נמצאו 598 ספרים בקטגוריה
לכל הספרייה
מאת: רחל עזריה
תיאור: ⋅ איך יוצרים שינוי חברתי בישראל?
⋅ איך משנים את המציאות לטובה?
⋅ לטובתכם, לטובת הקבוצה שלכם או לטובת המדינה כולה?
⋅ מדוע מאבקים חברתיים מסוימים מצליחים ואחרים פחות? רחל עזריה היא פועלת מנוסה של מאבקים חברתיים, לוחמת עטורת צל"שים וגם לא מעט צלקות. היא מכירה את הזירה של החברה האזרחית, את הזירה העירונית ואת הזירה של השלטון הארצי. היא היתה בחזית ומאחורי הקלעים של כמה מהמאבקים החברתיים החשובים ביותר שהתקיימו בישראל בעשורים האחרונים, ותמרנה בסבך של מוקדי קבלת ההחלטות בפוליטיקה הישראלית. בשנים האחרונות רבים בישראל מרגישים שאי אפשר להשפיע ולשנות דבר, שמה שיש יישאר לנצח, שאף אחד לא מבין את האזרח הקטן. אבל למעשה – אין סיבה לייאוש. מאבקים חברתיים יזמו סלילת רכבת (ירושלים—תל אביב), ביטלו חוקים (חוק נאמנות בתרבות), קידמו חוקים (חוק החופים, חוק ימי חופשה), הוזילו מחירים (צהרונים, גני ילדים), הקימו בתי ספר ונאבקו במונופולים (הכשרות) – כל זה בפעילות מאורגנת, משותפת, כאזרחים במדינת ישראל, תוך ניצול הכלים הדמוקרטיים שעומדים לרשות כולנו. המדריכה למהפכה הוא ספר קריא מאוד וגם שימושי מאוד. קריאה מרתקת לכל מי שרוצה להבין טוב יותר את ישראל של היום ואת מגוון הכוחות הפועלים ונאבקים בה. הוא חיוני לכל מי שרוצה לשנות אותה. עזריה לא תגיד לכם שזה קל. היא לא תבטיח לכם הצלחה. להפך: היא תסביר שצריך סבלנות, עקשנות ואסטרטגיה. היא תגיד לכם שזה קשה, מאוד קשה. אבל אפשרי.
כנרת, זמורה דביר בע"מ
מאת: מתן אהרוני
תיאור: בתחילת שנת 2000 החלו יוצרים ויוצרות חרדים להפיק סרטים עלילתיים בעלי מאפיינים דתיים. הסרטים הופצו לחרדים מזרמים ש"פתוחים" לטכנולוגיה מודרנית ומשתמשים בה, ובן רגע היו לפופולריים מאוד. תופעה זו, המתרחשת גם היום לצורותיה, מקפלת בתוכה תובנות רבות על החברה החרדית בישראל ועל התנהלותה התרבותית. ספר זה עוסק בשני תחומי מחקר עיקריים: תקשורת קהילתית ותרבות הפנאי בחברה החרדית בישראל, מתוך בחינה אתנוגרפית ארוכת טווח של הקולנוע החרדי – סרטים בהפקה ובהפצה של חרדים וחרדיות למגזרים החרדיים, ובהם מוצגים גיבורים וגיבורות חרדים. בספר משולבים שלושה תחומי חקר ודעת עיקריים: מחקרי תקשורת ותרבות, אנתרופולוגיה חזותית ולימודי יהדות. בעזרתם נבחנים ומוסברים אופני ההפקה, ההפצה וההתקבלות של סרטים חרדיים עלילתיים. עוד נבדקים כאן סרטים חרדיים שעוסקים בעיקר בזהויות מעמדיות, זרות ולא פורמליות בחברה החרדית ובמיקומן החברתי. הספר מציע הצצה לשינויים המתרחשים בחברה החרדית בישראל והבנה תאורטית שלהם מנקודות המבט של סוכני תרבות חרדים חדשים שצמחו מלמטה, יצרו, עיצבו ופיתחו תעשיית קולנוע חרדית, ושל צרכני הסרטים החרדיים, שהוסיפו והרחיבו את הצפייה בסרטים לתרבות פנאי קולנועית-חרדית מודרנית, חדשה ומיוחדת. צירופם של כל אלה מעלה מחשבה מחודשת על גבולות פנימיים וחיצוניים של החברה החרדית בישראל.
מוסד ביאליק
מאת: עדי פינקלשטיין
תיאור: מי מאיתנו לא סבל פעם מכאב או חש עייפות? מתי כאב הופך למחלה? לעתים הכאב חולף ולעתים הוא חוזר – לאחר שעה, יום או חודש. האם ישנו קשר בין המקרים או שמא מדובר במקרים נפרדים? ומה בין עייפות לתשישות? ובין תשישות לחולשה? מתי תשישות הופכת כרונית? ומי מגדיר זאת? האם אלה נושאים למחקר מדעי-רפואי או אולי למחקר חברתי? ומהו המקום של החולה ביצירת הסיפור של מצבה הגופני? באיזו מידה יש לניסיון הפרטי של החולה בגופה מקום בדיון הרפואי והציבורי? ספרה של עדי פינקלשטיין עוסק בהתנסות של נשים החולות בתשישות כרונית ובפיברומיאלגיה. מחלות אלה מאופיינות בכאב ובתשישות הנמשכים לאורך זמן רב. עד כה נמצא המחקר המדעי בעמימות באבחנה ובטיפול ביחס למחלות אלה; הן שנויות במחלוקת בקרב הממסד הרפואי ובשיח החברתי והפוליטי, וכך גם החולים בהן. הספר לכסות בשקוף מביא את חווית הסבל הגופני כפי שזו מתוארת בעיקר על ידי הנשים החולות, מאבקן היומיומי לקיים את שגרת החיים ומערכת היחסים המורכבת שלהן עם הממסד הרפואי והגוף הפוליטי. במרכזו של הספר מצויה הטענה שהמצבים הגופניים המיוצגים בשתי המחלות, והנשים החולות בהן, מערערים על תפיסות יסוד בשאלות אפיסטמולוגיות ואונטולוגיות הנוגעות לגוף, כמו גם זאת שהמקרה הנוכחי מהווה דוגמא לאוזלת היד של ההסדרים החברתיים והפוליטיים הקיימים על מנת לתת מענה למגוון של מצבי חולי כרוני המאפיינים את הגוף האנושי.
רסלינג
מאת: ליאת קוליק
תיאור: הפרישה מהעבודה היא מעבר חיים משמעותי, ואף על פי שהיא צפויה מראש היא מלווה בחששות ובחוסר ודאות ביחס לטבעה של תקופת החיים שאחריה. הארכת תוחלת החיים, החשיבות המיוחסת לאיכות חיים גבוהה, התפתחויות טכנולוגיות, שיפור במצב הבריאות ושפע האפשרויות לצריכת פנאי מהנה, כל אלה הם רק חלק מהתמורות שחלו בתקופתנו. שינויים אלה יוצרים עבור הפורשים חוויית פרישה שונה מזו של הוריהם, ולכן תקופת הפרישה מהעבודה היא בבחינת תקופת חיים העומדת בפני עצמה. לבלוב בעת שלכת מאת ליאת קוליק נוגע בחמישה מעגלים שונים הסובבים את הפורשים: השער הראשון עוסק בתהליכים פנים-אישיים המתרחשים בקרב פורשים עם המעבר לפרישה ואחריה. השער השני עוסק ביחסי זוגיות ובפעילות גומלין המתפתחת בין בני הזוג בעת הפרישה, והוא דן באיכות יחסי הזוגיות, כמו גם בעימותים בין בני הזוג ובסגנונות להתמודדות עמם. השער השלישי עוסק ביחסי שארים הכוללים יחסים בין פורשים לילדיהם, בין פורשים לנכדיהם ובין פורשים להוריהם הישישים. השער הרביעי עוסק בחלופות לעבודה בתקופת הפרישה; הוא דן בהתנדבות למען הקהילה ובצריכת פעילות פנאי. השער החמישי חושף את הקוראים לידע מחקרי שנאגר ביחס להסתגלות טובה לפרישה המתאפיינת בחוויית משמעות בחיים ובמקורותיה. לבלוב בעת שלכת מיועד לפורשים מהעבודה, לאנשים העומדים לפרוש ולעובדים הרחוקים עדיין מפרישה, אבל לליבם מתגנבת לא פעם מחשבה על תקופת חיים זו. התובנות העולות מהספר עשויות לשמש גם אנשי מקצוע העוסקים בהכנת עובדים לפרישה. תקופת הפרישה מדומה בספר לעונת הסתיו, וכמו הסתיו אשר לצד עלי השלכת מתאפיין בצמיחת פרחים ייחודיים לו כפרחי הסתוונית, הפרישה מוצגת כאן כתקופת חיים אשר לצד אובדניה היא טומנת בחובה אפשרויות לצמיחה, להתחדשות, להתפתחות ולמיצוי עצמי.
רסלינג
מאת: רבקה אלינב
תיאור: "כי מרה מאֹד הדעת" – הצהרה מפתיעה לכאורה כשהיא בוקעת מקולה של אינטלקטואלית בולטת כלאה גולדברג. גולדברג (הידועה) ולצדה אלישבע ביחובסקי (האנונימית כמעט) הן שתי היוצרות הראשונות שהציגו בספרות העברית טיפוס חדש של גיבורה אינטלקטואלית ויוצרת, כזו שמבחינתה הדעת והיצירה היא בגדר משאת לב, ציר זהות וטעם קיומה. כמו בתרבות הכללית גם בתרבותנו, לרבות במורשת הספרות העברית החדשה, השליטה הגברית הבלעדית על העט ועל הקול יצרה במשך דורות "מראה גברית", אשר שיקפה והגדירה לנשים מהו המודל הראוי של נשיות ומהו האופק לציפיותיהן מעצמן. על רקע זה עולה שורה של שאלות: האם הצטרפותן של נשים למעגל הלימוד והיצירה מסמנת מגמה של שחרור מהתבניות הסטריאוטיפיות? האם המבט הנשי ברא גיבורות אוטונומיות מבחינה רוחנית ונפשית, שנאבקות להתפתח כנשות רוח וכאמניות המנהלות שיג ושיח עם העולם באמצעות יצירתן ? והאם מוצדק להכתיר גיבורות אלו בתואר 'אינטלקטואליות'? כמענה לשאלות אלו מוצגת בגוף הספר קריאה פרשנית המשווה בין הרומן סמטאותמאת אלישבע (ביחובסקי), הרומן העברי הראשון פרי עטהּ של אישה בארץ ישראל, ובין הרומנים והוא האור ומכתבים מנסיעה מדומה של לאה גולדברג ועמם כמה מסיפוריה הקצרים. ספר זה שופך אור חדש על הערכת דמותה של אלישבע ועל יצירתה, ובמקביל מציע הערכה מחודשת לסיפורת של גולדברג בזיקה למכלול יצירתה. הטענה המרכזית העולה ממנו נוגעת לבשורה המקופלת בגיבורות שהן בוראות בעטן ובאופק החדש שהן מעניקות לקיומן כנשים. אף כי שחרורן מן הסטיגמות בולמות של העבר הוא עדיין חלקי וכבול, הרי שבעצם הופעתן מהווה ציון דרך ומקור של העצמה לדור ההמשך של קוראות, של כותבות ושל גיבורותיהן.
מכון מופ"ת
מאת: רבקה אלינב
תיאור: ​​​קריאה המתריסה "דווקא רציתי לצאת מגדרי" מפיה של מריה סיבילה מריאן, אמנית חלוצית מן המאה ה-17, עשויה לשמש כסיסמה מזהה למסען של הגיבורות העומדות במרכזו של ספר זה. זהו מסע חיפוש זהותי (quest) הניזון מיסוד אנרכי של שחרור. הניצוץ המתניע את מסע התגבשותן והתגשמותן כיוצרות כרוך במאבק בגדרות שגזר עליהן מגדרן. הן מונעות מהדחף העז למרוד בקונבנציות התרבותיות שנועדו לקבע אותן למשבצת ייעודן המוּלד. הדיון הנפרש בספר מתחקה אחר הדקדוק הפנימי של מסע החניכה הנשי: מהו סוד המשיכה של רומן החניכה (Bildungsroman) בעיניהן של סופרות; מה הן אותן חוזקות שהפכו אותו ליעד מבוצר גברי; מה הן נקודות ההשקה בין מסע הגיבור למסע הגיבורה; ומנגד, באילו נקודות מתייחד מסע החניכה הנשי מדפוס המקור הגברי. את התשובות לשאלות אלו ועוד רבות אחרות נבקש לחלץ מקריאה פרשנית צמודת-טקסט ברומנים של רות אלמוג (שורשי אוויר; באהבה, נטליה; אישה בגן); יהודית קציר (למאטיס יש את השמש בבטן; הנה אני מתחילה) ועמליה כהנא-כרמון (ליוויתי אותה בדרך לביתה). הנחת המוצא של דיוננו בסוגיית "'דיוקן האמנית כאישה" המתמקד בסיפורת נשים עברית, היא כי בתסמיניה הגלויים והסמויים מדובר בנרטיב נשי אוניברסלי, חוצה גבולות שפה ותרבות. אשר על כן, העיון בשלושת שערי הספר מפגיש בין הגיבורות העבריות ודגמי חניכתן לבין מקבילותיהן, העשויות להיחשב מהרבה בחינות כ"שארותיהן ברוח", פרי עטן של דוריס לסינג, סימון דה בובואר, קייט שופן, דורותי ריצ'רדסון, סילביה פלאת ואן סקסטון. לנוכח המבט הגברי שכונן את הנשים כאובייקטים המתקיימים לאורו ובשבילו, הקול שסופרות מעניקות לגיבורותיהן היוצרות הוא בבחינת נקיטת עמדה אידאולוגית. הצבתן במרכז העלילה בעמדת דוברת בעלת הכרה וחשיבה ביקורתית ורפלקטיבית פירושה לנכס להן עמדה פוליטית של ידיעה ובעלות על המבט. מתוך תכונות אלו נובעת סמכותן לפרש את מסע החיים שלהן לקראת התגשמותן כאמניות ולממש את זכותן הטבעית "להסתכל לשמש בעיניים", כפי שניסחה זאת ההוגה הלן סיקסו.
מכון מופ"ת
מאת: תמר הרמן, עופר שיף
תיאור: לישראלים ולישראליות גוונים וצבעים רבים. אסופה זו כוללת מסות קצרות העוסקות בשאלות מיהו ישראלי ומהי ישראליות, שנכתבו על ידי ישראלים ממרחבי קיום ותודעה שונים. אחדים מהכותבים בחרו להפנות זרקור לקורות חייהם הם, אחרים התייחסו לתוצרי תרבות הנחשבים בעיניהם כתמצית של הישראליות. היו שהעדיפו להתמקד בבעיות יסוד שאיתן מתמודדות החברה והמדינה בישראל והיו שהתמקדו בשאלה כיצד נראות להם ולאחרים הישראליות והזהות הישראלית ממרחקים - גיאוגרפיים ואחרים. אין מדובר בשירי הלל אך גם לא בשירי מספד וקינות. הכותבות והכותבים, המונעים כולם מתחושות שייכות ואכפתיות, לא ראו ממעל שמיים תכולים ללא ענן. אדרבא, נושאים כמו אפליה, הפניית כתף קרה ל"אחר", לאומנות, היעדר סולידריות אזרחית, כיבוש, ולחלופין, חוסר נכונות להיאבק עבור ערכים לאומיים או עבור ערכים מוסריים–אוניברסליים, מופיעים בתמהיל זה או אחר כמעט בכל אחת מן המסות. עם זאת, כל הכותבות והכותבים מדגישים את כוחות היצירה והחיוניות של החברה הישראלית ואת התקווה – ואפילו הביטחון - שהליקויים שאבחנו הם בני תיקון.
האוניברסיטה הפתוחהמכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב
מאת: עמליה סער, הואזן יונס
תיאור: בשנים האחרונות נכנסות לשוק העבודה בארץ רופאות, משפטניות ומהנדסות הייטק פלסטיניות אזרחיות ישראל. ספר זה מתמקד בנשות קריירה אלו. הוא מבוסס על ראיונות אישיים עם נשים בשלבים שונים של הקריירה שלהן ופורש תמונה מורכבת של מסען האישי ושל זירות העבודה שלהן. הספר גם חושף את החסמים העומדים בפניהן, את הגזענות הגלויה והסמויה המופנית כלפיהן, ובמקביל את היוזמה והתעוזה שלהן. סיפוריהן של נשות הקריירה הללו לוכדים רגע של השתנות בחברה הפלסטינית ובחברה היהודית כאחת: במרכזם - המעמד הבינוני התוסס המתפתח בעת הזו בחברה הפלסטינית, ובו משפחות צעירות שבראשן בני זוג ששניהם מכווני קריירה. סיפורים אלה מאירים בעקיפין גם את החברה היהודית בישראל, ההולכת ונפתחת להשתתפות פעילה של האזרחים הערבים. הספר עוסק גם בסוגיית הגיוון התעסוקתי, על הסתירות המלוות את יישומו בחברה שהדומיננטיות האתנו-לאומית כה בולטת בה; ומסרטט כיוון בר-קיימא להטמעת ערך הגיוון על-ידי תביעה הן מקבוצות המיעוט והן מקבוצות הרוב להתגמשות ולהשתנות.
האוניברסיטה הפתוחהמכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב
מאת: ליאת איילון
תיאור: כולנו מדקלמים ש״העולם שייך לצעירים״, שרים ״שתישאר צעיר לנצח״ ומנסים לשכנע את עצמנו ש״חמישים הוא הארבעים החדש״. אבל גם אם נדמה לנו אחרת, במוקדם או במאוחר כולנו נזדקן (לפחות בני המזל שבינינו).

אז למה כל כך קשה לנו להתמודד עם הזקנה, ומדוע אנחנו מוכנים לעשות הכול כדי לדחות אותה ומעדיפים להתחבא מאחורי ביטויים כמו ״גיל הזהב״ ו״הגיל השלישי״?

בספר סקס, תרופות ורוקנ׳רול מציגה פרופ׳ איילון מניסיונה העשיר המגובה במחקרים בינלאומיים, את הזקנה ואת התהליכים המתרחשים בה באופן בהיר ועדכני, במטרה להכין את כולנו לאתגרים שהזקנה מביאה איתה, ולזהות את הכוחות והחוזקות שחבויים בכל אחד מאיתנו שיסייעו בהתמודדות עמם.

סקס, תרופות ורוקנ׳רול, נועד לא רק לאלו המגיעים כעת לגיל הפנסיה, אלא גם לבני המשפחה, למטפלים, ולכל מי שיהיה זקן ביום מן הימים – כלומר, לכולנו.

בעידן שבו תוחלת החיים הממוצעת היא יותר משמונים שנה, ורץ המרתון המבוגר ביותר הוא בן 101 , המסר המרכזי שעולה מהספר הוא שלחלומות, לשאיפות ולזכות להגשים רצונות ותקוות אין גיל תפוגה.
מטר הוצאה לאור בע"מ
מאת: הילה שלומית קינל-לימוני
תיאור: כיצד חוו נשים את תהליך החילון בחברה היהודית של מזרח אירופה בסוף המאה ה-19 ובראשית המאה ה-20, וכיצד השפיע שחרור הנשים ברוסיה על חייהן? הספרות הגברית בת הזמן לא נתנה ביטוי לסוגיות אלה. חוה שפירא, דבורה בארון ואלישבע ז'ירקובה-ביחובסקי, שלוש סופרות עבריות, העזו לפלוש אל המרחב הקנוני הגברי, שהיה סגור בפני נשים, ולהשמיע את קולן. הן עשו זאת בקול "כפול" ותחת הסוואה: בהיענותן, מצד אחד, לשיח הגברי בן הזמן, או לחילופין לכתיבה הנשית הטיפוסית; מנגד, הן העלו סוגיות בוערות והביעו מחאה פמיניסטית חריפה. הן תיארו את ההדרה מהתרבות הקנונית היהודית כתיאור משלים לתהליך החילון הגברי ועסקו בדמויותיהן של האישה האינטלקטואלית ושל הרווקה. באופן הזה הן הציעו אלטרנטיבה נשית לדמות "התלוש" שעמדה במוקד הספרות הקנונית בת הזמן. ספר זה מדגיש את השוני בין השיח והנרטיב הנשי לגברי: מדוע נשים כתבו על חווית הרווקות, בעוד שהגברים תיארו פנטזיה רומנטית בלתי ממומשת? איזו פרשנות קיבלה משנת "הספר והחיים" של ברדיצ'בסקי בעיצוב הנשי? כיצד נוכס התיאור הדקדנטי לצורך מחאה? אלה אחדות מהסוגיות שספר זה מבקש לעמוד עליהן כחלק מדיון מקיף בסיפורת עברית של נשים בראשית המאה ה-20, כל זאת תוך כדי מפגש בין כתיבתן הבדיונית של הסופרות ובין חייהן הבלתי שגרתיים, לנוכח מוסכמות התקופה.
רסלינג
מאת: דוד רטנר
תיאור: פעמים רבות במפגשים בין בני נוער נזרקת לחלל האוויר השאלה "איזו מוזיקה אתה שומע". כששאלה זו נשאלת ברור לשני הצדדים שמה שמונח על הכף הוא הרבה יותר מסתם החלפת מידע על טעמים מוזיקליים. התשובה וחילופי הדברים שיבואו בעקבותיה יעידו, במידה רבה, מיהם בני השיח ולפי התשובה ישקלו שני הצדדים את היתרונות והחסרונות החברתיים בהתחברות והאם יש בסיס להמשך הקשר. הספר הנוכחי עוסק בשאלה תמימה לכאורה זו: "איזו מוזיקה שומעים צעירים בישראל כיום", וליתר דיוק – "איזו מוזיקה שומעים צעירים יוצאי אתיופיה בישראל כיום". בעזרת ניתוח הטעמים המוזיקליים של בני הנוער והפרשנויות שהם עצמם מעניקים לטעמים אלו מבקש הספר לבחון שאלות רחבות יותר של זהות, מיצוב בחברה הישראלית והמשמעות הסמלית של מוזיקה שחורה עבור צעירים אלה. דוד רטנר לוקח אותנו למסע שעובר בין ברוקלין, קינגסטון ואדיס אבבה, ולעבר שכונות מגוריהם של הצעירים בישראל; מסע שבו מוזכרים בנשימה אחת היילה סלאסי וטופאק שאקור, פרנץ פאנון ובוב מארלי, פייר בורדייה ואייל גולן. בתוך כך זוכה הקורא להצצה נדירה ובלתי מתווכת אל עולמם של צעירים יוצאי אתיופיה בישראל של ימינו; הצצה אל החלומות והשאיפות של הצעירים, אל הקשיים והאכזבות שהם חווים, אל תפיסותיהם המרתקות ביחס לחברה הישראלית ואל התפקיד החשוב שהטעמים המוזיקליים שלהם ממלאים בכל אלה.
רסלינג
מאת: אראלה שדמי
תיאור: הקולות הרבים והעזים הנארגים באסופת מאמרים ייחודית זו (פרי כתיבתם של חוקרים מישראל ומהעולם) טוענים שאימהות, אשר עומדת במוקד כמה חברות כיום ובהיסטוריה, יכולה לשמש בסיס להיגיון אנושי אלטרנטיבי, לסדר חברתי-פוליטי חדש, למערכת ערכים אחרת ולשחרור האימהות עצמן. האם, אשר נותנת לילדיה בתגובה לצרכיהם, מציעה מודל כלכלי אחר לחלוקת טובין. ספר זה אינו מציג אוטופיה אלא מהלך אפשרי להתפתחות שונה של העולם מהמקובל במערב: במקום קפיטליזם – כלכלת הנתינה וכלכלת הקיום; במקום טרנס-הומניזם – הטבע וכל ברואיו; במקום אינדיבידואליזם – קהילה; במקום יחסי כוח – איזון ואחריות; במקום מדינה – מקומיות; במקום מונותיאיזם – רוחניות; במקום פמיניזם של שוויון – פמיניזם טרנספורמטיבי. אותותיה של התפתחות זו ניכרים בכל מקום: בעידן החדש, בקיבוצים העירוניים, בתנועת אוקיופיי, בתנועות אימהות. מוראותיה של אימהות שנכשלה אינם מוכחשים כאן, ולכן החלק הראשון של הספר סוקר כמה מהם, כולל דיון בניצול מיני של אם את ביתהּ. מתוך ראיית כשליהם של הקפיטליזם, המדינה, הנאורות, הפטריארכיה ואף הפמיניזם במערב, מציג החלק השני אלטרנטיבות שמחוץ למסגרת הפטריארכלית, למשל: כלכלת הנתינה של האם כדגם כלכלי וכהיגיון אנושי; חברה מטריארכאלית – שוויונית, חופשית ומאוזנת; כלכלת קיום ונתינה במקום חליפין וצבירה; מושג האימהותיות במורשת האפריקאית; אומנות הוונוס אשר בה האם היא אייקון תרבותי ורוחני מרכזי. תפיסה כזו מתמודדת עם הבריחה מהאם או מהאימהות (לקריירה למשל) אשר רווחת במערב. האפשרויות לממש את החשיבה מחדש על אימהות ואימהיות – ובכלל זה הקמת קהילות מקומיות, רפואה ושלום – מוצגות בחלק החותם את הספר.
רסלינג
מאת: טיפאני פאהם
תיאור: בגיל 27, ייסדה טיפאני פאהם את Mogul - אימפריית טכנולוגיה ותקשורת בינלאומית המיועדת לנשים. טיפאני היא הוכחה חיה לעובדה שהחוקים הישנים בנוגע להצלחה פשוט אינם תקפים עוד. בספרה היא מנסחת את הכללים החדשים בכל הנוגע לבחירה במה שמלהיב אותך ובמה שנדרש בכדי לפלס לעצמך את המסלול שלך בעידן של שיבושים ומהפכות טכנולוגיות. באופן מסורתי יוחסה המילה "mogul" לגברים. אבל טיפאני פאהם הגדירה אותה מחדש – כשתגגלי את המילה כעת, תוצאת החיפוש הראשונה תהיה החברה שייסדה: Mogul, פלטפורמה שמאפשרת למיליוני נשים, ב-196 מדינות ברחבי העולם, להתחבר אלו לאלו, לחלוק מידע ולגשת לידע. אז כיצד הצליחה אישה צעירה - מהגרת שהגיעה לארצות הברית בלי לדעת מילה באנגלית, להגשים את חלומה לחבר נשים ולהפוך אותו לקריירה מצליחה ולחברה רווחית במיוחד, ששינתה חיים לנשים כה רבות? טיפאני משחזרת את המסלול שעשתה עד שהייתה לאחת היזמיות המצליחות של דורה, והיא מציעה שלל עצות ממוקדות ומעשיות, שנוגעות לכל תחום אפשרי: להתגבר על ספקות עצמיים, לעבוד על פרויקטים לצד העבודה הקבועה ו"להתאבד" על החיים ועל העבודה על ידי ביצוע כל מטלה מעל ומעבר לנדרש – בלי לוותר לרגע על מי שאת באמת. הספר ילמד אותך איך לשאת ולתת על קידום בעבודה, איך להשיג תפקידים בתחומי קריירה שונים ואיך לאזן בין כולם, איך לקבל אנשים לעבודה, איך לגייס ולנהל צוות ואיך להפוך למוגולית בעצמך. הוא כולל גם אסטרטגיות ותובנות מאת עשר מוגליות מצליחות ביותר מכל רחבי העולם, ובהן עורכת מגזין Elle נינה גרסיה, עורכת הדין והעיתונאית סטאר ג'ונס, ומייסדת מותג האופנה רבקה מינקוף. להיות מובילה בעולם העסקים, עוסק במציאות החדשה שבה מעטות מאיתנו יעבדו לאורך כל הקריירה במקום עבודה אחד בלבד, כמו גם בעובדה, שאין בנמצא נוסחה פשוטה ל"חיים טובים" – לא מקצועית ולא אישית. כדי להצליח, עלינו להגיב בזריזות, להיות גמישות ולחשוב בצורה אסטרטגית. להיות מובילה בעולם העסקים הוא מפת דרכים חיונית לחיים ולקריירה תובעניים ומאתגרים – אבל גם מלהיבים ועתירי הזדמנויות, אם רק תדעי להיכן להביט.
מטר הוצאה לאור בע"מ
מאת: דפנה גולן
תיאור: בספר זה דפנה גולן לוקחת את הסטודנטים והקוראים למסע מקמפוס הר הצופים בירושלים אל השכונות הפלסטיניות בסמוך לאוניברסיטה העברית. דרך סיפורן של קבוצות סטודנטים פעילים הספר חושף את העדר השיח הפוליטי ואת הפוטנציאל העצום והלא מנוצל למפגש משמעותי ראשון בין צעירים ישראלים ופלסטינים בקמפוס זה, כמו גם בקמפוסים בישראל בכלל.
רסלינג
מאת: טלי היוש
תיאור: ספר זה עוסק במרחב הפנאי ההולך וגדל בחיי הפרט, אשר נטוע עמוק בחרושת התרבות הרווחת בחברה הישראלית העכשווית. מרחב זה מהווה חלק בלתי נפרד מהאתוס הצרכני המציע עוד ועוד סוגים, צורות ומסגרות של פנאי לכל דורש, בכל מחיר ובכל תנאי. הספר מציג שלושה מאפייני פנאי עיקריים: "פנאי מזדמן", "פנאי מבוסס פרויקט" ו"פנאי רציני". באמצעות דיון בתיאוריה ובממצאי מחקר רחב היקף מוצגים בפני הקורא מוטיבציות ותגמולים המתקבלים מהשתתפות אנשים בחוגים, בקורסים ובסדנאות של "פנאי רציני" (נפחות, קרמיקה, יוגה ומשיטי יכטות). למרות שעיסוק זה שקוע בכללי המשחק הקפיטליסטי, הוא מזמן מרחב להעצמה ולגיבוש עצמי, לשיפור איכות החיים ואף להבעת מחאה נגד אלמנטים בלתי רצויים בחיי היומיום. אולם לא עולה כאן הטענה שהצטרפות לעיסוקי הפנאי הרציני מבטאת פעולה מאורגנת של קבוצות הרוצות להביע מחאה, אלא שמדובר במהפכה שקטה אשר יש בה כדי לשנות/להקטין את ההשפעות החברתיות, המניפולטיביות והאינטרסנטיות, ובאופן הזה לתרום לשיפור משמעותי של אורח חייהם של אלה שבוחרים לקחת את גורלם בידיהם. הספר אינו מציע "רשימת מכולת" של עיסוקי פנאי מועדפים, וגם אינו פורש תדריך לבחירת פנאי ראוי. תחת זאת הוא מספק ידע תיאורטי ומחקרי שיאפשר לקוראים לבחון ולגבש תובנות ביחס למה שראוי שיצפו מעצמם ומחייהם בעת בחירתם בעיסוקי פנאי, על מנת שיוכלו לספק את מאווייהם, רצונותיהם ושאיפותיהם האישיים מבחינת האיכות והמהות.
רסלינג
מאת: אנדרה לוי
תיאור: אסופת המאמרים על מלאכים, שדים ובני אדם מזמנת חוקרות וחוקרים שתרמו מפרי עטם לכבוד חתן פרס ישראל וחבר האקדמיה הלאומית למדעים, פרופ' יורם בילו, אשר תרם אף הוא מאמר משלו. הספר מציע קשת רב-גונית של מחקרים אשר במרכזם חקר התרבות במובָנָה הרחב ביותר; כל מאמר נכתב מפרספקטיבה אחרת, אבל איגודם יחד משקף נאמנה את גישתו המולטי-דיסציפלינרית של בילו. המופעים התרבותיים בספר מתייחסים לאזורים שונים על פני הגלובוס: ישראל, לוב, מרוקו, ספרד, קמבודיה וארצות הברית. הפרישה הגיאוגרפית הרחבה של שדות המחקר המיוצגים בספר זה אינה אופיינית לאנתרופולוגיה של מדינות קטנות דוגמת ישראל, ובכך ייחודה. ייחוד זה תואם את האתוס של האנתרופולוגיה – אחת משתי הדיסציפלינות שהדריכו את בילו (לצד הפסיכולוגיה) – המציע הזדמנות לשבור מחסומים אפיסטמולוגיים שמייצר המובן מאליו המקומי. בין הנושאים הנדונים: יחסי יהודים-מוסלמים בצפון אפריקה; הגבולות והזיקות בין חיים למתים ביהדות ובבודהיזם; האופנים שבהם מצוקות נפשיות מוּבָנות ומוּבְנות אצל מטפלים ומטופלים; ההיבטים הרטוריים והפרפורמטיביים של תהליכי גיור רשמיים בישראל; מוזיאונים היסטוריים כמוסדות נרטיביים; עולמן של מתקשרות בישראל, וארכיאולוגיה של מרבצי אשפה בעידן האנתרופוקן. המפגש הטקסטואלי בין המאמרים השונים מעודד קריאה שנעה בין התרבותי, החברתי, והפסיכולוגי; תנועה זו מהדהדת את החינוך האקדמי של בילו שהציב אותו לדבריו "בין שני עולמות": העולם הסוציו-תרבותי והעולם הפסיכולוגי. התנועה בין הפרספקטיבות הללו הולידה אסופת מאמרים בין-תחומית ורב-דיסציפלינרית הכוללת עבודות עשירות, מורכבות ורבות-פנים.
רסלינג
מאת: דנה קרן-יער
תיאור: ספרות הילדים העברית נולדה בשלהי המאה ה-18 במסגרת מהפכות מודרניות של השכלה ולאומיות עברית. ספרה של דנה קרן-יער סופרות כותבות לילדים מציע לראשונה קריאה פמיניסטית ופוסט-קולוניאליסטית בספרות ילדים עברית אשר נכתבה בידי נשים מתחילת המאה ה-20 עד ימינו, וזאת על ידי קריאה קשובה וצמודה ביצירותיהן של סופרות כגון חמדה בן-יהודה, דבורה בארון, מרים ילן-שטקליס, לאה גולדברג, ימימה אבידר-טשרנוביץ, דבורה עומר ונורית זרחי.

סופרות כותבות לילדים מציע אפשרויות לקריאה מתנגדת בספרות ילדים עברית. כל אחד מפרקי הספר עוסק בתקופת תפר חברתית ויצירתית: הפרק הראשון מציג את המעבר מהשכלה לתחייה עברית כתקופה שבה נשים יהודיות החלו לכתוב לילדים בעברית, כך שטווח משימותיהן התרחב ולתפקיד הנשי הטיפולי המסורתי נוסף תפקיד חינוכי של תיווך תרבות מודרנית, בכפוף להגמוניה הגברית. הפרק השני מקיף את המפנה מחברה יישובית לחברה אזרחית סביב הקמת מדינת ישראל, עם הופעת גל של כותבות חדשות שהתבססו לראשונה כסופרות ילדים מקצועניות, כך שמרחב היצירה הנשית צומצם ליצירה לילדים בלבד. הפרק האחרון מברר תהליכים שחלו בתקופת ההתפשטות הטריטוריאלית של מדינת ישראל והמעבר מכלכלה סוציאליסטית לכלכלה קפיטליסטית (מסוף שנות ה-60). בתקופה זו חלק מהסופרות מתכנסות לעולם הפרטי והפנימי של הילד ואילו אחרות ממשיכות לעסוק בהקניית ערכים חברתיים ולאומיים.

סופרות כותבות לילדים דן בנסיבות שבהן נשים נותבו לכתיבה לילדים עד להדיפתן לשולי המערכת הספרותית, וזאת תוך כדי בדיקת דרכי יצירתן מאותם שוליים: משא ומתן בין מחויבותן לילדות ולילדים לבין אחריות ציבורית לסוגיה; "בריתות" שניסו לכרות הכותבות עם הילדים: ברית מקרבת ליברלית, שבה הכותבת מתחברת לצרכיו של הילד בעודה מסווה את הכוחניות הלאומית המופעלת עליו, לעומת ברית יצירתית יותר, שמחלצת אותו מהסדר הקיים ו"מבריחה" אותו לאפיק רב-ממדי המציע ריבוי של מבטים ועולם חדש.
רסלינג
מאת: ירון עובדיה
תיאור: כמו כל חברה בעולם, גם החברה הבדווית משתנה; התמורות שעוברת החברה הבדווית משפיעות על כל תחומי החיים. התרבות הבדווית היא תרבות של נדידה, ומעולם הנדידה נגזרים תחומי חיים אחרים: הכרות עם המדבר, שימוש בצמחי המדבר בפרט ובמשאבי הטבע האחרים בכלל, חוסר רכוש, בית נייד, אי-שימוש במבני ציבור ועוד. אבל מה קורה לחברה הבדווית כשהיא מפסיקה לנדוד? הבדווים בנגב והבדווים בגליל נחקרו לא מעט, אבל ביחס לבדווים במדבר יהודה נעשו מעט מחקרים. בספר רב-ערך זה חקר ירון עובדיה את דפוסי החיים של הבדווים במדבר יהודה לאחר 1967. במדבר יהודה חיים שישה שבטים (לצד רסיסי שבטים אחרים) שאינם נודדים. הנדידה פסקה באופן ספונטני בחלק מהשבטים, ובהנחיית השלטון בשבטים אחרים. כאשר הגיעה מדינת ישראל למדבר יהודה ב-1967, חלק מהשבטים כבר ישבו קבע והאחרים היו בנדידה למחצה (השבט מקובע, הרועים נודדים). מאז פסקה הנדידה לחלוטין, כל הבדווים הם יושבי קבע וכולם חשופים ומשתמשים באמצעים מודרניים מתקדמים, כמו למשל טלפונים ניידים, רשתות חברתיות ועוד. לצד זאת הבדווים חשופים להתיישבות יהודית ולפעילות צבאית ישראלית. השינויים במדבר יהודה מהירים, התרבות הבדווית היא כבר לא מה שהייתה פעם; מחבר הספר בחר את שבט ג'האלין כמקרה מבחן לבדוק מהם השינויים שעבר השבט מאז 1967.
רסלינג
מאת: יעל משעלי
תיאור: אז מי הגבר ומי האישה? הוא אסופה של מסות, מאמרים, רשימות ושירים אשר עוסקים ביחסים בין מגדר למיניות בזהויות לסביות וקוויריות. הספר מאגד כתיבה של עשור, ובליבה הרצאות שנכתבו עבור הקהילה המקומית. במסגרת זו יעל משעלי טווה צורה חדשה של שיח אקדמי-אקטיביסטי-אינטימי המשלב בין הגות פמיניסטית, פוסט-קולוניאלית וקווירית, אוטו-אתנוגרפיה, פואטיקה וספוקן וורד. לשיח זה תפקיד מרכזי ביצירת נראות בוצ'-פמית ישראלית ודיון קהילתי על מגדרים לסביים.

אז מי הגבר ומי האישה? מנגיש לקוראי העברית לראשונה דיון עכשווי בשורה של סוגיות מפתח: דרכי הבניית זהות מגדרית/מינית במרכז ובשוליים, השלכות של פרדיגמות פמיניסטיות לעומת סקסיזם להט"בי, התמודדות עם היררכיות של נראוּת והצטלבות בין דיכויים. החיבור של התאורטי לפוליטי, באמצעות בחינה של תתי-קהילות (ישראליות ואמריקאיות), חותר ליצירת ידע אלטרנטיבי על אפשרויות של הזדהות והתענגות שטרם זכו לביאור מקומי.
רסלינג
מאת: יהודית יהב
תיאור: פרק ב': אהבת נשים הוא ספר מרגש וחשוב, החושף את סיפורי חייהן של נשים שגדלו בעולם הטרוסקסואלי שבו הקיום הלסבי היה מוסתר ומוחבא. בספר ייחודי זה פורשת יהודית יהב מסעות מרתקים של נשים שבחרו לאהוב נשים ולפתוח פרק חדש בחייהן. זה לא היה קל לאף אחת מאיתנו. הדרך אל המודעות הלסבית הייתה ארוכה ומייגעת, ולעתים מימוש האהבה לנשים היה כרוך בפירוק הנישואים וערעור המשפחה כולה. במונולוגים האמיצים שבספר נחשפים סיפורי חיים מורכבים, שתחילתם בילדות ובנערות והמשכם באמהוּת, גירושים, התאהבויות, פרידות והתחלות חדשות. בכל סיפור מתגלה עולם ומלואו של המובן מאליו ההטרוסקסואלי שאליו ועליו חונכנו לפני שנים רבות, וגם היום הוא נחשב מודל לדרך החיים ה"נכונה". גם אם לעתים נדמה שהסיפורים האלה שייכים לעולם שהיה ואיננו – הרי היום נשים יכולות לחיות עם נשים ואפילו להביא לעולם יחד ילדים וילדות – למעשה לא מעט נשים חוות חוויות דומות לאלה המתוארות כאן, ורבות מהן עדיין מתקשות לצאת מהארון. כל אחד מסיפורי החיים הוא מרתק, בין שהמספרת חשה כבר בגיל צעיר כמיהה לחברה או למורה, ובין שגילתה את נטייתה המינית במפתיע בגיל מבוגר, אולי אף שנים רבות לאחר גירושיה. כך או כך, סיפורי חיים כמו אלה שנפרשים בספר זה, של נשים שבחרו בחיים אחרים, יהיו מנת חלקנו עוד שנים רבות. חובה עלינו לספר אותם ולקרוא בהם לא רק למען הזיכרון וההיסטוריה, אלא גם כדי שכל אישה שכלואה בחיים בלתי מספקים תוכל לקוות לשינוי ולהיבנות מחדש. (ד"ר חנה ספרן)
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: אורנה פילץ
תיאור: הלידה היא היסוד ההכרחי שבלעדיו לא ייתכן קיום אנושי. היהדות מעניקה חשיבות עצומה לפריון, להולדה, להמשך השושלת. לפיכך אפשר היה לצפות שהלידה תהפוך לאבן יסוד במחשבה היהודית, ושהנשים, הנושאות את ברכת הפריון בגופן, יזכו בשל כך למעמד מיוחד ולהוקרה. אלא שההפך הוא הנכון. בראשית ילדה מציע מהלך של תיקון. ראשית הוא מברר מה המקור לאותה תופעה מפתיעה של הדרת הלידה והיולדת מהסיפור, התפילה והטקס המסורתיים, ואז מצביע על המעיין המתגבר של מחשבה, פעולה ויצירה נשית סביב הלידה. חלקו הראשון של הספר, 'הכחשת הלידה במסורת היהודית', מציג מגוון טקסים וטקסטים מהמקורות, המעידים שדחיקת הלידה והיולדת לשוליים היא שיטתית ומגמתית. חלקו השני של הספר, 'מתקנות', מאגד חמישה-עשר מאמרים שכתבו נשים מתחומי דעת שונים, ביניהם שירה ואמנות, משפטים ומיילדות, פסיכולוגיה ורבנות. כל אחת מהכותבות מציעה הקשר ומשמעות ללידה, וכולן יחד מעניקות לה מעמד מרכזי בתודעה ובמעשים. בראשית ילדה שזור בסיפורי לידה ושירים שהם טיפה בים יצירת הנשים העכשווית, שבמרכזה חוויית הלידה.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: מיקי כץ
תיאור: מה מסתתר מאחורי החזות הזוהרת של החיים בעיר הגדולה? כיצד מתמודדות הנשים הצעירות: ברידג'ט ג'ונס, גיבורת יומנה של ברידג'ט ג'ונס, שילה לוין משילה לוין מתה והיא חיה בניו יורק ונשים צעירות נוספות החיות בעיר הגדולה עם החיים התובעניים במטרופולין? על מה הן חולמות? מה הן מקוות להשיג? האם הרפתקאותיהן המיניות מעידות על בשלות והנאה או שמא בן זוג למיטה הוא לא יותר מקישוט נאה שיש להתהדר בו? האם הנשים המשוחררות הללו הן בעצם "סינדרלות" המצפות לאביר שיופיע עם סנדל הזכוכית ויציל אותן? וכיצד הן רואות את האג'נדה הפמיניסטית? האם הן מזדהות אתה? מוכנות להילחם בעבורה? או שמא הן שקועות במירוץ החיים ואינן נותנות את דעתן לנושא המאבק למען זכויות הנשים, שגם במאה העשרים ואחת טרם הגיע לקצו? בנות העיר הגדולה — סקס רומנטיקה ופמיניזם בוחן את הסוגיות הללו ומציע תובנות חדשות ומפתיעות.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: טל מלר
תיאור: ספר זה בוחן את חייהן ומצבן של אימהות יחידניות – אלמנות גרושות או פרודות – בחברה הפלסטינית בישראל. המורכבות המאפיינת את חייהן של נשים פלסטיניות אזרחיות ישראל והתחושה שבחייהן נשזרים דיכוי ושמרנות, לצד התנגדות וחיפוש אחר דרכים לשחרור, נדונו במחקרים שונים בשנים האחרונות, אולם עדיין לא נחקרה מציאות חייהן של אימהות פלסטיניות יחידניות. ספר זה מתבסס על ראיונות עומק שנערכו מנקודת מבט פמיניסטית עם אימהות יחידניות פלסטיניות בישראל; ניתוח הראיונות מציג את זהותן הדינמית והמורכבת של נשים אלה, המתנהלות במרחבים היברידיים, תוך כדי בחינת ההצלבה של מיקומי שוליים מגדריים, מעמדיים ואתנו-לאומיים בהתנסויותיהן. העלייה בשיעור האימהות היחידניות בחברה הפלסטינית בישראל והתהוותו של דפוס משפחתי "חדש" חלה במקביל למגמות השינוי באוריינטציה של דגם מדינת הרווחה בישראל, המתרחשות החל משנות ה-80, ולאימוץ הדגם הניאו-ליברלי. צמצום מעורבותה של המדינה, כמו גם מעמדם האזרחי של פלסטינים בישראל, מתווספים לגורמים תרבותיים ייחודיים הנובעים ממעמדן של נשים אלה בקהילותיהן. ספרה של טל מלר זורה אור על המשאים ומתנים שנשים אלה עורכות עם מבני הכוח המרובים המכתיבים את מסגרות חייהן; הוא מסייע לגיבוש הבנה רב-ממדית, הן ביחס להיבטים השונים של הפיקוח האינטנסיבי שמופעל עליהן והן ביחס לדרכים שבעזרתן הן נושאות ונותנות עם כוחות אלה. בין השאר נידונות הסוגיות על אודות הסדרי המגורים של הנשים, שאלת שיוך הילדים, תעסוקה והאפשרות שלהן לזוגיות שנייה. הדיון של מלר תורם להבנתן של מגמות שינוי ושימור בו-זמניות המתרחשות בחברה הפלסטינית בכללותה, בהמחישו את המגמות הסותרות המתחוללות כיום בקרב משפחות פלסטיניות בישראל – מגמות שמרניות לצד מגמות של התחדשות והתעצמות.
רסלינג
מאת: הנרייט דהאן-כלב
תיאור: לא כל אישה נחרדת למאבק בשם תורה פוליטית כלשהי או נגד עוול פמיניסטי – אפילו הוא מסרס את גופה ונפשה יום אחר יום. אבל יש שברגע אחד תשוקה מוחנקת מדיכוי יכולה להתפרץ, למרוד, להפתיע גם אותה עצמה, ואף להדביק אחרות ולאיים למוטט סדרי עולם. שני סיפורי מרי עומדים במרכז ספרה של הנרייט דהאן כלב: סיפורה של חבצלת אינגבר, שהובילה את מאבק הפועלות במפעל הטקסטיל במצפה רמון בשנת 2000, ומאבקה של ויקי כנפו, אף היא ממצפה רמון, שהובילה מחאה בשם האימהות החד-הוריות בשנת 2003. הסיפורים אישיים, הם עוקבים אחר אופני ההשלמה עם עוול כגזירת גורל, כמו גם אחר רגעי ההתפרצות וההתנסות בחוויית הסירוב. דהאן כלב מבקשת לברר שתי חידות: מה גורם לנשים להסכים להסדרים דכאניים לאורך זמן, ומה מעורר את רגע המרי. זהו מסע בשני צירים: ציר הנשיאה בעול הקיום היומיומי; ציר התעוררותו של המרי. במהלך המסע נחשף מאבק שמתברר כמסע מפותל בכיווני התקדמות הפוכים: השתעבדות והשתחררות. הספר עוקב אחר תהפוכות הנפש, החרדות ואי הודאות, כמו גם אחר התשוקות והפנטזיות שבו פוסעות נשים אל הלא-נודע, פנימי וציבורי, תודעתי ופוליטי. זהו מסע בשדה דמדומים – בין ספירה פרטית לפומבית, בין מוסכמות פטריארכליות למרחבים חתרניים. אגב כך לומדות הנשים את עצמן מחדש ומגדירות מחדש את יחסי הכוח המוכרים להן משחר ילדותן. דרך סיפור המסעות מוגדרים מחדש מושגים של הצלחה וכישלון, מרי וסירוב, כל אלה מהיבטים מגדריים מרחיבים. ספר זה רושם דף חסר בהיסטוריה של המחאה – מחאת נשים מהשוליים.
רסלינג
מאת: אומי לייסנר
תיאור: לאורך ההיסטוריה היוותה הלידה אתר מרכזי לניהול מאבקי שליטה על גוף האישה. תחילה הייתה ידן של כוחות הדת על העליונה, ועם הזמן התחזקה אחיזת המדינה בתחום. במאות האחרונות נוסף למערכה מאבק פרופסיונלי. במקור דובר בשאיפת הרופאים להוציא מידי המיילדות את רשות הטיפול בלידות רגילות (לא-פתולוגיות), אבל מאז הצטרפו גורמים נוספים לרשימת המרוויחים מאירוע הלידה, למשל מוסדות אשפוז, מיצרי טכנולוגיות רפואיות, עורכי דין ועוד. כך הפכה היולדת למעין "משאב טבע" שאותו ניתן "לכרות", בעוד שצרכיה וזכותה לאוטונומיה גופנית נשארו לרוב הרחק מאחור. ספר זה עוקב אחר התפתחויות אלה כפי שהתרחשו בזירה המקומית; הוא מתמקד בסעיף חוק הביטוח הלאומי (1953) אשר לפיו רק נשים שאושפזו ללידה זכאיות למענק אשר חלקו ניתן לאם לטובת רכישת ציוד לתינוק וחלקו לבית החולים, לטובת הוצאות האשפוז. לימים הסכימו בתי החולים לחדול לדרוש סכומים נוספים מהיולדת עבור הטיפול שקיבלה בפועל, בשל קבלת "מענק אשפוז" אחיד בתמורה לכל יולדת – בתנאי שהסכום עלה על ההוצאות שנדרשו בלידה בדרך כלל. כך הפכו היולדות שנזקקו להכי מעט טיפול למייצרות הכי הרבה רווח עבור מוסדות האשפוז. עם זאת, הלכה למעשה, בתי החולים בארץ מעולם לא היו ערוכים לקבלת כלל היולדות כראוי, ובנסיבות של מצוקה במיטות אשפוז ובתקנים למיילדות התגברה רמת ההתערבות הרפואית השגרתית בלידה והידרדרו תנאי האשפוז. בנסיבות אלה ניתן היה לצפות לפיתוח מערך לניהול לידות חוץ-אשפוזיות, כפי שנעשה במדינות אחרות בעולם. בפועל העדיפו הרשויות לפתוח את דלתות בתי החולים למגוון שירותים פרטיים ליולדות, כלומר שבמקום לרופף את חובת אשפוז היולדות או לשפר את תנאי האשפוז, הוחלט לנצל אותם ליצירת רווחים נוספים.
רסלינג
מאת: הודל אופיר
תיאור: ספר זה, הנשען על עבודת מחקר אנתרופולוגית, מספר את סיפורן של ארבע נשים – מורות ויוצרות מחול פלסטיניות בישראל – המתמודדות, כל אחת בדרכה, עם מקצוע אמנותי-פרפורמטיבי-גופני בתרבות שיחסה לגוף ולריקוד מורכב, בתנאים של חסר מובנה בתשתיות ובמשאבים. פרקי הספר פורשים תמונה מגוונת של דרכים להתקיים כמורה ויוצרת בתחום, ושל אופנים לתמרן במתח שיוצר העיסוק במחול במפגשו עם החברה והתרבות הערבית. סיפורי הנשים מעידים על קידום של ערכי מעמד הביניים, חוללות סולידריות וזהות פלסטינית, גמישות במעבר בין תרבויות ובין גבולות חברתיים, ציות לנורמות מגדריות להשגת לגיטימיות לעיסוק במחול, ניצול המחול לאתגור נורמות אלה, נאמנות לאתוס אינדיבידואליסטי והתרחקות ממוסכמות מסורתיות וממוסֵרוֹת של לאום. בדבריהן מתייחסות הנשים למקורות התמיכה שלהן, לתנאים שבהן גדלו והתחנכו, לאתגרים התרבותיים, המשפחתיים והכלכליים שעמדו ועומדים בפניהן, לאופק ולחזון שיש להן ביחס למחול בחברתן ולמשמעות שהן מוצאות במקצוען. ספרה של הודל אופיר מציע אפשרות לראות בגוף, בחינוך וביצירה זירות לפעולה חברתית של נשים, כמו גם לקיום חיים של משמעות בתנאים של הדרה ודיכוי לאומי, אתני ומגדרי. במסגרת זו ניתן לשוב ולחשוב על סוכנות של נשים ושל גוף ועל כוחו של ריקוד – שנקנה לו בזכות גופניותו – לחולל שינוי בממד הטרנסצנדנטי והקונקרטי גם יחד, דרך האפשרות לדמיין, להתעלות ולחרוג מתנאי חיים מגבילים, דרך הרחבת טווחי התנועה והפעולה וחוויית הכוח של הגוף הרוקד. כוריאוגרפיה של שינוי מגלמת את טענת המחברת שפועלן של משתתפות המחקר בתחום הריקוד מחולל, כפי שהוא משקף, תמורות חברתיות משמעותיות.
רסלינג
מאת: נתן שיפריס, טובה גמליאל
תיאור: קובץ מאמרים חלוצי זה נענה לקריאה המוסרית הבוקעת מפרשת חטיפת ילדים מקרב העולים, רובם מתימן, בעלייה הגדולה של ראשית קום המדינה; זהו עוול שהתרחש לצד מימוש זכויות אזרחיות ואידיאולוגיה לאומית. מדובר בהיענות אינטלקטואלית המגיבה למתחייב מתופעה סוציולוגית יוצאת דופן – שאינה רק קיצונית במונחי סבל וקורבנוּת אלא גם זרה ברחישתה התמידית, בהפצעותיה מעת לעת – כדי לשוב ולתבוע את מקומה של הפרשה ההיסטורית באקטואליה הישראלית. היענות זו, שקשה להגזים בחשיבותה, קשובה לכאב שאינו מרפה, לקריאה בגרון ניחר להרגיש את מצוקת ההורים שנעשקו מבעלותם הטבעית. על אֵם דרכם האינטלקטואלית בחרו חוקרות וחוקרים מתחומי דעת שונים להישמע לצו מצפונם כדי להתחקות אחר סימניה הבלתי נמחים של הפרשה, גילוייה ומופעיה. אסופת המאמרים המקיפה שלפניכם מיוסדת על מחקר, עיון, ומעל לכול – על מעורבות אקדמית חוצת גבולות תרבותיים ושיחיים המעוגנת בערכים של סובלנות וסולידריות. פריסתה של הפרשה על היבטיה הרב-גוניים – ההיסטוריים, הפוליטיים, החברתיים, התרבותיים, המשפטיים, התקשורתיים והפסיכולוגיים – נועדה להעניק לחוקרים, לבני המשפחות, שהפרשה מהווה עבורם פצע מדמם, כמו גם לציבור הרחב, כלים ונקודות מבט להבנת נרטיב זה, כך שיהיה ניתן להצביע על המהמורות והמכשולים ולפלס דרך להכרה ממסדית בו ולתיקון.
רסלינג
מאת: גילה דנינו-יונה
תיאור: לספרות הילדים מקום מרכזי בתהליך הסוציאליזציה החברתית, התרבותית והמגדרית של קוראיה ושומעיה. לפיכך היא פותחת צוהר להתבוננות בקווי המתאר המרכזיים של דיוקן החברה שבה היא נוצרת ומאפשרת לבחון את השפעתה על ילדות וילדים הגדלים לאורה. הספר ילדות טובות מקיים דיון ביקורתי, טקסטואלי וחזותי בספרי ילדים מוכרים ואהובים שיצאו לאור במשך יותר משלושה עשורים; הוא בוחן אותם באמצעות תיאוריות חזותיות ותיאוריות בביקורת הספרות המודרנית על רקע ההתפתחות בחשיבה הפמיניסטית. הקריאה הביקורתית מבקשת לבחון את האופנים שבהם ספרות הילדים משמרת ומשעתקת יחסי מגדר ומבנה ילדות וילדים בהתאם לתבניות מגדריות מקובעות. דרך עיון בתמות מרכזיות בשיח הפמיניסטי, בהן עיצוב הספרה הציבורית אל מול הפרטית, ביסוס אידיאל היופי הנשי והאלימות כאתר סימבולי ליחסי הכוח בין המינים, בוחנת גילה דנינו-יונה שאלות כגון: האם ילדות טובות "עוברות את הגבול"? מה קורה לאמא כשאבא בורח עם הקרקס? מדוע סופה של הכינה נחמה שבחרה לראות עולם כה עצוב? האם בנות מחייכות יותר מבנים? על מה חולם קרמר החתול? ומתי ילדות בוכות בספרי ילדים? ספר זה, ראשון מסוגו אשר מציע קריאה מקיפה וביקורתית בכתיבה הישראלית הקנונית לגיל הרך מפרספקטיבה פמיניסטית, מבקש להדגים את האופנים שבהם ספרות הילדים מכוננת זהויות מגדריות שמרניות – גם בספרים המבקשים לכאורה לקרוא תיגר על תפיסות מגדריות פטריארכליות.
רסלינג
מאת: עפרה כהן-פריד
תיאור: שכול הורי נחשב לאחד האובדנים הקשים בחוויה האנושית. כאשר מדובר בשכול במלחמה הוא נטען בריבוי משמעויות בשל היבטיו האישיים והציבוריים-לאומיים. השיח הציוני ההגמוני מכונן את "הנפילה בקרב" כאתוס גברי, הרואי וקנוני; הוא ממקמו בראש סולם הערכים ובלב הזהות והזיכרון הקולקטיבי של החברה הישראלית. כחלק מכך הולאם השכול ועוצבו משמעויותיו ואופני ההתמודדות עמו. ספר זה בוחן את משמעויות השכול במלחמה, תוך מתן דגש על חותמן המגדרי, כל זאת מבעד לכתיבה אישית בספרי זיכרון פרטיים על ידי אבות ואימהות ששכלו את בניהם במלחמות ישראל: מבצע קדש, מלחמת ששת הימים, מלחמת יום כיפור ומלחמת לבנון הראשונה. עפרה כהן-פריד עושה שימוש בספרות הזיכרון הפרטית – סוגת כתיבה ייחודית לחברה הישראלית – כעדות וכצוהר לבחינת מערך הגומלין בין היבטיו השונים של השכול במלחמה; היא מבקשת לקרוא את האופן שבו ממגודרים תהליכים היסטוריים ופסיכולוגיים-סוציולוגיים בחברה הישראלית אשר קשורים בשכול. ספרה של עפרה כהן-פריד מתחקה אחר תהליכים הגמונים וקאונטר-הגמונים אשר מעורבים בכינון זיכרון קולקטיבי וזיכרון שכנגד, בעיצוב גבולות הנרטיב ושיח השכול והזיכרון, בתהליכי אֵבֶל ובהתמודדות עם האובדן. השער הראשון בספר עוסק בניתוח מגדרי של המבע השפתי שבו נכתב השכול. השער השני בוחן את האופן שבו הורים כותבים את סיפור חייו של בנם, כך שמתאפשר מעקב אחר הגבריות הישראלית המיטבית והתמורות שחלו בה. השער השלישי עוסק בהיבטיו השונים והמשתנים של מערך היחסים המורכב בין המדינה, ההורים והבן. השער הרביעי עוסק בביטויים של אֵבֶל, אובדן והמשכיות שנקשרים בשכול במלחמה. השער החותם מציע התבוננות מסכמת ביחס לתרומת השימוש בקטגוריית המגדר להרחבת והעמקת ההבנה של השכול במלחמה ושל תהליכים היסטוריוגרפים הקשורים בו.
רסלינג
מאת: איתי נגרי
תיאור: קיץ 1959 היה סוער בחיפה ולאורכה ולרוחבה של הארץ כולה. המחאה העדתית שפרצה בוואדי סאליב ב-8 ביולי, לאחר ירי שוטר ביהודי ממוצא מרוקאי, הציתה את האווירה הטעונה בשכונה החיפאית הישנה מרובת המדרגות והסמטאות הצרות. דוד בן הרוש, תושב השכונה שפעל למען תושביה חודשים קודם לכן, לקח את הנהגת האירועים לידיו. יידויי האבנים, המבנים והרכבים ההרוסים והשרופים, השוטרים והמפגינים הפצועים – אלה ועוד העידו על עוצמתה של המחאה העדתית בחיפה, במגדל העמק ובבאר שבע. ניסיונות הרגעה מצדם של שוטרים מיתנו במשהו את גובה הלהבות. הממשלה הקימה ועדת חקירה והטילה על המשטרה להפסיק את האירועים. היא ניסתה לצפות היכן יפרצו אירועים נוספים, ובמפנה החודשים יולי-אוגוסט הם פרצו שוב בחיפה. המהומות היו קשות – שוטרים ומפגינים אלה מול אלה. אבנים וחפצים כבדים הושלכו ברחובות ומהגגות לעבר השוטרים שהגיבו במעצרים ובשימוש באלותיהם. בן הרוש נעצר ונכלא לאחר שירה כדור מאקדחו כששוטרים הגיעו אל הדירה אשר בה שהה. הוא התמודד בבחירות לכנסת וכשל, אבל זכרו ופועלו לא נשכחו. המחאה החברתית אשר אותה הוביל הייתה לאירוע מכונן בתולדות המדינה והחברה הישראלית. השפעות המחאה ניכרו לאורך שנות ה-60 ועד לימי הפנתרים השחורים בתחילת שנות ה-70; הן ניכרו בתקוות לשינויים שנמשכו זמן רב או שלא התממשו כלל; הן ניכרו גם בפינוי הבתים הרעועים הראשונים בשכונה ועד להתחדשותה רק לאחרונה. ספרו של איתי נגרי מספר את סיפורה של מחאת ואדי סאליב – מחאה חברתית-מזרחית שהחלה בשכונה אחת בחיפה והפכה להיות רעידת אדמה עדתית-חברתית שהשאירה את חותמה על החברה הישראלית כולה. הבנת סיפורה של המחאה והשפעותיה מהווה נקודת מפתח להבנתם של המפגש, המאבק והשילוב בין "מזרחיים" ל"אשכנזים" בישראל.
רסלינג
מאת: שולמית קיציס
תיאור: הספר דמות דיוקנו הוא סיכומו של מחקר מרתק המתאר את מערכת היחסים בין רבנים בציונות הדתית לבניהם ובנותיהם. מערכת יחסים מורכבת זו מסופרת מבעד לעיניו של דור הילדים. עשרות ראיונות עומק עם ילדיהם של רבנים בכירים בציונות הדתית מהווים את הבסיס לדמות דיוקנו. קולותיהם של נשים וגברים אלו, המתארים באופן חשוף את חוויותיהם, מקבלים בעבודתה של המחברת פרשנות מעמיקה ורבת-פנים. מערכת יחסיהם של בני הרבנים עם אבותיהם נדונה בספר מתוך פרספקטיבה של חיי היומיום, והיא נוגעת בשאלת היחס אל גופו של האב הרב, הגיאוגרפיה של הבית, מקצבים של נוכחות האב והיעדרו, ומשמעות חדירתם המתמדת של זרים הפולשים אל ביתו הציבורי של הרב. הספר מתאר את תשוקתם של הבנים והבנות לקשר עם האב, למרות הקושי הכרוך בכך, ואת השימוש שהם עושים בדרכים שונות כדי למצוא פרצות ולהגיע אל האב. כמו כן, ספר זה עוסק בשאלת המרידה של בני הרבנים באבותיהם אל מול הרצון להמשכה. בניגוד למה שניתן היה לחשוב, הספר מתאר את מאמציהם של הילדים להמשיך את מסורת האב כמאפיין מובהק של בני רבנים. מאמץ זה נעשה באמצעים מגוונים, והוא מופיע כתשוקות סמויות וגלויות בחיי הבנים. כל אלה מתוארים בספר על רקע התהליכים ההיסטוריים שעברו על הציונות הדתית – מראשית שנות המדינה ועד השנים האחרונות.
רסלינג
מאת: סוהאד דאהר-נאשף
תיאור: ספר זה מתבסס על עבודה אתנוגרפית בת ארבע שנים, אשר במהלכן שהתה המחברת בתוך המכון הפלסטיני לרפואה משפטית אשר ממוקם במתחמה של אוניברסיטת אל-קודס באבו-דיס. הספר מתעד את קורות חיי גוף המת/ה הפלסטיני/ת שנמצא בנסיבות מוות מחשידות, מרגע כניסתו למכון עד לרגע יציאתו, כל זאת תוך כדי התייחסות מעמיקה לאופן שבו ההקשר החברתי-פוליטי מבנה את ישותו. הספר מתאר את כל הפרקטיקות הרפואיות – לגאליות, חברתיות, דתיות, פוליטיות ובירוקרטיות – אשר נחרטות על גוף הפלסטיני/ת מרגע הכרזתו כגופו/ה של מת/ה עד "שחרורו" אל יעדו הסופי; הוא מפרק את הדיאלקטיקה שבין חברה, מדע ופוליטיקה במעבריו המרחביים-זמניים השונים של הגוף. המחברת מבררת את התפקיד שנוטל גוף המת/ה בהבניה של דיאלקטיקה זו, בעיצוב המרחבים-זמנים, החברתיים-פוליטיים, אשר בקרבם הוא משונע. הספר מזמין את הקורא/ת לעיון מקיף במהלך ישות גוף המת/ה הפלסטיני/ת כדרך להבין את ישות הפלסטיני/ת החי/ה. מכאן שההתייחסות אל גוף המת/ה היא כאל סוכן חברתי-פוליטי אקטיבי, כאל זירה שעליה ובאמצעותה מתעצבים מחדש יחסי השליטה בין מוקדי הכוח השונים בתוך החברה הפלסטינית, ובין החברה הפלסטינית לבין הכוח הקולוניאלי הישראלי. הספר כתוב בלשון זכר ונקבה כאחד/ת; הוא מזמין שימוש בטקסט אקדמי-מדעי כאמצעי לחולל שינוי מעמדי ומגדרי.
רסלינג
מאת: דני פילק
תיאור: הגמוניה ופופוליזם הם מושגים שכיחים בשיח הפוליטי והאקדמי. אולם על אף שכיחות השימוש בהם, משמעותם של שני המושגים אינה ברורה, וכתבים שונים מייחסים להם משמעויות שונות. הספר פופוליזם והגמוניה בישראל מבקש להשתמש במושגים אלה כפריזמה להבנת השינויים שהתרחשו בחברה הישראלית בשלושת העשורים האחרונים. כדי לעשות זאת, מבקש הספר להבהיר את משמעות המושג הגמוניה לאור הגותם של אנטוניו גרמשי, ארנסטו לקלאו ושנטל מוף. בספר חלוצי זה – בהקשר של חקר החברה הישראלית – טוען דני פילק שתנועות פופוליסטיות צומחות בחברות שבהן מתנהל סכסוך בנוגע להכלתן של קבוצות חברתיות מודרות. תנועות פופוליסטיות מכילות מהוות דרך להכלתן – החלקית – של קבוצות חברתיות מודרות, שהופכות לסובייקטים פוליטיים בעקבות השתתפותן בתנועה הפופוליסטית. אי לכך, גיבושה של תנועת הליכוד כתנועה פופוליסטית מכילה היה גורם משמעותי בסיום ההגמוניה של תנועת העבודה. ואמנם, סיום ההגמוניה של תנועת העבודה לא הביא לתקופה פוסט-הגמונית אלא לעידן של הגמוניה ניאו-ליברלית במישור הכלכלי-חברתי, למאבקים בין פרויקטים הגמוניים שונים במישור התרבותי-מדיני. פופוליזם והגמוניה בישראל מנתח – תוך כדי בחינת שלטון הליכוד בהנהגת מנחם בגין ובנימין נתניהו – את ההיבטים השונים של ההגמוניה הניאו-ליברלית: השינוי במבנה הייצור כשהטכנולוגיה העילית הופכת להיות התחום הדינמי ביותר; היחלשותם של העובדים המאורגנים והתפשטות צורות ההעסקה אשר מגבירות את כוחם של המעסיקים; ליברליזציה של המסחר ושוקי ההון; מסחורה של מדינת הרווחה; אימוץ תרבות ארגונית המיובאת מהמגזר העסקי. בסופו של דבר, תמיכתו הרחבה של הציבור הישראלי בפרויקט ההגמוני הניאו-ליברלי מוסברת דרך הפריזמה של המושג פופוליזם.
רסלינג
מאת: גיא שילה
תיאור: בני נוער וצעירים הומואים, לסביות, ביסקסואלים וטרנסג'נדרים מתמודדים עם מכלול המשימות העומדות בפני כלל המתבגרים. בנוסף לכך, עומדות בפניהם גם משימות ייחודיות, ביניהן הסתגלות לזהות ולנטייה מינית שונה, התמודדות עם סטיגמות חברתיות, לצד ההשלכות של החלטתם ביחס להסתרה או גילוי הנטייה המינית בפני המשפחה והחברים. החיים בוורוד מציג באופן מקצועי ונגיש מידע הנוגע לבני נוער וצעירים הומואים, לסביות, ביסקסואלים וטרנסג'נדרים, תוך כדי שילוב בין הידע התיאורטי העדכני ביותר בארץ ובעולם לבין תיאורי מקרה והיבטים חברתיים, פסיכולוגיים וטיפוליים-חינוכיים. הספר מגדיר מהי נטייה מינית הומו-לסבית, ועוסק בתהליך גיבוש הנטייה המינית ברמת הפרט, על רקע התפתחות התרבות ההומו-לסבית, מין ומיניות בקרב נוער הומו-לסבי, זהות מגדרית ונוער טרנסג'נדר. החיים בוורוד מתמקד בארבע המערכות העיקריות הסובבות את עולמו של המתבגר, ובכלל זה בני נוער וצעירים הומו-לסבים: משפחה, בית ספר, צבא וקבוצת השווים. ביחס לכל אחת ממערכות אלה מתוארים המאפיינים, הקשיים וההתמודדות הנדרשת מבני הנוער, כמו גם ניסיונות המערכת להתמודד עם הנושא.
רסלינג
מאת: שמואל רוזנר, קמיל פוקס
תיאור: היהודים של ישראל כבר בנו מדינה. סללו כבישים, הקימו בתים, פיתחו טכנולוגיה, גייסו צבא. היהודים של ישראל עדיין עוסקים בעיצוב של תרבות חדשה. תרבות מיוחדת ומהפכנית: יהודית־ישראלית. שמואל רוזנר, עמית בכיר במכון למדיניות העם היהודי, וקמיל פוקס, פרופ׳ לסטטיסטיקה וסוקר, יצאו לפצח את הקוד המיוחד של התרבות הזאת. הם יצאו לאתר את מרכיביה. הם יצאו לברר מי שותף ליצירתה ומי מסתייג ממנה. הם יצאו לבדוק במה היא שונה ממה שהיה קודם, ובמה היא עוד צפויה להשתנות. הם חזרו עם ממצאים. עם עובדות, מספרים, תובנות וסיפורים. הם חזרו עם מסקנות לא על מה שצריך להיות (זה כל אחד יחליט בעצמו) אלא על מה שיש.
כנרת, זמורה דביר בע"מ
מאת: שמחה גתהון, עדנה בוסטין
תיאור: האתגר שמציע הספר הנוכחי הוא מורכב, בדומה למורכבות התחום המקצועי שאותו הוא משקף: התחום הרב-תרבותי. זהו תחום המשלב ושוזר חזון, תיאוריה ותהליך עבודה קונקרטי, הנבנה והולך בהדרגה, תוך התייעצות ולמידה, שותפות ומעורבות בלתי-פוסקות בכל רמות העבודה – האקדמיה, השדה, קובעי המדיניות, אנשי המקצוע, בני הקהילות השונות, המשפחות, ובני הנוער, בעיקר בני הנוער. המשימות המוטלות על בני נוער בחברה המודרנית הן רבות, מאתגרות ומורכבות. כאשר על משימות אלו מתווספים לחצים הנובעים ממעברים בין תרבויות, שונוּת בנורמות התנהגות, קונפליקטים בין ערכים, אובדן רשתות ביטחון וריחוק מקבוצת שווים, בגין הגירה, עלייה או השתייכות לקבוצות מיעוט תרבויות, המורכבוּת מאיימת על שלמות האני ומייצרת גורמי סיכון. אחד המסרים של ספר זה הוא החשיבות הטמונה בליווי העובדים באופן צמוד ורגיש, כדי לשמור עליהם, להעניק להם את מרחב הנשימה, ההתייעצות, שחרור הלחצים, הלמידה, ההתחלקות האישית והקבוצתית. הכשרות והדרכות לעובדים הרב-תרבותיים מאפשרות לא רק לרכוש ידע ומיומנויות רב-תרבותיות, אלא גם להטעין מחדש את המצברים ולהתחבר מחדש לחזון, לדעת שהם לא לבד במערכה המאתגרת הזאת, שהם חלק משלם, מקבוצה. הספר בא בראש ובראשונה לעמוד על חשיבותה של העבודה הרב תרבותית בישראל- התערבות כשירה תרבותית. להשקפתנו זוהי דרך נכונה, מכבדת ומעצימה להתערבות, והיא היעילה והאפקטיבית ביותר. הספר משלב תיאוריה ומתאר בנדיבות שלל פרויקטים מהשדה ועקרונות מנחים לבניית פרויקטים שונים תוך איסוף ותיאור מפורט של סוגי האוכלוסיות בישראל ומאפייניה הייחודיים של כל קבוצה תרבותית. בכך שואף הספר לאפשר לכל אדם או ארגון להשתמש בו כמצע לעבודה עם בני נוער.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: אסנת סוויד
תיאור: במקום מושבם הארעי באתר הקרווילות שבניצן, ליקטו גיבורי ספר זה את שברי חייהם, מביטים בערגה אל העבר האבוד. שאינם בני מקומם הינו מסע אתנוגרפי אל עולמם ואל נבכי הווייתם של תושבי גוש קטיף שנאלצו לנטוש את בתיהם ואת יישוביהם במסגרת תוכנית ההתנתקות בשנת 2005. שבע עשרה שנה לאחר הפרשה, מציג הספר לראשונה בפני הקורא הישראלי את הדרמה האנושית שחוללה ההתנתקות בקרב אנשי גוש קטיף ומעלה לתודעה את סוגיית ה"פליטוּת מבית" ואת השלכותיה רחבות ההיקף. הספר מפנה את אור הזרקורים לעבר מציאות החיים התוססת של תושבי אתר הקרווילות שבניצן בשנים שלאחר העקירה, חושף את הלכי רוחם, מתאר את התמודדותם עם המציאות המשתנה, ומנתח את מארג יחסיהם בינם לבין עצמם ובינם לבין החברה הישראלית. זהו בראש ובראשונה סיפורה הכואב של קהילה הקשורה בעבותות למקום אשר גם בעת אבדנו ממשיך להתוות את זהותה והתפתחותה. הספר מניח לרגע בצד את העיסוק בהיבטים הפוליטיים של הפרשה ומציע לקרוא את סיפורו של גוש קטיף ואת סיפורם של אנשיו כסיפור מעמדי-תרבותי-חברתי. סיפור, המגלם בתוכו במלוא החריפות את המתח שחווה קהילה החיה על קו התפר העדין שבין מרכזיות לשוליות. קריאה מרעננת זו שופכת אור חדש על המקרה ומאירה את פניה המורכבות של תופעת העקירה ממקום.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: פולין ארמאנז'
תיאור: נשים, במיוחד פמיניסטיות ולסביות, הואשמו זה מכבר בשנאת גברים. האינסטינקט שלנו הוא להכחיש זאת בכל מחיר (אחרי הכול, נשים נשרפו על המוקד מכיוון שהודו בפחות מכך). אבל מה אם חשדנות כלפי גברים, סלידה מגברים — וכן, אולי אפילו שנאת גברים — הן למעשה תגובות יעילות נגד סקסיזם? מה אם תגובות מסוג זה מציעות מוצא מהדיכוי ואמצעי להתנגדות? מה אם הן בכלל מציעות דרך לשמחה, לסולידריות ולאחווה? במאמר נועז ופרובוקטיבי זה עוסקת פולין ארמאנז׳ בנושא דחוף ורציני, חוקרת עמדות מודרניות לפמיניזם ומשמיעה קול זעקה הקורא לנשים למצוא אהבה גדולה יותר זו לזו — ולעצמן.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: אודרי לורד
תיאור: האסופה אחות אאוטסיידרית, פרי עטה של אודרי לורד, יצאה לאור ב-1984. חמישה-עשר המסות והנאומים שבה מזמנים לנו מפגש עם קול נועז ופורץ דרך בפמיניזם של המחצית השנייה של המאה ה-20 במערב. בכתביה מותחת לורד ביקורת על מנגנוני השליטה הפטריארכליים הגזעניים באמריקה, וכמוהם על יחסי הכוחות הדכאניים בין נשים, ובתוך הקהילה השחורה. באמצעות הנכחה של אירועים היסטוריים שנדחקו לשוליים, וחקירה רפלקטיבית של חייה האישיים, היא מדגימה מהם חיים בצל אפליה מצטלבת – על בסיס מין, גזע, גיל, העדפה מינית ומעמד כלכלי. בה בעת לורד משרטטת דרכים חדשות במאבק המתמשך לחירות ולשוויון. הקריאה שלה להפר קודים של שתיקה, ומאבקה להשיב לארוטי, לפואטי ולאינטואיטיבי את ההילה שנגזלה מהן, מעשירים את ארגז הכלים הפמיניסטי של כולנו.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: עידו ירון
תיאור: בית השימוש – אשר מזוהה בתרבותנו עם הטבעי והנקבי, עם הבזוי והדחוי – נחשב לאובייקט נחות ונחבא אל הכלים. עם זאת הוא עשוי לשמש מיקרוקוסמוס של החברה שבה הוא שוכן אחר כבוד. למרות תפקידו האינסטרומנטלי הוא משקף נאמנה יחסים ודפוסים חברתיים, התפתחויות כלכליות וטכנולוגיות, גילויים תרבותיים ועוד. במבנה השטח שלו, הספר עוסק באובייקט מוחשי מעשה ידי אדם – בית השימוש; ואילו במבנה העומק הוא משוקע בסובייקטים מופשטים – נבכי התרבות והאקולוגיה של הנפש. ספר זה נכתב בגישה בין-תחומית מקיפה: לצד סקירה התפתחותית – ארכיאולוגית, היסטורית וטכנולוגית – הוא כולל תובנות מתחומי הסמיוטיקה, הסוציולוגיה, האנתרופולוגיה החברתית, לימודי המגדר, הפסיכואנליזה, הפילוסופיה, האמנות, הספרות, חקר הקולנוע והטלוויזיה, התיאטרון ועוד. ספרו של עידן ירון מצוי בתווך שבין החשיבה המיתית לבין ההכרה המדעית. כתיבתו מתייחדת במלאכת הבריקולאז', אשר עושה שימוש ב"חומרי בנייה וגרוטאות שנאספו ממבנים שנהרסו". היא נועדה ליצור מעין קולאז' סוריאליסטי אשר בנוי מציטוטים המתפקדים כמסמנים של עולם טקסטואלי שהתפורר, והם עצמם מתעוררים לחיים חדשים בהקשרם החדש. עם זאת, מעבר לקולאז' רבגוני ומעורר, הכתיבה נועדה להציע חידוש ולא רק ארגון מחדש של יסודות נתונים. בית השימוש נתפס כאן כ"מראה קסומה", שברגעי מפגש נדירים אפשר להבחין בה במשמעות נשגבת; אולם גם בעִתות חולין אפשר לראות בה מעין אספקלריה שעולה בה בבואתו של האדם על פניו הרבים – יצריו ודחפיו, חרדותיו וכמיהותיו, וזיקתו לעולם שבו הוא שרוי. יחסנו כלפי בית השימוש מעיד על "מצב הרוח" של תרבותנו ושל נפשנו. שינוי ביחסנו כלפיו עשוי לציין הכרה חדשה שמשמעה שינוי בתודעה וברגש כאחד. הכרה מיוחלת כזאת, שבה נגיע ל"איחוד" הניגודים המשלימים של שני הפרצופים המכוננים של האדם (הפרצוף הזכרי – אֶרוֹס; והפרצוף הנקבי – פְּסִיכֵה), עשויה להצביע על תיקון נפשנו, תרבותנו וחברתנו.
רסלינג
מאת: אמילי נגוסקי, אמיליה נגוסקי
תיאור: חווית השחיקה אצל נשים שונה בתכלית מזו של גברים. ספר פורץ דרך זה מסביר מדוע, ומציע תוכנית פשוטה המבוססת על מחקרים מדעיים העוזרת לנשים לצמצם את הסטרס בחייהן, להתמודד עם רגשות ולחיות חיים מאושרים יותר. בעולם של ימינו קיים פער גדול בין מה שמצופה מנשים ובין האופן שבו מתנהלים חייהן ביומיום ונשים מתישות את עצמן בניסיון לסגור את הפער הזה. איך את יכולה "לאהוב את גופך" כשעל שער של כל מגזין, ברשתות החברתיות ובלא מעט תוכניות טלוויזיה מופיעות "עשר עצות לדיאטה שיעזרו לך לשפר את עצמך"? איך את יכולה להיענות לאתגרים חדשים בעבודה כשאת משקיעה כבר 110 אחוזים בקריירה ובגידול ילדים ולא מתוגמלת על כך? איך את יכולה לחיות באושר ובבריאות בעולם שחוזר ואומר לך שאת שמנה מדי, תלותית מדי, קולנית מדי ואנוכית מדי? במקום להתעלם ממכשולים ומלחצים חברתיים שעומדים בין נשים לבין בריאותן הגופנית והנפשית, האחיות אמילי נגוסקי Ph.D, ואמיליה נגוסקי D.M.A, מסבירות ברגישות ובאופטימיות מה עומד מולך, ומראות איך להשיב מלחמה. בספר הזה תלמדי:
- מה ניתן לעשות כדי לשבור את המעגל הביולוגי של הסטרס ולהחזיר את הגוף למצב רגיעה.
- איך לנהל את ה"מוניטור" במוחנו שמווסת את רגש התסכול
- איך מקשה "תעשיית הרזון" על נשים לאהוב את גופן – ואיך להתגונן נגדה
- מדוע מנוחה, קשר אנושי והתיידדות עם "המבקרת הפנימית" שבתוכך הם מפתחות להחלמה ולמניעת שחיקה בעזרת ספר זה המכיל מחקרים חדשניים, עצות נבונות ותרגילים פשוטים, כל אישה תוכל למצוא משהו מועיל שיחזק אותה ויאפשר לה ליצור שינוי חיובי. ספר זה נכתב לא כדי לכוון אותך לחתור למטרה בלתי אפשרית של "להשיג את הכול". במקום זאת, המחברות מעניקות לכל קוראת את הכלים לשבור את המעגל של תחושת העומס והתשישות, ומראות שהאיזון הנכון בין בריאות הגוף לבריאות הנפש נמצא בהישג יד.
מטר הוצאה לאור בע"מ
מאת: אורנית רמתי דביר
תיאור: שיעורי החינוך הגופני המתקיימים בבית הספר מעמידים במרכז את הגוף של התלמידות ומזמנים מפגש ייחודי ומתמשך בין נערות וגופן. אולם הניסיונות המתמידים של תלמידות להימנע מהשתתפות בשיעורים מעלים שעבור נערות רבות זהו מפגש מורכב. לדעת מתוך הגוף מציע פרספקטיבה פמיניסטית ממוקדת-גוף לבחינתו של מרחב החינוך הגופני, והוא משיב על השאלות הבאות: כיצד משפיעים שיעורי החינוך הגופני על הקשר בין נערות לגופן? מה המשמעות של הגוף הנשי, במיוחד השדיים והווסת, בחינוך הגופני? מה מתאפשר לנערות ללמוד בחינוך הגופני על עצמן, על הסדר החברתי ועל מגדר? ובאילו מצבים ועבור מי מהתלמידות מתממש הפוטנציאל של שיעורים אלה לעודד תלמידות להקשיב לגופן?
רסלינג
מאת: ניסים אבישר, מימי חסקין
תיאור: הספר זיו נוצץ מדמע בוחן מקרוב היבטים שונים של סוגיית המזרחיות כפי שהיא באה לידי ביטוי בישראל כיום. במשך עשורים רבים קיבלה סוגייה זו יחס של השתקה וביטול על ידי הממסד וההגמוניה הישראלית. אסופת מאמרים זו מישירה מבט נוקב אל הסוגייה המזרחית ודנה בפערים, גילויים של אי-צדק וכתמים הנקשרים בה, תוך התמקדות בשתי זירות שבהן השפעתם של אלה בולטת במיוחד: שדה החינוך והמרחב התרבותי. מאמרי הספר מציגים שורה של ניתוחים ביקורתיים של יחסי הכוח בזירות הללו ומבררים את השלכותיהם בתחומי החינוך והתרבות. הם קוראים לתיקון חברתי ומציעים דרכים מגוונות לצמצום אי-שוויון על רקע עדתי. בתוך כך משורטטים תוויה של תרבות מזרחית מפוארת.
רסלינג
מאת: לי כהנר, גלעד מלאך
תיאור: החברה החרדית היא חברה מגוונת, מורכבת ודינמית, יחידה ומיוחדת ברבדים מסוימים ודומה לכלל החברה ברבדים אחרים. מהם פניה היום, אילו מגמות מסתמנות בה מאז תחילת שנות האלפיים, במה מתבטא ים מאפייניה הייחודיים לעומת כלל החברה, ובמה היא דומה לה?

החברה החרדית בישראל גדֵלה בשני העשורים האחרונים בקצב מהיר ועוברת שינויים מואצים, תולדה של השתלבותה הבלתי נמנעת בחברה הכללית. מעצבי מדיניות וחוקרים, ארגוני המגזר השלישי, אנשי תקשורת והציבור הרחב – כולם סקרנים ורוצים לדעת עוד על התהליכים הללו, אך כדי להשלים לעצמם את התמונה חסרים להם נתונים ומידע שיטתי מהימן ועקבי. שנתון החברה החרדית בישראל 2021 מכנס בפעם השישית במקום אחד את מרב המידע הכמותי הקיים היום על החברה החרדית הישראלית ומסרטט תמונה שלמה ומעודכנת שלה על בסיס מידע סטטיסטי וניתוח נתונים בתחומים רבים וחשובים - דמוגרפיה, חינוך, רווחה ורמת חיים, תעסוקה, אורחות חיים, דפוסי הצבעה, דיור ומשפחתיות. מקום מיוחד בכרך זה ניתן לניתוח דפוסי השימוש באינטרנט במגזר החרדי.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: גלעד מלאך, לי כהנר
תיאור: החברה החרדית היא חברה מגוונת, מורכבת ודינמית, יחידה ומיוחדת ברבדים מסוימים ודומה לכלל החברה ברבדים אחרים. מהם פניה היום, אילו מגמות מסתמנות בה מאז תחילת שנות האלפיים, במה מתבטאים מאפייניה הייחודיים לעומת כלל החברה, ובמה היא דומה לה? החברה החרדית בישראל גדֵלה בשני העשורים האחרונים בקצב מהיר ועוברת שינויים מואצים, תולדה של השתלבותה הבלתי נמנעת בחברה הכללית. מעצבי מדיניות וחוקרים, ארגוני המגזר השלישי, אנשי תקשורת והציבור הרחב – כולם סקרנים ורוצים לדעת עוד על התהליכים הללו, אך כדי להשלים לעצמם את התמונה חסרים להם נתונים ומידע שיטתי מהימן ועקבי. שנתון החברה החרדית בישראל 2020 מכנס בפעם החמישית במקום אחד את מרב המידע הכמותי הקיים היום על החברה החרדית הישראלית ומסרטט תמונה שלמה ומעודכנת שלה על בסיס מידע סטטיסטי וניתוח נתונים בתחומים רבים וחשובים – דמוגרפיה, חינוך, רווחה ורמת חיים, תעסוקה, אורחות חיים, דפוסי הצבעה, דיור ומשפחתיות. כן נידונה בכרך זה השפעתה של מגפת הקורונה על החברה החרדית.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: תמר הרמן, אור ענבי, ירון קפלן, אינה אורלי ספוז'ניקוב
תיאור: מדד הדמוקרטיה הישראלית מציע הערכה שנתית של איכות הדמוקרטיה הישראלית. לצורך זה נערך מדי שנה בשנה, 19 שנים ברציפות, סקר רחב במדגם מייצג של האוכלוסייה הישראלית. מטרתו של המדד לעמוד על המגמות בחברה הישראלית בשאלות כבדות משקל הקשורות להגשמת הערכים והיעדים הדמוקרטיים ולתפקוד של מערכות השלטון וממלאי התפקידים הנבחרים. ניתוח התוצאות מבקש לתרום לדיון הציבורי על מצב הדמוקרטיה בישראל וליצור מאגר מידע רחב שיעמיק את הדיון בנושא.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: תמר הרמן, איילת רובבשי-שטרית, אברהם ריטוב, אלה הלר
תיאור: מדד הדמוקרטיה הישראלית מציע הערכה שנתית של איכות הדמוקרטיה הישראלית. לצורך זה נערך מדי שנה בשנה, 18 שנים ברציפות, סקר רחב במדגם מייצג של האוכלוסייה הישראלית. מטרתו של המדד לעמוד על המגמות בחברה הישראלית בשאלות כבדות משקל הקשורות להגשמת הערכים והיעדים הדמוקרטיים ולתפקוד של מערכות השלטון וממלאי התפקידים הנבחרים. ניתוח התוצאות מבקש לתרום לדיון הציבורי על מצב הדמוקרטיה בישראל וליצור מאגר מידע רחב שיעמיק את הדיון בנושא.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: תמר הרמן, אור ענבי, ירון קפלן, אינה אורלי ספוז'ניקוב
תיאור: שותפות בעירבון מוגבל הוא מחקר תקופתי הבוחן את מערכת היחסים של היהודים והערבים בישראל. בחרנו להתייחס למערכת יחסים זו בשלוש רמות – רמת המדינה, רמת החברה והרמה הבין-אישית – וכללנו שאלות על הזהות הלאומית האישית, תפיסת הבעלות על הארץ, הוגנוּת המדינה כלפי קבוצת המיעוט הילידי הערבי, הנכונות לחלוקת משאבים ולשותפות בתהליכי קבלת החלטות, סטראוטיפים הדדיים, ועוד.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: ידידיה צ' שטרן, יפה נחומי, גלעד מלאך, אסף מלחי
תיאור: 13% מאזרחי המדינה הם חרדים. כמעט כולם נולדו בישראל, ורובם הם כבר דור שני, שלישי ורביעי של ילידי הארץ. האם עובדה זו משפיעה על יחסם לדמוקרטיה ולשאר אזרחי המדינה - יהודים, ערבים ואחרים? מי אמור, לדעתם, לקבל את ההחלטות החשובות במדינה, הרַב או הריבון?

מהו יחס החרדים אל המוסדות הדמוקרטיים? האם תהליכי השילוב בתעסוקה מביאים אותם לאמץ ערכים דמוקרטיים ושוויוניים, או שמא הגידול הדמוגרפי מביא אותם לשאוף לקדם ערכים לא דמוקרטיים במרחב הציבורי הישראלי? החברה החרדית חיה במדינת ישראל הדמוקרטית ופועלת לרוב בהתאם לכללי המשחק שלה. ספר זה מבקש אפוא לבחון את תפיסות העומק של בני ובנות חברה זו ביחס לסוגיות של אזרחות ודמוקרטיה. סקר שערכו מחברי הספר נותן מענה מקיף לשאלות אלו ואחרות. הספר גם מציג ניתוח היסטורי של אסטרטגיית הבידול החרדית לאחר הקמת מדינת ישראל, בוחן את התמורות שחלו במרוצת השנים בעמדות החרדים כלפי המדינה וכלפי ערכים דמוקרטיים וסוקר את האתגרים שעימם מתמודדת החברה החרדית היום. תפיסת האזרחות החרדית קריטית לעתיד היחסים בין כלל הקבוצות המרכיבות את החברה הישראלית. הספר מצביע על חשיבות הדיון בסוגיית האזרחות של אוכלוסייה זו ומספק שלל נתונים ומצע רעיוני העשויים ליצור בסיס לדיון זה.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: אריאל פינקלשטיין
תיאור: הרשויות המקומיות החרדיות הן תופעה חדשה יחסית בנוף החברה הישראלית. אומנם ידוע שהחברה החרדית מבקשת להתבדל מהציבור הרחב, אבל עד סוף שנות ה– 80 התגורר רוב הציבור החרדי בערים מעורבות לצד יהודים חילונים ודתיים–לאומיים. רק בסוף שנות ה– 80 החלו להתפתח יישובים חרדיים הומוגניים -רשויות מקומיות שרוב תושביהן חרדים. כיום יש בישראל שבע רשויות מקומיות שרוב מובהק של תושביהן חרדים. מספר התושבים הכולל ברשויות אלו עומד על כ– 390,000 , שהם כ– 35% מהציבור החרדי בישראל. בעקבות התפתחות היישובים החרדיים ההומוגניים נוצר ממסד מוניציפלי חרדי: רשויות מקומיות שבראשן עומד חרדי וחברי המועצה בהן - כולם או רובם - חרדים.

ספר זה מבקש לפתוח צוהר לעולמן של הרשויות החרדיות ולערוך ניתוח מקיף ראשון של עבודתן. הספר מבקש לענות על מגוון שאלות, ובהן: כיצד מתנהלת רשות חרדית? מהו המבנה הפוליטי שלה? מהם מאפייניה הייחודיים בתחומי התכנון, הרווחה והחינוך? ומהי מידת ההצלחה של הרשויות החרדיות לספק שירותים טובים לתושביהן, לשמור על מסגרת התקציב ולנהל כראוי את ההון האנושי?

התמונה העולה מן הספר מורכבת, ולעיתים אף מפתיעה, והיא מלמדת על כמה חוזקות של הרשויות החרדיות, לצד כמה חולשות מבניות שלהן. על בסיס הממצאים מבקש המחבר להצביע על הכשלים הנוכחיים בעבודת גורמי הממשל מול הרשויות החרדיות ומציג המלצות מפורטות בנושא. נוסף על כך, הספר מצביע על כמה תמורות משמעותיות שחלו בעשור האחרון, שיש בהן כדי לסייע בהבנת התהליכים והמגמות העוברים על החברה החרדית בישראל.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
הצג עוד תוצאות