נמצאו 118 ספרים בקטגוריה
לכל הספרייה
מאת: ערן קמחי
תיאור: ההגירה בעולם איננה חופשית, מסיבה פשוטה: מדינות מתירות התיישבות קבע בשטחן רק למי שמזוהה כבן המקום. בימינו, מזוהה כל אדם כבן מקום מסוים מתוקף נסיבות מולדות, כפי שמגלם הגיון התחולה של האזרחות, וכך נשללת עקרונית האפשרות לחיות במקום אחר. בספר זה נעשה ניסיון לתאר את המגבלות על ההגירה כעוול שיסודו בהתכחשות לקרבה היסודית שבין בני אדם, ולערער על תפיסת ההגירה כבעיה הנמצאת באחריותה של המדינה הריבונית. תחת זאת, החופש להגר מתואר כאן כמזור אפשרי למצוקותיו של אדם. על מנת לחלץ את הזיהוי של אדם עם מקום מצבת המובן־מאליו, נבחן מושג הזהות מזוויות נוספות, המאירות עליו כבלתי־הכרחי וכפתוח לשינוי היסטורי. תופעת ההגירה לאמריקה בזמן המודרני נידונה גם היא בספר, כדוגמה לגמישות אפשרית במדיניות ההגירה הנהוגה כיום בעולם.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: גד יאיר
תיאור: הספר אהבה זה לא פרקטיש מציג ניתוח סוציולוגי מעמיק של התרבות הגרמנית, ועושה זאת באמצעות המבט המיוחד של ישראלים המתגוררים בגרמניה. ייחודו של מבט זה בניסיון עיקש להבין את מה שהתרחש בברלין ובגרמניה — ביתם החדש של הנחקרים — לפני 80 שנה. הגישה המתודולוגית העומדת בבסיס הספר מניחה, כי למבט הישראלי הטראומטי יש יתרון בהתבוננות על גרמניה בת ימינו. מבט זה עסוק תדיר בחיפוש אחר
מענה לשאלות שטורדות אזרחים, עיתונאים וחוקרים בישראל, בגרמניה ובעולם כולו: איך יכלו הגרמנים — אלה שמחשיבים עצמם כאומת הפילוסופים והמשוררים — לחולל את השואה? בשונה מהיסטוריונים השואלים את השאלה הזו לאחור, הישראלים שחיים כיום בגרמניה מתחבטים בה גם לפנים. האם היסודות התרבותיים שאִפשרו לגרמנים לחולל את השואה עודם כאן? האם התרבות הגרמנית בת ימינו יכולה לחולל שוב סיפור דרמטי דומה? (מתוך פתח דבר).
הקיבוץ המאוחד
מאת: אלווין טופלר
תיאור: אלווין טופלר מגיש לנו מעין ד"ח ביניים, מה קורה בעולם המשתנה סביבנו במהירות, ונראה לרבים כמערבולת?
כיצד תופעות כגון אבטלה, נשק גרעיני, טכנולוגיית מחשבים ותנועת הנשים מצטרפים לכלל שינוי עולמי, ומה משמעות של שינוי זה? עד כמה הרחקנו אל תוך הגל השלישי?
בספר שלפנינו מובאת סדרת ראיונות עם אלווין טופלר, המגישים שיחה מרתקת ומעוררת מחשבה.
לקורא שטרם הכיר את מחשבתו של טופלר הם נותנים הצגה בהירה של רעיונות, ומגישים מעין דו"ח ביניים קצר למי שכבר התוודעו אל ספריו.
הקיבוץ המאוחד
מאת: משה שנר
תיאור: העולם נהיה ל"עולם קטן" שנפתחו גבולותיו. אנו מקושרים לבני אדם באשר הם. משאבי הידע הנגישים לנו באמצעות האינטרנט הם אין- סופיים.
הידע הזמין לנו משתנה במהירות. ההיררכיה של יוצרי הידע משתנה, ואנו עצמנו יכולים להיות שותפים פעילים ביצירת הידע הגלובלי. תרבויות נוגעות זו בזו ומשפיעות זו על זו.
מה כל זה אומר לנו כבני אדם מודרניים וכמורים? הספר נמנע מעיסוק בטכנולוגיה - מפלט נוח מדי מעיסוק בשאלות של זהות, תרבות, שיח ערכי וחינוך - ומתמקד בפענוח מקצת המשמעויות הפילוסופיות והפדגוגיות שיש לעולם רווי תקשורת.
נידונות בו שאלות בנוגע לזהות האדם ומקומו במציאות של מרחבים שאין להם קיום פיזי והם בנויים על דמיון ומחשבה מופשטת.
המציאות האינטרנטית מושתתת על משחק מורכב במטפורות: רשתות חברתיות, קהילה אינטרנטית, כיתת לימוד, בית ספר, מורה ותלמיד, תהליכי למידה ומשאבי הוראה.
כל אלו הן ישויות מדומיינות שנהיו למרכיבי יסוד בשפתו של האדם במאה ה 21- .
בהתמקדותו בהשלכות המציאות האינטרנטית על עולמו של האדם עובר הדיון בהדרגה משיח פילוסופי מופשט לדיון ענייני בשאלות של עיצוב תהליכי הוראה ולמידה ובעיות דידקטיות קונקרטיות העולות על פני "שולחן העבודה" של מורים, כאלה המעזים לטבול את רגלם בעולם האינטרנטי הסוער שיצרה הרוח האנושית בעשורים האחרונים.
מכון מופ"ת
מאת: מיכאל בן דרור
תיאור: הגליל היה מאז ומתמיד מפלט לעדות ומיעוטים, ופעמי הזמן כאילו עמדו בו מלכת.
אין תימה שבגליל נשתמרו מלאכות מסורתיות, שיטות ריפוי ואורחות חיים מימים עברו.
ספר זה, שהוא מעין המשך לקודמו "אומנים מרפאים ועושי נפלאות בגליל" (אריאל 97), סוקר דור אחרון של אומנים ומרפאים הפועלים בשיטות מסורתיות, ההולכות וכלות מן העולם.
הוצאת ספרים אריאל
מאת: קארל מאנהיים
תיאור: עיקר עניינו של הספר בניתוח התנאים החברתיים שהם ייתכן כינונה וקיומה של דמוקראטיה מתוכננת, העונה באורח אינטגראטיבי על הצרכים השונים הפסיכולוגיים-חברתיים, התרבותיים והכלכליים.
הספר נערך לאחר פטירת המחבר בידי תלמידיו.  
מוסד ביאליק
מאת: גיאורג זימל
תיאור: גיאורג זימל, אולי הפוסט-מודרני ביותר מבין מייסדי הסוציולוגיה, היה הוגה חדשני ונועז, והראשון שהסיט את המבט הסוציולוגי מהשאלות החברתיות "הגדולות" על הכלל אל המיקרוסקופיה החברתית המתמקדת באינדיווידואל - היסט שאופיו החתרני לא נעלם מעיני בני זמנו.
מאמריו המתורגמים בכרך זה, על נושאים כמו ההרפתקה, הסוציולוגיה של החושים, הארוחה או הכסף, סללו את דרכה של ההגות החברתית לעיסוק בנושאים שנחשבו קודם לכן "שוליים" ו"נמוכים", שיהוו מפתח להבנת תהליכים וזהויות חברתיות ולפענוח הנימות שמהן שזורה החברה המודרנית.
מאמריו היו לנכסי צאן ברזל של סוציולוגים, אנתרופולוגים וחוקרי תקשורת ברחבי העולם.
אבחנותיו על המטרופולין של ברלין ועל החברה הגרמנית בת זמנו מבטאות עמדה אמביוולנטית של מתבונן דק אבחנה, שרגלו האחת בתוך התופעות המתוארות והשנייה מחוצה להן.
רבים קשרו עמדה זו לביוגרפיה שלו – להיותו ברלינאי שנולד בשנת 1858 למשפחה יהודית מומרת, ובגין רקעו היהודי לא זכה למשרה אקדמית אלא בערוב ימיו. דוגמה לכך היא מאמרו על "הזר" – מאמר קצר אך רב השפעה, שהפך להיות בסיס לפרדיגמות סוציולוגיות אשר התמקדו בזרים, במהגרים, בפליטים ובמהגרי-עבודה.
הגם שנכתבו לפני כמאה שנה, מאמריו של זימל על משבר התרבות ועל הניכור של האדם המודרני רלוונטיים מתמיד דווקא בימינו.
מנקודת מבטו של הקורא העברי, הצוהר שהם פותחים אל עולמו של "יהודי מתבולל" בגרמניה שלפני מלחמת העולם הראשונה מעניק לאסופה ראשונה זו ערך מוסף מיוחד.
הקיבוץ המאוחד
מאת: אלכסנדרה הארני
תיאור: גואנגדונג הוא המחוז המאוכלס ביותר בסין. כ 110 מיליון בני אדם מצטופפים בערי התעשייה שלאורך נהר הפרל, ועובדים ביוחר מ 400 אלף בתי חרושת. רבים מהמפעלים במחוז מגודרים, וליד שעריהם מוצבת שמירה, חלק ניכר מהעבודה שמתבצעת בהם נעשית למותגים זרים מאחורי מסך חשאיות.
אלכסנדרה הארני כתבת ועורכת ותיקה בעיתון הכלכלי "קיינושל טיימס, "הצליחה" לעבור אל מעבר לגדר ולהמיר את מסך החשאיות, היא כתבה מסמך מאלף, פוקח עיניים, שנוגע לחיים של כל אחד ואחת מאיתנו -צרכנים מושבעים של תוצרת סין.
הקיבוץ המאוחד
מאת: אריק שלוסר
תיאור: מה הקשר בין רשת מקדונלד'ס לבין תאגיד הבידור דיסני? מהו סוד הצלחתה חסרת התקדים של מקדונלד'ס?
מי עובד בבתי המטבחיים, שמייצרים את ההמבורגרים הנמכרים ביותר בעולם, ומדוע זו העבודה המסוכנת ביותר בארצות הברית? מדוע מקדונלד'ס היא המעסיקה הגדולה ביותר של בני נוער - מי מרוויחים מכך ומי מפסידים?
איך השפיעה תעשיית המזון המהיר על הנוף בארצות הברית ובעולם כולו? מה הקשר בין מסעדות של מזון מהיר ובין הרס מסילות רכבת, ההגמוניה של המכונית וסלילה של כבישים מהירים? מדוע מייצרים את הטעמים של הצ'יפס ושל הפיצה במפעל כימיקלי לייצור בשמים? וכן, מדוע הילדים האמריקאים שמנים כל כך?
בתחקיר מקיף, מאוזן ומעמיק, ובכתיבה בהירה באיכות ספרותית, מגולל אריק שלוסר את סיפורה המרתק של תעשיית המזון המהיר בארצות הברית. "אומת המזון המהיר", יצירתו העיתונאית המהוללת, חושפת לפנינו את הצד האפל של תעשיית המזון המהיר; תעשייה שהביאה לעולם לא רק סגנון הגשה מושך - אלא גם שיטה חדשה, מבריקה ואכזרית, של עסקים; וגם יחס חדש, מחוכם וברוטלי, לעובדים ולעבודה, לחקלאות ולחקלאים, למרקם העירוני, לבעלי חיים, וגם לילדים קטנים - שהם לתעשיה צרכניה הגדולים.
"אומת המזון המהיר" הוא ספר חיוני מאין כמותו, לכל מי שמבקשים להבין את הכלכלה ואת התרבות בארצות הברית של ימינו. הוא מאפשר לנו ללמוד דבר או שניים על האומה האמריקנית; הוא מעודד אותנו לחשוב היטב לפני שאנחנו מאמצים את ערכיה והולכים בעקבותיה.
הקיבוץ המאוחד
מאת: ירון זליכה
תיאור: פרופ' ירון זליכה, מבכירי הכלכלנים בישראל, בוחן בספרו החדש "שינוי בהרגלי הצריכה- המדריך ליעילות כלכלית ולצדק חברתי בישראל" בחינה מעמיקה, מקורית, רבת אומץ ועוצמה את המבנה הכלכלי, החברתי והדמוגרפי של המשק הישראלי, מן המסד ועד לטפחות. הוא עורך בירור נוקב של המשמעויות הכשלים והעיוותים הרבים מספור בכלכלה ובחברה, ופורש משנה אלטרנטיבית סדורה לתיקון מציאות זו.
מאת: ג'ון קנת גלבריית
תיאור: המחבר מצביע על נתונים מדאיגים בנושא הפער בחברה המתועשת ורואה בו פצצת זמן מאיימת. התעלמותם של המרוצים-שאננים ממצב זה, והסתגרותם מפני השכבות חסרות התקווה מבטיחה להם אורח חיים נינוח לטווח הקצר בלבד. תיזכורת: ג'ון קנת גלבריית 1908 - 2006, כלכלן קנדי-אמריקאי.
גלבריית השתייך לזרם הכלכלה המוסדית, ודגל במדיניות כלכלית קיינסיאנית. הוא היה גם דוקטור בפילוספיה ודוקטור במשפטים ולימד באוניברסיטת הרווארד במשך שנים רבות. כתב עשרות ספרים בנושאי כלכלה וחברה, ואלפי מאמרים. נשא בכמה תפקידי כלכלן בשירות השלטון האמריקאי, ובמשרת שגריר ארצות-הברית בהודו. גלבריית כתב 48 ספרים ולמעלה מ1000 מאמרים בנושאים שונים. הוא היה אחד הכלכלנים הבודדים שזכה למספר עצום של קוראים. גלבריית היה גם מעורב בפוליטיקה והוא שרת בממשלים של רוזוולט,טרומן, וקנדי, בין יתר התפקידים הוא שירת כשגריר ארצות הברית בהודו בתקופתו של קנדי. לגלברייט הייתה השפעה על המפלגה הדמוקרטית והוא שירת כאחד מיועציו המרכזיים של הנשיא ג'ון קנדי וכתב את המתווה לתוכנית "החברה הגדולה" של הנשיא ג'ונסון, שלמדיניותו בוייטנאם הוא התנגד לאחר מכן. הוא אחד האנשים היחידים שקיבלו פעמיים את מדליית החירות הנשיאותית של ארצות הברית, אותן קיבל מטרומן ב1964 ו-מקלינטון ב2000.
גלבריית ראה את הכלכלה כדיסציפלינה הקשורה לתרבות ולחברה ולא רק דיסציפלינה העוסקת במספרים. גלבריית היה שותף לביקורת של תורסטיין ובלן על תרבות הצריכה לפיה תעשיית הפרסום גורמת לאנשים לצרוך מוצרים שאינם להם בהם כל צורך. בספרו האחרון "The Economics of Innocent Fraud" שאותו כתב בגיל 95, גלבריית המשיך לתקוף את הנחות היסוד של הכלכלנים, את היכולת של השוק הכלכלי לפעול באופן חופשי, את הנחות הכלכלה המוניטרית ואת התנהגותם של גופי השליטה של התאגידים הגדולים. גלבריית היה מאמין גדול בכוחו של השלטון לשנות את חייהם של בני אדם לטובה, וקרא להקמתה של קואליציה של אלה שאכפת להם - "העשירים יישארו עשירים, אלה הנהנים מחיים נוחים ימשיכו ליהנות מהם, אולם בואו נפנה מקום בשולחן גם לעניים".
הקיבוץ המאוחד
מאת: אבי שגיא
תיאור: מזה למעלה ממאה שנים מתייסרת החברה היהודית בישראל ומתחבטת בשאלות יסוד של זהותה של תרבותה, תוך תנודות מנוגדות ומשלימות בין האתוס העברי החדש המתגבש, לבין האתוסים השונים של היהודי שעוצבו במהלך הדורות - מה מידת מחויבותה של החברה לעבר ולמסורת, ומה משמעותה של מחויבות זו? מהו היחס הראוי בין ערכים ייחודיים לתרבות היהודית לבין ערכים אוניברסאליים המכוננים את המדינה?
המגמות התרבותיות והפוליטיות השונות שהתפתחו בחברה הישראלית, כמו גם הספרות הענפה שנוצרה בישראל בעניין זה, הן אבני דרך במסע הזהות היהודי ישראלי.
הספר מבקש לנתח מחדש את היסודות שעיצבו ושעודם מעצבים את השיח היהודי ישראלי. הוא בוחן את שאלת התשתית כיצד נוהל עד כה השיח על הזהות והתרבות היהודית בישראל, וכיצד ראוי לנהלו. לפיכך, הספר אינו מציע תאוריה או עמדה חלופיות של תוכני הזהות והתרבות בישראל, אלא מתמקד במסגרת בניתוח הבעיות והמלכודות של שיח התרבות והזהות הקיים, ובהצעת חלופות לאופן הדיון.
לספר שלושה שערים -
השער הראשון על הדרת התרבות או - פרידה מישעיהו ליבוביץ.
השער השני ביקורת שיח הזהות היהודי ישראלי, משלים את טענת השער הראשון בביקורת על שיח הזהות היהודי בשלל גילוייו.
בשער השלישי עיון בזהות ובתרבות, מוצגת תפיסה מקיפה של מושגי התרבות והזהות, אשר מספקים מחד תשתית לדיון שנערך בשערים הקודמים, ופותחים מאידך אפשרויות חדשות לדיון.
מכון שלום הרטמן
מאת: אלי הולצר
תיאור: אחד השינויים הדרמטיים ביותר בתולדות העם היהודי, בתודעתו הקולקטיבית ובזהותו העצמית מאז ימי מרד בר-כוכבא, הוא העובדה כי במציאות של מדינה יהודית, חלק ניכר ממנו נכון שוב לשאת נשק באופן מאורגן, לעשות שימוש בכוח צבאי וליטול חלק בניהול מלחמות.
מה קורה להשקפה דתית ולאומית, הנושאת בחובה רעיונות של ייעוד דתי-מוסרי לצד זיכרון של עבר לאומי וצבאי מפואר - כאשר היא פוגשת בלאומיות יהודית שפניה אל אקטיביזם מדיני, פוליטי ואולי אף צבאי?
כיצד מתמודדת אידיאולוגיה כאשר היא נושאת בתוכה מחויבות כפולה: הן למציאות החדשה שבה מתהווה תנועה לאומית יהודית-חילונית ושבה לוחם העם היהודי את מלחמותיו והן למקורות הנורמטיביים של היהדות כפי שהיא מפרשת אותם?
הספר שלפנינו בוחן את היחס של האקטיביזם הצבאי הלאומי כפי שהוא עולה מכתביהם של הוגים, רבנים ואנשי ציבור בציונות הדתית, הן במבט היסטורי - מראשית ימי הציונות המדינית ועד אירוע עמונה בשנת 2006; והן מזווית ראייה הרמנויטית - בחינת הפירושים שהעניקו אישים שונים בציונות הדתית ללאומיות היהודית ולאקטיביזם הצבאי הגלום בה.
ד"ר אלי הולצר משמש כמרצה בבית הספר לחינוך באוניברסיטת בר-אילן וכעמית מחקר במרכז מנדל לחינוך יהודי באוניברסיטת ברנדייס, ארה"ב.
מאת: יעקב ידגר
תיאור: אחרי שנים ארוכות בהן זכתה נקודת המבט המסורתית להתעלמות והשתקה, מבקש הספר שלפנינו לבחון לעומק את העמדה המסורתית בנוגע לשורת סוגיות מרכזיות לזהות היהודית.
הספר מציע בחינה פרשנית של עולם המשמעויות המסורתי, וטוען שבניגוד לגישה הפוטרת את המסורתיות כלא יותר מאשר "הכלאה" בין חילוניות לדתיות, יש לראות את הזהות המסורתית כתופעה מודרנית מובהקת, המציעה פתרון מרתק ופורה למתח האפשרי בין מודרניות למסורת.
בהתבסס על ראיונות עומק עם מי שמזדהים כמסורתים מציע הספר מבט חדש ומרענן על מה שהיה לאחד הנעלמים הגדולים של הסוציולוגיה הפוליטית בישראל. הספר חושף את דמותה של המסורתיות כמבנה זהות מודרני המקיים דיאלוג פורה, ביקורתי ובו-בזמן מכבד, עם המסורת היהודית, במקום לשלול את המסורת או את המודרנה. כך מציעה המסורתיות חלופה פורה לעמדה החילונית השוללת את המסורת הדתית כבלתי רלוונטית, ומציגה דגם מורכב של מודרניות ללא חילון.
כל מי שעוסק בסוגיות של זהות יהודית, מסורת, חילון ומשמעותה של זהות יהודית בעידן המודרני המאוחר - בין אם כאדם פרטי ובין אם כחוקר - ימצא בספר עניין רב.
ד"ר יעקב ידגר הוא מרצה בכיר במחלקה למדעי המדינה באוניברסיטת בר אילן. ספרו הקודם, "הסיפור שלנו: הנרטיב הלאומי בעיתונות הישראלית" יצא לאור בהוצאת אוניברסיטת חיפה ופרדס הוצאה לאור (2004).
מאת: דוד אוחנה
תיאור: לא כנענים, לא צלבנים הוא מחקר חלוצי המבקש לפענח את "הסדר המיתי" של "קהילת החוויה" הישראלית. שתי קריאות הקרב הנועזות על הישראליות היו הסיפר הכנעני והסיפר הצלבני. ההבניה הנאו-כנענית הגדירה את הלאומיות הישראלית כקהילייה ילידית מדומיינת, שסופה נתק מהרציפות ההיסטורית; ההבניה המיתולוגית של הציונות כצלבנות מודרנית תיארה את הישראליות כפרוייקט מערבי קולוניאלי שסופו חידלון. הספר מציע זווית ראייה מקורית העוקבת אחר התפתחותה של התודעה הישראלית, מאתרת מבני עומק ומצבי נפש קולקטיביים ובוחנת את הישראליות על דעת הזמן והמקום.
'לא כנענים, לא צלבנים' משרטט לראשונה קווי מתאר של המיתולוגיה הישראלית כמצבי תודעה השבים ונשנים - התרסה כנענית, כמיהה משיחית, חרדה צלבנית, ערגה ים-תיכונית.
הספר בודק כיצד "מטפורות שורשיות" אלו מתפקדות בשיח הציבורי, בשדה התרבותי ובפעולה הפוליטית.
מאת: כרמל שלו
תיאור: פנינו תיאור של מערכת הבריאות בישראל בראייה כוללת, בראי המשפט וזכויות האדם. הספר בוחן את האופן שבו המערכת מאזנת צרכים של בריאות הציבור עם זכויות הפרט וסוקר את המשמעות הכלכלית והחברתית של הרפרומה שנעשתה במערכת הבריאות עם חקיקתו של חוק ביטוח בריאות ממלכתי, שהבטיח את זכויותיהם של תושבי ישראל בקבלת שירות בריאות.
הספר מציע מודל רעיוני של צדק חברתי ועוסק בשאלות-יסוד של שוויון, עזרה הדדית ודאגה לקבוצות חלשות, וכן בהליכים הוגנים בקבלת החלטות הקשורות לזכויות הרפט. זכויות בריאות הן דוגמה מובהקת לזכויות חברתיות, שמימושן תלוי במשאבים העומדים לרשות המדינה ובחלוקתם הצודקת.
העלויות הגבוהות של הטכנולוגיה הרפואית בימינו מעמידות אותנו לפני בחירות קשות בקביעת העדיפויות במימון הציבורי של שירותי הבריאות לפרט. התזה היא שעקרון-היסוד של הזכויות החברתיות הוא הצדק, ועיקרון זה, לצד עקרון החירות, צריך לרסן את עוצמת השלטון.
קהל-היעד של הספר הוא כל העוסקים בתחום הבריאות ? משפטנים ועורכי-דין, אנשי מנהל ומקצועות בריאות וחוקרים במדעי החברה.
רמות
מאת: חנוך דגן
תיאור: "מקרקעין בישראל : בין הפרטי ללאומי" - מטרתו של ספר זה הינה להציג אוסף רחב של דעות בסוגיות מרכזיות אלה של ההוויה הישראלית. נכללים בו חיבורים של חוקרים מתחומי המשפט הפרטי והציבורי וממדעי החברה והרוח. בכל המאמרים בולטת ההכרה בחשיבות של אופן התפתחותם של דיני המקרקעין בישראל בהקשרים הנידונים כאן ובהשפעה הצפויה של התפתחות זו על דמותה העתידית של החברה הישראלית.
רמות
מאת: דינה שייביץ
תיאור: " 'כבד את אביך ואת אמך, למען יַאֲרִכוּן ימיך על האדמה אשר ה' אלֹהיך נֹתן לָך' נאמר בדיבר החמישי בעשרת הדיברות (שמות פרק כ פסוק יב). זהו הדיבר היחיד בעשרת הדברות )ואחת המצוות הבודדות ביהדות בכלל שמופיע בצדו השכר על קיומו. ניתנו כמה פרשנויות לכך שדווקא בדיבר הזה מופיע השכר בצדו ואין זה המקום לפרטן, אך מעניין לראות כי השכר הוא אריכות ימים.
כלומר, אם תנהג בכבוד כלפי הוריך, מולידיך, אשר העניקו לך חיים, תוכל לזכות בשנים רבות. השימוש בשכר של אריכות ימים לקיום מצווה כה חשובה ומורכבת, מצביע על הבנת טבע האדם השואף להאריך חיים ולמצותם.
'עד מאה ועשרים' נוהג לברך איש את רעהו לכבוד יום ההולדת. גם כאן באה לידי ביטוי השאיפה לאריכות ימים, הפעם באמצעות ציון הגיל מאה ועשרים המשמש, לדעתי, מטפורה המבטאת חלום שאי אפשר לממשו כלשונו. ואכן, עד לפני כמה עשורים היה זה בגדר חלום.
בראשונה בהיסטוריה האנושית אנו קרובים לממש את החלום הזה.
המהפכה הסוציו-דמוגרפית והעלייה הדרמטית בתוחלת החיים הביאה לכך שמספר לא מבוטל של אנשים בארץ ובעולם חצו את גיל המאה" (מתוך המבוא).
אוריון הוצאה לאור
מאת: בנימין הרשב
תיאור: הספר "התרבות האחרת" הוא ספר מיוחד על התרבות היידית שכמעט ונעלמה מחיינו. הספר הוא הצדעה מרגשת לתרבות, שהשפיעה במשך אלפי שנים על היהודים באירופה. שפה ותרבות שהוציאה מתוכה משוררים דגולים ואנשי רוח מן השורה הראשונה. החלק הראשון פותח לנו צוהר לשפה היידית וכיצד הטמיעה לתוכה את התרבות המקומית של דיאלוג, מסורת והשפעה הדדית.
החלק השני עורך לנו היכרות עם הספרות היידית הפורחת של המאה ה-19, זמן קצר לאחר שנפתחו דלתות הגטו.
הספר עורך דיונים ביוצרים החשובים ביותר של התקופה. הספר נחתם בגזרת ההיסטוריה, שמבכה את סופה של התרבות היידית.
מאת: חיים משגב, אודי לבל
תיאור: מהן השלכות הליך ההתנתקות על יחסי צבא-חברה בישראל?
מהי השפעת התהליך על יחסי דת ומדינה בישראל?
כיצד הוצג מהלך ההתנתקות בשיח התקשורתי והציבורי?
מהן השלכות תוכנית ההתנתקות על התרבות והפסיכולוגיה הלאומית?
מה העיד יישום התכנית על יחסי משפט, פוליטיקה ומדיניות ציבורית בישראל?
שלל התפתחויות חברתיות ופוליטיות התרחשו בצל ההתנתקות. אלו מוארים במאמרי הקובץ המנתחים את השפעות תהליך ההתנתקות על החברה הישראלית בשישה שערים: ישראל ורצועת עזה - היסטוריה אסטרטגיה ופוליטיקה; הפסיכולוגיה הפוליטית של ההתנתקות והחברה הדתית; תוכנית ההתנתקות והזירה המשפטית; כרונולוגיה של ההתנתקות.
כרמל
מאת: יפה ברלוביץ
תיאור: דיון ראשון בספרות העלייה הראשונה כמשמרת ספרותית בפני עצמה, שניסתה ליצור בארץ ישראל דפוסים לאומיים מקומיים של ספרות ותרבות. הומי ק. באבא, בספרו לאום וסיפור (1991), טוען כי סיפור צמיחתו של הלאום המודרני, על ה`רציונאל` הפוליטי שלו, כמוהו כ`נאראטיב` המתנסח על דרך אסטרטגיות ספרותיות.
והנה בארץ-ישראל של העלייה הראשונה מצטייר תהליך הפוך: הנאראטיב הפואטי מקדים את הנאראטיב הלאומי. ספרות העלייה הראשונה מספרת את סיפור צמיחתו של הלאום הארץ-ישראלי, עוד בטרם צמח כאן לאום והתגבש ה`רציונאל` הפוליטי שלו. היא מספרת על ``הצבר``, כשעדיין לא נולד דיוקן זה; ממפה את הארץ וגבולותיה, כאשר ארץ-ישראל וסוריה הן יחידה איזורית אחת באימפריה הטורקית; ומתארת את ההכנות לקראת חיי שררה וממשל בדמותם של שופטים עממיים או נשיא מן העדה התימנית.
סימני תרבות נוספים שספרות זו מביאה במסגרת עיצובה של תשתית לאומית; חגים חדשים, ביגוד, מאכלים, תרבות פנאי, שמות ארץ-ישראליים כדומה. עיון בספר זה מחזיר אותנו אל ילדותה המוקדמת של החוויה הישראלית הבראשיתית, ואל נסיונותיה המוקדמים של ספרות העלייה הראשונה לבטא זאת - כדי להבין טוב יותר מי אנו ומנין דימויינו כעם, כארץ וכאדם.
יפה ברלוביץ היא מרצה בכירה במחלקה לספרות עם ישראל באוניברסיטת בר-אילן. מספריה קודמים שערכה וכתבה: סיפורי נשים בנות העלייה ראשונה (1984), אהרון מגד - מבחר סיפורים 1985), אעברה נא בארץ - מסעות אנשי העלייה הראשונה (1992), הטקסט המוסף (1992 ).
הקיבוץ המאוחד
מאת: ארזה צ'רצ'מן, אלישבע סדן
תיאור: לעולם אל תטילו ספק בכך שקבוצה קטנה של אזרחים חושבים ומעורבים חברתית יכולה לשנות את העולם. בפועל, זה הדבר היחיד ששינה אותו אי-פעם... (מרגרט מיד).
אנחנו משתוקקים לחיות בחברה צודקת והוגנת. זאת איננה משאת נפש. זהו פרויקט אזרחי הנקנה בעמל של רבים. בישראל יש כיום אנשים רבים המשתתפים באופן פעיל, קבוע ומתמשך בקבלת ההחלטות המעצבות את סביבתם וקובעות את גורלם. הספר שלנו מבקש להצביע על הדרך בה ההשתתפות צריכה להתפתח ולהפוך לשיגרה דמוקרטית, אשר נבחרים ברמה הלאומית והמקומית רגילים בה ומעודדים אותה.
ארזה צ'רצ'מן ואלישבע סדן.
הקיבוץ המאוחד
מאת: יצחק אוורבוך אורפז
תיאור: מסה על היבט אחד בסיפורת המודרנית. בשנות השמונים הציע יצחק אורפז דגם לגיבור חילוני "רליגיוזי" כדרך להתמודד עם עולם ריק מאלוהים ולפנות מקום לנוכחות ההעדר בהוויה ובספרות החילונית. אורפז התעלם כביכול מדילמות החילוניות הייחודיות לתרבות הישראלית, אבל אלו מרחפות ברקע לספרו ועולות במלוא חריפותן בשיח הישראלי, המנסה לברוא יהדות חילונית שאיננה זהה לדת היהודית ולהתמודד עם המתח הבלתי-פתור בין הנרטיב היהודי לנרטיב הישראלי בחברה הישראלית.
עניינה של המסה בעולה הרגל שאין לו מקום קדוש, שצליינותו היא תנועת נפש, צמא מסוים, אי שקט, מרי ... המצוקה הרוחנית הבסיסית של זמננו עשויה להפוך את הדיון לפחות בעקיפין לדיון על עצמנו.
הקיבוץ המאוחד
מאת: גדי טאוב
תיאור: למרות שהדור הצעיר באומנות ובתרבות הישראלית ממעט לנסח מניפסטים, לא קשה להיווכח שהוא מבקש להתנער ממה שעשוי לפניו ולהציע צורות חדשות ורעיונות חדשים. הספר הזה מבקש לנסות ולהבין את החוויות החדשות, את האופנים שבהם הן באות לידי ביטוי ואת התגובות אליהן. הוא מנסה גם להציע קשר בין הדברים השונים שעושים אנשים שונים: בין אורלי קסטל בלום ל"החמישיה הקמארית", בין "משינה" לבין המקומונים, בין הרדיו שעושה אברי גלעד לבין סיפורים שכותב אתגר קגרת, בין קובי אוז לאוהד פישוף, בין גפי אמיר לבין "השער האחורי" של עיתון "העיר", ובין כל אלה לבין היעדר המניפסטים.
חלקו השני של הספר מנסה להציע גם סוג נוסף של קשר. קשר בין תחושות לבין רעיונות. בין תחושות שמבטאים סופרים, אומנים ועיתונאים צעירים, לבין מה שמצעיה להם אופנת רעיונות חדשה באוניברסיטאות ובעיתונות. בין התפוררות תחושת המשמעות לבין האידיאולוגיה של הפירוק, (בין שנכנה אותה "ניפוץ מיתוסים" ובין שנכנס אותה "דקונסטרוקציה"), בין פוסטמודרניזם כחוויה לבין פוסטמודרניזם כתיאוריה. הקשר אינו ישיר ובכל זאת, כך נדמה, הוא מתקיים.
המאמרים המתפרסמים כאן, שחלקם כבר ראו אור בעיתונים ובכתבי עת וחלקם נכתבו לצורך אסופה זו, מנסים לתאר את הקשרים האלה, את החוויות והתגובות האלה, דרך עיסוק בנושאים שונים: הכתיבה במקומונים, הסרטים של קוונטין טרנטינו, מהפכת גלי צה"ל ברדיו, שפה רז, ז'אנר הנונסנס, המחזות של יוסף אל-דרור, מוזיקת רוק בעברית, פרשת תרומת הדם של בני העדה האתיופית, הפמינזם החדש, פוסט-ציונות, הוויכוח סביב בית-הספר "קדמה" והפוליטקלי קורקט הישראלי.
הקיבוץ המאוחד
מאת: ענת הלמן
תיאור: בשנות העשרים והשלושים הפכה תל אביב למרכז העירוני של היישוב היהודי בארץ ישראל. "אור וים הקיפוה" משחזר בשפה קולחת והומוריסטית את חיי היומיום בעיר הצעירה בשני עשורים מעצבים.
מדוע נאמר שתל אביב היא מקום המתאפיין בחופש, דינמיות ועליצות? האם הצליחה העיר להפוך ל "אי של אירופה" בלב המזרח התיכון או שמא מעידים אי-אלו ממאפייניה דווקא על השפעות ה"שטטל" והלוונט?
כיצד התפתחו וטופחו בעיר תרבויות משנה ומה היה תפקידם של ארגונים אזרחיים שפעלו בה? באיזה אופן שיקפו האירועים הציבוריים שהתקיימו בתל אביב את תרבותה של "העיר העברית הראשונה" ובנו נדבך נוסף בזהותה?
זהות זו קשורה גם במקומה של תל אביב כמרכז צריכה, שכן הקניות בה הפכו לפעילות פנאי פופולרית, לצד צורות בידור נוספות: שהייה על שפת הים, ישיבה מתמשכת בבתי הקפה, יציאה לקולנוע, ריקודי נשף וריקודי רחוב.
מתוך היומיום על גילוייו הרבגוניים עולה כפסיפס מערכת תרבותית תל אביבית בעלת דפוסים אופייניים ונשנים: דומיננטיות של האתוס הבורגני לצד מגוון של סגנונות חיים, רפלקטיביות ונטייה נוסטלגית, איזון עדין בין אינדיבידואליזם הדוניסטי לבין קולקטיביזם מגויס.
"אור וים הקיפוה" חושף בפני הקורא את שורשיה של ההוויה התל אביבית ומסביר את תהליך יצירתה של תרבות עירונית, שהיא בה בעת קוסמופוליטית מאוד ומקומית כל כך.
ד"ר ענת הלמן מלמדת במכון ליהדות זמננו, בחוג להיסטוריה של עם ישראל ובתכנית ללימודי תרבות באוניברסיטה העברית.
הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה
מאת: אייל זיסר
תיאור: עבור לבנונים רבים החזירה מלחמת לבנון השנייה (יולי-אוגוסט 2006) את לבנון לימי מלחמת האזרחים העקובה מדם, שהשתוללה בה בין השנים 1975-1989. אז, במהלך מלחמת האזרחים נהרגו מאות אלפי לבנונים ומאות אלפים הפכו לפליטים. בשיאה של מלחמה זו, באמצע שנות ה-80, דומה היה כי לבנון לא תהיה עוד תקומה.
אולם ב-1989 נחתם בערב הסעודית "הסכם טאיף", שהביא לסיום מלחמת האזרחים ולראשיתו של תהליך שיקום ובנייה מחדש. בעיצומו של תהליך זה, פרצה מלחמת לבנון השנייה שהמיטה הרס רב והרג. גם אחריה לבנון לא ידעה רגיעה, והתחדש בה המאבק הבלתי פוסק על השליטה במדינה, על אופיה ודרכה, ואולי אף על עצם קיומה, בין חיזבאללה וחלקים מבני העדה השיעית בלבנון לבין יתר העדות, ובראשן העדה הסונית.
הקיבוץ המאוחד
מאת: אלישבע סדן
תיאור: מה משותף לאנשים שזקוקים לעזרה ומגלים שלא ניתן לקבל אותה? שמודאגים מהידרדרות השכונה שלהם? שרוצים לדעת יותר על קבלת ההחלטות המשפיעות על חייהם? שמתוסכלים מרמת החינוך/ הבריאות/ איכות הסביבה בהקהילה שלהם? שכואבים על עוול חברתי שנגרם להם או לזולתם ורוצים לתקנו? שרוצים לעשות למען מטרה חשובה?
הם זקוקים לעבודה קהילתית, כדי ללמוד איך לפעול יחד באופן מתוכנן, מאורגן ושיטתי במרחב הציבורי.
הספר עבודה קהילתית - שיטות לשינוי חברתי נכתב בשבילם. הספר נכתב גם בשביל פעילים שכבר התארגנו לעשייה בקהילה ורוצים לדעת יותר, ובשביל אנשי מקצוע שלומדים כיצד לעזור לאנשים להתארגן ולפעול יחד עם אחרים להשגת מטרות לטובת הכלל.
עבודה קהילתית - שיטות לשינוי חברתי מספר על קהילות, מביא את דברי העובדים הקהילתיים והמנהיגים הקהילתיים על התהליכים והשיטות שבאמצעותם התחוללו השינויים, ומבהיר ערכים דמוקרטיים שעומדים בבסיסם.
אם גם אתם רוצים להשתתף בשיפור איכות חייכם, לקחת חלק בעיצוב המדיניות הקובעת את עתידכם ועתיד ילדיכם, להתנדב ולפעול למען מטרה חשובה לכם, עבודה קהילתית - שיטות לשינוי חברתי יסייע לכם לצאת לדרך. אנשי מקצוע ופעילים חברתיים ימצאו בו, לראשונה בעברית ובהקשר ישראלי, את עיקרי העשייה הקהילתית.
ד"ר אלישבע סדן היא עובדת סוציאלית קהילתית וחברת סגל בית הספר לעבודה סוציאלית ולרווחה חברתית באוניברסיטה העברית בירושלים. היא מלמדת שיטות בעבודה קהילתית ופיתוח פרויקטים קהילתיים, ומשמשת כראש תוכנית הבוגר בבית הספר. ספריה, העצמה ותכנון קהילתי והשתתפות (עם פרופ' ארזה צ'רצ'מן) יצאו לאור בהוצאת הקיבוץ המאוחד.
הקיבוץ המאוחד
מאת: חגי רוגני
תיאור: בספר זה בוחן ד"ר חגי רוגני את הייצוגים של הסכסוך היהודי-ערבי בשירה העברית ואת העמדות הפוליטיות הנשמעות בה כלפיו מאז מאורעות תרפ"ט (1929), דרך מפנה מלחמת העצמאות ב-1948 ועד מלחמת ששת הימים ב-1967. במדגם נכללים משוררים מרכזיים שנתנו בשירתם ביטוי לנושא זה: אורי צבי גרינברג, אבות ישורון, אלכסנדר פן, נתן אלתרמן, חיים גורי, יהודה עמיחי ואחרים.
הספר עוקב אחר התפתחות תודעתו של כל משורר, כפי שהדבר משתקף בשירתו, בשאלת היחסים בין ישראל לבין הפלסטינים. וכך מתגלים לאורך השנים שלבים שונים בשירתו של כל משורר בשאלה זו, כגון התעלמות מהערבים, התייחסות אוריינטליסטית, גזענות או דמוניזציה, וגם הזדהות, אמפטיה עם הסבל, מחאה או גילויי אשמה.
בין השאר נבחנת השאלה, אם העמדות המתגלות בשירה משרתות את האידיאולוגיות ההגמוניות או עומדות בניגוד להן, האם הן מגויסות לטובת אתוסים, מיתוסים ונרטיבים הנוחים לשלטון, או שיש בהן התבוננות חדשה, שיח אחר או 'אלטרנרטיב' – נרטיב אלטרנטיבי. הספר מראה שבשאלת הסכסוך היהודי-ערבי אין השירה העברית מתבטלת בפני האידיאולוגיות ותצורות השיח ההגמוניות, ולא פעם היא שירת התנגדות של ממש.
רוב המשוררים שנבדקו עומדים באומץ על דעתם, גם כשהיא עומדת בניגוד לדעת הרוב, וחלקם אף משלמים על כך מחיר כבד.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: יאיר בוימל
תיאור: בשנת 2003, שלוש שנים לאחר אירועי אוקטובר 2000 בהם נהרגו 12 אזרחים ישראלים ערבים מאש המשטרה, קבעה "ועדת אור", שבדקה את הסיבות לאירועים כי "המערכת השלטונית בישראל טרם הוכיחה את עצמה במבחן היחס הראוי למיעוט... אזרחי המדינה הערבים חיים במציאות שבה הם מופלים לרעה כערבים... במציאות של קיפוח".
הוועדה קבעה גם כי "תחושת חוסר השוויון היא מהקשה שבתחושות... אשר פוגעת בזהותו העצמית של האדם". ספר זה מתאר את התקופה בה הונח הנדבך החשוב ביותר של מדיניות הממסד הישראלי כלפי המיעוט הערבי, אשר הובילה לבסוף גם לאירועי אוקטובר 2000.
במרכזו של הספר, ובניגוד לטענה הרווחת בקרב הציבור הרחב ובמחקר המדעי, כי לממסד הישראלי לא היתה אף פעם מדיניות סדורה כלפי המיעוט הערבי, נמצאת הטענה כי מציאות החיים של הערבים בישראל נובעת בעיקר מתוצאותיה הישירות של מדיניותן העקבית של ממשלות ישראל כלפי האזרחים הערבים, אשר מטרתה היתה אפלייתם והדרתם מכל רבדי הקולקטיב היהודי-ישראלי ומניעת התגבשותם לידי קולקטיב פוליטי או כלכלי.
מדיניות זאת, המהווה המשך למדיניות הבידול הציונית כלפי הערבים מתקופת "הבית הלאומי", התקיימה אמנם כבר למן הקמת המדינה, אך היא התגבשה לידי מערכת ממסדית, רב-זרועית ואינטגרטיבית, מסוף שנות ה-50.
זאת מכיוון שרק אז, לאחר מלחמת סיני וטבח כפר קאסם בראשיתה, הבינו מנהיגי הממסד שהמיעוט הערבי שנותר במדינה לאחר מלחמת 1948, לא יצא מכאן בטרנספר נוסף, תקווה שהנחתה את קברניטי המדינה במהלך העשור הראשון. במבט לאחור, ניתן היום לומר כי מרבית העקרונות שהיו מונחים בתשתית המדיניות שהונהגה בעשור הנחקר הפכו, בדרך כלל, ליסודות המכוננים של מדיניות רוב הממשלות כלפי הערבים, עד עצם היום הזה.
בין היתר, מתאר הספר לראשונה את ועדות ההיגוי והפיקוח הממסדיות אשר התוו את המדיניות ואת מטרותיה, את גופי הממסד השונים שפעלו בקרב הערבים, את תהליך ביטול הממשל הצבאי והמרתו במנגנוני פיקוח אזרחיים, את הפקעת אמצעי הייצור (קרקע, מים, כוח אדם, הון) מידי הערבים והעברתם למשק היהודי שכונה ישראלי, את פעולות הסתדרות העובדים במגזר הערבי, את השליטה הפוליטית הממסדית בפוליטיקה הערבית, את סיכול ניסיונותיהם של הערבים להקים ארגון פוליטי עצמאי, ותחומים רבים נוספים.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: אליעזר בן־רפאל, יצחק שטרנברג
תיאור: ספר זה מתאר ובוחן את נוף האליטות בחברה הישראלית היום. כמה סוגי אליטות נדונים כאן: אליטות מרכזיות - הפוליטית, של שירות המדינה ושל עולם העסקים; אליטות פרופסיונליות - הצבאית, המשפטית, התקשורתית והאוניברסיטאית ; אליטות מחוזיות - כגון אליטות פמיניסטיות והאליטה הקיבוצית; אליטות דתיות - הדתית- לאומית, החרדית ושל "הדתיים החדשים"; אליטות עדתיות - מזרחיות, של דוברי הרוסית ושל המגזר הערבי. מבחינות רבות שונות מאוד האליטות היום מאלה שהיו כאן לפני דור, והיחסים ביניהן מורכבים ביותר: יש אליטות שקשורות זו לזו, ואחרות שצומחות ומתפתחות מאליהן בלי זיקה לאחרות. על הקשרים ועל היעדר הקשרים האלה, על פתיחותן או סגירותן של האליטות, וכן על אופיים ה"סוציולוגי" של בני האליטות הללו, ביקש להתחקות צוות המחקר, שספר זה הוא תוצר עבודתו המשותפת עם מומחים אחרים לאליטות הללו.
פרקי הספר מצטרפים לתמונה מגוונות, נתונה לסתירות ולפרדוקסים, שמזמינה חשיבה מעמיקה של יחסי אליטה-לא-אליטה בישראל של ימינו.
בראש פרויקט המחקר עמד הפרופ' אליעזר בן-רפאל, וסייע בידו הד"ר יצחק שטרנברג; עם צוות המחקר נמנו הפרופסורים משה ליסק, בנימין נויברגר, חוה עציוני-הלוי וגבי שפר.
מוסד ביאליק
מאת: רינה חבלין
תיאור: שני פנים לספר "זמן יהודי ישראלי". בפן האחד שלו הוא מסע אקזיסטנציאלי, התמודד עם שאלות שעניינן זהות בעידן של תמורות ומשבר זהות בעולם היהודי. בפן השני שלו הוא חיבור העוסק במועדי ישראל השלובים בהוויה הישראלית-יהודית ומשקפים תמורות במסורת. שני פנים אלה של הספר מקיימים זיקה פנימית ביניהם. הפרספקטיבה שתינתן לעיון בו תלויה במידה רבה בקורא. המסע מתאר התמודדות עם יחס למסורת וזהות יהודית לא כסוגיות פילוסופיות או תיאולוגיות אלא כשאלות קונקרטיות, הנובעות משאלות קיומיות-רוחניות. זהו מסע שבו יוצא ה"אני" הישראלי מתודעת זהות המשוקעת בהווה בעל עומק תרבותי-היסטורי מוגבל, לתודעת זהות אחרת, שיש בה הכרה במקומו המכונן של העבר הקיום היחיד והקולקטיב.
זהו סיפור מסעם של רבים אל פנימיותם ואל תודעת זהותם, והוא מושתת על קיום דיאלוג עם המסורת. תופעת בתי המדרש החילוניים והפלורליסטים היא, למשל, אחד הביטויים העכשוויים לסוג זה של מסע. מחזור הזמנים היהודי מזמן סיטואציות שיש בהן פוטנציאל לתהליך דיאלוגי: דיאלוג בין זמנים - בין עבר להווה; דיאלוג בין היחיד למקורותיו התרבותיים; דיאלוג בין בני אדם בעלי אורחות חיים מגוונים וכיו"ב - דיאלוג מכונן זהות.
נשאלת השאלה: מה מיוחד במועדי ישראל שמקנה להם את הפוטנציאל הזה? התשובה לכך מושתתת על תפיסת המסורת היהודית כמסגרת-על של משמעויות המתפתחות תדיר על ציר דיאלוגי כפול - זה שבין ההווה לעבר וזה שבינה לבין התרבות שבהקשרה היא מתקיימת.
מועדי ישראל נותנים ביטוי מגובש, מרוכז ומואר לעניינים המשתקפים גם בחיי החולין, אלא שאז הם בדרך כלל פחות בולטים.
ד"ר רינה חבלין, ראש התמחות יהדות ומרצה בכירה במכללת אוהלו בקצרין ומלמדת במכללה האקדמית
תל-חי. 
הקיבוץ המאוחד
מאת: אליעזר בשן
תיאור: הספר מתאר את חיי המשפחה של יהודי צפון אפריקה כפי שהם משתקפים בספרותם של חכמי מרוקו, אלג'יריה, תוניסיה ולוב מן המאה ה-15 עד ימינו; כולל הדינים, התקנות והמנהגים. רוב המקורות שאובים מספרות השאלות והתשובות, הדרושים, המנהגים והשירה.
הקיבוץ המאוחד
מאת: אליעזר שביד
תיאור: ספר זה בא להציג את הגישות העיקריות שנתגבשו בהגות היהודית של המאה העשרים לשאלת העימות בין אמונת עם ישראל ואורח חייו התורני לתרבות החילונית המודרנית.
נעשה מאמץ להציג את הגישות השונות אל החילוניות ואת הנסיונות השונים לעצב מיזוג של הישגי התרבות החילונית עם עיקרי מורשתה של המסורת היהודית. המחבר בחר לשם כך בכמה הוגי דעות בולטים ביותר מבחינת תרומתם והשפעתם, והוא מגיש ניתוח מפורט של משנותיהם. בסוף הספר מציע המחבר את השקפותיו בנושא זה, מתוך הנחה כי יש ערך חיובי לכל אחת מן הגישות הנדונות בספר, וכי אם יש פתרון לבעיה, הרי הוא מבוסס על פלורליזם.
הקיבוץ המאוחד
מאת: חיים ברקאי
תיאור: המסה באה לתאר את ימי הבראשית של המשק הישראלי מתוך שילוב הממד הכלכלי בממד החברתי והפוליטי. נקודת הסיום של מסה זו היא 1956 - תום הנהגת המדיניות הכלכלית החדשה. הממד הכלכלי מחלק את התקופה המגשרת בין המשק של ארץ-ישראל בתקופת המנדט ובין המערכת הכלכלית של מדינת-ישראל לשלוש: 'משק במעבר' - שלהי תקופת המנדט בין תום מלחמת העולם השנייה לבין ראשית מלחמת השחרור; 'משק במלחמה' - שנות מלחמת השחרור והעלייה ההמונית; 'משק בצמיחה' - מ-1952 עם ההכרזה על הפעלת המדיניות הכלכלית החדשה, ועד 1956. בשנים 1956-1954, ערב מבצע סיני, חל זינוק לנתיב של צמיחה כלכלית מהירה, שאייפנה את המשק והחברה בשני העשורים שלאחר-מכן.
מוסד ביאליק
מאת: משה ליסק
תיאור: הספר מחולק לשני חלקים: חלקו הראשון עוסק בהיבטים הדמוגרפיים של העולים ובתיאור הכלים הארגוניים שהיו מעורבים בקליטתם, ואילו החלק השני דן בהיבטים החברתיים– תרבותיים של הקליטה, שהם מעצם טבעם פתוחים יותר לפרשנות, להבהרה ולמציאת הקשרים. הספר הוא סיכום ממצה, בהיר ומועיל לחוקר, למורה, לסטודנט ולכל המתעניין. בין היתרונות החשובים של סיכום מסוג זה יש לציין את העובדה שהוא מאפשר לאתר כיווני מחקר חדשים שהגיעה שעתם. כזה הוא הדיון סביב המושג 'כור היתוך': האם באמת היה מושג זה בסיס ליישום אופרטיבי, או שמא היה רק בחזקת משאת נפש, שנזנחה עד מהרה לנוכח ההכרה בחוסר האפשרות ליישמה? דומה שליסק מודע להיבט הזה, ואף מבטא זאת בדבריו הבאים:
"הוראתו הפשטנית של המושג [כור ההיתוך] היא התנתקות מכל האלמנטים הייחודיים של מסורות עדתיות ויצירת מערכת תרבותית, שאמנם יש בה מרכיבים תרבותיים מגוונים, אבל ביסודה היא נשלטת על–ידי מרכיב דומיננטי אחד, התרבות האשכנזית המערב– אירופית, תהיה הגדרתה אשר תהיה. בשלבי הקליטה הראשונים נקטו המוסדות הקולטים סדרה של צעדים ברוח עקרון כור ההיתוך בהוראתו הפשטנית ביותר. אלא שהמציאות, הן ביישוב הקולט והן בקרב העולים, היתה סבוכה מדי וסיכלה זאת. בתוך זמן קצר למדי ניכרו שינויים מרחיקי לכת בהשקפות ההנהגה, אנשי הציבור ודעת–הקהל בכל הנוגע לערכו של עקרון כור ההיתוך [...] "  (עמ' 68)
מוסד ביאליק
מאת: אביבה חלמיש
תיאור: הקיבוץ הוא אחד ההישגים המרשימים ביותר של הציונות, הישג אנושי, חברתי וכלכלי שרישומו ניכר ואף מוכר לא רק בישראל.
במלאת לו מאה שנים, שבמהלכן הוא עבר תמורות רבות, בוחנים מיטב חוקרי הקיבוץ מתחומי דעת שונים את תולדותיו על השינויים שחלו באורחות חייו בגלגולי מעמדו בחברה הישראלית. בעבר ניצב הקיבוץ בראש האתוס היישובי, וגם היום קיימת הסכמה רחבה לגבי תרומתו להתפתחות היישוב היהודי בארץ-ישראל, להקמת המדינה ולביסוסה. עם זאת חלוקות הדעות באשר לזכויות, אם בכלל, שמקנה התרומה ההיסטורית הזאת לקיבוצים בהווה, בשעה שעל פניו נראה שהסתיים תפקידם החלוצי הייחודי כלפי חוץ, והם עצמם איבדו רבות מסגולותיהם הייחודיות מבית.
הקובץ הזה אינו סיכום, הוא תמונת מצב. הוא מציע התבוננות בהיבטים רבים של הקיבוץ, אך אין הוא מתיימר להקיף את כל-כולם, שהרי הקיבוץ הוא עולם ומלואו. זהו קובץ היסטורי וסוציולוגי ביסודו, ועולה ממנו שהידיעות על מותו של הקיבוץ היו ככל הנראה מוקדמות מדי. הוא מציג את הקיבוץ כצורת חיים דינמית, שמייסדיו והבאים אחריהם ביקשו לפלס נתיבות חדשות במציאות, לא באוטופיה, וגם כיום הם מחפשים דרכים לקיים חיי שיתוף המותאמים לנסיבות המאה
יד יצחק בן-צבי
מאת: חמוטל בר-יוסף
תיאור: זהו ספרה האישי ביותר של חמוטל בר-יוסף. כאן – ולא בשירים – ביטאה באופן ישיר את דעותיה ואת השקפותיה. המסות והמאמרים הללו, שנכתבו לאורך כמה עשרות שנים, הם מעין אלבום צילומים המשקף את הביוגרפיה של השקפת עולמה. הם נכתבו כדי לעשות משהו לקורא, לרגש אותו או להשפיע עליו.
הם מופנים אל הישראלי המשכיל העכשווי, החילוני, החוֹוה את הידלדלות הממד הרוחני של הציונות; אל הישראלי הדתי המתון, המשתוקק להעשיר את יהדותו בנכסי התרבות המודרנית; ואל העולה המשכיל, המתעניין במה שמטריד את ילידת הארץ, שהשקפותיה נמצאות על קו התפר שבין התרבויות הישראליות הללו. חמוטל בר-יוסף מאמינה שעל קו התפר הזה יכולה וצריכה להיווצר בארץ הזאת תרבות ישראלית-יהודית בעלת עומק רוחני ומוסרי, תרבות שאפשר להתגאות בה.
כרמל
מאת: חגי רם
תיאור: רם מציע בספרו קריאה ביקורתית ראשונה מסוגה של השיח הפרשני שהתפתח בישראל על איראן. לצד פירוק התשתית המושגית של השיח וחשיפת זיקתו למנגנוני כוח וייצור דעת בישראל, ייווכח הקורא שהשיח העוסק באיראן נגזר מן התהליכים החלים על החברה בישראל מאז סוף שנות השבעים של המאה ה-20. בכתיבה רפלקסיבית ומקורית מראה המחבר כי מערכת הדימויים שנוצרה על איראן קשורה, בין היתר, לחרדות קיומיות של סוכני ידע והגמוניה ישראלים מפני "התחרדותה" ו"התמזרחוּתה" של החברה בישראל.
גירוש איראן לתחומי מה שמכונה "האחרוּת הרדיקלית" מבטא אפוא ניסיון לגרש את השד העדתי, הדתי והפונדמנטליסטי מן החברה בישראל לא פחות משהוא משקף את כוונות השלטון האיראני ואת מדיניותו. לקרוא איראן בישראל: העצמי והאחר, דת ומודרניות , הרביעי בסדרת הקשרי עיון וביקורת, הוא ספר חובה לא רק למי שמתעניין באיראן, אלא בעיקר למי שעוסק במורפולוגיה של החברה בישראל ובמעמדה במזרח התיכון.
מכון ון ליר בירושליםהקיבוץ המאוחד
מאת: עדי אופיר
תיאור: החברה הישראלית היא אוסף של לאומים, עדות ודתות. קבוצות רבות בתוכה נעדרות מכנה משותף, וכל אחת מהן תופסת את השותפות הישראלית באופן שונה. התרבות הישראלית היא ריבוי רוגש ומסוכסך המסרב היום לכל נקודת מבט הגמונית. בין האנשים שמדינת ישראל מנהלת את חייהם יש נתינים שאינם אזרחים, ואזרחים המתנגדים לקיומה של המדינה או למשטרה.
ספר זה מציג פרקים בתולדותיה של מדינת ישראל בלי להתכחש לריבוי, להיעדר המכנה המשותף, להתנגדות. הספר מביא בחשבון גם את נקודת המבט של אלה ששילמו ועוד משלמים את מחירו של המפעל הציוני. הוא שומר מקום בתולדות התרבות הישראלית למבקרים, לנביאי הזעם, למורדים ולכופרים. הוא מנתח ומבקר בלי לקדש ובלי לקונן, בלי להצטרף לזחוחי הדעת ובלי להסתפח למיואשים שנקעה נפשם. הוא מוקדש בלא תחושת חג ליובלה של מדינת ישראל.
יותר מחמישים אינטלקטואלים וחוקרים חברו לכתיבת ספר זה. המאמרים והמסות שלהם מציגים חמישים "רגעים" של מחלוקת, ביקורת והתנגדות בתולדות מדינת ישראל ותרבותה.
לצד המאמרים והמסות פרושה כרוניקה מפורטת ומקיפה של התרבות, החברה והפוליטיקה בישראל בחמישים שנותיה. יחד הם מציגים סיפורים של אפשרויות מוחמצות, של כישלונות ידועים מראש, של הצלחות ארורות. הם מתעדים קולות מן השוליים, קולות מן הקצה, קולות מאוב, קולות של זעם, תוכחה ומכאוב. הם מייצגים את המציאות הישראלית באופן סלקטיבי ומעורב. למחברים אין כיוון מלכד; הם שותפים לדאגה. הם מתבוננים בעבר הרחוק או הקרוב של מדינת ישראל ומוצאים בו דמויות מופת ואירועי מפתח, שאפשר ללמוד מהם את דבר קיומן של אפשרויות אחרות של קיום ישראלי, אולי אף להפיק מהם איזו תקווה.
מכון ון ליר בירושליםהקיבוץ המאוחד
מאת: אשר אריאן, תמר הרמן, יובל לבל, מיכאל פיליפוב, הילה צבן, אנה קנפלמן
תיאור: "מדד הדמוקרטיה הישראלית 2010"
תקציר חלק ראשון:
מדד הדמוקרטיה 2010 חלק זה בוחן את מצב הדמוקרטיה הישראלית לפי שורה של מדדים כמותיים מוכרים בתחום. התכונות הבאות לידי ביטוי במדדים נבחנו על פי שני צירי השוואה: האחד — איכות התפקוד והביצוע של ישראל בהשוואה ל35- דמוקרטיות אחרות בעולם; והאחר — ביצועי ישראל בעבר ובהווה. כבכל שנה, גם במדד 2010 ריכזנו את הנתונים מילולית וגרפית כדי להצביע על המגמות הכלליות — שיפור, הרעה או חוסר שינוי במצבה של ישראל בהשוואה למדינות אחרות לעומת העבר. ב2010– עודכנו 19 מדדים מתוך 37 מדדים הנכללים במדד הדמוקרטיה
תקציר חלק שני:
חלק זה מציג ומנתח ממצאים של סקר דעת קהל ( מדגם כלל מרואיינים יהודים וערבים ) שנערך במרס 2010 והתמקד בהערכות ובעמדות של הציבור כלפי מימוש הדמוקרטיה בישראל, מידת התמיכה בה ושביעות הרצון ממנה. המטרה בחלק זה של המדד היא לאמוד את עמדות הציבור בישראל בנוגע למגוון ערכים דמוקרטיים ולבחון את הערכותיו באשר לתפקוד הדמוקרטיה בישראל בהשוואה למדידות קודמות בשנים 2009 - 2003. בצד התמיכה הרחבה בטענה שישראל חייבת להישאר מדינה דמוקרטית, הציבור הישראלי נוטה לאפיין את הדמוקרטיה הישראלית כמשטר חלש ולא יעיל. הפתרון המועדף הוא שלטון ריכוזי יותר. רוב המשיבים בסקר ( 60 % ) מעריכים את היתרונות שיש בשלטון אוטוריטרי ובמנהיגות חזקה, הפותרים ( בעיניהם ) בעיות ביעילות .
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: יצחק בריק
תיאור: האוכלוסיה המבוגרת בישראל בסדר העדיפויות הלאומי. "העולם שייך לצעירים" זועקת הסיסמה, המבטאת היטב את האקלים החברתי והתרבותי ואת יחסה של החברה הישראלית לציבור הזקנים. כשתוחלת החיים בישראל מהגבוהות בעולם, כשמחקרים ונתונים סטטיסטיים מוכיחים כי הגיל הכרונולוגי אינו מגדיר את הזיקנה, החברה וחוקי המדינה עדיין קובעים למעשה כי כל אדם בן 65 הוא זקן.
דרישות החברה לפרישתו של אדם מחמת גילו היא אפליה חברתית מובהקת. בעיותיהם של הזקנים הן גם מקור דאגה לילדיהם אשר נפגשים עם מציאות שבה אין מספיק מערכות תמיכה זמינות והוגנות. מציאות זו היא תוצאה של התנהלות פוליטית המתייחסת לבעיותיהם של הזקנים כעומדים מחוץ לסדר העדיפויות החברתי.
בספר זה מביא ד"ר בריק, מנכ"ל אש"ל ומומחה בין לאומי בתחום הזיקנה, שורה של מאמרים מפרי עטם של חוקרים ישראלים שונים הבוחנים, מנתחים ומבקרים נושאים הנוגעים למעמדה ובעיותיה של האוכלוסייה המבוגרת בישראל.
הקיבוץ המאוחד
מאת: ראובן גל
תיאור: קובץ המאמרים שלפנינו ראשיתו ביום עיון שנערך על-ידי "המכון הישראלי למחקרים צבאיים", בקייץ 1988.
הספר הוא נסיון לבחון את התופעות המתלוות לאינתיפאדה, ואת השפעותיה על החברה.
בספר מוגשים נתונים, ניתוחים והערכות, המייצגים תחומי פסיכולוגיה, סוציולוגיה, אנתרופולוגיה ועוד, ומנסים לעמוד על מידת חוסנה  של החברה בישראל, ויכולתה להתמודד עם האינתיפאדה.
הקיבוץ המאוחד
מאת: אליעזר ברקוביץ
תיאור: במשך אלפיים שנה שמר העם היהודי על קיומו וייחודו בעולם שכוח הזרוע שולט בו, והדבר שאפשר לו להתקיים היה כוח האמונה. לפי אליעזר ברקוביץ גורלו של העם היהודי במדבר העמים הוא מדד מתמיד למעמדו המוסרי של העולם: האיכות המוסרית של המעצמות העולמיות נשפטת על פי יחסן אל עמים קטנים, אשר, כמו היהודים, יסוד קיומם וחיותם הוא האמונה ולא החרב.
השואה הייתה אפוא עדות למצבו הבלתי מוסרי של העולם. האם יש עתיד כלשהו לעולם כזה, החורץ גורלות עמים לשבט בלי לחוש שום רגש אשמה? תקווה לחיים יש דווקא לעם היהודי, שחווה את אימי ההיסטוריה של כוח הזרוע יותר מכל עם אחר ואף על פי כן שרד – בכוח אמונתו.
לספר נוספה הקדמה מאת רון מרגולין, מרצה בכיר להגות יהודית מודרנית באוניברסיטת תל אביב ומחבר הספר מקדש אדם: ההפנמה הדתית ועיצוב חיי הדת הפנימיים בראשית החסידות (תשס"ה).
הוצאת שלם
מאת: יגיל לוי
תיאור: צה"ל פועל במציאות של "שעת דמדומים". הוא מנהל לחימה יומיומית, מתישה ומתמשכת אל מול הפלסטינים והחיזבאללה ונערך לקראת התמודדות עם איומים עתידיים. בה - בעת צה"ל נתפש כ"צבא שלום", הסובל מהידללות של משאביו ומפגיעה ביוקרתו הציבורית ובמעמדו הסמלי.
צבא אחר לישראל עוסק בתרבות המיליטריסטית - חומרנית שהתפתחה בחברה הישראלית, מן "המדינה שבדרך" וער לימינו, וממחיש עד כמה היא השפיעה על עיצובו ותיפקודו של צה"ל; בתועלת שהפיקה האליטה המערבית - חילונית מן הסכסוך הישראלי - ערבי ומהתפקיד שמילא הצבא בתהליך זה; ממידת האמת בדימוי של צה"ל כ"כור - היתוך" חברתי ובחלקו של הצבא בהנצחת המבנה הבלתי - שוויוני של החברה הישראלית.
צבא אחר לישראל בוחן את הנסיבות לנסיקתו של המיליטריזם החומרני בתקופה שלאחר מלחמת ששת - הימים ואת הגורמים שהביאו להתמתנותו ואף להשתלבותו של צה"ל ב"תהליך אוסלו" ועומד במיוחד על תגובת הנגד לתהליך זה, שהתבטאה בתרומת הצבא להסלמה של "אינתיפאדת אל - אקצה".
צבא אחר לישראל מנתח את הרכבו החברתי של הצבא ואת השינויים שחלו בו לאורך השנים, לרבות בשדירת הפיקוד, ומפנה זרקור לשאלה באיזו מידה צה"ל יהפוך, בעשור הנוכחי, לזירה של מאבקים חברתיים.
צבא אחר לישראל הנו ספר ראשון מסוגו, מקורי ונועז, המבוסס על מחקר חברתי - פוליטי מקיף. מסקנותיו של ד"ר יגיל לוי הן לא פעם מפתיעות, ולעיתים אף חורגות מה"קונצנזוס הלאומי", אך הן מחייבות התייחסות מעמיקה.
 צבא אחר לישראל הוא ספר חובה לכל מי שמתעניין בחברה הישראלית וביחסיה עם צבאה היום, אתמול ומחר.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: דבורה הכהן
תיאור: העמדות כלפי העלייה היו מורכבות, ובהסתדרות הציונית שררו פערים בין המצע הרעיוני ובין העשייה בפועל, פערים שנבעו מן המתח שבין האידאולוגיה ובין אילוצים פוליטיים. בקובץ מוצגות עמדות של תנועות וואישים בנושא העלייה ודרך יישומה. לאתוס של 'קיבוץ הגלויות' היתה השפעה של עיצוב עקרונותיה של מדיניות העלייה במדינת ישראל.
המחקרים חושפים גם את הלבטים והוויכוחים, ואת המערכה הדרמטית שהתנהלה מאחורי הקלעים של העלייה. בקובץ ארבעה שערים: בשער הראשון מוצג יחסם של חכמי התלמוד לעלייה לארץ ישראל.
בשער השני נבחן היחס לעלייה של תנועות דתיות ציוניות ולא ציוניות.
השער השלישי עוסק במדיניות העלייה של ההסתדרות הציונית.
בשער הרביעי מוצגת מדיניות העלייה במדינת ישראל בעשור הראשון לקיומה, וכן ניתוח סוציולוגי של מניעי העולים, ומחקר על יצירות ספרות שבהן משתקפים מכאובי הקליטה.
מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי
מאת: אניטה שפירא
תיאור: החברה הישראלית עוברת שינויים מפליגים; מוסכמות של אתמול מאבדות את כוחן ושום מוסכמות אחרות אינן מופיעות במקומן. הייחודי והפרטיקולרי נאבקים עם האוניוורסלי על מקומם בעיצוב החברה.
הכרך שלפנינו משקף את השברים בחברה הישראלית בתום המאה. מחקר ההיסטוריה של חמישים השנים שחלפו נמצא בראשיתו, ובמפת האירועים רבים עדיין הכתמים השחורים. כרך זה מציג מציאות חלקית, הן בכל הנוגע לתכנים המוצגים, הן במובן של שיקוף מיגוון הדעות וההערכות הקיימות לגביהם. מוקדי הדיון שבספר הם: 'אנחנו ושכנינו' - יחסי יהודים - ערבים ; 'כור ההיתוך' - ישראל כחברה קולטת עלייה ; 'מלחמת התרבות' - זהות דתית וזהות חילונית ; ישראל בעידן ה'הפרטה'. הכרך מתמקד בבעיות פנים-ישראליות ואיננו מקדיש דיון למדיניות החוץ של ישראל. נקודת המוצא של הכרך היא מלחמת העצמאות וסיומה - המציאות הישראלית כיום. מיבחר המאמרים שבכרך משקף מיגוון מגמות בחקר החברה הישראלית, המייצגות את הזרמים הרווחים כיום בשיח האינטלקטואלי הישראלי. השילוב בין היסטוריה פוליטית, חברתית ותרבותית יכול לשמש יסוד לפרספקטיבה אחרת של חמישים השנים הראשונות.
מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי
מאת: יחיעם ויץ
תיאור: בספר נכללים 19 מאמרים והם מחולקים לשערים הבאים: למהותה של ההיסטוריוגרפיה הציונית ; ההיסטוריוגרפיה של הציונות לנוכח שואת יהודי אירופה ; ההיסטוריוגרפיה של תקופת המנדט ושל מדינת ישראל ; בין ציונות לפוסט ציונות. המאמרים בקובץ עוסקים במיגוון נושאים הקשורים לדילמות השונות הכרוכות בכתיבת דברי ימיה של התנועה הציונית. הוא מתמקד בוויכוח המתנהל בשנים האחרונות בין ההיסטוטריונים ה'ישנים' לבין ההיסטוריונים ה'חדשים ביחס למהות התנועה הציונית ולדמותה של מדינת ישראל. בהקשר זה נידונות בו סוגיות כמו חקר הציונות כדיסציפלינה מדעית או ככתיבה מגויסת והאם הציונות היא תנועת שחרור לאומית או גורם קולוניאליסטי.
משתתפי הקובץ הם: שלמה אהרונסון, שמואל אלמוג, אורי ביאלר, ישראל ברטל, יעקב ברנאי, דניאל גוטויין, יואב גלבר, יחעם ויץ, יעקב כ'ץ, בני מוריס, דן מכמן, אילן פפה, ירון צור, זאב צחור, ישראל קולת, ברוך קימרלינג, אמנון רז-קרקוצקין, אורי רם ואניטה שפירא.
מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי
מאת: עדיאל שרמר
תיאור: "זכר ונקבה בראם" בוחן את אופיו של מוסד הנישואים כפי שנתקיים במציאות החברתית של יהודי ארץ ישראל ובבל בשלהי ימי הבית השני ובתקופת המשנה והתלמוד, וכפי שנתפס בתודעתם. הוא עומד על חשיבותם של הנישואים בעיני בני התקופה, על הערכים שלדעתם באו בהם לידי מימוש, ועל נורמות הנישואים כפי שהתקיימו במציאות.
"זכר ונקבה בראם" דן גם בהיבטים הרעיוניים של הנישואים, כפי שהם באים לידי ביטוי בספרות התלמודית, ומבקש לברר את תהליכי ההיזון החוזר המתקיימים בין חיי המעשה מזה לדעות ול'השקפות' מזה. הספר חושף שינוי שעבר מוסד הנישואים בקרב יהודי ארץ ישראל במהלך תקופת המשנה והתלמוד, שבו הפך הקשר הזוגי למוקד הנישואים ולעיקרם. התפתחות זן באה לידי ביטוי הן בהתבטאויותיהם המפורשות של חכמים, הן בהלכותיהם, הן באחדות מנורמות ההתנהגות של הציבור בפועל. עדיאל שרמר מלמד במחלקה לתולדות ישראל באוניברסיטת בר - אילן, והוא עמית מחקר במכון ללימודים מתקדמים של מכון שלום הרשמן בירושלים.
מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי
מאת: גדי יציב
תיאור: הספר הוא מונוגרפיה סוציולוגית העוסקת באחת התכונות המרכזיות המאפיינות את החברה היהודית בארץ-ישראל מאז צמיחתה בשלהי המאה ה-19 וביתר שאת החל משנות ה-20 של המאה הנוכחית. זוהי התופעה שבה ותיקים ועולים נטו להתכנס בתוך "מובלעות" עדתיות-חברתיות, תרבותיות, דתיות ופוליטיות-אידיאולוגיות. ברבות הימים כונו "מובלעות" אלו "סקטורים". על פי טענתו, כל סקטור ראה את החברה שתיוולד בארץ בדמותו ובצלמו, ועל-כן חלקם אף ניהלו מאבקים פוליטיים. המבחר גם דן בהבדלים בין ההתארגנויות בתקופת היישוב לבין תהליכי הרה-סקטוריאליזציה המחוללים כיום.
מוסד ביאליק
מאת: דן אוריין
תיאור: דרמות טלוויזיוניות תופסות מקום מרכזי בתרבות העשורים האחרונים. הן מתעדות תהליכים חברתיים ומספרות את סיפורם בדרכים מרתקות, מבדרות ומרגשות, ובתוך כך מעלות בעיות ומביאות אותן לדיון ולחשיבה משותפת בקרב קהלים גדולים ומגוונים.
הספר דרמה טלוויזיונית מציע התנסות ב "קריאה" של טקסטים דרמטיים טלוויזיוניים, רובם מתוך רפרטואר הדרמה הטלוויזיונית הישראלית. בחלקו הראשון של הספר מוצעים הסברים למושגים משדה המחקר של הדרמה הטלוויזיונית, ובהם: גישות שונות לחקר הדרמה הטלוויזיונית, מרכיבי הדרמה, מערכות סימנים, ז'אנרים, התקבלות והערכה.
בחלקו השני של הספר ארבעה פרקי מחקר הנוגעים להיבטים שונים של דרמה הטלוויזיונית בישראל:
הפרק הראשון עוסק בהיבט התמטי של סדרת הדרמה לתפוס את שמיים בהקשר של השינויים החלים בזהותם היהודית של צופי הטלוויזיה הישראלים; הפרקים השני והשלישי עוסקים בגילומן של דמויות בדרמה הטלוויזיונית - הערבי בסדרה הבורגנים, והיהודי המזרחי בסדרה בנות בראון; הפרק הרביעי דן בהשפעותיה של הדרמה הטלוויזיונית על בת משפחתה התיאטרונית - השפעות שיצרו ז'אנר חדש: תיאטרון - טלוויזיוני.
 דן אוריין הוא פרופסור - חבר בחוג לאמנות התיאטרון בפקולטה לאמנויות, אוניברסיטת תל - אביב. הנושאים שאותם הוא חוקר ומפרסם בספרים ובמאמרים הם:
היבטיו החברתיים של התיאטרון הישראלי, הסוציולוגיה של התיאטרון, דרמה טלוויזיונית ודרמה חינוכית .
מכון מופ"ת
הצג עוד תוצאות