נמצאו 547 ספרים בקטגוריה
לכל הספרייה
מאת: עירית עמית-כהן
תיאור: מה יוצר שייכות וקרבה למרחב שבו חיה קהילה? כיצד מתרחש הקשר ואיזה פריטים משתתפים בו?
ספר זה בא לבחון קבוצה של פריטים במרחב הקיבוצי המעצבים את הקשר למקום בקהילה המצויה בתהליכי שינוי פיזי, חברתי, כלכלי ואידיאולוגי. מדובר בנכסי מורשת תרבות פיזיים, כגון מועדון, שטח פתוח ושמורה מתוחמת, שדרת עצים וגן מעוצב, יצירת אמנות, נכס היסטורי, ובלשון חברי קיבוץ: 'חצר הקיבוץ'. הרצון לדון בנכסי מורשת התרבות של החברה הקיבוצית נובע מן ההכרה שלנכסים אלה פוטנציאל להקל על השינוי בחברה הקיבוצית ובאמצעות טיפוחם לקדם את מעורבות הקהילה על כל קבוצותיה וגווניה.

כדי לבסס גישה זו, נערך בשנים 2007 - 2009 מחקר רחב בעשרים קיבוצים, פרוסים במרחבי הארץ, בצפון, במרכז ובדרום. ספר זה מציג את תוצאות המחקר, אך לא מסתפק בכך. הוא מוגש לחברה הקיבוצית לחיזוק חוסנה ולעודדה להתייחס לנכסים אלה בתכניות המקדמות את פיתוחו של הקיבוץ המתחדש.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: יאיר יאסן
תיאור: על סמך ראיונות אישיים שערך המחבר עם עשרות פעילי מחאה מקבוצות מיעוט שונות מתאפשרת הצצה מבפנים על המחאות החברתיות שמטלטלות את ישראל של תחילת המאה ה-21 ומאיימות להעמיק את קרעיה הפנימיים. ספרו החשוב של יאיר יאסן מספק מבט עומק השוואתי על שלוש זירות מחאה סוערות אך שונות לחלוטין בישראל: הימין-הרדיקלי בגדה המערבית, הבדואים בנגב, ויוצאי אתיופיה. כל אחת מהזירות מתאפיינות ברקע, נסיבות וביטויים שונים של התנגשויות אלימות בין פעיליה לבין סוכני המדינה, התנגשויות שכולן, על פניו, מנוגדות לאינטרסים של חבריה. מחאות ועימותים אלימים בין אזרחים לרשויות המדינה מעוררות עניין ציבורי, תקשורתי ומחקרי. הפעלת אלימות מדינתית היא חלק מהמונופול על האלימות המופקד בידי המדינה, והיא מלמדת, בין השאר, על מעמדם של מי שהיא מופעלת נגדם ועל מקומם בהיררכיה של האזרחות. ספר זה מציע זווית נוספת לדיון באלימות פוליטית, זו של אזרחים כלפי רשויות המדינה והחוק. מה ניתן ללמוד מהמחאה האלימה על הלגיטימיות הנתפסת של המדינה בעיני הפעילים? על האמון במשטרה? על מעמדן של הקבוצות המעורבות באלימות? ועל הדרך שבה פעילים מפרשים את האלימות שבה לקחו חלק, במתכוון או שלא במתכוון?
רסלינג
מאת: נירה טסלר
תיאור: ספרה של נירה טסלר עוסק במוטיב הפרח באמנות של נשים שהשתייכו לזרם המודרניסטי החל מהמאה ה-19 ועד ימינו. בתחילה מובא דיון במשמעותו הסמלית של הפרח בטקסטים קנוניים דוגמת "שיר השירים", אשר בו משולה האהובה ל"שושנה בין החוחים" ול"גן נעול". דימויים אלגוריים אלה חלחלו במרוצת הדורות לאיקונוגרפיה הנוצרית, עטפו את דמותה של מריה במטפורות מרהיבות וזכו לביטויים בשדה האמנות הפלסטית במהלך המאות ה-12 עד ה-19. במרכז הספר מובא דיון על אודות משמעות השינוי שחל באופן תיאור הפרח באמנות נשים אמריקאיות אוונגרדיות במהלך שנות ה-20 וה-30 של המאה ה-20, בשלושה מרכזים מודרניסטים: ניו-יורק, קליפורניה, מקסיקו. נירה טסלר מסבירה כיצד יוצרות מודרניסטיות מתחומים שונים, דוגמת גלספל, שטטהיימר, או'קיף, פלטון, קנינגהם, מת'ר, מודוטי וקאלו, אשר היו מודעות לסמליותו הדתית של הפרח ביהדות ובנצרות, הפכו אותו לדימוי אלגורי אשר מייצג את האישה החדשה, המודרנית, בעלת העמדות האינדיבידואליות. זו פרשנות נרחבת למהותו, סמליותו ותפקידיו החדשים של הפרח בגישה נועזת ומקורית, בהקשר של מאבק הנשים להשגת זכות הבעה והצבעה. הספר נחתם בהצגת עבודות של יוצרות אמריקאיות פמיניסטיות עכשוויות, דוגמת שיקגו ושפירו, אשר מבצעות מחוות לאותן יוצרות מודרניסטיות באמצעות דימוי חדש ונועז של הפרח, תוך כדי שימוש בחומרים "נשיים" ובטכניקות חדשניות – בבחינת חיבורן אל אימהותיהן הרוחניות.
רסלינג
מאת: חווה ברונפלד-שטיין
תיאור: בספטמבר 1949 התקבל בכנסת הראשונה "חוק שירות ביטחון, התש"ט-1949". ספרה של חוה ברונפלד-שטיין עוסק בפניו החזותיות והמגדריות של החוק וממוקד בתצלומים של חיילות צה"ל מהשנים 1948-1968. אף על פי שתצלומי חיילות היו ועודם חלק ממארג הדימויים של התרבות הישראלית, ספר זה הוא הראשון שעוסק בתרומתם של תצלומי חיילות להתפרשותו של ה"מיליטריזם האזרחי" בישראל. הספר בוחן פרקטיקות גופניות ומרחביות אשר דרכן החוק מגולם. הדיון בתצלומים חושף תיאטרון של פעולות – תרגילי סדר, מדים ותסרוקות – אשר דרכו הלוגוס של החברה המיליטריסטית בישראל קורם עור וגידים, אוחז בגופים והופכם ללוחות החוק. חוה ברונפלד-שטיין מצביעה על תצלומי חיילות כאחד ממאפייניו התרבותיים של ה"מיליטריזם האזרחי", ומאירה על זיקות שבין גיוס נשים ותצלומי חיילות להִקסמות חברתית מצבאיות. ניתוחה חושף את תצלומי החיילות כמכשירי לגיטימציה לאתוס ולארוס, כ"גשר חזותי" ונשא של ערכים צבאיים, ליברליים ומודרניים, אך חשוב מכך כ"דרך קיצור" לעונג חזותי. התצלומים נעים על קו הרצף בין שתי מערכות ייצוג: בין "כך זה היה" ל"זה אנו משתוקקים", בין מיליטריזצייה של ספֵרה פרטית לארוטיזצייה של המרחב הצבאי. הדימוי החזותי "חיילת צה"ל" לכוד בתווך בין דימוי ה"עבריה החדשה" לדימוי הדתייה החסודה, בין דימויים של גוף חשוף לדימויים של גוף עטוף, ובין מהוגנות בורגנית למרדנות סוציאליסטית. ייצוגיה החזותיים לכודים בין האדרה להטרדה, בין מידת צניעות למידת פריצות, ובין "המשפחה הקטנה" ל"משפחה הגדולה". ספרה של ברונפלד-שטיין מצביע על היחס הארוטי שמפעפע למערכת הסמלית באמצעות תצלומי חיילות, ומסווג את התצלומים כצורת ביטוי תרבותית וייחודית של "תשוקה מיליטריסטית". דרכם משורטטות פניו הארוטיות של המיליטריזם בישראל אשר אותו מכנה הספר "מיליטריזם ארוטי".
רסלינג
מאת: שני נרדימון, תומר עינת
תיאור: מה באמת קורה במועדוני החשפנות בישראל? מהיכן מגיע הרעיון להיות חשפנית ואיך נראית משמרת במועדון? ספר פורץ דרך זה, אשר נכתב ברגישות רבה ביחס למקום הפגיע של החשפניות עצמן, מתמקד בפריזמה תיאורטית של תת-תרבות מועדוני החשפנות בישראל המאפשרת בדיקה רחבה של עולם זה תוך כדי התמקדות וחשיפה של תחומי תוכן שלא זכו לתשומת לב מחקרית ראויה עד היום. הספר מציג ומנתח את מערכות היחסים של החשפנית עם בעלי המועדון, אשר נעה על הטווח שבין דאגה ויחסים אבהיים לבין סרסור; את מערכת היחסים עם הלקוח, עם עמיתיה החשפניות כמו גם עם עצמה.

חושפות את עצמן מזמין את הקורא להיכנס לעולם נסתר שנפתח כל לילה מחדש ולו חוקים ונורמות משלו. באמצעות מילותיהן החשופות והאמיצות פותחות בפנינו 11 נשים צוהר אל עולמן של העוסקות בחשפנות. הספר משרטט את כניסתה של החשפנית לתחום: החל מראיון העבודה, המשמרת הראשונה ועד להפיכתה לחשפנית מקצועית במועדון.
רסלינג
מאת: גילה רוסו-צימט, אפנאן מסארוה סרור, מרגלית זיו
תיאור: ספר זה מאגד בתוכו מאמרים עיוניים ומחקריים על ילדוּת בחברה הערבית בישראל. כדי שנוכל להבין את הילדות עלינו להעמיק ולחקור סוגיות מגוונות בעולמם של הילדים בחברה שהם גדלים בה. המאמרים בספר בוחנים נקודות מבט היסטוריות הקשורות בילדים ובילדות באסלאם ובחברה הערבית בישראל, בהתפתחות חברתית ושפתית, במוזיקה בחיי הילדים בגיל הרך, ביחסי הורים וילדים ובהדרכה בגני ילדים. מחברי הפרקים בספר באים ממגוון רחב של דיסציפלינות אקדמיות וממוסדות אקדמיים שונים. הכתיבה, העריכה וההוצאה לאור של הספר נעשו בתהליך דיאלוגי שהביא לידי ביטוי את החשיבות שהכותבות והכותבים מייחסים לעשייה שיתופית שוויונית בין אזרחי ישראל היהודים והערבים. הספר יצא לאור בעברית ובערבית.
מכון מופ"ת
מאת: עמליה זיו
תיאור: מחשבות מיניות הוא אסופה של מאמרים, הרצאות ורשימות אשר עוסקים במיניות ובפוליטיקה שלה.
הטקסטים המקובצים בספר זה נכתבו בין השנים 2008-1993 – תקופה שבה התעצבה התרבות הלהט"בית בישראל – והם לקחו חלק מרכזי בתהליך צמיחתה וניסוחה של ציבוריות קווירית. טקסטים אלה ממוענים לקהל אשר בעת פרסומם המקורי היה עדיין בהתהוות, אולם הם אינם מדירים קוראים שאינם חלק מהקהילה המדומיינת הקווירית, ומאירים היבטים של הוויית החיים והתרבות הלהט"בית שאינם תמיד מוכרים או מובנים למי שמחוץ לגבולות הקהילה. רבים מהמאמרים נכתבו בתקופה שבה עצם קיומה של תרבות להט"בית עדיין הועמד בסימן שאלה בשיח המקומי, והיה צורך לאשר את חשיבות העיסוק בה ולהניח את היסודות לאופן שבו מדברים עליה.

לעמליה זיו תפקיד מרכזי בשינוי השיח הציבורי והאקדמי על הומוסקסואליות, כמו גם ב"ייבואה" של התיאוריה הקווירית וביסוסה באקדמיה הישראלית. במחשבות מיניות היא מציעה מבואות נגישים להגות ולהוגים קוויריים, תוך כדי שימוש בטקסטים תרבותיים פופולריים (ספרות, קולנוע) על מנת להדגים ביקורת קווירית בפעולה. הספר סובב סביב שני מוקדים: זהות ופוליטיקה קווירית, ופורנוגרפיה. בחטיבה אשר עוסקת בפורנוגרפיה מפרספקטיבה פמיניסטית סוקרת זיו את המחלוקת שמפצלת עד היום את התנועה הפמיניסטית ומציגה עמדה שלפיה ייצוגים פורנוגרפיים אלטרנטיביים נושאים הבטחה לכינון של נשים כסובייקטים מיניים.

מחשבות מיניות מציע לקוראיו דיון מעמיק ובהיר בשורה של סוגיות מפתח: בעיית ההבניה והייצוג של סובייקטיביות מינית נשית, המתח שבין פוליטיקת זהות להזדהויות החוצות גבולות של זהות, אלימותן של נורמות מגדריות והדרכים האפשריות לחתור תחתן. יותר מכל, הספר על שני מוקדיו פורש תפיסה של תרבויות משנה כאתרים של יצירת ידע אלטרנטיבי ואפשרויות מגדריות ומיניות חדשות.
רסלינג
מאת: אביבה קפלן
תיאור: מבוא לגן עדן עוסק בתופעה חברתית בעלת הד תקשורתי נרחב – בתי הדיור המוגן המשמשים כבתיהם האחרונים של הזקנים בחברה. בתקופה שבה תוחלת החיים עולה והאדם מחפש לעצמו חיים בעלי איכות, פשר ומשמעות, סגנון החיים המוצע במקומות האלה מבטיח לענות על הציפיות לעת זיקנה. אבל הספר הזה מסיר את העטיפה הנוצצת שעוטפת את סגנון המגורים הזה; הוא מאפשר לנו להציץ לחייהם של בני האדם החיים בהם.

בשבע שנות מחקר חבשה אביבה קלפן בו-בזמן שני כובעים – של חוקרת ושל מנהלת – וזה אפשר לה להגיע לממצאים שאי אפשר היה לחקור בדרך אחרת.

הממצאים מצביעים על קיומו של פרדוקס הכרוך בחיים במקומות האלה, שבהם משמשים בערבוביה פעילויות תרבותיות מגוונות, יכולת כלכלית, דימוי של חיים מלאי פעילות וקשרים חברתיים, לצד מצוקות קיומיות ותחושות של בדידות מעיקה, חרדה ואי-ודאות. שאלות רבות עולות כאן. למשל, ההבדל בין סגנון המגורים הזה ובין בתי האבות הרווחים במקומותינו, האינטרסים הכלכליים המניעים את התופעה ו"הדימוי הרצוי" שהם יוצרים כנגד מציאות החיים היום-יומית הרווחת בהם.

ממצאי הספר מלמדים שזו זירה ארגונית מורכבת, בעלת סתירות פנימיות מובנות: מצד אחד, ישנו רצון להתגורר במקום שאמור לספק סדר, שליטה ומשמעות בחיי היום-יום כמענה להרגשת הכאוס האופיינית לזיקנה; מצד אחר, האילוצים המבניים של המקום הזה גורמים לשלילת זהויות ולנטישתן, תוך כדי ניסיון לשרוד במציאות שאינה מאפשרת הזדהות, בין השאר לנוכח חרדת המוות השורה על הכול
רסלינג
מאת: איאד זחאלקה
תיאור: תחילת המאה ה-21 מתאפיינת בהתחזקות האסלאם הפוליטי והופעת קבוצות אסלאמיות רדיקליות. מצב עניינים זה מעלה אל התודעה הכללית מגמה של התנגשות בין האסלאם לבין התרבות המערבית והעדר סיכוי לקיום בשלום בין מוסלמים ללא מוסלמים. אולם בניגוד לתפיסה הזאת התפתחה בשני העשורים האחרונים דוקטרינה הלכתית מוסלמית אשר מגמישה את ההלכה הדתית ומקלה בה, על מנת לאפשר קיום בשלום בין מוסלמים ללא מוסלמים במדינות המערב, דוקטרינה הלכתית הנקראת "פִקְה אל-אַקַלִיַאת" (הלכות המיעוטים המוסלמים). דוקטרינה זו יצאה מבית מדרשו של הזרם האסלאמי ה"ווַסַטִי" (האמצעי) המזוהה עם תנועת האחים המוסלמים – הזרם המרכזי והמוביל במזרח התיכון וצפון אפריקה.

פִקְה אל-אַקַלִיַאת – כפי שמיטיב לתאר בצורה בהירה איאד זחאלקה – נועדה לספק פתרון הלכתי למיעוטים המוסלמים, בעיקר במערב, בהתחשב בנסיבות חייהם הייחודיות. הלכה זו מנסה לשלב בין שמירה על זהות דתית מוסלמית וקיום מצוות דת האסלאם לבין השתלבות אזרחית במדינה הלא-מוסלמית והתמודדות מיטבית עם הסביבה החילונית הפתוחה והחוקים באותן מדינות, חוקים אשר סותרים את הדין הדתי המוסלמי ברוב המקרים. שילוב זה נעשה באמצעות שינוי הדינים השרעיים על פי מתודולוגיה הלכתית שעקרונותיה ובסיסיה בהלכה המוסלמית, והיא מבוססת על הגשמת "מקאצד אל-שריעה" (יעדי השריעה) ו"המצלחה" (האינטרס של המוסלמים).
רסלינג
מאת: אזי לב־און
תיאור: החדירה המהירה והשימוש האינטנסיבי באינטרנט בכלל ובמדיה החברתית המקוונת בפרט מאפשרים את הפריחה של סוג חדש של קהילות – קהילות מקוונות אשר חולקות כמה מאפיינים משותפים עם הקהילות הגיאוגרפיות המסורתיות, אבל נבדלות מהן בהיבטים אחרים. קהילה מקוונת היא התארגנות דינמית של אנשים המתבססת על מאפיין משותף או אינטרס משותף כבסיס לקשר חברתי, ואשר בין חבריה מתנהלת אינטראקציה מתמשכת ברשת האינטרנט. ההשתייכות הוולונטרית של חברי הקהילה, גודלה של הקהילה, התמקצעות חבריה ומנגנוני ההסדרה העצמית הנוצרים בה מסייעים להתפתחות של התארגנויות רחבות היקף אשר בהן חבריהן בוחרים לשתף מידע ולעסוק לאורך זמן בנושאי עניין משותפים. באופן הזה קהילות מקוונות עשויות להיות אבן שואבת למספר רב של מביני עניין, ובה במידה לפתוח עולם חדש של הזדמנויות בפניהם. קהילות מקוונות היא אסופת מאמרים שנכתבה על ידי חוקרים ישראלים אשר עוסקים בקהילות מקוונות מסוגים שונים: של הורים לילדים בעלי צרכים מיוחדים, של נערות מתבגרות, של עובדי רווחה, של פורומים מקוונים העוסקים בנושאי בריאות מחד גיסא ובקהילות פרו-אנורקסיה מאידך גיסא, ועוד. מאמרי הספר עוסקים בסוגיות כגון מבנה ותפקוד של הקהילות, שימושים וסיפוקים הנגזרים מחברות בקהילה, לצד סוגיות מתודולוגיות הכרוכות בחקר הקהילות המקוונות.
רסלינג
מאת: עמית קמה, ענת פירסט
תיאור: ספרם של עמית קמה וענת פירסט בוחן את אופני הייצוג של קבוצות "אחרות" (כלומר מיעוטים) בתקשורת ההמונים. בספר נשזרים הסברים חברתיים, היסטוריים ותרבותיים של התהליכים המכוננים קבוצות חברתיות מסוימות כ"אחרות", לצד דיון בדרכים שבהן התקשורת ממלאת תפקיד מרכזי בתהליכים אלו. חשיבות רבה מוקנית לַתקשורת כיום מכיוון שעולמנו ספוּג בדימויים שאותם אנו צורכים מהתקשורת ובעזרתם מכוננים הן את זהותנו והן את זהותם של ה"אחרים". לכן, חשיפה ביקורתית של דרכי הייצוג התקשורתי של קבוצות מסוימות עשויה לעזור בהבנה של המציאות החברתית ואולי אף לסייע בשינויה, תוך כדי קילוף המעטה הכוזב מהמובן מאליו.

חלקו הראשון של הספר עוסק במקורות המושג ייצוג תקשורתי, בתפקידיו בתהליכי הבניה חברתית ובשעתוק אידיאולוגיות. חלקו השני מיישם את הרעיונות התיאורטיים ביחס לארבע קבוצות: נשים, נכים, הומואים/לסביות וקשישים. הספר מבהיר מושגים הנגזרים מיחסי הכוח הרווחים בחברה כגון: האחרה, הדרה, הכחדה סמלית כמותית והכחדה סמלית איכותנית. בין השאר נידונות בו השאלות: מהם התהליכים המכוננים את זהותה של קבוצה כ"אחרת"? האם ה"אחרים" מוצגים ונוכחים בטקסטים תקשורתיים או נעדרים ומודרים מהם? מהם סטריאוטיפים ונזקיהם?
רסלינג
מאת: ריצ'רד דאייר
תיאור: בספר פורץ דרך זה ריצ'רד דאייר בוחן את ייצוגם של לבנים בקולנוע, בטלוויזיה ובתרבות החזותית המערביים. הוא חוקר הבניות של לובֶן על רקע הנצרות והקולוניאליזם; את התפקיד שהגזע ממלא בטכנולוגיות של צילום וקולנוע כחלק מ"תרבות של אור" רחבה; את גבריות השרירים הלבנה בסרטי פעולה מטרזן והרקולס עד קונן הברברי ורמבו; את המגבלות החברתיות שנשים לבנות מתמודדות עימן בפנטזיות שמספרות על דעיכתה של האימפריה הבריטית; ואת הזיקה בין מוות ובין לובן בסרטי אימה ודיסטופיות מדע בדיוני כמו בלייד ראנר והנוסע השמיני. רבים בעבר הראו את התפקיד המכריע שדימויים של שחורים ואסיאתיים ממלאים בארגונו של העולם המערבי, ועד ספר זה כמעט לא זכתה הקטגוריה "לבנים" לניתוח. כמו שמצוין בהקדמה של מקסים סרבול, מחקרו של דאייר תורם תרומה מכרעת להבנת משטרי הייצוג בתקופתנו. הוא חושף את מנגנוני התרבות שיצרו את עליונות הלבנים וחיזקו אותה, ובתוך כך הפכו את הלבנים למסמנים של מה ש"רגיל", "ניטרלי" ו"אוניברסלי".
עם עובד
מאת: בלה ליוש
תיאור: ספרה של בלה ליוש מתאר ומנתח את האופן שבו נשים חרדיות חוות את מקומן האישי והחברתי לנוכח השינויים שהתחוללו בחברה החרדית בשנים האחרונות, לצד בדיקת הפרשנות שהן נותנות לאורח חייהן ביחס לשינויים המתרחשים סביבן. האם הן שומרות סף השואפות לשמר את הקיים או סוכנות שינוי המשמשות חיל חלוץ לשינויים הפוקדים את החברה החרדית? הספר בוחן את מקומה ומעמדה של האישה בקהילה החרדית מבעד לתפיסתה כפולה אשר רואה אותה מצד אחד כמערכת איכותית, מגוננת ומשרה ביטחון, אך מנגד כגורם מגביל ומפקח שאינו מטפל כראוי בבעיות החברתיות. כמו כן מתוארת מערכת היחסים בין חרדים וחילונים בישראל, הסטריאוטיפים והחששות של שני המחנות, תוך מתן דגש על האופן שבו נשים חרדיות, אשר לומדות ועובדות מחוץ לקהילתן, תופסות את העולם האחר, החילוני, כל זאת לצד בדיקת היחס שלהן ללימודים ולהשכלה, לעבודה ולבילוי בשעות הפנאי. בפני הקורא נחשף עולמן המורכב של הנשים האלה הכולל קשיים, התלבטויות ותחושת דואליות ביחס למיצובן. אלמנטים אלה עולים מתוך הראיונות שקיימה מחברת הספר עם נשים חרדיות. המחברת מצביעה על כך שהמפגש עם עולמות תוכן אחרים יוצר אצל נשים אלה פרדוקסים ותחושה של זהות כפולה. תחושה זו גורמת להפרה באיזון הפנימי שלהן, והיא מעוררת בהן את הצורך להגדיר מחדש את זהותן כנשים חרדיות. החשיפה, ההתוודעות אל העולם האחר ואימוץ מאפייניו, גורמת להן לנקוט אמצעים המכוונים לרַצות את החברה שבה הן חיות, לנקוט אסטרטגיות שונות המאפשרות להן ליישב את ההפרה שנוצרה באיזונן הפנימי, ולמעשה לחיות בשני העולמות – החרדי והחילוני.
רסלינג
מאת: רחל שרעבי, אביבה קפלן
תיאור: רבות נכתב על עולי אתיופיה, אולם טרם נכתב על מנהיגיה של קהילה זו שעברה טלטלה בין חייה בעבר – כחברה חקלאית מסורתית באתיופיה, לחייה בהווה – עם הצורך להתמודד על מקומה במארג החברתי העכשווי בישראל, ובעיקר להסתגל אליו. מנהיגים אלו (הקייסים) הובילו תהליך קשה של הגירה שהיה בו משום מהפכה ו"קפיצת דרך" מעולם פטריארכאלי, עם סדר וארגון ברורים, אל חברה פוסט-מודרנית כאוטית ומבלבלת. ספרן של רחל שרעבי ואביבה קפלן עומד על כמה היבטים של נושא זה: הוא מנתח את המתח השורר בין הממסד הדתי בארץ לבין המנהיגים הרוחניים של העדה; הוא עוסק בזהות הקיימת בין מצב של זִקנה למצב של הגירה, כאשר שתי הנסיבות, זִקנה והגירה כאחד, הן ביטוי למצבים חברתיים שבהם נשללות זהויות וננטשות כתוצאה ממצבי חיים משתנים. כפי שעולה מהנרטיב בספר זה, מנהיגי העדה האתיופית "נטרפו" למעשה על ידי המהפכה שאותה הם הובילו. הגישות האנתרופולוגית והסוציולוגית-היסטורית השלובות זו בזו במחקר הנוכחי מספקות זווית ראייה חדשה לבחינת חייהם של הנחקרים; היא אפשרה להיטיב להבין את סיפורם כפי שהוצג על ידם, בלשונם ובדרכם, במטרה לייצר מציאות שעמה הם מזדהים ושבה הם עשויים לעתים גם להתגאות. הגישות המשולבות אפשרו להצביע על הקונפליקטים השזורים בחייה של קבוצה "שחורה" אשר חיה בתוך קבוצה אנושית רחבה יותר ו"לבנה" בעיקרה.
רסלינג
מאת: אריה קיזל
תיאור: הנרטיב הממוקף – הנרטיב המזרחי החדש שעומד במרכז השיח המזרחי הרדיקלי – יוצא נגד שלילת הציונות את המזרחיות-ערביות ומעמיד את עצמו כאלטרנטיבה זהותית, אינטלקטואלית ואסרטיבית. ספרו של אריה קיזל בוחן את עלייתו והתבססותו של הנרטיב המזרחי אשר מהווה נקודת ציון במאבק הנרטיבים המתנגשים כביטוי לרצונן של זהויות לבטא את עצמן כנפרדות והיברידיות באתרי הישראליוּת. המחבר בוחן בדקדקנות את מקורותיו הפוסט-קולוניאליסטים והאנטי-ציוניים של הנרטיב המזרחי ואת המתקפה האינטלקטואלית שהוא מבצע על עצם הלגיטימציה של הציונות, כמו גם על מוסריות הפתרון המדינתי שיצרה. עמדה נרטיבית חדשה זו מכירה בקשיים ההיסטוריים של חתרנותה, אשר מוצגת כאמנציפטורית ובעיקר כמוסרית. היא מתחברת ביסודותיה לנרטיב הקורבני הפלסטיני, ובגרסתה הרדיקלית מבקשת לחבור אליו כדי ליצור מרחב חדש שייתן עדיפות לערביות – תרבותית, שפתית ואף פוליטית. במסגרת זו עתיד להתקיים פירוק הקולוניאליזם הציוני ביחס למשטר האמת, שיח הידע והכוח השליט, לצד התגברות קולות ונרטיבים אחרים במסגרת נקודת המפגש בין אנטי-ציונות לפוסט-מודרניות. באמצעות מודל נרטיבי תלת-שלבי בוחן המחבר את ניסיונו של הנרטיב המזרחי לאתגר את גבולות השיח הישראלי, להתנתק מהפרוגרמה הציונית ההגמונית ולהציג תוכנית נרטיבית שתאפשר הבניית דגם רב-תרבותי, אנטי-קולוניאלי, שישקם את הערביות-מזרחיות המרחבית. המחבר פורס את קולות ההתנגדות לנרטיב המוצע ומנתח את הסיבות לשלב הקורבני שאליו הגיע ובו הוא ממולכד במציאות החברתית והקפיטליסטית שנוצרה בישראל של אשכנזים, מזרחים וילדיהם המשותפים.
רסלינג
מאת: בת שבע מילר
תיאור: בת שבע מילר, מחברת הספר תיאטרון המוות, הייתה בת 11 כאשר אמה נפטרה ממחלת הסרטן. אולם איש לא דיבר איתה על המחלה ואיש לא הסביר לה לאן נעלמה אמא שלה. את מה שהצליחה להבין בכוחות עצמה שמרה בליבה, "ובכך", היא כותבת, "הצטרפתי למשחק ההסתרה של אבי וסבתי." על מות אמה נודע לה ממודעת האבל על קיר חדר המדרגות. גם בעבודתה כאחות, בחרה המחברת להתרחק מעולמם של הנוטים למות. המפגש עם חולים אלו עורר בה תחושות של פחד ואיום והחזיר אותה לילדותה, לזיכרונות שבחרה לשכוח. רק בלימודיה לתואר שלישי היא מצאה סוף סוף הזדמנות להישיר מבט אל המוות ולמצוא תשובות לשאלות שהטרידו אותה. כך נסללה דרכה לעולמם של החולים הסופניים בהוספיס ולכתיבתו של ספר זה, המתמודד עם שאלות נוקבות הנוגעות למצב האנושי, למהות החיים ולמוות. לעיתים קרובות מונעת החברה מגוססיה את האפשרות לתכנן את מותם ואת מה שנותר מחייהם. לעיתים קרובות היא מתייחסת אליהם כאל מי שאינם מסוגלים לקבל החלטות, דוחה את דעתם, מתעלמת מרצונותיהם ומונעת מהם לשוחח. בכך נרמס כבודם ונגזל מהם הפרק האחרון של חייהם. ספר זה, המבוסס על מחקר אתנוגרפי בחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, עוסק בחוויית הגסיסה של מטופלים שחולים במחלה סופנית, המאושפזים בהוספיס. הוא בוחן את המשמעויות התרבותיות והחברתיות של השיח שמנהלים החולים, העומדים מול מותם הקרב, ושל דרכי התמודדותם איתו.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: עירית קינן, עירית הרבון
תיאור: ביטחון איננו רק עניין צבאי. זוהי סוגיה אזרחית, שלה מגוון היבטים. הטענה המרכזית של הספר היא שמי שתרבותם מבוזה ומודרת, שמופגנות כלפיהם התנהגויות גזעניות, או שהם מתקשים להגיש לילדיהם ארוחה מספקת אינם יכולים לחוש ביטחון; גם אזרחים ואזרחיות שממשלתם מערערת על הלגיטימיות שלהם משום שעמדותיהם מנוגדות לאלה שלה אינם יכולים להרגיש בטוחים. זאת ועוד, מאבקי זהות בין קבוצות חברתיות שונות משפיעים גם על תחושת הביטחון של המשרתים בצבא. התפתחות הדיון בסוגיות כאלה הובילה בעשורים האחרונים להבנה שהגבלת שיח בביטחון למובנו הצבאי בלבד מאפילה על חשיבותם של היבטים אזרחיים חיוניים לביטחונם האישי של בני האדם, ובהם זהות מגדרית ואתנית, תרבות, שיח דמוקרטי, איכות סביבה, חינוך ורווחה. הספר מאתגר את צורת החשיבה הרגילה על סוגיית הביטחון, ומנתח את התהליכים שמובילים לנסיגה בתחושת הביטחון האזרחי בישראל. הפרקים משקפים דאגה עמוקה של חוקרות וחוקרים מן השורה הראשונה באקדמיה מהידרדרות התשתית הדמוקרטית ומהתערערות תחושת הביטחון האנושי והאזרחי בישראל. מדינה קרועה מבפנים, טוענים הכותבים, איננה יכולה להעניק לאזרחיה תחושה של מוגנות גם כשהגבולות הפיזיים מאובטחים.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: הגר להב
תיאור: חילוניות מאמינות הוא ספר מקורי ופורץ גבולות שמתחקה אחר ה"אנומליה", לכאורה, של חילונים-מאמינים, תוך שילוב של תחומי דעת – סוציולוגיה, תיאולוגיה יהודית ונוצרית, לימודי דתות ומחשבה פמיניסטית. הספר מצביע על היקפה הגדול יחסית של התופעה (לפי אומדן גס, כרבע מן האוכלוסייה היהודית בישראל הם חילונים-מאמינים), מזהה קולות פמיניסטיים חדשים של נשים חילוניות-מאמינות ומביא לקדמת הבמה את סיפוריהן. הוא ממחיש באופן משכנע שחילוניוּת אמונתית איננה אנומליה חברתית, אלא מרכיב זהות נפוץ למדי בישראל שטרם נחקר בשל היאחזות בלתי ביקורתית בהנחות אפיסטמיות שגורות; בעיקר ההנחה המקדמית שלפיה דת וחילוניות, או אמונה וחילוניות, הן קטגוריות מנוגדות. מעבר לעושרו הנרטיבי, הספר מציע מסגרת תיאורטית חדשה המשלבת סוציולוגיה של החילוניות (שבה החילוניות אינה ברירת מחדל ואינה קטגוריה שקופה) וסוציולוגיה של האמונה (שבה האמונה אינה תופעה דתית בלבד), ומדגיש את ההיבטים הממוגדרים של התופעה והשלכותיהם. כל אלה מתווים אפשרות ראשונית למחשבה תיאולוגית יהודית פוסט-חילונית ופמיניסטית בישראל.
מכון ון ליר בירושליםהקיבוץ המאוחד
מאת: יובל דרור
תיאור: הפסוק התנ"כי "היֵלכו שנַים יחדָו, בלתי אם נועדו?" (עמוס, ג, ג) זכה לפירושים שונים. המבוא לספר זה וכל מאמריו עוסקים בביטוייה השונים של היהדות הקיבוצית עוד מימיו הראשונים של הקיבוץ ובמשך יותר ממאה שנות קיומו. ארבע סוגיות עיקריות בספר: התיקוף (פֶּריודיזציה) של תולדות היהדות בקיבוץ; ההבדלים בין התנועות הקיבוציות ביחסן הדואלי ליהדות; התכנים הטקסטואליים והאינטר-טקסטואליוּת ביהדות הקיבוצית – חגים, טקסים ועוד, וכן המסגרות והכלים החדשניים שיצר הקיבוץ כחלק מהחלוציות התרבותית שלו. (המאמרים מובאים כאן בקיצור שמם.)

השער הראשון - תולדות "היהדות הקיבוצית" - מציג שבעה היבטים: "יהדות, יהודים וקיבוץ בראשי פרקים" מאת מוקי צור; "שיח הקיבוץ והיהדות: על מה הדיון?" מאת משה שנר; אייל ברנדייס על "הפנים היהודיות של האידֵאולוגיה הקיבוצית"; טל אלמליח על "זיקת 'השומר הצעיר' לדת ולמסורת היהודית בשנים 1935–1982". שני מאמרים היסטוריים-סוציולוגיים עוסקים בדוריות ובין-דוריות: "החזרה לארון הספרים היהודי כמקור לגיבוש זהות יהודית-קיבוצית" מאת אלון גן, ו"טקסים וריטואלים בקבוצות הצעירים השיתופיות במרחב החילוני בישראל" מאת נעמה אזולאי, קבוצות שממשיכות את דרך הקיבוץ לשיטתן ברחבי הארץ.

השער השני - קיבוץ ויהדות באמנות מציג את הנושא מבעד לשלוש סוגות אמנותיות: אמנות פלסטית ומוזֵאולוגיה: "גולה ויהדות ב'משכן לאמנות עין חרוד' ובתנועת הקיבוץ המאוחד" מאת גליה בר-אור; ספרות: "על חיפושי דרך רוחניים ב'מעגלות' ו'השער נעול' לדוד מלץ" מאת שולה קשת, וטקסי חג: "ייחודו של החג הקיבוצי ותרומתו לתרבות הישראלית כמשתקפים ביצירתו והגותו של מתתיהו שלם" מאת נורית פיינשטיין.

השער השלישי - קיבוץ ויהדות במכללות החינוך הקיבוציות מביא את מאמרו של שי פרוכטמן "החינוך היהודי בהגותו החינוכית של מרדכי סגל", ואת מאמרה של שרה שדמי-וורטמן "חברותא: תורה, עבודה גמילות חסדים בקהילה עירונית ובקיבוץ המתחדש". חותמים את הספר דוד מיטלברג ורוברטה בל-קליגלר במאמרם "'עמיות יהודית' הלכה למעשה: 25 שנות פרויקט אורן במכללה האקדמית לחינוך אורנים".
מוסד ביאליק
מאת: אמיר בן פורת
תיאור: "העתיד שייך לנשים" – כך הצהיר בשנת 1995 ג'וזף בלאטר, יושב ראש ההתאחדות הבין-לאומית לכדורגל, בשבחו את סגנון המשחק של נשים כדורגלניות: "משחק בסגנון ייחודי", "מאופיין באלגנטיות". לכאורה, מדובר בהצהרה בעלת חשיבות של ממש: פיפ"א מקבלת-מאמצת את כדורגל הנשים למשפחת הכדורגל העולמי. לאחר שנים של מאבק על זכותן לשחק כדורגל ליד כדורגל הגברים, ובהכירן בכך שאין להן ברירה אלא להסתפק בשלב זה במעמד של שוות אך נפרדות, סוף-סוף, הסמכות הגבוהה ביותר של הכדורגל העולמי מעניקה להן מעמד, ויתרה מזאת: רואה בכדורגל הנשים את עתיד המשחק הזה. האם כך? נשים החלו לשחק כדורגל זמן מה לאחר שמשחק זה קודד והפך למשחק בהא הידיעה של המעמדות הנמוכים באנגליה, והן עוררו רגשות סוערים. המגדר הגברי התלכד נגדן: התאחדות הכדורגל האנגלי החרימה אותן וחבריה נתבעו שלא לשתף עמן פעולה; העיתונות הנשלטת על ידי גברים גינתה אותן וקבעה שהמשחק הזה אינו מתאים להן. אבל אף על פי כן ולמרות הכול נשים אנגליות ייסדו מועדוני כדורגל משלהן וקיימו משחקים בינן לבין עצמן. עם השנים התפשט כדורגל הנשים למדינות המערביות, ומשם הלאה לדרום אמריקה, אסיה ואפריקה. במאה שבעים ושבע מדינות יש היום כדורגל נשים, כולל ישראל. כדורגל הנשים בעולם מתקיים כיום במעמד של "אוטונומיה יחסית" המוענקת לו על ידי מוסדות הכדורגל הארציים והבין-לאומים המונהגים על ידי גברים. את האוטונומיה הזאת הרוויחו הנשים במאבק עיקש ומתמיד במקביל למאבק הפמיניסטי שנערך בחזית הפוליטית, אך גם במנותק ממנו. כדורגל הנשים בישראל מתנהל בשוליים: מספר הקבוצות אינו רב, תקציבו דל וקהלו מדולל מאוד. מעמדו כעלה הנופל ביער: אין רואה ואין שומע. ובכל זאת, במשך עונת הכדורגל מתייצבות השחקניות על כר הדשא בכל שבוע כדי לומר להן ולאחרים – יש.
רסלינג
מאת: אבי דבוש
תיאור: בשנת 2015 התמודד אבי דבוש לבחירות במפלגת מרצ. השמאל הפסיד ונשמעו קולות כגון "הפריפריות מצביעות למי שדופק אותן". דבוש ארגן עשרות מפגשים בפריפריות הגאוגרפיות והחברתיות של ישראל וחיבר שמאל וימין, יהודים וערבים, ערי פיתוח וקיבוצים. הוא למד להבין, שבמערכת הפוליטית הנוכחית אף אחד לא סופר את הפריפריות, ולא משנה באיזה מחנה פוליטי הוא. זהו הפצע הגדול והמדמם של החברה הישראלית, וגם הסיכוי הגדול. כדי לבנות כאן חברת מופת, אנחנו חייבים להפסיק את רמיסת הפריפריות. למהפכה הזאת נחוצים שפה וידע. רק כך "מבני עניים תצא תורה", כמאמר התלמוד. בעברית ובערבית, בכל צבע, מגדר ומוצא. הגיע הזמן. הספר הזה מבקש לבחון את הנושאים הדורשים שינוי ולהציע כיוונים לתחילתו של שינוי זה.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: אסתר הרצוג
תיאור: הספר עוסק ביחסה של המדינה כלפי אמהות הנאבקות למניעת הוצאת ילדיהן מחזקתן. הוא בוחן תהליכים של הפקעת אמהוּת ואת האמצעים המופעלים על ידי מערכות הרווחה והמשפט במהלכם. בספר נחשפת עוצמת רשויות המדינה והיעדר מנגנוני פיקוח וביקורת משמעותיים על התנהלותן. מאבקיהם של פעילות וארגונים חברתיים, לשינוי מדיניות ‘ההשמה החוץ ביתית’ ולמען השקעת משאבים במשפחה ובקהילה, נהדפים בעזרת מנגנוני השלטון וארגונים הסמוכים לשולחנו. סיפוריהן של שתי אמהות: קרן (שם בדוי), ובתיה סעדה ז”ל ושל פוליטיקאית אחת, ד”ר מרינה סולודקין ז”ל, הם הציר המרכזי של הספר. קורותיהן של קרן ובתיה רוויים בכאב, ייסורים וזעם, אך גם באומץ לב ובמסירות אין קץ לילדיהן. מעורבותה של מרינה במאבק לשינוי מדיניות הרווחה הייתה לסמל של מסירות ואומץ יוצאי דופן בזירה הפוליטית. הספר מתבסס על פעילות חברתית־פמיניסטית, מזה כשלושה עשורים, בליווי אמהות במאבקיהן נגד הפקעת אימהותן. הוא מבוסס גם על מחקר מתמשך המלווה בפעילות למען שינוי מדיניות הרווחה בסוגיית ‘ילדים ונוער בסיכון’.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: נסים ליאון
תיאור: הספר המצנפת והדגל: לאומיות־שכנגד בחרדיות המזרחית מציע מיפוי של מערכת היחסים, הסמלית והפרקטית, בין דגל הלאום והממלכתיות הגלומה בו ובין "המצנפת", המגלמת את התיאולוגיה הפוליטית של החרדיות המזרחית בהנהגתו של הראשון לציון הרב עובדיה יוסף, כפי שהתגבשה ביתר שאת למן שנות השמונים של המאה הקודמת. הספר משרטט את דיוקנה של הלאומיות בזרם החרדי־מזרחי וטוען כי בניגוד לעמדה המסויגת והאינסטרומנטלית של החרדיות האשכנזית ביחס לציונות, עמדת הזרם המרכזי בחרדיות המזרחית כלפי מוסדות המדינה הייתה פרגמטית יותר, גם אם התאפיינה בדואליות בין נכונותו לקבל אחריות על מוסדות אלו לבין גישתו הלעומתית כלפיהם. פרקי הספר פורשים את התנאים ההיסטוריים, האתניים, הפוליטיים והקהילתיים שהובילו לשניות זו ואת אסטרטגיות הניווט והתמרון בין מוסדות המדינה, החרדיות האשכנזית והציונות הדתית.
מכון ון ליר בירושליםהקיבוץ המאוחד
מאת: עירית נגבי
תיאור: בדור האחרון התחוללה מהפכה בדיני האונס בישראל והתחזקה באורח דרמטי ההגנה המשפטית על כבודן של נשים, חירותן ושלומן. בחוק נקבע שנדרשת הסכמה חופשית מצד האישה ליחסי מין ושאסור לנצל יחסי מרות להשגת הסכמה כזאת. כמו כן נסללה הדרך להרשיע באונס, גם כאשר הגבר לא השתמש בכוח והאישה לא התנגדה התנגדות אקטיבית. אולם ספרה של עירית נגבי מוכיח בעליל שאין די בחקיקה מתקדמת כדי לשנות ולעקור תפיסות שוביניסטיות וסקסיסטיות מושרשות, גם לא מצמרת מערכת המשפט הישראלית. בספר נחשפות ללא רחם ההטיות נגד נשים והדעות הקדומות כלפיהן בפסיקותיו של בית המשפט העליון כשהוא דן במשפטי אונס. עירית נגבי קוראת את הטקסטים של השופטים כפי שקוראים ספרות. להבדיל מהניתוח המשפטי הקונבנציונלי של פסקי דין, המתמקד בנימוקים הפורמליים, נגבי מנתחת את הסיפורים שמגוללים השופטים על אודות אירוע האונס, את נקודת המבט שממנה מסופר האירוע, את אפיון הדמויות, את הייצוג של הנאנסת לעומת זה של האנס, את האמצעים הרטוריים, את בחירת המילים ואת הסגנון בכללותו. הודות לניתוח הזה עמדות הרקע של השופטים בנוגע ליחסי גברים ונשים מציצות מעבר לכתפיהם של הנימוקים המשפטיים הגלויים, ולא אחת אף חותרות נגדם. מושגי הנשיות, הגבריות והמיניות, כפי שהם משתקפים מבעד לטקסטים של פסקי הדין, מגלים מה באמת עמד מאחורי ההחלטה השיפוטית. בחשיפה הנוקבת הזאת של עמדות השופטים יש כדי להסביר את הקלות הבלתי נסבלת שבה נוהגים לעתים באנסים, כמו גם את תחושתן של נשים רבות שהן הופקרו על ידי מערכת המשפט.
רסלינג
מאת: טל דקל
תיאור: יצירות אמנות של נשים אשר היגרו לישראל מברית המועצות לשעבר, מאתיופיה ומהפיליפינים חושפות מנעד רחב של חוויות חיים. נשים אלו נתונות בתהליך דינמי ומתמשך של הגדרת זהות מעמדית, מגדרית וגזעית-אתנית. הן מתמודדות עם נושאים הקשורים בהגירה בכלל – תעסוקה, חינוך, זהות לאומית וזהות דתית, לצד היבטים של זהותן המגדרית בפרט – אימהוּת, אלימות מינית, משטור הגוף הנשי ועוד. בעידן הטרנסלאומי לובשת ההגירה צורות חדשות, שונות מבעבר. לצד תהליכים דינמיים של הגדרת זהות, מאפשר הקיום הטרנסלאומי התנהלות סימולטנית בין מרחבים גיאוגרפיים ומדינות לאום. מצב עניינים זה משנה את היחסים בין ותיקים לחדשים, וההפרדה הדיכוטומית המסורתית בין קולטים ונקלטים מתערערת. השינויים תורמים להתהוות קבוצות וקהילות חדשות ומרובדות מאי פעם אשר מתקיימות במסגרת מדינות הלאום. מגמה זו מוצאת את ביטויה גם במדינת ישראל אשר קולטת מיום הקמתה מהגרות יהודיות מרחבי העולם המכונים עולות. בשנים האחרונות חיות בישראל גם מהגרת עבודה רבות, וכך נוצרת מציאות שהיא כר פורה לדיון המצליב תופעות מקומיות עם מגמות עולמיות של טרנסלאומיות. זהו דיון אינטרדיסציפלינרי המשלב בין מגדר, סוציולוגיה, אמנות, מדע המדינה, לימודי הגירה ועוד.ניתוח יצירות האמנות נעשה במתודולוגיה איכותנית ורפלקסיבית, תוך כדי שימוש נרחב במידע שמקורותיו באמניות עצמן, בקולותיהן האישיים ובנקודת מבטן. זהו מימוש של העיקרון הפמיניסטי אשר רואה בסיפור האישי גם סיפור פוליטי.
רסלינג
מאת: יעל הרשקוביץ
תיאור: ההחלטה להתגרש תופשת מקום גדל והולך בעולם המערבי לנוכח העלייה המשמעותית במקרי הגירושין. הספר נפרדנו כך חוקר את התהליך המורכב שעוברים נשים וגברים בדרך להחלטתם ליזום גירושין. הספר פותח צוהר לעולמם הפנימי הרגשי של נשים וגברים הנמצאים בצומת החלטה בתנאי אי ודאות וסיכון; הוא מתאר את אובדנו של המרחב הזוגי-משפחתי ואת התמודדותם של גיבורי הספר עם בניית זהות חדשה של גרוש/גרושה. גיבורי הספר תיארו את התהליכים הדינמיים כתנועה של מטוטלת הנעה בין כוחות חיצוניים ופנימיים שונים ומנוגדים בעוצמות גבוהות, במנעד מגוון של רגשות. הספר מבקש לחלץ מתוך הנרטיבים של הנשים הגברים את המנגנון הפנימי של תהליך קבלת ההחלטה להתגרש ואת מאפייניו. הוא מציג המשגות תיאורטיות חדשות ביחס למנגנונים אלה, לצד דפוסי קבלת ההחלטה. הבניית תהליך ההחלטה להתגרש מבוסס על שלושה שלבים: שלב הידיעה, שלב גיבוש החלטה ושלב יישום החלטה. בשלבים אלה – ואגב כך שהם מתמודדים עם הכוחות הדוחפים להתגרש ועם הכוחות החוסמים החלטה – השתמשו גיבורי הספר במנגנוני הגנה ונקטו בהטיות שיפוט שונות שסייעו להם להתמודד עם מצבי הלחץ. נפרדנו כך הוא ספר חשוב התורם להבנת מרכיבי ההחלטה הקשה לפרק משפחה ולהתגרש. כמו כן, הספר מתאר את השונות המגדרית הנגזרת מהנרטיבים של הנשים והגברים, תוך כדי כך שהוא מבהיר את התהליך הפנימי שהם עוברים אשר משקף את ההבדלים המגדריים.
רסלינג
מאת: חני מן-שלוי
תיאור: בספר מהאולטרה-סאונד לצבא חני מן-שלוי מעיזה להישיר מבט אל לב ליבה של חווית ההורות הישראלית ולחשוף את הדרמה הרגשית החבויה בליבות ההורים לבנים בישראל המגדלים בנים בצל הידיעה שבגיל 18 בנם יתגייס וחייו עלולים לעמוד בסכנה. בפעם הראשונה בישראל נערך מחקר בנושא, אשר על סמך ממצאיו משורטט מסלול התפתחות הגבריות הישראלית. הספר מגלה כיצד ידיעת הגיוס, על רקע ההיסטוריה היהודית בכלל והשואה בפרט, מעצבת לאורך התפתחות וגדילת הבן את דפוסי ההורות, ובאופן מפתיע משפיעה ומעצבת גם את היחסים הזוגיים. מהאולטרה-סאונד לצבא צולל אל תוך תהליכי ההתפתחות הנחווים על ידי הגבר הישראלי הצעיר עד לגיוסו; הוא בוחן את דימויו של הגבר כחייל פשוט וקצין, את יחסיו המשתנים עם הוריו ואת חוויותיו מרגע השחרור מהצבא – תהליכים המשפיעים על התפתחותו מנער לגבר.
רסלינג
מאת: חדוה ישכר
תיאור: לעוּמתיות – רישומים מתרבות הנגד של השמאל הפמיניסטי בישראל הוא ספר המתאר ומפרש את שגרת האקטיביזם הפמיניסטי הפוליטי המתרחשת בארץ מאז שנות ה-70, במיוחד מאז פרוץ האינתיפאדה הראשונה, הרחק מתשומת לבם של אמצעי התקשורת המרכזיים ובשולי התודעה הציבורית. בשמונת פרקי הספר מספרת חדוה ישכר את סיפור הולדתה וצמיחתה של תרבות השלום הפמיניסטית, המחויבת להתנגדות בלתי אלימה לכיבוש הישראלי בגדה המערבית וברמת הגולן ולמצור על עזה, ומכירה בחוב המוסרי שמדינת ישראל חבה לפלסטינים על הנכבה של 48'. היא מתעדת את חילופי הדורות במרחב הפמיניסטי ותוהה על משמעותו של תהליך ההתמקצעות העובר על ארגוני הנשים ועל הדילמות המתעוררות בעקבותיו. היא משרטטת את מתווה החשיבה המתעמתת עם השפעתה של מנטליות הביטחון על החיים האזרחיים; את הקושי שבנרמול היחסים ושמירת הקשרים עם השותפות הפלסטיניות תחת משטר ההפרדה והכיבוש; את המאבק הרדיקלי שניהלו ארגוני הנשים בבעלי שררה שנחשדו והואשמו באלימות מינית ועוד. את פרקי הספר מובילה נקודת המבט האישית של המחברת, אקטיביסטית פמיניסטית בעצמה, אך זו נסמכת על רישומי שיחות, פיסות של תובנות משותפות, מחקרים, מאמרים, דו"חות כתובים, מצולמים ומוסרטים וספרות ביוגרפית, שהופקו ונכתבו בידי פעילות בארגוני השטח הפמיניסטיים. הספר מציע היכרות ורב-שיח עם נשים פוליטיות מרתקות המחוברות היטב למקום ולתושביו ובה בעת חוצות גבולות לאומיים וגיאוגרפיים, מחסומים פנימיים וקווי הפרדה מקומיים אלימים. באופן הזה מצטרף הספר הנוכחי ל"אחיות לשלום – קולות בשמאל הפמיניסטי" (רסלינג, 2003), ספרה הקודם של חדוה ישכר אשר קיבץ 25 סיפורי חיים של אקטיביסטיות בתנועות שלום ובארגונים לזכויות אדם ומיפה את מרחב הפעילות הפמיניסטית הפוליטית בישראל של ראשית שנות האלפיים.
רסלינג
מאת: ליאת קוזמא
תיאור: לנוכח בית הדין השרעי עוסק באפשרות לשינוי חוק המעמד האישי למוסלמים בישראל. השאלה שעומדת בבסיסו היא מדוע חוק שנחקק בשלהי תקופת האימפריה העות'מאנית שריר וקיים בישראל של היום, בעוד שבמדינות כמו מצרים, ירדן ומרוקו הוא עומד לדיון ציבורי ואף חלו בו שינויים בעשורים האחרונים. חלקו הראשון של הספר עוסק בהיסטוריה של חוק המעמד האישי מאז ימי האימפריה העות'מאנית ועד ימינו. המאמרים בחלק זה עוסקים בשאלה האם תמורות במעמדן של נשים דורשות שינוי תחיקתי או שמא עליהן להתבצע כחלק מהפרקטיקה של בית הדין, שאכן משתנה בעשורים האחרונים. חלקו השני של הספר עוסק במעמדן ובמאבקיהן של נשים בתורכיה, באיראן ובמרוקו. באיראן ובמרוקו מאבקן של נשים טומן בחובו פרשנות מחודשת של החוק האסלאמי, ובשתי המדינות ישנם אנשי דת התומכים בדרישותיהן. במרוקו זכה מאבק זה להישגים לא מבוטלים, אבל לעומת זאת מובילותיו באיראן נשלחו למאסר. תורכיה, אשר כביכול פתרה את הקונפליקט בין דת לזכויות נשים על ידי כינונה של חקיקה אזרחית לנישואים וגירושים, דחקה את המערכת הדתית אל המרחבים הלא פורמליים והותירה נשים הנישאות בנישואים דתיים ללא הגנה. חלקו השלישי של הספר כולל מאמרים על נשים הפונות לבית הדין השרעי, על נשים גרושות בחברה הפלסטינית בישראל ועל יחסה של מערכת המשפט הישראלית לוויתור של נשים על זכויותיהן בירושה. חלק זה בוחן עד כמה המנהג, יחד עם החוק השרעי וחוקי מדינת ישראל, פועלים לדחיקתן של נשים לשוליים הכלכליים והחברתיים. אסופת מאמרים זו, פרי שיתוף פעולה בין היסטוריונים, סוציולוגים ומשפטנים, אינה מספקת תשובות אלא פותחת כיוונים לבחינה ולעיון. היא מעלה את השאלה מהו אופי השינוי התחיקתי והנורמטיבי אשר יש לחולל בישראל על מנת ליישב את מעמדן של נשים עם עקרונות השוויון הנגזרים מהאמנות הבינלאומיות שישראל חתומה עליהן.
רסלינג
מאת: יאיר אורון
תיאור: הספר זהויות ישראליות הוא מחקר אמפירי ראשון מסוגו והיקפו אשר עוסק בשאלת הזהויות הישראליות – אחת הבעיות המרכזיות והאקטואליות של החברה הישראלית בימינו. המחקר מקיף ארבעה דגמים של תת-זהויות יהודיות-ישראליות: הלא-דתית (החילונית); המסורתית; הדתית-לאומית והדתית-חרדית. לצדן ולעומתן מוצגת במחקר הזהות הערבית (הפלסטינית) הישראלית, אשר גם היא אינה מקשה אחת. הספר מנתח שני מחקרי זהות שנערכו בשנים 1990 ו-2008, בקרב סטודנטים יהודים-ישראלים וערבים (פלסטינים)-ישראלים. נידונים בו המרכיבים הבאים: "העם ואני", "השואה ואני", "הנכבה ואני", "האני והאחר" (עמדות הדדיות של יהודים כלפי ערבים ולהפך), "המדינה ואני", "הדת ואני". בעוד שהשואה מהווה נדבך מרכזי בזהות היהודית-ישראלית, הנכבה מהווה גורם מרכזי בזהות הערבית (הפלסטינית) הישראלית. לכל הישראלים, הן היהודים והן הערבים, משותפת הזהות הקורבנית, אך, כמובן, זהויות הקורבן הן שונות, לעתים גם קוטביות. באמצעות מחקר זה מתריע המחבר על כך שכישלון בחינוך לדמוקרטיה, לפלורליזם ולדו-קיום עלול להחריף ולהסלים את מערכת היחסים השברירית בלאו הכי בין הקבוצות השונות בחברה הישראלית. עלינו לעסוק באינטנסיביות בחינוך משמעותי נגד גזענות, להודות שהיא מצויה בקרבנו ולהכיר בכך שאנו-עצמנו איננו רק מושא לגזענות, אלא גם נשאיה של גזענות.
רסלינג
מאת: גלעד מלאך, יאיר אטינגר
תיאור: הקהילה החרדית בארצות הברית היא הקהילה החרדית הגדולה ביותר מחוץ לישראל. היא מונה יותר מ– 600,000 נפש, והיא חלק מרכזי בהווה ובעתיד של יהדות אמריקה. ובכל זאת, בישראל ידוע עליה מעט מאוד. בין מאפייני הקהילה החרדית האמריקאית מתבלט היחס החיובי לתעסוקה ולהשכלה, שברוב המקרים שונה מהיחס המקובל בקרב חרדים בישראל.

מחקר זה מתמקד במערכת החינוך המיועדת לבנים חרדים בארצות הברית – מערכת פרטית שהצליחה להכפיל את מספר הלומדים בה ב– 20 השנים האחרונות.

מה לומדים תלמידים חרדים בתלמודי תורה ובישיבות לנערים בארצות הברית?  מהו היקף לימודי החול במוסדות אלו, והאם ניכרת בו שחיקה או התעצמות? מיהם המורים המלמדים בכיתות? מהם ההבדלים בין החינוך הליטאי לחינוך החסידי? ומה חלקה של המדינה במימון ובפיקוח על מוסדות החינוך החרדי? מחקר זה מציג בפעם הראשונה תמונה רחבה של מערכת החינוך החרדי בארצות הברית. המחקר מתאר את מאפייני החרדיות האמריקאית, את היווצרות החינוך החרדי, ואת התמורות שחלו בו במרוצת השנים. הוא בוחן סוגיות כמו הצורך בלימודי יסוד כלליים והצדקתם, תוכני ספרי הלימוד וזהות המורים בבתי הספר, והמאבק הגדול המתחולל בשנים האחרונות בסוגיית הפיקוח על בתי הספר במדינת ניו יורק.

מחקר זה שואף לאתגר את מקבלי ההחלטות ואת הציבור החרדי בישראל בהציבו מודל חינוכי חרדי משתלב, השונה באופיו מהחינוך החרדי לבנים בישראל. הוא גם מציג המלצות הקשורות במעורבות הקהילה במערכת החינוך וביכולתה של המדינה לחולל שינוי במערכת החינוך, סוגיות שחשיבותן עולה בשנים האחרונות.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: איימן סייף, ניצה קלינר (קסיר), בן פרג'ון, נסרין חדאד חאג’ יחיא
תיאור: עקב חסמים מרובים פוטנציאל ההשתלבות בשוק העבודה של האוכלוסייה הערבית אינו ממומש. שיעור התעסוקה של אוכלוסייה זו בכלל, ושל נשים ערביות בפרט, נמוך בהשוואה לאוכלוסייה היהודית. האוכלוסייה הערבית גם מרוכזת במקצועות ובענפים כלכליים המאופיינים בשכר נמוך, באי־יציבות תעסוקתית ובאופק התקדמות מוגבל. בשנים האחרונות חל שינוי מסוים ביחסה של הממשלה לקידום השתלבותה של החברה הערבית בשוק העבודה, ותקציבים לא מבוטלים מתוכניות החומש לחברה הערבית יוחדו לתחום זה. בעקבות זאת חל שיפור בשיעורי התעסוקה של האוכלוסייה הערבית, בשכרה ובמגוון המקצועות שבהם היא משתלבת. ועדיין, הפערים בינה לבין האוכלוסייה היהודית גדולים ומצריכים צעדי מדיניות שיביאו לשינויי עומק ויפחיתו במידה ניכרת את החסמים העומדים לפני אוכלוסייה זו בבואה להשתלב בשוק העבודה. מסמך זה מנסה לתאר באופן מקיף את מצבה של החברה הערבית בשוק העבודה ואת החסמים העיקריים המונעים את השתלבותה והתקדמותה בו. המחקר נוקט גישה ייחודית המנתחת את מאפייני התעסוקה של החברה הערבית על בסיס חלוקה גאוגרפית־סוציולוגית ומגדרית. חלוקה זו מאפשרת לחדד את הפערים בין קבוצות בתוך חברה זו ואת החסמים הייחודיים שכל קבוצה מתמודדת עימם. ממצאי המחקר מראים שחרף ההשקעה הממשלתית בשנים האחרונות, האפליה ארוכת השנים של האוכלוסייה הערבית עדיין נותנת את אותותיה. כדי לצמצם את הפערים נדרשת השקעה רבה יותר, בצד המשך תיקונם של מנגנוני ההקצאה הממשלתיים כך שיבטיחו הקצאה שוויונית לטווח הארוך. לאורך המסמך שזורים יעדים שעל המדינה לאמץ לצורך צמצום הפערים הקיימים והמלצות לשינויי המדיניות הנדרשים כדי לעמוד ביעדים אלו.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: יפעת נבו
תיאור: בטנגו עם אלוהים הוא ביסודו ”מסע חיפוש“ אחר האוטונומיה האישית של האישה, מחקר בנבכי התרבויות היהודית והמערבית שמשימתו להגיע להבנת ”מקומה“ של האישה בחברה הפטריארכלית בתרבויות אלה. הספר נסמך על עבודת הדוקטורט של המחברת ומציג שתי תפיסות עולם קוטביות של היהדות כלפי האישה: זו שבמקור המקראי, המאדירה בקנון דמויות הנשים לא מעטות ומעניקה להן הילה של גיבורות תרבות, וזו שביהדות ההלכתית, הסוגרת את האישה בכלוב הביתי ומשעבדת אותה לאינטרסים הבלבדיים של הגבר. המחברת, כחוקרת בתחום התאטרון והתרבות, פיתחה את ”הקריאה התאטרונית“ כטלסקופ לקריאה לא משוחדת של סיפור הבריאה, מגילת אסתר, מלחמת דבורה וסיפורן של נשים מופלאות אחרות ומגלה בכל אלה עולם אחר לחלוטין מזה שסופר לנו כל השנים דרך הפריזמה ההלכתית המעוותת. בטנגו עם אלוהים נותן ביטוי, באמצעות הקריאה התאטרונית, לקריאה שונה של המציאות העכשווית ולדמויות הנשים במרכזם של רבים מהמחזות הישראליים בני ימינו. הקריאה התאטרונית מהווה גם מעין מיקרוסקופ המאפשר לחוקרת לחשוף את המניעים ואת האינטרסים הניצבים מאחורי הביקורת למיניה, שהגברים הקפידו לשמר בידיהם בקנאות במשך הדורות בלי להירתע גם משימוש בשקרים, בחצאי אמיתות ובעיקר בהדרה של נשים מגישה ישירה למקורות עצמם. הספר מציג גם תמונה עכשווית של גישה זו, הן בתרבות הישראלית והן בחוקיה, ומצביע על ”הטריקים והשטיקים“ שעדיין בשימוש בחיי היום-יום כדי להנציח את שעבודה של האישה. בטנגו עם אלוהים הוא ספר מחקר פמיניסטי נועז וחושפני שמוציא את הנשים מעמדת המגננה המסורתית ומעניק להן – על בסיס חוקי הבריאה המקראיים – מקום נכבד בעולם הדעת, התרבות והמציאות.
אוריון הוצאה לאור
מאת: ורד בר
תיאור: הנחת העבודה שעל פיה נכתב ספר זה היא שדיסוציאציה היא תכונה כמו כל תכונה אחרת המאפיינת פרטים; היא מתקיימת גם בקבוצות ובארגונים המורכבים מפרטים ומשפיעה על התהליכים התוך-אישיים והבין-אישיים בקבוצות ובארגונים. הספר שלפניכם בוחן מהי המשמעות הקבוצתית והארגונית של הדיסוציאציה, כיצד היא נראית, ומהם הסימפטומים המצביעים על הימצאותה – הן ברמת הפרט בין מצבי העצמי שלו והן ברמת הקבוצה והארגון. במרכז הספר ניצבת השאלה: מתי דיסוציאציה היא "שפירה" או "נורמלית", ומתי היא "בולמת". ספר זה מבקש להרחיב את מושג הדיסוציאציה, ואגב כך להדגיש את ההיבטים השפירים (הנורמליים) של המושג; הוא מדגים ומעמיק את השימוש במושג על ידי השאלתו מהטיפול הפרטני גם לקבוצות ולארגונים, כל זאת לשם הרחבת מרחב התנועה והפעולה של מנחים ויועצים העובדים בקבוצות ובארגונים דיסוציאטיביים. מודעות לקיומן של הדיסוציאציות השונות מאפשרת ליצור תגובות גמישות ומסתגלות בקבוצות ובארגונים, גם כאשר מתקיימים בהם פיצולים.
רסלינג
מאת: עבדאללה נימר דרויש
תיאור: האסלאם הוא הפתרון מאגד דרשות אשר נערכו ונדפסו בראשית שנות ה-90 של המאה ה-20, תקופת השיא בפעילותו של עבדאללה נמר דרויש בראשות התנועה האסלאמית בישראל. שם הספר מעיד על חובו של דרויש לתנועת האם של האחים המוסלמים, אשר העמידה את הפתרון האסלאמי כנגד הפתרונות "המטריאליסטיים והמתירנים" של הכוחות העולמיים הגדולים של המאה ה-20: הקפיטליזם והקומוניזם. במוקדו נמצאת ההטפה לחזרה אל האסלאם (דעוה) שחרתו האחים המוסלמים על דגלם על שני היבטיה: השילוב בין הדת והפוליטיקה והארגון המעשי בעל האוריינטציה הביצועית. האסלאם הוא הפתרון מצביע על הכיוונים החדשים שביקש דרויש להקנות לתנועתו במענה למצבו הייחודי של המיעוט הערבי בכלל ולהתקדמותה של ישראל על מסלול השלום עם הפלסטינים בפרט. פעם אחר פעם הוא מדגיש באגרות אלה את אופייה הפתוח של תנועתו וקורא לשיתוף פעולה בין כל הכוחות הפוליטיים במגזר הערבי. במקביל, ברוח זרם הוסטיה (דרך האמצע) המייצג את המחנה האסלאמיסטי המתון, הוא מצהיר שוב ושוב על מחויבותה של התנועה האסלאמית למשטר הדמוקרטי, לפעולה לא-אלימה ובהתאם לחוק, כמו גם לדיאלוג עם הרוב היהודי למען השגת שלום בר-קיימא בארץ. עבדאללה נימר דרויש (2017-1948) הוא מייסדה ומנהיגה הראשון של התנועה האסלאמית בישראל. הוא החל את דרכו לאחר מלחמת ששת הימים בהטפה למען חזרה לאסלאם תוך כדי עשייה למען הקהילה, ואף הסתבך בפעילות הג'יהאד שיזמו כמה מחסידיו, ועל כך נכלא. תוך כדי עיצוב דרכה הייחודית של התנועה בישראל הלכו עמדותיו והתמתנו, והוא נעשה לאב הרוחני של "הפלג הדרומי" ושל הזרוע הפוליטית שלו (מפלגת רע"ם) הפועלת למען קידום האינטרסים של הציבור הערבי בכנסת. דרויש תמך בהסכמי אוסלו, השתתף בגיבוש יוזמת ז'נבה, ועד אחרית ימיו הקפיד לקחת חלק במפגשי דיאלוג בינדתי.
רסלינג
מאת: ערן קמחי
תיאור: הופעתה של רשת האינטרנט בתרבות חוללה בתוך שנים מעטות רצף של תמורות בניסיון האנושי והגדירה מחדש מושגים מסורתיים של תפיסה, תודעה, פיזיולוגיה, רגש ומשמעות: הזמן מתכווץ, המרחב מתפשט ומתגמש; גבולות הגוף מסומנים מחדש, האני מתפלש בהמוניות המדיום ומתבצר בפולחן הביטוי ברשת החברתית ובבלוג; התמצאות במבנה המידע מאפילה על שינונו בזיכרון, יחסים בינאישיים תלויים יותר מאי פעם בתיווך הטכנולוגי, ורגש יסודי כמו געגוע עומד על סף הכחדה במצב הזמינות התמידית. האדם הוא ממציאה של הטכנולוגיה החדשה, כשם שהשימוש בטכנולוגיה ממציא את האדם. ואולם במסגרת סדר קפיטליסטי הנדרש להצדיק את התרחבות הייצור באמצעות השקה מתמדת של מוצרים חדשים נכרכת הופעת החדש המודרני בבנאליות הישנה של השוק, שכן כאשר הכול חדש – האם החדש הוא באמת מן האפשר? איזה מבנה של משמעות עשוי לצמוח בתנאיו של המדיום החדש? על רקע עיוניהם של ולטר בנימין ותאודור אדורנו במודרניות מתברר הניסיון להצביע על חידוש בהופעתה של הטכנולוגיה גם כשאיפה לחריגה מהדטרמיניזם של הכוח בהיסטוריה. ספרו המרתק של ערן קמחי האינטרנט: מה חדש בהופעת החדש? סוקר את תרבות הגלישה מזווית פנומנולוגית, תוך כדי השוואתה למפגש עם הטכנולוגיות המודרניות המוקדמות (צילום, קולנוע). על רקע עלייה דרמטית בכושר הביטוי והשימור ברשת מוצעת אפשרות להכיר בהיסטוריוגרפיה משחררת עבור אנושות הרושמת את ההיסטוריה של עצמה בזמן אמת.
רסלינג
מאת: נוהאד עלי
תיאור: בין עובדיה לעבדאללה הוא ספר חלוצי בחקר הספרות הפונדמנטליסטית – ייחודי בגישה ההשוואתית שלו. מחקרים לא מעטים נכתבו על האידיאולוגיה הפונדמנטליסטית, אבל מעטים בחנו את הפרקטיקות ואת השינויים שיוזמות תנועות פונדמנטליסטיות בקרב מאמיניהם, במיוחד בישראל אשר מתמודדת עם שורה של שסעים – דתיים, לאומיים ועדתיים. בספר זה מוצגת השוואה בין התנועה האסלאמית, כתנועה דתית-פונדמנטליסטית, לבין תנועת ש"ס שעונה על אותה הגדרה. בדומה לתנועה האסלאמית, גם ש"ס היא תנועת תחייה דתית צעירה, אינה מהגרת ואינה גלותית. אולם השפעתה של החברה הישראלית על ש"ס היא אחרת מהשפעתה על התנועה האסלאמית. במסגרת ההשוואה בין התנועה האסלאמית לש"ס נבחנו אמצעי הגיוס בשתי התנועות, הניסיונות ליצירת מאמין חדש והניסיון להקים קהילה בלתי תלויה לקהל המאמינים של שתי התנועות. הפונדמנטליזם הדתי קיים כמובן בשלוש הדתות המונותיאיסטיות, וברמה האידיאולוגית לתנועות הפונדמנטליסטיות מטרות ושאיפות דומות – אולם המשתנים הקונטקסטואלים, תנאי הסביבה והפרקטיקות שמשתמשות בהן התנועות הם אלה שקובעים בסופו של דבר את התפתחותן של התנועות.
רסלינג
מאת: תמר שק
תיאור: הגעתי לרואנדה בדצמבר 2011 ולא ידעתי כמעט כלום. ידעתי על המקום, כפר של יתומים שהקימה הפילנתרופית האמריקאית, אן היימן, לפי מודל הפנימיות של ימין אורד. ידעתי שבשנת 1994, כשלאדר בתי הקטנה מלאה שנה, היה ברואנדה רצח עם שבו בתוך שלושה חודשים נרצחו כמיליון בני טוטסי בידי ההוטו. אבל לא חשבתי על הקשר ההדוק כל כך בין הג'נוסייד של 1994 לחיים שאני עתידה לפגוש ולהכיר במקום הזה. לא חשבתי שהרעיון המקורי שלי, התנדבות כנקודת מוצא לטיולים, יתהפך על פניו – שאשאר בכפר שנתיים תמימות, ושגם אחר כך אמשיך לחלק את זמני בין ישראל לרואנדה. לא עלו אז בדעתי אפילו מקצת השינויים שהייתי עתידה לחוות וללוות. הספר ארבע שנים ברואנדה הוא סיפור מסע אישי, תרבותי, היסטורי וגיאוגרפי אשר שזורים בו, בד בבד, התהליכים החינוכיים שעברו המורים והתלמידים במשך ארבע שנים והטראומות של מי ששרדו את הג'נוסייד ונגזר עליהם לחיות יחד עם רוצחיהם.
רסלינג
מאת: אורנה ששון-לוי, עדנה לומסקי-פדר
תיאור: מדיניות הצבא בישראל ביחס לנשים השתנתה מאוד בשני,  העשורים האחרונים והיא מאותגרת מכיוונים שונים. בשנת 2017 למשל, שיעור הנשים שהתנדבו לתפקידי לחימה היה הגבוה ביותר זה שנים, אולם בה בעת פתיחת תפקידים קרביים לנשים וביטול ההפרדות המגדריות בקורסים צבאיים מעוררים התנגדות קשה בתוך הצבא ומחוץ לו. המשטר המגדרי של הצבא שוב אינו מבנה אחיד וקוהרנטי כפי שהיה בעבר; זהו שדה דינמי הפועל בהשפעתם של כוחות מנוגדים והוא משליך לא רק על נשים אלא גם על גברים ועל תפיסות של גבריות בצבא.
לפיכך, ההנחה ביסודו של הספר מגדר בבסיס : נשים וגברים בשירות הצבאי היא כי הצבא הוא ארגון הטרוגני; ארגון שיש בו מופעים שונים של שוויון ואי־שוויון מגדרי בזירות שונות והוא מנהל יחסים רבי־פנים עם החברה האזרחית. המאמרים באסופה זו אינם מתייחסים עוד לגברים ולנשים כאל קטגוריות חברתיות אחידות, אלא בוחנים את משמעותו של השירות הצבאי עבור קבוצות שונות המשרתות בתפקידים שונים. הם עוסקים במופעים הגלויים והסמויים של האי־שוויון המגדרי בצבא, בוחנים את המפגש בין מגדר, מעמד, אתניות ודת בארגון הצבאי, ומציגים את האפשרות להתמקח עם הארגון הצבאי ואף להתנגד לו.
השינויים הארגוניים שחלו בצבא בישראל והפרספקטיבות התיאורטיות שהתרחבו במרוצת הזמן הביאו להתפתחותו של שדה מחקר תוסס ואינטנסיבי שעניינו צבא ומגדר בישראל. ואולם בספר זה נאספים יחד לראשונה כותבים בולטים בתחום, חוקרות וחוקרים מתחומי ידע שונים - וציולוגיה, אנתרופולוגיה, מדע המדינה, לימודי מגדר, לימודי תרבות, קולנוע וספרות. האסופה פורשת מגוון רחב של מאמרים המאורגנים סביב ארבעה נושאים הבונים את שערי הספר: זהויות צבאיות; המדיניות המגדרית בצבא; היחסים בין צבא למשפחה; והתנגדות למלחמה ולכיבוש בישראל כיום.
מכון ון ליר בירושליםהקיבוץ המאוחד
מאת: אפרים לביא, מאיר אלרן, ח'דר סואעד, שמואל אבן
תיאור: המשבר הלאומי הרב-מערכתי שמחוללת מגפת הקורונה בישראל, העמיד במבחן את יכולתה של החברה הערבית, המהווה כחמישית מאוכלוסיית המדינה, להתמודד עמו ועם השלכותיו לטווח הקצר ולטווח הארוך. מזכר זה מסכם מחקר שנערך בנושא במכון למחקרי ביטחון לאומי. המחקר התבסס על התפיסה של "חוסן חברתי" והוא כלל סקירה וניתוח של התמודדות הציבור הערבי בישראל עם משבר הקורונה. נבחנו הפעולות שננקטו לבלימת התפשטות הנגיף ביישובים הערביים ובמזרח ירושלים, התמודדות החברה הערבית עם ההיבט הכלכלי של המשבר, וכן פעילות כוחות הביטחון ביישובים הערבים בימי המגפה. בין היתר, ממצאי המחקר אוששו הערכה כי בלי אנשי הרפואה והבריאות מקרב החברה הערבית, ובלי שיתוף פעולה בינם לבין צוותי הרפואה היהודים - המאבק במגפה והמאמצים להצלת חיים בישראל היו נפגעים קשות. על בסיס ממצאי המחקר נוסחו המלצות למקבלי ההחלטות בישראל, לחיזוק החוסן של החברה הערבית בישראל להתמודד עם מצבי חירום באמצעות השקעות רחבות היקף ברשויות המקומיות. כן הובהר כי התנהלות שוויונית ברמה ההצהרתית ובמישור המעשי תגביר את אמונם של האזרחים הערבים במדינה וברשויותיה, ותסייע בתמודדות עם המשבר הנוכחי ועם משברים עתידיים.
המכון למחקרי בטחון לאומי
מאת: אביעד מורנו, נח גרבר, אסתר מאיר-גליצנשטיין, עופר שיף
תיאור: באסופה "ההיסטוריה הארוכה של המזרחים" נבחנות חלוקות כרונולוגיות, גיאוגרפיות, חברתיות ותרבותיות שגורות שמעצבות את חקר ההיסטוריה המודרנית של יהודי ארצות האסלאם. המושג 'ההיסטוריה הארוכה' מבטא קריאת תיגר על התפיסות הרואות בהגירת יהודים מאזורים אלה 'קו תפר' החוצץ בין ההיסטוריה שלהם בארצות מוצאם השונות ובין הפיכתם ל'מזרחים' בישראל. מחברות ומחברי עשרים ושלושה המאמרים שבאסופה עשירה זו מציעים נקודת מבט חדשה על התעצבות היחסים הבין-אתניים בישראל, על ההגירה מארצות המזרח התיכון וצפון אפריקה ועל הגבולות הגיאוגרפיים הרחבים שבהם התעצבה ההיסטוריה המודרנית של יהודי ארצות האסלאם, תוך כדי מגע בין קבוצות שונות באזורים שונים. זהו אפוא מתווה להיסטוריוגרפיה חדשה החוצה את הגבולות המצומצמים שיוחדו לנושא זה בהיסטוריוגרפיה הישראלית במשך רוב שנותיה. מחקריהם של ראשוני החוקרים בתחום זה ושל ממשיכיהם מכונסים כאן ומביאים לידי ביטוי את העניין ההולך וגובר בעשורים האחרונים בהיסטוריה של יהודי ארצות האסלאם, את הסתעפות המחקר, חידושיו ומגוון נושאיו, ובעיקרם הקשרים שהתקיימו בארצות האסלאם בין קהילות שונות, אשר אפשרו ליהודים לפתח מנעד של זהויות מרובות.
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב
מאת: ענבל פלד
תיאור: הספר PHOTO IS:VOICE מבקש להוות שופר לאוכלוסיות מוחלשות מרחבי הארץ, וכן לתת במה מכובדת לצילום ככלי להשמעת קול ולשינוי חברתי. תקוותנו כי הקהילות המוצגות בספר, לצד עוגנים תיאורטיים והיסטוריים, יהווה נקודת ציון לאנשי מקצוע בתחום, באופן שיאפשר למידה משותפת, ויטביע חותם על שיח הצילום החברתי.
PHOTO IS:RAEL
מאת: ראסם חמאיסי
תיאור: ביישובים הערביים רווחת הדעה שלפיה התכנון הוא אקט שנכפה עליהם באמצעות מנגנוני הפיקוח של מערכת התכנון כזרוע של המדינה, על מנת לשלוט באזרחים וביישובים. התוצאה היא ניכור מתמשך בין מערכת התכנון בישראל לבין האוכלוסייה הערבית, אשר מייצר קונפליקטים ומתחים אזרחיים ולאומיים. המחקר סוקר את הרפורמה בתכנון, ברישוי ובבנייה, שנכנסה לתוקף בשנים האחרונות, ובוחן את החסמים ואת רמת מוכנותם של היישובים הערביים לרפורמה. ממצאי המחקר מראים כי נדרשת היערכות הן של הרשויות המקומיות והן של המדינה למימוש הרפורמה. מטרת המחקר היא לעצב מדיניות חלופית וליצור "ארגז כלים" להגברת ההבנות במפגש בין הרשויות המקומיות הערביות, גופי התכנון המקומיים ומוסדות השלטון המרכזי. זאת, לצורך יצירת מערכת תכנונית הולמת לצרכים המיוחדים של היישובים הערביים. המחקר מציג המלצות מעשיות למימוש תפיסה חדשה העונה לצורכי האוכלוסייה הערבית, בהתחשב במהות הרפורמה בתכנון, ברישוי ובבנייה.
המכון למחקרי בטחון לאומי
מאת: אפרים לביא
תיאור: יחסי המדינה והרוב היהודי עם החברה הערבית-הפלסטינית נוגעים ישירות לביטחון הלאומי של ישראל. כמו ועדת החקירה הממלכתית ("ועדת אור") שהוקמה בעקבות אירועי אוקטובר 2000, כך נשיא המדינה, ראובן ריבלין, רואה בקידומה ובהשתלבותה של החברה הערבית בחיי החברה והכלכלה במדינה על בסיס אזרחות מלאה ושווה, אינטרס בעל חשיבות לאומית עליונה לחוסנה החברתי, הכלכלי והמוסרי של ישראל. בספר זה, נבחנה לעומקה מציאות החיים של החברה הערבית בפרק הזמן שחלף מפרסום המלצות "ועדת אור" ועד היום. מסקנות המחקר מעלות כי החברה הערבית מגלה רצון להשתלב בחיי החברה והכלכלה במדינה, וכי קיים סיכוי ממשי לצמצום פערים ולהשתלבותה בתעסוקה במקצועות מתקדמים. המלצות המחקר מופנות בעיקר להנהגת המדינה: עליה לקבוע כי הנושא הוא בעל חשיבות לאומית מרכזית ולקבל החלטה היסטורית לעיצוב מדיניות ארוכת-טווח לקידומה של החברה הערבית, בשיתוף עם נציגיה, על בסיס של שוויון ותוך הימנעות מהדרה פוליטית ותרבותית.
המכון למחקרי בטחון לאומי
מאת: מאירה וייס
תיאור: על גופתם המתה הוא הספר הראשון בעברית אשר דן בהיבטים החברתיים והתרבותיים של השיח והפרקטיקה במרכז הלאומי לרפואה משפטית בישראל, באבו כביר. הציבור הישראלי נחשף לרפואה המשפטית בעיקר דרך סדרות טלוויזיה זרות, כשבתוך כ-45 דקות מגלים הרופאים המשפטיים בוודאות את סיבת המוות או את זהות הגופות האלמוניות. הציבור הישראלי למד על המכון גם דרך העיתונות הישראלית שהתייחסה למכון מחד גיסא כגיבור-על בתקופות של פיגועים, ומאידך גיסא כשודד האיברים הגדול. בכל אלה נדון המכון כישות מבודדת מהחברה שבתוכה הוא ממוקם. לעמת זאת, ספרה של מאירה וייס דן בפעילותו של המכון כפועל יוצא של היותו חלק מהחברה הישראלית. כל אחד מפרקי הספר דן בפרשיה חברתית אחרת ובתפקידו של המכון ביחס אליה. הפיגועים, הטיפול והזיהוי של גופותיהם של חיילים, זיהויים של "ילדי תימן", קצירת גופות ללא הסכמה מדעת, רצח נשים יהודיות ולא-יהודיות, מהגרי עבודה, קביעת סיבת המוות של הילד הפלסטיני חילמי שושה, נתיחתם של "מחבלים" פלסטינים, השיח על הנתיחה של יצחק רבין – כל אלה ועוד נדונים בספר הנוכחי, והם מיוחסים לתהליכים חברתיים ותרבותיים אשר מאפשרים את השיח והפרקטיקה של המכון. על גופתם המתה מבוסס על מחקר אנתרופולוגי שארך מספר שנים, אשר כלל שהייה ותצפית משתתפת במחלקות השונות של המכון (חדרי נתיחות, משרד קבלת משפחות, מעבדה ביולוגית), ראיונות עם צוות המכון ועם מי שקשורים למכון (בכירים במז"פ, מנהלי בנק העור בבית חולים הדסה) וניתוח מסמכים. הספר רווי בציטוט חלקים גולמיים מיומני השדה של המחברת, לצד תיאור התמודדותה האישית עם עריכת מחקר אנתרופולוגי במכון לרפואה משפטית.
רסלינג
מאת: זאב לרר
תיאור: הקב"א, מכשיר המיון הראשי והראשוני הקובע את גורלם הצבאי של המתגייסים והמתגייסות, התגבש ועוצב בשנות החמישים של המאה העשרים. במשך השנים נוצרו סביבו שמועות, מיתוסים ואגדות אורבניות, אך הוא נותר עמום ואפוף מסתורין, בגדר "קופסה שחורה". הספר הקוד האתני: קב"א, מזרחים, אשכנזים פותח את הקופסה השחורה הזאת. הוא מבוסס על מחקר ראשון מסוגו, המקיף את כל חיילי צה"ל משנות החמישים ועד סוף שנות התשעים. על סמך בחינה של מאות מסמכים שעד לפני זמן לא רב היו חסויים, הספר מתאר את תהליכי קבלת ההחלטות סביב מכשיר הקב"א; וחושף שלל נתונים המלמדים על הפערים בין אשכנזים למזרחים בציוני הקב"א, על מקורות הפערים האלה, ובעיקר על ההשפעה שלהם על הריבוד האתני בצה"ל.
הקוד האתני, ספרו של זאב לרר מציע מבט סוציולוגי מעמיק וחדשני על השאלה כיצד פועלת פרקטיקה של גזענות ממוסדת בארגון מודרני וכיצד היא מתאפשרת. ההתחקות על קורותיו של הקב"א חושפת סיפור כואב בעל מעמד מכונן בעיצוב היחסים בין מזרחים לאשכנזים בישראל, ומתארת את הדיכוי התרבותי והפוליטי של יוצאי ארצות ערב דווקא בתוך מוסד שהבטיח להם שוויון, שותפות וכבוד לאומי.
מכון ון ליר בירושליםהקיבוץ המאוחד
מאת: אילנה קוורטין
תיאור: ״אפס, מטומטמת, מילים שלא הכרתי בבית שלי! אבא שלי בחיים לא דיבר ככה לאמא שלי. לקרוא לי אפס, לקרוא לי זבל, לקרוא לי פח אשפה״. ״הוא עושה כאילו זה פעולות אונס. עכשיו, זה כאילו את אשתו, אבל זה היה כאילו הוא עושה את הפעולות שהם בעל כורחך״. ״הוא סוגר אותי. אני במצוקה ממש. אין לי חברות. ויתרתי על המון חברות כי הוא מתעצבן שהן מתקשרות ונודניקיות״.
זהו רק קומץ מהפרקטיקות המגבילות והחונקות שעלו מתוך עשרות ראיונות שערכה ד״ר אילנה קוורטין עם נשים המצויות במערכת יחסים זוגית שבה הן חשות כלואות. מתוך עדויותיהן מסתמנת תופעה חברתית קשה וסמויה מהעין. בספר זה משרטטת ד״ר קוורטין לראשונה את קווי המתאר של התופעה, מעניקה לה שם – שתלטנות קיצונית בזוגיות – ואף מציעה מענה משפטי לאותן נשים.
שתלטנות קיצונית בזוגיות היא מערך התנהגויות דכאניות שאינו כולל אלימות פיזית, שבן הזוג כופה על האישה בתחומי חיים שונים. תכליתן של שלל ההתנהגויות היא לאפשר שליט ה של בן הזוג באישה ובכך לבסס, לחזק ולהגדיל את מעמדו הגברי הפטריארכלי ־ בעיני עצמו, בעיני האישה ובעיני אחרים.
מאת: אסף מלחי
תיאור: ספר זה עוסק במידת השפעתו של השירות הצבאי על המובּיליות ועל ההשתלבות החברתית־כלכלית של קבוצות מהפריפריה החברתית בישראל, שחלקן הדמוגרפי ומשקלן החברתי־כלכלי בציבור הישראלי ובשורות הצבא הולך וגדל.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: איתן רגב, גבריאל גורדון
תיאור: בזכות מתודולוגיה חדשנית ובסיס נתונים עשיר, מחקר זה מספק לראשונה אומדן מהימן של קצב והיקף המעברים בין הזרמים בדת בקרב האוכלוסייה היהודית (ובפרט במגזר החרדי). אלגוריתם חדש שפותח לצורך המחקר אִפשר לזהות ברמת דיוק גבוהה מאוד פרטים אשר גדלו בילדותם במשפחה חרדית אך אינם מגדירים את עצמם חרדים בבגרותם (ולהפך). כאמצעי בקרה נבדק גם שיעור הילדים שנשלחו למוסד לימוד לא־חרדי (בגיל תיכון) מתוך כלל הילדים שהוריהם גדלו והתחנכו בבית חרדי — והתקבלו תוצאות דומות מאוד.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: שוקי פרידמן
תיאור: האם החברה החרדית משתלבת בהדרגה בחברה הישראלית? כמו כל קבוצה אנושית, גם החברה החרדית השתנתה ב-20 השנים האחרונות. יותר חרדים משולבים במעגלי העשייה, וישנם חרדים המאמצים דפוסי חיים וערכים מודרניים ודמוקרטיים. אבל השאלה היא היכן בחברה החרדית או באיזו תת-קהילה וזרם בתוכה התחולל השינוי הזה, והאם מדובר בשינוי משמעותי בחברה החרדית שמסמן זרם שילך ויתגבר או שהשינוי מינורי ואינו משיג את הגידול הדמוגרפי של הקהילה החרדית?
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
הצג עוד תוצאות