נמצאו 16 ספרים בקטגוריה
לכל הספרייה
מאת: דוד אוחנה
תיאור: מסדר הניהיליסטים: לידתה של תרבות פוליטית באירופה 1930-1870, חלקה הראשון של הטרילוגיה דרכי המודרניות, מציג זרם אינטלקטואלי מיוחד במינו, ששימש כור היתוך ומקור יניקה למחשבה הטוטליטרית. פני יאנוס של תאווה ניהיליסטית ותשוקה טוטליטרית הם נושאו של מחקר רב-תחומי זה, החותר למצוא את מרחב החוויה של הוגים, מבקרי תרבות, תאורטיקנים פוליטיים, מהנדסים, אדריכלים ותנועות באמנות קודם שרעיונותיהם קרמו עור וגידים במציאות ההיסטורית של אירופה בעידן הטכנולוגי.
מוסד ביאליק
מאת: דב שוורץ
תיאור: "ציונות דתית" הוא קובץ מחקרים מטעם המכון לחקר הציונות הדתית ע"ש ד"ר זרח ורהפטיג, שעניינו בהיסטוריה של הציונות הדתית, בהגות הפילוסופית של אנשי הציונות הדתית ובתהליכים העוברים על התנועה והחברה הציונית הדתית, מייסודה בשנת 1902 ועד ימינו. בקובץ זה, מחקרים על מייסד "המזרחי", הרב יצחק יעקב ריינס, על הרב אברהם יצחק הכהן קוק ועל התגובות הרבניות לתוכנית ההתנתקות.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: רוזה לוקסמבורג
תיאור: תנועת המחאה שנולדה בישראל בקיץ 2011 השיבה לרגע את האמונה בכוחה של פעולה עממית ספונטנית לחולל שינוי חברתי מהותי, מבני, שיוביל לכינונו של "צדק חברתי". הרעיון להוציא לאור את שאלות עתים בוערות, מבחר מכתביה של רוזה לוקסמבורג, נולד למחאה, וליתר דיוק – לרפיון הידיים שהשתלט על רבים בעקבות מה שנתפס ככישלון שלה. בכתבים אלה מצטיירת דמותה של לוקסמבורג כשילוב נדיר של להט מהפכני ואינטלקט מזהיר, מחשבה מנומקת ושיטתית, אנושיות כובשת, חתירה נגד הזרם ונכונות להיאבק במסירות נפש כדי לתרגם אידיאה נשגבת למציאות אפשרית. אך מהו היעד הסופי של המאבק החברתי? מהם האמצעים הכשרים להשגתו? כלום נכון להסתפק בכלים שמציעים הדמוקרטיה הפורמלית והפרלמנטריזם המהוגן לקידום הדרגתי של רפורמות במסגרת הסדר הקיים, או שמא יש לחתור למימוש רדיקלי של התנאים שיאפשרו כינונו של סדר חדש, צודק ושוויוני? מפליא לגלות עד כמה שאלות אלה ואחרות שבהן עוסקת כתיבתה של לוקסמבורג נשארו אקטואליות כמעט מאה שנים לאחר מותה. בימים אלה, כאשר נדמה שאין עוד כוח שיכול לכוחות השוק, מוסיפה דמותה של רוזה לוקסמבורג להצית את הדמיון ולשמש השראה ומצפן עבור מי שמסרבים להתפתות לתחושת הייאוש מן "המצב" או להסתפק במחאות וירטואליות, נטולות סיכון אישי ממשי.
הקיבוץ המאוחד
מאת: ידידיה צ' שטרן, בנימין בראון, קלמן נוימן, גדעון כ"ץ, ניר קידר
תיאור: הקמת מדינת ישראל היא האירוע המשמעותי ביותר בחייו שלהעם היהודי במאה האחרונה, ואולי אף באלפי השנים האחרונות. המפגש הייחודי והמרתק בין המדינה כארגון פוליטי מודרני לבין היהדות כתרבותו הלאומית של עם עתיק־יומין יצר את הצירוף ״מדינה יהודית״, מונח שנטבע כבר במגילת העצמאות ומאוחר יותר נהפך לחלק מההגדרה החוקתית של מדינת ישראל. ואולם מהי ״מדינה יהודית״ ובמה היא שונה ממדינה ״רגילה״? שאלה זו היא שאלת מפתח בהוויה הישראלית. העמדות השונות של בעלי המחלוקת בסוגיה — הוגי דעות, משפטנים, רבנים, פוליטיקאים וכל מי שרגיש לשירת החיים הלאומיים — מבטאות חזונות שונים למדינה, לחברה הישראלית ולעם היהודי. כשיהדות פוגשת מדינה הוא פרויקט ייחודי. הוא ממפה, לראשונה, את שלל העמדות המתנצחות בחיינו הציבוריים באשר ליהודיותה של המדינה ואגב כך מסרטט את העושר הרעיוני המרשים הקיים היום במדינת ישראל. עושר זה ממלא את החלל שבמסורת היהודית בכל הנוגע למשמעותה ולתפקידה של המדינה, והוא נפרש כאן במלוא צבעוניותו בידי טובי המומחים. רכיבי הפולמוס בין חרדים, דתיים וחילונים בדבר הבנת תכליתו של המפעל הלאומי ומשמעותו, כמו גם המחלוקות העמוקות בתוך כל אחד מן המחנות, מתוארים בשפה שווה לכל נפש ובדרך המאפשרת דיאלוג ביניהם.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: אוריאל אבולוף
תיאור: האם תשרוד ישראל כמדינת היהודים?

עלייתם ושקיעתם של עמים מתחוללות לא רק בדם ואש אלא גם בגאווה ובבושה, בצדק ובעוולה.מרגע שנבט הרעיון הציוני לא פסה תהייתם של תומכיו ומתנגדיו: האם יתמיד המפעל הציוני עד שיהא מובן מאליו, נטול ספקות ומונח על מצע של ודאות שלמה? השאלה בעינה עומדת, והיהודים בישראל עודם תופסים את קיומם הקיבוצי כתלוי על בלימה, כמרחף על פי תהום. הספר שלפניכם יורד לעומקו של סימן השאלה, שנדמה כמרחף מעל קיומו של העם היהודי גם לאחר שכונן מדינה, ומפענח את שלל סימני הקריאה שהוצעו כתשובה – ויותר משהצליחו לפתור (או לפטור) את סימן השאלה, הוכיחו דווקא את עיקשותו. הספר מתחקה אחר האימה הכפולה: "התהום שבפנים", המאיימת על זהות העם, ו"התהום שמחוץ", הפעורה למרגלות הקהילה ומאיימת על הישרדותה. הר הגעש שלפתחו שוכנת הציונות מגיר לָבָה ערכית. עם החי על פי תהום אורג רשת ביטחון שאינה עשויה רק מחבלים של עוצמה, אלא גם מחוטים של מוסר: הקניית זכות וטעם לזהות העם ולהישרדות האומה. לגיטימציה זו היא תנאי הכרחי, קיומי. השיח המוסרי, המשקף תמורות באופייה של האומה ובדרכי התמודדותה עם האימה, מלמד גם על אחריתה – לשבט או לחסד. צדקת הציונות לא צריכה להיות נקודת המוצא לשיח הישראלי, אלא תוצאה אפשרית שלו. אין אלה מותרות אלא דיני נפשות.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: אמנון שפירא
תיאור: "חיבור זה הוא ניסיון להבין... את הלוז התיאולוגי של 'אנרכיזם' יהודי דתי, שחמישה אישים שונים אלה )פרופ' שלום רוזנברג, הראי"ה קוק, הרי"ד סולובייצ'יק, הרב י' עמיטל ופרופ' גרשם שלום( התייחסו אליו באופן חיובי...; זה גם ניסיון לחשוף את הפנים האחרות של דת ישראל; דת, שקיבעה את האידיאה של שיוויון האדם, כבודו וחירותו...; דת, שהעמידה את ערכי המוסר והצדק מעל השליט עתיר הכוח, ומעל השלטון המדיני של מדינת היהודים. וכבר למדנו מחכמים, שהכוח, גם הפוליטי, גם הדתי – משחית". (מתוך המבוא לספר)
הוצאת אוניברסיטת אריאל בשומרון, אריאל
מאת: משה הלינגר, יצחק הרשקוביץ
תיאור: קולות רבים מתריעים מפני הסכנה הפוטנציאלית שבציבור הציוני־דתי על רקע המחויבות האידאולוגית הגבוהה שלו לחזון ארץ ישראל השלמה. יש המתריעים אף מפני מלחמת אחים או פרצי אלימות קיצוניים שהציונות הדתית אוצרת בחובה, לטעמם. ואולם במרבית המקרים מדובר באיומי סרק והרוב המכריע של בני ובנות המגזר נותרים נאמנים למדינה ולמוסדותיה, מקפידים על ציות לחוק וחיים כאזרחים נורמטיביים. כיצד, אם כן, מתקיימות זו בצד זו שתי תודעות שונות כל כך כלפי הציבור הזה?
ספר זה מנסה לגעת בשורשיה של התופעה. הוא מציג תמונה פנורמית של המתחים שבין המחויבות למפעל ההתיישבות לבין הנאמנות למוסדות המדינה והציות לחוקיה. במרכזו עומד ניתוח האמביוולנטיות שמאפיין חוגים נרחבים בציונות הדתית כלפי המאבקים על יישוב חלקי ארץ ישראל השלמה. מתברר שאף שאירעו התנגשויות עם שלטון החוק, בכל זאת במקרים הטעונים יותר בלמה האידאולוגיה הציונית־דתית מגמות אנטי־ חוקיות קשות. עם זאת מגמות פנימיות בציונות הדתית עלולות להוביל, לראשונה, לשחיקה ממשית בשלטון החוק ולהגיע אף עד לסירוב פקודה נרחב. לאור המקום המרכזי של הציונות הדתית בישראל היום יש לסוגיה זו חשיבות ראשונה במעלה.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: תומס סואל
תיאור: מאבקים פוליטיים נובעים ממקורות רבים, אך העימותים הנמשכים לאורך עשרות ומאות שנים מגלים דפוסים קבועים עד להפתיע. עימות בין השקפות מוקדש לניתוח הדפוסים האלה. במרכז הספר עומדת הטענה שבמשך מאתיים השנים האחרונות, המאבקים הפוליטיים הנמשכים משקפים מחלוקת חריפה בין השקפות על טבעו של האדם. במחלוקות מגוונות – על המשפט הפלילי, על חלוקת ההכנסות, על מלחמה ושלום – רואים אנו שוב ושוב את בעלי ההשקפה האחת מצד זה של המתרס הפוליטי, ואת אלה המחזיקים בהשקפה ההפוכה בצד השני. עימות בין השקפות יכול לשמש כ'מורה נבוכים' למחשבה המדינית והחברתית המערבית המודרנית, והוא מציע דרך חדשה להבין את בסיסן של המחלוקות שהניעו אותה. לספר נוסף מבוא מאת יהושע ויינשטיין, עמית חבר במרכז שלם.
הוצאת שלם
מאת: חיים זליגמן, יעקב גורן
תיאור: גוסטב לנדאואר, אשר לו מוקדש ילקוט זה, הוא מהבולטים בין פעילי הרעיון הסוציאליסטי בעידן שלפני מלחמת העולם הראשונה ומחשובי ההוגים והעושים למען האגף האנרכיסטי.
אגף זה לא קיבל את הפרשנות המרקסיסטית של הרעיון, לא בצורתה המקורית המקובלת עלהנהגות המפלגות הסוציאל-דמוקרטיות ולא בצורה הביקורתית של הרפורמיזם נוסח ברנשטיין, מייסד האנרכיזם בקונין, וממשיכיו פרודון הצרפתי וקרופוטקין הרוסי, טענו כי הסוציאליזם אינו מתמצה בנטילת השלטון מהבורגנות ומסירתו למעמד העובדים, אלא משימתו לעצב מחדש את כל צורת השלטון הקיימת ולהחליפה באיגוד חופשי של תאי החברה היסודיים על בסיס של שוויון ערכי ומהותי; רק בדרך זו מובטחים החופש והשוויון לכל בני אדם. בגלל שלילת צורת השלטון הקיימת, נהגו לכנות את הדוגלים בכך בשם "אנרכיזם" (נגד שלטון).
לנאואר עצמו לא אהב כינוי זה, בגלל ביטויו השלילי, והעדיף לדבר על סוציאליזם, כלומר: חברתיות; הוא ראה ביסוד החברתי שבהוויית האדם בסיס להתארגנותו, ובשוויון ערך האדם יסוד של כל התחברות שלטונית. בילקוט שלפנינו, הרביעי בסדרה על הוגים במחשבה האנרכיסטית, ביקשנו להביא מבחר מכתביו וממחקרים שנכתבו עליו ועל פועלו.
אנו סבורים שלאיש ולפועלו משמעות לא רק להבנת דורו הוא, אלא גם לדורנו. לא מעט מן הבעיות שלנדאואר ביקש למצוא להן פתרון, עדיין ממתינות לתשובה גם היום.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: יעקב גורן, חיים זליגמן
תיאור: קובץ זה, כקודמו, מתמקד בהגותם של אנרכיסטים יהודים ובתרומתם למחשבה האנרכיסטית ומרחיב את המבחר שהוגש בקובץ הראשון. לצד אישים כלזר, לנדאואר ומיהזם נוספו הוגים בולטים שרעיונותיהם העשירו את המחשבה האנרכיסטית במאה העשרים. אמה גולדמן, אלכסנדר ברקמן, פול גודמן ומורי בוקשין הם מן הבולטים שבהם. כולם יהודים. כתבים אחדים שלהם תורגמו במיוחד לקובץ זה.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: איב שארל זרקא
תיאור: קרל שמיט, בכיר המשפטנים של הרייך השלישי, נמנה עם ההוגים הבולטים ביותר של המחשבה המדינית ושל הפילוסופיה של המשפט במאה העשרים.
בשנים האחרונות הולך ומתחזק מעמדו בחוגים אינטלקטואליים, והוא נחשב היום כמי שדבריו על מושגי היסוד של המחשבה המדינית ראויים לדיון רציני וכוללים בתוכם לקחים ותובנות עמוקים.
אמנם הנאציוּת של שמיט אינה בגדר סוד, אך בולטת גם מגמתם של מרבית הכותבים על שמיט בארץ ובחוץ לארץ להמעיט בחשיבותה של עובדה זו.
יתר על כן, בשעה שבאירופה ניטש ויכוח אידיאולוגי חריף בעניין שמיט, הדי הוויכוח נעדרים כמעט לחלוטין מן המרחב הציבורי האינטלקטואלי והאקדמי בארץ.
ספר זה הוא אפוא בבחינת טקס חניכה צנוע לוויכוח השמיטיאני האמיתי.
טענתו היסודית של זרקא היא שהאנטישמיות של שמיט אינה "רק" ביטוי לאופורטוניזם ציני מצדו, או פן לא-נעים באופיו, אלא יסוד מכונן של התיאוריה המשפטית והפוליטית שלו.
אין עוררין על כך ששמיט סיפק את הצורך של הנאצים בלבוש מעין-חוקי לפשעים שחוללו, אך להשקפתו של זרקא, שמיט מילא תפקיד מהותי יותר בתהליך שהוביל אל הפתרון הסופי: חוקי הגזע של המדינה הנאצית לא באו רק ליצור מראית עין של מהוגנות משפטית, אלא היו גורם שבלעדיו לא ניתן היה להפוך מדינה מודרנית כמו גרמניה למדינת רצח עם.
הוצאת שלם
מאת: נתן שרנסקי, רון דרמר
תיאור: דמוקרטיה וחירות הם ערכיה האוניברסליים של הרוח האנושית וצורך חיוני לעולם השואף לשלום.
נתן שרנסקי תוקף את הערפול המוסרי הניצב לפתחנו, אזרחי האומות הדמוקרטיות, וטוען כי המפתח ליישוב הסכסוכים במזרח התיכון הוא דמוקרטיזציה של המדינות המעורבות. הספר זכה לשבחים מהנשיא בוש שהמליץ עליו בחום רב לקובעי המדיניות באמריקה.
נתן שרנסקי חי חיים יוצאים מגדר הרגיל – הוא בילה תשע משנות חייו כאסיר פוליטי במערכת בתי הכלא ומחנות העבודה בברית-המועצות, ותשע שנים אחרות כפוליטיקאי במערכת הפוליטית הישראלית.
הספר הזה, שנכתב בשיתוף עם ידידו והיועץ שלו מזה שנים רון דרמר, משקף את זווית הראייה המיוחדת שקנה בהתנסותו זו.
זהו ספר מבריק המנתח את המצב בעולם בכלל ובמזרח התיכון בפרט כבאזמל חד, ספר חריף ועם זאת אישי מאוד. הוא בוחן את החברות הלא-דמוקרטיות מבעד לעדשת המיקרוסקופ כדי לגלות את מנגנוני העריצות המאפשרים את קיומן.
חשיפת הזרמים התת-קרקעיים של "חברת פחד" מסבירה מדוע הדמוקרטיה אינה מחוץ להישג ידה של שום אומה – מדוע היא חיונית לביטחוננו ומה בידינו לעשות כדי לעודד את התפשטותה בעולם.
הוצאת שלם
מאת: נתן שרנסקי, שירה וולוסקי-וייס
תיאור: נתן שרנסקי מביא מניסיונו כדי לטעון נגד הדעה הרווחת שלפיה זהות חזקה מנוגדת לחירות האזרחית, והיא הגורם העיקרי לעימותים ולמלחמות.
לא הזהות החזקה אלא הסירוב להנהיג דמוקרטיה, חוסר הכבוד לאחר ואי־מוכנות לקבל שונות ורב־גוניות בעולם, הם הגורמים לרודנים ולארגוני טרור לצאת ללא הרף למלחמות, מסביר שרנסקי.
באשר לדמוקרטיות, לא רק שאין הכרח להתגבר על הזהות ולהעלים אותה כדי ליצור מרחב ציבורי בטוח לדמוקרטיה – להפך: זהות חזקה המוכפפת לכללים דמוקרטיים היא המקיימת את מחויבותם העמוקה של עמי המערב לחירותם, מחויבות שבלעדיה לא יימצאו הכוחות הדרושים למאבק למען הדמוקרטיה – על סיכון החיים הכרוך בו.
הוצאת שלם
מאת: אוריה שביט, אופיר וינטר
תיאור: "אויבי, מורי" מציע תזה השוואתית חדשנית על גישות אסלאמיסטיות וליברליות ערביות כלפי התנועה הציונית, ישראל ותהליכי השלום והנורמליזציה.
הספר משלב בין סקירות היסטוריות פנורמיות ודיונים אנליטיים ומדגים את התפקיד הכפול שמילאה מדינת היהודים בהגות של זרמים אידיאולוגיים מתחרים ועוינים בחברות הערביות.
מצד אחד, התעצבה ישראל כאויב שתוצאות המאבקים נגדו ממחישות את הצורך במהפכה: על פי האסלאמיסטים, מהפכה שתהפוך את האסלאם למסגרת חיים כוללת; על פי הליברלים, מהפכה שתשכין דמוקרטיה וחירויות פרט. מצד אחר תוארו היבטים של התנועה הציונית ושל ישראל כמקור-לחיקוי, ואסלאמיסטים וליברלים כאחד זיהו בהם, בהתאמה לתפיסות עולמם, את התכונות ואת הערכים שהם מבקשים להנחיל בחברות הערביות. התפקיד הכפול שמילא המפעל הציוני בהגותם של שני הזרמים האידיאולוגיים קשור באופן הדוק לגישותיהם המורכבות והסינתזיות למערב בכלל, וכן לצרכים פוליטיים פרגמטיים שישראל מילאה בהם תפקיד משני.
הקיבוץ המאוחד
מאת: בנימין בראון
תיאור: מה יש לחרדים נגד הדמוקרטיה?
לרבים מהם אין בעיה אתה והם שמחים לחיות בה וליהנות מיתרונותיה.
ואולם כמה מדובריהם טוענים טענות חריפות נגד המשטר הדמוקרטי בכלל ונגד הדמוקרטיה הישראלית בפרט.
לדעתם, אין לגיטימיות למשטר שאינו על פי התורה, שכן בעם ישראל הקב”ה הוא הריבון, לא העם.
על פי העמדה החרדית, ערכי היסוד של הדמוקרטיה, שהם למעשה ערכי היסוד של התרבות המערבית בכללה, פסולים בעיני היהדות, ויותר מכולם פסול ערך החירות. האדם, ובפרט ההמון, אינם ראויים לדעתם לאמון, והם קוראים להפקיד את ההכרעה בידי גדולי התורה.
אך מעבר לכל הקביעות העקרוניות האלה מרבים החרדים לתקוף את מי שמסומנים בעיניהם כנציגיה החיים של הדמוקרטיה - מערכת המשפט ואכיפת החוק, ובפרט בית המשפט העליון, התקשורת והשמאל החילוני.
בעיתונות החרדית עולה תדיר הטענה שהדמוקרטיה הישראלית איננה אלא מכשיר בידי כוחות אלה; כלומר שעקרונות הדמוקרטיה נעשים פלסתר בידיהם והם מטים אותם לרצונם וכרצונם.
איום מפחיד? סכנה לדמוקרטיה? לא בהכרח. באחדות מן הטענות יש טעם ועניין והן יכולות לסייע לבדק הבית ולקדם את המאמץ לשיפור מערכות השלטון בישראל.
האחרות רטוריות בעיקרן, וגם החרדים עצמם מקבלים אותן בעירבון מוגבל. בין כך ובין כך, החרדים אינם מציעים חלופה של ממש למשטר הקיים, וטענותיהם הן יותר אתגר אינטלקטואלי מאיום פוליטי ממשי.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: קארל מאנהיים
תיאור: עיקר עניינו של הספר בניתוח התנאים החברתיים שהם ייתכן כינונה וקיומה של דמוקראטיה מתוכננת, העונה באורח אינטגראטיבי על הצרכים השונים הפסיכולוגיים-חברתיים, התרבותיים והכלכליים.
הספר נערך לאחר פטירת המחבר בידי תלמידיו.  
מוסד ביאליק
הצג עוד תוצאות