נמצאו 111 ספרים בקטגוריה
לכל הספרייה
מאת: ניר קידר
תיאור: ספר זה הוא מסע היסטורי ואינטלקטואלי מרתק העוקב אחר תולדותיו של רעיון הממלכתיות שטבע דוד בן-גוריון, ובוחן באמצעותו את מחשבתו הפוליטית-אזרחית של בן-גוריון בעת כהונתו כראש ממשלה, כלומר את עמדותיו בעניין המדינה, האזרחות, הדמוקרטיה, המשפט והיחסים שבין המדינה ובין הפרט. בן-גוריון זכור בעיקר כמנהיג פועלים תקיף וכמי שהוביל את התנועה הציונית להקמת מדינה ולניצחון במלחמת העצמאות. גם כראש ממשלה הוא זכור כ'ביטחוניסט' שהתעניין פחות בשאלות של חברה, כלכלה, תרבות ואזרחות. אולם בן-גוריון לבש רוב הזמן חליפה ולא מַדי חקי. הוא היה בראש ובראשונה מנהיג אזרחי שנבחר בבחירות דמוקרטיות ועמד בראש מדינת ישראל בעשור וחצי הראשונים לקיומה. בשנים גורליות אלה הוא היה אחד האדריכלים החשובים של הדמוקרטיה, החברה האזרחית ושלטון החוק בישראל, וכן של המוסדות הפוליטיים ורשויות המִנהל והמשפט בארץ. הספר דן בין היתר ב'מאבקי הממלכתיות' עם הקמת המדינה, בעמדותיו של בן-גוריון בסוגיית קליטת העלייה הגדולה ויחסו לעולים מארצות האסלאם, ביחסו לדת ולמפלגות הדתיות, במאבקו לשינוי שיטת הבחירות, בוויכוחים שניהל בן-גוריון עם חבריו בתנועת העבודה ועם אנשי רוח, פוליטיקאים ומשפטנים בסוגיות אזרחיות וחברתיות, ביחסו לדמוקרטיה ולמשפט, ולבסוף בפרשת לבון, במשברים שנלוו אליה ובפרישת בן-גוריון מראשות הממשלה.
יד יצחק בן-צבימכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב
מאת: טל אלמליח
תיאור: מדוע נחלש ואבד כוחם הפוליטי של שניים מהגופים המרכזיים בתנועת העבודה הישראלית – הקיבוץ הארצי-השומר הצעיר ומפ"ם? מה התחולל בתוככי התנועה שהיתה חלק מההגמוניה הישראלית מאז ייסודה ובמשך עשרות שנים? הלוא הקיבוץ הארצי-השומר הצעיר ומפ"ם התבלטו דווקא בליכודם החברתי, בקולקטיביזם הרעיוני שלהם, בכושר פעולתם הגבוה ובכפיפותם המוחלטת כמעט למרוּת מנהיגיהם – מאיר יערי ויעקב חזן. והנה, למרות כל אלה, ואף על פי שבשנות השישים שגשגו הקיבוצים מבחינה כלכלית ומפ"ם הייתה רוב הזמן חברה בממשלה, בשנות השבעים היו הקיבוץ הארצי-השומר הצעיר ומפ"ם על סף התפוררות חברתית ורעיונית. אנשי האתמול משלב כלכלה, פוליטיקה ותרבות זו בזו, ובאמצעות ראייה רב תחומית מבקש להסביר את הסתירה בין ההתבססות הכלכלית וההתרחבות החברתית של הקיבוצים ומפ"ם בשנות השישים והשבעים, מצד אחד, ובין השקיעה הרעיונית והפוליטית שלהם בתקופה זו, מן הצד האחר. מכאן נגזרת ההתמקדות בפעילותם התרבותית הממוסדת של הקיבוץ הארצי-השומר הצעיר ומפ"ם, פעילות ששיקפה את הסתירה הזאת אך בה בעת העמיקה אותה והאיצה את היחלשות האכסניה שבה התנהלו. בבחינת שקיעתם של הקיבוץ הארצי ומפ"ם יש כדי ללמד על התרחשויות דומות בחלקיה האחרים של תנועת העבודה הישראלית, ולא זו בלבד; ההסבר לשקיעתם מאפשר לנו להבין הבנה מעמיקה ויסודית את תהליכי השינוי שהתחוללו בחברה הישראלית לאורך שנים אך נחשפו לעין כול רק ב-1977, בשנת המהפך הפוליטי שהביא את ההגמוניה של השמאל בישראל לקִצהּ והעביר אותה לידי הימין.
האוניברסיטה הפתוחהמכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב
מאת: עדית זרטל
תיאור: מה קורה לאדם שנוף מולדתו הושחת ונגזל ממנו, שמדינתו וחוקיה השתעבדו לאי־חוקיות ולאי־צדק? האם עליו לציית אוטומטית לתביעות המדינה או לדבוק בחופש המצפון וכבוד־האדם שלו ולסרב, מכוח אהבת המולדת שלו? סירוב מצפוני הוא אירוע נדיר שמעטים מסוגלים לו. כיצד נעשה אדם לסרבן? מהם התנאים האינדיווידואליים, החברתיים והפוליטיים, שבהם מבשיל אירוע כזה ומתחולל? איך מהדהד הסירוב במרחב הציבורי ומה הוא מעיד עליו? זיקתו של הסירוב המצפוני למדינה הדמוקרטית ברורה ויכולה לשמש תו־תקן לעצם מהותה הדמוקרטית של מדינה. אולם הדמוקרטיה הישראלית רודפת את סרבני המצפון שלה, במיוחד מאז היו הכיבוש ומלחמותיו למניעיהם העיקריים. שעה שמצב הכיבוש מוכחש או נחשב לנורמטיבי הצבא, בגיבּוּיָן של המערכות הפוליטית והמשפטית, מגדיר את סרבני המצפון כאיום ביטחוני קיומי, סכנה לדמוקרטיה ולשלטון החוק, ומענישם בהתאם: צעירים וצעירות ישראלים, חיילי מילואים או סרבני־חִיּוּל טרם גיוס, המסרבים לשרת בצבא כובש, משוגרים זה חצי מאה לפרקי זמן ממושכים בכלא הצבאי. ציות וסירוב; מַחְשֶׁבֶת הסירוב והזכות – והחובה – של אזרחים לומר "לא" לשלטון ולחוק; הרקע האינטלקטואלי, הפוליטי והתרבותי של סרבנות המצפון; המניעים הקונקרטיים, המעוגנים בזמן ובמקום, של סרבנות המצפון ואופני הפעולה שלה, תכליותיה, והתנגשויותיה עם מוסדות המדינה ועם מיתוסֵי היסוד שלה; והפולמוס המתמשך המתנהל סביב הסירוב במרחב הציבורי – בצבא, בבתי המשפט, בתקשורת ובאקדמיה – הם נושאי הדיון בספר מעמיק, סוחף וחיוני זה.
הקיבוץ המאוחד
מאת: אריק כרמון
תיאור: ספר זה הוא קריאת השכמה לנאמני העתיד המשותף של הישראלים, אלה שמעוניינים בכל לבם בהצלחת המפעל הציוני ובחיזוקה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. זוהי קריאה להתבונן מן העברים השונים של המחלוקות והשסעים הקורעים את החברה הישראלית ולבחון אם ואיך ניתן לאחותם ולחולל כאן שינוי. לדבר ציונות הוא ספר אישי, הגותי ופרוגרמטי על אודות בעיות היסוד בתשתית הדמוקרטית של מדינת ישראל ובעיקר על הקונפליקט הבסיסי בין הדמוקרטיה המערבית, המאפשרת פלורליזם והכלה של אמונות שונות תחת קורת גג אחת, לבין האורתודוקסיה היהודית בגרסתה הלאומית, ששואפת לעתים להציע חלופה לדמוקרטיה המקובלת בישראל.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: עמיקם הרפז, מרים גולן
תיאור: באילו תנאים רשאית המשטרה לשלול את חירותו של אדם, להשתמש בכוח או לחפש בכליו ובגופו; מה משמעותם של הליכי חקירה הוגנים ומהי תחבולת חקירה; האם אזרח יכול לתבוע את המשטרה כאשר נגרם לו נזק ואף לזכות בפיצויים; מהי האזנת סתר אסורה ומתי מוצדק לפגוע בפרטיותו של אדם באמצעות האזנת סתר; מהם הסייגים לפגיעה בשמו הטוב של אדם המעורב בהליך פלילי; מתי יקבל בית המשפט טענות הגנה של נאשם הגורס שהופלה לרעה בהליך פלילי; מה מותר ומה אסור למשטרה לעשות כאשר אזרחים מבקשים רישיון לקיים הפגנה ובכך לממש את זכותם לחופש ביטוי? חוקים רבים מקנים למשטרה סמכויות בעלות השלכות מרחיקות לכת על זכויות האדם. כמובן, בלי הסמכויות הללו השמירה על הסדר הציבורי ועל הביטחון האישי והחברתי בלתי אפשרית. המורשת המשפטית של מדינת ישראל מכבדת את זכויות האדם ומטילה סייגים על הכוח השלטוני כדי שלא ינוצל לרעה. אזרחים המוּדעים לזכויותיהם ושוטרים המכירים במגבלות סמכויותיהם הם הערובה לשלטון חוק הוגן. הספר מפגיש את המעיינים בו עם הדילמות המורכבות העולות בנקודת המפגש של אכיפת החוק באמצעות הפעלה של סמכויות המשטרה  עם המחויבות המוסרית והחוקית של אותה  משטרה לשמירה על זכויות אדם.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: אסף שפירא
תיאור: על פי הליך המינוי הנהוג היום, נציב שירות המדינה ממונה על ידי הממשלה לפי המלצת ראש הממשלה לאחר מתן חוות דעת של ועדת מינויים על המועמד. ואולם בשני הליכי המינוי האחרונים לתפקיד התגלו פגמים ניכרים שמחייבים בדיקה מחודשת של שיטת המינוי. מסמך זה עורך בחינה כזאת ומעלה כי יש צורך לאמץ שיטה חלופית אשר תסייע להבטיח מינוי נציב מקצועי ועצמאי בהליך יעיל. שיטת המינוי המוצעת כאן היא ועדה לאיתור מועמדים. ההצעה לסדר (19) נכתבה במסגרת התוכנית לרפורמות בשירות הציבורי שבמרכז לממשל וכלכלה במכון הישראלי לדמוקרטיה.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: נפוליאון בונפרט
תיאור: דומה שבמדינה שהסיסמה המכוננת והמעצבת שלה היא "כל העם צבא" ושהמלחמה — או צילה — היא הפעילות האנושית המרכזית המלווה אותה מאז הקמתה, יש מקום להביא לידיעת אזרחיה קוראי העברית את הדברים שאמר אחד הלוחמים הגדולים ביותר בהיסטוריה המודרנית — הלוא הוא נפוליאון בונפרט. האיש המורכב הזה, קצין שאפתן ללא מעצורים, מפקד אמיץ, לוחם עשוי ללא חת, מצביא נועז, גאון צבאי שלמד מקודמיו הקדמונים חניבעל, יוליוס קיסר ואחרים שהיו לו למקורות השראה ולהם ניסה להשתוות. פטריוט צרפתי בלתי מתפשר, איש ספר משכיל, מדינאי בעל חזון רב־תחומי פורץ גבולות — ובה בעת תוקפן אלים, רודן אכזר וחסר רחמים — צרב את חותמו העמוק על אירופה בכלל ועל צרפת בפרט. אמן הפיקוד על צבאות, נערץ על חייליו ועל הסופרים והאינטלקטואלים הנודעים בתקופתו, שבע ניצחונות שידע גם מפלות קשות, ומדינאי ערמומי אם לא חכם — נפוליאון בונפרט השאיר אחריו אלפי פקודות, צווים, מכתבים, מחשבות והגיגים בכל התחומים. אנחנו בחרנו בתחום הצבאי כדי להביא לקוראי העברית את משנתו הצבאית של האיש הזה, לנסות להבין מתוך דבריו את התשובות לשאלה הגדולה שהניעה אותו: איך לעשות מלחמה.
נהר ספרים
מאת: אביטל פרידמן, חן פרידברג
תיאור: אפשרות קיום שימועים בוועדות הכנסת נמצאת על סדר היום הפרלמנטרי והיא הוצעה בעבר על ידי נציגי המכון הישראלי לדמוקרטיה ככלי לחיזוק יכולת הפיקוח של הרשות המחוקקת על הרשות המבצעת. במדינות שונות קיימים שימועים מסוגים שונים בעלי פוטנציאל פיקוח משתנה. מסמך זה יתמקד בשימועים לפני ועדה (להלן: "שימועים נושאיים"). מטרת השימועים הנושאיים היא לאפשר לוועדות הפרלמנט לברר ביסודיות את הסוגיות שבתחום אחריותן באמצעות תשאול שרים ועובדי מדינה הקשורים לעניין.
המסמך המוגש כאן בוחן את היתרונות ואת החסרונות שבאימוץ שימועים נושאיים ומציגם אגב השוואה לנעשה בתחום זה במדינות דמוקרטיות אחרות.
אנו ממליצים:
לאמץ רשמית את מנגנון השימוע הנושאי בוועדות הכנסת הקבועות ולעגנו בחוק יסוד: הכנסת ובתקנון הכנסת.
לקבוע כללים מוסדרים לביצוע שימועים נושאיים ולניהולם בוועדות הכנסת כדי להבטיח את איכותם וכדי למנוע שימוש לא ראוי בהם.
לא לאפשר לוועדות לקיים שימועים נושאיים למי שאינם שרים או עובדי השירות הציבורי.
עריכת שימוע נושאי צריכה להישאר בידי הכנסת בלבד, שכן השימועים הנושאיים הם עוד כלי לחיזוק יכולות הפיקוח של הכנסת על הממשלה. הענקת הסמכות לערוך שימוע נושאי לגורמים פרטיים תגרום לסטייה מעיקרון דמוקרטי חשוב זה.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: מרדכי קרמניצר, אסף שפירא, חנן סידור
תיאור: נייר עבודה זה נועד להציע לכנסת כיצד להסדיר את פעולתם ומעמדם של שדלנים ("לוביסטים"). ההמלצות המפורטות בנייר כוללות הצעות לשינויי חקיקה; לשינויים בתקנון הכנסת; לקביעת תקנות הנמצאות בסמכות יו"ר הכנסת; ולקביעת הוראות מינהליות הנמצאות בסמכותו של מנכ"ל הכנסת. הנייר אינו עוסק בהטלת חובות על חברי הכנסת אשר בעניינן מונחות לפני הכנסת המלצותיה החשובות והחיוניות של ועדת זמיר להכנת כללי אתיקה לחברי הכנסת )זמיר, 2006 (. נדגיש כי לשיטתנו, הסדרת הפעילות השדלנית מחייבת גם הטלת חובות מתאימות על חברי הכנסת ועל מקבלי החלטות אחרים, לאור העובדה שחובת האמונים כלפי הציבור חלה בראש ובראשונה על נבחריו.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: עזיז חידר
תיאור: הספר היבטים פוליטיים בחייהם של הערבים אזרחי ישראל בעריכת עזיז חידר עוסק בהתפתחות החשיבה והפעולה הפוליטית בקרב הערבים אזרחי ישראל מקום המדינה ועד ימינו, נושא שלא זכה עד כה לתשומת לב מספקת במחקר. לאורך השנים פיתחו הערבים בישראל מאפיינים חברתיים ופוליטיים ייחודיים. ייחודיות זו התעצבה לאחר מלחמת 1967 והלכה והתחדדה עם הזמן, והיא כרוכה בהבנה שהפתרון הלאומי של הבעיה הפלסטינית אינו כולל את הערבים אזרחי ישראל. הספר מתחקה על הזרמים הפוליטיים העיקריים בחברה הערבית בישראל ועל התנודות שחלו במערך הכוחות שלהם — בעקבות שינויים שהתרחשו בחברה זו וביחסיה עם המדינה, התפתחויות במהלך הסכסוך הישראלי־פלסטיני, ותמורות בתנועה הלאומית הפלסטינית ובמצב הפוליטי בעולם הערבי. בעשורים האחרונים ניכרות העמקה של התודעה הלאומית בקרב הפלסטינים אזרחי ישראל — המושתתת על השייכות הפלסטינית, על רעיון הילידּות ועל התרבות והדת האסלאמית — לצד נטייה גוברת והולכת לאזרחות פרגמטית. הדעה הרווחת היא שסוגיית יהדותה של המדינה היא מהות הסכסוך ושורש הוויכוח בין האזרחים הפלסטינים ובין הרוב היהודי בישראל. מאמרי הספר, מרביתם פרי עטם של חוקרים ערבים אזרחי ישראל, בוחנים את הנושא משלל נקודות מבט — מפלגתית־פוליטית, חברתית, לאומית, דמוגרפית, אזרחית ודתית. בין השאר הם מתארים את השינויים שחלו בדפוסי ההשתתפות הפוליטית של הערבים בישראל לאורך השנים ואת התפתחות ארגוני החברה האזרחית בקרבם, ומתחקים על תנועות פוליטיות שהיו ציון דרך בהתפתחות החשיבה הפוליטית שלהם. הספר מיטיב להציג את המתח בין שאיפת הערבים אזרחי ישראל להשתתפות אזרחית מלאה, ובין רצונם לשמור על ייחודם החברתי־לאומי, המחייב נקיטת מדיניות של הבדל.
מכון ון ליר בירושליםהקיבוץ המאוחד
מאת: מרדכי קרמניצר, נדיב מרדכי, משה אוסטרובסקי
תיאור: החוק לציון מידע בדבר השפעת חקיקה על זכויות הילד, התשס"ב 2002-(להלן: "חוק הילדים"), דורש מהמחוקק לציין בדברי ההסבר להצעות החוק המוגשות לקריאה ראשונה את השפעותיהן הפוטנציאליות על זכויות ילדים. יוזמי ההצעה — חברי הוועדה לזכויות הילד של הכנסת — סברו שבכך יתאפשר להעלות את המודעות בקרב מקבלי ההחלטות למעמד הילד כנושא זכויות עצמאי ולקדם סדר יום התומך ומרחיב זכויות ייחודיות אלה. בעשור שחלף מאז נחקק החוק אכן השתפר המעמד הכללי של זכויות הילד בחקיקה, אך ההוראה הספציפית שבחוק הילדים, בדבר ציון השפעות חקיקה, נדחקה לקרן זווית. המדינה אימצה גישה הרואה בחוק הילדים חוק מנחה שאין לייחס משמעות מרחיקת לכת להפרתו. כך, למשל, נמנעו הגורמים האחראים ליישום החוק — שר המשפטים ויושב ראש הכנסת — ממימוש הסמכות שהוקנתה להם בחוק ולא התקינו תקנות להבהרת ההיקף של הערכת ההשפעות הנדרשת. יחס זה הוביל לכך שההוראה בדבר ציון ההשפעות הפוטנציאליות בהצעות חוק מתממשת בצורה פורמלית בלבד, כאשר במקרים רבים הניתוח אינו מעמיק דיו ואינו מציג את התמונה המלאה, ולעתים קרובות כלל אינו קיים. גם הביקורת השיפוטית לא ייחסה חשיבות מספקת לאכיפת ההוראה האמורה, ולפחות במקרה אחד נמנע בג"ץ מהפעלת ביקורת שיפוטית אפקטיבית כשהליכי החקיקה של חוק מסוים לא עלו עמה בקנה אחד. ברשימה זו נבקש להצביע על כך שלנוכח המאפיינים הייחודיים של החוק, הכולל פרוצדורה לחקיקה העוסקת בסוגיות בעלות השפעה על זכויות האדם של ילדים, ראוי לייחס לו מעמד נורמטיבי מיוחד ולהקפיד במשנה מרץ על יישומו בהליכי חקיקה עתידיים. בהקשר זה נבחן את האפשרות לייחס לחוק מעמד "מעין חוקתי" הנהנה מעליונות נורמטיבית. נוסף על הממד החוקתי נבקש לטעון כי מדובר בחוק מסגרת שמעמדו גבוה מזה של חקיקה "רגילה". לסיום נציג חלופות אחדות למנגנוני יישום ופיקוח של הוראות החוק, שבאמצעותם יתאפשר להבטיח כי יופקדו בידי המחוקקים הכלים המקצועיים הדרושים לניתוח הולם של ההשפעות על זכויות הילד וכי בד בבד תיאכף ההוראה בדבר ציון השפעות — בתוך הכנסת פנימה, ובמקרים החריגים המתאימים — גם באמצעות בית המשפט.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: יצחק גל-נור, דנה בלאנדר
תיאור: המערכת הפוליטית בישראל הוא החיבור המקיף והעדכני ביותר על מערכות השלטון במדינת ישראל. פרקיו משלבים סקירה עובדתית עם ניתוח התהליכים הפוליטיים ומשמעותם. מחברי הספר אינם נרתעים מהצגתן של עמדות בסוגיות שנויות במחלוקת. היריעה הרחבה מגוללת את התפתחותה של המערכת הפוליטית מראשיתה ועד ימינו (2011-1948). בין שאר הנושאים והתחומים נדונות בספר הסוגיות האלה: התגבשות המערכת הפוליטית בשנים הראשונות על רקע המורשת של תקופת היישוב - והשאלות הפתוחות שנותרו לדורות הבאים; המוסדות (הכנסת, הממשלה, בתי המשפט, הנשיאות, מנגנוני הניטור והשלטון המקומי) - והמשבר בכושר ההיגוי וההנהגה; ההשתתפות הפוליטית של אזרחי ישראל בערוצים שונים (בחירות, מפלגות, ארגונים חברתיים, תקשורת) - והירידה באמון שאזרחי ישראל רוחשים לנבחריהם; וארבע הבעיות המרכזיות המלוות את המערכת הפוליטית מאז הקמתה: הביטחון, מעמדם של האזרחים הערבים, אי-השוויון הכלכלי והפערים החברתיים והמדינה והדת – וחוסר היכולת להתמודד עמן.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"רעם עובד
מאת: יצחק גל-נור, דנה בלאנדר
תיאור: המערכת הפוליטית בישראל הוא החיבור המקיף והעדכני ביותר על מערכות השלטון במדינת ישראל. פרקיו משלבים סקירה עובדתית עם ניתוח התהליכים הפוליטיים ומשמעותם. מחברי הספר אינם נרתעים מהצגתן של עמדות בסוגיות שנויות במחלוקת. היריעה הרחבה מגוללת את התפתחותה של המערכת הפוליטית מראשיתה ועד ימינו (2011-1948). בין שאר הנושאים והתחומים נדונות בספר הסוגיות האלה: התגבשות המערכת הפוליטית בשנים הראשונות על רקע המורשת של תקופת היישוב - והשאלות הפתוחות שנותרו לדורות הבאים; המוסדות (הכנסת, הממשלה, בתי המשפט, הנשיאות, מנגנוני הניטור והשלטון המקומי) - והמשבר בכושר ההיגוי וההנהגה; ההשתתפות הפוליטית של אזרחי ישראל בערוצים שונים (בחירות, מפלגות, ארגונים חברתיים, תקשורת) - והירידה באמון שאזרחי ישראל רוחשים לנבחריהם; וארבע הבעיות המרכזיות המלוות את המערכת הפוליטית מאז הקמתה: הביטחון, מעמדם של האזרחים הערבים, אי-השוויון הכלכלי והפערים החברתיים והמדינה והדת – וחוסר היכולת להתמודד עמן.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"רעם עובד
מאת: עדה גבל
תיאור: הספר 'חרדים ואנשי מעשה' מתחקה אחר יסודותיה החברתיים והאידאולוגיים של תנועת פועלים קטנה, 'פועלי אגודת ישראל'. הוא עוקב אחר צעירים חרדים שביקשו להישאר נאמנים למסורת ישראל-סבא ולבית החברתי והפוליטי שממנו באו, מפלגת אגודת ישראל, ויחד עם זאת להיות חלק מהשינוי שהתחולל בחברה היהודית בארץ ישראל בראשית המאה העשרים - הקמת היישוב העברי הציוני המבוסס על עבודה עברית. חברי 'פועלי אגודת ישראל' הלכו בין הטיפות: הסתדרות פועלים, עצמאית, שפעלה מחוץ לחסותה של הסתדרות העובדים הכללית; אימוץ ערכי הסוציאליזם וההתיישבות העברית, אבל ללא עזרה מקק"ל או מקרן היסוד; עבודה עברית, אך ללא שימוש בשביתות ובהפגנות; הצהרה רשמית על קבלה מוחלטת של הסמכות הרבנית, אך לא פעם - התנהלות עצמאית המנוגדת לעמדה הרשמית של הרבנים. לצד היבטים אלה, מעלה הספר סוגיות נוספות ומעוררות מחשבה, שאלות של זהות וערעור על מושגים ידועים: מהי ציונות? מהי מנהיגות? מהם גבולות הציות? מי מוביל את מי: המנהיגות העולמית או אנשי השטח? הכותבת מאפשרת בכך הצצה אל המתחים שבין אידאלים נשגבים לבין המציאות המורכבת, בין הציבורי לאישי.
יד יצחק בן-צבי
מאת: הני זובידה, רענן ליפשיץ
תיאור: עצור – אין גבול! עוסק באופן רחב ורב-תחומי בנושא הגבולות ובמה שנקרא "פרדוקס הגבולות": היעדר גבול פיזי-מדיני מוסכם לצד ריבוי גבולות בתוך החברה עצמה. חלפו כבר שבעה עשורים מאז הקמתה של מדינת ישראל, וגבולותיה הפנימיים והחיצוניים טרם הושלמו. מצד אחד הגבול הגיאוגרפי נמצא במחלוקת משולשת תמידית: פנימית-ישראלית, ישראלית-פלסטינית ובין-לאומית, ומצד שני הגבולות הפנימיים-חברתיים מתעצבים פעם אחר פעם, שוב ושוב, כמעט על בסיס שנתי, בשל השינויים התכופים במבנה החברה ותהליכים חברתיים מהירים. כיצד מצב זה משפיע עלינו כחברה? מהן המשמעויות הבינלאומיות של המציאות הזאת? מאמרי הספר משרטטים תמונה מורכבת למדי המראה שגבולותיה החיצוניים והפנימיים של מדינת ישראל הושגו, עוצבו, ועדיין מעוצבים, על ידי קברניטי המדינה ועל ידי האליטות השולטות, בשרירות ובכוחנות, הן כלפי שכנינו במרחב הגיאוגרפי הן כלפי הקבוצות החלשות במדינה. שיטות אלו, האופייניות לאזורי סְפָר, אינן מקובלות במדינות מתוקנות, ולכן האתגר המרכזי שעליו מצביעים כותבי המאמרים – איש איש בדרכו – הוא תיקון המצב על ידי השלמת גבולה החיצוני של המדינה וביטול תופעת הטשטוש והפערים הסוציו-אקונומיים בין קבוצות אתניות/לאומיות/מגדריות/גזעיות ועוד, אשר מאפיינים את גבולותיה הפנימיים.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: משה ליסק, אלון גל, גרשון בקון, פנינה מורג-טלמון
תיאור: אף שאנו משופעים בעיונים פוליטיים, סוציולוגיים ומשפטיים על משמעותה של הדמוקרטיה בישראל, מעטים המחקרים העוסקים ברקע ובשורשים ההיסטוריים שלה. הספר בדרך הדמוקרטית הוא נדבך ראשון המבקש למלא את החלל הריק. המאמרים המקובצים בו מלמדים כי לתרבות הפוליטית הדמוקרטית שורשים עמוקים ועשירים: היהדות, ההיסטוריה הקהילתית, התנסויות יישוביות וציוניות, ומסורות דמוקרטיות זרות. מיטב החוקרים המשתתפים בכרך הזה בוחנים אותם בשיטתיות וקובעים כי כל אלה יחדיו השפיעו על מנהיגי התנועה הציונית ואזרחי ישראל.
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב
מאת: חנן כהן, אלה הלר, ציפי לזר-שואף, פאדי עומר
תיאור: מדד הדמוקרטיה הישראלית מתקיים במסגרת מרכז גוטמן לחקר דעת קהל ומדיניות ומציע הערכה שנתית של איכות הדמוקרטיה הישראלית. לצורך זה נערך מדי שנה בשנה, חמש עשרה שנים ברציפות, סקר רחב במדגם מייצג של האוכלוסייה הישראלית. מטרתו של הסקר לעמוד על המגמות בחברה הישראלית בשאלות כבדות משקל הקשורות להגשמת הערכים והיעדים הדמוקרטיים ולתפקוד של מערכות השלטון וממלאי התפקידים הנבחרים. ניתוח התוצאות מבקש לתרום לדיון הציבורי על מצב הדמוקרטיה בישראל וליצור מאגר מידע רחב שיעמיק את הדיון בנושא.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: שוקי פרידמן, אריאל פינקלשטיין
תיאור: סוגיית הכשרות היא אחד הקונפליקטים המרכזיים במתח שבין דת ומדינה בישראל, ובגלל השפעותיה הכלכליות על מחירי המזון העיסוק בה גובר יותר ויותר. מהן הבעיות החוקתיות־נורמטיביות והמבניות שמערך הכשרות הממלכתי לוקה בהן; מהן העלויות הכלכליות שמונופול הכשרות משית על המשק ועל הצרכנים; והאם צריך לשנות את מערך הכשרות הממלכתי מן היסוד או שאפשר להסתפק בשיפורים קלים בלבד? מחקר זה מציג לראשונה תמונת מבט כוללת על שוק הכשרות הישראלי, בדגש על מערך הכשרות הממלכתי. המחקר בוחן את ההיבטים הנורמטיביים של המערך ודן בהרחבה באיכות הכשרות שהוא מספק ובהיבטים הכלכליים של הכשרות. הוא עורך השוואה בין דרכי הפעולה של שוק הכשרות הישראלי לאלו של שוק הכשרות בארצות הברית ומציע רפורמה כוללת באופן אספקת הכשרות בישראל. בלב ההצעה: הפרטה מלאה של שוק הכשרות הישראלי.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: ידידיה צ' שטרן, יאיר שלג
תיאור:  אחת השאלות היסודיות המונחות לפתחו של עולם ההלכה היא מידת ההיענות וההתייחסות שלו למציאות האנושית המשתנה. התמורה המשמעותית ביותר בחיי העם היהודי בדורות האחרונים היא הקמתה וביסוסה של מדינת לאום יהודית, שבה חדלו היהודים לחיות כמיעוט הנשען על חסדי אחרים והיו לריבון האחראי לחייו שלו ולחיי כלל האזרחים במדינה. כל מי שמבקש שההלכה תוסיף להיות גורם מרכזי בחייהם של יהודים חייב להתמודד עם השאלה כיצד השינוי הגדול, והמבורך, בחייו של העם היהודי אמור להשפיע על תוכני ההלכה. בכך עוסקת אסופת מאמרים זו.

אף ששמה של ההלכה מלמד על הדינמיות שלה, ברור שזיקתה לעולם דתי ומסורתי הופכת אותה גם לשמרנית מטבעה. הספר מתנהל במרחב שבין השינוי לשמרנות. קובצו בו מאמרים מקוריים של כמה מחשובי הרבנים וחוקרי ההלכה, המהרהרים כאן בשאלות העקרוניות והמעשיות שמעורר המפגש בין הריבונות היהודית לבין הקורפוס ההלכתי. הספר הוא אפוא מהלך חלוצי שמסמן את ראשיתה של דרך להתחדשות הלכתית נוכח תקומת ישראל בארצו. בהינתן מקומו של העולם הדתי בהוויה הישראלית, ובהינתן מקומה של ההלכה בעיצוב התודעה הדתית, לפנינו לא רק ספר יסוד לעולם ההלכה הישראלי, אלא גם הצעה לדרכים האפשריות למיתון המתח שבין עולם ההלכה המסורתי לבין החיים הריבוניים ברבות משאלות המפתח שמעסיקות את מדינת ישראל העכשווית.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: דני קורן, יחיאל גוטמן
תיאור: לא רבים מודעים לכך שההחלטה להכריז על הקמת מדינת ישראל התקבלה ברוב זעום של שישה נגד ארבעה, בעיצומו של הקרב הנואש על גוש עציון, מול לחץ אמריקאי כבד וכאשר שלושה מחברי מנהלת העם נעדרים. האם ההחלטה היתה משתנה אילו הם השתתפו בהצבעה? מתי – והאם – היתה קמה המדינה אילו היה רוב למתנגדים?
איך קרה שהממשלה אישרה סוף-סוף להעלות את עצמותיו של זאב ז'בוטינסקי ב-1964?
כיצד קרה שגבולות ירושלים הורחבו, ושוב הורחבו ב-1967, ובלעו כפרים ומחנות פליטים ושדה תעופה?
מדוע הוחלט – בניגוד לכל חוות הדעת וההמלצות – לנסות לחסל את חאלד משעל ברבת עמון?
בשלושים פרקיו של ספר מקורי ומרתק זה סוקרים עו"ד יחיאל (חיליק) גוטמן ופרופ' דני קורן החלטות שונות שהתקבלו על ידי ממשלות ישראל, מקום המדינה ועד סוף העשור הראשון של המאה ה-21, ובוחנים אם ההחלטות שהתקבלו והשפיעו על כולנו – לעתים לטובה ולא אחת לרעה – היו נחוצות או מיותרות, טובות או גרועות, חכמות או מטופשות – בזמן שבהן התקלו ובראי הזמן.
הכניסה לקרביים של ההחלטות הללו ממחישה כיצד מושפעים שיקולים לאומיים מאינטרסים אישיים ופוליטיים, וגם עד כמה חשובים תבונתם, ניסיונם, ערכיהם ואישיותם של מקבלי ההחלטות. ההתלבטות, ההתנהלות, השיקולים והמניעים הסמויים של מקבלי ההחלטות מספקים חומר למחשבה לגבי ההכרעות הגורליות שמנהיגינו מקבלים עבורנו.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: אלדד בק
תיאור: אנגלה מרקל שבתה את ליבם של הישראלים. לא היה עוד מנהיג זר שנהנה מפופולריות כה רבה בקרב הציבור הישראלי ושהשפיע בצורה כה דרמטית על יחס הישראלים לארצו כקנצלרית גרמניה. וזאת, למרות שמעט מאוד ידוע בישראל על סיפורה האישי של מרקל, על דרכה מלאת הקשיים להנהגת ארצה ועל דרך התמודדותה עם המשברים הבינלאומיים, התכופים והבלתי פוסקים, שליוו אותה מתחילת כהונתה כקנצלרית. אלדד בק חושף בספר זה לראשונה את סיפורה של האישה הראשונה שנבחרה להנהיג את גרמניה ושמצאה את עצמה מנהיגה את אירופה כולה לאחד המשברים החריפים שידעה מאז תום מלה"ע השנייה. ה"ניו יורק טיימס" הכתיר את מרקל לאחר בחירתו של דונלד טראמפ - "המגנה האחרונה של המערב הליברלי". אך, בגרמניה ובאירופה גוברים קולות המחאה והביקורת על התנהלותה של הד"ר לפיזיקה שהפכה הודות לשרשרת צירופי מקרים לאישה החזקה ביותר בעולם. מחאה וביקורת המאיימים על עתידה הפוליטי של מרקל. הקנצלרית – מרקל, ישראל והיהודים פורש בפני הציבור הישראלי גם את עומק מחוייבותה של הקנצלרית לישראל ולעם היהודי, תוך מסע אל העבר הלא מוכר לישראלים רבים: גרמניה המזרחית, הקומוניסטית, חוד החנית של "הגוש המזרחי" נגד ישראל – שבה גדלה אנגלה מרקל. לא ניתן להבין את הדרך הארוכה שמרקל עשתה, מבלי לחדור תחילה לנבכי ההוויה המזרח-גרמנית.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: יוסי יונה, גיא בן-פורת, בשיר בשיר
תיאור: שיח הרב-תרבותיות חרג זה כבר מן הדיון הפילוסופי-נורמטיבי והתפשט אל שאלות פוליטיות מעשיות הנוגעות לחלוקת משאבים הוגנת, לשוויון בין יחידים וקבוצות ולהכרה תרבותית. המדיניות הציבורית לגווניה נדרשת להסתגל למציאות החדשה ולדרישות הנגזרות ממנה. כמו במדינות אחרות בעידן שלנו, גם בישראל קיומה של שונות אתנית, תרבותית או דתית הממאנת להיעלם הופך אותה לחברה רב-תרבותית ומציב למדינה ולמוסדותיה אתגרים יוםיומיים. בין השאר נדרשת המדינה לבחון האם היא מייצגת את כלל הקבוצות המרכיבות אותה; האם השירותים שמוסדותיה מספקים הולמים את צורכיהן; והאם יש מקום לאפשר לקבוצות להשפיע על עיצוב המדיניות כדי לחזק את האמון ואת שיתוף הפעולה. הספר מדיניות ציבורית ורב-תרבותיות, המאגד בתוכו מאמרים של חוקרים מתחומי ידע שונים, בוחן את הדפוסים הקיימים של מדיניות ציבורית רב-תרבותית בישראל ומציע חלופות אפשריות. הטענה המרכזית העומדת בבסיס הספר היא שיש לבחון מחדש את טיבם של המוסדות הציבוריים הרלוונטיים ולהתאימם למציאות המשתנה. מתוך פרקי הספר השונים, העוסקים בתחומים כמו חינוך, בריאות, הגירה, רווחה, תרבות, שלטון מקומי ומשפט, עולות כמה שאלות עיקריות: עד כמה המוסדות הקיימים מביאים בחשבון את הצרכים השונים של קבוצות בחברה הישראלית? האם לקבוצות השונות יש השפעה על עיצוב המדיניות של מוסדות אלו? כיצד מתמודדים המוסדות הציבוריים עם המתחים בינם לבין הקבוצות השונות בחברה? ולבסוף, מה צריכים להיות עקרונותיה ותכניה של מדיניות ציבורית רב-תרבותית?
מכון ון ליר בירושליםהקיבוץ המאוחד
מאת: אבי בן בסט, מומי דהן
תיאור: מדוע הממשלה אינה יוצרת תחרות בחשמל, בנמלים, בתקשורת ובמזון? ולמה היא אינה משנה את מבנה  סקטור הציבורי, למרות הדוחות הרבים המונחים במגירתה? ומדוע מיסוי הכנסות פיננסיות חייב שישה דוחות של ועדות ציבוריות ושמונה עשרה שנות דיונים?
הספר מנתח את מאזן הכוחות בין האינטרסנטים, שנלחמים בכל כוחם לסכל רפורמות שייטלו מהם רווחים מופרזים או כוח עודף, לבין הציבור, שיצא נשכר מתיקון העיוותים. בתווך נמצאים מקבלי ההחלטות — הפוליטיקאים והרגולטורים. עד כמה התנהגותם מוּנעת מדאגה לטובת הציבור, מה תרומת המחלוקות לעיכובן של רפורמות חשובות, והאם תלותם במימון ובמשרות עתידיות משפיעה על שיקול דעתם? חוקי מימון המפלגות  נועדו למזער את הסכנות הטמונות בתרומות של בעלי הון לפוליטיקאים. האם חוקים אלה אכן מצליחים ליצור תחרות פוליטית הוגנת אגב צמצום השחיתות? האם ישראל בחרה בשילוב הנכון של מימון ציבורי ומגבלות על תרומות פרטיות לפעילות פוליטית לנוכח הניסיון הבינלאומי?
פרקי הספר מנתחים את הבעיות הללו וגם מציעים פתרונות. מטרות ההמלצות המפורטות בהם הן לשפר את תהליך קבלת ההחלטות של הממשלה, להגדיל את האפקטיביות של יזמי רפורמות בסקטור הציבורי ומחוצה לו ולסרטט קווים מנחים לעריכת הרפורמה הנדרשת בחוקי מימון המפלגות בישראל.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: אביעזר רביצקי, בני פורת
תיאור: בשנים האחרונות הולכת ומתאזרחת בישראל התפיסה שהתורה והדמוקרטיה צרות הן זו לזו. חיילים דתיים נתפסים כמי שקרועים בין פקודות מפקדיהם לבין קול רבניהם; התביעה לקיים משאל עַ ם קודם לעקירת יישובים ולשינוי גבולות מדינת ישראל נדחית בטענה שהיא אנטי־דמוקרטית; ופסיקות הלכה בנושאי מדינה וחברה נחזות כהפרעה להליך הדמוקרטי התקין. בין שני העולמות מתגבשת מערכת יחסים טעונה, מורכבת וסבוכה. אסופת מאמרים זו מבקשת לתרום לראייה מורכבת יותר של מערכת היחסים בין המשטר הדמוקרטי לבין המורשת היהודית והמקורות התורניים, שהרי יסודות דמוקרטיים, או למצער פרוטו־דמוקרטיים, מצויים בשפע במקורות היהודיים, הרבה יותר מן הנדמה בהשקפה ראשונה. יסודות אלו מהווים תשתית איתנה וראויה למערכת יחסים פורייה והרמונית בין התורה לדמוקרטיה יותר מזו שאנו עדים לה היום. אין צריך לומר כי לא בקול אחד דוברים המאמרים שבאסופה, אלא בכמה קולות. עם זאת מבין שורותיה נובעים שני טיעונים עיקריים וכלליים: האחד, ההשתלבות במשטר הדמוקרטי והפעולה על פי כללי המשחק שלו אפשריות בעבור איש האמונה וההלכה, ואולי אף טבעיות לו ורצויות לו על פי השקפת עולמו; והאחר, שלל המקורות היהודיים שעניינם הסוגיות הללו יש בו כדי להעשיר את הדיון הדמוקרטי גופו ולחדד בו נקודות רבות ומגוונות, לעתים מפתיעות. מן הנושאים הנידונים באסופה: השפעת התפיסה התאוקרטית היהודית על צורת החיים הדמוקרטית, עקרון הפרדת הרשויות מנקודת מבט יהודית וחובת הציות במקרים של סתירה בין הוראת ההלכה לבין ההחלטה הדמוקרטית. ובין השיטין עולות עוד שאלות, כגון זכותם של מי שאינם יהודים לבחור ולהיבחר, מעמדן של נשים נבחרות ציבור, בין דמוקרטיה נשיאותית לדמוקרטיה פרלמנטרית, הבחירה הישירה, דינו של משאל עם, נבחר ציבור שסטה מן המצע שעליו נבחר, גובהו הרצוי של אחוז החסימה וחסינות חברי כנסת. תקוותנו שיהיה בכוחה של אסופה זו, על קשת המאמרים שבה, לתרום לקידומן ולשיפורן של מערכות היחסים המתקיימות בחברה הישראלית בין מוקדיה הדמוקרטיים לבין מוקדיה התורניים.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: עופר קניג, יונתן פלסנר
תיאור: המכון הישראלי לדמוקרטיה, הכין הצעה המסדירה את סוגיית הצבעת אזרחים ישראלים בחול. זו הוכנה ע"י ד"ר עופר קניג ונשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה, יוחנן פלסנר.

הזכות היסודית להצביע נמנעת היום בפועל מעשרות אלפי ישראלים השוהים מחוץ למדינה ביום הבחירות. עומדת לפניהם, כמובן, האפשרות להגיע ארצה ביום הבחירות, אך המחיר של זה גבוה ולא סביר. מדינת ישראל מספקת כיום מגוון הסדרי הצבעה מיוחדים לאנשים המנועים מלהצביע בקלפי שהם משויכים אליה, אך היא נמנעת מלעשות כן לרוב הישראלים השוהים בחו"ל. מציאות זו יוצרת עוול וחוסר צדק, שכן היא שוללת זכות דמוקרטית חשובה מציבור רחב ומפלה אותו בהשוואה לציבורים אחרים. חוסר צדק זה צורם במיוחד מאחר שהגלובליזציה מאפשרת ניידות נוחה וקלה של אזרחים שחיים פרק זמן מוגבל מחוץ למדינת האם שלהם. יצוין כי במרבית הדמוקרטיות מקובלים מנגנונים שמאפשרים לחלק מאזרחיהן להצביע מחו"ל. אנו סבורים כי יש לאפשר לחלק מאזרחי ישראל לממש את זכות הבחירה שלהם מחו"ל, ואולם יש לעשות זאת באופן זהיר ומאוזן ולהציב בתוך כך אמות מידה ברורות לזכאות להצבעה שכזאת. כמו כן יש להביא בחשבון את ההשלכות הלוגיסטיות, התקציביות והחוקתיות של צעד כזה. חשוב להדגיש: הענקת זכות הצבעה גורפת לאזרחי ישראל שחיים בחו"ל היא צעד בעייתי ומסוכן לנוכח הייחודיות של מדינת ישראל — שבה האזרחות נרכשת בקלות יחסית (מכוח חוק השבות); שרבּים מאזרחיה אינם מתגוררים בה; ושהסוגיות המוכרעות בבחירות בה קיומיות וכבדות משקל. אנו תומכים אפוא ביוזמה לתקן את חוק הבחירות לכנסת באופן שיאפשר לישראלים השוהים זמנית בחו"ל ואשר ברור כי מרכז החיים שלהם בישראל, ולהם בלבד, לממש את זכות ההצבעה שלהם גם מחוץ לשטח המדינה.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: ניר אטמור
תיאור: מחקר מדיניות 82: אחת הסוגיות השנויות ביותר במחלוקת בישראל, כמו גם במדינות דמוקרטיות רבות אחרות, היא הקביעה מהי שיטת הבחירות המתאימה והטובה ביותר לבחירת חברי בית הנבחרים. ככלל, לשיטת הבחירות נהוג לייחס חשיבות והשפעה רבה על איוש המשרות הנבחרות, על התנהגות הנבחרים והבוחרים, על סדר היום הציבורי ועל אופייה של הדמוקרטיה. לא בכדי הדיון ברפורמה בשיטת הבחירות לכנסת נמצא על סדר היום הפוליטי של ישראל מאז היווסדה.

מחקר המדיניות שיטות לבחירת בתי נבחרים דמוקרטיים מציג דיון עשיר ומעמיק במאפיינים ובהגדרות היסוד של שיטות הבחירה לבית הנבחרים ומביא מפה מעודכנת של שיטות הבחירה הנהוגות ב-80 דמוקרטיות בסוף העשור הראשון של שנות האלפיים. המחפש את הפרטים הקטנים יוכל למצוא תשובות לשאלות האלה: אילו שיטות בחירה של בתי נבחרים נפוצות במדינות הדמוקרטיות ומהם מעלותיהן וחסרונותיהן; מהן אפשרויות ההצבעה הניתנות לבוחרים, ומה מייחד את פתק ההצבעה של כל מדינה; כיצד קובעת כל שיטת בחירה אילו מן המפלגות תזכה במושבים בפרלמנט; היכן ממוקמת ישראל בעניין זה ביחס למדינות דמוקרטית אחרות, ואילו רפורמות בשיטת הבחירות מתאימות לה? מרכז הכובד של מחקר זה הוא בסרטוט תמונת מצב עדכנית ומשווה של שיטות הבחירה ובהצעות מתונות לרפורמה בשיטת הבחירות לכנסת ישראל. ההצעות מבוססות על הניסיון הבין-לאומי ועל הרפורמות שהונהגו בשנים האחרונות בדמוקרטיות רבות. המחקר מציע אמות מידה רצויות להערכת שיטות בחירה ובוחן לאורן את היתרונות ואת החסרונות של שיטות הבחירה השונות, מברר את חולשותיה של שיטת הבחירות היחסית הנוכחית, מציג הערכות של התוצאות שהיו מתקבלות אילו הונהגה בישראל שיטת בחירות אזורית ומנסח המלצות להתמודדות עם כשלי השיטה המקובלת בישראל.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: עמיר פוקס, דנה בלאנדר, מרדכי קרמניצר
תיאור: תקופת כהונתה של הכנסת ה־18 (2013-2009) התאפיינה, בין השאר, בגל חקיקה אנטי־דמוקרטית. בזו אחר זו עלו על שולחנה הצעות חוק הפוגעות בשוויון ובאזרחי ישראל הערבים, בחופש הביטוי, המחאה וההתארגנות ובבית המשפט העליון. בסופו של דבר רובן לא אושרו כחוקים, ואף על פי כן כמה מהן הצליחו לעבור את מסלול הקריאות בכנסת וקיבלו את אישורה — למשל "חוק החרם", "חוק ועדות הקבלה" ו"חוק הנכבה", כפי שהם מכונים בציבור הרחב. הספר מנתח בפרוטרוט את רצף הצעות החוק הללו ומביא חווֹת דעת ומאמרים שנכתבו בידי אנשי המכון הישראלי לדמוקרטיה בזמן אמת והוגשו למקבלי ההחלטות בשלבי החקיקה השונים. נוסף על כל אלו מוצג כאן לראשונה ניתוח עומק של תופעת החקיקה האנטי־דמוקרטית בישראל בכללותה. מחברי הספר עומדים בו על הפגיעה המצטברת שגרמה חקיקה זו לדמוקרטיה הישראלית ועל מה שהעלה אותה מלכתחילה לדיון בכנסת, ודווקא בעת הזאת. גם בימים אלו נמשכת מגמת החקיקה האנטי־דמוקרטית בכנסת. הבנת התמונה הכללית וסיבותיה חיונית להמשך המאבק במגמה זו, שתכליתו חיזוק ערכי הדמוקרטיה במדינת ישראל.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: אייל פרופר
תיאור: צמיחתה המהירה של סין בעשורים האחרונים והשתלבותה במערכת המדינית הבינלאומית ממקדים סביבה עניין ותשומת לב, ולצדם חשש מכוונות המפלגה הקומוניסטית השלטת. חלק מכריע בשינוי שעוברת הרפובליקה העממית של סין קשור לחשיפתה הנרחבת לזירה הבינלאומית והשתלבותה העמוקה במערכת הגלובלית. השינוי תבע אימוץ של תפיסות שונות וחדשניות לעומת המקובל בעבר, וחייב היערכות מחודשת של הארגונים המופקדים על מדיניות החוץ הסינית, ובראש ובראשונה משרד החוץ. הספר פנדה או דרקון? - ניהול מדיניות החוץ הסינית בעידן הרפורמות, מציג את השינויים שנעשו במהלך עשרות השנים האחרונות במדיניות החוץ הסינית וכיצד ניהל הממסד הדיפלומטי הסיני את המדיניות הלכה למעשה. בכתיבת הספר הסתייע מחברו ד"ר אייל פרופר בידע אקדמי ובמידע ראשוני שרכש בשנות שירותו בסין ובניסיונו הדיפלומטי. פרופר מנתח, בחתך כרונולוגי, את השינויים המעשיים והארגוניים בניהול מדיניות החוץ לאחר תחילת הרפורמות בשנות השבעים של המאה הקודמת בהנהגת דֶנְג סְיָאוֹ־פִּינְג. בעזרת המעקב ההשוואתי אחר התפתחות ניהול המדיניות בכל עשור הוא משרטט את הדרך הארוכה והעקבית שבה צועדת סין, ממדיניות המבוססת על שיקולים אידאולוגיים ומהפכניים, למדיניות חוץ מעשית, שנועדה תחילה לפתוח את דלתות סין להשקעות זרות ולקידום יחסים כלכליים ומדיניים עם מרבית מדינות העולם, ללא התייחסות להבדלים הפוליטיים ביניהן. מדיניות זו נמשכת כיום באמצעות מדיניות חוץ נמרצת ופעילה בראשות מזכיר המפלגה והנשיא סִי גִ'ין־פִּינְג, שתכליתה פיתוח האינטרסים הלאומיים באמצעות קידום מעמדה הבינלאומי של המעצמה הסינית בארגונים גלובליים ואזוריים.
האוניברסיטה הפתוחה
מאת: מומי דהן
תיאור: מה הופך ממשלות לאפקטיביות באספקת שירותים לתושבים? שאלה זו חשובה משום שאזרחים בכל רחבי העולם תובעים מהממשלה שלהם לקבל יותר (שירותים) בעד פחות (מסים). ממשלה אפקטיבית חשובה לרווחתם של כל האזרחים, ועוד יותר לאוכלוסיות החלשות. איכות החיים של אוכלוסיות אלו תלויה באופן משמעותי באפקטיביות של אספקת שירותים כמו חינוך ובריאות, שלא כמו השכבות החזקות באוכלוסייה. הללו ימצאו תחליף )לא מוצלח( במקרה שהממשלה במדינתן אינה מתפקדת. מחקר זה שם לו למטרה ללמוד על הגורמים המרכזיים שמשפיעים על האפקטיביות של הממשלות במדינות המפותחות בעולם. לשם כך הוא בוחן את הניסיון של 34 מדינות חברות בארגון OECD . האם ישנם גורמים, נוסף על עושרן של מדינות, שמסבירים מדוע מדינות סקנדינביות אפקטיביות יותר ממדינות בדרום אירופה, למשל איטליה, ספרד או יוון? חקירה זו נועדה לספק עדויות אמפיריות שישמשו בסיס לעיצוב מבנה ממשל שמתפקד באופן אפקטיבי לטובת הציבור בישראל.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: חן פרידברג
תיאור: הכנסת היא אחת הזירות החשובות ביותר לליבון הסוגיות המהותיות במדינה ולקבלת החלטות, ואולם בעיות שונות פוגעות ביכולתה למלא את תפקידיה בהצלחה. החוברת שלפניכם מבוססת על שני פרסומים בהוצאת המכון הישראלי לדמוקרטיה: האחד, פיקוח הכנסת על הממשלה: תמונת מצב והצעה לרפורמה )מחקר מדיניות 77 , מאת חן פרידברג וראובן חזן 2009 (, והשני, תיקון שיטת הממשל בישראל )ספר בעריכת גדעון רהט, שלומית ברנע, חן פרידברג ועופר קניג, 2013 (. בנוסף היא תוצר של שיתוף פעולה בין המכון הישראלי לדמוקרטיה לשדולה לחיזוק הכנסת שבראשה עומד ח"כ אלעזר שטרן, ושעם חבריה נמנים: ח"כ אברהם נגוסה, ח"כ דוד ביטן וח"כ אורלי לוי־אבוקסיס. החוברת כוללת את התובנות שעלו במסגרת הדיונים שנערכו במסגרת השדולה עם חבריה, וכן עם חברי כנסת נוספים (ח"כ איתן כבל, ח"כ רועי פולקמן, ח"כ יהודה גליק, ח"כ מנואל טרכטנברג וח"כ מיקי רוזנטל), עם גורמים מקצועיים בכנסת ומחוצה לה ועם ארגוני חברה אזרחית. חוברת זו מתמקדת בשני תחומים עיקריים שהם בליבת עבודתה של הכנסת — חקיקה ופיקוח על הרשות המבצעת. החוברת כוללת את תמצית הכשלים שאובחנו בתחומים הללו והמלצות ביצועיות לשיפור עבודת הכנסת בהם. סוגיות חשובות נוספות, ובכללן האתיקה של חברי הכנסת, האופן שבו היא מסוקרת בתקשורת ואמון הציבור בה, לא יטופלו במסגרת חוברת זו אלא בעתיד לבוא.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: יוחנן פלסנר, גדעון רהט
תיאור: כבר שנים רבות שמערכת המפלגות הישראלית מפוצלת במידה קיצונית לאחר שאיבדה את שני העוגנים שייצבו אותה מאז שנות השבעים של המאה העשרים — מפלגה גדולה במרכז־ימין ומפלגה גדולה במרכז־שמאל. הפיצול המעמיק, שהוא תוצאת מערכות הבחירות האחרונות, פוגע ביכולת המשילות של ממשלות ישראל, ובעקבות זאת מתערערת גם היציבות השלטונית. היות שאנו מעריכים שההיתכנות להסכמה על שינוי שיטת הבחירות נמוכה, אנו מציעים לעשות שינויים בדרכים להרכבת הממשלה ולהחלפתה. השינויים המוצעים ידרבנו את הבוחרים להצביע למפלגות גדולות ויעודדו את הפוליטיקאים והמפלגות לחבור לרשימות משותפות או למפלגות גדולות.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: זלמן שובל
תיאור: "במזרח התיכון הולך ומתרחב הכאוס, וקרוב לוודאי שהוא לא ייעלם בעשורים הקרובים, אך יש דברים שנשארים יציבים וקבועים, ובהקשר זה יש להדגיש את חשיבות היחסים המיוחדים של ישראל עם ארצות-הברית, למרות הנסיגה במעמדה הבינלאומי, שחלקה מרצון ויש לקוות שהיא זמנית".

כך קובע זלמן שובל, האיש היחיד שמילא פעמיים את התפקיד הדיפלומטי המשמעותי ביותר בישראל – שגריר בוושינגטון, בין השנים 1990-93 ו-1998-2000, תחת ארבעה ראשי ממשלה שונים באופיים ובגישותיהם: יצחק שמיר, יצחק רבין, בנימין נתניהו ואהוד ברק, שעל יחסיו עימם הוא מספר בגילוי-לב. ג'יימס בייקר, מהבולטים בין שרי החוץ של ארה"ב בתקופה המודרנית, אמר עליו: "אין איש שעשה יותר מזלמן למען תהליך השלום". שובל, שהגיע כילד לתל-אביב הקטנה של סוף שנות ה-30' ועד היום הוא שבוי בקיסמה, נמשך לפוליטיקה עוד מנעוריו. בגיל 16 פגש לראשונה את משה דיין, ובשנים הבאות התפתחו ביניהם יחסי ידידות ואמון עמוקים. אחרי לימודים בארה"ב ובשווייץ, ושירות כקצין בחטיבת המחקר של אמ"ן, החל לפעול בתחום הכלכלי, בעיקר הבנקאי, אך, כעדותו, "החיידק הפוליטי לא עזב אותי". הוא היה בין מייסדי רפ"י ב-1965, נכנס לכנסת ב-1970 במקומו של דוד בן-גוריון, ונטל חלק פעיל בהקמת הליכוד ב-1973. בעת כהונתו של דיין כשר החוץ (1977-79) הופקד על ההסברה הישראלית בחו"ל כולל בוועידת קמפ-דיוויד (1978) בה נחתם הסכם השלום עם מצרים. בשתי הקדנציות שלו כשגריר ישראל בארה"ב זכו הבנתו המדינית, כישוריו הדיפלומטיים ונועם הליכותיו לאהדה ולהערכה ללא תקדים מצד שולחיו בישראל, בני שיחו במימשל האמריקני, והקהילה היהודית הגדולה בארה"ב. הוא השתתף בוועידת מדריד ובשיחות השלום בוושינגטון. במקביל עסק בתחומים רגישים כגון החיכוכים עם ארה"ב בנושא טכנולוגיות צבאיות, המאבק במאמצי ההתגרענות של איראן, ומילא תפקיד מרכזי בהשגת הערבויות האמריקניות לקליטת עולי בריה"מ לשעבר. "דיפלומט", הכתוב בשטף ולפעמים בהומור דק, מציג בפני הקורא תמונה רחבה ומסקרנת של העשייה הדיפלומטית מבפנים, כפי שהיא באמת, ומגדיר את היעדים המדיניים באופק שלפנינו. זהו ספר חובה לכל מי שמתעניין בהיסטוריה המדינית והמפלגתית של ישראל.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: עומרי שמיר
תיאור: צרכנות פוליטית היא תופעה ארוכת שנים המתחזקת בעשורים האחרונים בישראל ובעולם. המושג 'צרכנות פוליטית' מתייחס לשימוש של אזרחים בכוחם הצרכני כדי להחליט לרכוש מוצר מסוים או להימנע מרכישת מוצר אחר במטרה לחולל שינוי חברתי ופוליטי. הספר מהקלפי אל השוק מציג את השימוש בצרכנות פוליטית בישראל ומציע ראייה חדשה של הזירה הצרכנית המקומית כזירה אלטרנטיבית בה מתנהלים מאבקים פוליטיים. למרות הקשיים והחסמים הנידונים בספר, עולה ממנו כי הצרכנות הפוליטית בישראל אינה תופעה זניחה או חולפת אלא תהליך שהולך ומתעצם. הסיבות העיקריות להתרחבות השימוש האזרחי בצרכנות פוליטית נעוצות במשבר הדמוקרטיה ובכשלי הממשל, בהתפשטותה של תרבות הצריכה הגלובלית ובהתחזקותם של ערכים המבטאים דאגה לחברה ולסביבה. במרכז הספר מהקלפי אל השוק עומדים יזמי הצרכנות פוליטית, שבחרו לאמץ את האקטיביזם הצרכני כדרך פעולה חלופית כדי להשפיע על המדיניות הציבורית ועל התנהלות המגזר העסקי. הספר מנתח את יחסי הגומלין בין היזמים לבין אזרחים־צרכנים אותם הם מבקשים לרתום למאבק הפוליטי, וכן בינם לבין העסקים שאת התנהלותם הם מבקשים לשנות. ברקע נמצאת גם המדינה האמונה על הסדרה ושינוי של כללי המשחק. פרקי הספר מתמקדים במקרים ממספר תחומי מדיניות: סביבה (ניסויים בבעלי חיים); חברה (נגישות, זכויות עובדים ויוקר המחייה) ויחסי דת ומדינה (מעמדה של השבת במרחב הציבורי).
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: אהרן שי
תיאור: הסיפור הישראלי-סיני הוא סיפור מופלא השזור היסטוריה ותרבות ייחודיות, דיפלומטיה עדינה ועסקים חובקי עולם, שחלקם היו אף לסיפורי הצלחה מסחררים. סין וישראל הוא מעין קולאז' חי של כל אלה מזווית ראייה מקצועית ואישית גם יחד. הספר פורש תמונה רחבה של יחסי סין-ישראל מן הבחינה ההיסטורית-פוליטית, מהזווית היהודית והישראלית ומנקודת מבטו של המחבר, מומחה החוקר ועוקב מקרוב אחר המתרחש בסין בחמישים השנים האחרונות.
מסמכים נדירים, חומרים ארכיוניים וראיונות עם דמויות יהודיות וישראליות שהיו פעילות בגיבוש היחסים בין המדינות, כמו גם סיפורים אישיים מאלפים המתפרסמים כאן לראשונה, הם החומרים המרכיבים ספר ייחודי זה.
כך, למשל, מוגשים לקורא סיפורו המעניין של משה כהן, שהיה על פי כמה גרסאות עוזרו של סון יאט-סן, וסיפור נפלאותיו של שאול אייזנברג, מי שכונה "מלך סין". הספר גם מקדיש מקום מיוחד לתיאור התנסויותיהם המורכבות של אנשי עסקים ישראלים בולטים בשנות השמונים והתשעים בסין, תוך הצגת הסיכויים והסיכונים ברכישה סינית של תשתיות ישראליות לאומיות.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: עפר מזר
תיאור: טביעת האצבע של אנשי השטח של משרד החוץ נמצאת ברבים מההישגים שהשפיעו על המדינה מאז הקמתה, אבל האופי המקצועי שלהם, זה שרגיל לעבוד מאחורי הקלעים, הותיר לרוב את האשראי אצל כל האחרים. הסיפורים שאוגדו יחדיו בספר זה הם טיפה באוקיאנוס רחב ועמוק של עשייה ששוליה אולי מקבלים תהודה מדי פעם בתקשורת אך היא מעולם לא זכתה לחשיפה ציבורית אמתית. הספר פותח צוהר אל עולמם המקצועי והאישי של אלה העוסקים בתחומים הלוגיסטיים והקונסולריים בנציגויות ישראל בחו"ל. הוא מביא עדויות ממקור ראשון של ההתנסות המורכבת והלא שגרתית שלהם — התנסות שהיא פועל יוצא מרוחב היריעה המקצועית שעליה אחראי משרד החוץ ומהאופי הישראלי והיהודי של מדינת ישראל. זה יכול להתחיל בפרויקט מורכב או בביקור ראשי מדינות, בארץ ובחו"ל, המחייבים תיאומים ולוגיסטיקה, להמשיך בפרויקטים לאומיים ובין־לאומיים שמטרתם לסייע הומאנית לעמים ולמדינות אחרות בעתות משבר, עבור בסיוע לאזרחי המדינה הנקלעים למצוקה בארץ זרה בנסיבות שונות או בעקבות אסונות טבע, וכלה בעצם ניהול הנציגויות הדיפלומטיות והקונסולריות של ישראל במדינות רחוקות, בשפות זרות, בסביבות כלכליות ומשפטיות מורכבות ואל מול עמים שהמנטליות שלהם, לא פעם, שונה לחלוטין משלנו. בין לבין מתייצבים בפני אותם שליחים נאמנים אינספור מצבים המחייבים טיפול חריג הנעדר תשובות ספר כשהם רחוקים ובודדים אל מול הנסיבות — ותמיד מאחורי הקלעים.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: שרה אוסצקי - לזר, יוסף ג'בארין
תיאור: בשנים האחרונות אנו עדים לגל של הצעות חוק ושל חוקים שכבר אושרו על ידי הכנסת, הפוגעים בזכויות יסוד העומדות בבסיס הדמוקרטיה: חופש הביטוי והמחאה והשוויון לפני החוק. חלק מן החקיקה מופנה גם נגד עצמאותה של מערכת המשפט ונגד חופש הפעולה של ארגוני החברה האזרחית, ומסכן את הפרדת הרשויות הנהוגה בדמוקרטיה. למגמה זו יש השלכות פוליטיות, חברתיות וכלכליות על כלל אזרחי המדינה, אך היא פוגעת במיוחד בציבור האזרחים הערבים־הפלסטינים בישראל ומשפיעה על יחסו למדינה ועל קשריו עם הציבור היהודי. במקביל למתרחש בכנסת שוטף את הספֶרה הציבורית גל עכור של שנאה וגזענות, המערער אף הוא את היבטיה הדמוקרטיים של מדינת ישראל ומסכן את יסודותיה המשטריים. מסוף שנת 2012 ולאורך 2013 פעלה במכון ון ליר בירושלים קבוצת דיון ומחקר בין־תחומית, בשיתוף עם המרכז היהודי־ערבי באוניברסיטת חיפה ועם "דיראסאת", מרכז ערבי למשפט ומדיניות. הקבוצה שמה לה למטרה לבחון תהליכים אלה ולנתחם מבחינה משפטית, חברתית, חינוכית ותרבותית, תוך השוואה למקרי חקר דומים בעולם. חברי הקבוצה בדקו לעומק היבטים מגוונים של הנושא על פי תחומי התמחותם. במסגרת פעילות הקבוצה נערכו כנסים ואירועים ציבוריים ברחבי הארץ, ועתה מקובצים מחקרי חבריה בספר המונח לפניכם.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: חנה הרצוג, ענת לפידות-פירילה
תיאור: בספר פרדוקס ספינת תזאוס: מגדר, דת ומדינה חוקרות וחוקרים מתחומי דעת ומחקר מגוונים מזמינים את הקוראים למסע בין קהילות שונות ברחבי המזרח התיכון, תוך דגש על קהילות בישראל, בניסיון להתחקות על היחסים בין שלוש הקטגוריות מגדר, דת ומדינה. פרדוקס ספינת תזאוס, העוסק בשאלה אם אובייקטים שהיו מורכבים מפרטים מסוימים ממשיכים לשמור על זהותם גם לאחר שהפרטים הוחלפו, משמש מטפורה לדיון ביחסים המורכבים בין שלוש הקטגוריות האלה. כמו קורותיה המוחלפות של הספינה, קטגוריות חברתיות, אף שהן שומרות על צורה קבועה ומובחנת לכאורה, הן תוצר של הבניה חברתית מתמשכת ונתונות לשינויים מתמידים. נקודת מוצא תיאורטית זו מאתגרת את החשיבה הבינארית הרווחת, הנוהגת לבחון את היחסים בין דת למדינה, בין דת למגדר או בין מדינה למגדר. התפיסה המוצגת בספר מניחה שקטגוריות חברתיות, כמו יחסים חברתיים, הן רשת סבוכה של יחסי גומלין כמו קונפליקט, תחרות, שיתוף, הסכמה, הכפפה, הטמעה ושינויים הדדיים. ברוח זו, מאמרי הקובץ מציעים ניתוח של הדרכים שבהן שלוש הקטגוריות נתפסות כקטגוריות נפרדות אך גם מכוננות זו את זו ויוצרות מארגי חיים, שבה בעת פורמים את הצורה הקבועה לכאורה של כל קטגוריה ומעניקים לה ממדים ורובדי משמעות חדשים.
אסופת מאמרים זו מוסיפה עוד נקודות מבט ועוד רכיבים חברתיים של מגדר, דת ומדינה, ומשאירה את הקורא תוהה אם לאחר ששונו והוחלפו מרכיביה עדיין נשארה החברה אותה חברה.
מכון ון ליר בירושליםהקיבוץ המאוחד
מאת: מורן נגיד
תיאור: מחקר מדיניות 110: ההכרה בחשיבות הדמוקרטית של שיתוף הציבור בהליכי קבלת ההחלטות ותפיסתו ככלי לחיזוק הממשל ומערכת היחסים שלו עם האזרחים הביאו לגידול של ממש במהלכים לשיתוף הציבור, וולונטריים וממוסדים כאחד. ואולם בד בבד החלה להישמע ביקורת המטילה ספק באיכותם. נטען כי התחום התפתח ללא הליכי הערכה מספקים ובלי שנבדקו סוגיות חשובות. סקירת הספרות מעידה על פער גדול בין הדיון הנורמטיבי ובין הראיות האמפיריות הנדרשות להוכחת הטענות העומדות בבסיס העיקרון של שיתוף הציבור. מתברר כי לא הוכחו לא מידת יעילותם של המהלכים לשיתוף הציבור ולא מידת תרומתם לשיפור הממשל והליכי קבלת ההחלטות ולהעצמת הדמוקרטיה והאזרחים. במענה לביקורת, וכדי למלא את החסר המחקרי, מחקר מדיניות זה שם לו למטרה לבחון ולהעריך את מידת הצלחתם של המהלכים לשיתוף הציבור ובעקבות זאת לסרטט עקרונות מנחים לדגם של שיתוף מוצלח. דגם כזה אמור להיות מסוגל לקדם עקרונות דמוקרטיים של שוויון, שקיפות וייצוגיות ולשפר את האיכות של הליכי קבלת ההחלטות וקביעת המדיניות. בהתבסס על ספרות מחקרית ענפה ועל מחקר עצמאי של מהלכי השיתוף הנוהגים היום בישראל ובעזרת ראיונות עם מומחים מזוהות נקודות החוזק והתורפה ומופקים הלקחים המעשיים הנדרשים. רשימת ההמלצות והכללים המפורטת עשויה להביא תועלת רבה לכל מי שמבקש ליזום ולהוביל מהלכים נאותים ואפקטיביים לשיתוף הציבור בשלטון המקומי, ואפילו בזה הארצי.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: תמר הרמן, אלה הלר, חנן כהן, דנה בובליל
תיאור: מדד הדמוקרטיה הישראלית מתקיים במסגרת מרכז גוטמן לחקר דעת קהל ומדיניות ומציע הערכה שנתית של איכות הדמוקרטיה הישראלית. לצורך זה נערך מדי שנה בשנה, שתים עשרה שנים ברציפות, סקר רחב במדגם מייצג של האוכלוסייה הישראלית. מטרתו של הסקר לעמוד על המגמות בחברה הישראלית בשאלות כבדות משקל הקשורות להגשמת הערכים והיעדים הדמוקרטיים ולתפקוד של מערכות השלטון וממלאי התפקידים הנבחרים. ניתוח התוצאות מבקש לתרום לדיון הציבורי במצב הדמוקרטיה בישראל וליצור מאגר מידע רחב שיעמיק את הדיון בנושא.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: יגיל לוי
תיאור: בשיח הציבורי־אקדמי רווחת הטענה על הדתה של הצבא, כלומר התחזקות ההשפעה הדתית בארגון. אך פרופ' יגיל לוי טוען שאת הצבא פוקד תהליך של תאוקרטיזציה. תאוקרטיזציה חורגת מהשפעה תרבותית־דתית, מהדתה, לבדה. תאוקרטיזציה היא חדירה הדרגתית של סמכויות דתיות לתוך הצבא בניסיון להשפיע על תחומי התנהלות, שנורמטיבית מסורים בלעדית לסמכות הצבא ולסמכות הממונים הפוליטיים עליו. המחולל המרכזי של התאוקרטיזציה הוא התמודדות תחרותית בין הרשתות של ישיבות ההסדר למכינות הדתיות ובינן ובין הרשתות החרדיות. רשתות ההסדר והמכינות חותרות ליישב את הסתירה בין צבא לדת כדי להצדיק את האופי הייחודי של המסלול שכל אחת מהן בחרה לעומת הבחירה של האחרת ושל הרשתות החרדיות. התחרות מיתרגמת למאמץ לעצב מחדש את התנהלות הצבא ואת תרבותו. הצבא משלים עם ההשפעה הדתית בשל הבנתו כי הוא תלוי במגויסים הדתיים, שנוכחותם בו גברה, ובשל חיפושו מקורות לגיטימיוּת חדשים להקרבה צבאית. התאוקרטיזציה משתקפת בעיקר בשלוש זירות: פריסתו של הצבא במשימות שיטור ברצועת עזה ובגדה המערבית; שילובן של נשים ביחידות השדה; והחִברוּת הדתי, בעיקר באמצעות העצמתה של הרבנות הצבאית.
עם עובד
מאת: בנימין נויברגר
תיאור: ספר זה עוסק ביחסיהן הבין־לאומיים של מדינות אפריקה בתקופה שלאחר סיום הקולוניאליזם. חלקו הראשון של הספר עוסק ביחסיה של אפריקה עם “העולם הגדול“ - עם המדינות הקולוניאלית לשעבר )צרפת ובריטניה(, עם מעצמות העל “הישנות“ ו“החדשות“ )ארצות הברית, ברית המועצות, סין(, עם האיחוד האירופי ועם האו“ם, עם ארצות ערב ועם ישראל.
חלקו השני של הספר עניינו ביחסים הבין־לאומיים בתוך יבשת אפריקה. באפריקה חמישים וארבע מדינות ריבוניות, המקיימות ביניהן יחסים ענפים הנעים מקשרי שלום ועד מעורבות במלחמות פנימיות, במדינות שכנות ואף רחוקות. הספר דן גם בארגונים הבין־מדינתיים האזוריים והכלל־יבשתיים. נושאים נוספים הנסקרים בספר הם אפריקה בכלכלה העולמית והקשר בין הגורמים הפוליטיים החוץ־אפריקניים והפוליטיקה הפנים־אפריקנית.
האוניברסיטה הפתוחה
מאת: יגיל לוי, אתי שריג
תיאור: השלטון המקומי בעידן המודרני הוא מוסד, בדרך כלל רשמי, אשר מגלם את הסמכות המוענקת לתושבים לנהל את ענייניהם הציבוריים המקומיים באזור מוגבל ומוגדר, בפיקוחה של המדינה. השלטון המקומי מתַפקד בעת ובעונה אחת במספר זירות. הוא גוף ממשלי, שהמדינה, באמצעות מוסדותיה השלטוניים, מעצבת את תפקודו במישרין ובעקיפין, ומשתמשת בו כזרוע ארוכה למילוי תפקידים שלטוניים שונים. בה בעת זהו גם ממשל עצמי מקומי, אשר משמש כלי ביטוי של הקהילה המקומית, ומנסה לבטא את השוֹנוּת המקומית. נוסף על כך, השלטון המקומי הוא גם שחקן חשוב בכלכלת השוק: הוא מספק שירותים, מעצב את פנֶיהָ של הכלכלה המקומית, משתלב במגמות גלובליות, וגם מושפע מהן. תפקידו זה מעצב לא אחת את זהות התושבים כצרכנים או כלקוחות, הרואים בשלטון המקומי סַפָּק שירותים.
הספר שלפנינו הוא חלק מקורס יסוד ללימוד השלטון המקומי. הוא דן במושגי היסוד הכלליים במטרה להציג תמונה רחבה של השלטון המקומי בישראל, ועומד על עקרונותיו המבניים ועל התמורות שחלו בו מאז ראשית עיצובו ועד לעשור הראשון של שנות ה 2000- . בכך מבקש הספר להקנות לקוראיו - סטודנטים, עובדי השלטון המקומי, עובדי מדינה העוסקים בשלטון המקומי, ועובדי תאגידים הקשורים אליו - כלים עדכניים להבנת המציאות המורכבת של השלטון המקומי בישראל.
האוניברסיטה הפתוחה
מאת: יגיל לוי, אתי שריג
תיאור: השלטון המקומי בעידן המודרני הוא מוסד, בדרך כלל רשמי, אשר מגלם את הסמכות המוענקת לתושבים לנהל את ענייניהם הציבוריים המקומיים באזור מוגבל ומוגדר, בפיקוחה של המדינה. השלטון המקומי מתַפקד בעת ובעונה אחת במספר זירות. הוא גוף ממשלי, שהמדינה, באמצעות מוסדותיה השלטוניים, מעצבת את תפקודו במישרין ובעקיפין, ומשתמשת בו כזרוע ארוכה למילוי תפקידים שלטוניים שונים. בה בעת זהו גם ממשל עצמי מקומי, אשר משמש כלי ביטוי של הקהילה המקומית, ומנסה לבטא את השוֹנוּת המקומית. נוסף על כך, השלטון המקומי הוא גם שחקן חשוב בכלכלת השוק: הוא מספק שירותים, מעצב את פנֶיהָ של הכלכלה המקומית, משתלב במגמות גלובליות, וגם מושפע מהן. תפקידו זה מעצב לא אחת את זהות התושבים כצרכנים או כלקוחות, הרואים בשלטון המקומי סַפָּק שירותים.
הספר שלפנינו הוא חלק מקורס יסוד ללימוד השלטון המקומי. הוא דן במושגי היסוד הכלליים במטרה להציג תמונה רחבה של השלטון המקומי בישראל, ועומד על עקרונותיו המבניים ועל התמורות שחלו בו מאז ראשית עיצובו ועד לעשור הראשון של שנות ה 2000- . בכך מבקש הספר להקנות לקוראיו - סטודנטים, עובדי השלטון המקומי, עובדי מדינה העוסקים בשלטון המקומי, ועובדי תאגידים הקשורים אליו - כלים עדכניים להבנת המציאות המורכבת של השלטון המקומי בישראל.
האוניברסיטה הפתוחה
מאת: אדר כהן
תיאור: כיצד יש לחנך לנוכח עולם מורכב של זהויות והשקפות מתנגשות? בישראל של היום יש התופסים את הדמוקרטיה כאיום על היהדות; אחרים רואים דווקא ביהדות את מי שמאיימת על הדמוקרטיה. סקרי מדד הדמוקרטיה הישראלית מלמדים שאמון הציבור בעצם ההיתכנות של ההגדרה המשולבת "יהודית ודמוקרטית" הולך ונחלש. המשמעות המדאיגה של ממצא זה היא שרוב מכריע בציבור הישראלי רואה בשני העולמות הללו עולמות דיכוטומיים שאינם יכולים להתקיים יחדיו. הספר מציע תפיסת עולם חינוכית שתאפשר לדור התלמידים הבא להתחנך בסביבת המתחים הזאת מתוך הבנה שגם הדמוקרטיה וגם היהדות הן "המשפחה המורחבת" של כולנו ועל כן אין הכרח לבחור ביניהן.
הגישה החינוכית המוצעת כאן היא הגישה הדיאלקטית )גישת המורכבוּת(, וביסודה התפיסה הגורסת שהחינוך היהודי והחינוך האזרחי־דמוקרטי אינם עומדים בסתירה, אך גם לא בהרמוניה או בהשלמה הדדית. הרעיון המרכזי הוא שעלינו לעצב את זהותם של תלמידינו באמצעות פיתוח מחשבה מורכבת, המבהירה את הקשיים במקום להתעלם מהם או להיכנע להם. בעזרת דיאלוג מתמשך בין שני העולמות עלינו למצוא את הנקודה שבה יכול להתקיים ביניהם המתח המפרה, זה שאפשר לצמוח מתוכו בלי לפחד ממנו.
למי נועד הספר? – למורות ולמורים מכל תחומי הדעת, המלמדים בכל חטיבות הגיל ובכל זרמי החינוך ומתמודדים יום־יום עם סוגיות של זהות ותרבות יהודית ושל זהות ותרבות דמוקרטית; ולסטודנטים להוראה ומורים בתחילת דרכם, שחשוב שיתלבטו בסוגיות הנידונות כאן בתהליך גיבוש הזהות המקצועית שלהם. הספר מנסח למען כל אנשי החינוך הללו את העקרונות ואת הכלים הפדגוגיים ליישומה של הגישה הדיאלקטית בכיתה, הלכה למעשה.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: גיא לוריא, תהילה שוורץ אלטשולר
תיאור: חוק הבחירות (דרכי תעמולה), החוק העיקרי שמסדיר את תעמולת הבחירות בישראל, נחקק לראשונה בשנת 1959. החוק ביקש לעגן ערכים חשובים כמו שוויון בבחירות ומניעת קניית שלטון בכסף. היום, למרות חשיבותו, הוא מיושן ומחייב עדכון — הן בתפיסות העומדות בבסיסו, אשר מניחות שאפשר להבחין בין תעמולת בחירות לבין חדשות ודעות תקשורתיות, והן בהתאמת הוראותיו לעידן הדיגיטלי ולכך שמרחב משמעותי היום לתעמולת בחירות הוא האינטרנט והרשתות החברתיות.
מחקר מדיניות זה  (מחקר מדיניות 109) מציע הסדר חדש לפיקוח על תעמולת הבחירות בישראל. הוא מציע: לבטל את ההגבלות תלויות המדיום (עיתונות כתובה, טלוויזיה, רדיו ואינטרנט) ולהחליפן בהתייחסות תלוית רשימות מתמודדים; לקבוע תקרת הוצאות לתעמולה לכל רשימה ולאפשר לרשימות להקצות את התקציב כרצונן במסגרת תקרה זו; להתיר רכישת פרסומות פוליטיות בטלוויזיה המסחרית; ולהפחית את הפיקוח התוכני על התעמולה — הכול בכפוף לחובת שקיפות שתחייב הבהרה מטעם מי נעשתה התעמולה. נוסף על כך מוצע כאן לבטל את האיסור על תעמולת בחירות בטלוויזיה וברדיו ב־60 הימים שלפני הבחירות ולהחליפו בחובת הגינות כללית, וכן לבטל את הקצאת הזמן בחינם למשדרי התעמולה, למעט בשידור הציבורי. הניסיון מארבע מערכות הבחירות בעשור החולף מלמד כי השינויים המוצעים כאן הכרחיים למניעת ניצול לרעה של הוראות החוק או התעלמות מהן. אימוץ ההמלצות יסייע לחוק התעמולה לחזור להיות מגן אפקטיבי על העיקרון העומד ביסודו — שיח ציבורי שוויוני ועשיר לקראת הבחירות. מחקר המדיניות "רפורמות בדיני תעמולת הבחירות" הוא חלק מסדרת "רי־סטרט לדיני התקשורת", שיעדה — לעדכן את חוקי התקשורת במדינת ישראל כדי להתאימם לעידן הדיגיטלי.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: נדיב מרדכי, מרדכי קרמניצר, עמיר פוקס
תיאור: המכון הישראלי לדמוקרטיה מתכבד להגיש לחברי הכנסת שחוזרים למשכן ולאלה החדשים, את עשרת השלבים בתהליך החקיקה, בבואם למלא את שליחותם אשר לשמה נבחרו. עשרת השלבים מאוגדים בספר שנקרא המדריך למחוקק אשר נכתב על ידי פרופ' מרדכי קרמניצר, ד"ר עמיר פוקס ונדיב מרדכי; ובהדרכת חברי הפורום לייעוץ בתהליכי חקיקה בראשות השופט בדימוס מאיר שמגר.
המדריך שונה במובנים רבים ממדריכים המיועדים לאנשי מקצוע העוסקים בעולם החקיקה. אין מדובר במדריך לניסוח חוק (Drafting Manuals), דוגמת אלה שכבר קיימים במשרד המשפטים ובלשכה המשפטית של הכנסת. אין במדריך יומרה להמיר את "התורה שבעל פה" של אמנות החקיקה ל"מדריך למשתמש". התכלית שעמדה לנגד עינינו הייתה אחרת - הצגתם של היבטים תורת-משפטיים וחוקתיים הנוגעים במישרין לעבודת חברי הכנסת, מתוך רצון לסייע להם בהיכרות עמם ולתת בידיהם כלים לשימוש בהם וליישום שלהם. המדריך מציע אפוא היכרות עם עקרונות יסוד לאפיון החוק וגם היכרות רחבה עם התפקיד החוקתי של הכנסת והעקרונות החוקתיים החלים עליה.
המדריך בנוי מארבעה פרקים. פרק ההקדמה נכתב על ידי פרופ' אסא כשר, ואנו מודים לו מאוד על תרומתו החשובה באפיון הדמוקרטיה. אפיון כזה הוא נקודת מוצא הכרחית למלאכת החקיקה במדינה דמוקרטית.הפרק הראשון שכותרתו עקרונות יסוד לחקיקה טובה מציג כמה עקרונות בסיסיים בשאלה "מהו חוק", בהתבסס על עקרונותיו היסודיים של המלומד לון פולר. בין השאר כולל הפרק דיון בשאלת כלליות החוק; אמות מידה בשאלת התנאים לפסילת חקיקה רטרואקטיבית; מוצג בו העיקרון של חקיקה "מאחורי מסך בערות" מבית מדרשו של ג'ון רולס, ככלי נוסף לחשיבה על הצעות לחקיקה באמות מידה של צדק. הפרק השני של המדריך שכותרתו חקיקה חוקתית מציג את העקרונות והכללים הבסיסיים של החוקה המהותית בישראל ואת החשיבה החוקתית שצריכה לבוא לידי ביטוי במסגרת מלאכת החקיקה. הפרק פותח במבוא קצר, העוסק בהגנה החוקתית על זכויות האדם ובהדגשת תפקידו של המחוקק בהקשר זה. אחרי כן מוצגים רכיביה של "פסקת ההגבלה" החוקתית, המשרטטת את התנאים לפגיעה מוצדקת מהבחינה החוקתית בזכות יסוד. מחוקק המקפיד על התקיימותם של תנאים אלה מבטיח את חוקתיותו של החוק, משביח את מעשה החקיקה ומייתר את הצורך בהתערבות של בית המשפט. חלק מיוחד בפרק השני מוקדש להליך חקיקה ראוי. מודגש בו תפקידם הקריטי של חברי הכנסת בעיצוב של הליך חקיקה נאות, מבוסס מידע וכזה המקיים תרבות פרלמנטרית של שיח, דיון וייצוג. הפרק האחרון של המדריך - הערכת השפעות החקיקה - מציע לחברי הכנסת הליך להכנתה של הצעת חוק, העובר דרך כמה תחנות ומאפשר שקילה של העקרונות שבשני הפרקים הקודמים ושילובם בשלבי הכנת החקיקה. חלק זה נכתב מתוך מודעות כי חברי הכנסת פועלים בעולם של משאבים מוגבלים. לפיכך מוצע ההליך הזה בתור כלי עבודה רק להצעות חוק מרכזיות ("הצעות חוק דגל") שחברי הכנסת שואפים לקדם בכל מושב.
מדריך למחוקק הוא, מטבע הדברים, פתח דבר לתורת החקיקה. אין הוא יכול ואין הוא מתיימר להקיף את התורה כולה, שהיא עמוקה ורחבה מני ים. אין הוא תחליף ללימוד מצטבר מתוך חיי המעשה והניסיון, שהוא מהחשובים שבמורים, ועיון במקורות ראשוניים ואחרים של תורת החקיקה.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: ניר קידר
תיאור: מחקר מדיניות 107: האם נכון לעגן את הזהות היהודית-ישראלית במשפט? זו השאלה שהספר הזה מתמודד איתה. זו אינה שאלה חדשה הפולמוס בעניין מלווה את התנועה הציונית כמעט מאז הקמתה, והוא התעצם בשלהי המאה ה-20 וראשית המאה ה-21 בעקבות השימוש שעשתה הכנסת בביטוי "מדינה יהודית ודמוקרטית" והחובה שהיא הטילה על השופטים לשפוט במקרים מסוימים לפי עקרונות מ"מורשת ישראל". הוויכוח הגיע בשנים האחרונות לשיאו עם הדיון הפוליטי והציבורי בהצעת "חוק הלאום", היא הצעת חוק יסוד: ישראל - מדינת הלאום של העם היהודי, שהונחה על שולחן הכנסת בשנת 2011.
האם אפשר לבסס את ישראליותו של המשפט הישראלי על תוכן "יהודי-עברי-ישראלי"? האם אפשר "לעגן" את זהותה היהודית של ישראל באמצעות טקסטים משפטיים כגון הצעת חוק היסוד האמורה?
הטענה המרכזית כאן היא שזהות ותרבות אינן מותנות בהכרזות משפטיות חגיגיות. תרבותה היהודית של ישראל לא תפגע גם אם חוקי היסוד של מדינת היהודים ישתקו בשאלה הזהות. עדיין יהיו בישראל יותר משישה מליון יהודים שיחיו חיים יהודיים מלאים, תוססים ומגוונים - עם חוק או בלעדיו. גם עיגון הזהות במשפט לא יחזק את הזהות היהודית ולי "יעמיק" אותה אן יגן עליה מפני סכנות דלדול וכליה שלכאורה מאיימות עליה. אבל "הצהרות זהות" המנסות לעגן את הזהות והתרבות דווקא כן מסכנות את החברה משום שהן מלבות מלחמת תרבות, אלימה לעתים, סביב הזהות הישראלית. הן אף יוצרות מתח מלאכותי בין יהודים "אותנטיים" לבין "מתייוונים" מודרניים, המעדיפים לכאורה ערכים אוניברסליים דוגמת אזרחות ודמוקרטיה.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: הרמן תמר, אלה הלר, חנן כהן, גלעד בארי
תיאור: מדד הדמוקרטיה הישראלית מתקיים במסגרת מרכז גוטמן לסקרים ומציע הערכה שנתית של איכות הדמוקרטיה הישראלית.  לצורך זה נערך מדי שנה בשנה, שתים עשרה שנים ברציפות, סקר רחב במדגם מייצג של האוכלוסייה הישראלית. מטרתו של הסקר לעמוד על המגמות בחברה הישראלית בשאלות כבדות משקל הקשורות להגשמת הערכים והיעדים הדמוקרטיים ולתפקוד של מערכות השלטון וממלאי התפקידים הנבחרים. ניתוח התוצאות מבקש לתרום לדיון הציבורי במצב הדמוקרטיה בישראל וליצור מאגר מידע רחב שיעמיק את הדיון בנושא.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: גד ברזילי
תיאור: מחקר מדיניות 84 - התביעה הכללית והייעוץ המשפטי לממשלה הם מן המוסדות הציבוריים החשובים ביותר לעיצובם של משטרים פוליטיים וחברות. הוויכוחים הקשים בישראל סביב פיצול מוסדי בין פרקליטות המדינה ליועץ המשפטי, ובכללם דיונים ציבוריים ותקשורתיים, הם רק קצה הקרחון של דילמות יסוד הקשורות לשלטון חוק, פוליטיקה, חברה ודמוקרטיה. מהו הדפוס המקובל של יחסי הגומלין בין תובע כללי ליועץ משפטי? האם רצוי שהתביעה הכללית תהיה נתונה לפיקוח היועץ המשפטי? מהו המודל הרצוי בדמוקרטיות לתביעה כללית ולייעוץ משפטי? כיצד נוצרו והתעצבו בישראל יחסי הגומלין בין התביעה הכללית לייעוץ המשפטי? מהי הרפורמה הרצויה בישראל כאשר מביאים בחשבון את מצבה הפוליטי והחברתי? הספר מבוסס על מחקר השוואתי מקיף ובוחן עשרות משטרים פוליטיים כדי ללמוד מניסיונם על הרצוי והמצוי בישראל. הוא מציע מצע נרחב לדיונים בפיצול מוסדי בין תביעה לייעוץ משפטי ושורה של רפורמות באחד מן המוסדות הציבוריים החשובים ביותר בישראל.  (גב הספר).
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: עופר קניג, גדעון רהט, מיכאל פיליפוב, אור טוטנאור
תיאור: מחקר מדיניות 102: אילו תפקידים ממלאים חברי מפלגות בתקופה שבה מתחולל פיחות במעמדן של המפלגות? האם למרות מספרם ההולך וקטן חברי המפלגה עדיין נהנים מהשפעה גדולה, אפילו יותר מזו שהייתה להם בעבר? מי הם האזרחים שבוחרים להתפקד ולהפוך לחברי מפלגה? והאם הם מייצגים את מצביעי המפלגה שבה הם חברים?מחקר המדיניות שלפנינו בוחן את שכבת חברי המפלגות בישראל. הוא בודק את הירידה במספרם עם השנים ומסמן את תופעות הלוואי הבעייתיות המלוות את סוגיית החברוּת המפלגתית בעידן הפריימריז והמפקדים ההמוניים — קבלנות קולות, חברות לא כֵּנה ופער בין המאפיינים של חברי המפלגה לבין מאפייני קהל מצביעיה. על בסיס סקר ראשון מסוגו בקרב 1,210 חברי מפלגות מנותחים ביסודיות המאפיינים הדמוגרפיים של חברי המפלגות בישראל וערוצי הגיוס שלהם, עמדותיהם, היקף פעילותם ודפוסי ההתנהגות שלהם. כמו כן נעשית השוואה בין מאפייני החברים למאפייני הפורשים ובין הפעילים במפלגה לבין חברי המפלגה הרדומים, אלה הממעטים בפעילות מפלגתית או נמנעים ממנה כליל. (המעטפת האחורית).
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
הצג עוד תוצאות