרטיה המקומית. כך לדוגמה, זמינותם של חברי המועצה לעסוק בענייני הרשות ולמלא את תפקידם כנבחרי ציבור נפגעת, שכן רובם עובדים במשרה בשכר בד בבד עם פעילותם במועצה.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: אריאל פינקלשטיין
תיאור: מאות שנים הייתה הרבנות המקומית הקהילתית מסימני ההיכר ומעמודי התווך של הקהילות היהודיות בעולם. עם תחילת היישוב היהודי בארץ ישראל והקמת המדינה חלו במוסד הרבנות שינויים מרחיקי לכת, ותפקידים רבניים רבים היו לתפקידים ממסדיים של עובדי מדינה. מחקר זה סוקר את תופעת הרבנות מבחינה היסטורית ומבחינת החקיקה וחושף פער מהותי בין אופי הרבנות המקומית במסורת ישראל לאופי הרבנות המקומית הממסדית כיום.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: גיא לוריא
תיאור: במרץ 2020, על רקע התפשטות מגפת הקורונה, פעל שר המשפטים לצמצום פעילות בתי המשפט. כפי שיפורט בהצעה לסדר זו, הסמכויות שניתנו לשר המשפטים בחוק ובתקנות שהתקין, וכן אופן הפעלתן, פגעו בעצמאות המוסדית של בתי המשפט או לכל הפחות באמון הציבור בקיומה של עצמאות זו, וכך באיזונים ובבלמים בין הרשויות. בהתבסס על תובנות מספרות המחקר התיאורטית וההשוואתית, בהצעה לסדר זו אראה כי יש לפעול למימוש עקרונות העצמאות השיפוטית והאחריותיות השיפוטית במינהל בתי המשפט בזמן חירום מתוך שמירה על האיזונים והבלמים בין הרשויות; בפרט יש להקפיד על הפרדה ברורה בין הסמכות להכריז על מצב חירום ובין הסמכות לצמצם את פעילות בתי המשפט בגין מצב החירום הזה, ובאשר לשתיהן חיוני לקבל את הסכמת ראשי הרשות השופטת למהלכים. יש לפעול לא רק למימוש העקרונות האלה בפועל אלא גם לשקיפות במימושם.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: אפרים ברק
תיאור: החוקרים שעוסקים בטרור האסלאמי מתחלקים למספר קבוצות: קבוצה אחת מצלמת את המצב הקיים ומבינה את הטרור כתגובה למדיניות המערב. החוקרים אשר משתייכים לקבוצה הזאת אינם מתייחסים לשורשי התופעה ולתהליך צמיחתה – הם סבורים שלוּ רק ישתנו מרכיבים מסוימים במדיניות המערב, לו רק ישַנו האמריקאים או הישראלים את דפוסי התנהגותם כלפי הערבים או המוסלמים, לו רק יחוסל האימפריאליזם, או-אז תיפתר גם בעיית הטרור. קבוצה אחרת של חוקרים מחפשת את התשובה בעברו הקדום של האסלאם ובעקרונותיו הדתיים. החוקרים אשר משתייכים לקבוצה הזאת סבורים שמושגים הרווחים בדוקטרינה האסלאמית, הדתית-פוליטית – כמו למשל ג'יהאד, שהיד, דאר אל-חרב וכו' – הופכים את הטרור ואת ההתאבדות לחלק אינטגרלי מהאסלאם. ויש מי שמייחסים את צמיחת הפונדמנטליזם האסלאמי, כמו גם את המודרניזם והליברליזם, למהפכים חברתיים שהתרחשו בארצות האסלאם, כאשר המסגרת לתמורה התרבותית עוצבה על ידי אירועים דרמטיים או מצבור של אירועים היסטוריים שקטעו את רצף החיים החברתיים. ספרו של אפרים ברק, הצלבנים עדיין כאן, מציע הבנה שונה להתפתחות הפונדמנטליזם האסלאמי. הוא מציג את צמיחתו ואת עקרונותיו על הרקע ההיסטורי והאינטלקטואלי של המזרח התיכון המודרני, כל זאת תוך כדי הדגשת העובדה שמחלוקת רעיונית ודתית עמוקה קיימת בינו ובין האסלאם האורתודוקסי.
רסלינג
מאת: אלי פודה, און וינקלר
תיאור: בדצמבר 2020 מלאו עשר שנים למחאות האביב הערבי שהחלו בתוניסיה והתפשטו למדינות ערביות רבות אחרות. מחאות אלו הביאו להפלת המשטרים בתוניסיה, במצרים, בלוב ובתימן, למלחמות אזרחים בסוריה, בלוב ובתימן, ולזעזועים משמעותיים במדינות ערביות נוספות. בשנים 2018 – 2019 התרחשו גלי משנה של האביב הערבי בלבנון, באלג'יריה, בסודאן, במרוקו ובעיראק, שהובילו אף הם לשינויים פוליטיים. מגפת הקורונה בלמה, לעת עתה, את המשך המחאות, אך בה בעת החריפה עוד יותר את המצב הכלכלי של מרבית מדינות ערב, שממילא היה רעוע. מטרת קובץ מאמרים זה, שהוא המשך של הקובץ הקודם שלנו, הגל השלישי (כרמל, 2017 ), לבחון את ההשפעות הפוליטיות, הכלכליות והחברתיות של מחאות האביב הערבי בתום עשור, ובמיוחד את השלכות האירועים על יציבותן של מדינות ערב. המסקנה העיקרית העולה מפרקי הקובץ היא שבעולם הערבי הנוכחי, לצד מדינות לא יציבות, חלשות וכושלות, יש גם מדינות הנהנות מיציבות שלטונית ומחוסן כלכלי מהטובים בעולם.
כרמל
מאת: עבדאללה נימר דרויש
תיאור: האסלאם הוא הפתרון מאגד דרשות אשר נערכו ונדפסו בראשית שנות ה-90 של המאה ה-20, תקופת השיא בפעילותו של עבדאללה נמר דרויש בראשות התנועה האסלאמית בישראל. שם הספר מעיד על חובו של דרויש לתנועת האם של האחים המוסלמים, אשר העמידה את הפתרון האסלאמי כנגד הפתרונות "המטריאליסטיים והמתירנים" של הכוחות העולמיים הגדולים של המאה ה-20: הקפיטליזם והקומוניזם. במוקדו נמצאת ההטפה לחזרה אל האסלאם (דעוה) שחרתו האחים המוסלמים על דגלם על שני היבטיה: השילוב בין הדת והפוליטיקה והארגון המעשי בעל האוריינטציה הביצועית. האסלאם הוא הפתרון מצביע על הכיוונים החדשים שביקש דרויש להקנות לתנועתו במענה למצבו הייחודי של המיעוט הערבי בכלל ולהתקדמותה של ישראל על מסלול השלום עם הפלסטינים בפרט. פעם אחר פעם הוא מדגיש באגרות אלה את אופייה הפתוח של תנועתו וקורא לשיתוף פעולה בין כל הכוחות הפוליטיים במגזר הערבי. במקביל, ברוח זרם הוסטיה (דרך האמצע) המייצג את המחנה האסלאמיסטי המתון, הוא מצהיר שוב ושוב על מחויבותה של התנועה האסלאמית למשטר הדמוקרטי, לפעולה לא-אלימה ובהתאם לחוק, כמו גם לדיאלוג עם הרוב היהודי למען השגת שלום בר-קיימא בארץ. עבדאללה נימר דרויש (2017-1948) הוא מייסדה ומנהיגה הראשון של התנועה האסלאמית בישראל. הוא החל את דרכו לאחר מלחמת ששת הימים בהטפה למען חזרה לאסלאם תוך כדי עשייה למען הקהילה, ואף הסתבך בפעילות הג'יהאד שיזמו כמה מחסידיו, ועל כך נכלא. תוך כדי עיצוב דרכה הייחודית של התנועה בישראל הלכו עמדותיו והתמתנו, והוא נעשה לאב הרוחני של "הפלג הדרומי" ושל הזרוע הפוליטית שלו (מפלגת רע"ם) הפועלת למען קידום האינטרסים של הציבור הערבי בכנסת. דרויש תמך בהסכמי אוסלו, השתתף בגיבוש יוזמת ז'נבה, ועד אחרית ימיו הקפיד לקחת חלק במפגשי דיאלוג בינדתי.
רסלינג
מאת: נוהאד עלי
תיאור: בין עובדיה לעבדאללה הוא ספר חלוצי בחקר הספרות הפונדמנטליסטית – ייחודי בגישה ההשוואתית שלו. מחקרים לא מעטים נכתבו על האידיאולוגיה הפונדמנטליסטית, אבל מעטים בחנו את הפרקטיקות ואת השינויים שיוזמות תנועות פונדמנטליסטיות בקרב מאמיניהם, במיוחד בישראל אשר מתמודדת עם שורה של שסעים – דתיים, לאומיים ועדתיים. בספר זה מוצגת השוואה בין התנועה האסלאמית, כתנועה דתית-פונדמנטליסטית, לבין תנועת ש"ס שעונה על אותה הגדרה. בדומה לתנועה האסלאמית, גם ש"ס היא תנועת תחייה דתית צעירה, אינה מהגרת ואינה גלותית. אולם השפעתה של החברה הישראלית על ש"ס היא אחרת מהשפעתה על התנועה האסלאמית. במסגרת ההשוואה בין התנועה האסלאמית לש"ס נבחנו אמצעי הגיוס בשתי התנועות, הניסיונות ליצירת מאמין חדש והניסיון להקים קהילה בלתי תלויה לקהל המאמינים של שתי התנועות. הפונדמנטליזם הדתי קיים כמובן בשלוש הדתות המונותיאיסטיות, וברמה האידיאולוגית לתנועות הפונדמנטליסטיות מטרות ושאיפות דומות – אולם המשתנים הקונטקסטואלים, תנאי הסביבה והפרקטיקות שמשתמשות בהן התנועות הם אלה שקובעים בסופו של דבר את התפתחותן של התנועות.
רסלינג
מאת: אודי דקל, לייה מורן־גלעד
תיאור: המזכר מתאר את התכנים והמעטפת של תהליך אנאפוליס 2008-2007 להסדר קבע בין מדינת ישראל לבין המייצגים של הפלסטינים - אש"ף והרשות הפלסטינית. הכותבים, שנשאו תפקידים מרכזיים בתכנון, בארגון ובניהול פגישות המשא ומתן, מתארים את המגעים וההתרחשויות "לפני ומאחורי הקלעים", בניסיון מאומץ לאתר את "שביל זהב" בין האינטרסים המתחרים והעמדות המנוגדות של הצדדים, במטרה להגיע להסדר יציב ובר יישום. הפרטים שמובאים במזכר ותיאור העמדות שהוצגו בחדרי המשא ומתן מהווים תצרף מורכב של מציאות החיים המשותפת והנפרדת של ישראל והפלסטינים. ככל שיורדים לעומק הפרטים ונבחנות גישות ועמדות הצדדים ומרחבי הגמישות שלהם, וככל שמתרחבת המודעות למשקל הרב שמייחסים הצדדים לנרטיבים ולאתוסים שהוטמעו במהלך השנים, כך מתרוממות המחיצות ומתבהרים החסמים שמונעים הסְדרה וגישור על הפערים. כדי לקבל החלטה בדבר קידום הסדר בין ישראל לפלסטינים, שהיא גורלית לשגשוגה ולביצורה של מדינת ישראל - יהודית, דמוקרטית, בטוחה ומוסרית - נדרשת גם הסכמת הצד הפלסטיני. דווקא בשנים שחלפו מאז הניסיון הרציני של שני הצדדים להגיע להסדר כולל בתהליך אנאפוליס, הפערים מתרחבים ומעמיקים, והסדר קבע יציב וכולל הולך ומתרחק. מסקנתם של החוקרים היא שההנהגה הישראלית צריכה לשקול ברצינות ובכוונה כנה היפרדות בהסכמה מהפלסטינים, אך גם צעדים עצמאיים, וזאת בלי לחסום את הדרך לקידום תהליך מדיני עתידי. בכל מקרה, ראוי ורצוי שבכל משא ומתן עתידי, מדינת ישראל תיגש לשולחן הדיונים תוך למידה מהסבבים הקודמים של המשא ומתן ותוך הפקת לקחים מהם, ובכלל זה הכרת החסמים מחד גיסא, והגורמים שיקלו על התקדמות וגיבוש הסכמות מאידך גיסא.
המכון למחקרי בטחון לאומי
מאת: קווין לים
תיאור: הרפובליקה האסלאמית של איראן והרפובליקה העממית של סין הן האיומים האסטרטגיים המרכזיים שישראל ובת בריתה הגדולה ארצות הברית מתמודדות איתם בהתאמה. היחסים בין שתי המדינות והאינטרסים המשותפים שלהן, בעיקר בכל הנוגע לשיתופי הפעולה בתחומי הביטחון והאנרגיה, ליוזמת החגורה והדרך של סין ולחזון המשותף על סדר בין לאומי חדש שמצטמצת בו במידה ניכרת השפעתה של ארצות הברית, מציבים אתגרים לישראל. סין אינה רק אחת המשותפות המובילות של ישראל בתחום המסחר ואחת מהמשקיעות הגדולות בה, אלא גם מקור תמיכה ומכפיל כוח פוטנציאלי לרפובליקה האסלאמית, האויבת הגדולה של ישראל. אולם לסין ואיראן יש גם אינטרסים מנוגדים, לרבות אלה הנוגעים לסף הסובלנות שלהן לחוסר יציבות במזרח התיכון, לאופן שבו הן רואות את הנוכחות הצבאית של ארצות הברית באזור ולהשקפותיהן בנוגע לאופייה של השותפות האסטרטגית הכוללת ביניהן. זאת ועוד, מסקירה של היחיסים בין סין לבין שכנותיה האזוריות של איראן מצטיירת תמונה מורכבת הרבה יותר ולכן גם מעורפלת יותר. בתמונה זו נחשפות מגבלות קשות המכבידות על האינטרקציות של בייג'ינג עם טהראן, וכן הזדמנויות אסטרטגיות לישראל, בעיקר בכל הקשור להסכמי אברהם. רשת מורכבת זו של קשרים אסטרטגיים, כלכליים ודיפולומטיים פרושה על כל אזור המזרח התיכון המורחב ומערבת את כל גורמי הכוח המרכזיים באזור - קרקע פורייה לתחברות, אך במידה לא פחותה גם שיתופי פעולה.
המכון למחקרי בטחון לאומי
מאת: קובי מיכאל, מיכל חטואל־רדושיצקי
תיאור: בשנת 2020 מלאו 70 שנה לתחילת פעילותה של אונר״א (סוכנות הסעד והתעסוקה של האו״ם לפליטים פלסטינים במזרח הקרוב), המטפלת בפליטים פלסטינים החיים ברצועת עזה, בגדה המערבית, בירדן, בסוריה ובלבנון. מאז הקמת הסוכנות, המופעלת מכוח מנדט הניתן לה על ידי העצרת הכללית של האו״ם, לא הצליחה אונר״א להביא לשיקום אמיתי של פליטים פלסטינים ולהקטנת מספרם שעלה מכ־700 אלף ערב הקמתה של מדינת ישראל לכ־5.5 מיליון פליטים בשנת 2020. השפעות הטלטלה האזורית על הפליטים הפלסטינים, הקיפאון בתהליך המדיני בין ישראל לפלסטינים, הפיצול בזירה הפלסטינית, המצוקה ההומניטרית ברצועת עזה, מרכזיותה של סוגיית הפליטים בנרטיב הפלסטיני, והחלטת הממשל האמריקאי מ־2018 להפסיק לממן את אונר״א, מעמידים את הסוכנות בפני אתגרים מורכבים עוד יותר. לאור ההבנה בדבר ההכרח שבשינוי דפוסי הפעולה של הסוכנות והתאמתם לאתגרי המציאות העכשווית, ועל רקע סיכול כל הניסיונות וההמלצות לרפורמות משמעותיות בדפוסי הפעולה של הסוכנות לאורך השנים, מזכר זה דן בתפיסת ההפעלה של אונר״א ובאופן תפקודה, ומציג ארבעה מודלים אלטרנטיביים לפעולה, לצד מתודולוגיה לניתוח החלופות השונות.
המכון למחקרי בטחון לאומי
מאת: יורם שוייצר, עומר עינב
תיאור: קובץ מאמרים זה, נכתב על ידי חוקרי המכון למחקרי ביטחון לאומי וכותבים אורחים במטרה לבחון דרכי התמודדות אפשריות עם האתגר שמציבה 'המדינה האסלאמית', שהוא בין האתגרים המחשבתיים, הפוליטיים-חברתיים והצבאיים, המרתקים ביותר שנמצאים על סדר היום של המערכת הבינלאומית ב-2016. 'המדינה האסלאמית' פרצה בסערה לזירת המזרח התיכון, כישות שעצם מהותה והתנהלותה קוראות תיגר על הסדר המדיני והפוליטי, הקיים באזור. כיבושיה של 'המדינה האסלאמית' בתחומי עיראק וסוריה, הזרועות ששלחה למדינות נוספות באזור והאכזריות המאפיינת את התנהלותה, מהווים מוקד חשש ועניין אזורי ובינלאומי כאחד ומייצרים דילמות מחקריות ואסטרטגיות רבות. שלושים ושניים המאמרים, המאוגדים בקובץ זה, מציגים מענה לשאלות רבות שמעוררת התופעה וסוגיית ההתמודדות עמה. המאמרים, שנכתבו על ידי טובי המומחים בתחומם, עוסקים בהיבטים היסטוריים, דתיים, צבאיים, כלכליים, חברתיים, תרבותיים וגיאו־פוליטיים של 'המדינה האסלאמית'. אלה מציירים יחדיו תמונה מורכבת של המציאות המורכבת, המתעצבת במזרח התיכון ומנסים להתבונן אל הבאות. נוסף לפרשנות הרב-תחומית של התופעה עצמה ושל האתגרים הגלומים בה, מוצגות בקובץ זה תובנות, שבכוחן לתרום הן לשיח הבינלאומי בנושא והן לגיבוש מדיניות רלוונטית להתמודדות עמה.
המכון למחקרי בטחון לאומי
מאת: סימה שיין
תיאור: היחסים בין איראן לארצות־הברית הגיעו לנקודת שפל בסוף ימיו של ממשל טראמפ בעקבות סדרה של אירועים: הסנקציות האמריקניות הנוקשות על איראן, חיסולו של מפקד כוח קודס, קאסם סולימאני, מכירות נשק בסך מיליארד דולר למדינות המפרץ והסכמי הנורמליזציה בין ישראל לבין איחוד האמירויות הערביות ובחריין שנחתמו באחרונה בעידודה של וושינגטון. שנת 2021 החלה עם חילופי הממשל בארצות־הברית, ובהמשך צפויה גם כניסתו לתפקיד של נשיא חדש באיראן. האמריקנים כבר הודיעו כי האפשרות של חזרה להסכם הגרעין - ה־JCPOA - נמצאת מבחינתם על השולחן, אך הם חותרים לא להסכם שהיה, אלא להסכם משופר שיכלול התייחסות גם לתוכנית הטילים של איראן ולמדיניות האזורית שלה. המונוגרפיה שמוגשת כאן היא אוסף של מאמרים שכתבו מומחים מארצות־הברית, מאירופה ומישראל. כל אחד מהם שופך אור על היבט מסוים של היחסים המורכבים בין איראן לבין המערב ובכלל זה על עתיד היחסים האלה ועל השלכותיהם על המזרח התיכון בהקשר הנרחב יותר.
המכון למחקרי בטחון לאומי
מאת: רהב עמוסי
תיאור: במהלך מלחמת העולם השנייה בריטניה וארה”ב רצו לנהל לוחמה כלכלית נגד מדינות ניטרליות כגון שווייץ, שבדיה, טורקיה, ספרד ופורטוגל, מאחר שהן סחרו עם גרמניה במוצרים שחלקם היו חיוניים לה כדי להמשיך במלחמה. כדברי צ’רצ’יל, הסחר של המדינות הניטרליות עם האויב האריך את המלחמה וגרם לגידול ניכר במספר האבדות בנפש של חיילי בעלות הברית. מדוע בריטניה בחרה מלכתחילה למתן את המדיניות הכלכלית שלה נגד אותן מדינות? ומדוע היא לא שעתה לבקשות ארה”ב להחריף את צעדיה נגדן בתחום לוחמה זה? ספר זה הוא פרי מחקר רב־‏שנים על הלוחמה הכלכלית שניהלה בריטניה נגד המדינות הניטרליות הללו כאמצעי לחץ על מדינות אלו להפסיק את הסחר עם האויב ובכך לקצר את המלחמה. בריטניה לא ששה לאמץ את עמדת ארה”ב להחריף לוחמה כלכלית זו, משום שחששה הן מכך שלחץ לא מתון כדרישת ארה”ב ידחק את המדינות הניטרליות לזרועותיהן של מדינות הציר והן מפני אובדן שווקים אלו לאחר המלחמה. בריטניה לא רצתה לסכן את עסקת “החכר-השאל” שהרוויחה מארה”ב, ולכן במחיר עימות זהיר מאוד איתה ביקשה למתן את הלוחמה הכלכלית נגד המדינות הניטרליות.
ספרי ניב
מאת: איתן בנצור
תיאור: לאחר שירות ארוך שנים במשרד החוץ, איתן בנצור, שהיה מזכירו המדיני של שר החוץ אבא אבן ומנכ"ל משרד החוץ בתקופת כהונתם של השרים דוד לוי, אריאל שרון ובנימין נתניהו, מביט לאחור על המהלכים לשלום שנעשו – או הוחמצו – באזור, מאז החלטה 242 של מועצת הביטחון של האו"ם מ-1967, דרך דחיית יוזמת יארינג לשלום ב-1971 שהיתה עשויה למנוע את מלחמת יום הכיפורים, ועד לתהליך אוסלו, שהיה למעשה הפניית עורף לתהליך מדריד – מתווה מדיני מבטיח לשלום אזורי במזרח התיכון.בפרספקטיבה של שני דורות, בנצור מציע הערות והארות על ההישגים, על הכישלונות ועל מגוון המאפיינים שעיצבו את התהליך המדיני וקבעו את גורלו: מעוף ותעוזה מול אדישות; עשייה נלהבת מול זחיחות; אשליה מול ריאליזם; ראייה ממלכתית מול אמביציה אישית; מחדלים מול עשיית יתר; היעדר קשב וחוסר בראיית הנולד. ייבחן כאן גם המחיר ששילמנו על אי-עשייה, על קפיאה על השמרים, על בזבוז הנכסים המדיניים ועל הרצון בתהילה אישית.לצד סוגיות כבדות משקל אלה תמצאו בספר גם לקט אנקדוטות וחוויות אישיות מרגעים גדולים לצד פכים קטנים מחייו של איש שירות החוץ, כמו גם סיפורים מההיסטוריה של יחסי החוץ של ישראל, כגון המגעים עם צפון קוריאה ומגעים גלויים וחשאיים עם מדינות ערב.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: חיים נבון
תיאור: מדינה יהודית לא צריכה להיות מדינת הלכה. בספר פורץ דרך מצהיר הרב חיים נבון שהוא משעה את חלומו על מדינת התורה; אך זה לא אומר שאין ליהדות מה להגיד על דמותה של מדינת ישראל. המדינה אינה זהה לעם, טוען הרב נבון; היא כלי בשירות העם. אך המדינה גם אינה רק "אמנה חברתית" בין יחידים מבודדים. מתוך ניתוח מעמיק של מקורות תורניים ועיון בהגות מערבית עכשווית הוא מנסח את מושג הברית כתשתית למדינה יהודית. מדינת הברית צריכה להיות מדינה רזה על מנת להותיר מקום לשגשוגן של יחידות הזהוּת הטבעיות: משפחה, קהילה, עיר ועם. המתכונת הזו היא חלופה לחשיבה הליברטריאנית, המקדשת רק את זכויות היחידים, וגם לחשיבה הפרוגרסיבית, השואפת להשתמש ברשויות ממשלתיות כדי לכפות את ערכיה על החברה כולה. מדינה קטנה לעם גדול מציע גישה מקורית בשיח הישראלי והיהודי. הוא מצדד בחופש חינוכי, לא משום שחופש הוא ערך עליון, אלא משום שחינוך הוא ערך עליון; ותומך ביותר חירות בתחום שירותי הדת, לא רק למען החירות אלא בעיקר למען הדת.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: עידו זלקוביץ'
תיאור: פת"ח (תנועת השחרור הפלסטינית) מהווה ציון דרך מרכזי בהווי הפוליטי-חברתי הפלסטיני. מאז היווסדה בשנת 1959 פת"ח בנתה את עץ ההנצחה הלאומי הפלסטיני וכוננה מיתוסים לאומיים שהפכו למרכיב עיקרי בזיכרון הקולקטיבי הפלסטיני. במסגרת זו נתנה פת"ח לדת מקום של כבוד. ספרו של עידו זליקוביץ' דן בזיקה ההיסטורית והתפקיד החברתי של האסלאם בתוך תנועת הפת"ח, אשר הנה תנועה לאומית מהפכנית. האסלאם שיחק תפקיד מרכזי בתקופת עיצוב הזהות של התנועה שגרעין מייסדיה היה בוגר תנועת האחים המוסלמים; הנהגת הפת"ח השתמשה במוטיבים אסלאמיים, שהיו מקובלים על רוב הציבור, כדי לגייס אותם למאבק נגד ישראל.

על רקע תהליכי האסלאמיזציה שעברו על החברה הפלסטינית ועל המזרח התיכון מאז 1967, ידעה פת"ח לפרוט על מרכיבי הרגש הדתי ולגייס אותו לטובת פעולתה הפוליטית, כל זאת על רקע הפסיביות שאפיינה את תנועת האחים המוסלמים שדגלה בדעוה – הכשרת לבבות – ומיאנה להיכנס לעימות מזוין עם ישראל. כניסתן של תנועות הג'יהאד האסלאמי והחמאס, אשר הציבו סדר יום אסלאמי מובהק למאבק מול ישראל בשנות ה-80, הציבו אתגר מהותי לפת"ח. אתגר זה התעצם לאחר חתימת הסכמי אוסלו והקמת הרשות הפלסטינית בהנהגת פת"ח-אש"ף בשנות ה-90, כמו גם לאחר פריצת אינתיפאדת אל-אקצא בשנת 2000. בתקופה זו נאלצה פת"ח להתמודד גם עם אתגרים פנימיים שהציבו בפניהם פלגים צבאיים שמשתייכים לשורותיה, אשר אימצו טרמינולוגיה אסלאמית ולא קיבלו על עצמם את דין התנועה. ספר זה מסתמך על מגוון רב של מקורות בערבית, לצד מקורות ראשונים ייחודיים. הספר בוחן ומנתח את השיח האסלאמי של תנועת פת"ח בשלביה השונים – הן כתנועת שחרור והן כתנועה פוליטית החותרת לפשרה עם ישראל.
רסלינג
מאת: עודד רון, מור ברזני
תיאור: מוקדי קבלת ההחלטות בשירות המדינה בישראל חסרים ייצוג של המגוון הישראלי. להיעדר הייצוג במקומות אסטרטגיים אלו השלכות רבות. מחקר זה מבקש להתמקד בהשלכה של היעדר ייצוג לחברה הערבית - למרות העלייה בשיעור העובדים הערבים שהשתלבו בשירות המדינה בשנים האחרונות – על המקצועיות ועל הרלוונטיות של ההחלטות המתקבלות על ידי המדינה.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: אסף שפירא
תיאור: כדי להתקיים ולשגשג, בשגרה ובתקופת בחירות, מפלגות צריכות לגייס ולהוציא כספים רבים. מדינת ישראל, כמו רובן המכריע של הדמוקרטיות, מסדירה את ההתנהלות הכספית של המפלגות. אחת המטרות העיקריות של אסדרה זו היא לשמור על השוויון בזכות של מפלגות להיבחר לפרלמנט - עיקרון בסיסי בדמוקרטיה מודרנית. ללא אסדרה מתאימה שתשמור על שוויון זה עלול להיווצר מצב שבו מפלגות אחדות מקבלות מהמדינה, או מגייסות מהציבור, משאבים כספיים אדירים, משתמשות בהם במהלך מערכת הבחירות וכך "משתלטות" עליה ומקשות מאוד על מפלגות אחרות להיבחר לפרלמנט.
מטרתו של מסמך זה היא לבדוק אם צריך לשנות את הכללים המנחים את מערכת מימון הבחירות בישראל כדי להבטיח את השוויון בזכותן של מפלגות להיבחר לכנסת. המסמך סוקר את הכללים הקיימים בישראל במבט תאורטי והשוואתי רחב.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: לילה מרגלית
תיאור: במהלך משבר הקורונה נעשה שימוש נרחב בסמכות הקיצונית הניתנת לממשלה במצב חירום להתקין תקנות שעת חירום (תקש"ח) הגוברות על חקיקה של הכנסת. שימוש זה לא נסמך על הכרזה ספציפית של הכנסת על מצב חירום, הנוגעת למשבר הקורונה, אלא על ההכרזה הביטחונית הכללית הנמצאת בתוקף מאז קום המדינה. הוא עורר שאלות יסודיות: באילו נסיבות ראוי לנקוט את הצעד הקיצוני של העברת סמכות החקיקה לידי הממשלה? מהו תפקיד הכנסת בפיקוח על מהלך כזה? האם ראוי להסתמך על ההכרזה הביטחונית המתמדת על מצב חירום כבסיס לטיפול במשבר אזרחי חדש שאינו קשור כלל לנסיבות שהובילו אליה?
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: עמיחי כהן
תיאור: מאז הקמתה שרויה מדינת ישראל במתח אל מול הקהילה הבינלאומית בעניין שורה של סוגיות הנוגעות למשפט הבינלאומי. מתח זה התגבר מאז מלחמת ששת הימים ושליטתה של ישראל בשטחים. במחלוקות עם הקהילה הבינלאומית התבססה ישראל על תמיכתה של ארצות הברית, אך תמיכה זו לוותה במגבלות שהוטלו עליה, שכן לא בכל עמדה ישראלית תמכה ארצות הברית תמיכה מלאה. בשנים האחרונות נראה היה שהתמונה משתנה: ממשלו של הנשיא טראמפ אימץ עמדות פרו ישראליות בשורה ארוכה של נושאים לא רק בעקבות תמיכה בישראל, אלא גם בשל עמדה עקרונית ששוללת את השפעתו של המשפט הבינלאומי בתחומי מדיניות שונים. תמיכה אמריקאית זו אפשרה לישראל לקדם מדיניות שנוגדת את העמדה של חלקים גדולים בקהילה הבינלאומית ביחס למגוון נושאים שקשורים למשפט הבינלאומי כגון הסיפוח וההתנחלויות, היחס למוסדות בינלאומיים ושימוש בכוח.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: אריאל פינקלשטיין
תיאור: מהם האתגרים העיקריים שהשלטון המקומי בישראל מתמודד איתם היום? מהי מערכת היחסים האופטימלית בין השלטון המרכזי לשלטון המקומי? כיצד צריך לעצב מחדש את השלטון המקומי בישראל על פי הנורמות המקובלות במדינות המפותחות? על רקע האי־יציבות המתמשכת בשלטון המרכזי בישראל והתנהלות הממשלה במשבר הקורונה, בולט בשנים האחרונות הפוטנציאל הגלום בשלטון המקומי. אמון הציבור ברשויות המקומיות הולך ומתחזק לנוכח הקרבה שלהן לתושבים, היציבות המתמשכת שלהן וההיכרות המיטבית עם המרחב הגאוגרפי המקומי. רשויות מקומיות רבות אף הפסיקו "לחכות לממשלה", ובתחומים רבים הן מנסות לפעול באופן עצמאי, כאשר החוק מאפשר להן, על מנת לספק את השירותים המיטביים לתושביהן. למרות זאת, סקירה השוואתית מלמדת שהשלטון המקומי בישראל הוא בעל סמכויות מצומצמות ביותר, ושמדינת ישראל היא אחת המדינות הריכוזיות ביותר בעולם המערבי, אם לא הריכוזית שבהן. מחקר מדיניות זה מסרטט בקווים כלליים את הרפורמה הנדרשת במערכת השלטונית בישראל, שבמרכזה הפיכת השלטון המקומי מזרוע ביצועית של הממשלה לרובד שלטוני עצמאי ואוטונומי, כמקובל בעולם. הכיוון הכללי המוצע הוא ביזור כפול של המערכת: מהרמה הממשלתית לרשות המקומית (ביזור אנכי), ובתוך הרשות המקומית – מראש הרשות לחברי המועצה (ביזור אופקי).
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: אריק אריאל ליבוביץ
תיאור: בעיית הפליטים הפלסטינים ניצבת בלב הסכסוך הישראלי-פלסטיני מזה כמעט שבעה עשורים. על מנת להתמודד עם פתרונה – במיוחד לאור העובדה שהיא רגישה וטעונה עבור שני הצדדים – יש להכיר את מדיניות ישראל שגובשה כבר במהלך מלחמת תש"ח, מדיניות אשר נועדה להעלים את בעיית הפליטים הפלסטינים ולהורידה מסדר היום הבינלאומי.
בעקבות מלחמת תש"ח סברו בירושלים שהחלטת הכ"ט בנובמבר שנתנה גושפנקה ללאומיות הפלסטינית "מתה", ושאת הפליטים אין להחזיר – הם ייעלמו. משהעריכו בתחילת שנות ה-50 שהמדיניות שלהם נוחלת הצלחה, גברה הנטייה להתעלם מסדקים שהתגלו בה ומהחייאת הלאומיות הפלסטינית בקרב הפליטים, בניגוד גמור למצופה. אבל לא כולם ראו עין בעין את היעלמותם של הפליטים, שכן ב-16 ביוני 1948 אמר בישיבת הממשלה שר החקלאות אהרון ציזלינג: "מאות אלפי ערבים שהיו מנושלים מארץ ישראל... הם גדלים בתור שונאים לנו. הם יהפכו עכשיו בכל המזרח התיכון לאלמנט שנושא את המלחמה נגדנו... הם ובניהם הצעירים יהיו לנו אויבים. כשם שאנו ינקנו את הרגשת הצורך במלחמה מייסורים, כך הם ישאו בקרבם את שאיפת הנקם והחזרה".
ובכן, כיצד ומדוע גובשה מדיניות ההתעלמות מהפליטים? מדוע טפחה המציאות על פניה של ישראל ומדוע היא לא הבחינה במתרחש במחנות הפליטים הסמוכים לעיתים לצידו השני של הגבול? כיצד הצליחה ישראל לשמר ולקדש את הסטטוס-קוו ביחס לפליטים? כיצד התייחסו בן גוריון, משה שרת, גולדה מאיר, אבא אבן ואחרים לאפשרות של חזרת הפליטים? אילו לחצים בינלאומיים הופעלו במהלך השנים על ממשלת ישראל על מנת להחזירם וכיצד הצליחה ישראל למוסס את הלחצים האלה? עם שאלות אלה ועוד רבות אחרות, אשר עוסקות בשלב מהותי אולם מוכר פחות בהתפתחות הסכסוך הישראלי- פלסטיני, מנסה להתמודד ספרו מאיר העיניים והחשוב של אריק אריאל.
רסלינג
מאת: מאיר ברוכין
תיאור: עניינו של ספר זה הוא יחסי הגומלין בין הנשיא לקונגרס, בממשל ארה"ב, בסוגיית סמכויות המלחמה בתקופת ממשל קלינטון. מאז תום מלחמת וייטנאם וקבלת חוק סמכויות המלחמה, היה קלינטון הנשיא הדמוקרטי הראשון שכיהן במשך שתי תקופות כהונה. בשנות נשיאותו הופעלו כוחות צבא מחוץ לגבולות ארה"ב במקרים רבים יותר מאשר בכל תקופת ממשל אחרת. הספר בוחן את העמדות שהוצגו על ידי חברים מהאגפים השונים של שתי המפלגות, כמו גם את הוויכוח שהתקיים בהן לפני תחילת המעורבות, במהלכה ולאחריה. כמו כן נבחנה מידת ההשפעה שהייתה לסוגיות פנימיות (כמו ניסיון ההדחה) או חיצוניות (תום המלחמה הקרה) על אופני המעורבות השונים. לאור הממצאים ניתן להיווכח שחברי הקונגרס בחרו להתנער ממחויבותם החוקתית, כלומר להיות חלק ממערכת של איזונים ובלמים בתחום סמכויות המלחמה, בניגוד לדרך פעולתם בתחומי סמכות אחרים הקשורים למדיניות חוץ. דפוסי פעולתם הוכתבו, בראש וראשונה, על ידי שיקולים פוליטיים. גם כאשר היו לקונגרס אפשרויות חוקיות וחוקתיות לאכוף את עמדתו על הנשיא, העדיפו רוב החברים שלא לפעול. הם העדיפו להביט מן הצד ולראות כיצד תתפתח הפעולה הצבאית. רבים מהם העריכו שבמקרה של הצלחה תהיה להם אפשרות להתחלק עם הנשיא בהערכה ציבורית, ובמקרה של כישלון תהיה להם אפשרות להטיל את כל האחריות על הנשיא. מכיוון שלשיקולים הפוליטיים משקל מכריע, אזי ניסיונות עתידיים לקודד את סמכויות המלחמה של הנשיא ולהציב להן גבולות ברורים צפויים להיכשל, כשם שנכשלו ניסיונות לעשות זאת בעבר.
רסלינג
מאת: אריאל פינקלשטיין
תיאור: על פי שיטת המשפט הישראלית יש לכל עדה דתית המוכרת על ידי המדינה סמכות שפיטה בעניינים של מעמד אישי של האזרחים, כדוגמת נישואין וגירושין, ירושה ואימוץ. בהתאם לשיטה זו, בתי הדין הרבניים הם הערכאה השיפוטית הדתית עבור היהודים במדינת ישראל. עיקר השיח הציבורי והמחקרי בישראל בנושא בתי הדין הרבניים עוסק בסוגיות נורמטיביות כמו חופש הנישואין והגירושין, מעמד האישה וסרבנות גט. מחקר זה בוחן את תפקודם של בתי הדין הרבניים מנקודת מבט אחרת – זו של המינהל הציבורי, והוא עושה זאת באמצעות בדיקה מדוקדקת של שני מוקדי פעילות:
שירות דת – יעילות, אפקטיביות ואיכות שירות; וערכאה שיפוטית – שמירה על נורמות שיפוטיות )ובכללן קיום סדרי הדין(, התנהלות ראויה של דיינים ושמירה על זכויות הנידונים. מן המחקר עולים ממצאים מעורבים: בצד התקדמות ממשית של בתי הדין הרבניים בשני העשורים האחרונים בתפקידם כמעניקי שירות דת מתגלה תמונת מצב מטרידה באשר לתפקודם כערכאה שיפוטית. ניתוח מדוקדק של הכשלים בנושא זה מוביל לשורת המלצות שמטרתן לשנות את דרך הפעולה של בתי הדין הרבניים כך שהם יפעלו בהלימה עם מעמדם כערכאה שיפוטית במדינה דמוקרטית.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: יניב רוזנאי
תיאור: מאז "המהפכה החוקתית" ניצבת שאלת הביקורת החוקתית בבית המשפט במוקד דיון ציבורי, אקדמי ופוליטי. מחקר זה בוחן את ההתפתחות הגלובלית של הביקורת החוקתית, את הכתיבה התאורטית בנושא ואת המודלים הקיימים בעולם כדי לענות על השאלות שלהלן: מהו המודל הראוי לישראל? באיזה הרכב ראוי לפסול חקיקה של הכנסת? האם יש מקום לאמץ "פסקת התגברות"? האם ראוי לשנות את שיטת בחירת השופטים או לצמצם את זכות העמידה בבג"ץ? מחקר המדיניות מציע מודל חדש לביקורת חוקתית בישראל שלפיו סמכות הביקורת החוקתית תעוגן מפורשות אך תיוחד לבית המשפט העליון. עיצוב מרכיבי הסמכות ייצור איזון כוחות חדש בין הרשויות באופן שיאפשר לבית המשפט לבצע את תפקידו אך להפעיל את סעד בטלות החקיקה – "נשק יום הדין" – רק בהרכב מורחב של לפחות תשעה שופטים ורק כאשר יש הסכמה רחבה ברוב מיוחד של שני שלישים מתוך ההרכב המורחב. בהיעדר רוב מיוחד יוכל רוב רגיל להכריז על "אי־התאמה חוקתית" ולהחזיר את החוק לדיון בכנסת.  הצעה זו עדיפה ממודלים אחרים מסוג "פסקת התגברות" או "אי־שפיטות" של נושאי דת ומדינה. בהיעדר מנגנוני איזון ובלימה מספקים יש לשמור על ביקורת חוקתית כשכבת הגנה הכרחית על חוקי היסוד וזכויות האדם.

המודל המוצע מבקש לקדם דיאלוג בין הרשויות, לחזק את מנגנוני ההגנה והכיבוד של זכויות בהליך הפוליטי וליצור איזון עדין בין ביקורת שיפוטית מיטיבה ועצמאית ובין כיבוד השחקנים הפוליטיים אשר להם הלגיטימיות הדמוקרטית והם הנושאים באחריותיות.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: יעל ויזל, מרדכי קרמניצר, עדנה הראל פישר, אורי הס רהב
תיאור: התופעה שבמסגרתה אנשי ציבור הנתונים בחקירה משטרתית הנוגעת לתפקידם הציבורי בוחרים לשמור על זכות השתיקה מציפה מתח בין אחריותם הציבורית לתת דין וחשבון על מעשיהם, מחד גיסא, לבין זכויותיהם כחשודים מן השורה, מאידך גיסא. כאנשי ציבור מצופה מהם לשאת באחריות ואחריותיות לפעולותיהם ולפעול בשקיפות, בעוד שכנחקרים הם נהנים מהזכות להימנע מהפללה עצמית, המעוגנת כחלק מהזכות החוקתית להליך הוגן, ומאפשרת לנחקר להימנע ממסירת מידע שעלול להוביל להפללתו. החלטות של נבחרי ציבור בשנים האחרונות לבחור בשתיקה עוררו ביקורת ציבורית עזה.

נראה כי לנוכח היחלשות הנורמה הציבורית והבעייתיות הכרוכה בשתיקתם של אישי ציבור בחקירה, יש לאמץ פתרון חקיקתי שיחייב אנשי ציבור לבחור בין זכות השתיקה בחקירה לבין המשך הכהונה בתפקיד הציבורי.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: שוקי פרידמן
תיאור: סטטוס קוו הוא המונח השגור לתיאור יחסי הדת והמדינה בישראל, וסיפורו הוא סיפור היחסים הללו. אותו סטטוס קוו עשוי מרשת סבוכה של הסדרים דה יורה ודה פקטו בתחומי חיים שבהם יש מפגש, חיכוך או התנגשות בין הדת היהודית ובין המדינה. השימוש בו לתיאור ההסדרים בין דת למדינה כל כך נוח עד שברבים מן ההסכמים הקואליציוניים הוא מופיע כמגדיר את יחסי הדת והמדינה ואת מחויבותה של הממשלה החדשה לשמר אותו. עם קום המדינה ובשנים הראשונות לקיומה כוּננו ההסדרים שיצרו ועיצבו את הסטטוס קוו הראשוני. מאז חלה שחיקה בהסדרים הללו, והם השתנו ללא הרף.
מחקר זה מביא לראשונה במסגרת אחת את תולדות הסטטוס קוו בסוגיות המרכזיות ביחסי דת ומדינה בישראל וממחיש את היותו כלי ריק. המחקר מציע הסברים לשחיקה בסטטוס קוו ומתאר את הניסיונות להסדרת יחסי הדת והמדינה בישראל ואת כישלונם. הטענה המרכזית היא שבמקום הסטטוס קוו השחוק יש לכונן הסדרים קוהרנטיים. גם אחרי 70 שנות מדינה, יחסי הדת והמדינה הם זירה להתגוששות בלתי פוסקת בין זרמים וקבוצות בחברה הישראלית. מחקר זה מעניק לעוסקים בתחום ולכל מי שמתעניין בסוגיות דת ומדינה נקודת מבט רחבה על העבר וההווה ועל העתיד האפשרי של יחסים סבוכים אלו.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: דרור איסר
תיאור: ״בניין מספר שבע, שנחנך בשנת 1987 , היה חלק ממרכז הסחר העולמי, ואולם המרחק בינו לבין המגדל הצפוני עמד על 106 מטרים, כאורכו של מגרש פוטבול אמריקאי. גובהו עמד על 186 מטרים )בדומה למגדל עזריאלי העגול( והיו בו 47 קומות. חשיבותו לפיגועי 11 בספטמבר היא בכך שבשעה 17:20 , קצת פחות מ 7- שעות לאחר קריסת המגדל הצפוני, קרס הבניין לתוך עצמו בתוך 6.5 שניות, כאשר 40,000 טונות של קורות פלדה ועמודי פלדה קרסו בו-זמנית, וכמו שני אחיו הגדולים, גם בניין זה נכתש לאב ק." את זה לא תשמעו בתקשורת הוא ספר היסטוריה משנה תודעה הבוחן באופן ביקורתי את הגרסה הרשמית לפיגועי 11 בספטמבר ומתבסס על שורה ארוכה של עדויות, מסמכים ומומחים בתחומם. השורה התחתונה בספר זה היא חד-משמעית – הגרסה הרשמית לפיגועי 11 בספטמבר לא נכונה. התקשורת ניסתה - והצליחה להסתיר זאת מכם, אך לא לעולם חוסן. לאחר 19 שנים הגיע הזמן לחשוף מה באמת קרה באותו היום ששינה את פני ההיסטוריה.
ספרי ניב
מאת: דני פילק
תיאור: ז'אנר הקומיקס מערער את ההפרדה בין "תרבות גבוהה" ל"תרבות נחותה" ומהווה שדה למאבקים הגמוניים. כנגד קריאות אליטיסטיות של תרבות עממית בכלל ושל ז'אנר הקומיקס בפרט, אנו מתוודעים לעושר התוכני והצורני של הז'אנר. אמנם רובנו מכירים בעיקר את הקומיקס של מארוול או של די.סי, אבל עולם הקומיקס הוא הרבה יותר מאשר גיבורי-על מתוצרת ארה"ב. מדובר בתחום אמנותי עשיר ומגוון בעל שפה ייחודית הכולל, בין השאר, קומיקס אירופאי ודרום-אמריקאי. כמו כן, לא מדובר ב"אופיום להמונים", שכן הפוליטיות של הקומיקס מורכבת ובעלת סתירות פנימיות, כך שהז'אנר מהווה שדה לביטוי, שעתוק ואתגור של יחסי כוח – מגדריים, מעמדיים וקולוניאליים. דוגמאות לכך הן המעבר של סופרמן מגיבור פופוליסטי בראשית דרכו לנציג האולטימטיבי של "דרך החיים האמריקאית" השמרנית בשנות ה-50 וה-60; או האופן שגיבורי מארוול, כגון ספיידרמן או איקס-מן, ייצגו את הגישה הדמוקרטית למלחמה הקרה ואת השינויים שעברו על ארה"ב בשנות ה-60. הפוליטיות של הקומיקס באה לידי ביטוי גם בקשר שבין קומיקס ההרפתקאות לבין המערכת הקולוניאלית כפי שהיא באה לידי ביטוי, למשל, בסדרות האירופאיות המוכרות "טינטין" ו"קורטו מלטזה". אם "טינטין" היא סדרה הצומחת בתוך ההקשר הקולוניאלי, הרי שהסדרה הפופולרית השנייה הדוברת צרפתית, "אסטריקס", מדגימה היטב את ההתמודדות עם המציאות הפוסט-קולוניאלית ועם ירידת קרנה של אירופה אל מול ארה"ב. קומיקס הפריפריה מיוצג בספר זה על ידי שתי סדרות ארגנטינאיות: "האטרנאוט" (הרומן הגרפי הראשון), פרי עטו של יוצר שנרצח על ידי הדיקטטורה ב-1977, ו"מפלדה" – סדרה הומוריסטית המהווה קונטרפונקט לסדרת הילדים המפורסמת "פינאטס".
רסלינג
מאת: אורנה קרן-כרמל
תיאור: הספר מציג לראשונה ובשפה קולחת את תקופת "ירח הדבש" ביחסים של ישראל עם שוודיה, דנמרק ונורווגיה, משלהי שנות הארבעים ועד תחילת שנות השישים של המאה ה־20 . בספר נחשפת, בין היתר, התכנית המורכבת שהגה בן־גוריון לקירובה של ישראל אל המדינות הנורדיות ולצירופה אל ה'גוש הניטרלי' שאותו הן הקימו עם פרוץ המלחמה הקרה. הקשרים המדיניים שהתפתחו בין מפלגות השלטון הסוציאל־דמוקרטי של נורווגיה, שוודיה, דנמרק וישראל התבססו במידה רבה על קשרי העבודה הענפים שהתפתחו בין האיגודים המקצועיים שלהן ועל יחסים אישיים קרובים שנוצרו בעקבותיהם. מדינות סקנדינביה, כך עולה מן המחקר, הפכו באותן שנים לבנות־ברית נאמנות במיוחד של מדינת ישראל. במהלך הקריאה נפתח צוהר אל עולם צפוני מרתק שמאז תום מלחמת העולם השניה מתנהל בהתאם למודל הנורדי הייחודי. נקודות ההשקה הרבות בין מדינות סקנדינביה לבין מדינת ישראל מעידות על הדמיון העז, המפתיע לעתים, אשר חיבר ביניהן בשנים הראשונות לאחר קום המדינה.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: חגי ארליך
תיאור: ההיסטוריה, כותב פרופ' חגי ארליך, היא תוצאת פועלם של מי שהבינו את גבולות האפשרי. הכל עומד ויעמוד  מבחן היכולת. האפשרי - רצוי, הבלתי אפשרי - הרה אסון, ומי ששאפו לעבור את גבול האפשרי, הובילו להרס עצמי. בספרו שואל פרופ' ארליך היכן - בכל המובנים - עובר הגבול? עד איזה קו במפה ניתן לממש את העצמי הלאומי? הספר פורש כמה מ"הזיות הסיפוח" הגדולות במזרח–התיכון במחצית הראשונה של המאה ה– 20 , ממצרים הפרלמנטרית וחלומה על סיפוח סודאן, דרך הנוצרים בלבנון שהזו את "לבנון הגדולה", עובר בסיפוח הגדה המערבית על–ידי עבדאללה מלך ירדן, חזון המעצמה הכל־ערבית של עבד אל–נאצר, הזיית "הכל או לא כלום" של הפלסטינים, וכן, גם "מלכות ישראל השלישית" של התנועה הציונית - מניפת אשליותיהם, ובעיקר אסונותיהם, של מי שעברו כל גבול.
האוניברסיטה הפתוחהמכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב
מאת: דב שוורץ
תיאור: "ציונות דתית" הוא קובץ מחקרים מטעם המכון לחקר הציונות הדתית ע"ש ד"ר זרח ורהפטיג, שעניינו בהיסטוריה של הציונות הדתית, בהגות הפילוסופית של אנשי הציונות הדתית ובתהליכים העוברים על התנועה והחברה הציונית הדתית, מייסודה בשנת 1902 ועד ימינו. הגיליון החמישי מכיל מאמרים מגוונים על הציונות הדתית, החל מתחנות ביישוב, וכלה ברבנות ובתודעה. שני מאמרים עוסקים בהיבטים אסתטיים של התופעה הציונית הדתית, והארוך שבהם , במוסיקה. גיליון זה מוקדש לזכרו של פרופ' איתן אביצור, מלחין, מנצח, מורה וראש המחלקה למוסיקה באוניברסיטת בר-אילן.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: דב שוורץ
תיאור: "ציונות דתית" הוא קובץ מחקרים מטעם המכון לחקר הציונות הדתית ע"ש ד"ר זרח ורהפטיג, שעניינו בהיסטוריה של הציונות הדתית, בהגות הפילוסופית של אנשי הציונות הדתית ובתהליכים העוברים על התנועה והחברה הציונית הדתית, מייסודה בשנת 1902 ועד ימינו. בכרך זה מחקרים בסוגיות חברתיות ורעיוניות במחנה הציוני הדתי, ובהן חידוש הסנהדרין בעקבות התחייה הלאומית, תפיסת המלחמה בהגות הציונית הדתית והזיקות הפמיניסטיות, האורתודוקסיות המודרניות והחינוכיות של הציונות הדתית.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: אריה גרוניק
תיאור: ספר זה מציע מודל שיסייע בצמצום הסכנה שבפניה ניצבת מדינת החיץ הניטרלית בבואה לשמור על ריבונותה, כל זאת על ידי הצבת צמדים של מדינות חיץ ניטרליות בין הגושים היריבים. במודל הצמד יש משום חידוש ביחס לחקר הניטרליות עד כה. ההנחה היא שסיכוייו של צמד מדינות חיץ לשמור על הניטרליות שלהן גם בעתות של קונפליקט חמור בין הגושים היריבים, אשר ביניהן הן כלואות, גדלים במידה ניכרת: מדינת חיץ בודדת היא מדינה אשר כל גבולותיה הם גבולות עימות, ומכאן האטרקטיביות הרבה שלה בעיני הצדדים הנצים המקיפים אותה. מכאן גם הסכנה הרבה להמשך ריבונותה. מנגד, כאשר מדובר בצמד מדינות חיץ קטנות, הכלואות יחדיו בין גושים יריבים, לא כל גבולותיה של מדינת החיץ הם גבולות עימות. באופן הזה זוכה מדינת החיץ למעמד של מדינה פריפריאלית; בנוסף לכך, התלות ההדדית המוחלטת של צמד מדינות החיץ, האחת במדיניות החוץ של האחרת, הופכת אותן יחדיו לנקודת איזון בתת-מערכת קונפליקטואלית בעלת מידה כזו או אחרת של דו-קוטביות, כלומר שבאופן הזה הן הופכות להיות מקור ליציבות אזורית. ספר זה בוחן שני מקרים היסטוריים אשר בהן צמדי מדינות חיץ ניטרליות היוו לב של תת-מערכת יציבה: הצמד פינלנד-שבדיה בצפון אירופה, והצמד אוסטריה-שוויץ בלב היבשת (שתיהן בעידן המלחמה הקרה); הוא מציע מודל דומה כפתרון אפשרי לסכסוך הישראלי-פלסטיני, כל זאת תוך כדי ניהול הסכסוך המזרח-תיכוני הרחב יותר.
רסלינג
מאת: אופירה גראוויס קובלסקי
תיאור: מפלגת חרות, שהיתה בראשית דרכה מנודה פוליטית ותרבותית, נעשתה במרוצת הזמן ובגלגוליה השונים למפלגה דומיננטית בפוליטיקה בת־ימינו. המחקרים שהתפרסמו עד כה על תנועה זו ועל הזרם הרוויזיוניסטי, שממנו צמחה, עסקו בעיקר במאבקיה ההיסטוריים ובמנהיגיה, ואילו ספר זה מתמקד - ובזה חידושו - בחשיפת התהליך הפנימי, הסמוי, של יצירת הדימויים והסיפר (הנרטיב) הקולקטיבי של חרות בתוך התנועה ומחוצה לה. הצודקים והנרדפים מכוון את הזרקור אל ההון התרבותי (בלשונו של פייר בורדייה) של חרות: אוצר המיתוסים, הסמליםוהסיפרים בכל אלה חברי המפלגה ותומכיה? באילו דרכים הם באו לידי ביטוי במאבק הכוחות הפוליטי הפנים־מפלגתי ובזירה הלאומית?
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב
מאת: חגי צורף
תיאור: 182 התעודות מכתביה ומדבריה, המתפרסמות בספר, שחלק ניכר מהן נחשפות בפעם הראשונה, הן והמבואות ההיסטוריים, מתארים את דמותה ואת עשייתה של גולדה מאיר מהיבטים שטרם הוצגו. בספר מוצגים תפקידיה במהלך השנים ובכללם: מהפעילים הבולטים של ההסתדרות הכללית, שרת העבודה הראשונה בימים של קליטת העלייה הגדולה ובניית מערכת הרווחה יש מאין, מזכירת מפא"י ומפלגת העבודה, ושרת החוץ במשך עשר שנים בהן פעלה רבות לחיזוק מעמדה של ישראל בעולם. רובו של הספר מוקדש לשנים 1969–1974, שבהן שימשה בתפקיד ראש הממשלה. בעזרת מסמכים שנחשפים לראשונה מתוארות שנים אלה שהיו גדושות במגעים מדיניים, במעשי טרור ובפעולות איבה בגבולות. היה בהן שגשוג כלכלי לצד סערות ומחאות חברתיות, והן הסתיימו במלחמה קשה וכואבת. פרק נרחב בוחן את הדרך שבה הנהיגה גולדה את ישראל במלחמת יום הכיפורים. מתוארים בו התמודדותה של גולדה מאיר עם המשבר הקשה בתחילת המלחמה, דרך קבלת ההחלטות העיקריות בניהול המלחמה ובהתאוששות שהובילה את צה"ל להישגים כבירים, וניהול המשברים עם האמריקנים בשלהי המלחמה.
ישראל. ארכיון המדינה
מאת: ענת ברקו
תיאור: "יהיה לנו טוב ביחד... חברה שלי נתנה לנו דירה, כדי שנוכל להיות ביחד... תביא איתך קונדומים... יש לך?"
כך כתבה המחבלת לנער הישראלי בן ה-16 בצ'אט, באינטרנט, באמצעות תוכנת המסרים הישראלית ICQ. השיחות הפכו לתכופות וארוכות יותר, ואיתן גבר רצונו של הנער לפגוש את הבחורה. לבסוף הגיע הנער למקום המפגש שקבעו בצ'אט, שם המתינו לו הטרוריסטית וחבריה, ורצחו אותו בדם קר. במשך 15 השנים האחרונות, קיימה ד"ר ענת ברקו מפגשים עם אסירות ואסירים ביטחוניים פלסטינים בכלא הישראלי. ביניהם היו כאלה שהפיקו פיגועי טרור רצחניים כנגד ישראלים, כגון מנהיג 'החמאס' השייח' אחמד יאסין וחבריו. בספר זה התמקדה ד"ר ברקו בנשים וילדים ששימשו כגלגלי שיניים במכונת הטרור הפלסטינית.
במיומנות וברגישות הסירה ד"ר ענת ברקו את הרעלה מפניהן של האסירות הביטחוניות, וגילתה כי לעתים מנוצלת אישה פצצה מינית בנתיב הפיגוע הרצחני. המתאבדת אינה מכוסה עוד ברעלה ובשמלה ואיברי גופה המעורטל נחשפים לעין כול בתום הפיצוץ. מה הדבר הנורא שעשתה או שעשו בה, שהוביל את המחבלת לדרך אין מוצא זולתי טרור? האם אישה פצצה נחשבת לגיבורה משוחררת בחברה הפלסטינית או שמא היא נותרת חשודה כמופקרת ופגומה? האם לעולם ירחף מעל ראשה סימן שאלה באשר לטוהר מידותיה ומניעיה לבצע פיגוע טרור?
ספר מטלטל זה, חושף את עולמם הפנימי של טרוריסטים ומציע חשיבה 'מחוץ לקופסה' על דרכי התמודדות מול הטרור הרצחני.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: דניס רוס, דוד מקובסקי
תיאור: ספר חובה המשלב דיון היסטורי עם חזון מדיני. המחברים מעלים על נס את נכונותם של ראשי ממשלה ישראלים ממחנות שונים לקבל החלטות קשות ולא תמיד פופולריות שהשכילו לאזן בין אינטרסים חיוניים של המדינה ובין שיקוליהם הפוליטיים. הקריאה בספר מחזקת את הצורך הדחוף כיום לקבל החלטות אמיצות היודעות לשלב את צורכי הביטחון עם החזון הציוני שיבטיח את עתיד ישראל כמדינה יהודית בעלת משטר דמוקרטי. פרופ‘ שלמה אבינרי, לשעבר מנכ“ל משרד החוץ ספר זה הוא צלצול השכמה לקראת ההחלטה הקשה ביותר שבפניה ניצבת מדינת ישראל מאז הקמתה: שמירה על זהות יהודית ודמוקרטית, או אובדנה של זהות זו. השאלה איננה אם זה מה שיקרה, כי אם מתי זה יקרה. המחברים מצביעים באופן ברור על האומץ הרב שנדרש ממנהיגים ישראליים ליטול על עצמם אחריות, להציב ראשית לכל את עתידה של ישראל, ולהוביל את הציבור הישראלי להתמודד עם אתגר זה, בטרם תעבור ישראל את נקודת האל-חזור בה תהפוך למדינה דו-לאומית. אלוף (מיל‘), אמיר אשל, לשעבר מפקד חיל האוויר ”חזק ואמץ“, ספרם החשוב של דניס רוס ודוד מקובסקי, מתאר את תהליכי קבלת ההחלטות בארבעה צמתים גורליים בהיסטוריה של מדינת ישראל. בכולם ניכרת תכונת המנהיגות שגילו המחליטים - בן גוריון, בגין, רבין ושרון - תכונה החשובה יותר מן התהליך עצמו. ארבעת המנהיגים האלה, שנבחרו באורח דמוקרטי, ניחנו באומץ ובתבונה להוביל את העם לא לפי סקרים, אלא לפי הבנתם מה הכיוון שאליו יש לחתור. כך נהג בן גוריון כשהביא להכרזה על הקמת המדינה; כך נהג בגין כשוויתר על סיני והתחייב להימנע מהחלה חד-צדדית של הריבונות ביו״ש ועזה כדי להביא לשלום עם מצרים; כך נהגו גם רבין ושרון ביוזמותיהם מול הפלסטינים. גם היום נחוצה לנו מנהיגות שתדע להוביל, לשכנע את העם בצורך לקבל החלטות היסטוריות, ולא תכוון את צעדיה בהתאם לסוקרים ולקבוצות המיקוד. דן מרידור, לשעבר שר המשפטים, שר האוצר, ויו“ר ועדת המשנה של הכנסת לתפיסת הביטחון ולבניין הכוח קריאת ”חזק ואמץ“ תסייע מאוד להבנת התהליך הפנימי של קבלת ההחלטות אצל מנהיגינו בצמתים היסטוריים מכריעים, לתפיסת מאבק הגבורה למציאת דרכים ליישוב הסכסוך הערבי-ישראלי, ללמידה ממנהיגינו כיצד הם הצליחו להינתק מערכים ואידיאלים יקרים לליבם במגמה למצוא דרך לישראל להתקבל באזורנו, ולקלוט תובנות חשובות לגבי החלטות היסטוריות שישראל תהיה חייבת לקבל בעתיד.  רא“ל (מיל‘) גדי איזנקוט, הרמטכ“ל ה 21- של צה“ל
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: סולי שאהוור, ערן סגל
תיאור: אסופת מאמרים זו, שנערכה על ידי אנשי מרכז עזרי לחקר איראן והמפרץ הפרסי באוניברסיטת חיפה, ד"ר סולי שאהוור וד"ר ערן סגל, ורואה אור בסדרה האקדמית של הוצאת כתב, מתייחדת בנקודת מבט אינטר-דיסציפלינרית ייחודית, המהווה תרומה חשובה למזרחנות הישראלית. האסופה כוללת מחקרים חדשים, חלקם פרי עטם של החוקרים המובילים בארץ בתחומם, העומדים בסטנדרטים אקדמיים גבוהים ומשמשים מקור רב-ערך לחקר והוראת המפרץ הפרסי. פרסומה כעת עונה על צורך ניכר במידע ופרשנות בעברית לגבי ההיסטוריה והאקטואליה של המפרץ הפרסי - אזור שחשיבותו, בהקשר העולמי והישראלי כאחד, הולכת וגוברת בשנים האחרונות. האסופה מכילה שנים-עשר מאמרים העוסקים באיראן, במפרץ הפרסי, בערב הסעודית, בכוויית, בעומאן ובתימן ודנים בהיבטים פוליטיים, היסטוריים, חברתיים וכלכליים של המדינות והאזורים השונים. היבטים אלו כוללים את מעמד הנשים במפרץ, את השפעת הדוקטרינה השיעית על יחסי החוץ של איראן, את יחסי איראן והמערב, את הנסיבות להתפתחות האסלאם הוהאבי, את היווצרות הקהילה הפלסטינית בכווית ועוד. מאמרים אלו, המהווים מחקר אקדמי מעמיק ועם זאת נגיש ביותר, טומנים בחובם ידע יקר ערך עבור כל ישראלי המבקש להבין יותר טוב את האזור בו הוא חי ואת יחסי הכוח המעצבים את העולם הערבי והמוסלמי במזרח התיכון.
כתב ווב הוצאה לאור בע"מ
תיאור: בפרט ובכלל הוא בראש ובראשונה כתב עת של החוקרים הצעירים בוגרי התכנית "זכויות אדם והיהדות" של המכון הישראלי לדמוקרטיה, שעורכי כתב העת עומדים בראש. מדובר בתלמידים לתואר שלישי, מכל האוניברסיטאות בישראל וממגוון ענפי ידע, שיַחלקו עם הקוראים את פרי עמלם האקדמי בתחום התמחותם. אופיו של כתב העת הוא אפוא רב-תחומי ובינתחומי, והחיבורים שיפורסמו בו הם יצירות של חוקרים מעולים בתחילת דרכם באקדמיה הישראלית. העורכים רואים בעיני רוחם כתב עת שמצליח לבסס את העיסוק במפגש שבין יהדות, ריבונות וזכויות אדם כתחום ידע עמוק ורבגוני. נעשה כל שביכולתנו שהוא יצמיח רעיונות ומחשבות מקוריים שיעשירו את הדורות הבאים של יהודים ואת המפעל היהודי החשוב ביותר בדורנו – מדינת ישראל.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: נועה קברטץ-אברהם
תיאור: כנסת ישראל נחשבת פרלמנט שהיקפי החקיקה שלו אדירים וכזה שהממשלה שולטת בו בסדר היום ובהליך החקיקה. אך כיצד באים לידי ביטוי מאפיינים אלו בתהליך החקיקה הממשלתי, למן הרגע שבו מתגבש במשרד ממשלתי רעיון להצעת חוק ועד לכניסתו של חוק זה לספר החוקים? אילו חולשות ואילו עוצמות מתגלות בתהליך? ומי משתי הרשויות היא שמנהלת בישראל את תהליך החקיקה הממשלתי – הרשות המחוקקת או הרשות המבצעת? במחקר זה נבחנת לראשונה עבודת הכנסת והממשלה בתהליך החקיקה של הצעות חוק ממשלתיות. המחקר סוקר את התהליך, מנתח אותו, מאתר בו את נקודות הקושי והחוזק הקיימות ומאבחן אותן. זו הפעם הראשונה שמוצגת תמונה מקיפה ומלאה של תהליך החקיקה של הצעות חוק ממשלתיות בישראל, לקראת אפשרות טיובו.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
הצג עוד תוצאות