נמצאו 44 ספרים בקטגוריה
לכל הספרייה
מאת: ג'ון קין
תיאור: היכן באמת נולדה הדמוקרטיה?
מה ההבדל בין דמוקרטיה לבין שלטון הרוב?
איך צומחות דיקטטורות מתוך משטרים דמוקרטיים?
ולאן מועדות פניה של הדמוקרטיה במאה ה-21?
הדמוקרטיה נראית לנו לעתים מובנת מאליה, אבל האמת היא שמאז הולדתה בעת העתיקה ועד המאה ה-21 מלוות אותה שאלות רבות, וטמונים בה אתגרים לא פחותים. התמודדות עם המכשולים והסכנות שמאיימים כיום על הדמוקרטיה, מחייבת אותנו להכיר תחילה את ההיסטוריה שלה, על שלל גלגוליה ולקחיה.
ג'ון קין, פרופסור למדעי המדינה מאוניברסיטת קיימברידג', מביא כאן בצורה תמציתית ומאירת עיניים את סיפורה חובק השנים של הדמוקרטיה. זהו מסע מרתק המתחיל במסופוטמיה ונמשך עד ימינו אנו – ימי טראמפ ופוטין, ימי הרשתות החברתיות והמאבקים החדשים על זכויות היסוד של הפרט – שבו קין בוחן ומפריך מיתוסים מקובלים בתחום, ומזכיר כי הדמוקרטיה היתה ונותרה שברירית, גם היום.
תכלת הוצאה לאור
מאת: רועי פולקמן
תיאור: הדמוקרטיות בכל העולם במשבר: קיטוב שמחריף, פוסט-אמת, משברים פוליטיים ממושכים ובעיקר התחזקות הפופוליזם, שמתאפיין בדה-לגיטימציה לכל מוסדות המדינה, ונישא על גבי מהפכה טכנולוגית שמאפשרת הפצת פייק-ניוז בקנה מידה מבהיל. לנגד עינינו משתנה העולם במהירות, ועידן התאוצות מוביל למשברים בריאותיים, סביבתיים וביטחוניים שרק ילכו ויתעצמו. על מנת להתמודד עם העתיד, דרושה מערכת ציבורית וחברתית מתפקדת. כדי לייצר כזו, דרוש לנו עדכון גרסה. הספר "עדכון גרסה" מתאר את הגורמים למשבר הפוקד את רוב הדמוקרטיות בעולם, מתוך הבנה שהוא אינו תלוי פרסונלית במנהיג כזה או אחר. הכותב, שהיה ציר מרכזי בתהליכים ציבוריים שהשפיעו על חיינו, מביא את אחורי הקלעים של סיפורים שהסעירו את המדינה ובונה מורה נבוכים למתנהל מאחורי הקלעים. ככזה, הוא ספר חובה לכל מי שישראל יקרה לו ומחפש לקחת חלק בעיצובה מחדש של המערכת.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: שיבי גרינפילד
תיאור: האם אפשר להיות בעת ובעונה אחת יהודי מאמין וליברל מחויב? רוב הישראלים מאמינים שלא. שיהדות וליברליות הן זהויות מתנגשות, ואפילו עוינות, שהסכסוך ביניהן אינו פתיר יותר מאשר הסכסוך הישראלי-פלסטיני – אמנם אפשר לרסן את עוצמתו, אך לא לפתור אותו כליל.

ומה בדבר ההשקפה ההפוכה ולפיה אין כל עוינות בין המסורות הללו וניתן ואף טבעי שישרור ביניהן דו-קיום הרמוני? גישה זאת אינה עומדת כלל על הפרק.

ואף על פי כן, כפי שמראה ספר זה, ההבנה החלופית לא רק אפשרית, אלא גם מתבקשת. גם אם בתרבות העולמית שוררת עוינות בין המסורת הליברלית למסורת הדתית, הרי שהיהדות היא מקרה יוצא דופן. היא אינה עוינת את המסורת הליברלית ויתרה מכך – במידה רבה היא מקורהּ.

שתי המסורות, היהודית והליברלית, הן אחיות, וכמו במשפחות רבות, מערכת היחסים ביניהן מורכבת. לכל אחת מהן אופי שונה והיסטוריה שונה. אך גם כשהיחסים מתוחים ויודעים עליות ומורדות, הדנ"א שלהן נותר משותף – החזון המוסרי שלהן הוא במהותו אחד. ההבדלים ביניהן נוגעים בעיקר לאופן שבו הן מצדיקות ומפרשות חזון זה ולא לחזון עצמו.

אם כן, מה מקורו של המתח ששורר ביניהן היום? לאחר חורבן בית שני נדרשו חז"ל להכריע בין שתי תמונות מתחרות של היהדות – זאת השמרנית של בית שמאי, שגרסה כי אלוהים הוא מקור הסמכות היחיד, וזאת החדשנית של בית הלל, שאצלה הסמכות "לא בשמים היא" אלא בידי האדם. ההכרעה היתה כי "לעולם הלכה כדברי בית הלל... וכל העובר על דברי בית הלל חייב מיתה". אלא שאז, לפני כ-200 שנה, במסגרת מאבקה במודרנה ובתהליכי החילון, קראה האורתודוקסיה היהודית תיגר על ההכרעה הזאת...

יהדות וליברליות – סיפור מטפיזי על שתי אחיות חושף את הזיקה העמוקה בין שתי המסורות ומתאר את נקודת המפנה הגורלית שהובילה להתרחקות ביניהן ואת משמעויותיה לימינו.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: משה יאנובסקי, איליה זטקובצקי
תיאור: רבים רואים במדינת הרווחה שילוב מנצח של היעילות הקפיטליסטית וה"אנושיות" הסוציאליסטית. כמעט כל מדינות המערב, ובהן ישראל, מוגדרות היום במידה מסוימת כמדינות רווחה הדואגות לצרכים של אזרחיהן בתחומי החינוך, הבריאות, הדיור ועוד. אבל האם התפיסה הזאת, המובנת מאליה בעיני רבים, אכן מצדיקה את עצמה? והאם, לאחר עשרות שנים של ניסיון מצטבר, לא כדאי לחשוב מחדש על נחיצותה של מדינת הרווחה?

בספרם סוציאליזם חזירי מנסים משה יאנובסקי ואיליה זטקובצקי לערער מוסכמות ולעורר מחשבה: האם מדינת הרווחה יעילה? האם היא מוסרית? והאם אין לה למעשה את כל הסממנים של הסוציאליזם הקלאסי: היעדר ערכים, זלזול בחיי אדם וחוסר יעילות? ובקיצור: האם הסוציאליזם שלנו אינו בעצם חזירי?
כנרת, זמורה דביר בע"מ
מאת: דוד אוחנה
תיאור: בספרו לא כנענים, לא צלבנים: מקורות המיתולוגיה הישראלית (מכון שלום הרטמן. אוניברסיטת בר־אילן. כתר. 2008 ) פרשׂ ההיסטוריון פרופסור דוד אוחנה את הנחתו המקורית כי הציונות היא תשובה הן להתרסה הכנענית כי "אנחנו רק מכאן" והן לאנלוגיה הצלבנית כי "אנחנו לא מכאן". בספר המשך זה, גם כנענים גם צלבנים ‒ מסותיי בארץ־ישראל, מוצגת טענתו החדשה והמאתגרת כי בעקבות הכיבוש המתמשך מאז 1967, מתחוללת מוטציה גנטית בגוף הציוני, שבו משתולל גֶן מסוכן, שהוא גם כנעני גם צלבני.
כרמל
מאת: רוג'ר סקרוטון
תיאור: שמרנות מתחילה מתחושה המוכרת בוודאי לכל האנשים הבוגרים: התחושה שדברים טובים נהרסים בקלות, אך אינם נוצרים בקלות. זה נכון במיוחד לדברים הטובים שאנו מקבלים כנכסים קולקטיביים: שלום, חופש, חוק, נימוס, מסירות ציבורית, הביטחון שמקנים רכוש וחיי משפחה... בכל אלה, פעולת ההרס היא מהירה וקלה; ואילו עבודת היצירה היא איטית, מפרכת ומשעממת. זהו אחד הלקחים מן המאה העשרים. זו גם אחת הסיבות שהשמרנים סובלים מעמדת נחיתות בדעת הקהל. העמדה שלהם נכונה אבל משעממת, ואילו זו של מתנגדיהם מלהיבה אך שגויה.
הוצאת סלע מאיר
מאת: פרידריך האייק
תיאור: יומרה קטלנית הוא ספר על חידה מטרידה: כיצד הצליח הסוציאליזם, תורה חברתית וכלכלית עם יסוד עובדתי קלוש כל כך, לכבוש את ליבם ומוחם של רוב האינטלקטואלים במערב?

כדי למצוא את התשובה צלל פרידריך האייק, חתן פרס נובל לכלכלה לשנת 1974, אל מעמקי ההיסטוריה האנושית. התשובה המרתקת והפרובוקטיבית שמצא הפכה את הספר שבידכם לאחד מספרי העיון המסעירים של המאה העשרים.

הסוציאליזם שקרא לזנוח את המוסר, המסורת וערכי החברה המודרנית, שבה את ליבם של האינטלקטואלים בחנופה גסה. הוא אמר להם כי הם יודעים איך לתכנן, לעצב ולנהל את העולם כרצונם ויכולים גם להשליך את המסורות ככלי אין חפץ בו ולהחליפן בתבונתם הטהורה.

אתם תהיו כאלוהים, פיתה הסוציאליזם את האינטלקטואלים בדברי חלקלקות. ואלה הגיבו בהתלהבות ואימצו את היומרה הקטלנית. את התוצאות הרות האסון ועקובות הדם חווה העולם במלוא עוצמתן במאה העשרים. כוח המשיכה של היומרה הקטלנית עדיין מסכן את שלומם ורווחתם של עמי העולם ושלנו.
הוצאת סלע מאיר
מאת: אורי זילברשייד
תיאור: קרל מרקס מזוהה יותר מכל הוגה דעות אחר עם הניסיון הפרומתאי לכונן חברה סוציאליסטית במקום המערכת החברתית-כלכלית הקפיטליסטית – חברה המאפשרת לכל יחיד להיות שותף מלא לעושר החומרי והרוחני. מתוך ניסיון זה צמחה תורה המעניקה לנו כלים תיאורטיים מצוינים להבנת המשק והחברה גם בפתח המאה ה-21. חקר תורת מרקס הוא אפוא חלק מהמאמצים להבין את אופיו של הסוציאליזם כשלב גבוה יותר בהתפתחות האנושית, כמו גם חלק מהניסיון להבין את הקפיטליזם בשלבו המודרני ואת התמורות המתחוללות בתוכו, הכוללות את הניסיונות החוזרים ונשנים, היודעים התקדמויות ונסיגות, להגשמת הסוציאליזם. מרקס ועתיד הסוציאליזם עוסק בדילמות החברתיות והכלכליות שאנו ניצבים בפניהן בפתחו של האלף השלישי. טובי חוקרי תורת מרקס וחוקרי הסוציאליזם מציגים ניתוח בלתי שגרתי של תורת מרקס, וכן – דרכים לבניית חברה המושתתת על יסודות של צדק חברתי. כמו כן נדונות התמורות שהתחוללו בעשורים האחרונים בארץ ובעולם, תמורות המהוות נסיגה מנקודת המבט של סוציאליזם וצדק חברתי. נושאי העיון והמחקר של ספר זה מגוונים: עיצוב פעילות הייצור בחברה הקומוניסטית נוסח מרקס; מאבקים בין סוגי הון כמאפיין של הקפיטליזם בתיאוריה המרקסית; תפיסת הדמוקרטיה של מרקס ואנגלס; תורת המהפכה המרקסית; אופן קביעת ערכה של הסחורה לפי תורת מרקס; יחסו של היינה למרקס ולקומוניזם; התמודדותו של רימון ארון עם מרקס; תורותיהם של בובר וקרופוטקין; החברה הטובה; עלייתו ומהותו של הסוציאליזם הריכוזי והסיבות לנפילתו; תכנון סוציאליסטי; המאבק על דמות הסוציאליזם במזרח אירופה (צ'כוסלובקיה כדוגמה); התמורות במדינת הרווחה בארץ ובעולם; השמאל הישראלי ויחסו למדיניות רווחה; הקהילתנות ו"הדרך השלישית" כאלטרנטיבה חברתית; הרב-תרבותיות והעצמת קבוצות חלשות; בין רב-תרבותיות למרקס; התמורות בקיבוץ ומשמעותן; הסיכוי להתפתחותה של תודעה סוציאליסטית בתוככי הקפיטליזם המודרני והאפשרות לחולל תמורה סוציאליסטית.
רסלינג
מאת: ג'יימס ברנהם
תיאור: "האידיאלים המסורתיים, שהליברליזם תוקף וממוטט, הם הביצורים הרוחניים והחברתיים הגדולים נגד המפעל הקומוניסטי העולמי. איש אינו מוכן להקריב ולמות למען ערכים ליברליים כמו חינוך פרוגרסיבי, אנושיות מופשטת, האו"ם או קצבת הביטוח הלאומי." ארצות הברית, שנות השישים המוקדמות. תרבות הביטול וניתוץ פסלי אבות האומה לא עלתה על הדעת, פוליטיקת הזהויות עוד לא הייתה בתכנון, ואפילו תרבות-הנגד טרם בקעה מהביצה. אבל הליברליות במובנה העכשווי של המילה, הגישה הנותנת למדינה מונופול על חיי הפרט ובאותה נשימה חותרת לביטול הלאומיות, כבר הייתה לאידיאולוגיה המובנת-מאליה של האליטות במערב. איש אחד, מעמיק ומרחיק ראות, זיהה תהליכים. שמו היה ג'יימס ברנהם. בחיבור פולמוסני מבריק יורד ברנהם לשורשי הליברליזם הזה, מציג את בחירותיו ברגעי מבחן, ותוהה על מידת יכולתו להתמודד עם אתגרי זמנו: הפשיעה הגואה מבית, ההתעוררות הפוליטית בעולם השלישי, ושאיפתו של הקומוניזם למונופול על הכוח בעולם. אבחנותיו של ברנהם תקפות גם לגבי התמודדות המערב עם אתגריו הנוכחיים, ומספקת לקורא עומק היסטורי להבנתה. הליברליזם, מראה ברנהם, איננו בהכרח הגורם להתכווצות העולם החופשי, אבל הוא סם ההזיה המאפשר לו להשלים עם סופו. - למה השתלט על הליברלים רגש אשמה קבוצתי, ואיך מחבל רגש זה בעולם החופשי?
- האומנם הבורות היא המכשול היחיד בדרך לחברה שלווה, צודקת ומשגשגת?
- כיצד מהתלים במערב אויביו בדיבורים על שלום ופירוק נשק, ולמה זה מצליח להם?
- איך קרה שגרסה מרוככת ותמימה של הקומוניזם זכתה לכינוי – "ליברליזם"?

ג'יימס ברנהם (1905–1987) היה בצעירותו טרוצקיסט, אך בעקבות חבירתה של ברית המועצות לגרמניה הנאצית ב-1939 החל את מסעו ימינה. הוא נחשב לאחד מחלוצי השמרנות-החדשה. לאחר מלחמת העולם השנייה פעל בשירות הביון האמריקני והקים את 'הקונגרס לחופש תרבותי', ארגון שרתם ליברלים אירופים למאבק בקומוניזם. הקים את הדו-שבועון 'נשיונל ריוויו' וערך אותו מ-1955 עד 1975. ספרו זה, התאבדות המערב (1964), היה לקלאסיקה.
הוצאת סלע מאיר
מאת: ספי קופרמן
תיאור: פציפיזם והתנגדות עוסק בשאלה האם כינונה של תודעה עצמית קולקטיבית במהלך ההתנגדות חייב לעשות שימוש באלימות? ספי קופרמן דן בעמדותיהם של פרנץ פאנון, מרטין לותר קינג ומלקולם x ביחס לשאלה זו. הוא טוען שחרף העובדה שתשובתו של פאנון לשאלה זו חיובית, האלימות אינה מהווה עבורו תכלית לעצמה או רפלקס גרידא לאלימות הקולוניאליסטית, שכן האלימות עבור פאנון מעצבת תודעה עצמית קולקטיבית בעלת שילוש תוכני: היא כוללת את התכנים לאומיות, חברתיות ודמוקרטיה. בניגוד לתשובתו של פאנון לשאלת האלימות, מרטין לותר קינג טוען שעל ההתנגדות מוטלת החובה לדחות את האלימות. המחבר טוען שעבור קינג המושג החשוב בהקשר זה הוא האהבה האמונית, מושג אשר מאייך יחדיו את התיאוריה הלא-אלימה ואת הפרקסיס הלא אלים. המקרה של מלקולם x מורכב יותר: מצד אחד הרטוריקה של מלקולם לעיתים אלימה, ומצד שני מלקולם לא פגע באיש ולא ארגן פעולות גרילה מימיו. למעשה, תפיסותיו של מלקולם התפתחו עם השנים: מתומך של רעיון ההפרדה בין שחורים ללבנים מלקולם התפתח לחסיד נלהב של המאבק למען זכויות אדם.
רסלינג
מאת: מאיר חטינה
תיאור: חוקרים רבים הספידו את התרבות הפוליטית הערבית כספוגה במגמות של אוטוריטריות, קנאות דתית ומאבקים אלימים בין עדות וקבוצות, ואגב כך הדירו לקרן זווית קולות של פתיחות, פלורליזם והומניות שתוארו כחסרי חשיבות היסטורית או משקל ציבורי. הקול המושתק, ספרו החדש של מאיר חטינה, חושף תמונה פנורמית, תוססת ומרתקת של מחשבה ליברלית ערבית; הוא ממקם אותה בהקשרים היסטוריים והשוואתיים, ומציג דיון מעמיק בערכי היסוד שלה, כמו למשל חירויות הפרט והאזרח, חילוניות, חופש דת, פמיניזם, דמוקרטיה, זכויות אדם ודו-קיום עם המערב ועם ישראל. אמנם לרשותם של זרמים, גופים ופעילים ליברלים לא תמיד עמדו תשתיות אזרחיות ופוליטיות מבוססות (כגון מפלגות), אולם הם השכילו להפגין נוכחות של קבע במרחב הציבורי שהעידה על התמדה, יצירה ועשייה, לצד יכולת להתפלמס בחריפות עם יריביהם ולמשוך אליהם חסידים חדשים. גופים ופעילים אלה הקנו לרעיון הליברלי מוצקות, לכידות, ותכנים מוכוונים לתכלית ופעולה, שמטרתם המוצהרת היא כינונה של נאורות ערבית מקומית. הספר מביא לקדמת הבמה תפיסות עולם מתריסות ושוברות מוסכמות – הן ביחס לאסלאם והן ביחס לפוליטיקה הערבית – אשר יש בהן כדי להאיר את המרקם הרב-קולי של הסביבה שבה אנו חיים. פרקי הספר מציעים מסע אינטלקטואלי מקורי אל מחוזות לא מוכרים לקורא הישראלי השבוי לרוב בידי הסכסוך הישראלי-ערבי כמציאות מעיקה ומדממת, שכן אינו חשוף לקולות אחרים – של ביקורת עצמית והתחדשות פנימית, של תרבות אזרחית והשתלבות בעולם הגדול – אשר עמם יש לו הרבה מן המשותף.
רסלינג
מאת: תאודור ויסנגרונד אדורנו
תיאור: עלייתו של הימין הקיצוני החדש נראית היום כסכנה ברורה ומיידית לעצם קיומה של הדמוקרטיה הליברלית. מנהיגים פופוליסטים וסמכותניים צוברים שוב כוח פוליטי ממשי, ותשתיות חוקתיות ומשפטיות עומדות על סף קריסה גם במדינות בעלות מסורת דמוקרטית שנדמתה עד לאחרונה כיציבה, ובכלל זה ארצות הברית וישראל. מניין שואב הימין הקיצוני החדש את כוחו? איך משרתים אותו הפיחות המכוון במעמד האמת וסימון האינטלקטואלים כאויבים? כיצד מגויסת לטובתו תקשורת ההמונים? עד כמה סכנתו ממשית וכיצד אפשר להיאבק בו? על כל אלה מנסה לענות אסופת מאמרים זו, שבמרכזה טקסט נבואי כמעט של תיאודור ו' אדורנו, המבוסס של הרצאה שנשא בשנות ה-60 והתגלתה באחרונה מחדש. על טקסט זה נוספו ראיון קצר שערך גידי וייץ עם חוקר הפשיזם בעל השם העולמי זאב שטרנהל, ופרולוג מקיף מאת אווה אילוז ואיל חוברס, המגישים לנו מפתח חשוב להבנת המציאות הפוליטית שבה אנחנו חיים כעת.
מכון ון ליר בירושליםהקיבוץ המאוחד
מאת: אבנר בן-זקן
תיאור: ספרו פורץ הדרך של אבנר בן-זקן, קומוניזם כאימפריאליזם תרבותי, בוחן בפריזמה בין-תרבותית את התגלגלות התנועה הקומוניסטית במזרח התיכון בשנים 1919-1948. הוא חושף את המתח התרבותי בין קומוניסטים ארצישראלים שבאו מאירופה ובין קומוניסטים מקומיים, ערבים ויהודים כאחד, ולראשונה מראה כי השיח המרכסיסטי נתפס כסוג של אימפריאליזם תרבותי. אך עניין זה לא נבע מהבדלים תרבותיים-פרסונליים בלבד. שכן האימפריאליזם התרבותי הוגבר בעיקר בשל הצגת השיח המרכסיסטי לא כתוצר של התרבות וההיסטוריה האירופיות, אלא כ"מדעי" ו"אובייקטיבי", וכתוצאה מכך גם כבעל סמכות אוניברסלית. במובן זה, ה"אמת המדעית-אובייקטיבית" של המרכסיזם החדירה מידה גדולה של שכנוע עצמי בקרב הקומוניסטים הארצישראלים, ולפיה ניתן לגשר על פערים תרבותיים, להפיץ את המרכסיזם ולהעביר את התרבות והחברה המקומיות טרנספורמציה תודעתית. שכנוע עצמי זה, בתמהיל משיחי עם מכלול של גורמים, יצר מציאות שנראית במבט לאחור פרדוקסלית משהו, ולפיה קומוניסטים ארצישראלים הסדירו את השיח המרכסיסטי המקומי ובו בזמן ייסדו, ניתבו וארגנו את המפלגות הקומוניסטיות במזרח התיכון. אולם התרבות הפוליטית הקומוניסטית לא הייתה הרמונית כלל וכלל: באמצעות פירוקם של המנגנונים של התגלגלות התנועה הקומוניסטית, בן-זקן מראה שמפגש בין תרבויות מעורר סנסציות של זרות הדוחפות לכיוונים שונים ומנוגדים. על כן, הטענה המרכזית של ספר זה היא שתפיסות פוליטיות "אינטרנציונליות" אינן בהכרח נתפסות כניטרליות מבחינה תרבותית. זאת ועוד, הזרות התרבותית, השזורה כחוט השני בהיסטוריה של היחסים שבין קומוניסטים ארצישראלים לערבים, היא זו שעוררה ועיצבה את הניסיונות השונים להפיץ את הקומוניזם במזרח התיכון. בן-זקן מבקש, אפוא, לכתוב באופן שונה את ההיסטוריה של הקומוניזם במזרח התיכון, כלומר לכתוב אותו כהיסטוריה של המאבק להתאמה תרבותית של השיח המרכסיסטי. הוא מסמן את קווי המתאר של היסטוריה זו דרך הניסיונות המגוונים – של הקומינטרן, ברית המועצות, הקומוניסטים הארצישראלים והקומוניסטים הערבים – להציג, להתאים ולפעמים אף לדחות תרבות פוליטית אינטרנציונלית.
רסלינג
מאת: משה בלע
תיאור: זאב ז׳בוטינסקי ((1940-1880 התפרסם כעיתונאי, סופר, משורר, מתרגם, חייל וכאחד מגדולי הנואמים בתקופתו, המרתק את קהל שומעיו בכל אחת משבע השפות בהן שלט.
מעל לכל היה ז׳בוטינסקי מנהיג פוליטי כריזמטי בעל חזון, אשר שמו נישא בפי כל יהודי אירופה שטרם השואה.

ז׳בוטינסקי היה תוצר מובהק של הליברליזם בנוסח המאה ה־ 19 שהטיף בלהט שווה לציונות ולתפיסת עולם הומנית-ליברלית. במרכז מאבקו הפוליטי עמדה התנגדותו לקו של ההסתדרות הציונית והדרישה להקמתה של מדינה יהודית בארץ-ישראל, בה יראה כל יהודי באשר הוא את ביתו. ז׳בוטינסקי הקים תנועת נוער מפוארת - בית״ר - והעמיד במרכזה את רעיונות ההדר, הצבאיות והחלוציות. ספר זה כולל מבחר דברים מדבריו וכתביו ומהווה אוסף יחודי לרעיונותיו. גם היום, לאחר השואה ותקומת ישראל בארצו, נשארו רעיונותיו של ז׳בוטינסקי אקטואליים כביום כתיבתם.
מכון ז'בוטינסקי בישראל
מאת: שלמה זנד
תיאור: מהו שמאל ומתי הוא הופיע בהיסטוריה? האם היה קיים שמאל כבר בציוויליזציות הטרום-מודרניות או שראשיתו נעוצה בעלייתן של תופעות כלכליות ורעיונות פילוסופיים במאתיים וחמישים השנים האחרונות? מהם הכוחות החברתיים שהניעו אותו במהלך השנים ואילו אידיאולוגיות יסוד ליוו והזינו אותו? האם השמאל מכיל רק אגד של רעיונות מוּשׂכָּלים או שהוא גם היה תמיד מאגר של ערכים ומיתוסים המארגנים מחנות והנמצאים תדיר בתהליכי תמורה והתחדשות? בספרו החדש מזהה שלמה זנד את התביעה לשוויון כציר מרכזי בעליית השמאל ההיסטורי: החל במהפכה האנגלית הראשונה במאה ה-17, דרך המהפכה הצרפתית בסוף המאה ה-18, עבור בהתגבשות מעמד הפועלים התעשייתי ועלייתן של תנועות העבודה במאה ה-19, המהפכות הקומוניסטיות ברוסיה ובסין, עד להתקוממויות האנטי-קולוניאליות במאה ה-20. זנד עוקב בתנופה אחר ביטוייהם השונים של זרמי השמאל ברחבי העולם; דרך תבוסותיהם, מחדליהם, פשעיהם והישגיהם הוא משרטט בתמצות רב את הרב-גוניות ואת הסתירות שעיצבו אותם במהלך השנים, ואת תרומתם הישירה והעקיפה לצמצום האי-שוויון בעולם. זנד אינו מסתיר את היותו איש שמאל, אבל אינו חוסך בתיאור הטרגדיות שהמיטו מפלגות שמאל במקומות שונים שבהם הגיעו לעמדות כוח. בסיכום המלנכולי של הספר הוא אף מציג את ספקותיו ולבטיו התיאורטיים ביחס למעמדו של השמאל בתחילת המאה ה-21.
רסלינג
מאת: אפרים ברק
תיאור: החוקרים שעוסקים בטרור האסלאמי מתחלקים למספר קבוצות: קבוצה אחת מצלמת את המצב הקיים ומבינה את הטרור כתגובה למדיניות המערב. החוקרים אשר משתייכים לקבוצה הזאת אינם מתייחסים לשורשי התופעה ולתהליך צמיחתה – הם סבורים שלוּ רק ישתנו מרכיבים מסוימים במדיניות המערב, לו רק ישַנו האמריקאים או הישראלים את דפוסי התנהגותם כלפי הערבים או המוסלמים, לו רק יחוסל האימפריאליזם, או-אז תיפתר גם בעיית הטרור. קבוצה אחרת של חוקרים מחפשת את התשובה בעברו הקדום של האסלאם ובעקרונותיו הדתיים. החוקרים אשר משתייכים לקבוצה הזאת סבורים שמושגים הרווחים בדוקטרינה האסלאמית, הדתית-פוליטית – כמו למשל ג'יהאד, שהיד, דאר אל-חרב וכו' – הופכים את הטרור ואת ההתאבדות לחלק אינטגרלי מהאסלאם. ויש מי שמייחסים את צמיחת הפונדמנטליזם האסלאמי, כמו גם את המודרניזם והליברליזם, למהפכים חברתיים שהתרחשו בארצות האסלאם, כאשר המסגרת לתמורה התרבותית עוצבה על ידי אירועים דרמטיים או מצבור של אירועים היסטוריים שקטעו את רצף החיים החברתיים. ספרו של אפרים ברק, הצלבנים עדיין כאן, מציע הבנה שונה להתפתחות הפונדמנטליזם האסלאמי. הוא מציג את צמיחתו ואת עקרונותיו על הרקע ההיסטורי והאינטלקטואלי של המזרח התיכון המודרני, כל זאת תוך כדי הדגשת העובדה שמחלוקת רעיונית ודתית עמוקה קיימת בינו ובין האסלאם האורתודוקסי.
רסלינג
מאת: עבדאללה נימר דרויש
תיאור: האסלאם הוא הפתרון מאגד דרשות אשר נערכו ונדפסו בראשית שנות ה-90 של המאה ה-20, תקופת השיא בפעילותו של עבדאללה נמר דרויש בראשות התנועה האסלאמית בישראל. שם הספר מעיד על חובו של דרויש לתנועת האם של האחים המוסלמים, אשר העמידה את הפתרון האסלאמי כנגד הפתרונות "המטריאליסטיים והמתירנים" של הכוחות העולמיים הגדולים של המאה ה-20: הקפיטליזם והקומוניזם. במוקדו נמצאת ההטפה לחזרה אל האסלאם (דעוה) שחרתו האחים המוסלמים על דגלם על שני היבטיה: השילוב בין הדת והפוליטיקה והארגון המעשי בעל האוריינטציה הביצועית. האסלאם הוא הפתרון מצביע על הכיוונים החדשים שביקש דרויש להקנות לתנועתו במענה למצבו הייחודי של המיעוט הערבי בכלל ולהתקדמותה של ישראל על מסלול השלום עם הפלסטינים בפרט. פעם אחר פעם הוא מדגיש באגרות אלה את אופייה הפתוח של תנועתו וקורא לשיתוף פעולה בין כל הכוחות הפוליטיים במגזר הערבי. במקביל, ברוח זרם הוסטיה (דרך האמצע) המייצג את המחנה האסלאמיסטי המתון, הוא מצהיר שוב ושוב על מחויבותה של התנועה האסלאמית למשטר הדמוקרטי, לפעולה לא-אלימה ובהתאם לחוק, כמו גם לדיאלוג עם הרוב היהודי למען השגת שלום בר-קיימא בארץ. עבדאללה נימר דרויש (2017-1948) הוא מייסדה ומנהיגה הראשון של התנועה האסלאמית בישראל. הוא החל את דרכו לאחר מלחמת ששת הימים בהטפה למען חזרה לאסלאם תוך כדי עשייה למען הקהילה, ואף הסתבך בפעילות הג'יהאד שיזמו כמה מחסידיו, ועל כך נכלא. תוך כדי עיצוב דרכה הייחודית של התנועה בישראל הלכו עמדותיו והתמתנו, והוא נעשה לאב הרוחני של "הפלג הדרומי" ושל הזרוע הפוליטית שלו (מפלגת רע"ם) הפועלת למען קידום האינטרסים של הציבור הערבי בכנסת. דרויש תמך בהסכמי אוסלו, השתתף בגיבוש יוזמת ז'נבה, ועד אחרית ימיו הקפיד לקחת חלק במפגשי דיאלוג בינדתי.
רסלינג
מאת: נוהאד עלי
תיאור: בין עובדיה לעבדאללה הוא ספר חלוצי בחקר הספרות הפונדמנטליסטית – ייחודי בגישה ההשוואתית שלו. מחקרים לא מעטים נכתבו על האידיאולוגיה הפונדמנטליסטית, אבל מעטים בחנו את הפרקטיקות ואת השינויים שיוזמות תנועות פונדמנטליסטיות בקרב מאמיניהם, במיוחד בישראל אשר מתמודדת עם שורה של שסעים – דתיים, לאומיים ועדתיים. בספר זה מוצגת השוואה בין התנועה האסלאמית, כתנועה דתית-פונדמנטליסטית, לבין תנועת ש"ס שעונה על אותה הגדרה. בדומה לתנועה האסלאמית, גם ש"ס היא תנועת תחייה דתית צעירה, אינה מהגרת ואינה גלותית. אולם השפעתה של החברה הישראלית על ש"ס היא אחרת מהשפעתה על התנועה האסלאמית. במסגרת ההשוואה בין התנועה האסלאמית לש"ס נבחנו אמצעי הגיוס בשתי התנועות, הניסיונות ליצירת מאמין חדש והניסיון להקים קהילה בלתי תלויה לקהל המאמינים של שתי התנועות. הפונדמנטליזם הדתי קיים כמובן בשלוש הדתות המונותיאיסטיות, וברמה האידיאולוגית לתנועות הפונדמנטליסטיות מטרות ושאיפות דומות – אולם המשתנים הקונטקסטואלים, תנאי הסביבה והפרקטיקות שמשתמשות בהן התנועות הם אלה שקובעים בסופו של דבר את התפתחותן של התנועות.
רסלינג
מאת: עידו זלקוביץ'
תיאור: פת"ח (תנועת השחרור הפלסטינית) מהווה ציון דרך מרכזי בהווי הפוליטי-חברתי הפלסטיני. מאז היווסדה בשנת 1959 פת"ח בנתה את עץ ההנצחה הלאומי הפלסטיני וכוננה מיתוסים לאומיים שהפכו למרכיב עיקרי בזיכרון הקולקטיבי הפלסטיני. במסגרת זו נתנה פת"ח לדת מקום של כבוד. ספרו של עידו זליקוביץ' דן בזיקה ההיסטורית והתפקיד החברתי של האסלאם בתוך תנועת הפת"ח, אשר הנה תנועה לאומית מהפכנית. האסלאם שיחק תפקיד מרכזי בתקופת עיצוב הזהות של התנועה שגרעין מייסדיה היה בוגר תנועת האחים המוסלמים; הנהגת הפת"ח השתמשה במוטיבים אסלאמיים, שהיו מקובלים על רוב הציבור, כדי לגייס אותם למאבק נגד ישראל.

על רקע תהליכי האסלאמיזציה שעברו על החברה הפלסטינית ועל המזרח התיכון מאז 1967, ידעה פת"ח לפרוט על מרכיבי הרגש הדתי ולגייס אותו לטובת פעולתה הפוליטית, כל זאת על רקע הפסיביות שאפיינה את תנועת האחים המוסלמים שדגלה בדעוה – הכשרת לבבות – ומיאנה להיכנס לעימות מזוין עם ישראל. כניסתן של תנועות הג'יהאד האסלאמי והחמאס, אשר הציבו סדר יום אסלאמי מובהק למאבק מול ישראל בשנות ה-80, הציבו אתגר מהותי לפת"ח. אתגר זה התעצם לאחר חתימת הסכמי אוסלו והקמת הרשות הפלסטינית בהנהגת פת"ח-אש"ף בשנות ה-90, כמו גם לאחר פריצת אינתיפאדת אל-אקצא בשנת 2000. בתקופה זו נאלצה פת"ח להתמודד גם עם אתגרים פנימיים שהציבו בפניהם פלגים צבאיים שמשתייכים לשורותיה, אשר אימצו טרמינולוגיה אסלאמית ולא קיבלו על עצמם את דין התנועה. ספר זה מסתמך על מגוון רב של מקורות בערבית, לצד מקורות ראשונים ייחודיים. הספר בוחן ומנתח את השיח האסלאמי של תנועת פת"ח בשלביה השונים – הן כתנועת שחרור והן כתנועה פוליטית החותרת לפשרה עם ישראל.
רסלינג
מאת: דב שוורץ
תיאור: "ציונות דתית" הוא קובץ מחקרים מטעם המכון לחקר הציונות הדתית ע"ש ד"ר זרח ורהפטיג, שעניינו בהיסטוריה של הציונות הדתית, בהגות הפילוסופית של אנשי הציונות הדתית ובתהליכים העוברים על התנועה והחברה הציונית הדתית, מייסודה בשנת 1902 ועד ימינו. הגיליון החמישי מכיל מאמרים מגוונים על הציונות הדתית, החל מתחנות ביישוב, וכלה ברבנות ובתודעה. שני מאמרים עוסקים בהיבטים אסתטיים של התופעה הציונית הדתית, והארוך שבהם , במוסיקה. גיליון זה מוקדש לזכרו של פרופ' איתן אביצור, מלחין, מנצח, מורה וראש המחלקה למוסיקה באוניברסיטת בר-אילן.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: דב שוורץ
תיאור: "ציונות דתית" הוא קובץ מחקרים מטעם המכון לחקר הציונות הדתית ע"ש ד"ר זרח ורהפטיג, שעניינו בהיסטוריה של הציונות הדתית, בהגות הפילוסופית של אנשי הציונות הדתית ובתהליכים העוברים על התנועה והחברה הציונית הדתית, מייסודה בשנת 1902 ועד ימינו. בכרך זה מחקרים בסוגיות חברתיות ורעיוניות במחנה הציוני הדתי, ובהן חידוש הסנהדרין בעקבות התחייה הלאומית, תפיסת המלחמה בהגות הציונית הדתית והזיקות הפמיניסטיות, האורתודוקסיות המודרניות והחינוכיות של הציונות הדתית.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: נעימה ברזל
תיאור: המתנחלים בלבבות, ספרה של נעימה ברזל הוא סיפור מקום וביוגרפיה דורית וקבוצתית ישראלית, הבוחן ומנתח את התפישה והפרקטיקות של הקבוצה האמונית בשנותיה המעצבות.
זהו סיפורם של מנצחים ומפסידים, של שובים ונשבים.
שתי קבוצות של צעירים, זו של שיח לוחמים מזה והקבוצה האמונית מזה, מסמנות לאחר מלחמת ששת הימים, את דמות החלוץ היהודי החדש כחלק מ'ההתגלות' שחשפה המלחמה. הדיון ההשוואתי בספר מתמודד בין השאר עם השאלות, האם היה ממש בטענתם של אנשי אמונים שהם הנם ממשיכיה האותנטיים של תנועת העבודה, הגותה, רבניה וחזון הגאולה שלה? כמו גם, מדוע לא הצליחה להתגבש אלטרנטיבה תיאו־פוליטית לתפישה האמונית שתמצא מאמינים ועושים בקרב תנועת העבודה?
מסגרת הזמן של הדיון ההיסטורי מתחילה באמצע שנות ה־ 60 ומסתיימת באמצע שנות ה־ 80 של המאה ה־ 20.בתוכה נבחנת השאלה האם נקודת זמן זו מציינת את אי־הפיכות המצב הפוליטי בשטחים הכבושים? בספר נבחנות יצירתן והשפעתן של ההמשגות שנוצרו על ידי אידיאולוגים ואנשי המעשה של הקבוצה האמונית על תפישות היסוד של הציונות והיהדות. לניתוח תהליך ההבניה המושגית מצטרף תיאור התנופה הדורית המרשימה של בעלי הכיפות הסרוגות שתבעו את מקומם בחזית הישראליות החדשה.
כיצד נבנתה האליטה האמונית? על מה היא ביקשה לקחת בעלות? מדוע נקודת ההתחלה מוצגת בספר בסיפור הקמת כפר עציון? מה הם אפיוני הקשר שנוצר בין גוש עציון להתנחלות בחברון? מה הם תווי ההיכר והפרקטיקות של סיפורי הקמת ההתנחלויות הראשונות שהיבנו את אתוס השיבה ותרבות הזיכרון? איך נבנתה ההנהגה האמונית וכיצד ניתן להבין את הכרעותיה הרעיוניות והמעשיות? מה היו הנסיבות החברתיות והתרבותיות ומי היו דמויות המפתח בחברה בישראל, שאפשרו את חדירת התפישה האמונית לרובדי העומק של התודעה הקולקטיבית במדינה? מה היה סוד כוחם והקסמם של הפתרונות האמוניים לגבי שאלות של זהות, ישראליות, יהדות, דמות האחר, העבר והעתיד היהודי־ישראלי, ועוד.
ברזל מבקשת מקוראיה להביט נכוחה במורכבותה ופשטנותה כאחד של התפישה האמונית, בדמויותיהם ובמשנתם של מוביליה, ולבחון במבט מפוכח את ההגדרה החדשה של מושגי היסוד של הציונות והיהדות שהנחילו אנשי אמונים. זהו סיפור עצוב המנכיח את כוחה וחשיבותה של הקבוצה האמונית, ולא פחות מכך מציב מראה ביקורתית מול טיעוניה. חיבור זה מחדד את ההבנה בדבר המחיר המתעצם של מצב הכיבוש המתמשך ואינו מאפשר להסיט ממנו את המבט .
הספר המתנחלים בלבבות אינו טוען לאובייקטיביות. משולבים בו קטעים מיומנה של המחברת שנכתבו במקביל לעבודתה בארכיוני ההתנחלויות. כתיבתה השוזרת בין מחקר ועיון לעדות משתתפת, חושפת את הקורא למשמעותה של תפישת נינוחות השעונה על הדרת האחר והצדקת הגזל כמובן מאליו.
הקיבוץ המאוחד
מאת: יאיר שלג
תיאור: אחד הכוחות המשמעותיים שעיצבו את ההיסטוריה של המגזר הדתי–לאומי הוא הרצון לפרוץ את מקומו השולי בעשורים הראשונים של המפעל הציוני ולהגיע למעמד מרכזי, ואולי אף דומיננטי, בהנהגת החברה הישראלית. מאז מלחמת יום הכיפורים ומפעל ההתיישבות שמעבר לקו הירוק שבא בעקבותיה הציונות הדתית מתקדמת בהתמדה להשגת היעד הזה. היא בולטת כיום לא רק בשדות ההתיישבות והביטחון, אלא גם בשדות המשפט והתקשורת, שירות המדינה והמגזר העסקי. אנשיה רואים בעצמם "אליטה חדשה" שזכתה להחליף את "האליטה הישנה", זו של תנועת העבודה והמגזר האשכנזי החילוני. התהליך הזה מעורר כמובן מגוון שאלות: מה טיבו המדויק של היעד הדתי–לאומי האם הגמוניה בלעדית או שותפות בהנהגה עם תנועות אחרות? האם אפשר לקבוע שהציונות הדתית הצליחה להשיג את יעד ההנהגה או שמא היא עדיין גורם משני בחברה הישראלית, גם אם חשוב יותר מבעבר? מהם המחירים ששילמה הציונות הדתית על התהליך – מבית (חיקוי האליטה החילונית וחילון) ומחוץ (הגברת העוינות כלפיה)? והעיקר: האם היו לתהליך הזה מחירים כבדים מבחינת החברה הישראלית והנורמות הליברליות–חילוניות שלה? קובץ המאמרים שלפנינו בנוי משלושה שערים: הראשון בוחן השפעות שונות על עולמה ודרכה של הציונות הדתית - למן אירועים נקודתיים כמו רצח רבין וההתנתקות ועד לתהליכים כמו הפוסט–מודרניזם והניו–אייג' החסידי; השער השני עוסק בתחומים שהציונות הדתית כבר בולטת בהם: הצבא, הגרעינים התורניים, התקשורת, מערכת החינוך, הפמיניזם הדתי והתרבות הישראלית הכללית; השער השלישי מביא 14 מסות קצרות שעיקר עניינן מקומו הרצוי והמצוי של המגזר הציוני–דתי בחברה הישראלית הכללית.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: אליעזר שביד
תיאור: הרנסנס היהודי-ציוני בישראל עורר התעניינות מחודשת במשנתו של אהרן דויד גורדון. ספר זה נועד לסייע בלימוד כתביו הפילוסופיים העמוקים, שכדי להבינם יש לדעת את הקשרם ההיסטורי ולהכיר את המשנות שאתן התמודד, חלק עליהן וגם הושפע מהן. הספר נכתב כפירוש רחב למאמרו "לבירור רעיוננו מיסודו", שבו ביקש להציג את משנתו הכוללת בתמציתיות ובשיטתיות.
מוסד ביאליק
מאת: דב שוורץ
תיאור: "ציונות דתית" הוא קובץ מחקרים מטעם המכון לחקר הציונות הדתית ע"ש ד"ר זרח ורהפטיג, שעניינו בהיסטוריה של הציונות הדתית, בהגות הפילוסופית של אנשי הציונות הדתית ובתהליכים העוברים על התנועה והחברה הציונית הדתית, מייסודה בשנת 1902 ועד ימינו.
בקובץ זה מחקרים על מנהיגים, רבנים ומחנכים בולטים בציונות הדתית: מראד פרג, הרב אברהם יצחק הכהן קוק, אליעזר מאיר הלוי (רא"מ) ליפשיץ, הרב יצחק אריאלי והרב אליעזר ברקוביץ, וכן מאמר על השיח הרבני בקרב רבני הציונות הדתית על התופעה של נסיעה לאומן.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: דב שוורץ
תיאור: "ציונות דתית" הוא קובץ מחקרים מטעם המכון לחקר הציונות הדתית ע"ש ד"ר זרח ורהפטיג, שעניינו בהיסטוריה של הציונות הדתית, בהגות הפילוסופית של אנשי הציונות הדתית ובתהליכים העוברים על התנועה והחברה הציונית הדתית, מייסודה בשנת 1902 ועד ימינו. בקובץ זה מחקרים על הנצי"ב מוולוז'ין, על הרב אברהם יצחק הכהן קוק, על שמואל חיים לנדוי (שח"ל), על הרב דוד שלמה שפירא, על המשמעויות של איחוד המזרחי והפועל המזרחי ועל חוג האידאולוגים של ישיבת "מרכז הרב".
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: מייקל אוקשוט
תיאור: הרציונליזם בפוליטיקה, ספרו המוכר ביותר של הפילוסוף האנגלי השנון מייקל אוקשוט, הוא פסיפס ססגוני ומרהיב של רעיונות בנושאים מגוּונים. אוקשוט, המבקר בחריפות ובאלגנטיות את הרציונליזם ויוצא להגנת חופש הפרט מפני התערבות המדינה, מעמיד כנגד תכניות "רציונליות" לתיקון חברתי תפיסה ספקנית, פלורליסטית ושמרנית של החיים הפוליטיים.
הוצאת שלם
מאת: אליעזר דון-יחיא
תיאור: האם הקצינה הציונות הדתית את עמדותיה הפוליטיות בעשרות השנים האחרונות? מה היו בעבר עמדותיה העקרוניות בנוגע למאבק על ארץ ישראל ועל גבולותיה, זכויות מיעוטים, שימוש בכוח ומוסר לחימה? במחקר זה, המבוסס על מגוון מקורות מרשים, בוחן אליעזר דון-יחיא את הגישות שרווחו בתנועת הציונות הדתית בסוגיות אלו ומתמקד במנהיגותו של חיים משה שפירא, שהתווה את דרכה של תנועה זו במשך שנים רבות אך דמותו נדחקה, שלא בצדק, לשולי המחקר ההיסטורי והפוליטי. שפירא בלט בתפיסת עולמו המתונה ובמאמציו למנוע מלחמות ושפיכות דמים. הוא ראה את עצמו כתלמידו של רבן יוחנן בן זכאי שהיה מוכן להרחיק לכת בוויתורים למען השלום ולצורך הבטחת הקיום הלאומי. בפולמוס על תכנית החלוקה סבר שפירא שיש להשלים עם ויתור על חלקים מארץ ישראל כדי להקים את המדינה היהודית, להבדיל מרוב מנהיגי תנועתו, ששללו כל פשרה במאבק על שלמות הארץ. לאחר הקמת המדינה בלט בהתנגדותו לקו הביטחוני האקטיביסטי שהנהיגו דוד בן-גוריון ומשה דיין. שפירא מילא תפקיד מרכזי בכמה מההכרעות החשובות בתולדות המדינה, ובמרכזן – הקמתה של ממשלת האחדות הלאומית לפני מלחמת ששת הימים. גם בשנים הראשונות שלאחר המלחמה עלה בידו לעצב את מדיניותה של הציונות הדתית ברוחו, למרות התנגדות נמרצת מצד חוגים רחבים בתנועתו. גם מחוצה לה הצליח שפירא לכבוש עמדת השפעה באמצעות בריתות שכרת עם גורמים מתונים במפא"י. בין שלום לשלמות הארץ מפריך את ההנחות שקנו להן אחיזה בהיסטוריוגרפיה כאילו נגררה הציונות הדתית אחרי מפא"י בנושאים מדיניים וביטחוניים וכאילו מעורבותה הפעילה בתחום זה החלה רק בעקבות מלחמת ששת הימים. דון-יחיא מוכיח שבהנהגת שפירא נקטה תנועה זו עמדה עצמאית ששילבה בין עקרונות דתיים ומוסריים לפרגמטיזם מדיני ושיקפה את ההכרה במגבלות הכוח ואת הצורך להתחשב בעמדותיהם של גורמים בעלי השפעה בזירה הבין-לאומית.
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב
מאת: דוד אוחנה
תיאור: מסדר הניהיליסטים: לידתה של תרבות פוליטית באירופה 1930-1870, חלקה הראשון של הטרילוגיה דרכי המודרניות, מציג זרם אינטלקטואלי מיוחד במינו, ששימש כור היתוך ומקור יניקה למחשבה הטוטליטרית. פני יאנוס של תאווה ניהיליסטית ותשוקה טוטליטרית הם נושאו של מחקר רב-תחומי זה, החותר למצוא את מרחב החוויה של הוגים, מבקרי תרבות, תאורטיקנים פוליטיים, מהנדסים, אדריכלים ותנועות באמנות קודם שרעיונותיהם קרמו עור וגידים במציאות ההיסטורית של אירופה בעידן הטכנולוגי.
מוסד ביאליק
מאת: דב שוורץ
תיאור: "ציונות דתית" הוא קובץ מחקרים מטעם המכון לחקר הציונות הדתית ע"ש ד"ר זרח ורהפטיג, שעניינו בהיסטוריה של הציונות הדתית, בהגות הפילוסופית של אנשי הציונות הדתית ובתהליכים העוברים על התנועה והחברה הציונית הדתית, מייסודה בשנת 1902 ועד ימינו. בקובץ זה, מחקרים על מייסד "המזרחי", הרב יצחק יעקב ריינס, על הרב אברהם יצחק הכהן קוק ועל התגובות הרבניות לתוכנית ההתנתקות.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: רוזה לוקסמבורג
תיאור: תנועת המחאה שנולדה בישראל בקיץ 2011 השיבה לרגע את האמונה בכוחה של פעולה עממית ספונטנית לחולל שינוי חברתי מהותי, מבני, שיוביל לכינונו של "צדק חברתי". הרעיון להוציא לאור את שאלות עתים בוערות, מבחר מכתביה של רוזה לוקסמבורג, נולד למחאה, וליתר דיוק – לרפיון הידיים שהשתלט על רבים בעקבות מה שנתפס ככישלון שלה. בכתבים אלה מצטיירת דמותה של לוקסמבורג כשילוב נדיר של להט מהפכני ואינטלקט מזהיר, מחשבה מנומקת ושיטתית, אנושיות כובשת, חתירה נגד הזרם ונכונות להיאבק במסירות נפש כדי לתרגם אידיאה נשגבת למציאות אפשרית. אך מהו היעד הסופי של המאבק החברתי? מהם האמצעים הכשרים להשגתו? כלום נכון להסתפק בכלים שמציעים הדמוקרטיה הפורמלית והפרלמנטריזם המהוגן לקידום הדרגתי של רפורמות במסגרת הסדר הקיים, או שמא יש לחתור למימוש רדיקלי של התנאים שיאפשרו כינונו של סדר חדש, צודק ושוויוני? מפליא לגלות עד כמה שאלות אלה ואחרות שבהן עוסקת כתיבתה של לוקסמבורג נשארו אקטואליות כמעט מאה שנים לאחר מותה. בימים אלה, כאשר נדמה שאין עוד כוח שיכול לכוחות השוק, מוסיפה דמותה של רוזה לוקסמבורג להצית את הדמיון ולשמש השראה ומצפן עבור מי שמסרבים להתפתות לתחושת הייאוש מן "המצב" או להסתפק במחאות וירטואליות, נטולות סיכון אישי ממשי.
הקיבוץ המאוחד
מאת: ידידיה צ' שטרן, בנימין בראון, קלמן נוימן, גדעון כ"ץ, ניר קידר
תיאור: הקמת מדינת ישראל היא האירוע המשמעותי ביותר בחייו שלהעם היהודי במאה האחרונה, ואולי אף באלפי השנים האחרונות. המפגש הייחודי והמרתק בין המדינה כארגון פוליטי מודרני לבין היהדות כתרבותו הלאומית של עם עתיק־יומין יצר את הצירוף ״מדינה יהודית״, מונח שנטבע כבר במגילת העצמאות ומאוחר יותר נהפך לחלק מההגדרה החוקתית של מדינת ישראל. ואולם מהי ״מדינה יהודית״ ובמה היא שונה ממדינה ״רגילה״? שאלה זו היא שאלת מפתח בהוויה הישראלית. העמדות השונות של בעלי המחלוקת בסוגיה — הוגי דעות, משפטנים, רבנים, פוליטיקאים וכל מי שרגיש לשירת החיים הלאומיים — מבטאות חזונות שונים למדינה, לחברה הישראלית ולעם היהודי. כשיהדות פוגשת מדינה הוא פרויקט ייחודי. הוא ממפה, לראשונה, את שלל העמדות המתנצחות בחיינו הציבוריים באשר ליהודיותה של המדינה ואגב כך מסרטט את העושר הרעיוני המרשים הקיים היום במדינת ישראל. עושר זה ממלא את החלל שבמסורת היהודית בכל הנוגע למשמעותה ולתפקידה של המדינה, והוא נפרש כאן במלוא צבעוניותו בידי טובי המומחים. רכיבי הפולמוס בין חרדים, דתיים וחילונים בדבר הבנת תכליתו של המפעל הלאומי ומשמעותו, כמו גם המחלוקות העמוקות בתוך כל אחד מן המחנות, מתוארים בשפה שווה לכל נפש ובדרך המאפשרת דיאלוג ביניהם.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: אוריאל אבולוף
תיאור: האם תשרוד ישראל כמדינת היהודים?

עלייתם ושקיעתם של עמים מתחוללות לא רק בדם ואש אלא גם בגאווה ובבושה, בצדק ובעוולה.מרגע שנבט הרעיון הציוני לא פסה תהייתם של תומכיו ומתנגדיו: האם יתמיד המפעל הציוני עד שיהא מובן מאליו, נטול ספקות ומונח על מצע של ודאות שלמה? השאלה בעינה עומדת, והיהודים בישראל עודם תופסים את קיומם הקיבוצי כתלוי על בלימה, כמרחף על פי תהום. הספר שלפניכם יורד לעומקו של סימן השאלה, שנדמה כמרחף מעל קיומו של העם היהודי גם לאחר שכונן מדינה, ומפענח את שלל סימני הקריאה שהוצעו כתשובה – ויותר משהצליחו לפתור (או לפטור) את סימן השאלה, הוכיחו דווקא את עיקשותו. הספר מתחקה אחר האימה הכפולה: "התהום שבפנים", המאיימת על זהות העם, ו"התהום שמחוץ", הפעורה למרגלות הקהילה ומאיימת על הישרדותה. הר הגעש שלפתחו שוכנת הציונות מגיר לָבָה ערכית. עם החי על פי תהום אורג רשת ביטחון שאינה עשויה רק מחבלים של עוצמה, אלא גם מחוטים של מוסר: הקניית זכות וטעם לזהות העם ולהישרדות האומה. לגיטימציה זו היא תנאי הכרחי, קיומי. השיח המוסרי, המשקף תמורות באופייה של האומה ובדרכי התמודדותה עם האימה, מלמד גם על אחריתה – לשבט או לחסד. צדקת הציונות לא צריכה להיות נקודת המוצא לשיח הישראלי, אלא תוצאה אפשרית שלו. אין אלה מותרות אלא דיני נפשות.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: אמנון שפירא
תיאור: "חיבור זה הוא ניסיון להבין... את הלוז התיאולוגי של 'אנרכיזם' יהודי דתי, שחמישה אישים שונים אלה )פרופ' שלום רוזנברג, הראי"ה קוק, הרי"ד סולובייצ'יק, הרב י' עמיטל ופרופ' גרשם שלום( התייחסו אליו באופן חיובי...; זה גם ניסיון לחשוף את הפנים האחרות של דת ישראל; דת, שקיבעה את האידיאה של שיוויון האדם, כבודו וחירותו...; דת, שהעמידה את ערכי המוסר והצדק מעל השליט עתיר הכוח, ומעל השלטון המדיני של מדינת היהודים. וכבר למדנו מחכמים, שהכוח, גם הפוליטי, גם הדתי – משחית". (מתוך המבוא לספר)
הוצאת אוניברסיטת אריאל בשומרון, אריאל
מאת: משה הלינגר, יצחק הרשקוביץ
תיאור: קולות רבים מתריעים מפני הסכנה הפוטנציאלית שבציבור הציוני־דתי על רקע המחויבות האידאולוגית הגבוהה שלו לחזון ארץ ישראל השלמה. יש המתריעים אף מפני מלחמת אחים או פרצי אלימות קיצוניים שהציונות הדתית אוצרת בחובה, לטעמם. ואולם במרבית המקרים מדובר באיומי סרק והרוב המכריע של בני ובנות המגזר נותרים נאמנים למדינה ולמוסדותיה, מקפידים על ציות לחוק וחיים כאזרחים נורמטיביים. כיצד, אם כן, מתקיימות זו בצד זו שתי תודעות שונות כל כך כלפי הציבור הזה?
ספר זה מנסה לגעת בשורשיה של התופעה. הוא מציג תמונה פנורמית של המתחים שבין המחויבות למפעל ההתיישבות לבין הנאמנות למוסדות המדינה והציות לחוקיה. במרכזו עומד ניתוח האמביוולנטיות שמאפיין חוגים נרחבים בציונות הדתית כלפי המאבקים על יישוב חלקי ארץ ישראל השלמה. מתברר שאף שאירעו התנגשויות עם שלטון החוק, בכל זאת במקרים הטעונים יותר בלמה האידאולוגיה הציונית־דתית מגמות אנטי־ חוקיות קשות. עם זאת מגמות פנימיות בציונות הדתית עלולות להוביל, לראשונה, לשחיקה ממשית בשלטון החוק ולהגיע אף עד לסירוב פקודה נרחב. לאור המקום המרכזי של הציונות הדתית בישראל היום יש לסוגיה זו חשיבות ראשונה במעלה.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: תומס סואל
תיאור: מאבקים פוליטיים נובעים ממקורות רבים, אך העימותים הנמשכים לאורך עשרות ומאות שנים מגלים דפוסים קבועים עד להפתיע. עימות בין השקפות מוקדש לניתוח הדפוסים האלה. במרכז הספר עומדת הטענה שבמשך מאתיים השנים האחרונות, המאבקים הפוליטיים הנמשכים משקפים מחלוקת חריפה בין השקפות על טבעו של האדם. במחלוקות מגוונות – על המשפט הפלילי, על חלוקת ההכנסות, על מלחמה ושלום – רואים אנו שוב ושוב את בעלי ההשקפה האחת מצד זה של המתרס הפוליטי, ואת אלה המחזיקים בהשקפה ההפוכה בצד השני. עימות בין השקפות יכול לשמש כ'מורה נבוכים' למחשבה המדינית והחברתית המערבית המודרנית, והוא מציע דרך חדשה להבין את בסיסן של המחלוקות שהניעו אותה. לספר נוסף מבוא מאת יהושע ויינשטיין, עמית חבר במרכז שלם.
הוצאת שלם
מאת: חיים זליגמן, יעקב גורן
תיאור: גוסטב לנדאואר, אשר לו מוקדש ילקוט זה, הוא מהבולטים בין פעילי הרעיון הסוציאליסטי בעידן שלפני מלחמת העולם הראשונה ומחשובי ההוגים והעושים למען האגף האנרכיסטי.
אגף זה לא קיבל את הפרשנות המרקסיסטית של הרעיון, לא בצורתה המקורית המקובלת עלהנהגות המפלגות הסוציאל-דמוקרטיות ולא בצורה הביקורתית של הרפורמיזם נוסח ברנשטיין, מייסד האנרכיזם בקונין, וממשיכיו פרודון הצרפתי וקרופוטקין הרוסי, טענו כי הסוציאליזם אינו מתמצה בנטילת השלטון מהבורגנות ומסירתו למעמד העובדים, אלא משימתו לעצב מחדש את כל צורת השלטון הקיימת ולהחליפה באיגוד חופשי של תאי החברה היסודיים על בסיס של שוויון ערכי ומהותי; רק בדרך זו מובטחים החופש והשוויון לכל בני אדם. בגלל שלילת צורת השלטון הקיימת, נהגו לכנות את הדוגלים בכך בשם "אנרכיזם" (נגד שלטון).
לנאואר עצמו לא אהב כינוי זה, בגלל ביטויו השלילי, והעדיף לדבר על סוציאליזם, כלומר: חברתיות; הוא ראה ביסוד החברתי שבהוויית האדם בסיס להתארגנותו, ובשוויון ערך האדם יסוד של כל התחברות שלטונית. בילקוט שלפנינו, הרביעי בסדרה על הוגים במחשבה האנרכיסטית, ביקשנו להביא מבחר מכתביו וממחקרים שנכתבו עליו ועל פועלו.
אנו סבורים שלאיש ולפועלו משמעות לא רק להבנת דורו הוא, אלא גם לדורנו. לא מעט מן הבעיות שלנדאואר ביקש למצוא להן פתרון, עדיין ממתינות לתשובה גם היום.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: יעקב גורן, חיים זליגמן
תיאור: קובץ זה, כקודמו, מתמקד בהגותם של אנרכיסטים יהודים ובתרומתם למחשבה האנרכיסטית ומרחיב את המבחר שהוגש בקובץ הראשון. לצד אישים כלזר, לנדאואר ומיהזם נוספו הוגים בולטים שרעיונותיהם העשירו את המחשבה האנרכיסטית במאה העשרים. אמה גולדמן, אלכסנדר ברקמן, פול גודמן ומורי בוקשין הם מן הבולטים שבהם. כולם יהודים. כתבים אחדים שלהם תורגמו במיוחד לקובץ זה.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: איב שארל זרקא
תיאור: קרל שמיט, בכיר המשפטנים של הרייך השלישי, נמנה עם ההוגים הבולטים ביותר של המחשבה המדינית ושל הפילוסופיה של המשפט במאה העשרים.
בשנים האחרונות הולך ומתחזק מעמדו בחוגים אינטלקטואליים, והוא נחשב היום כמי שדבריו על מושגי היסוד של המחשבה המדינית ראויים לדיון רציני וכוללים בתוכם לקחים ותובנות עמוקים.
אמנם הנאציוּת של שמיט אינה בגדר סוד, אך בולטת גם מגמתם של מרבית הכותבים על שמיט בארץ ובחוץ לארץ להמעיט בחשיבותה של עובדה זו.
יתר על כן, בשעה שבאירופה ניטש ויכוח אידיאולוגי חריף בעניין שמיט, הדי הוויכוח נעדרים כמעט לחלוטין מן המרחב הציבורי האינטלקטואלי והאקדמי בארץ.
ספר זה הוא אפוא בבחינת טקס חניכה צנוע לוויכוח השמיטיאני האמיתי.
טענתו היסודית של זרקא היא שהאנטישמיות של שמיט אינה "רק" ביטוי לאופורטוניזם ציני מצדו, או פן לא-נעים באופיו, אלא יסוד מכונן של התיאוריה המשפטית והפוליטית שלו.
אין עוררין על כך ששמיט סיפק את הצורך של הנאצים בלבוש מעין-חוקי לפשעים שחוללו, אך להשקפתו של זרקא, שמיט מילא תפקיד מהותי יותר בתהליך שהוביל אל הפתרון הסופי: חוקי הגזע של המדינה הנאצית לא באו רק ליצור מראית עין של מהוגנות משפטית, אלא היו גורם שבלעדיו לא ניתן היה להפוך מדינה מודרנית כמו גרמניה למדינת רצח עם.
הוצאת שלם
מאת: נתן שרנסקי, רון דרמר
תיאור: דמוקרטיה וחירות הם ערכיה האוניברסליים של הרוח האנושית וצורך חיוני לעולם השואף לשלום.
נתן שרנסקי תוקף את הערפול המוסרי הניצב לפתחנו, אזרחי האומות הדמוקרטיות, וטוען כי המפתח ליישוב הסכסוכים במזרח התיכון הוא דמוקרטיזציה של המדינות המעורבות. הספר זכה לשבחים מהנשיא בוש שהמליץ עליו בחום רב לקובעי המדיניות באמריקה.
נתן שרנסקי חי חיים יוצאים מגדר הרגיל – הוא בילה תשע משנות חייו כאסיר פוליטי במערכת בתי הכלא ומחנות העבודה בברית-המועצות, ותשע שנים אחרות כפוליטיקאי במערכת הפוליטית הישראלית.
הספר הזה, שנכתב בשיתוף עם ידידו והיועץ שלו מזה שנים רון דרמר, משקף את זווית הראייה המיוחדת שקנה בהתנסותו זו.
זהו ספר מבריק המנתח את המצב בעולם בכלל ובמזרח התיכון בפרט כבאזמל חד, ספר חריף ועם זאת אישי מאוד. הוא בוחן את החברות הלא-דמוקרטיות מבעד לעדשת המיקרוסקופ כדי לגלות את מנגנוני העריצות המאפשרים את קיומן.
חשיפת הזרמים התת-קרקעיים של "חברת פחד" מסבירה מדוע הדמוקרטיה אינה מחוץ להישג ידה של שום אומה – מדוע היא חיונית לביטחוננו ומה בידינו לעשות כדי לעודד את התפשטותה בעולם.
הוצאת שלם
מאת: נתן שרנסקי, שירה וולוסקי-וייס
תיאור: נתן שרנסקי מביא מניסיונו כדי לטעון נגד הדעה הרווחת שלפיה זהות חזקה מנוגדת לחירות האזרחית, והיא הגורם העיקרי לעימותים ולמלחמות.
לא הזהות החזקה אלא הסירוב להנהיג דמוקרטיה, חוסר הכבוד לאחר ואי־מוכנות לקבל שונות ורב־גוניות בעולם, הם הגורמים לרודנים ולארגוני טרור לצאת ללא הרף למלחמות, מסביר שרנסקי.
באשר לדמוקרטיות, לא רק שאין הכרח להתגבר על הזהות ולהעלים אותה כדי ליצור מרחב ציבורי בטוח לדמוקרטיה – להפך: זהות חזקה המוכפפת לכללים דמוקרטיים היא המקיימת את מחויבותם העמוקה של עמי המערב לחירותם, מחויבות שבלעדיה לא יימצאו הכוחות הדרושים למאבק למען הדמוקרטיה – על סיכון החיים הכרוך בו.
הוצאת שלם
מאת: אוריה שביט, אופיר וינטר
תיאור: "אויבי, מורי" מציע תזה השוואתית חדשנית על גישות אסלאמיסטיות וליברליות ערביות כלפי התנועה הציונית, ישראל ותהליכי השלום והנורמליזציה.
הספר משלב בין סקירות היסטוריות פנורמיות ודיונים אנליטיים ומדגים את התפקיד הכפול שמילאה מדינת היהודים בהגות של זרמים אידיאולוגיים מתחרים ועוינים בחברות הערביות.
מצד אחד, התעצבה ישראל כאויב שתוצאות המאבקים נגדו ממחישות את הצורך במהפכה: על פי האסלאמיסטים, מהפכה שתהפוך את האסלאם למסגרת חיים כוללת; על פי הליברלים, מהפכה שתשכין דמוקרטיה וחירויות פרט. מצד אחר תוארו היבטים של התנועה הציונית ושל ישראל כמקור-לחיקוי, ואסלאמיסטים וליברלים כאחד זיהו בהם, בהתאמה לתפיסות עולמם, את התכונות ואת הערכים שהם מבקשים להנחיל בחברות הערביות. התפקיד הכפול שמילא המפעל הציוני בהגותם של שני הזרמים האידיאולוגיים קשור באופן הדוק לגישותיהם המורכבות והסינתזיות למערב בכלל, וכן לצרכים פוליטיים פרגמטיים שישראל מילאה בהם תפקיד משני.
הקיבוץ המאוחד
מאת: בנימין בראון
תיאור: מה יש לחרדים נגד הדמוקרטיה?
לרבים מהם אין בעיה אתה והם שמחים לחיות בה וליהנות מיתרונותיה.
ואולם כמה מדובריהם טוענים טענות חריפות נגד המשטר הדמוקרטי בכלל ונגד הדמוקרטיה הישראלית בפרט.
לדעתם, אין לגיטימיות למשטר שאינו על פי התורה, שכן בעם ישראל הקב”ה הוא הריבון, לא העם.
על פי העמדה החרדית, ערכי היסוד של הדמוקרטיה, שהם למעשה ערכי היסוד של התרבות המערבית בכללה, פסולים בעיני היהדות, ויותר מכולם פסול ערך החירות. האדם, ובפרט ההמון, אינם ראויים לדעתם לאמון, והם קוראים להפקיד את ההכרעה בידי גדולי התורה.
אך מעבר לכל הקביעות העקרוניות האלה מרבים החרדים לתקוף את מי שמסומנים בעיניהם כנציגיה החיים של הדמוקרטיה - מערכת המשפט ואכיפת החוק, ובפרט בית המשפט העליון, התקשורת והשמאל החילוני.
בעיתונות החרדית עולה תדיר הטענה שהדמוקרטיה הישראלית איננה אלא מכשיר בידי כוחות אלה; כלומר שעקרונות הדמוקרטיה נעשים פלסתר בידיהם והם מטים אותם לרצונם וכרצונם.
איום מפחיד? סכנה לדמוקרטיה? לא בהכרח. באחדות מן הטענות יש טעם ועניין והן יכולות לסייע לבדק הבית ולקדם את המאמץ לשיפור מערכות השלטון בישראל.
האחרות רטוריות בעיקרן, וגם החרדים עצמם מקבלים אותן בעירבון מוגבל. בין כך ובין כך, החרדים אינם מציעים חלופה של ממש למשטר הקיים, וטענותיהם הן יותר אתגר אינטלקטואלי מאיום פוליטי ממשי.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: קארל מאנהיים
תיאור: עיקר עניינו של הספר בניתוח התנאים החברתיים שהם ייתכן כינונה וקיומה של דמוקראטיה מתוכננת, העונה באורח אינטגראטיבי על הצרכים השונים הפסיכולוגיים-חברתיים, התרבותיים והכלכליים.
הספר נערך לאחר פטירת המחבר בידי תלמידיו.  
מוסד ביאליק
הצג עוד תוצאות