נמצאו 901 ספרים בקטגוריה
לכל הספרייה
מאת: Rachel Segev Miller
תיאור: "This book has very important material and research findings that are relevant to teachers, teacher trainers, and anyone interested in the teaching of reading. The teaching of reading, in general, is still lacking a professional and theoretical basis in most language classes, for both first or second language and all teachers could benefit from a good discussion of reading strategies. Most "reading" teachers are not fully aware of the need to instruct students in how to develop individual reading strategies and this book could answer this need" – Prof. Emeritus Elite Olshtain  
מכון מופ"ת
מאת: סולי שאהוור
תיאור: מאז ומעולם היווּ השירה הפרסית ומשורריה נכס בעל ערך עליון בתרבות האומה האיראנית. השירה - כביטוי לרחשי הלב ויחסו של האדם אל הטבע, החברה והסביבה, על הגלוי והנסתר שבהם, והתיקון הנחוץ מצד האדם - היוותה גורם משמעותי בחיי היום-יום של האומה האיראנית וסייעה לעצב אותה כעם שוחר חופש, צדק ושלום. חיי היום-יום של כל איש ואישה באיראן מלוּוים בשירים שלמדו ושיננו במהלך חייהם. הדיבור היומי לרוב מלוּוה בציטוט של שורות שיר ופתגמים, אשר מתאימים למקום ולמצב, ויכולים להשפיע על הבנתו של הזולת, על התנהגותו והתנהלותו. ספר זה הוא בבחינת מעט המחזיק את המרובה, המציג בפני הקורא העברי גרגר מתוך הררי השירה הפרסית. הוא בא למלא פינה מהחלל הריק בידע של חלק נכבד מתושבי ישראל על תרבות המזרח בכלל ועל תרבותה של איראן בפרט, שורשיהן וביטוייהן. כולי תקווה כי הקורא בדפים אלה ייחשף מעט לרחשי הלב, לערכי המוסר ולאהבת האדם שהם מאבני היסוד של תרבות איראן. בסוף הספר מצורפים, כנספח מילון מונחים קצר לתיאור סוגי השירים, ופרק של הערות ורשימת מקורות מהם נלקחו השירים השונים; המספר בכותרת השיר מפנה לרשימה זאת שבסוף הספר. קורות חיים תמציתיות של כל משורר מצורפות לשירו הראשון של כל משורר. לשם הבנה טובה יותר מומלץ לקורא לעיין בנספח טרם קריאת השירים.
כתב ווב הוצאה לאור בע"מ
מאת: משה מנשהוף
תיאור: הספר נכתב מנקודת מבט פילוסופית בסיסית, לפיה האדם הוא היוצר עולמות בהכרתו. הספר מציג תיאוריה מקיפה בארבע מסות: על התפיסה, על הזיכרון, על השינה ועל החלום. משה מנשהוף יוצר בספר שפה ייחודית משלו כדי להסביר סוגיות שונות בתחום ההכרה האנושית. שפה זו פשוטה ומובנת, אם כי הושקעו מאמצים לא מבוטלים בתהליך יצירתה היסודי, ובכל אות ומילה שלה. שפה זו נועדה להסביר את תופעות התפיסה השונות ואת הסוגיות הפילוסופיות הקשורות אליהן. אחד העקרונות המנחים השזורים כחוט השני במסות השונות הוא התפקוד – אנו חווים, זוכרים, ישנים וחולמים באופן שמתאים לתפקוד שלנו ומשרת אותו. למרות גישתו הפשוטה והנגישה של הספר לכל אדם, הוא מיטיב לרדת לעומקים של נבכי ההכרה האנושית.
כתב ווב הוצאה לאור בע"מ
מאת: סולי שאהוור
תיאור: הקובץ הדו-לשוני הפרסי-עברי שלפנינו, פרי בחירתה ותרגומה הנאמן והאסתטי של המתרגמת המוכשרת והמנוסה אורלי נוי, מכיל מבחר עשיר וייצוגי של שירים מאת שבעה עשר משוררות ומשוררים בולטים אשר יצרו (וחלקם ממשיכים ליצור) מאז שנות הארבעים של המאה הקודמת. הלקט, על חלקיו ושלל הקולות האינדיבידואליים של היוצרים המיוצגים בו, תורם תרומה חשובה וייחודית למילוי החסר הקיים ומאפשר לציבור שוחרי התרבות והספרות בישראל להתוודע לעושר האומנותי והחווייתי של השירה הפרסית המודרנית כמו גם לעומק הרעיוני והמטענים הכלל אנושיים שמוצאים את ביטויים בשירה עשירה זאת. כפי שהמתרגמת מציינת בדברי ההקדמה שלה לספר: "לא מעט מהמשוררים המופיעים בקובץ זה נרדפו, נעצרו ואף נכלאו בשל כתיבתם. על כן, מעבר לערך הספרותי עבור הציבור הישראלי שנחשף, למרבה הצער, למקורות מוגבלים מאוד של מידע לגבי המתחולל באיראן, הקולות השיריים המובאים בקובץ זה עשויים להוות גם צוהר להיכרות עם איראן שונה מזו שמצטיירת בשיח הציבורי והתקשורתי הרווח בישראל".
כתב ווב הוצאה לאור בע"מ
מאת: סטניסלבסקי קונסטנטין סרגיביץ
תיאור: ספר זה הוא אחת מיצירותיו החשובות והמשפיעות ביותר של הבמאי הרוסי הדגול, השחקן המפורסם, הפדגוג ותאורטיקן התאטרון ק. ס. סטניסלבסקי. מאז נכתב, הפך ספר זה לספר חובה בספרייתו של כל שחקן, במאי או כל אמן אחר העובד בתחום התאטרון. לא לחינם מגדירים אותו בתור אחד מספרי הלימוד הבסיסיים של אמנות המשחק, שאין מדלגים עליו במהלך הלימודים. הספר מפרט בצורה מסודרת את עקרונותיה של שיטת סטניסלבסקי, הנחשבת אף כיום לאבן הפינה של הלימודים היצירתיים בתחום המשחק והבימוי. התרגילים והאטיודים המופיעים בספר זה משמשים לשם הכשרתם המקצועית של השחקנים המתחילים והבמאים המתחילים.
כתב ווב הוצאה לאור בע"מ
מאת: אמנון אלטמן
תיאור: ספר זה מציע לקורא תרגום עברי של כל החוזים המדיניים של המזרח הקדום, בין השנים 2900 ל 330- לפסה"נ, הידועים לנו כיום, ואשר נשתמרו בצורה המאפשרת לפחות תרגום משמעותי רציף. זאת בצירוף מבוא כללי לתורת הבריתות במזרח הקדום וסִדרה של מבואות לַבּריתות השונות. הבריתות נכתבו במקורן בשפות שונות: שומרית, אֶבּלאית, עילמית קדומה, אכדית לניביה השונים, חתית, מצרית, אוגריתית וארמית. כל החוזים תורגמו מהמקור בידי המחבר ועל ידי קבוצה של חוקרים ישראלים אחרים. המבוא התיאורטי הנרחב, המקדים את תרגומי החוזים, מכיל תיאור מקיף ושיטתי של החוזים מכל התקופות. בין השאר, הקורא מקבל כאן מידע על תולדות חקר החוזים, על הטרמינולוגיה המלאה של סוג תעודות זה, על המסורות השונות של ניסוח בריתות במזרח הקדום בהשתלשלותן ההיסטורית, על הסוגים השונים של הבריתות במזרח הקדום, על הדרכים המשפטיות והדתיות שנקטו הצדדים להגן על תוקף הבריתות שכרתו ביניהם, ועוד. מבוא מקיף זה, המהווה את חלקו הראשון של הספר, מסתיים בפרק שלם הסוקר את הבריתות במקרא. החיבור בכללו נכתב מתוך כוונה לשרת ארבע קבוצות שונות של קוראים: חוקרים של תולדות המזרח הקדום ותרבויותיו, חוקרי מקרא, חוקרי המשפט הבינלאומי, וציבור הקוראים הכללי שעשוי להתעניין בבריתות אלו. ייחודו של הספר לא רק בהיותו תרגום של החוזים הבינלאומיים של המזרח הקדום לעברית, אלא בהיותו אוסף מלא ראשון של תרגום תעודות אלה לשפה מודרנית.
מוסד ביאליק
מאת: אלכסנדר אבן-חן
תיאור: אברהם יהושע השל (1907-1972) נצר למשפחת אדמו"רים, מההוגים החשובים בעולם היהדות של העת החדשה, השל נועד להמשיך את שושלת החסידות של משפחתו ולשמש בקודש אך העדיף לבחור במימוש חזונו של הנביאים ולהילחם למען הבאת צדק לעולם. בשנות השישים היה פעיל נלהב במאבקים למען זכויות האדם. את עבודת הדוקטור כתב באוניברסיטת ברלין בנושא "הנביאים" (The Prophets). בחירת הנושא משקפת את הזדהותו עם חזון מוסר הנביאים שהלכה וגברה במהלך חייו. בצעירותו חיבר שירים המלאים בביקורת על האל, שלא מנע אסונות שבאו לעולם ולא ימנע את אלו שעתידים להיות. בשיריו באים לביטוי התקווה לעתיד טוב יותר בצד הייאוש מן הרוע, הסבל והאלימות הממלאים את העולם. בשנת 1938 נעצר השל על ידי הנאצים וגורש לפולין. הוא עזב את וורשה ב-1939 לפני שזו נכבשה והגיע לארצות הברית ב-1940. שם כתב ספרים חשובים שזכו להצלחה רבה, בהם God in Search of Man; Man is not Alone, ועוד. ספר השירים "על השם המפורש: אדם" שפרסם לפני המלחמה נשכח משום מה ולא זכה לעיון ולמחקר - למטרה זו בא ספר זה.
מכון שוקן למחקר היהדות שליד בית המדרש לרבנים באמריקה
מאת: שחר גלילי
תיאור: שירתו של פאול צלאן (1970-1920) מוכרת לנו על שום נושאיה הגדולים: הקינות על מות האם, "פוגת מוות", תפילת החופרים באדמה, שירת האבנים והכוכב, שירי העיוורון והאפלה. שירת צלאן כתובה כעדות, אך העדות חתומה בה באבן. והאבן – כיצד תדבר? ספר זה קורא בשירת צלאן, מראשיתה ועד אחריתה, ולומד את לשונותיו של השיר, את מילותיו הקשות - המאובנות, את השורות השבורות, הפסוקות בו. הקריאה עוברת ב"כל מועדיו" של השיר, ושואלת על הקשריו, בטרם תעמוד, תמעד על סיפיו. על דרך זו, דרך "המרידיאן" של השירה ("דרך עוקפת", דרך התרגום, מגרמנית), מתעוררת הקריאה בצלאן כשיעור העדות.
מוסד ביאליק
מאת: לילך נתנאל
תיאור: ספר זה הוא מחברת קריאה ביצירתו של זלמן שניאור (שקלוב 1887–ניו יורק 1959). קריאה זו מבקשת לה דרך ביצירתו הענפה של מי שנחשב אך לפני כמאה שנה לאחד היוצרים היהודים המודרניים הגדולים בדורו. מתוך עיון במסכת חייו וביצירתו של שניאור, הספר נוגע גם בהיקפיה הנרחבים של תרבות הספר היהודית המודרנית, שנכתבה ביידיש ובעברית בווילנה, בוורשה, באודסה, בניו יורק ובתל אביב. במוקד הספר ניצב שילוב הכלים שביצירת שניאור - לשון יידיש ולשון עברית, מסכת השירה ומסכת הפרוזה. שניאור נמנה עם היוצרים הלאומיים בעברית ונודע גם כמספר יידיש פופולרי. את שיריו קראו רבים כביטוי מודרניסטי מהפכני, ואילו אחרים ראו בהם תוצר שמרני ומיושן של צאצאי ההשכלה היהודית במזרח אירופה. אך תיבת התהודה שבחללה התפתחה יצירתו רחבה מכל אלה, והיא אוצרת בתוכה את השפעת הספרות העברית החדשה בצד חניכה אירופית, שברי מדרש ואגדה, רשמי בדיון אוריינטליסטי ופולחן קדום, ואת זכר מִכוות האש של ההגירה והפליטות. הרחק מאחדות ומפיוּס, יצירת שניאור מסמנת מתווה מסועף, מרתק, של הספרות היהודית המודרנית במחצית הראשונה של המאה העשרים.
מוסד ביאליק
מאת: דן מירון
תיאור: במסה מחקרית זו ניתנת הדעת למשמעותו של ציטוט כמו-אקראי ב"תמול שלשום" מאת עגנון מתוך "פאוסט" לגתה; בדיקה מדוקדקת מעלה מערכת שלמה של קשרים ונקודות דמיון בין סיפורם של יצחק קומר והכלב בלק ובין הטרגדיה הקלסית "שֶפִּייט פַּייטנם", כלומר שכתב משוררם הקלסי של הגרמנים. הדמיון בין שתי היצירות, שלא הובחן עד כה, מפתיע ומאתגר. לאחר גילוי הקשר בין שתי היצירות והעיון במשמעותו, נשאלות במסה כמה שאלות הגותיות עקרוניות בדבר טיבה ומהותה של הטרגדיה המודרנית, הנבדלת הבדל נחרץ מזו הקלסית – בין שהיא מעמידה במרכזה גיבור שאינו "נעלה מעל לממוצע" (כמו ב"מאדאם בובארי" של פלובר או ב"תמול שלשום"), ובין שהיא סוטה מן המהלך העלילתי הטרגי (מַעבר מהצלחה לכישלון ולאסון) ומאפשרת לגיבור, על אף ה"פגם" הטרגי שבו, לחיות חיים חדשים ולהינצל מן התופת המחכה לו. המסה, הפותחת במחקר דקדקני וספציפי בתחום הספרות המשווה, מתפתחת להגות ספרותית רחבת היקף, שעניינה בקשרים בין המבע הספרותי, הז'אנר, והמצב האנושי.
מוסד ביאליק
מאת: עמנואל לוינס
תיאור: הזמן והאחר הנו "לידתה וניסוחה הראשון" של מחשבתו של עמנואל לוינס, כך לפי עדותו שלו עצמו. בארבע ההרצאות שנתן בין מרץ למאי 1947 , לוינס בונה מהלך פנומנולוגי מרשים ומגובש שבתוכו זרועות האינטואיציות המרכזיות שתמשכנה להפרות את כל הגותו. לראשונה סולל לוינס באופן חד וברור את הדרך החדשה בה ילך לאורך חייו ויצירתו: ממחשבת הזהות אל מחשבת האחרות, מן האני הבודד אל היחס עם הזולת. הפנומנולוגיה של הזמן והאחר היא עשירה ומגוונת: הבדידות, נדודי השינה, היש, העונג, הסבל, המוות, הזמן, וכמובן הזולת על מופעיו (הנשי, הבן), כל אלו זוכים כאן לניתוחים מקוריים ועמוקים, המתכתבים ומתווכחים לסירוגין עם ההיסטוריה של הפילוסופיה המערבית כולה: מפרמנידס ואפלטון עד ברגסון, סארטר וכמובן היידגר. מתוך פנומנולוגיה זו מנסח לוינס את מחשבת האדם שלו, ומוביל את הקורא מעולם ה"יש" אל האופק של הזולת שביחס אליו מגלה הסובייקט את צורתו המקורית. הזמן והאחר ניגש למלאכה זו מתוך עיון במסתורין של הזמן, שהנו המסתורין של העתיד או של המוות: מהו טיב יחסנו לאחרות של העתיד? מהו יחסנו למוות? ומהו הקשר שבין אחרות העתיד לאחרות הזולת? בסגנונו הייחודי מציע כאן לוינס לראשונה את אחת התזות היסודיות והנועזות ביותר בכל הגותו: "היחס עם העתיד מתממש בפנים-אל-פנים עם הזולת".
הקיבוץ המאוחד
מאת: יונתן מנדל
תיאור: ערבית היא השפה המדוברת הקרובה ביותר לעברית. היא שפת המזרח התיכון, שפת הפלסטינים בארץ, ושפת המורשת של כמעט מחצית מהיהודים בישראל. זאת ועוד, הערבית הייתה שפה רשמית בישראל במשך שבעה עשורים, והיא מקצוע חובה בבתי הספר. אף על פי כן, בקרב היהודים בישראל שוררת בורות מוחלטת בכל הנוגע לערבית: רובם אינם מבינים ואינם דוברים את השפה, ואינם מסוגלים לכתוב או לקרוא בה. שפת האזור הוחלפה בידי "הערבית הישראלית", סוציולֵקְט המיועד ליהודים בלבד, שמבטא את מרחק הביטחון שבין לומדי הערבית - ובעצם בין החברה היהודית בישראל - לבין העולם הערבי. כיצד נוצר המצב האנומלי הזה? הספר שפה מחוץ למקומה: אוריינטליזם, מודיעין והערבית בישראל מוקדש לבחינת השאלה הזאת. הוא מתחקה על התפתחות הוראת הערבית בארץ במאה השנים האחרונות ועומד על ההיגיון המנחה אותה. הספר חושף שני צירים שסביבם התעצבו לימודי הערבית בארץ: הראשון הוא הגישה הפילולוגית–דקדוקית להוראת השפה, גישה שיובאה ארצה בידי מזרחנים יהודים מאירופה בתחילת המאה העשרים; והשני הוא הקֶשר המודיעיני, שנוצר בצל הסכסוך הישראלי-ערבי, ושבמסגרתו התגבשו רשתות אזרחיות- ביטחוניות בשדה הוראת הערבית. זהו הספר הראשון שמנתח את ההיסטוריה החברתית והפוליטית של הוראת הערבית בישראל. הוא עומד על הדיאלקטיקה שלה, המאופיינת בתנועה בין שיח של שלום לשיח של ביטחון, ומראה כיצד שני סוגי השיח - הסותרים לכאורה - משלימים זה את זה כבמעגל קסמים. כך, כפי שמתאר הספר, נוצר מצב שבו לימודי הערבית בישראל אינם מקרבים בין לומדי השפה לדובריה, אלא תורמים דווקא להפרדה ולהרחקה ביניהם.
מכון ון ליר בירושליםהקיבוץ המאוחד
מאת: בלייק סניידר
תיאור: בלייק סניידר, אחד התסריטאים המצליחים ביותר בהוליווד, שמכר עשרות תסריטים לקומדיות ודרמות במיליוני דולרים, מגיש לכם מדריך מעשי לכתיבה ולשיווק. בהומור ובשנינות, בלי להתנצל על כך שמטרת העל שלו היא להביא את הצופים אל האולמות, סניידר חולק, צעד אחר צעד, את תורתו השימושית עם הקורא/היוצר. הוא חושף את כל סודות המקצוע ובונה תיאוריה שיטתית, בהירה ומדוקדקת שכוללת שלל עקרונות עבודה בסיסיים, עצות חכמות - פרי ניתוח של תסריטים רבים שלו ושל אחרים, ותרגילים בסוף כל פרק. ביסודיות שאין דומה לה סניידר מתאר את שלבי החשיבה, התכנון, הביצוע ולבסוף בקרת תקלות וכשלים. שיטותיו מנומקות להפליא ומשכנעות גם את אחרון הספקנים.
הוצאת אסיה
מאת: בתיה צור, מיכל סגל, אניטה רום
תיאור: הספר והילד אומר פותח צוהר אל דרכי התקשורת, השפה והדיבור של ילדים מלידה ועד סוף שנות הגן. הספר עוסק בהתפתחות היכולת להפיק קולות אנוש, להבין דיבור ושפה, להשתמש במילים, לבנות משפטים, לשוחח ולספר סיפור, וכמו כן בהעשרת שפה ובדו-לשוניות. כל המעוניין להעשיר את ידיעותיו בַּתחום יוכל לעקוב באמצעותו אחר התיאוריות המנסות להסביר את התהליך, ללמוד על דרכי ההבעה של הילדים ועל תרומתם של מבוגרים ועמיתים להתפתחות.
מכון מופ"ת
מאת: עליזה קורב בונפיל
תיאור: אורי צבי גרינברג (אצ"ג) נתפס בעיני רבים כמשורר פוליטי, כמי שידע להשמיע קול ברור וחד משמעי וכמי שתבע מעשים נחרצים שיביאו לביסוסה של הריבונות בישראל. עיון בשירתו מגלה שמתחת להצהרות הברורות שהשמיע עולים גם קולות אחרים. הספר שם מילים נשתקות בוחן את יצירתו של אצ"ג בעשור שבו התפרסמו שירי הספר רחובות הנהר וכן ספר העמודים (1955-1945). בשנים אלה ניצבו אצ"ג ובני דורו על פרשת דרכים ונעו מהתמודדות עם משבר חורבנה של יהדות אירופה דרך החתירה והמאבק לשחרור לאומי ועד התהוותה של מציאות מדינית ופוליטית חדשה – מדינת ישראל. את המאורעות האלה ליווה אצ"ג בשירתו, במכתבים שכתב ובנאומים שנשא בכנסת. הקורא בספר מוזמן להשתתף במסע בין כתבים אלה ולגלות את השפעתה של מערכת יחסי הגומלין של אצ"ג עם הציבור על שירתו כמו גם את מורכבות דמותו: זו המבקשת להשמיע קול פוליטי ברור ונחרץ אך מקיימת בתוכה עולם פנימי מפורר ושברירי.
מאת: הלנה רימון
תיאור: ערב המהפכה הגדולה של שנת 1917 החלה ברוסיה מהפכה נוספת. הובילו אותה חוקרי ספרות צעירים, רובם ממוצא יהודי, אשר נודעו בהמשך בכינוי "פורמליסטים".
חברי הקבוצה דחו שיטות מקובלות בחקר הספרות והתרבות, וניסו לפתח ולנסח גישות חדשות לטקסטים ספרותיים כמו גם לתרבות בכלל. חיפושים אלה סללו דרך לאסכולות הגדולות שעתידות היו לקום במהלך המאה ה־ 20 : הסטרוקטורליזם ו״הביקורת החדשה״.
הספר הפורמליסטים הרוסים: מרכזיות של שוליים פרי מחקרה של הלנה רימון, פורש לפני הקוראים את הרפתקאות המחשבה אשר התפתחו על רקע תקופה קצרה, יפה ונוראה כאחת, זו שבין המהפכה העקובה מדם, לבין השתלטות הטרור הסטליניסטי בשנות ה-30 של המאה שעברה. במשך זמן קצוב זה הספיקו אנשי החבורה הפורמליסטית לפתח ראייה מיוחדת של הטקסט הספרותי ולנסח רעיונות ומושגים שנעשו לנכסי צאן ברזל בחקר הספרות בעולם כולו.
במרכז הספר דיוקנאות של "השלישייה" – שלוש הדמויות המרכזיות בתנועת הפורמליזם: המדען והמורה המבריק יורי טיניאנוב, "הקיצוני המנומס" בוריס אייכנבאום וההרפתקן הגאוני ויקטור שְקְלוֹבסקי.
הקיבוץ המאוחד
מאת: גלעד מאירי
תיאור: שירת דוד אבידן היא כלשונו "מִזְרָקָה נִפְלָאָה שֶׁל אֶנֶרְגְּיָה קִינֶטִית". הר געש סימפטי, פרי מחקרו של גלעד מאירי, מנסח בבהירות את פואטיקת אבידן, ומשרטט מחדש באורח מקיף, מעמיק ומעודכן את קווי האורך והרוחב של מפת השירה הישראלית. הספר מתאר את ראשית הפרינג' בשירה הישראלית ואת הדומיננטות והנרטיבים המרכזיים שלו, באמצעות דיון בפרודיה, בהומור, באוונגרד ובעידן החדש. עולם המושגים הרענן של המחקר מטביע בשיח הספרותי העכשווי מונחים מקוריים של המחבר כמו פופואטיקה, ננו-פואטיקה ופופיוט. זהו ספר חובה למשתמש בשורות הקצרות של השירה ובשורות הארוכות של המחקר.
הקיבוץ המאוחד
מאת: דנה בלאנדר, כרמית הבר, מרדכי קרמניצר
תיאור: הזיקה ההדוקה בין כבוד האדם ובין הטיפול הרפואי נובעת מכך שהמפגש הטיפולי הוא מפגש בין–אנושי. לכן כבוד האדם הוא זכות חיה, כלומר - לא רק מונח מעוגן באמנה, בחוק או בקוד אתי אלא ערך שיש לחיות אותו יום–יום, שעה–שעה, אדם–אדם. בספר זה אנו מבקשים להחיות את הזיקה שבין כבוד האדם, שהוא ערך חוקתי עליו, ובין כבוד האדם כחוויה חיה בטיפול הרפואי. הפגיעוּת של כבוד האדם בזירה הרפואית נגזרת מאופיים הטוטלי של המוסדות הרפואיים, מתלותו של המטופל בצוות הרפואי ומטבעו חודר הגבולות של הטיפול הרפואי. במוסדות אלו עלולות להתרחש פגיעוֹת בכבוד האדם שלא במזיד ושלא במודע, שכן הצוות המטפל עושה את מלאכתו לילות כימים במסירות ובמקצועיות בשעה שהוא מתמודד עם חולים רבים מאוד בעזרת משאבים מוגבלים ובעומסי עבודה כבדים. גם הספר וגם הפרויקט שהוא מבוסס עליו - "כבוד האדם במוסדות ציבור" צמחו מן השאלות ומן הדילמות שמעורר הפער שבין ההסכמה הרחבה על חשיבותו של כבוד האדם כנדבך מרכזי בעבודה הרפואית לבין מימושו הלכה למעשה. האתגר הגדול נולד מטבעו הייחודי של ערך כבוד האדם, שהוא נחווה ומוחשי יותר דווקא בהיעדרו, ברגעים שהוא נרמס. מדובר אפוא בפער בלתי נמנע בין החמקמקות של הגדרת המושג "כבוד האדם" ובין החיוּת החריפה של הפגיעה בו. חיבור זה נכתב מתוך הכרה בפער הזה, והוא משקף אותו.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: רבקה שפק-ליסק
תיאור: התנועה הלאומית הפלסטינית, ובתוכה הרשות הפלסטינית, שמה לה למטרה לשכתב את ההיסטוריה של ארץ ישראל. אנשיה טוענים השכם והערב שהערבים-הפלסטינים הם למעשה האוכלוסייה הוותיקה של ארץ ישראל, "פלסטין" בפיהם, וליהודים אין כל זיקה לארץ. הגדיל לעשות פרופ' שלמה זנד, שאימץ את אחת האג'נדות הפלסטיניות וגרס כי הרומאים מעולם לא הגלו את היהודים לפני כאלפיים שנה, אך היהודים התאסלמו בתקופת הכיבוש הערבי-מוסלמי ולפיכך הפלסטינים הם צאצאי היהודים והארץ שייכת להם. האומנם הנתונים ההיסטוריים תומכים בתזה זו לגבי ארץ ישראל? מתי ואיך היגרו הערבים והמוסלמים לארץ ישראל מביא את ממצאי המחקר ההיסטורי והארכיאולוגי לגבי ההרכב האתני-דתי של אוכלוסיית ארץ ישראל לאורך השנים. חלקו השני, המובא כאן, עוסק בתקופה שממלחמת העולם הראשונה ועד קום המדינה (1948-1914). המחקרים והמסמכים המובאים בספר מחזקים את מסקנות החלק הראשון, הגורסות שאחוז משמעותי מערביי ארץ ישראל־פלשתינה (המגדירים עצמם כפלסטינים מבחינה לאומית) הם צאצאי מהגרים שהגיעו לארץ מארצות ערב והאסלאם, תחילה בטפטוף אטי, ומשלהי המאה ה-19 ובתקופת המנדט במספרים גדלים והולכים. כוח המשיכה של פלשתינה נבע מהשקעות הון יהודיות ונוצריות ומהשקעות של ממשלת המנדט, שיצרו אפשרויות תעסוקה מגוונות ורמת חיים גבוהה מאלה שבארצות ערב והאסלאם. ד"ר רבקה שפק־ליסק מוכיחה שחיל הספר העבר-ירדני, שפטרל לאורך הגבולות עם ארצות ערב, קיבל הוראה מגבוה מממשלת המנדט הבריטי שלא להפריע למהגרים הערבים להיכנס לארץ, בה בשעה שאת העלייה היהודית הוא מנע במאמצים ניכרים. ההגירה הבלתי־חוקית הזאת התאפשרה אפוא בעידוד ובעצימת עין של השלטון הבריטי. חשיבותו של ספר זה טמונה בפרטים הקטנים ובעבודת הנמלים המחקרית שמספקת תמונה אמינה לגבי מה שהיה – ומה שלא היה – כאן, בארץ ישראל.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: רבקה שפק-ליסק
תיאור: התנועה הלאומית הפלסטינית, ובתוכה הרשות הפלסטינית, שמה לה למטרה לשכתב את ההיסטוריה של ארץ ישראל. היא טוענת השכם והערב שהערבים-הפלסטינים הם למעשה האוכלוסייה הוותיקה של ארץ ישראל, "פלסטין" בפיהם, וליהודים אין כלל זיקה לארץ. הגדיל לעשות פרופ' שלמה זנד שאימץ את אחת האג'נדות הפלסטיניות וגרס כי הרומאים מעולם לא הגלו את היהודים לפני כאלפיים שנים, אך היהודים התאסלמו בתקופת הכיבוש הערבי-מוסלמי ולפיכך הפלסטינים הם צאצאי היהודים והארץ שייכת להם. האומנם הנתונים ההיסטוריים תומכים בתזה זו לגבי ארץ ישראל? מתי ואיך היגרו הערבים והמוסלמים לארץ ישראל מביא את ממצאי המחקר ההיסטורי והארכיאולוגי לגבי ההרכב האתני-דתי של אוכלוסיית ארץ ישראל לאורך השנים. חלקו הראשון, המובא כאן, עוסק בתקופה שמהכיבוש הערבי ועד למלחמת העולם הראשונה (1914-640), והמשכו יעסוק בשנים שעד הקמת מדינת ישראל. מטרת הספר היא להפריך את התזה שהערבים הם תושביה הוותיקים של הארץ ולהוכיח שרוב ערביי ארץ ישראל-פלשתינה (המגדירים עצמם כפלסטינים מבחינה לאומית) הם צאצאי מהגרים שהגיעו לארץ מארצות ערב והאסלאם בטפטוף אטי, חלקם אף בעידוד השלטון המקומי. משלהי המאה ה-19 ועד מלחמת העולם הראשונה נהפך הטפטוף הזה לגלי הגירה של מהגרי עבודה בעקבות הפיתוח הכלכלי של הארץ על ידי התנועה הציונית וארגונים נוצריים, שיצרו אפשרויות תעסוקה, רמת שכר ואיכות חיים שעלו בהרבה על אלה שבארצות מוצאם. חשיבותו של ספר זה טמונה בפרטים הקטנים ובעבודת הנמלים המחקרית שמספקת תמונה אמינה לגבי מה שהיה – ומה שלא היה – כאן, בארץ ישראל.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: אריק לארסון
תיאור: באחד במאי 1915, עם כניסת מלחמת העולם הראשונה לחודשה העשירי, הפליגה ספינת הנוסעים היוקרתית לוסיטניה מניו יורק אל ליברפול, עם מספר שיא של ילדים ותינוקות על סיפונה. אף שבמשך חודשים ארוכים השליטו צוללות גרמניות טרור בצפון האוקיינוס האטלנטי, ואף שגרמניה הכריזה על הים סביב בריטניה כעל אזור מלחמה, רוב הנוסעים היו שאננים. הם בטחו בלוסיטניה , שהיתה המהירה ביותר מבין הספינות שנמצאו אז בשירות, ובקברניטה המנוסה, ויליאם תומאס טרנר, שמצדו נתן אמון בכללי הלחימה הג'נטלמניים שבמשך מאה שנים קבעו כי פגיעה בספינות אזרחיות היא "דבר שלא יעלה על הדעת". אלא שגרמניה היתה נחושה לשנות את כללי המשחק, וקברניט הצוללת 20 –U וולטר שוויגר שמח לפעול בשירות ארצו. כאשר U-20 ולוסיטניה עשו את דרכן לעבר ליברפול, חבירה מקרית של כמה גורמים – עיכובים בשעת היציאה להפלגה, חיסכון בפחם שהביא להאטת הספינה ולהארכת ההפלגה, תנאי מזג האוויר וסוד שהיה סודי מדי – יצרה לא רק את אחד האסונות הימיים הגדולים בהיסטוריה, אלא גם נקודת מפנה גורלית בעמדה הנייטרלית שנקטה ארה"ב ביחס למלחמת העולם הראשונה.
משכל (ידעות  ספרים)הוצאת בבל בע"מ
מאת: ז'ורז פרק
תיאור: מה שואלים אותי בדיוק? אם אני חושב לפני שאני ממיין? אם אני ממיין לפני שאני חושב? איך אני ממיין את מה שאני חושב? איך אני חושב כשאני רוצה למיין? [...] מפתה כל כך לרצות לחלק את העולם כולו בהתאם לצופן אחד ויחיד; חוק אוניברסלי שיחבוק את מכלול התופעות: שני חצאי כדור, חמש יבשות, זכר ונקבה, חי וצומח, יחיד רבים, ימין שמאל, ארבע עונות, חמישה חושים, שש תנועות, שבעה ימים, שנים–עשר חודשים, עשרים ושש אותיות. למרבה הצער זה לא עובד, זה מעולם אפילו לא התחיל לעבוד, זה לא יעבוד לעולם. למרות זאת ימשיכו עוד זמן רב לקטלג חיה זו או אחרת לפי מספר אי–זוגי של אצבעות או קרניים חלולות. (ז'ורז' פרק) הנה אסופת טקסטים שפרסם ז׳ורז׳ פרק בעיתונים ובכתבי עת שונים בין השנים 1976 ו-1982. את הכותרת לחשוב / למיין, שניתנה לאסופה כולה, נתן פרק לטקסט החותם את הספר, שהיה האחרון מבין כתביו שהתפרסמו בחייו, שבועות ספורים לפני מותו. בעודו ממיין את העולם כדי להבינו, לא חדל ז'ורז' פרק לטלטל את מוסכמות הטעם ואת ההיררכיות המקובלות. מבטו מעניק לאנשים ולדברים של היומיום דחיסות לא צפויה, מטרידה ומעוררת פליאה. (מוריס אולנדר)
משכל (ידעות  ספרים)הוצאת בבל בע"מ
מאת: גסטון בשלאר
תיאור: הפואטיקה של החלל, מספריו המוכרים והאהובים של גסטון בשלאר, חוקר במבט מקורי ופואטי את כל המקומות, הבתים, הנופים והחללים המקיפים את האדם; מעליית הגג ועד לקן הציפור, מהמרתף ועד למיניאטורה, חללים שמציתים את דמיוננו ומזמינים אותנו לשכון בהם.
משכל (ידעות  ספרים)הוצאת בבל בע"מ
מאת: דרור בורשטיין
תיאור: לטובת הציפורים מתחיל בחלום על דרור. ציפור נפוצה, אך האם ניתן באמת להשיג אותה, לרשום את כנפיה? הוא ממשיך עם אנשי-ציפור, כלומר: מלאכים, ומשם עף אחורנית אל ציפורי העבר: נוצה מאובנת, איש-ציפור בעומק מערה, ציפורים שרות ליד הר געש, דוכיפת פלאית, צדיקים שמבקשים לשחרר ציפורים. הוא שב לקרוא בספר תולדות הטבע של מנדלי מוכר ספרים, שהתבונן בהן בשילוב של מדע וקדושה וביקש, לפני מאה וחמישים שנה, "וכל איש הלא יוכל לעשות דבר-מה לטובת הציפורים". דרור בורשטיין לוקח אותנו למסע לצד הציפורים של הספרות העברית, מהתנ"ך ועד לשירה בת-זמננו: מביט עם חיים נחמן ביאליק בחסידות נודדות, עם נתן אלתרמן ביונים מבעבעות, עם אסתר ראב בשרקרק בוכה, עם אבות ישורון ביונה מדברת, עם לאה גולדברג בעורב של העבר. ובין הפרקים עפות ועומדות ציפורים אחרות, מצוירות, מיפן של לפני כמאה שנה.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: קני סגל, יונתן ונטורה
תיאור: הסתכלו סביבכם. כל פריט בחלל שאתם נמצאים בו נולד ממהלך מורכב של חשיבה, פיתוח ותמחור, או במילים אחרות – עיצוב. האם עצרתם פעם לחשוב מה בעצם כולל העיצוב? איך נולדו הצורות שמושכות אותנו לקנות מוצרים? מהם הסודות ההיסטוריים המסתתרים במוצרים המעוצבים, ומהם הרעיונות שהובילו לעיצוב המוצרים שכולנו מכירים? בעולם רווי המוצרים שאנחנו חיים בו, כדאי לעצור ולהבין את היסודות התרבותיים והחברתיים שהולידו את התרבות החזותית והחומרית המרכיבה את המציאות שלנו כיום. בקיצור, תולדות העיצוב סוקר את הרקע התרבותי, ההיסטורי, החברתי והדתי לכל אלה בעזרת מגוון דוגמאות, למן הפירמידות במצרים ועד לנעלי הספורט של נייקי. בקיצור, תולדות העיצוב מיועד בעצם לכולם – למן מקצועני עיצוב ועד למסתקרנים המעוניינים להבין לעומק את המציאות החומרית היומיומית מסביבנו.
משכל (ידעות  ספרים)ספרי עליית הגג
מאת: רות קרטון-בלום
תיאור: לא פחות משחייבת השירה העברית החדשה לתנ"ך, חייב התנ"ך לשירה העברית החדשה, השבה ומנכיחה אותו על דרך פולמוס והערצה. מקרה בוחן לחליפים טקסטואליים אלו מצוי בסיפור העקדה. אין כמו תמציתו האכזרית כדי להמחיש את היחסים המתוחים שבין המשורר הישראלי לטקסט האב של התנ"ך. מעשה הקריאה הוא דו-כיווני ופרדוקסלי: הווה שמבקש לקרוא מחדש את העבר ואולי אף להפך אותו מזה; ועבר שבכוחו הקמאי רומס את המשורר החילוני, ובאחת, סוגר עליו את הפתחים כולם מזה. אם בתחילה נדמה כי בכוחו של המשורר לנסוע אל העבר באמצעות חללית השיר, ולערוך בו תיקון גנטי ברגע הראשית, ואולי אף להציל עצמו ממאכלת הסיפור בהמשך, מתוך רצף הפרשנויות של השירים עולה דווקא התמונה שמתוך העקדה בוקע איום קמאי וטקטוני, שמרגע שנחשף אליו המשורר, מסתברים יחסי הכוחות מתוך שורשי הלשון הכופתת את המשורר המודרני להוויתה המבעיתה של העקדה. זהו מצב נואש ומוזר: היוצר מנסה לשנות משהו מתוך אמונה ששינוי זה יחולל תמורה ברגע ההווי (למשל אותה הדרה מוזרה של האם מן הסיפור), ובו בזמן, ההכרה שמה שכבר כתוב, הוא זה הגוזר את המטא-עלילה של החברה הישראלית, ולחילופין, גם את הגורל האישי. זהו מסע מרתק על פני השירה (ובכללה, שירת הנשים המצטרפת לקולות המחאה על מעשה האבות בבנים) שבו המשורר הופך למעשה לגיבור האמיתי. דרך פריזמת העקדה, מציעה פרופ' רות קרטון-בלום שלל קריאות פרובוקטיביות וחדשניות בשירתם של כמה מן היוצרים המרכזיים של השירה העברית, ביניהם: חיים גורי, ט. כרמי, אבות ישורון, דליה רביקוביץ', דוד אבידן, יצחק לאור, רוני סומק, נורית זרחי ואחרים. ספר זה הוא המשכו של הפרויקט נרחב הבוחן כיצד מאצילים עקבותיו של הטקסט הקדום " הילה" על הטקסט החילוני העכשווי, והאופנים השונים שבהם מחלחלת הרליגיוזיות דרך השפה השירית.
הקיבוץ המאוחד
מאת: אביבה דורון
תיאור: מה התרחש בספרות העברית בספרד לאחר "תור הזהב" שפרח בתקופה המוסלמית? אילו חידושים פואטיים אפיינו את המשוררים העברים בעידן הספרדי־נוצרי  שמרכזו היה בטולדו, "ירושלים אשר בספרד"?כיצד משקפת השירה העברית את השיח התרבותי היהודי־ספרדי? תשובות לשאלות אלו ואחרות, מוצעות בנפלאות שיר, מחקרה המקורי, החדשני והמקיף של אביבה דורון, מחשובי החוקרים של השירה העברית בספרד. נפלאות שיר מציג לראשונה את הדו־שיח של היצירה העברית עם השירה הספרדית ושם דגש על טולדו, בירת ספרד ובירת התרבות היהודית באותה תקופה. הספר שופך אור על מאפייניה החדשים של השירה העברית הרעננה והמרתקת שחוברה במשך שלוש מאות שנים בספרד הנוצרית וחושף כיוונים מפתיעים, ובהם: שירה לירית אינדיווידואליסטית, שירה ארס־ פואטית, פריצה יצירתית של גבולות מקובלים וחציית הקווים המסורתיים שבין שירת הקודש לשירת החול. שירה מיוחדת זו מצטיינת בברק שירי מרנין והיא ראויה לכינוי תור הזהב השני. הקורא המהלך בין דפי הספר מוזמן לטיול מרהיב, חושני ורב יופי בשבילי טולדו, ברצלונה, ג'ירונה וסרגוסה, ולמפגש עם משוררים ספרדים, זמרים טרובדורים ופייטנים עבריים, שהם גיבורי התרבות המרתקים של תור הזהב השני בספרד.
הקיבוץ המאוחד
מאת: זיוה שמיר
תיאור: בשנת 1896, בזמן ההכנות לקונגרס הציוני הראשון, הוציא דוד פרישמן את ספר תרגומיו לאגדות אנדרסן, ובפתחו קרא לחבריו הסופרים להרעיף טל ילדוּת על ילדי ישראל ועל בני-הנעורים, השרויים באווירת "החדר" ו"הישיבה". ביאליק נענה לאתגר, והחל לכתוב שירים ואגדות לטף ולקהל הקוראים הצעיר. בזמן ששקד על עריכת "ספר האגדה", ביחד עם רעהו י"ח רבניצקי, החל ביאליק בחיבורן של אגדות בסגנון אישי וחופשי, שאותן הכתיר בכותרת "ויהי היום". באגדות אלה, שנועדו לקורא הצעיר והבוגר כאחת, הִרשה לעצמו ביאליק חופש רב מהמקובל בעיבוד אגדות. לא אחת התרחק בהן מן המקורות הקדומים, אגב הפלגה למחוזות זרים ורחוקים – אישיים ובין-אישיים – ועריכת סינתזה אישית בין אגדת קדומים לאמירה מענייני דיומא. באגדות אלה, שאותן התחיל לכתוב בשנת 1917 ראה ביאליק, ובצדק, יצירות מקור לכל דבר, שבהן המקור המדרשי אינו אלא סף ומפתן לאמירה אישית ולאותם הרהורים היסטוריוסופיים, הנקשרים לענייני השעה "הבוערים" ומאירים אותם באור חדש. הספר מִים ומִקדם מציע פירוש לאגדות כגון "שור אבוס וארוחת ירק", "אלוף בצלות ואלוף שום", "אגדת שלושה וארבעה", "ספר בראשית", "מגילת עָרְפָּה" ועוד.
מאת: רינה בן-שחר
תיאור: בקובץ זה כונסו שמונה-עשר מאמרים העוסקים באספקטים שונים של לשון הספרות העברית, בעיקר הישראלית. המאמרים נכתבו והתפרסמו בין שנות התשעים המוקדמות ועד ימינו אלה, ורובם שוכתבו ועודכנו לצורך כינוסם בקובץ. מאמרים אלה מציגים מחקרים העוסקים בקשת רחבה של אספקטים לשוניים-סגנוניים בגזָרות שונות של מערכת הספרות: סיפורת מקור, סיפורת מתורגמת מאנגלית ומצרפתית, דרמה מקורית ודרמה מתורגמת מאנגלית ומצרפתית. המחקרים מפגישים בין חקר הלשון לחקר הספרות ומסתמכים על מגוון רחב של משתנים: לשוניים, ספרותיים, תיאטרוניים וחברתיים-תרבותיים. חלק מהמאמרים דנים בלשונם של סופרים או מחזאים יחידים, אך אין הם מבודדים את הסופר היחיד או את היצירה היחידה, אלא ממקמים אותה בהקשר החברתי-התרבותי ובודקים את יחסה ליצירות אחרות בז'אנר, לנורמות השולטות בז'אנר וללשון הסטנדרט של זמנה. חלק אחר של המאמרים דנים בחתכי רוחב בנושאים מסוימים בלשון הספרות, כגון בדרכי עיצוב הדיאלוג בסיפורת המקור העברית ובסיפורת המתורגמת לעברית, בסגנונם של סופרים פוסט-מודרניים בהשוואה לסגנון סופרי הזרם המרכזי הכותבים בלשון עשירה ועוד. המחקר הסגנוני של הספרות במאמרים המובאים בקובץ זה בודק אופני בחירה לשונית בין האופציות הלשוניות המרכזיות בתרבות הישראלית: העברית הספרותית העל-תקנית, העברית הישראלית הילידית והעברית המזרחית.
הקיבוץ המאוחד
מאת: יעל אילת ון-אסן
תיאור: רבים טוענים כי המוזיאון, כמוסד שתכליתו איסוף ותצוגה של נכסי אמנות, אינו רלוונטי לעידן הנוכחי. טענה זו עומדת בסתירה להתחדשותם של מוזיאונים קיימים ובעיקר להקמתם של מוזיאונים חדשים ברחבי העולם במבנים אדריכליים מרשימים ובתקציבי ענק. גם מיליוני המבקרים הפוקדים את המוזיאונים המתחדשים והחדשים מעידים על כך שהמוזיאון עודו רלוונטי. הספר לחשוב מוזיאונים מחדש בוחן את השינויים שעוברים מוזיאונים ומציע לראות ברבים מהם ביטוי לתמורות פרדיגמטיות שמקורן בטכנולוגיות החדשות ובהתאמתם של המוזיאונים לקהלי היעד שלהם. הניתוח המוצע בספר מתבסס על חקר תולדות האמנות והתרבות המוזיאלית, על תיאוריות ניו־מדיה ועל גישות ביקורתיות במדעי החברה והרוח. מתוך אלה מתגלה המוזיאון העכשווי בארץ ובעולם כמרחב היברידי, שבו הממשי והווירטואלי מתלכדים לבלי הפרד. חלקו האחרון של הספר מוקדש לשני המוזיאונים הגדולים בארץ, מוזיאון ישראל בירושלים ומוזיאון תל אביב, שעברו בשנים האחרונות תהליכי התחדשות משמעותיים במטרה להתאים את עצמם לחשיבה מחודשת על אופי המוזיאון ועל המשמעויות הנגזרות ממנו.
הקיבוץ המאוחד
מאת: יוכבד בת מרים
תיאור: ספר זה רואה אור בעקבות תגלית ארכיונית מרתקת: קבוצת מכתבים שכתבה יוכבד בת־מרים הצעירה אל חיים הזז, ואשר לא פורסמו מעולם. זוהי עדות נדירה לפרק חייה העלום של יוכבד בת־מרים (1901–1979), טרם עלייתה ארצה, כמשוררת עברייה צעירה ברוסיה הסובייטית. סיפור האהבה המורכב בינה לבין הסופר חיים הזז (1898–1973) נרקם על רקע פרידתם ונדודיהם של השניים, עד לפגישתם המחודשת בפריז, ב־1926. לצד 24 ממכתביה של בת־מרים, מובאים כאן 24 שירי המחזור "מרחוק", שנכתב באותה עת ממש. פרסומם זה לצד זה מאיר באור חדש מפתיע את יצירתה המוקדמת של אחת מן המשוררות העבריות הגדולות. מעבר לאינטימיות הביוגרפית, מזומנת לנו כאן הצצה יחידה במינה לפרק דרמטי בחיי יהדות רוסיה שלאחר המהפכה.
הקיבוץ המאוחד
מאת: לילך לחמן
תיאור: אבות ישורון - 1992-1904, חולל שבר בלשון השיר והפך את אדמת השירה העברית. חייו וגורלו גילפו פנים של אדם יהודי-ישראלי מתוך העברית. ״העברית שלי היא בן-אדם, היא לא שפה, העברית שלי היא אדם שחי כאן, בארץ, ובזמן הזה, לפי שהוא מוכרח לחיות, לפי שהוא חי את ההכרח הזה. זה לא עברית, זה יידיש, זה פולנית, זה גם עברית״. זהו כינוס ראשון של מסות ומאמרים על שירתו של אבות ישורון. הוא התהווה כדו-שיח בין חוקרים ויוצרים שנענו לשאלה איך לקרוא את ישורון היום ומה תורמת קריאה כזאת להבנת מקומה של שירה בזמננו. הספר הבוחן את עבודתו של ישורון על תקופותיה, על הקשריה ועל אופן התקבלותה, מאיר מחדש את השיר ואת כליו. ישורון מתגלה כיוצר אקטואלי שעורר שאלות של זהות, היסטוריה ושפה שהודחקו בתקופתו והטרימו את זמננו אנו. מובא כאן ראיון נדיר אותו ערכה הלית ישורון עם אביה שמביא את מבטו של המשורר על עבודתו וחושף את המשקל שיש למוות בשירתו המאוחרת.
הקיבוץ המאוחד
מאת: חסן פתחי
תיאור: "בתים נבנים על ידי האנשים שחיים בהם, והחוכמה היא להשתמש במה שיש". האדריכל המצרי חסן פתחי (1989-1900) היה פורץ דרך מהפכני, שקרא תיגר על עידן הבטון והטכנולוגיה המודרנית, חזר לבנות בבוץ ובחומר בתכנון הומני קהילתי, והשיב לגדולתה את האדריכלות המדברית המקומית של בתי החומר. כך הפך לחלוץ האדריכלות התואמת את תנאי הסביבה. ספרו אדריכלות לעניים היה לתנ"ך של החֲזָרה לטכניקות בנייה עתיקות בבוץ ואדמה, שכן "החומר הוא הדבר הנכון לעטוף בו את האדם." הספר מגולל את קורותיו של פרויקט הבנייה הכפרית שהגה לגורנה החדשה, ורבים בעולם רואים במִשנה הפילוסופית-מעשית הזו את הטקסט המשמעותי ביותר שנכתב בנושא תכנון אדריכלי בר-קיימא. פתחי נוקט בו לשון אישית פרגמטית, כשלנגד עיניו הכפריים המקומיים על משאביהם, הרגלי חייהם והמסורת שהם באים ממנה. בהקדמה הוא כותב: "כיוון שהצעותיי נוגעות בעיקר לאיש הכפר, ספרי מוקדש לו. הייתי רוצה להפנותו לו לבדו, ואני מקווה שקרוב היום שבו יוכל לקרוא ולשפוט אותו בעצמו."
מאת: מיכאל טוך
תיאור: פרנסתם של ישראל: יהודים בכלכלת אירופה 500‒1100 מבקש לברר את מקומם של היהודים בחיי הכלכלה באירופה בשלהי העת העתיקה ובימי הביניים המוקדמים, לאור בדיקה מחודשת של כלל המקורות העוסקים בכלכלה. בחלקו הראשון בוחן הספר את הקשת הדמוגרפית ואת העיסוקים הכלכליים של היהודים בחמישה מרכזים יהודיים: ביזנטיון, איטליה, צרפת וגרמניה, חצי האי האיברי ומזרח אירופה. בחלקו השני מוצעת סינתזה של הדיונים, הבוחנת את מקומם של היהודים במסחר, בעסקי כספים, בחקלאות וביזמות כלכלית. פרנסתם של ישראל מתמודד עם המסורת ההיסטוריוגרפית שייחסה ליהודים מקום מרכזי בכלכלה: 'הסחר היהודי' והתפקיד החלוצי שיוחס ליהודים בענפי כלכלה שונים; רשת המסחר היהודית הבין-יבשתית בין אירופה לאסיה, בייחוד בסחר העבדים; והמרכזיות של יהודים בחקלאות וביזמות. מן הספר עולה, בניגוד לדעה המקובלת, כי היהודים תפסו מקום בכלכלה האזורית ובמשק הבית בלבד, וגם בפעילותם הכלכלית בא לידי ביטוי מעמדם כמיעוט. הספר הוא גרסה מעודכנת למהדורה האנגלית, שהופיעה בשנת 2013.
מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי
מאת: גרשון דוד הונדרט, דימיטרי שומסקי, יונתן מאיר
תיאור: אסופת המחקרים עם ועולם, ובה עשרים מחקרים פרי עטם של עמיתים ותלמידים בני דורות שונים, מוגשת כמתנת הוקרה לפרופסור ישראל ברטל, מבכירי החוקרים במדעי היהדות, ממוריה הוותיקים של האוניברסיטה העברית בירושלים וחבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. מחקריו הרבים והמגוונים של פרופ' ישראל ברטל פרושׂים במרחב ובזמן – בין מזרח אירופה לארץ ישראל ובין המאה השמונה עשרה למאה העשרים. הקורא ימצא בהם את הפנים השונות של ההיסטוריה היהודית ושל התרבות היהודית בעת החדשה: ההשכלה, החסידות, הספרות העברית וספרות יידיש, הלאומיות היהודית על גווניה השונים, האורתודוקסיה, הציונות, ההגיוגרפיה, ההיסטוריוגרפיה ועוד. עם ועולם – שי לישראל ברטל כולל מאמרים בתחומי מחקריו של פרופ' ברטל. האסופה נחלקת לארבעה שערים: שער ראשון – ספרויות היהודים; שער שני – השכלה, חסידות, אורתודוקסייה; שער שלישי – ארץ ישראל, לאומיות, ציונות; שער רביעי – חברה, תרבות, זיכרון. את הספר מסיימת רשימת הפרסומים של ישראל ברטל.
מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי
מאת: יעל לוי חזן
תיאור: ספרה של יעל לוי חזן מאתגר הבחנות שגורות. הקורפוס הספרותי שהוא עוסק בו, ובכלל זה יצירות של יהודית הנדל, עמליה כהנא-כרמון שולמית הראבן, אורלי קסטל-בלום, אילת שמיר-טוליפמן ולאה איני, מערער את המוסכמות המכוננות את חוקי הסוגה של ספרות המלחמה ואת ההגדרות התוחמות את גבולותיה, החל בערעור על הניגוד בין חזית לעורף, דרך פירוק הניגודים בין צבא לאזרחות ובין הספֵרה הציבורית לספֵרה הביתית, וכלה בדיון ביקורתי בהבניות של גבריות ונשיות בזיקה לייצוגים הספרותיים של חוויית המלחמה. הספר מציג שאלות חדשות ומגבש כלים לדיון תאורטי בפואטיקה של ספרות מלחמה כתובה בידי נשים בלשון העברית. בהיבטיו התאורטיים הוא מקיים דיאלוג פורה עם ספרות המלחמה האנגלו-אמריקנית הכתובה בידי נשים וחושף את עקרונות הפואטיקה של ספרות מלחמה כזו בהקשרה הייחודי של המציאות הישראלית, על כל מורכבותה. הניתוח הספרותי של היצירות הנידונות בספר מאיר היבטים לא צפויים בנושאי מלחמה ומגדר ומצביע על הקשרים בין קפיטליזם, צרכנות ומיליטריזם, בין אלימות בצבא לאלימות במשפחה ועוד. אגב כך ספרה של לוי חזן חושף מחוזות מודחקים ומוכחשים בהוויית המלחמה הישראלית ובשוליה למן מלחמת 1948 עד מלחמת לבנון השנייה. יעל לוי חזן העזה לגעת ב"מותר" וב"אסור" על פי "כללי" ההתמודדות ה"נורמטיבית" עם השכול ובוחנת בעין ביקורתית את הקשר בין האלימות במלחמה לאלימות ביחסים בין המינים; את הדילמות המוסריות סביב תופעות של בזיזה ולקיחת שלל במלחמה ואת השאלות הקשות הקשורות בייצוג הכאב של הגוף המעונה ובביטוייו הספרותיים-אמנותיים. בסוגיות ספרותיות, חברתיות ומוסריות מורכבות אלה עסקה יעל לוי חזן במקצועיות, ברגישות וביושרה. קריאותיה של יעל לוי חזן בספרות שכתבו נשים על מלחמה מעידה שהן מבינות היטב מלחמה מהי.
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב
מאת: עמית עסיס
תיאור: ס. יזהר, שתיאורי הנוף והנפש העדינים בסיפוריו הם מפסגות הספרות העברית, היה ראשון הסופרים ה'צברים' שפרסם פרוזה והיה לאחד המנסחים המרכזיים של זהות הצבר. יזהר עצמו סירב לראות ביצירתו ביטוי של דור, וביקש שתיקָרא קריאה אישית ואסתטית. אף על פי כן הצטייר כמי שמותח בגופו ובכתביו קו חוצץ המבחין בין זהותו של דור החלוצים לזו של דור ילידי הארץ, בין שמאל לימין ובין הדורשים ספרות להמונים מצד אחד ובין שומרי חומת הספרות-לשמה מן הצד האחר. יצירתו של ס. יזהר והפרסונה הצברית שהיא מעמידה מתגלה בספר כהתמודדות יצירתית ומעמיקה עם אתגרי הזהות הצברית. באמצעות פענוח המפתח הפואטי והקשריו האידאולוגיים והתרבותיים הציוניים מעמיד לנוכח ערב סתיו מחריש דמות דיוקן תרבותי של הצבר, דמות שאיננה מתמצה בקומזיצים וכובע גרב, דמות בעלת עמדה אמנותית מנומקת ושאפתנית לנוכח אתגרי הזהות שמעמידות הציונות, ההתיישבות, המאבק והמדינה. באמצעות מכלול יצירתו של יזהר, גם זו שלכאורה איננה עוסקת בפוליטיקה, מתפרשת בספר זה עמדתו הפוליטית של יזהר, שנודעה לה חשיבות ציבורית רבה, ומוצעת כאן קריאה פואטית ופוליטית חדשה של המעמקים הפואטיים, הרליגיוזיים והחברתיים של נקודת מבט מרכזית ודומיננטית בשמאל הציוני הישראלי, ובתוך כך נחשפים כמה מהנדבכים הנסתרים שעליהם עומדת המציאות הישראלית הסבוכה בת זמננו. עבור הקורא המתחיל פותח הספר שער לסוד ההנאה מיצירת יזהר. מי שמתעניין בטכניקה הספרותית ימצא בו קריאה פואטית מדוקדקת של התחביר והלשון הפיגורטיבית של ימי צקלג, ומי שתר אחרי מכמניה של הרוח הישראלית ימצא בו יסודות מרכזיים של מפת הארץ ושל מה שאפשר לכנותו הדת החילונית הישראלית. קוראיו של ספר זה ילוו את הפרסונה הצברית של יזהר המחפשת את מקומה בין ה'אחרים' שלה: החלוץ הציוני, המהגר היהודי, והכפרי הערבי. הזהות הזאת מתגלה בספר כלִבהּ הכמוס של הישראליות הצברית ותשתית ההגמוניה הישראלית מאז.
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב
מאת: נילי פורטוגלי
תיאור: “מרכז למוסיקה וספריה ע“ש פליציה בלומנטל“, בניין מרהיב שתוכנן על יד האדריכלית נילי פורטוגלי ונבנה בשנת 1996 בכיכר ביאליק, הוא הבניין העכשווי היחיד שהתוסף לאזור ייחודי זה בלב לבה ההיסטורי של העיר תל אביב  “עצמת נוכחותו של הבניין בסביבה טמונה דווקא במידה שהוא משתלב בה ולא במאמצים להיות נבדל ממנה, על ידי יצירת אייקון אדריכלי. יחד עם זה שמירה על רוח סביבה קיימת אינה בהכרח חזרה פנטית על שפתה האדריכלית של אותה סביבה“. כיכר ביאליק היא עולם בזעיר אנפין של תולדות האדריכלות של העיר תל אביב. כאן אפשר למצוא סגנונות אדריכלות משנות העשרים של המאה העשרים - תקופת האדריכלות האקלקטית - דוגמת הבניין הראשון של עיריית תל אביב ובניינים משנות השלושים, אז היה הסגנון הבין־לאומי “הצעקה האחרונה“. הספר נועד לעורר דיון ציבורי בשאלות המאתגרות את הקהל הרחב ואדריכלי המאה ה־ 21 בנוגע לדרך ההתערבות של אדריכלות עכשווית בסביבה קיימת בכלל ובסביבה בעלת ערך היסטורי בפרט, באופן שיכבד וישמר את הקיים. מה שמייחד את עבודותיה של פורטוגלי, ובכלל זה בניין "מרכז למוסיקה וספריה ע"ש פליציה בלומנטל" הוא שגם החדש והמודרני ביותר נראה כאילו היה קיים כאן מאז ומעולם. טענתה של פורטוגלי היא כי כדי לשנות את פני הסביבה וליצור בניינים שנרגיש בהם ואִתם “כבתוך ביתנו“ אין מדובר בשינוי של אופנה או סגנון אלא בצורך באימוץ תפיסת עולם הוליסטית חוצה תרבויות אשר תחליף את תפיסת העולם הפרגמנטרית הנמצאת בתשתית דרכי החשיבה הקיימות. “מרכז למוסיקה וספריה ע“ש פליציה בלומנטל“ מייצג יותר מכל בניין אחר שתכננה פורטוגלי את תהליך התכנון הייחודי שלה ואת הפרשנות שלה לתפיסת העולם ההוליסטית ופנומנולוגיה באדריכלות. תפיסת עולם הנמצאת בשנים האחרונות בחזית השיח המדעי והקשורה בקשר הדוק לפילוסופיה הבודהיסטית.
מאת: Nili Portugali
תיאור: The book aims to trigger a public discussion regarding central debates, challenging the general public and 21st-century architects, as how should contemporary architecture intervene within an existing environment in general and the one with a significant historical value in particular, respecting and preserving the existing one.What is unique in Portugali's work (including in this building) that even the most modern buildings look as if they’ve been there forever. Portugali argues that in order to change the feeling of the environment and create buildings we really feel "at home" with and want to live in, what is needed is not a change of style or fashion, but an adaptation of a holistic and crosscultural worldview that will transform the mechanistic worldview underlying current thought and approaches. The Music Center and Library, more than any other building designed by Portugali expresses her unique planning process and her particular interpretation of the holistic phenomenological worldview. A worldview which stands in recent years at the forefront of the scientific discourse, and is tightly related to the Buddhist philosophy. 
מאת: יוחאי אופנהיימר
תיאור: בספר זה בוחן יוחאי אופנהיימר את כתיבתם של משוררים וסופרים חשובים שעלו ארצה, ואף על פי כן עיצבו תודעה גלותית שמבטאת זרות לארץ ישראל, לחברה הקולטת והילידית, לזהות הציונית החדשה, בצד זיקה עמוקה לתרבות היהודית בגלות ולזיכרונה. תודעה גלותית ליוותה, כטענתו, את הספרות העברית בקביעות וברציפות במשך המאה העשרים ותרמה לעיצובה של זהות לאומית שממשיכה את התרבות הגלותית וצומחת מתוכה, ואין היא מציבה את עצמה כניגוד לה. היא תבעה הכרה בכך שאת הגלות אין לזכור רק באמצעות דימויי חולשה וסבילות, אלא גם באמצעות דימויים של עוצמה תרבותית ואתוס חברתי-רוחני. אלה הנושאים הנידונים בספר: עמדתו האנטי-ממלכתית של אלתרמן; כיצד נובעת רגישותה הפוליטית של לאה גולדברג מחוויית הגלות בארץ ישראל; כוחו של הגוף היהודי הפגום על פי אפלפלד; המצאת מסורת צפון-אפריקאית בשירת ארז ביטון; מלנכוליה בשירה החלוצית של העלייה השלישית; היחסים הגלויים והסמויים בין העברית ליידיש בשירי טשרניחובסקי ושלונסקי; תודעת האשמה על עזיבת הבית אצל אבות ישורון; הפער בין העמדה הפוליטית לרגישות הספרותית בנושא הגלות אצל ברנר, ועוד.
מוסד ביאליק
מאת: אורי הולנדר
תיאור: הזיקות הגלויות והסמויות בין ספרות למוסיקה – קשרי הקשרים בין אמנויות אלה לבין עצמן ובינן לבין העולם – הן שעומדות במרכזו של ספר זה. הספר אינו מבקש להציג לקוראיו פנורמה רחבת ידיים וחובקת כל, – איזו שאיפה להקיף את כל סימני השאלה ואת כל סימני הקריאה שצפים ועולים במפגש חידתי ומסקרן זה, – כי אם לגעת נגיעות קטנות בנושאים טעונים ורוויים. אלה הן המסות הקצרות המכונות "פרלודים", מסות שאימצו להן למוטו את פסוקו של המשורר הארט קריין: "על פני גדלו?ת מרחב כזה / דרושה פסיעה עדינה". הספר דן גם בשאלות מתחומי הפילוסופיה של האמנות והסוציולוגיה של המוסיקה, ואף עוסק בעולמותיהם של יוצרים ספציפיים – מלחינים, מבצעים, סופרים ומשוררים – שהקשר בין האמנויות נוכח בהם בבירור.
מוסד ביאליק
מאת: אבנר הולצמן
תיאור: 'מאחרוני הנפילים של דור תש"ח, כך תואר חנוך ברטוב בנימוקיה של ועדת השופטים שהעניקה לו את פרס ישראל לספרות בשנת 2010. ברטוב הוא אכן מן הדמויות הבולטות בדור המייסדים של הספרות הישראלית, הידוע גם כדור הפלמ"ח, דור בארץ, דור המאבק לעצמאות ודור הרֵעים. כינויים אלה מבליטים את המשותף לקבוצת סופרים זו: מעורבות עמוקה בעלילה הקיבוצית שמכוחה נוסדה מדינת ישראל; מחויבות ואחריות, מעין ערבות אישית, לקיומה של המדינה שעמדו ליד עריסתה. תכונה זו ניכרת בכל דבר שהוציא ברטוב מתחת ידו במשך יותר משישה עשורים של יצירה, ובראש ובראשונה ברומנים שהיו לשם דבר כמו 'שש כנפיים לאחד', 'פצעי בגרות' ו'של מי אתה ילד'. ספר זה בוחן את הפרוזה של ברטוב לשני אגפיה, הבדיוני והתיעודי, כמכלול אמנותי וכצומת של הֶקשרים ביוגרפיים והיסטוריים. לבד מן התכונות הגלויות של יצירתו – השייכוּת לדורה ולתקופתה, היסוד האוטוביוגרפי העמוק, הזיקה המורכבת לעלילת-העל הציונית, העיסוק הנרחב בשאלות של זהוּת – נחשפות כאן סגולותיה הייחודית, ושתיים מהן שובות לב במיוחד. האחת היא החתירה המתמדת של המחבר לגעת בליבה הלוהטת של הניסיון היהודי והישראלי במאה העשרים כמתבונן ומשתתף גם יחד; השנייה היא הפתיחוּת חמת הלב לזולת, בייחוד בצערו ובמצוקתו. ועוד מודגם בפרקי הספר כיצד הדיאלוג המתוח בין שני הממדים בזהותו של ברטוב, היסוד הצברי-הילידי לעומת מורשת העבר היהודית שנספגה בו משחר ילדותו, הוא הכוח המניע והמפרה את יצירתו.
מוסד ביאליק
מאת: גי ברנאר
תיאור: ספר ההדרכה של ברנאר גי (1331-1261) חושף פרק אפל בתולדות הכנסייה הקתולית: את פעולתם של בתי הדין של האינקוויזיציה. המחבר מדריך את עמיתיו האינקוויזיטורים כיצד לחקור את העומדים לפניהם לדין; אלו שאלות להציג להם; כיצד לנסות להחזירם בתשובה כיצד להביאם לידי וידוי, וכיצד להענישם אם הם עומדים במריים. ויליאם פוקנר הוא שכתב: "העבר לא מת. הוא אפילו לא עבר" – אמירה שהולמת את שיטותיה של האינקוויזיציה. במשטרים טוטליטריים חתרו בתי הדין להשיג הודאה מפי הנאשמים לא פחות משחתרו לכך האינקוויזיטורים. את הספר תרגמה מן המקור הלטיני היסטוריונית ימי הביניים שולמית שחר, שאף צירפה מבוא, אחרית דבר והערות.
מוסד ביאליק
מאת: אבי הורוביץ
תיאור: תולדותיה של הלשון העברית נחלקות לארבעה פרקי זמן היסטוריים: תקופת המקרא, תקופת המשנה והתלמוד, ימי הביניים והעת החדשה. על העברית המקראית אנו רשאים להשקיף כעל חטיבה אחת, בעלת פרופיל לשוני מוגדר משלה, אלא שחטיבה זו אינה עשויה מקשה אחת. על אף מעטה האחידות המייחד את הסגנון המקראי – החל בספר בראשית, הפותח את ה"תורה", וכלה בספר דברי הימים, החותם את ה"כתובים" –מתחת לפני השטח מתגלים שכבות ורבדים שמשקפים הטרוגניות לשונית מגוונת ביותר. אין בזה כל תמהּ, שהרי את ספרי המקרא כתבו דורות רבים של מחברים, שפעלו בארץ ישראל ומחוצה לה יותר מאלף שנים; אך טבעי אפוא שיהיו בפעילותם הבדלים בסוגות )פרוזה לעומת שירה), בתקופות (בית ראשון לעומת בית שני) ובאזורים גאוגרפיים )יהודה לעומת ישראל(. בספר שלפנינו כונסו מבחר מאמרים פרי עטו של אבי הורביץ, שפורסמו בעברית בשנים תשכ"ד–תשס"ח (1964–2008). המאמרים עוסקים בתחומי מחקר שונים – לקסיקון, פרזיולוגיה, מורפולוגיה ותחביר – ובכולם עוברת כחוט השָׁני מסקנה אחת: שתי שכבות לשון עיקריות הן בעברית המקראית: הקלסית והבתר־קלסית.
מוסד ביאליק
מאת: יוסי מאלי
תיאור: 'גילוי העולם וגילוי האדם' – במילים אלו הגדיר ההיסטוריון הצרפתי ז'יל מישלֵה את התחייה התרבותית שהתחוללה באירופה בעת החדשה המוקדמת, ויש בהן כדי למצות את התכנים והנושאים העיקריים של כרך זה. שכן, בתקופה זו שבין 1450 ל-1650 התפתחה כנגד השקפת העולם הביניימית-קתולית, שעמדה בתוקפה במשך אלף שנות הציביליזציה הנוצרית, תפיסת מציאות חדשה, חילונית במהותה, שהתמקדה באדם, בחייו הארציים ובעולם הממשי. המאמרים המקובצים בכרך דנים בהוגים ובתנועות האינטלקטואליות שחוללו את המהפכה הרעיונית הזאת: ההומניסטים, שגילו מחדש את ערכיה של התרבות הקלסית; מונטיין, שקספיר ודקארט, שהגדירו מחדש את ה'אני'; התגליות הגאוגרפיות והאתנוגרפיות שזימן העולם החדש, ששינו את ההתייחסות ל'אחר'; לותר, קלווין ורדיקלים אחרים, שביססו את הרפורמציה הפרוטסטנטית על האמונה הדתית הפרטית והחווייתית; וכנגדם הישועים והמסדרים הקתוליים האחרים, שהגנו על מסורות האמונה הישנות במושגים ובאמצעים חדשים; מקיאוולי, הובס ושפינוזה, ותגובותיהם לתופעה החדשה במציאות הפוליטית של התקופה – ה'מדינה'; תרבות הבארוק – ראקציה דתית ואמנותית לסגנון הקלסי של הרנסנס או מהפכה מודרניסטית?; והתמודדותה של ההגות היהודית עם כל אותן תמורות ומהפכות תרבותיות שהתרחשו סביבה ובתוכה. נושאים אלו ואחרים זוכים בכרך זה לעיון מפורט, בהיר ומרחיב אופקים.
מוסד ביאליק
מאת: גבריאל מוקד
תיאור: בארבע–עשרה רשימות קצרות - "אֶטיוּדים" כלשונו - פורשׂ חוקר הספרות והעורך הנודע, פרופ' גבריאל מוקד, מבט פנורמי ועם זאת אינטימי על שירתה של מאיה בז'רנו. מוקד, שהיה הראשון לפרסם את שיריה בשלהי שנות השבעים של המאה העשרים (ב׳עכשיו׳), סובֵר שבז'רנו היא "הדמות המרכזית בשירתנו משלהי שנות השבעים ואילך עד ימינו אלה" וששירתה היא "מסע לארץ הפלאות של הדיוּק". מבטה המשוכלל של בז'רנו, הבוחן את המיתוס והיומיום, את התודעה והדִמיוֹן, את הנפש והגוף, ניכר החל ב'בת יענה', ספר שיריה הראשון, עבור בשירי "עיבוד נתונים" שהעניקו לה מעמד מיוחד בשירה העברית של דור–המדינה ועד לספרה 'פגישה עם השחקנים', שראה אור לאחר כינוס מבחר מקיף משיריה (תדרים). בשערו השני של ספר זה ניתן מבחר ממצה משיריה של בז'רנו, שנערך בידי המשוררת עצמה.
הקיבוץ המאוחד
מאת: יעל זרחי-לבוא, בר חיון, אסף דרעי, אמיר פרג'ון
תיאור: ספר זה מציג ארבע גישות שונות, עדכניות ופורצות דרך, לקרוא את הרולד פינטר ולגשר על הפער בין החידתיות לכוח העצום של מחזותיו והצלחתם. הן מתייחסות באופן רענן לכמה מהשאלות המרתקות ביותר העולות מיצירתו כמו מה ניתן ללמוד מהדימוי של פינטר כמחזאי ומהדרך שבה יצירתו התקבלה בקרב המבקרים? מהו מקור כוחן של מילים ביצירתו וכיצד הן מבנות את הסמכות של הדמויות? איך מושרשת הטוטליטריות בתחושת האיום המסתורית, שעולה אפילו מסיטואציות שגרתיות ודיאלוגים תמימים למראה? איך מאחורי העמימות המאפיינת מחזות רבים של פינטר בונה השימוש המושכל בצלילים, בשתיקות ובתנועת הגופים בחלל הבימתי תפיסה דרמטורגית מדויקת וכה אפקטיבית?
מאת: סיגל נאור פרלמן
תיאור: הספר עוסק בשירתו האוטוביוגרפיים של נתן זך. כידוע, מאז שב זך משהות ממושכת בלונדון, ובעיקר עקב מות אמו, השתנתה שירתו כאשר ספגה לתוכה את היסודות האוטוביוגרפיים, יסודות שהגיעו לשיאם בקובץ החמישי שלו 'כיוון שאני בסביבה' (1996). ביקורת הספרות סימנה עד אז את שיאה של שירת זך במה שכונה "נוסח זך", נוסח שהתבסס על שיריו המוקדמים, והשפיע באורח מכריע על השירה העברית בעשורים האחרונים. את שירתו המאוחרת של נתן זך מכנה נאור פרלמן "שירה פואטוביוגרפית", ומציעה להשתמש במונח מפתח זה כדי לעיין בכל שירה שהקשריה הם אוטוביוגרפיים. בפרישה רחבה ובלשון בהירה וחדת התבוננות מעמיק הספר לבחון את הפואטוביוגרפית של זך. נאור-פרלמן מצביעה על אירועים בחיי המשורר ובחיים הציבוריים, שאותם משכיל זך להפוך לחלק משירתו המתרחבת: התאבלותו על מות אמו, והאופן שבו נכרך דיוקנה בדיוקן האישה-אהובה; הפחד מפני המוות, והאופן שבו מוכן האני-המשורר לאמץ לעצמו זהויות שונות, ואף לדבר בקולן; נכונותו של זך לכתוב שירה פוליטית, אחרי שהתנגד באופן נחרץ לפוליטי בשירתו המוקדמת; הניסיון המפתיע להתקרב אל נתן אלתרמן המת, בשיר "עם אלתרמן בחולות", אחרי שתקף את שירתו בחריפות – בכל אלה ועוד עוסק ספר רב תובנות ומרתק זה.
הקיבוץ המאוחד
מאת: חמיד נפיסי
תיאור: בצעד תאורטי נועז מגדיר חמיד נפיסי בספר זה ז׳אנר חדש בקולנוע העולמי אשר משותף ליוצרות וליוצרים שפועלים בגלות ובפזורה – קולנוע עם מבטא. נפיסי מעניק לנו כלים להבין סרטים מורכבים ומקוריים אלה שפועלים מחוץ לקולנוע המסחרי ושאינם נענים למוסכמות שלו. קולנוע עם מבטא נוצר במערב בידי בני קהילות של פליטים, מהגרים ועמים שחיים בפזורה שמוצאן בדרך כלל מהעולם השלישי וממדינות פוסט־קולוניאליות. אלה הפקות עצמאיות, זולות, אישיות ואימפולסיביות שמופצות באולמות קולנוע שאינם מסחריים, במוזאונים, בפסטיבלים ובאינטרנט ומאתגרות את הקולנוע הדומיננטי. שלא כנטייה להכריז על מותו של המחבר או להמעיט בחשיבותו, נפיסי מדגיש את מרכזיות חווייתם האישית של קולנוענים כמו אטום אגויאן, מישל ח'לייפי, מירה נאיר, שנטל אקרמן, אליה סולימאן, פרננדו סולאנאס, עמוס גיתאי ואמיר קוסטוריצה. הוא עוסק בייחוד של כל יוצר ויצירה, אך גם מאתר סגנון קולנועי משותף אשר מבטא את המתחים של החיים בגלות, כגון מבנה סיפורי מקוטע שמרבה להיעזר במכתבים ובטלפונים, מסעות וחציית גבולות וזהויות, כפילים והעמדת פנים ומרחבים פתוחים בתיאורים נוסטלגיים של המולדת מול קלאוסטרופוביה מעוררת אימה בגלות. חווייתם של פליטים, גולים ומהגרים בולטת ביצירה האמנותית היום, ונפיסי מאפשר לנו לא רק לזהות ולאפיין מגמה מרכזית זו בקולנוע העולמי אלא גם לחשוב על עתידו של ז׳אנר זה, אשר עדיין משתנה וצומח.
עם עובד
מאת: יעל גילעת
תיאור: דור המפנה חושף דור אמנים שנכפה עליו לפרק מיתוסים ולשבור פרדיגמות קודמות; דור של אמניות צעירות שפעלו בשדה גברי וכוחני; דור צעיר שהואשם בריאקציונריות ובחוסר תחכום, אך יצירתו התאפיינה במבע אמנותי ופוליטי עז ודרוך, דור שפעל בפרץ אנרגטי חסר תקדים, והאמנות עבורו הייתה שדה פעולה מרובה ערוצים של המצאה, מחאה והתפכחות. תרומתה הסגולית של האמנות הצעירה שצמחה מראשית העשור, עיצבה אותו ועוצבה על ידו, באה לידי ביטוי במפנים שחוללה: בתחום האוצרות, בתחום המדיומלי ובתחום התמטי-סגנוני. התבוננות בדיוקן רב-הפנים של הדור הצעיר של אמנים ואמניות שפעלו בשנות השמונים חושפת את קריסת דיוקנה המדומיין של החברה הישראלית.
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב
הצג עוד תוצאות