נמצאו 127 ספרים בקטגוריה
לכל הספרייה
מאת: דנה קרן-יער
תיאור: ספרות הילדים העברית נולדה בשלהי המאה ה-18 במסגרת מהפכות מודרניות של השכלה ולאומיות עברית. ספרה של דנה קרן-יער סופרות כותבות לילדים מציע לראשונה קריאה פמיניסטית ופוסט-קולוניאליסטית בספרות ילדים עברית אשר נכתבה בידי נשים מתחילת המאה ה-20 עד ימינו, וזאת על ידי קריאה קשובה וצמודה ביצירותיהן של סופרות כגון חמדה בן-יהודה, דבורה בארון, מרים ילן-שטקליס, לאה גולדברג, ימימה אבידר-טשרנוביץ, דבורה עומר ונורית זרחי.

סופרות כותבות לילדים מציע אפשרויות לקריאה מתנגדת בספרות ילדים עברית. כל אחד מפרקי הספר עוסק בתקופת תפר חברתית ויצירתית: הפרק הראשון מציג את המעבר מהשכלה לתחייה עברית כתקופה שבה נשים יהודיות החלו לכתוב לילדים בעברית, כך שטווח משימותיהן התרחב ולתפקיד הנשי הטיפולי המסורתי נוסף תפקיד חינוכי של תיווך תרבות מודרנית, בכפוף להגמוניה הגברית. הפרק השני מקיף את המפנה מחברה יישובית לחברה אזרחית סביב הקמת מדינת ישראל, עם הופעת גל של כותבות חדשות שהתבססו לראשונה כסופרות ילדים מקצועניות, כך שמרחב היצירה הנשית צומצם ליצירה לילדים בלבד. הפרק האחרון מברר תהליכים שחלו בתקופת ההתפשטות הטריטוריאלית של מדינת ישראל והמעבר מכלכלה סוציאליסטית לכלכלה קפיטליסטית (מסוף שנות ה-60). בתקופה זו חלק מהסופרות מתכנסות לעולם הפרטי והפנימי של הילד ואילו אחרות ממשיכות לעסוק בהקניית ערכים חברתיים ולאומיים.

סופרות כותבות לילדים דן בנסיבות שבהן נשים נותבו לכתיבה לילדים עד להדיפתן לשולי המערכת הספרותית, וזאת תוך כדי בדיקת דרכי יצירתן מאותם שוליים: משא ומתן בין מחויבותן לילדות ולילדים לבין אחריות ציבורית לסוגיה; "בריתות" שניסו לכרות הכותבות עם הילדים: ברית מקרבת ליברלית, שבה הכותבת מתחברת לצרכיו של הילד בעודה מסווה את הכוחניות הלאומית המופעלת עליו, לעומת ברית יצירתית יותר, שמחלצת אותו מהסדר הקיים ו"מבריחה" אותו לאפיק רב-ממדי המציע ריבוי של מבטים ועולם חדש.
רסלינג
מאת: יעל משעלי
תיאור: אז מי הגבר ומי האישה? הוא אסופה של מסות, מאמרים, רשימות ושירים אשר עוסקים ביחסים בין מגדר למיניות בזהויות לסביות וקוויריות. הספר מאגד כתיבה של עשור, ובליבה הרצאות שנכתבו עבור הקהילה המקומית. במסגרת זו יעל משעלי טווה צורה חדשה של שיח אקדמי-אקטיביסטי-אינטימי המשלב בין הגות פמיניסטית, פוסט-קולוניאלית וקווירית, אוטו-אתנוגרפיה, פואטיקה וספוקן וורד. לשיח זה תפקיד מרכזי ביצירת נראות בוצ'-פמית ישראלית ודיון קהילתי על מגדרים לסביים.

אז מי הגבר ומי האישה? מנגיש לקוראי העברית לראשונה דיון עכשווי בשורה של סוגיות מפתח: דרכי הבניית זהות מגדרית/מינית במרכז ובשוליים, השלכות של פרדיגמות פמיניסטיות לעומת סקסיזם להט"בי, התמודדות עם היררכיות של נראוּת והצטלבות בין דיכויים. החיבור של התאורטי לפוליטי, באמצעות בחינה של תתי-קהילות (ישראליות ואמריקאיות), חותר ליצירת ידע אלטרנטיבי על אפשרויות של הזדהות והתענגות שטרם זכו לביאור מקומי.
רסלינג
מאת: יהודית יהב
תיאור: פרק ב': אהבת נשים הוא ספר מרגש וחשוב, החושף את סיפורי חייהן של נשים שגדלו בעולם הטרוסקסואלי שבו הקיום הלסבי היה מוסתר ומוחבא. בספר ייחודי זה פורשת יהודית יהב מסעות מרתקים של נשים שבחרו לאהוב נשים ולפתוח פרק חדש בחייהן. זה לא היה קל לאף אחת מאיתנו. הדרך אל המודעות הלסבית הייתה ארוכה ומייגעת, ולעתים מימוש האהבה לנשים היה כרוך בפירוק הנישואים וערעור המשפחה כולה. במונולוגים האמיצים שבספר נחשפים סיפורי חיים מורכבים, שתחילתם בילדות ובנערות והמשכם באמהוּת, גירושים, התאהבויות, פרידות והתחלות חדשות. בכל סיפור מתגלה עולם ומלואו של המובן מאליו ההטרוסקסואלי שאליו ועליו חונכנו לפני שנים רבות, וגם היום הוא נחשב מודל לדרך החיים ה"נכונה". גם אם לעתים נדמה שהסיפורים האלה שייכים לעולם שהיה ואיננו – הרי היום נשים יכולות לחיות עם נשים ואפילו להביא לעולם יחד ילדים וילדות – למעשה לא מעט נשים חוות חוויות דומות לאלה המתוארות כאן, ורבות מהן עדיין מתקשות לצאת מהארון. כל אחד מסיפורי החיים הוא מרתק, בין שהמספרת חשה כבר בגיל צעיר כמיהה לחברה או למורה, ובין שגילתה את נטייתה המינית במפתיע בגיל מבוגר, אולי אף שנים רבות לאחר גירושיה. כך או כך, סיפורי חיים כמו אלה שנפרשים בספר זה, של נשים שבחרו בחיים אחרים, יהיו מנת חלקנו עוד שנים רבות. חובה עלינו לספר אותם ולקרוא בהם לא רק למען הזיכרון וההיסטוריה, אלא גם כדי שכל אישה שכלואה בחיים בלתי מספקים תוכל לקוות לשינוי ולהיבנות מחדש. (ד"ר חנה ספרן)
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: אורנה פילץ
תיאור: הלידה היא היסוד ההכרחי שבלעדיו לא ייתכן קיום אנושי. היהדות מעניקה חשיבות עצומה לפריון, להולדה, להמשך השושלת. לפיכך אפשר היה לצפות שהלידה תהפוך לאבן יסוד במחשבה היהודית, ושהנשים, הנושאות את ברכת הפריון בגופן, יזכו בשל כך למעמד מיוחד ולהוקרה. אלא שההפך הוא הנכון. בראשית ילדה מציע מהלך של תיקון. ראשית הוא מברר מה המקור לאותה תופעה מפתיעה של הדרת הלידה והיולדת מהסיפור, התפילה והטקס המסורתיים, ואז מצביע על המעיין המתגבר של מחשבה, פעולה ויצירה נשית סביב הלידה. חלקו הראשון של הספר, 'הכחשת הלידה במסורת היהודית', מציג מגוון טקסים וטקסטים מהמקורות, המעידים שדחיקת הלידה והיולדת לשוליים היא שיטתית ומגמתית. חלקו השני של הספר, 'מתקנות', מאגד חמישה-עשר מאמרים שכתבו נשים מתחומי דעת שונים, ביניהם שירה ואמנות, משפטים ומיילדות, פסיכולוגיה ורבנות. כל אחת מהכותבות מציעה הקשר ומשמעות ללידה, וכולן יחד מעניקות לה מעמד מרכזי בתודעה ובמעשים. בראשית ילדה שזור בסיפורי לידה ושירים שהם טיפה בים יצירת הנשים העכשווית, שבמרכזה חוויית הלידה.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: מיקי כץ
תיאור: מה מסתתר מאחורי החזות הזוהרת של החיים בעיר הגדולה? כיצד מתמודדות הנשים הצעירות: ברידג'ט ג'ונס, גיבורת יומנה של ברידג'ט ג'ונס, שילה לוין משילה לוין מתה והיא חיה בניו יורק ונשים צעירות נוספות החיות בעיר הגדולה עם החיים התובעניים במטרופולין? על מה הן חולמות? מה הן מקוות להשיג? האם הרפתקאותיהן המיניות מעידות על בשלות והנאה או שמא בן זוג למיטה הוא לא יותר מקישוט נאה שיש להתהדר בו? האם הנשים המשוחררות הללו הן בעצם "סינדרלות" המצפות לאביר שיופיע עם סנדל הזכוכית ויציל אותן? וכיצד הן רואות את האג'נדה הפמיניסטית? האם הן מזדהות אתה? מוכנות להילחם בעבורה? או שמא הן שקועות במירוץ החיים ואינן נותנות את דעתן לנושא המאבק למען זכויות הנשים, שגם במאה העשרים ואחת טרם הגיע לקצו? בנות העיר הגדולה — סקס רומנטיקה ופמיניזם בוחן את הסוגיות הללו ומציע תובנות חדשות ומפתיעות.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: טל מלר
תיאור: ספר זה בוחן את חייהן ומצבן של אימהות יחידניות – אלמנות גרושות או פרודות – בחברה הפלסטינית בישראל. המורכבות המאפיינת את חייהן של נשים פלסטיניות אזרחיות ישראל והתחושה שבחייהן נשזרים דיכוי ושמרנות, לצד התנגדות וחיפוש אחר דרכים לשחרור, נדונו במחקרים שונים בשנים האחרונות, אולם עדיין לא נחקרה מציאות חייהן של אימהות פלסטיניות יחידניות. ספר זה מתבסס על ראיונות עומק שנערכו מנקודת מבט פמיניסטית עם אימהות יחידניות פלסטיניות בישראל; ניתוח הראיונות מציג את זהותן הדינמית והמורכבת של נשים אלה, המתנהלות במרחבים היברידיים, תוך כדי בחינת ההצלבה של מיקומי שוליים מגדריים, מעמדיים ואתנו-לאומיים בהתנסויותיהן. העלייה בשיעור האימהות היחידניות בחברה הפלסטינית בישראל והתהוותו של דפוס משפחתי "חדש" חלה במקביל למגמות השינוי באוריינטציה של דגם מדינת הרווחה בישראל, המתרחשות החל משנות ה-80, ולאימוץ הדגם הניאו-ליברלי. צמצום מעורבותה של המדינה, כמו גם מעמדם האזרחי של פלסטינים בישראל, מתווספים לגורמים תרבותיים ייחודיים הנובעים ממעמדן של נשים אלה בקהילותיהן. ספרה של טל מלר זורה אור על המשאים ומתנים שנשים אלה עורכות עם מבני הכוח המרובים המכתיבים את מסגרות חייהן; הוא מסייע לגיבוש הבנה רב-ממדית, הן ביחס להיבטים השונים של הפיקוח האינטנסיבי שמופעל עליהן והן ביחס לדרכים שבעזרתן הן נושאות ונותנות עם כוחות אלה. בין השאר נידונות הסוגיות על אודות הסדרי המגורים של הנשים, שאלת שיוך הילדים, תעסוקה והאפשרות שלהן לזוגיות שנייה. הדיון של מלר תורם להבנתן של מגמות שינוי ושימור בו-זמניות המתרחשות בחברה הפלסטינית בכללותה, בהמחישו את המגמות הסותרות המתחוללות כיום בקרב משפחות פלסטיניות בישראל – מגמות שמרניות לצד מגמות של התחדשות והתעצמות.
רסלינג
מאת: הנרייט דהאן-כלב
תיאור: לא כל אישה נחרדת למאבק בשם תורה פוליטית כלשהי או נגד עוול פמיניסטי – אפילו הוא מסרס את גופה ונפשה יום אחר יום. אבל יש שברגע אחד תשוקה מוחנקת מדיכוי יכולה להתפרץ, למרוד, להפתיע גם אותה עצמה, ואף להדביק אחרות ולאיים למוטט סדרי עולם. שני סיפורי מרי עומדים במרכז ספרה של הנרייט דהאן כלב: סיפורה של חבצלת אינגבר, שהובילה את מאבק הפועלות במפעל הטקסטיל במצפה רמון בשנת 2000, ומאבקה של ויקי כנפו, אף היא ממצפה רמון, שהובילה מחאה בשם האימהות החד-הוריות בשנת 2003. הסיפורים אישיים, הם עוקבים אחר אופני ההשלמה עם עוול כגזירת גורל, כמו גם אחר רגעי ההתפרצות וההתנסות בחוויית הסירוב. דהאן כלב מבקשת לברר שתי חידות: מה גורם לנשים להסכים להסדרים דכאניים לאורך זמן, ומה מעורר את רגע המרי. זהו מסע בשני צירים: ציר הנשיאה בעול הקיום היומיומי; ציר התעוררותו של המרי. במהלך המסע נחשף מאבק שמתברר כמסע מפותל בכיווני התקדמות הפוכים: השתעבדות והשתחררות. הספר עוקב אחר תהפוכות הנפש, החרדות ואי הודאות, כמו גם אחר התשוקות והפנטזיות שבו פוסעות נשים אל הלא-נודע, פנימי וציבורי, תודעתי ופוליטי. זהו מסע בשדה דמדומים – בין ספירה פרטית לפומבית, בין מוסכמות פטריארכליות למרחבים חתרניים. אגב כך לומדות הנשים את עצמן מחדש ומגדירות מחדש את יחסי הכוח המוכרים להן משחר ילדותן. דרך סיפור המסעות מוגדרים מחדש מושגים של הצלחה וכישלון, מרי וסירוב, כל אלה מהיבטים מגדריים מרחיבים. ספר זה רושם דף חסר בהיסטוריה של המחאה – מחאת נשים מהשוליים.
רסלינג
מאת: אומי לייסנר
תיאור: לאורך ההיסטוריה היוותה הלידה אתר מרכזי לניהול מאבקי שליטה על גוף האישה. תחילה הייתה ידן של כוחות הדת על העליונה, ועם הזמן התחזקה אחיזת המדינה בתחום. במאות האחרונות נוסף למערכה מאבק פרופסיונלי. במקור דובר בשאיפת הרופאים להוציא מידי המיילדות את רשות הטיפול בלידות רגילות (לא-פתולוגיות), אבל מאז הצטרפו גורמים נוספים לרשימת המרוויחים מאירוע הלידה, למשל מוסדות אשפוז, מיצרי טכנולוגיות רפואיות, עורכי דין ועוד. כך הפכה היולדת למעין "משאב טבע" שאותו ניתן "לכרות", בעוד שצרכיה וזכותה לאוטונומיה גופנית נשארו לרוב הרחק מאחור. ספר זה עוקב אחר התפתחויות אלה כפי שהתרחשו בזירה המקומית; הוא מתמקד בסעיף חוק הביטוח הלאומי (1953) אשר לפיו רק נשים שאושפזו ללידה זכאיות למענק אשר חלקו ניתן לאם לטובת רכישת ציוד לתינוק וחלקו לבית החולים, לטובת הוצאות האשפוז. לימים הסכימו בתי החולים לחדול לדרוש סכומים נוספים מהיולדת עבור הטיפול שקיבלה בפועל, בשל קבלת "מענק אשפוז" אחיד בתמורה לכל יולדת – בתנאי שהסכום עלה על ההוצאות שנדרשו בלידה בדרך כלל. כך הפכו היולדות שנזקקו להכי מעט טיפול למייצרות הכי הרבה רווח עבור מוסדות האשפוז. עם זאת, הלכה למעשה, בתי החולים בארץ מעולם לא היו ערוכים לקבלת כלל היולדות כראוי, ובנסיבות של מצוקה במיטות אשפוז ובתקנים למיילדות התגברה רמת ההתערבות הרפואית השגרתית בלידה והידרדרו תנאי האשפוז. בנסיבות אלה ניתן היה לצפות לפיתוח מערך לניהול לידות חוץ-אשפוזיות, כפי שנעשה במדינות אחרות בעולם. בפועל העדיפו הרשויות לפתוח את דלתות בתי החולים למגוון שירותים פרטיים ליולדות, כלומר שבמקום לרופף את חובת אשפוז היולדות או לשפר את תנאי האשפוז, הוחלט לנצל אותם ליצירת רווחים נוספים.
רסלינג
מאת: הודל אופיר
תיאור: ספר זה, הנשען על עבודת מחקר אנתרופולוגית, מספר את סיפורן של ארבע נשים – מורות ויוצרות מחול פלסטיניות בישראל – המתמודדות, כל אחת בדרכה, עם מקצוע אמנותי-פרפורמטיבי-גופני בתרבות שיחסה לגוף ולריקוד מורכב, בתנאים של חסר מובנה בתשתיות ובמשאבים. פרקי הספר פורשים תמונה מגוונת של דרכים להתקיים כמורה ויוצרת בתחום, ושל אופנים לתמרן במתח שיוצר העיסוק במחול במפגשו עם החברה והתרבות הערבית. סיפורי הנשים מעידים על קידום של ערכי מעמד הביניים, חוללות סולידריות וזהות פלסטינית, גמישות במעבר בין תרבויות ובין גבולות חברתיים, ציות לנורמות מגדריות להשגת לגיטימיות לעיסוק במחול, ניצול המחול לאתגור נורמות אלה, נאמנות לאתוס אינדיבידואליסטי והתרחקות ממוסכמות מסורתיות וממוסֵרוֹת של לאום. בדבריהן מתייחסות הנשים למקורות התמיכה שלהן, לתנאים שבהן גדלו והתחנכו, לאתגרים התרבותיים, המשפחתיים והכלכליים שעמדו ועומדים בפניהן, לאופק ולחזון שיש להן ביחס למחול בחברתן ולמשמעות שהן מוצאות במקצוען. ספרה של הודל אופיר מציע אפשרות לראות בגוף, בחינוך וביצירה זירות לפעולה חברתית של נשים, כמו גם לקיום חיים של משמעות בתנאים של הדרה ודיכוי לאומי, אתני ומגדרי. במסגרת זו ניתן לשוב ולחשוב על סוכנות של נשים ושל גוף ועל כוחו של ריקוד – שנקנה לו בזכות גופניותו – לחולל שינוי בממד הטרנסצנדנטי והקונקרטי גם יחד, דרך האפשרות לדמיין, להתעלות ולחרוג מתנאי חיים מגבילים, דרך הרחבת טווחי התנועה והפעולה וחוויית הכוח של הגוף הרוקד. כוריאוגרפיה של שינוי מגלמת את טענת המחברת שפועלן של משתתפות המחקר בתחום הריקוד מחולל, כפי שהוא משקף, תמורות חברתיות משמעותיות.
רסלינג
מאת: גילה דנינו-יונה
תיאור: לספרות הילדים מקום מרכזי בתהליך הסוציאליזציה החברתית, התרבותית והמגדרית של קוראיה ושומעיה. לפיכך היא פותחת צוהר להתבוננות בקווי המתאר המרכזיים של דיוקן החברה שבה היא נוצרת ומאפשרת לבחון את השפעתה על ילדות וילדים הגדלים לאורה. הספר ילדות טובות מקיים דיון ביקורתי, טקסטואלי וחזותי בספרי ילדים מוכרים ואהובים שיצאו לאור במשך יותר משלושה עשורים; הוא בוחן אותם באמצעות תיאוריות חזותיות ותיאוריות בביקורת הספרות המודרנית על רקע ההתפתחות בחשיבה הפמיניסטית. הקריאה הביקורתית מבקשת לבחון את האופנים שבהם ספרות הילדים משמרת ומשעתקת יחסי מגדר ומבנה ילדות וילדים בהתאם לתבניות מגדריות מקובעות. דרך עיון בתמות מרכזיות בשיח הפמיניסטי, בהן עיצוב הספרה הציבורית אל מול הפרטית, ביסוס אידיאל היופי הנשי והאלימות כאתר סימבולי ליחסי הכוח בין המינים, בוחנת גילה דנינו-יונה שאלות כגון: האם ילדות טובות "עוברות את הגבול"? מה קורה לאמא כשאבא בורח עם הקרקס? מדוע סופה של הכינה נחמה שבחרה לראות עולם כה עצוב? האם בנות מחייכות יותר מבנים? על מה חולם קרמר החתול? ומתי ילדות בוכות בספרי ילדים? ספר זה, ראשון מסוגו אשר מציע קריאה מקיפה וביקורתית בכתיבה הישראלית הקנונית לגיל הרך מפרספקטיבה פמיניסטית, מבקש להדגים את האופנים שבהם ספרות הילדים מכוננת זהויות מגדריות שמרניות – גם בספרים המבקשים לכאורה לקרוא תיגר על תפיסות מגדריות פטריארכליות.
רסלינג
מאת: גיא שילה
תיאור: בני נוער וצעירים הומואים, לסביות, ביסקסואלים וטרנסג'נדרים מתמודדים עם מכלול המשימות העומדות בפני כלל המתבגרים. בנוסף לכך, עומדות בפניהם גם משימות ייחודיות, ביניהן הסתגלות לזהות ולנטייה מינית שונה, התמודדות עם סטיגמות חברתיות, לצד ההשלכות של החלטתם ביחס להסתרה או גילוי הנטייה המינית בפני המשפחה והחברים. החיים בוורוד מציג באופן מקצועי ונגיש מידע הנוגע לבני נוער וצעירים הומואים, לסביות, ביסקסואלים וטרנסג'נדרים, תוך כדי שילוב בין הידע התיאורטי העדכני ביותר בארץ ובעולם לבין תיאורי מקרה והיבטים חברתיים, פסיכולוגיים וטיפוליים-חינוכיים. הספר מגדיר מהי נטייה מינית הומו-לסבית, ועוסק בתהליך גיבוש הנטייה המינית ברמת הפרט, על רקע התפתחות התרבות ההומו-לסבית, מין ומיניות בקרב נוער הומו-לסבי, זהות מגדרית ונוער טרנסג'נדר. החיים בוורוד מתמקד בארבע המערכות העיקריות הסובבות את עולמו של המתבגר, ובכלל זה בני נוער וצעירים הומו-לסבים: משפחה, בית ספר, צבא וקבוצת השווים. ביחס לכל אחת ממערכות אלה מתוארים המאפיינים, הקשיים וההתמודדות הנדרשת מבני הנוער, כמו גם ניסיונות המערכת להתמודד עם הנושא.
רסלינג
מאת: פולין ארמאנז'
תיאור: נשים, במיוחד פמיניסטיות ולסביות, הואשמו זה מכבר בשנאת גברים. האינסטינקט שלנו הוא להכחיש זאת בכל מחיר (אחרי הכול, נשים נשרפו על המוקד מכיוון שהודו בפחות מכך). אבל מה אם חשדנות כלפי גברים, סלידה מגברים — וכן, אולי אפילו שנאת גברים — הן למעשה תגובות יעילות נגד סקסיזם? מה אם תגובות מסוג זה מציעות מוצא מהדיכוי ואמצעי להתנגדות? מה אם הן בכלל מציעות דרך לשמחה, לסולידריות ולאחווה? במאמר נועז ופרובוקטיבי זה עוסקת פולין ארמאנז׳ בנושא דחוף ורציני, חוקרת עמדות מודרניות לפמיניזם ומשמיעה קול זעקה הקורא לנשים למצוא אהבה גדולה יותר זו לזו — ולעצמן.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: אודרי לורד
תיאור: האסופה אחות אאוטסיידרית, פרי עטה של אודרי לורד, יצאה לאור ב-1984. חמישה-עשר המסות והנאומים שבה מזמנים לנו מפגש עם קול נועז ופורץ דרך בפמיניזם של המחצית השנייה של המאה ה-20 במערב. בכתביה מותחת לורד ביקורת על מנגנוני השליטה הפטריארכליים הגזעניים באמריקה, וכמוהם על יחסי הכוחות הדכאניים בין נשים, ובתוך הקהילה השחורה. באמצעות הנכחה של אירועים היסטוריים שנדחקו לשוליים, וחקירה רפלקטיבית של חייה האישיים, היא מדגימה מהם חיים בצל אפליה מצטלבת – על בסיס מין, גזע, גיל, העדפה מינית ומעמד כלכלי. בה בעת לורד משרטטת דרכים חדשות במאבק המתמשך לחירות ולשוויון. הקריאה שלה להפר קודים של שתיקה, ומאבקה להשיב לארוטי, לפואטי ולאינטואיטיבי את ההילה שנגזלה מהן, מעשירים את ארגז הכלים הפמיניסטי של כולנו.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: אמילי נגוסקי, אמיליה נגוסקי
תיאור: חווית השחיקה אצל נשים שונה בתכלית מזו של גברים. ספר פורץ דרך זה מסביר מדוע, ומציע תוכנית פשוטה המבוססת על מחקרים מדעיים העוזרת לנשים לצמצם את הסטרס בחייהן, להתמודד עם רגשות ולחיות חיים מאושרים יותר. בעולם של ימינו קיים פער גדול בין מה שמצופה מנשים ובין האופן שבו מתנהלים חייהן ביומיום ונשים מתישות את עצמן בניסיון לסגור את הפער הזה. איך את יכולה "לאהוב את גופך" כשעל שער של כל מגזין, ברשתות החברתיות ובלא מעט תוכניות טלוויזיה מופיעות "עשר עצות לדיאטה שיעזרו לך לשפר את עצמך"? איך את יכולה להיענות לאתגרים חדשים בעבודה כשאת משקיעה כבר 110 אחוזים בקריירה ובגידול ילדים ולא מתוגמלת על כך? איך את יכולה לחיות באושר ובבריאות בעולם שחוזר ואומר לך שאת שמנה מדי, תלותית מדי, קולנית מדי ואנוכית מדי? במקום להתעלם ממכשולים ומלחצים חברתיים שעומדים בין נשים לבין בריאותן הגופנית והנפשית, האחיות אמילי נגוסקי Ph.D, ואמיליה נגוסקי D.M.A, מסבירות ברגישות ובאופטימיות מה עומד מולך, ומראות איך להשיב מלחמה. בספר הזה תלמדי:
- מה ניתן לעשות כדי לשבור את המעגל הביולוגי של הסטרס ולהחזיר את הגוף למצב רגיעה.
- איך לנהל את ה"מוניטור" במוחנו שמווסת את רגש התסכול
- איך מקשה "תעשיית הרזון" על נשים לאהוב את גופן – ואיך להתגונן נגדה
- מדוע מנוחה, קשר אנושי והתיידדות עם "המבקרת הפנימית" שבתוכך הם מפתחות להחלמה ולמניעת שחיקה בעזרת ספר זה המכיל מחקרים חדשניים, עצות נבונות ותרגילים פשוטים, כל אישה תוכל למצוא משהו מועיל שיחזק אותה ויאפשר לה ליצור שינוי חיובי. ספר זה נכתב לא כדי לכוון אותך לחתור למטרה בלתי אפשרית של "להשיג את הכול". במקום זאת, המחברות מעניקות לכל קוראת את הכלים לשבור את המעגל של תחושת העומס והתשישות, ומראות שהאיזון הנכון בין בריאות הגוף לבריאות הנפש נמצא בהישג יד.
מטר הוצאה לאור בע"מ
מאת: אורנית רמתי דביר
תיאור: שיעורי החינוך הגופני המתקיימים בבית הספר מעמידים במרכז את הגוף של התלמידות ומזמנים מפגש ייחודי ומתמשך בין נערות וגופן. אולם הניסיונות המתמידים של תלמידות להימנע מהשתתפות בשיעורים מעלים שעבור נערות רבות זהו מפגש מורכב. לדעת מתוך הגוף מציע פרספקטיבה פמיניסטית ממוקדת-גוף לבחינתו של מרחב החינוך הגופני, והוא משיב על השאלות הבאות: כיצד משפיעים שיעורי החינוך הגופני על הקשר בין נערות לגופן? מה המשמעות של הגוף הנשי, במיוחד השדיים והווסת, בחינוך הגופני? מה מתאפשר לנערות ללמוד בחינוך הגופני על עצמן, על הסדר החברתי ועל מגדר? ובאילו מצבים ועבור מי מהתלמידות מתממש הפוטנציאל של שיעורים אלה לעודד תלמידות להקשיב לגופן?
רסלינג
מאת: יוסי כץ, רותי כץ
תיאור: הספר מתבסס על תצפיות, ראיונות והיכרות אישית רבת שנים של המחברים עם הקהילה ההוטרית – הקהילה הדתית השיתופית הגדולה ביותר בעולם המערבי.  בשני חלקיו – הראשון, עיוני והשני, יומן מסע – המחברים מתמקדים בחקר מקומן של הנשים ההוטריות בקומונות. כיצד מתמודדות הנשים ההוטריות עם העדר השוויון המגדרי המובנה בעקרונות דתם ובמסורתם? כידוע, הנשים ההוטריות מופלות מהגברים, אין להן זכות בחירה וזכויות אחרות הניתנות לגברים, הן אינן שותפות בהנהגת הקומונה ותחומי עיסוקן, תפקידיהן ודרגות החופש שלהן בקומונה מוגבל. מתברר כי ההיפתחות הגוברת והולכת של ההוטרים לעולם החיצוני, מרצונם ושלא מרצונם, המהפכה הטכנולוגית המואצת שעובר העולם ותהליכי הגלובליזציה, משפיעים על מקומן, תפקידן, מעמדן, התנהלותן והשפעתן של הנשים. הדימוי ההיסטורי על האישה ההוטרית המשתרכת הרחק מאחור בקהילה נוצרית אדוקה שבה אין שוויון בין המינים, אינו תואם למציאות הקיימת כיום.

היחשפותן הגוברת של הקומונות לעולם הצפון-אמריקאי הסובב אותן, מהווה גורם משמעותי ברצונן של הנשים להשפיע בקומונה – בראש ובראשונה בנושאים החשובים להן. עם זאת, בדרך כלל אין הנשים קוראות תיגר על עקרונות הדת והמסורת אלא מבקשות להשפיע במסגרתם. יש להניח כי ככול שיעמיק תהליך היחשפותן של הקומונות לעולם הסובב כך יגבר רצונן של הנשים לשינוי במעמדן ויתרחבו התחומים שבהם ירצו להשפיע.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: נירה טסלר
תיאור: ספרה של נירה טסלר עוסק במוטיב הפרח באמנות של נשים שהשתייכו לזרם המודרניסטי החל מהמאה ה-19 ועד ימינו. בתחילה מובא דיון במשמעותו הסמלית של הפרח בטקסטים קנוניים דוגמת "שיר השירים", אשר בו משולה האהובה ל"שושנה בין החוחים" ול"גן נעול". דימויים אלגוריים אלה חלחלו במרוצת הדורות לאיקונוגרפיה הנוצרית, עטפו את דמותה של מריה במטפורות מרהיבות וזכו לביטויים בשדה האמנות הפלסטית במהלך המאות ה-12 עד ה-19. במרכז הספר מובא דיון על אודות משמעות השינוי שחל באופן תיאור הפרח באמנות נשים אמריקאיות אוונגרדיות במהלך שנות ה-20 וה-30 של המאה ה-20, בשלושה מרכזים מודרניסטים: ניו-יורק, קליפורניה, מקסיקו. נירה טסלר מסבירה כיצד יוצרות מודרניסטיות מתחומים שונים, דוגמת גלספל, שטטהיימר, או'קיף, פלטון, קנינגהם, מת'ר, מודוטי וקאלו, אשר היו מודעות לסמליותו הדתית של הפרח ביהדות ובנצרות, הפכו אותו לדימוי אלגורי אשר מייצג את האישה החדשה, המודרנית, בעלת העמדות האינדיבידואליות. זו פרשנות נרחבת למהותו, סמליותו ותפקידיו החדשים של הפרח בגישה נועזת ומקורית, בהקשר של מאבק הנשים להשגת זכות הבעה והצבעה. הספר נחתם בהצגת עבודות של יוצרות אמריקאיות פמיניסטיות עכשוויות, דוגמת שיקגו ושפירו, אשר מבצעות מחוות לאותן יוצרות מודרניסטיות באמצעות דימוי חדש ונועז של הפרח, תוך כדי שימוש בחומרים "נשיים" ובטכניקות חדשניות – בבחינת חיבורן אל אימהותיהן הרוחניות.
רסלינג
מאת: חווה ברונפלד-שטיין
תיאור: בספטמבר 1949 התקבל בכנסת הראשונה "חוק שירות ביטחון, התש"ט-1949". ספרה של חוה ברונפלד-שטיין עוסק בפניו החזותיות והמגדריות של החוק וממוקד בתצלומים של חיילות צה"ל מהשנים 1948-1968. אף על פי שתצלומי חיילות היו ועודם חלק ממארג הדימויים של התרבות הישראלית, ספר זה הוא הראשון שעוסק בתרומתם של תצלומי חיילות להתפרשותו של ה"מיליטריזם האזרחי" בישראל. הספר בוחן פרקטיקות גופניות ומרחביות אשר דרכן החוק מגולם. הדיון בתצלומים חושף תיאטרון של פעולות – תרגילי סדר, מדים ותסרוקות – אשר דרכו הלוגוס של החברה המיליטריסטית בישראל קורם עור וגידים, אוחז בגופים והופכם ללוחות החוק. חוה ברונפלד-שטיין מצביעה על תצלומי חיילות כאחד ממאפייניו התרבותיים של ה"מיליטריזם האזרחי", ומאירה על זיקות שבין גיוס נשים ותצלומי חיילות להִקסמות חברתית מצבאיות. ניתוחה חושף את תצלומי החיילות כמכשירי לגיטימציה לאתוס ולארוס, כ"גשר חזותי" ונשא של ערכים צבאיים, ליברליים ומודרניים, אך חשוב מכך כ"דרך קיצור" לעונג חזותי. התצלומים נעים על קו הרצף בין שתי מערכות ייצוג: בין "כך זה היה" ל"זה אנו משתוקקים", בין מיליטריזצייה של ספֵרה פרטית לארוטיזצייה של המרחב הצבאי. הדימוי החזותי "חיילת צה"ל" לכוד בתווך בין דימוי ה"עבריה החדשה" לדימוי הדתייה החסודה, בין דימויים של גוף חשוף לדימויים של גוף עטוף, ובין מהוגנות בורגנית למרדנות סוציאליסטית. ייצוגיה החזותיים לכודים בין האדרה להטרדה, בין מידת צניעות למידת פריצות, ובין "המשפחה הקטנה" ל"משפחה הגדולה". ספרה של ברונפלד-שטיין מצביע על היחס הארוטי שמפעפע למערכת הסמלית באמצעות תצלומי חיילות, ומסווג את התצלומים כצורת ביטוי תרבותית וייחודית של "תשוקה מיליטריסטית". דרכם משורטטות פניו הארוטיות של המיליטריזם בישראל אשר אותו מכנה הספר "מיליטריזם ארוטי".
רסלינג
מאת: עמליה זיו
תיאור: מחשבות מיניות הוא אסופה של מאמרים, הרצאות ורשימות אשר עוסקים במיניות ובפוליטיקה שלה.
הטקסטים המקובצים בספר זה נכתבו בין השנים 2008-1993 – תקופה שבה התעצבה התרבות הלהט"בית בישראל – והם לקחו חלק מרכזי בתהליך צמיחתה וניסוחה של ציבוריות קווירית. טקסטים אלה ממוענים לקהל אשר בעת פרסומם המקורי היה עדיין בהתהוות, אולם הם אינם מדירים קוראים שאינם חלק מהקהילה המדומיינת הקווירית, ומאירים היבטים של הוויית החיים והתרבות הלהט"בית שאינם תמיד מוכרים או מובנים למי שמחוץ לגבולות הקהילה. רבים מהמאמרים נכתבו בתקופה שבה עצם קיומה של תרבות להט"בית עדיין הועמד בסימן שאלה בשיח המקומי, והיה צורך לאשר את חשיבות העיסוק בה ולהניח את היסודות לאופן שבו מדברים עליה.

לעמליה זיו תפקיד מרכזי בשינוי השיח הציבורי והאקדמי על הומוסקסואליות, כמו גם ב"ייבואה" של התיאוריה הקווירית וביסוסה באקדמיה הישראלית. במחשבות מיניות היא מציעה מבואות נגישים להגות ולהוגים קוויריים, תוך כדי שימוש בטקסטים תרבותיים פופולריים (ספרות, קולנוע) על מנת להדגים ביקורת קווירית בפעולה. הספר סובב סביב שני מוקדים: זהות ופוליטיקה קווירית, ופורנוגרפיה. בחטיבה אשר עוסקת בפורנוגרפיה מפרספקטיבה פמיניסטית סוקרת זיו את המחלוקת שמפצלת עד היום את התנועה הפמיניסטית ומציגה עמדה שלפיה ייצוגים פורנוגרפיים אלטרנטיביים נושאים הבטחה לכינון של נשים כסובייקטים מיניים.

מחשבות מיניות מציע לקוראיו דיון מעמיק ובהיר בשורה של סוגיות מפתח: בעיית ההבניה והייצוג של סובייקטיביות מינית נשית, המתח שבין פוליטיקת זהות להזדהויות החוצות גבולות של זהות, אלימותן של נורמות מגדריות והדרכים האפשריות לחתור תחתן. יותר מכל, הספר על שני מוקדיו פורש תפיסה של תרבויות משנה כאתרים של יצירת ידע אלטרנטיבי ואפשרויות מגדריות ומיניות חדשות.
רסלינג
מאת: בלה ליוש
תיאור: ספרה של בלה ליוש מתאר ומנתח את האופן שבו נשים חרדיות חוות את מקומן האישי והחברתי לנוכח השינויים שהתחוללו בחברה החרדית בשנים האחרונות, לצד בדיקת הפרשנות שהן נותנות לאורח חייהן ביחס לשינויים המתרחשים סביבן. האם הן שומרות סף השואפות לשמר את הקיים או סוכנות שינוי המשמשות חיל חלוץ לשינויים הפוקדים את החברה החרדית? הספר בוחן את מקומה ומעמדה של האישה בקהילה החרדית מבעד לתפיסתה כפולה אשר רואה אותה מצד אחד כמערכת איכותית, מגוננת ומשרה ביטחון, אך מנגד כגורם מגביל ומפקח שאינו מטפל כראוי בבעיות החברתיות. כמו כן מתוארת מערכת היחסים בין חרדים וחילונים בישראל, הסטריאוטיפים והחששות של שני המחנות, תוך מתן דגש על האופן שבו נשים חרדיות, אשר לומדות ועובדות מחוץ לקהילתן, תופסות את העולם האחר, החילוני, כל זאת לצד בדיקת היחס שלהן ללימודים ולהשכלה, לעבודה ולבילוי בשעות הפנאי. בפני הקורא נחשף עולמן המורכב של הנשים האלה הכולל קשיים, התלבטויות ותחושת דואליות ביחס למיצובן. אלמנטים אלה עולים מתוך הראיונות שקיימה מחברת הספר עם נשים חרדיות. המחברת מצביעה על כך שהמפגש עם עולמות תוכן אחרים יוצר אצל נשים אלה פרדוקסים ותחושה של זהות כפולה. תחושה זו גורמת להפרה באיזון הפנימי שלהן, והיא מעוררת בהן את הצורך להגדיר מחדש את זהותן כנשים חרדיות. החשיפה, ההתוודעות אל העולם האחר ואימוץ מאפייניו, גורמת להן לנקוט אמצעים המכוונים לרַצות את החברה שבה הן חיות, לנקוט אסטרטגיות שונות המאפשרות להן ליישב את ההפרה שנוצרה באיזונן הפנימי, ולמעשה לחיות בשני העולמות – החרדי והחילוני.
רסלינג
מאת: הגר להב
תיאור: חילוניות מאמינות הוא ספר מקורי ופורץ גבולות שמתחקה אחר ה"אנומליה", לכאורה, של חילונים-מאמינים, תוך שילוב של תחומי דעת – סוציולוגיה, תיאולוגיה יהודית ונוצרית, לימודי דתות ומחשבה פמיניסטית. הספר מצביע על היקפה הגדול יחסית של התופעה (לפי אומדן גס, כרבע מן האוכלוסייה היהודית בישראל הם חילונים-מאמינים), מזהה קולות פמיניסטיים חדשים של נשים חילוניות-מאמינות ומביא לקדמת הבמה את סיפוריהן. הוא ממחיש באופן משכנע שחילוניוּת אמונתית איננה אנומליה חברתית, אלא מרכיב זהות נפוץ למדי בישראל שטרם נחקר בשל היאחזות בלתי ביקורתית בהנחות אפיסטמיות שגורות; בעיקר ההנחה המקדמית שלפיה דת וחילוניות, או אמונה וחילוניות, הן קטגוריות מנוגדות. מעבר לעושרו הנרטיבי, הספר מציע מסגרת תיאורטית חדשה המשלבת סוציולוגיה של החילוניות (שבה החילוניות אינה ברירת מחדל ואינה קטגוריה שקופה) וסוציולוגיה של האמונה (שבה האמונה אינה תופעה דתית בלבד), ומדגיש את ההיבטים הממוגדרים של התופעה והשלכותיהם. כל אלה מתווים אפשרות ראשונית למחשבה תיאולוגית יהודית פוסט-חילונית ופמיניסטית בישראל.
מכון ון ליר בירושליםהקיבוץ המאוחד
מאת: אמיר בן פורת
תיאור: "העתיד שייך לנשים" – כך הצהיר בשנת 1995 ג'וזף בלאטר, יושב ראש ההתאחדות הבין-לאומית לכדורגל, בשבחו את סגנון המשחק של נשים כדורגלניות: "משחק בסגנון ייחודי", "מאופיין באלגנטיות". לכאורה, מדובר בהצהרה בעלת חשיבות של ממש: פיפ"א מקבלת-מאמצת את כדורגל הנשים למשפחת הכדורגל העולמי. לאחר שנים של מאבק על זכותן לשחק כדורגל ליד כדורגל הגברים, ובהכירן בכך שאין להן ברירה אלא להסתפק בשלב זה במעמד של שוות אך נפרדות, סוף-סוף, הסמכות הגבוהה ביותר של הכדורגל העולמי מעניקה להן מעמד, ויתרה מזאת: רואה בכדורגל הנשים את עתיד המשחק הזה. האם כך? נשים החלו לשחק כדורגל זמן מה לאחר שמשחק זה קודד והפך למשחק בהא הידיעה של המעמדות הנמוכים באנגליה, והן עוררו רגשות סוערים. המגדר הגברי התלכד נגדן: התאחדות הכדורגל האנגלי החרימה אותן וחבריה נתבעו שלא לשתף עמן פעולה; העיתונות הנשלטת על ידי גברים גינתה אותן וקבעה שהמשחק הזה אינו מתאים להן. אבל אף על פי כן ולמרות הכול נשים אנגליות ייסדו מועדוני כדורגל משלהן וקיימו משחקים בינן לבין עצמן. עם השנים התפשט כדורגל הנשים למדינות המערביות, ומשם הלאה לדרום אמריקה, אסיה ואפריקה. במאה שבעים ושבע מדינות יש היום כדורגל נשים, כולל ישראל. כדורגל הנשים בעולם מתקיים כיום במעמד של "אוטונומיה יחסית" המוענקת לו על ידי מוסדות הכדורגל הארציים והבין-לאומים המונהגים על ידי גברים. את האוטונומיה הזאת הרוויחו הנשים במאבק עיקש ומתמיד במקביל למאבק הפמיניסטי שנערך בחזית הפוליטית, אך גם במנותק ממנו. כדורגל הנשים בישראל מתנהל בשוליים: מספר הקבוצות אינו רב, תקציבו דל וקהלו מדולל מאוד. מעמדו כעלה הנופל ביער: אין רואה ואין שומע. ובכל זאת, במשך עונת הכדורגל מתייצבות השחקניות על כר הדשא בכל שבוע כדי לומר להן ולאחרים – יש.
רסלינג
מאת: אסתר הרצוג
תיאור: הספר עוסק ביחסה של המדינה כלפי אמהות הנאבקות למניעת הוצאת ילדיהן מחזקתן. הוא בוחן תהליכים של הפקעת אמהוּת ואת האמצעים המופעלים על ידי מערכות הרווחה והמשפט במהלכם. בספר נחשפת עוצמת רשויות המדינה והיעדר מנגנוני פיקוח וביקורת משמעותיים על התנהלותן. מאבקיהם של פעילות וארגונים חברתיים, לשינוי מדיניות ‘ההשמה החוץ ביתית’ ולמען השקעת משאבים במשפחה ובקהילה, נהדפים בעזרת מנגנוני השלטון וארגונים הסמוכים לשולחנו. סיפוריהן של שתי אמהות: קרן (שם בדוי), ובתיה סעדה ז”ל ושל פוליטיקאית אחת, ד”ר מרינה סולודקין ז”ל, הם הציר המרכזי של הספר. קורותיהן של קרן ובתיה רוויים בכאב, ייסורים וזעם, אך גם באומץ לב ובמסירות אין קץ לילדיהן. מעורבותה של מרינה במאבק לשינוי מדיניות הרווחה הייתה לסמל של מסירות ואומץ יוצאי דופן בזירה הפוליטית. הספר מתבסס על פעילות חברתית־פמיניסטית, מזה כשלושה עשורים, בליווי אמהות במאבקיהן נגד הפקעת אימהותן. הוא מבוסס גם על מחקר מתמשך המלווה בפעילות למען שינוי מדיניות הרווחה בסוגיית ‘ילדים ונוער בסיכון’.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: עירית נגבי
תיאור: בדור האחרון התחוללה מהפכה בדיני האונס בישראל והתחזקה באורח דרמטי ההגנה המשפטית על כבודן של נשים, חירותן ושלומן. בחוק נקבע שנדרשת הסכמה חופשית מצד האישה ליחסי מין ושאסור לנצל יחסי מרות להשגת הסכמה כזאת. כמו כן נסללה הדרך להרשיע באונס, גם כאשר הגבר לא השתמש בכוח והאישה לא התנגדה התנגדות אקטיבית. אולם ספרה של עירית נגבי מוכיח בעליל שאין די בחקיקה מתקדמת כדי לשנות ולעקור תפיסות שוביניסטיות וסקסיסטיות מושרשות, גם לא מצמרת מערכת המשפט הישראלית. בספר נחשפות ללא רחם ההטיות נגד נשים והדעות הקדומות כלפיהן בפסיקותיו של בית המשפט העליון כשהוא דן במשפטי אונס. עירית נגבי קוראת את הטקסטים של השופטים כפי שקוראים ספרות. להבדיל מהניתוח המשפטי הקונבנציונלי של פסקי דין, המתמקד בנימוקים הפורמליים, נגבי מנתחת את הסיפורים שמגוללים השופטים על אודות אירוע האונס, את נקודת המבט שממנה מסופר האירוע, את אפיון הדמויות, את הייצוג של הנאנסת לעומת זה של האנס, את האמצעים הרטוריים, את בחירת המילים ואת הסגנון בכללותו. הודות לניתוח הזה עמדות הרקע של השופטים בנוגע ליחסי גברים ונשים מציצות מעבר לכתפיהם של הנימוקים המשפטיים הגלויים, ולא אחת אף חותרות נגדם. מושגי הנשיות, הגבריות והמיניות, כפי שהם משתקפים מבעד לטקסטים של פסקי הדין, מגלים מה באמת עמד מאחורי ההחלטה השיפוטית. בחשיפה הנוקבת הזאת של עמדות השופטים יש כדי להסביר את הקלות הבלתי נסבלת שבה נוהגים לעתים באנסים, כמו גם את תחושתן של נשים רבות שהן הופקרו על ידי מערכת המשפט.
רסלינג
מאת: טל דקל
תיאור: יצירות אמנות של נשים אשר היגרו לישראל מברית המועצות לשעבר, מאתיופיה ומהפיליפינים חושפות מנעד רחב של חוויות חיים. נשים אלו נתונות בתהליך דינמי ומתמשך של הגדרת זהות מעמדית, מגדרית וגזעית-אתנית. הן מתמודדות עם נושאים הקשורים בהגירה בכלל – תעסוקה, חינוך, זהות לאומית וזהות דתית, לצד היבטים של זהותן המגדרית בפרט – אימהוּת, אלימות מינית, משטור הגוף הנשי ועוד. בעידן הטרנסלאומי לובשת ההגירה צורות חדשות, שונות מבעבר. לצד תהליכים דינמיים של הגדרת זהות, מאפשר הקיום הטרנסלאומי התנהלות סימולטנית בין מרחבים גיאוגרפיים ומדינות לאום. מצב עניינים זה משנה את היחסים בין ותיקים לחדשים, וההפרדה הדיכוטומית המסורתית בין קולטים ונקלטים מתערערת. השינויים תורמים להתהוות קבוצות וקהילות חדשות ומרובדות מאי פעם אשר מתקיימות במסגרת מדינות הלאום. מגמה זו מוצאת את ביטויה גם במדינת ישראל אשר קולטת מיום הקמתה מהגרות יהודיות מרחבי העולם המכונים עולות. בשנים האחרונות חיות בישראל גם מהגרת עבודה רבות, וכך נוצרת מציאות שהיא כר פורה לדיון המצליב תופעות מקומיות עם מגמות עולמיות של טרנסלאומיות. זהו דיון אינטרדיסציפלינרי המשלב בין מגדר, סוציולוגיה, אמנות, מדע המדינה, לימודי הגירה ועוד.ניתוח יצירות האמנות נעשה במתודולוגיה איכותנית ורפלקסיבית, תוך כדי שימוש נרחב במידע שמקורותיו באמניות עצמן, בקולותיהן האישיים ובנקודת מבטן. זהו מימוש של העיקרון הפמיניסטי אשר רואה בסיפור האישי גם סיפור פוליטי.
רסלינג
מאת: יעל הרשקוביץ
תיאור: ההחלטה להתגרש תופשת מקום גדל והולך בעולם המערבי לנוכח העלייה המשמעותית במקרי הגירושין. הספר נפרדנו כך חוקר את התהליך המורכב שעוברים נשים וגברים בדרך להחלטתם ליזום גירושין. הספר פותח צוהר לעולמם הפנימי הרגשי של נשים וגברים הנמצאים בצומת החלטה בתנאי אי ודאות וסיכון; הוא מתאר את אובדנו של המרחב הזוגי-משפחתי ואת התמודדותם של גיבורי הספר עם בניית זהות חדשה של גרוש/גרושה. גיבורי הספר תיארו את התהליכים הדינמיים כתנועה של מטוטלת הנעה בין כוחות חיצוניים ופנימיים שונים ומנוגדים בעוצמות גבוהות, במנעד מגוון של רגשות. הספר מבקש לחלץ מתוך הנרטיבים של הנשים הגברים את המנגנון הפנימי של תהליך קבלת ההחלטה להתגרש ואת מאפייניו. הוא מציג המשגות תיאורטיות חדשות ביחס למנגנונים אלה, לצד דפוסי קבלת ההחלטה. הבניית תהליך ההחלטה להתגרש מבוסס על שלושה שלבים: שלב הידיעה, שלב גיבוש החלטה ושלב יישום החלטה. בשלבים אלה – ואגב כך שהם מתמודדים עם הכוחות הדוחפים להתגרש ועם הכוחות החוסמים החלטה – השתמשו גיבורי הספר במנגנוני הגנה ונקטו בהטיות שיפוט שונות שסייעו להם להתמודד עם מצבי הלחץ. נפרדנו כך הוא ספר חשוב התורם להבנת מרכיבי ההחלטה הקשה לפרק משפחה ולהתגרש. כמו כן, הספר מתאר את השונות המגדרית הנגזרת מהנרטיבים של הנשים והגברים, תוך כדי כך שהוא מבהיר את התהליך הפנימי שהם עוברים אשר משקף את ההבדלים המגדריים.
רסלינג
מאת: חדוה ישכר
תיאור: לעוּמתיות – רישומים מתרבות הנגד של השמאל הפמיניסטי בישראל הוא ספר המתאר ומפרש את שגרת האקטיביזם הפמיניסטי הפוליטי המתרחשת בארץ מאז שנות ה-70, במיוחד מאז פרוץ האינתיפאדה הראשונה, הרחק מתשומת לבם של אמצעי התקשורת המרכזיים ובשולי התודעה הציבורית. בשמונת פרקי הספר מספרת חדוה ישכר את סיפור הולדתה וצמיחתה של תרבות השלום הפמיניסטית, המחויבת להתנגדות בלתי אלימה לכיבוש הישראלי בגדה המערבית וברמת הגולן ולמצור על עזה, ומכירה בחוב המוסרי שמדינת ישראל חבה לפלסטינים על הנכבה של 48'. היא מתעדת את חילופי הדורות במרחב הפמיניסטי ותוהה על משמעותו של תהליך ההתמקצעות העובר על ארגוני הנשים ועל הדילמות המתעוררות בעקבותיו. היא משרטטת את מתווה החשיבה המתעמתת עם השפעתה של מנטליות הביטחון על החיים האזרחיים; את הקושי שבנרמול היחסים ושמירת הקשרים עם השותפות הפלסטיניות תחת משטר ההפרדה והכיבוש; את המאבק הרדיקלי שניהלו ארגוני הנשים בבעלי שררה שנחשדו והואשמו באלימות מינית ועוד. את פרקי הספר מובילה נקודת המבט האישית של המחברת, אקטיביסטית פמיניסטית בעצמה, אך זו נסמכת על רישומי שיחות, פיסות של תובנות משותפות, מחקרים, מאמרים, דו"חות כתובים, מצולמים ומוסרטים וספרות ביוגרפית, שהופקו ונכתבו בידי פעילות בארגוני השטח הפמיניסטיים. הספר מציע היכרות ורב-שיח עם נשים פוליטיות מרתקות המחוברות היטב למקום ולתושביו ובה בעת חוצות גבולות לאומיים וגיאוגרפיים, מחסומים פנימיים וקווי הפרדה מקומיים אלימים. באופן הזה מצטרף הספר הנוכחי ל"אחיות לשלום – קולות בשמאל הפמיניסטי" (רסלינג, 2003), ספרה הקודם של חדוה ישכר אשר קיבץ 25 סיפורי חיים של אקטיביסטיות בתנועות שלום ובארגונים לזכויות אדם ומיפה את מרחב הפעילות הפמיניסטית הפוליטית בישראל של ראשית שנות האלפיים.
רסלינג
מאת: יפעת נבו
תיאור: בטנגו עם אלוהים הוא ביסודו ”מסע חיפוש“ אחר האוטונומיה האישית של האישה, מחקר בנבכי התרבויות היהודית והמערבית שמשימתו להגיע להבנת ”מקומה“ של האישה בחברה הפטריארכלית בתרבויות אלה. הספר נסמך על עבודת הדוקטורט של המחברת ומציג שתי תפיסות עולם קוטביות של היהדות כלפי האישה: זו שבמקור המקראי, המאדירה בקנון דמויות הנשים לא מעטות ומעניקה להן הילה של גיבורות תרבות, וזו שביהדות ההלכתית, הסוגרת את האישה בכלוב הביתי ומשעבדת אותה לאינטרסים הבלבדיים של הגבר. המחברת, כחוקרת בתחום התאטרון והתרבות, פיתחה את ”הקריאה התאטרונית“ כטלסקופ לקריאה לא משוחדת של סיפור הבריאה, מגילת אסתר, מלחמת דבורה וסיפורן של נשים מופלאות אחרות ומגלה בכל אלה עולם אחר לחלוטין מזה שסופר לנו כל השנים דרך הפריזמה ההלכתית המעוותת. בטנגו עם אלוהים נותן ביטוי, באמצעות הקריאה התאטרונית, לקריאה שונה של המציאות העכשווית ולדמויות הנשים במרכזם של רבים מהמחזות הישראליים בני ימינו. הקריאה התאטרונית מהווה גם מעין מיקרוסקופ המאפשר לחוקרת לחשוף את המניעים ואת האינטרסים הניצבים מאחורי הביקורת למיניה, שהגברים הקפידו לשמר בידיהם בקנאות במשך הדורות בלי להירתע גם משימוש בשקרים, בחצאי אמיתות ובעיקר בהדרה של נשים מגישה ישירה למקורות עצמם. הספר מציג גם תמונה עכשווית של גישה זו, הן בתרבות הישראלית והן בחוקיה, ומצביע על ”הטריקים והשטיקים“ שעדיין בשימוש בחיי היום-יום כדי להנציח את שעבודה של האישה. בטנגו עם אלוהים הוא ספר מחקר פמיניסטי נועז וחושפני שמוציא את הנשים מעמדת המגננה המסורתית ומעניק להן – על בסיס חוקי הבריאה המקראיים – מקום נכבד בעולם הדעת, התרבות והמציאות.
אוריון הוצאה לאור
מאת: אורנה ששון-לוי, עדנה לומסקי-פדר
תיאור: מדיניות הצבא בישראל ביחס לנשים השתנתה מאוד בשני,  העשורים האחרונים והיא מאותגרת מכיוונים שונים. בשנת 2017 למשל, שיעור הנשים שהתנדבו לתפקידי לחימה היה הגבוה ביותר זה שנים, אולם בה בעת פתיחת תפקידים קרביים לנשים וביטול ההפרדות המגדריות בקורסים צבאיים מעוררים התנגדות קשה בתוך הצבא ומחוץ לו. המשטר המגדרי של הצבא שוב אינו מבנה אחיד וקוהרנטי כפי שהיה בעבר; זהו שדה דינמי הפועל בהשפעתם של כוחות מנוגדים והוא משליך לא רק על נשים אלא גם על גברים ועל תפיסות של גבריות בצבא.
לפיכך, ההנחה ביסודו של הספר מגדר בבסיס : נשים וגברים בשירות הצבאי היא כי הצבא הוא ארגון הטרוגני; ארגון שיש בו מופעים שונים של שוויון ואי־שוויון מגדרי בזירות שונות והוא מנהל יחסים רבי־פנים עם החברה האזרחית. המאמרים באסופה זו אינם מתייחסים עוד לגברים ולנשים כאל קטגוריות חברתיות אחידות, אלא בוחנים את משמעותו של השירות הצבאי עבור קבוצות שונות המשרתות בתפקידים שונים. הם עוסקים במופעים הגלויים והסמויים של האי־שוויון המגדרי בצבא, בוחנים את המפגש בין מגדר, מעמד, אתניות ודת בארגון הצבאי, ומציגים את האפשרות להתמקח עם הארגון הצבאי ואף להתנגד לו.
השינויים הארגוניים שחלו בצבא בישראל והפרספקטיבות התיאורטיות שהתרחבו במרוצת הזמן הביאו להתפתחותו של שדה מחקר תוסס ואינטנסיבי שעניינו צבא ומגדר בישראל. ואולם בספר זה נאספים יחד לראשונה כותבים בולטים בתחום, חוקרות וחוקרים מתחומי ידע שונים - וציולוגיה, אנתרופולוגיה, מדע המדינה, לימודי מגדר, לימודי תרבות, קולנוע וספרות. האסופה פורשת מגוון רחב של מאמרים המאורגנים סביב ארבעה נושאים הבונים את שערי הספר: זהויות צבאיות; המדיניות המגדרית בצבא; היחסים בין צבא למשפחה; והתנגדות למלחמה ולכיבוש בישראל כיום.
מכון ון ליר בירושליםהקיבוץ המאוחד
מאת: אילנה קוורטין
תיאור: ״אפס, מטומטמת, מילים שלא הכרתי בבית שלי! אבא שלי בחיים לא דיבר ככה לאמא שלי. לקרוא לי אפס, לקרוא לי זבל, לקרוא לי פח אשפה״. ״הוא עושה כאילו זה פעולות אונס. עכשיו, זה כאילו את אשתו, אבל זה היה כאילו הוא עושה את הפעולות שהם בעל כורחך״. ״הוא סוגר אותי. אני במצוקה ממש. אין לי חברות. ויתרתי על המון חברות כי הוא מתעצבן שהן מתקשרות ונודניקיות״.
זהו רק קומץ מהפרקטיקות המגבילות והחונקות שעלו מתוך עשרות ראיונות שערכה ד״ר אילנה קוורטין עם נשים המצויות במערכת יחסים זוגית שבה הן חשות כלואות. מתוך עדויותיהן מסתמנת תופעה חברתית קשה וסמויה מהעין. בספר זה משרטטת ד״ר קוורטין לראשונה את קווי המתאר של התופעה, מעניקה לה שם – שתלטנות קיצונית בזוגיות – ואף מציעה מענה משפטי לאותן נשים.
שתלטנות קיצונית בזוגיות היא מערך התנהגויות דכאניות שאינו כולל אלימות פיזית, שבן הזוג כופה על האישה בתחומי חיים שונים. תכליתן של שלל ההתנהגויות היא לאפשר שליט ה של בן הזוג באישה ובכך לבסס, לחזק ולהגדיל את מעמדו הגברי הפטריארכלי ־ בעיני עצמו, בעיני האישה ובעיני אחרים.
מאת: שרון שטרית ששון
תיאור: המשוררת פדוא טוקאן (1917-2003) והסופרת סחר ח'ליפה (1942) הן שתי כותבות פלסטיניות פוריות וחשובות שכתיבתן הפכה לסמל של מאבק פמיניסטי ולאומי. ספר זה עוסק בכתיבה האוטוביוגרפית של השתיים אשר ממחישות בכתיבתן את הזיקה בין המאבק הלאומי-חברתי למאבק הנשי. שתיהן מתארות את מאבקה של האישה להגשמה עצמית ואת הדרך למימוש הזהות האישית על רקע החברה הפלסטינית בתקופה של זעזוע. במרכזו של הספר דיון ספרותי-תיאורטי לצד ניתוח תמטי ופואטי של מגוון מיצירותיהן של טוקאן וח'ליפה. הדיון בשער התיאורטי מתמקד בתיאוריות התפתחות הספרות הנשית במרחב הפלסטיני – ספרות זו היא אומנם חלק מכלל הספרויות הערביות המודרניות, אך במקביל היא ניחנת במאפיינים ייחודיים הנובעים מגורמים היסטוריים וחברתיים המייחדים את העם הפלסטיני ואת תרבותו. הדיון בשער השני מסייע בהצגת תמונה חברתית המשתקפת מבעד לדמויות ולעלילה. בחלק זה של הספר מוצגות נסיבות חייה הייחודיות של כל אחת מהכותבות, תוך כדי בחינת התמות המרכזיות ביצירותיה ודיון באמצעים הפואטיים שבעזרתם היא מדגישה את תהליכי עיצוב הזהות. כל יצירה מוסיפה נדבך נוסף למאבק הנשי המשתקף מכתיבתן של השתיים, כך שנראה שחייהן האישיים כפעילות חברתיות וכנשים משכילות, כמו גם זהותן כנשים פלסטיניות אשר הצליחו ליצור מנגנון חלופי ולפרוץ את תכתיבי החברה הפטריארכלית, משפיעים על כתיבתן באופן ניכר ועל המסר שהן מבקשות להעביר באמצעות הכתיבה.
רסלינג
מאת: אפנאן מסארוה סרור
תיאור: נשות המסגד פורס בפני הקורא את סיפוריהן של נשים מוסלמיות פלסטיניות המנצלות את מסגד הכפר על מנת לרכוש ידע העוסק בחיי היומיום שלהן כאמהות וכנשים, בין השאר עצמיות וזוגיות, גוף ומיניות. המחברת מציגה בפנינו את הדרך המרתקת שבה נעו המוֹרוֹת (השיח'וֹת) שהנחו את השיעורים בין עולמות ידע כמעט מנוגדים וסותרים: ידע דתי-מסורתי אסלאמי אל מול ידע מודרני-מערבי השאוב מעולם הפסיכולוגיה הפופולרית ומתפיסות "העידן החדש". ספר זה מצביע על האופן שבו השתמשו הנשים בידע מחוץ לזירה הלימודית לטובת פעולה ועשייה חברתית שהתמקדה, בין השאר, בהקמת עמותת נשים. כך תבעו לעצמן הנשים זכות לפעול בזירה הציבורית של הכפר ולקדם את מעמדן. ספרה החשוב של אפנאן מסארוה סרור מעיד על יכולתן של נשים החיות בהקשר שמרני-פטריארכלי לעקוף את המערכת הפטריארכלית בלי לאיים או לערער עליה, כלומר לנצל את הסמכות הגברית בכפר כדי לקבל גיבוי ולגיטימציה. הצלחת הנשים להקים את העמותה מסמנת את יכולתן לתבוע שותפות מלאה ושוויונית יותר בבניית החברה האזרחית ההולכת ומתהווה בכפר, כמו גם את יכולתן להיות סוכנות אקטיביות ומבשרות שינוי. ספר זה מצטרף אל גוף הידע הקיים במחקר העוסק בצורות ואופני האייג'נסי של נשים מוסלמיות; הוא טוען שיש לראות במסרי השיח'ות – המייעצות לנשים איך להיראות פסיביות מול הגברים-בעלים, לצד שיתוף פעולה מוּשכל ומכוון עמם – אסטרטגיות התנגדות חתרניות. אסטרטגיות אלה פתחו בפני הנשים מרחב לפעולה אוטונומית ועצמאית: הן אפשרו להן לפלס לעצמן מקום בזירה הציבורית של הכפר.
רסלינג
מאת: אורטל סלובודין
תיאור: "יום אחד בעלי התקשר אלי מארצות הברית. הוא סיפר שהתקבל לעבודה מבוקשת, ואז שאל: 'אז עושים רילוקיישן?'. באותו חורף ההתקררות שלי פגעה לי במיתרי הקול ולא ממש יכולתי לדבר. התלבטתי קשות ביחס למעבר לחו"ל אבל לא היה זמן והייתי צרודה. אז איכשהו, הסכמתי". בדומה לאיילת, אשר באופן סמלי נאלמה בדיוק ברגע שבו נדרשה להביע את דעתה על הצעת הרילוקיישן, נשים רבות לכודות בין הרצון לתמוך בצרכים וברצונות של בני משפחתן לבין הרצון לשמר את היציבות בחייהן. ספר זה מביא אל קדמת הבמה את קולן של נשים אשר עברו למדינה זרה כדי לתמוך בקריירה של בני זוגן. נשים אלו נדרשו לעזוב את כל מה שחיבר אותן למקום שבו חיו, לנטוע את חייהן במקום זר ולשמש עוגן איתן אשר סביבו מתארגנת המשפחה. למרות זאת, קולן נותר לרוב בשולי השיח המשפחתי והחברתי. בהתבסס על ראיונות עם נשים ישראליות ברחבי העולם ועל סקירה מקיפה של המחקר בתחום, ספרה של אורטל סלובודין משרטט את הכוחות הפועלים בהחלטה לנסוע, את האובדן הכרוך בעזיבה ובחזרה, את תהליכי ההסתגלות של נשים ואת התמורות ביחסים עם ילדיהן ובני זוגן. בניסיון לצייר את הרילוקיישן כתופעה מודרנית והיסטורית בו-זמנית, התהליכים המתוארים בספר מוסברים על ידי מגוון תיאוריות חברתיות, מגדריות ופסיכואנליטיות. תופעת הרילוקיישן מפוענחת בספר בתוך ההקשר התרבותי הייחודי לחברה הישראלית; היא כוללת התייחסות לתפיסת הגלות, המשפחה המורחבת וקצב החיים בישראל. הספר, הכתוב בשפה בהירה וקולחת, מיועד לכל אדם המתעניין במעבר בין תרבויות, בפרט לזוגות אשר עשויים למצוא בו בסיס לדיון בהחלטה על רילוקיישן ובתוצאותיה.
רסלינג
מאת: דליה בכר
תיאור: הדימוי של אפרודיטה/ונוס שימש תמיד קנה מידה ליופי הנשי, החל מתרבות יוון ורומא, דרך יצירות פיסול וציור לאורך תולדות האמנות וכלה באמנות ובפרסום כיום. דימוי זה כונן גוף אידיאלי בלתי אפשרי, רחוק מהגוף הריאלי, והוא בעל השלכות רבות עד היום על תפיסת הגוף הנשי בכל תחומי החיים; הוא גורם לנשים להתאים את גופן למודל הקלאסי על ידי דיאטה וניתוחים פלסטיים, הוא גורם לאנורקסיה ולבעיות פסיכולוגיות שנובעות מדימוי עצמי. ספר זה מציג מבחר יצירות אמנות פמיניסטיות החותרות תחת תפיסת היופי הנשי המבוססת על המודל של אפרודיטה/ונוס, תוך כדי שימוש באסטרטגיות שונות של התנגדות – גלויות או מוסוות. על ידי ניכוס דמותה של ונוס (עומדת, שרועה או כורעת) ערערו האמניות הפמיניסטיות על האיקוניוּת של הדימוי, התנגדו למודל יופי אחד והציעו ריבוי של מושגי היופי. המבוא לספר מציג את התשתית התיאורטית ליצירת קנון היופי ביוון העתיקה, לצד מיפוי העמדות הפמיניסטיות המרכזיות הנוגעות להבניית "נשיות" ו"יופי נשי". החלק הראשון של הספר דן באמנית המולטימדיה הצרפתייה אורלן (Orlan) אשר מנכסת ביצירותיה את דימויי ונוס בעזרת ניתוחים פלסטיים שהופכים למייצגים, ובכך מביאה את יצירתה לסף, להסגת גבול. החלק השני של הספר מתמקד באמנית האמריקאית חנה וילקה (Hannah Wilke) שנודעה ביופייה. וילקה, אשר חלתה בסרטן, ייצגה ופירקה את דימוי ה"האישה היפה", ועל ידי שימוש במודלים של אפרודיטה/ונוס תיעדה את תהליך אובדן זהותה וקמילת יופייה. החלק האחרון של הספר מציע יצירות נבחרות שמבטאות התרסה וחתרנות פמיניסטית ביחס לדימוי אפרודיטה/ונוס – הן מעמידות מולו את הגוף "החסר" ו"הפגום".
רסלינג
מאת: אילת הראל-שלו, שיר דפנה-תקוע
תיאור: שילוב נשים בתפקידי לחימה בצבא מעורר דיון ציבורי סוער ומעסיק את החברה הישראלית בעשורים האחרונים. ויכוחים חריפים על סוגיה זו ניטשים בזירות שונות — צבאיות ואזרחיות כאחד. האם נשים מסוגלות למלא תפקידים אלו והאם ראוי שנשים תשרתנה כלוחמות הן רק שתיים מהשאלות, אשר השיח עליהן משפיע על חיי הנשים בישראל, על מבנה הצבא ועל החברה בכללותה. בספר מובא, באמצעות סיפורן של עשרות חיילות, סיפור הקרב הכפול של נשים ששירתו בתפקידי לחימה ובתפקידים תומכי לחימה בצה"ל. הקרב הכפול שלהן מתרחש בשדה הקרב )בו הן חשופות לטראומה כתוצאה מהפעילות המבצעית(, וכן בחזית המאבק בכוחות המתנגדים להשתלבות נשים בתפקידי לחימה. הספר מבקש להרחיב את היריעה האקדמית והחברתית שאפשר להפיק מניסיונן של נשים כשהן עומדות במרכז ולא כתוספת שולית לנושא הנחקר. הניתוח תקף לא רק לישראל, אלא מציע תובנות משמעותיות הן על שירות נשים בתפקידים קרביים והן על סוגיות רחבות יותר הבוחנות את הקשרים שבין מגדר למלחמה, לטראומה ולפוליטיקה. יתרה מזו, באמצעות הבלטת נקודת המבט של נשים בצבא, הספר מלמד גם על השירות הצבאי ועל החוויות של גברים לוחמים בצבא. הספר מדגיש את הדיכוטומיות הפגומות הרווחות בחקר המלחמה, האלימות והקרב, ומערער עליהן על ידי הצגה וניתוח של נרטיבים מפי מאה לוחמות משוחררות, המספרות את חוויותיהן בסביבה של סכסוך ומלחמה.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: טניה מודלסקי
תיאור: סרטיו של הבמאי הנודע אלפרד היצ'קוק הם מהנחקרים ביותר בתולדות התאוריה והביקורת של הקולנוע. חוקרת הקולנוע והטלוויזיה הפמיניסטית טניה מודלסקי יוצאת בספר פורץ דרך זה נגד שתי גישות קוטביות שרווחו עד כה: זו שלפיה סרטיו של היצ'קוק רוויים שנאת נשים, וזו שלפיה הבמאי מזדהה עם דמויות הנשים וחושף את מצבן העגום בחברה שגברים שולטים בה. מודלסקי מראה את השניוּת כלפי נשים, המאפיינת את יצירתו המורכבת של היצ'קוק ויכולה לעורר בצופים מגוון תחושות, ובכלל זה איום, חוסר אונים, כעס והזדהות. לדבריה, סיפוריהן של הנשים חותרים לעיתים תחת השליטה והסמכות של "אמן המתח הקולנועי" הנודע. למרות האלימות הניכרת שהגברים מגינים כלפי הנשים בסרטים, הן מוסיפות להתנגד להיטמעות בפטריארכייה, והבמאי - במודע או לא - מזדהה עם התנגדות זו. לטענתה, השאלה אם הסרטם ספוגים שנאת נשים או אהדה לנשים אינה ניתנת להכרעה, ובסרטיו של היצ'קוק הן כרוכות זו בזו. המהדורה הראשונה של הנשים שידעו יותר מדי יצאה לאור ב־1988, ומהדורתו השלישית, מ־2016 מוגשת עתה לקוראים עברית. שבעת הספרים המנותחים בספר - סחיטה, רצח!, רבקה, נודעת, חלון אחורי, ורטיגו ופרנזי - משמשים למחברת בסיס לניתוח הצופָה והצופֶה בקולנוע, והיא עוסקת בחיבור הרגשי לדמויות הנשים בסרטים. למהדורה שלישית זו צורף גם ריאיון עם המחברת, ובו היא עוסקת בגישות פמיניסטיות וקוויריות לניתוח סרטיו של היצ'קוק ובדיאלוג שעשוי להתקיים ביניהן; וכן צורף מדריך שאלות לדיון במחקר מרכזי זה של התאוריה הפמיניסטית הקולנועית.
עם עובד
מאת: ענת הררי
תיאור: מתי לראשונה חשבת איזה אבא אתה רוצה להיות? מה עבר עליך בתקופת ההיריון של ילדך ולאחר לידתו? ובכלל, מהו סיפור הלידה מהזווית שלך?
מה קורה כשגברים, כולם עסוקים באבהות החדשה שלהם, כולם פתוחים וסקרנים, מתיישבים לכתוב על המעבר הדרמטי שלהם לאבהות ומנסים לענות על השאלות האלה?
שנים-עשר משתתפי סדנת הכתיבה "הולדת אב" עשו מקום לקולות שלהם, וכתבו במילותיהם על נושאים אלה שנחשבים "נשיים", וככל שכתבו יותר ושוחחו יותר, כך הופתעו לגלות כמה גדול הצורך שלהם לחקור את עצמם, ולהתבטא בחופשיות ובביטחון.
במעגל השיח הגברי ישבה גם אישה אחת, מנחת הסדנה, שהיא גם מטפלת משפחתית שפוגשת זוגות לאחר הלידה ובכלל, ומצאה עצמה בוחנת שוב ושוב את האמהוּת ואת הזוגיות שלה ביחס לדברים שנכתבו ונאמרו בסדנה, ואף עוברת שינוי תודעתי שישפיע בהמשך על עבודתה.
הגברים של היום רוצים לתת מילים משלהם לחוויית ההורות הפנימית שלהם. הם רוצים לדבר על הצרכים שלהם ולהגשים את משאלות לבם ואינם חוששים להילחם בקשיים שמערימות עליהם החברה והתרבות כאשר מדובר באבהות ובחיי המשפחה שלהם. והם רוצים ליהנות מאחווה גברית שמאפשרת שיח אינטימי ובעל ערך.
הולדת אב מתעד שלב אחר שלב את פרקי סדנת הכתיבה לאבות דרך הטקסטים שנכתבו במהלכה, וכן חלק מהשיחות שנרקמו סביבם, עד לסופה הבלתי צפוי של הסדנה. הוא מניח עוד אבן דרך קטנה באבהות החדשה שאותה מנסחים הגברים המבקשים להיות שותפים שווים בהורות.
הוצאת בבל בע"מ
מאת: עמליה כהנא-כרמון
תיאור: במשך שנים כתבה והרצתה הסופרת עמליה כהנא-כרמון (2019-1926) על האתגרים הניצבים לפתחה של סופרת, בייחוד בספרות העברית. כך ביקשה לבחון באופן אנליטי ומקיף את ניסיונה האישי, שהיה לא אחת כואב. בשבע המסות שנאספו כאן ניסחה את מבנה העומק הגברי של התרבות העברית והישראלית, שלאורו יצירה של נשים מוּעדת להיות "דרך קוצים". ונדמה שעִם כל התמורות שחלו מאז נכתבו מסות אלו, הבחנותיה החודרות של כהנא-כרמון עוד עומדות בעינן. באחרית הדבר המקיפה של היוצרת וחוקרת הספרות ד"ר יערה שחורי, החותמת את הספר, היא בוחנת את שבע המסות הללו כיצירה מניפסטית, מעין גלגול מאוחר ל'חדר משלך' מאת וירג'יניה וולף. וולף הצביעה על המכשולים שמציבה התרבות הכללית לכתיבתן של נשים ואילו כאן, טוענת שחורי, כהנא-כרמון עומדת על חסמים נוספים ויסודיים הנובעים גם מן ההקשר היהודי והציוני; וכמו 'חדר משלך', גם מסות אלו מאת כהנא-כרמון שוברות בעצם העלאתן על הכתב קשר שתיקה גדול.
הקיבוץ המאוחד
מאת: לנדי בנקרופט
תיאור: "הוא לא באמת מתכוון לפגוע בי, הוא פשוט מאבד שליטה".
"הוא מסוגל להיות כל כך מתוק ועדין".
"הוא הפחיד אותי כמה פעמים, אבל הוא אף פעם לא פוגע בילדים – הוא אבא נפלא".
"היו לו חיים ממש קשים".
"הוא יותר רגיש מאנשים אחרים, והוא עושה כמיטב יכולתו".
"הוא תמיד מצטער אחר כך"...ברצלונה, ברצלונה...
הוא אומר שהוא אוהב אותך. אז... למה הוא עושה את זה? שאלת את עצמך את השאלה הזאת שוב ושוב. עכשיו יש לך הזדמנות לדעת: איך גברים כעסנים ושתלטנים חושבים– ולשנות את חייך. יועץ המתמחה בעבודה עם גברים מתעללים מציע לך בספר פורץ דרך זה איך לשרוד מערכת יחסים מתעללת, לשפרה או לעזבה. תוכלי לקרוא בספר על:
סימני האזהרה הראשוניים
עשרה טיפוסי אישיות של מתעללים
תפקידם של אלכוהול וסמים
מה בכוחך לתקן ומה לא
איך לעזוב מערכת יחסים בבטחה "אין ספק שזה הספר הכי שימושי ובעל המידע הרב ביותר שאי פעם נכתב בנושא גברים מתעללים. נשים שיחומשו בתובנות המופיעות בעמודים אלה יוכלו להתחיל להחזיר לעצמן את השליטה על חייהן. " ד"ר ג'יי סילברמן (מנהל תכניות למניעת אלימות, בית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת הרווארד)
הקיבוץ המאוחדספרית פועלים
מאת: גבריאל מרמקס, מרים מיכלסון, יאצק אולשצ'וק
תיאור: ראיונות עיתונאיים עם המהפכנית האנרכיסטית הצרפתייה לואיז מישל בת המאה ה-19, האנרכיסטית הפמיניסטית האמריקנית היהודייה אמה גולדמן בת המאה ה-20 והמשפטנית ולוחמת זכויות האדם האיראנית, כלת פרס נובל לשלום שירין עבאדי. בראיונות אלה מביעות שלוש הנשים את "האני מאמינה" שלהן באופן נגיש ופתוח ומקנות לקוראות ולקוראים מושג ותחושה על מאבקן למען שחרור האדם – נשים וגברים כאחד.
נהר ספרים
מאת: ענת ברקו
תיאור: "יהיה לנו טוב ביחד... חברה שלי נתנה לנו דירה, כדי שנוכל להיות ביחד... תביא איתך קונדומים... יש לך?"
כך כתבה המחבלת לנער הישראלי בן ה-16 בצ'אט, באינטרנט, באמצעות תוכנת המסרים הישראלית ICQ. השיחות הפכו לתכופות וארוכות יותר, ואיתן גבר רצונו של הנער לפגוש את הבחורה. לבסוף הגיע הנער למקום המפגש שקבעו בצ'אט, שם המתינו לו הטרוריסטית וחבריה, ורצחו אותו בדם קר. במשך 15 השנים האחרונות, קיימה ד"ר ענת ברקו מפגשים עם אסירות ואסירים ביטחוניים פלסטינים בכלא הישראלי. ביניהם היו כאלה שהפיקו פיגועי טרור רצחניים כנגד ישראלים, כגון מנהיג 'החמאס' השייח' אחמד יאסין וחבריו. בספר זה התמקדה ד"ר ברקו בנשים וילדים ששימשו כגלגלי שיניים במכונת הטרור הפלסטינית.
במיומנות וברגישות הסירה ד"ר ענת ברקו את הרעלה מפניהן של האסירות הביטחוניות, וגילתה כי לעתים מנוצלת אישה פצצה מינית בנתיב הפיגוע הרצחני. המתאבדת אינה מכוסה עוד ברעלה ובשמלה ואיברי גופה המעורטל נחשפים לעין כול בתום הפיצוץ. מה הדבר הנורא שעשתה או שעשו בה, שהוביל את המחבלת לדרך אין מוצא זולתי טרור? האם אישה פצצה נחשבת לגיבורה משוחררת בחברה הפלסטינית או שמא היא נותרת חשודה כמופקרת ופגומה? האם לעולם ירחף מעל ראשה סימן שאלה באשר לטוהר מידותיה ומניעיה לבצע פיגוע טרור?
ספר מטלטל זה, חושף את עולמם הפנימי של טרוריסטים ומציע חשיבה 'מחוץ לקופסה' על דרכי התמודדות מול הטרור הרצחני.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: דינה חרובי, טלילה קוש-זוהר
תיאור: ספר זה מאגד מאמרים הדנים בסוגיות מגדריות בתחומי דעת מגוונים. המחקרים השונים מתייחסים לנוכחות הגלויה והסמויה של הפרמטר המגדרי כחלק אינהרנטי ומובנה במציאות. הספר מתווה דרכים להתבונן דרך עדשת המגדר גם בתכנים השונים הנלמדים בבתי הספר. הנכחת הסוגיה המגדרית היא אחת הדרכים לקידום שוויון זכויות מגדרי בבתי הספר, וכפועל יוצא מכך בחברה כולה. המחקרים, למעט מאמר מתורגם אחד, הם פרי עבודתן של חברות פורום ״חינוך ומגדר״ במכללת סמינר הקיבוצים, כולן מרצות במכללה בתחומי דעת שונים. הפורום מבקש לקדם דיון בסוגיות מגדר וחינוך בכלל, ובהכשרת פרחי הוראה בפרט.
הקיבוץ המאוחדהוצאת גמא
מאת: ענת גרנית-הכהן
תיאור: הספר מביא את סיפורן של כ-3,600 נשים יהודיות בגילי 45-18 מהיישוב בארץ-ישראל שהתנדבו לשרת בשני כוחות - אט"ס (ATS) – חיל העזר של חיל היבשה, ווא"ף (WAAF) – חיל העזר של חיל האוויר. הגיוס היה ביוזמת מועצת ארגוני נשים שבראשה עמדה הדסה סמואל, והנשים תבעו את זכותן להיות במרחב הציבורי. בין הנשים היו גם כ-120 אימהות, שחלקן עזבו משפחה וילדים קטנים כדי לשרת בצבא. רוב המגויסות שירתו במצרים, חלקן בארץ ישראל, בסוריה ובלבנון וגם באיטליה. המגויסות היו פקידות, מחסנאיות ועובדות בתי חולים וכמה מאות היו נהגות – משאיות ואמבולנסים. היו גם חברות בהגנה ובלח"י שביצעו תפקידים בלתי לגליים כמו הברחת נשק ועולים וזיוף תעודות חייל. שתי חברות לח"י אף היו מעורבות בהכנות לרצח של הלורד מוין בקהיר (נובמבר 1944).
יד יצחק בן-צבי
מאת: יעל יצחקי
תיאור: אנו חיים בחברה תחרותית ונדרש כח וביטחון כדי לנקות את רעשי הסביבה, ולהיות נאמנות לעצמנו – אך זה מה שיבטיח הנאה וסיפוק בעבודה ובחיים בכלל. מצליחה בדרכה מספר את סיפורן של נשים, שנשמעו לקולן הפנימי ומממשות את עצמן בדרכן.
מאת: עידית שפרן גיטלמן
תיאור: פסיקת בג"ץ בעניין אליס מילר (1995) הייתה אות הפתיחה להרחבת שירות הנשים בצה"ל. מאז נפתחו לשירות נשים, בהדרגה, עוד ועוד תפקידים, והיום הן משרתות במגוון רחב של מקצועות צבאיים, לרבות ביחידות מבצעיות. בצד תהליך זה הולך וגדל מקומם ומספרם של חובשי הכיפות הסרוגות בתפקידי ליבה ובקצונה. עובדה זו מציבה לפני צה"ל את אחד האתגרים החברתיים הגדולים בשנים האחרונות – אתגר השירות המשותף.

כיצד מאזנים בין ערכים המתקשים לעלות בקנה צְבא עַם אחד? האם מחויבותו של צה"ל לעקרון השוויון גוברת על חובתו לאפשר שירות מכבד לכלל חייליו וחיילותיו שאינו סותר את אמונתם או את הגבלותיהם ההלכתיות? האם הסדרת הסוגיה באמצעות פקודת השירות המשותף היא אכן הביטוי הנכון לאיזון הראוי? ומה אפשר ללמוד מן הדרך שעבר צה"ל ועברה החברה הישראלית עד לעדכונה של פקודה זו?

מחקר זה מבקש להשיב על שאלות אלו תוך שהוא בודק את סוגיית השירות המשותף כמקרה מבחן למחלוקת החברתית אשר חדרה את חומות הצבא וחלחלה אל בסיסיו. אחד ממוקדי הדיון בו הוא המאבק הציבורי שהתפתח במקביל לניסוח הפקודה שנועדה להסדיר את השירות של חיילות לצד חיילים דתיים המקפידים על הלכות צניעות והפרדה, מאבק שהתקבע בתודעה הציבורית כמלחמה בין שני צדדים שכל אחד מהם רואה בצה"ל כלי להטמעת ערכים ואג'נדות בצבא בפרט ובחברה הישראלית בכלל. בסופו של הדיון מוצעות מסקנות והמלצות ליישום.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: נעמי חזן, מיכל שמיר, חנה הרצוג
תיאור: בשיח הפוליטי בישראל כמעט אין התייחסות לנשים כאל ציבור מובחן, והפערים המגדריים בפוליטיקה לא זכו לתשומת לב מחקרית על אף השלכותיהם הרבות והחשובות. הספר פערים מגדריים בפוליטיקה בישראל מבקש למלא את החסר בתחום זה. הוא שופך אור על הבדלים מגדריים בדפוסי ההצבעה, בעמדות בתחומי מדיניות שונים, בהשתתפות פוליטית ובייצוג פוליטי. הוא חושף פערים שעד כה היו סמויים מן העין ומעגן אותם בגורמי עומק תרבותיים ומבניים של המערכת הפוליטית. בכך הספר מרחיב את הבנתנו אשר לפעילות הפוליטית בכללותה ומציע מבט חדש ומעמיק על הפוליטיקה והחברה בישראל. מאמרי הספר הם פרי עטם של חוקרות וחוקרים מתחומים שונים, בהם סוציולוגיה ואנתרופולוגיה, מדע המדינה, תקשורת ולימודי מגדר. המאמרים מתחקים על הצטלבויות של מגדר ומיקום פוליטי; ובוחנים את העמדות וההתנהגויות של הציבור, את דמותם ופעילותם של נציגיו ונציגותיו, ואת הכללים והמוסדות המבנים את תהליך הייצוג. בין השאר הם שואלים אם שילובן של נשים במקומות ריאליים במפלגות מביא לעלייה בתמיכת נשים במפלגות אלו; אם לבוחרות - ולבוחרים - חשובה נוכחות נשים ברשימה; ואם מדיניותן של המפלגות בנושאים הנוגעים לנשים משפיעה על היווצרות פער מגדרי בהצבעה. הספר מגדיר וממפה תחום מחקר חדש, אך גם מבקש להעלות לסדר היום הציבורי את נושא הפערים המגדריים בפוליטיקה, להטמיע חשיבה מגדרית ולהניע שינוי חברתי ופוליטי.
מכון ון ליר בירושליםהקיבוץ המאוחד
מאת: רבקה סולניט
תיאור: במסה הפמיניסטית המכוננת, הקומית והנוקבת שלה, "גברים מסבירים לי דברים", רבקה סולניט מתמודדת עם מה שמשתבש לעתים קרובות בשיחות בין גברים לנשים. היא כותבת על גברים שמאמינים בטעות שהם יודעים דברים, ומאמינים בטעות שנשים אינן יודעות אותם. היא שואלת כיצד נולדה ההנחה המובלעת הזאת, איך פועל היבט זה של מלחמות מגדר, וחושפת בצורה משעשעת כמה מהמפגשים האיומים האישיים שלה. בצד המסה פורצת הדרך הזאת, שבהשראתה נטבע המושג "הַסְגַבְרָה", הספר כולל בין השאר את המסה #YesAllWomen, שנכתבה בתגובה לרציחות באיסלה ויסטה ב-2014 ולתנועה הציבורית שצמחה בעקבותיה בדרישה להפסיק את המיזוגיניה ואת האלימות נגד נשים; וכן את המסה "תסמונת קסנדרה", על הנטייה הפסקנית להאשים נשים בהיסטריה ובחוסר מהימנות מלידה
הוצאת אסיה
מאת: אסתר דרור, רות לין
תיאור: בספר זה חוברות אסתר דרור, בת לאם ניצולת אושוויץ בירקנאו, ורות לין, בת למשפחת חלוצים מבוני הארץ, להתבוננות מגדרית בשאלה כיצד הצליחו הנשים לבנות את חייהן "כאן" אחרי מה שקרה להן "שם"; לניסיון להבין כיצד נוצרו מיתוסים, סודות ואגדות על מיניותה של האישה ששרדה, וכיצד פגיעותה ופעלנותה המינית מתפרשות על ידי החברה כטעונות קלון. על סמך ראיונות עם נשים וגברים ששרדו את השואה, הן מתחקות אחר הדרך שבה רוקמות הניצולות את חוטי עברן - ככתב הגנה לנוכח סיפור השואה הישראלי, שממנו נשקפת לא אחת אותה שאלה חשדנית: "איך קרה ששרדת?"
הקיבוץ המאוחד
מאת: ברטה פפנהיים
תיאור: במוקד הספר ניצבת דמותה של ברטה פפנהיים (1859–1936), פמיניסטית יהודייה ילידת וינה, בין הנשים הבולטות בעולם היהודי בתחילת המאה ה-20. פפנהיים, המוכרת בהיסטוריה של הפסיכואנליזה בכינוי "אנה אוֹ", סבלה בצעירותה מהפרעה שאובחנה כהיסטֶריה; היא טופלה בידי יוזף ברויאר בשיטה חדשנית שהיא כינתה "ריפוי בדיבור". אחרי החלמתה עברה לפרנקפורט ומשם ניהלה מערך של סיוע סוציאלי ופעילות פמיניסטית רחבי היקף, ותרמה לביסוס העבודה הסוציאלית בחברה היהודית. היא הובילה מאבק חסר פשרות בזנות ובסחר בנשים ופעלה לשיפור חינוך הנשים היהודיות ולהעלאת מעמדן וערכן בחיי הקהילה וביהדות. ספר זה מפגיש את הקוראות והקוראים עם דמותה המרתקת באמצעות קובץ מקיף ומגוון מכּתביה בתרגום מגרמנית לעברית.
הוצאת אוניברסיטת בר אילןכרמל
מאת: סמדר בן-אשר
תיאור: הספר כַּוְכַּבּ – נשים בדואיות פורצות דרך מציג מקרוב את סיפורן של שבע נשים בדואיות, החיות במרחבי הנגב ופועלות לשינוי המציאות בחברה במעבר, שבה המסורת, התרבות והדת ארוגות יחדיו וחשופות לרוחות חדשות. כל הסיפורים בספר מובאים בגוף ראשון. בשער הראשון שלושה פרקים המציגים את סיפורן של נשים שביקשו לרכוש השכלה גבוהה ולממש יכולות וזכויות שהן חונכו לשמור לעצמן בכותלי הבית בלבד; השער השני מציג את סיפורן של שתי נשים שחוו אובדן ושכול והצליחו לשקם את חייהן כאלמנות צה"ל בדואיות למרות אבני הנגף החברתיות שעמדו בפניהן; שני הסיפורים בשער השלישי מגוללים תיאורי אומץ ומנהיגות של נשים הפועלות באזורי הצללים, במקום שבו קרני האור של חברה מתקדמת אינן חודרות אליו, ומשם הן מובילות שינויים. כל אישה מביאה את קולה הייחודי, החד־פעמי, המהדהד גם את קולות הנשים האחרות. השער העיוני החותם את הספר מציג ידע תאורטי, המעגן את השאלות העולות בסיפורי הנשים בגוף המחקר ההולך וצומח, ובמרכזו החברה הבדואית בישראל. סיפור חייהן של הנשים הבדואיות חושף ילדות ונעורים במרחבי הנגב, נישואים, הורות, מאבק להשכלה, התפתחות אישית בצד משברים, כאב, מצוקה, אכזבות ותקוות גדולות. גיבורות הספר אינן מצפות שיסללו עבורן את הדרך, אלא הן נושאות בעצמן את לפיד המהפכה השקטה, שאיש לא יוכל עוד לכבותו.
מכון מופ"ת
הצג עוד תוצאות