נמצאו 209 ספרים בקטגוריה
לכל הספרייה
מאת: אריק כרמון
תיאור: ספר זה הוא קריאת השכמה לנאמני העתיד המשותף של הישראלים, אלה שמעוניינים בכל לבם בהצלחת המפעל הציוני ובחיזוקה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. זוהי קריאה להתבונן מן העברים השונים של המחלוקות והשסעים הקורעים את החברה הישראלית ולבחון אם ואיך ניתן לאחותם ולחולל כאן שינוי. לדבר ציונות הוא ספר אישי, הגותי ופרוגרמטי על אודות בעיות היסוד בתשתית הדמוקרטית של מדינת ישראל ובעיקר על הקונפליקט הבסיסי בין הדמוקרטיה המערבית, המאפשרת פלורליזם והכלה של אמונות שונות תחת קורת גג אחת, לבין האורתודוקסיה היהודית בגרסתה הלאומית, ששואפת לעתים להציע חלופה לדמוקרטיה המקובלת בישראל.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: נדב איל
תיאור: הסדר העולמי שנבנה בדם ובעמל רב בעשורים האחרונים נסדק קשות. מתוך שבריו פורצת מציאות חדשה: מרד נרחב וחסר פשרות בגלובליזציה. המרד הזה קשור לכל אחת ואחד מאיתנו באופן אישי: הוא ישפיע על סיכויי המלחמה הבאה, על תיקי הפנסיה של הגמלאים, על מספר הילדים שמולידות משפחות צעירות ועל עתיד המזרח התיכון. בני אדם בכל מקום חשים שזהותם, פרנסתם וביטחונם מאוימים – והם מתנערים מן המערכת הכלכלית והפוליטית שהתעצבה מאז מלחמת העולם השנייה.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: רוברט קאבר
תיאור: נומוס ונראטיב, חיבורו המהפכני ורב־ההשפעה של רוברט קאבר, מתאר את חיי החוק כדרמה אנושית, זירת התגוששות בין עולמות נורמטיביים מתחרים שבה נבחנת מחויבותם של קהילות ופרטים לנראטיבים העומדים בתשתית חייהם. החיבור מעצב השקפה חדשה ומקורית על מקומו של החוק בחיי בני־אנוש, תוך שהוא מזקק תובנות מהמסורת הרבנית ודן במקרי בוחן ממשיים מתולדות המשפט החוקתי האמריקני. בניגוד לתפיסות הרואות בחוק מארג כללים ועקרונות לפיקוח חברתי, ובמערכת המשפטית מנגנון ליישומם, קאבר מציע לראותם כתוצרים של נראטיבים המעצבים את זהויות הפרט והקהילה, מעניקים להן ביטוי, ובסופו של דבר גם עשויים לחתור תחתן. החוק הוא המאפשר את ״תיקון העולם״, והוא גשר המתוח בין המציאות הממשית למדומיינת, בין זיכרון לכמיהה, בין נפילה לגאולה, בין העולם הזה לעולם הבא.
הוצאת שלם
מאת: עמיקם הרפז, מרים גולן
תיאור: באילו תנאים רשאית המשטרה לשלול את חירותו של אדם, להשתמש בכוח או לחפש בכליו ובגופו; מה משמעותם של הליכי חקירה הוגנים ומהי תחבולת חקירה; האם אזרח יכול לתבוע את המשטרה כאשר נגרם לו נזק ואף לזכות בפיצויים; מהי האזנת סתר אסורה ומתי מוצדק לפגוע בפרטיותו של אדם באמצעות האזנת סתר; מהם הסייגים לפגיעה בשמו הטוב של אדם המעורב בהליך פלילי; מתי יקבל בית המשפט טענות הגנה של נאשם הגורס שהופלה לרעה בהליך פלילי; מה מותר ומה אסור למשטרה לעשות כאשר אזרחים מבקשים רישיון לקיים הפגנה ובכך לממש את זכותם לחופש ביטוי? חוקים רבים מקנים למשטרה סמכויות בעלות השלכות מרחיקות לכת על זכויות האדם. כמובן, בלי הסמכויות הללו השמירה על הסדר הציבורי ועל הביטחון האישי והחברתי בלתי אפשרית. המורשת המשפטית של מדינת ישראל מכבדת את זכויות האדם ומטילה סייגים על הכוח השלטוני כדי שלא ינוצל לרעה. אזרחים המוּדעים לזכויותיהם ושוטרים המכירים במגבלות סמכויותיהם הם הערובה לשלטון חוק הוגן. הספר מפגיש את המעיינים בו עם הדילמות המורכבות העולות בנקודת המפגש של אכיפת החוק באמצעות הפעלה של סמכויות המשטרה  עם המחויבות המוסרית והחוקית של אותה  משטרה לשמירה על זכויות אדם.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: אסף שפירא
תיאור: על פי הליך המינוי הנהוג היום, נציב שירות המדינה ממונה על ידי הממשלה לפי המלצת ראש הממשלה לאחר מתן חוות דעת של ועדת מינויים על המועמד. ואולם בשני הליכי המינוי האחרונים לתפקיד התגלו פגמים ניכרים שמחייבים בדיקה מחודשת של שיטת המינוי. מסמך זה עורך בחינה כזאת ומעלה כי יש צורך לאמץ שיטה חלופית אשר תסייע להבטיח מינוי נציב מקצועי ועצמאי בהליך יעיל. שיטת המינוי המוצעת כאן היא ועדה לאיתור מועמדים. ההצעה לסדר (19) נכתבה במסגרת התוכנית לרפורמות בשירות הציבורי שבמרכז לממשל וכלכלה במכון הישראלי לדמוקרטיה.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: נפוליאון בונפרט
תיאור: דומה שבמדינה שהסיסמה המכוננת והמעצבת שלה היא "כל העם צבא" ושהמלחמה — או צילה — היא הפעילות האנושית המרכזית המלווה אותה מאז הקמתה, יש מקום להביא לידיעת אזרחיה קוראי העברית את הדברים שאמר אחד הלוחמים הגדולים ביותר בהיסטוריה המודרנית — הלוא הוא נפוליאון בונפרט. האיש המורכב הזה, קצין שאפתן ללא מעצורים, מפקד אמיץ, לוחם עשוי ללא חת, מצביא נועז, גאון צבאי שלמד מקודמיו הקדמונים חניבעל, יוליוס קיסר ואחרים שהיו לו למקורות השראה ולהם ניסה להשתוות. פטריוט צרפתי בלתי מתפשר, איש ספר משכיל, מדינאי בעל חזון רב־תחומי פורץ גבולות — ובה בעת תוקפן אלים, רודן אכזר וחסר רחמים — צרב את חותמו העמוק על אירופה בכלל ועל צרפת בפרט. אמן הפיקוד על צבאות, נערץ על חייליו ועל הסופרים והאינטלקטואלים הנודעים בתקופתו, שבע ניצחונות שידע גם מפלות קשות, ומדינאי ערמומי אם לא חכם — נפוליאון בונפרט השאיר אחריו אלפי פקודות, צווים, מכתבים, מחשבות והגיגים בכל התחומים. אנחנו בחרנו בתחום הצבאי כדי להביא לקוראי העברית את משנתו הצבאית של האיש הזה, לנסות להבין מתוך דבריו את התשובות לשאלה הגדולה שהניעה אותו: איך לעשות מלחמה.
נהר ספרים
מאת: יהודה באואר
תיאור: ספר זה מבוסס על ההנחה שלא ניתן לעסוק בתולדותיו ובמעמדו של העם היהודי, בישראל ומחוצה לה, מתוך ראייה מקומית או לאומית בלבד. כדי להבין את מצבו של העם היהודי חייבים לשים את הדברים בהקשר. ההקשר הוא אנכי — היסטורי; ומאוזן — גלובלי, גיאופוליטי. השואה עומדת במרכז הראייה הגלובלית הזאת. היא קרתה לעם ספציפי מטעמים ספציפיים, ועם זאת היא שייכת לסוג של פעילות אנושית המלווה את האנושות מקדמת דנא. אירועים דומים לשואה עלולים לחזור על עצמם, כי גם הם יהיו תוצאה של פעילות אנושית. ניתוח המצב הגיאופוליטי מוביל למסקנה שאנחנו נמצאים בתקופה של נסיגה מעקרונות ליברליים־דמוקרטיים והתחזקות מגמות אוטוריטריות ולאומניות; מדינת ישראל בשלטון הימין היא חלק ממגמה זו. ברמה הגלובלית, האדם שולט בטכנולוגיות דמיוניות ממש. וככל שהוא שולט בהן יותר, הוא מאבד את השליטה על עצמו. קיימת סכנה ממשית ומוחשית שהמטוס הזה, הטס יותר ויותר מהר, יתרסק אם לא יימצאו לו או בו מעצורים. ההתרסקות יכולה להביא להשמדת האנושות עצמה. במקרה כזה, גורל העם היהודי ומדינת ישראל הופך לבלתי רלוונטי. פתרון דתי אינו ישים מהסיבה הפשוטה שהאֵל הוא המצאה — נפלאה צריך לומר — של האדם, והדבר המומצא הזה אינו יכול לסייע כי פשוט אין לו קיום אובייקטיבי. מול ראייה פסימית זו קיים יצר החיים האנושי, ובתוכו יצר החיים של קולקטיבים, ובתוכם הקולקטיב היהודי. לצד קריאות מזעזעות לאלימות, אכזריות ורצח, יש לנו תרבות מיוחדת ומרתקת, סתורה בתוך עצמה כמו כל תרבות, בעלת הישגים אנושיים חשובים, תרבות שהשפיעה על ההתפתחות האנושית מעל ומעבר לכל פרופורציה ולמספר היהודים בעולם בעבר ובהווה. כדאי להיאבק למען הצדדים ההומניסטיים של תרבות זו, תוך שאיפה לשילובה בתזמורת אנושית כללית שתצליח, איכשהו, לשרוד כתזמורת ולא תתפרק לקקופוניה. אלה בעצם המסרים של חיבור זה.
נהר ספרים
מאת: אביטל פרידמן, חן פרידברג
תיאור: אפשרות קיום שימועים בוועדות הכנסת נמצאת על סדר היום הפרלמנטרי והיא הוצעה בעבר על ידי נציגי המכון הישראלי לדמוקרטיה ככלי לחיזוק יכולת הפיקוח של הרשות המחוקקת על הרשות המבצעת. במדינות שונות קיימים שימועים מסוגים שונים בעלי פוטנציאל פיקוח משתנה. מסמך זה יתמקד בשימועים לפני ועדה (להלן: "שימועים נושאיים"). מטרת השימועים הנושאיים היא לאפשר לוועדות הפרלמנט לברר ביסודיות את הסוגיות שבתחום אחריותן באמצעות תשאול שרים ועובדי מדינה הקשורים לעניין.
המסמך המוגש כאן בוחן את היתרונות ואת החסרונות שבאימוץ שימועים נושאיים ומציגם אגב השוואה לנעשה בתחום זה במדינות דמוקרטיות אחרות.
אנו ממליצים:
לאמץ רשמית את מנגנון השימוע הנושאי בוועדות הכנסת הקבועות ולעגנו בחוק יסוד: הכנסת ובתקנון הכנסת.
לקבוע כללים מוסדרים לביצוע שימועים נושאיים ולניהולם בוועדות הכנסת כדי להבטיח את איכותם וכדי למנוע שימוש לא ראוי בהם.
לא לאפשר לוועדות לקיים שימועים נושאיים למי שאינם שרים או עובדי השירות הציבורי.
עריכת שימוע נושאי צריכה להישאר בידי הכנסת בלבד, שכן השימועים הנושאיים הם עוד כלי לחיזוק יכולות הפיקוח של הכנסת על הממשלה. הענקת הסמכות לערוך שימוע נושאי לגורמים פרטיים תגרום לסטייה מעיקרון דמוקרטי חשוב זה.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: יוסף פונד
תיאור: תנועת פועלי אגודת ישראל (פא"י) צמחה בפולין ובארץ ישראל בראשית שנות העשרים מתוך אגודת ישראל האורתודוקסית. ראשי פא"י גיבשו אידיאולוגיה בעלת רכיבים סוציאליסטיים וביקשו לבנות בארץ-ישראל חברה שוויונית המבוססת על אדני התורה. בארץ-ישראל הייתה פא"י לחלק ממחנה הפועלים. מנהיגיה לא נענו לדרישות ראשי אגודת ישראל להישאר בחיק תנועת האם ונקטו מדיניות פוליטית עצמאית, לעיתים אף בניגוד לדרישות מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל. בשל כך התפתח בפא"י מאבק בין המבקשים להדק את הקשר עם אגודת ישראל ולמתן את עמדות תנועתם לבין אלו שביקשו לרופף קשר זה ולנקוט מדיניות פוליטית עצמאית לחלוטין. פא"י השתתפה באופן פעיל בבניית הארץ. לאחר קום המדינה היא בחרה בדרך ממלכתית של השתתפות במוסדות המדינה והייתה לחלוץ ההולך לפני המחנה האגודאי. בכך סללה דרך לעיצוב חברה חרדית חדשה. מדוע נותרה פא"י תנועה קטנה בשולי מחנה הפועלים עד שירדה לבסוף מהבמה הפוליטית? מהם הגורמים שהביאו לירידתה? שאלות אלה נדונו בספר זה, המתאר זו הפעם הראשונה את האידיאולוגיה ואת הפעילות של תנועה ייחודית זו.
יד יצחק בן-צבי
מאת: מרדכי קרמניצר, אסף שפירא, חנן סידור
תיאור: נייר עבודה זה נועד להציע לכנסת כיצד להסדיר את פעולתם ומעמדם של שדלנים ("לוביסטים"). ההמלצות המפורטות בנייר כוללות הצעות לשינויי חקיקה; לשינויים בתקנון הכנסת; לקביעת תקנות הנמצאות בסמכות יו"ר הכנסת; ולקביעת הוראות מינהליות הנמצאות בסמכותו של מנכ"ל הכנסת. הנייר אינו עוסק בהטלת חובות על חברי הכנסת אשר בעניינן מונחות לפני הכנסת המלצותיה החשובות והחיוניות של ועדת זמיר להכנת כללי אתיקה לחברי הכנסת )זמיר, 2006 (. נדגיש כי לשיטתנו, הסדרת הפעילות השדלנית מחייבת גם הטלת חובות מתאימות על חברי הכנסת ועל מקבלי החלטות אחרים, לאור העובדה שחובת האמונים כלפי הציבור חלה בראש ובראשונה על נבחריו.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
תיאור: בפרט ובכלל הוא בראש ובראשונה כתב עת של החוקרים הצעירים בוגרי התכנית "זכויות אדם והיהדות" של המכון הישראלי לדמוקרטיה, שעורכי כתב העת עומדים בראש. מדובר בתלמידים לתואר שלישי, מכל האוניברסיטאות בישראל וממגוון ענפי ידע, שיַחלקו עם הקוראים את פרי עמלם האקדמי בתחום התמחותם. אופיו של כתב העת הוא אפוא רב-תחומי ובינתחומי, והחיבורים שיפורסמו בו הם יצירות של חוקרים מעולים בתחילת דרכם באקדמיה הישראלית. העורכים רואים בעיני רוחם כתב עת שמצליח לבסס את העיסוק במפגש שבין יהדות, ריבונות וזכויות אדם כתחום ידע עמוק ורבגוני. נעשה כל שביכולתנו שהוא יצמיח רעיונות ומחשבות מקוריים שיעשירו את הדורות הבאים של יהודים ואת המפעל היהודי החשוב ביותר בדורנו – מדינת ישראל.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
תיאור: בפרט ובכלל הוא בראש ובראשונה כתב עת של החוקרים הצעירים בוגרי התכנית "זכויות אדם והיהדות" של המכון הישראלי לדמוקרטיה, שעורכי כתב העת עומדים בראש. מדובר בתלמידים לתואר שלישי, מכל האוניברסיטאות בישראל וממגוון ענפי ידע, שיַחלקו עם הקוראים את פרי עמלם האקדמי בתחום התמחותם. אופיו של כתב העת הוא אפוא רב-תחומי ובינתחומי, והחיבורים שיפורסמו בו הם יצירות של חוקרים מעולים בתחילת דרכם באקדמיה הישראלית. העורכים רואים בעיני רוחם כתב עת שמצליח לבסס את העיסוק במפגש שבין יהדות, ריבונות וזכויות אדם כתחום ידע עמוק ורבגוני. נעשה כל שביכולתנו שהוא יצמיח רעיונות ומחשבות מקוריים שיעשירו את הדורות הבאים של יהודים ואת המפעל היהודי החשוב ביותר בדורנו – מדינת ישראל.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
תיאור: בפרט ובכלל הוא בראש ובראשונה כתב עת של החוקרים הצעירים בוגרי התכנית "זכויות אדם והיהדות" של המכון הישראלי לדמוקרטיה, שעורכי כתב העת עומדים בראש. מדובר בתלמידים לתואר שלישי, מכל האוניברסיטאות בישראל וממגוון ענפי ידע, שיַחלקו עם הקוראים את פרי עמלם האקדמי בתחום התמחותם. אופיו של כתב העת הוא אפוא רב-תחומי ובינתחומי, והחיבורים שיפורסמו בו הם יצירות של חוקרים מעולים בתחילת דרכם באקדמיה הישראלית. העורכים רואים בעיני רוחם כתב עת שמצליח לבסס את העיסוק במפגש שבין יהדות, ריבונות וזכויות אדם כתחום ידע עמוק ורבגוני. נעשה כל שביכולתנו שהוא יצמיח רעיונות ומחשבות מקוריים שיעשירו את הדורות הבאים של יהודים ואת המפעל היהודי החשוב ביותר בדורנו – מדינת ישראל.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: עזיז חידר
תיאור: הספר היבטים פוליטיים בחייהם של הערבים אזרחי ישראל בעריכת עזיז חידר עוסק בהתפתחות החשיבה והפעולה הפוליטית בקרב הערבים אזרחי ישראל מקום המדינה ועד ימינו, נושא שלא זכה עד כה לתשומת לב מספקת במחקר. לאורך השנים פיתחו הערבים בישראל מאפיינים חברתיים ופוליטיים ייחודיים. ייחודיות זו התעצבה לאחר מלחמת 1967 והלכה והתחדדה עם הזמן, והיא כרוכה בהבנה שהפתרון הלאומי של הבעיה הפלסטינית אינו כולל את הערבים אזרחי ישראל. הספר מתחקה על הזרמים הפוליטיים העיקריים בחברה הערבית בישראל ועל התנודות שחלו במערך הכוחות שלהם — בעקבות שינויים שהתרחשו בחברה זו וביחסיה עם המדינה, התפתחויות במהלך הסכסוך הישראלי־פלסטיני, ותמורות בתנועה הלאומית הפלסטינית ובמצב הפוליטי בעולם הערבי. בעשורים האחרונים ניכרות העמקה של התודעה הלאומית בקרב הפלסטינים אזרחי ישראל — המושתתת על השייכות הפלסטינית, על רעיון הילידּות ועל התרבות והדת האסלאמית — לצד נטייה גוברת והולכת לאזרחות פרגמטית. הדעה הרווחת היא שסוגיית יהדותה של המדינה היא מהות הסכסוך ושורש הוויכוח בין האזרחים הפלסטינים ובין הרוב היהודי בישראל. מאמרי הספר, מרביתם פרי עטם של חוקרים ערבים אזרחי ישראל, בוחנים את הנושא משלל נקודות מבט — מפלגתית־פוליטית, חברתית, לאומית, דמוגרפית, אזרחית ודתית. בין השאר הם מתארים את השינויים שחלו בדפוסי ההשתתפות הפוליטית של הערבים בישראל לאורך השנים ואת התפתחות ארגוני החברה האזרחית בקרבם, ומתחקים על תנועות פוליטיות שהיו ציון דרך בהתפתחות החשיבה הפוליטית שלהם. הספר מיטיב להציג את המתח בין שאיפת הערבים אזרחי ישראל להשתתפות אזרחית מלאה, ובין רצונם לשמור על ייחודם החברתי־לאומי, המחייב נקיטת מדיניות של הבדל.
מכון ון ליר בירושליםהקיבוץ המאוחד
מאת: מרדכי קרמניצר, נדיב מרדכי, משה אוסטרובסקי
תיאור: החוק לציון מידע בדבר השפעת חקיקה על זכויות הילד, התשס"ב 2002-(להלן: "חוק הילדים"), דורש מהמחוקק לציין בדברי ההסבר להצעות החוק המוגשות לקריאה ראשונה את השפעותיהן הפוטנציאליות על זכויות ילדים. יוזמי ההצעה — חברי הוועדה לזכויות הילד של הכנסת — סברו שבכך יתאפשר להעלות את המודעות בקרב מקבלי ההחלטות למעמד הילד כנושא זכויות עצמאי ולקדם סדר יום התומך ומרחיב זכויות ייחודיות אלה. בעשור שחלף מאז נחקק החוק אכן השתפר המעמד הכללי של זכויות הילד בחקיקה, אך ההוראה הספציפית שבחוק הילדים, בדבר ציון השפעות חקיקה, נדחקה לקרן זווית. המדינה אימצה גישה הרואה בחוק הילדים חוק מנחה שאין לייחס משמעות מרחיקת לכת להפרתו. כך, למשל, נמנעו הגורמים האחראים ליישום החוק — שר המשפטים ויושב ראש הכנסת — ממימוש הסמכות שהוקנתה להם בחוק ולא התקינו תקנות להבהרת ההיקף של הערכת ההשפעות הנדרשת. יחס זה הוביל לכך שההוראה בדבר ציון ההשפעות הפוטנציאליות בהצעות חוק מתממשת בצורה פורמלית בלבד, כאשר במקרים רבים הניתוח אינו מעמיק דיו ואינו מציג את התמונה המלאה, ולעתים קרובות כלל אינו קיים. גם הביקורת השיפוטית לא ייחסה חשיבות מספקת לאכיפת ההוראה האמורה, ולפחות במקרה אחד נמנע בג"ץ מהפעלת ביקורת שיפוטית אפקטיבית כשהליכי החקיקה של חוק מסוים לא עלו עמה בקנה אחד. ברשימה זו נבקש להצביע על כך שלנוכח המאפיינים הייחודיים של החוק, הכולל פרוצדורה לחקיקה העוסקת בסוגיות בעלות השפעה על זכויות האדם של ילדים, ראוי לייחס לו מעמד נורמטיבי מיוחד ולהקפיד במשנה מרץ על יישומו בהליכי חקיקה עתידיים. בהקשר זה נבחן את האפשרות לייחס לחוק מעמד "מעין חוקתי" הנהנה מעליונות נורמטיבית. נוסף על הממד החוקתי נבקש לטעון כי מדובר בחוק מסגרת שמעמדו גבוה מזה של חקיקה "רגילה". לסיום נציג חלופות אחדות למנגנוני יישום ופיקוח של הוראות החוק, שבאמצעותם יתאפשר להבטיח כי יופקדו בידי המחוקקים הכלים המקצועיים הדרושים לניתוח הולם של ההשפעות על זכויות הילד וכי בד בבד תיאכף ההוראה בדבר ציון השפעות — בתוך הכנסת פנימה, ובמקרים החריגים המתאימים — גם באמצעות בית המשפט.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: דוד אוחנה
תיאור: מסדר הניהיליסטים: לידתה של תרבות פוליטית באירופה 1930-1870, חלקה הראשון של הטרילוגיה דרכי המודרניות, מציג זרם אינטלקטואלי מיוחד במינו, ששימש כור היתוך ומקור יניקה למחשבה הטוטליטרית. פני יאנוס של תאווה ניהיליסטית ותשוקה טוטליטרית הם נושאו של מחקר רב-תחומי זה, החותר למצוא את מרחב החוויה של הוגים, מבקרי תרבות, תאורטיקנים פוליטיים, מהנדסים, אדריכלים ותנועות באמנות קודם שרעיונותיהם קרמו עור וגידים במציאות ההיסטורית של אירופה בעידן הטכנולוגי.
מוסד ביאליק
מאת: יצחק גל-נור, דנה בלאנדר
תיאור: המערכת הפוליטית בישראל הוא החיבור המקיף והעדכני ביותר על מערכות השלטון במדינת ישראל. פרקיו משלבים סקירה עובדתית עם ניתוח התהליכים הפוליטיים ומשמעותם. מחברי הספר אינם נרתעים מהצגתן של עמדות בסוגיות שנויות במחלוקת. היריעה הרחבה מגוללת את התפתחותה של המערכת הפוליטית מראשיתה ועד ימינו (2011-1948). בין שאר הנושאים והתחומים נדונות בספר הסוגיות האלה: התגבשות המערכת הפוליטית בשנים הראשונות על רקע המורשת של תקופת היישוב - והשאלות הפתוחות שנותרו לדורות הבאים; המוסדות (הכנסת, הממשלה, בתי המשפט, הנשיאות, מנגנוני הניטור והשלטון המקומי) - והמשבר בכושר ההיגוי וההנהגה; ההשתתפות הפוליטית של אזרחי ישראל בערוצים שונים (בחירות, מפלגות, ארגונים חברתיים, תקשורת) - והירידה באמון שאזרחי ישראל רוחשים לנבחריהם; וארבע הבעיות המרכזיות המלוות את המערכת הפוליטית מאז הקמתה: הביטחון, מעמדם של האזרחים הערבים, אי-השוויון הכלכלי והפערים החברתיים והמדינה והדת – וחוסר היכולת להתמודד עמן.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"רעם עובד
מאת: יצחק גל-נור, דנה בלאנדר
תיאור: המערכת הפוליטית בישראל הוא החיבור המקיף והעדכני ביותר על מערכות השלטון במדינת ישראל. פרקיו משלבים סקירה עובדתית עם ניתוח התהליכים הפוליטיים ומשמעותם. מחברי הספר אינם נרתעים מהצגתן של עמדות בסוגיות שנויות במחלוקת. היריעה הרחבה מגוללת את התפתחותה של המערכת הפוליטית מראשיתה ועד ימינו (2011-1948). בין שאר הנושאים והתחומים נדונות בספר הסוגיות האלה: התגבשות המערכת הפוליטית בשנים הראשונות על רקע המורשת של תקופת היישוב - והשאלות הפתוחות שנותרו לדורות הבאים; המוסדות (הכנסת, הממשלה, בתי המשפט, הנשיאות, מנגנוני הניטור והשלטון המקומי) - והמשבר בכושר ההיגוי וההנהגה; ההשתתפות הפוליטית של אזרחי ישראל בערוצים שונים (בחירות, מפלגות, ארגונים חברתיים, תקשורת) - והירידה באמון שאזרחי ישראל רוחשים לנבחריהם; וארבע הבעיות המרכזיות המלוות את המערכת הפוליטית מאז הקמתה: הביטחון, מעמדם של האזרחים הערבים, אי-השוויון הכלכלי והפערים החברתיים והמדינה והדת – וחוסר היכולת להתמודד עמן.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"רעם עובד
מאת: עדה גבל
תיאור: הספר 'חרדים ואנשי מעשה' מתחקה אחר יסודותיה החברתיים והאידאולוגיים של תנועת פועלים קטנה, 'פועלי אגודת ישראל'. הוא עוקב אחר צעירים חרדים שביקשו להישאר נאמנים למסורת ישראל-סבא ולבית החברתי והפוליטי שממנו באו, מפלגת אגודת ישראל, ויחד עם זאת להיות חלק מהשינוי שהתחולל בחברה היהודית בארץ ישראל בראשית המאה העשרים - הקמת היישוב העברי הציוני המבוסס על עבודה עברית. חברי 'פועלי אגודת ישראל' הלכו בין הטיפות: הסתדרות פועלים, עצמאית, שפעלה מחוץ לחסותה של הסתדרות העובדים הכללית; אימוץ ערכי הסוציאליזם וההתיישבות העברית, אבל ללא עזרה מקק"ל או מקרן היסוד; עבודה עברית, אך ללא שימוש בשביתות ובהפגנות; הצהרה רשמית על קבלה מוחלטת של הסמכות הרבנית, אך לא פעם - התנהלות עצמאית המנוגדת לעמדה הרשמית של הרבנים. לצד היבטים אלה, מעלה הספר סוגיות נוספות ומעוררות מחשבה, שאלות של זהות וערעור על מושגים ידועים: מהי ציונות? מהי מנהיגות? מהם גבולות הציות? מי מוביל את מי: המנהיגות העולמית או אנשי השטח? הכותבת מאפשרת בכך הצצה אל המתחים שבין אידאלים נשגבים לבין המציאות המורכבת, בין הציבורי לאישי.
יד יצחק בן-צבי
מאת: הני זובידה, רענן ליפשיץ
תיאור: עצור – אין גבול! עוסק באופן רחב ורב-תחומי בנושא הגבולות ובמה שנקרא "פרדוקס הגבולות": היעדר גבול פיזי-מדיני מוסכם לצד ריבוי גבולות בתוך החברה עצמה. חלפו כבר שבעה עשורים מאז הקמתה של מדינת ישראל, וגבולותיה הפנימיים והחיצוניים טרם הושלמו. מצד אחד הגבול הגיאוגרפי נמצא במחלוקת משולשת תמידית: פנימית-ישראלית, ישראלית-פלסטינית ובין-לאומית, ומצד שני הגבולות הפנימיים-חברתיים מתעצבים פעם אחר פעם, שוב ושוב, כמעט על בסיס שנתי, בשל השינויים התכופים במבנה החברה ותהליכים חברתיים מהירים. כיצד מצב זה משפיע עלינו כחברה? מהן המשמעויות הבינלאומיות של המציאות הזאת? מאמרי הספר משרטטים תמונה מורכבת למדי המראה שגבולותיה החיצוניים והפנימיים של מדינת ישראל הושגו, עוצבו, ועדיין מעוצבים, על ידי קברניטי המדינה ועל ידי האליטות השולטות, בשרירות ובכוחנות, הן כלפי שכנינו במרחב הגיאוגרפי הן כלפי הקבוצות החלשות במדינה. שיטות אלו, האופייניות לאזורי סְפָר, אינן מקובלות במדינות מתוקנות, ולכן האתגר המרכזי שעליו מצביעים כותבי המאמרים – איש איש בדרכו – הוא תיקון המצב על ידי השלמת גבולה החיצוני של המדינה וביטול תופעת הטשטוש והפערים הסוציו-אקונומיים בין קבוצות אתניות/לאומיות/מגדריות/גזעיות ועוד, אשר מאפיינים את גבולותיה הפנימיים.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: משה ליסק, אלון גל, גרשון בקון, פנינה מורג-טלמון
תיאור: אף שאנו משופעים בעיונים פוליטיים, סוציולוגיים ומשפטיים על משמעותה של הדמוקרטיה בישראל, מעטים המחקרים העוסקים ברקע ובשורשים ההיסטוריים שלה. הספר בדרך הדמוקרטית הוא נדבך ראשון המבקש למלא את החלל הריק. המאמרים המקובצים בו מלמדים כי לתרבות הפוליטית הדמוקרטית שורשים עמוקים ועשירים: היהדות, ההיסטוריה הקהילתית, התנסויות יישוביות וציוניות, ומסורות דמוקרטיות זרות. מיטב החוקרים המשתתפים בכרך הזה בוחנים אותם בשיטתיות וקובעים כי כל אלה יחדיו השפיעו על מנהיגי התנועה הציונית ואזרחי ישראל.
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב
מאת: דב שוורץ
תיאור: "ציונות דתית" הוא קובץ מחקרים מטעם המכון לחקר הציונות הדתית ע"ש ד"ר זרח ורהפטיג, שעניינו בהיסטוריה של הציונות הדתית, בהגות הפילוסופית של אנשי הציונות הדתית ובתהליכים העוברים על התנועה והחברה הציונית הדתית, מייסודה בשנת 1902 ועד ימינו. בקובץ זה, מחקרים על מייסד "המזרחי", הרב יצחק יעקב ריינס, על הרב אברהם יצחק הכהן קוק ועל התגובות הרבניות לתוכנית ההתנתקות.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: רוזה לוקסמבורג
תיאור: תנועת המחאה שנולדה בישראל בקיץ 2011 השיבה לרגע את האמונה בכוחה של פעולה עממית ספונטנית לחולל שינוי חברתי מהותי, מבני, שיוביל לכינונו של "צדק חברתי". הרעיון להוציא לאור את שאלות עתים בוערות, מבחר מכתביה של רוזה לוקסמבורג, נולד למחאה, וליתר דיוק – לרפיון הידיים שהשתלט על רבים בעקבות מה שנתפס ככישלון שלה. בכתבים אלה מצטיירת דמותה של לוקסמבורג כשילוב נדיר של להט מהפכני ואינטלקט מזהיר, מחשבה מנומקת ושיטתית, אנושיות כובשת, חתירה נגד הזרם ונכונות להיאבק במסירות נפש כדי לתרגם אידיאה נשגבת למציאות אפשרית. אך מהו היעד הסופי של המאבק החברתי? מהם האמצעים הכשרים להשגתו? כלום נכון להסתפק בכלים שמציעים הדמוקרטיה הפורמלית והפרלמנטריזם המהוגן לקידום הדרגתי של רפורמות במסגרת הסדר הקיים, או שמא יש לחתור למימוש רדיקלי של התנאים שיאפשרו כינונו של סדר חדש, צודק ושוויוני? מפליא לגלות עד כמה שאלות אלה ואחרות שבהן עוסקת כתיבתה של לוקסמבורג נשארו אקטואליות כמעט מאה שנים לאחר מותה. בימים אלה, כאשר נדמה שאין עוד כוח שיכול לכוחות השוק, מוסיפה דמותה של רוזה לוקסמבורג להצית את הדמיון ולשמש השראה ומצפן עבור מי שמסרבים להתפתות לתחושת הייאוש מן "המצב" או להסתפק במחאות וירטואליות, נטולות סיכון אישי ממשי.
הקיבוץ המאוחד
מאת: חנן כהן, אלה הלר, ציפי לזר-שואף, פאדי עומר
תיאור: מדד הדמוקרטיה הישראלית מתקיים במסגרת מרכז גוטמן לחקר דעת קהל ומדיניות ומציע הערכה שנתית של איכות הדמוקרטיה הישראלית. לצורך זה נערך מדי שנה בשנה, חמש עשרה שנים ברציפות, סקר רחב במדגם מייצג של האוכלוסייה הישראלית. מטרתו של הסקר לעמוד על המגמות בחברה הישראלית בשאלות כבדות משקל הקשורות להגשמת הערכים והיעדים הדמוקרטיים ולתפקוד של מערכות השלטון וממלאי התפקידים הנבחרים. ניתוח התוצאות מבקש לתרום לדיון הציבורי על מצב הדמוקרטיה בישראל וליצור מאגר מידע רחב שיעמיק את הדיון בנושא.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: שוקי פרידמן, אריאל פינקלשטיין
תיאור: סוגיית הכשרות היא אחד הקונפליקטים המרכזיים במתח שבין דת ומדינה בישראל, ובגלל השפעותיה הכלכליות על מחירי המזון העיסוק בה גובר יותר ויותר. מהן הבעיות החוקתיות־נורמטיביות והמבניות שמערך הכשרות הממלכתי לוקה בהן; מהן העלויות הכלכליות שמונופול הכשרות משית על המשק ועל הצרכנים; והאם צריך לשנות את מערך הכשרות הממלכתי מן היסוד או שאפשר להסתפק בשיפורים קלים בלבד? מחקר זה מציג לראשונה תמונת מבט כוללת על שוק הכשרות הישראלי, בדגש על מערך הכשרות הממלכתי. המחקר בוחן את ההיבטים הנורמטיביים של המערך ודן בהרחבה באיכות הכשרות שהוא מספק ובהיבטים הכלכליים של הכשרות. הוא עורך השוואה בין דרכי הפעולה של שוק הכשרות הישראלי לאלו של שוק הכשרות בארצות הברית ומציע רפורמה כוללת באופן אספקת הכשרות בישראל. בלב ההצעה: הפרטה מלאה של שוק הכשרות הישראלי.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: ידידיה צ' שטרן, יאיר שלג
תיאור:  אחת השאלות היסודיות המונחות לפתחו של עולם ההלכה היא מידת ההיענות וההתייחסות שלו למציאות האנושית המשתנה. התמורה המשמעותית ביותר בחיי העם היהודי בדורות האחרונים היא הקמתה וביסוסה של מדינת לאום יהודית, שבה חדלו היהודים לחיות כמיעוט הנשען על חסדי אחרים והיו לריבון האחראי לחייו שלו ולחיי כלל האזרחים במדינה. כל מי שמבקש שההלכה תוסיף להיות גורם מרכזי בחייהם של יהודים חייב להתמודד עם השאלה כיצד השינוי הגדול, והמבורך, בחייו של העם היהודי אמור להשפיע על תוכני ההלכה. בכך עוסקת אסופת מאמרים זו.

אף ששמה של ההלכה מלמד על הדינמיות שלה, ברור שזיקתה לעולם דתי ומסורתי הופכת אותה גם לשמרנית מטבעה. הספר מתנהל במרחב שבין השינוי לשמרנות. קובצו בו מאמרים מקוריים של כמה מחשובי הרבנים וחוקרי ההלכה, המהרהרים כאן בשאלות העקרוניות והמעשיות שמעורר המפגש בין הריבונות היהודית לבין הקורפוס ההלכתי. הספר הוא אפוא מהלך חלוצי שמסמן את ראשיתה של דרך להתחדשות הלכתית נוכח תקומת ישראל בארצו. בהינתן מקומו של העולם הדתי בהוויה הישראלית, ובהינתן מקומה של ההלכה בעיצוב התודעה הדתית, לפנינו לא רק ספר יסוד לעולם ההלכה הישראלי, אלא גם הצעה לדרכים האפשריות למיתון המתח שבין עולם ההלכה המסורתי לבין החיים הריבוניים ברבות משאלות המפתח שמעסיקות את מדינת ישראל העכשווית.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: דני קורן, יחיאל גוטמן
תיאור: לא רבים מודעים לכך שההחלטה להכריז על הקמת מדינת ישראל התקבלה ברוב זעום של שישה נגד ארבעה, בעיצומו של הקרב הנואש על גוש עציון, מול לחץ אמריקאי כבד וכאשר שלושה מחברי מנהלת העם נעדרים. האם ההחלטה היתה משתנה אילו הם השתתפו בהצבעה? מתי – והאם – היתה קמה המדינה אילו היה רוב למתנגדים?
איך קרה שהממשלה אישרה סוף-סוף להעלות את עצמותיו של זאב ז'בוטינסקי ב-1964?
כיצד קרה שגבולות ירושלים הורחבו, ושוב הורחבו ב-1967, ובלעו כפרים ומחנות פליטים ושדה תעופה?
מדוע הוחלט – בניגוד לכל חוות הדעת וההמלצות – לנסות לחסל את חאלד משעל ברבת עמון?
בשלושים פרקיו של ספר מקורי ומרתק זה סוקרים עו"ד יחיאל (חיליק) גוטמן ופרופ' דני קורן החלטות שונות שהתקבלו על ידי ממשלות ישראל, מקום המדינה ועד סוף העשור הראשון של המאה ה-21, ובוחנים אם ההחלטות שהתקבלו והשפיעו על כולנו – לעתים לטובה ולא אחת לרעה – היו נחוצות או מיותרות, טובות או גרועות, חכמות או מטופשות – בזמן שבהן התקלו ובראי הזמן.
הכניסה לקרביים של ההחלטות הללו ממחישה כיצד מושפעים שיקולים לאומיים מאינטרסים אישיים ופוליטיים, וגם עד כמה חשובים תבונתם, ניסיונם, ערכיהם ואישיותם של מקבלי ההחלטות. ההתלבטות, ההתנהלות, השיקולים והמניעים הסמויים של מקבלי ההחלטות מספקים חומר למחשבה לגבי ההכרעות הגורליות שמנהיגינו מקבלים עבורנו.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: אלדד בק
תיאור: אנגלה מרקל שבתה את ליבם של הישראלים. לא היה עוד מנהיג זר שנהנה מפופולריות כה רבה בקרב הציבור הישראלי ושהשפיע בצורה כה דרמטית על יחס הישראלים לארצו כקנצלרית גרמניה. וזאת, למרות שמעט מאוד ידוע בישראל על סיפורה האישי של מרקל, על דרכה מלאת הקשיים להנהגת ארצה ועל דרך התמודדותה עם המשברים הבינלאומיים, התכופים והבלתי פוסקים, שליוו אותה מתחילת כהונתה כקנצלרית. אלדד בק חושף בספר זה לראשונה את סיפורה של האישה הראשונה שנבחרה להנהיג את גרמניה ושמצאה את עצמה מנהיגה את אירופה כולה לאחד המשברים החריפים שידעה מאז תום מלה"ע השנייה. ה"ניו יורק טיימס" הכתיר את מרקל לאחר בחירתו של דונלד טראמפ - "המגנה האחרונה של המערב הליברלי". אך, בגרמניה ובאירופה גוברים קולות המחאה והביקורת על התנהלותה של הד"ר לפיזיקה שהפכה הודות לשרשרת צירופי מקרים לאישה החזקה ביותר בעולם. מחאה וביקורת המאיימים על עתידה הפוליטי של מרקל. הקנצלרית – מרקל, ישראל והיהודים פורש בפני הציבור הישראלי גם את עומק מחוייבותה של הקנצלרית לישראל ולעם היהודי, תוך מסע אל העבר הלא מוכר לישראלים רבים: גרמניה המזרחית, הקומוניסטית, חוד החנית של "הגוש המזרחי" נגד ישראל – שבה גדלה אנגלה מרקל. לא ניתן להבין את הדרך הארוכה שמרקל עשתה, מבלי לחדור תחילה לנבכי ההוויה המזרח-גרמנית.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: חגי ארליך
תיאור: שלוש-עשרה תפניות עבר האזור שלנו עד שהגיע אל הכאוס הנוכחי. מספר ביש-מזל. המשבר הגדול מאז מוחמד מתמצת את תולדותיו הסוערות של המזרח התיכון לאורך הדרך הנפתלת בואכה "האביב הערבי". אין בספר זה יומרה לחזות פני עתיד, אלא רק לנסות להבין ולהסביר מה קרה, איך קרה, מהם שורשיה של הוויית ימינו: אילו תמורות התחוללו בחברות הערביות והאסלאמיות, כיצד הן היטלטלו מתפנית אל תפנית ואיך הנהיגו עצמן עד המבוך האכזרי שאליו נקלעו בימינו. בלשון נקייה, בהירה ובעזרת שלל תובנות פורש לפנינו המחבר את פרקי העת החדשה: החל מראשיתה של ההתחדשות המודרנית, עבור בציפיות אדירות למחר עטור תהילה ועד לחברות המתעללות בעצמן ופניהן אלי האתמול. ההתבוננות בקווי המתאר של העבר הקרוב לא מפוגגת את ענני האבק שסביבנו. היא רק מבהירה את התוואי שבו עבר האזור ומאפשרת, אולי, הבנה טובה יותר של עוצמת המשבר הנוכחי. מבעד לתמונות החורבן וממעמקי הייאוש מבצבצת גם קרן של תקווה, שגם אותה ניתן לראות רק על רקע פיתולי הדרך.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: ידידיה צ' שטרן, בנימין בראון, קלמן נוימן, גדעון כ"ץ, ניר קידר
תיאור: הקמת מדינת ישראל היא האירוע המשמעותי ביותר בחייו שלהעם היהודי במאה האחרונה, ואולי אף באלפי השנים האחרונות. המפגש הייחודי והמרתק בין המדינה כארגון פוליטי מודרני לבין היהדות כתרבותו הלאומית של עם עתיק־יומין יצר את הצירוף ״מדינה יהודית״, מונח שנטבע כבר במגילת העצמאות ומאוחר יותר נהפך לחלק מההגדרה החוקתית של מדינת ישראל. ואולם מהי ״מדינה יהודית״ ובמה היא שונה ממדינה ״רגילה״? שאלה זו היא שאלת מפתח בהוויה הישראלית. העמדות השונות של בעלי המחלוקת בסוגיה — הוגי דעות, משפטנים, רבנים, פוליטיקאים וכל מי שרגיש לשירת החיים הלאומיים — מבטאות חזונות שונים למדינה, לחברה הישראלית ולעם היהודי. כשיהדות פוגשת מדינה הוא פרויקט ייחודי. הוא ממפה, לראשונה, את שלל העמדות המתנצחות בחיינו הציבוריים באשר ליהודיותה של המדינה ואגב כך מסרטט את העושר הרעיוני המרשים הקיים היום במדינת ישראל. עושר זה ממלא את החלל שבמסורת היהודית בכל הנוגע למשמעותה ולתפקידה של המדינה, והוא נפרש כאן במלוא צבעוניותו בידי טובי המומחים. רכיבי הפולמוס בין חרדים, דתיים וחילונים בדבר הבנת תכליתו של המפעל הלאומי ומשמעותו, כמו גם המחלוקות העמוקות בתוך כל אחד מן המחנות, מתוארים בשפה שווה לכל נפש ובדרך המאפשרת דיאלוג ביניהם.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: עוזי רבי
תיאור: מיקומה האסטרטגי של תימן במרחב הגיאו-פוליטי הוא סיבה מספקת עבור מנהיגי העולם לעקוב בדאגה אחר המתרחש בה מאז ראשית המאה ה-21. המדינה, החולשת על טריטוריה שהייתה בעברה כראש גשר בנתיב התפשטותן של הציווליזציות הגדולות, ונודעה כ"ערב המאושרת" (Arabia Felix), מסתמנת בשנים האחרונות כ"מדינה כושלת". רפיסות שלטונית מתמשכת הפכה אזורים רבים במדינה לשטח הפקר, חממה לצמיחתן של קבוצות אנטי-מדינתיות ולטיפוחם של ארגוני אסלאם קיצוני, שפעילותם מחשבת לזלוג למדינות האחרות במרחב, ולערער את יציבות האזור כולו. הספר תימן: אנטומיה של מדינה כושלת מגולל את קורותיה של תימן מתחילת המאה ה-20 ועד ימינו – פרק עלום ולא נחקר דיו בתולדות המזרח התיכון. ההיסטוריה הדרמטית של תימן, לצד מאפייניה הפרטיקולריים, מרכזת בתוכה רבות מן התמות המהוות את סיפורו של העולם הערבי בעידן המודרני: מאבק האיתנים בין מהפכנים לשמרנים, הניגוד המובנה בין זיקות שבטיות לממלכתיוּת הכרוכה בביסוסה של אומה, מתח בין כוחות הקדמה לכבלי המסורת, בין דתיות לחילוניות. מן הדיון המעמיק המוצע בספר זה ניתן להבין כיצד הייתה תימן לאחד המוקדים הראשונים שבהם נפרש סיפורו המרתק של מה שמכונה "האביב הערבי".
הקיבוץ המאוחד
מאת: יוסי יונה, גיא בן-פורת, בשיר בשיר
תיאור: שיח הרב-תרבותיות חרג זה כבר מן הדיון הפילוסופי-נורמטיבי והתפשט אל שאלות פוליטיות מעשיות הנוגעות לחלוקת משאבים הוגנת, לשוויון בין יחידים וקבוצות ולהכרה תרבותית. המדיניות הציבורית לגווניה נדרשת להסתגל למציאות החדשה ולדרישות הנגזרות ממנה. כמו במדינות אחרות בעידן שלנו, גם בישראל קיומה של שונות אתנית, תרבותית או דתית הממאנת להיעלם הופך אותה לחברה רב-תרבותית ומציב למדינה ולמוסדותיה אתגרים יוםיומיים. בין השאר נדרשת המדינה לבחון האם היא מייצגת את כלל הקבוצות המרכיבות אותה; האם השירותים שמוסדותיה מספקים הולמים את צורכיהן; והאם יש מקום לאפשר לקבוצות להשפיע על עיצוב המדיניות כדי לחזק את האמון ואת שיתוף הפעולה. הספר מדיניות ציבורית ורב-תרבותיות, המאגד בתוכו מאמרים של חוקרים מתחומי ידע שונים, בוחן את הדפוסים הקיימים של מדיניות ציבורית רב-תרבותית בישראל ומציע חלופות אפשריות. הטענה המרכזית העומדת בבסיס הספר היא שיש לבחון מחדש את טיבם של המוסדות הציבוריים הרלוונטיים ולהתאימם למציאות המשתנה. מתוך פרקי הספר השונים, העוסקים בתחומים כמו חינוך, בריאות, הגירה, רווחה, תרבות, שלטון מקומי ומשפט, עולות כמה שאלות עיקריות: עד כמה המוסדות הקיימים מביאים בחשבון את הצרכים השונים של קבוצות בחברה הישראלית? האם לקבוצות השונות יש השפעה על עיצוב המדיניות של מוסדות אלו? כיצד מתמודדים המוסדות הציבוריים עם המתחים בינם לבין הקבוצות השונות בחברה? ולבסוף, מה צריכים להיות עקרונותיה ותכניה של מדיניות ציבורית רב-תרבותית?
מכון ון ליר בירושליםהקיבוץ המאוחד
מאת: יוסף א' דוד
תיאור: מהו מקור סמכותה של המדינה על מוסד המשפחה? ומהו עניינה בקיומו ושימורו? האם אחריות המדינה כלפי אזרחיה מצדיקה העדפה של דפוסי משפחה מסוימים לעומת אחרים? ובאיזה מובן מסוגלת המשפחה להיות בלתי תלויה במערך הפוליטי המקיף אותה?
בדרישתו לניטרליות ערכית עודד הליברליזם המסורתי את אשליית הפרטיות של המשפחה ואגב כך דחק את מוסד המשפחה, כמו את הדת, אל מחוץ לשדה הפוליטי. אולם המשפחה, על דפוסיה המגוונים והמשתנים, רחוקה מלהיות ניטרלית. אופייה, מעמדה, תכניה ומופעיה הרבים נגזרים מהערכים הפוליטיים של החברה ומהמסורות התרבותיות והדתיות שבזיקה אליהם המדינה ממוקמת. מעל לכול, המשפחה מספקת מענה לצורך הבסיסי של הפרט להשתייכות — להיות חלק ממסגרת המעניקה משמעות לקיומו. עובדת היותנו חלק מיחידת משמעות כדוגמת המשפחה היא רכיב חיוני בכינון המיוחדות שלנו ובגיבוש זהותנו. חיבורו של יוסף א’ דוד מעלה את שאלת האתיקה של ההשתייכות לבחינה מחודשת. הוא מציע שלא להקל ראש בשאלת משמעותה הפוליטית של המשפחה בחברה הליברלית. הוא יורד לעומקו של המתח השברירי שבין מוסד המשפחה ובין יסודות הליברליזם ומתוך כך בוחן אסטרטגיות שונות הנענות לאתגר זה.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: אבי בן בסט, מומי דהן
תיאור: מדוע הממשלה אינה יוצרת תחרות בחשמל, בנמלים, בתקשורת ובמזון? ולמה היא אינה משנה את מבנה  סקטור הציבורי, למרות הדוחות הרבים המונחים במגירתה? ומדוע מיסוי הכנסות פיננסיות חייב שישה דוחות של ועדות ציבוריות ושמונה עשרה שנות דיונים?
הספר מנתח את מאזן הכוחות בין האינטרסנטים, שנלחמים בכל כוחם לסכל רפורמות שייטלו מהם רווחים מופרזים או כוח עודף, לבין הציבור, שיצא נשכר מתיקון העיוותים. בתווך נמצאים מקבלי ההחלטות — הפוליטיקאים והרגולטורים. עד כמה התנהגותם מוּנעת מדאגה לטובת הציבור, מה תרומת המחלוקות לעיכובן של רפורמות חשובות, והאם תלותם במימון ובמשרות עתידיות משפיעה על שיקול דעתם? חוקי מימון המפלגות  נועדו למזער את הסכנות הטמונות בתרומות של בעלי הון לפוליטיקאים. האם חוקים אלה אכן מצליחים ליצור תחרות פוליטית הוגנת אגב צמצום השחיתות? האם ישראל בחרה בשילוב הנכון של מימון ציבורי ומגבלות על תרומות פרטיות לפעילות פוליטית לנוכח הניסיון הבינלאומי?
פרקי הספר מנתחים את הבעיות הללו וגם מציעים פתרונות. מטרות ההמלצות המפורטות בהם הן לשפר את תהליך קבלת ההחלטות של הממשלה, להגדיל את האפקטיביות של יזמי רפורמות בסקטור הציבורי ומחוצה לו ולסרטט קווים מנחים לעריכת הרפורמה הנדרשת בחוקי מימון המפלגות בישראל.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: אביעזר רביצקי, בני פורת
תיאור: בשנים האחרונות הולכת ומתאזרחת בישראל התפיסה שהתורה והדמוקרטיה צרות הן זו לזו. חיילים דתיים נתפסים כמי שקרועים בין פקודות מפקדיהם לבין קול רבניהם; התביעה לקיים משאל עַ ם קודם לעקירת יישובים ולשינוי גבולות מדינת ישראל נדחית בטענה שהיא אנטי־דמוקרטית; ופסיקות הלכה בנושאי מדינה וחברה נחזות כהפרעה להליך הדמוקרטי התקין. בין שני העולמות מתגבשת מערכת יחסים טעונה, מורכבת וסבוכה. אסופת מאמרים זו מבקשת לתרום לראייה מורכבת יותר של מערכת היחסים בין המשטר הדמוקרטי לבין המורשת היהודית והמקורות התורניים, שהרי יסודות דמוקרטיים, או למצער פרוטו־דמוקרטיים, מצויים בשפע במקורות היהודיים, הרבה יותר מן הנדמה בהשקפה ראשונה. יסודות אלו מהווים תשתית איתנה וראויה למערכת יחסים פורייה והרמונית בין התורה לדמוקרטיה יותר מזו שאנו עדים לה היום. אין צריך לומר כי לא בקול אחד דוברים המאמרים שבאסופה, אלא בכמה קולות. עם זאת מבין שורותיה נובעים שני טיעונים עיקריים וכלליים: האחד, ההשתלבות במשטר הדמוקרטי והפעולה על פי כללי המשחק שלו אפשריות בעבור איש האמונה וההלכה, ואולי אף טבעיות לו ורצויות לו על פי השקפת עולמו; והאחר, שלל המקורות היהודיים שעניינם הסוגיות הללו יש בו כדי להעשיר את הדיון הדמוקרטי גופו ולחדד בו נקודות רבות ומגוונות, לעתים מפתיעות. מן הנושאים הנידונים באסופה: השפעת התפיסה התאוקרטית היהודית על צורת החיים הדמוקרטית, עקרון הפרדת הרשויות מנקודת מבט יהודית וחובת הציות במקרים של סתירה בין הוראת ההלכה לבין ההחלטה הדמוקרטית. ובין השיטין עולות עוד שאלות, כגון זכותם של מי שאינם יהודים לבחור ולהיבחר, מעמדן של נשים נבחרות ציבור, בין דמוקרטיה נשיאותית לדמוקרטיה פרלמנטרית, הבחירה הישירה, דינו של משאל עם, נבחר ציבור שסטה מן המצע שעליו נבחר, גובהו הרצוי של אחוז החסימה וחסינות חברי כנסת. תקוותנו שיהיה בכוחה של אסופה זו, על קשת המאמרים שבה, לתרום לקידומן ולשיפורן של מערכות היחסים המתקיימות בחברה הישראלית בין מוקדיה הדמוקרטיים לבין מוקדיה התורניים.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: עופר קניג, יונתן פלסנר
תיאור: המכון הישראלי לדמוקרטיה, הכין הצעה המסדירה את סוגיית הצבעת אזרחים ישראלים בחול. זו הוכנה ע"י ד"ר עופר קניג ונשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה, יוחנן פלסנר.

הזכות היסודית להצביע נמנעת היום בפועל מעשרות אלפי ישראלים השוהים מחוץ למדינה ביום הבחירות. עומדת לפניהם, כמובן, האפשרות להגיע ארצה ביום הבחירות, אך המחיר של זה גבוה ולא סביר. מדינת ישראל מספקת כיום מגוון הסדרי הצבעה מיוחדים לאנשים המנועים מלהצביע בקלפי שהם משויכים אליה, אך היא נמנעת מלעשות כן לרוב הישראלים השוהים בחו"ל. מציאות זו יוצרת עוול וחוסר צדק, שכן היא שוללת זכות דמוקרטית חשובה מציבור רחב ומפלה אותו בהשוואה לציבורים אחרים. חוסר צדק זה צורם במיוחד מאחר שהגלובליזציה מאפשרת ניידות נוחה וקלה של אזרחים שחיים פרק זמן מוגבל מחוץ למדינת האם שלהם. יצוין כי במרבית הדמוקרטיות מקובלים מנגנונים שמאפשרים לחלק מאזרחיהן להצביע מחו"ל. אנו סבורים כי יש לאפשר לחלק מאזרחי ישראל לממש את זכות הבחירה שלהם מחו"ל, ואולם יש לעשות זאת באופן זהיר ומאוזן ולהציב בתוך כך אמות מידה ברורות לזכאות להצבעה שכזאת. כמו כן יש להביא בחשבון את ההשלכות הלוגיסטיות, התקציביות והחוקתיות של צעד כזה. חשוב להדגיש: הענקת זכות הצבעה גורפת לאזרחי ישראל שחיים בחו"ל היא צעד בעייתי ומסוכן לנוכח הייחודיות של מדינת ישראל — שבה האזרחות נרכשת בקלות יחסית (מכוח חוק השבות); שרבּים מאזרחיה אינם מתגוררים בה; ושהסוגיות המוכרעות בבחירות בה קיומיות וכבדות משקל. אנו תומכים אפוא ביוזמה לתקן את חוק הבחירות לכנסת באופן שיאפשר לישראלים השוהים זמנית בחו"ל ואשר ברור כי מרכז החיים שלהם בישראל, ולהם בלבד, לממש את זכות ההצבעה שלהם גם מחוץ לשטח המדינה.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: ניר אטמור
תיאור: מחקר מדיניות 82: אחת הסוגיות השנויות ביותר במחלוקת בישראל, כמו גם במדינות דמוקרטיות רבות אחרות, היא הקביעה מהי שיטת הבחירות המתאימה והטובה ביותר לבחירת חברי בית הנבחרים. ככלל, לשיטת הבחירות נהוג לייחס חשיבות והשפעה רבה על איוש המשרות הנבחרות, על התנהגות הנבחרים והבוחרים, על סדר היום הציבורי ועל אופייה של הדמוקרטיה. לא בכדי הדיון ברפורמה בשיטת הבחירות לכנסת נמצא על סדר היום הפוליטי של ישראל מאז היווסדה.

מחקר המדיניות שיטות לבחירת בתי נבחרים דמוקרטיים מציג דיון עשיר ומעמיק במאפיינים ובהגדרות היסוד של שיטות הבחירה לבית הנבחרים ומביא מפה מעודכנת של שיטות הבחירה הנהוגות ב-80 דמוקרטיות בסוף העשור הראשון של שנות האלפיים. המחפש את הפרטים הקטנים יוכל למצוא תשובות לשאלות האלה: אילו שיטות בחירה של בתי נבחרים נפוצות במדינות הדמוקרטיות ומהם מעלותיהן וחסרונותיהן; מהן אפשרויות ההצבעה הניתנות לבוחרים, ומה מייחד את פתק ההצבעה של כל מדינה; כיצד קובעת כל שיטת בחירה אילו מן המפלגות תזכה במושבים בפרלמנט; היכן ממוקמת ישראל בעניין זה ביחס למדינות דמוקרטית אחרות, ואילו רפורמות בשיטת הבחירות מתאימות לה? מרכז הכובד של מחקר זה הוא בסרטוט תמונת מצב עדכנית ומשווה של שיטות הבחירה ובהצעות מתונות לרפורמה בשיטת הבחירות לכנסת ישראל. ההצעות מבוססות על הניסיון הבין-לאומי ועל הרפורמות שהונהגו בשנים האחרונות בדמוקרטיות רבות. המחקר מציע אמות מידה רצויות להערכת שיטות בחירה ובוחן לאורן את היתרונות ואת החסרונות של שיטות הבחירה השונות, מברר את חולשותיה של שיטת הבחירות היחסית הנוכחית, מציג הערכות של התוצאות שהיו מתקבלות אילו הונהגה בישראל שיטת בחירות אזורית ומנסח המלצות להתמודדות עם כשלי השיטה המקובלת בישראל.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: עמיר פוקס, דנה בלאנדר, מרדכי קרמניצר
תיאור: תקופת כהונתה של הכנסת ה־18 (2013-2009) התאפיינה, בין השאר, בגל חקיקה אנטי־דמוקרטית. בזו אחר זו עלו על שולחנה הצעות חוק הפוגעות בשוויון ובאזרחי ישראל הערבים, בחופש הביטוי, המחאה וההתארגנות ובבית המשפט העליון. בסופו של דבר רובן לא אושרו כחוקים, ואף על פי כן כמה מהן הצליחו לעבור את מסלול הקריאות בכנסת וקיבלו את אישורה — למשל "חוק החרם", "חוק ועדות הקבלה" ו"חוק הנכבה", כפי שהם מכונים בציבור הרחב. הספר מנתח בפרוטרוט את רצף הצעות החוק הללו ומביא חווֹת דעת ומאמרים שנכתבו בידי אנשי המכון הישראלי לדמוקרטיה בזמן אמת והוגשו למקבלי ההחלטות בשלבי החקיקה השונים. נוסף על כל אלו מוצג כאן לראשונה ניתוח עומק של תופעת החקיקה האנטי־דמוקרטית בישראל בכללותה. מחברי הספר עומדים בו על הפגיעה המצטברת שגרמה חקיקה זו לדמוקרטיה הישראלית ועל מה שהעלה אותה מלכתחילה לדיון בכנסת, ודווקא בעת הזאת. גם בימים אלו נמשכת מגמת החקיקה האנטי־דמוקרטית בכנסת. הבנת התמונה הכללית וסיבותיה חיונית להמשך המאבק במגמה זו, שתכליתו חיזוק ערכי הדמוקרטיה במדינת ישראל.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: אביחי דורפמן
תיאור: מהי דמוקרטיה? האם תופעות כמו בית ספר דמוקרטי, ממשל תאגידי דמוקרטי ומשפחה דמוקרטית קשורות לרעיון המדינה הדמוקרטית? חיבור זה מתמודד עם שאלות אלה כמו גם עם שאלות חשובות אחרות על הקשר שבין שלטון דמוקרטי ובין זכויות יסוד או בין דמוקרטיה ובין אקטיביזם שיפוטי. מעבר לדיון עקרוני זה, החיבור מזהה אתגרים קשים במיוחד הרובצים לפתחו של השלטון הדמוקרטי בישראל. פרופ’ אביחי דורפמן, לשעבר חוקר במכון הישראלי לדמוקרטיה, הוא פרופסור למשפטים באוניברסיטת תל אביב. תחומי המחקר העיקריים שלו הםהתאוריה של המשפט הפרטי והפילוסופיה הפוליטית של המדינה והמשפט.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: שולמית אלמוג
תיאור: בקריאת כבוד מגישה פרופ' שולמית אלמוג קריאה ייחודית של מושג הכבוד האנושי, האורגת יחד ספרות, תרבות ומשפט. צירוף בלתי שגרתי של יצירות ספרות קלסיות, כתיבה עכשווית וטקסטים משפטיים מאפשר נקודת מבט נוקבת המשלבת בין המשפטי, המוסרי והאנושי וחושפת את הפגיעוּת שלנו כפרטים ובה בעת את הדרכים הרבות שבהן אנחנו פוגעים באחרים. הספר מתמקד במצבים שכיחים, הנוגעים בכבוד האנושי, בזיהויו, בהיעדרו ובכינונו, במפגש שבין איש ואישה לארגון. מטבע הדברים בין הפרט לארגון יש פער כוחות. הארגון הוא חזק. בכוחו לקבל החלטות הנוגעות לפרט, להיענות לבקשות או לסרב להן, וכן ליצור סביבה סבירה, מכילה ואוהדת או סביבה אדישה, עוינת ואפילו תוקפנית. הארגון מסוגל, ויודע, להשפיע על כבודם של הבאים עמו במגע; לפגוע בכבוד ולהכיר בכבוד. הכתיבה הספרותית, על ריבוי פניה ואמצעיה, על הרבדים והמעמקים שהיא מציעה, מתגלה כאן שוב כאמצעי זמין ויעיל, שרישומו עז, להערכה ביקורתית של "רוח הזמן", הכושלת לעתים קרובות מדי להכיר בזכותם של נשים וגברים לכבוד ובחובתם של החברה והמשפט המשמש אותה להגן מפני הפגיעה בזכות זו.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: אייל פרופר
תיאור: צמיחתה המהירה של סין בעשורים האחרונים והשתלבותה במערכת המדינית הבינלאומית ממקדים סביבה עניין ותשומת לב, ולצדם חשש מכוונות המפלגה הקומוניסטית השלטת. חלק מכריע בשינוי שעוברת הרפובליקה העממית של סין קשור לחשיפתה הנרחבת לזירה הבינלאומית והשתלבותה העמוקה במערכת הגלובלית. השינוי תבע אימוץ של תפיסות שונות וחדשניות לעומת המקובל בעבר, וחייב היערכות מחודשת של הארגונים המופקדים על מדיניות החוץ הסינית, ובראש ובראשונה משרד החוץ. הספר פנדה או דרקון? - ניהול מדיניות החוץ הסינית בעידן הרפורמות, מציג את השינויים שנעשו במהלך עשרות השנים האחרונות במדיניות החוץ הסינית וכיצד ניהל הממסד הדיפלומטי הסיני את המדיניות הלכה למעשה. בכתיבת הספר הסתייע מחברו ד"ר אייל פרופר בידע אקדמי ובמידע ראשוני שרכש בשנות שירותו בסין ובניסיונו הדיפלומטי. פרופר מנתח, בחתך כרונולוגי, את השינויים המעשיים והארגוניים בניהול מדיניות החוץ לאחר תחילת הרפורמות בשנות השבעים של המאה הקודמת בהנהגת דֶנְג סְיָאוֹ־פִּינְג. בעזרת המעקב ההשוואתי אחר התפתחות ניהול המדיניות בכל עשור הוא משרטט את הדרך הארוכה והעקבית שבה צועדת סין, ממדיניות המבוססת על שיקולים אידאולוגיים ומהפכניים, למדיניות חוץ מעשית, שנועדה תחילה לפתוח את דלתות סין להשקעות זרות ולקידום יחסים כלכליים ומדיניים עם מרבית מדינות העולם, ללא התייחסות להבדלים הפוליטיים ביניהן. מדיניות זו נמשכת כיום באמצעות מדיניות חוץ נמרצת ופעילה בראשות מזכיר המפלגה והנשיא סִי גִ'ין־פִּינְג, שתכליתה פיתוח האינטרסים הלאומיים באמצעות קידום מעמדה הבינלאומי של המעצמה הסינית בארגונים גלובליים ואזוריים.
האוניברסיטה הפתוחה
מאת: מומי דהן
תיאור: מה הופך ממשלות לאפקטיביות באספקת שירותים לתושבים? שאלה זו חשובה משום שאזרחים בכל רחבי העולם תובעים מהממשלה שלהם לקבל יותר (שירותים) בעד פחות (מסים). ממשלה אפקטיבית חשובה לרווחתם של כל האזרחים, ועוד יותר לאוכלוסיות החלשות. איכות החיים של אוכלוסיות אלו תלויה באופן משמעותי באפקטיביות של אספקת שירותים כמו חינוך ובריאות, שלא כמו השכבות החזקות באוכלוסייה. הללו ימצאו תחליף )לא מוצלח( במקרה שהממשלה במדינתן אינה מתפקדת. מחקר זה שם לו למטרה ללמוד על הגורמים המרכזיים שמשפיעים על האפקטיביות של הממשלות במדינות המפותחות בעולם. לשם כך הוא בוחן את הניסיון של 34 מדינות חברות בארגון OECD . האם ישנם גורמים, נוסף על עושרן של מדינות, שמסבירים מדוע מדינות סקנדינביות אפקטיביות יותר ממדינות בדרום אירופה, למשל איטליה, ספרד או יוון? חקירה זו נועדה לספק עדויות אמפיריות שישמשו בסיס לעיצוב מבנה ממשל שמתפקד באופן אפקטיבי לטובת הציבור בישראל.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: חן פרידברג
תיאור: הכנסת היא אחת הזירות החשובות ביותר לליבון הסוגיות המהותיות במדינה ולקבלת החלטות, ואולם בעיות שונות פוגעות ביכולתה למלא את תפקידיה בהצלחה. החוברת שלפניכם מבוססת על שני פרסומים בהוצאת המכון הישראלי לדמוקרטיה: האחד, פיקוח הכנסת על הממשלה: תמונת מצב והצעה לרפורמה )מחקר מדיניות 77 , מאת חן פרידברג וראובן חזן 2009 (, והשני, תיקון שיטת הממשל בישראל )ספר בעריכת גדעון רהט, שלומית ברנע, חן פרידברג ועופר קניג, 2013 (. בנוסף היא תוצר של שיתוף פעולה בין המכון הישראלי לדמוקרטיה לשדולה לחיזוק הכנסת שבראשה עומד ח"כ אלעזר שטרן, ושעם חבריה נמנים: ח"כ אברהם נגוסה, ח"כ דוד ביטן וח"כ אורלי לוי־אבוקסיס. החוברת כוללת את התובנות שעלו במסגרת הדיונים שנערכו במסגרת השדולה עם חבריה, וכן עם חברי כנסת נוספים (ח"כ איתן כבל, ח"כ רועי פולקמן, ח"כ יהודה גליק, ח"כ מנואל טרכטנברג וח"כ מיקי רוזנטל), עם גורמים מקצועיים בכנסת ומחוצה לה ועם ארגוני חברה אזרחית. חוברת זו מתמקדת בשני תחומים עיקריים שהם בליבת עבודתה של הכנסת — חקיקה ופיקוח על הרשות המבצעת. החוברת כוללת את תמצית הכשלים שאובחנו בתחומים הללו והמלצות ביצועיות לשיפור עבודת הכנסת בהם. סוגיות חשובות נוספות, ובכללן האתיקה של חברי הכנסת, האופן שבו היא מסוקרת בתקשורת ואמון הציבור בה, לא יטופלו במסגרת חוברת זו אלא בעתיד לבוא.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: יוחנן פלסנר, גדעון רהט
תיאור: כבר שנים רבות שמערכת המפלגות הישראלית מפוצלת במידה קיצונית לאחר שאיבדה את שני העוגנים שייצבו אותה מאז שנות השבעים של המאה העשרים — מפלגה גדולה במרכז־ימין ומפלגה גדולה במרכז־שמאל. הפיצול המעמיק, שהוא תוצאת מערכות הבחירות האחרונות, פוגע ביכולת המשילות של ממשלות ישראל, ובעקבות זאת מתערערת גם היציבות השלטונית. היות שאנו מעריכים שההיתכנות להסכמה על שינוי שיטת הבחירות נמוכה, אנו מציעים לעשות שינויים בדרכים להרכבת הממשלה ולהחלפתה. השינויים המוצעים ידרבנו את הבוחרים להצביע למפלגות גדולות ויעודדו את הפוליטיקאים והמפלגות לחבור לרשימות משותפות או למפלגות גדולות.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: ליאו שטראוס
תיאור: זה הכרך השני של מבחר מסות של ההוגה היהודי ליאו שטראוס (1973-1899), והוא המשך למבחר שפורסם בכותרת 'ירושלים ואתונה'. שטראוס הוא אחד ההוגים הפוליטיים החשובים של המאה העשרים. במחקריו הוא עוסק הן בהגות הפילוסופית הכללית הן בהגות היהודית. כרך זה מציג את הקשר הפנימי שבין השקפותיו הפילוסופיות הפוליטיות של שטראוס ובין השקפותיו על המחשבה היהודית המודרנית. שטראוס פורש כאן את הקשיים שאליהם נקלעה המחשבה היהודית עקב השפעתם של זרמי הגות חדשים שקשורים בצמיחתו של הליברליזם המודרני, ובראש ובראשונה ההיסטוריציזם והאקסיסטנציאליזם. מתוך הניתוח של יסודות המחשבה הפוליטית המודרנית ושל מדע המדינה החדש מסיק שטראוס שההגות שעליה מתבסס הליברליזם המודרני מעידה על משבר חמור של המחשבה הפילוסופית הפוליטית. המשבר הזה כרוך במה ששטראוס קורא 'הבעיה התאולוגית-הפוליטית', או במילים אחרות: היחס בין התאולוגיה לפוליטיקה. הוא סבור שהמאמצים הרעיוניים שנעשו לשם פתרונה של הבעיה הזאת על ידי הפרדה מוחלטת בין התאולוגיה לפוליטיקה הולידו כמה וכמה תופעות שליליות בחברה המודרנית, ואלה מסכנות את המשך קיומה של התרבות המערבית, הנשענת על שני יסודות חיוניים – 'ירושלים' ו'אתונה'. בתוך כך גם היהדות מאבדת את השפעתה על התרבות הזאת ואת תרומתה הסגולית לה. שטראוס קורא אפוא לחשיבה מחודשת על משמעותם המקורית של היסודות האלה ושל המתח ביניהם.
מוסד ביאליקמכון ליאו בק
מאת: זלמן שובל
תיאור: "במזרח התיכון הולך ומתרחב הכאוס, וקרוב לוודאי שהוא לא ייעלם בעשורים הקרובים, אך יש דברים שנשארים יציבים וקבועים, ובהקשר זה יש להדגיש את חשיבות היחסים המיוחדים של ישראל עם ארצות-הברית, למרות הנסיגה במעמדה הבינלאומי, שחלקה מרצון ויש לקוות שהיא זמנית".

כך קובע זלמן שובל, האיש היחיד שמילא פעמיים את התפקיד הדיפלומטי המשמעותי ביותר בישראל – שגריר בוושינגטון, בין השנים 1990-93 ו-1998-2000, תחת ארבעה ראשי ממשלה שונים באופיים ובגישותיהם: יצחק שמיר, יצחק רבין, בנימין נתניהו ואהוד ברק, שעל יחסיו עימם הוא מספר בגילוי-לב. ג'יימס בייקר, מהבולטים בין שרי החוץ של ארה"ב בתקופה המודרנית, אמר עליו: "אין איש שעשה יותר מזלמן למען תהליך השלום". שובל, שהגיע כילד לתל-אביב הקטנה של סוף שנות ה-30' ועד היום הוא שבוי בקיסמה, נמשך לפוליטיקה עוד מנעוריו. בגיל 16 פגש לראשונה את משה דיין, ובשנים הבאות התפתחו ביניהם יחסי ידידות ואמון עמוקים. אחרי לימודים בארה"ב ובשווייץ, ושירות כקצין בחטיבת המחקר של אמ"ן, החל לפעול בתחום הכלכלי, בעיקר הבנקאי, אך, כעדותו, "החיידק הפוליטי לא עזב אותי". הוא היה בין מייסדי רפ"י ב-1965, נכנס לכנסת ב-1970 במקומו של דוד בן-גוריון, ונטל חלק פעיל בהקמת הליכוד ב-1973. בעת כהונתו של דיין כשר החוץ (1977-79) הופקד על ההסברה הישראלית בחו"ל כולל בוועידת קמפ-דיוויד (1978) בה נחתם הסכם השלום עם מצרים. בשתי הקדנציות שלו כשגריר ישראל בארה"ב זכו הבנתו המדינית, כישוריו הדיפלומטיים ונועם הליכותיו לאהדה ולהערכה ללא תקדים מצד שולחיו בישראל, בני שיחו במימשל האמריקני, והקהילה היהודית הגדולה בארה"ב. הוא השתתף בוועידת מדריד ובשיחות השלום בוושינגטון. במקביל עסק בתחומים רגישים כגון החיכוכים עם ארה"ב בנושא טכנולוגיות צבאיות, המאבק במאמצי ההתגרענות של איראן, ומילא תפקיד מרכזי בהשגת הערבויות האמריקניות לקליטת עולי בריה"מ לשעבר. "דיפלומט", הכתוב בשטף ולפעמים בהומור דק, מציג בפני הקורא תמונה רחבה ומסקרנת של העשייה הדיפלומטית מבפנים, כפי שהיא באמת, ומגדיר את היעדים המדיניים באופק שלפנינו. זהו ספר חובה לכל מי שמתעניין בהיסטוריה המדינית והמפלגתית של ישראל.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: עומרי שמיר
תיאור: צרכנות פוליטית היא תופעה ארוכת שנים המתחזקת בעשורים האחרונים בישראל ובעולם. המושג 'צרכנות פוליטית' מתייחס לשימוש של אזרחים בכוחם הצרכני כדי להחליט לרכוש מוצר מסוים או להימנע מרכישת מוצר אחר במטרה לחולל שינוי חברתי ופוליטי. הספר מהקלפי אל השוק מציג את השימוש בצרכנות פוליטית בישראל ומציע ראייה חדשה של הזירה הצרכנית המקומית כזירה אלטרנטיבית בה מתנהלים מאבקים פוליטיים. למרות הקשיים והחסמים הנידונים בספר, עולה ממנו כי הצרכנות הפוליטית בישראל אינה תופעה זניחה או חולפת אלא תהליך שהולך ומתעצם. הסיבות העיקריות להתרחבות השימוש האזרחי בצרכנות פוליטית נעוצות במשבר הדמוקרטיה ובכשלי הממשל, בהתפשטותה של תרבות הצריכה הגלובלית ובהתחזקותם של ערכים המבטאים דאגה לחברה ולסביבה. במרכז הספר מהקלפי אל השוק עומדים יזמי הצרכנות פוליטית, שבחרו לאמץ את האקטיביזם הצרכני כדרך פעולה חלופית כדי להשפיע על המדיניות הציבורית ועל התנהלות המגזר העסקי. הספר מנתח את יחסי הגומלין בין היזמים לבין אזרחים־צרכנים אותם הם מבקשים לרתום למאבק הפוליטי, וכן בינם לבין העסקים שאת התנהלותם הם מבקשים לשנות. ברקע נמצאת גם המדינה האמונה על הסדרה ושינוי של כללי המשחק. פרקי הספר מתמקדים במקרים ממספר תחומי מדיניות: סביבה (ניסויים בבעלי חיים); חברה (נגישות, זכויות עובדים ויוקר המחייה) ויחסי דת ומדינה (מעמדה של השבת במרחב הציבורי).
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: אוריאל אבולוף
תיאור: האם תשרוד ישראל כמדינת היהודים?

עלייתם ושקיעתם של עמים מתחוללות לא רק בדם ואש אלא גם בגאווה ובבושה, בצדק ובעוולה.מרגע שנבט הרעיון הציוני לא פסה תהייתם של תומכיו ומתנגדיו: האם יתמיד המפעל הציוני עד שיהא מובן מאליו, נטול ספקות ומונח על מצע של ודאות שלמה? השאלה בעינה עומדת, והיהודים בישראל עודם תופסים את קיומם הקיבוצי כתלוי על בלימה, כמרחף על פי תהום. הספר שלפניכם יורד לעומקו של סימן השאלה, שנדמה כמרחף מעל קיומו של העם היהודי גם לאחר שכונן מדינה, ומפענח את שלל סימני הקריאה שהוצעו כתשובה – ויותר משהצליחו לפתור (או לפטור) את סימן השאלה, הוכיחו דווקא את עיקשותו. הספר מתחקה אחר האימה הכפולה: "התהום שבפנים", המאיימת על זהות העם, ו"התהום שמחוץ", הפעורה למרגלות הקהילה ומאיימת על הישרדותה. הר הגעש שלפתחו שוכנת הציונות מגיר לָבָה ערכית. עם החי על פי תהום אורג רשת ביטחון שאינה עשויה רק מחבלים של עוצמה, אלא גם מחוטים של מוסר: הקניית זכות וטעם לזהות העם ולהישרדות האומה. לגיטימציה זו היא תנאי הכרחי, קיומי. השיח המוסרי, המשקף תמורות באופייה של האומה ובדרכי התמודדותה עם האימה, מלמד גם על אחריתה – לשבט או לחסד. צדקת הציונות לא צריכה להיות נקודת המוצא לשיח הישראלי, אלא תוצאה אפשרית שלו. אין אלה מותרות אלא דיני נפשות.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: חיים אוטו רכניצר
תיאור: האם ביסוד הערכים המעצבים חברה עומדת מערכת רציונליתפילוסופית או דתית-התגלותית מה מקומן של הפילוסופיה ושל הדת בכינונם של אידאלים ומטרות מדיניות "הבעיה התאולוגית-מדינית", העיסוק במשולש המתחים דת, תבונה אנושית וחברה מדינית, מוארים בספר "נבואה והסדר המדיני המושלם: התאולוגיה המדינית של ליאו שטראוס" מתוך עיון מקיף בהגותו של אחד מגדולי החוקרים של תולדות הפילוסופיה המדינית, ליאו שטראוס (1973-1899). שטראוס לא כתב משנה הגותית עצמאית סדורה, אלא הגותו, שהבעיה התאולוגית-מדינית היא אבן היסוד שלה, שזורה בפרשנותו לדבריהם של אחרים (הובס, שפינוזה, הרמב"ם, ניטשה ואחרים), והיא מתבררת באמצעותם. שטראוס העמיד את עצמו כנגד מוריו ועמיתיו – הוגים גדולים כמו הרמן כהן, פראנץ רוזנצוויג ומרטין בובר, אנשי תנועת "התשובה", שהפנימו את הנאורות המודרנית הסותרת את היותה של היהדות דת של התגלות. הללו, כך טען, חטאו למהותו של המושג "התגלות", מתוך אשליה שהבעיה התאולוגית-מדינית מוצאת את פתרונה במודרנה. לתפיסתו ההתגלות היא ביסודה התגלות של חוק, וחוק מדיני דווקא. את התזה הזאת בדק שטראוס באמצעות פרשנותו לרמב"ם ולשיטת הנבואה שלו, וכן לפילוסופיה של ניטשה ולשילובה עם הפילוסופיה האפלטונית. הספר הזה הוא המחקר הראשון שיוחד כולו להצגת הגותו של ליאו שטראוס לקורא העברי. בכך ייפתח פתח להכללתו של שטראוס בקנון ההוגים היהודים שעמם בא הקורא הישראלי בשיח, בתקווה שהוראתו תעורר בחינה נוקבת של אושיות התרבות והחברה במדינת ישראל. חיים אוטו רכניצר הוא פרופסור חבר למחשבת ישראל בהיברו יוניון קולג', סינסינטי. מחקריו יוחדו לתחום התאולוגיה המדינית, החינוך היהודי, ולמוטיבים תאולוגיים בשירה העברית המודרנית.
מוסד ביאליק
מאת: אהרן שי
תיאור: הסיפור הישראלי-סיני הוא סיפור מופלא השזור היסטוריה ותרבות ייחודיות, דיפלומטיה עדינה ועסקים חובקי עולם, שחלקם היו אף לסיפורי הצלחה מסחררים. סין וישראל הוא מעין קולאז' חי של כל אלה מזווית ראייה מקצועית ואישית גם יחד. הספר פורש תמונה רחבה של יחסי סין-ישראל מן הבחינה ההיסטורית-פוליטית, מהזווית היהודית והישראלית ומנקודת מבטו של המחבר, מומחה החוקר ועוקב מקרוב אחר המתרחש בסין בחמישים השנים האחרונות.
מסמכים נדירים, חומרים ארכיוניים וראיונות עם דמויות יהודיות וישראליות שהיו פעילות בגיבוש היחסים בין המדינות, כמו גם סיפורים אישיים מאלפים המתפרסמים כאן לראשונה, הם החומרים המרכיבים ספר ייחודי זה.
כך, למשל, מוגשים לקורא סיפורו המעניין של משה כהן, שהיה על פי כמה גרסאות עוזרו של סון יאט-סן, וסיפור נפלאותיו של שאול אייזנברג, מי שכונה "מלך סין". הספר גם מקדיש מקום מיוחד לתיאור התנסויותיהם המורכבות של אנשי עסקים ישראלים בולטים בשנות השמונים והתשעים בסין, תוך הצגת הסיכויים והסיכונים ברכישה סינית של תשתיות ישראליות לאומיות.
משכל (ידעות  ספרים)
הצג עוד תוצאות