נמצאו 517 ספרים בקטגוריה
לכל הספרייה
מאת: גלעד מלאך, יאיר אטינגר
תיאור: הקהילה החרדית בארצות הברית היא הקהילה החרדית הגדולה ביותר מחוץ לישראל. היא מונה יותר מ– 600,000 נפש, והיא חלק מרכזי בהווה ובעתיד של יהדות אמריקה. ובכל זאת, בישראל ידוע עליה מעט מאוד. בין מאפייני הקהילה החרדית האמריקאית מתבלט היחס החיובי לתעסוקה ולהשכלה, שברוב המקרים שונה מהיחס המקובל בקרב חרדים בישראל.

מחקר זה מתמקד במערכת החינוך המיועדת לבנים חרדים בארצות הברית – מערכת פרטית שהצליחה להכפיל את מספר הלומדים בה ב– 20 השנים האחרונות.

מה לומדים תלמידים חרדים בתלמודי תורה ובישיבות לנערים בארצות הברית?  מהו היקף לימודי החול במוסדות אלו, והאם ניכרת בו שחיקה או התעצמות? מיהם המורים המלמדים בכיתות? מהם ההבדלים בין החינוך הליטאי לחינוך החסידי? ומה חלקה של המדינה במימון ובפיקוח על מוסדות החינוך החרדי? מחקר זה מציג בפעם הראשונה תמונה רחבה של מערכת החינוך החרדי בארצות הברית. המחקר מתאר את מאפייני החרדיות האמריקאית, את היווצרות החינוך החרדי, ואת התמורות שחלו בו במרוצת השנים. הוא בוחן סוגיות כמו הצורך בלימודי יסוד כלליים והצדקתם, תוכני ספרי הלימוד וזהות המורים בבתי הספר, והמאבק הגדול המתחולל בשנים האחרונות בסוגיית הפיקוח על בתי הספר במדינת ניו יורק.

מחקר זה שואף לאתגר את מקבלי ההחלטות ואת הציבור החרדי בישראל בהציבו מודל חינוכי חרדי משתלב, השונה באופיו מהחינוך החרדי לבנים בישראל. הוא גם מציג המלצות הקשורות במעורבות הקהילה במערכת החינוך וביכולתה של המדינה לחולל שינוי במערכת החינוך, סוגיות שחשיבותן עולה בשנים האחרונות.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: איימן סייף, ניצה קלינר (קסיר), בן פרג'ון, נסרין חדאד חאג’ יחיא
תיאור: עקב חסמים מרובים פוטנציאל ההשתלבות בשוק העבודה של האוכלוסייה הערבית אינו ממומש. שיעור התעסוקה של אוכלוסייה זו בכלל, ושל נשים ערביות בפרט, נמוך בהשוואה לאוכלוסייה היהודית. האוכלוסייה הערבית גם מרוכזת במקצועות ובענפים כלכליים המאופיינים בשכר נמוך, באי־יציבות תעסוקתית ובאופק התקדמות מוגבל. בשנים האחרונות חל שינוי מסוים ביחסה של הממשלה לקידום השתלבותה של החברה הערבית בשוק העבודה, ותקציבים לא מבוטלים מתוכניות החומש לחברה הערבית יוחדו לתחום זה. בעקבות זאת חל שיפור בשיעורי התעסוקה של האוכלוסייה הערבית, בשכרה ובמגוון המקצועות שבהם היא משתלבת. ועדיין, הפערים בינה לבין האוכלוסייה היהודית גדולים ומצריכים צעדי מדיניות שיביאו לשינויי עומק ויפחיתו במידה ניכרת את החסמים העומדים לפני אוכלוסייה זו בבואה להשתלב בשוק העבודה. מסמך זה מנסה לתאר באופן מקיף את מצבה של החברה הערבית בשוק העבודה ואת החסמים העיקריים המונעים את השתלבותה והתקדמותה בו. המחקר נוקט גישה ייחודית המנתחת את מאפייני התעסוקה של החברה הערבית על בסיס חלוקה גאוגרפית־סוציולוגית ומגדרית. חלוקה זו מאפשרת לחדד את הפערים בין קבוצות בתוך חברה זו ואת החסמים הייחודיים שכל קבוצה מתמודדת עימם. ממצאי המחקר מראים שחרף ההשקעה הממשלתית בשנים האחרונות, האפליה ארוכת השנים של האוכלוסייה הערבית עדיין נותנת את אותותיה. כדי לצמצם את הפערים נדרשת השקעה רבה יותר, בצד המשך תיקונם של מנגנוני ההקצאה הממשלתיים כך שיבטיחו הקצאה שוויונית לטווח הארוך. לאורך המסמך שזורים יעדים שעל המדינה לאמץ לצורך צמצום הפערים הקיימים והמלצות לשינויי המדיניות הנדרשים כדי לעמוד ביעדים אלו.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: יפעת נבו
תיאור: בטנגו עם אלוהים הוא ביסודו ”מסע חיפוש“ אחר האוטונומיה האישית של האישה, מחקר בנבכי התרבויות היהודית והמערבית שמשימתו להגיע להבנת ”מקומה“ של האישה בחברה הפטריארכלית בתרבויות אלה. הספר נסמך על עבודת הדוקטורט של המחברת ומציג שתי תפיסות עולם קוטביות של היהדות כלפי האישה: זו שבמקור המקראי, המאדירה בקנון דמויות הנשים לא מעטות ומעניקה להן הילה של גיבורות תרבות, וזו שביהדות ההלכתית, הסוגרת את האישה בכלוב הביתי ומשעבדת אותה לאינטרסים הבלבדיים של הגבר. המחברת, כחוקרת בתחום התאטרון והתרבות, פיתחה את ”הקריאה התאטרונית“ כטלסקופ לקריאה לא משוחדת של סיפור הבריאה, מגילת אסתר, מלחמת דבורה וסיפורן של נשים מופלאות אחרות ומגלה בכל אלה עולם אחר לחלוטין מזה שסופר לנו כל השנים דרך הפריזמה ההלכתית המעוותת. בטנגו עם אלוהים נותן ביטוי, באמצעות הקריאה התאטרונית, לקריאה שונה של המציאות העכשווית ולדמויות הנשים במרכזם של רבים מהמחזות הישראליים בני ימינו. הקריאה התאטרונית מהווה גם מעין מיקרוסקופ המאפשר לחוקרת לחשוף את המניעים ואת האינטרסים הניצבים מאחורי הביקורת למיניה, שהגברים הקפידו לשמר בידיהם בקנאות במשך הדורות בלי להירתע גם משימוש בשקרים, בחצאי אמיתות ובעיקר בהדרה של נשים מגישה ישירה למקורות עצמם. הספר מציג גם תמונה עכשווית של גישה זו, הן בתרבות הישראלית והן בחוקיה, ומצביע על ”הטריקים והשטיקים“ שעדיין בשימוש בחיי היום-יום כדי להנציח את שעבודה של האישה. בטנגו עם אלוהים הוא ספר מחקר פמיניסטי נועז וחושפני שמוציא את הנשים מעמדת המגננה המסורתית ומעניק להן – על בסיס חוקי הבריאה המקראיים – מקום נכבד בעולם הדעת, התרבות והמציאות.
אוריון הוצאה לאור
מאת: ורד בר
תיאור: הנחת העבודה שעל פיה נכתב ספר זה היא שדיסוציאציה היא תכונה כמו כל תכונה אחרת המאפיינת פרטים; היא מתקיימת גם בקבוצות ובארגונים המורכבים מפרטים ומשפיעה על התהליכים התוך-אישיים והבין-אישיים בקבוצות ובארגונים. הספר שלפניכם בוחן מהי המשמעות הקבוצתית והארגונית של הדיסוציאציה, כיצד היא נראית, ומהם הסימפטומים המצביעים על הימצאותה – הן ברמת הפרט בין מצבי העצמי שלו והן ברמת הקבוצה והארגון. במרכז הספר ניצבת השאלה: מתי דיסוציאציה היא "שפירה" או "נורמלית", ומתי היא "בולמת". ספר זה מבקש להרחיב את מושג הדיסוציאציה, ואגב כך להדגיש את ההיבטים השפירים (הנורמליים) של המושג; הוא מדגים ומעמיק את השימוש במושג על ידי השאלתו מהטיפול הפרטני גם לקבוצות ולארגונים, כל זאת לשם הרחבת מרחב התנועה והפעולה של מנחים ויועצים העובדים בקבוצות ובארגונים דיסוציאטיביים. מודעות לקיומן של הדיסוציאציות השונות מאפשרת ליצור תגובות גמישות ומסתגלות בקבוצות ובארגונים, גם כאשר מתקיימים בהם פיצולים.
רסלינג
מאת: עבדאללה נימר דרויש
תיאור: האסלאם הוא הפתרון מאגד דרשות אשר נערכו ונדפסו בראשית שנות ה-90 של המאה ה-20, תקופת השיא בפעילותו של עבדאללה נמר דרויש בראשות התנועה האסלאמית בישראל. שם הספר מעיד על חובו של דרויש לתנועת האם של האחים המוסלמים, אשר העמידה את הפתרון האסלאמי כנגד הפתרונות "המטריאליסטיים והמתירנים" של הכוחות העולמיים הגדולים של המאה ה-20: הקפיטליזם והקומוניזם. במוקדו נמצאת ההטפה לחזרה אל האסלאם (דעוה) שחרתו האחים המוסלמים על דגלם על שני היבטיה: השילוב בין הדת והפוליטיקה והארגון המעשי בעל האוריינטציה הביצועית. האסלאם הוא הפתרון מצביע על הכיוונים החדשים שביקש דרויש להקנות לתנועתו במענה למצבו הייחודי של המיעוט הערבי בכלל ולהתקדמותה של ישראל על מסלול השלום עם הפלסטינים בפרט. פעם אחר פעם הוא מדגיש באגרות אלה את אופייה הפתוח של תנועתו וקורא לשיתוף פעולה בין כל הכוחות הפוליטיים במגזר הערבי. במקביל, ברוח זרם הוסטיה (דרך האמצע) המייצג את המחנה האסלאמיסטי המתון, הוא מצהיר שוב ושוב על מחויבותה של התנועה האסלאמית למשטר הדמוקרטי, לפעולה לא-אלימה ובהתאם לחוק, כמו גם לדיאלוג עם הרוב היהודי למען השגת שלום בר-קיימא בארץ. עבדאללה נימר דרויש (2017-1948) הוא מייסדה ומנהיגה הראשון של התנועה האסלאמית בישראל. הוא החל את דרכו לאחר מלחמת ששת הימים בהטפה למען חזרה לאסלאם תוך כדי עשייה למען הקהילה, ואף הסתבך בפעילות הג'יהאד שיזמו כמה מחסידיו, ועל כך נכלא. תוך כדי עיצוב דרכה הייחודית של התנועה בישראל הלכו עמדותיו והתמתנו, והוא נעשה לאב הרוחני של "הפלג הדרומי" ושל הזרוע הפוליטית שלו (מפלגת רע"ם) הפועלת למען קידום האינטרסים של הציבור הערבי בכנסת. דרויש תמך בהסכמי אוסלו, השתתף בגיבוש יוזמת ז'נבה, ועד אחרית ימיו הקפיד לקחת חלק במפגשי דיאלוג בינדתי.
רסלינג
מאת: ערן קמחי
תיאור: הופעתה של רשת האינטרנט בתרבות חוללה בתוך שנים מעטות רצף של תמורות בניסיון האנושי והגדירה מחדש מושגים מסורתיים של תפיסה, תודעה, פיזיולוגיה, רגש ומשמעות: הזמן מתכווץ, המרחב מתפשט ומתגמש; גבולות הגוף מסומנים מחדש, האני מתפלש בהמוניות המדיום ומתבצר בפולחן הביטוי ברשת החברתית ובבלוג; התמצאות במבנה המידע מאפילה על שינונו בזיכרון, יחסים בינאישיים תלויים יותר מאי פעם בתיווך הטכנולוגי, ורגש יסודי כמו געגוע עומד על סף הכחדה במצב הזמינות התמידית. האדם הוא ממציאה של הטכנולוגיה החדשה, כשם שהשימוש בטכנולוגיה ממציא את האדם. ואולם במסגרת סדר קפיטליסטי הנדרש להצדיק את התרחבות הייצור באמצעות השקה מתמדת של מוצרים חדשים נכרכת הופעת החדש המודרני בבנאליות הישנה של השוק, שכן כאשר הכול חדש – האם החדש הוא באמת מן האפשר? איזה מבנה של משמעות עשוי לצמוח בתנאיו של המדיום החדש? על רקע עיוניהם של ולטר בנימין ותאודור אדורנו במודרניות מתברר הניסיון להצביע על חידוש בהופעתה של הטכנולוגיה גם כשאיפה לחריגה מהדטרמיניזם של הכוח בהיסטוריה. ספרו המרתק של ערן קמחי האינטרנט: מה חדש בהופעת החדש? סוקר את תרבות הגלישה מזווית פנומנולוגית, תוך כדי השוואתה למפגש עם הטכנולוגיות המודרניות המוקדמות (צילום, קולנוע). על רקע עלייה דרמטית בכושר הביטוי והשימור ברשת מוצעת אפשרות להכיר בהיסטוריוגרפיה משחררת עבור אנושות הרושמת את ההיסטוריה של עצמה בזמן אמת.
רסלינג
מאת: נוהאד עלי
תיאור: בין עובדיה לעבדאללה הוא ספר חלוצי בחקר הספרות הפונדמנטליסטית – ייחודי בגישה ההשוואתית שלו. מחקרים לא מעטים נכתבו על האידיאולוגיה הפונדמנטליסטית, אבל מעטים בחנו את הפרקטיקות ואת השינויים שיוזמות תנועות פונדמנטליסטיות בקרב מאמיניהם, במיוחד בישראל אשר מתמודדת עם שורה של שסעים – דתיים, לאומיים ועדתיים. בספר זה מוצגת השוואה בין התנועה האסלאמית, כתנועה דתית-פונדמנטליסטית, לבין תנועת ש"ס שעונה על אותה הגדרה. בדומה לתנועה האסלאמית, גם ש"ס היא תנועת תחייה דתית צעירה, אינה מהגרת ואינה גלותית. אולם השפעתה של החברה הישראלית על ש"ס היא אחרת מהשפעתה על התנועה האסלאמית. במסגרת ההשוואה בין התנועה האסלאמית לש"ס נבחנו אמצעי הגיוס בשתי התנועות, הניסיונות ליצירת מאמין חדש והניסיון להקים קהילה בלתי תלויה לקהל המאמינים של שתי התנועות. הפונדמנטליזם הדתי קיים כמובן בשלוש הדתות המונותיאיסטיות, וברמה האידיאולוגית לתנועות הפונדמנטליסטיות מטרות ושאיפות דומות – אולם המשתנים הקונטקסטואלים, תנאי הסביבה והפרקטיקות שמשתמשות בהן התנועות הם אלה שקובעים בסופו של דבר את התפתחותן של התנועות.
רסלינג
מאת: תמר שק
תיאור: הגעתי לרואנדה בדצמבר 2011 ולא ידעתי כמעט כלום. ידעתי על המקום, כפר של יתומים שהקימה הפילנתרופית האמריקאית, אן היימן, לפי מודל הפנימיות של ימין אורד. ידעתי שבשנת 1994, כשלאדר בתי הקטנה מלאה שנה, היה ברואנדה רצח עם שבו בתוך שלושה חודשים נרצחו כמיליון בני טוטסי בידי ההוטו. אבל לא חשבתי על הקשר ההדוק כל כך בין הג'נוסייד של 1994 לחיים שאני עתידה לפגוש ולהכיר במקום הזה. לא חשבתי שהרעיון המקורי שלי, התנדבות כנקודת מוצא לטיולים, יתהפך על פניו – שאשאר בכפר שנתיים תמימות, ושגם אחר כך אמשיך לחלק את זמני בין ישראל לרואנדה. לא עלו אז בדעתי אפילו מקצת השינויים שהייתי עתידה לחוות וללוות. הספר ארבע שנים ברואנדה הוא סיפור מסע אישי, תרבותי, היסטורי וגיאוגרפי אשר שזורים בו, בד בבד, התהליכים החינוכיים שעברו המורים והתלמידים במשך ארבע שנים והטראומות של מי ששרדו את הג'נוסייד ונגזר עליהם לחיות יחד עם רוצחיהם.
רסלינג
מאת: אורנה ששון-לוי, עדנה לומסקי-פדר
תיאור: מדיניות הצבא בישראל ביחס לנשים השתנתה מאוד בשני,  העשורים האחרונים והיא מאותגרת מכיוונים שונים. בשנת 2017 למשל, שיעור הנשים שהתנדבו לתפקידי לחימה היה הגבוה ביותר זה שנים, אולם בה בעת פתיחת תפקידים קרביים לנשים וביטול ההפרדות המגדריות בקורסים צבאיים מעוררים התנגדות קשה בתוך הצבא ומחוץ לו. המשטר המגדרי של הצבא שוב אינו מבנה אחיד וקוהרנטי כפי שהיה בעבר; זהו שדה דינמי הפועל בהשפעתם של כוחות מנוגדים והוא משליך לא רק על נשים אלא גם על גברים ועל תפיסות של גבריות בצבא.
לפיכך, ההנחה ביסודו של הספר מגדר בבסיס : נשים וגברים בשירות הצבאי היא כי הצבא הוא ארגון הטרוגני; ארגון שיש בו מופעים שונים של שוויון ואי־שוויון מגדרי בזירות שונות והוא מנהל יחסים רבי־פנים עם החברה האזרחית. המאמרים באסופה זו אינם מתייחסים עוד לגברים ולנשים כאל קטגוריות חברתיות אחידות, אלא בוחנים את משמעותו של השירות הצבאי עבור קבוצות שונות המשרתות בתפקידים שונים. הם עוסקים במופעים הגלויים והסמויים של האי־שוויון המגדרי בצבא, בוחנים את המפגש בין מגדר, מעמד, אתניות ודת בארגון הצבאי, ומציגים את האפשרות להתמקח עם הארגון הצבאי ואף להתנגד לו.
השינויים הארגוניים שחלו בצבא בישראל והפרספקטיבות התיאורטיות שהתרחבו במרוצת הזמן הביאו להתפתחותו של שדה מחקר תוסס ואינטנסיבי שעניינו צבא ומגדר בישראל. ואולם בספר זה נאספים יחד לראשונה כותבים בולטים בתחום, חוקרות וחוקרים מתחומי ידע שונים - וציולוגיה, אנתרופולוגיה, מדע המדינה, לימודי מגדר, לימודי תרבות, קולנוע וספרות. האסופה פורשת מגוון רחב של מאמרים המאורגנים סביב ארבעה נושאים הבונים את שערי הספר: זהויות צבאיות; המדיניות המגדרית בצבא; היחסים בין צבא למשפחה; והתנגדות למלחמה ולכיבוש בישראל כיום.
מכון ון ליר בירושליםהקיבוץ המאוחד
מאת: אפרים לביא, מאיר אלרן, ח'דר סואעד, שמואל אבן
תיאור: המשבר הלאומי הרב-מערכתי שמחוללת מגפת הקורונה בישראל, העמיד במבחן את יכולתה של החברה הערבית, המהווה כחמישית מאוכלוסיית המדינה, להתמודד עמו ועם השלכותיו לטווח הקצר ולטווח הארוך. מזכר זה מסכם מחקר שנערך בנושא במכון למחקרי ביטחון לאומי. המחקר התבסס על התפיסה של "חוסן חברתי" והוא כלל סקירה וניתוח של התמודדות הציבור הערבי בישראל עם משבר הקורונה. נבחנו הפעולות שננקטו לבלימת התפשטות הנגיף ביישובים הערביים ובמזרח ירושלים, התמודדות החברה הערבית עם ההיבט הכלכלי של המשבר, וכן פעילות כוחות הביטחון ביישובים הערבים בימי המגפה. בין היתר, ממצאי המחקר אוששו הערכה כי בלי אנשי הרפואה והבריאות מקרב החברה הערבית, ובלי שיתוף פעולה בינם לבין צוותי הרפואה היהודים - המאבק במגפה והמאמצים להצלת חיים בישראל היו נפגעים קשות. על בסיס ממצאי המחקר נוסחו המלצות למקבלי ההחלטות בישראל, לחיזוק החוסן של החברה הערבית בישראל להתמודד עם מצבי חירום באמצעות השקעות רחבות היקף ברשויות המקומיות. כן הובהר כי התנהלות שוויונית ברמה ההצהרתית ובמישור המעשי תגביר את אמונם של האזרחים הערבים במדינה וברשויותיה, ותסייע בתמודדות עם המשבר הנוכחי ועם משברים עתידיים.
המכון למחקרי בטחון לאומי
מאת: אביעד מורנו, נח גרבר, אסתר מאיר-גליצנשטיין, עופר שיף
תיאור: באסופה "ההיסטוריה הארוכה של המזרחים" נבחנות חלוקות כרונולוגיות, גיאוגרפיות, חברתיות ותרבותיות שגורות שמעצבות את חקר ההיסטוריה המודרנית של יהודי ארצות האסלאם. המושג 'ההיסטוריה הארוכה' מבטא קריאת תיגר על התפיסות הרואות בהגירת יהודים מאזורים אלה 'קו תפר' החוצץ בין ההיסטוריה שלהם בארצות מוצאם השונות ובין הפיכתם ל'מזרחים' בישראל. מחברות ומחברי עשרים ושלושה המאמרים שבאסופה עשירה זו מציעים נקודת מבט חדשה על התעצבות היחסים הבין-אתניים בישראל, על ההגירה מארצות המזרח התיכון וצפון אפריקה ועל הגבולות הגיאוגרפיים הרחבים שבהם התעצבה ההיסטוריה המודרנית של יהודי ארצות האסלאם, תוך כדי מגע בין קבוצות שונות באזורים שונים. זהו אפוא מתווה להיסטוריוגרפיה חדשה החוצה את הגבולות המצומצמים שיוחדו לנושא זה בהיסטוריוגרפיה הישראלית במשך רוב שנותיה. מחקריהם של ראשוני החוקרים בתחום זה ושל ממשיכיהם מכונסים כאן ומביאים לידי ביטוי את העניין ההולך וגובר בעשורים האחרונים בהיסטוריה של יהודי ארצות האסלאם, את הסתעפות המחקר, חידושיו ומגוון נושאיו, ובעיקרם הקשרים שהתקיימו בארצות האסלאם בין קהילות שונות, אשר אפשרו ליהודים לפתח מנעד של זהויות מרובות.
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב
מאת: ענבל פלד
תיאור: הספר PHOTO IS:VOICE מבקש להוות שופר לאוכלוסיות מוחלשות מרחבי הארץ, וכן לתת במה מכובדת לצילום ככלי להשמעת קול ולשינוי חברתי. תקוותנו כי הקהילות המוצגות בספר, לצד עוגנים תיאורטיים והיסטוריים, יהווה נקודת ציון לאנשי מקצוע בתחום, באופן שיאפשר למידה משותפת, ויטביע חותם על שיח הצילום החברתי.
PHOTO IS:RAEL
מאת: ראסם חמאיסי
תיאור: ביישובים הערביים רווחת הדעה שלפיה התכנון הוא אקט שנכפה עליהם באמצעות מנגנוני הפיקוח של מערכת התכנון כזרוע של המדינה, על מנת לשלוט באזרחים וביישובים. התוצאה היא ניכור מתמשך בין מערכת התכנון בישראל לבין האוכלוסייה הערבית, אשר מייצר קונפליקטים ומתחים אזרחיים ולאומיים. המחקר סוקר את הרפורמה בתכנון, ברישוי ובבנייה, שנכנסה לתוקף בשנים האחרונות, ובוחן את החסמים ואת רמת מוכנותם של היישובים הערביים לרפורמה. ממצאי המחקר מראים כי נדרשת היערכות הן של הרשויות המקומיות והן של המדינה למימוש הרפורמה. מטרת המחקר היא לעצב מדיניות חלופית וליצור "ארגז כלים" להגברת ההבנות במפגש בין הרשויות המקומיות הערביות, גופי התכנון המקומיים ומוסדות השלטון המרכזי. זאת, לצורך יצירת מערכת תכנונית הולמת לצרכים המיוחדים של היישובים הערביים. המחקר מציג המלצות מעשיות למימוש תפיסה חדשה העונה לצורכי האוכלוסייה הערבית, בהתחשב במהות הרפורמה בתכנון, ברישוי ובבנייה.
המכון למחקרי בטחון לאומי
מאת: אפרים לביא
תיאור: יחסי המדינה והרוב היהודי עם החברה הערבית-הפלסטינית נוגעים ישירות לביטחון הלאומי של ישראל. כמו ועדת החקירה הממלכתית ("ועדת אור") שהוקמה בעקבות אירועי אוקטובר 2000, כך נשיא המדינה, ראובן ריבלין, רואה בקידומה ובהשתלבותה של החברה הערבית בחיי החברה והכלכלה במדינה על בסיס אזרחות מלאה ושווה, אינטרס בעל חשיבות לאומית עליונה לחוסנה החברתי, הכלכלי והמוסרי של ישראל. בספר זה, נבחנה לעומקה מציאות החיים של החברה הערבית בפרק הזמן שחלף מפרסום המלצות "ועדת אור" ועד היום. מסקנות המחקר מעלות כי החברה הערבית מגלה רצון להשתלב בחיי החברה והכלכלה במדינה, וכי קיים סיכוי ממשי לצמצום פערים ולהשתלבותה בתעסוקה במקצועות מתקדמים. המלצות המחקר מופנות בעיקר להנהגת המדינה: עליה לקבוע כי הנושא הוא בעל חשיבות לאומית מרכזית ולקבל החלטה היסטורית לעיצוב מדיניות ארוכת-טווח לקידומה של החברה הערבית, בשיתוף עם נציגיה, על בסיס של שוויון ותוך הימנעות מהדרה פוליטית ותרבותית.
המכון למחקרי בטחון לאומי
מאת: מאירה וייס
תיאור: על גופתם המתה הוא הספר הראשון בעברית אשר דן בהיבטים החברתיים והתרבותיים של השיח והפרקטיקה במרכז הלאומי לרפואה משפטית בישראל, באבו כביר. הציבור הישראלי נחשף לרפואה המשפטית בעיקר דרך סדרות טלוויזיה זרות, כשבתוך כ-45 דקות מגלים הרופאים המשפטיים בוודאות את סיבת המוות או את זהות הגופות האלמוניות. הציבור הישראלי למד על המכון גם דרך העיתונות הישראלית שהתייחסה למכון מחד גיסא כגיבור-על בתקופות של פיגועים, ומאידך גיסא כשודד האיברים הגדול. בכל אלה נדון המכון כישות מבודדת מהחברה שבתוכה הוא ממוקם. לעמת זאת, ספרה של מאירה וייס דן בפעילותו של המכון כפועל יוצא של היותו חלק מהחברה הישראלית. כל אחד מפרקי הספר דן בפרשיה חברתית אחרת ובתפקידו של המכון ביחס אליה. הפיגועים, הטיפול והזיהוי של גופותיהם של חיילים, זיהויים של "ילדי תימן", קצירת גופות ללא הסכמה מדעת, רצח נשים יהודיות ולא-יהודיות, מהגרי עבודה, קביעת סיבת המוות של הילד הפלסטיני חילמי שושה, נתיחתם של "מחבלים" פלסטינים, השיח על הנתיחה של יצחק רבין – כל אלה ועוד נדונים בספר הנוכחי, והם מיוחסים לתהליכים חברתיים ותרבותיים אשר מאפשרים את השיח והפרקטיקה של המכון. על גופתם המתה מבוסס על מחקר אנתרופולוגי שארך מספר שנים, אשר כלל שהייה ותצפית משתתפת במחלקות השונות של המכון (חדרי נתיחות, משרד קבלת משפחות, מעבדה ביולוגית), ראיונות עם צוות המכון ועם מי שקשורים למכון (בכירים במז"פ, מנהלי בנק העור בבית חולים הדסה) וניתוח מסמכים. הספר רווי בציטוט חלקים גולמיים מיומני השדה של המחברת, לצד תיאור התמודדותה האישית עם עריכת מחקר אנתרופולוגי במכון לרפואה משפטית.
רסלינג
מאת: זאב לרר
תיאור: הקב"א, מכשיר המיון הראשי והראשוני הקובע את גורלם הצבאי של המתגייסים והמתגייסות, התגבש ועוצב בשנות החמישים של המאה העשרים. במשך השנים נוצרו סביבו שמועות, מיתוסים ואגדות אורבניות, אך הוא נותר עמום ואפוף מסתורין, בגדר "קופסה שחורה". הספר הקוד האתני: קב"א, מזרחים, אשכנזים פותח את הקופסה השחורה הזאת. הוא מבוסס על מחקר ראשון מסוגו, המקיף את כל חיילי צה"ל משנות החמישים ועד סוף שנות התשעים. על סמך בחינה של מאות מסמכים שעד לפני זמן לא רב היו חסויים, הספר מתאר את תהליכי קבלת ההחלטות סביב מכשיר הקב"א; וחושף שלל נתונים המלמדים על הפערים בין אשכנזים למזרחים בציוני הקב"א, על מקורות הפערים האלה, ובעיקר על ההשפעה שלהם על הריבוד האתני בצה"ל.
הקוד האתני, ספרו של זאב לרר מציע מבט סוציולוגי מעמיק וחדשני על השאלה כיצד פועלת פרקטיקה של גזענות ממוסדת בארגון מודרני וכיצד היא מתאפשרת. ההתחקות על קורותיו של הקב"א חושפת סיפור כואב בעל מעמד מכונן בעיצוב היחסים בין מזרחים לאשכנזים בישראל, ומתארת את הדיכוי התרבותי והפוליטי של יוצאי ארצות ערב דווקא בתוך מוסד שהבטיח להם שוויון, שותפות וכבוד לאומי.
דעת : מרכז לימודי יהדות ורוחמכון ון ליר בירושליםהקיבוץ המאוחד
מאת: אילנה קוורטין
תיאור: ״אפס, מטומטמת, מילים שלא הכרתי בבית שלי! אבא שלי בחיים לא דיבר ככה לאמא שלי. לקרוא לי אפס, לקרוא לי זבל, לקרוא לי פח אשפה״. ״הוא עושה כאילו זה פעולות אונס. עכשיו, זה כאילו את אשתו, אבל זה היה כאילו הוא עושה את הפעולות שהם בעל כורחך״. ״הוא סוגר אותי. אני במצוקה ממש. אין לי חברות. ויתרתי על המון חברות כי הוא מתעצבן שהן מתקשרות ונודניקיות״.
זהו רק קומץ מהפרקטיקות המגבילות והחונקות שעלו מתוך עשרות ראיונות שערכה ד״ר אילנה קוורטין עם נשים המצויות במערכת יחסים זוגית שבה הן חשות כלואות. מתוך עדויותיהן מסתמנת תופעה חברתית קשה וסמויה מהעין. בספר זה משרטטת ד״ר קוורטין לראשונה את קווי המתאר של התופעה, מעניקה לה שם – שתלטנות קיצונית בזוגיות – ואף מציעה מענה משפטי לאותן נשים.
שתלטנות קיצונית בזוגיות היא מערך התנהגויות דכאניות שאינו כולל אלימות פיזית, שבן הזוג כופה על האישה בתחומי חיים שונים. תכליתן של שלל ההתנהגויות היא לאפשר שליט ה של בן הזוג באישה ובכך לבסס, לחזק ולהגדיל את מעמדו הגברי הפטריארכלי ־ בעיני עצמו, בעיני האישה ובעיני אחרים.
מאת: אסף מלחי
תיאור: ספר זה עוסק במידת השפעתו של השירות הצבאי על המובּיליות ועל ההשתלבות החברתית־כלכלית של קבוצות מהפריפריה החברתית בישראל, שחלקן הדמוגרפי ומשקלן החברתי־כלכלי בציבור הישראלי ובשורות הצבא הולך וגדל.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: איתן רגב, גבריאל גורדון
תיאור: בזכות מתודולוגיה חדשנית ובסיס נתונים עשיר, מחקר זה מספק לראשונה אומדן מהימן של קצב והיקף המעברים בין הזרמים בדת בקרב האוכלוסייה היהודית (ובפרט במגזר החרדי). אלגוריתם חדש שפותח לצורך המחקר אִפשר לזהות ברמת דיוק גבוהה מאוד פרטים אשר גדלו בילדותם במשפחה חרדית אך אינם מגדירים את עצמם חרדים בבגרותם (ולהפך). כאמצעי בקרה נבדק גם שיעור הילדים שנשלחו למוסד לימוד לא־חרדי (בגיל תיכון) מתוך כלל הילדים שהוריהם גדלו והתחנכו בבית חרדי — והתקבלו תוצאות דומות מאוד.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: שוקי פרידמן
תיאור: האם החברה החרדית משתלבת בהדרגה בחברה הישראלית? כמו כל קבוצה אנושית, גם החברה החרדית השתנתה ב-20 השנים האחרונות. יותר חרדים משולבים במעגלי העשייה, וישנם חרדים המאמצים דפוסי חיים וערכים מודרניים ודמוקרטיים. אבל השאלה היא היכן בחברה החרדית או באיזו תת-קהילה וזרם בתוכה התחולל השינוי הזה, והאם מדובר בשינוי משמעותי בחברה החרדית שמסמן זרם שילך ויתגבר או שהשינוי מינורי ואינו משיג את הגידול הדמוגרפי של הקהילה החרדית?
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: נסרין חדאד חאג’ יחיא, ניצה קסיר (קלינר), בן פרג'ון
תיאור: מערכת החינוך בישראל מתאפיינת בפערים עמוקים בין תלמידים הבאים מרקע חברתי־כלכלי שונה. הבולט שבהם הוא הפער בין מערכת החינוך הערבי למערכת החינוך העברי. מהם פערי התקצוב בין החינוך הערבי לבין החינוך העברי? האם הם הצטמצמו בשנים האחרונות? וכיצד פערים אלו, בתקציב ובתשתיות, משפיעים על הישגי התלמידים החל בשלב החינוך היסודי, עבור בבחינות הבגרות וכלה במערכת ההשכלה הגבוהה?
מחקר זה מבקש לסרטט תמונה מקיפה של הבעיות והאתגרים שהחינוך הערבי בישראל מתמודד עימם. ממצאיו מלמדים שהחינוך הערבי מקופח בכל היבט בהשוואה לחינוך העברי: פחות שעות לימוד, מספר תלמידים גבוה יותר בכיתה והשקעה ממוצעת נמוכה יותר בתלמיד. לא זו בלבד – הפערים בתקציבים המגיעים ממשרד החינוך מורחבים על ידי גורמי מימון נוספים של מערכת החינוך הציבורית בישראל: רשויות מקומיות, הורים וארגוני מגזר שלישי. בעקבות זאת, שוויון ההזדמנויות בחינוך נפגע וההישגים בהשכלת החברה הערבית נמוכים.
בשנים האחרונות חלה התקדמות לא מבוטלת בכמה מדדי השכלה בחברה הערבית, והפער בינה ובין החברה היהודית הולך ומצטמצם. עם זאת, בנושאים רבים הפערים עדיין גדולים – בבחינות המיצ"ב, בזכאות לתעודת בגרות, באיכות תעודת הבגרות, במבחנים בינלאומיים ובשיעורי הנשירה. בפערים אלו יש כדי להשפיע על האפשרויות העתידיות של תלמידות ותלמידים ערבים בהשכלה הגבוהה ובשוק התעסוקה.
המשך האפליה של החינוך הערבי יפגע לא רק בחברה הערבית אלא בכלל החברה בישראל. שילוב שוויוני של אוכלוסייה זו בכלכלה ובחברה הישראליות חייב לצמוח משוויון הזדמנויות אמיתי במערכת החינוך הציבורית כבר מהשלבים המוקדמים ביותר. ניכר שבשנים האחרונות הגיעו גם מוסדות מדינתיים רבים למסקנה זו, אך כדי שמגמה זו תישא פרי עליה להוסיף ולהתרחב.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: בנימין בראון
תיאור: בעשורים האחרונים החברה החרדית עוברת תמורות ניכרות בכמה היבטים מכריעים: גברים חרדים רבים יותר יוצאים לעבוד; החינוך החרדי הולך ומתגוון, ובשוליו מתרבים דגמים פתוחים יותר; התקשורת החרדית נעשית חופשית יותר, אם כי עדיין כפופה למנגנוני לחץ לא מעטים; האישה החרדית מודעת יותר למקומה בביסוס הסדר החברתי הקיים; האפליה העדתית צפה ביתר חריפות; החוזרים בתשובה תופסים בהדרגה את מקומם כמגזר עצמאי למחצה; היוצאים בשאלה מתרבים, וכך גם הנוער הנושר, המידרדר לא אחת למעגל העבריינות וההתיישבות החרדית בפריפריה הופכת למנוף התפתחות באזורים החדשים, אך במקרים מסוימים גם למוקד של מתיחות. בד בבד מסתמנות תמורות ביצירה החרדית: גוונים חדשים בלמדנות ההלכתית, ובעיקר בפסיקה ההלכתית, ויריעה הולכת ומתרחבת של ספרי הגות ומחשבה מוסיפים תוצרים חדשים לארון הספרים היהודי התורני.

כדרכה של חברה שמרנית, שום תמורה מן התמורות הללו אינה מתרחשת במהירות, ובוודאי לא בתנופת התלהבות מהפכנית. החרדים משתנים רק "בדיעבד", כשאין ברירה, ומי ששואפים לשינויים "לכתחילה", מתוך עמדה אידיאולוגית, נפלטים בדרך כלל ממעגל הלגיטימיות, או לכל הפחות נעשים חשודים. ואולם גם הם משתנים, כי אחרת אי אפשר. השינויים האלה אינם נוגעים רק "להם". ככל שהיהדות החרדית מתחזקת מבחינה מספרית, חברתית ופוליטית, כך השינויים שקורים "אצלם" נוגעים לכולנו. בשינויים הללו יש להתבונן, מצד אחד, במבט מפרק, הבוחן כל חתך לעצמו, ובה בעת, מן הצד השני, גם במבט מרוכז, המלכד את כל החתכים לתמונה שלמה. את זאת מבקש הספר הנוכחי להשיג. לאחר שהספר מדריך לחברה החרדית הציג את הגוונים הקבוצתיים ואת ההשקפות השונות שביהדות החרדית, בניגוד לדימוי השחור אחיד שלה, הספר שלפנינו מציג את הדינמיות המאפיינת חברה זו, הפעם בניגוד לדימוי הקפוא והמאובן שלה. גם ספר זה, כקודמו, כתוב במתודה אקדמית, המבססת את הטענות על נתונים, ועם זה מנוסח בשפה קולחת ושווה לכל נפש, בלא צורך בידע מחקרי קודם. 
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: זהר גזית
תיאור: המוות אינו רק מאורע ביולוגי נתון, הוא גם זירה של מלחמת תרבות על המשמעויות הנקשרות בו ועל האופן שבו יש לארגן אותו. אל מול המערכת ההגמונית שמפקחת על היבטים הקשורים במוות ומשמרת את הסטטוס-קוו, ספר מרתק זה מפנה זרקור אל ניסיונות לקדם תפיסות והסדרים חדשניים בחברה הישראלית בת-זמננו. במוקד הדיון עומדים שלושה ארגונים חברתיים: "בשביל החיים" הפועל לשינוי ההדרה החברתית של משפחות שבהן אירעה התאבדות, לצד העלאת העיסוק באובדנות על סדר היום הציבורי; "ליל"ך" אשר תומך באי הארכת חייהם של חולים סופניים שזהו רצונם, ובכך מאתגר את סמכותם הבלעדית של גורמי הרפואה לנהל את קץ החיים; ו"מנוחה נכונה" אשר מציע קבורות אזרחיות, ובכך מהווה חלופה לחברות קדישא שמופקדות על הרוב המכריע של בתי הקברות ליהודים ועל עריכת טקסי קבורה דתיים-אורתודוקסיים. זהר גזית מתבסס על גוף נתונים מקיף; הוא מציג ניתוח אינטגרטיבי ראשון מסוגו של ארגונים שהמשותף להם הוא קידום רפורמות שנויות במחלוקת בתחום המוות ופעילות שעלולה לעורר רתיעה חברתית והתנגדות של גורמי ממסד. פעילי הארגונים השונים "עושים את המוות", במובן של אתגור הסדר הקיים, במובן של עיצוב פרשנויות ייחודיות ביחס לסוף החיים והפצתן, על מנת לספק לגיטימציה לפעילותם ולהשיג את מטרותיהם. המושג "מוות חלופי", אשר מפותח במהלך הספר, מגשר על הדיכוטומיה, השכיחה בספרות המחקר, בין מודלים הגמוניים למודלים בלתי מקובלים ביחס למוות. פעילי הארגונים, אשר מומשגים כ"יזמי מוות חלופי", משלבים בין דחייה של המודלים הרווחים לאימוץ של מאפיינים ממודלים אלה והסתמכות סלקטיבית עליהם. אסטרטגיה זו מציגה דימוי מאיים פחות של הארגונים ומערערת על הגבולות הקשיחים בין המקובל והחתרני.
רסלינג
מאת: לי כהנר
תיאור: החברה החרדית היא אחת הקבוצות הדינמיות ביותר בחברה הישראלית, הן מבחינת השינויים בגודלה, הן במבנה הפנימי שלה והן בהשפעה הפוליטית–חברתית שלה על מרחב החיים הציבורי בישראל. החרדיות משתנה; פושטת ולובשת צורה.

ספר זה מתמקד במהלך ההתגבשות בחברה החרדית של ציר הזהות שבין שמרנות למודרניות ובמאפייניו. הוא מנסה לכמת, על סמך סקר ייעודי גדול, את גודלן של התת–קבוצות בה על ציר זה. החברה החרדית, על פי ממצאי המחקר, נחלקת לארבע קבוצות משנה: אולטרה–שמרנים, שמרנים, ״עם נגיעות מודרניות״ ומודרנים. הספר מבהיר ומתקף את מאפייניה של כל תת–קבוצה, את אורחות חייה, את עמדותיה ואת תפיסותיה בנקודת הזמן הנוכחית ובמגוון רחב של נושאים: מרחב וקהילה, חינוך, השכלה גבוהה, תעסוקה, אורחות חיים, תקשורת, פנאי ומגורים, וכן יחסם של חבריה לסוגיות של מגדר, מדינה, חברה וכלכלה.

הספר מתבונן במפת הזהויות החרדית ממעוף הציפור ומנסה להבין אם ניתן ללמוד על התת–קבוצות בה באמצעות טיפולוגיה זהותית חדשה זו שעל הציר שבין שמרנות למודרניות:  מהם גבולותיה של כל קבוצה? האם מתקיימת תנועה של זהויות בין הקבוצות? כיצד טיפולוגיה זו מתקשרת לחלוקות ולקבוצות המשנה על צירי הזהות האחרים בחברה החרדית - אתניים, תעסוקתיים, גילאיים ומגדריים? וכיצד זהויות אלו נעות בתוך הטיפולוגיה החדשה? הבחינה מתבססת על ההכרה בכך שזהו זמן של תמורה; זמן של זהויות נזילות, היברידיות, הנעות בין קולקטיביזם לאינדיווידואליזם, בין הרצון בסגרגציה לצורך באינטגרציה, בין זהות אתנית לזהות מעמדית ותעסוקתית.

החלוקה על הציר שבין שמרנות למודרניות המוצעת כאן, מלבד היותה כלי אקדמי ללימוד ולניתוח של החברה החרדית, היא גם כלי עבודה יישומי, מקצועי, איכותי ויעיל למקבלי ההחלטות שבתוך החברה החרדית, שכן התנועה שבין שמרנות למודרניות והמבנים הקבוצתיים  בתוכה מעסיקים מאוד את החברה החרדית, וגם מחוצה לה - בדיון התכנוני במגזר הציבורי ובמגזר השלישי הנוגע לחברה זו.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: ארי אנגלברג
תיאור: במודרנה המאוחרת נוצרה מציאות חדשה בחברות מערביות: צעירים אינם ממהרים להינשא ומעדיפים ליהנות מהחופש בטרם יתמסדו, ובמקביל הציפיות לגבי זוגיות ונישואים השתנו. שינויים אלה קשורים לתהליכי אינדיבידואליזציה ועלייה בחשיבות הפרט. בעשורים האחרונים תופעה זו הגיעה גם לציבור הציוני־דתי בישראל ונוצרו ריכוזים אורבניים של רווקות ורווקים דתיים , 'ביצות הרווקים'. בציונות הדתית נתפסה תופעה זו כבעיה, ובמשך השנים מיזמים מגוונים ניסו 'לייבש את הביצות'. הספר מתאר את המפגש בין הציונות הדתית לתופעה גלובלית זו כפי שהוא משתקף בנרטיבים של רווקים ורווקות דתיים. השאלות העומדות במוקד הספר הן: מה מייחד את תהליך החיזור בציבור הציוני־דתי ומה ניתן ללמוד ממנו על הציפיות לגבי זוגיות? כיצד מתמודדים הרווקות והרווקים עם המתח בין הנרטיב המערבי־ליברלי הגורס שיש לנצל את שנות הרווקות לצבירת חוויות, לבין ההשקפה הדתית המעודדת הקמת משפחה בגיל צעיר? מה הם האתגרים הנצבים בפני רווקות ורווקים בדת שהיא משפחתית וקהילתית? ומה עמדתם של רבנים ומחנכים ביחס לסוגיות אלה? הספר עוקב אחר סיפורם המרתק של מי שמצויים בחזית המפגש בין האורתודוקסיה למודרנה המאוחרת וחוצבים לעצמם מסלול חיים חדש, שדורות קודמים של יהודים שומרי תורה ומצוות לא הכירו.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: איל זק
תיאור: ספרו של איל זק פותח צוהר לעולמם הנסתר של גברים דתיים ונשואים הנמשכים לבני מינם. באמצעות קולותיהם המגוונים מציג הספר את המורכבות הרבה בחייהם המאופיינים במתח מתמיד בין אמונתם הדתית לנטייתם החד-מינית. ניסיונותיהם להתמודד עם מתח זה, אשר עולים על רקע תחושות של אשמה ובושה, מובילים את חלקם אל עבר פיוס והשלמה עם חייהם. בהקשר זה מופיעים גם כתבי הקודש בפרשנות מרוככת וסובלנית יותר ביחס לנטייה החד-מינית. ספר ייחודי זה, המאפשר הצצה לעולמם של ההומואים הדתיים הנשואים, חיוני לכל המבקש לעצב את דרכו במתח שבין א-לוהים ואדם. מבין דפיו של הספר עולים כאב גדול, אמונה עמוקה, חיפוש דרך, רגישות אנושית, מוסריות, לצד שלל תנועות נפשיות המאפשרות להיכנס בזהירות וברגישות לפתח שנפתח בפני הקורא אל העולם המורכב של ההומואים הדתיים והנשואים. יש בי תקווה גדולה שספר זה יהיה נדבך נוסף בבירור סוגיית המתח בין הזהויות השונות לקראת מציאת דרך לחיים עם מורכבות זו.
רסלינג
מאת: שרון שטרית ששון
תיאור: המשוררת פדוא טוקאן (1917-2003) והסופרת סחר ח'ליפה (1942) הן שתי כותבות פלסטיניות פוריות וחשובות שכתיבתן הפכה לסמל של מאבק פמיניסטי ולאומי. ספר זה עוסק בכתיבה האוטוביוגרפית של השתיים אשר ממחישות בכתיבתן את הזיקה בין המאבק הלאומי-חברתי למאבק הנשי. שתיהן מתארות את מאבקה של האישה להגשמה עצמית ואת הדרך למימוש הזהות האישית על רקע החברה הפלסטינית בתקופה של זעזוע. במרכזו של הספר דיון ספרותי-תיאורטי לצד ניתוח תמטי ופואטי של מגוון מיצירותיהן של טוקאן וח'ליפה. הדיון בשער התיאורטי מתמקד בתיאוריות התפתחות הספרות הנשית במרחב הפלסטיני – ספרות זו היא אומנם חלק מכלל הספרויות הערביות המודרניות, אך במקביל היא ניחנת במאפיינים ייחודיים הנובעים מגורמים היסטוריים וחברתיים המייחדים את העם הפלסטיני ואת תרבותו. הדיון בשער השני מסייע בהצגת תמונה חברתית המשתקפת מבעד לדמויות ולעלילה. בחלק זה של הספר מוצגות נסיבות חייה הייחודיות של כל אחת מהכותבות, תוך כדי בחינת התמות המרכזיות ביצירותיה ודיון באמצעים הפואטיים שבעזרתם היא מדגישה את תהליכי עיצוב הזהות. כל יצירה מוסיפה נדבך נוסף למאבק הנשי המשתקף מכתיבתן של השתיים, כך שנראה שחייהן האישיים כפעילות חברתיות וכנשים משכילות, כמו גם זהותן כנשים פלסטיניות אשר הצליחו ליצור מנגנון חלופי ולפרוץ את תכתיבי החברה הפטריארכלית, משפיעים על כתיבתן באופן ניכר ועל המסר שהן מבקשות להעביר באמצעות הכתיבה.
רסלינג
מאת: חוה ארליך
תיאור: חוכמת העיר מסביר את התמונה הגדולה של מרכיבי העיר והתכנון העירוני ואת “מאחורי הקלעים” של הנעשה במוסדות התכנון. הספר פורש יריעה רחבה בתמציתיות ובשפה מובנת לכול: מתיאוריות תכנון המשמשות מתכננים בעבודתם, דרך סוגיות של צפיפות ועירוניות וכלה בתהליכים בוועדות המקבלות החלטות בתוכניות ובהיתרי בנייה. הספר יעמיק את הידע וההבנה של מי שמתעניין בתחום הנדל”ן או עוסק בתחום זה, החל בתושבים המעוניינים להשפיע על התכנון בסמוך לביתם ועד לאנשי מקצוע.
ספרי ניב
מאת: אפנאן מסארוה סרור
תיאור: נשות המסגד פורס בפני הקורא את סיפוריהן של נשים מוסלמיות פלסטיניות המנצלות את מסגד הכפר על מנת לרכוש ידע העוסק בחיי היומיום שלהן כאמהות וכנשים, בין השאר עצמיות וזוגיות, גוף ומיניות. המחברת מציגה בפנינו את הדרך המרתקת שבה נעו המוֹרוֹת (השיח'וֹת) שהנחו את השיעורים בין עולמות ידע כמעט מנוגדים וסותרים: ידע דתי-מסורתי אסלאמי אל מול ידע מודרני-מערבי השאוב מעולם הפסיכולוגיה הפופולרית ומתפיסות "העידן החדש". ספר זה מצביע על האופן שבו השתמשו הנשים בידע מחוץ לזירה הלימודית לטובת פעולה ועשייה חברתית שהתמקדה, בין השאר, בהקמת עמותת נשים. כך תבעו לעצמן הנשים זכות לפעול בזירה הציבורית של הכפר ולקדם את מעמדן. ספרה החשוב של אפנאן מסארוה סרור מעיד על יכולתן של נשים החיות בהקשר שמרני-פטריארכלי לעקוף את המערכת הפטריארכלית בלי לאיים או לערער עליה, כלומר לנצל את הסמכות הגברית בכפר כדי לקבל גיבוי ולגיטימציה. הצלחת הנשים להקים את העמותה מסמנת את יכולתן לתבוע שותפות מלאה ושוויונית יותר בבניית החברה האזרחית ההולכת ומתהווה בכפר, כמו גם את יכולתן להיות סוכנות אקטיביות ומבשרות שינוי. ספר זה מצטרף אל גוף הידע הקיים במחקר העוסק בצורות ואופני האייג'נסי של נשים מוסלמיות; הוא טוען שיש לראות במסרי השיח'ות – המייעצות לנשים איך להיראות פסיביות מול הגברים-בעלים, לצד שיתוף פעולה מוּשכל ומכוון עמם – אסטרטגיות התנגדות חתרניות. אסטרטגיות אלה פתחו בפני הנשים מרחב לפעולה אוטונומית ועצמאית: הן אפשרו להן לפלס לעצמן מקום בזירה הציבורית של הכפר.
רסלינג
מאת: אורטל סלובודין
תיאור: "יום אחד בעלי התקשר אלי מארצות הברית. הוא סיפר שהתקבל לעבודה מבוקשת, ואז שאל: 'אז עושים רילוקיישן?'. באותו חורף ההתקררות שלי פגעה לי במיתרי הקול ולא ממש יכולתי לדבר. התלבטתי קשות ביחס למעבר לחו"ל אבל לא היה זמן והייתי צרודה. אז איכשהו, הסכמתי". בדומה לאיילת, אשר באופן סמלי נאלמה בדיוק ברגע שבו נדרשה להביע את דעתה על הצעת הרילוקיישן, נשים רבות לכודות בין הרצון לתמוך בצרכים וברצונות של בני משפחתן לבין הרצון לשמר את היציבות בחייהן. ספר זה מביא אל קדמת הבמה את קולן של נשים אשר עברו למדינה זרה כדי לתמוך בקריירה של בני זוגן. נשים אלו נדרשו לעזוב את כל מה שחיבר אותן למקום שבו חיו, לנטוע את חייהן במקום זר ולשמש עוגן איתן אשר סביבו מתארגנת המשפחה. למרות זאת, קולן נותר לרוב בשולי השיח המשפחתי והחברתי. בהתבסס על ראיונות עם נשים ישראליות ברחבי העולם ועל סקירה מקיפה של המחקר בתחום, ספרה של אורטל סלובודין משרטט את הכוחות הפועלים בהחלטה לנסוע, את האובדן הכרוך בעזיבה ובחזרה, את תהליכי ההסתגלות של נשים ואת התמורות ביחסים עם ילדיהן ובני זוגן. בניסיון לצייר את הרילוקיישן כתופעה מודרנית והיסטורית בו-זמנית, התהליכים המתוארים בספר מוסברים על ידי מגוון תיאוריות חברתיות, מגדריות ופסיכואנליטיות. תופעת הרילוקיישן מפוענחת בספר בתוך ההקשר התרבותי הייחודי לחברה הישראלית; היא כוללת התייחסות לתפיסת הגלות, המשפחה המורחבת וקצב החיים בישראל. הספר, הכתוב בשפה בהירה וקולחת, מיועד לכל אדם המתעניין במעבר בין תרבויות, בפרט לזוגות אשר עשויים למצוא בו בסיס לדיון בהחלטה על רילוקיישן ובתוצאותיה.
רסלינג
מאת: דליה בכר
תיאור: הדימוי של אפרודיטה/ונוס שימש תמיד קנה מידה ליופי הנשי, החל מתרבות יוון ורומא, דרך יצירות פיסול וציור לאורך תולדות האמנות וכלה באמנות ובפרסום כיום. דימוי זה כונן גוף אידיאלי בלתי אפשרי, רחוק מהגוף הריאלי, והוא בעל השלכות רבות עד היום על תפיסת הגוף הנשי בכל תחומי החיים; הוא גורם לנשים להתאים את גופן למודל הקלאסי על ידי דיאטה וניתוחים פלסטיים, הוא גורם לאנורקסיה ולבעיות פסיכולוגיות שנובעות מדימוי עצמי. ספר זה מציג מבחר יצירות אמנות פמיניסטיות החותרות תחת תפיסת היופי הנשי המבוססת על המודל של אפרודיטה/ונוס, תוך כדי שימוש באסטרטגיות שונות של התנגדות – גלויות או מוסוות. על ידי ניכוס דמותה של ונוס (עומדת, שרועה או כורעת) ערערו האמניות הפמיניסטיות על האיקוניוּת של הדימוי, התנגדו למודל יופי אחד והציעו ריבוי של מושגי היופי. המבוא לספר מציג את התשתית התיאורטית ליצירת קנון היופי ביוון העתיקה, לצד מיפוי העמדות הפמיניסטיות המרכזיות הנוגעות להבניית "נשיות" ו"יופי נשי". החלק הראשון של הספר דן באמנית המולטימדיה הצרפתייה אורלן (Orlan) אשר מנכסת ביצירותיה את דימויי ונוס בעזרת ניתוחים פלסטיים שהופכים למייצגים, ובכך מביאה את יצירתה לסף, להסגת גבול. החלק השני של הספר מתמקד באמנית האמריקאית חנה וילקה (Hannah Wilke) שנודעה ביופייה. וילקה, אשר חלתה בסרטן, ייצגה ופירקה את דימוי ה"האישה היפה", ועל ידי שימוש במודלים של אפרודיטה/ונוס תיעדה את תהליך אובדן זהותה וקמילת יופייה. החלק האחרון של הספר מציע יצירות נבחרות שמבטאות התרסה וחתרנות פמיניסטית ביחס לדימוי אפרודיטה/ונוס – הן מעמידות מולו את הגוף "החסר" ו"הפגום".
רסלינג
מאת: תמר רפופורט
תיאור: ספר זה מציע מסגרת עיונית חדשה לחקר התופעה של אהדת כדורגל החוצה גבולות חברתיים ותרבותיים. מסגרת מחקרית זו מעמידה במרכזה את הגוף של האוהד והאוהדת ואת התפישה שאהדה היא קודם כול עבודת גוף. פרקטיקות האהדה נלמדות דרך הגוף, מוטמעות בו ומבוצעות באמצעותו. הגוף יוצר את חוויית האהדה, מעניק לה את אופייה הממשי והמובחן ומנכיח את הנראות שלה בשדה האהדה ובשדה החברה והתרבות. בלי גוף – אין אהדה, וללא אהדה – הכדורגל מאבד את טעמו ואת זכות קיומו. פרקי הספר השונים עוסקים בנושאים מרכזיים בחקר האהדה: אותנטיות וזיוף, מרחב ומקום, מגדר, גוף ורגשות. הכותבות והכותבים בוחנים את תופעת האהדה מדיסציפלינות שונות: סוציולוגיה, אנתרופולוגיה, פילוסופיה ולימודי מגדר. האסופה הנוכחית היא פרי מחקר אתנוגרפי ממושך בקרב אוהדות ואוהדי "הפועל קטמון ירושלים" – מועדון הכדורגל הראשון בישראל בבעלות אוהדים. קטמון היא השחקנית המרכזית בפרקים רבים בספר, אך לא היחידה. פרקי הספר נעים בין זירות אהדה מגוונות, החל מהזירה הקטמונית, דרך בשיקטש הטורקית ועד לקבוצת סנט-פאולי בגרמניה. הכתיבה האתנוגרפית אשר עליה מסתמך הספר משלבת בין מחקר ותיאוריה לבין התבוננות מקרוב על ההתרחשות בזירת האהדה. היא נעה בין מבט מקרוב לבין ניתוח אקדמי ביחס לדרמה היצרית והרגשית המתרחשת בגופם ובליבם של האוהדים. כתיבה זו, לצד העדויות האישיות המשולבות בספר, נועדה לשמר את האותנטיות והריגוש של "עשיית האהדה" ולהביאה אל חוקרי ספורט ותרבות מדיסציפלינות שונות; אל אוהדים שרוצים להבין מהי אהדה ואינם מסתפקים בלחוות אותה, כמו גם לכל מי שאוהב כדורגל ורוצה לעמוד על סוד המשיכה למשחק.
רסלינג
מאת: אילת הראל-שלו, שיר דפנה-תקוע
תיאור: שילוב נשים בתפקידי לחימה בצבא מעורר דיון ציבורי סוער ומעסיק את החברה הישראלית בעשורים האחרונים. ויכוחים חריפים על סוגיה זו ניטשים בזירות שונות — צבאיות ואזרחיות כאחד. האם נשים מסוגלות למלא תפקידים אלו והאם ראוי שנשים תשרתנה כלוחמות הן רק שתיים מהשאלות, אשר השיח עליהן משפיע על חיי הנשים בישראל, על מבנה הצבא ועל החברה בכללותה. בספר מובא, באמצעות סיפורן של עשרות חיילות, סיפור הקרב הכפול של נשים ששירתו בתפקידי לחימה ובתפקידים תומכי לחימה בצה"ל. הקרב הכפול שלהן מתרחש בשדה הקרב )בו הן חשופות לטראומה כתוצאה מהפעילות המבצעית(, וכן בחזית המאבק בכוחות המתנגדים להשתלבות נשים בתפקידי לחימה. הספר מבקש להרחיב את היריעה האקדמית והחברתית שאפשר להפיק מניסיונן של נשים כשהן עומדות במרכז ולא כתוספת שולית לנושא הנחקר. הניתוח תקף לא רק לישראל, אלא מציע תובנות משמעותיות הן על שירות נשים בתפקידים קרביים והן על סוגיות רחבות יותר הבוחנות את הקשרים שבין מגדר למלחמה, לטראומה ולפוליטיקה. יתרה מזו, באמצעות הבלטת נקודת המבט של נשים בצבא, הספר מלמד גם על השירות הצבאי ועל החוויות של גברים לוחמים בצבא. הספר מדגיש את הדיכוטומיות הפגומות הרווחות בחקר המלחמה, האלימות והקרב, ומערער עליהן על ידי הצגה וניתוח של נרטיבים מפי מאה לוחמות משוחררות, המספרות את חוויותיהן בסביבה של סכסוך ומלחמה.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: נעמי שמואל
תיאור: איך נשמרת ומועברת מסורת ומורשת תרבותית במשפחות אחרי הגירה? כיצד משפיע המעבר בין התרבויות על יחסים בתוך המשפחה? ואיך חווים בני הדור הצעיר, הצברים החדשים, את זהותם ואת השתייכותם לתרבויות השונות? דורות של תקווה משמיע מגוון קולות של דורות שונים במשפחות יוצאות אתיופיה בישראל. הספר בוחן נושאים של בין־דוריות ובין־תרבותיות, ומציג תובנות חדשות ומרתקות. “נעמי שמואל מצליחה לגעת, בלב רגיש ובראש פתוח, תוך שמירת כבודו של האדם והקשבה למתרחש במשפחות, במורכבות היחסים אחרי ההגירה. היא בוחנת את 'נקודות האחיזה הרופפות במקום שבו תרבות אחת נפרמת ומצטרפת לתרבות אחרת, בהתנגשויות בין תפיסות עולם המתמזגות לתוך המרחב הבין-דורי, במאמצים לאחוז במסורת אחת למול מסורת אחרת, וביכולת ליצור מתוך השברים משהו חדש.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: שלומי דורון, דנה אייזנקוט, ראובן חיראק
תיאור: “ספר זה הוא תוצאה של מפגשים תכופים ומפרים של המחברים כאנשי מחקר בחוג הרב־תחומי למדעי החברה ומחוגים נוספים במכללה האקדמית אשקלון שלא היססו לרתום אליהם עמיתים העובדים במוסדות אקדמאים אחרים. בלי ספק, קירבה אישית ושיח אינטלקטואלי וארגוני שראויים לשבח ולחיקוי. מבטם הרב־תחומי בנושאים שמעסיקים ואף מפלגים את החברה הישראלית מבוסס כאן ללא דופי ומשרטט קווים חדשים הן למחקר הבין־ תחומי והן לדיון הציבורי... המאמרים שבספר זה פותחים מבט חדש ומקורי על החברה הישראלית. נושאים שעוררו עניין ושימת לב בסיסיים במחקרים שנודעו במחצית השנייה של המאה ה־20 זוכים בדפים אלה להעשרה מופלגת, וסוגיות לא מעטות ניצבות כאן לראשונה בבמה הציבורית והאקדמית...”
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: רחל שרעבי
תיאור: חגיגת הסהרנה שחודשה לראשונה בשנת 1975 במתכונתה הציבורית בישראל היא בראש ובראשונה חגיגה אתנית. היא ממלאת פונקציות מרכזיות, כמו למשל שחרור מסייגים של התנהגות עדתית שנכפים על ידי דרישות המיזוג החברתי ושמירה על סולידיות משפחתית וקהילתית, לצד הפגנת גאווה אתנית. בעקבות רוברט רדפילד ומילטון סינגר טוענת המחברת שהסהרנה היא "מסורת קטנה" שבאמצעותה ביקשו מנהיגי יוצאי כורדיסטאן בישראל ליצור גבולות אתניים עם "המסורת הגדולה", כפי שעוצבה על ידי ההגמוניה התרבותית הישראלית בעשורים הראשונים למדינה, ובאופן הזה להדגיש את הייחודיות שלהם. יהודי כורדיסטאן הדגישו בחגיגות מסרים של אחדות לאומית, יהודית-ישראלית, ותבעו הכלה של "המסורת הקטנה" בתוך "המסורת הגדולה". בהתחדשות חגיגות הסהרנה יוצאי כורדיסטאן סוגרים ופותחים גבולות עם ה"אחר", בעת ובעונה אחת. זו זהות דואלית המושרשת בייחודיות אתנית מצד אחד ובישראליות מצד שני; המתח בין הזהויות, כמו גם הניסיון לגשר ביניהן, בלט במסרי החגיגות. תהליכי הניעות והמיסוד של פרקטיקה מסורתית כמו הסהרנה בהוויה הישראלית העכשווית מראים שהמרחב עצמו משתנה, כלומר שחל בו "סינקרטיזם מלמעלה". בד בבד עם ניעות הסהרנה למרכז, התפתח בה תהליך מתמיד של פירוש וחידוש המסורת. זהו למעשה "סינקרטיזם מלמטה", כלומר ברירה ומיזוג של רכיבים מסורתיים ומודרניים; סינקרטיזם הכרוך בעיבוד, פרשנות, התאמה של סמלים ונוהגים מסורתיים לתרבות החדשה ובאימוץ של תכנים חדשים. מכאן אנו למדים שהדינמיות היא תכונתה הבולטת של המסורת – לא רק של המודרניות.
רסלינג
מאת: תמר רפופורט, אהוביה כהנא
תיאור: סדר חברתי אינו מכיל רק מסגרות התנהגות וחשיבה נוקשות, אלא גם מבנים, פרקטיקות ויחסים אישיים ומוסדיים בלתי פורמלים. הבלתי פורמלי אינו מרכיב חברתי שולי, שלילי או אקראי אלא מאפיין חברתי בסיסי. ואולם, טיבו של הסדר החברתי הבלתי פורמלי בחינוך ובחברה זכה להתייחסות מעטה בלבד בתיאוריה ובמחקר. יוצאת דופן מבחינה זו הגותו של הסוציולוג ראובן כהנא, אשר פיתח את "המודל/הצופן הבלתי פורמלי" כתפיסה תיאורטית חברתית-תרבותית וחינוכית מקיפה המתארת ומנתחת את המבנה הסגולי של סדר בלתי פורמלי. מאמרי הספר מנהלים דו-שיח מלומד ועדכני עם המודל הבלתי פורמלי של ראובן כהנא, בוחנים אותו מחדש, מאתגרים ומפתחים את יישומיו, ולעתים אף הופכים אותו על פניו. כמכלול, מציעים המאמרים לקוראים מסגרות חשיבה חדשות לניתוח חברתי. אסופת מאמרים זו מצביעה על הפוטנציאל הטמון בשימוש במודל הבלתי פורמלי ככלי אנליטי, כמסגרת תיאורטית וכתשתית אמפירית לחקר זירות חברתיות וחינוכיות בעבר, בהווה ובעתיד. הכותבים והכותבות בספר מנתחים פעילויות וזירות פעולה ייחודיות (טקס סיום בית הספר, טיול, ריקוד, שיח אינטרנטי ועוד) וקבוצות חברתיות (חרדים, בוגרי תנועות נוער באמריקה הלטינית, צעירים פלסטינים); הם עוסקים בסוגיות חברתיות מגוונות (דת ומדינה, אינטגרציה ונעורים בישראל ובפלסטין, שלבי חיים, חינוך לערכים, גלובליזציה וידע) ובסוגיות היסטוריות (היסטוריה של הידע, מודרנה ופוסט-מודרנה, מתודולוגיה ואידיאולוגיה), ואף חושפים את זיקתו של הבלתי פורמלי לתפיסות ולתחומי ידע שונים (אנתרופולוגיה, פילוסופיה, חקר הדת, פסיכולוגיה חברתית והסוציולוגיה על זרמיה השונים). הדו-שיח הביקורתי שמנהלת אסופת המאמרים עם המודל של ראובן כהנא מצמיח שדה הגות רב-פנים אבל בעל מכנה עיוני משותף.
רסלינג
מאת: טניה מודלסקי
תיאור: סרטיו של הבמאי הנודע אלפרד היצ'קוק הם מהנחקרים ביותר בתולדות התאוריה והביקורת של הקולנוע. חוקרת הקולנוע והטלוויזיה הפמיניסטית טניה מודלסקי יוצאת בספר פורץ דרך זה נגד שתי גישות קוטביות שרווחו עד כה: זו שלפיה סרטיו של היצ'קוק רוויים שנאת נשים, וזו שלפיה הבמאי מזדהה עם דמויות הנשים וחושף את מצבן העגום בחברה שגברים שולטים בה. מודלסקי מראה את השניוּת כלפי נשים, המאפיינת את יצירתו המורכבת של היצ'קוק ויכולה לעורר בצופים מגוון תחושות, ובכלל זה איום, חוסר אונים, כעס והזדהות. לדבריה, סיפוריהן של הנשים חותרים לעיתים תחת השליטה והסמכות של "אמן המתח הקולנועי" הנודע. למרות האלימות הניכרת שהגברים מגינים כלפי הנשים בסרטים, הן מוסיפות להתנגד להיטמעות בפטריארכייה, והבמאי - במודע או לא - מזדהה עם התנגדות זו. לטענתה, השאלה אם הסרטם ספוגים שנאת נשים או אהדה לנשים אינה ניתנת להכרעה, ובסרטיו של היצ'קוק הן כרוכות זו בזו. המהדורה הראשונה של הנשים שידעו יותר מדי יצאה לאור ב־1988, ומהדורתו השלישית, מ־2016 מוגשת עתה לקוראים עברית. שבעת הספרים המנותחים בספר - סחיטה, רצח!, רבקה, נודעת, חלון אחורי, ורטיגו ופרנזי - משמשים למחברת בסיס לניתוח הצופָה והצופֶה בקולנוע, והיא עוסקת בחיבור הרגשי לדמויות הנשים בסרטים. למהדורה שלישית זו צורף גם ריאיון עם המחברת, ובו היא עוסקת בגישות פמיניסטיות וקוויריות לניתוח סרטיו של היצ'קוק ובדיאלוג שעשוי להתקיים ביניהן; וכן צורף מדריך שאלות לדיון במחקר מרכזי זה של התאוריה הפמיניסטית הקולנועית.
עם עובד
מאת: גרטה תונברג
תיאור: באוגוסט 2018 פתחה גרטה תונברג, נערה שוודית בת 15 משטוקהולם, בשביתת לימודים למען האקלים מחוץ לבית הפרלמנט השוודי. בבוקר היום השני לשביתה הצטרף אליה מייסון, תלמיד כיתה ח׳, אחר כך התיישבו עוד שתי תלמידות, ועד מהרה גם המורים ושאר התלמידים לא יכלו עוד סתם לעמוד מנגד.
שביתת האקלים של גרטה מדי יום שישי מול בניין הפרלמנט סחפה מיליוני ילדים ומבוגרים בכל המדינות, וחוללה תנועה אזרחית כלל–עולמית הדורשת ממנהיגי העולם לגלות אחריות ולפעול לתיקון משבר האקלים.
הבית שלנו בוער מאגד מבחר מהנאומים שנשאה תונברג בין השנים 2018 ו-2020. כשהיא פונה אל חבריה למאבק או לראשי מדינות וידוענים, המסר שלה הוא תמיד אחד: הקשיבו למדענים שאומרים לנו שכוכב הלכת שלנו מתחמם מדי. נקודת האל–חזור קרובה. צריך לפעול עכשיו, כי הבית שלנו בוער.
הוצאת בבל בע"מ
מאת: ענת הררי
תיאור: מתי לראשונה חשבת איזה אבא אתה רוצה להיות? מה עבר עליך בתקופת ההיריון של ילדך ולאחר לידתו? ובכלל, מהו סיפור הלידה מהזווית שלך?
מה קורה כשגברים, כולם עסוקים באבהות החדשה שלהם, כולם פתוחים וסקרנים, מתיישבים לכתוב על המעבר הדרמטי שלהם לאבהות ומנסים לענות על השאלות האלה?
שנים-עשר משתתפי סדנת הכתיבה "הולדת אב" עשו מקום לקולות שלהם, וכתבו במילותיהם על נושאים אלה שנחשבים "נשיים", וככל שכתבו יותר ושוחחו יותר, כך הופתעו לגלות כמה גדול הצורך שלהם לחקור את עצמם, ולהתבטא בחופשיות ובביטחון.
במעגל השיח הגברי ישבה גם אישה אחת, מנחת הסדנה, שהיא גם מטפלת משפחתית שפוגשת זוגות לאחר הלידה ובכלל, ומצאה עצמה בוחנת שוב ושוב את האמהוּת ואת הזוגיות שלה ביחס לדברים שנכתבו ונאמרו בסדנה, ואף עוברת שינוי תודעתי שישפיע בהמשך על עבודתה.
הגברים של היום רוצים לתת מילים משלהם לחוויית ההורות הפנימית שלהם. הם רוצים לדבר על הצרכים שלהם ולהגשים את משאלות לבם ואינם חוששים להילחם בקשיים שמערימות עליהם החברה והתרבות כאשר מדובר באבהות ובחיי המשפחה שלהם. והם רוצים ליהנות מאחווה גברית שמאפשרת שיח אינטימי ובעל ערך.
הולדת אב מתעד שלב אחר שלב את פרקי סדנת הכתיבה לאבות דרך הטקסטים שנכתבו במהלכה, וכן חלק מהשיחות שנרקמו סביבם, עד לסופה הבלתי צפוי של הסדנה. הוא מניח עוד אבן דרך קטנה באבהות החדשה שאותה מנסחים הגברים המבקשים להיות שותפים שווים בהורות.
הוצאת בבל בע"מ
מאת: עמליה כהנא-כרמון
תיאור: במשך שנים כתבה והרצתה הסופרת עמליה כהנא-כרמון (2019-1926) על האתגרים הניצבים לפתחה של סופרת, בייחוד בספרות העברית. כך ביקשה לבחון באופן אנליטי ומקיף את ניסיונה האישי, שהיה לא אחת כואב. בשבע המסות שנאספו כאן ניסחה את מבנה העומק הגברי של התרבות העברית והישראלית, שלאורו יצירה של נשים מוּעדת להיות "דרך קוצים". ונדמה שעִם כל התמורות שחלו מאז נכתבו מסות אלו, הבחנותיה החודרות של כהנא-כרמון עוד עומדות בעינן. באחרית הדבר המקיפה של היוצרת וחוקרת הספרות ד"ר יערה שחורי, החותמת את הספר, היא בוחנת את שבע המסות הללו כיצירה מניפסטית, מעין גלגול מאוחר ל'חדר משלך' מאת וירג'יניה וולף. וולף הצביעה על המכשולים שמציבה התרבות הכללית לכתיבתן של נשים ואילו כאן, טוענת שחורי, כהנא-כרמון עומדת על חסמים נוספים ויסודיים הנובעים גם מן ההקשר היהודי והציוני; וכמו 'חדר משלך', גם מסות אלו מאת כהנא-כרמון שוברות בעצם העלאתן על הכתב קשר שתיקה גדול.
הקיבוץ המאוחד
מאת: לנדי בנקרופט
תיאור: "הוא לא באמת מתכוון לפגוע בי, הוא פשוט מאבד שליטה".
"הוא מסוגל להיות כל כך מתוק ועדין".
"הוא הפחיד אותי כמה פעמים, אבל הוא אף פעם לא פוגע בילדים – הוא אבא נפלא".
"היו לו חיים ממש קשים".
"הוא יותר רגיש מאנשים אחרים, והוא עושה כמיטב יכולתו".
"הוא תמיד מצטער אחר כך"...ברצלונה, ברצלונה...
הוא אומר שהוא אוהב אותך. אז... למה הוא עושה את זה? שאלת את עצמך את השאלה הזאת שוב ושוב. עכשיו יש לך הזדמנות לדעת: איך גברים כעסנים ושתלטנים חושבים– ולשנות את חייך. יועץ המתמחה בעבודה עם גברים מתעללים מציע לך בספר פורץ דרך זה איך לשרוד מערכת יחסים מתעללת, לשפרה או לעזבה. תוכלי לקרוא בספר על:
סימני האזהרה הראשוניים
עשרה טיפוסי אישיות של מתעללים
תפקידם של אלכוהול וסמים
מה בכוחך לתקן ומה לא
איך לעזוב מערכת יחסים בבטחה "אין ספק שזה הספר הכי שימושי ובעל המידע הרב ביותר שאי פעם נכתב בנושא גברים מתעללים. נשים שיחומשו בתובנות המופיעות בעמודים אלה יוכלו להתחיל להחזיר לעצמן את השליטה על חייהן. " ד"ר ג'יי סילברמן (מנהל תכניות למניעת אלימות, בית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת הרווארד)
הקיבוץ המאוחדספרית פועלים
מאת: קנת ב. קלארק, רוברט פן וורן, יעל לוטן
תיאור: מלקולם אקס, מרטין לותר קינג, רוזה פארקס – שני גברים ואישה אחת ששינו את פניה של אמריקה. שלושה אפריקנים־אמריקנים, צאצאיהם של בני אנוש שנחטפו, הובלו בכוח ונמכרו על ידי סוחרי עבדים לאירופיים לבנים במשך מאות שנים בארץ "האפשרויות הבלתי מוגבלות" – הגדרה שהתייחסה לאדם הלבן בלבד. רוזה פארקס, מרטין לותר קינג ומלקולם אקס, שלושה בני אנוש שמאסו באפליה הגזעית וברמיסת זכויות האדם והאזרח והתקוממו – איש איש בדרכו - נגד עוולות "הדמוקרטיה הגדולה בעולם", התקוממות הנמשכת עד היום. כאן הם משיבים בגילוי לב לשאלות אישיות ורעיוניות ושופכים אלומות אור נוספות על תחושותיהם האישיות, מניעיהם האנושיים ופעילותם החברתית, התרבותית והפוליטית למען הקהילה השחורה ולמען ארצות הברית של אמריקה כולה.
נהר ספרים
מאת: גבריאל מרמקס, מרים מיכלסון, יאצק אולשצ'וק
תיאור: ראיונות עיתונאיים עם המהפכנית האנרכיסטית הצרפתייה לואיז מישל בת המאה ה-19, האנרכיסטית הפמיניסטית האמריקנית היהודייה אמה גולדמן בת המאה ה-20 והמשפטנית ולוחמת זכויות האדם האיראנית, כלת פרס נובל לשלום שירין עבאדי. בראיונות אלה מביעות שלוש הנשים את "האני מאמינה" שלהן באופן נגיש ופתוח ומקנות לקוראות ולקוראים מושג ותחושה על מאבקן למען שחרור האדם – נשים וגברים כאחד.
נהר ספרים
מאת: אורי רם
תיאור: מתי ואיך התפתחה הסוציולוגיה הישראלית ואילו גלגולים עברה? כיצד פעלה במרחב הלאומי היהודי-ישראלי ובתוך הסכסוך עם הלאום הערבי-פלסטיני? כיצד הושפעה מן התמורות שחלו בזירת הסוציולוגיה הבין־לאומית? איך פירשה הסוציולוגיה את החברה הישראלית ואת השינויים שחלו בה ומה הייתה תרומתה לשיח החברתי והפוליטי בארץ? עניינו של ספר זה הוא ההיסטוריה הרעיונית של הסוציולוגיה הישראלית, מתחילת ההתיישבות הציונית בארץ בשלהי המאה ה־ 19 עד סוף העשור השני של המאה ה־ 21 . בספר נידונות הגישות המרכזיות והגישות הלעומתיות בסוציולוגיה, מתוארות דמויות ממסדיות ודמויות מרדניות ומבוארות המחלוקות שהסעירו את שדה הסוציולוגיה. ספר זה הוא אפוא מסע אינטלקטואלי בזמן דרך עדשת הסוציולוגיה: הספר פותח עם מבשרי הסוציולוגיה, שפעלו בהשראת התנועה הציונית; ממשיך עם המייסדים והמְמַסדים של הסוציולוגיה באקדמיה משנות החמישים עד שנות השבעים של המאה ה־ 20 , אבות הסוציולוגיה הממלכתית; עובר לעסוק בסוציולוגים המבקרים של שנות השבעים ושנות השמונים, שהתמקדו בניגודים לאומיים, מעמדיים, עדתיים ומגדריים; ולבסוף עוסק ב'פוסט־יים', בסוציולוגים הרדיקליים, הפוסט־מודרניים והפוסט־קולוניאליים, וגם בפוסט־ציונים ובבובריאנים החדשים, של שנות התשעים ותחילת שנות האלפיים. הספר מסיים בסקירת המשבר המשחר לפתחה של הסוציולוגיה האקדמית בעשור השני של המאה ה־ 21 , בהקשר הנאו־ליברלי והנאו־קולוניאלי.
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב
מאת: ענת ברקו
תיאור: "יהיה לנו טוב ביחד... חברה שלי נתנה לנו דירה, כדי שנוכל להיות ביחד... תביא איתך קונדומים... יש לך?"
כך כתבה המחבלת לנער הישראלי בן ה-16 בצ'אט, באינטרנט, באמצעות תוכנת המסרים הישראלית ICQ. השיחות הפכו לתכופות וארוכות יותר, ואיתן גבר רצונו של הנער לפגוש את הבחורה. לבסוף הגיע הנער למקום המפגש שקבעו בצ'אט, שם המתינו לו הטרוריסטית וחבריה, ורצחו אותו בדם קר. במשך 15 השנים האחרונות, קיימה ד"ר ענת ברקו מפגשים עם אסירות ואסירים ביטחוניים פלסטינים בכלא הישראלי. ביניהם היו כאלה שהפיקו פיגועי טרור רצחניים כנגד ישראלים, כגון מנהיג 'החמאס' השייח' אחמד יאסין וחבריו. בספר זה התמקדה ד"ר ברקו בנשים וילדים ששימשו כגלגלי שיניים במכונת הטרור הפלסטינית.
במיומנות וברגישות הסירה ד"ר ענת ברקו את הרעלה מפניהן של האסירות הביטחוניות, וגילתה כי לעתים מנוצלת אישה פצצה מינית בנתיב הפיגוע הרצחני. המתאבדת אינה מכוסה עוד ברעלה ובשמלה ואיברי גופה המעורטל נחשפים לעין כול בתום הפיצוץ. מה הדבר הנורא שעשתה או שעשו בה, שהוביל את המחבלת לדרך אין מוצא זולתי טרור? האם אישה פצצה נחשבת לגיבורה משוחררת בחברה הפלסטינית או שמא היא נותרת חשודה כמופקרת ופגומה? האם לעולם ירחף מעל ראשה סימן שאלה באשר לטוהר מידותיה ומניעיה לבצע פיגוע טרור?
ספר מטלטל זה, חושף את עולמם הפנימי של טרוריסטים ומציע חשיבה 'מחוץ לקופסה' על דרכי התמודדות מול הטרור הרצחני.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: דינה חרובי, טלילה קוש-זוהר
תיאור: ספר זה מאגד מאמרים הדנים בסוגיות מגדריות בתחומי דעת מגוונים. המחקרים השונים מתייחסים לנוכחות הגלויה והסמויה של הפרמטר המגדרי כחלק אינהרנטי ומובנה במציאות. הספר מתווה דרכים להתבונן דרך עדשת המגדר גם בתכנים השונים הנלמדים בבתי הספר. הנכחת הסוגיה המגדרית היא אחת הדרכים לקידום שוויון זכויות מגדרי בבתי הספר, וכפועל יוצא מכך בחברה כולה. המחקרים, למעט מאמר מתורגם אחד, הם פרי עבודתן של חברות פורום ״חינוך ומגדר״ במכללת סמינר הקיבוצים, כולן מרצות במכללה בתחומי דעת שונים. הפורום מבקש לקדם דיון בסוגיות מגדר וחינוך בכלל, ובהכשרת פרחי הוראה בפרט.
הקיבוץ המאוחדהוצאת גמא
מאת: קציעה עלון
תיאור: לשכון‭ ‬בתוך‭ ‬מילה‭ ‬פורש‭ ‬מנעד‭ ‬רחב‭ ‬של‭ ‬טקסטים‭ ‬העוסקים‭ ‬כולם‭ ‬בזהות‭ ‬המזרחית:‬‭ ‬ ‭"‬איש‭ ‬הולך" ‬לחביבה‭ ‬פדיה; ‬פרסום‭ ‬ראשון‭ ‬למכתב‭ ‬גנוז‭ ‬של‬ מירי‭ ‬בן–שמחון‭ ‬למאיר‭ ‬ויזלטיר; ‬מאמר‭ ‬של‭ ‬מוריה‭ ‬רחמני‭ ‬על‭ ‬המכתב. ‬גלילי‭ ‬שחר‭ ‬עובר‭ ‬במעברות‭ ‬העברית, ‬מיטלטל‭ ‬בין‭ ‬מזרח‭ ‬למערב; ‬דולי‭ ‬בן–חביב‭ ‬כותבת‭ ‬על‭ ‬מעמדו‭ ‬של‭ ‬סמי‭ ‬מיכאל‭ ‬כאינטלקטואל; ‬שמעון‭ ‬אדף‭ ‬כותב‭ ‬על‭ ‬אהרון‭ ‬אלמוג‭ ‬ותוך‭ ‬כך‭ ‬גם‭ ‬על‭ ‬עצמו. ‬לילך‭ ‬לחמן‭ ‬על‭ ‬שמעון‭ ‬אדף‭; ‬סמי‭ ‬ברדוגו‭ ‬על‭ ‬התחמקות‭ ‬וחמיקה, ‬אתניות‭ ‬ושוליות; ‬שבא‭ ‬סלהוב‭ ‬ב‭"‬טור‭ ‬דה‭ ‬פורס" ‬של‭ ‬כתיבה; ‬יונית‭ ‬נעמן‭ ‬על‭ "‬האישה‭ ‬שסמרטוט‭ ‬רודף‭ ‬אחריה"; ‬עדי‭ ‬שורק‭ ‬כותבת‭ ‬על‭ ‬השיר ‬"באמת‭ ‬התורה, ‬מבכיא" ‬לויקי‭ ‬שירן‭;‬ עמרי‭ ‬בן–יהודה‭ ‬בשתי‭ ‬מסות‭ ‬הנעות‭ ‬בין‭ ‬סיפורו‭ ‬האישי‭ ‬למומנטים‭ ‬בתרבות‭ ‬הישראלית; ‬אסף‭ ‬דרעי‭ ‬על‭ ‬שירת‭ ‬סמי‭ ‬שלום‭ ‬שטרית; אלחי‭ ‬סלומון‭ ‬כותב‭ ‬על‭ ‬ארז‭ ‬ביטון; ‬רפאל‭ ‬זגורי–אורלי‭ ‬ויצחק‭ ‬בנימיני: ‬להיות‭ ‬מזרחי‭ / ‬להיות‭ ‬ספרדי; ‬רות‭ ‬קרטון‭ ‬בלום‭ ‬על‭ ‬יחסו‭ ‬של‭ ‬נתן‭ ‬אלתרמן‭ ‬למזרחים; ‬גלעד‭ ‬מאירי‭ ‬על‭ ‬רוני‭ ‬סומק‭ ‬וארז‭ ‬ביטון; ‬עמוס‭ ‬נוי‭ ‬על‭ ‬המסרים‭ ‬הסמויים‭ ‬ב‭"‬איה‭ ‬פלוטו‭" ‬ו‭"‬קופיקו"; ‬מורן‭ ‬בנית‭ ‬על‭ ‬רונית‭ ‬מטלון; ‬יוחאי‭ ‬אופנהיימר‭ ‬על‭ ‬אחוזת‭ ‬דג‭'‬אני; ‬קציעה‭ ‬עלון‭ ‬על‭ ‬שירת‭ ‬משה‭ ‬סרטל. ‬
הוצאת גמא
מאת: ענת גרנית-הכהן
תיאור: הספר מביא את סיפורן של כ-3,600 נשים יהודיות בגילי 45-18 מהיישוב בארץ-ישראל שהתנדבו לשרת בשני כוחות - אט"ס (ATS) – חיל העזר של חיל היבשה, ווא"ף (WAAF) – חיל העזר של חיל האוויר. הגיוס היה ביוזמת מועצת ארגוני נשים שבראשה עמדה הדסה סמואל, והנשים תבעו את זכותן להיות במרחב הציבורי. בין הנשים היו גם כ-120 אימהות, שחלקן עזבו משפחה וילדים קטנים כדי לשרת בצבא. רוב המגויסות שירתו במצרים, חלקן בארץ ישראל, בסוריה ובלבנון וגם באיטליה. המגויסות היו פקידות, מחסנאיות ועובדות בתי חולים וכמה מאות היו נהגות – משאיות ואמבולנסים. היו גם חברות בהגנה ובלח"י שביצעו תפקידים בלתי לגליים כמו הברחת נשק ועולים וזיוף תעודות חייל. שתי חברות לח"י אף היו מעורבות בהכנות לרצח של הלורד מוין בקהיר (נובמבר 1944).
יד יצחק בן-צבי
מאת: אליעזר בן־רפאל, ארנה שמר
תיאור: האם הקיבוץ של היום הוא עדיין קיבוץ? ואם כן, מה משמעות המושג במציאות של היום? בספר זה מתוארים השינויים מרחיקי הלכת שעברו על הקיבוץ בעשורים האחרונים, שינויים המצטברים למטמורפוזה ממש של הקיבוץ המסורתי. מוצג בו הפירוק הנמרץ שהתחולל בהיבטים מרכזיים של חיי הקיבוץ בתקופה של מפולת כלכלית ודמוגרפית, שאחריה באה ההתאוששות בשני המישורים גם יחד. בעידן החדש שנפתח, הקיבוץ עדיין מקפיד על ערבות הדדית בין החברים ועל קבלת החלטות עקרוניות באורח דמוקרטי ובהסכמה כללית. אולם גם עיקרים אלה משתמרים רק כל עוד הציבור מקבל אותם, ומטבע הדברים, פירושו של מצב זה הוא שיותר מאי פעם הקיבוץ נתון לשלב של "הישרדות בסיכון". ואמנם הקיבוץ המתחדש של היום מתחזק הודות להתנתקות הפעילות המשקית מסמכות הקהילה, והגידול הדמוגרפי – הודות לקליטת אנשים בעלי מחויבות מופחתת, אם בכלל, למורשת הקיבוצית. עם זאת, המציאות שנוצרה איננה חד-משמעית. שינויים דרסטיים קורים בחינוך, בתרבות, בהוויה החברתית ובתחומים נוספים. האידאולוגיה מתהפכת ואפילו השפה שבפי הקיבוצניקים וזו המופיעה במרחב הציבורי. המחקר מראה שהאינדיבידואליזציה הרב-צדדית של חיי הקיבוץ העלתה באופן דרמטי את שביעות הרצון של החברים מחייהם בקיבוץ, ואין ספק שהחיים בקיבוץ נעשו כעת "טובים" יותר – דווקא כאשר הקיבוץ הוא "פחות קיבוץ". במילים אחרות, כאשר הקיבוץ מתרחק מהקהילתיות הכמעט משפחתית שהוא הדגים, והיה יותר ויותר לאגודה. עם זאת, לעת עתה, אין גם אפשרות (עדיין?) לדבר באופן החלטי על סוף הקיבוץ. והשאלה החדשה הצצה – שהיא השאלה העיקרית שבה דנים פרקי הספר השונים – היא עד כמה המשך ההתפתחויות של הקיבוץ לאחר המטמורפוזה נוטה לשמר את מה שעדיין עושה את הקיבוץ לדפוס חיים ייחודי ובעל מסר לסביבתו הלא-קיבוצית, וקודם כל לעצמו.
הצג עוד תוצאות