נמצאו 151 ספרים בקטגוריה
לכל הספרייה
מאת: אסתר דרור, רות לין
תיאור: בספר זה חוברות אסתר דרור, בת לאם ניצולת אושוויץ בירקנאו, ורות לין, בת למשפחת חלוצים מבוני הארץ, להתבוננות מגדרית בשאלה כיצד הצליחו הנשים לבנות את חייהן "כאן" אחרי מה שקרה להן "שם"; לניסיון להבין כיצד נוצרו מיתוסים, סודות ואגדות על מיניותה של האישה ששרדה, וכיצד פגיעותה ופעלנותה המינית מתפרשות על ידי החברה כטעונות קלון. על סמך ראיונות עם נשים וגברים ששרדו את השואה, הן מתחקות אחר הדרך שבה רוקמות הניצולות את חוטי עברן - ככתב הגנה לנוכח סיפור השואה הישראלי, שממנו נשקפת לא אחת אותה שאלה חשדנית: "איך קרה ששרדת?"
הקיבוץ המאוחד
מאת: ברטה פפנהיים
תיאור: במוקד הספר ניצבת דמותה של ברטה פפנהיים (1859–1936), פמיניסטית יהודייה ילידת וינה, בין הנשים הבולטות בעולם היהודי בתחילת המאה ה-20. פפנהיים, המוכרת בהיסטוריה של הפסיכואנליזה בכינוי "אנה אוֹ", סבלה בצעירותה מהפרעה שאובחנה כהיסטֶריה; היא טופלה בידי יוזף ברויאר בשיטה חדשנית שהיא כינתה "ריפוי בדיבור". אחרי החלמתה עברה לפרנקפורט ומשם ניהלה מערך של סיוע סוציאלי ופעילות פמיניסטית רחבי היקף, ותרמה לביסוס העבודה הסוציאלית בחברה היהודית. היא הובילה מאבק חסר פשרות בזנות ובסחר בנשים ופעלה לשיפור חינוך הנשים היהודיות ולהעלאת מעמדן וערכן בחיי הקהילה וביהדות. ספר זה מפגיש את הקוראות והקוראים עם דמותה המרתקת באמצעות קובץ מקיף ומגוון מכּתביה בתרגום מגרמנית לעברית.
הוצאת אוניברסיטת בר אילןכרמל
מאת: סמדר בן-אשר
תיאור: הספר כַּוְכַּבּ – נשים בדואיות פורצות דרך מציג מקרוב את סיפורן של שבע נשים בדואיות, החיות במרחבי הנגב ופועלות לשינוי המציאות בחברה במעבר, שבה המסורת, התרבות והדת ארוגות יחדיו וחשופות לרוחות חדשות. כל הסיפורים בספר מובאים בגוף ראשון. בשער הראשון שלושה פרקים המציגים את סיפורן של נשים שביקשו לרכוש השכלה גבוהה ולממש יכולות וזכויות שהן חונכו לשמור לעצמן בכותלי הבית בלבד; השער השני מציג את סיפורן של שתי נשים שחוו אובדן ושכול והצליחו לשקם את חייהן כאלמנות צה"ל בדואיות למרות אבני הנגף החברתיות שעמדו בפניהן; שני הסיפורים בשער השלישי מגוללים תיאורי אומץ ומנהיגות של נשים הפועלות באזורי הצללים, במקום שבו קרני האור של חברה מתקדמת אינן חודרות אליו, ומשם הן מובילות שינויים. כל אישה מביאה את קולה הייחודי, החד־פעמי, המהדהד גם את קולות הנשים האחרות. השער העיוני החותם את הספר מציג ידע תאורטי, המעגן את השאלות העולות בסיפורי הנשים בגוף המחקר ההולך וצומח, ובמרכזו החברה הבדואית בישראל. סיפור חייהן של הנשים הבדואיות חושף ילדות ונעורים במרחבי הנגב, נישואים, הורות, מאבק להשכלה, התפתחות אישית בצד משברים, כאב, מצוקה, אכזבות ותקוות גדולות. גיבורות הספר אינן מצפות שיסללו עבורן את הדרך, אלא הן נושאות בעצמן את לפיד המהפכה השקטה, שאיש לא יוכל עוד לכבותו.
מכון מופ"ת
מאת: מיכל רום
תיאור: למה רק נשים אמורות לשנות את שם המשפחה שלהן לאחר הנישואין? אילו משמעויות והשלכות יש לבחירה לשמור על השם או לצרף יחד שני שמות? מה אומר על כך החוק בישראל? ומה נהוג במקומות אחרים בעולם?תשובות לשאלות אלו ועוד תמצאו בספר זה, לצד סיפורים אישיים של נשים וגברים שבחרו בחירות שונות ביחס לשם המשפחה.
הספר מבוסס על מחקר אקדמי ייחודי, והוא נכתב, בין השאר, כדי לעזור לנשים ולגברים להתמודד עם המורכבות שנקשרת לסוגיית שם המשפחה. מורכבות זו מתבררת לעתים רק בדיעבד, לאחר החתונה, וביתר שאת לאחר לידת הילדים. לא פעם היא חוזרת ועולה בצמתים מרכזיים נוספים במהלך החיים.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: ישראלה בן אשר
תיאור: "יש לי תפקיד חדש בשבילך. בואי בבוקר ללשכה," אמר לי ראש העיר. כשהגעתי, הפתיע אותי בהצעה להיות יועצת לקידום מעמד האישה. ביקשתי לקרוא את הצעת החוק הרלוונטית, שעמדה לפני קריאה שנייה ושלישית, ותיקרא בעתיד 'חוק הרשויות המקומיות — יועצת למעמד האישה'. הוא הגיש לי את הניירות. בלעתי את הכתוב ולבסוף אמרתי, "אני מעוניינת, אבל איך ידעת?" הוא חייך והשיב, "אני רוצה שתגישי לי הצעה לפעולה בתחום מעמד האישה תוך שבוע מהיום." בסיום פגישתנו נותרתי תוהה — מה עכשיו? ללא משרד או ידע מגובש, רק עם אמונו של ראש העיר, שהבין כי זהו תפקיד חשוב וכי עיר גדולה כמו ראשון לציון זקוקה ליועצת במשרה מלאה, יצאתי ללמוד וליצור את התפקיד מראשיתו. את דרכי, ניסיוני ותובנותיי ריכזתי בספר זה, שהוא הספר הראשון המתפרסם בתחום בישראל. הספר מתעד תהליכים מן העבר ומן ההווה ומתכתב איתם. בשתים־עשרה פגישות מתואר תפקידה של היועצת לקידום מעמד האישה על רבדיו ואפשרויותיו, תוך פתיחת אפיקים לחשיבה ולהתנסות. ניסיתי לארגן את הידע שצברתי לצד ידע ומחקר אקדמי מתחומי דעת רבים. זהו ספר הדרכה תיאורטי ופרקטי גם יחד, המנוסח בשפה מגדרית, משתף בניסיון ומציע דרכי התמודדות. תפקיד היועצת חיבר אותי לאמי שפעלה למען רווחת נשים בצעירותה, כאשר שימשה מזכירה למנכ"ל מפעל ברומניה הקומוניסטית; וגם לסבתי, שניהלה מטבח פועלים גדול והעזה ללכת בדרך עצמאית בתחילת המאה העשרים, עת עזבה את הכפר והגיעה לעיר הגדולה כדי ללמוד מקצוע. סיימתי את עבודתי בעירייה בשנת 2009, אבל התחום של מעמד האישה מלווה אותי עד היום, בפעילותי כיושבת ראש הוועדה למעמד האישה בהסתדרות הכללית החדשה בין השנים 2017-2012, כיו"ר ועדת אמהות בביטוח לאומי משנת 2016, כמו גם בסיוע ובליווי יו"רית איגוד היועצות, יועצות רבות אחרות ומנחות העוסקות בתחום.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: צפרירה שחם-קורן
תיאור: ספר זה מביא את הקולות האינטימיים והחבויים של קבוצת נשים חלוצות בקיבוץ עין חרוד כפי שבאו לידי ביטוי במכתבים ויומנים אישיים. בניגוד לכתיבה הפומבית, בה ניתן מקום נרחב לתיאור המעשים הגדולים של הפרחת השממה ובניית המולדת, ההתרחשויות המובאות כאן אינן נכתבות כתיעוד היסטורי, אלא דרך מבט פרטי ואותנטי של כל אישה ובשפתה המיוחדת. במכתבים וביומנים לא נשפטה האישה על דעותיה ולא עמדה לביקורת החברה, כאן הייתה יכולה לשפוך את לבה, לספר על חלומותיה, על בדידותה ועל מאבקיה לשרוד את קשיי היום-יום. לעתים הכתיבה עטופה באידיאולוגיה, אך לרוב היא נוגעת בכאב ובעצב החשוף, בסבל ובתחושת ההקרבה האישית.
הסיפורים בספר זה חושפים מגוון של דמויות נשיות – מנהיגות ונשות שוליים, בעלות משפחה ועריריות, נשים שנשארו ונאחזו במקום למרות הקשיים, ואחרות שנטשו או קרסו בדרך. הסיפורים נארגים יחד לריקמה משותפת, כאשר כל סיפור מעניק לה את צבעו המיוחד.
הקריאה המוצעת כאן היא כניסה אל החדרים הפנימיים, הקשבה למילים שנכתבו מאחורי דלתות סגורות ונותרו בעלטה שנים רבות. המילים מצטרפות יחד לסיפור קולקטיבי המציף עצב וכאב ומהווה חלק אורגני של הסיפור הציוני כולו, הנותר חסר בלעדיו.
יד יצחק בן-צבייד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: גליה צבר, אפרת שיר
תיאור: ספר זה מציע מבט רחב על הגירת מבקשי מקלט מאריתראה ומסודאן לישראל, והמפגשים שלהם עם ישראלים. פרקיו עוסקים בנושאים שעל פי רוב אינם נחקרים ואינם נוכחים בדיון הציבורי: חיי היום־יום, יזמות כלכלית, התארגנויות פוליטיות, רשתות חברתיות, תרבות פנאי ואוכל, חלומות, צרכנות, חינוך, פרקטיקות דתיות ומשפחתיות, ואף מחלוקות בין־אישיות וקבוצתיות. אסופה זו מעניקה מבט מקיף במרחבי החיים שיצרו מבקשי מקלט אפריקאים שנכנסו לישראל משנת 2005 והלאה ובמרחבים שיצרו קהילות שונות בישראל מתוך המפגש עמם, ומשמיעה גם את קולותיהם של מבקשי המקלט עצמם. לאחר שנים ארוכות שבהן מבקשי המקלט בישראל עוררו בעיקר את תשומת לבם של ארגוני זכויות אדם ושל תושבי השכונות שבהן התגוררו – כעת, בשנת 2018 , התלקח שיח ציבורי חסר תקדים סביב כוונותיה של ממשלת ישראל לגרש או "להעזיב מרצון" מבקשי מקלט אפריקאים למדינה אפריקאית שלישית או למדינת מקלט מערבית. ספר זה נועד, בין היתר, להרחיב ולהעמיק שיח זה – כאלטרנטיבה לראייה החד־צדדית והמתלהמת הרווחת בקרב חלקים מהציבור, בתקשורת ואף במוסדות השלטון. ראוי לציין כי לא פעם חולף זמן רב מביצוע המחקר והכתיבה ועד הפרסום. אך המציאות הנחקרת אינה ממתינה לאיש, ולעתים היא משתנה באופן קיצוני. המקרה שלפנינו הוא דוגמה מובהקת לכך. רוב המחקרים שעליהם מבוססים המאמרים שבספר נערכו לפני שנים, וחלקם מעידים על עולם שהיה ואיננו עוד. כיום עתידם של מבקשי המקלט האפריקאים בישראל לוט בערפל. ייתכן שעוד רגע קט יהיה ספר זה עדות למציאויות חיים שהיו ואינן.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: אריאלה פרידמן
תיאור: כאשר יהודים וערבים לומדים זה לצד זה באקדמיה, נדרשת התמודדות יומיומית עם שאלות של זהויות קולקטיביות ויחסים בין קבוצות: מהו מעמדה של השפה הערבית? האם להנהיג חופשות גם בחגים לא-יהודיים? כיצד להתמודד עם גזענות בתוך ומחוץ לקמפוס? כיצד ללמוד בקבוצות משותפות תוך סולידריות והדדיות? פרופ' אריאלה פרידמן ניהלה במשך שנים קבוצות דיאלוג של מרצים ושל סטודנטים יהודים וערבים במכללת צפת, בהן דנו הסטודנטים בקונפליקט וביחסים בלתי שוויוניים, ברגשות המורכבים שעולים מהם, באמון ובחוסר אמון, כמו גם בחברויות ובצורך המשותף בקרבה. לצד זה, מפנה ספרה את תשומת הלב למהפכה המגדרית השקטה שמביאה נשים ערביות ללימודים אקדמיים ומראה כיצד הרעיונות הפמיניסטיים מחלחלים הלאה אל בתיהן ואל קהילותיהן.
הקיבוץ המאוחד
מאת: נוהאד עלי, רימאא דעאס
תיאור: סוגיית ייצוג הסגל האקדמי הערבי, קליטתו, העסקתו והשתלבותו במוסדות ההשכלה הגבוהה כמעט לא זכתה להתייחסות מחקרית. ספרם של נוהאד עלי ורימאא דעאס מציג את סוגיית ההשכלה הגבוהה של אזרחים ערבים באופן מקיף, תוך כדי הצגת נתונים עדכניים ביחס למצבם של סטודנטים, סגל אקדמי, סגל מנהלי, ועד מנהל ומועצת הנאמנים.
אחד האתגרים שספר זה בוחן הוא אתגר ייסוד אוניברסיטת מחקר ערבית בישראל. חלום זה ידע עלויות ומורדות: משלילתה המוחלטת של היוזמה על ידי שרי החינוך מהימין הפוליטי, עד להבנה ולקבלה, ואף לדחיפה מצד שרי חינוך מהשמאל הפוליטי. תוך כדי עיון במקורות איכותניים וכמותניים הספר דן במכשולים, ביתרונות ובאתגרים שכרוכים בהקמתה של אוניברסיטה ערבית.
הספר פותח בתיאור תיאורטי ומספרי של ההשכלה הגבוהה בקרב ערבים פלסטינים אזרחי מדינת ישראל. הוא מציג תמונה לוקלית וגלובלית של ההשכלה בקרב אוכלוסייה זו, תוך כדי התייחסות למכשולים המונעים ממנה להגשים את חלום ההשכלה בגבולות המדינה. הספר דן במניעים לצאת מגבולות המדינה במטרה לרכוש השכלה גבוהה, ומציג מיפוי של ההשכלה הגבוהה מעבר לגבולות הקו הירוק. הספר עוסק במחסומי הנגישות להשכלה גבוהה הניצבים בפני מיעוטים בעולם ובפני המיעוט הערבי בפרט. כמתבקש, הדיון כולל גם התייחסות מקיפה למעמד הנשים בעולם, והנשים הערביות בפרט.
רסלינג
מאת: רפאל ש. פוירשטיין
תיאור: הספר לפרוץ את חומת הזכוכית – זוגיות ונישואין לאנשים עם מוגבלות, מזמין את קוראיו למסע נועז, במונחי ימינו, המותח את המציאות החברתית אל מעבר למקובל ואולי אף מעבר לדמיון. חוקרים, מלומדים, רבנים ואנשי מקצוע חברו על מנת להוכיח, איש איש בתחומו, כי אפשר לפרוץ את חומת הזכוכית, מאחוריה חיים אנשים שהתרגלנו לראות אותם כשוליים חברתיים, כדי שיוכלו לנוע בבטחה אל מרכז הבמה ולהקים משפחה, זוגיות, ואף הורות. הספר הוא קריאה למהפכה, לא פחות, בחייהם של מאות אלפי אנשים החיים בתוכנו, ושל בני משפחותיהם, ובעיקר – קריאה לנו להפוך לחברה צודקת ואוהבת, חברת מופת.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: אליעד וינשל
תיאור: הכבישים המהירים שנסללו בשנים האחרונות בנגב מאפשרים לציבור הישראלי לעקוף את "הסוגיה הבדואית" במהירות גבוהה וכמעט בעצימת עיניים. אם לא נחשפים לתצלומי האוויר המראים את התפשטות שטחי התיישבות הבדואים, אז אפשר להמשיך להתעלם מהנושא באדישות האופיינית. אלא שסטייה קלה מן הדרכים המהירות תחשוף סבל קיומי יומיומי של תושבי הנגב הבדואים ואת היקף הבעיה המסכנת את עתיד הנגב ואת עתידה של מדינת ישראל. סכסוך קרקעות בין השבטים הבדואיים לבין מדינת ישראל, שלא בא על פתרונו גם 70 שנים לאחר הקמת המדינה, הביא את הנגב למבוי סתום. מבחינת הבדואים מדובר בקרקעות השייכות להם ולכן יש להכיר בכל הכפרים שלהם. המדינה לעומת זאת רואה בקרקעות אלה אדמות מדינה, אך מכירה בפועל בחזקה הבדואית על הקרקע. וכך, למרות הניסיונות הרבים שנעשו במהלך השנים להסדיר את הסוגיה הבדואית ואת התיישבותם ביישובי קבע, הדבר לא צלח. הספר והנגב לא ישקוט, המבקש להנגיש סוגיה חשובה זו לציבור הרחב, סוקר בכתיבה תמציתית את הרקע ההיסטורי, החברתי והמשפטי של ניסיונות הסדרת ההתיישבות הבדואית ומתמקד בכישלון הניסיונות הללו. בחלקו המרכזי עוסק הספר בתהליך הפוליטי והמקצועי אשר בסופו גובש המתווה המכונה "מתווה בגין", בקמפיין הציבורי מימין ומשמאל ובניתוח הסיבות שהובילו לקבורתו.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: חן ארצי סרור
תיאור: מה קורה כאשר נשים דתיות מתחילות לתפוס מקום בעולם הדתי? לא הערת שוליים, לא קוריוז, אלא מקום של ממש – בבית הכנסת, בבית המדרש, בקהילה ובזירה הציבורית. מה קורה כשעשרות אלפי נשים פמיניסטיות-דתיות מתחילות להשמיע את קולן, לנסח ביד חופשית ובאופן פומבי את הכאבים, ההתלבטויות, ההישגים והחששות שלהן? ומה קורה כשהן מוצאות אחת את השנייה? התשובה, בעבור רבות, היא: גאולה. מרגע שהשיחה הפמיניסטית-דתית הגיעה אל הרשתות החברתיות בשנת 2012 היא נהפכה מתופעה מושמצת ושולית יחסית לשחקנית מרכזית בעיצובה העכשווי של הציונות הדתית. בזכות הקהילות הווירטואליות הצליחו הפמיניסטיות הדתיות לתרגם מאבק של שנים רבות לפרץ של יצירה, שותפות והישגים. כך נולדו הדתיות החדשות – רדיקליות או שמרניות, "דוסיות" או "לייטיות", המבקשות להרגיש בנות בית בעולמה של תורה ומתעקשות לדבר בשפה דתית על המהפכה הנשית. הדתיות החדשות מביא את סיפורן של נשים רבות המתארות את התהליכים המרגשים ואת האתגרים המורכבים המתרחשים במגזר בתחומים כמו לימוד תורה ופסיקת הלכה נשית, קיום מצוות וריטואלים דתיים, גילוי החדווה שבגוף ובמיניות והתמודדות עם אלימות מינית. הדיונים הפנימיים מתעוררים לחיים וחושפים את הגוונים הרבים של הזהות הפמיניסטית-דתית, שעושה את דרכה מן השוליים אל המרכז ומשפיעה באופן עמוק על המרקם העדין של הציונות הדתית.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: רות שפירא
תיאור: ספר זה מביא את סיפוריהן של מי שלא תמיד רוצים לשמוע אותן, נשיםשלא פעם שותקות בקשר למה שחוו בעקבות המלחמות: אלמנות צה"ל,בנות זוג של נופלים, אחיות שכולות, נשות פדויי שבי והלומי קרב, יתומות צה"ל, נכות צה"ל וחיילות שנקלעו למצבי קרב.בקולן: נשים בישראל בצל אובדן ומלחמות מתחקה אחרי מסלול חייהן בעקבות האסון ומתמקד בהתמודדותן עם הפער המובנה בחברה הישראלית בין השכול הציבורי, המגולם בשיאו בטקסי יום הזיכרון, לבין התייחסות החברה לשכול הפרטי, שאזכורו מלווה לא פעם במבוכה הדדית. עשרים ושבע הנשים שהתראיינו לספר מייצגות את כל המלחמות והמבצעים הצבאיים שאליהם יצאה ישראל: ממלחמת העצמאות ועד מבצע "צוק איתן", ואת כל גוני הפסיפס המרכיב את החברה הישראלית: יהודיות ובנות מיעוטים, ותיקות ועולות חדשות, עירוניות, בנות קיבוצים ומושבים, חילוניות ודתיות, אשכנזיות ובנות עדות המזרח, ונשים שבחרו להעתיק את חייהן אל מחוץ לגבולות הארץ. זהו ספר חשוב, מרתק וראשון מסוגו, המתאר בכנות ובצלילות, ללא פאתוס וללא סגידה לחללים, לשכול או לגבורה, את עולמן וכאבן של הנשים שנותרו מאחור.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: ליליאן שטיינר
תיאור: הספר בין הנקה לבחינה מבוסס על ראיונות עומק שערכה המחברת עם סטודנטיות דתיות שהן אימהות הלומדות במכללה להכשרת מורים. הנרטיבים שלהן מחדדים את המלכוד הנשי בין הצורך למלא את התפקיד האימהי באופן ראוי לבין השאיפה להיות אישה עצמאית המממשת את עצמה בספֶרה הציבורית בדרכה לבנות חיים מקצועיים. החוויה של שילוב לימודים ואימהות, כפי שהיא מצטיירת במחקר זה, חושפת ומנכיחה את קיומה של ישות נשית המפלסת את דרכה בין ‘אני נשי’ ו’אני אימהי’ ואת ‘התחרות’ אולי אף התנגשות הבלתי פוסקת ביניהם. חוויית השילוב של אימהות ולימודים מעצימה את ההוויה הנשית שהאימהות מכתיבה, ופורסת מערך אסטרטגי נשי הן במרחב הפרטי והן במרחב הציבורי לקראת דיוק אקזיסטנציאלי נשי. המחקר המתואר בספר זה עוסק בבחירותיהן של סטודנטיות דתיות; עם זאת, הדילמות העולות בן הן גם מנת חלקן של סטודנטיות לא דתיות, המקבלות החלטות אישיות ומקצועיות בכל יום מחדש כדי לממש את עצמן.
מכון מופ"ת
מאת: גלעד מלאך, לי כהנר
תיאור: החברה החרדית היא חברה מגוונת, מורכבת ודינמית, יחידה ומיוחדת ברבדים מסוימים ודומה לכלל החברה ברבדים אחרים. מהם פניה היום, אילו מגמות מסתמנות בה מאז תחילת שנות האלפיים, במה מתבטאים מאפייניה הייחודיים לעומת כלל החברה, ובמה היא דומה לה? החברה החרדית בישראל גדֵלה בשנים האחרונות בקצב מהיר ועוברת שינויים מואצים, תולדה של השתלבותה הבלתי נמנעת בחברה הכללית. מעצבי מדיניות וחוקרים, ארגוני המגזר השלישי, אנשי תקשורת והציבור הרחב – כולם סקרנים ורוצים לדעת עוד על התהליכים הללו, אך כדי להשלים לעצמם את התמונה חסרים להם נתונים ומידע שיטתי מהימן ועקבי. שנתון החברה החרדית בישראל 2018 מכנס בפעם השלישית במקום אחד את מרב המידע הכמותי הקיים היום על החברה החרדית הישראלית ומסרטט תמונה שלמה ומעודכנת שלה על בסיס מידע סטטיסטי וניתוח נתונים בתחומים רבים וחשובים - דמוגרפיה, חינוך, רווחה ורמת חיים, תעסוקה, אורחות חיים, מצב בריאותי.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: נסרין חדאד, אריק רודניצקי
תיאור: תוכנית החומש לפיתוח כלכלי של יישובים ערביים 2016 – 2020 אושרה בהחלטת ממשלה מס' 922 ביום 30 בדצמבר 2015 ונחשבת ציון דרך במדיניות הממשלה כלפי הציבור הערבי בישראל. החלטה 922 שמה דגש מיוחד על תחום החינוך הבלתי פורמלי. בהחלטה נקבע כי הממשלה תקדם תוכנית מערכתית לחינוך הבלתי פורמלי ביישובים הערביים בישראל באמצעות תיקון הדרגתי של מנגנוני ההקצאה ובניית מסלולים חדשים ותוכניות ייעודיות. עוד נקבע כי הממשלה תקפיד ששיעור ההקצאה מתקציבי החינוך הבלתי פורמלי במשרד החינוך ליישובי התוכנית לא יפחת משיעורם בכלל אוכלוסיית המדינה. במסגרת תוכנית החומש הוקצה לחינוך הבלתי פורמלי בחברה הערבית סכום של 650 מיליון ש"ח )לחמש השנים(. במוסדות המדינה, ובמשרד החינוך בפרט, הולכת ומתגבשת ההכרה בכך שהחינוך הפורמלי הוא מנוף לשילוב האוכלוסייה הערבית בכלכלה, בשוק העבודה העתידי ובחברה בכללה. כמו כן מתחזקת ההבנה שלחינוך הבלתי פורמלי יש תפקיד מהותי בהשגת יעדים אלה, ובעיקר בתחום שיפור ידיעת השפה העברית, שמסומן על ידי גורמי ממשל כתנאי הכרחי להשתלבותם של האזרחים הערבים בכלכלה הישראלית.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: ידידה צ' שטרן, חיים זיכרמן
תיאור: סוגיית גיוס החרדים לצבא מעסיקה את מדינת ישראל זה שנים, וביתר שאת בשנה האחרונה. הסדר של דחיית גיוס שנועד, בתחילתו, לאפשר לימוד תורה לקבוצה קטנה של תלמידי חכמים חל היום באופן גורף על הרוב המכריע של בני מחזור הגיוס החרדי, שמגיע כדי 14% מכלל הגברים המתגייסים לצה"ל. לפני עשור חוקקה הכנסת את חוק טל, שנועד לפתוח פתח לגיוס חרדים, אך באחרונה ביטל אותו בית המשפט העליון משמצא כי החוק לא מימש את יעדיו. לפיכך המצב היום הוא שדחיית שירותם הצבאי של קרוב ל– 50,000 גברים חרדים איננה מוסדרת בחוק והיא מונחת לפתחם של משרד הביטחון וצה"ל. בינתיים צה"ל נמנע מלגייס בכפייה את הגברים החרדים, אך הכול מודים כי זהו מצב ביניים לא ראוי שיש להביא במהירות לפתרונו. השילוב שבין רִיק חוקי ובין אי–הסכמה חברתית עמוקה עלול לשמש כוח מניע למאבק חריף בין חלקי העם. אכן, תחילתה של "מלחמת תרבות" כבר נצפית בשטח. על הכנסת הנכנסת מוטלת האחריות הכבדה להציע הסדר חוקי חדש שיקדם את השוויון בנשיאה בנטל מתוך שהוא מכבד את רחשי הלב העמוקים של הציבור החרדי. מטרתו של מסמך זה היא להציע לכנסת את המתווה הראוי להסדר חוקי של גיוס תלמידי הישיבות החרדים. המתווה אמור לעמוד באתגר משולש: ישימוּת פוליטית, תקפות משפטית ותועלת חברתית.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: איסמאעיל נאשף
תיאור: השפה הערבית ותוצריה הם אחת הזירות המרכזיות שבהן מתנהל המאבק על אופיו של המשטר הקולוניאלי הציוני. קודם להקמתה של מדינת ישראל למדו מוסדות ציוניים את השפה הערבית וייצרו ידע עליה; אולם לאחר קום המדינה החלו מוסדותיה גם לייצר "ערבית" אשר תתאים ליחסי הכוח בינה ובין אזרחיה הפלסטינים. "ערבית" זו נהפכה לזירה אשר מתבצעים בה תהליכים מכוננים של יחסי השליט והנשלט באמצעות הקריאה והכתיבה בשפה הערבית הספרותית. התקה זו של יחסים קולוניאליים אל גוף השפה הערבית ותוצריה לא הייתה פעולה חד־פעמית, אלא מבנה ייחודי אשר שימש הן את השולט הציוני והן את הנשלט הפלסטיני. ספר זה מנסה לאתר את רגעי הכינון של המבנה הזה, את אופי עבודתו ואת השינויים שעבר מאז 1948 ועד ימינו.
מכון ון ליר בירושליםהקיבוץ המאוחד
מאת: מנאר חסן
תיאור: הכותרת סמויות מן העין מהדהדת את הערים הדמיוניות, הנושאות שמות של נשים, שתיאר מרקו פולו באוזני השליט המונגולי קובלאי חאן בספרו של איטאלו קאלווינו. "הערים שלך", השיב השליט בחוסר אמון מופגן, "אינן קיימות, אולי אף לא היו בנמצא מעולם. ודאי כי שוב לא תהיינה קיימות לעולם". הספר סמויות מן העין: נשים והערים הפלסטיניות מציג נשים אמתיות בערים הפלסטיניות שהיו ואינן עוד. אין זה החיבור הראשון שנכתב על החברה הפלסטינית בתקופה שלפני החורבן; ואולם עד כה תפקידה של העיר כמחוללת חיים ציוויליזציוניים לא הודגש דיו, בין השאר משום שבעת חורבנה של החברה הפלסטינית אבד גם התיעוד ההיסטורי שלה. למונח "סמויות" נועד בספר תפקיד כפול: מצד אחד לייצג את הערים הפלסטיניות שנחרבו ב-1948, ומצד שני לשחזר את החיים העירוניים של רבבות הנשים שחיו בהן. בהיעדר ארכיונים מסודרים לדלות מהם את המידע הנחוץ מבקשת המחברת לשחזר את ההיסטוריה החברתית של הנשים בעיר באמצעות מיצגים, ציורים, אפיזודות כתובות ומדוברות, קטעי עיתונות, ביוגרפיות וראיונות עם מי שחיו בערים הפלסטיניות – חיפא, יאפא, רמלה ואחרות – לפני 1948 . היא משרטטת את קווי המתאר של מרחבים ציבוריים, תנועות פוליטיות, אגודות חברתיות ופמיניסטיות, עיתונים, מועדונים ודפוסי פנאי של נשים. אין מדובר בשחזור כרונולוגי ואף לא בשחזור שלם, אלא בליקוט פרגמנטרי מתוך עקבות שהניחה אחריה העיר הנשכחת. ספר זה הוא תוספת מחקרית רבת ערך לנושא שהוזנח עד כה ותרומה תרבותית לחברה שקורותיה נשתכחו מלב.
מכון ון ליר בירושליםהקיבוץ המאוחד
מאת: מאיר חטינה, מוחמד אל־עטאונה
תיאור: האסלאם בישראל זוכה בדיון הציבורי והמחקרי להתייחסות מכלילה. מבט מעמיק מלמד כי מדובר בקהילה מוסלמית גדולה המאורגנת באמצעות גופים דתיים, אזרחיים ופוליטיים, דוגמת התנועה האסלאמית, בתי הדין השרעיים, אחוות צופיות, אגודות שיעיות ועמותות של בדואים, נשים, צעירים ואנשי חינוך. יחד הם יוצרים פסיפס מרתק של מנהיגות רבת־פנים המנתבת את דרכה בין מסורת לבין מודרנה מערבית ובתוך כך מייצרת שיח אסלאמי רב־קולי. הספר מוסלמים במדינת היהודים מציע תובנות חדשות בסוגיות ליבה הנוגעות למעמדו של הציבור המוסלמי בישראל, ומציג את האתגרים ואת הדילמות הניצבים בפניו. המאמרים שבספר עוסקים בכמה שאלות מפתח, ובהן: האם קיים מודל מקומי של אסלאם בעל מאפיינים ייחודיים? האם אפשר לזהות בו יסודות של מחשבה דתית מקורית? מה בין מציאות חייה של הקהילה המוסלמית בישראל לבין מציאות חייהן של קהילות מוסלמיות באירופה? הדיון בשאלות אלו ואחרות משלים חסר מחקרי ושופך אור על ההתמודדות של המוסלמים בישראל עם החיים בחברת רוב יהודית ובצל הסכסוך הישראלי־פלסטיני.
הקיבוץ המאוחד
מאת: עזיז חידר
תיאור: הספר היבטים פוליטיים בחייהם של הערבים אזרחי ישראל בעריכת עזיז חידר עוסק בהתפתחות החשיבה והפעולה הפוליטית בקרב הערבים אזרחי ישראל מקום המדינה ועד ימינו, נושא שלא זכה עד כה לתשומת לב מספקת במחקר. לאורך השנים פיתחו הערבים בישראל מאפיינים חברתיים ופוליטיים ייחודיים. ייחודיות זו התעצבה לאחר מלחמת 1967 והלכה והתחדדה עם הזמן, והיא כרוכה בהבנה שהפתרון הלאומי של הבעיה הפלסטינית אינו כולל את הערבים אזרחי ישראל. הספר מתחקה על הזרמים הפוליטיים העיקריים בחברה הערבית בישראל ועל התנודות שחלו במערך הכוחות שלהם — בעקבות שינויים שהתרחשו בחברה זו וביחסיה עם המדינה, התפתחויות במהלך הסכסוך הישראלי־פלסטיני, ותמורות בתנועה הלאומית הפלסטינית ובמצב הפוליטי בעולם הערבי. בעשורים האחרונים ניכרות העמקה של התודעה הלאומית בקרב הפלסטינים אזרחי ישראל — המושתתת על השייכות הפלסטינית, על רעיון הילידּות ועל התרבות והדת האסלאמית — לצד נטייה גוברת והולכת לאזרחות פרגמטית. הדעה הרווחת היא שסוגיית יהדותה של המדינה היא מהות הסכסוך ושורש הוויכוח בין האזרחים הפלסטינים ובין הרוב היהודי בישראל. מאמרי הספר, מרביתם פרי עטם של חוקרים ערבים אזרחי ישראל, בוחנים את הנושא משלל נקודות מבט — מפלגתית־פוליטית, חברתית, לאומית, דמוגרפית, אזרחית ודתית. בין השאר הם מתארים את השינויים שחלו בדפוסי ההשתתפות הפוליטית של הערבים בישראל לאורך השנים ואת התפתחות ארגוני החברה האזרחית בקרבם, ומתחקים על תנועות פוליטיות שהיו ציון דרך בהתפתחות החשיבה הפוליטית שלהם. הספר מיטיב להציג את המתח בין שאיפת הערבים אזרחי ישראל להשתתפות אזרחית מלאה, ובין רצונם לשמור על ייחודם החברתי־לאומי, המחייב נקיטת מדיניות של הבדל.
מכון ון ליר בירושליםהקיבוץ המאוחד
מאת: חנה ספרן, תלמה בר-דין
תיאור: הספר מספר על ההיסטוריה ועל הפעילות הפמיניסטית שנעשתה בשלושים השנים האחרונות באשה לאשה והוא בעצמו מעשה פמיניסטי. תהליך הכתיבה שלו כרוך בעבודה וחשיבה משותפת החלטות משותפות ושיתוף של כמה שיותר נשים שקולותיהן רבים ומגוונים. כתיבה פמיניסטית מייחסת חשיבות לא רק לתוצר אלא גם לתהליך. קהילת אשה אשה היא קהילה מתווכחת, מדברת, יוצרת מפגינה וממציאה רעיונות, אבל היא איננה קהילה העוסקת בכתיבה אלא בעשייה. המעבר לכתיבה התרחש באשה לאשה רק בעשור האחרון והיה קשור בדרך כלל לפרויקטים השונים. ביומיום הארגון עסוק בעזרה לנשים ובשינוי חברתי. האתגר של סיפור ההיסטוריה של הפעילות הפמיניסטית הביא את החברות לכלל כתיבה. התהליך תבע מאיתנו להתחבר למקומות האישיים והפוליטיים, ולדעת לחבר במידה נכונה בין האני והאנחנו. יש דרכים רבות לכתיבה משותפת ולעבודת צוות. עבודת צוות התרחשה בספר באופן מגוון. יש פרקים שנכתבו על ידי מספר כותבות, יש כאלו שכותבת אחת ראיינה או שילבה נשים אחרות. הייתה גם התכנסות מיוחדת לכבוד הספר שבה התקיים דיון על מדיניות הרבעים והדברים נרשמו ונכתבו. היו נשים שרואיינו באופן מיוחד לספר והיו כאלו שהיה צריך להפציר בהן לכתוב. מאחורי הספר עומדות נשים רבות והקהילה של אשה לאשה כולה. הספר "אשה לאשה פמיניסטית: שלושים שנות פעילות" הוא ספר על ארגון ועל קהילה. הוא ספר עלינו, הכותבות, ועל פמיניסטיות כמונו ואחרות. הספר הוא הזדמנות ללמוד כיצד אפשר לנהל מאבקים למען חברה צודקת ומיטיבה. מה שעשינו ואיך שעשינו יכולים לשמש דוגמה ודרך לאלו שיש להם/ן רצון ותקוה לשנות את החברה וליצור עולם שוויוני ומכבד.
מאת: רונית לוין-שנור
תיאור: אחד האתגרים הגדולים שהכנסת ה־ 19 נקראת להתמודד עמם הוא ההכרעה בעתידה של הצעת החוק הממשלתית להסדרת התיישבות בדואים בנגב. ההצעה מבקשת לכונן פתרון כולל לסכסוך הקרקעות בין המדינה למיעוט הבדואי, ובפרט בעניין עשרות כפרים שטרם הוכרו שחיים בהם כ־ 90,000 תושבים. ההצעה מחייבת את הבדואים שתביעתם טרם התבררה לבחור, בתוך פרק זמן קצר, בין קבלת תמורה בכסף ובקרקע לבין מיצוי טענותיהם בבית המשפט. היא גם מזכה כל בדואי בנגב שאין לו מגרש מגורים במגרש כזה, בתמורה לפינוי קרקע. בתום תקופת ההסדרה תוסמך המדינה לבצע הליכי פינוי מקוצרים ולרשום את שאר המקרקעין על שמה. מחקר זה מציע ניתוח מקיף של הצעת החוק ובוחן אם ההסדרים המשפטיים המורכבים הכלולים בה מאזנים באופן ראוי וחוקתי בין שלטון החוק לכבוד האדם ובין השאיפה לפיתוח הנגב לכלל תושביו לחובה לנהוג בשוויון וללא אפליה.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: נאוה וסרמן
תיאור: בשנת תש"ח, מיד לאחר קום המדינה, עלה על כס האדמו"ר של חסידות גור ר' ישראל אלתר. בכוח אישיותו הכריזמטית הצליח ר' ישראל להחיות מחדש את חצר החסידות, שהושמדה ברובה בפולין והוסיפה להידלדל לאחר השואה בשל הסחף אל מחוץ לגבולות העולם הדתי. הוא גיבש אותה לקבוצה חברתית גדולה, חזקה ודומיננטית בחברה הכלל-חרדית ועיצב אותה כ'חברת קדוּשה', המתרחקת מכל מה שעלול לעורר את היצר המיני, הרבה מעבר למה שההלכה מחייבת.

חסידות גור, החסידות הגדולה בישראל כיום, מונה עשרות אלפים, אך רק מעטים מכירים את אורח חייהם ואת תפיסת עולמם. זהו ספר מסע אל תוככי חסידות ייחודית זו והתחקות אחר אתוס הקדוּשה – הפרישות המינית - המארגן את חיי חסידיה במרחב הציבורי ובמרחב הפרטי, מעצב את דרכי החינוך המיני שניתן בה, את תהליך בחירת בן או בת הזוג, את ההדרכה לקראת חיי הנישואין, את יום הכלולות עצמו ואת יחסי האישות של חסידיה. למונחים כמו אהבה, יצר וחיי אישות ניתנת בחסידות גור משמעות שונה עד מאוד מזו הרווחת בעולם המערבי המודרני. ספר זה הוא פריו של מחקר חלוצי המתאר בפירוט, לראשונה, את תהליך הקמתה של משפחה בחברה החרדית ופורשֹ לפני קוראיו תמונה רחבה של אורח חיים בחצר חסידית בישראל שאינה חולקת עם 'חברת הלומדים' החרדית אורחות חיים וסדרי עדיפות זהים. 'מימי לא קריתי לאשתי אשתי ולשורי שורי, אלא לאשתי ביתי ולשורי שָֹדִי' נכתב במסכת שבת (דף קיח עמ' ב). בריאיון שערכה נאוה וסרמן הסבירה לה לאה (שם בדוי): 'קריאה בשם יוצרת קרבה. את יכולה לבדוק את זה על עצמך. כשאת קוראת למישהי "לאה בואי", ולא "תלמידתי בואי", את כבר מרגישה יותר קרבה. יש אצלנו כל מיני סייגים כדי לא להגיע למצב של קרבה מדי גבוהה. זה מובא כבר במקורות שהיה תנא שקרא לאשתו – ביתו'. מכאן נגזרה כותרתו של הספר: מימי לא קראתי לאשתי.
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב
מאת: אסתי רידר־אינדורסקי
תיאור: הספר "ושאינן נראות" עוסק ברגע הולדתו של הפמיניזם החרדי. הוא מסקר את התהוותו, מלווה את תהליך צמיחתו חובק את צעדיו ההססניים הראשוניים וממשיג אותו לראשונה תיאורטית באמצעות מקרה הבוחן של קמפיין "לא נבחרות לא בוחרות" ותנועת "נבחרות" שנבעה ממנו. דרך המפגש עם נשים אלה, שהן מיעוט כפול – נשים חרדיות אקטיביסטיות, ופעילות למען אג'נדה פוליטית – מציע הספר הזדמנות לבחינה חדשה של המונח "פמיניזם חרדי". "ושאינן נראות" הוא ספר פוליטי. הוא עומד על יחסי הכוח, משרטט את תוצריו, מבקש לקדם שינוי, מדבר בשפה של צדק ושוויון זכויות. זהו ספר עם מטרה: השמעת קול. הקול של הכותבת – קולה של אישה חרדית הפוסעת את צעדיה הראשונים בעולם הפמיניזם, וקולן של נשים חרדיות באמצעותן היא ממשיגה את המונח "פמיניזם חרדי".
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: גלעד מלאך, לי כהנר, מאיה חושן
תיאור: החברה החרדית היא חברה מגוונת, מורכבת ודינמית, יחידה ומיוחדת ברבדים מסוימים ודומה לכלל החברה ברבדים אחרים. מהם פניה היום, אילו מגמות מסתמנות בה מאז תחילת שנות האלפיים, במה מתבטאים מאפייניה הייחודים לעומת כלל החברה, ובמה היא דומה לה? החברה החרדית בישראל גדֵלה בשנים האחרונות בקצב מהיר ועוברת שינויים מואצים, תולדה של השתלבותה הבלתי נמנעת בחברה הכללית. מעצבי מדיניות וחוקרים, ארגוני המגזר השלישי, אנשי תקשורת והציבור הרחב – כולם סקרנים ורוצים לדעת עוד על התהליכים הללו, אך כדי להשלים לעצמם את התמונה חסרים להם נתונים ומידע שיטתי מהימן ועקבי. שנתון החברה החרדית בישראל 2017 מכנס בפעם השנייה במקום אחד את רוב המידע הכמותי הקיים היום על החברה החרדית הישראלית ומסרטט תמונה שלמה ומעודכנת שלה על בסיס מידע סטטיסטי וניתוח נתונים בתחומים רבים וחשובים – דמוגרפיה, חינוך, רווחה ורמת חיים, תעסוקה, דפוסי הצבעה בבחירות לכנסת ואורחות חיים.
מכון ירושלים למחקרי מדיניותהמכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: סמי סמוחה
תיאור: רבים מאמינים שבישראל היהודים נסחפים לימין ולדת, המדינה תקועה יותר ויותר בשליחותה היהודית־ציונית ובכיבוש, והאזרחים הערבים־פלסטינים עוברים בהדרגה פלסטיניזציה ואסלאמיזציה. התוצאה היא תהליך ארוך טווח של ניכור הדדי והקצנה של כל הצדדים. סקרים שנתיים של עמדות של ערבים ויהודים אלה כלפי אלה וכלפי המדינה עשויים לשפוך אור על התוקף של גישת הרדיקליזציה הזו. זה מה שמדד יחסי ערבים־יהודים בישראל שם לו למטרה להשיג מאז השקתו ב־2003. הוא מבוסס על סקרים ארציים מייצגים ונותן תמונה מגוונת, מפורטת ומורכבת של עמדות היהודים והערבים. המדד הוא יחיד במינו בגין התבססותו על סקרי דעת קהל שנערכים מדי שנה וממוקדים באופן בלעדי בשתי האוכלוסיות השסועות לעומק אלו. כמה מהשאלות המוצגות לערבים בסקר: האם אתה רוצה שילדיך ילמדו בבתי־ספר יהודיים? האם יש לישראל זכות קיום? האם אתה משלים עם ישראל היום כמדינה בעלת רוב יהודי? האם אתה חושש מפני גירוש המוני (טרנספר) של חלק מהאזרחים הערבים? באיזו מידה זהותך היא ישראלית או פלסטינית? באיזו מידה יש לך אמון במנהיגים הערבים בישראל? אלו צעדים צריכים הערבים בישראל לנקוט כדי שהמדינה והיהודים יתייחסו אליהם בשוויון, בכבוד ובאמון? והנה כמה מהשאלות שהיהודים נשאלים: האם אתה מוכן שילדים ערבים ישראלים ילמדו בבתי־הספר של ילדיך? האם אתה מוכן שהממונה עליך בעבודה יהיה ערבי? האם אפשר לתת אמון ברוב האזרחים הערבים? האם האזרחים הערבים מסכנים את המדינה בגלל שהם עלולים לפתוח במרד עממי? האם יש לערבים זכות לחיות בישראל כמיעוט בעל זכויות אזרח מלאות? אלו צעדים צריכים היהודים לנקוט כדי שהאזרחים הערבים ירגישו שישראל היא מדינתם והם אזרחים בעלי זכויות שוות בה? פרסום זה בעברית מדווח על הממצאים לגבי 16 סוגיות מפתח בסקרי מדד 2015 ומציג השוואה שיטתית עם סקרים מאז 2003 ובמידה מסוימת גם עם סקרים קודמים.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: תמר הרמן, חנן כהן, פאדי עומר, אלה הלר, ציפי לזר-שואף
תיאור: שותפות בעירבון מוגבל הוא מחקר תקופתי הבוחן את מערכת היחסים של היהודים והערבים בישראל. השנה בחרנו להתייחס למערכת יחסים זו בשלוש רמות – רמת המדינה, רמת החברה והרמה הבין-אישית – וכללנו שאלות על הזהות הלאומית האישית, תפיסת הבעלות על הארץ, הוגנוּת המדינה כלפי קבוצת המיעוט הילידי הערבי, הנכונות לחלוקת משאבים ולשותפות בתהליכי קבלת החלטות, סטראוטיפים הדדיים, ועוד.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: תהילה קלעג'י, ארנה בראון-לבינסון
תיאור: האם בישראל של היום צומח מודל חדש של חרדים אקדמאים עובדים — נשים וגברים — המאמצים אסטרטגיות של השתלבות אך מפעילים בד בבד פרקטיקות של התבדלות בדרגות שונות? התהליך הדיאלקטי של יציאת חרדים מגבולות ה”מובלעת” וכניסתם לעולם התעסוקה “בחוץ” מלוּוה בהתמודדויות מעשיות ורגשיות לא פשוטות. במחקר רחב וייחודי נבחן המפגש המרתק של חרדים אקדמאים עם המרחב התעסוקתי הישראלי בקרב מדגם של 745 מרואיינים וארבע קבוצות מיקוד לנשים ולגברים. הדיון חושף את החסמים, את האתגרים ואת דרכי ההתמודדות בתמרוּן הבלתי נמנע שבין קהילה, משפחה ומרחב תעסוקה.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: ניר חסון
תיאור: קיץ 2014 היה סוער. בחודש יוני נחטפו ונרצחו הנערים נפתלי פרנקל, אייל יפרח וגיל-עד שער. שבועות ספורים לאחר מכן נרצח בידי יהודים מוחמד אבו חְ'דֵיר, בן גילם הפלסטיני, וגל אלימות חסר תקדים שטף את ירושלים. זוהי נקודת המוצא לספר אורשלים, המתבונן מחדש בירושלים– עיר מאוחדת-מחולקת – חמישים שנה לאחר ש"חוברה לה יחדיו" במלחמת ששת הימים. הספר לוקח אותנו למסע מרתק בין מיסמכים והצהרות לבין ראיונות ודיוקנאות אנושיים; בין פלסטינים ובין מתנחלים; בין הר הבית לבין מחנה הפליטים שועפאט; ובין הבעיות המורכבות של העיר לבין ההצעות לפתרונן והסיכוי להתממשותן. ירושלים העולה מן הספר היא מקום קפקאי ואלים, אבל לא נטול תקווה.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: שוקי שטאובר
תיאור: 16 חודשים שהה שוקי שטאובר בברלין במטרה לעמוד על טיבה של ההגירה המסקרנת מכולן - הגירת ישראלים לבירת גרמניה. הוא נפגש עם אמנים, אקדמאים ואנשי הייטק, מהגרים ותיקים ומהגרים חדשים, מי שהגיעו לעיר מסיבות מקצועיות וכאלה שבחרו בה מסיבות של זהות דווקא, וכולם סיפרו לו מה הביא אותם לעזוב את ישראל ולבחור, מכל המקומות בעולם, דווקא בעיר שממנה יצאה לפני 75 שנים הוראת הפתרון הסופי. ישראלים בברלין משלב סקירה מקיפה ומפורטת של הנוכחות הישראלית בברלין עם כתיבה אישית, ידענית ומפוכחת של מי שכבר הספיק ללמוד ולראות כמה דברים בחייו, אך עדיין בוחן את העולם בעיניים סקרניות. הספר אינו עוסק רק במהגרים. הקהילה הישראלית בברלין היא מעין מיקרוקוסמוס של חלק מהותי בחברה הישראלית. בדרכו הייחודית דן שטאובר בישראליוּת החדשה, זו שכבר אינה רואה במהגרים "נפולת של נמושות", ובוחן את מהות הישראליוּת והציונות בעשורים הראשונים של המאה ה-21.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: אורנה דונת
תיאור: "אין דבר כזה נשים שמתחרטות על כך שהפכו להיות אימהוֹת. אין". אך מה אם חרטה על אימהוּת כן קיימת? מה אז? כיצד היא באה לידי ביטוי ומה מלמדות התגובות כלפיה? האם אימהוֹת שמתחרטות אוהבות את ילדיהן, ואם הן מתחרטות, מדוע ילדו אותם מלכתחילה? מה אנחנו יכולים ללמוד מחרטה בכלל ומחרטה על אימהוּת בפרט? בספרה הראשון, "ממני והלאה", כתבה אורנה דונת על היעדר הרצון להיות הורים ועל ההחלטה לא להביא ילדים לעולם. הספר שלפניכם, בכייה לדורות, הוא צעד נוסף במחקר הבוחן עמדות ונטיות לב כלפי גידול ילדות וילדים, לפני לידתם ובדיעבד. עשרות נשים מספרות בפתיחות על תחושותיהן כלפי מערכת היחסים שנדמית בעינינו הטבעית ביותר – אימהוּת, ועל חרטתן עליה, לצד אהבה, אחריות ומחויבות. בכייה לדורות, שמציע לראשונה עיון סוציולוגי בעמדה רגשית מושתקת ומוכחשת, ידבר לא רק למי שמתחרטות או מתחרטים על הורות. בכתיבתה המרתקת, הבהירה ורחבת האופקים, בוחנת דונת את תפישותינו החברתיות בנוגע לילודה, אימהוּת, זמן ורגשות, ומציעה אפשרות לחיים אינטגרליים יותר.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: רונה ברייר-גארב, דנה אולמרט, ארנה קזין, יופי תירוש
תיאור: אסופה זו מציגה זירות של מפגש בין מגדר לבין קפיטליזם, מתוך ההבנה המאתגרת שבזירות אלו מתקיימים יחסי שוק המתאפיינים בחישוב מתמיד של רווח והפסד, עלות ותועלת. באמצעות מאמרים, מסות, סיפורים קצרים, יצירות אמנות ושירה, האסופה מציעה להבין את מכלול היחסים החברתיים במערכת הקפיטליסטית כיחסי צריכה, קנייה ומכירה. המשתתפות באסופה – חוקרות, משוררות ואמניות – שואלות, כל אחת בדרכה,מה משמעותם של יחסים אלו כאשר הם חודרים אל עולמות הנתפסים, ולו באופן אידיאלי, כמנותקים מן השוק ושונים ממנו באופן מהותי. ארבעת שערי האסופה לוכדים מגוון של צמתים שבהם נפגשים תרבות, כלכלה ומגדר: אזרחות, גוף, משפחה וייצוגים. כל שער מאגד עבודות וטקסטים המתמקדים באחד מן התחומים הללו ובוחן את כיווני החשיבה והפעולה הצומחים מתוך ההצלבות המורכבות שיוצרת התרבות בת זמננו בין מגדר, שוק ותודעה; בין בחירה לזהות; ובין שייכות לאינדיבידואליות.
מכון ון ליר בירושליםהקיבוץ המאוחד
מאת: עאדל מנאע
תיאור: הספר נכבה והישרדות: סיפורם של הפלסטינים שנותרו בחיפה ובגליל, 1948—1956 עוסק בשנים מכריעות בכל הנוגע לאזרחים הערבים בישראל, תקופה שמעט מאוד נכתב עליה בהיבט זה. הוא מתמקד בסיפור ההישרדות של הערבים בישראל, בעיקר בצפון הארץ, ובמנגנונים שהם פיתחו כדי למנוע את עקירתם ולהמשיך לחיות בארצם. גם התנהגותם הפוליטית של השורדים - ובתוך כך סיפורם הלא ידוע של הקומוניסטים הערבים בישראל - מוצגת לאור פרדיגמת ההישרדות. הספר מתייחד בעיסוקו בחוויותיהם של השורדים מנקודת מבטם שלהם כמיעוט לא רצוי הנתון לממשל צבאי, ובאופן שבו עוצבו יחסיהם עם מדינת ישראל. הוא משמיע את קולם של המוכפפים והמושתקים ורואה בהם סוכנים פעילים, ולא רק קורבנות פסיביים. החידוש בספר נעוץ גם בשאלות המחקר המנחות אותו ובמקורות המידע ששימשו בכתיבתו - בין השאר יומנים אישיים, ספרי זיכרונות ועדויות בעל פה. סיפורה של הנכבה מפי השורדים חדש לרוב הציבור. זהו סיפור מושתק ומודחק, והוא משמיע קול אחר מקולם של הנרטיבים הלאומיים של שני הצדדים. הנכחת סיפור זה חיונית לא רק בהאירה היבט היסטורי ואנושי חשוב של המלחמה שנזנח לאורך השנים; יש לה חשיבות עצומה בכל הנוגע לתפיסת המציאות בהווה ולעיצוב חייהם של שני הצדדים בעתיד.
מכון ון ליר בירושליםהקיבוץ המאוחד
מאת: אמל ג'מאל
תיאור: ספרו של אמל ג'מאל - החברה האזרחית הערבית בישראל: אליטות חדשות, הון חברתי ותודעה אופוזיציונית, עוסק בתהליכי שינוי מהותיים המתחוללים בחברה הערבית הפלסטינית בישראל. עניינם בהתהוותה של רשת ארגונים אזרחיים רחבה על פי היקפה, תחומיה, ודרכי פעולתה שלא הייתה כמותה בעצמתה ובהשפעתה. טענת המחבר היא, שהתארגנות אזרחית זו, יצרה מנופי כוח ושינויים ארוכי טווח בחברה הערבית על גווניה, והשונות הרבה המאפיינת אותה. מנגד, מהווה תהליך זה מענה יסודי לאתגר שנכפה על החברה הערבית בידי הרוב היהודי, במיוחד נוכח עליית כוחות ימניים שמרנים בתוכו. מדובר במפנה רדיקלי, שבמרכזו שינוי מרכז הכוח מהישענות עלפעילות פרלמנטרית כזירה פוליטית עיקרית, להתארגנות נוספת, עמוקה ואופוזיציונית יותר. שינוי משמעותי זה צובר עצמה, המשנה את כללי המשחק ותוצאותיו בקרב האוכלוסייה הערבית, ובתוך כך את יחסה לחברה היהודית ולשלטון.
הקיבוץ המאוחד
מאת: קימי קפלן
תיאור: עמרם בלוי הנהיג את נטורי קרתא, קבוצה חרדית קנאית אנטי-ציונית, משלהי שנות השלושים עד אמצע שנות השישים של המאה העשרים. האיש והקבוצה הקטנה שהנהיג יזמו עשרות רבות של הפגנות, בעיקר בירושלים , במחאה על חילולי שבת ועל נורמות הצניעות במרחב הציבורי. הם התעמתו עם שוטרים והעסיקו רבות את משטרת ישראל, את נבחרי הציבור ואת השיח הציבורי והתקשורתי, והיו אורחים של קבע בבתי מעצר, בבתי משפט ובבתי כלא. עמרם בלוי עיצב במידה רבה את דימויה העצמתי של נטורי קרתא כקבוצת מחאה. דימוי זה עומד ביחס הפוך לשוליותה במספרים, ורישומו ניכר עד ימינו בזיכרון הקולקטיבי ובדעת הקהל בישראל. מי שהכירו את עמרם בלוי או פגשו אותו לא נותרו אדישים כלפיו. הוא לא היה למדן, תאולוג או פוסק הלכה. הוא היה אידיאולוג ומפגין תקיף ונחוש שניחן באישיות ססגונית ומורכבת ובמזג סוער, ברגישות ובמאור פנים.
יד יצחק בן-צבי
מאת: שגית מור, נטע זיו, ארלין קנטר, אדוה איכנגרין, ניסים מזרחי
תיאור: המקראה ללימודי מוגבלות היא הספר הראשון בשפה העברית בתחום לימודי המוגבלות. זהו תחום אקדמי חדשני ומרתק, המציע להתבונן במוגבלות כמושג חברתי, כזהות, כקטגוריה לניתוח ביקורתי וכבסיס לפעולה פוליטית, מתוך תפיסה טרנספורמטיבית המבקשת לשנות את פני החברה והתרבות. המחקר בתחום רחב ומגוּון, ועוסק בתהליכים החברתיים, התרבותיים, הפוליטיים, המשפטיים והכלכליים המעצבים את מושג המוגבלות. המהלך החדשני בתחום זה מתגלם במעבר מהגישה הרפואית, או גישת הטרגדיה האישית, אל הגישה החברתית-ביקורתית. הראשונה רואה במוגבלות גזרת גורל, פתולוגיה, סטייה, תלות ונטל, ובאנשים עם מוגבלויות – מושא לצדקה ולרחמים; ואילו הגישה השנייה, המנחה את המקראה, בוחנת את המוגבלות כתוצר של יחסי כוח חברתיים ושל הבניות תרבותיות ומציעה תפיסה חלופית המבוססת על הכרה, מגוון אנושי, תלות הדדית, גאווה ושוויון זכויות. המקראה היא פרי עבודתה של קבוצת מחקר שפעלה במכון ון ליר בירושלים בשנים 2009-2012 .מטרת הקבוצה הייתה לקדם את השיח הביקורתי האקדמי בישראל על מוגבלות וליצור תשתית ביןתחומית לחשיבה תיאורטית ומחקרית בנושא. לצורך זה כונסו בספר חמישה עשר מאמרים מרכזיים בתחום, מתורגמים לעברית, שנכתבו בתקופות שונות זו מזו ממגוון נקודות מבט. המאמרים מלווים בהארות ובתגובות של כותבים וכותבות ישראלים, רובם חברי קבוצת המחקר, רבים מהם אנשים ונשים עם מוגבלויות. קולותיהם של אנשים עם מוגבלויות כמעט אינם נשמעים באקדמיה בישראל והספר מספק הזדמנות להיחשף אליהם בגוף ראשון. מקראה זו היא נדבך חשוב בפיתוחו של שדה מחקר אקדמי עיוני בתחום לימודי המוגבלות בישראל.
מכון ון ליר בירושליםהקיבוץ המאוחד
מאת: קרול גיליגן
תיאור: 34 שנים חלפו מאז צאת ספרה הראשון של קרול גיליגן, בקול שונה: התיאוריה הפסיכולוגית והתפתחות האשה (1982 ; בעברית: ספריית הפועלים, 1995). בקול שונה פרץ את גבולות החשיבה הפסיכולוגית על ההבדלים בין גברים לנשים ושינה מן היסוד את השיח הפמיניסטי בתחומי ידע רבים, אך גם עורר מחלוקות בשל הממצאים שעליהם הושתת, שלפיהם יש הבדלים בין המינים. בספרה החדש, להצטרף להתנגדות, גיליגן "מסתכלת לאחור כדי לראות קדימה" ומציעה מבט על מחקריה ועל חייה, ובפרט על המסע האינטלקטואלי והרגשי שעברה מאז שהתפרסם הספר הראשון.
להצטרף להתנגדות מתמודד עם המחלוקות שעורר בקול שונה, ומעדכן את ממצאיה של גיליגן בדבר ההבדלים בין המינים והשלכותיהם הנורמטיביות והפוליטיות על חייהם של נשים וגברים ועל עתיד הדמוקרטיה. היא מראה כיצד מחקרים בתחומי ידע שונים, כמו אנתרופולוגיה ומדעי המוח, איששו את ממצאיה, שלפיהם תהליכי החינוך והחניכה לתפקידי המגדר השונים כופים על ילדים וילדות לזנוח את יכולתם המוּלדת לאנושיות מלאה, המורכבת מצדדים "נשיים" ו"גבריים" כאחד.
גיליגן מעידה על עצמה שהיא "אישה שמקשיבה" – לא רק למה שמושמע, אלא גם ובעיקר למה שמושתק. להצטרף להתנגדות הוא הזמנה לכל קוראת וקורא להתנגד לפטריארכיה שכופה את יצירת ההבדלים בין המינים.
לספר צורפה הקדמה על הגותה של גיליגן מאת פרופ' צבי טריגר.
הקיבוץ המאוחד
מאת: שולי דיכטר
תיאור: הספר מתווה מסע תודעתי וחברתי ארוך, מתמונת הציונות האידילית שעליה גדל המחבר בקיבוץ מענית ועד להכרה בעוול שגרמה הציונות לערבים אזרחי ישראל ולצורך בשותפות שוויונית בין יהודים לערבים כדי לכונן בארץ חברה אזרחית ראויה לשמה. בלשון קולחת המשלבת סיפורים אישיים עם עובדות ואירועים היסטוריים, מתאר דיכטר את תחנותיו השונות של המסע הזה, משאיפה אופטימית לדו-קיום, עבור בספקות ובהכרה ביחסי כוח המובנים בין יהודים לערבים בישראל, ועד לגיבוש הצעה נועזת ל“ציונות אזרחית“. באומץ ובכנות חושף דיכטר את אחורי הקלעים של תהליכים לקידום שוויון בין יהודים וערבים בישראל, כמו גם את הקשיים הרגשיים והמעשיים הכרוכים בהם. יותר מכל הספר הוא קריאה לפעולה, המבוססת על התנסות אישית, לבניית יחסים בלתי אמצעיים ושוויוניים בין אזרחי המדינה היהודים והפלסטינים.
הקיבוץ המאוחד
מאת: גלעד מלאך, מאיה חושן, לי כהנר
תיאור: החברה החרדית היא חברה מגוונת, מורכבת ודינמית, יחידה ומיוחדת ברבדים מסוימים ודומה לכלל החברה ברבדים אחרים. מהם פניה היום, אילו מגמות מסתמנות בה מאז תחילת שנות האלפיים, במה מתבטאים מאפייניה הייחודים לעומת כלל החברה, ובמה היא דומה לה? החברה החרדית בישראל גדֵ לה בשנים האחרונות בקצב מהיר ועוברת שינויים מואצים, תולדה של השתלבותה הבלתי נמנעת בחברה הכללית. מעצבי מדיניות וחוקרים, ארגוני המגזר השלישי, אנשי תקשורת והציבור הרחב – כולם סקרנים ורוצים לדעת עוד על התהליכים הללו, אך כדי להשלים לעצמם את התמונה חסרים להם נתונים ומידע שיטתי מהימן ועקבי. שנתון החברה החרדית בישראל מכנס לראשונה במקום אחד את רוב המידע הכמותי הקיים היום על החברה החרדית הישראלית ומסרטט תמונה שלמה ומעודכנת שלה על בסיס מידע סטטיסטי וניתוח נתונים בתחומים רבים וחשובים – דמוגרפיה, חינוך, רווחה ורמת חיים, תעסוקה, דפוסי הצבעה בבחירות לכנסת ואורחות חיים.
מכון ירושלים למחקרי מדיניותהמכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: אריק רודניצקי
תיאור: שאלת עמדתו של המיעוט הערבי במדינה כלפי ההגדרה של ישראל “מדינה יהודית” נמצאת כבר שנים אחדות על סדר היום הציבורי. דרישתה של ישראל מן המנהיגות הפלסטינית בשטחים להכיר בה כ”מדינה יהודית”, כחלק מהסדר הקבע בין הצדדים, וכן יוזמות חקיקה שהוצעו בכנסת מתוך כוונה לקבוע בחוק את ההגדרה “מדינת לאום יהודית”, התקבלו כולן בביקורת נוקבת, ועקיבה, מצד המנהיגות הפוליטית והאליטה האינטלקטואלית של הציבור הערבי. סקרי דעת קהל בקרבו מלמדים כי ההסתייגות מההגדרה “מדינה יהודית” קנתה לה אחיזה בחוגים נרחבים בתוכו. לנוכח מצב עניינים זה עולות כמה שאלות יסוד: מהן המשמעויות המעשיות בעיני הציבור הערבי במדינה הנגזרות מהגדרתה “מדינה יהודית”; האם ההסתייגות מהגדרה זו נובעת משיקולים אידאולוגיים או מסיבות פרגמטיות; האם הפרשנות הרווחת בציבוריות הישראלית יהודית להגדרת המדינה “יהודית ודמוקרטית” אינה תקפה בעיני הציבור הערבי; מהן העמדות הרווחות בציבור זה כלפי זכות ההגדרה העצמית של היהודים בכברת ארץ זו; מהן החלופות העולות לדיון בציבור הערבי להגדרה “יהודית ודמוקרטית”; ומהו אופייה הרצוי של המדינה בעיניו? באמצעות עיון מעמיק במקורות בשפה הערבית ובספרות מחקרית עשירה נחשף הקורא לפולמוס הסוער והנוקב המתחולל בחברה הערבית בישראל בסוגיות עקרוניות ומורכבות אלו. פולמוס זה הוא עוד אבן דרך בהתגבשות השיח הלאומי הערבי במדינת ישראל.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: נעם זוסמן, יונתן וודבריג', סאמי מיעארי
תיאור: לתיאור מקיף ומהימן של ממדי הפשיעה במגזר הערבי יש חשיבות משני נימוקים עיקריים: ראשית, לאוכלוסייה הערבית מאפיינים ייחודיים שעשויים להשפיע על דפוסי הפשיעה בקרבה, ונתונים על דפוסים אלה יכולים לסייע לקבל החלטות — למשל ביחס להקצאת המשאבים למערכות של אכיפת החוק, החינוך והרווחה. שנית, נתונים אלה יכולים לסייע לעצב מחדש תפיסות ועמדות. לשם המחשה, בציבור הישראלי רווחת התפיסה שממדי הפשיעה נמצאים במגמת עלייה בחברה כולה, לרבות במגזר הערבי. אולם זוהי תפיסה שגויה שפוגעת במגזר הערבי ובאמון הציבור במשטרה, ותיאור מדויק של ממדי הפשיעה יכול לשנותה. אף על פי כן מתפרסמת רק מעט סטטיסטיקה פלילית, על אחת כמה וכמה סטטיסטיקה שנוגעת למגזר הערבי. מחקר זה נועד למלא חלק מהחסר. הוא מתאר את דפוסי הפשיעה במגזר הערבי, בהשוואה לממדיה במגזר היהודי, בשנים 2010-1990 . המחקר מבוסס בעיקר על קבצים מינהליים של מערכת אכיפת החוק, וכן על המידע על קרבנות עברה מתוך הסקרים החברתיים שהלמ"ס ערכה מתחילת שנות האלפיים ואילך.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: סאמי מיעארי, נסרין חדאד, חאג' יחיא
תיאור: גיל 18 הוא נקודת מפנה בחייהם של צעירים, שכן מבחינה רשמית, בעיני החברה והחוק, הם הופכים לעצמאים ואחראים ונדרשים לפלס לעצמם את הדרך אל תוך חייהם הבוגרים. מעבר זה כרוך בבחירות מורכבות, המהותית שבהן קשורה לכניסה למעגל העבודה או הלימודים העל–תיכוניים. מחקרים מראים כי צעירים רבים אינם משתלבים באחת משתי המסגרות ונותרים מחוץ למעגל התעסוקה או הלימודים. רק מעט מחקרים ישראליים עוסקים בתופעה הזאת של חוסר השתלבות, המכונה בשפה המקצועית "חוסר מעש", ורובם מסתפקים בתיאור כללי שלה. המחקר שלפנינו ממלא את החלל. הוא מתאר את התופעה בקרב אוכלוסיית הצעירים הערבים בישראל ובוחן את הגורמים שיכולים לנבא אותה.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: בנימין לאו
תיאור: חוברת זו היא תוצר של סדרת שו”ת, חלק מהתכנית “זכויות אדם והיהדות בשטח”. עניינה של התכנית הטמעת משנה סדורה במערכות השלטון ובמרחב הציבורי בנושא זכויות אדם והיהדות בכלל ובשילוב ושוויון של אנשים עם מוגבלות בפרט. סדרת שו”ת שואפת לתת מענה הלכתי פרקטי לדילמות שאנשים עם מוגבלות נאלצים להתמודד עמן בחיי היום־יום.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: ליאת קוזמא, היבא יזבק
תיאור: ספר זה מבקש להציג תמונה בין־תחומית של סוגיות המעמד האישי והמגדר, מתוך התמקדות בנשים הפלסטיניות אזרחיות ישראל. את המאמרים בספר כתבו סוציולוגים, משפטנים וחוקרי המזרח התיכון, והם עומדים על הזיקה בין מעמד הפלסטינים בישראל ליחס המדינה כלפיהם, ולהשלכותיו של יחס זה על מעמד הנשים במערכת המשפט לענייני משפחה בפרט, ועל מעמד האישה בחברה בכלל. הספר עוסק במשולש היחסים בין נשים פלסטיניות בישראל, מערכת המשפט הדתית ומערכת המשפט האזרחית כחלק ממבט פוליטי, חברתי ופמיניסטי רחב יותר על החברה הפלסטינית, על יחסי פלסטינים־מדינה וגם על יחסי מגדר בישראל.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: חביבה פדיה
תיאור: חמשת השלבים בשיבתו של הקול הגולה: הראשון, שנות ה-20' עד שנות ה-60' –שילובים והטמעות של מזרח ומערב, ניסיון לייצר את הישראליות כחיבור של 'רוסי ובדואי' תוך דילוג על המזרח; השני, שנות ה-70' – פריצת הקול המזרחי מפרברי תל-אביב באמצעות מוזיקת הקסטות, המוזיקה המאופיינת כ'מזרחית', מתווכת באמצעות הצבע הים תיכוני; השלישי, שנות ה 80- ' – ייצוב, הטמעה, יצירת איזון תרבותי, יצירתי וממסדי חדש, הצבע המוזיקאלי המתווך הוא המזרח הרחוק; הרביעי, שנות ה-90' – מוזיקת הרוק: משולי הארץ פורץ קול מזרחי עירום, בעל סממן אוניברסאלי, בלתי תלוי בדרך כלל במורשתו, אך משלב פרגמנטים של זהות מזרחית מקומית או קהילתית; ולבסוף החמישי, שנות האלפיים – התנועה הכפולה של פריצת מוזיקת הפיוט והמוזיקה הליטורגית מבית הכנסת החוצה, הקופסא השחורה של זיכרון יהודי-ערבי, והליכי הספיריטואליזציה של מוזיקה על ידי מוזיקאים צעירים בעיקר ממוצא מזרחי, ובעקבות כך המרצת אמני רוק ופופ להתקרב אל הפיוט ולשלב אותו בעשייתם המוזיקאלית.
הקיבוץ המאוחד
מאת: מרי וולסטונקרפט
תיאור: הגנה על זכויות האישה, מאת מרי וולסטונקרפט, הוא חיבור חלוצי במלוא מובן המילה. טקסט מכונן זה של הפמיניזם, שפורסם ב־ 1792 , הוא כתב אישום נוקב כנגד שעבודו החברתי, הפוליטי, הכלכלי והתרבותי של המין הנשי. בספר מותחת וולסטונקרפט ביקורת חריפה על החברה בת־זמנה, הגוזרת על הנשים לחיות כבנות־לוויה, ללא חירות וללא כבוד. מצב דברים זה, לדבריה, אינו “טבעי״ בשום אופן - כפי שגורסים אלה המבקשים להנציחו - אלא תוצאה של אפליה מתמשכת ושל מאמץ להותיר את בנות המין הנשי בנחשלותן הרוחנית והמוסרית. כדי לתקן עוול זה, גורסת וולסטונקרפט, יש לאפשר לנשים לזכות בחינוך ובהשכלה זהים לאלה של הגברים; רק כך תוכלנה לממש את הפוטנציאל הטמון בהן כבריות תבוניות ריבוניות ולהשתתף בכל הפעילויות הציבוריות והתרבותיות כאזרחיות שוות־זכויות. דמותה של הסופרת והאקטיביסטית מרי וולסטונקרפט העסיקה לא מעט ביוגרפיות במאה האחרונה, ולא בכדי. כהוגת דעות וכסופרת רבת־תעוזה, שלא היססה לפעול נגד המוסכמות הדכאניות של סביבתה החברתית, סללה וולסטונקרפט את הדרך לדורות מאוחרים יותר של נשים שנלחמו על חירותן ועל זכויותיהן. השקפותיה המהפכניות ואישיותה הסוערת הקימו לה מתנגדים רבים, שלא היססו להטיל בה רפש ולהוקיעה בחריפות. ואולם, כיום זוכה וולסטונקרפט להכרה לא רק כאם המייסדת של התנועה למען זכויות הנשים, אלא גם כיוצרת חשובה בזכות עצמה, שכתביה הטביעו חותם בתנועה הרומנטית והותירו את רישומם על הכתיבה הנשית. לקורא העברי מוגשת כאן המהדורה הביקורתית הראשונה בעברית של הגנה על זכויות האישה, בתרגומה של ליה נירגד. כותבת המבוא, ד״ר שרון הלוי, היא היסטוריונית העומדת בראש התכנית לתואר שני בלימודי נשים ומגדר באוניברסיטת חיפה. עיקר מחקרה עוסק בהיסטוריה של זהויות, ביחסים בין נשים למדינה, ובתפקידן הציבורי והפוליטי של רעיות.
הוצאת שלם
מאת: יעל עצמון, פנינה מורג-טלמון
תיאור: מה מייחד הליכי הגירה וקליטה של נשים בישראל מה קורה לתפקידי הנשים במערכת המשפחתית איך משפיעה ההגירה על דפוסי התעסוקה של הנשים איך מתחברות נשים לפעילות משותפת ואיך משתלבות נשים בחברה הקולטת על שאלות אלו ואחרות באים להשיב המחקרים שקובצו באסופה זו. בנחקרות אלמנות שעלו בשלהי המאה התשע-עשרה ובנו את ביתן בירושלים, נשות איכרים מן העלייה הראשונה, החלוצות בנות העלייה השנייה, יושבות המעברות, העולות מאתיופיה ומברית-המועצות, ועובדות זרות. כל אחד מסיפורי ההגירה הוא סיפור ייחודי מן הבחינה של מקום המוצא, עיתוי ההגירה, דפוס ההגירה, מקום היישוב ומדיניות הקליטה, ויחדיו בונים המאמרים סיפור הגירה מתמשך, שמעלה את הדומה ואת השונה בהגירת נשים. חוקרות וחוקרים מתחומי הסוציולוגיה, האנתרופולוגיה, הגאוגרפיה, הדמוגרפיה, ההיסטוריה והפולקלור, חברו כאן יחדיו. כל אחד מאיר את הנושא מנקודות מבטו שלו, ומציע על פי דרכו מענה לשאלות שהוצגו לעיל, ויחדיו הם מוסיפים נדבך לחקר הנשים המהגרות לישראל.
מוסד ביאליק
מאת: חדוה ישכר
תיאור: ב־1 ביולי 1985, לאחר ישיבה מרתונית שנמשכה כיממה, אישרה ממשלת האחדות הלאומית בהנהגת המערך והליכוד, תכנית חירום כלכלית לייצוב המשק. מטרתה המיידית והמוצהרת היתה להדביר אינפלציה תלת־ספרתית, ולמנוע משבר חוב שסיכן את קופת המדינה. היה זה רגע היסטורי ממשי, ובה בעת צומת מטאפורי שבו נפגשו בישראל קפיטליזם חדש פוסט־תעשייתי, רעיונות ניאו־שמרניים ואינטרסים פוליטיים מקומיים ובינלאומיים. לאלה היה עניין בקידום כלכלת שוק בישראל, האצת שילובה של המדינה בתהליכי הגלובליזציה וריסוק העבודה המאורגנת. קריאה פמיניסטית בנסיבות אותו הרגע מעלה שאלות מרתקות שהספר עוסק בהן ובכללן, האם צמיחת הקפיטליזם הניאו־ליברלי בשנות השבעים למאה הקודמת, בעת ובעונה אחת עם הופעת הפמיניזם של הגל השני, היתה מקרית בלבד? איזו השפעה היתה לצמיחה בו־זמנית זו על יציאת נשים נשואות ממעמד הביניים לעבודה בשכר? מה מלמד מצבם של ענפי ייצור עתירי כוח עבודה נשי על שוקי העבודה בכלכלה התאגידית הגלובלית, ומדוע לתעסוקות הטיפול נקבע ערך כלכלי נמוך? וגם: במה עסקו פמיניסטיות בשנות המשבר הכלכלי בישראל? איך נראית היפר־אינפלציה במבט חוקר לאחור, והאם אפשר היה אחרת? תנועת הספר היא על שני צירים מרכזיים: ציר התכנית הכלכלית לייצוב המשק, סיבותיה והשלכותיה על מעמד העובדים והעובדות, וציר צמיחת הפמיניזם בישראל בשנותיו המעצבות. נקודות המפגש, המחלוקת וההתנגשות בין קפיטליזם ופמיניזם הן העומדות במרכז הספר המשלב זיכרון אישי עם מחשבה פוליטית ומחקר אקדמי, רשמי שיחות, כרוניקה עיתונאית ופרשנות ביקורתית המוגשת מנקודת ראות רעננה ובלתי שגרתית.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: ח'אלד עראר, עירית קינן
תיאור: ספר זה מבקש לאתגר את השוליות הכפולה, ולבסס דיון אקדמי וציבורי, שיתרום להנחת יסודות של הסתכלות רב־תרבותית על החינוך ועל החברה, כזו המותירה מקום ומרחב לשונוּת. ההחלטה לעסוק בשאלות אלה מונעת מתפיסת עולמם של העורכים, שעל פיה תפקידה של האקדמיה איננו מצומצם להוראה ומחקר לשם מחקר, אלא יש לה תפקיד ציבורי בחיפוש תמידי אחר האמת, במובנו כבחינת הסדר החברתי וכהבעת תפיסות חדשות לתיקון עוולות. הספר מהווה ניסיון ראשוני לעורר חשיבה על שכבות עומק בחינוך הערבי ובאופן בו הוא נתפס על־ידי הממסד היהודי, כפי שהדברים באים לידי ביטוי בחינוך הערבי־פלסטיני בישראל על רבדיו: רובד הליבה של החינוך, רובד ההכשרה להוראה ומערכת ההשכלה הגבוהה. "ספר חשוב זה מקשר בין מערכת החינוך לבין סוגיות אישיות, חברתיות, תרבותיות ופוליטיות, נושא המקנן בצלו של הקונפליקט הישראלי־פלסטיני. הספר מכנס ממיטב החוקרים העוסקים בסוגיות הזהות, הנרטיב והרב־תרבותיות במוסדות האקדמיים בארץ, שיצרו יחד מסגרת דיון רבת־פנים, שדנה באומץ לב בנושא המורכב. המסגרת והיסודות שמניח הספר מאפשרים דיון מעמיק הרבה מעבר לרובד הפוליטי, דבר שמאפשר לשתי הקהילות להביט באומץ לב אל תוכן ולהתיר לפחות חלק מהמורכבות הגדולה של ההוויה הנפרדת והמשותפת, בתקווה שהבנה זו תוביל גם לפתרונות נכונים יותר של השונות בתוך החיים המשותפים."
הצג עוד תוצאות