נמצאו 216 ספרים בקטגוריה
לכל הספרייה
מאת: לי כהנר, גלעד מלאך
תיאור: החברה החרדית היא חברה מגוונת, מורכבת ודינמית, יחידה ומיוחדת ברבדים מסוימים ודומה לכלל החברה ברבדים אחרים. מהם פניה היום, אילו מגמות מסתמנות בה מאז תחילת שנות האלפיים, במה מתבטא ים מאפייניה הייחודיים לעומת כלל החברה, ובמה היא דומה לה?

החברה החרדית בישראל גדֵלה בשני העשורים האחרונים בקצב מהיר ועוברת שינויים מואצים, תולדה של השתלבותה הבלתי נמנעת בחברה הכללית. מעצבי מדיניות וחוקרים, ארגוני המגזר השלישי, אנשי תקשורת והציבור הרחב – כולם סקרנים ורוצים לדעת עוד על התהליכים הללו, אך כדי להשלים לעצמם את התמונה חסרים להם נתונים ומידע שיטתי מהימן ועקבי. שנתון החברה החרדית בישראל 2021 מכנס בפעם השישית במקום אחד את מרב המידע הכמותי הקיים היום על החברה החרדית הישראלית ומסרטט תמונה שלמה ומעודכנת שלה על בסיס מידע סטטיסטי וניתוח נתונים בתחומים רבים וחשובים - דמוגרפיה, חינוך, רווחה ורמת חיים, תעסוקה, אורחות חיים, דפוסי הצבעה, דיור ומשפחתיות. מקום מיוחד בכרך זה ניתן לניתוח דפוסי השימוש באינטרנט במגזר החרדי.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: גלעד מלאך, לי כהנר
תיאור: החברה החרדית היא חברה מגוונת, מורכבת ודינמית, יחידה ומיוחדת ברבדים מסוימים ודומה לכלל החברה ברבדים אחרים. מהם פניה היום, אילו מגמות מסתמנות בה מאז תחילת שנות האלפיים, במה מתבטאים מאפייניה הייחודיים לעומת כלל החברה, ובמה היא דומה לה? החברה החרדית בישראל גדֵלה בשני העשורים האחרונים בקצב מהיר ועוברת שינויים מואצים, תולדה של השתלבותה הבלתי נמנעת בחברה הכללית. מעצבי מדיניות וחוקרים, ארגוני המגזר השלישי, אנשי תקשורת והציבור הרחב – כולם סקרנים ורוצים לדעת עוד על התהליכים הללו, אך כדי להשלים לעצמם את התמונה חסרים להם נתונים ומידע שיטתי מהימן ועקבי. שנתון החברה החרדית בישראל 2020 מכנס בפעם החמישית במקום אחד את מרב המידע הכמותי הקיים היום על החברה החרדית הישראלית ומסרטט תמונה שלמה ומעודכנת שלה על בסיס מידע סטטיסטי וניתוח נתונים בתחומים רבים וחשובים – דמוגרפיה, חינוך, רווחה ורמת חיים, תעסוקה, אורחות חיים, דפוסי הצבעה, דיור ומשפחתיות. כן נידונה בכרך זה השפעתה של מגפת הקורונה על החברה החרדית.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: תמר הרמן, אור ענבי, ירון קפלן, אינה אורלי ספוז'ניקוב
תיאור: שותפות בעירבון מוגבל הוא מחקר תקופתי הבוחן את מערכת היחסים של היהודים והערבים בישראל. בחרנו להתייחס למערכת יחסים זו בשלוש רמות – רמת המדינה, רמת החברה והרמה הבין-אישית – וכללנו שאלות על הזהות הלאומית האישית, תפיסת הבעלות על הארץ, הוגנוּת המדינה כלפי קבוצת המיעוט הילידי הערבי, הנכונות לחלוקת משאבים ולשותפות בתהליכי קבלת החלטות, סטראוטיפים הדדיים, ועוד.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: ידידיה צ' שטרן, יפה נחומי, גלעד מלאך, אסף מלחי
תיאור: 13% מאזרחי המדינה הם חרדים. כמעט כולם נולדו בישראל, ורובם הם כבר דור שני, שלישי ורביעי של ילידי הארץ. האם עובדה זו משפיעה על יחסם לדמוקרטיה ולשאר אזרחי המדינה - יהודים, ערבים ואחרים? מי אמור, לדעתם, לקבל את ההחלטות החשובות במדינה, הרַב או הריבון?

מהו יחס החרדים אל המוסדות הדמוקרטיים? האם תהליכי השילוב בתעסוקה מביאים אותם לאמץ ערכים דמוקרטיים ושוויוניים, או שמא הגידול הדמוגרפי מביא אותם לשאוף לקדם ערכים לא דמוקרטיים במרחב הציבורי הישראלי? החברה החרדית חיה במדינת ישראל הדמוקרטית ופועלת לרוב בהתאם לכללי המשחק שלה. ספר זה מבקש אפוא לבחון את תפיסות העומק של בני ובנות חברה זו ביחס לסוגיות של אזרחות ודמוקרטיה. סקר שערכו מחברי הספר נותן מענה מקיף לשאלות אלו ואחרות. הספר גם מציג ניתוח היסטורי של אסטרטגיית הבידול החרדית לאחר הקמת מדינת ישראל, בוחן את התמורות שחלו במרוצת השנים בעמדות החרדים כלפי המדינה וכלפי ערכים דמוקרטיים וסוקר את האתגרים שעימם מתמודדת החברה החרדית היום. תפיסת האזרחות החרדית קריטית לעתיד היחסים בין כלל הקבוצות המרכיבות את החברה הישראלית. הספר מצביע על חשיבות הדיון בסוגיית האזרחות של אוכלוסייה זו ומספק שלל נתונים ומצע רעיוני העשויים ליצור בסיס לדיון זה.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: אריאל פינקלשטיין
תיאור: הרשויות המקומיות החרדיות הן תופעה חדשה יחסית בנוף החברה הישראלית. אומנם ידוע שהחברה החרדית מבקשת להתבדל מהציבור הרחב, אבל עד סוף שנות ה– 80 התגורר רוב הציבור החרדי בערים מעורבות לצד יהודים חילונים ודתיים–לאומיים. רק בסוף שנות ה– 80 החלו להתפתח יישובים חרדיים הומוגניים -רשויות מקומיות שרוב תושביהן חרדים. כיום יש בישראל שבע רשויות מקומיות שרוב מובהק של תושביהן חרדים. מספר התושבים הכולל ברשויות אלו עומד על כ– 390,000 , שהם כ– 35% מהציבור החרדי בישראל. בעקבות התפתחות היישובים החרדיים ההומוגניים נוצר ממסד מוניציפלי חרדי: רשויות מקומיות שבראשן עומד חרדי וחברי המועצה בהן - כולם או רובם - חרדים.

ספר זה מבקש לפתוח צוהר לעולמן של הרשויות החרדיות ולערוך ניתוח מקיף ראשון של עבודתן. הספר מבקש לענות על מגוון שאלות, ובהן: כיצד מתנהלת רשות חרדית? מהו המבנה הפוליטי שלה? מהם מאפייניה הייחודיים בתחומי התכנון, הרווחה והחינוך? ומהי מידת ההצלחה של הרשויות החרדיות לספק שירותים טובים לתושביהן, לשמור על מסגרת התקציב ולנהל כראוי את ההון האנושי?

התמונה העולה מן הספר מורכבת, ולעיתים אף מפתיעה, והיא מלמדת על כמה חוזקות של הרשויות החרדיות, לצד כמה חולשות מבניות שלהן. על בסיס הממצאים מבקש המחבר להצביע על הכשלים הנוכחיים בעבודת גורמי הממשל מול הרשויות החרדיות ומציג המלצות מפורטות בנושא. נוסף על כך, הספר מצביע על כמה תמורות משמעותיות שחלו בעשור האחרון, שיש בהן כדי לסייע בהבנת התהליכים והמגמות העוברים על החברה החרדית בישראל.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: אסף מלחי
תיאור: מחקר זה בחן עמדות של עובדים ומעסיקים לא־חרדים כלפי עמיתים ועובדים חרדים במגוון מקומות עבודה משותפים במגזר העסקי בישראל. מכיוון שלמעסיקים ולארגוני מעסיקים, וגם לגורמים הממשלתיים העוסקים בהעצמת אוכלוסיות מיוחדות בשוק העבודה, יש תפקיד מכריע בקידום מהלכים לשיפור ההעסקה המגוונת במגזר הפרטי ולהעמקתה, עולות ממחקר זה כמה המלצות העשויות לשפר את אופני הקליטה וההעסקה של עובדים חרדים.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: יוסי כץ, רותי כץ
תיאור: הספר מתבסס על תצפיות, ראיונות והיכרות אישית רבת שנים של המחברים עם הקהילה ההוטרית – הקהילה הדתית השיתופית הגדולה ביותר בעולם המערבי.  בשני חלקיו – הראשון, עיוני והשני, יומן מסע – המחברים מתמקדים בחקר מקומן של הנשים ההוטריות בקומונות. כיצד מתמודדות הנשים ההוטריות עם העדר השוויון המגדרי המובנה בעקרונות דתם ובמסורתם? כידוע, הנשים ההוטריות מופלות מהגברים, אין להן זכות בחירה וזכויות אחרות הניתנות לגברים, הן אינן שותפות בהנהגת הקומונה ותחומי עיסוקן, תפקידיהן ודרגות החופש שלהן בקומונה מוגבל. מתברר כי ההיפתחות הגוברת והולכת של ההוטרים לעולם החיצוני, מרצונם ושלא מרצונם, המהפכה הטכנולוגית המואצת שעובר העולם ותהליכי הגלובליזציה, משפיעים על מקומן, תפקידן, מעמדן, התנהלותן והשפעתן של הנשים. הדימוי ההיסטורי על האישה ההוטרית המשתרכת הרחק מאחור בקהילה נוצרית אדוקה שבה אין שוויון בין המינים, אינו תואם למציאות הקיימת כיום.

היחשפותן הגוברת של הקומונות לעולם הצפון-אמריקאי הסובב אותן, מהווה גורם משמעותי ברצונן של הנשים להשפיע בקומונה – בראש ובראשונה בנושאים החשובים להן. עם זאת, בדרך כלל אין הנשים קוראות תיגר על עקרונות הדת והמסורת אלא מבקשות להשפיע במסגרתם. יש להניח כי ככול שיעמיק תהליך היחשפותן של הקומונות לעולם הסובב כך יגבר רצונן של הנשים לשינוי במעמדן ויתרחבו התחומים שבהם ירצו להשפיע.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: נירה טסלר
תיאור: ספרה של נירה טסלר עוסק במוטיב הפרח באמנות של נשים שהשתייכו לזרם המודרניסטי החל מהמאה ה-19 ועד ימינו. בתחילה מובא דיון במשמעותו הסמלית של הפרח בטקסטים קנוניים דוגמת "שיר השירים", אשר בו משולה האהובה ל"שושנה בין החוחים" ול"גן נעול". דימויים אלגוריים אלה חלחלו במרוצת הדורות לאיקונוגרפיה הנוצרית, עטפו את דמותה של מריה במטפורות מרהיבות וזכו לביטויים בשדה האמנות הפלסטית במהלך המאות ה-12 עד ה-19. במרכז הספר מובא דיון על אודות משמעות השינוי שחל באופן תיאור הפרח באמנות נשים אמריקאיות אוונגרדיות במהלך שנות ה-20 וה-30 של המאה ה-20, בשלושה מרכזים מודרניסטים: ניו-יורק, קליפורניה, מקסיקו. נירה טסלר מסבירה כיצד יוצרות מודרניסטיות מתחומים שונים, דוגמת גלספל, שטטהיימר, או'קיף, פלטון, קנינגהם, מת'ר, מודוטי וקאלו, אשר היו מודעות לסמליותו הדתית של הפרח ביהדות ובנצרות, הפכו אותו לדימוי אלגורי אשר מייצג את האישה החדשה, המודרנית, בעלת העמדות האינדיבידואליות. זו פרשנות נרחבת למהותו, סמליותו ותפקידיו החדשים של הפרח בגישה נועזת ומקורית, בהקשר של מאבק הנשים להשגת זכות הבעה והצבעה. הספר נחתם בהצגת עבודות של יוצרות אמריקאיות פמיניסטיות עכשוויות, דוגמת שיקגו ושפירו, אשר מבצעות מחוות לאותן יוצרות מודרניסטיות באמצעות דימוי חדש ונועז של הפרח, תוך כדי שימוש בחומרים "נשיים" ובטכניקות חדשניות – בבחינת חיבורן אל אימהותיהן הרוחניות.
רסלינג
מאת: חווה ברונפלד-שטיין
תיאור: בספטמבר 1949 התקבל בכנסת הראשונה "חוק שירות ביטחון, התש"ט-1949". ספרה של חוה ברונפלד-שטיין עוסק בפניו החזותיות והמגדריות של החוק וממוקד בתצלומים של חיילות צה"ל מהשנים 1948-1968. אף על פי שתצלומי חיילות היו ועודם חלק ממארג הדימויים של התרבות הישראלית, ספר זה הוא הראשון שעוסק בתרומתם של תצלומי חיילות להתפרשותו של ה"מיליטריזם האזרחי" בישראל. הספר בוחן פרקטיקות גופניות ומרחביות אשר דרכן החוק מגולם. הדיון בתצלומים חושף תיאטרון של פעולות – תרגילי סדר, מדים ותסרוקות – אשר דרכו הלוגוס של החברה המיליטריסטית בישראל קורם עור וגידים, אוחז בגופים והופכם ללוחות החוק. חוה ברונפלד-שטיין מצביעה על תצלומי חיילות כאחד ממאפייניו התרבותיים של ה"מיליטריזם האזרחי", ומאירה על זיקות שבין גיוס נשים ותצלומי חיילות להִקסמות חברתית מצבאיות. ניתוחה חושף את תצלומי החיילות כמכשירי לגיטימציה לאתוס ולארוס, כ"גשר חזותי" ונשא של ערכים צבאיים, ליברליים ומודרניים, אך חשוב מכך כ"דרך קיצור" לעונג חזותי. התצלומים נעים על קו הרצף בין שתי מערכות ייצוג: בין "כך זה היה" ל"זה אנו משתוקקים", בין מיליטריזצייה של ספֵרה פרטית לארוטיזצייה של המרחב הצבאי. הדימוי החזותי "חיילת צה"ל" לכוד בתווך בין דימוי ה"עבריה החדשה" לדימוי הדתייה החסודה, בין דימויים של גוף חשוף לדימויים של גוף עטוף, ובין מהוגנות בורגנית למרדנות סוציאליסטית. ייצוגיה החזותיים לכודים בין האדרה להטרדה, בין מידת צניעות למידת פריצות, ובין "המשפחה הקטנה" ל"משפחה הגדולה". ספרה של ברונפלד-שטיין מצביע על היחס הארוטי שמפעפע למערכת הסמלית באמצעות תצלומי חיילות, ומסווג את התצלומים כצורת ביטוי תרבותית וייחודית של "תשוקה מיליטריסטית". דרכם משורטטות פניו הארוטיות של המיליטריזם בישראל אשר אותו מכנה הספר "מיליטריזם ארוטי".
רסלינג
מאת: גילה רוסו-צימט, אפנאן מסארוה סרור, מרגלית זיו
תיאור: ספר זה מאגד בתוכו מאמרים עיוניים ומחקריים על ילדוּת בחברה הערבית בישראל. כדי שנוכל להבין את הילדות עלינו להעמיק ולחקור סוגיות מגוונות בעולמם של הילדים בחברה שהם גדלים בה. המאמרים בספר בוחנים נקודות מבט היסטוריות הקשורות בילדים ובילדות באסלאם ובחברה הערבית בישראל, בהתפתחות חברתית ושפתית, במוזיקה בחיי הילדים בגיל הרך, ביחסי הורים וילדים ובהדרכה בגני ילדים. מחברי הפרקים בספר באים ממגוון רחב של דיסציפלינות אקדמיות וממוסדות אקדמיים שונים. הכתיבה, העריכה וההוצאה לאור של הספר נעשו בתהליך דיאלוגי שהביא לידי ביטוי את החשיבות שהכותבות והכותבים מייחסים לעשייה שיתופית שוויונית בין אזרחי ישראל היהודים והערבים. הספר יצא לאור בעברית ובערבית.
מכון מופ"ת
מאת: עמליה זיו
תיאור: מחשבות מיניות הוא אסופה של מאמרים, הרצאות ורשימות אשר עוסקים במיניות ובפוליטיקה שלה.
הטקסטים המקובצים בספר זה נכתבו בין השנים 2008-1993 – תקופה שבה התעצבה התרבות הלהט"בית בישראל – והם לקחו חלק מרכזי בתהליך צמיחתה וניסוחה של ציבוריות קווירית. טקסטים אלה ממוענים לקהל אשר בעת פרסומם המקורי היה עדיין בהתהוות, אולם הם אינם מדירים קוראים שאינם חלק מהקהילה המדומיינת הקווירית, ומאירים היבטים של הוויית החיים והתרבות הלהט"בית שאינם תמיד מוכרים או מובנים למי שמחוץ לגבולות הקהילה. רבים מהמאמרים נכתבו בתקופה שבה עצם קיומה של תרבות להט"בית עדיין הועמד בסימן שאלה בשיח המקומי, והיה צורך לאשר את חשיבות העיסוק בה ולהניח את היסודות לאופן שבו מדברים עליה.

לעמליה זיו תפקיד מרכזי בשינוי השיח הציבורי והאקדמי על הומוסקסואליות, כמו גם ב"ייבואה" של התיאוריה הקווירית וביסוסה באקדמיה הישראלית. במחשבות מיניות היא מציעה מבואות נגישים להגות ולהוגים קוויריים, תוך כדי שימוש בטקסטים תרבותיים פופולריים (ספרות, קולנוע) על מנת להדגים ביקורת קווירית בפעולה. הספר סובב סביב שני מוקדים: זהות ופוליטיקה קווירית, ופורנוגרפיה. בחטיבה אשר עוסקת בפורנוגרפיה מפרספקטיבה פמיניסטית סוקרת זיו את המחלוקת שמפצלת עד היום את התנועה הפמיניסטית ומציגה עמדה שלפיה ייצוגים פורנוגרפיים אלטרנטיביים נושאים הבטחה לכינון של נשים כסובייקטים מיניים.

מחשבות מיניות מציע לקוראיו דיון מעמיק ובהיר בשורה של סוגיות מפתח: בעיית ההבניה והייצוג של סובייקטיביות מינית נשית, המתח שבין פוליטיקת זהות להזדהויות החוצות גבולות של זהות, אלימותן של נורמות מגדריות והדרכים האפשריות לחתור תחתן. יותר מכל, הספר על שני מוקדיו פורש תפיסה של תרבויות משנה כאתרים של יצירת ידע אלטרנטיבי ואפשרויות מגדריות ומיניות חדשות.
רסלינג
מאת: אביבה קפלן
תיאור: מבוא לגן עדן עוסק בתופעה חברתית בעלת הד תקשורתי נרחב – בתי הדיור המוגן המשמשים כבתיהם האחרונים של הזקנים בחברה. בתקופה שבה תוחלת החיים עולה והאדם מחפש לעצמו חיים בעלי איכות, פשר ומשמעות, סגנון החיים המוצע במקומות האלה מבטיח לענות על הציפיות לעת זיקנה. אבל הספר הזה מסיר את העטיפה הנוצצת שעוטפת את סגנון המגורים הזה; הוא מאפשר לנו להציץ לחייהם של בני האדם החיים בהם.

בשבע שנות מחקר חבשה אביבה קלפן בו-בזמן שני כובעים – של חוקרת ושל מנהלת – וזה אפשר לה להגיע לממצאים שאי אפשר היה לחקור בדרך אחרת.

הממצאים מצביעים על קיומו של פרדוקס הכרוך בחיים במקומות האלה, שבהם משמשים בערבוביה פעילויות תרבותיות מגוונות, יכולת כלכלית, דימוי של חיים מלאי פעילות וקשרים חברתיים, לצד מצוקות קיומיות ותחושות של בדידות מעיקה, חרדה ואי-ודאות. שאלות רבות עולות כאן. למשל, ההבדל בין סגנון המגורים הזה ובין בתי האבות הרווחים במקומותינו, האינטרסים הכלכליים המניעים את התופעה ו"הדימוי הרצוי" שהם יוצרים כנגד מציאות החיים היום-יומית הרווחת בהם.

ממצאי הספר מלמדים שזו זירה ארגונית מורכבת, בעלת סתירות פנימיות מובנות: מצד אחד, ישנו רצון להתגורר במקום שאמור לספק סדר, שליטה ומשמעות בחיי היום-יום כמענה להרגשת הכאוס האופיינית לזיקנה; מצד אחר, האילוצים המבניים של המקום הזה גורמים לשלילת זהויות ולנטישתן, תוך כדי ניסיון לשרוד במציאות שאינה מאפשרת הזדהות, בין השאר לנוכח חרדת המוות השורה על הכול
רסלינג
מאת: איאד זחאלקה
תיאור: תחילת המאה ה-21 מתאפיינת בהתחזקות האסלאם הפוליטי והופעת קבוצות אסלאמיות רדיקליות. מצב עניינים זה מעלה אל התודעה הכללית מגמה של התנגשות בין האסלאם לבין התרבות המערבית והעדר סיכוי לקיום בשלום בין מוסלמים ללא מוסלמים. אולם בניגוד לתפיסה הזאת התפתחה בשני העשורים האחרונים דוקטרינה הלכתית מוסלמית אשר מגמישה את ההלכה הדתית ומקלה בה, על מנת לאפשר קיום בשלום בין מוסלמים ללא מוסלמים במדינות המערב, דוקטרינה הלכתית הנקראת "פִקְה אל-אַקַלִיַאת" (הלכות המיעוטים המוסלמים). דוקטרינה זו יצאה מבית מדרשו של הזרם האסלאמי ה"ווַסַטִי" (האמצעי) המזוהה עם תנועת האחים המוסלמים – הזרם המרכזי והמוביל במזרח התיכון וצפון אפריקה.

פִקְה אל-אַקַלִיַאת – כפי שמיטיב לתאר בצורה בהירה איאד זחאלקה – נועדה לספק פתרון הלכתי למיעוטים המוסלמים, בעיקר במערב, בהתחשב בנסיבות חייהם הייחודיות. הלכה זו מנסה לשלב בין שמירה על זהות דתית מוסלמית וקיום מצוות דת האסלאם לבין השתלבות אזרחית במדינה הלא-מוסלמית והתמודדות מיטבית עם הסביבה החילונית הפתוחה והחוקים באותן מדינות, חוקים אשר סותרים את הדין הדתי המוסלמי ברוב המקרים. שילוב זה נעשה באמצעות שינוי הדינים השרעיים על פי מתודולוגיה הלכתית שעקרונותיה ובסיסיה בהלכה המוסלמית, והיא מבוססת על הגשמת "מקאצד אל-שריעה" (יעדי השריעה) ו"המצלחה" (האינטרס של המוסלמים).
רסלינג
מאת: עמית קמה, ענת פירסט
תיאור: ספרם של עמית קמה וענת פירסט בוחן את אופני הייצוג של קבוצות "אחרות" (כלומר מיעוטים) בתקשורת ההמונים. בספר נשזרים הסברים חברתיים, היסטוריים ותרבותיים של התהליכים המכוננים קבוצות חברתיות מסוימות כ"אחרות", לצד דיון בדרכים שבהן התקשורת ממלאת תפקיד מרכזי בתהליכים אלו. חשיבות רבה מוקנית לַתקשורת כיום מכיוון שעולמנו ספוּג בדימויים שאותם אנו צורכים מהתקשורת ובעזרתם מכוננים הן את זהותנו והן את זהותם של ה"אחרים". לכן, חשיפה ביקורתית של דרכי הייצוג התקשורתי של קבוצות מסוימות עשויה לעזור בהבנה של המציאות החברתית ואולי אף לסייע בשינויה, תוך כדי קילוף המעטה הכוזב מהמובן מאליו.

חלקו הראשון של הספר עוסק במקורות המושג ייצוג תקשורתי, בתפקידיו בתהליכי הבניה חברתית ובשעתוק אידיאולוגיות. חלקו השני מיישם את הרעיונות התיאורטיים ביחס לארבע קבוצות: נשים, נכים, הומואים/לסביות וקשישים. הספר מבהיר מושגים הנגזרים מיחסי הכוח הרווחים בחברה כגון: האחרה, הדרה, הכחדה סמלית כמותית והכחדה סמלית איכותנית. בין השאר נידונות בו השאלות: מהם התהליכים המכוננים את זהותה של קבוצה כ"אחרת"? האם ה"אחרים" מוצגים ונוכחים בטקסטים תקשורתיים או נעדרים ומודרים מהם? מהם סטריאוטיפים ונזקיהם?
רסלינג
מאת: בלה ליוש
תיאור: ספרה של בלה ליוש מתאר ומנתח את האופן שבו נשים חרדיות חוות את מקומן האישי והחברתי לנוכח השינויים שהתחוללו בחברה החרדית בשנים האחרונות, לצד בדיקת הפרשנות שהן נותנות לאורח חייהן ביחס לשינויים המתרחשים סביבן. האם הן שומרות סף השואפות לשמר את הקיים או סוכנות שינוי המשמשות חיל חלוץ לשינויים הפוקדים את החברה החרדית? הספר בוחן את מקומה ומעמדה של האישה בקהילה החרדית מבעד לתפיסתה כפולה אשר רואה אותה מצד אחד כמערכת איכותית, מגוננת ומשרה ביטחון, אך מנגד כגורם מגביל ומפקח שאינו מטפל כראוי בבעיות החברתיות. כמו כן מתוארת מערכת היחסים בין חרדים וחילונים בישראל, הסטריאוטיפים והחששות של שני המחנות, תוך מתן דגש על האופן שבו נשים חרדיות, אשר לומדות ועובדות מחוץ לקהילתן, תופסות את העולם האחר, החילוני, כל זאת לצד בדיקת היחס שלהן ללימודים ולהשכלה, לעבודה ולבילוי בשעות הפנאי. בפני הקורא נחשף עולמן המורכב של הנשים האלה הכולל קשיים, התלבטויות ותחושת דואליות ביחס למיצובן. אלמנטים אלה עולים מתוך הראיונות שקיימה מחברת הספר עם נשים חרדיות. המחברת מצביעה על כך שהמפגש עם עולמות תוכן אחרים יוצר אצל נשים אלה פרדוקסים ותחושה של זהות כפולה. תחושה זו גורמת להפרה באיזון הפנימי שלהן, והיא מעוררת בהן את הצורך להגדיר מחדש את זהותן כנשים חרדיות. החשיפה, ההתוודעות אל העולם האחר ואימוץ מאפייניו, גורמת להן לנקוט אמצעים המכוונים לרַצות את החברה שבה הן חיות, לנקוט אסטרטגיות שונות המאפשרות להן ליישב את ההפרה שנוצרה באיזונן הפנימי, ולמעשה לחיות בשני העולמות – החרדי והחילוני.
רסלינג
מאת: רחל שרעבי, אביבה קפלן
תיאור: רבות נכתב על עולי אתיופיה, אולם טרם נכתב על מנהיגיה של קהילה זו שעברה טלטלה בין חייה בעבר – כחברה חקלאית מסורתית באתיופיה, לחייה בהווה – עם הצורך להתמודד על מקומה במארג החברתי העכשווי בישראל, ובעיקר להסתגל אליו. מנהיגים אלו (הקייסים) הובילו תהליך קשה של הגירה שהיה בו משום מהפכה ו"קפיצת דרך" מעולם פטריארכאלי, עם סדר וארגון ברורים, אל חברה פוסט-מודרנית כאוטית ומבלבלת. ספרן של רחל שרעבי ואביבה קפלן עומד על כמה היבטים של נושא זה: הוא מנתח את המתח השורר בין הממסד הדתי בארץ לבין המנהיגים הרוחניים של העדה; הוא עוסק בזהות הקיימת בין מצב של זִקנה למצב של הגירה, כאשר שתי הנסיבות, זִקנה והגירה כאחד, הן ביטוי למצבים חברתיים שבהם נשללות זהויות וננטשות כתוצאה ממצבי חיים משתנים. כפי שעולה מהנרטיב בספר זה, מנהיגי העדה האתיופית "נטרפו" למעשה על ידי המהפכה שאותה הם הובילו. הגישות האנתרופולוגית והסוציולוגית-היסטורית השלובות זו בזו במחקר הנוכחי מספקות זווית ראייה חדשה לבחינת חייהם של הנחקרים; היא אפשרה להיטיב להבין את סיפורם כפי שהוצג על ידם, בלשונם ובדרכם, במטרה לייצר מציאות שעמה הם מזדהים ושבה הם עשויים לעתים גם להתגאות. הגישות המשולבות אפשרו להצביע על הקונפליקטים השזורים בחייה של קבוצה "שחורה" אשר חיה בתוך קבוצה אנושית רחבה יותר ו"לבנה" בעיקרה.
רסלינג
מאת: הגר להב
תיאור: חילוניות מאמינות הוא ספר מקורי ופורץ גבולות שמתחקה אחר ה"אנומליה", לכאורה, של חילונים-מאמינים, תוך שילוב של תחומי דעת – סוציולוגיה, תיאולוגיה יהודית ונוצרית, לימודי דתות ומחשבה פמיניסטית. הספר מצביע על היקפה הגדול יחסית של התופעה (לפי אומדן גס, כרבע מן האוכלוסייה היהודית בישראל הם חילונים-מאמינים), מזהה קולות פמיניסטיים חדשים של נשים חילוניות-מאמינות ומביא לקדמת הבמה את סיפוריהן. הוא ממחיש באופן משכנע שחילוניוּת אמונתית איננה אנומליה חברתית, אלא מרכיב זהות נפוץ למדי בישראל שטרם נחקר בשל היאחזות בלתי ביקורתית בהנחות אפיסטמיות שגורות; בעיקר ההנחה המקדמית שלפיה דת וחילוניות, או אמונה וחילוניות, הן קטגוריות מנוגדות. מעבר לעושרו הנרטיבי, הספר מציע מסגרת תיאורטית חדשה המשלבת סוציולוגיה של החילוניות (שבה החילוניות אינה ברירת מחדל ואינה קטגוריה שקופה) וסוציולוגיה של האמונה (שבה האמונה אינה תופעה דתית בלבד), ומדגיש את ההיבטים הממוגדרים של התופעה והשלכותיהם. כל אלה מתווים אפשרות ראשונית למחשבה תיאולוגית יהודית פוסט-חילונית ופמיניסטית בישראל.
מכון ון ליר בירושליםהקיבוץ המאוחד
מאת: אמיר בן פורת
תיאור: "העתיד שייך לנשים" – כך הצהיר בשנת 1995 ג'וזף בלאטר, יושב ראש ההתאחדות הבין-לאומית לכדורגל, בשבחו את סגנון המשחק של נשים כדורגלניות: "משחק בסגנון ייחודי", "מאופיין באלגנטיות". לכאורה, מדובר בהצהרה בעלת חשיבות של ממש: פיפ"א מקבלת-מאמצת את כדורגל הנשים למשפחת הכדורגל העולמי. לאחר שנים של מאבק על זכותן לשחק כדורגל ליד כדורגל הגברים, ובהכירן בכך שאין להן ברירה אלא להסתפק בשלב זה במעמד של שוות אך נפרדות, סוף-סוף, הסמכות הגבוהה ביותר של הכדורגל העולמי מעניקה להן מעמד, ויתרה מזאת: רואה בכדורגל הנשים את עתיד המשחק הזה. האם כך? נשים החלו לשחק כדורגל זמן מה לאחר שמשחק זה קודד והפך למשחק בהא הידיעה של המעמדות הנמוכים באנגליה, והן עוררו רגשות סוערים. המגדר הגברי התלכד נגדן: התאחדות הכדורגל האנגלי החרימה אותן וחבריה נתבעו שלא לשתף עמן פעולה; העיתונות הנשלטת על ידי גברים גינתה אותן וקבעה שהמשחק הזה אינו מתאים להן. אבל אף על פי כן ולמרות הכול נשים אנגליות ייסדו מועדוני כדורגל משלהן וקיימו משחקים בינן לבין עצמן. עם השנים התפשט כדורגל הנשים למדינות המערביות, ומשם הלאה לדרום אמריקה, אסיה ואפריקה. במאה שבעים ושבע מדינות יש היום כדורגל נשים, כולל ישראל. כדורגל הנשים בעולם מתקיים כיום במעמד של "אוטונומיה יחסית" המוענקת לו על ידי מוסדות הכדורגל הארציים והבין-לאומים המונהגים על ידי גברים. את האוטונומיה הזאת הרוויחו הנשים במאבק עיקש ומתמיד במקביל למאבק הפמיניסטי שנערך בחזית הפוליטית, אך גם במנותק ממנו. כדורגל הנשים בישראל מתנהל בשוליים: מספר הקבוצות אינו רב, תקציבו דל וקהלו מדולל מאוד. מעמדו כעלה הנופל ביער: אין רואה ואין שומע. ובכל זאת, במשך עונת הכדורגל מתייצבות השחקניות על כר הדשא בכל שבוע כדי לומר להן ולאחרים – יש.
רסלינג
מאת: אסתר הרצוג
תיאור: הספר עוסק ביחסה של המדינה כלפי אמהות הנאבקות למניעת הוצאת ילדיהן מחזקתן. הוא בוחן תהליכים של הפקעת אמהוּת ואת האמצעים המופעלים על ידי מערכות הרווחה והמשפט במהלכם. בספר נחשפת עוצמת רשויות המדינה והיעדר מנגנוני פיקוח וביקורת משמעותיים על התנהלותן. מאבקיהם של פעילות וארגונים חברתיים, לשינוי מדיניות ‘ההשמה החוץ ביתית’ ולמען השקעת משאבים במשפחה ובקהילה, נהדפים בעזרת מנגנוני השלטון וארגונים הסמוכים לשולחנו. סיפוריהן של שתי אמהות: קרן (שם בדוי), ובתיה סעדה ז”ל ושל פוליטיקאית אחת, ד”ר מרינה סולודקין ז”ל, הם הציר המרכזי של הספר. קורותיהן של קרן ובתיה רוויים בכאב, ייסורים וזעם, אך גם באומץ לב ובמסירות אין קץ לילדיהן. מעורבותה של מרינה במאבק לשינוי מדיניות הרווחה הייתה לסמל של מסירות ואומץ יוצאי דופן בזירה הפוליטית. הספר מתבסס על פעילות חברתית־פמיניסטית, מזה כשלושה עשורים, בליווי אמהות במאבקיהן נגד הפקעת אימהותן. הוא מבוסס גם על מחקר מתמשך המלווה בפעילות למען שינוי מדיניות הרווחה בסוגיית ‘ילדים ונוער בסיכון’.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: נסים ליאון
תיאור: הספר המצנפת והדגל: לאומיות־שכנגד בחרדיות המזרחית מציע מיפוי של מערכת היחסים, הסמלית והפרקטית, בין דגל הלאום והממלכתיות הגלומה בו ובין "המצנפת", המגלמת את התיאולוגיה הפוליטית של החרדיות המזרחית בהנהגתו של הראשון לציון הרב עובדיה יוסף, כפי שהתגבשה ביתר שאת למן שנות השמונים של המאה הקודמת. הספר משרטט את דיוקנה של הלאומיות בזרם החרדי־מזרחי וטוען כי בניגוד לעמדה המסויגת והאינסטרומנטלית של החרדיות האשכנזית ביחס לציונות, עמדת הזרם המרכזי בחרדיות המזרחית כלפי מוסדות המדינה הייתה פרגמטית יותר, גם אם התאפיינה בדואליות בין נכונותו לקבל אחריות על מוסדות אלו לבין גישתו הלעומתית כלפיהם. פרקי הספר פורשים את התנאים ההיסטוריים, האתניים, הפוליטיים והקהילתיים שהובילו לשניות זו ואת אסטרטגיות הניווט והתמרון בין מוסדות המדינה, החרדיות האשכנזית והציונות הדתית.
מכון ון ליר בירושליםהקיבוץ המאוחד
מאת: עירית נגבי
תיאור: בדור האחרון התחוללה מהפכה בדיני האונס בישראל והתחזקה באורח דרמטי ההגנה המשפטית על כבודן של נשים, חירותן ושלומן. בחוק נקבע שנדרשת הסכמה חופשית מצד האישה ליחסי מין ושאסור לנצל יחסי מרות להשגת הסכמה כזאת. כמו כן נסללה הדרך להרשיע באונס, גם כאשר הגבר לא השתמש בכוח והאישה לא התנגדה התנגדות אקטיבית. אולם ספרה של עירית נגבי מוכיח בעליל שאין די בחקיקה מתקדמת כדי לשנות ולעקור תפיסות שוביניסטיות וסקסיסטיות מושרשות, גם לא מצמרת מערכת המשפט הישראלית. בספר נחשפות ללא רחם ההטיות נגד נשים והדעות הקדומות כלפיהן בפסיקותיו של בית המשפט העליון כשהוא דן במשפטי אונס. עירית נגבי קוראת את הטקסטים של השופטים כפי שקוראים ספרות. להבדיל מהניתוח המשפטי הקונבנציונלי של פסקי דין, המתמקד בנימוקים הפורמליים, נגבי מנתחת את הסיפורים שמגוללים השופטים על אודות אירוע האונס, את נקודת המבט שממנה מסופר האירוע, את אפיון הדמויות, את הייצוג של הנאנסת לעומת זה של האנס, את האמצעים הרטוריים, את בחירת המילים ואת הסגנון בכללותו. הודות לניתוח הזה עמדות הרקע של השופטים בנוגע ליחסי גברים ונשים מציצות מעבר לכתפיהם של הנימוקים המשפטיים הגלויים, ולא אחת אף חותרות נגדם. מושגי הנשיות, הגבריות והמיניות, כפי שהם משתקפים מבעד לטקסטים של פסקי הדין, מגלים מה באמת עמד מאחורי ההחלטה השיפוטית. בחשיפה הנוקבת הזאת של עמדות השופטים יש כדי להסביר את הקלות הבלתי נסבלת שבה נוהגים לעתים באנסים, כמו גם את תחושתן של נשים רבות שהן הופקרו על ידי מערכת המשפט.
רסלינג
מאת: טל דקל
תיאור: יצירות אמנות של נשים אשר היגרו לישראל מברית המועצות לשעבר, מאתיופיה ומהפיליפינים חושפות מנעד רחב של חוויות חיים. נשים אלו נתונות בתהליך דינמי ומתמשך של הגדרת זהות מעמדית, מגדרית וגזעית-אתנית. הן מתמודדות עם נושאים הקשורים בהגירה בכלל – תעסוקה, חינוך, זהות לאומית וזהות דתית, לצד היבטים של זהותן המגדרית בפרט – אימהוּת, אלימות מינית, משטור הגוף הנשי ועוד. בעידן הטרנסלאומי לובשת ההגירה צורות חדשות, שונות מבעבר. לצד תהליכים דינמיים של הגדרת זהות, מאפשר הקיום הטרנסלאומי התנהלות סימולטנית בין מרחבים גיאוגרפיים ומדינות לאום. מצב עניינים זה משנה את היחסים בין ותיקים לחדשים, וההפרדה הדיכוטומית המסורתית בין קולטים ונקלטים מתערערת. השינויים תורמים להתהוות קבוצות וקהילות חדשות ומרובדות מאי פעם אשר מתקיימות במסגרת מדינות הלאום. מגמה זו מוצאת את ביטויה גם במדינת ישראל אשר קולטת מיום הקמתה מהגרות יהודיות מרחבי העולם המכונים עולות. בשנים האחרונות חיות בישראל גם מהגרת עבודה רבות, וכך נוצרת מציאות שהיא כר פורה לדיון המצליב תופעות מקומיות עם מגמות עולמיות של טרנסלאומיות. זהו דיון אינטרדיסציפלינרי המשלב בין מגדר, סוציולוגיה, אמנות, מדע המדינה, לימודי הגירה ועוד.ניתוח יצירות האמנות נעשה במתודולוגיה איכותנית ורפלקסיבית, תוך כדי שימוש נרחב במידע שמקורותיו באמניות עצמן, בקולותיהן האישיים ובנקודת מבטן. זהו מימוש של העיקרון הפמיניסטי אשר רואה בסיפור האישי גם סיפור פוליטי.
רסלינג
מאת: יעל הרשקוביץ
תיאור: ההחלטה להתגרש תופשת מקום גדל והולך בעולם המערבי לנוכח העלייה המשמעותית במקרי הגירושין. הספר נפרדנו כך חוקר את התהליך המורכב שעוברים נשים וגברים בדרך להחלטתם ליזום גירושין. הספר פותח צוהר לעולמם הפנימי הרגשי של נשים וגברים הנמצאים בצומת החלטה בתנאי אי ודאות וסיכון; הוא מתאר את אובדנו של המרחב הזוגי-משפחתי ואת התמודדותם של גיבורי הספר עם בניית זהות חדשה של גרוש/גרושה. גיבורי הספר תיארו את התהליכים הדינמיים כתנועה של מטוטלת הנעה בין כוחות חיצוניים ופנימיים שונים ומנוגדים בעוצמות גבוהות, במנעד מגוון של רגשות. הספר מבקש לחלץ מתוך הנרטיבים של הנשים הגברים את המנגנון הפנימי של תהליך קבלת ההחלטה להתגרש ואת מאפייניו. הוא מציג המשגות תיאורטיות חדשות ביחס למנגנונים אלה, לצד דפוסי קבלת ההחלטה. הבניית תהליך ההחלטה להתגרש מבוסס על שלושה שלבים: שלב הידיעה, שלב גיבוש החלטה ושלב יישום החלטה. בשלבים אלה – ואגב כך שהם מתמודדים עם הכוחות הדוחפים להתגרש ועם הכוחות החוסמים החלטה – השתמשו גיבורי הספר במנגנוני הגנה ונקטו בהטיות שיפוט שונות שסייעו להם להתמודד עם מצבי הלחץ. נפרדנו כך הוא ספר חשוב התורם להבנת מרכיבי ההחלטה הקשה לפרק משפחה ולהתגרש. כמו כן, הספר מתאר את השונות המגדרית הנגזרת מהנרטיבים של הנשים והגברים, תוך כדי כך שהוא מבהיר את התהליך הפנימי שהם עוברים אשר משקף את ההבדלים המגדריים.
רסלינג
מאת: חדוה ישכר
תיאור: לעוּמתיות – רישומים מתרבות הנגד של השמאל הפמיניסטי בישראל הוא ספר המתאר ומפרש את שגרת האקטיביזם הפמיניסטי הפוליטי המתרחשת בארץ מאז שנות ה-70, במיוחד מאז פרוץ האינתיפאדה הראשונה, הרחק מתשומת לבם של אמצעי התקשורת המרכזיים ובשולי התודעה הציבורית. בשמונת פרקי הספר מספרת חדוה ישכר את סיפור הולדתה וצמיחתה של תרבות השלום הפמיניסטית, המחויבת להתנגדות בלתי אלימה לכיבוש הישראלי בגדה המערבית וברמת הגולן ולמצור על עזה, ומכירה בחוב המוסרי שמדינת ישראל חבה לפלסטינים על הנכבה של 48'. היא מתעדת את חילופי הדורות במרחב הפמיניסטי ותוהה על משמעותו של תהליך ההתמקצעות העובר על ארגוני הנשים ועל הדילמות המתעוררות בעקבותיו. היא משרטטת את מתווה החשיבה המתעמתת עם השפעתה של מנטליות הביטחון על החיים האזרחיים; את הקושי שבנרמול היחסים ושמירת הקשרים עם השותפות הפלסטיניות תחת משטר ההפרדה והכיבוש; את המאבק הרדיקלי שניהלו ארגוני הנשים בבעלי שררה שנחשדו והואשמו באלימות מינית ועוד. את פרקי הספר מובילה נקודת המבט האישית של המחברת, אקטיביסטית פמיניסטית בעצמה, אך זו נסמכת על רישומי שיחות, פיסות של תובנות משותפות, מחקרים, מאמרים, דו"חות כתובים, מצולמים ומוסרטים וספרות ביוגרפית, שהופקו ונכתבו בידי פעילות בארגוני השטח הפמיניסטיים. הספר מציע היכרות ורב-שיח עם נשים פוליטיות מרתקות המחוברות היטב למקום ולתושביו ובה בעת חוצות גבולות לאומיים וגיאוגרפיים, מחסומים פנימיים וקווי הפרדה מקומיים אלימים. באופן הזה מצטרף הספר הנוכחי ל"אחיות לשלום – קולות בשמאל הפמיניסטי" (רסלינג, 2003), ספרה הקודם של חדוה ישכר אשר קיבץ 25 סיפורי חיים של אקטיביסטיות בתנועות שלום ובארגונים לזכויות אדם ומיפה את מרחב הפעילות הפמיניסטית הפוליטית בישראל של ראשית שנות האלפיים.
רסלינג
מאת: ליאת קוזמא
תיאור: לנוכח בית הדין השרעי עוסק באפשרות לשינוי חוק המעמד האישי למוסלמים בישראל. השאלה שעומדת בבסיסו היא מדוע חוק שנחקק בשלהי תקופת האימפריה העות'מאנית שריר וקיים בישראל של היום, בעוד שבמדינות כמו מצרים, ירדן ומרוקו הוא עומד לדיון ציבורי ואף חלו בו שינויים בעשורים האחרונים. חלקו הראשון של הספר עוסק בהיסטוריה של חוק המעמד האישי מאז ימי האימפריה העות'מאנית ועד ימינו. המאמרים בחלק זה עוסקים בשאלה האם תמורות במעמדן של נשים דורשות שינוי תחיקתי או שמא עליהן להתבצע כחלק מהפרקטיקה של בית הדין, שאכן משתנה בעשורים האחרונים. חלקו השני של הספר עוסק במעמדן ובמאבקיהן של נשים בתורכיה, באיראן ובמרוקו. באיראן ובמרוקו מאבקן של נשים טומן בחובו פרשנות מחודשת של החוק האסלאמי, ובשתי המדינות ישנם אנשי דת התומכים בדרישותיהן. במרוקו זכה מאבק זה להישגים לא מבוטלים, אבל לעומת זאת מובילותיו באיראן נשלחו למאסר. תורכיה, אשר כביכול פתרה את הקונפליקט בין דת לזכויות נשים על ידי כינונה של חקיקה אזרחית לנישואים וגירושים, דחקה את המערכת הדתית אל המרחבים הלא פורמליים והותירה נשים הנישאות בנישואים דתיים ללא הגנה. חלקו השלישי של הספר כולל מאמרים על נשים הפונות לבית הדין השרעי, על נשים גרושות בחברה הפלסטינית בישראל ועל יחסה של מערכת המשפט הישראלית לוויתור של נשים על זכויותיהן בירושה. חלק זה בוחן עד כמה המנהג, יחד עם החוק השרעי וחוקי מדינת ישראל, פועלים לדחיקתן של נשים לשוליים הכלכליים והחברתיים. אסופת מאמרים זו, פרי שיתוף פעולה בין היסטוריונים, סוציולוגים ומשפטנים, אינה מספקת תשובות אלא פותחת כיוונים לבחינה ולעיון. היא מעלה את השאלה מהו אופי השינוי התחיקתי והנורמטיבי אשר יש לחולל בישראל על מנת ליישב את מעמדן של נשים עם עקרונות השוויון הנגזרים מהאמנות הבינלאומיות שישראל חתומה עליהן.
רסלינג
מאת: יאיר אורון
תיאור: הספר זהויות ישראליות הוא מחקר אמפירי ראשון מסוגו והיקפו אשר עוסק בשאלת הזהויות הישראליות – אחת הבעיות המרכזיות והאקטואליות של החברה הישראלית בימינו. המחקר מקיף ארבעה דגמים של תת-זהויות יהודיות-ישראליות: הלא-דתית (החילונית); המסורתית; הדתית-לאומית והדתית-חרדית. לצדן ולעומתן מוצגת במחקר הזהות הערבית (הפלסטינית) הישראלית, אשר גם היא אינה מקשה אחת. הספר מנתח שני מחקרי זהות שנערכו בשנים 1990 ו-2008, בקרב סטודנטים יהודים-ישראלים וערבים (פלסטינים)-ישראלים. נידונים בו המרכיבים הבאים: "העם ואני", "השואה ואני", "הנכבה ואני", "האני והאחר" (עמדות הדדיות של יהודים כלפי ערבים ולהפך), "המדינה ואני", "הדת ואני". בעוד שהשואה מהווה נדבך מרכזי בזהות היהודית-ישראלית, הנכבה מהווה גורם מרכזי בזהות הערבית (הפלסטינית) הישראלית. לכל הישראלים, הן היהודים והן הערבים, משותפת הזהות הקורבנית, אך, כמובן, זהויות הקורבן הן שונות, לעתים גם קוטביות. באמצעות מחקר זה מתריע המחבר על כך שכישלון בחינוך לדמוקרטיה, לפלורליזם ולדו-קיום עלול להחריף ולהסלים את מערכת היחסים השברירית בלאו הכי בין הקבוצות השונות בחברה הישראלית. עלינו לעסוק באינטנסיביות בחינוך משמעותי נגד גזענות, להודות שהיא מצויה בקרבנו ולהכיר בכך שאנו-עצמנו איננו רק מושא לגזענות, אלא גם נשאיה של גזענות.
רסלינג
מאת: גלעד מלאך, יאיר אטינגר
תיאור: הקהילה החרדית בארצות הברית היא הקהילה החרדית הגדולה ביותר מחוץ לישראל. היא מונה יותר מ– 600,000 נפש, והיא חלק מרכזי בהווה ובעתיד של יהדות אמריקה. ובכל זאת, בישראל ידוע עליה מעט מאוד. בין מאפייני הקהילה החרדית האמריקאית מתבלט היחס החיובי לתעסוקה ולהשכלה, שברוב המקרים שונה מהיחס המקובל בקרב חרדים בישראל.

מחקר זה מתמקד במערכת החינוך המיועדת לבנים חרדים בארצות הברית – מערכת פרטית שהצליחה להכפיל את מספר הלומדים בה ב– 20 השנים האחרונות.

מה לומדים תלמידים חרדים בתלמודי תורה ובישיבות לנערים בארצות הברית?  מהו היקף לימודי החול במוסדות אלו, והאם ניכרת בו שחיקה או התעצמות? מיהם המורים המלמדים בכיתות? מהם ההבדלים בין החינוך הליטאי לחינוך החסידי? ומה חלקה של המדינה במימון ובפיקוח על מוסדות החינוך החרדי? מחקר זה מציג בפעם הראשונה תמונה רחבה של מערכת החינוך החרדי בארצות הברית. המחקר מתאר את מאפייני החרדיות האמריקאית, את היווצרות החינוך החרדי, ואת התמורות שחלו בו במרוצת השנים. הוא בוחן סוגיות כמו הצורך בלימודי יסוד כלליים והצדקתם, תוכני ספרי הלימוד וזהות המורים בבתי הספר, והמאבק הגדול המתחולל בשנים האחרונות בסוגיית הפיקוח על בתי הספר במדינת ניו יורק.

מחקר זה שואף לאתגר את מקבלי ההחלטות ואת הציבור החרדי בישראל בהציבו מודל חינוכי חרדי משתלב, השונה באופיו מהחינוך החרדי לבנים בישראל. הוא גם מציג המלצות הקשורות במעורבות הקהילה במערכת החינוך וביכולתה של המדינה לחולל שינוי במערכת החינוך, סוגיות שחשיבותן עולה בשנים האחרונות.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: איימן סייף, ניצה קלינר (קסיר), בן פרג'ון, נסרין חדאד חאג’ יחיא
תיאור: עקב חסמים מרובים פוטנציאל ההשתלבות בשוק העבודה של האוכלוסייה הערבית אינו ממומש. שיעור התעסוקה של אוכלוסייה זו בכלל, ושל נשים ערביות בפרט, נמוך בהשוואה לאוכלוסייה היהודית. האוכלוסייה הערבית גם מרוכזת במקצועות ובענפים כלכליים המאופיינים בשכר נמוך, באי־יציבות תעסוקתית ובאופק התקדמות מוגבל. בשנים האחרונות חל שינוי מסוים ביחסה של הממשלה לקידום השתלבותה של החברה הערבית בשוק העבודה, ותקציבים לא מבוטלים מתוכניות החומש לחברה הערבית יוחדו לתחום זה. בעקבות זאת חל שיפור בשיעורי התעסוקה של האוכלוסייה הערבית, בשכרה ובמגוון המקצועות שבהם היא משתלבת. ועדיין, הפערים בינה לבין האוכלוסייה היהודית גדולים ומצריכים צעדי מדיניות שיביאו לשינויי עומק ויפחיתו במידה ניכרת את החסמים העומדים לפני אוכלוסייה זו בבואה להשתלב בשוק העבודה. מסמך זה מנסה לתאר באופן מקיף את מצבה של החברה הערבית בשוק העבודה ואת החסמים העיקריים המונעים את השתלבותה והתקדמותה בו. המחקר נוקט גישה ייחודית המנתחת את מאפייני התעסוקה של החברה הערבית על בסיס חלוקה גאוגרפית־סוציולוגית ומגדרית. חלוקה זו מאפשרת לחדד את הפערים בין קבוצות בתוך חברה זו ואת החסמים הייחודיים שכל קבוצה מתמודדת עימם. ממצאי המחקר מראים שחרף ההשקעה הממשלתית בשנים האחרונות, האפליה ארוכת השנים של האוכלוסייה הערבית עדיין נותנת את אותותיה. כדי לצמצם את הפערים נדרשת השקעה רבה יותר, בצד המשך תיקונם של מנגנוני ההקצאה הממשלתיים כך שיבטיחו הקצאה שוויונית לטווח הארוך. לאורך המסמך שזורים יעדים שעל המדינה לאמץ לצורך צמצום הפערים הקיימים והמלצות לשינויי המדיניות הנדרשים כדי לעמוד ביעדים אלו.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: יפעת נבו
תיאור: בטנגו עם אלוהים הוא ביסודו ”מסע חיפוש“ אחר האוטונומיה האישית של האישה, מחקר בנבכי התרבויות היהודית והמערבית שמשימתו להגיע להבנת ”מקומה“ של האישה בחברה הפטריארכלית בתרבויות אלה. הספר נסמך על עבודת הדוקטורט של המחברת ומציג שתי תפיסות עולם קוטביות של היהדות כלפי האישה: זו שבמקור המקראי, המאדירה בקנון דמויות הנשים לא מעטות ומעניקה להן הילה של גיבורות תרבות, וזו שביהדות ההלכתית, הסוגרת את האישה בכלוב הביתי ומשעבדת אותה לאינטרסים הבלבדיים של הגבר. המחברת, כחוקרת בתחום התאטרון והתרבות, פיתחה את ”הקריאה התאטרונית“ כטלסקופ לקריאה לא משוחדת של סיפור הבריאה, מגילת אסתר, מלחמת דבורה וסיפורן של נשים מופלאות אחרות ומגלה בכל אלה עולם אחר לחלוטין מזה שסופר לנו כל השנים דרך הפריזמה ההלכתית המעוותת. בטנגו עם אלוהים נותן ביטוי, באמצעות הקריאה התאטרונית, לקריאה שונה של המציאות העכשווית ולדמויות הנשים במרכזם של רבים מהמחזות הישראליים בני ימינו. הקריאה התאטרונית מהווה גם מעין מיקרוסקופ המאפשר לחוקרת לחשוף את המניעים ואת האינטרסים הניצבים מאחורי הביקורת למיניה, שהגברים הקפידו לשמר בידיהם בקנאות במשך הדורות בלי להירתע גם משימוש בשקרים, בחצאי אמיתות ובעיקר בהדרה של נשים מגישה ישירה למקורות עצמם. הספר מציג גם תמונה עכשווית של גישה זו, הן בתרבות הישראלית והן בחוקיה, ומצביע על ”הטריקים והשטיקים“ שעדיין בשימוש בחיי היום-יום כדי להנציח את שעבודה של האישה. בטנגו עם אלוהים הוא ספר מחקר פמיניסטי נועז וחושפני שמוציא את הנשים מעמדת המגננה המסורתית ומעניק להן – על בסיס חוקי הבריאה המקראיים – מקום נכבד בעולם הדעת, התרבות והמציאות.
אוריון הוצאה לאור
מאת: עבדאללה נימר דרויש
תיאור: האסלאם הוא הפתרון מאגד דרשות אשר נערכו ונדפסו בראשית שנות ה-90 של המאה ה-20, תקופת השיא בפעילותו של עבדאללה נמר דרויש בראשות התנועה האסלאמית בישראל. שם הספר מעיד על חובו של דרויש לתנועת האם של האחים המוסלמים, אשר העמידה את הפתרון האסלאמי כנגד הפתרונות "המטריאליסטיים והמתירנים" של הכוחות העולמיים הגדולים של המאה ה-20: הקפיטליזם והקומוניזם. במוקדו נמצאת ההטפה לחזרה אל האסלאם (דעוה) שחרתו האחים המוסלמים על דגלם על שני היבטיה: השילוב בין הדת והפוליטיקה והארגון המעשי בעל האוריינטציה הביצועית. האסלאם הוא הפתרון מצביע על הכיוונים החדשים שביקש דרויש להקנות לתנועתו במענה למצבו הייחודי של המיעוט הערבי בכלל ולהתקדמותה של ישראל על מסלול השלום עם הפלסטינים בפרט. פעם אחר פעם הוא מדגיש באגרות אלה את אופייה הפתוח של תנועתו וקורא לשיתוף פעולה בין כל הכוחות הפוליטיים במגזר הערבי. במקביל, ברוח זרם הוסטיה (דרך האמצע) המייצג את המחנה האסלאמיסטי המתון, הוא מצהיר שוב ושוב על מחויבותה של התנועה האסלאמית למשטר הדמוקרטי, לפעולה לא-אלימה ובהתאם לחוק, כמו גם לדיאלוג עם הרוב היהודי למען השגת שלום בר-קיימא בארץ. עבדאללה נימר דרויש (2017-1948) הוא מייסדה ומנהיגה הראשון של התנועה האסלאמית בישראל. הוא החל את דרכו לאחר מלחמת ששת הימים בהטפה למען חזרה לאסלאם תוך כדי עשייה למען הקהילה, ואף הסתבך בפעילות הג'יהאד שיזמו כמה מחסידיו, ועל כך נכלא. תוך כדי עיצוב דרכה הייחודית של התנועה בישראל הלכו עמדותיו והתמתנו, והוא נעשה לאב הרוחני של "הפלג הדרומי" ושל הזרוע הפוליטית שלו (מפלגת רע"ם) הפועלת למען קידום האינטרסים של הציבור הערבי בכנסת. דרויש תמך בהסכמי אוסלו, השתתף בגיבוש יוזמת ז'נבה, ועד אחרית ימיו הקפיד לקחת חלק במפגשי דיאלוג בינדתי.
רסלינג
מאת: אורנה ששון-לוי, עדנה לומסקי-פדר
תיאור: מדיניות הצבא בישראל ביחס לנשים השתנתה מאוד בשני,  העשורים האחרונים והיא מאותגרת מכיוונים שונים. בשנת 2017 למשל, שיעור הנשים שהתנדבו לתפקידי לחימה היה הגבוה ביותר זה שנים, אולם בה בעת פתיחת תפקידים קרביים לנשים וביטול ההפרדות המגדריות בקורסים צבאיים מעוררים התנגדות קשה בתוך הצבא ומחוץ לו. המשטר המגדרי של הצבא שוב אינו מבנה אחיד וקוהרנטי כפי שהיה בעבר; זהו שדה דינמי הפועל בהשפעתם של כוחות מנוגדים והוא משליך לא רק על נשים אלא גם על גברים ועל תפיסות של גבריות בצבא.
לפיכך, ההנחה ביסודו של הספר מגדר בבסיס : נשים וגברים בשירות הצבאי היא כי הצבא הוא ארגון הטרוגני; ארגון שיש בו מופעים שונים של שוויון ואי־שוויון מגדרי בזירות שונות והוא מנהל יחסים רבי־פנים עם החברה האזרחית. המאמרים באסופה זו אינם מתייחסים עוד לגברים ולנשים כאל קטגוריות חברתיות אחידות, אלא בוחנים את משמעותו של השירות הצבאי עבור קבוצות שונות המשרתות בתפקידים שונים. הם עוסקים במופעים הגלויים והסמויים של האי־שוויון המגדרי בצבא, בוחנים את המפגש בין מגדר, מעמד, אתניות ודת בארגון הצבאי, ומציגים את האפשרות להתמקח עם הארגון הצבאי ואף להתנגד לו.
השינויים הארגוניים שחלו בצבא בישראל והפרספקטיבות התיאורטיות שהתרחבו במרוצת הזמן הביאו להתפתחותו של שדה מחקר תוסס ואינטנסיבי שעניינו צבא ומגדר בישראל. ואולם בספר זה נאספים יחד לראשונה כותבים בולטים בתחום, חוקרות וחוקרים מתחומי ידע שונים - וציולוגיה, אנתרופולוגיה, מדע המדינה, לימודי מגדר, לימודי תרבות, קולנוע וספרות. האסופה פורשת מגוון רחב של מאמרים המאורגנים סביב ארבעה נושאים הבונים את שערי הספר: זהויות צבאיות; המדיניות המגדרית בצבא; היחסים בין צבא למשפחה; והתנגדות למלחמה ולכיבוש בישראל כיום.
מכון ון ליר בירושליםהקיבוץ המאוחד
מאת: אפרים לביא, מאיר אלרן, ח'דר סואעד, שמואל אבן
תיאור: המשבר הלאומי הרב-מערכתי שמחוללת מגפת הקורונה בישראל, העמיד במבחן את יכולתה של החברה הערבית, המהווה כחמישית מאוכלוסיית המדינה, להתמודד עמו ועם השלכותיו לטווח הקצר ולטווח הארוך. מזכר זה מסכם מחקר שנערך בנושא במכון למחקרי ביטחון לאומי. המחקר התבסס על התפיסה של "חוסן חברתי" והוא כלל סקירה וניתוח של התמודדות הציבור הערבי בישראל עם משבר הקורונה. נבחנו הפעולות שננקטו לבלימת התפשטות הנגיף ביישובים הערביים ובמזרח ירושלים, התמודדות החברה הערבית עם ההיבט הכלכלי של המשבר, וכן פעילות כוחות הביטחון ביישובים הערבים בימי המגפה. בין היתר, ממצאי המחקר אוששו הערכה כי בלי אנשי הרפואה והבריאות מקרב החברה הערבית, ובלי שיתוף פעולה בינם לבין צוותי הרפואה היהודים - המאבק במגפה והמאמצים להצלת חיים בישראל היו נפגעים קשות. על בסיס ממצאי המחקר נוסחו המלצות למקבלי ההחלטות בישראל, לחיזוק החוסן של החברה הערבית בישראל להתמודד עם מצבי חירום באמצעות השקעות רחבות היקף ברשויות המקומיות. כן הובהר כי התנהלות שוויונית ברמה ההצהרתית ובמישור המעשי תגביר את אמונם של האזרחים הערבים במדינה וברשויותיה, ותסייע בתמודדות עם המשבר הנוכחי ועם משברים עתידיים.
המכון למחקרי בטחון לאומי
מאת: ראסם חמאיסי
תיאור: ביישובים הערביים רווחת הדעה שלפיה התכנון הוא אקט שנכפה עליהם באמצעות מנגנוני הפיקוח של מערכת התכנון כזרוע של המדינה, על מנת לשלוט באזרחים וביישובים. התוצאה היא ניכור מתמשך בין מערכת התכנון בישראל לבין האוכלוסייה הערבית, אשר מייצר קונפליקטים ומתחים אזרחיים ולאומיים. המחקר סוקר את הרפורמה בתכנון, ברישוי ובבנייה, שנכנסה לתוקף בשנים האחרונות, ובוחן את החסמים ואת רמת מוכנותם של היישובים הערביים לרפורמה. ממצאי המחקר מראים כי נדרשת היערכות הן של הרשויות המקומיות והן של המדינה למימוש הרפורמה. מטרת המחקר היא לעצב מדיניות חלופית וליצור "ארגז כלים" להגברת ההבנות במפגש בין הרשויות המקומיות הערביות, גופי התכנון המקומיים ומוסדות השלטון המרכזי. זאת, לצורך יצירת מערכת תכנונית הולמת לצרכים המיוחדים של היישובים הערביים. המחקר מציג המלצות מעשיות למימוש תפיסה חדשה העונה לצורכי האוכלוסייה הערבית, בהתחשב במהות הרפורמה בתכנון, ברישוי ובבנייה.
המכון למחקרי בטחון לאומי
מאת: אפרים לביא
תיאור: יחסי המדינה והרוב היהודי עם החברה הערבית-הפלסטינית נוגעים ישירות לביטחון הלאומי של ישראל. כמו ועדת החקירה הממלכתית ("ועדת אור") שהוקמה בעקבות אירועי אוקטובר 2000, כך נשיא המדינה, ראובן ריבלין, רואה בקידומה ובהשתלבותה של החברה הערבית בחיי החברה והכלכלה במדינה על בסיס אזרחות מלאה ושווה, אינטרס בעל חשיבות לאומית עליונה לחוסנה החברתי, הכלכלי והמוסרי של ישראל. בספר זה, נבחנה לעומקה מציאות החיים של החברה הערבית בפרק הזמן שחלף מפרסום המלצות "ועדת אור" ועד היום. מסקנות המחקר מעלות כי החברה הערבית מגלה רצון להשתלב בחיי החברה והכלכלה במדינה, וכי קיים סיכוי ממשי לצמצום פערים ולהשתלבותה בתעסוקה במקצועות מתקדמים. המלצות המחקר מופנות בעיקר להנהגת המדינה: עליה לקבוע כי הנושא הוא בעל חשיבות לאומית מרכזית ולקבל החלטה היסטורית לעיצוב מדיניות ארוכת-טווח לקידומה של החברה הערבית, בשיתוף עם נציגיה, על בסיס של שוויון ותוך הימנעות מהדרה פוליטית ותרבותית.
המכון למחקרי בטחון לאומי
מאת: אילנה קוורטין
תיאור: ״אפס, מטומטמת, מילים שלא הכרתי בבית שלי! אבא שלי בחיים לא דיבר ככה לאמא שלי. לקרוא לי אפס, לקרוא לי זבל, לקרוא לי פח אשפה״. ״הוא עושה כאילו זה פעולות אונס. עכשיו, זה כאילו את אשתו, אבל זה היה כאילו הוא עושה את הפעולות שהם בעל כורחך״. ״הוא סוגר אותי. אני במצוקה ממש. אין לי חברות. ויתרתי על המון חברות כי הוא מתעצבן שהן מתקשרות ונודניקיות״.
זהו רק קומץ מהפרקטיקות המגבילות והחונקות שעלו מתוך עשרות ראיונות שערכה ד״ר אילנה קוורטין עם נשים המצויות במערכת יחסים זוגית שבה הן חשות כלואות. מתוך עדויותיהן מסתמנת תופעה חברתית קשה וסמויה מהעין. בספר זה משרטטת ד״ר קוורטין לראשונה את קווי המתאר של התופעה, מעניקה לה שם – שתלטנות קיצונית בזוגיות – ואף מציעה מענה משפטי לאותן נשים.
שתלטנות קיצונית בזוגיות היא מערך התנהגויות דכאניות שאינו כולל אלימות פיזית, שבן הזוג כופה על האישה בתחומי חיים שונים. תכליתן של שלל ההתנהגויות היא לאפשר שליט ה של בן הזוג באישה ובכך לבסס, לחזק ולהגדיל את מעמדו הגברי הפטריארכלי ־ בעיני עצמו, בעיני האישה ובעיני אחרים.
מאת: נסרין חדאד חאג’ יחיא, ניצה קסיר (קלינר), בן פרג'ון
תיאור: מערכת החינוך בישראל מתאפיינת בפערים עמוקים בין תלמידים הבאים מרקע חברתי־כלכלי שונה. הבולט שבהם הוא הפער בין מערכת החינוך הערבי למערכת החינוך העברי. מהם פערי התקצוב בין החינוך הערבי לבין החינוך העברי? האם הם הצטמצמו בשנים האחרונות? וכיצד פערים אלו, בתקציב ובתשתיות, משפיעים על הישגי התלמידים החל בשלב החינוך היסודי, עבור בבחינות הבגרות וכלה במערכת ההשכלה הגבוהה?
מחקר זה מבקש לסרטט תמונה מקיפה של הבעיות והאתגרים שהחינוך הערבי בישראל מתמודד עימם. ממצאיו מלמדים שהחינוך הערבי מקופח בכל היבט בהשוואה לחינוך העברי: פחות שעות לימוד, מספר תלמידים גבוה יותר בכיתה והשקעה ממוצעת נמוכה יותר בתלמיד. לא זו בלבד – הפערים בתקציבים המגיעים ממשרד החינוך מורחבים על ידי גורמי מימון נוספים של מערכת החינוך הציבורית בישראל: רשויות מקומיות, הורים וארגוני מגזר שלישי. בעקבות זאת, שוויון ההזדמנויות בחינוך נפגע וההישגים בהשכלת החברה הערבית נמוכים.
בשנים האחרונות חלה התקדמות לא מבוטלת בכמה מדדי השכלה בחברה הערבית, והפער בינה ובין החברה היהודית הולך ומצטמצם. עם זאת, בנושאים רבים הפערים עדיין גדולים – בבחינות המיצ"ב, בזכאות לתעודת בגרות, באיכות תעודת הבגרות, במבחנים בינלאומיים ובשיעורי הנשירה. בפערים אלו יש כדי להשפיע על האפשרויות העתידיות של תלמידות ותלמידים ערבים בהשכלה הגבוהה ובשוק התעסוקה.
המשך האפליה של החינוך הערבי יפגע לא רק בחברה הערבית אלא בכלל החברה בישראל. שילוב שוויוני של אוכלוסייה זו בכלכלה ובחברה הישראליות חייב לצמוח משוויון הזדמנויות אמיתי במערכת החינוך הציבורית כבר מהשלבים המוקדמים ביותר. ניכר שבשנים האחרונות הגיעו גם מוסדות מדינתיים רבים למסקנה זו, אך כדי שמגמה זו תישא פרי עליה להוסיף ולהתרחב.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: שרון שטרית ששון
תיאור: המשוררת פדוא טוקאן (1917-2003) והסופרת סחר ח'ליפה (1942) הן שתי כותבות פלסטיניות פוריות וחשובות שכתיבתן הפכה לסמל של מאבק פמיניסטי ולאומי. ספר זה עוסק בכתיבה האוטוביוגרפית של השתיים אשר ממחישות בכתיבתן את הזיקה בין המאבק הלאומי-חברתי למאבק הנשי. שתיהן מתארות את מאבקה של האישה להגשמה עצמית ואת הדרך למימוש הזהות האישית על רקע החברה הפלסטינית בתקופה של זעזוע. במרכזו של הספר דיון ספרותי-תיאורטי לצד ניתוח תמטי ופואטי של מגוון מיצירותיהן של טוקאן וח'ליפה. הדיון בשער התיאורטי מתמקד בתיאוריות התפתחות הספרות הנשית במרחב הפלסטיני – ספרות זו היא אומנם חלק מכלל הספרויות הערביות המודרניות, אך במקביל היא ניחנת במאפיינים ייחודיים הנובעים מגורמים היסטוריים וחברתיים המייחדים את העם הפלסטיני ואת תרבותו. הדיון בשער השני מסייע בהצגת תמונה חברתית המשתקפת מבעד לדמויות ולעלילה. בחלק זה של הספר מוצגות נסיבות חייה הייחודיות של כל אחת מהכותבות, תוך כדי בחינת התמות המרכזיות ביצירותיה ודיון באמצעים הפואטיים שבעזרתם היא מדגישה את תהליכי עיצוב הזהות. כל יצירה מוסיפה נדבך נוסף למאבק הנשי המשתקף מכתיבתן של השתיים, כך שנראה שחייהן האישיים כפעילות חברתיות וכנשים משכילות, כמו גם זהותן כנשים פלסטיניות אשר הצליחו ליצור מנגנון חלופי ולפרוץ את תכתיבי החברה הפטריארכלית, משפיעים על כתיבתן באופן ניכר ועל המסר שהן מבקשות להעביר באמצעות הכתיבה.
רסלינג
מאת: אפנאן מסארוה סרור
תיאור: נשות המסגד פורס בפני הקורא את סיפוריהן של נשים מוסלמיות פלסטיניות המנצלות את מסגד הכפר על מנת לרכוש ידע העוסק בחיי היומיום שלהן כאמהות וכנשים, בין השאר עצמיות וזוגיות, גוף ומיניות. המחברת מציגה בפנינו את הדרך המרתקת שבה נעו המוֹרוֹת (השיח'וֹת) שהנחו את השיעורים בין עולמות ידע כמעט מנוגדים וסותרים: ידע דתי-מסורתי אסלאמי אל מול ידע מודרני-מערבי השאוב מעולם הפסיכולוגיה הפופולרית ומתפיסות "העידן החדש". ספר זה מצביע על האופן שבו השתמשו הנשים בידע מחוץ לזירה הלימודית לטובת פעולה ועשייה חברתית שהתמקדה, בין השאר, בהקמת עמותת נשים. כך תבעו לעצמן הנשים זכות לפעול בזירה הציבורית של הכפר ולקדם את מעמדן. ספרה החשוב של אפנאן מסארוה סרור מעיד על יכולתן של נשים החיות בהקשר שמרני-פטריארכלי לעקוף את המערכת הפטריארכלית בלי לאיים או לערער עליה, כלומר לנצל את הסמכות הגברית בכפר כדי לקבל גיבוי ולגיטימציה. הצלחת הנשים להקים את העמותה מסמנת את יכולתן לתבוע שותפות מלאה ושוויונית יותר בבניית החברה האזרחית ההולכת ומתהווה בכפר, כמו גם את יכולתן להיות סוכנות אקטיביות ומבשרות שינוי. ספר זה מצטרף אל גוף הידע הקיים במחקר העוסק בצורות ואופני האייג'נסי של נשים מוסלמיות; הוא טוען שיש לראות במסרי השיח'ות – המייעצות לנשים איך להיראות פסיביות מול הגברים-בעלים, לצד שיתוף פעולה מוּשכל ומכוון עמם – אסטרטגיות התנגדות חתרניות. אסטרטגיות אלה פתחו בפני הנשים מרחב לפעולה אוטונומית ועצמאית: הן אפשרו להן לפלס לעצמן מקום בזירה הציבורית של הכפר.
רסלינג
מאת: אורטל סלובודין
תיאור: "יום אחד בעלי התקשר אלי מארצות הברית. הוא סיפר שהתקבל לעבודה מבוקשת, ואז שאל: 'אז עושים רילוקיישן?'. באותו חורף ההתקררות שלי פגעה לי במיתרי הקול ולא ממש יכולתי לדבר. התלבטתי קשות ביחס למעבר לחו"ל אבל לא היה זמן והייתי צרודה. אז איכשהו, הסכמתי". בדומה לאיילת, אשר באופן סמלי נאלמה בדיוק ברגע שבו נדרשה להביע את דעתה על הצעת הרילוקיישן, נשים רבות לכודות בין הרצון לתמוך בצרכים וברצונות של בני משפחתן לבין הרצון לשמר את היציבות בחייהן. ספר זה מביא אל קדמת הבמה את קולן של נשים אשר עברו למדינה זרה כדי לתמוך בקריירה של בני זוגן. נשים אלו נדרשו לעזוב את כל מה שחיבר אותן למקום שבו חיו, לנטוע את חייהן במקום זר ולשמש עוגן איתן אשר סביבו מתארגנת המשפחה. למרות זאת, קולן נותר לרוב בשולי השיח המשפחתי והחברתי. בהתבסס על ראיונות עם נשים ישראליות ברחבי העולם ועל סקירה מקיפה של המחקר בתחום, ספרה של אורטל סלובודין משרטט את הכוחות הפועלים בהחלטה לנסוע, את האובדן הכרוך בעזיבה ובחזרה, את תהליכי ההסתגלות של נשים ואת התמורות ביחסים עם ילדיהן ובני זוגן. בניסיון לצייר את הרילוקיישן כתופעה מודרנית והיסטורית בו-זמנית, התהליכים המתוארים בספר מוסברים על ידי מגוון תיאוריות חברתיות, מגדריות ופסיכואנליטיות. תופעת הרילוקיישן מפוענחת בספר בתוך ההקשר התרבותי הייחודי לחברה הישראלית; היא כוללת התייחסות לתפיסת הגלות, המשפחה המורחבת וקצב החיים בישראל. הספר, הכתוב בשפה בהירה וקולחת, מיועד לכל אדם המתעניין במעבר בין תרבויות, בפרט לזוגות אשר עשויים למצוא בו בסיס לדיון בהחלטה על רילוקיישן ובתוצאותיה.
רסלינג
מאת: דליה בכר
תיאור: הדימוי של אפרודיטה/ונוס שימש תמיד קנה מידה ליופי הנשי, החל מתרבות יוון ורומא, דרך יצירות פיסול וציור לאורך תולדות האמנות וכלה באמנות ובפרסום כיום. דימוי זה כונן גוף אידיאלי בלתי אפשרי, רחוק מהגוף הריאלי, והוא בעל השלכות רבות עד היום על תפיסת הגוף הנשי בכל תחומי החיים; הוא גורם לנשים להתאים את גופן למודל הקלאסי על ידי דיאטה וניתוחים פלסטיים, הוא גורם לאנורקסיה ולבעיות פסיכולוגיות שנובעות מדימוי עצמי. ספר זה מציג מבחר יצירות אמנות פמיניסטיות החותרות תחת תפיסת היופי הנשי המבוססת על המודל של אפרודיטה/ונוס, תוך כדי שימוש באסטרטגיות שונות של התנגדות – גלויות או מוסוות. על ידי ניכוס דמותה של ונוס (עומדת, שרועה או כורעת) ערערו האמניות הפמיניסטיות על האיקוניוּת של הדימוי, התנגדו למודל יופי אחד והציעו ריבוי של מושגי היופי. המבוא לספר מציג את התשתית התיאורטית ליצירת קנון היופי ביוון העתיקה, לצד מיפוי העמדות הפמיניסטיות המרכזיות הנוגעות להבניית "נשיות" ו"יופי נשי". החלק הראשון של הספר דן באמנית המולטימדיה הצרפתייה אורלן (Orlan) אשר מנכסת ביצירותיה את דימויי ונוס בעזרת ניתוחים פלסטיים שהופכים למייצגים, ובכך מביאה את יצירתה לסף, להסגת גבול. החלק השני של הספר מתמקד באמנית האמריקאית חנה וילקה (Hannah Wilke) שנודעה ביופייה. וילקה, אשר חלתה בסרטן, ייצגה ופירקה את דימוי ה"האישה היפה", ועל ידי שימוש במודלים של אפרודיטה/ונוס תיעדה את תהליך אובדן זהותה וקמילת יופייה. החלק האחרון של הספר מציע יצירות נבחרות שמבטאות התרסה וחתרנות פמיניסטית ביחס לדימוי אפרודיטה/ונוס – הן מעמידות מולו את הגוף "החסר" ו"הפגום".
רסלינג
מאת: תמר רפופורט
תיאור: ספר זה מציע מסגרת עיונית חדשה לחקר התופעה של אהדת כדורגל החוצה גבולות חברתיים ותרבותיים. מסגרת מחקרית זו מעמידה במרכזה את הגוף של האוהד והאוהדת ואת התפישה שאהדה היא קודם כול עבודת גוף. פרקטיקות האהדה נלמדות דרך הגוף, מוטמעות בו ומבוצעות באמצעותו. הגוף יוצר את חוויית האהדה, מעניק לה את אופייה הממשי והמובחן ומנכיח את הנראות שלה בשדה האהדה ובשדה החברה והתרבות. בלי גוף – אין אהדה, וללא אהדה – הכדורגל מאבד את טעמו ואת זכות קיומו. פרקי הספר השונים עוסקים בנושאים מרכזיים בחקר האהדה: אותנטיות וזיוף, מרחב ומקום, מגדר, גוף ורגשות. הכותבות והכותבים בוחנים את תופעת האהדה מדיסציפלינות שונות: סוציולוגיה, אנתרופולוגיה, פילוסופיה ולימודי מגדר. האסופה הנוכחית היא פרי מחקר אתנוגרפי ממושך בקרב אוהדות ואוהדי "הפועל קטמון ירושלים" – מועדון הכדורגל הראשון בישראל בבעלות אוהדים. קטמון היא השחקנית המרכזית בפרקים רבים בספר, אך לא היחידה. פרקי הספר נעים בין זירות אהדה מגוונות, החל מהזירה הקטמונית, דרך בשיקטש הטורקית ועד לקבוצת סנט-פאולי בגרמניה. הכתיבה האתנוגרפית אשר עליה מסתמך הספר משלבת בין מחקר ותיאוריה לבין התבוננות מקרוב על ההתרחשות בזירת האהדה. היא נעה בין מבט מקרוב לבין ניתוח אקדמי ביחס לדרמה היצרית והרגשית המתרחשת בגופם ובליבם של האוהדים. כתיבה זו, לצד העדויות האישיות המשולבות בספר, נועדה לשמר את האותנטיות והריגוש של "עשיית האהדה" ולהביאה אל חוקרי ספורט ותרבות מדיסציפלינות שונות; אל אוהדים שרוצים להבין מהי אהדה ואינם מסתפקים בלחוות אותה, כמו גם לכל מי שאוהב כדורגל ורוצה לעמוד על סוד המשיכה למשחק.
רסלינג
מאת: אילת הראל-שלו, שיר דפנה-תקוע
תיאור: שילוב נשים בתפקידי לחימה בצבא מעורר דיון ציבורי סוער ומעסיק את החברה הישראלית בעשורים האחרונים. ויכוחים חריפים על סוגיה זו ניטשים בזירות שונות — צבאיות ואזרחיות כאחד. האם נשים מסוגלות למלא תפקידים אלו והאם ראוי שנשים תשרתנה כלוחמות הן רק שתיים מהשאלות, אשר השיח עליהן משפיע על חיי הנשים בישראל, על מבנה הצבא ועל החברה בכללותה. בספר מובא, באמצעות סיפורן של עשרות חיילות, סיפור הקרב הכפול של נשים ששירתו בתפקידי לחימה ובתפקידים תומכי לחימה בצה"ל. הקרב הכפול שלהן מתרחש בשדה הקרב )בו הן חשופות לטראומה כתוצאה מהפעילות המבצעית(, וכן בחזית המאבק בכוחות המתנגדים להשתלבות נשים בתפקידי לחימה. הספר מבקש להרחיב את היריעה האקדמית והחברתית שאפשר להפיק מניסיונן של נשים כשהן עומדות במרכז ולא כתוספת שולית לנושא הנחקר. הניתוח תקף לא רק לישראל, אלא מציע תובנות משמעותיות הן על שירות נשים בתפקידים קרביים והן על סוגיות רחבות יותר הבוחנות את הקשרים שבין מגדר למלחמה, לטראומה ולפוליטיקה. יתרה מזו, באמצעות הבלטת נקודת המבט של נשים בצבא, הספר מלמד גם על השירות הצבאי ועל החוויות של גברים לוחמים בצבא. הספר מדגיש את הדיכוטומיות הפגומות הרווחות בחקר המלחמה, האלימות והקרב, ומערער עליהן על ידי הצגה וניתוח של נרטיבים מפי מאה לוחמות משוחררות, המספרות את חוויותיהן בסביבה של סכסוך ומלחמה.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: טניה מודלסקי
תיאור: סרטיו של הבמאי הנודע אלפרד היצ'קוק הם מהנחקרים ביותר בתולדות התאוריה והביקורת של הקולנוע. חוקרת הקולנוע והטלוויזיה הפמיניסטית טניה מודלסקי יוצאת בספר פורץ דרך זה נגד שתי גישות קוטביות שרווחו עד כה: זו שלפיה סרטיו של היצ'קוק רוויים שנאת נשים, וזו שלפיה הבמאי מזדהה עם דמויות הנשים וחושף את מצבן העגום בחברה שגברים שולטים בה. מודלסקי מראה את השניוּת כלפי נשים, המאפיינת את יצירתו המורכבת של היצ'קוק ויכולה לעורר בצופים מגוון תחושות, ובכלל זה איום, חוסר אונים, כעס והזדהות. לדבריה, סיפוריהן של הנשים חותרים לעיתים תחת השליטה והסמכות של "אמן המתח הקולנועי" הנודע. למרות האלימות הניכרת שהגברים מגינים כלפי הנשים בסרטים, הן מוסיפות להתנגד להיטמעות בפטריארכייה, והבמאי - במודע או לא - מזדהה עם התנגדות זו. לטענתה, השאלה אם הסרטם ספוגים שנאת נשים או אהדה לנשים אינה ניתנת להכרעה, ובסרטיו של היצ'קוק הן כרוכות זו בזו. המהדורה הראשונה של הנשים שידעו יותר מדי יצאה לאור ב־1988, ומהדורתו השלישית, מ־2016 מוגשת עתה לקוראים עברית. שבעת הספרים המנותחים בספר - סחיטה, רצח!, רבקה, נודעת, חלון אחורי, ורטיגו ופרנזי - משמשים למחברת בסיס לניתוח הצופָה והצופֶה בקולנוע, והיא עוסקת בחיבור הרגשי לדמויות הנשים בסרטים. למהדורה שלישית זו צורף גם ריאיון עם המחברת, ובו היא עוסקת בגישות פמיניסטיות וקוויריות לניתוח סרטיו של היצ'קוק ובדיאלוג שעשוי להתקיים ביניהן; וכן צורף מדריך שאלות לדיון במחקר מרכזי זה של התאוריה הפמיניסטית הקולנועית.
עם עובד
מאת: ענת הררי
תיאור: מתי לראשונה חשבת איזה אבא אתה רוצה להיות? מה עבר עליך בתקופת ההיריון של ילדך ולאחר לידתו? ובכלל, מהו סיפור הלידה מהזווית שלך?
מה קורה כשגברים, כולם עסוקים באבהות החדשה שלהם, כולם פתוחים וסקרנים, מתיישבים לכתוב על המעבר הדרמטי שלהם לאבהות ומנסים לענות על השאלות האלה?
שנים-עשר משתתפי סדנת הכתיבה "הולדת אב" עשו מקום לקולות שלהם, וכתבו במילותיהם על נושאים אלה שנחשבים "נשיים", וככל שכתבו יותר ושוחחו יותר, כך הופתעו לגלות כמה גדול הצורך שלהם לחקור את עצמם, ולהתבטא בחופשיות ובביטחון.
במעגל השיח הגברי ישבה גם אישה אחת, מנחת הסדנה, שהיא גם מטפלת משפחתית שפוגשת זוגות לאחר הלידה ובכלל, ומצאה עצמה בוחנת שוב ושוב את האמהוּת ואת הזוגיות שלה ביחס לדברים שנכתבו ונאמרו בסדנה, ואף עוברת שינוי תודעתי שישפיע בהמשך על עבודתה.
הגברים של היום רוצים לתת מילים משלהם לחוויית ההורות הפנימית שלהם. הם רוצים לדבר על הצרכים שלהם ולהגשים את משאלות לבם ואינם חוששים להילחם בקשיים שמערימות עליהם החברה והתרבות כאשר מדובר באבהות ובחיי המשפחה שלהם. והם רוצים ליהנות מאחווה גברית שמאפשרת שיח אינטימי ובעל ערך.
הולדת אב מתעד שלב אחר שלב את פרקי סדנת הכתיבה לאבות דרך הטקסטים שנכתבו במהלכה, וכן חלק מהשיחות שנרקמו סביבם, עד לסופה הבלתי צפוי של הסדנה. הוא מניח עוד אבן דרך קטנה באבהות החדשה שאותה מנסחים הגברים המבקשים להיות שותפים שווים בהורות.
הוצאת בבל בע"מ
מאת: עמליה כהנא-כרמון
תיאור: במשך שנים כתבה והרצתה הסופרת עמליה כהנא-כרמון (2019-1926) על האתגרים הניצבים לפתחה של סופרת, בייחוד בספרות העברית. כך ביקשה לבחון באופן אנליטי ומקיף את ניסיונה האישי, שהיה לא אחת כואב. בשבע המסות שנאספו כאן ניסחה את מבנה העומק הגברי של התרבות העברית והישראלית, שלאורו יצירה של נשים מוּעדת להיות "דרך קוצים". ונדמה שעִם כל התמורות שחלו מאז נכתבו מסות אלו, הבחנותיה החודרות של כהנא-כרמון עוד עומדות בעינן. באחרית הדבר המקיפה של היוצרת וחוקרת הספרות ד"ר יערה שחורי, החותמת את הספר, היא בוחנת את שבע המסות הללו כיצירה מניפסטית, מעין גלגול מאוחר ל'חדר משלך' מאת וירג'יניה וולף. וולף הצביעה על המכשולים שמציבה התרבות הכללית לכתיבתן של נשים ואילו כאן, טוענת שחורי, כהנא-כרמון עומדת על חסמים נוספים ויסודיים הנובעים גם מן ההקשר היהודי והציוני; וכמו 'חדר משלך', גם מסות אלו מאת כהנא-כרמון שוברות בעצם העלאתן על הכתב קשר שתיקה גדול.
הקיבוץ המאוחד
מאת: לנדי בנקרופט
תיאור: "הוא לא באמת מתכוון לפגוע בי, הוא פשוט מאבד שליטה".
"הוא מסוגל להיות כל כך מתוק ועדין".
"הוא הפחיד אותי כמה פעמים, אבל הוא אף פעם לא פוגע בילדים – הוא אבא נפלא".
"היו לו חיים ממש קשים".
"הוא יותר רגיש מאנשים אחרים, והוא עושה כמיטב יכולתו".
"הוא תמיד מצטער אחר כך"...ברצלונה, ברצלונה...
הוא אומר שהוא אוהב אותך. אז... למה הוא עושה את זה? שאלת את עצמך את השאלה הזאת שוב ושוב. עכשיו יש לך הזדמנות לדעת: איך גברים כעסנים ושתלטנים חושבים– ולשנות את חייך. יועץ המתמחה בעבודה עם גברים מתעללים מציע לך בספר פורץ דרך זה איך לשרוד מערכת יחסים מתעללת, לשפרה או לעזבה. תוכלי לקרוא בספר על:
סימני האזהרה הראשוניים
עשרה טיפוסי אישיות של מתעללים
תפקידם של אלכוהול וסמים
מה בכוחך לתקן ומה לא
איך לעזוב מערכת יחסים בבטחה "אין ספק שזה הספר הכי שימושי ובעל המידע הרב ביותר שאי פעם נכתב בנושא גברים מתעללים. נשים שיחומשו בתובנות המופיעות בעמודים אלה יוכלו להתחיל להחזיר לעצמן את השליטה על חייהן. " ד"ר ג'יי סילברמן (מנהל תכניות למניעת אלימות, בית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת הרווארד)
הקיבוץ המאוחדספרית פועלים
מאת: קנת ב. קלארק, רוברט פן וורן, יעל לוטן
תיאור: מלקולם אקס, מרטין לותר קינג, רוזה פארקס – שני גברים ואישה אחת ששינו את פניה של אמריקה. שלושה אפריקנים־אמריקנים, צאצאיהם של בני אנוש שנחטפו, הובלו בכוח ונמכרו על ידי סוחרי עבדים לאירופיים לבנים במשך מאות שנים בארץ "האפשרויות הבלתי מוגבלות" – הגדרה שהתייחסה לאדם הלבן בלבד. רוזה פארקס, מרטין לותר קינג ומלקולם אקס, שלושה בני אנוש שמאסו באפליה הגזעית וברמיסת זכויות האדם והאזרח והתקוממו – איש איש בדרכו - נגד עוולות "הדמוקרטיה הגדולה בעולם", התקוממות הנמשכת עד היום. כאן הם משיבים בגילוי לב לשאלות אישיות ורעיוניות ושופכים אלומות אור נוספות על תחושותיהם האישיות, מניעיהם האנושיים ופעילותם החברתית, התרבותית והפוליטית למען הקהילה השחורה ולמען ארצות הברית של אמריקה כולה.
נהר ספרים
מאת: גבריאל מרמקס, מרים מיכלסון, יאצק אולשצ'וק
תיאור: ראיונות עיתונאיים עם המהפכנית האנרכיסטית הצרפתייה לואיז מישל בת המאה ה-19, האנרכיסטית הפמיניסטית האמריקנית היהודייה אמה גולדמן בת המאה ה-20 והמשפטנית ולוחמת זכויות האדם האיראנית, כלת פרס נובל לשלום שירין עבאדי. בראיונות אלה מביעות שלוש הנשים את "האני מאמינה" שלהן באופן נגיש ופתוח ומקנות לקוראות ולקוראים מושג ותחושה על מאבקן למען שחרור האדם – נשים וגברים כאחד.
נהר ספרים
מאת: ענת ברקו
תיאור: "יהיה לנו טוב ביחד... חברה שלי נתנה לנו דירה, כדי שנוכל להיות ביחד... תביא איתך קונדומים... יש לך?"
כך כתבה המחבלת לנער הישראלי בן ה-16 בצ'אט, באינטרנט, באמצעות תוכנת המסרים הישראלית ICQ. השיחות הפכו לתכופות וארוכות יותר, ואיתן גבר רצונו של הנער לפגוש את הבחורה. לבסוף הגיע הנער למקום המפגש שקבעו בצ'אט, שם המתינו לו הטרוריסטית וחבריה, ורצחו אותו בדם קר. במשך 15 השנים האחרונות, קיימה ד"ר ענת ברקו מפגשים עם אסירות ואסירים ביטחוניים פלסטינים בכלא הישראלי. ביניהם היו כאלה שהפיקו פיגועי טרור רצחניים כנגד ישראלים, כגון מנהיג 'החמאס' השייח' אחמד יאסין וחבריו. בספר זה התמקדה ד"ר ברקו בנשים וילדים ששימשו כגלגלי שיניים במכונת הטרור הפלסטינית.
במיומנות וברגישות הסירה ד"ר ענת ברקו את הרעלה מפניהן של האסירות הביטחוניות, וגילתה כי לעתים מנוצלת אישה פצצה מינית בנתיב הפיגוע הרצחני. המתאבדת אינה מכוסה עוד ברעלה ובשמלה ואיברי גופה המעורטל נחשפים לעין כול בתום הפיצוץ. מה הדבר הנורא שעשתה או שעשו בה, שהוביל את המחבלת לדרך אין מוצא זולתי טרור? האם אישה פצצה נחשבת לגיבורה משוחררת בחברה הפלסטינית או שמא היא נותרת חשודה כמופקרת ופגומה? האם לעולם ירחף מעל ראשה סימן שאלה באשר לטוהר מידותיה ומניעיה לבצע פיגוע טרור?
ספר מטלטל זה, חושף את עולמם הפנימי של טרוריסטים ומציע חשיבה 'מחוץ לקופסה' על דרכי התמודדות מול הטרור הרצחני.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: דינה חרובי, טלילה קוש-זוהר
תיאור: ספר זה מאגד מאמרים הדנים בסוגיות מגדריות בתחומי דעת מגוונים. המחקרים השונים מתייחסים לנוכחות הגלויה והסמויה של הפרמטר המגדרי כחלק אינהרנטי ומובנה במציאות. הספר מתווה דרכים להתבונן דרך עדשת המגדר גם בתכנים השונים הנלמדים בבתי הספר. הנכחת הסוגיה המגדרית היא אחת הדרכים לקידום שוויון זכויות מגדרי בבתי הספר, וכפועל יוצא מכך בחברה כולה. המחקרים, למעט מאמר מתורגם אחד, הם פרי עבודתן של חברות פורום ״חינוך ומגדר״ במכללת סמינר הקיבוצים, כולן מרצות במכללה בתחומי דעת שונים. הפורום מבקש לקדם דיון בסוגיות מגדר וחינוך בכלל, ובהכשרת פרחי הוראה בפרט.
הקיבוץ המאוחדהוצאת גמא
הצג עוד תוצאות