נמצאו 98 ספרים בקטגוריה
לכל הספרייה
מאת: שרון שטרית ששון
תיאור: המשוררת פדוא טוקאן (1917-2003) והסופרת סחר ח'ליפה (1942) הן שתי כותבות פלסטיניות פוריות וחשובות שכתיבתן הפכה לסמל של מאבק פמיניסטי ולאומי. ספר זה עוסק בכתיבה האוטוביוגרפית של השתיים אשר ממחישות בכתיבתן את הזיקה בין המאבק הלאומי-חברתי למאבק הנשי. שתיהן מתארות את מאבקה של האישה להגשמה עצמית ואת הדרך למימוש הזהות האישית על רקע החברה הפלסטינית בתקופה של זעזוע. במרכזו של הספר דיון ספרותי-תיאורטי לצד ניתוח תמטי ופואטי של מגוון מיצירותיהן של טוקאן וח'ליפה. הדיון בשער התיאורטי מתמקד בתיאוריות התפתחות הספרות הנשית במרחב הפלסטיני – ספרות זו היא אומנם חלק מכלל הספרויות הערביות המודרניות, אך במקביל היא ניחנת במאפיינים ייחודיים הנובעים מגורמים היסטוריים וחברתיים המייחדים את העם הפלסטיני ואת תרבותו. הדיון בשער השני מסייע בהצגת תמונה חברתית המשתקפת מבעד לדמויות ולעלילה. בחלק זה של הספר מוצגות נסיבות חייה הייחודיות של כל אחת מהכותבות, תוך כדי בחינת התמות המרכזיות ביצירותיה ודיון באמצעים הפואטיים שבעזרתם היא מדגישה את תהליכי עיצוב הזהות. כל יצירה מוסיפה נדבך נוסף למאבק הנשי המשתקף מכתיבתן של השתיים, כך שנראה שחייהן האישיים כפעילות חברתיות וכנשים משכילות, כמו גם זהותן כנשים פלסטיניות אשר הצליחו ליצור מנגנון חלופי ולפרוץ את תכתיבי החברה הפטריארכלית, משפיעים על כתיבתן באופן ניכר ועל המסר שהן מבקשות להעביר באמצעות הכתיבה.
רסלינג
מאת: אפנאן מסארוה סרור
תיאור: נשות המסגד פורס בפני הקורא את סיפוריהן של נשים מוסלמיות פלסטיניות המנצלות את מסגד הכפר על מנת לרכוש ידע העוסק בחיי היומיום שלהן כאמהות וכנשים, בין השאר עצמיות וזוגיות, גוף ומיניות. המחברת מציגה בפנינו את הדרך המרתקת שבה נעו המוֹרוֹת (השיח'וֹת) שהנחו את השיעורים בין עולמות ידע כמעט מנוגדים וסותרים: ידע דתי-מסורתי אסלאמי אל מול ידע מודרני-מערבי השאוב מעולם הפסיכולוגיה הפופולרית ומתפיסות "העידן החדש". ספר זה מצביע על האופן שבו השתמשו הנשים בידע מחוץ לזירה הלימודית לטובת פעולה ועשייה חברתית שהתמקדה, בין השאר, בהקמת עמותת נשים. כך תבעו לעצמן הנשים זכות לפעול בזירה הציבורית של הכפר ולקדם את מעמדן. ספרה החשוב של אפנאן מסארוה סרור מעיד על יכולתן של נשים החיות בהקשר שמרני-פטריארכלי לעקוף את המערכת הפטריארכלית בלי לאיים או לערער עליה, כלומר לנצל את הסמכות הגברית בכפר כדי לקבל גיבוי ולגיטימציה. הצלחת הנשים להקים את העמותה מסמנת את יכולתן לתבוע שותפות מלאה ושוויונית יותר בבניית החברה האזרחית ההולכת ומתהווה בכפר, כמו גם את יכולתן להיות סוכנות אקטיביות ומבשרות שינוי. ספר זה מצטרף אל גוף הידע הקיים במחקר העוסק בצורות ואופני האייג'נסי של נשים מוסלמיות; הוא טוען שיש לראות במסרי השיח'ות – המייעצות לנשים איך להיראות פסיביות מול הגברים-בעלים, לצד שיתוף פעולה מוּשכל ומכוון עמם – אסטרטגיות התנגדות חתרניות. אסטרטגיות אלה פתחו בפני הנשים מרחב לפעולה אוטונומית ועצמאית: הן אפשרו להן לפלס לעצמן מקום בזירה הציבורית של הכפר.
רסלינג
מאת: אורטל סלובודין
תיאור: "יום אחד בעלי התקשר אלי מארצות הברית. הוא סיפר שהתקבל לעבודה מבוקשת, ואז שאל: 'אז עושים רילוקיישן?'. באותו חורף ההתקררות שלי פגעה לי במיתרי הקול ולא ממש יכולתי לדבר. התלבטתי קשות ביחס למעבר לחו"ל אבל לא היה זמן והייתי צרודה. אז איכשהו, הסכמתי". בדומה לאיילת, אשר באופן סמלי נאלמה בדיוק ברגע שבו נדרשה להביע את דעתה על הצעת הרילוקיישן, נשים רבות לכודות בין הרצון לתמוך בצרכים וברצונות של בני משפחתן לבין הרצון לשמר את היציבות בחייהן. ספר זה מביא אל קדמת הבמה את קולן של נשים אשר עברו למדינה זרה כדי לתמוך בקריירה של בני זוגן. נשים אלו נדרשו לעזוב את כל מה שחיבר אותן למקום שבו חיו, לנטוע את חייהן במקום זר ולשמש עוגן איתן אשר סביבו מתארגנת המשפחה. למרות זאת, קולן נותר לרוב בשולי השיח המשפחתי והחברתי. בהתבסס על ראיונות עם נשים ישראליות ברחבי העולם ועל סקירה מקיפה של המחקר בתחום, ספרה של אורטל סלובודין משרטט את הכוחות הפועלים בהחלטה לנסוע, את האובדן הכרוך בעזיבה ובחזרה, את תהליכי ההסתגלות של נשים ואת התמורות ביחסים עם ילדיהן ובני זוגן. בניסיון לצייר את הרילוקיישן כתופעה מודרנית והיסטורית בו-זמנית, התהליכים המתוארים בספר מוסברים על ידי מגוון תיאוריות חברתיות, מגדריות ופסיכואנליטיות. תופעת הרילוקיישן מפוענחת בספר בתוך ההקשר התרבותי הייחודי לחברה הישראלית; היא כוללת התייחסות לתפיסת הגלות, המשפחה המורחבת וקצב החיים בישראל. הספר, הכתוב בשפה בהירה וקולחת, מיועד לכל אדם המתעניין במעבר בין תרבויות, בפרט לזוגות אשר עשויים למצוא בו בסיס לדיון בהחלטה על רילוקיישן ובתוצאותיה.
רסלינג
מאת: דליה בכר
תיאור: הדימוי של אפרודיטה/ונוס שימש תמיד קנה מידה ליופי הנשי, החל מתרבות יוון ורומא, דרך יצירות פיסול וציור לאורך תולדות האמנות וכלה באמנות ובפרסום כיום. דימוי זה כונן גוף אידיאלי בלתי אפשרי, רחוק מהגוף הריאלי, והוא בעל השלכות רבות עד היום על תפיסת הגוף הנשי בכל תחומי החיים; הוא גורם לנשים להתאים את גופן למודל הקלאסי על ידי דיאטה וניתוחים פלסטיים, הוא גורם לאנורקסיה ולבעיות פסיכולוגיות שנובעות מדימוי עצמי. ספר זה מציג מבחר יצירות אמנות פמיניסטיות החותרות תחת תפיסת היופי הנשי המבוססת על המודל של אפרודיטה/ונוס, תוך כדי שימוש באסטרטגיות שונות של התנגדות – גלויות או מוסוות. על ידי ניכוס דמותה של ונוס (עומדת, שרועה או כורעת) ערערו האמניות הפמיניסטיות על האיקוניוּת של הדימוי, התנגדו למודל יופי אחד והציעו ריבוי של מושגי היופי. המבוא לספר מציג את התשתית התיאורטית ליצירת קנון היופי ביוון העתיקה, לצד מיפוי העמדות הפמיניסטיות המרכזיות הנוגעות להבניית "נשיות" ו"יופי נשי". החלק הראשון של הספר דן באמנית המולטימדיה הצרפתייה אורלן (Orlan) אשר מנכסת ביצירותיה את דימויי ונוס בעזרת ניתוחים פלסטיים שהופכים למייצגים, ובכך מביאה את יצירתה לסף, להסגת גבול. החלק השני של הספר מתמקד באמנית האמריקאית חנה וילקה (Hannah Wilke) שנודעה ביופייה. וילקה, אשר חלתה בסרטן, ייצגה ופירקה את דימוי ה"האישה היפה", ועל ידי שימוש במודלים של אפרודיטה/ונוס תיעדה את תהליך אובדן זהותה וקמילת יופייה. החלק האחרון של הספר מציע יצירות נבחרות שמבטאות התרסה וחתרנות פמיניסטית ביחס לדימוי אפרודיטה/ונוס – הן מעמידות מולו את הגוף "החסר" ו"הפגום".
רסלינג
מאת: אילת הראל-שלו, שיר דפנה-תקוע
תיאור: שילוב נשים בתפקידי לחימה בצבא מעורר דיון ציבורי סוער ומעסיק את החברה הישראלית בעשורים האחרונים. ויכוחים חריפים על סוגיה זו ניטשים בזירות שונות — צבאיות ואזרחיות כאחד. האם נשים מסוגלות למלא תפקידים אלו והאם ראוי שנשים תשרתנה כלוחמות הן רק שתיים מהשאלות, אשר השיח עליהן משפיע על חיי הנשים בישראל, על מבנה הצבא ועל החברה בכללותה. בספר מובא, באמצעות סיפורן של עשרות חיילות, סיפור הקרב הכפול של נשים ששירתו בתפקידי לחימה ובתפקידים תומכי לחימה בצה"ל. הקרב הכפול שלהן מתרחש בשדה הקרב )בו הן חשופות לטראומה כתוצאה מהפעילות המבצעית(, וכן בחזית המאבק בכוחות המתנגדים להשתלבות נשים בתפקידי לחימה. הספר מבקש להרחיב את היריעה האקדמית והחברתית שאפשר להפיק מניסיונן של נשים כשהן עומדות במרכז ולא כתוספת שולית לנושא הנחקר. הניתוח תקף לא רק לישראל, אלא מציע תובנות משמעותיות הן על שירות נשים בתפקידים קרביים והן על סוגיות רחבות יותר הבוחנות את הקשרים שבין מגדר למלחמה, לטראומה ולפוליטיקה. יתרה מזו, באמצעות הבלטת נקודת המבט של נשים בצבא, הספר מלמד גם על השירות הצבאי ועל החוויות של גברים לוחמים בצבא. הספר מדגיש את הדיכוטומיות הפגומות הרווחות בחקר המלחמה, האלימות והקרב, ומערער עליהן על ידי הצגה וניתוח של נרטיבים מפי מאה לוחמות משוחררות, המספרות את חוויותיהן בסביבה של סכסוך ומלחמה.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: טניה מודלסקי
תיאור: סרטיו של הבמאי הנודע אלפרד היצ'קוק הם מהנחקרים ביותר בתולדות התאוריה והביקורת של הקולנוע. חוקרת הקולנוע והטלוויזיה הפמיניסטית טניה מודלסקי יוצאת בספר פורץ דרך זה נגד שתי גישות קוטביות שרווחו עד כה: זו שלפיה סרטיו של היצ'קוק רוויים שנאת נשים, וזו שלפיה הבמאי מזדהה עם דמויות הנשים וחושף את מצבן העגום בחברה שגברים שולטים בה. מודלסקי מראה את השניוּת כלפי נשים, המאפיינת את יצירתו המורכבת של היצ'קוק ויכולה לעורר בצופים מגוון תחושות, ובכלל זה איום, חוסר אונים, כעס והזדהות. לדבריה, סיפוריהן של הנשים חותרים לעיתים תחת השליטה והסמכות של "אמן המתח הקולנועי" הנודע. למרות האלימות הניכרת שהגברים מגינים כלפי הנשים בסרטים, הן מוסיפות להתנגד להיטמעות בפטריארכייה, והבמאי - במודע או לא - מזדהה עם התנגדות זו. לטענתה, השאלה אם הסרטם ספוגים שנאת נשים או אהדה לנשים אינה ניתנת להכרעה, ובסרטיו של היצ'קוק הן כרוכות זו בזו. המהדורה הראשונה של הנשים שידעו יותר מדי יצאה לאור ב־1988, ומהדורתו השלישית, מ־2016 מוגשת עתה לקוראים עברית. שבעת הספרים המנותחים בספר - סחיטה, רצח!, רבקה, נודעת, חלון אחורי, ורטיגו ופרנזי - משמשים למחברת בסיס לניתוח הצופָה והצופֶה בקולנוע, והיא עוסקת בחיבור הרגשי לדמויות הנשים בסרטים. למהדורה שלישית זו צורף גם ריאיון עם המחברת, ובו היא עוסקת בגישות פמיניסטיות וקוויריות לניתוח סרטיו של היצ'קוק ובדיאלוג שעשוי להתקיים ביניהן; וכן צורף מדריך שאלות לדיון במחקר מרכזי זה של התאוריה הפמיניסטית הקולנועית.
עם עובד
מאת: ענת הררי
תיאור: מתי לראשונה חשבת איזה אבא אתה רוצה להיות? מה עבר עליך בתקופת ההיריון של ילדך ולאחר לידתו? ובכלל, מהו סיפור הלידה מהזווית שלך?
מה קורה כשגברים, כולם עסוקים באבהות החדשה שלהם, כולם פתוחים וסקרנים, מתיישבים לכתוב על המעבר הדרמטי שלהם לאבהות ומנסים לענות על השאלות האלה?
שנים-עשר משתתפי סדנת הכתיבה "הולדת אב" עשו מקום לקולות שלהם, וכתבו במילותיהם על נושאים אלה שנחשבים "נשיים", וככל שכתבו יותר ושוחחו יותר, כך הופתעו לגלות כמה גדול הצורך שלהם לחקור את עצמם, ולהתבטא בחופשיות ובביטחון.
במעגל השיח הגברי ישבה גם אישה אחת, מנחת הסדנה, שהיא גם מטפלת משפחתית שפוגשת זוגות לאחר הלידה ובכלל, ומצאה עצמה בוחנת שוב ושוב את האמהוּת ואת הזוגיות שלה ביחס לדברים שנכתבו ונאמרו בסדנה, ואף עוברת שינוי תודעתי שישפיע בהמשך על עבודתה.
הגברים של היום רוצים לתת מילים משלהם לחוויית ההורות הפנימית שלהם. הם רוצים לדבר על הצרכים שלהם ולהגשים את משאלות לבם ואינם חוששים להילחם בקשיים שמערימות עליהם החברה והתרבות כאשר מדובר באבהות ובחיי המשפחה שלהם. והם רוצים ליהנות מאחווה גברית שמאפשרת שיח אינטימי ובעל ערך.
הולדת אב מתעד שלב אחר שלב את פרקי סדנת הכתיבה לאבות דרך הטקסטים שנכתבו במהלכה, וכן חלק מהשיחות שנרקמו סביבם, עד לסופה הבלתי צפוי של הסדנה. הוא מניח עוד אבן דרך קטנה באבהות החדשה שאותה מנסחים הגברים המבקשים להיות שותפים שווים בהורות.
הוצאת בבל בע"מ
מאת: עמליה כהנא-כרמון
תיאור: במשך שנים כתבה והרצתה הסופרת עמליה כהנא-כרמון (2019-1926) על האתגרים הניצבים לפתחה של סופרת, בייחוד בספרות העברית. כך ביקשה לבחון באופן אנליטי ומקיף את ניסיונה האישי, שהיה לא אחת כואב. בשבע המסות שנאספו כאן ניסחה את מבנה העומק הגברי של התרבות העברית והישראלית, שלאורו יצירה של נשים מוּעדת להיות "דרך קוצים". ונדמה שעִם כל התמורות שחלו מאז נכתבו מסות אלו, הבחנותיה החודרות של כהנא-כרמון עוד עומדות בעינן. באחרית הדבר המקיפה של היוצרת וחוקרת הספרות ד"ר יערה שחורי, החותמת את הספר, היא בוחנת את שבע המסות הללו כיצירה מניפסטית, מעין גלגול מאוחר ל'חדר משלך' מאת וירג'יניה וולף. וולף הצביעה על המכשולים שמציבה התרבות הכללית לכתיבתן של נשים ואילו כאן, טוענת שחורי, כהנא-כרמון עומדת על חסמים נוספים ויסודיים הנובעים גם מן ההקשר היהודי והציוני; וכמו 'חדר משלך', גם מסות אלו מאת כהנא-כרמון שוברות בעצם העלאתן על הכתב קשר שתיקה גדול.
הקיבוץ המאוחד
מאת: לנדי בנקרופט
תיאור: "הוא לא באמת מתכוון לפגוע בי, הוא פשוט מאבד שליטה".
"הוא מסוגל להיות כל כך מתוק ועדין".
"הוא הפחיד אותי כמה פעמים, אבל הוא אף פעם לא פוגע בילדים – הוא אבא נפלא".
"היו לו חיים ממש קשים".
"הוא יותר רגיש מאנשים אחרים, והוא עושה כמיטב יכולתו".
"הוא תמיד מצטער אחר כך"...ברצלונה, ברצלונה...
הוא אומר שהוא אוהב אותך. אז... למה הוא עושה את זה? שאלת את עצמך את השאלה הזאת שוב ושוב. עכשיו יש לך הזדמנות לדעת: איך גברים כעסנים ושתלטנים חושבים– ולשנות את חייך. יועץ המתמחה בעבודה עם גברים מתעללים מציע לך בספר פורץ דרך זה איך לשרוד מערכת יחסים מתעללת, לשפרה או לעזבה. תוכלי לקרוא בספר על:
סימני האזהרה הראשוניים
עשרה טיפוסי אישיות של מתעללים
תפקידם של אלכוהול וסמים
מה בכוחך לתקן ומה לא
איך לעזוב מערכת יחסים בבטחה "אין ספק שזה הספר הכי שימושי ובעל המידע הרב ביותר שאי פעם נכתב בנושא גברים מתעללים. נשים שיחומשו בתובנות המופיעות בעמודים אלה יוכלו להתחיל להחזיר לעצמן את השליטה על חייהן. " ד"ר ג'יי סילברמן (מנהל תכניות למניעת אלימות, בית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת הרווארד)
הקיבוץ המאוחדספרית פועלים
מאת: גבריאל מרמקס, מרים מיכלסון, יאצק אולשצ'וק
תיאור: ראיונות עיתונאיים עם המהפכנית האנרכיסטית הצרפתייה לואיז מישל בת המאה ה-19, האנרכיסטית הפמיניסטית האמריקנית היהודייה אמה גולדמן בת המאה ה-20 והמשפטנית ולוחמת זכויות האדם האיראנית, כלת פרס נובל לשלום שירין עבאדי. בראיונות אלה מביעות שלוש הנשים את "האני מאמינה" שלהן באופן נגיש ופתוח ומקנות לקוראות ולקוראים מושג ותחושה על מאבקן למען שחרור האדם – נשים וגברים כאחד.
נהר ספרים
מאת: ענת ברקו
תיאור: "יהיה לנו טוב ביחד... חברה שלי נתנה לנו דירה, כדי שנוכל להיות ביחד... תביא איתך קונדומים... יש לך?"
כך כתבה המחבלת לנער הישראלי בן ה-16 בצ'אט, באינטרנט, באמצעות תוכנת המסרים הישראלית ICQ. השיחות הפכו לתכופות וארוכות יותר, ואיתן גבר רצונו של הנער לפגוש את הבחורה. לבסוף הגיע הנער למקום המפגש שקבעו בצ'אט, שם המתינו לו הטרוריסטית וחבריה, ורצחו אותו בדם קר. במשך 15 השנים האחרונות, קיימה ד"ר ענת ברקו מפגשים עם אסירות ואסירים ביטחוניים פלסטינים בכלא הישראלי. ביניהם היו כאלה שהפיקו פיגועי טרור רצחניים כנגד ישראלים, כגון מנהיג 'החמאס' השייח' אחמד יאסין וחבריו. בספר זה התמקדה ד"ר ברקו בנשים וילדים ששימשו כגלגלי שיניים במכונת הטרור הפלסטינית.
במיומנות וברגישות הסירה ד"ר ענת ברקו את הרעלה מפניהן של האסירות הביטחוניות, וגילתה כי לעתים מנוצלת אישה פצצה מינית בנתיב הפיגוע הרצחני. המתאבדת אינה מכוסה עוד ברעלה ובשמלה ואיברי גופה המעורטל נחשפים לעין כול בתום הפיצוץ. מה הדבר הנורא שעשתה או שעשו בה, שהוביל את המחבלת לדרך אין מוצא זולתי טרור? האם אישה פצצה נחשבת לגיבורה משוחררת בחברה הפלסטינית או שמא היא נותרת חשודה כמופקרת ופגומה? האם לעולם ירחף מעל ראשה סימן שאלה באשר לטוהר מידותיה ומניעיה לבצע פיגוע טרור?
ספר מטלטל זה, חושף את עולמם הפנימי של טרוריסטים ומציע חשיבה 'מחוץ לקופסה' על דרכי התמודדות מול הטרור הרצחני.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: דינה חרובי, טלילה קוש-זוהר
תיאור: ספר זה מאגד מאמרים הדנים בסוגיות מגדריות בתחומי דעת מגוונים. המחקרים השונים מתייחסים לנוכחות הגלויה והסמויה של הפרמטר המגדרי כחלק אינהרנטי ומובנה במציאות. הספר מתווה דרכים להתבונן דרך עדשת המגדר גם בתכנים השונים הנלמדים בבתי הספר. הנכחת הסוגיה המגדרית היא אחת הדרכים לקידום שוויון זכויות מגדרי בבתי הספר, וכפועל יוצא מכך בחברה כולה. המחקרים, למעט מאמר מתורגם אחד, הם פרי עבודתן של חברות פורום ״חינוך ומגדר״ במכללת סמינר הקיבוצים, כולן מרצות במכללה בתחומי דעת שונים. הפורום מבקש לקדם דיון בסוגיות מגדר וחינוך בכלל, ובהכשרת פרחי הוראה בפרט.
הקיבוץ המאוחדהוצאת גמא
מאת: ענת גרנית-הכהן
תיאור: הספר מביא את סיפורן של כ-3,600 נשים יהודיות בגילי 45-18 מהיישוב בארץ-ישראל שהתנדבו לשרת בשני כוחות - אט"ס (ATS) – חיל העזר של חיל היבשה, ווא"ף (WAAF) – חיל העזר של חיל האוויר. הגיוס היה ביוזמת מועצת ארגוני נשים שבראשה עמדה הדסה סמואל, והנשים תבעו את זכותן להיות במרחב הציבורי. בין הנשים היו גם כ-120 אימהות, שחלקן עזבו משפחה וילדים קטנים כדי לשרת בצבא. רוב המגויסות שירתו במצרים, חלקן בארץ ישראל, בסוריה ובלבנון וגם באיטליה. המגויסות היו פקידות, מחסנאיות ועובדות בתי חולים וכמה מאות היו נהגות – משאיות ואמבולנסים. היו גם חברות בהגנה ובלח"י שביצעו תפקידים בלתי לגליים כמו הברחת נשק ועולים וזיוף תעודות חייל. שתי חברות לח"י אף היו מעורבות בהכנות לרצח של הלורד מוין בקהיר (נובמבר 1944).
יד יצחק בן-צבי
מאת: יעל יצחקי
תיאור: אנו חיים בחברה תחרותית ונדרש כח וביטחון כדי לנקות את רעשי הסביבה, ולהיות נאמנות לעצמנו – אך זה מה שיבטיח הנאה וסיפוק בעבודה ובחיים בכלל. מצליחה בדרכה מספר את סיפורן של נשים, שנשמעו לקולן הפנימי ומממשות את עצמן בדרכן.
מאת: עידית שפרן גיטלמן
תיאור: פסיקת בג"ץ בעניין אליס מילר (1995) הייתה אות הפתיחה להרחבת שירות הנשים בצה"ל. מאז נפתחו לשירות נשים, בהדרגה, עוד ועוד תפקידים, והיום הן משרתות במגוון רחב של מקצועות צבאיים, לרבות ביחידות מבצעיות. בצד תהליך זה הולך וגדל מקומם ומספרם של חובשי הכיפות הסרוגות בתפקידי ליבה ובקצונה. עובדה זו מציבה לפני צה"ל את אחד האתגרים החברתיים הגדולים בשנים האחרונות – אתגר השירות המשותף.

כיצד מאזנים בין ערכים המתקשים לעלות בקנה צְבא עַם אחד? האם מחויבותו של צה"ל לעקרון השוויון גוברת על חובתו לאפשר שירות מכבד לכלל חייליו וחיילותיו שאינו סותר את אמונתם או את הגבלותיהם ההלכתיות? האם הסדרת הסוגיה באמצעות פקודת השירות המשותף היא אכן הביטוי הנכון לאיזון הראוי? ומה אפשר ללמוד מן הדרך שעבר צה"ל ועברה החברה הישראלית עד לעדכונה של פקודה זו?

מחקר זה מבקש להשיב על שאלות אלו תוך שהוא בודק את סוגיית השירות המשותף כמקרה מבחן למחלוקת החברתית אשר חדרה את חומות הצבא וחלחלה אל בסיסיו. אחד ממוקדי הדיון בו הוא המאבק הציבורי שהתפתח במקביל לניסוח הפקודה שנועדה להסדיר את השירות של חיילות לצד חיילים דתיים המקפידים על הלכות צניעות והפרדה, מאבק שהתקבע בתודעה הציבורית כמלחמה בין שני צדדים שכל אחד מהם רואה בצה"ל כלי להטמעת ערכים ואג'נדות בצבא בפרט ובחברה הישראלית בכלל. בסופו של הדיון מוצעות מסקנות והמלצות ליישום.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: נעמי חזן, מיכל שמיר, חנה הרצוג
תיאור: בשיח הפוליטי בישראל כמעט אין התייחסות לנשים כאל ציבור מובחן, והפערים המגדריים בפוליטיקה לא זכו לתשומת לב מחקרית על אף השלכותיהם הרבות והחשובות. הספר פערים מגדריים בפוליטיקה בישראל מבקש למלא את החסר בתחום זה. הוא שופך אור על הבדלים מגדריים בדפוסי ההצבעה, בעמדות בתחומי מדיניות שונים, בהשתתפות פוליטית ובייצוג פוליטי. הוא חושף פערים שעד כה היו סמויים מן העין ומעגן אותם בגורמי עומק תרבותיים ומבניים של המערכת הפוליטית. בכך הספר מרחיב את הבנתנו אשר לפעילות הפוליטית בכללותה ומציע מבט חדש ומעמיק על הפוליטיקה והחברה בישראל. מאמרי הספר הם פרי עטם של חוקרות וחוקרים מתחומים שונים, בהם סוציולוגיה ואנתרופולוגיה, מדע המדינה, תקשורת ולימודי מגדר. המאמרים מתחקים על הצטלבויות של מגדר ומיקום פוליטי; ובוחנים את העמדות וההתנהגויות של הציבור, את דמותם ופעילותם של נציגיו ונציגותיו, ואת הכללים והמוסדות המבנים את תהליך הייצוג. בין השאר הם שואלים אם שילובן של נשים במקומות ריאליים במפלגות מביא לעלייה בתמיכת נשים במפלגות אלו; אם לבוחרות - ולבוחרים - חשובה נוכחות נשים ברשימה; ואם מדיניותן של המפלגות בנושאים הנוגעים לנשים משפיעה על היווצרות פער מגדרי בהצבעה. הספר מגדיר וממפה תחום מחקר חדש, אך גם מבקש להעלות לסדר היום הציבורי את נושא הפערים המגדריים בפוליטיקה, להטמיע חשיבה מגדרית ולהניע שינוי חברתי ופוליטי.
מכון ון ליר בירושליםהקיבוץ המאוחד
מאת: רבקה סולניט
תיאור: במסה הפמיניסטית המכוננת, הקומית והנוקבת שלה, "גברים מסבירים לי דברים", רבקה סולניט מתמודדת עם מה שמשתבש לעתים קרובות בשיחות בין גברים לנשים. היא כותבת על גברים שמאמינים בטעות שהם יודעים דברים, ומאמינים בטעות שנשים אינן יודעות אותם. היא שואלת כיצד נולדה ההנחה המובלעת הזאת, איך פועל היבט זה של מלחמות מגדר, וחושפת בצורה משעשעת כמה מהמפגשים האיומים האישיים שלה. בצד המסה פורצת הדרך הזאת, שבהשראתה נטבע המושג "הַסְגַבְרָה", הספר כולל בין השאר את המסה #YesAllWomen, שנכתבה בתגובה לרציחות באיסלה ויסטה ב-2014 ולתנועה הציבורית שצמחה בעקבותיה בדרישה להפסיק את המיזוגיניה ואת האלימות נגד נשים; וכן את המסה "תסמונת קסנדרה", על הנטייה הפסקנית להאשים נשים בהיסטריה ובחוסר מהימנות מלידה
הוצאת אסיה
מאת: אסתר דרור, רות לין
תיאור: בספר זה חוברות אסתר דרור, בת לאם ניצולת אושוויץ בירקנאו, ורות לין, בת למשפחת חלוצים מבוני הארץ, להתבוננות מגדרית בשאלה כיצד הצליחו הנשים לבנות את חייהן "כאן" אחרי מה שקרה להן "שם"; לניסיון להבין כיצד נוצרו מיתוסים, סודות ואגדות על מיניותה של האישה ששרדה, וכיצד פגיעותה ופעלנותה המינית מתפרשות על ידי החברה כטעונות קלון. על סמך ראיונות עם נשים וגברים ששרדו את השואה, הן מתחקות אחר הדרך שבה רוקמות הניצולות את חוטי עברן - ככתב הגנה לנוכח סיפור השואה הישראלי, שממנו נשקפת לא אחת אותה שאלה חשדנית: "איך קרה ששרדת?"
הקיבוץ המאוחד
מאת: ברטה פפנהיים
תיאור: במוקד הספר ניצבת דמותה של ברטה פפנהיים (1859–1936), פמיניסטית יהודייה ילידת וינה, בין הנשים הבולטות בעולם היהודי בתחילת המאה ה-20. פפנהיים, המוכרת בהיסטוריה של הפסיכואנליזה בכינוי "אנה אוֹ", סבלה בצעירותה מהפרעה שאובחנה כהיסטֶריה; היא טופלה בידי יוזף ברויאר בשיטה חדשנית שהיא כינתה "ריפוי בדיבור". אחרי החלמתה עברה לפרנקפורט ומשם ניהלה מערך של סיוע סוציאלי ופעילות פמיניסטית רחבי היקף, ותרמה לביסוס העבודה הסוציאלית בחברה היהודית. היא הובילה מאבק חסר פשרות בזנות ובסחר בנשים ופעלה לשיפור חינוך הנשים היהודיות ולהעלאת מעמדן וערכן בחיי הקהילה וביהדות. ספר זה מפגיש את הקוראות והקוראים עם דמותה המרתקת באמצעות קובץ מקיף ומגוון מכּתביה בתרגום מגרמנית לעברית.
הוצאת אוניברסיטת בר אילןכרמל
מאת: סמדר בן-אשר
תיאור: הספר כַּוְכַּבּ – נשים בדואיות פורצות דרך מציג מקרוב את סיפורן של שבע נשים בדואיות, החיות במרחבי הנגב ופועלות לשינוי המציאות בחברה במעבר, שבה המסורת, התרבות והדת ארוגות יחדיו וחשופות לרוחות חדשות. כל הסיפורים בספר מובאים בגוף ראשון. בשער הראשון שלושה פרקים המציגים את סיפורן של נשים שביקשו לרכוש השכלה גבוהה ולממש יכולות וזכויות שהן חונכו לשמור לעצמן בכותלי הבית בלבד; השער השני מציג את סיפורן של שתי נשים שחוו אובדן ושכול והצליחו לשקם את חייהן כאלמנות צה"ל בדואיות למרות אבני הנגף החברתיות שעמדו בפניהן; שני הסיפורים בשער השלישי מגוללים תיאורי אומץ ומנהיגות של נשים הפועלות באזורי הצללים, במקום שבו קרני האור של חברה מתקדמת אינן חודרות אליו, ומשם הן מובילות שינויים. כל אישה מביאה את קולה הייחודי, החד־פעמי, המהדהד גם את קולות הנשים האחרות. השער העיוני החותם את הספר מציג ידע תאורטי, המעגן את השאלות העולות בסיפורי הנשים בגוף המחקר ההולך וצומח, ובמרכזו החברה הבדואית בישראל. סיפור חייהן של הנשים הבדואיות חושף ילדות ונעורים במרחבי הנגב, נישואים, הורות, מאבק להשכלה, התפתחות אישית בצד משברים, כאב, מצוקה, אכזבות ותקוות גדולות. גיבורות הספר אינן מצפות שיסללו עבורן את הדרך, אלא הן נושאות בעצמן את לפיד המהפכה השקטה, שאיש לא יוכל עוד לכבותו.
מכון מופ"ת
מאת: מיכל רום
תיאור: למה רק נשים אמורות לשנות את שם המשפחה שלהן לאחר הנישואין? אילו משמעויות והשלכות יש לבחירה לשמור על השם או לצרף יחד שני שמות? מה אומר על כך החוק בישראל? ומה נהוג במקומות אחרים בעולם?תשובות לשאלות אלו ועוד תמצאו בספר זה, לצד סיפורים אישיים של נשים וגברים שבחרו בחירות שונות ביחס לשם המשפחה.
הספר מבוסס על מחקר אקדמי ייחודי, והוא נכתב, בין השאר, כדי לעזור לנשים ולגברים להתמודד עם המורכבות שנקשרת לסוגיית שם המשפחה. מורכבות זו מתבררת לעתים רק בדיעבד, לאחר החתונה, וביתר שאת לאחר לידת הילדים. לא פעם היא חוזרת ועולה בצמתים מרכזיים נוספים במהלך החיים.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: ישראלה בן אשר
תיאור: "יש לי תפקיד חדש בשבילך. בואי בבוקר ללשכה," אמר לי ראש העיר. כשהגעתי, הפתיע אותי בהצעה להיות יועצת לקידום מעמד האישה. ביקשתי לקרוא את הצעת החוק הרלוונטית, שעמדה לפני קריאה שנייה ושלישית, ותיקרא בעתיד 'חוק הרשויות המקומיות — יועצת למעמד האישה'. הוא הגיש לי את הניירות. בלעתי את הכתוב ולבסוף אמרתי, "אני מעוניינת, אבל איך ידעת?" הוא חייך והשיב, "אני רוצה שתגישי לי הצעה לפעולה בתחום מעמד האישה תוך שבוע מהיום." בסיום פגישתנו נותרתי תוהה — מה עכשיו? ללא משרד או ידע מגובש, רק עם אמונו של ראש העיר, שהבין כי זהו תפקיד חשוב וכי עיר גדולה כמו ראשון לציון זקוקה ליועצת במשרה מלאה, יצאתי ללמוד וליצור את התפקיד מראשיתו. את דרכי, ניסיוני ותובנותיי ריכזתי בספר זה, שהוא הספר הראשון המתפרסם בתחום בישראל. הספר מתעד תהליכים מן העבר ומן ההווה ומתכתב איתם. בשתים־עשרה פגישות מתואר תפקידה של היועצת לקידום מעמד האישה על רבדיו ואפשרויותיו, תוך פתיחת אפיקים לחשיבה ולהתנסות. ניסיתי לארגן את הידע שצברתי לצד ידע ומחקר אקדמי מתחומי דעת רבים. זהו ספר הדרכה תיאורטי ופרקטי גם יחד, המנוסח בשפה מגדרית, משתף בניסיון ומציע דרכי התמודדות. תפקיד היועצת חיבר אותי לאמי שפעלה למען רווחת נשים בצעירותה, כאשר שימשה מזכירה למנכ"ל מפעל ברומניה הקומוניסטית; וגם לסבתי, שניהלה מטבח פועלים גדול והעזה ללכת בדרך עצמאית בתחילת המאה העשרים, עת עזבה את הכפר והגיעה לעיר הגדולה כדי ללמוד מקצוע. סיימתי את עבודתי בעירייה בשנת 2009, אבל התחום של מעמד האישה מלווה אותי עד היום, בפעילותי כיושבת ראש הוועדה למעמד האישה בהסתדרות הכללית החדשה בין השנים 2017-2012, כיו"ר ועדת אמהות בביטוח לאומי משנת 2016, כמו גם בסיוע ובליווי יו"רית איגוד היועצות, יועצות רבות אחרות ומנחות העוסקות בתחום.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: צפרירה שחם-קורן
תיאור: ספר זה מביא את הקולות האינטימיים והחבויים של קבוצת נשים חלוצות בקיבוץ עין חרוד כפי שבאו לידי ביטוי במכתבים ויומנים אישיים. בניגוד לכתיבה הפומבית, בה ניתן מקום נרחב לתיאור המעשים הגדולים של הפרחת השממה ובניית המולדת, ההתרחשויות המובאות כאן אינן נכתבות כתיעוד היסטורי, אלא דרך מבט פרטי ואותנטי של כל אישה ובשפתה המיוחדת. במכתבים וביומנים לא נשפטה האישה על דעותיה ולא עמדה לביקורת החברה, כאן הייתה יכולה לשפוך את לבה, לספר על חלומותיה, על בדידותה ועל מאבקיה לשרוד את קשיי היום-יום. לעתים הכתיבה עטופה באידיאולוגיה, אך לרוב היא נוגעת בכאב ובעצב החשוף, בסבל ובתחושת ההקרבה האישית.
הסיפורים בספר זה חושפים מגוון של דמויות נשיות – מנהיגות ונשות שוליים, בעלות משפחה ועריריות, נשים שנשארו ונאחזו במקום למרות הקשיים, ואחרות שנטשו או קרסו בדרך. הסיפורים נארגים יחד לריקמה משותפת, כאשר כל סיפור מעניק לה את צבעו המיוחד.
הקריאה המוצעת כאן היא כניסה אל החדרים הפנימיים, הקשבה למילים שנכתבו מאחורי דלתות סגורות ונותרו בעלטה שנים רבות. המילים מצטרפות יחד לסיפור קולקטיבי המציף עצב וכאב ומהווה חלק אורגני של הסיפור הציוני כולו, הנותר חסר בלעדיו.
יד יצחק בן-צבייד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: חן ארצי סרור
תיאור: מה קורה כאשר נשים דתיות מתחילות לתפוס מקום בעולם הדתי? לא הערת שוליים, לא קוריוז, אלא מקום של ממש – בבית הכנסת, בבית המדרש, בקהילה ובזירה הציבורית. מה קורה כשעשרות אלפי נשים פמיניסטיות-דתיות מתחילות להשמיע את קולן, לנסח ביד חופשית ובאופן פומבי את הכאבים, ההתלבטויות, ההישגים והחששות שלהן? ומה קורה כשהן מוצאות אחת את השנייה? התשובה, בעבור רבות, היא: גאולה. מרגע שהשיחה הפמיניסטית-דתית הגיעה אל הרשתות החברתיות בשנת 2012 היא נהפכה מתופעה מושמצת ושולית יחסית לשחקנית מרכזית בעיצובה העכשווי של הציונות הדתית. בזכות הקהילות הווירטואליות הצליחו הפמיניסטיות הדתיות לתרגם מאבק של שנים רבות לפרץ של יצירה, שותפות והישגים. כך נולדו הדתיות החדשות – רדיקליות או שמרניות, "דוסיות" או "לייטיות", המבקשות להרגיש בנות בית בעולמה של תורה ומתעקשות לדבר בשפה דתית על המהפכה הנשית. הדתיות החדשות מביא את סיפורן של נשים רבות המתארות את התהליכים המרגשים ואת האתגרים המורכבים המתרחשים במגזר בתחומים כמו לימוד תורה ופסיקת הלכה נשית, קיום מצוות וריטואלים דתיים, גילוי החדווה שבגוף ובמיניות והתמודדות עם אלימות מינית. הדיונים הפנימיים מתעוררים לחיים וחושפים את הגוונים הרבים של הזהות הפמיניסטית-דתית, שעושה את דרכה מן השוליים אל המרכז ומשפיעה באופן עמוק על המרקם העדין של הציונות הדתית.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: רות שפירא
תיאור: ספר זה מביא את סיפוריהן של מי שלא תמיד רוצים לשמוע אותן, נשיםשלא פעם שותקות בקשר למה שחוו בעקבות המלחמות: אלמנות צה"ל,בנות זוג של נופלים, אחיות שכולות, נשות פדויי שבי והלומי קרב, יתומות צה"ל, נכות צה"ל וחיילות שנקלעו למצבי קרב.בקולן: נשים בישראל בצל אובדן ומלחמות מתחקה אחרי מסלול חייהן בעקבות האסון ומתמקד בהתמודדותן עם הפער המובנה בחברה הישראלית בין השכול הציבורי, המגולם בשיאו בטקסי יום הזיכרון, לבין התייחסות החברה לשכול הפרטי, שאזכורו מלווה לא פעם במבוכה הדדית. עשרים ושבע הנשים שהתראיינו לספר מייצגות את כל המלחמות והמבצעים הצבאיים שאליהם יצאה ישראל: ממלחמת העצמאות ועד מבצע "צוק איתן", ואת כל גוני הפסיפס המרכיב את החברה הישראלית: יהודיות ובנות מיעוטים, ותיקות ועולות חדשות, עירוניות, בנות קיבוצים ומושבים, חילוניות ודתיות, אשכנזיות ובנות עדות המזרח, ונשים שבחרו להעתיק את חייהן אל מחוץ לגבולות הארץ. זהו ספר חשוב, מרתק וראשון מסוגו, המתאר בכנות ובצלילות, ללא פאתוס וללא סגידה לחללים, לשכול או לגבורה, את עולמן וכאבן של הנשים שנותרו מאחור.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: ליליאן שטיינר
תיאור: הספר בין הנקה לבחינה מבוסס על ראיונות עומק שערכה המחברת עם סטודנטיות דתיות שהן אימהות הלומדות במכללה להכשרת מורים. הנרטיבים שלהן מחדדים את המלכוד הנשי בין הצורך למלא את התפקיד האימהי באופן ראוי לבין השאיפה להיות אישה עצמאית המממשת את עצמה בספֶרה הציבורית בדרכה לבנות חיים מקצועיים. החוויה של שילוב לימודים ואימהות, כפי שהיא מצטיירת במחקר זה, חושפת ומנכיחה את קיומה של ישות נשית המפלסת את דרכה בין ‘אני נשי’ ו’אני אימהי’ ואת ‘התחרות’ אולי אף התנגשות הבלתי פוסקת ביניהם. חוויית השילוב של אימהות ולימודים מעצימה את ההוויה הנשית שהאימהות מכתיבה, ופורסת מערך אסטרטגי נשי הן במרחב הפרטי והן במרחב הציבורי לקראת דיוק אקזיסטנציאלי נשי. המחקר המתואר בספר זה עוסק בבחירותיהן של סטודנטיות דתיות; עם זאת, הדילמות העולות בן הן גם מנת חלקן של סטודנטיות לא דתיות, המקבלות החלטות אישיות ומקצועיות בכל יום מחדש כדי לממש את עצמן.
מכון מופ"ת
מאת: מנאר חסן
תיאור: הכותרת סמויות מן העין מהדהדת את הערים הדמיוניות, הנושאות שמות של נשים, שתיאר מרקו פולו באוזני השליט המונגולי קובלאי חאן בספרו של איטאלו קאלווינו. "הערים שלך", השיב השליט בחוסר אמון מופגן, "אינן קיימות, אולי אף לא היו בנמצא מעולם. ודאי כי שוב לא תהיינה קיימות לעולם". הספר סמויות מן העין: נשים והערים הפלסטיניות מציג נשים אמתיות בערים הפלסטיניות שהיו ואינן עוד. אין זה החיבור הראשון שנכתב על החברה הפלסטינית בתקופה שלפני החורבן; ואולם עד כה תפקידה של העיר כמחוללת חיים ציוויליזציוניים לא הודגש דיו, בין השאר משום שבעת חורבנה של החברה הפלסטינית אבד גם התיעוד ההיסטורי שלה. למונח "סמויות" נועד בספר תפקיד כפול: מצד אחד לייצג את הערים הפלסטיניות שנחרבו ב-1948, ומצד שני לשחזר את החיים העירוניים של רבבות הנשים שחיו בהן. בהיעדר ארכיונים מסודרים לדלות מהם את המידע הנחוץ מבקשת המחברת לשחזר את ההיסטוריה החברתית של הנשים בעיר באמצעות מיצגים, ציורים, אפיזודות כתובות ומדוברות, קטעי עיתונות, ביוגרפיות וראיונות עם מי שחיו בערים הפלסטיניות – חיפא, יאפא, רמלה ואחרות – לפני 1948 . היא משרטטת את קווי המתאר של מרחבים ציבוריים, תנועות פוליטיות, אגודות חברתיות ופמיניסטיות, עיתונים, מועדונים ודפוסי פנאי של נשים. אין מדובר בשחזור כרונולוגי ואף לא בשחזור שלם, אלא בליקוט פרגמנטרי מתוך עקבות שהניחה אחריה העיר הנשכחת. ספר זה הוא תוספת מחקרית רבת ערך לנושא שהוזנח עד כה ותרומה תרבותית לחברה שקורותיה נשתכחו מלב.
מכון ון ליר בירושליםהקיבוץ המאוחד
מאת: חנה ספרן, תלמה בר-דין
תיאור: הספר מספר על ההיסטוריה ועל הפעילות הפמיניסטית שנעשתה בשלושים השנים האחרונות באשה לאשה והוא בעצמו מעשה פמיניסטי. תהליך הכתיבה שלו כרוך בעבודה וחשיבה משותפת החלטות משותפות ושיתוף של כמה שיותר נשים שקולותיהן רבים ומגוונים. כתיבה פמיניסטית מייחסת חשיבות לא רק לתוצר אלא גם לתהליך. קהילת אשה אשה היא קהילה מתווכחת, מדברת, יוצרת מפגינה וממציאה רעיונות, אבל היא איננה קהילה העוסקת בכתיבה אלא בעשייה. המעבר לכתיבה התרחש באשה לאשה רק בעשור האחרון והיה קשור בדרך כלל לפרויקטים השונים. ביומיום הארגון עסוק בעזרה לנשים ובשינוי חברתי. האתגר של סיפור ההיסטוריה של הפעילות הפמיניסטית הביא את החברות לכלל כתיבה. התהליך תבע מאיתנו להתחבר למקומות האישיים והפוליטיים, ולדעת לחבר במידה נכונה בין האני והאנחנו. יש דרכים רבות לכתיבה משותפת ולעבודת צוות. עבודת צוות התרחשה בספר באופן מגוון. יש פרקים שנכתבו על ידי מספר כותבות, יש כאלו שכותבת אחת ראיינה או שילבה נשים אחרות. הייתה גם התכנסות מיוחדת לכבוד הספר שבה התקיים דיון על מדיניות הרבעים והדברים נרשמו ונכתבו. היו נשים שרואיינו באופן מיוחד לספר והיו כאלו שהיה צריך להפציר בהן לכתוב. מאחורי הספר עומדות נשים רבות והקהילה של אשה לאשה כולה. הספר "אשה לאשה פמיניסטית: שלושים שנות פעילות" הוא ספר על ארגון ועל קהילה. הוא ספר עלינו, הכותבות, ועל פמיניסטיות כמונו ואחרות. הספר הוא הזדמנות ללמוד כיצד אפשר לנהל מאבקים למען חברה צודקת ומיטיבה. מה שעשינו ואיך שעשינו יכולים לשמש דוגמה ודרך לאלו שיש להם/ן רצון ותקוה לשנות את החברה וליצור עולם שוויוני ומכבד.
מאת: אסתי רידר־אינדורסקי
תיאור: הספר "ושאינן נראות" עוסק ברגע הולדתו של הפמיניזם החרדי. הוא מסקר את התהוותו, מלווה את תהליך צמיחתו חובק את צעדיו ההססניים הראשוניים וממשיג אותו לראשונה תיאורטית באמצעות מקרה הבוחן של קמפיין "לא נבחרות לא בוחרות" ותנועת "נבחרות" שנבעה ממנו. דרך המפגש עם נשים אלה, שהן מיעוט כפול – נשים חרדיות אקטיביסטיות, ופעילות למען אג'נדה פוליטית – מציע הספר הזדמנות לבחינה חדשה של המונח "פמיניזם חרדי". "ושאינן נראות" הוא ספר פוליטי. הוא עומד על יחסי הכוח, משרטט את תוצריו, מבקש לקדם שינוי, מדבר בשפה של צדק ושוויון זכויות. זהו ספר עם מטרה: השמעת קול. הקול של הכותבת – קולה של אישה חרדית הפוסעת את צעדיה הראשונים בעולם הפמיניזם, וקולן של נשים חרדיות באמצעותן היא ממשיגה את המונח "פמיניזם חרדי".
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: אורנה דונת
תיאור: "אין דבר כזה נשים שמתחרטות על כך שהפכו להיות אימהוֹת. אין". אך מה אם חרטה על אימהוּת כן קיימת? מה אז? כיצד היא באה לידי ביטוי ומה מלמדות התגובות כלפיה? האם אימהוֹת שמתחרטות אוהבות את ילדיהן, ואם הן מתחרטות, מדוע ילדו אותם מלכתחילה? מה אנחנו יכולים ללמוד מחרטה בכלל ומחרטה על אימהוּת בפרט? בספרה הראשון, "ממני והלאה", כתבה אורנה דונת על היעדר הרצון להיות הורים ועל ההחלטה לא להביא ילדים לעולם. הספר שלפניכם, בכייה לדורות, הוא צעד נוסף במחקר הבוחן עמדות ונטיות לב כלפי גידול ילדות וילדים, לפני לידתם ובדיעבד. עשרות נשים מספרות בפתיחות על תחושותיהן כלפי מערכת היחסים שנדמית בעינינו הטבעית ביותר – אימהוּת, ועל חרטתן עליה, לצד אהבה, אחריות ומחויבות. בכייה לדורות, שמציע לראשונה עיון סוציולוגי בעמדה רגשית מושתקת ומוכחשת, ידבר לא רק למי שמתחרטות או מתחרטים על הורות. בכתיבתה המרתקת, הבהירה ורחבת האופקים, בוחנת דונת את תפישותינו החברתיות בנוגע לילודה, אימהוּת, זמן ורגשות, ומציעה אפשרות לחיים אינטגרליים יותר.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: רונה ברייר-גארב, דנה אולמרט, ארנה קזין, יופי תירוש
תיאור: אסופה זו מציגה זירות של מפגש בין מגדר לבין קפיטליזם, מתוך ההבנה המאתגרת שבזירות אלו מתקיימים יחסי שוק המתאפיינים בחישוב מתמיד של רווח והפסד, עלות ותועלת. באמצעות מאמרים, מסות, סיפורים קצרים, יצירות אמנות ושירה, האסופה מציעה להבין את מכלול היחסים החברתיים במערכת הקפיטליסטית כיחסי צריכה, קנייה ומכירה. המשתתפות באסופה – חוקרות, משוררות ואמניות – שואלות, כל אחת בדרכה,מה משמעותם של יחסים אלו כאשר הם חודרים אל עולמות הנתפסים, ולו באופן אידיאלי, כמנותקים מן השוק ושונים ממנו באופן מהותי. ארבעת שערי האסופה לוכדים מגוון של צמתים שבהם נפגשים תרבות, כלכלה ומגדר: אזרחות, גוף, משפחה וייצוגים. כל שער מאגד עבודות וטקסטים המתמקדים באחד מן התחומים הללו ובוחן את כיווני החשיבה והפעולה הצומחים מתוך ההצלבות המורכבות שיוצרת התרבות בת זמננו בין מגדר, שוק ותודעה; בין בחירה לזהות; ובין שייכות לאינדיבידואליות.
מכון ון ליר בירושליםהקיבוץ המאוחד
מאת: קרול גיליגן
תיאור: 34 שנים חלפו מאז צאת ספרה הראשון של קרול גיליגן, בקול שונה: התיאוריה הפסיכולוגית והתפתחות האשה (1982 ; בעברית: ספריית הפועלים, 1995). בקול שונה פרץ את גבולות החשיבה הפסיכולוגית על ההבדלים בין גברים לנשים ושינה מן היסוד את השיח הפמיניסטי בתחומי ידע רבים, אך גם עורר מחלוקות בשל הממצאים שעליהם הושתת, שלפיהם יש הבדלים בין המינים. בספרה החדש, להצטרף להתנגדות, גיליגן "מסתכלת לאחור כדי לראות קדימה" ומציעה מבט על מחקריה ועל חייה, ובפרט על המסע האינטלקטואלי והרגשי שעברה מאז שהתפרסם הספר הראשון.
להצטרף להתנגדות מתמודד עם המחלוקות שעורר בקול שונה, ומעדכן את ממצאיה של גיליגן בדבר ההבדלים בין המינים והשלכותיהם הנורמטיביות והפוליטיות על חייהם של נשים וגברים ועל עתיד הדמוקרטיה. היא מראה כיצד מחקרים בתחומי ידע שונים, כמו אנתרופולוגיה ומדעי המוח, איששו את ממצאיה, שלפיהם תהליכי החינוך והחניכה לתפקידי המגדר השונים כופים על ילדים וילדות לזנוח את יכולתם המוּלדת לאנושיות מלאה, המורכבת מצדדים "נשיים" ו"גבריים" כאחד.
גיליגן מעידה על עצמה שהיא "אישה שמקשיבה" – לא רק למה שמושמע, אלא גם ובעיקר למה שמושתק. להצטרף להתנגדות הוא הזמנה לכל קוראת וקורא להתנגד לפטריארכיה שכופה את יצירת ההבדלים בין המינים.
לספר צורפה הקדמה על הגותה של גיליגן מאת פרופ' צבי טריגר.
הקיבוץ המאוחד
מאת: מרי וולסטונקרפט
תיאור: הגנה על זכויות האישה, מאת מרי וולסטונקרפט, הוא חיבור חלוצי במלוא מובן המילה. טקסט מכונן זה של הפמיניזם, שפורסם ב־ 1792 , הוא כתב אישום נוקב כנגד שעבודו החברתי, הפוליטי, הכלכלי והתרבותי של המין הנשי. בספר מותחת וולסטונקרפט ביקורת חריפה על החברה בת־זמנה, הגוזרת על הנשים לחיות כבנות־לוויה, ללא חירות וללא כבוד. מצב דברים זה, לדבריה, אינו “טבעי״ בשום אופן - כפי שגורסים אלה המבקשים להנציחו - אלא תוצאה של אפליה מתמשכת ושל מאמץ להותיר את בנות המין הנשי בנחשלותן הרוחנית והמוסרית. כדי לתקן עוול זה, גורסת וולסטונקרפט, יש לאפשר לנשים לזכות בחינוך ובהשכלה זהים לאלה של הגברים; רק כך תוכלנה לממש את הפוטנציאל הטמון בהן כבריות תבוניות ריבוניות ולהשתתף בכל הפעילויות הציבוריות והתרבותיות כאזרחיות שוות־זכויות. דמותה של הסופרת והאקטיביסטית מרי וולסטונקרפט העסיקה לא מעט ביוגרפיות במאה האחרונה, ולא בכדי. כהוגת דעות וכסופרת רבת־תעוזה, שלא היססה לפעול נגד המוסכמות הדכאניות של סביבתה החברתית, סללה וולסטונקרפט את הדרך לדורות מאוחרים יותר של נשים שנלחמו על חירותן ועל זכויותיהן. השקפותיה המהפכניות ואישיותה הסוערת הקימו לה מתנגדים רבים, שלא היססו להטיל בה רפש ולהוקיעה בחריפות. ואולם, כיום זוכה וולסטונקרפט להכרה לא רק כאם המייסדת של התנועה למען זכויות הנשים, אלא גם כיוצרת חשובה בזכות עצמה, שכתביה הטביעו חותם בתנועה הרומנטית והותירו את רישומם על הכתיבה הנשית. לקורא העברי מוגשת כאן המהדורה הביקורתית הראשונה בעברית של הגנה על זכויות האישה, בתרגומה של ליה נירגד. כותבת המבוא, ד״ר שרון הלוי, היא היסטוריונית העומדת בראש התכנית לתואר שני בלימודי נשים ומגדר באוניברסיטת חיפה. עיקר מחקרה עוסק בהיסטוריה של זהויות, ביחסים בין נשים למדינה, ובתפקידן הציבורי והפוליטי של רעיות.
הוצאת שלם
מאת: יעל עצמון, פנינה מורג-טלמון
תיאור: מה מייחד הליכי הגירה וקליטה של נשים בישראל מה קורה לתפקידי הנשים במערכת המשפחתית איך משפיעה ההגירה על דפוסי התעסוקה של הנשים איך מתחברות נשים לפעילות משותפת ואיך משתלבות נשים בחברה הקולטת על שאלות אלו ואחרות באים להשיב המחקרים שקובצו באסופה זו. בנחקרות אלמנות שעלו בשלהי המאה התשע-עשרה ובנו את ביתן בירושלים, נשות איכרים מן העלייה הראשונה, החלוצות בנות העלייה השנייה, יושבות המעברות, העולות מאתיופיה ומברית-המועצות, ועובדות זרות. כל אחד מסיפורי ההגירה הוא סיפור ייחודי מן הבחינה של מקום המוצא, עיתוי ההגירה, דפוס ההגירה, מקום היישוב ומדיניות הקליטה, ויחדיו בונים המאמרים סיפור הגירה מתמשך, שמעלה את הדומה ואת השונה בהגירת נשים. חוקרות וחוקרים מתחומי הסוציולוגיה, האנתרופולוגיה, הגאוגרפיה, הדמוגרפיה, ההיסטוריה והפולקלור, חברו כאן יחדיו. כל אחד מאיר את הנושא מנקודות מבטו שלו, ומציע על פי דרכו מענה לשאלות שהוצגו לעיל, ויחדיו הם מוסיפים נדבך לחקר הנשים המהגרות לישראל.
מוסד ביאליק
מאת: חדוה ישכר
תיאור: ב־1 ביולי 1985, לאחר ישיבה מרתונית שנמשכה כיממה, אישרה ממשלת האחדות הלאומית בהנהגת המערך והליכוד, תכנית חירום כלכלית לייצוב המשק. מטרתה המיידית והמוצהרת היתה להדביר אינפלציה תלת־ספרתית, ולמנוע משבר חוב שסיכן את קופת המדינה. היה זה רגע היסטורי ממשי, ובה בעת צומת מטאפורי שבו נפגשו בישראל קפיטליזם חדש פוסט־תעשייתי, רעיונות ניאו־שמרניים ואינטרסים פוליטיים מקומיים ובינלאומיים. לאלה היה עניין בקידום כלכלת שוק בישראל, האצת שילובה של המדינה בתהליכי הגלובליזציה וריסוק העבודה המאורגנת. קריאה פמיניסטית בנסיבות אותו הרגע מעלה שאלות מרתקות שהספר עוסק בהן ובכללן, האם צמיחת הקפיטליזם הניאו־ליברלי בשנות השבעים למאה הקודמת, בעת ובעונה אחת עם הופעת הפמיניזם של הגל השני, היתה מקרית בלבד? איזו השפעה היתה לצמיחה בו־זמנית זו על יציאת נשים נשואות ממעמד הביניים לעבודה בשכר? מה מלמד מצבם של ענפי ייצור עתירי כוח עבודה נשי על שוקי העבודה בכלכלה התאגידית הגלובלית, ומדוע לתעסוקות הטיפול נקבע ערך כלכלי נמוך? וגם: במה עסקו פמיניסטיות בשנות המשבר הכלכלי בישראל? איך נראית היפר־אינפלציה במבט חוקר לאחור, והאם אפשר היה אחרת? תנועת הספר היא על שני צירים מרכזיים: ציר התכנית הכלכלית לייצוב המשק, סיבותיה והשלכותיה על מעמד העובדים והעובדות, וציר צמיחת הפמיניזם בישראל בשנותיו המעצבות. נקודות המפגש, המחלוקת וההתנגשות בין קפיטליזם ופמיניזם הן העומדות במרכז הספר המשלב זיכרון אישי עם מחשבה פוליטית ומחקר אקדמי, רשמי שיחות, כרוניקה עיתונאית ופרשנות ביקורתית המוגשת מנקודת ראות רעננה ובלתי שגרתית.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: ורוניק מוטייה
תיאור: המין נמצא בכל מקום בעולם המודרני, אבל מדוע הוא חשוב כל כך לזהותנו מה מעצב את המיניות שלנו, ואיך המיניות שלנו מעצבת אותנו ואיך השפיעו הפמיניזם, הדת והאיידס על יחסנו למין הספר "מיניות – מבוא קצר מאוד" בוחן את השאלות האלה ואחרות, וחוקר כיצד השתנו הנורמות המיניות במשך ההיסטוריה, מן הנוצרים הראשונים שסירסו את עצמם עד הבתולות בנות ימינו ש"נולדו מחדש"; מפעילים לשחרור מיני עד בדלניות לסביות. הספר מתמודד עם המחלוקות העיקריות סביב המין והמיניות היום: עם מושגי הגבריות והנשיות, עם פדופיליה, פוליטיקה הומוסקסואלית, חינוך מיני, תורת השבחת הגזע, ואפילו עם עתיד המין עצמו.
מוסד ביאליק
מאת: יעל וילצ'יק-אביעד, יואב מזא"ה
תיאור: הספר אלימות אילמת - גברים כקורבנות מבקש לזרות אור על שתי תופעות המשיקות זו לזו אשר אינן זוכות להכרה ולתשומת הלב הראויה: אלימות נשית המופנית כלפי גברים, וגברים הנופלים קורבן לפגיעה ולהתעללות - פיזית, נפשית או אחרת. בהיעדר שיח ציבורי, נוצר הרושם כי התופעות אינן מתקיימות; אלא שבחינה מקיפה מגלה ממצאים מפתיעים ומדאיגים בדבר היקפן, ממדיהן וגווניהן של בעיות חברתיות כאובות אלה. המאמרים שבספר מייצגים את הקולות השונים של גברים שנפלו קורבן לאלימות ולהתעללות מסוגים שונים, אשר קולם מושתק וזעקתם אילמת. בכך, אנו מבקשים לעורר מודעות לתופעת הקורבנוּת הגברית; להציע בחינה מחודשת של ההבניות החברתיות ושל הנחות היסוד בשיח החברתי והאקדמי ביחס לחלוקת התפקידים המגדרית בהקשר של אלימות בין־ זוגית; להציף את בעיית החסר המחקרי; ולהצביע על הכשל של מערכות החוק, האכיפה והטיפול בהתמודדות עם הנושא והשלכותיו. לספר שני חלקים. חלקו הראשון מוקדש לנושא גברים כקורבנות לאלימות במערכת הזוגית, וחלקו השני עוסק בגברים כקורבנות לסטראוטיפים חברתיים. המאמרים נכתבו על ידי מומחים ישראלים בעלי שם באקדמיה ובשדה המחקר, בעולם המשפט, במערכת הרווחה והמערך הסוציאלי, שעוסקים בנושא של אלימות במשפחה זה שנים רבות.
הוצאת אוניברסיטת אריאל בשומרון, אריאל
מאת: מאיר חזן
תיאור: הפלמ"חאית לילה יוסף נהרגה באוקטובר 1948 . חודשים ספורים קודם לכן כתבה: "במציאות נראו חיינו לעתים אפלים, אך לא תשבוחות ולא תמונות טרזניות בעתונים הן שקבעו את ערכנו", אלא דווקא חיי היום-יום ש"בהם נשאו הנערות ברצון בכל עול קשה - הם שהכלילו אותן בדפי ההיסטוריה".
הספר מהפכת הענווֹת עוסק במאבקיהן של נשים עבריות ביישוב היהודי בארץ ישראל לקחת חלק בשמירה ובהגנה מימי העלייה השנייה ועד תום מלחמת העולם השנייה.
הוויכוח הציבורי המתלקח מעת לעת בנושא השירות הצבאי של נשים בישראל הוא, בין היתר, מתוצרי פריחתו של שדה המחקר המגדרי. עקב מרכזיותו של תחום הביטחון בחיים הלאומיים העבריים שהתגבשו בארץ ישראל לאורך המחצית הראשונה של המאה ה 20- , משמש שדה זה כר פורה ורב רבדים לאפיון מצבה ומעמדה של האישה. ניתוח ניסיונותיהן של הנשים להשתלב בחיי הביטחון היישוביים בשנים 1945-1907 , מאפשר לבחון אם ועד כמה חלה תמורה בתדמיתן העצמית, וכיצד התקבלו ומומשו שאיפותיהן במישור הציבורי שהביטחון הוא אחד ממרכיביו.
הציר התמטי של ספר זה מצוי בתחום הביטחון. בה בעת הספר דן לפרקים במציאות החברתית, בעבודה ובמעורבות הציבורית של האישה בקיבוץ, שכן ארבעת הממדים הללו היו שלובים זה בזה כמעט לבלי הפרד. גבורת הצבאיוּת הכובשת לא נמנתה עם הדגלים הרעיוניים שהניפו נשים בתנועת העבודה. כמסיחה על פי תומה כתבה רחל המשוררת בשנת 1926 : "לֹא שַרְתִּי לךְָ, אַרְצִי, /ולְֹא פֵּאַרְתִּי שְמֵךְ / בַּעֲלִילוֹת גּבְוּרָה, / בִּשְלַל קְרָבוֹת". אלה מילים מינוריות, וגם מהפכניות ולוחמות, ומבען אנושי ופיוטי, ייחודי וחרישי. נשקפת מהן דרכן של המגשימות, שחפצו לצרף את תחום הביטחון אל מכלול פועלן בהגשמת הציונות. ההליכה אחר העקבות שהן הותירו במרחב הציבורי היא עניינו של מהפכת הענוות.
הקיבוץ המאוחד
מאת: סילביה פוגל-ביז'אווי
תיאור: התבוננות מזווית ראייה היסטורית בקשר ה"מובן מאליו" בין דמוקרטיה לפמיניזם מובילה למסקנה, שחיבור זה לא התממש בצורה ברורה, הגיונית ופשוטה. בספר זה מוצג הקשר המפותל והמורכב בין דמוקרטיה לפמיניזם, תוך התמקדות במוסד האזרחות הדמוקרטית־ליברלית וניתוח החיבור הדינמי בינו לבין הפמיניזם, כרעיון וכתנועה פוליטית. בין הנושאים הנדונים בספר: המאבק על אזרחותן הפוליטית של הנשים; פמיניזם, דמוקרטיה וזכויות אדם בעידן הגלובלי; הדרה, דמוקרטיזציה ומה שביניהן; מנשים בפוליטיקה לפוליטיקה פמיניסטית; דמוקרטיה ופמיניזם: ישראל כמשל.
האוניברסיטה הפתוחה
מאת: טובה כהן
תיאור: קובץ זה, השישי בסדרת להיות אשה יהודייה, הוא פרי הכנסים השישי והשביעי של קולך שהתקיימו בשנים תשס״ט ותשע״א. הכנסים והספרים היוצאים בעקבותיהם הפכו עם השנים לבמת דיון מרכזית של פמיניסטיות דתיות ושל כל המתעניין בהשפעת הדת על חייהן של נשים יהודיות. גם נשים שאינן פעילות בזירה הציבורית מוצאות בספר במה לרעיונותיהן ולניסוח מצוקותיהן, ומאליו נטווה בין הכותבים והקוראים קשר אינטלקטואלי וזהותי שהוא הבסיס לקהילה המתפתחת של הפמיניסטיות והפמיניסטים הדתיים.
סדרת להיות אשה יהודייה (אשה ויהדותה) משמשת מעין ׳כיכר שוק׳ רעיונית, מקום ׳מפגש׳ לקהילה המפוזרת ברחבי הארץ, ופועלת בנתיבי עשייה שונים, לעתים מקבילים, של פמיניזם דתי. מתוך כך נעשתה הסדרה גם לבבואה של ההתרחשויות וההתפתחויות המחשבתיות בחוגים אלה. בספרים באה לידי ביטוי לא רק פעילותו של ארגון קולך, אלא גם קולות שלא נשמעים מספיק במרחב הציבורי. הצפת הנושאים בכנסי קולך ובספרים מלמדת אם כן על המגמות העיקריות ועל כיווני השיח העכשוויים המאפיינים את הפמיניזם הדתי.
המגמות והתהליכים העולים מתוך מאמרי הספר מצביעים כולם על חלחול של הפמיניזם הדתי לפרהסיה הציבורית הדתית ועל המודעות האישית של הנשים הדתיות בכוחן, ביכולתן ובזכויותיהן. נדמה כי לפנינו תהליך של התבגרות והתבססות, המעיד על התחזקות פנימית של הקהילה הפמיניסטית הדתית. אין אנו שוגות באשליות - התהליך רק בראשיתו; זעקת העגונות עדיין נשמעת בעולמנו, נשים רבות עדיין אינן שולטות על חייהן ועל גופן, והחברה הדתית עדיין איננה בשלה לקבל הנהגה דתית נשית. אך נראה כי חמש־עשרה שנות העשייה הציבורית של ארגון קולך הובילו את הפמיניזם הדתי לשלב חדש וחשוב של התבגרות, הבשלה והתבססות.
הוצאת ראובן מס בע"מ, ירושלים
מאת: אברהם גרוסמן
תיאור: חסידות ומורדות הוא ספר כולל ראשון על הנשים היהודיות באירופה בימי הביניים. הספר סוקר בפרספקטיבה היסטורית רחבה ותוך השוואה למציאות בחברה הנוכרית מכלול של היבטים: תדמית האישה, מבנה התא המשפחתי, גיל נישואין, מקומה של האישה במשפחה ובחברה ומקומה בכלכלה ובחיי הדת, השכלתה, חלקה בטקסים המשפחתיים, אלימות כלפי נשים, מקומן של הגרושה והאלמנה החברה, ועוד. בין מכלול הנושאים הללו קיימים קשרים פנימיים הדוקים. חסידות ומורדות מתאר תמורה מרשימה במעמדה של האישה היהודיה באירופה בימי הביניים, בעיקר בין השני 100-1300. בתקופה זו חל שיפור במעמדה בהשוואה לתקופה התלמודית ולמעמדה בארצות האסלאם בימי-הביניים. שיפור זה בא לידי ביטוי בתחומים רבים של החיים. גם הדימוי העצמי של הנשים נשתנה לבלי הכר והצלחתן עלתה על המשוער. אם במאה הי"ב הן תוארו כ'חסידות וטהורות', בשל חלקן החשוב בקידוש השם בגזירות תתנ'ו (1096), הרי במחצית השנייה של המאה הי'ג התלוננו חכמים שמקצת הנשים 'שחצניות ומורדות'. במרכזו של חיבור זה עומדים התמורות שחלו במעמדן של הנשים והניסיונות להצר את צעדיהן. חסידות ומורדות משחזר את קולן של הנשים היהודיות עצמן, שלא נשמע על אף מקומן החשוב במשפחנ והחברה. אין בידינו כל חיבור שיצרה אישה יהודיה בימי-הביניים (תקופה של כאלף שנים!), ואף לא ספר אחד מאותה העת העוסק במעמדה במשפחה ובחברה. שחזור זה מתבסס על מגוון של מקורות, המאפשרים לשרטט את מעמדה של האישה היהודיה באירופה בימי-הביניים, אף אם לעתים תמונה זו חלקית בלבד.
מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי
מאת: ליאת פרידמן
תיאור: ספר זה בוחן את הגישה הפסיכואנליטית ומציע הבנה מחודשת של הגותו של פרויד וממשיכי/ות דרכו, מתוך התעלמות מכוונת מן ההסבר האדיפלי. לטענת ליאת פרידמן, הפרשנות האדיפלית היא הבניה לצורכי טיפול, כלומר היא נועדה להפעיל את המטופל או המטופלת, וחשיבותה נגזרת מן התגובות שפרויד הצליח לעורר בטיפול. פעולת הטיפול מתבססת על מנגנון ההתנגדות של המטופל או המטופלת, ובאמצעותה פרויד מזהה את המבנה הנפשי שכולא את דחפי הלא מודע. שיטתו מאפשרת - וזו יומרתה - "לשחרר" את מהלכי הדיכוי. השיטה הפסיכואנליטית, טוענת ליאת פרידמן, פועלת לארגן מחדש את רצף המושגים, הרגשות והאסוציאציות הלא מודעים. כדי לבחון את פעולת הפסיכואנליזה, פונה ליאת פרידמן לתגובות פמיניסטיות וחושפת את הבעייתיות בפעולת הפסיכואנליזה באמצעות ניתוח תגובותיהן של חוקרות פמיניסטיות כסימון דה בובואר, קרול גיליגן, ג'ולייט מיטשל, ג'וליה קריסטבה, לוס איריגאראי, ג'ודית באטלר וג'סיקה בנימין.
ספר זה הכתוב מתוך המסורת הפנומנולוגית והפוסטמודרנית מציג קריאה מקורית במשנתו של פרויד. ניתוח פעולת הפסיכואנליזה  מוביל אל הטענה המהפכנית שפרויד לא ייחס חשיבות לממשות הפירוש האדיפלי.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: חננאל מאק
תיאור: ותאמר בלבה הוא ספר על שבע-עשרה נשים מקראיות. נסיבות חייהן של נשים אלו הביאו אותן אל נקודת משבר והן נאלצו לקבל החלטות קשות, לעתים קשות מנשוא, ואלה היו כרוכות ברוב המקרים גם בלבטים מוסריים. המצוקות וההתחבטויות שליוו את גיבורות הסיפורים, שאינן מוצגות במקור, הן לב לבו של הספר הזה, הבוחן את הלבטים שליוו את הכרעותיהן, ובחלק מהמקרים גם מציע פתרון דמיוני שונה מזה שסופר במקור. הצלילה אל עולמן של הדמויות הללו מחייבת אותנו לבחון אותן באור שונה מן המקובל, ואגב כך מעלה שאלות ערכיות הרלוונטיות לעולמנו. (מן המעטפת האחורית).
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: אסף שפירא, עופר קניג, חן פרידברג, רעות איצקוביץ' - מלכה
תיאור: מחקר מדיניות 99: ייצוגן של נשים בזירה הפוליטית עומד זה עשור במרכז דיון ציבורי ומחקרי. הנחת היסוד המאפיינת את הדיון הזה היא שלייצוגן של נשים בפוליטיקה, ובפרט בבתי מחוקקים, חשיבות רבה — הוא תואם עקרונות דמוקרטיים וליברליים ותורם לקידום מעמדן של הנשים בחברה. ואולם אף שבעשורים האחרונים חל במדינות רבות שיפור של ממש בייצוג הנשים בפרלמנט, ברובן הוא עדיין לא מספיק. מציאות זו הביאה מדינות ומפלגות לאמץ מכסות ייצוג לנשים כדי לשפר את ייצוגן בזירות הפוליטיות.
מחקר המדיניות מבקש להעמיק בדיון חשוב זה. לשם כך הוא בוחן את ייצוג הנשים בפוליטיקה הישראלית לאורך שנים ואת הגורמים לו, משווה בין ייצוגן בישראל לייצוגן במדינות אחרות ובודק כיצד שיעור חברות הכנסת משפיע על קידומם של נושאים "נשיים" בישראל. נוסף על כך הוא מפרט המלצות לאימוץ מכסות ייצוג לנשים.   (מתוך אתר המכון הישראלי לדמוקרטיה).
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: אליעזר חדד
תיאור: מחקר מדיניות 100: השתתפותן של נשים בהליך המשפטי בבתי הדין הרבניים נמוכה ביותר. מחקר המדיניות סוקר את הדרכים שבאמצעותן הרחיבו פוסקי ההלכה במרוצת הדורות את השתתפותן של נשים בהליך המשפטי, מראה שיש מתאם בין השינויים ההלכתיים שנעשו לשינויים במעמדן של נשים בכלל ובוחן את האפשרויות ההלכתיות להמשיך בהרחבת השתתפותן בדורנו כבעלות דין, עדוֹת ודיינוֹת. (מתוך אתר המכון הישראלי לדמוקרטיה).
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: גבי אסם, רחל הרץ-לזרוביץ
תיאור: מעגלים של הדרה מתמקד בסיפורן של שלוש נשים מרכזיות בתולדות החינוך הקיבוצי: מרים רות (1910 - 2005), חוה שמיר (1914 - 2009), ומלכה האס(1920) תבלד"א. הספרות העוסקת במחקר החינוך הקיבוצי מכתירה את "אבות החינוך הקיבוצי" ועולה השאלה לאן נעלמו ה"אימהות" של החינוך המשותף? מה חלקן ומה תרומתן ומדוע לא זכו להכרה הראויה? האם זוהי תוצאתו של מנגנון הדרה מתוחכם אשר גם להן חלק בו?
הספר בוחן את סיפור חייהן האישי ואת מסלולן המקצועי של שלוש הנשים ומתבסס על דברים שהוקלטו מפיהן בשעות רבות של ראיונות. כיצד השפיע בית ההורים על דרכן בחיים? מה היה מקומו של בן הזוג בחייהן ומה היה מקומה של המשפחה בחברה הקיבוצית לאורך שנותיה ותמורותיה? הספר סוקר לעומק את תרומתן ארוכת השנים למערכות החינוך של הקיבוצים ולפיתוח המחשבה החינוכית - שנכתבה כתיאוריה ועשייה חדשנית בתחומים שבהם התמחו.
זהו סיפורן האישי של שלוש "אימהות החינוך הקיבוצי", אך בו בזמן זה גם סיפורן של נשים רבות אחרות שהודרו מן הכתיבה ההיסטוריוגראפית של מדינת ישראל ואשר תרומתן, בתחומים רבים, הודרה ולא זכתה למקומה הראוי לה.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: אביבה זמיר
תיאור: הקיבוץ המסורתי הצהיר על עמדה שוויונית כלפי חבריו וחברותיו, וטכנית הפקיע מן המשפחה רבות ממלאכות הבית, הטיפול בילדים והחינוך, והעבירם לאחריות הקהילה. בקיבוץ כזה הייתה דרכה של האישה סלולה לפניה להגיע להישגים ציבוריים ומקצועיים יותר מחברותיה העירוניות, אך האם הצליחה בכך האישה בקיבוץ? האם זכה הקיבוץ להיות החברה האנושית הראשונה שייעשה בה תיקון היסטורי של הפער בהישגיהם ובמעמדם של גברים ונשים? בספר שלפנינו נוגעת אביבה זמר בכמה סוגיות של שיוויון הנשים מזוויות שונות. (מתוך גב הספר).
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: מרגלית שילה, אייל כתבן, רות הלפרין-קדרי
תיאור: ספר זה מתמקד במקומן של נשים בשדה המשפט ובהשפעתו של שדה המשפט עליהן בשנות המנדט בארץ ישראל (1948-1918). הספר מציג, ממפה ומתאר לראשונה את החוטים המקשרים ואת המכנים המשותפים של ההתרחשויות המשפטיות הקשורות במעמד האישה בתקופת המנדט. בספר נדונות סוגיות מגוונות: דמוגרפיה, משפחה, מעמד אישי ובתי הדין, זכויות ותפיסות פמיניסטיות, הסדרה ופיקוח של גוף ונפש ופרופסיה. המחקרים שבספר מאירים גם את מעורבותו של ארגון הנשים "התאחדות נשים עבריות לשיווי זכויות בארץ ישראל" ומציגים בחיוניות רבה את מנהיגותיו. ארגון זה היה גוף פוליטי, מפלגת הנשים הראשונה בארץ, שראתה את יעדה בתיקון מעמדה המשפטי של האישה ביישוב היהודי. סיסמת ארגון זה היא גם כותרת הספר ’חוקה אחת ומשפט אחד לאיש ולאישה’. הספר מיועד למתעניינים בהיסטוריה, במשפט ובמגדר, והוא מאפשר הבנה טובה יותר של מעמדה המשפטי של האישה בראשית המדינה. (מתוך גב הספר).
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: סטיבן גרינברג
תיאור: ספר זה הוא תוצאה של עשר שנות מאבק של הרב האורתודוקסי סטיבן גרינברג ליישב את ההומוסקסואליות שלו עם יהדותו האורתודוקסית.
מאבק דומה עומד במרכז חייהם של רבים בישראל ובתפוצות, המנסים ליישב בין זהותם לאמונתם.
המחבר מבסס את עמדתו על מקורות היהדות ועל פרשנויות תנ"כיות מפתיעות, לצד קשת רחבה של טקסטים מהתורה שבע"פ, התלמוד, שירת ימי הביניים וספרות השו"ת המסורתית, אשר מכירים בקיומה של אהבה חד-מינית.
בהתייחסותו המלומדת, המחבר אינו מסתיר את הגינוי להומוסקסואליות כפי שהוא מוצא ביטוי בספר ויקרא, למשל, אולם לדידו ניתן לפרשו בדרך מקילה יותר. הרב גרינברג טוען שהקהילות האורתודוקסיות אינן יכולות להיות נעולות בפני אלו שדורשים חיי אמונה אך אינם מוכנים לוותר על אינטימיות, אהבה ורעות. מציאות זו מחייבת לאפשר ויכוח, דיאלוג ודיון על יסוד התשתית של ההלכה.
הקיבוץ המאוחד
מאת: סנדרה מאירי
תיאור: הספר בוחן את מאפיינהן ותפקידיהן של שש צורות חציית מגדר (מעבר של דמות ממגדר למגדר) בקולנוע העלילתי: "התחזות מגדרית", "טומבויזם", "טרנסווסטיזם", "טרנסקסואליות", "טרנס-גוף", ו"דראג". בכל התופעות הללו, על אף מאפייניהן השונים, בולט מכנה משותף: חציית המגדר, על צורותיה השונות, מכוננת מרחב חדש עבור הדמות, המאפשר לה לפעול בתוכו בהתאם לנטיותיה.
מרחב זה עשוי לעורר התנגשות עם נורמות של מיניות ומגדר בכך לשמש מנוף לשינוין. אולם הוא מעורר גם חרדה בלב החברה שבה הוא מתהווה, מכיוון שהוא מאיר צורות של התענגות שונות, הסמויות מן העין, ועם זאת מתקיימות בלב לבה של הנורמה.
הספר מציע ניתוחים של סרטים כמו חמים וטעים, ינטל, הבלדה על גו' הקטן, קלמיטי ג'יין, פסיכו, לבוש לרצח, חוק התשוקה ועוד רבים אחרים, ותוך כדי בוחן בכלים פסיכואנליטיים, היבטים שונים של הסובייקט שהם בעלי תפקיד משמעותי בערעור נורמות של מין, מיניות ומגדר, מצד אחד, ומצד אחר- בעיצובן וביסוסן בתוך מנגנונים ממסדיים וחברתיים של כוח.
ההתנגשות עם הנורמה וההכרזה על כלכלה מחדש של המיניות והמגדר חושפות בהכרח מכלול של צורות התענגות המתקיימות בסתר בתוך בניין הכוח והמבטיחות למעשה את אריכות ימיה של הנורמה המגדרית הדומיננטית והרווחת.
הקיבוץ המאוחד
הצג עוד תוצאות