נמצאו 271 ספרים בקטגוריה
לכל הספרייה
מאת: קובי מיכאל, מיכל חטואל־רדושיצקי
תיאור: בשנת 2020 מלאו 70 שנה לתחילת פעילותה של אונר״א (סוכנות הסעד והתעסוקה של האו״ם לפליטים פלסטינים במזרח הקרוב), המטפלת בפליטים פלסטינים החיים ברצועת עזה, בגדה המערבית, בירדן, בסוריה ובלבנון. מאז הקמת הסוכנות, המופעלת מכוח מנדט הניתן לה על ידי העצרת הכללית של האו״ם, לא הצליחה אונר״א להביא לשיקום אמיתי של פליטים פלסטינים ולהקטנת מספרם שעלה מכ־700 אלף ערב הקמתה של מדינת ישראל לכ־5.5 מיליון פליטים בשנת 2020. השפעות הטלטלה האזורית על הפליטים הפלסטינים, הקיפאון בתהליך המדיני בין ישראל לפלסטינים, הפיצול בזירה הפלסטינית, המצוקה ההומניטרית ברצועת עזה, מרכזיותה של סוגיית הפליטים בנרטיב הפלסטיני, והחלטת הממשל האמריקאי מ־2018 להפסיק לממן את אונר״א, מעמידים את הסוכנות בפני אתגרים מורכבים עוד יותר. לאור ההבנה בדבר ההכרח שבשינוי דפוסי הפעולה של הסוכנות והתאמתם לאתגרי המציאות העכשווית, ועל רקע סיכול כל הניסיונות וההמלצות לרפורמות משמעותיות בדפוסי הפעולה של הסוכנות לאורך השנים, מזכר זה דן בתפיסת ההפעלה של אונר״א ובאופן תפקודה, ומציג ארבעה מודלים אלטרנטיביים לפעולה, לצד מתודולוגיה לניתוח החלופות השונות.
מאת: יורם שוייצר, עומר עינב
תיאור: קובץ מאמרים זה, נכתב על ידי חוקרי המכון למחקרי ביטחון לאומי וכותבים אורחים במטרה לבחון דרכי התמודדות אפשריות עם האתגר שמציבה 'המדינה האסלאמית', שהוא בין האתגרים המחשבתיים, הפוליטיים-חברתיים והצבאיים, המרתקים ביותר שנמצאים על סדר היום של המערכת הבינלאומית ב-2016. 'המדינה האסלאמית' פרצה בסערה לזירת המזרח התיכון, כישות שעצם מהותה והתנהלותה קוראות תיגר על הסדר המדיני והפוליטי, הקיים באזור. כיבושיה של 'המדינה האסלאמית' בתחומי עיראק וסוריה, הזרועות ששלחה למדינות נוספות באזור והאכזריות המאפיינת את התנהלותה, מהווים מוקד חשש ועניין אזורי ובינלאומי כאחד ומייצרים דילמות מחקריות ואסטרטגיות רבות. שלושים ושניים המאמרים, המאוגדים בקובץ זה, מציגים מענה לשאלות רבות שמעוררת התופעה וסוגיית ההתמודדות עמה. המאמרים, שנכתבו על ידי טובי המומחים בתחומם, עוסקים בהיבטים היסטוריים, דתיים, צבאיים, כלכליים, חברתיים, תרבותיים וגיאו־פוליטיים של 'המדינה האסלאמית'. אלה מציירים יחדיו תמונה מורכבת של המציאות המורכבת, המתעצבת במזרח התיכון ומנסים להתבונן אל הבאות. נוסף לפרשנות הרב-תחומית של התופעה עצמה ושל האתגרים הגלומים בה, מוצגות בקובץ זה תובנות, שבכוחן לתרום הן לשיח הבינלאומי בנושא והן לגיבוש מדיניות רלוונטית להתמודדות עמה.
מאת: סימה שיין
תיאור: היחסים בין איראן לארצות־הברית הגיעו לנקודת שפל בסוף ימיו של ממשל טראמפ בעקבות סדרה של אירועים: הסנקציות האמריקניות הנוקשות על איראן, חיסולו של מפקד כוח קודס, קאסם סולימאני, מכירות נשק בסך מיליארד דולר למדינות המפרץ והסכמי הנורמליזציה בין ישראל לבין איחוד האמירויות הערביות ובחריין שנחתמו באחרונה בעידודה של וושינגטון. שנת 2021 החלה עם חילופי הממשל בארצות־הברית, ובהמשך צפויה גם כניסתו לתפקיד של נשיא חדש באיראן. האמריקנים כבר הודיעו כי האפשרות של חזרה להסכם הגרעין - ה־JCPOA - נמצאת מבחינתם על השולחן, אך הם חותרים לא להסכם שהיה, אלא להסכם משופר שיכלול התייחסות גם לתוכנית הטילים של איראן ולמדיניות האזורית שלה. המונוגרפיה שמוגשת כאן היא אוסף של מאמרים שכתבו מומחים מארצות־הברית, מאירופה ומישראל. כל אחד מהם שופך אור על היבט מסוים של היחסים המורכבים בין איראן לבין המערב ובכלל זה על עתיד היחסים האלה ועל השלכותיהם על המזרח התיכון בהקשר הנרחב יותר.
מאת: רהב עמוסי
תיאור: במהלך מלחמת העולם השנייה בריטניה וארה”ב רצו לנהל לוחמה כלכלית נגד מדינות ניטרליות כגון שווייץ, שבדיה, טורקיה, ספרד ופורטוגל, מאחר שהן סחרו עם גרמניה במוצרים שחלקם היו חיוניים לה כדי להמשיך במלחמה. כדברי צ’רצ’יל, הסחר של המדינות הניטרליות עם האויב האריך את המלחמה וגרם לגידול ניכר במספר האבדות בנפש של חיילי בעלות הברית. מדוע בריטניה בחרה מלכתחילה למתן את המדיניות הכלכלית שלה נגד אותן מדינות? ומדוע היא לא שעתה לבקשות ארה”ב להחריף את צעדיה נגדן בתחום לוחמה זה? ספר זה הוא פרי מחקר רב־‏שנים על הלוחמה הכלכלית שניהלה בריטניה נגד המדינות הניטרליות הללו כאמצעי לחץ על מדינות אלו להפסיק את הסחר עם האויב ובכך לקצר את המלחמה. בריטניה לא ששה לאמץ את עמדת ארה”ב להחריף לוחמה כלכלית זו, משום שחששה הן מכך שלחץ לא מתון כדרישת ארה”ב ידחק את המדינות הניטרליות לזרועותיהן של מדינות הציר והן מפני אובדן שווקים אלו לאחר המלחמה. בריטניה לא רצתה לסכן את עסקת “החכר-השאל” שהרוויחה מארה”ב, ולכן במחיר עימות זהיר מאוד איתה ביקשה למתן את הלוחמה הכלכלית נגד המדינות הניטרליות.
ספרי ניב
מאת: איתן בנצור
תיאור: לאחר שירות ארוך שנים במשרד החוץ, איתן בנצור, שהיה מזכירו המדיני של שר החוץ אבא אבן ומנכ"ל משרד החוץ בתקופת כהונתם של השרים דוד לוי, אריאל שרון ובנימין נתניהו, מביט לאחור על המהלכים לשלום שנעשו – או הוחמצו – באזור, מאז החלטה 242 של מועצת הביטחון של האו"ם מ-1967, דרך דחיית יוזמת יארינג לשלום ב-1971 שהיתה עשויה למנוע את מלחמת יום הכיפורים, ועד לתהליך אוסלו, שהיה למעשה הפניית עורף לתהליך מדריד – מתווה מדיני מבטיח לשלום אזורי במזרח התיכון.בפרספקטיבה של שני דורות, בנצור מציע הערות והארות על ההישגים, על הכישלונות ועל מגוון המאפיינים שעיצבו את התהליך המדיני וקבעו את גורלו: מעוף ותעוזה מול אדישות; עשייה נלהבת מול זחיחות; אשליה מול ריאליזם; ראייה ממלכתית מול אמביציה אישית; מחדלים מול עשיית יתר; היעדר קשב וחוסר בראיית הנולד. ייבחן כאן גם המחיר ששילמנו על אי-עשייה, על קפיאה על השמרים, על בזבוז הנכסים המדיניים ועל הרצון בתהילה אישית.לצד סוגיות כבדות משקל אלה תמצאו בספר גם לקט אנקדוטות וחוויות אישיות מרגעים גדולים לצד פכים קטנים מחייו של איש שירות החוץ, כמו גם סיפורים מההיסטוריה של יחסי החוץ של ישראל, כגון המגעים עם צפון קוריאה ומגעים גלויים וחשאיים עם מדינות ערב.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: חיים נבון
תיאור: מדינה יהודית לא צריכה להיות מדינת הלכה. בספר פורץ דרך מצהיר הרב חיים נבון שהוא משעה את חלומו על מדינת התורה; אך זה לא אומר שאין ליהדות מה להגיד על דמותה של מדינת ישראל. המדינה אינה זהה לעם, טוען הרב נבון; היא כלי בשירות העם. אך המדינה גם אינה רק "אמנה חברתית" בין יחידים מבודדים. מתוך ניתוח מעמיק של מקורות תורניים ועיון בהגות מערבית עכשווית הוא מנסח את מושג הברית כתשתית למדינה יהודית. מדינת הברית צריכה להיות מדינה רזה על מנת להותיר מקום לשגשוגן של יחידות הזהוּת הטבעיות: משפחה, קהילה, עיר ועם. המתכונת הזו היא חלופה לחשיבה הליברטריאנית, המקדשת רק את זכויות היחידים, וגם לחשיבה הפרוגרסיבית, השואפת להשתמש ברשויות ממשלתיות כדי לכפות את ערכיה על החברה כולה. מדינה קטנה לעם גדול מציע גישה מקורית בשיח הישראלי והיהודי. הוא מצדד בחופש חינוכי, לא משום שחופש הוא ערך עליון, אלא משום שחינוך הוא ערך עליון; ותומך ביותר חירות בתחום שירותי הדת, לא רק למען החירות אלא בעיקר למען הדת.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: עידו זלקוביץ'
תיאור: פת"ח (תנועת השחרור הפלסטינית) מהווה ציון דרך מרכזי בהווי הפוליטי-חברתי הפלסטיני. מאז היווסדה בשנת 1959 פת"ח בנתה את עץ ההנצחה הלאומי הפלסטיני וכוננה מיתוסים לאומיים שהפכו למרכיב עיקרי בזיכרון הקולקטיבי הפלסטיני. במסגרת זו נתנה פת"ח לדת מקום של כבוד. ספרו של עידו זליקוביץ' דן בזיקה ההיסטורית והתפקיד החברתי של האסלאם בתוך תנועת הפת"ח, אשר הנה תנועה לאומית מהפכנית. האסלאם שיחק תפקיד מרכזי בתקופת עיצוב הזהות של התנועה שגרעין מייסדיה היה בוגר תנועת האחים המוסלמים; הנהגת הפת"ח השתמשה במוטיבים אסלאמיים, שהיו מקובלים על רוב הציבור, כדי לגייס אותם למאבק נגד ישראל.

על רקע תהליכי האסלאמיזציה שעברו על החברה הפלסטינית ועל המזרח התיכון מאז 1967, ידעה פת"ח לפרוט על מרכיבי הרגש הדתי ולגייס אותו לטובת פעולתה הפוליטית, כל זאת על רקע הפסיביות שאפיינה את תנועת האחים המוסלמים שדגלה בדעוה – הכשרת לבבות – ומיאנה להיכנס לעימות מזוין עם ישראל. כניסתן של תנועות הג'יהאד האסלאמי והחמאס, אשר הציבו סדר יום אסלאמי מובהק למאבק מול ישראל בשנות ה-80, הציבו אתגר מהותי לפת"ח. אתגר זה התעצם לאחר חתימת הסכמי אוסלו והקמת הרשות הפלסטינית בהנהגת פת"ח-אש"ף בשנות ה-90, כמו גם לאחר פריצת אינתיפאדת אל-אקצא בשנת 2000. בתקופה זו נאלצה פת"ח להתמודד גם עם אתגרים פנימיים שהציבו בפניהם פלגים צבאיים שמשתייכים לשורותיה, אשר אימצו טרמינולוגיה אסלאמית ולא קיבלו על עצמם את דין התנועה. ספר זה מסתמך על מגוון רב של מקורות בערבית, לצד מקורות ראשונים ייחודיים. הספר בוחן ומנתח את השיח האסלאמי של תנועת פת"ח בשלביה השונים – הן כתנועת שחרור והן כתנועה פוליטית החותרת לפשרה עם ישראל.
רסלינג
מאת: עודד רון, מור ברזני
תיאור: מוקדי קבלת ההחלטות בשירות המדינה בישראל חסרים ייצוג של המגוון הישראלי. להיעדר הייצוג במקומות אסטרטגיים אלו השלכות רבות. מחקר זה מבקש להתמקד בהשלכה של היעדר ייצוג לחברה הערבית - למרות העלייה בשיעור העובדים הערבים שהשתלבו בשירות המדינה בשנים האחרונות – על המקצועיות ועל הרלוונטיות של ההחלטות המתקבלות על ידי המדינה.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: אסף שפירא
תיאור: כדי להתקיים ולשגשג, בשגרה ובתקופת בחירות, מפלגות צריכות לגייס ולהוציא כספים רבים. מדינת ישראל, כמו רובן המכריע של הדמוקרטיות, מסדירה את ההתנהלות הכספית של המפלגות. אחת המטרות העיקריות של אסדרה זו היא לשמור על השוויון בזכות של מפלגות להיבחר לפרלמנט - עיקרון בסיסי בדמוקרטיה מודרנית. ללא אסדרה מתאימה שתשמור על שוויון זה עלול להיווצר מצב שבו מפלגות אחדות מקבלות מהמדינה, או מגייסות מהציבור, משאבים כספיים אדירים, משתמשות בהם במהלך מערכת הבחירות וכך "משתלטות" עליה ומקשות מאוד על מפלגות אחרות להיבחר לפרלמנט.
מטרתו של מסמך זה היא לבדוק אם צריך לשנות את הכללים המנחים את מערכת מימון הבחירות בישראל כדי להבטיח את השוויון בזכותן של מפלגות להיבחר לכנסת. המסמך סוקר את הכללים הקיימים בישראל במבט תאורטי והשוואתי רחב.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: לילה מרגלית
תיאור: במהלך משבר הקורונה נעשה שימוש נרחב בסמכות הקיצונית הניתנת לממשלה במצב חירום להתקין תקנות שעת חירום (תקש"ח) הגוברות על חקיקה של הכנסת. שימוש זה לא נסמך על הכרזה ספציפית של הכנסת על מצב חירום, הנוגעת למשבר הקורונה, אלא על ההכרזה הביטחונית הכללית הנמצאת בתוקף מאז קום המדינה. הוא עורר שאלות יסודיות: באילו נסיבות ראוי לנקוט את הצעד הקיצוני של העברת סמכות החקיקה לידי הממשלה? מהו תפקיד הכנסת בפיקוח על מהלך כזה? האם ראוי להסתמך על ההכרזה הביטחונית המתמדת על מצב חירום כבסיס לטיפול במשבר אזרחי חדש שאינו קשור כלל לנסיבות שהובילו אליה?
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: עמיחי כהן
תיאור: מאז הקמתה שרויה מדינת ישראל במתח אל מול הקהילה הבינלאומית בעניין שורה של סוגיות הנוגעות למשפט הבינלאומי. מתח זה התגבר מאז מלחמת ששת הימים ושליטתה של ישראל בשטחים. במחלוקות עם הקהילה הבינלאומית התבססה ישראל על תמיכתה של ארצות הברית, אך תמיכה זו לוותה במגבלות שהוטלו עליה, שכן לא בכל עמדה ישראלית תמכה ארצות הברית תמיכה מלאה. בשנים האחרונות נראה היה שהתמונה משתנה: ממשלו של הנשיא טראמפ אימץ עמדות פרו ישראליות בשורה ארוכה של נושאים לא רק בעקבות תמיכה בישראל, אלא גם בשל עמדה עקרונית ששוללת את השפעתו של המשפט הבינלאומי בתחומי מדיניות שונים. תמיכה אמריקאית זו אפשרה לישראל לקדם מדיניות שנוגדת את העמדה של חלקים גדולים בקהילה הבינלאומית ביחס למגוון נושאים שקשורים למשפט הבינלאומי כגון הסיפוח וההתנחלויות, היחס למוסדות בינלאומיים ושימוש בכוח.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: אריאל פינקלשטיין
תיאור: מהם האתגרים העיקריים שהשלטון המקומי בישראל מתמודד איתם היום? מהי מערכת היחסים האופטימלית בין השלטון המרכזי לשלטון המקומי? כיצד צריך לעצב מחדש את השלטון המקומי בישראל על פי הנורמות המקובלות במדינות המפותחות? על רקע האי־יציבות המתמשכת בשלטון המרכזי בישראל והתנהלות הממשלה במשבר הקורונה, בולט בשנים האחרונות הפוטנציאל הגלום בשלטון המקומי. אמון הציבור ברשויות המקומיות הולך ומתחזק לנוכח הקרבה שלהן לתושבים, היציבות המתמשכת שלהן וההיכרות המיטבית עם המרחב הגאוגרפי המקומי. רשויות מקומיות רבות אף הפסיקו "לחכות לממשלה", ובתחומים רבים הן מנסות לפעול באופן עצמאי, כאשר החוק מאפשר להן, על מנת לספק את השירותים המיטביים לתושביהן. למרות זאת, סקירה השוואתית מלמדת שהשלטון המקומי בישראל הוא בעל סמכויות מצומצמות ביותר, ושמדינת ישראל היא אחת המדינות הריכוזיות ביותר בעולם המערבי, אם לא הריכוזית שבהן. מחקר מדיניות זה מסרטט בקווים כלליים את הרפורמה הנדרשת במערכת השלטונית בישראל, שבמרכזה הפיכת השלטון המקומי מזרוע ביצועית של הממשלה לרובד שלטוני עצמאי ואוטונומי, כמקובל בעולם. הכיוון הכללי המוצע הוא ביזור כפול של המערכת: מהרמה הממשלתית לרשות המקומית (ביזור אנכי), ובתוך הרשות המקומית – מראש הרשות לחברי המועצה (ביזור אופקי).
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: אריק אריאל ליבוביץ
תיאור: בעיית הפליטים הפלסטינים ניצבת בלב הסכסוך הישראלי-פלסטיני מזה כמעט שבעה עשורים. על מנת להתמודד עם פתרונה – במיוחד לאור העובדה שהיא רגישה וטעונה עבור שני הצדדים – יש להכיר את מדיניות ישראל שגובשה כבר במהלך מלחמת תש"ח, מדיניות אשר נועדה להעלים את בעיית הפליטים הפלסטינים ולהורידה מסדר היום הבינלאומי.
בעקבות מלחמת תש"ח סברו בירושלים שהחלטת הכ"ט בנובמבר שנתנה גושפנקה ללאומיות הפלסטינית "מתה", ושאת הפליטים אין להחזיר – הם ייעלמו. משהעריכו בתחילת שנות ה-50 שהמדיניות שלהם נוחלת הצלחה, גברה הנטייה להתעלם מסדקים שהתגלו בה ומהחייאת הלאומיות הפלסטינית בקרב הפליטים, בניגוד גמור למצופה. אבל לא כולם ראו עין בעין את היעלמותם של הפליטים, שכן ב-16 ביוני 1948 אמר בישיבת הממשלה שר החקלאות אהרון ציזלינג: "מאות אלפי ערבים שהיו מנושלים מארץ ישראל... הם גדלים בתור שונאים לנו. הם יהפכו עכשיו בכל המזרח התיכון לאלמנט שנושא את המלחמה נגדנו... הם ובניהם הצעירים יהיו לנו אויבים. כשם שאנו ינקנו את הרגשת הצורך במלחמה מייסורים, כך הם ישאו בקרבם את שאיפת הנקם והחזרה".
ובכן, כיצד ומדוע גובשה מדיניות ההתעלמות מהפליטים? מדוע טפחה המציאות על פניה של ישראל ומדוע היא לא הבחינה במתרחש במחנות הפליטים הסמוכים לעיתים לצידו השני של הגבול? כיצד הצליחה ישראל לשמר ולקדש את הסטטוס-קוו ביחס לפליטים? כיצד התייחסו בן גוריון, משה שרת, גולדה מאיר, אבא אבן ואחרים לאפשרות של חזרת הפליטים? אילו לחצים בינלאומיים הופעלו במהלך השנים על ממשלת ישראל על מנת להחזירם וכיצד הצליחה ישראל למוסס את הלחצים האלה? עם שאלות אלה ועוד רבות אחרות, אשר עוסקות בשלב מהותי אולם מוכר פחות בהתפתחות הסכסוך הישראלי- פלסטיני, מנסה להתמודד ספרו מאיר העיניים והחשוב של אריק אריאל.
רסלינג
מאת: מאיר ברוכין
תיאור: עניינו של ספר זה הוא יחסי הגומלין בין הנשיא לקונגרס, בממשל ארה"ב, בסוגיית סמכויות המלחמה בתקופת ממשל קלינטון. מאז תום מלחמת וייטנאם וקבלת חוק סמכויות המלחמה, היה קלינטון הנשיא הדמוקרטי הראשון שכיהן במשך שתי תקופות כהונה. בשנות נשיאותו הופעלו כוחות צבא מחוץ לגבולות ארה"ב במקרים רבים יותר מאשר בכל תקופת ממשל אחרת. הספר בוחן את העמדות שהוצגו על ידי חברים מהאגפים השונים של שתי המפלגות, כמו גם את הוויכוח שהתקיים בהן לפני תחילת המעורבות, במהלכה ולאחריה. כמו כן נבחנה מידת ההשפעה שהייתה לסוגיות פנימיות (כמו ניסיון ההדחה) או חיצוניות (תום המלחמה הקרה) על אופני המעורבות השונים. לאור הממצאים ניתן להיווכח שחברי הקונגרס בחרו להתנער ממחויבותם החוקתית, כלומר להיות חלק ממערכת של איזונים ובלמים בתחום סמכויות המלחמה, בניגוד לדרך פעולתם בתחומי סמכות אחרים הקשורים למדיניות חוץ. דפוסי פעולתם הוכתבו, בראש וראשונה, על ידי שיקולים פוליטיים. גם כאשר היו לקונגרס אפשרויות חוקיות וחוקתיות לאכוף את עמדתו על הנשיא, העדיפו רוב החברים שלא לפעול. הם העדיפו להביט מן הצד ולראות כיצד תתפתח הפעולה הצבאית. רבים מהם העריכו שבמקרה של הצלחה תהיה להם אפשרות להתחלק עם הנשיא בהערכה ציבורית, ובמקרה של כישלון תהיה להם אפשרות להטיל את כל האחריות על הנשיא. מכיוון שלשיקולים הפוליטיים משקל מכריע, אזי ניסיונות עתידיים לקודד את סמכויות המלחמה של הנשיא ולהציב להן גבולות ברורים צפויים להיכשל, כשם שנכשלו ניסיונות לעשות זאת בעבר.
רסלינג
מאת: אריאל פינקלשטיין
תיאור: על פי שיטת המשפט הישראלית יש לכל עדה דתית המוכרת על ידי המדינה סמכות שפיטה בעניינים של מעמד אישי של האזרחים, כדוגמת נישואין וגירושין, ירושה ואימוץ. בהתאם לשיטה זו, בתי הדין הרבניים הם הערכאה השיפוטית הדתית עבור היהודים במדינת ישראל. עיקר השיח הציבורי והמחקרי בישראל בנושא בתי הדין הרבניים עוסק בסוגיות נורמטיביות כמו חופש הנישואין והגירושין, מעמד האישה וסרבנות גט. מחקר זה בוחן את תפקודם של בתי הדין הרבניים מנקודת מבט אחרת – זו של המינהל הציבורי, והוא עושה זאת באמצעות בדיקה מדוקדקת של שני מוקדי פעילות:
שירות דת – יעילות, אפקטיביות ואיכות שירות; וערכאה שיפוטית – שמירה על נורמות שיפוטיות )ובכללן קיום סדרי הדין(, התנהלות ראויה של דיינים ושמירה על זכויות הנידונים. מן המחקר עולים ממצאים מעורבים: בצד התקדמות ממשית של בתי הדין הרבניים בשני העשורים האחרונים בתפקידם כמעניקי שירות דת מתגלה תמונת מצב מטרידה באשר לתפקודם כערכאה שיפוטית. ניתוח מדוקדק של הכשלים בנושא זה מוביל לשורת המלצות שמטרתן לשנות את דרך הפעולה של בתי הדין הרבניים כך שהם יפעלו בהלימה עם מעמדם כערכאה שיפוטית במדינה דמוקרטית.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: יניב רוזנאי
תיאור: מאז "המהפכה החוקתית" ניצבת שאלת הביקורת החוקתית בבית המשפט במוקד דיון ציבורי, אקדמי ופוליטי. מחקר זה בוחן את ההתפתחות הגלובלית של הביקורת החוקתית, את הכתיבה התאורטית בנושא ואת המודלים הקיימים בעולם כדי לענות על השאלות שלהלן: מהו המודל הראוי לישראל? באיזה הרכב ראוי לפסול חקיקה של הכנסת? האם יש מקום לאמץ "פסקת התגברות"? האם ראוי לשנות את שיטת בחירת השופטים או לצמצם את זכות העמידה בבג"ץ? מחקר המדיניות מציע מודל חדש לביקורת חוקתית בישראל שלפיו סמכות הביקורת החוקתית תעוגן מפורשות אך תיוחד לבית המשפט העליון. עיצוב מרכיבי הסמכות ייצור איזון כוחות חדש בין הרשויות באופן שיאפשר לבית המשפט לבצע את תפקידו אך להפעיל את סעד בטלות החקיקה – "נשק יום הדין" – רק בהרכב מורחב של לפחות תשעה שופטים ורק כאשר יש הסכמה רחבה ברוב מיוחד של שני שלישים מתוך ההרכב המורחב. בהיעדר רוב מיוחד יוכל רוב רגיל להכריז על "אי־התאמה חוקתית" ולהחזיר את החוק לדיון בכנסת.  הצעה זו עדיפה ממודלים אחרים מסוג "פסקת התגברות" או "אי־שפיטות" של נושאי דת ומדינה. בהיעדר מנגנוני איזון ובלימה מספקים יש לשמור על ביקורת חוקתית כשכבת הגנה הכרחית על חוקי היסוד וזכויות האדם.

המודל המוצע מבקש לקדם דיאלוג בין הרשויות, לחזק את מנגנוני ההגנה והכיבוד של זכויות בהליך הפוליטי וליצור איזון עדין בין ביקורת שיפוטית מיטיבה ועצמאית ובין כיבוד השחקנים הפוליטיים אשר להם הלגיטימיות הדמוקרטית והם הנושאים באחריותיות.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: יעל ויזל, מרדכי קרמניצר, עדנה הראל פישר, אורי הס רהב
תיאור: התופעה שבמסגרתה אנשי ציבור הנתונים בחקירה משטרתית הנוגעת לתפקידם הציבורי בוחרים לשמור על זכות השתיקה מציפה מתח בין אחריותם הציבורית לתת דין וחשבון על מעשיהם, מחד גיסא, לבין זכויותיהם כחשודים מן השורה, מאידך גיסא. כאנשי ציבור מצופה מהם לשאת באחריות ואחריותיות לפעולותיהם ולפעול בשקיפות, בעוד שכנחקרים הם נהנים מהזכות להימנע מהפללה עצמית, המעוגנת כחלק מהזכות החוקתית להליך הוגן, ומאפשרת לנחקר להימנע ממסירת מידע שעלול להוביל להפללתו. החלטות של נבחרי ציבור בשנים האחרונות לבחור בשתיקה עוררו ביקורת ציבורית עזה.

נראה כי לנוכח היחלשות הנורמה הציבורית והבעייתיות הכרוכה בשתיקתם של אישי ציבור בחקירה, יש לאמץ פתרון חקיקתי שיחייב אנשי ציבור לבחור בין זכות השתיקה בחקירה לבין המשך הכהונה בתפקיד הציבורי.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: שוקי פרידמן
תיאור: סטטוס קוו הוא המונח השגור לתיאור יחסי הדת והמדינה בישראל, וסיפורו הוא סיפור היחסים הללו. אותו סטטוס קוו עשוי מרשת סבוכה של הסדרים דה יורה ודה פקטו בתחומי חיים שבהם יש מפגש, חיכוך או התנגשות בין הדת היהודית ובין המדינה. השימוש בו לתיאור ההסדרים בין דת למדינה כל כך נוח עד שברבים מן ההסכמים הקואליציוניים הוא מופיע כמגדיר את יחסי הדת והמדינה ואת מחויבותה של הממשלה החדשה לשמר אותו. עם קום המדינה ובשנים הראשונות לקיומה כוּננו ההסדרים שיצרו ועיצבו את הסטטוס קוו הראשוני. מאז חלה שחיקה בהסדרים הללו, והם השתנו ללא הרף.
מחקר זה מביא לראשונה במסגרת אחת את תולדות הסטטוס קוו בסוגיות המרכזיות ביחסי דת ומדינה בישראל וממחיש את היותו כלי ריק. המחקר מציע הסברים לשחיקה בסטטוס קוו ומתאר את הניסיונות להסדרת יחסי הדת והמדינה בישראל ואת כישלונם. הטענה המרכזית היא שבמקום הסטטוס קוו השחוק יש לכונן הסדרים קוהרנטיים. גם אחרי 70 שנות מדינה, יחסי הדת והמדינה הם זירה להתגוששות בלתי פוסקת בין זרמים וקבוצות בחברה הישראלית. מחקר זה מעניק לעוסקים בתחום ולכל מי שמתעניין בסוגיות דת ומדינה נקודת מבט רחבה על העבר וההווה ועל העתיד האפשרי של יחסים סבוכים אלו.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: דרור איסר
תיאור: ״בניין מספר שבע, שנחנך בשנת 1987 , היה חלק ממרכז הסחר העולמי, ואולם המרחק בינו לבין המגדל הצפוני עמד על 106 מטרים, כאורכו של מגרש פוטבול אמריקאי. גובהו עמד על 186 מטרים )בדומה למגדל עזריאלי העגול( והיו בו 47 קומות. חשיבותו לפיגועי 11 בספטמבר היא בכך שבשעה 17:20 , קצת פחות מ 7- שעות לאחר קריסת המגדל הצפוני, קרס הבניין לתוך עצמו בתוך 6.5 שניות, כאשר 40,000 טונות של קורות פלדה ועמודי פלדה קרסו בו-זמנית, וכמו שני אחיו הגדולים, גם בניין זה נכתש לאב ק." את זה לא תשמעו בתקשורת הוא ספר היסטוריה משנה תודעה הבוחן באופן ביקורתי את הגרסה הרשמית לפיגועי 11 בספטמבר ומתבסס על שורה ארוכה של עדויות, מסמכים ומומחים בתחומם. השורה התחתונה בספר זה היא חד-משמעית – הגרסה הרשמית לפיגועי 11 בספטמבר לא נכונה. התקשורת ניסתה - והצליחה להסתיר זאת מכם, אך לא לעולם חוסן. לאחר 19 שנים הגיע הזמן לחשוף מה באמת קרה באותו היום ששינה את פני ההיסטוריה.
ספרי ניב
מאת: דני פילק
תיאור: ז'אנר הקומיקס מערער את ההפרדה בין "תרבות גבוהה" ל"תרבות נחותה" ומהווה שדה למאבקים הגמוניים. כנגד קריאות אליטיסטיות של תרבות עממית בכלל ושל ז'אנר הקומיקס בפרט, אנו מתוודעים לעושר התוכני והצורני של הז'אנר. אמנם רובנו מכירים בעיקר את הקומיקס של מארוול או של די.סי, אבל עולם הקומיקס הוא הרבה יותר מאשר גיבורי-על מתוצרת ארה"ב. מדובר בתחום אמנותי עשיר ומגוון בעל שפה ייחודית הכולל, בין השאר, קומיקס אירופאי ודרום-אמריקאי. כמו כן, לא מדובר ב"אופיום להמונים", שכן הפוליטיות של הקומיקס מורכבת ובעלת סתירות פנימיות, כך שהז'אנר מהווה שדה לביטוי, שעתוק ואתגור של יחסי כוח – מגדריים, מעמדיים וקולוניאליים. דוגמאות לכך הן המעבר של סופרמן מגיבור פופוליסטי בראשית דרכו לנציג האולטימטיבי של "דרך החיים האמריקאית" השמרנית בשנות ה-50 וה-60; או האופן שגיבורי מארוול, כגון ספיידרמן או איקס-מן, ייצגו את הגישה הדמוקרטית למלחמה הקרה ואת השינויים שעברו על ארה"ב בשנות ה-60. הפוליטיות של הקומיקס באה לידי ביטוי גם בקשר שבין קומיקס ההרפתקאות לבין המערכת הקולוניאלית כפי שהיא באה לידי ביטוי, למשל, בסדרות האירופאיות המוכרות "טינטין" ו"קורטו מלטזה". אם "טינטין" היא סדרה הצומחת בתוך ההקשר הקולוניאלי, הרי שהסדרה הפופולרית השנייה הדוברת צרפתית, "אסטריקס", מדגימה היטב את ההתמודדות עם המציאות הפוסט-קולוניאלית ועם ירידת קרנה של אירופה אל מול ארה"ב. קומיקס הפריפריה מיוצג בספר זה על ידי שתי סדרות ארגנטינאיות: "האטרנאוט" (הרומן הגרפי הראשון), פרי עטו של יוצר שנרצח על ידי הדיקטטורה ב-1977, ו"מפלדה" – סדרה הומוריסטית המהווה קונטרפונקט לסדרת הילדים המפורסמת "פינאטס".
רסלינג
מאת: אורנה קרן-כרמל
תיאור: הספר מציג לראשונה ובשפה קולחת את תקופת "ירח הדבש" ביחסים של ישראל עם שוודיה, דנמרק ונורווגיה, משלהי שנות הארבעים ועד תחילת שנות השישים של המאה ה־20 . בספר נחשפת, בין היתר, התכנית המורכבת שהגה בן־גוריון לקירובה של ישראל אל המדינות הנורדיות ולצירופה אל ה'גוש הניטרלי' שאותו הן הקימו עם פרוץ המלחמה הקרה. הקשרים המדיניים שהתפתחו בין מפלגות השלטון הסוציאל־דמוקרטי של נורווגיה, שוודיה, דנמרק וישראל התבססו במידה רבה על קשרי העבודה הענפים שהתפתחו בין האיגודים המקצועיים שלהן ועל יחסים אישיים קרובים שנוצרו בעקבותיהם. מדינות סקנדינביה, כך עולה מן המחקר, הפכו באותן שנים לבנות־ברית נאמנות במיוחד של מדינת ישראל. במהלך הקריאה נפתח צוהר אל עולם צפוני מרתק שמאז תום מלחמת העולם השניה מתנהל בהתאם למודל הנורדי הייחודי. נקודות ההשקה הרבות בין מדינות סקנדינביה לבין מדינת ישראל מעידות על הדמיון העז, המפתיע לעתים, אשר חיבר ביניהן בשנים הראשונות לאחר קום המדינה.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: חגי ארליך
תיאור: ההיסטוריה, כותב פרופ' חגי ארליך, היא תוצאת פועלם של מי שהבינו את גבולות האפשרי. הכל עומד ויעמוד  מבחן היכולת. האפשרי - רצוי, הבלתי אפשרי - הרה אסון, ומי ששאפו לעבור את גבול האפשרי, הובילו להרס עצמי. בספרו שואל פרופ' ארליך היכן - בכל המובנים - עובר הגבול? עד איזה קו במפה ניתן לממש את העצמי הלאומי? הספר פורש כמה מ"הזיות הסיפוח" הגדולות במזרח–התיכון במחצית הראשונה של המאה ה– 20 , ממצרים הפרלמנטרית וחלומה על סיפוח סודאן, דרך הנוצרים בלבנון שהזו את "לבנון הגדולה", עובר בסיפוח הגדה המערבית על–ידי עבדאללה מלך ירדן, חזון המעצמה הכל־ערבית של עבד אל–נאצר, הזיית "הכל או לא כלום" של הפלסטינים, וכן, גם "מלכות ישראל השלישית" של התנועה הציונית - מניפת אשליותיהם, ובעיקר אסונותיהם, של מי שעברו כל גבול.
האוניברסיטה הפתוחהמכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב
מאת: דב שוורץ
תיאור: "ציונות דתית" הוא קובץ מחקרים מטעם המכון לחקר הציונות הדתית ע"ש ד"ר זרח ורהפטיג, שעניינו בהיסטוריה של הציונות הדתית, בהגות הפילוסופית של אנשי הציונות הדתית ובתהליכים העוברים על התנועה והחברה הציונית הדתית, מייסודה בשנת 1902 ועד ימינו. הגיליון החמישי מכיל מאמרים מגוונים על הציונות הדתית, החל מתחנות ביישוב, וכלה ברבנות ובתודעה. שני מאמרים עוסקים בהיבטים אסתטיים של התופעה הציונית הדתית, והארוך שבהם , במוסיקה. גיליון זה מוקדש לזכרו של פרופ' איתן אביצור, מלחין, מנצח, מורה וראש המחלקה למוסיקה באוניברסיטת בר-אילן.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: דב שוורץ
תיאור: "ציונות דתית" הוא קובץ מחקרים מטעם המכון לחקר הציונות הדתית ע"ש ד"ר זרח ורהפטיג, שעניינו בהיסטוריה של הציונות הדתית, בהגות הפילוסופית של אנשי הציונות הדתית ובתהליכים העוברים על התנועה והחברה הציונית הדתית, מייסודה בשנת 1902 ועד ימינו. בכרך זה מחקרים בסוגיות חברתיות ורעיוניות במחנה הציוני הדתי, ובהן חידוש הסנהדרין בעקבות התחייה הלאומית, תפיסת המלחמה בהגות הציונית הדתית והזיקות הפמיניסטיות, האורתודוקסיות המודרניות והחינוכיות של הציונות הדתית.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: אריה גרוניק
תיאור: ספר זה מציע מודל שיסייע בצמצום הסכנה שבפניה ניצבת מדינת החיץ הניטרלית בבואה לשמור על ריבונותה, כל זאת על ידי הצבת צמדים של מדינות חיץ ניטרליות בין הגושים היריבים. במודל הצמד יש משום חידוש ביחס לחקר הניטרליות עד כה. ההנחה היא שסיכוייו של צמד מדינות חיץ לשמור על הניטרליות שלהן גם בעתות של קונפליקט חמור בין הגושים היריבים, אשר ביניהן הן כלואות, גדלים במידה ניכרת: מדינת חיץ בודדת היא מדינה אשר כל גבולותיה הם גבולות עימות, ומכאן האטרקטיביות הרבה שלה בעיני הצדדים הנצים המקיפים אותה. מכאן גם הסכנה הרבה להמשך ריבונותה. מנגד, כאשר מדובר בצמד מדינות חיץ קטנות, הכלואות יחדיו בין גושים יריבים, לא כל גבולותיה של מדינת החיץ הם גבולות עימות. באופן הזה זוכה מדינת החיץ למעמד של מדינה פריפריאלית; בנוסף לכך, התלות ההדדית המוחלטת של צמד מדינות החיץ, האחת במדיניות החוץ של האחרת, הופכת אותן יחדיו לנקודת איזון בתת-מערכת קונפליקטואלית בעלת מידה כזו או אחרת של דו-קוטביות, כלומר שבאופן הזה הן הופכות להיות מקור ליציבות אזורית. ספר זה בוחן שני מקרים היסטוריים אשר בהן צמדי מדינות חיץ ניטרליות היוו לב של תת-מערכת יציבה: הצמד פינלנד-שבדיה בצפון אירופה, והצמד אוסטריה-שוויץ בלב היבשת (שתיהן בעידן המלחמה הקרה); הוא מציע מודל דומה כפתרון אפשרי לסכסוך הישראלי-פלסטיני, כל זאת תוך כדי ניהול הסכסוך המזרח-תיכוני הרחב יותר.
רסלינג
מאת: אופירה גראוויס קובלסקי
תיאור: מפלגת חרות, שהיתה בראשית דרכה מנודה פוליטית ותרבותית, נעשתה במרוצת הזמן ובגלגוליה השונים למפלגה דומיננטית בפוליטיקה בת־ימינו. המחקרים שהתפרסמו עד כה על תנועה זו ועל הזרם הרוויזיוניסטי, שממנו צמחה, עסקו בעיקר במאבקיה ההיסטוריים ובמנהיגיה, ואילו ספר זה מתמקד - ובזה חידושו - בחשיפת התהליך הפנימי, הסמוי, של יצירת הדימויים והסיפר (הנרטיב) הקולקטיבי של חרות בתוך התנועה ומחוצה לה. הצודקים והנרדפים מכוון את הזרקור אל ההון התרבותי (בלשונו של פייר בורדייה) של חרות: אוצר המיתוסים, הסמליםוהסיפרים בכל אלה חברי המפלגה ותומכיה? באילו דרכים הם באו לידי ביטוי במאבק הכוחות הפוליטי הפנים־מפלגתי ובזירה הלאומית?
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב
מאת: חגי צורף
תיאור: 182 התעודות מכתביה ומדבריה, המתפרסמות בספר, שחלק ניכר מהן נחשפות בפעם הראשונה, הן והמבואות ההיסטוריים, מתארים את דמותה ואת עשייתה של גולדה מאיר מהיבטים שטרם הוצגו. בספר מוצגים תפקידיה במהלך השנים ובכללם: מהפעילים הבולטים של ההסתדרות הכללית, שרת העבודה הראשונה בימים של קליטת העלייה הגדולה ובניית מערכת הרווחה יש מאין, מזכירת מפא"י ומפלגת העבודה, ושרת החוץ במשך עשר שנים בהן פעלה רבות לחיזוק מעמדה של ישראל בעולם. רובו של הספר מוקדש לשנים 1969–1974, שבהן שימשה בתפקיד ראש הממשלה. בעזרת מסמכים שנחשפים לראשונה מתוארות שנים אלה שהיו גדושות במגעים מדיניים, במעשי טרור ובפעולות איבה בגבולות. היה בהן שגשוג כלכלי לצד סערות ומחאות חברתיות, והן הסתיימו במלחמה קשה וכואבת. פרק נרחב בוחן את הדרך שבה הנהיגה גולדה את ישראל במלחמת יום הכיפורים. מתוארים בו התמודדותה של גולדה מאיר עם המשבר הקשה בתחילת המלחמה, דרך קבלת ההחלטות העיקריות בניהול המלחמה ובהתאוששות שהובילה את צה"ל להישגים כבירים, וניהול המשברים עם האמריקנים בשלהי המלחמה.
ישראל. ארכיון המדינה
מאת: ענת ברקו
תיאור: "יהיה לנו טוב ביחד... חברה שלי נתנה לנו דירה, כדי שנוכל להיות ביחד... תביא איתך קונדומים... יש לך?"
כך כתבה המחבלת לנער הישראלי בן ה-16 בצ'אט, באינטרנט, באמצעות תוכנת המסרים הישראלית ICQ. השיחות הפכו לתכופות וארוכות יותר, ואיתן גבר רצונו של הנער לפגוש את הבחורה. לבסוף הגיע הנער למקום המפגש שקבעו בצ'אט, שם המתינו לו הטרוריסטית וחבריה, ורצחו אותו בדם קר. במשך 15 השנים האחרונות, קיימה ד"ר ענת ברקו מפגשים עם אסירות ואסירים ביטחוניים פלסטינים בכלא הישראלי. ביניהם היו כאלה שהפיקו פיגועי טרור רצחניים כנגד ישראלים, כגון מנהיג 'החמאס' השייח' אחמד יאסין וחבריו. בספר זה התמקדה ד"ר ברקו בנשים וילדים ששימשו כגלגלי שיניים במכונת הטרור הפלסטינית.
במיומנות וברגישות הסירה ד"ר ענת ברקו את הרעלה מפניהן של האסירות הביטחוניות, וגילתה כי לעתים מנוצלת אישה פצצה מינית בנתיב הפיגוע הרצחני. המתאבדת אינה מכוסה עוד ברעלה ובשמלה ואיברי גופה המעורטל נחשפים לעין כול בתום הפיצוץ. מה הדבר הנורא שעשתה או שעשו בה, שהוביל את המחבלת לדרך אין מוצא זולתי טרור? האם אישה פצצה נחשבת לגיבורה משוחררת בחברה הפלסטינית או שמא היא נותרת חשודה כמופקרת ופגומה? האם לעולם ירחף מעל ראשה סימן שאלה באשר לטוהר מידותיה ומניעיה לבצע פיגוע טרור?
ספר מטלטל זה, חושף את עולמם הפנימי של טרוריסטים ומציע חשיבה 'מחוץ לקופסה' על דרכי התמודדות מול הטרור הרצחני.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: דניס רוס, דוד מקובסקי
תיאור: ספר חובה המשלב דיון היסטורי עם חזון מדיני. המחברים מעלים על נס את נכונותם של ראשי ממשלה ישראלים ממחנות שונים לקבל החלטות קשות ולא תמיד פופולריות שהשכילו לאזן בין אינטרסים חיוניים של המדינה ובין שיקוליהם הפוליטיים. הקריאה בספר מחזקת את הצורך הדחוף כיום לקבל החלטות אמיצות היודעות לשלב את צורכי הביטחון עם החזון הציוני שיבטיח את עתיד ישראל כמדינה יהודית בעלת משטר דמוקרטי. פרופ‘ שלמה אבינרי, לשעבר מנכ“ל משרד החוץ ספר זה הוא צלצול השכמה לקראת ההחלטה הקשה ביותר שבפניה ניצבת מדינת ישראל מאז הקמתה: שמירה על זהות יהודית ודמוקרטית, או אובדנה של זהות זו. השאלה איננה אם זה מה שיקרה, כי אם מתי זה יקרה. המחברים מצביעים באופן ברור על האומץ הרב שנדרש ממנהיגים ישראליים ליטול על עצמם אחריות, להציב ראשית לכל את עתידה של ישראל, ולהוביל את הציבור הישראלי להתמודד עם אתגר זה, בטרם תעבור ישראל את נקודת האל-חזור בה תהפוך למדינה דו-לאומית. אלוף (מיל‘), אמיר אשל, לשעבר מפקד חיל האוויר ”חזק ואמץ“, ספרם החשוב של דניס רוס ודוד מקובסקי, מתאר את תהליכי קבלת ההחלטות בארבעה צמתים גורליים בהיסטוריה של מדינת ישראל. בכולם ניכרת תכונת המנהיגות שגילו המחליטים - בן גוריון, בגין, רבין ושרון - תכונה החשובה יותר מן התהליך עצמו. ארבעת המנהיגים האלה, שנבחרו באורח דמוקרטי, ניחנו באומץ ובתבונה להוביל את העם לא לפי סקרים, אלא לפי הבנתם מה הכיוון שאליו יש לחתור. כך נהג בן גוריון כשהביא להכרזה על הקמת המדינה; כך נהג בגין כשוויתר על סיני והתחייב להימנע מהחלה חד-צדדית של הריבונות ביו״ש ועזה כדי להביא לשלום עם מצרים; כך נהגו גם רבין ושרון ביוזמותיהם מול הפלסטינים. גם היום נחוצה לנו מנהיגות שתדע להוביל, לשכנע את העם בצורך לקבל החלטות היסטוריות, ולא תכוון את צעדיה בהתאם לסוקרים ולקבוצות המיקוד. דן מרידור, לשעבר שר המשפטים, שר האוצר, ויו“ר ועדת המשנה של הכנסת לתפיסת הביטחון ולבניין הכוח קריאת ”חזק ואמץ“ תסייע מאוד להבנת התהליך הפנימי של קבלת ההחלטות אצל מנהיגינו בצמתים היסטוריים מכריעים, לתפיסת מאבק הגבורה למציאת דרכים ליישוב הסכסוך הערבי-ישראלי, ללמידה ממנהיגינו כיצד הם הצליחו להינתק מערכים ואידיאלים יקרים לליבם במגמה למצוא דרך לישראל להתקבל באזורנו, ולקלוט תובנות חשובות לגבי החלטות היסטוריות שישראל תהיה חייבת לקבל בעתיד.  רא“ל (מיל‘) גדי איזנקוט, הרמטכ“ל ה 21- של צה“ל
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: סולי שאהוור, ערן סגל
תיאור: אסופת מאמרים זו, שנערכה על ידי אנשי מרכז עזרי לחקר איראן והמפרץ הפרסי באוניברסיטת חיפה, ד"ר סולי שאהוור וד"ר ערן סגל, ורואה אור בסדרה האקדמית של הוצאת כתב, מתייחדת בנקודת מבט אינטר-דיסציפלינרית ייחודית, המהווה תרומה חשובה למזרחנות הישראלית. האסופה כוללת מחקרים חדשים, חלקם פרי עטם של החוקרים המובילים בארץ בתחומם, העומדים בסטנדרטים אקדמיים גבוהים ומשמשים מקור רב-ערך לחקר והוראת המפרץ הפרסי. פרסומה כעת עונה על צורך ניכר במידע ופרשנות בעברית לגבי ההיסטוריה והאקטואליה של המפרץ הפרסי - אזור שחשיבותו, בהקשר העולמי והישראלי כאחד, הולכת וגוברת בשנים האחרונות. האסופה מכילה שנים-עשר מאמרים העוסקים באיראן, במפרץ הפרסי, בערב הסעודית, בכוויית, בעומאן ובתימן ודנים בהיבטים פוליטיים, היסטוריים, חברתיים וכלכליים של המדינות והאזורים השונים. היבטים אלו כוללים את מעמד הנשים במפרץ, את השפעת הדוקטרינה השיעית על יחסי החוץ של איראן, את יחסי איראן והמערב, את הנסיבות להתפתחות האסלאם הוהאבי, את היווצרות הקהילה הפלסטינית בכווית ועוד. מאמרים אלו, המהווים מחקר אקדמי מעמיק ועם זאת נגיש ביותר, טומנים בחובם ידע יקר ערך עבור כל ישראלי המבקש להבין יותר טוב את האזור בו הוא חי ואת יחסי הכוח המעצבים את העולם הערבי והמוסלמי במזרח התיכון.
כתב ווב הוצאה לאור בע"מ
תיאור: בפרט ובכלל הוא בראש ובראשונה כתב עת של החוקרים הצעירים בוגרי התכנית "זכויות אדם והיהדות" של המכון הישראלי לדמוקרטיה, שעורכי כתב העת עומדים בראש. מדובר בתלמידים לתואר שלישי, מכל האוניברסיטאות בישראל וממגוון ענפי ידע, שיַחלקו עם הקוראים את פרי עמלם האקדמי בתחום התמחותם. אופיו של כתב העת הוא אפוא רב-תחומי ובינתחומי, והחיבורים שיפורסמו בו הם יצירות של חוקרים מעולים בתחילת דרכם באקדמיה הישראלית. העורכים רואים בעיני רוחם כתב עת שמצליח לבסס את העיסוק במפגש שבין יהדות, ריבונות וזכויות אדם כתחום ידע עמוק ורבגוני. נעשה כל שביכולתנו שהוא יצמיח רעיונות ומחשבות מקוריים שיעשירו את הדורות הבאים של יהודים ואת המפעל היהודי החשוב ביותר בדורנו – מדינת ישראל.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: נועה קברטץ-אברהם
תיאור: כנסת ישראל נחשבת פרלמנט שהיקפי החקיקה שלו אדירים וכזה שהממשלה שולטת בו בסדר היום ובהליך החקיקה. אך כיצד באים לידי ביטוי מאפיינים אלו בתהליך החקיקה הממשלתי, למן הרגע שבו מתגבש במשרד ממשלתי רעיון להצעת חוק ועד לכניסתו של חוק זה לספר החוקים? אילו חולשות ואילו עוצמות מתגלות בתהליך? ומי משתי הרשויות היא שמנהלת בישראל את תהליך החקיקה הממשלתי – הרשות המחוקקת או הרשות המבצעת? במחקר זה נבחנת לראשונה עבודת הכנסת והממשלה בתהליך החקיקה של הצעות חוק ממשלתיות. המחקר סוקר את התהליך, מנתח אותו, מאתר בו את נקודות הקושי והחוזק הקיימות ומאבחן אותן. זו הפעם הראשונה שמוצגת תמונה מקיפה ומלאה של תהליך החקיקה של הצעות חוק ממשלתיות בישראל, לקראת אפשרות טיובו.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: יעל ויזל, מרדכי קרמניצר, עדנה הראל פישר
תיאור: מסמך זה קורא להקמת גוף לטיפול בשחיתות השלטונית ומסרטט את יעדיו, סמכויותיו ומבנהו. הרעיון שעומד ביסוד יצירת גוף זה הוא שמאבק אפקטיבי בשחיתות אינו מתמצה בענישה פלילית על מעשי שחיתות שהתרחשו ויש לכלול בו גם היבטים מניעתיים, ובעיקר – פעילות הסברתית והטמעת שינויים מערכתיים־מבניים. מאבק אפקטיבי בשחיתות חייב להיות רב־מערכתי ורב־פנים ולהתמודד הן עם הסימפטומים של הנגע הן עם שורשיו. המסמך מציע שיטה לתִכלול הדרכים לטיפול בשורשי השחיתות השלטונית – הקמת גוף ייעודי לטיפול יסודי במופעים של שחיתות שלטונית, בלי לגרוע או לפגוע בפעילותם של גופים חשובים אחרים בשירות הציבורי שפועלים למאבק בשחיתות מסוג זה. במקרה שמתגלים ליקויים אתיים חמורים בגופים ציבוריים, הגוף יפעל לתחקור האירועים במטרה לאתר היבטים מבניים טעוני טיפול, יגבש המלצות ויפעל להטמעתן. נוסף על כך, הגוף יוכל ליזום חקירות שאינן נובעות מליקוי שאותר אלא מבעיה כללית שעלולה, לפי המחקר בתחום, להניב שחיתות, כמו בירוקרטיה מופרזת או היעדר שביעות רצון של הציבור משירות מסוים. לצד המטרה המניעתית, הגוף יוביל גם תהליכים הסברתיים ואתיים בשני ערוצים – הראשון, העלאת המודעות בקרב הציבור הרחב למשמעות של שחיתות, נזקיה ודרכי המאבק בה; והשני, קביעת נורמות אתיות ומשמעתיות והטמעתן בקרב משרתי הציבור.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: עודד רון, מרדכי קרמניצר, יובל שני
תיאור: מחקר זה עוסק בסקירת אמצעים אנטי־ליברליים ספציפיים שננקטו בעשור האחרון ב־ 2 מדינות הנמצאות כל אחת, לפי מדדים בינלאומיים וכתיבה ענפה בנושא, במקום שונה על רצף ההתרחקות ממודל הדמוקרטיה הליברלית: הונגריה ופולין. לסקירה שתי מטרות: הראשונה היא להבין את המנגנון העומד בבסיסם של האמצעים שננקטו ואת תכליתם. המטרה השנייה היא לבחון באופן ביקורתי את הטענה שבנושאים הקשורים להגנה על מוקדי כוח ביקורתיים ננקטו בישראל צעדים הנראים דומים לצעדים שהופעלו במדינות אלו.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: נעמי חזן, מיכל שמיר, חנה הרצוג
תיאור: בשיח הפוליטי בישראל כמעט אין התייחסות לנשים כאל ציבור מובחן, והפערים המגדריים בפוליטיקה לא זכו לתשומת לב מחקרית על אף השלכותיהם הרבות והחשובות. הספר פערים מגדריים בפוליטיקה בישראל מבקש למלא את החסר בתחום זה. הוא שופך אור על הבדלים מגדריים בדפוסי ההצבעה, בעמדות בתחומי מדיניות שונים, בהשתתפות פוליטית ובייצוג פוליטי. הוא חושף פערים שעד כה היו סמויים מן העין ומעגן אותם בגורמי עומק תרבותיים ומבניים של המערכת הפוליטית. בכך הספר מרחיב את הבנתנו אשר לפעילות הפוליטית בכללותה ומציע מבט חדש ומעמיק על הפוליטיקה והחברה בישראל. מאמרי הספר הם פרי עטם של חוקרות וחוקרים מתחומים שונים, בהם סוציולוגיה ואנתרופולוגיה, מדע המדינה, תקשורת ולימודי מגדר. המאמרים מתחקים על הצטלבויות של מגדר ומיקום פוליטי; ובוחנים את העמדות וההתנהגויות של הציבור, את דמותם ופעילותם של נציגיו ונציגותיו, ואת הכללים והמוסדות המבנים את תהליך הייצוג. בין השאר הם שואלים אם שילובן של נשים במקומות ריאליים במפלגות מביא לעלייה בתמיכת נשים במפלגות אלו; אם לבוחרות - ולבוחרים - חשובה נוכחות נשים ברשימה; ואם מדיניותן של המפלגות בנושאים הנוגעים לנשים משפיעה על היווצרות פער מגדרי בהצבעה. הספר מגדיר וממפה תחום מחקר חדש, אך גם מבקש להעלות לסדר היום הציבורי את נושא הפערים המגדריים בפוליטיקה, להטמיע חשיבה מגדרית ולהניע שינוי חברתי ופוליטי.
מכון ון ליר בירושליםהקיבוץ המאוחד
מאת: טא-נהסי קואטס
תיאור: בספרו רב המכר בין העולם וביני ביסס טא-נהסי קואטס את מעמדו כאינטלקטואל האמריקאי השחור המוביל של דורנו. בשמונה שנים שלטנו הוא מאגד שמונה מאמרי מפתח שפרסם לאורך שמונה שנות כהונתו של אובמה ושוזר אותם לנרטיב מרתק של התפתחות אישית ואינטלקטואלית, המשולב בניתוח מפוכח של גזענות, פערים מעמדיים, עוולות היסטוריות מתמשכות והדרכים הנכונות והיעילות לתבוע ולהשיג תיקון ופיצוי. קואטס מציע פרספקטיבה ביקורתית חריפה ומקורית שיש לה תוקף לא רק בארצות הברית, המתקשה למחות את כתם העבדות, אלא גם בארצות אחרות הגוררות מורשת מבישה של דיכוי, נישול וביזה.
הקיבוץ המאוחד
מאת: טימותי סניידר
תיאור: כבר הדמוקרטיות הקדומות חזו קריסה והשתלטות של רודנים.
כפי שמתאר המחבר בספר זה, אנחנו איננו מחוסנים מפני איום זה, ויתר על כן, המבנה הפוליטי של הדמוקרטיות המודרניות מתמודד עם איומים חדשים, לא שונים בהרבה ממה שניצלוה הרודנויות שפשו בעולם במאה העשרים. אנחנו איננו יותר חכמים ויותר מחוסנים מן האירופים שחזו בדמוקרטיה הנכנעת לפאשיזם, לנאציזם או לקומוניזם.
היתרון היחיד שלנו הוא שאנחנו יכולים ללמוד מן הניסיון שלהם.
המחבר פורש לפנינו עשרים דרכים להבחין באיומים ולהימנע מהם.
הקיבוץ המאוחד
מאת: נעימה ברזל
תיאור: המתנחלים בלבבות, ספרה של נעימה ברזל הוא סיפור מקום וביוגרפיה דורית וקבוצתית ישראלית, הבוחן ומנתח את התפישה והפרקטיקות של הקבוצה האמונית בשנותיה המעצבות.
זהו סיפורם של מנצחים ומפסידים, של שובים ונשבים.
שתי קבוצות של צעירים, זו של שיח לוחמים מזה והקבוצה האמונית מזה, מסמנות לאחר מלחמת ששת הימים, את דמות החלוץ היהודי החדש כחלק מ'ההתגלות' שחשפה המלחמה. הדיון ההשוואתי בספר מתמודד בין השאר עם השאלות, האם היה ממש בטענתם של אנשי אמונים שהם הנם ממשיכיה האותנטיים של תנועת העבודה, הגותה, רבניה וחזון הגאולה שלה? כמו גם, מדוע לא הצליחה להתגבש אלטרנטיבה תיאו־פוליטית לתפישה האמונית שתמצא מאמינים ועושים בקרב תנועת העבודה?
מסגרת הזמן של הדיון ההיסטורי מתחילה באמצע שנות ה־ 60 ומסתיימת באמצע שנות ה־ 80 של המאה ה־ 20.בתוכה נבחנת השאלה האם נקודת זמן זו מציינת את אי־הפיכות המצב הפוליטי בשטחים הכבושים? בספר נבחנות יצירתן והשפעתן של ההמשגות שנוצרו על ידי אידיאולוגים ואנשי המעשה של הקבוצה האמונית על תפישות היסוד של הציונות והיהדות. לניתוח תהליך ההבניה המושגית מצטרף תיאור התנופה הדורית המרשימה של בעלי הכיפות הסרוגות שתבעו את מקומם בחזית הישראליות החדשה.
כיצד נבנתה האליטה האמונית? על מה היא ביקשה לקחת בעלות? מדוע נקודת ההתחלה מוצגת בספר בסיפור הקמת כפר עציון? מה הם אפיוני הקשר שנוצר בין גוש עציון להתנחלות בחברון? מה הם תווי ההיכר והפרקטיקות של סיפורי הקמת ההתנחלויות הראשונות שהיבנו את אתוס השיבה ותרבות הזיכרון? איך נבנתה ההנהגה האמונית וכיצד ניתן להבין את הכרעותיה הרעיוניות והמעשיות? מה היו הנסיבות החברתיות והתרבותיות ומי היו דמויות המפתח בחברה בישראל, שאפשרו את חדירת התפישה האמונית לרובדי העומק של התודעה הקולקטיבית במדינה? מה היה סוד כוחם והקסמם של הפתרונות האמוניים לגבי שאלות של זהות, ישראליות, יהדות, דמות האחר, העבר והעתיד היהודי־ישראלי, ועוד.
ברזל מבקשת מקוראיה להביט נכוחה במורכבותה ופשטנותה כאחד של התפישה האמונית, בדמויותיהם ובמשנתם של מוביליה, ולבחון במבט מפוכח את ההגדרה החדשה של מושגי היסוד של הציונות והיהדות שהנחילו אנשי אמונים. זהו סיפור עצוב המנכיח את כוחה וחשיבותה של הקבוצה האמונית, ולא פחות מכך מציב מראה ביקורתית מול טיעוניה. חיבור זה מחדד את ההבנה בדבר המחיר המתעצם של מצב הכיבוש המתמשך ואינו מאפשר להסיט ממנו את המבט .
הספר המתנחלים בלבבות אינו טוען לאובייקטיביות. משולבים בו קטעים מיומנה של המחברת שנכתבו במקביל לעבודתה בארכיוני ההתנחלויות. כתיבתה השוזרת בין מחקר ועיון לעדות משתתפת, חושפת את הקורא למשמעותה של תפישת נינוחות השעונה על הדרת האחר והצדקת הגזל כמובן מאליו.
הקיבוץ המאוחד
מאת: דנה בלאנדר, חן פרידברג, אביטל פרידמן
תיאור: באילו נושאים אמורה לעסוק ועדת חקירה פרלמנטרית בכנסת? האם יש להרחיב את סמכויותיה כדי שתוכל למלא ביעילות את תפקידה כמפקחת? אילו אמצעים ואילו שינויים נדרשים לשם טיוב עבודתה? ועדת חקירה פרלמנטרית היא אחד הכלים שבאמצעותם הפרלמנט מממש את תפקידו כמפקח. הוועדה מאפשרת לפרלמנט לחקור לעומק נושא מסוים שעל סדר היום ולמקד את תשומת הלב הציבורית בו. באמצעות כלי זה הרשות המחוקקת יכולה לבחון את נבכי הרשות המבצעת, לחשוף שחיתויות, להגביר את השקיפות של מנגנוני הבירוקרטיה ולברר ביסודיות נושאים בעלי עניין ציבורי. אלא שכמו כל מנגנון פרלמנטרי אחר אפשר שגם ועדת חקירה פרלמנטרית תתברר ככלי שמקדם את האינטרס הציבורי או לחלופין פוגע בו, תלוי איך משתמשים בה. הניסיון הישראלי מלמד שוועדות חקירה פרלמנטריות מסוימות הביאו לשינוי מהותי במדיניות ובשיח הציבורי בשעה שפעילותן של אחרות הסתיימה בלא כלום. המחקר שלפנינו בוחן כיצד משתמשת הכּנסת בכלי זה של ועדות חקירה פרלמנטריות. הוא סוקר את ההיסטוריה של ועדות החקירה הללו, מנתח מקרים אחדים של ועדות שהוקמו בעבר ומציג השוואה של דרכי השימוש בכלי זה במדינות אחרות.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: שילה הטיס-רולף
תיאור: האם צריך להגדיר את תפקידו של חבר הכנסת?
תפקידו של חבר הכנסת, כמו תפקידם של חברי פרלמנט במדינות דמוקרטיות אחרות, אינו מוגדר כיום. ההסבר הנפוץ לכך הוא שהמנדט של חברי פרלמנט, ובכללם חברי כנסת ישראל, הוא מנדט חופשי שמאפשר להם לבצע את תפקידם על בסיס שיקול דעתם, ועל כך הם נותנים את הדין בבחירות הכלליות. שילה הטיס רולף מערערת על תפיסה זו. היא טוענת כי צריך להגדיר את התפקיד בשל ההתמקצעות שלו, משום שחלק מזכויותיו וחובותיו של חבר הכנסת מוגדרות בחוק כפונקציה של תפקידו (שאינו מוגדר) ובגלל הבּוּרות השוררת בקרב הציבור ובקרב חברי הכנסת עצמם באשר למהותו של התפקיד.
למעשה, רוב רכיבי התפקיד כבר הוגדרו בתפזורת במקומות שונים – בחוקים, בתקנון הכנסת, בנוהגי הכנסת ובפסיקות של בג"ץ . מה שצריך לעשות כעת הוא לאסוף את כל החלקים המפוזרים, להפנות אצבע לחלקים החסרים ולהרכיב כמו פאזל את תמונת התפקיד. זה מה שהספר עושה, אף שרק הכנסת רשאית להגדיר רשמית את התפקיד.
הספר מתבסס על ספרות מקצועית בתחום הפרלמנטריזם, על מקורות רשמיים העוסקים בתפקיד חבר הכנסת , על דוגמאות היסטוריות מאז קום המדינה ועד ימינו ועל התייחסויות לתפקידם של חברי פרלמנט בדמוקרטיות אחרות. מובא בו גם מידע רב מניסיונה האישי של המחברת מן השנים הרבות שבהן עבדה בכנסת בתחומים שונים.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: תמר הרמן, אור ענבי, וויליאם קביסון, אלה הלר
תיאור: מדד הדמוקרטיה הישראלית מתקיים במסגרת מרכז גוטמן לחקר דעת קהל ומדיניות ומציע הערכה שנתית של איכות הדמוקרטיה הישראלית. לצורך זה נערך מדי שנה בשנה, 17 שנים ברציפות, סקר רחב במדגם מייצג של האוכלוסייה הישראלית. מטרתו של הסקר לעמוד על המגמות בחברה הישראלית בשאלות כבדות משקל הקשורות להגשמת הערכים והיעדים הדמוקרטיים ולתפקוד של מערכות השלטון וממלאי התפקידים הנבחרים. ניתוח התוצאות מבקש לתרום לדיון הציבורי על מצב הדמוקרטיה בישראל וליצור מאגר מידע רחב שיעמיק את הדיון בנושא.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
תיאור: בפרט ובכלל הוא בראש ובראשונה כתב עת של החוקרים הצעירים בוגרי התכנית "זכויות אדם והיהדות" של המכון הישראלי לדמוקרטיה, שעורכי כתב העת עומדים בראש. מדובר בתלמידים לתואר שלישי, מכל האוניברסיטאות בישראל וממגוון ענפי ידע, שיַחלקו עם הקוראים את פרי עמלם האקדמי בתחום התמחותם. אופיו של כתב העת הוא אפוא רב-תחומי ובינתחומי, והחיבורים שיפורסמו בו הם יצירות של חוקרים מעולים בתחילת דרכם באקדמיה הישראלית. העורכים רואים בעיני רוחם כתב עת שמצליח לבסס את העיסוק במפגש שבין יהדות, ריבונות וזכויות אדם כתחום ידע עמוק ורבגוני. נעשה כל שביכולתנו שהוא יצמיח רעיונות ומחשבות מקוריים שיעשירו את הדורות הבאים של יהודים ואת המפעל היהודי החשוב ביותר בדורנו – מדינת ישראל.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: יאיר שלג
תיאור: אחד הכוחות המשמעותיים שעיצבו את ההיסטוריה של המגזר הדתי–לאומי הוא הרצון לפרוץ את מקומו השולי בעשורים הראשונים של המפעל הציוני ולהגיע למעמד מרכזי, ואולי אף דומיננטי, בהנהגת החברה הישראלית. מאז מלחמת יום הכיפורים ומפעל ההתיישבות שמעבר לקו הירוק שבא בעקבותיה הציונות הדתית מתקדמת בהתמדה להשגת היעד הזה. היא בולטת כיום לא רק בשדות ההתיישבות והביטחון, אלא גם בשדות המשפט והתקשורת, שירות המדינה והמגזר העסקי. אנשיה רואים בעצמם "אליטה חדשה" שזכתה להחליף את "האליטה הישנה", זו של תנועת העבודה והמגזר האשכנזי החילוני. התהליך הזה מעורר כמובן מגוון שאלות: מה טיבו המדויק של היעד הדתי–לאומי האם הגמוניה בלעדית או שותפות בהנהגה עם תנועות אחרות? האם אפשר לקבוע שהציונות הדתית הצליחה להשיג את יעד ההנהגה או שמא היא עדיין גורם משני בחברה הישראלית, גם אם חשוב יותר מבעבר? מהם המחירים ששילמה הציונות הדתית על התהליך – מבית (חיקוי האליטה החילונית וחילון) ומחוץ (הגברת העוינות כלפיה)? והעיקר: האם היו לתהליך הזה מחירים כבדים מבחינת החברה הישראלית והנורמות הליברליות–חילוניות שלה? קובץ המאמרים שלפנינו בנוי משלושה שערים: הראשון בוחן השפעות שונות על עולמה ודרכה של הציונות הדתית - למן אירועים נקודתיים כמו רצח רבין וההתנתקות ועד לתהליכים כמו הפוסט–מודרניזם והניו–אייג' החסידי; השער השני עוסק בתחומים שהציונות הדתית כבר בולטת בהם: הצבא, הגרעינים התורניים, התקשורת, מערכת החינוך, הפמיניזם הדתי והתרבות הישראלית הכללית; השער השלישי מביא 14 מסות קצרות שעיקר עניינן מקומו הרצוי והמצוי של המגזר הציוני–דתי בחברה הישראלית הכללית.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: גדעון רהט
תיאור: האם התחושה שהפוליטיקה נעשית יותר ויותר אישית ופחות ופחות מפלגתית מבוססת על ממצאים שיטתיים או שמא מדובר בתחושה בלבד? אם אכן המגמה היא של היהפכות הפוליטיקה ליותר אישית – מה שמכונה "פרסונליזציה פוליטית" – האם היא בולטת במיוחד בישראל? האם היותה של ישראל בעבר מדינת מפלגות _ – שבה המפלגות היו השחקניות הראשיות בפוליטיקה – יוצרת מצב שגם אחרי תהליכים של פרסונליזציה, הפוליטיקה בישראל היא עדיין מפלגתית במידה רבה? מהן התוצאות של היהפכות הפוליטיקה לאישית? האם עידן הפוליטיקה האישית הדמוקרטיה מתחזקת או נחלשת? מחקר זה מבקש להשיב על שאלות אלו. הוא פותח בהגדרה של תופעות פרסונליזציה והפרסונליזם וסוקר את סיבותיהן; ממשיך בניתוח שיטתי של פרסונליזציה ושל הפרסונליזם הפוליטיים בישראל; ומקנח בניתוח התוצאות אפשריות של התפתחויות אלו. מחקר זה שלוש מטרות עיקריות: הראשונה, להציג לקוראי העברית חיבור אקדמי שעניינו תופעה פוליטית רלוונטית לעולם הפוליטי הנוכחי בכלל ולמערכת הפוליטית הישראלית בפרט; השנייה, להציע ניתוח שיטתי מעודכן של פרסונליזציה ושל פרסונליזם פוליטיים בישראל; והשלישית, לעורר מחשבות ודיון בנושא עתיד הדמוקרטיה בעידן הפוליטיקה האישית.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: גיא לוריא
תיאור: השיטה הנוהגת הנוכחית בישראל למינוי שופטים מבוססת על החלטה של הוועדה לבחירת שופטים, שחברים בה נציגים של הרשות המחוקקת, הרשות המבצעת, הרשות השופטת ועורכי דין. אלא שבשנים האחרונות הולכים ומתגברים הקולות הקוראים לערוך בשיטה זו שינויים מרחיקי לכת. האם השיטה הישראלית לבחירת שופטים פוגעת בדמוקרטיה? האם היא חריגה בהשוואה בינלאומית? ומדוע היא עוצבה כפי שהיא ולא אחרת? מחקר מדיניות זה מציג את שיטת מינוי השופטים בישראל. במוקד הדיון עומדת הוועדה לבחירת שופטים והיוזמות של השנים האחרונות לשינויים בהרכבה ובדרכי עבודתה. כדי לנסח מסקנות והמלצות מנומקות ומבוססות המחקר בוחן במבט היסטורי את הסיבות לעיצוב השיטה כפי שהיא היום, עורך עיון תיאורטי בעקרונות המנחים הראויים למינוי שופטים ועושה השוואה בין שיטות לבחירת שופטים בעולם. המסקנה היא שהוועדה לבחירת שופטים והאיזון העדין שהושג באמצעותה בין העקרונות של עצמאות השפיטה לאחריותיותה מתאימים לתנאים המיוחדים שהרשות השופטת בישראל פועלת בתוכם – אי שריון מעמדה בחוקה והיעדר עצמאות מוסדית. לכן, ושלא כמו הטענות שעולות מפעם לפעם בשיח הציבורי, המסקנה של מחקר מדיניות זה היא שאומנם יש צורך לשנות פרטים כאלה ואחרים בשיטה הנוהגת למינוי שופטים, אבל אין סיבה לשנות את העקרונות המונחים בבסיסה.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: אריק רודניצקי
תיאור: בבחירות לכנסת ה־ 23 (מרץ 2020 ) הגיע שיעור ההצבעה של האזרחים הערבים לרמתו הגבוהה ביותר זה שני עשורים – 64.8% . הרשימה המשותפת זכתה להישג חסר תקדים, 15 מושבים. נתונים אלו יוצרים את הרושם שהערבים שוב "נוהרים לקלפיות", והמשחק הפרלמנטרי חוזר, שוב, להיות רלוונטי עבורם. ואולם התמונה האמיתית ברורה: השתתפות הערבים בבחירות לכנסת בשנים האחרונות נמוכה באופן מובהק לעומת העבר, ורק מעט יותר ממחצית מהציבור הערבי משתתף כיום בבחירות. הדיון בהתנהגות הפוליטית של האזרחים הערבים בבחירות לכנסת רלוונטי היום יותר מתמיד. רצה הגורל ולראשונה בהיסטוריה של מדינת ישראל נערכו שלוש מערכות בחירות בתוך פחות משנה אחת. אור הזרקורים הוסט לרגע מתוצאות הבחירות ומתפקודה של הכנסת אל התנהגות הבוחרים בתקופה זו. מהם שיקולי ההצבעה של הבוחר הערבי? האם הימנעות חלקים מציבור זה מהשתתפות בבחירות פירושה החרמה מכוונת שלהן? האם יש בציבור הערבי עניין בהקמת מסגרות פוליטיות חוץ־פרלמנטריות כחלופה להשתתפות בבחירות לכנסת? היכן נמצא המפתח לשינוי – האם הוא טמון במערכת הפוליטית הערבית עצמה או במערכת הפוליטית הישראלית הכללית? המחקר המובא כאן מבקש לענות על שאלות אלו מתוך פרספקטיבה רחבה, ולשם כך מתבסס על ניתוח מעמיק של סקרי דעת קהל שנערכו בציבור הערבי בתקופת מערכות הבחירות בשנה החולפת, לרבות ניתוח נתונים גולמיים שטרם פורסמו עד כה.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: דניאל סטטמן, גדעון ספיר
תיאור: מעמדה של הדת במדינה תופס מקום מרכזי בשיח הציבורי והפוליטי, בארץ ובעולם. ייחודו של ספר זה בתפיסה השיטתית והמקיפה שלו באשר למקום הדת בישראל. מצד אחד, הספר דוחה את ההנחה הרווחת שלפיה הליברליזם מחייב את הפרדת הדת והמדינה. מצד אחר, הספר מציע פרשנות מצמצמת להגנות המיוחדות המוענקות לדתיים, המעוגנות בזכות לחופש דת ובחשיבות ההגנה על רגשות דתיים. נושאים מעוררי מחלוקת ורגישים כגון גיוס בחורי ישיבות, מימון ממשלתי לחינוך הדתי ונישואים וגירושים ברבנות נדונים בספר במבט מפוכח, משפטי ופילוסופי, המספק כלים לחשיבה צלולה ולדיון פורה. יהיו עמדותיהם של הקוראים בסוגיה זו מגובשות ככל שיהיו, הספר מספק להם הזדמנות מצוינת לבחון אותן מחדש.
משכל (ידעות  ספרים)הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה
מאת: אליעזר שביד
תיאור: הרנסנס היהודי-ציוני בישראל עורר התעניינות מחודשת במשנתו של אהרן דויד גורדון. ספר זה נועד לסייע בלימוד כתביו הפילוסופיים העמוקים, שכדי להבינם יש לדעת את הקשרם ההיסטורי ולהכיר את המשנות שאתן התמודד, חלק עליהן וגם הושפע מהן. הספר נכתב כפירוש רחב למאמרו "לבירור רעיוננו מיסודו", שבו ביקש להציג את משנתו הכוללת בתמציתיות ובשיטתיות.
מוסד ביאליק
מאת: עופר אריאן
תיאור: הספר 'ישראל ומדינת הרווחה' מציע הסבר ייחודי לאחד הנושאים הסבוכים יותר הנוגעים לכל אחד ואחת מאתנו. בשל מורכבות הנושא והשימוש התכוף של נבחרי הציבור במושגים מבלבלים, התקבעה בישראל הסכמה – שאין לה בסיס של ממש – שאת מגבלות מערכי הרווחה בישראל יש לתלות, קודם כול, במחסור במשאבים כלכליים מספיקים. נסקר בו בקצרה (אבל באופן ממצה) הרקע להתגבשות רעיון מדינת הרווחה בעולם המפותח, ובתוך כך הוא עומד על רכיביו העיקריים של מערך רווחה לאומי ראוי. מובאות בו דוגמאות מן העולם הרחב, והן מוצגות בזיקה לרעיונות התאורטיים ולהתחבטויות שאפיינו את יישומם הלכה למעשה. פרקו האחרון של הספר עוסק במקרה הישראלי, ומעיד על מציאות הדברים בישראל לעומת מה שקיוו להשיג.
מוסד ביאליק
מאת: אלי יופה
תיאור: בסין בת-ימינו "נועד 'צבא השחרור העממי' למלא תפקיד מרכזי. הדבר נובע מכך שכוחות הצבא עשויים להכריע את תוצאותיו של מאבק כוחות בדרג העליון, למגר גורמים מרדניים מקומיים, לדכא מרידה המונית או אף לבצע הפיכה. בתהליך הפיכתה של סין למעצמה עולמית. שלא כהנחה הרווחת, הצבא הסיני מעולם לא היה מאוחד בעמדותיו, וחילוקי דעות שררו תדיר בינו להנהגה הפוליטית. חילוקי דעות אלה ואופן גישורם, מעורבות הצבא בפעילויות אזרחיות, תפקידו בהשלטת סדר, ועמדותיו ביחסי החוץ השפיעו רבות – וימשיכו להשפיע – על עתיד סין.
מוסד ביאליק
הצג עוד תוצאות