נמצאו 340 ספרים בקטגוריה
לכל הספרייה
מאת: דני קורן, יחיאל גוטמן
תיאור: סיפוריהם של 12 ראשי הממשלה שכיהנו בישראל מאז הקמתה ועד היום. מה הם עשו וכיצד - ומה לא עשו.
מה היו ההחלטות החשובות שלהם בעת כהונתם - ומה החמיצו. אילו החלטות נכונות לזמנן הפכו לבעייתיות במרוצת השנים. אילו החלטות בעייתיות הסתברו בדיעבד כהצלחות. כיצד הם בנו קואליציות - ומה שילמו לשותפיהם. איך הם ניהלו את אנסמבל השרים - והאם זה ניגן בהרמוניה או זייף.
ובשקלול המעשים והמחדלים - מיהו ראש הממשלה הטוב ביותר ב־73 שנותיה הראשונות של ישראל, מה הסדר אחריו בטבלה ומי במקום האחרון.
כנרת, זמורה דביר בע"מ
מאת: אנטוניו גרמשי
תיאור: אנטוניו גרמשי (1891-1937) נחשב לגדול ההוגים האיטלקים במאה ה-20. גרמשי היה ממייסדי המפלגה הקומוניסטית האיטלקית ואף עמד בראשה בראשית ימי המשטר הפשיסטי. ב-1926 נכלא גרמשי על ידי הפשיסטים והיה כלוא במשך 11 שנים, עד מותו בקליניקת אסירים, סמוך לעיר רומא. במהלך מאסרו כתב את חיבורו המונומנטלי "מחברות הכלא", יצירה הגותית מיוחדת במינה שתורגמה לעשרות שפות והייתה לטקסט רב-חשיבות ברחבי העולם – אלפי עמודים העוסקים בשלל נושאים מרתקים בתחומי התרבות, ההיסטוריה, הפילוסופיה, האידיאולוגיה והלשון. גרמשי מצליח להפתיע את הקורא בכתיבתו הייחודית, אשר ללא ספק הושפעה מן הנסיבות: את יצירת המופת שלו כתב בכלא, כמעט ללא ספרים וכתבי עת ובפיקוח מתמיד של שלטונות הכלא. הספר על ההגמוניה מפגיש לראשונה את הקורא העברי עם הגותו של אנטוניו גרמשי, והוא מחולק לפי הנושאים המרכזיים המופיעים ב"מחברות הכלא": האינטלקטואלים ותפקידם החברתי, מערכת החינוך ובית הספר, מקיאוולי, הומניזם ורנסנס, לשון וספרות. כמו כן דן הספר שלפנינו במושג ההגמוניה – מושג מפתח תיאורטי בכתבי גרמשי עצמו, ובעל השלכות תרבותיות ופוליטיות. ההקדמה המקיפה וההערות המלוות את הספר הופכות את הקריאה בו למסע תרבותי מרתק הן בהיסטוריה האירופית והן בהיסטוריה האיטלקית. זאת ועוד, "מחברות הכלא" נותנות בידי הקורא והחוקר כלים תיאורטיים אשר יש בכוחם לסייע בחקר המציאות התרבותית-פוליטית בישראל.
רסלינג
מאת: ספי קופרמן
תיאור: פציפיזם והתנגדות עוסק בשאלה האם כינונה של תודעה עצמית קולקטיבית במהלך ההתנגדות חייב לעשות שימוש באלימות? ספי קופרמן דן בעמדותיהם של פרנץ פאנון, מרטין לותר קינג ומלקולם x ביחס לשאלה זו. הוא טוען שחרף העובדה שתשובתו של פאנון לשאלה זו חיובית, האלימות אינה מהווה עבורו תכלית לעצמה או רפלקס גרידא לאלימות הקולוניאליסטית, שכן האלימות עבור פאנון מעצבת תודעה עצמית קולקטיבית בעלת שילוש תוכני: היא כוללת את התכנים לאומיות, חברתיות ודמוקרטיה. בניגוד לתשובתו של פאנון לשאלת האלימות, מרטין לותר קינג טוען שעל ההתנגדות מוטלת החובה לדחות את האלימות. המחבר טוען שעבור קינג המושג החשוב בהקשר זה הוא האהבה האמונית, מושג אשר מאייך יחדיו את התיאוריה הלא-אלימה ואת הפרקסיס הלא אלים. המקרה של מלקולם x מורכב יותר: מצד אחד הרטוריקה של מלקולם לעיתים אלימה, ומצד שני מלקולם לא פגע באיש ולא ארגן פעולות גרילה מימיו. למעשה, תפיסותיו של מלקולם התפתחו עם השנים: מתומך של רעיון ההפרדה בין שחורים ללבנים מלקולם התפתח לחסיד נלהב של המאבק למען זכויות אדם.
רסלינג
מאת: משה צוקרמן, משה צימרמן
תיאור: גרמניה הוא נושא רגיש בישראל. עיסוקם המקצועי של מחברי הספר, משה צוקרמן ומשה צימרמן, מתרכז בהיסטוריה של גרמניה. חושבים גרמניה הוא דיאלוג בין השניים בנושא זה ובנושאי-המשנה הנגזרים ממנו: ריבוי‑הפנים של היסטוריה זו, היסטוריית הציונות, יחסי הגומלין בין שתי ההיסטוריות על נגזרותיהן: שואת יהודי אירופה, הסכסוך הישראלי‑פלסטיני, האנטישמיות וניצולה לצרכים פוליטיים, התרבות הפוליטית הישראלית‑ציונית ומקורותיה הגרמניים, ועוד. חושבים גרמניה מבטא ניסיון כן לרדת לעומקם של דברים על בסיס משותף, לברר ניואנסים בתחומים שהדיון הציבורי נוטה לרוב להתייחס אליהם בחד-ממדיות גסה ולעתים גם בעיוורון מרצון. סביר להניח שתוצאות הדיאלוג הזה אינן משתלבות בקונצנזוס הישראלי, ויהיה מי שיבקש לראות בהן מעין כפירה חילונית בעיקרי האידיאולוגיה הממלכתית, או לחילופין יפטור את הדיון ב"אי‑אפשר להשוות". דינמיקת ה"פינג‑פונג" הדיאלוגי שהתחייבו לה מחברי הספר מניבה היבטים וממדי דיון שכל אחד מהמחברים לחוד לא היה מסוגל להפיקם, לפחות לא במלוא ההיקף והגיוון שהתקבלו בסופו של דבר בספר המונח לפניכם.
רסלינג
מאת: מאיר חטינה
תיאור: חוקרים רבים הספידו את התרבות הפוליטית הערבית כספוגה במגמות של אוטוריטריות, קנאות דתית ומאבקים אלימים בין עדות וקבוצות, ואגב כך הדירו לקרן זווית קולות של פתיחות, פלורליזם והומניות שתוארו כחסרי חשיבות היסטורית או משקל ציבורי. הקול המושתק, ספרו החדש של מאיר חטינה, חושף תמונה פנורמית, תוססת ומרתקת של מחשבה ליברלית ערבית; הוא ממקם אותה בהקשרים היסטוריים והשוואתיים, ומציג דיון מעמיק בערכי היסוד שלה, כמו למשל חירויות הפרט והאזרח, חילוניות, חופש דת, פמיניזם, דמוקרטיה, זכויות אדם ודו-קיום עם המערב ועם ישראל. אמנם לרשותם של זרמים, גופים ופעילים ליברלים לא תמיד עמדו תשתיות אזרחיות ופוליטיות מבוססות (כגון מפלגות), אולם הם השכילו להפגין נוכחות של קבע במרחב הציבורי שהעידה על התמדה, יצירה ועשייה, לצד יכולת להתפלמס בחריפות עם יריביהם ולמשוך אליהם חסידים חדשים. גופים ופעילים אלה הקנו לרעיון הליברלי מוצקות, לכידות, ותכנים מוכוונים לתכלית ופעולה, שמטרתם המוצהרת היא כינונה של נאורות ערבית מקומית. הספר מביא לקדמת הבמה תפיסות עולם מתריסות ושוברות מוסכמות – הן ביחס לאסלאם והן ביחס לפוליטיקה הערבית – אשר יש בהן כדי להאיר את המרקם הרב-קולי של הסביבה שבה אנו חיים. פרקי הספר מציעים מסע אינטלקטואלי מקורי אל מחוזות לא מוכרים לקורא הישראלי השבוי לרוב בידי הסכסוך הישראלי-ערבי כמציאות מעיקה ומדממת, שכן אינו חשוף לקולות אחרים – של ביקורת עצמית והתחדשות פנימית, של תרבות אזרחית והשתלבות בעולם הגדול – אשר עמם יש לו הרבה מן המשותף.
רסלינג
מאת: ברוך לשם
תיאור: בנימין נתניהו נבחר ארבע פעמים לראשות הממשלה והוא מכהן בתפקיד זה יותר מאשר כל ראש ממשלה אחר במדינת ישראל, לבד מדוד בן גוריון. אם עדיין ימשיך בתפקידו גם בשנת 2018, הוא יחלוף גם על פניו של ראש הממשלה הראשון במספר הימים שבהם שימש בתפקיד.

כיצד הוא מצליח לעשות זאת? כיצד התמודד, לכל אורך דרכו הפוליטית, עם משברים רבים ומול עמדה עוינת של התקשורת?

הספר מבהיר את תופעת נתניהו באמצעות ניתוח מקצועי ותוך הסברת שיטות הקמפיין האמריקניות שנתניהו ייבא לישראל, ואשר שינו לעד את פניו של השיווק הפוליטי בארץ ואולי גם את פניה של המדינה.

בעזרת יועצי התקשורת, שעבדו עם נתניהו במשך השנים, מאפשר הספר הצצה נדירה אל המטבח הפוליטי-תקשורתי שלו.

הוא חושף כיצד נולדו וגובשו האסטרטגיות והטקטיקות שבהן השתמש נתניהו במערכות הבחירות השונות, וכיצד סייעו השיטות הללו להשגת נצחונותיו, אך במקביל תרמו גם לכשלונותיו.
מטר הוצאה לאור בע"מ
מאת: ערן ניצן
תיאור: מה עומד מאחורי מרבית המאבקים בזירות הכלכלה העולמיות, בזירות הגיאו-פוליטיות, הטכנולוגיות והצבאיות בימינו? התשובה היא המאבק המתפתח בין ארצות הברית לבין סין.

זהו הסיפור הגדול ביותר של ימינו – מערכת היחסים הסבוכה והמתוחה בין סין, מעצמה חדשה-ישנה הזורחת מחדש על במת העולם, וארצות הברית, מעצמת-על הנאלצת להגן על מעמדה.

זהו איננו מאבק השמור לדיונים תיאורטיים ולפקולטות מדעי המדינה. הביטו סביבכם. כמעט כל אספקט בחיינו מושפע מזירה זו. אקלים ונשק אטומי, הכלכלה העולמית ותנועות הסחר, השווקים הפיננסיים, ההתפתחויות הטכנולוגיות, סוגיות של פרטיות וחופש ביטוי – כל אלו ועוד הם חלקים בפאזל אחד גדול שתמונתו מתארת את המתח ההולך ומתעצם בין שתי המעצמות.

הספר מלחמת 100 השנים הבאות מאפשר לקורא לצלול לזירות השונות בתחומי הכלכלה, הפוליטיקה והביטחון המבעבעות כבר כיום כתוצאה מההתנגשות ההולכת וקרבה בין המעצמה שמבקשת לתפוס מחדש את מקומה בעולם, לבין זו המנסה להגן על מעמדה שעד לאחרונה נראה היה בלתי מנוצח.

הקריאה בספר פוקח עיניים ומרתק זה תבהיר לנו עד כמה דרך החיים המערבית, הליברלית, הקפיטליסטית שאנו כולנו תוצריה ובה הורגלנו מאז סיום מלחמת העולם השנייה, עלולה בקרוב להשתנות.
מטר הוצאה לאור בע"מ
מאת: שחר בורלא
תיאור: מהי תפוצה וכיצד היא נוצרת? מה הפך את התפוצה לתופעה פופולרית כל כך בעשרים השנים האחרונות, כיצד היא מעצבת את זהותם של חבריה ומה חשיבותה הפוליטית למדינת האם? ספר זה מבקש לענות על שאלות אלה ואחרות באמצעות הבנת פעילותו של מנגנון הדמיון הפוליטי ודרך פעולתו, כגורם מחבר ומאחד, במדינת הלאום ובתפוצה. הספר מציג סקירה מקיפה של הוגים שדנו בדרך פעולתו של הדמיון הפוליטי – אפלטון, קאנט, טיילור ואנדרסון – וכמו כן מציג מודל ייחודי לתיאור דרך פעילותו של הדמיון הפוליטי בתפוצה. על בסיס תיאורטי זה מציג הספר את הדרך שבה האליטה הפוליטית בישראל מנסה להבנות את זהות התפוצה היהודית. באופן הזה נחשפים שני נרטיבים מנוגדים שמדינת ישראל משדרת לתפוצה – האחד מתאר ישראל "חזקה, מגנה ומצילה" ואילו השני מתאר ישראל "חלשה וזקוקה לעזרה". ספרו של שחר בורלא קושר את שני הנרטיבים המנוגדים האלה למושגי מפתח כמו סוכני דמיון ומטרות פוליטיות וחושף את המניעים הכלכליים-פוליטיים המסתתרים מאחוריהם. בתוך כך מתבהרים מאפייניה של התפוצה בכלל ודרך פעולתו של הדמיון הפוליטי בפרט. ייחודו של הספר אינו נובע רק מהשילוב החדשני בין תיאוריה של דמיון פוליטי ללימודי תפוצה בבחינה פרקטית של יחסי ישראל ותפוצותיה, אלא גם מיכולתו להשקיף על החברה ועל הפוליטיקה הישראלית דרך יחסה לתפוצותיה.
רסלינג
מאת: אלי גליה
תיאור: מי היה ג'ורג' חבש, המנהיג שעשה כברת דרך פוליטית ולוחמנית ארוכה בשירות המהפכה הפלסטינית לאורך חצי מאה? תולדות חייו של ג'ורג' חבש שזורות בסיפור המאבק הפלסטיני מאז 1948. חבש (2008-1925), יליד העיר לוד, עמד בראש "תנועת הלאומיים הערביים", ולאחר מכן בראש "החזית העממית לשחרור פלסטין". מראשית שנות ה-50 של המאה ה-20 שימש חבש מודל פלסטיני למאבק אידיאולוגי-מהפכני חסר פשרות. מנהיגותו לאורך שנות העימות הישראלי-פלסטיני הייתה שזורה בהשקפת עולם מוצקה המבוססת על חזון, רעיונות ואסטרטגיה. כל אלה, בשילוב תכונות כמו כריזמה, ייצוגיות וצניעות, הפכו את חבש לסמל המהפכה בעיני פלסטינים רבים, בני-ברית ובני-פלוגתא כאחד. תפיסת עולמו של ג'ורג' חבש כרכה את המאבק המזוין בישראל עם פעולה בקרב ההמון הפלסטיני כדי לגייסו ולהפכו לגורם אקטיבי בדרך לממש את שאיפותיו הלאומיות. חבש הדגיש שוב ושוב שאלימות מהפכנית לבדה אינה יכולה להיות חלופה לתנועת ההמון. במסגרת חזונו לשחרור ולעצמאות הוא השקיע מאמצים כבירים כדי להביא לאחדות לאומית פנימית – אחדות בתנועה הלאומית הפלסטינית ואחדות בין שכבות העם ומעמדותיו. הספר סוקר לעומק את התמורות האידיאולוגיות והפוליטיות בקריירה הענפה של ג'ורג' חבש, ובראשן המפנה אל המרקסיזם-לניניזם בסוף שנות ה-60 ואימוץ תכנית החלוקה של האו"ם משנת 1947 בדבר שתי מדיניות עצמאיות, יהודית וערבית, בכינוס חגיגי של המועצה הלאומית הפלסטינית שנערך בשנת 1988. תמורות אלו נסקרו לאור אירועים מכוננים בהיסטוריה הערבית והפלסטינית, ובתולדות חייו האישיים של חבש, ובעיקרם: הנכבה של 1948, הנכסה של 1967 והאינתיפאדה שהחלה בשנת 1988.
רסלינג
מאת: סוהאד דאהר-נאשף
תיאור: ספר זה מתבסס על עבודה אתנוגרפית בת ארבע שנים, אשר במהלכן שהתה המחברת בתוך המכון הפלסטיני לרפואה משפטית אשר ממוקם במתחמה של אוניברסיטת אל-קודס באבו-דיס. הספר מתעד את קורות חיי גוף המת/ה הפלסטיני/ת שנמצא בנסיבות מוות מחשידות, מרגע כניסתו למכון עד לרגע יציאתו, כל זאת תוך כדי התייחסות מעמיקה לאופן שבו ההקשר החברתי-פוליטי מבנה את ישותו. הספר מתאר את כל הפרקטיקות הרפואיות – לגאליות, חברתיות, דתיות, פוליטיות ובירוקרטיות – אשר נחרטות על גוף הפלסטיני/ת מרגע הכרזתו כגופו/ה של מת/ה עד "שחרורו" אל יעדו הסופי; הוא מפרק את הדיאלקטיקה שבין חברה, מדע ופוליטיקה במעבריו המרחביים-זמניים השונים של הגוף. המחברת מבררת את התפקיד שנוטל גוף המת/ה בהבניה של דיאלקטיקה זו, בעיצוב המרחבים-זמנים, החברתיים-פוליטיים, אשר בקרבם הוא משונע. הספר מזמין את הקורא/ת לעיון מקיף במהלך ישות גוף המת/ה הפלסטיני/ת כדרך להבין את ישות הפלסטיני/ת החי/ה. מכאן שההתייחסות אל גוף המת/ה היא כאל סוכן חברתי-פוליטי אקטיבי, כאל זירה שעליה ובאמצעותה מתעצבים מחדש יחסי השליטה בין מוקדי הכוח השונים בתוך החברה הפלסטינית, ובין החברה הפלסטינית לבין הכוח הקולוניאלי הישראלי. הספר כתוב בלשון זכר ונקבה כאחד/ת; הוא מזמין שימוש בטקסט אקדמי-מדעי כאמצעי לחולל שינוי מעמדי ומגדרי.
רסלינג
מאת: זהר מיכאלי
תיאור: חנה ארנדט טענה שהמסורת, כלומר רעיונות וסטנדרטים שנסמכנו עליהם כ"מעקה" בתהליך החשיבה, נותקה במודרנה. הנאציזם, למשל, הרס את המדד המוסרי שלנו, החוק איבד מאמינותו כשהורה לרצוח, ורעיון הסמכות גווע עם מות אלוהים אחרי ניטשה. ה"מעקה", שהפך להיות לא רלבנטי, מנע מאנשים להבחין בהופעתה של הטוטליטריות. לכן החשיבה צריכה להתחיל מהניסיון ולא מרעיון מוכן מראש. ומכיוון שהניסיון הוא זרימה, לחשיבה אין סוף, כך שעלינו "לעלות ולרדת במדרגות ללא מעקה" ולהסתמך על אחריות עצמית, דבר שאינו דורש ידע אלא תרגול. ארנדט חיברה את ספרה "משברים ברפובליקה" העוסק במחאות נגד מלחמת וייטנאם בשנות ה-60 כתרגיל חשיבה פוליטית מעין זה. זהר מיכאלי מתבונן דרך ספר זה במציאות הפוליטית בישראל כפי שהשתקפה במהלך ההפגנות נגד ממשלת נתניהו על מנת להראות את האתגר שארנדט מציבה להבנתנו את המשמעות של פוליטיקה בכלל. במקום קְרֵדו, ארנדט מציעה עקרונות לחשיבה על מה שאנו עושים; נגד המסורת המערבית שצמצמה את משמעות הפוליטיקה כיום לשאלה "מי שולט במי?" היא מביאה איתה רוח רפובליקנית של שלטון עצמי בהשראת המהפכה האמריקאית. על בסיס ההבחנה שלה בין כוח לאלימות ניתן לומר שהכוח אינו נובע מתוך השלטון אלא מדעות האזרחים. אזרח נועד להיות שותף פעיל בהליך הפוליטי. מכיוון שממשלות בנות-זמננו – בשיטה הרפרזנטטיבית המנוונת של דמוקרטיות לא פחות מאשר במשטרים אוטוריטריים – החליפו את כוחן, כלומר את אמון הציבור, באלימות של ביורוקרטיזציה דכאנית של החיים הפוליטיים ("שילטון האף אחד"), אזי היחסים בינן לאזרח התבטלו והאלימות בחברה נמצאת בעלייה. לטענת ארנדט, המוצא היחיד ממגמת הצנטרליזם השלטוני הוא מהפכה, במטרה לייסד דגם חדש של ממשל עם צורה אופקית של כוח. המחאה נגד נתניהו לא הולידה דגם פוליטי חדש, אבל האקטיביסטים שנסמכו על "חשיבה ללא מעקה" של צורות מחשבה פוליטית עייפות שלא הובילו בהכרח לבהירות כלשהי (ימין, שמאל, קפיטליזם, סוציאליזם), הובילו בסופו של יום לרפורמה ולהצלת הדמוקרטיה.
רסלינג
מאת: תאודור ויסנגרונד אדורנו
תיאור: עלייתו של הימין הקיצוני החדש נראית היום כסכנה ברורה ומיידית לעצם קיומה של הדמוקרטיה הליברלית. מנהיגים פופוליסטים וסמכותניים צוברים שוב כוח פוליטי ממשי, ותשתיות חוקתיות ומשפטיות עומדות על סף קריסה גם במדינות בעלות מסורת דמוקרטית שנדמתה עד לאחרונה כיציבה, ובכלל זה ארצות הברית וישראל. מניין שואב הימין הקיצוני החדש את כוחו? איך משרתים אותו הפיחות המכוון במעמד האמת וסימון האינטלקטואלים כאויבים? כיצד מגויסת לטובתו תקשורת ההמונים? עד כמה סכנתו ממשית וכיצד אפשר להיאבק בו? על כל אלה מנסה לענות אסופת מאמרים זו, שבמרכזה טקסט נבואי כמעט של תיאודור ו' אדורנו, המבוסס של הרצאה שנשא בשנות ה-60 והתגלתה באחרונה מחדש. על טקסט זה נוספו ראיון קצר שערך גידי וייץ עם חוקר הפשיזם בעל השם העולמי זאב שטרנהל, ופרולוג מקיף מאת אווה אילוז ואיל חוברס, המגישים לנו מפתח חשוב להבנת המציאות הפוליטית שבה אנחנו חיים כעת.
מכון ון ליר בירושליםהקיבוץ המאוחד
מאת: לב גרינברג
תיאור: כיצד ניתן להסביר את המהפך שהתחולל בחברה הישראלית – בין ימי האופוריה והפתיחות לשלום של הסכמי אוסלו לקבורתו הפומבית ימים ספורים לאחר פרוץ האלימות באוקטובר 2000? הספר שלום מדומיין, שיח מלחמה הוא ניסיון ראשון מסוגו להתחקות בצורה מקיפה ושיטתית אחר התהליכים שהובילו לאובדן התקווה. ספרו של לב גרינברג מסביר בצורה בהירה כיצד נוצרה הנכונות המחודשת (בתיווך הפוליטיזציה של צה"ל) להקרבה ולתמיכה בעימות אלים ומתמשך – עד הניצחון. אבל לא מדובר בצייד אשמים, לא בצד כלשהו (הפלסטיני או הישראלי, מתונים או קיצונים) וגם לא במנהיג כלשהו (ערפאת, ברק, נתניהו, פרס, רבין או שרון), שכן המנהיגות אינה אלא ביטוי של הלך רוח ציבורי, של תהליכים פוליטיים וכוחות פנימיים וחיצוניים המופעלים עליה. שלום מדומיין, שיח מלחמה עוסק במנהיגות הישראלית בהקשרה הרחב – בהצלחתם של רבין ושרון, במשבר המנהיגות שנפער בפוליטיקה הישראלית לאחר הסתלקותם הפתאומית, ובכישלונם של פרס, נתניהו וברק, כמו גם הצמד אולמרט-פרץ במלחמת לבנון השנייה. שלום מדומיין, שיח מלחמה דן בתהליך פוליטי מורכב שאפשר לדמיין שלום, לדמיין מציאות חדשה, אך הקשה על מימוש הדמיון. הספר מנתח מדוע בסופו של דבר התהליך קרס והוביל לעימות אלים מחודש, אכזרי וארוך יותר מבעבר, כזה המונע אפילו לדמיין כיצד ניתן לצאת ממעגל האלימות ולשוב להידבר על שלום.
רסלינג
מאת: אבנר בן-זקן
תיאור: ספרו פורץ הדרך של אבנר בן-זקן, קומוניזם כאימפריאליזם תרבותי, בוחן בפריזמה בין-תרבותית את התגלגלות התנועה הקומוניסטית במזרח התיכון בשנים 1919-1948. הוא חושף את המתח התרבותי בין קומוניסטים ארצישראלים שבאו מאירופה ובין קומוניסטים מקומיים, ערבים ויהודים כאחד, ולראשונה מראה כי השיח המרכסיסטי נתפס כסוג של אימפריאליזם תרבותי. אך עניין זה לא נבע מהבדלים תרבותיים-פרסונליים בלבד. שכן האימפריאליזם התרבותי הוגבר בעיקר בשל הצגת השיח המרכסיסטי לא כתוצר של התרבות וההיסטוריה האירופיות, אלא כ"מדעי" ו"אובייקטיבי", וכתוצאה מכך גם כבעל סמכות אוניברסלית. במובן זה, ה"אמת המדעית-אובייקטיבית" של המרכסיזם החדירה מידה גדולה של שכנוע עצמי בקרב הקומוניסטים הארצישראלים, ולפיה ניתן לגשר על פערים תרבותיים, להפיץ את המרכסיזם ולהעביר את התרבות והחברה המקומיות טרנספורמציה תודעתית. שכנוע עצמי זה, בתמהיל משיחי עם מכלול של גורמים, יצר מציאות שנראית במבט לאחור פרדוקסלית משהו, ולפיה קומוניסטים ארצישראלים הסדירו את השיח המרכסיסטי המקומי ובו בזמן ייסדו, ניתבו וארגנו את המפלגות הקומוניסטיות במזרח התיכון. אולם התרבות הפוליטית הקומוניסטית לא הייתה הרמונית כלל וכלל: באמצעות פירוקם של המנגנונים של התגלגלות התנועה הקומוניסטית, בן-זקן מראה שמפגש בין תרבויות מעורר סנסציות של זרות הדוחפות לכיוונים שונים ומנוגדים. על כן, הטענה המרכזית של ספר זה היא שתפיסות פוליטיות "אינטרנציונליות" אינן בהכרח נתפסות כניטרליות מבחינה תרבותית. זאת ועוד, הזרות התרבותית, השזורה כחוט השני בהיסטוריה של היחסים שבין קומוניסטים ארצישראלים לערבים, היא זו שעוררה ועיצבה את הניסיונות השונים להפיץ את הקומוניזם במזרח התיכון. בן-זקן מבקש, אפוא, לכתוב באופן שונה את ההיסטוריה של הקומוניזם במזרח התיכון, כלומר לכתוב אותו כהיסטוריה של המאבק להתאמה תרבותית של השיח המרכסיסטי. הוא מסמן את קווי המתאר של היסטוריה זו דרך הניסיונות המגוונים – של הקומינטרן, ברית המועצות, הקומוניסטים הארצישראלים והקומוניסטים הערבים – להציג, להתאים ולפעמים אף לדחות תרבות פוליטית אינטרנציונלית.
רסלינג
מאת: דינה זילבר
תיאור: על אחד הקירות במשרד המשפטים תלויה שורה של פורטרטים. אלו הם אחד עשר היועצים המשפטיים של הממשלה שכיהנו בתפקיד מאז קום המדינה. האחד עשר שתלויים כך על הקיר - חנוטים בחליפותיהם וחנוקים בעניבותיהם – עמדו במרכזן של הפרשיות המשפטיות שטלטלו את המדינה. כל אחד מהם קם ברגע נתון על רגליו ואמר למנהיגי המדינה: עד כאן! – לא יעבור! הרגעים האלה שבהם התרחש העימות, בין היועצים המשפטיים לממשלה ובין הדרגים הפוליטיים שמינו אותם לתפקיד, היו רגעים מכוננים בתולדות המדינה.
כנרת, זמורה דביר בע"מ
מאת: ניר קידר
תיאור: מדינת ישראל היא מהמדינות היחידות בעולם שלא אימצה חוקה בסמוך להקמתה. מה הסיבה לכך? האם ראש הממשלה דוד בן־גוריון באמת התנגד לחוקה כי לא רצה מסמך משפטי שיגביל את כוחו? וכיצד קשור הוויכוח על החוקה לשאלות המטרידות את החברה הישראלית כיום בעניין "חוק הלאום", הדמוקרטיה הישראלית, יחסי הצבא עם הדרג הפוליטי ומעמדה של מערכת המשפט? הספר בן־גוריון והחוקה שופך אור חדש על פרשת החוקה ומזמין את הקוראים לחשיבה אחרת על עיצובה של ישראל כמדינת חוק דמוקרטית.
הוצאת אוניברסיטת בר אילןכנרת, זמורה דביר בע"מ
מאת: משה שמש
תיאור: ספרו החדש של משה שמש, מהנכּסה לעֻבּוּר, הוא השלישי בטרילוגיה שנועדה לתעד ולסקר את קורותיה של התנועה הלאומית הפלסטינית החדשה מתוך התייחסות לעמדת מדינות ערב בסכסוך הערבי-ישראלי בשנים 1974-1949. תקופה זאת מתאפיינת בשני קטבים: מצד אחד התבוסה במלחמת 1948 – הנָכּבָּה הערבית-פלסטינית; מצד שני, "אל-עֻבּוּר" (חציית התעלה) – הניצחון האסטרטגי הערבי בפתיחת מלחמת יום הכיפורים וההישג של התנועה הלאומית הפלסטינית בהחלטת ועידת הפסגה הערבית ברבאט (אוקטובר 1974): הכרעה ערבית בדבר היותו של אש"ף המייצג החוקי הבלעדי של העם הפלסטיני. המחבר עושה זאת תוך כדי התייחסות להתפתחויות המדיניות בעולם הערבי ובזירה הפלסטינית, כהמשך לשני הספרים הקודמים בטרילוגיה: מהנכבה לנכסה: הסכסוך הערבי-ישראלי והבעיה הלאומית הפלסטינית, 1967-1957, והתחייה הלאומית הפלסטינית בצל משבר מנהיגות – מהמופתי עד שקירי, 1967-1937. שלושת ספרי הטרילוגיה נכתבו בפרספקטיבה היסטורית של מספר עשורים. מכאן שהערכת האירועים הייתה לעיתים קרובות שונה מהערכתם בזמן ההתרחשויות עצמן, כפי שסוכמו בדוחות דיפלומטיים, בספרי היסטוריה או בסקירות מודיעין והערכות שגובשו בזמן האירועים או בסמוך אליהם. המחקר הנוכחי מציב במרכזו את התפיסה באשר לקשר ההדוק בין התפתחות הסכסוך הערבי-יהודי (ציוני) ואחר כך הערבי-ישראלי, ובין התפתחותה, תוכנה ומרכיביה של התנועה הלאומית הפלסטינית מראשית צמיחתה במחצית הראשונה של המאה ה-20 עד ימינו. מחקר על הבעיה הפלסטינית (או התנועה הלאומית הפלסטינית החדשה) ללא מחקר על הרקע הערבי והעמדה הערבית בסכסוך הערבי-ישראלי הוא כמו עץ בלי שורשים, ולהפך – חקר הסכסוך הערבי-ישראלי ללא חקר הסוגיה הלאומית הפלסטינית לוקה בחסר.
רסלינג
מאת: אביטל הכט
תיאור: מחקר ייחודי זה שופך אור על דמותה של איסבל פרון אשר כיהנה כנשיאת ארגנטינה בין השנים 1974-1976. דמותה של איסבל הוזנחה על ידי היסטוריונים ונשכחה בצל דמותה של אוויטה. לראשונה מוצג ניתוח שעוקב אחר צעדיה של איסבל במאמציה להתקרב לפרון ולהיכנס לנעליה של קודמתה – אוויטה. איסבל הצטרפה לנשיא ארגנטינה הגולה, חואן דומינגו פרון, במרכז אמריקה, מספר חודשים לאחר הדחתו על ידי כוחות הצבא בשנת 1955. באותה תקופה החל תהליך שיוביל את איסבל אל כס הנשיאות בארגנטינה, וכך תהפוך לאישה הראשונה שעמדה בראש מדינה ביבשת אמריקה כולה. איסבל הייתה הרקדנית שהצליחה להגשים את חלומותיה של אוויטה פרון, 24 שנים לאחר מותה. החלל שאוויטה הותירה עם מותה בגיל צעיר ממחלת הסרטן, בידיעה שלא תוכל להגשים את שאיפתה להתמנות לסגניתו של בעלה (פרון) ולכהן כסגנית נשיא ארגנטינה, התממש בדמותה של אישה שברירית וחולנית שלא ידעה מנהיגות מהי. איסבל פרון הפכה באחת לתחליף דהוי של אוויטה. למרות היעדר מוחלט של כישורי מנהיגות או כריזמה, היא נבחרה לכהן בתפקיד סגנית הנשיא לצדו של פרון. בהמשך ירשה – מבלי שביקשה זאת – את כס הנשיאות כשבעלה פרון נפטר בשנת 1974, פחות משנה לאחר שנבחר לתפקיד הנשיא בפעם השלישית, בבחירות פתוחות ודמוקרטיות. ראשי הצבא הארגנטיני ראו בכהונתה של איסבל הזדמנות להנהיג דיקטטורה צבאית מוסווית, וכך עשו עד להדחתה בחודש מרס 1976. הטרור המדיני שהונהג בידי כוחות הביטחון נגד העם כולו, נגד קבוצות גרילה ונגד מתנגדי הנשיאה היווה מבוא לדיקטטורה צבאית, אכזרית ומדממת.
רסלינג
מאת: אלי אבידר
תיאור: מה באמת מפריד בינינו לבין העולם הערבי? מאז קום המדינה ידעה ישראל מנהיגים משמאל, שגישושי השלום הנלהבים שלהם נענו בטרור ובשפיכות דמים, ומנהיגים מימין, שהכרזותיהם הלוחמניות שידרו לצד שני דווקא חולשה. אלה וגם אלה השיגו את התוצאות ההפוכות מאלה שקיוו להן. למה, בעצם? מה משבש בצורה כה מסוכנת את הדיאלוג שלנו עם העולם הערבי? האם באמת אין פרטנר, או שמא לא למדנו את שפתו? ספרו של אלי אבידר, 'התהום', מנסה להשיב בכנות ובאומץ על שאלות יסוד אלה.
אגם הוצאה לאור
מאת: ישראל דנציגר
תיאור: הזמנה לשרת ציבור מספק הצצה נדירה אל מאחורי הקלעים של הציבוריות הישראלית ומשרדי הממשלה, ואל עבודתם של השרים ופקידי הציבור. בספרו חושף דנציגר את שיתופי הפעולה, את קרבות האגו, את הלכלוכים וההתמודדות עם הכפשות, כמו גם את הטוב הרב לצד האתגרים, המורכבויות והכשלים בעבודת המגזר הציבורי.בין שלל הדוגמאות, הוא מביא את העקרונות הבסיסיים לכל מנהיג ציבור – ובמיוחד קורא לבוא להטות שכם ולשרת ציבור.
מטר הוצאה לאור בע"מ
מאת: איל השקס
תיאור: במקום הגישה המוכרת, שגרסה שהסכמים מדיניים מקיפים יביאו לקשרים כלכליים, כיום שולטת גישת גשרי הכלכלה: התמריצים לקשרים כלכליים מסייעים ויסייעו להגיע לקירבה מדינית, בין ישראל למדינות ערב. "הסכמי אברהם" עם איחוד האמירויות ובחריין, הם דוגמה מובהקת למגמה זו, אך הם רק קצה הקרחון. מדינות ערב רוצות בקשר עם ישראל, לא כי הן אוהבות את ישראל (הן לא), אלא כי הן אוהבות את עצמן. אלו נאבקות יום יום עם בעיות דרמטיות - שפתרונן נמצא במידה רבה בחדשנות הישראלית ובמיקומה הגיאוגרפי – בנושאי מים, חקלאות, אנרגיה, מסחר, תעסוקה ועוד. הצורך בקשרים כלכליים הוא הדדי ובשונה מחלום העבר בדבר "מזרח תיכון חדש", בפני ישראל, המגזר העסקי והאזרחים ניצבות הזדמנויות כלכליות ומדיניות היסטוריות, שאסור להחמיצן.
מטר הוצאה לאור בע"מ
מאת: צבי גרינברג
תיאור: ספר זה שופך אור חדש, כלכלי, על החלטת בריטניה להסיג את כוחותיה מארץ ישראל בשנים שלאחר מלחמת העולם השנייה. צבי גרינברג טוען שמדובר, בין השאר, בתולדה של קשיים כלכליים שעמם התמודדה בריטניה מאז סיום המלחמה. אולם סוגיה זו לא זכתה עד כה לבירור היסטורי-ביקורתי מקיף ומעמיק במחקר. הספר מנתח את סיום הסיפור הארץ ישראלי-בריטי מבעד למרקם העולמי-אימפריאליסטי, תוך שהוא מציג את שקיעת האימפריה הבריטית, את עלייתה של ארצות הברית כמעצמה העולמית החדשה, את המלחמה הקרה המתגבשת, את מדיניותה של בריטניה במזרח התיכון ואת יחסיה עם המזרח, במיוחד הודו. המחקר מבוסס על מגוון רחב של מקורות ארכיונים, בריטים ואמריקאים, לצד מסמכים המצויים בישראל אשר חשפו מארג של אילוצים ושיקולים כלכליים, מדיניים וצבאיים שהובילו, בסופו של דבר, להחלטת הקבינט בלונדון להעביר את גורל ארץ ישראל להחלטת האו"ם.
רסלינג
מאת: שלמה עוגן גולדמן
תיאור: אתגר הטרור מעורר עניין רב בקרב קובעי המדיניות, המוסדות הכלכליים ואזרחים מהשורה; מוקד העיסוק בו הוא מחקרי-אקדמי ואקטואלי גם יחד. עם זאת, ברוב הזמן אנשי האקדמיה מנהלים את השיח ביחס לטרור בינם לבין עצמם. בה-בעת, בזירה הציבורית רווחות עמדות ותחושות אשר אינן מתיישבות בהכרח עם השיח האקדמי, כך שלעיתים מוצגות "עובדות" ביחס לטרור שאין להן כל אחיזה במציאות. ספרו של שלמה עוגן גולדמן מבקש לגשר על הפער הזה באמצעות הצגה מעובדת, קלילה ומתומצתת של הידע האקדמי הכבד והעמוס. הספר מדגיש את המקרה הישראלי, כך שחלקים מהספר עוסקים בנושאים רלוונטיים לחיים בישראל – למשל הטרור האסלאמי, התפתחות הטרור הפלסטיני לאורך השנים ודרכי ההתמודדות איתו. כך יוכל הקורא ליהנות ממידע מעמיק ומבוסס המוצג באופן פשוט ונגיש, תוך כדי התייחסות לנתונים ולמחקרים שעשויים לעניין את הקוראים בכלל ואת הקורא הישראלי בפרט. בחלק הראשון של הספר יתוודע הקורא לדיון ביחס לשאלות כגון מהו טרור, מהי ההיסטוריה של הטרור ומהי תמונת המצב העולמית העכשווית. בחלק השני ייחשף הקורא למיתוסים הקשורים בגורמים לטרור – גלובליזציה, עוני, דת (בייחוד האסלאם), טרור המתאבדים והיכולת לנצח את ארגוני הטרור – וילמד על מידת אמיתותם.
רסלינג
מאת: אלדד בק
תיאור: האם ייתכן בגרמניה של היום – שמונה עשורים לאחר עליית היטלר לשלטון – ימין לאומני-פופוליסטי שאינו בעל זיקה רעיונית לנאציונל-סוציאליזם? תופעת הימין החדש, שהתחזקה בשנים האחרונות ברחבי המערב, לא פסחה על גרמניה החווה מאז איחודה מחדש ב-1990 תהליך של חידוש הפטריוטיות והרגשות הלאומיים המקביל להתגברות מעורבותה המדינית והצבאית של גרמניה מחוץ לגבולותיה. התמרכזותה של מפלגת ״איחוד השמרנים״ תחת הנהגתה של אנגלה מרקל ב-16 שנות כהונתה כקנצלרית גרמה להופעתה של מפלגה ימנית חדשה, ״אלטרנטיבה לגרמניה״, אשר במהלך העשור החולף טרפה את הקלפים בזירה הפוליטית הגרמנית, בעיקר בשטחי גרמניה המזרחית הקומוניסטית לשעבר. בשל שיוכה על ידי יריביה לימין הקיצוני הוחרמה המפלגה גם על ידי ישראל הרשמית ומוסדות הקהילה היהודית בגרמניה. אבל האלימות האנטישמית מצדן של קהילות מוסלמיות וערביות בגרמניה גרמה ליהודים ולישראלים כאחד לערער על גישת החרם כלפי מפלגה זו שתרמה בעמדותיה הפרו-ישראליות לחשיפת צביעות עמדתו של הממסד הגרמני ביחס לישראל ולמאבק באנטישמיות. ספרו החדש של אלדד בק, אלטרנטיבה – ימין חדש לגרמניה?, משרטט את פניה של התופעה המרתקת ביותר בפוליטיקה הגרמנית מאז האיחוד מחדש, בשעה שמאבקים פנימיים בין גישות רעיוניות שונות מציבים את הימין החדש בגרמניה בפני מבחן קיומי. גם אם החייאת השמרנות בגרמניה עם תום עידן מרקל תביא לצמצום השפעתה של מפלגת ״אלטרנטיבה לגרמניה״, אזי השפעת הרעיונות שהביאו ללידתה עשויים להיות ארוכי טווח.
רסלינג
מאת: רז צימט
תיאור: בשנים האחרונות הפכה איראן לאחד הנושאים המדוברים ביותר בשיח הציבורי והפוליטי בישראל. ביסוס השפעתה האזורית, תמיכתה בארגוני טרור והתחמשותה הגרעינית הפכו את הרפובליקה האסלאמית לסוגיה המעסיקה לא רק את ישראל אלא גם את שכנותיה ואת הקהילה הבינלאומית החוששות בעיקר מהשילוב בין משטר רדיקלי ליכולות בלתי-קונבנציונליות מתקדמות. עם זאת, גם למעלה מארבעה עשורים לאחר המהפכה האסלאמית נחשבת הרפובליקה האסלאמית בעיני רבים לחידה. מאבקי הכוח הפנימיים, המתח בין אידאולוגיה אסלאמית מהפכנית למדיניות מעשית והפער בין שלטון חכמי הדת לציבור תוסס ודינאמי יוצרים לעתים את הרושם שאיראן היא מדינה מלאת סתירות שלא ניתן ליישב ביניהן. ספרו של רז צימט נועד לסייע בהבנה טובה יותר של איראן בת-זמננו באמצעות ניתוח המאפיינים המרכזיים של המערכת הפוליטית האיראנית, יחסי הגומלין בין מוקדי הכוח הבולטים בהנהגת איראן ותהליכי העומק המרכזיים העוברים על החברה האיראנית. הספר בוחן את השינויים החברתיים, הפוליטיים, הכלכליים והתרבותיים שהרפובליקה האסלאמית עוברת בעשורים האחרונים. צימט מצביע על שני תהליכים מרכזיים המתחוללים באיראן במקביל: המערכת הפוליטית מתאפיינת במידה הולכת וגוברת של סמכותנות מצד המשטר המצמצם את גבולות הקונצנזוס הפוליטי ודוחק החוצה את יריביו הפוליטיים או כל מי שנתפס כאיום אפשרי על יציבותו. בתוך כך מתרחשות בחברה האיראנית מגמות עומק על רקע תהליכים דמוגרפיים, תמורות ביחסי הגומלין בין החברה למוסדות המדינה וחשיפה גוברת למערב ולמודרניזציה. מגמות אלה, המתקיימות על רקע מצוקות חברתיות וכלכליות, מבטאות שחיקה בתמיכה הציבורית במוסדות השלטון; הן יוצרות פער מתרחב בין המשטר לציבור, במיוחד לדור הצעיר.
רסלינג
מאת: משה בלע
תיאור: זאב ז׳בוטינסקי ((1940-1880 התפרסם כעיתונאי, סופר, משורר, מתרגם, חייל וכאחד מגדולי הנואמים בתקופתו, המרתק את קהל שומעיו בכל אחת משבע השפות בהן שלט.
מעל לכל היה ז׳בוטינסקי מנהיג פוליטי כריזמטי בעל חזון, אשר שמו נישא בפי כל יהודי אירופה שטרם השואה.

ז׳בוטינסקי היה תוצר מובהק של הליברליזם בנוסח המאה ה־ 19 שהטיף בלהט שווה לציונות ולתפיסת עולם הומנית-ליברלית. במרכז מאבקו הפוליטי עמדה התנגדותו לקו של ההסתדרות הציונית והדרישה להקמתה של מדינה יהודית בארץ-ישראל, בה יראה כל יהודי באשר הוא את ביתו. ז׳בוטינסקי הקים תנועת נוער מפוארת - בית״ר - והעמיד במרכזה את רעיונות ההדר, הצבאיות והחלוציות. ספר זה כולל מבחר דברים מדבריו וכתביו ומהווה אוסף יחודי לרעיונותיו. גם היום, לאחר השואה ותקומת ישראל בארצו, נשארו רעיונותיו של ז׳בוטינסקי אקטואליים כביום כתיבתם.
מכון ז'בוטינסקי בישראל
מאת: תמר הרמן, אור ענבי, ירון קפלן, אינה אורלי ספוז'ניקוב
תיאור: מדד הדמוקרטיה הישראלית מציע הערכה שנתית של איכות הדמוקרטיה הישראלית. לצורך זה נערך מדי שנה בשנה, 19 שנים ברציפות, סקר רחב במדגם מייצג של האוכלוסייה הישראלית. מטרתו של המדד לעמוד על המגמות בחברה הישראלית בשאלות כבדות משקל הקשורות להגשמת הערכים והיעדים הדמוקרטיים ולתפקוד של מערכות השלטון וממלאי התפקידים הנבחרים. ניתוח התוצאות מבקש לתרום לדיון הציבורי על מצב הדמוקרטיה בישראל וליצור מאגר מידע רחב שיעמיק את הדיון בנושא.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: תמר הרמן, איילת רובבשי-שטרית, אברהם ריטוב, אלה הלר
תיאור: מדד הדמוקרטיה הישראלית מציע הערכה שנתית של איכות הדמוקרטיה הישראלית. לצורך זה נערך מדי שנה בשנה, 18 שנים ברציפות, סקר רחב במדגם מייצג של האוכלוסייה הישראלית. מטרתו של המדד לעמוד על המגמות בחברה הישראלית בשאלות כבדות משקל הקשורות להגשמת הערכים והיעדים הדמוקרטיים ולתפקוד של מערכות השלטון וממלאי התפקידים הנבחרים. ניתוח התוצאות מבקש לתרום לדיון הציבורי על מצב הדמוקרטיה בישראל וליצור מאגר מידע רחב שיעמיק את הדיון בנושא.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: עופר קניג, גדעון רהט, אסף שפירא
תיאור: המפלגות בישראל נתונות במשבר קשה, והמשבר במפלגות הדמוקרטיות המִצרפיות, קרי מפלגות שאינן מגזריות או "מפלגות של נושא אחד", חמור במיוחד. כמעט לפי כל אמת מידה – מהיקפי החברוּת במפלגות ועד מעמדן בשלטון המקומי ועוד – המפלגות נחלשו מאוד בעשורים האחרונים. אילו תיקוני חקיקה נדרשים כדי לחזק את המפלגות המצרפיות הדמוקרטיות; אילו שיטות לבחירת מנהיג ומועמדים לכנסת כדאי למפלגות לאמץ; כיצד יש לארגן את פעילות המפלגה "בשטח"; האם, וכיצד, כדאי למפלגות לשלב מרכיבים של דמוקרטיה דיונית; אילו סמכויות יש להעניק לחברי המפלגה, פעיליה ותומכיה; האם המפלגה צריכה להשקיע משאבים בבחירות המקומיות; כיצד צריכה המפלגה להתנהל ביחסיה עם גורמים חיצוניים כמו מכוני מחקר והחברה האזרחית? כל ארבעת המאמרים שבקובץ זה עניינם שיקום המפלגות. אבל בטרם שואלים כיצד לשקם את המפלגות, תחילה יש לברר מדוע לשקם אותן: במה המפלגות מועילות לדמוקרטיה; האם אפשר למצוא להן תחליפים; האם קיימות או יכולות להתקיים מפלגות מצליחות שהן גם דמוקרטִיות?
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: לילה מרגלית
תיאור: חוק המאבק בטרור, שנחקק ב– 2016, מעניק לרשות המבצעת את הסמכות הקיצונית להכריז על ארגונים ארגוני טרור, ועל סמך הכרזה זו לנקוט צעדים מרחיקי לכת נגד מעגלים רחבים של חברים, פעילים ואוהדים. עם חקיקת חוק זה, שנועד במהותו להחליף את תחיקת החירום בתחום המאבק בטרור בחקיקה מודרנית המתאימה למדינה דמוקרטית, נהפכה סמכות ההכרזה לחלק בלתי נפרד מהחקיקה הקבועה של מדינת ישראל. על רקע זה המחקר מבקש לחזור למושכלות יסוד ולשאול כמה שאלות בסיסיות: מה מקומו של מנגנון הכרזה כזה במדינה דמוקרטית? מהן התכליות הספציפיות המצדיקות מתן סמכות לרשות המבצעת להחליט בהליך מינהלי - הנסמך פעמים רבות על ראיות סודיות – שארגון הוא טרוריסטי? מהם המחירים הכרוכים בכך, ומהן הערובות הדיוניות המינימליות הדרושות כדי להבטיח שימוש ראוי בסמכות זו? המחקר מבקש להתמקד במיוחד בשאלה הנדחקת לעיתים קרובות לשוליים: כיצד עלולה סמכות ההכרזה להשפיע על המרחב הדמוקרטי – לפגוע בחופש הביטוי הפוליטי, לצנן התארגנויות אזרחיות או להצר את מרחב הפעולה של החברה האזרחית? מחקר זה בודק את השאלות האלה על רקע בחינה מעמיקה של הסדרי ההכרזות שאומצו בעשורים האחרונים במועצת הביטחון של האו"ם, באיחוד האירופי ובארבע מדינות דמוקרטיות: ארצות הברית, קנדה, בריטניה וגרמניה. על בסיס בחינה זו המחקר מציג שורה של המלצות לפרשנות מנגנון ההכרזה בחוק המאבק בטרור ומציע כמה הצעות לתיקון החוק.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: חן פרידברג, דנה בלאנדר
תיאור: האם ועדת השרים לענייני חקיקה היא מוסד חיוני לסינון ולריסון מבול הצעות החוק הפרטיות של חברי הכנסת, או שהיא משמשת מעין גיליוטינה שמחסלת את הצעות החוק הפרטיות בעודן באיבן, ולאו דווקא מטעמים ענייניים?

בשנים האחרונות ועת השרים לענייני חקיקה הפכה לאחד המוסדות המשפיעים ביותר על יחסי הממשלה והכנסת. עם זאת, רב הנסתר על הגלוי באשר לדרכי פעולתה ולאופן קבלת ההחלטות בה, משום שדיוניה ושיקוליה סמויים מעין המחוקקים והציבור.

הוועדה בראשות שר המשפטים מתכנסת אחת לשבוע ומגבשת את עמדת הקואליציה ביחס לכל הצעות החוק הממשלתיות והפרטיות הנידונות בה. אף שהוועדה פועלת כבר מקום המדינה, לאור הגידול הניכר שחל בעשורים האחרונים בהצעות החוק הפרטיות המונחות על שולחן הכנסת, תפקודה והתנהלותה בכל הנוגע להצעות חוק פרטיות נתונים כיום במחלוקת עמוקה בין הרשות המבצעת לרשות המחוקקת. הם אף מעוררים ביקורת ציבורית רבה הנוגעת לכך שוועדה ממשלתית היא זו שחורצת את גורלן של הצעות החוק הפרטיות של חברי הכנסת ולכך שהיא איננה מחויבת בשקיפות.

מחקר זה מתאר את עבודת הוועדה ואת הדילמות העולות מאופן תפקודה ובוחן אם בדמוקרטיות אחרות פועל מוסד דומה. בסופו מוצגת שורת המלצות באשר לשינויים שיש לחולל באופן פעולתה, על מנת שתשמש חלק ממערך האיזונים והבלמים החיוני לדמוקרטיה ומתוך שמירה על עקרונות כמו שקיפות, אחריותיות ודיווחיות.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: ידידיה צ' שטרן, יפה נחומי, גלעד מלאך, אסף מלחי
תיאור: 13% מאזרחי המדינה הם חרדים. כמעט כולם נולדו בישראל, ורובם הם כבר דור שני, שלישי ורביעי של ילידי הארץ. האם עובדה זו משפיעה על יחסם לדמוקרטיה ולשאר אזרחי המדינה - יהודים, ערבים ואחרים? מי אמור, לדעתם, לקבל את ההחלטות החשובות במדינה, הרַב או הריבון?

מהו יחס החרדים אל המוסדות הדמוקרטיים? האם תהליכי השילוב בתעסוקה מביאים אותם לאמץ ערכים דמוקרטיים ושוויוניים, או שמא הגידול הדמוגרפי מביא אותם לשאוף לקדם ערכים לא דמוקרטיים במרחב הציבורי הישראלי? החברה החרדית חיה במדינת ישראל הדמוקרטית ופועלת לרוב בהתאם לכללי המשחק שלה. ספר זה מבקש אפוא לבחון את תפיסות העומק של בני ובנות חברה זו ביחס לסוגיות של אזרחות ודמוקרטיה. סקר שערכו מחברי הספר נותן מענה מקיף לשאלות אלו ואחרות. הספר גם מציג ניתוח היסטורי של אסטרטגיית הבידול החרדית לאחר הקמת מדינת ישראל, בוחן את התמורות שחלו במרוצת השנים בעמדות החרדים כלפי המדינה וכלפי ערכים דמוקרטיים וסוקר את האתגרים שעימם מתמודדת החברה החרדית היום. תפיסת האזרחות החרדית קריטית לעתיד היחסים בין כלל הקבוצות המרכיבות את החברה הישראלית. הספר מצביע על חשיבות הדיון בסוגיית האזרחות של אוכלוסייה זו ומספק שלל נתונים ומצע רעיוני העשויים ליצור בסיס לדיון זה.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: צבי מגן, דניאל ראקוב
תיאור: לפני שלושים שנה, בשנת 1991 , ישראל וברית המועצות חידשו את היחסים הדיפלומטיים ביניהן, אשר נותקו ב־ 1967. מאז חידושם מתאפיינים היחסים בין המדינות בדינמיקה חיובית, חרף ניגודי אינטרסים רבים. בבסיס הקשר עומדת היסטוריה משותפת: החל מהתרומה הסובייטית להקמת המדינה ולניצחון צה"ל במלחמת העצמאות, עבור ביריבות בימי המלחמה הקרה וכלה בשנים האחרונות שב הן רוסיה וישראל, כל אחת בדרכה, פועלות לעצב מחדש את מקומן בעולם.

קובץ מאמרים זה נכתב על ידי מיטב המומחים בישראל, ברוסיה ובארצות הברית במטרה להתבונן ביחסים בין המדינות כיום. הוא מציג את האדנים העיקריים שהם נשענים עליהם ודן בדילמות באשר לעתידם:

• עד כמה ירושלים ומוסקבה יכולות לשתף פעולה ביחס להסדרת המצב בסוריה, סוגיית הגרעין האיראני והסכסוך הישראלי-פלסטיני?
• האם בעידן של עוינות חריפה בין רוסיה לבין המערב נדרשת ישראל לבחור צד, או להיפך – האם היא יכולה לשמש גשר בין מוסקבה לוושינגטון ביחס לסוגיות קונקרטיות במזרח התיכון?
• מה חשיבותם של הקשרים בין רוסיה לבין קבוצת דוברי הרוסית בישראל, ומהי זיקתם של היהודים במרחב הפוסט-סובייטי לישראל?
• כיצד זיכרון השואה והתפקיד של הצבא האדום בהכרעת גרמניה הנאצית משפיעים על היחסים העכשוויים בין המדינות?
• האומנם הקשרים הכלכליים בין המדינות ממצים את הפוטנציאל הטמון בהם?
• האם ישראל ורוסיה יכולות להפוך לשותפות בתחום החדשנות הטכנולוגית?
• האם תתפתח תחרות בין השתיים בשוק הגז האירופי?
המכון למחקרי בטחון לאומי
מאת: פנינה שרביט ברוך
תיאור: שנים ‫האחרונות ‫הולכת ‫וגוברת ‫הנטייה ‫לדבר ‫על ‫אודות ‫"מותו ‫של ‫פתרון ‫שתי ‫המדינות” ‫ועל ‫החלפתו ‫במודל ‫של ‫מדינה ‫אחת ‫בין ‫הים ‫לירדן ‫כפתרון ‫לסכסוך הישראלי-פלסטיני. ‫הטענה ‫העיקרית ‫היא ‫שאין ‫כיום ‫אפשרות ‫מעשית ‫לחלוקה ‫פיזית ‫של הארץ, ‫בשל ‫הטשטוש ‫המוחלט ‫של ‫הקו ‫הירוק ‫והחיבור ‫המעשי ‫של ‫יהודה ‫ושומרון ‫(הגדה המערבית) ‫למדינת ישראל, ‫המתבטא ‫בהיקף ‫הנרחב ‫של ‫ההתיישבות ‫היהודית ‫ושל ‫הפעילות ‫הישראלית - ‫הביטחונית ‫והאזרחית - ‫באזור זה. ‫האם ‫פתרון ‫של ‫מדינה ‫אחת ‫לסכסוך ‫הישראלי-פלסטיני ‫הוא ‫פתרון ‫ישים? ‫במזכר ‫זה ‫נבחנים ‫ארבעה ‫מודלים: ‫מדינה ‫יוניטרית ‫על ‫כלל ‫השטח ‫שבין ‫הים לירדן; ‫מדינה ‫על ‫כלל ‫השטח ‫שבתוכה ‫אוטונומיה פלסטינית; ‫פדרציה ‫שמחולקת ‫למחוזות ‫יהודיים ‫ופלסטיניים; ‫וקונפדרציה פלסטינית-‫יהודית. ‫הדיון ‫הציבורי ‫מתמקד ‫בשאלה ‫אם ‫ניתן ‫לקיים ‫מדינה ‫אחת ‫שהיא ‫הן ‫יהודית ‫והן דמוקרטית. ‫המזכר ‫מוסיף ‫ובוחן ‫כיצד ‫תתנהל ‫מדינה ‫כזו ‫מבחינה ‫מעשית ‫ואם ‫מדובר ‫בפתרון ‫מוצלח לסכסוך. ‫לשם ‫כך ‫נבחנים ‫ביחס ‫לכל ‫מודל ‫מכלול פרמטרים: ‫החלוקה ‫הטריטוריאלית; מעמד ההתנחלויות; ‫מעמד ירושלים; ‫היבטי ‫אזרחות ‫ותושבות; ‫סמכויות ‫שלטוניות; ‫מעורבות ‫הפלסטינים בשלטון; ‫חופש ‫התנועה במדינה; ‫סוגיית הפליטים; ‫היבטים ‫ביטחוניים; ‫היבטים חברתיים; ‫היבטים ‫כלכליים ואזרחיים; ‫שימור ‫האופי ‫היהודי ‫של ‫המדינה; ‫שימור ‫האופי ‫הדמוקרטי ‫והליברלי ‫של המדינה; ‫השלכות ‫על ‫אזרחי ‫ישראל ‫הערבים; ‫השלכות ‫על ‫הרשות ‫הפלסטינית; ‫מעמד ‫רצועת ‫עזה; ‫אופן ‫כינון ‫המודל; ‫ההיתכנות ‫של ‫הגעה ‫למודל; ‫וסיכויי ‫ההצלחה ‫של ‫המודל ‫כפתרון ‫קבע ‫לסכסוך ‫הישראלי-פלסטיני.
המכון למחקרי בטחון לאומי
מאת: יאיר יאסן
תיאור: על סמך ראיונות אישיים שערך המחבר עם עשרות פעילי מחאה מקבוצות מיעוט שונות מתאפשרת הצצה מבפנים על המחאות החברתיות שמטלטלות את ישראל של תחילת המאה ה-21 ומאיימות להעמיק את קרעיה הפנימיים. ספרו החשוב של יאיר יאסן מספק מבט עומק השוואתי על שלוש זירות מחאה סוערות אך שונות לחלוטין בישראל: הימין-הרדיקלי בגדה המערבית, הבדואים בנגב, ויוצאי אתיופיה. כל אחת מהזירות מתאפיינות ברקע, נסיבות וביטויים שונים של התנגשויות אלימות בין פעיליה לבין סוכני המדינה, התנגשויות שכולן, על פניו, מנוגדות לאינטרסים של חבריה. מחאות ועימותים אלימים בין אזרחים לרשויות המדינה מעוררות עניין ציבורי, תקשורתי ומחקרי. הפעלת אלימות מדינתית היא חלק מהמונופול על האלימות המופקד בידי המדינה, והיא מלמדת, בין השאר, על מעמדם של מי שהיא מופעלת נגדם ועל מקומם בהיררכיה של האזרחות. ספר זה מציע זווית נוספת לדיון באלימות פוליטית, זו של אזרחים כלפי רשויות המדינה והחוק. מה ניתן ללמוד מהמחאה האלימה על הלגיטימיות הנתפסת של המדינה בעיני הפעילים? על האמון במשטרה? על מעמדן של הקבוצות המעורבות באלימות? ועל הדרך שבה פעילים מפרשים את האלימות שבה לקחו חלק, במתכוון או שלא במתכוון?
רסלינג
מאת: מנחם רצון
תיאור: בתקופה האחרונה גוברת ההתעניינות באברהם אבן עזרא (1164-1089), מגדולי פרשני המקרא ומחשובי ההוגים היהודים בימי הביניים. ספר זה בוחן את העקרונות המדיניים והחברתיים בהגותו של ראב"ע. באופן הזה הוא מהווה השלמה חשובה לשורת מחקרים שהתפרסמו על ראב"ע אשר בוחנים את הגותו הפילוסופית, את מפעל הפרשנות שלו לספרי המקרא, את כתביו האסטרולוגיים ואת עבודתו בשדה הדקדוק. בספרו של מנחם רצון נרקמת לראשונה תמונה מקיפה של השקפת עולמו החברתית והמדינית של ראב"ע, תוך כדי התייחסות למגוון יצירותיו: פרשנות המקרא, חיבוריו המדעיים ואף שיריו. מניתוח כתביו נפרשת לעיני הקורא עמדתו התיאוקרטית של ראב"ע, אשר לפיה האל הוא "המלך באמת". מעקרון יסוד זה נגזרת עמדתו המדינית האנטי-מלוכנית, כמו גם שלילתו החריפה של ראב"ע כל שעבוד של אדם לאדם אחר. אהבת החירות והכמיהה לצדק חברתי עוברות כחוט השני בהגותו. עמדתו ההומנית, אשר מתבטאת בהדגשתו החוזרת את החובה לסייע לכל החלשים בחברה, אלה שמזלם לא שפר עליהם, נקשרת למרכזיות האסטרולוגיה בהשקפת עולמו. הוא מסביר שהמסגרת המדינית והנהגתה הן האמצעי שאמור להגן על האדם מההשפעות האסטרולוגיות השליליות. ראב"ע חוזר ומדגיש שרק חברה מוסרית וצודקת בהנהגת אנשים חכמים תוכל לשרוד. המנהיגים החכמים, כמו הנביא והכהן, נתפסים כאחראים על רמתה המוסרית והשכלית של הקהילה, והם אמורים להנהיג את ההמון כמו פיקח את העיוור. גם חוקי התורה והפולחן במקדש מתפרשים על ידי ראב"ע כאמצעי הגנה מהגזרות האסטרולוגיות, שכן חוקי התורה מיישרים את לבו של האדם מבחינה מוסרית ושכלית ובכך מהווים תנאי חשוב למימוש תכליתו של האדם.
רסלינג
מאת: רותי גינזבורג
תיאור: מה רואים פעילים של ארגוני זכויות אדם? מה מראים הארגונים בדוחות? כיצד הדימויים החזותיים הנבחרים מדווחים על הסכסוך? איזה מבט מייצר שיח זכויות האדם אצל הפעילים? כיצד נפגש השיח האוניברסלי בתיעוד החזותי עם השיח המקומי? כיצד האזרחות של הפעילים ממסגרת את שדה הראייה, ובאיזה אופן עושה זאת השיח האוניברסלי? בספרה של רותי גינזבורג, והייתם לנו לעיניים, המישור החזותי במאבק על זכויות האדם אינו רק ייצוג המתווסף לזה המילולי, אלא הוא גם כלי בעיצוב השאלות. הספר מציע מרחב תיאורטי ומיפוי היסטורי של ארגוני זכויות אדם ישראליים. לראשונה מוצע כאן דיון בשיח של ארגוני זכויות אדם מקומיים אשר פעילים בשטחים הכבושים דרך עיון בינתחומי המשלב בין ניתוח תצלומים, ראיונות עם אנשים מרכזיים בארגונים וקריאה מדוקדקת בדוחותיהם. הפרקים השונים מציעים התבוננות השוואתית בפעילות של שלושה ארגוני זכויות מרכזיים הפועלים בישראל: בצלם, רופאים לזכויות אדם – ישראל, ומחסום Watch. בעזרת עיון בארכיונים שנוצרו אצל כל אחד מהם נבחנים התנאים החומריים והרגשיים אשר מעצבים את הדיווחים, לצד היחסים המרחביים והפוליטיים שנוצרים בפעילות. ניתוח המבט של הפעילים חותר להבנת הפרקטיקה של הארגונים אשר מתמקמת במערך המקוטב שבין כובש לנכבש, בין פוגע לנפגע. ספר זה חובר למחקרים חלוציים אשר נעשים בעולם הבוחנים את החזותי, האסתטי והחושי אשר מעצבים את המשא ומתן האזרחי ואת הממדים החזותיים שהוא מעצב במסגרתו.
רסלינג
מאת: איאן לוסטיק
תיאור: ספרו של איאן לוסטיק, הפרדיגמה האבודה, מעלה את הטענה שכיום כל משא ומתן להשגת פתרון שתי מדינות בין הים התיכון לנהר הירדן נידון לכישלון ומזיק. היהודים הישראלים והערבים הפלסטינים יוכלו ליהנות מהדמוקרטיה שהם ראויים לה רק בעוד כמה עשורים של מאבק אל מול ההשלכות מרחיקות הלכת, אף אם במקורן לא היו מכוונות, של מציאות המדינה האחת הנוכחית. בזכות מחקר מדוקדק והמשגה רעננה הספר עונה על הקושי בשינוי דרכי חשיבה בעולם שמשתנה מהר יותר מההנחות הבסיסיות שמוצעות ביחס אליו. לוסטיק מראה כיצד השילוב של אסטרטגיית "קיר הברזל" הציונית, שהצליחה רק חלקית בהתמודדות עם הערבים, יחד עם התרבות הפוליטית הישראלית הרוויה במה שהמחבר מכנה "הוֹלוֹקוֹסטיָה", לצד ההשפעה הדומיננטית של הלובי הפרו-ישראלי על המדיניות האמריקאית ביחס לסכסוך הערבי-ישראלי, כיצד כל אלה סיכלו את המאמצים לכינון מדינה פלסטינית לצד ישראל. עם זאת המחבר מצביע על כך שהתוצאות גם הכשירו את הקרקע למאבקים חדשים ול"בעיות טובות יותר", הן עבור ישראל והן עבור הפלסטינים. לוסטיק מתעקש שיש לקחת ברצינות את העובדה ש-14 מיליון אנשים חיים בתוך מדינת ישראל הדמוקרטית בחלקה. הוא קורא לנו להסב את תשומת הלב לדמוקרטיזציה של התחרות שמתעוררת כאשר קבוצות עויינות נאלצות להיות חלק מאותה ישות פוליטית, להגדיר מחדש את האינטרסים שלהן וליצור בריתות חדשות כדי להשיגם.
רסלינג
מאת: רוני קליין
תיאור: הדמוקרטיה היא המובן מאליו של חיינו כאזרחים. היא הפכה לסיסמה המבטיחה לנו שאנו "מצידה הטוב" של הציביליזציה, "נאורים" ולא "חשוכים". היא נתפסת הן כמשטר והן כסט ערכים המעצבים את אופייה וזהותה של תרבות המערב המודרני כליברלי וסובלני. מסיבה זו ממעטים לדון בה לעומק, כפי שנמנעים לרוב לקיים דיון מעמיק על היסודות המעניקים משמעות איתנה לחיינו. אבל הפילוסופיה מחויבת דווקא לשאול ולחקור את מה שנתפס כמובן מאליו, כבסיס מוצק ולא מעורער של כל חברה וחברה. רוני קליין בחר לדון בשאלת הדמוקרטיה משלוש פרספקטיבות שונות המזינות אחת את השנייה: הדעה, העם, הריבונות.

הדמוקרטיה מוגדרת מאז רוסו כ"ריבונות העם", אך מה פירוש הדבר? האם ה"עם" יכול באמת להיות "ריבון"? האם ריבונות זו אכן מולידה את הטוב שבמשטרים, כפי שהדמוקרטיה מתיימרת להיות? הספר אינו בוחל בשאלות נוקבות על אודות ריבונות העם, שאלות העולות ביחס למושג ה"דעה". שהרי הדמוקרטיה, שלטון העם, היא גם המשטר המאפשר את חופש הביטוי, כלומר את חופש הדעות. אך מהי בדיוק "דעה"? ספר זה מבקש להבין את השיח במרחב הדמוקרטי המבוסס על ריבוי הדעות. ההוגים הנידונים בו – אפלטון, הובס, רוסו, טוקוויל וקרל שמיט – התייחסו למציאות המורכבת של המרחב הדמוקרטי כמרחב פתוח המאפשר ריבוי דעות. אך מעבר לריבוי זה לעיתים מתגבשת בחברה "דעה רווחת", דעה הכופה את עצמה על כל אחד ואחד. מהו גורלם של מושגי יסוד כמו ה"אמת" וה"צדק" במשטר המקדש את הדעות ואת "ריבונות העם" כערובה למשטר טוב? ספרו של רוני קליין, אשר מתחיל ומסיים בדיון על אודות השיח הפוליטי בישראל, מבקש לעלות שאלות קשות שהמרחב הדמוקרטי מנסה להימנע מהן, שכן הן מערערות את מעמדה הקדוש של הדמוקרטיה בשיח הציבורי הישראלי בפרט והמערבי בכלל. אבל אם הפילוסופיה מחויבת לחיפוש אחר האמת, אזי ספר זה ניתן לקריאה כהקדמה לפילוסופיה פוליטית.
רסלינג
מאת: אליאב טאוב
תיאור: ספרו של אליאב טאוב עוסק באופן שבו בנו לעצמם גדולי תורה עמדה שממנה הם יכולים לשמור על מבצרי המסורת שאותם הם מייצגים מחד גיסא, ולהתאימם למציאות הפוליטית המתחדשת מאידך גיסא. הספר חושף פרק חשוב וכמעט לא ידוע אשר בו פיצחו גדולי התורה קוד חברתי-פוליטי אשר אפשר להם לזכות באופן מפתיע בתמיכה מצד החברה החרדית-שמרנית לצעדים הכוללים חידושים ארגוניים וערכיים, כל זאת תוך כדי התבדלות מאגודת ישראל המיתולוגית בעלת הסמכות הקולקטיבית של מועצת גדולי התורה. על רקע זה הספר מציג דיוקן של גדולי תורה בעלי סמכות אישית – מזן חדש – ששינו ללא הכר את פניה הפוליטיים של ישראל בשלושת העשורים האחרונים. הספר מתאר את הרב שך, אשר הקים והיה שותף יותר מכל מנהיג ישראלי אחר בהנהגת ארבע מפלגות פוליטיות, והרב עובדיה יוסף אשר חרת על דגלו אידיאולוגיה חברתית – מהמהפכניות שידעה המערכת הפוליטית בישראל. עיקרי מדיניותם ודרכי פעולתם של הרבנים שך ויוסף, כפי שמתבררים על ידי המחבר, מציגים צעד אחר צעד את שלבי בניית סמכותם האישית תוך כדי התמודדות עם משברים ומחלוקות, לצד יכולתם היצירתית בגיבוש מערכת תפיסות ודרכי פעולה חדשות, תוך כדי גישור על פערי המסורת והמודרנה של ישראל על סף המאה ה-21.
רסלינג
מאת: איתן אלימי
תיאור: בשנים 2004-2005 חוותה החברה הישראלית את אחד מגלי המחאה הסוערים ביותר בהיסטוריה שלה. קמפיין המחאה לביטול תוכנית ההתנתקות שהונהג על ידי ארגוני תנועת ההתנחלות – ובראשה מועצת יש"ע וועד הפעולה של גוש קטיף – הפך תוך זמן קצר למאמץ קולקטיבי רחב-היקף ואינטנסיבי לביטול רוע הגזירה: פינוי עשרים ואחת התנחלויות ברצועת עזה וארבע התנחלויות בצפון השומרון. על רקע התקדימים ההיסטוריים של אלימות מתנחלים ולנוכח העלות האישית והקולקטיבית חסרת התקדים הגלומה במימוש התוכנית, לצד תחושות הזעם והבגידה בקרב אוכלוסיית המתנחלים אשר לוו לא פעם באמירות מתלהמות, לא מפתיע היה להיחשף לתרחישי שפיכות הדמים שדווחו בתקשורת ופורסמו על ידי כוחות הביטחון. אבל למרות זאת, גל המחאה היה מאופק בעיקרו וכלל מקרים מועטים של אלימות יחידים. במוקד ספרו של איתן אלימי עומד הניסיון להבין את בלימת האלימות במאבק נגד תוכנית ההתנתקות. הטיעון המרכזי המוצג בספר, ואשר מתבסס על ניתוח של מגוון מקורות ונתונים, הוא קיומה של נכונות לקיים ולשמר תיאום בדבר כללי מאבק לגיטימיים בין ארגוני התנועה השונים, בין התנועה לנציגי השלטון, ובינם לבין כוחות הצבא והמשטרה – כל אלה מילאו תפקיד קריטי בבלימת האלימות, גם כאשר התקיימו צידוקים אידיאולוגיים ותמריצים סביבתיים למכביר לפניה לאלימות. בחלקו המסכם של הספר נעשה ניסיון להסביר את התפתחות האלימות בתקופה שלאחר יישום תוכנית ההתנתקות (שיאה בפינוי הטראומטי בעמוֹנה בראשית פברואר 2006), ותוך כדי כך לשרטט בקווים כללים את המתח המתקיים בין מגמות של התחברות פוליטית לבין מגמות של התנתקות פוליטית בקרב ציבור המתנחלים.
רסלינג
מאת: רועי כהנוביץ'
תיאור: איראן היא מדינת ענק אשר משתרעת על פני למעלה ממיליון וחצי קמ"ר, ולה הגבול הארוך ביותר מבין המדינות הגובלות עם המפרץ הפרסי, גבול אשר עומד על 2,440 ק"מ. חתירתה של איראן להשגת הגמוניה באזור המפרץ הפרסי החלה עוד בתקופת האימפריה הפרסית הקדומה של השליטים ההכמנים (המאה ה-6 לפנה"ס), אשר הבינו את חשיבותו האסטרטגית והכלכלית של המפרץ הפרסי ואף הגדילו ועשו כאשר כינו אזור זה "מארה נוסטרום" – "הים שלנו".

ספרו של רועי כהנוביץ' עוסק בניתוח מדיניותה של איראן בדרומה ובמפרץ הפרסי בתקופת רֵזָא שָאה (1925-1941), מי שהיה למכוננה של איראן הלאומית והמודרנית; זאת ועוד, הספר מעניק לקורא כלים להבנת מדיניותה של איראן גם כיום ביחס לאזור חשוב זה. ספר זה הנו מקורי וחדשני בעיקר בזכות העובדה שהוא מתמקד בנקודת המבט האיראנית ביחס למפרץ הפרסי, כמו גם זאת שהוא דן ומנתח תקופה פחות נחקרת בהיסטוריה המודרנית של איראן, לצד שימוש מקיף במקורות חדשניים בשפה הפרסית ומסמכים רשמיים מהארכיונים הבריטי והאמריקאי. ייחודיותו של הספר נובעת לא רק מכך שהוא מעניק פרשנות חדשנית ומרעננת לקשת הסכסוכים במערכת היחסים בין איראן, בריטניה והשכנות הערביות במפרץ הפרסי – כולן רלוונטיות גם לימינו – אלא גם בכך שהוא מנתח את מהלכיו של רזא שאה וניסיונותיו (ובכלל זה בניית העוצמה הצבאית וגיבוש שאיפותיה האזוריות של איראן) לחתור תחת ההגמוניה הבריטית המוחלטת באזורים אלה, אשר הניחו את היסודות להסתלקות כוחותיה של בריטניה מהמפרץ הפרסי בתקופת בנו, מוחמד רזא פהלוי, בשנת 1971.
רסלינג
מאת: ג'ונתן הוניג
תיאור: "המחלוקת העיקרית בעולם כיום היא בין שני עקרונות: אינדיבידואליזם וקולקטיביזם", טענה איין ראנד בפתח סדרת מאמרים שפרסמה בשנת 1946, בשם "המדריך לאמריקניזם". במאמרים אלה הצביעה ראנד על העקרונות הפילוסופיים שעומדים ביסוד כינונה של ארצות הברית, שהיא לדבריה "המדינה המוסרית היחידה בהיסטוריה", כמו גם על העקרונות שמהווים איום על קיומה.

שבעים ושתיים שנים לאחר פרסום "המדריך" של ראנד, בוחנים ממשיכי דרכה את הסוגיות שהעלתה, מפתחים ומרחיבים את הגותה הפוליטית, ועוסקים בשאלות עכשוויות נוספות בתחומי הפילוסופיה, הכלכלה, הפוליטיקה והמוסר. מאמרים עדכניים אלה מכונסים יחד עם מאמריה של ראנד ב"מדריך החדש לאמריקניזם".

בנוסף, כולל הספר דיונים שנערכו עם ראנד על אתיקה ופוליטיקה, וקטעים מתוך ספרו של לאונרד פיקוף, "היפותזת ה-DIM: מדוע כבים אורות המערב".
הוצאת אנכי
מאת: שלמה זנד
תיאור: מהו שמאל ומתי הוא הופיע בהיסטוריה? האם היה קיים שמאל כבר בציוויליזציות הטרום-מודרניות או שראשיתו נעוצה בעלייתן של תופעות כלכליות ורעיונות פילוסופיים במאתיים וחמישים השנים האחרונות? מהם הכוחות החברתיים שהניעו אותו במהלך השנים ואילו אידיאולוגיות יסוד ליוו והזינו אותו? האם השמאל מכיל רק אגד של רעיונות מוּשׂכָּלים או שהוא גם היה תמיד מאגר של ערכים ומיתוסים המארגנים מחנות והנמצאים תדיר בתהליכי תמורה והתחדשות? בספרו החדש מזהה שלמה זנד את התביעה לשוויון כציר מרכזי בעליית השמאל ההיסטורי: החל במהפכה האנגלית הראשונה במאה ה-17, דרך המהפכה הצרפתית בסוף המאה ה-18, עבור בהתגבשות מעמד הפועלים התעשייתי ועלייתן של תנועות העבודה במאה ה-19, המהפכות הקומוניסטיות ברוסיה ובסין, עד להתקוממויות האנטי-קולוניאליות במאה ה-20. זנד עוקב בתנופה אחר ביטוייהם השונים של זרמי השמאל ברחבי העולם; דרך תבוסותיהם, מחדליהם, פשעיהם והישגיהם הוא משרטט בתמצות רב את הרב-גוניות ואת הסתירות שעיצבו אותם במהלך השנים, ואת תרומתם הישירה והעקיפה לצמצום האי-שוויון בעולם. זנד אינו מסתיר את היותו איש שמאל, אבל אינו חוסך בתיאור הטרגדיות שהמיטו מפלגות שמאל במקומות שונים שבהם הגיעו לעמדות כוח. בסיכום המלנכולי של הספר הוא אף מציג את ספקותיו ולבטיו התיאורטיים ביחס למעמדו של השמאל בתחילת המאה ה-21.
רסלינג
מאת: אלי פודה
תיאור: ספר זה עוסק ביחסים החשאיים שטוותה ישראל עם מדינות ועם מיעוטים במזרח התיכון מאז הקמתה ב־1948 עד היום. הוא עונה על שאלות מסקרנות כמו מה דחף את ישראל לחפש קשרים נסתרים עם מדינות באזור שאינן מכירות בה ואף יריבות שלה; עד כמה הניבו המאמצים מגעים עם מדינות כאלה; ומי היו הגורמים בישראל שעסקו במגעים החשאיים. הספר מראה כי להבדיל מהתפיסה המקובלת במחקר, ישראל לא הייתה כה בודדה במרחב המזרח־תיכוני וכי מדינות ומיעוטים שונים, בזמנים ובנסיבות משתנים, בחרו לשתף פעולה עם ישראל, כל עוד התנהל הדבר מאחורי דלתיים סגורות. שיתוף הפעולה התקיים בחשאי: רובו התבצע בידי המוסד, מקצתו בידי מערכת הביטחון והמודיעין, ומקצתו בידי משרד החוץ. בשנים האחרונות מצאו מדינות ערביות בישראל בעלת ברית במאבקן נגד איראן להשגת נשק גרעיני. הקשרים החשאיים הביאו לחתימה על הסכמים גלויים עם איחוד האמירויות הערביות, עם בחרין, עם סודאן ועם מרוקו ב־2020. הסכמים חדשים אלה, נוסף על ההסכמים שהיו קיימים עם מצרים ועם ירדן, מלמדים שישראל נעשית אט־אט שחקן מוּכר ולגיטימי במזרח התיכון, שאין צורך עוד להסתיר את הקשרים עימו. מעמדה של ישראל משתנה אפוא מפילגש לידועה בציבור, ואולי אפילו לשותפה. על בסיס מקורות היסטוריים מגוונים ועל ראיונות עם יותר ממאה אישים שמילאו תפקידים בכירים במערכת הביטחון ובמשרד החוץ, הספר חושף גילויים חדשים רבים על קשריה החשאיים של ישראל במזרח התיכון.
עם עובד
מאת: חמי בן נון
תיאור: גלי המחאה החברתית בארץ ובעולם הובילו לדיון ציבורי נוקב בשאלות של ציות לחוק – ספרו מעורר ההשראה והנוקב של חמי בן נון בא לתרום לדיון הציבורי בסוגיה זו. הספר מאפיין את דרכי המחאה, והוא עוסק בעיקר במרי האזרחי שהוא מעשה הפרת חוק ממניעים פוליטיים, שתכליתו להביא להאצת תהליך של שינוי החקיקה או המדיניות הציבורית. הספר מאפיין את האזרח האחראי במדינה הדמוקרטית, אזרח הנאמן למדינה ולמשטר ושמטרת פעולתו הבלתי חוקית היא דווקא השמירה על מערכת החוק והמשטר הדמוקרטי. מול האזרח האחראי ניצבים רבים אשר מעדיפים להציג את המרי האזרחי כסכנה למשטר, אולם אלה עלולים להביא לפגיעה ממשית במדינה בהותירם שתי חלופות מסוכנות: פסיביות ואפתיה או מרד ומהפכה. תרומתו החשובה של הספר לדיון המשפטי-ציבורי היא ראיית המרי האזרחי ככלי פרשני אשר מותח ומבהיר את גבולות הדמוקרטיה; מרי אזרחי אינו עבריינות אידיאולוגית ואינו מוליך לאנרכיה. מה שמוליך לאי סדר הוא דווקא יישומו העיוור של החוק והציות העיוור לו, שכן כידוע היו הרבה יותר עוולות שמקורן בציות עיוור לחוק מאשר כאלה שמקורן בסירוב לקיימו. זאת ועוד, ההיסטוריה מלמדת שלאחר ששככו גלי המרי האזרחי בחברה פלונית, היא הפכה לצודקת ושוויונית יותר. אי לכך, המדינה הדמוקרטית האיתנה מסוגלת לסבול גם מחאות שעל גבול החוק ואולי לעתים אף מעבר לו, תוך כדי עצימת עיניים של זרועות אכיפת החוק. כך או כך, מחבר הספר מבקש שהמחאה תתנהל ללא שפיכות דמים, אבל בעקביות, בנחישות ובעוצמה, כך שהמדינה הדמוקרטית תחזור לידי בעליה החוקיים – העם.
רסלינג
מאת: יצחק אורן
תיאור: היכן עובר הקו המבחין בין המחווה התיאטרלית של המנהיג, הדיבור המוחצן והבוטה ומטבעות הלשון השיווקיות לבין המדיניות הממשית? – ככל הנראה לא קיים יותר קו כזה. התהליך שבו טכנולוגיות התקשורת המתקדמות רומסות ובולעות שיח מסורתי אינו רק נחלת השנים האחרונות. את תחילתו של הספין הפוליטי–סיבוב וסחרור הבסיס העובדתי במגמה להשפיע על הצד השני ועל עיצוב עמדותיו–ניתן להציב כבר בשיחה הקשה בין בורא עולם לאדם הראשון. כדי לנקות את עצמו מאשם, מסובב האדם הראשון את נרטיב סיפור מעילתו באמון אדונו לסיפור המוכר לנו כ"סיפור חווה והתפוח". בהקשריו הדיפלומטיים קנה לו הספין הפוליטי אחיזה בולטת במיוחד עם עלייתה של המהפכה הטכנולוגית-תקשורתית בשנות ה-80 של המאה הקודמת.

ספרו של יצחק אורן בוחן ומנתח ארבעה אירועים דרמטיים ביחסים בין ישראל לארצות הברית בשלהי המאה הקודמת אשר בהם הוביל הספין הדיפלומטי את מסכת היחסים בין שתי המדינות: משבר הערבויות, נכונות ישראל להשתתף בוועידת מדריד, גירוש מנהיגי החמאס וקבלת הערבויות אשר הייתה מלווה בספקולציה עיתונאית ביחס ל"דיג משותף עם הנשיא". בהמשך לכך מאבחן ומתווה הספר את מאפייני הספין הדיפלומטי כשדה תיאורטי חדש ומרתק.את מקרי הבוחן מנתח המחבר גם מנקודת מבטו האישית, כמישחווה את האירועים מתוך לשכת ראש הממשלה.
רסלינג
מאת: עידית חנוכה
תיאור: במהלך של כ-60 שנה בלבד חוותה אירופה "מהפכה זוחלת" ששינתה את פני היבשת משדה קרב לזירה של שיתוף פעולה. ההתפתחות ההיסטורית הזאת הביאה להקמת איחוד אירופאי בעל סממנים כלכליים ופוליטיים אשר חולש על רוב תחומי החיים של אזרחי אירופה, בהם חקלאות, מסחר, צרכנות, תחבורה, משפט ופנים. כל זאת בנוסף לניהול המדיניות המוניטרית עבור המדינות החברות בגוש האירו, לצד שיתוף פעולה בתחומי חוץ וביטחון. האיחוד האירופאי מתמודד בשנים האחרונות עם משבר עמוק אשר בעיני רבים מהווה עדות לכישלונו. ספרה של עידית חנוכה בוחן מנקודת מבט היסטורית ומוסדית את המניעים לאינטגרציה האירופאית, את התפתחותה מקהילת הפחם והפלדה לאיחוד אירופאי מקיף, ואת השלכותיה על הסדר הפוליטי של מדינות לאום ריבוניות באירופה. ניתוח זה מוביל את המחברת להערכה המפתיעה שנבואות הזעם של רבים על כך שהישות האירופאית עומדת בפני התפוררות הנה מוקדמת מדי – האיחוד האירופאי כאן כדי להישאר! לראשונה בעברית ספר אשר דן באופן מעמיק במקורות האיחוד האירופאי ובמבנה המוסדי שלו, תוך כדי התמודדות עם השאלה האם הוגשם החזון להקמת "ארצות הברית של אירופה". הזווית החדשנית שנבחרה להתמודד עם שאלה זו היא היסוד הדמוקרטי של האיחוד האירופאי, כלומר היכולת של אזרח אירופאי להשפיע על קביעת המדיניות אשר מתייחסת אליו באמצעות נציגים נבחרים. ובכן, האם האיחוד האירופאי מתנהל על פי עקרונות הדמוקרטיה? התיתכן דמוקרטיה ייצוגית מעבר למדינת הלאום? בכל הנוגע ללגיטימיות של האיחוד האירופי – לשאלות אלו השלכות כבדות משקל.
רסלינג
מאת: אביהו זכאי, דוד ויינשטיין
תיאור: טראומה, בייחוד טראומה פוליטית, תמיד מותירה חותם על היצירות שנכתבו בעקבותיה, למרות מאמצינו להסתיר אותה מאחורי מסך של למדנות ושפה זהירה. ספרם של אביהו זכאי ודוד ווינשטיין דן בכתבים של הנס בּארוֹן, אריך אוּארבך, ליאוֹ שטראוס וקרל פּוֹפּר, תוך כדי הצבתם בהקשר החברתי, האידיאולוגי והפוליטי של זמנם. אנשי הרוח היהודים האלה, דוברי הגרמנית, שבדרך כלל לא עוסקים בהם במשותף, נמלטו מיבשת אירופה עם עליית הנאציזם בשנות ה-30. אצל כל אחד ואחד מהם חולל האסון הפוליטי של הפשיזם האירופי גם משבר אינטלקטואלי עמוק, ולכן הם הפכו את עבודותיהם למאבק נגד הנאציזם והפשיזם בשנות ה-30 וה-40. אוארבך נאבק בפשיזם על ידי דחיית הפילולוגיה הארית; בארון על ידי הפרכת האידיאולוגיה הפולקית של ההיסטוריה; שטראוס באמצעות הפולמוס שלו עם ההיסטוריציזם של מקיאוולי והובס בתור מקור לניהיליזם הפוליטי הגרמני המודרני; ופופר תקף את המהותנות המטפיזית ואת ההיסטוריציזם של אפלטון, מכיוון שבהם ראה את מקורותיו הפילוסופיים של הפשיזם. כתבים אלה חוללו שינוי מרחיק לכת בתחומי התמחותם ובדיסציפלינות השונות של עבודתם. בתחום הפילולוגיה יצא אוארבך בספרו "מימֶזיס" נגד הברבריזם של הנאצים והמציא את תחום הספרות המשווה; בתחום ההיסטוריה יצר בארון בספרו "משבר הרנסנס האיטלקי המוקדם" את המסורת הרפובליקנית האטלנטית בהיסטוריוגרפיה; בתחום תולדות המחשבה המדינית חוללו ספריהם של פופר ("החברה הפתוחה ואויביה") ושל שטראוס ("הזכות הטבעית וההיסטוריה") תמורה עמוקה בפילוסופיה הפוליטית שלאחר מלחמת העולם השנייה – הם תיארו את תקופתם כעידן של שקיעה וניוון ולאו דווקא של נאורות וקדמה.
רסלינג
מאת: יפה-שני קופרמן
תיאור: זהו ספרה השני של ד"ר יפה שני קופרמן ז"ל, חוקרת באוניברסיטת תל אביב. ספרה הראשון, "בצבת הקומוניזם", סיפר את סיפורה של ההסתדרות הציונית ברומניה בשנים 1949-1944 ,דהיינו, בשלב האחרון של מלחמת העולם השנייה והשנים הראשונות לאחריה, שבהן הוקם והתבסס השלטון הקומוניסטי ברומניה. המחקר שלפנינו ממשיך את קודמו ומסתיים בשנת 1956 . שני חלקים בספר: הראשון מוקדש למאבק להעלאת יהודי רומניה ארצה, והשני - למאסרם ושחרורם של מנהיגים ופעילים ציונים בארץ זו. ד"ר קופרמן השכילה לשלב בקיאות מופלאה בנושאי מחקרה ועבודת נמלים חובקת עולם, שאינה מתפשרת על הרמה האקדמית, בעלילות מרתקות שרבות מהן לא ראו אור עד היום. הקורא יתוודע להתפתחויות הפוליטיות ברומניה, בישראל, בברית המועצות וגרורותיה ואף בתפוצות ישראל השונות, לתמורות כלכליות ודמוגרפיות, לפעילות דיפלומטית ומסחרית גלויה וחשאית ולסיפורי חיים של דמויות מפתח, ובראשן אנה פארקר - היהודייה שעלתה לגדולה במשטר הקומוניסטי, אך לא ניצלה מגורלם של בני עמה. כל אלה אינם מתבססים רק על זכרונות ועדויות בדיעבד, אלא על תיעוד בן זמנו, שנאסף ע"י ד"ר קופרמן מארכיונים ועיתונים ברחבי העולם.
אוריון הוצאה לאור
הצג עוד תוצאות