נמצאו 1037 ספרים בקטגוריה
לכל הספרייה
מאת: נטלי אקון
תיאור: עם היעלמותם של נושאי מסורת העברית המרוקאית בא ספר זה להנציח את העברית שהשרישו חכמי מרוקו בבתי המדרש ולתאר את הגייתה של אחת המסורות המרכזיות של הלשון העברית.
מבעד למסורת העברית המרוקאית חושף הספר את זהותה הייחודית של הקהילה היהודית. מצד אחד הוא מתעד את זיקתה ההדוקה למסורות הקדומות: הטברנית, הארץ ישראלית והבבלית, ומן הצד האחר מושקעת בו תשומת לב מיוחדת למגע הלשוני-חברתי בין התרבות העברית-יהודית ובין המודרניות ותרבויות ערב ומערב.
מהי דרך הקריאה המרוקאית המדויקת והאותנטית של יהודי מרוקו? עד כמה השפיעה הסביבה הרב לשונית והרב תרבותית שבה חיו על מסורת העברית המקורית עתיקת היומין? והיכן ממוקמת מסורת העברית המרוקאית על הרצף שבין התנכרות לתרבות המקומית ובין הזדהות עימה?
יד יצחק בן-צבי
מאת: פנינה טרומר, אבי גבורה, רמה מנור
תיאור: הספר אני הולך לקרוע את העיר: פועלי תנועה בעברית המדוברת בת ימינו מתמקד בתזוזות הסמנטיות והקטגוריאליות שחלו בשלושה צמדים מייצגים של פועלי תנועה: יצא והוציא; בא והביא; הלך והוליך.
הגישות הבלשניות שעליהן מתבסס הספר הן גישת הסמנטיקה הגנרטיבית ותיאוריית הסמנטיקה הקוגניטיבית שלפיה משמעותה של מילה מבוססת על האופן שבו הדוברים משתמשים בה בהקשר טקסטואלי ונסיבתי.
הספר הזה הוא פרי מחקר מקורי מלומד. הוא עשיר בתובנות מעניינות בתחומים רבים: תחביר, סמנטיקה והזיקה ביניהם; פרגמטיקה, שיח ותהליכי לשון ותזוזות. יש בו דיון והכרעות בשאלות הנוגעות ביחסי התחביר והסמנטיקה, והוא גם קובע עמדה מנומקת בסוגיות שנויות במחלוקת, למשל בדבר מעמדם של משלימי מקום מוצרכים מול מושאים או מול משלימים בלתי מוצרכים.בספר נפרסים המעברים המטפוריים והתזוזות הקטגוריאליות שלהם ממעמד של פעלים למעמד דקדוקי אחר – מעמד של חג"ם (חסרי גוף ומין), מעמד שהוא כביכול סותר את עצם מהותו של הפועל, ותזוזות של פועלי תנועה אל מעמד של סמני שיח פרגמטיים. בכך חושף הספר את פניה המשתנים תדיר של העברית בפי דובריה. הוא מצביע גם על היקרויות מוקדמות מאוד של שורשי התהליכים הללו במקרא. כך נפרסת יריעה רחבה מאוד של העברית מן העברית הקדומה ועד העברית בת ימינו על משלביה השונים כולל משלבי הדיבור.
בספר זה ימצאו עניין בלשנים מקצועיים, סטודנטים וגם קוראים משכילים אוהבי השפה העברית.
מכון מופ"ת
מאת: טל דקל
תיאור: יצירות אמנות של נשים אשר היגרו לישראל מברית המועצות לשעבר, מאתיופיה ומהפיליפינים חושפות מנעד רחב של חוויות חיים. נשים אלו נתונות בתהליך דינמי ומתמשך של הגדרת זהות מעמדית, מגדרית וגזעית-אתנית. הן מתמודדות עם נושאים הקשורים בהגירה בכלל – תעסוקה, חינוך, זהות לאומית וזהות דתית, לצד היבטים של זהותן המגדרית בפרט – אימהוּת, אלימות מינית, משטור הגוף הנשי ועוד. בעידן הטרנסלאומי לובשת ההגירה צורות חדשות, שונות מבעבר. לצד תהליכים דינמיים של הגדרת זהות, מאפשר הקיום הטרנסלאומי התנהלות סימולטנית בין מרחבים גיאוגרפיים ומדינות לאום. מצב עניינים זה משנה את היחסים בין ותיקים לחדשים, וההפרדה הדיכוטומית המסורתית בין קולטים ונקלטים מתערערת. השינויים תורמים להתהוות קבוצות וקהילות חדשות ומרובדות מאי פעם אשר מתקיימות במסגרת מדינות הלאום. מגמה זו מוצאת את ביטויה גם במדינת ישראל אשר קולטת מיום הקמתה מהגרות יהודיות מרחבי העולם המכונים עולות. בשנים האחרונות חיות בישראל גם מהגרת עבודה רבות, וכך נוצרת מציאות שהיא כר פורה לדיון המצליב תופעות מקומיות עם מגמות עולמיות של טרנסלאומיות. זהו דיון אינטרדיסציפלינרי המשלב בין מגדר, סוציולוגיה, אמנות, מדע המדינה, לימודי הגירה ועוד.ניתוח יצירות האמנות נעשה במתודולוגיה איכותנית ורפלקסיבית, תוך כדי שימוש נרחב במידע שמקורותיו באמניות עצמן, בקולותיהן האישיים ובנקודת מבטן. זהו מימוש של העיקרון הפמיניסטי אשר רואה בסיפור האישי גם סיפור פוליטי.
רסלינג
מאת: הנט דה וריס
תיאור: ניסים לא פסו מהעולם. בניסים, אירועים ופלאים קטנים מראה הנט דה וריס שהמסורת עתיקת היומין של הוגי ומחוללי ניסים עדיין אקטואלית. הניסים רלוונטיים לא רק לקנאים דתיים, שכן הם מגדירים מציאות, ממשית או וירטואלית, שנוגעת בכולנו יותר ויותר, כאן ועכשיו, בין אם בחיינו הפרטיים ובין אם בחיינו הציבוריים. המהפכה האמריקאית, הצרפתית, והרוסית הושוו לניסים על ידי ג׳ורג׳ וושינגטון, ז׳ול מישלה וולדימיר לנין. אירועים עכשווים בלתי ניתנים לצפייה ובלתי צפויים מהמדרגה הראשונה – למשל המעבר החד מכהונתו מלאת התקווה של בארק אובמה למהפך הקטסטרופלי בעקבות בחירתו של דונלד ג׳יי טרמפ, ממש כמו התגברות הלאומנות הקנאית בעולם לאחר האביב הערבי – מבהירים יותר ויותר שהקשת של ההיסטוריה לא נוטה בכיוון ברור. על כן, היום יותר מתמיד, אנו זקוקים למה שעליו אמונים מחוללי הניסים והמאמינים בהם: היכולת לקרוא את סימני הזמן, לחשוב נגד הזרם, נגד החוקים לכאורה, נגד השלטון והשררה. מהפכות פוליטיות והמהפכה הטכנולוגית במדיה החדשה וה"אפקטים המיוחדים" שלהן, כאירועים ממשיים, הם היורשים בני-זמננו של ניסים והאמונה בניסים, טוען דה וריס, ועל כן המסורת התיאולוגית והפילוסופית של הנס (והוגיה פורצי הדרך כגון אוגוסטינוס, תומס אקווינס או בלז פסקל) יכולה להנהיר עבורנו את משמעות הנס העכשווי.
רסלינג
מאת: חובב רשלבך
תיאור: הגותו של רולאן בארת חיזקה לכאורה את תמת ה"אמנות לשם אמנות", המקובלת בשיח האמנותי, לכדי תחושה שביחס לביטוי האמנותי – הכול אפשרי. בספר זה מבקש המחבר להראות שלא "הכול אפשרי" ביחס למעשה האמנות האיכותי, בנקודת זמן נתונה. כלומר שהיצירה האמנותית מתאפשרת תוך כדי פעולה במרחב שבו ישנו תהליך מדוד בהרכבת המסמן – תהליך אשר נע בין מסמנים מוכרים תרבותית (ולכן ברורים) לבין מסמנים אישיים, אידיאולקטים (ולכן לא-ברורים). תזת הספר נבחנת מבעד למערך מושגים בארתיאנים אשר נע בין הגותו המוקדמת של בארת (הסטרוקטורליסטית) להגותו המאוחרת (הפוסט-סטרוקטורליסטית). הנחת היסוד של חובב רשלבך ביחס לאמנות היא שהיצירה האיכותית – זו המעוררת למחשבה חוזרת ונשנית – ממוקמת באזור גבולי, על ציר משוער, שבקצהו האחד הסימן הברור ובקצהו האחר הסימן הסתום, חסר המשמעות. הנחה זו מובילה לטענה שהיצירה האמנותית ממוקמת במקום שאינו מאפשר (תרבותית) אנרכיה גורפת מבחינת המשמעות, אינו מאפשר חוסר משמעות מוחלט. מכאן שעל היצירה האיכותית להתאפיין בנטייה לאחדות, כלומר להיות מדודה במשמעויותיה. פרובלמטיקת הספר נעה בין שתי עמדות שמתייחסות לציר ההבנה כציר ישר, חד-ממדי, אשר בנוי על יחס בינארי. על פי העמדה האחת, בנקודה מסוימת במרכז ציר ההבנה מתרחש השינוי האמנותי: שם נוצר האובייקט הסינגולרי החדש. על פי העמדה האחרת, השינוי מתרחש בקצה ציר ההבנה, בקצה הלא-ברור שבו נגמרת ההבנה המקובלת. רשלבך מבקש לברר את הסתירה בין שתי העמדות דרך מחשבת בארת ומציע להבין את השינוי ככזה המתרחש בשני המקומות.
רסלינג
מאת: דרור הררי
תיאור: מה עושה השחקן בתיאטרון? – מגלם דמות; ומה עושה המבצע בפרפורמנס ארט? לשאלה זו מוקדש הספר שהוא עיון בשאלת ייצוג העצמי בפרפורמנס ארט בן-זמננו. הפרפורמנס ארט (Performance Art) הוא אחת התופעות האמנותיות הייחודיות שצומחות בשלושת העשורים האחרונים של המאה ה-20. זהו תוצר של תהליך מתמשך אשר מתרחש באמנות המערבית לאורך המאה ה-20, במיוחד במחציתה השניה, אשר בו מועבר הדגש מהאובייקט (עבודת האמנות) אל פעולת היצירה וממנה אל היוצר עצמו, אשר אט אט מחליף את האובייקט והופך להיות למצע ולנושא היצירה. כשהחלו להופיע גילוייה הראשונים של התופעה – לא ביקורת האמנות ולא התיאוריה האסתטית ידעו כיצד להתמודד עם יצירה שבה הסובייקט היוצר הוא גם אובייקט היצירה. הספר משרטט שתי מגמות עיקריות אשר הנן אופייניות לייצוג העצמי בפרפורמנס ארט: זו שצומחת בסוף שנות ה-60 אל תוך שנות ה-70 נטועה בתוך תפיסות מודרניסטיות והיא מכוונת לחשיפתה של זהות-עצמי אותנטית, נוכחת, שמסתתרת מתחת למסכות של זהות ותפקידים חברתיים. בשנות ה-80, ובצורה בולטת יותר בשנות ה-90, צומחת מגמה חדשה המפקפקת בקיומה של זהות אחת, מונוליטית ורציפה, והיא מחליפה את רעיון המקור ברעיון של ביצועיות. זו המגמה אשר בה מתמקד הספר ולגילוייה מוענק השם "מופע-העצמי". מופע-העצמי מגיב ותורם לשיח הפוסטמודרני על אודות הסובייקט המפורק וזהותו המפוברקת. ספרו של דרור הררי מציע ניתוח ופרשנות ליצירתם של אמני פרפורמנס אשר מתמקדים בטשטוש הגבול המבחין בין אני לדמות, בין מבצע למבוצע, בין עצמי ממשי לדמיוני.
רסלינג
מאת: עמוס הופמן
תיאור: מאז פרצה בקיץ 1789, הייתה המהפכה הצרפתית לא רק אירוע היסטורי שהתרחש בזמן מסוים ובמקום מוגדר, אלא גם מושג וסמל אוניברסלי: מהפכה זו נחשבת לאחד מאותם אירועים מכוננים שמעצבים את ההיסטוריה האנושית ומקנים לה מכלול שלם של רעיונות ומשמעויות לדורי דורות. מבין ההסברים הרבים לפרוץ המהפכה הצרפתית, דומה שבשאלת מקורותיה האינטלקטואליים כמעט שאין מחלוקת. במחשבתם של רבים הנאורות נתפסת כסיבתה האידיאולוגית של המהפכה, ואילו המהפכה – ראשית מימוש "פרויקט" הנאורות. הקשר בין הנאורות למהפכה נתפס כמובן מאליו: הנה הוגי הדעות – ממונטסקייה ועד רוסו, מוולטר ועד דידרו – תוקפים בכתביהם השנונים את סדרי השלטון בצרפת, הנה הם מערערים את אושיות האמונה הדתית ואת הבסיס האידיאולוגי של המלוכה האבסולוטית בחסד האל, והנה צאצאיהם – בני דור המהפכה – מיישמים את עקרונותיהם במציאות ההיסטורית, מסלקים את המלך ומכוננים רפובליקה נאורה וחילונית על בסיס הצהרת זכויות האדם והאזרח. לנוכח הסבר משכנע זה, מפתיע לגלות שהוגי הדעות המרכזיים של הנאורות כלל לא חזו את המהפכה ולא תכננו אותה; הם נמנעו בשיטתיות מעיון במושג "מהפכה" ושללו התקוממות אלימה נגד השלטון. כלומר שהקשר בין נאורות למהפכה אינו קשר סיבתי פשוט, וספק אם אפשר לראות במהפכה מימוש "פרויקט" משותף של הוגי הנאורות. מטרתו של הספר לבאר את קשריה של הנאורות עם המהפכה הצרפתית. ההיסטוריון עמוס הופמן מציע סינתזה פרשנית מעמיקה וחדת הבחנה של עיקרי הנאורות, תוך כדי דגש על התנאים הפוליטיים והחברתיים שאפשרו את צמיחתם; הוא מנתח את הקשרים בין הנאורות לבין המהפכה הצרפתית כתהליך יצירתה של תרבות פוליטית חדשה שבה הנאורות הפכה מפילוסופיה מופשטת לאידיאולוגיה פוליטית מורכבת, ואולי אף לכמה אידיאולוגיות אשר מתחרות על תמיכת הציבור.
רסלינג
מאת: נורית בוכוייץ, עבד אלרחמן מרעי, אלון פרגמן
תיאור: לכתוב בשפת האחר הוא אסופת מאמרים דו-לשונית העוסקת בשאלת האחר בספרות העברית והערבית. מחשבת האחר, רב-תרבותיות ושיח מיעוטים, אשר נמצאים על סדר יומו של מחקר הספרות בעשורים האחרונים, נשענים על האבחנה האתנית כמושג-מפתח המגדיר את הזהות הקולקטיבית המרכזית. תשעת המאמרים המכונסים בספר זה מציירים תמונה של הספרות בטריטוריה הישראלית וסביבה, כשהיא עוסקת בשאלות של זהות ואחרוּת במצב של ריבוי קולות תרבותי. ההתבוננות בשאלת האחר בספרות העברית והערבית מראה שבין הספרויות מתקיימים קשרי יריבות וקרבה כאחד, שטווח המשמעויות של ייצוג האחר מושפע מתנודות היסטוריות ומשינויים תרבותיים. לכתוב בשפת האחר מציג מגוון מאמרים, ביניהם מאמרים העוסקים ברומנים של סמי מיכאל, בספרות העלייה הגדולה של שנות ה-50, בספרות פוליטית ערבית הנכתבת סביב הקונפליקט הישראלי-פלסטיני וביוצרים פלסטינים הממירים את שפת כתיבתם לשפת הכוח. בספר גם נכללים דברים שכתבו היוצרים סמי מיכאל ונעים עראידי.
רסלינג
מאת: מעין מזור
תיאור: הרומאים הותירו אחריהם מסורת ארוכה שהשפעתה ניכרת בימינו. רומא העתיקה ממשיכה להיות עבורנו קנה מידה לבירור סוגיות של שלטון, חירות, משפט, כיבושים, אזרחות ואלימות. ספר זה מספר בפשטות ובשטף את סיפורה של אותה עיר במרכז איטליה, שהפכה מכפר קטן וחסר חשיבות לאימפריה עולמית רחבת ידיים. במבט ממעוף הציפור סוקר הספר את ייסודה של רומא ותקופת המלוכה המוקדמת, משטר הרפובליקה, הכיבושים והשפעתם על החברה והמשטר ברומא, הדרך שבה נוהלו השטחים שנכבשו, מלחמות האזרחים, ועד רצח יוליוס קיסר ותפיסת השלטון על ידי אוגוסטוס , הקיסר הראשון. תככים ומזימות, תחכום, מעשי עוול, אכזריות ורדיפת כבוד ותהילה, אך גם אומץ לב, נחישות, כושר המצאה , דמיון ויופי - כל אלה נפרשׂים על פני כ 700_ שנות היסטוריה רומאית, שזורה בדמויות שעולות לגדולה, נאבקות, סובלות ולבסוף נופלות, ועוזרות לנו לחשוב על עצמנו, מנהיגינו, אמונותינו ודרך חיינו.
כרמל
מאת: ג'פרי הרטמן
תיאור: לראשונה בעברית רואה אור קובץ מסות מאת ג'פרי הרטמן. הרטמן נוגע בשאלות העוסקות בזיכרון, במדרש ובקריאה. הוא יוצא מתוך המסורת היהודית ומפואטיקה (פוסט) רומנטית ומוביל את הקורא משרידים של "בת קול" – הד כתוב לקולו של האל בעת שדיבורו נאלם – לצורות של מסירה שירית ותיעוד. שני הפרקים האחרונים בספר מתחקים אחר עדויות של ניצולי שואה ומתרכזים ביחס שבין האסון לדרכי ייצוגו. בכתביו ובפעילותו המוסדית קושר הרטמן בין הגות לפדגוגיה. עיקר העניין שלו בהעלאת מפלס הקשב שלנו לאפשרות החייאה של רסיסי קולות שנמצאים בסכנת הכחדה. האנטומיה של הזיכרון עשירה ומגוּונת: החל בפרגמנטים שיריים ובקטעי מדרש, וכלה בטקסטים קולנועיים ובעדויות ווידיאו. הרטמן, הניצול והעד הקורא את ההיסטוריה, ניחן ביריעה רחבה לא פחות מאשר בירידה לעומקו של הפסוק השירי: "מה נורא המקום הזה!". עמדותיו המתחייבות ניכרות באקטואליזציה של הרומנטיקה, בקריאתו בפרשנות היהודית ובהתמודדותו עם האיום שאורב לזיכרון הקיבוצי והפרטי בעידן הטכנולוגי של המאה ה-21.
רסלינג
מאת: אסתר אזולאי
תיאור: במחקר אינטר-טקסטואלי אקפרסטי, הכורך יחדיו דיון בין השירים והציורים התואמים להם, אסתר אזולאי מראה לנו בצורה מדוקדקת כיצד ציורים של ואן גוך, שאגאל ומגריט מוצפנים ברבים משיריו הקנוניים של נתן אלתרמן. עיון בו-זמני בטקסט שירי בזיקה לציור מלביש לציור "כתונת משחק וצלצול"; באפשרותו לחלץ מהציור קולות וריחות פוטנציאליים ואף להצביע על תהליכים אפשריים שעשויים להתחולל בציור. הציור, לצד השיר הליניארי, בונה תמונה כללית של השיר, משלים פערים שמצויים בו. לעתים מתהווים בין השיר והציור מטפורות ייחודיות, תוצרים חדשים – "מרחב אקפרסטי" נפרש ביניהם.
רסלינג
מאת: ישראל שצמן
תיאור: משׂרת הדוקּס ( dux ) היא אחת מעשרות המשרות הבכירות שנהגו בתקופת הקיסרות הרומית המאוחרת, והיווצרותה וסמכויותיה משקפות את השינויים שחלו במוסדות המנהל הצבאי בניהול האימפריה הרומית מזמן שלטונו של דיוקלטיאנוס ( 284 – 305 ) עד תחילת המאה השביעית לסה"נ. ספר זה מתאר את תהליך היווצרותה של משרת הדוקס, תוך פירוט מבנה הצבא הרומי, והיווצרותן של יחידות המנהל הצבאי אשר כונו לימס. מוקד הספר הוא הדיון בלימס של פלאיסטינה, הלימיטנאים שלה ודוקסיה וחלוקת הסמכויות בכל הנוגע למנהל הצבאי והמנהל האזרחי. הספר מציג ניתוח עמוק ומדוקדק של פעילותם של אלה שנשאו בתפקיד הדוקס פלאיסטינה, הנסמך על מגוון רחב של מקורות ספרותיים וכתובות שהתגלו בארץ וברחבי העולם הרומי.
יד יצחק בן-צבי
מאת: גלי דרוקר בר-עם
תיאור: שורדי השואה דוברי היידיש היו פלח נכבד מאוכלוסיית ישראל בעשוריה הראשונים. הם יצרו בה תרבות מודרנית עשירה, עם נקודת מבט ייחודית, ביקורתית, שהתרבות העברית של התקופה התקשתה להכיל. זמן רב נחקר המרחב התרבותי הישראלי כאילו הוא זהה עם המרחב התרבותי דובר העברית.
ספר זה הוא צעד משמעותי לקראת תיקון פגם זה ומציע לראשונה דיון מעמיק בתרבות מרתקת ומודחקת. בספר מוצגת היסטוריה תרבותית ייחודית של ישראל בעשוריה הראשונים מנקודת מבטם של יוצריה דוברי היידיש. הוא כולל תיעוד מקיף של קורות מוסדות תרבות יידיש הישראליים המרכזיים, של פרקטיקות זיכרון השואה שצמחו מקהילות הניצולים, וכן ניתוח של התכנים המקוריים שתרבות זו יצרה.
מניתוחים אלה עולה קולם הייחודי של שורדי השואה במפגשם עם ישראל, נופיה, מוסדותיה ותרבויותיה, וכן מאבקם באתוס הממלכתי שביקש למחוק את תרבותם ולשונם בתקווה לכונן יהודי חדש, שהוצג כיורשו הראוי והבלעדי של המרחב הישראלי.
יד יצחק בן-צבי
מאת: יהושע גרנט
תיאור: יוסף אבן אביתור - משורר פורה ומקורי שפעל בספרד, ולאחר מכן במזרח, בסוף המאה העשירית — נמנה עם גדולי יוצריה של שירת הקודש העברית לדורותיה. בספר זה מתפרסם לראשונה מקבץ מקיף ומגוון של יצירותיו שביסודן מזמורי תהילים: פיוטים לציון מאורעות במעגל החיים, לשבת ולמועדים, ואף סדרת 'שבחות' יחידה במינה המבוססת על חמישה־עשר מזמורי 'שיר המעלות'. יצירות אלה הוהדרו על פי עשרות מקורות, רובם ככולם כתבי יד קדומים מגניזת קהיר, בלוויית חילופי נוסח וביאור מפורט.
חלקו הראשון של הספר מוקדש לעיון בלשונם של פיוטי אבן אביתור ובאמנות השיר המתגלמת בהם. מרקמהּ הפואטי הייחודי, ה'היפרטקסטואלי' במובהק, של יצירה פייטנית האוצרת בתוכה מזמור מקראי בשלמותו, נבחן בהרחבה לאור תיאוריות בנות זמננו בחקר השיח ובתורת הספרות. עושר יצירתו של אבן אביתור בזיקה למזמורי תהילים נדון לנוכח מגמות מפתח בעולמה של תרבות ישראל במפנה האלף הראשון, כגון הפולמוס הקראי־רבני ועלייתה של שירת 'תור הזהב' בספרד. מתוך כך נפתח כאן פתח להערכה מחודשת של שירת פייטן חשוב ומרתק זה על רקע תקופתו וברצף תולדותיה של השירה העברית בימי הביניים.
יד יצחק בן-צבי
מאת: יצחק קלינטון ביילי
תיאור: ספרו של יצחק קלינטון ביילי, התרבות הבדואית בתנ"ך, מבוסס על חמישים שנות מחקר אתנוגרפי בקרב הבדואים בסיני ובנגב, אשר רובם היו "טרום-מודרניים". ביילי מראה לקורא כיצד ניתן למצוא בתנ"ך שפע של חומרים שמשקפים חומרים מהתרבות הבדואית. תוך כדי השוואת תופעות רבות מהתרבות הבדואית עם תופעות שבתנ"ך הספר מבליט את ההיגיון שמאחוריהן, ובאופן הזה מביא אותנו להבין את הקשר הטבעי ביניהם. לאחר הצגת שפע של דמיון בין התרבות הבדואית והתנ"ך – בפרקים שעוסקים בפעילות כלכלית, תרבות חומרית, מבנה חברתי, חוקים, תפיסות דתיות ומסורות שבעל פה – הספר בודק באחריתו את סוגיית השורשים של ישראל הקדומה: האם חלק מבני ישראל אכן היו נוודים במדבריות הנגב, סיני ועבר הירדן, כפי שהתורה מתארת אותם, ונוודים לשעבר המתיישבים בהרי כנען, כפי שמשתמע מדימוים שנמצאים בנביאים ובכתובים? הדיון סביב זהותה של ישראל הקדומה רווי עמדות חריפות ומנוגדות מזה עשורים רבים, אך בפעם הראשונה נידונה כאן הסוגיה לאור חומרים מגוונים ועשירים מהתרבות הבדואית. לפיכך מקוריותו של הדיון הנוכחי נובעת מהעובדה שאף ספר אחר שעסק בסוגיה זו לא נהנה מגישה הוליסטית לתרבות זו. במובן הזה ספרו של ביילי בהחלט עשוי להיתפס כאחת התרומות החשובות ביותר לחקר התנ"ך בעשורים האחרונים.
רסלינג
מאת: רות בורשטיין
תיאור: שני תפקידים חשובים של השפה כאמצעי תקשורת הם העברת מידע ובקשת מידע. משפטי שאלה הם האמצעי המקובל בשפה לבקש מידע. משפטי תשובה מספקים במישרין או בעקיפין את המידע המבוקש במשפטי השאלה. שני סוגי משפטים אלו נפוצים מאוד בשפה בשיחות בין אנשים. כל אדם המדבר עם חברו משתמש במשפטי הגדה(חיווי) כדי לשתף בחוויות, לתאר אירועים ומצבים או לשתף את בן־שיחו בידיעותיו, בהשקפותיו או בתובנותיו, ובמשפטי שאלה כדי להשלים מידע חסר, דעות או תחושות. אדם לומד להכיר את זולתו על פי משפטי התשובה שהוא מקבל על משפטי השאלה ששאל. ילדים מסתייעים במשפטי השאלה ובמשפטי התשובה כדי להכיר את העולם הקרוב להם ולחוקרו. גננות, מורות והורים רבים נוקטים משפטי שאלה כדי לעורר את הילדים להתבונן סביבם, לחשוב על מה שהם רואים ולנסות לחפש תשובות ללא־ידוע או ללא־מובן. ספר זה הוא פרי מחקר בן שלושים שנה ומבוסס על עשרות אלפי משפטי שאלה ותשובה בדיאלוגים בספרות ובראיונות ושיחות בעיתונות. המחברת מתארת בפירוט את כל סוגי משפטי השאלה והתשובה בעברית בת־ימינו, מבניהם משמעויותיהם ותפקידיהם, החל בשכיחים וכלה בנדירים. כמו כן היא מייחדת פרק נפרד למשפטי שאלה המביעים פעולות דיבור עקיפות, כגון טענה, הזהרה, הצעה, איום. הספר מיועד לאנשי לשון, לחוקרים, למורים ולסטודנטים ללשון העברית באוניברסיטאות ובמכללות וגם למעוניינים להתעמק במחקר הלשון העברית ובאפשרויות השונות של ניסוח משפטי שאלה ומשפטי תשובה. גם אנשי ספרות ומקרא עשויים למצוא בספר עניין מיוחד ולהרחיב באמצעותו את ידיעותיהם.
מכון מופ"ת
מאת: אלון הלפרין
תיאור: מן הוא דבר כה בסיסי בחיינו עד שהוא נראה לעתים מובן מאליו. אולם עצרו רגע וחשבו: מהו זמן? כיצד אפשר להגדיר אותו? אם תנסו להתעמק בהגדרה של מושג הזמן תגלו לא רק שהתשובה לשאלות אלה אינה טריוויאלית, אלא גם שלמרבה ההפתעה, מעולם לא נמצאה להן תשובה אחת ברורה ומוסכמת.
לפני 2,500 שנים הגדירו שני פילוסופים יוונים שתי תפיסות עולם מנוגדות של מושג הזמן: הרקליטוס הגדיר את הזמן כדבר היסודי ביותר בעולם ופרמנידס הגדיר אותו כאשליה בלבד.
הידעתם שגם הפילוסופיה והפיזיקה של המאה ה-21 ממשיכות להתווכח בנוגע לשאלה אם ה"זמן" הוא אמיתי או אשליה בלבד?
הספר רשת הזמן מוביל את הקורא במסע מרתק בעקבות התפתחות הדיון במושג הזמן, מהעת העתיקה ועד המאה ה-21, ומתאר כיצד המהפכה שחוללו תורת היחסות ותורת הקוונטים בפיזיקה של המאה ה-20 פתחה כיווני חשיבה חדשים על מושג הזמן.
התחנות השונות במסע זה נוגעות בשאלות פילוסופיות על תפיסת המציאות, מסע בזמן, דטרמיניזם ובחירה חופשית. נושאים שהיו עד היום נגישים למעטים, כמו המסתורין העולה מתורת הקוונטים, הופכים בספר לתובנות בהירות.
הספר דן גם בקשר בין תורת המורכבות והרשתות, שהיא תחום מחקר המתפתח במהירות בעשורים האחרונים, לבין מושג הזמן. ההבנה של מערכות מורכבות, כמו מערכות ביולוגיות ומערכות כלכליות, חושפת תובנות חדשות בנוגע להתפתחות תהליכים בתחומים רבים בחיי היום-יום האישיים שלנו, בכלכלה ובחברה האנושית בכללותה. בסופו של דבר מצטרפות תובנות אלה לכדי תיאוריה שלמה אחת על היקום, הזמן והמציאות.
מטר הוצאה לאור בע"מ
מאת: דרור זאבי, בני מוריס
תיאור: בין סוף המאה התשע עשרה לשנות העשרים של המאה העשרים נרצחו מיליוני נוצרים ארמנים, יוונים ואשורים בהוצאות המונים להורג, באש, בחרב, בהשלכה ממצוקים ובמסעות מוות של מאות קילומטרים בשטח שמרביתו בגבולות טורקייה המודרנית. הרצח היה חלק ממדיניות מכוּונת של טיהור אתנו דתי שניהלו שלושת המשטרים ששלטו אז באנטוליה, מהסולטאן העוסמאני עבדולהמיט השני, דרך הטורקים הצעירים עד מוסטפה קמאל אטאטורק, מייסד טורקייה המודרנית. בתחילת התקופה היו הנוצרים עשרים אחוזים מאוכלוסיית האזור; בסופה נותרו פחות משני אחוזים. דרור זאבי ובני מוריס, שני חוקרים ישראלים, עברו במחקרם על אלפי מסמכים מארכיונים בטורקייה, בארצות הברית, בבריטניה, בצרפת, בגרמניה ובמדינות אחרות, גילו עדויות חדשות, ובעבודת נמלים חשפו את ממדיו האמיתיים של הטבח הנמשך באוכלוסייה הנוצרית. ספרם, המפורסם לראשונה בעברית, כבר נהיה אבן פינה במחקר האירועים הטרגיים שהובילו להקמתה של טורקייה המודרנית.
עם עובד
מאת: שרון רוטברד
תיאור: ״ישנם מעט דברים בהיסטוריה האנושית שאנו מכירים היטב כמו את ההיסטוריה של העיר פריז״, כתב ולטר בנימין בפרויקט הפסאז׳ים. ואכן, אם סיפוריהן של ערים עשויים להיות משלים שלקחיהם חורגים מנסיבות הזמן והמקום, הרי אלה של פריז, שהיתה אחד המוקדים הסוערים שבהם התפתחה והתנסחה תופעת העיר המודרנית, מצדיקים תשומת לב מיוחדת. פריז שאפה להציב דוגמה, מופת ואתגר לערי מטרופולין גדולות אחרות באירופה ובאמריקה הצפונית, אך תוך כדי בנייתה הפכה, כפי שכתב בנימין, ל״הר געש מסוכן ונוהם, כור של מהפכה״. מאבקים בין מעמדות חדשים לישנים, קיטוב מעמיק בין עשירים לעניים, ניגודים שהלכו והחריפו לא רק בין העיר והכפר אלא גם בין העיר והמדינה שמקיפה אותה ־ כל העימותים והניגודים הללו התלכדו בפריז והתלקחו לכדי מלחמה של ממש בין האזרחים והשלטונות ששיאה בהתקוממות הקומונה של פריז באביב 1871 ובדיכויה הברוטלי במהלך ״שבוע הדמים״. הנה מבחר טקסטים צרפתיים העוסקים באופן כזה או אחר בעיר, בארכיטקטורה, במרחב ובמה שהצרפתים מכנים בשם ״אורבניזם״. הטקסטים הללו, מאמרים, מסות, מניפסטים, פרוגרמות ומדריכים ללוחמה אורבנית, נכתבו מנקודות מבט שונות וברגעים שונים החל מהמחצית הראשונה של המאה ה-19 ועד למאה הנוכחית. השתלשלותם עשויה לשרטט מעין היסטוריה קטנה של העיר כזירה של מאבק ולפעמים אף כשדה קרב, ואולי גם להבהיר סוף–סוף מי נגד מי ועל מה המלחמה. בין אם הם קוראים לקוראיהם להילחם ברחובות, לברוח מהכלא הארכיטקטוני, ללמוד את העיר או להיכנס לבונקר, כשהם מוצגים בזה אחר זה, הטקסטים שבאסופה עשויים לסמן תנועה עקבית שבמהלכה עוברת מלחמת הרחובות והבתים מהתקוממות פיזית לביטויים של ביקורת, מחאה וחגיגה. הטקסטים הללו, הפרושים על פני כמעט שתי מאות וכמעט תמיד מתלבטים בין פעולה וכתיבה, עשויים לאמת את חששותיו של בנימין מכך שהמודרניות "לא השכילה להציב מול היכולות הטכניות החדשות סדר חברתי חדש" ושהיא רק הוסיפה ועוד תוסיף ״ייסורים נצחיים ותמיד חדשים״; הם אולי שבים ומאשררים את המילה האחרונה של אוגוסט בלנקי, הקושר הסדרתי בן המאה ה- 19 , שטען כי ״היקום חוזר על עצמו בלי סוף ודורך במקום״, אך הם גם הוכחה לכך שהמרד לא תמיד חסר מוצא, ושהוא תמיד בעל ערך. האדריכל שרון רוטברד, מחבר עיר לבנה, עיר שחורה ואברהם יסקי, אדריכלות קונקרטית ועורכם של ספרים רבים, מספר הפעם את סיפורה של פריז המודרנית דרך אסופה של 44 טקסטים שאותם תרגם מצרפתית ובצדם הוסיף מבואות, מובאות, הערות ואחרית-דבר וכן 64 מפות, איורים ותצלומים. כל הטקסטים המתפרסמים באסופה רואים אור לראשונה בעברית.
הוצאת בבל בע"מ
מאת: ג'וזף קמפבל
תיאור: מיהו גיבור? הגיבור הוא מי שפורץ את האופקים של חייו ומצליח להתעלות מעל הווייתו הפרטית ומעל נסיבותיו האישיות, המקומיות וההיסטוריות. בוותרו על המציאות הבטוחה והנתונהֿֿֿ–מראש שהתוו לו משפחתו והחברה, הוא יוצא לדרך מפרכת ועתירת ֿסכנות של גילוי עצמי, הרצופה כולה תלאות והרפתקאות, ושעתידה להביא לידי ביטוי את מלוא אנושיותו. ביסודו של דבר מובילה דרכו של הגיבור אל תוך נפשו פנימה ־ אל מעמקים שבהם הוא מוצא כוחות אבודים ונשכחים, שאותם יוכל לרתום לשינוי ֿעצמי ולשינוי פניו של העולם. "הגיבור בעל אלף הפנים", ספרו חוצה התרבויות והזמנים של המיתולוג ההשוואתי ג'וזף קמפבל, פורסם לראשונה ב-1949 ומאז ועד היום השפיע על חייהם של מיליוני קוראים. קמפבל מחבר בין תפיסות פסיכולוגיות מודרניות ובין מיתוסים משלל תקופות, יבשות ותרבויות, ומשרטט בספרו את מסעו רב–התהפוכות של הגיבור ־ עלילה אוניברסלית, מכוננת, של הרפתקה ושל השתנות. זהו סיפורם של גיבורים מוכרים לנו כבודהה, אברהם, ישו, קרישנה ואיזיס, וגם זה של אמאטרסו היפנית, אדשו ממערב אפריקה, קונוהור האירי, טאלייסין הוולשי, מאווי הפולינזי, מוואטסי המאורי, שי וואנג מו הסינית, סינילאו הטונגאי, "עורב" האסקימואי, פדמאנאתה הג'ייני, טלאזולטאוטל האצטקית ואינספור אחרים. זהו תמיד אותו סיפור אחד נהדר על חיינו, שמהדהד בסמלים ובמיתוסים, בסיפורי ֿעם ובאגדות, ומסופר באלפי לשונות וגרסאות, כי ההבדלים בין בני האדם קטנים משניתן לשער, והמשותף להם רב ועולה על כל דמיון. "הגיבור בעל אלף הפנים" רלוונטי היום כפי שהיה בעת פרסומו לראשונה, וממשיך לדבר אל לב קהלים חדשים. הספר השפיע עמוקות על דורות של אמנים ויוצרים מכל התחומים ־ סופרים, משוררים, מעצבי משחקים ויוצרי סרטים ־ וממשיך לעורר השראה בקרב כל אלה המתעניינים בצורך הנפשי העמוק הטבוע בנפשו של כל אדם לספר סיפורים.
משכל (ידעות  ספרים)הוצאת בבל בע"מ
מאת: יפה וולפמן
תיאור: בהתיאטרון של סארטר נבחנים חמישה מחזות מרכזיים של ז'אן-פול סארטר ("הזבובים", "בדלתיים סגורות", "השטן והאל הטוב", "נידוני אלטונה", "נשי טרויה") מפרספקטיבה אשר באה לידי ביטוי בהגותו ובנובלות שלו. בהציגם גיבורים בפעולה, מאפשרים לנו המחזות לעקוב אחר השתנות מושג ה"אחרים" לנוכח אירועי ההיסטוריה (הכיבוש הנאצי ומשטר וישי, מלחמת אלג'יר, המלחמה הקרה), אחר מעשיהם של בעלי כוח ושררה לצד אלה של נדכאים. הבעיות הקריטיות של תקופתנו באות כאן לידי ביטוי, ומכיוון שהתיאטרון מופנה לקהל צופים, סארטר מציג בו דרכי התמודדות עם "מצבים קיצוניים", תוך כדי קריאה למעורבות ולפעילות אקטיבית של הקהל. קריאה לפוליטי. לצד ניתוח מקיף של מבחר ראיונות שהעניק סארטר בעקבות העלאת מחזותיו, מציגה יפה וולפמן את ההתמודדות של סארטר עם תיאוריות תיאטרוניות ופרקטיקה של מחזאים בני דורו – ברכט, בקט ויונסקו. כמו כן, מוצגים המעברים מה"אחר" אל קבוצות ה"אחרים", בהם אלה המנסים לשלוט בסובייקט ואלה התלויים בו, אלה המבקשים את עזרתו ואלה הנלחמים בו. במקביל, נבדקים שלבי המעבר מה"אחר" בן החורין (ה"בשביל עצמו" הסארטרי), דרך ה"אחרים" המתים, אשר אינם פועלים לחלץ את עצמם ממצבם כשוכני גיהינום ("בדלתיים סגורות"), עד ל"אחר" שמחליט לעזור לאחרים ולהקריב את חייו. תוך כדי הצצות לפילוסופיה שלו ביחס למחזותיו, מראה יפה וולפמן כיצד סארטר מתקדם לקראת דיאלקטיקה אשר לפיה האדם כבר אינו שולט במפעלו, אלא הוא כלי שרת בידי כוחות לאומיים ובינלאומיים אשר הופכים אותו לחסר אונים; כלומר שחירות הסובייקט המפורסמת של סארטר מוטלת בספק במחזותיו האחרונים. בעקבות הנחות פסימיות אלה, בעיבוד שלו ל"נשי טרויה" מתריע סארטר מפני מעשי אדם המובילים לחיסול האנושות.
רסלינג
מאת: אפרים ברק
תיאור: החוקרים שעוסקים בטרור האסלאמי מתחלקים למספר קבוצות: קבוצה אחת מצלמת את המצב הקיים ומבינה את הטרור כתגובה למדיניות המערב. החוקרים אשר משתייכים לקבוצה הזאת אינם מתייחסים לשורשי התופעה ולתהליך צמיחתה – הם סבורים שלוּ רק ישתנו מרכיבים מסוימים במדיניות המערב, לו רק ישַנו האמריקאים או הישראלים את דפוסי התנהגותם כלפי הערבים או המוסלמים, לו רק יחוסל האימפריאליזם, או-אז תיפתר גם בעיית הטרור. קבוצה אחרת של חוקרים מחפשת את התשובה בעברו הקדום של האסלאם ובעקרונותיו הדתיים. החוקרים אשר משתייכים לקבוצה הזאת סבורים שמושגים הרווחים בדוקטרינה האסלאמית, הדתית-פוליטית – כמו למשל ג'יהאד, שהיד, דאר אל-חרב וכו' – הופכים את הטרור ואת ההתאבדות לחלק אינטגרלי מהאסלאם. ויש מי שמייחסים את צמיחת הפונדמנטליזם האסלאמי, כמו גם את המודרניזם והליברליזם, למהפכים חברתיים שהתרחשו בארצות האסלאם, כאשר המסגרת לתמורה התרבותית עוצבה על ידי אירועים דרמטיים או מצבור של אירועים היסטוריים שקטעו את רצף החיים החברתיים. ספרו של אפרים ברק, הצלבנים עדיין כאן, מציע הבנה שונה להתפתחות הפונדמנטליזם האסלאמי. הוא מציג את צמיחתו ואת עקרונותיו על הרקע ההיסטורי והאינטלקטואלי של המזרח התיכון המודרני, כל זאת תוך כדי הדגשת העובדה שמחלוקת רעיונית ודתית עמוקה קיימת בינו ובין האסלאם האורתודוקסי.
רסלינג
מאת: רוני ברבש
תיאור: הספר ארנהם - כישלון בצל הגבורה עוסק במבצע הקרקעי-אווירי הגדול בהיסטוריה מבצע מרקט-גרדן.
ב-17 בספטמבר 1944 צנחו ונחתו 000,35 לוחמי שלוש אוגדות מוטסות מאחורי קווי הגרמנים בהולנד. תפקידם היה להחזיק בכל הגשרים ובכביש המוביל מהגבול הבלגי-הולנדי ועד לעיר ארנהם בהולנד כדי לאפשר לכוחות הקרקע לחבור אליהם.
גשר ארנהם על נהר הריין היה הגשר האחרון שהפריד בין בעלות הברית לגרמניה. הספר עוסק ברקע למבצע, תכנונו, מהלכו ותוצאותיו. הספר מנסה לענות על השאלה: כיצד קרה כי בשיא הצלחתן הצבאית, כאשר כל היתרונות לצדם, כשלו בעלות הברית במבצע?
בספר שזורים קורות חייהם של 44 קצינים בדרגות שונות, שהנהיגו את הקרבות באזורים השונים, והקרב מתואר מזווית ראייתם הם.
אוריון הוצאה לאור
מאת: רועי הורוביץ
תיאור: יעקב שבתאי, שהלך לעולמו בגיל 47 בלבד, נחשב לאחד מגדולי הסופרים העברים בעת החדשה. אבל שבתאי היה גם מחזאי ישראלי חשוב, היחיד עד כה שרשם הצלחות חוזרות ונשנות בהעלאת מחזות תנ”כיים. לפניו, דרמה תנ”כית על במת התיאטרון הישראלי הייתה, כמעט תמיד, כישלון קופתי. שבתאי הפר את הקללה עם כתר בראש ועם אוכלים, מחזותיו הקנוניים על דוד המלך ועל פרשת אחאב, איזבל ונבות היזרעאלי, שזכו להפקות רבות ומצליחות, בכיכובם של גדולי שחקני הבמה העברית (יוסי בנאי, אבנר חזקיהו, יבגניה דודינה, ששון גבאי ואחרים). רועי הורוביץ מבקש להתחקות אחר סוד הקסם השבתאי, ולבחון את האופן שבו עלה בידי שבתאי להנגיש את “ספר הספרים” לקהל התיאטרון הישראלי. בחיפושיו הוא נתקל באוצר של ממש: שלושה מחזות תנ”כיים קצרים נוספים מפרי עטו של שבתאי, שלא ראו אור ולא הוצגו מעולם, ומתפרסמים כאן לראשונה. השלושה – עסקים, אהבה ומלכות – מאירים באור חדש את זיקתו של שבתאי אל התנ”ך, ומעמיקים את הערכת הישגיו כמחזאי. במרכז המחזות השונים עומדות פרשיות של שחיתות שלטונית, שמחולליה טוענים לחפוּתם, בבחינת “לא יהיה כלום כי לא היה כלום”. מסתבר כי אישים רמי־מעלה המבקשים לחמוק מן הדין אינו חדש. הוא היה קיים עוד בתקופת התנ”ך, ושבתאי מאיר את התופעה בנשכנות ובהומור סרקסטי, כהרגלו.
כרמל
מאת: אלי פודה, און וינקלר
תיאור: בדצמבר 2020 מלאו עשר שנים למחאות האביב הערבי שהחלו בתוניסיה והתפשטו למדינות ערביות רבות אחרות. מחאות אלו הביאו להפלת המשטרים בתוניסיה, במצרים, בלוב ובתימן, למלחמות אזרחים בסוריה, בלוב ובתימן, ולזעזועים משמעותיים במדינות ערביות נוספות. בשנים 2018 – 2019 התרחשו גלי משנה של האביב הערבי בלבנון, באלג'יריה, בסודאן, במרוקו ובעיראק, שהובילו אף הם לשינויים פוליטיים. מגפת הקורונה בלמה, לעת עתה, את המשך המחאות, אך בה בעת החריפה עוד יותר את המצב הכלכלי של מרבית מדינות ערב, שממילא היה רעוע. מטרת קובץ מאמרים זה, שהוא המשך של הקובץ הקודם שלנו, הגל השלישי (כרמל, 2017 ), לבחון את ההשפעות הפוליטיות, הכלכליות והחברתיות של מחאות האביב הערבי בתום עשור, ובמיוחד את השלכות האירועים על יציבותן של מדינות ערב. המסקנה העיקרית העולה מפרקי הקובץ היא שבעולם הערבי הנוכחי, לצד מדינות לא יציבות, חלשות וכושלות, יש גם מדינות הנהנות מיציבות שלטונית ומחוסן כלכלי מהטובים בעולם.
כרמל
מאת: יפעת נבו
תיאור: ‫ ספר זה - מקבץ של שישה מאמרי מחקר בהיבטיו השונים של התיאטרון - מציג את השקפתי, באשר למקומו של המשחק בעולמו של האדם ולמקומו של התיאטרון בתוך אותו עולם; המשחק - במובנו כחלק ממקומה של האמנות בעולמו של האדם והתיאטרון - במובנו כשפה להבנת העולם וכאמצעי לבטויה של הבנה זו. האמנות - על גווניה - נמצאת אי-שם בין המדע לבין הדת: האמן מבקש גם הוא להכיר את העולם, לדעת אותו באמת ולשתף באמת זו בני אדם אחרים, אבל תוך השתחררות מהדיסציפלינה של המדע, הפילוסופיה וההגיון, המכתיבים מסלולים מובנים ולעתים מחשקים. האמנות חושפת צוהר של הכרת העולם דרך הפריזמה של הפרט, לעתים במעין "קיצור דרך", לעתים אפילו במעין "קפיצה קוואנטית" מן השאלה על אודות הקיום של האדם בעולם הישר אל התשובה, שהיא אישית מאוד אבל גם פורצת דרך אל תובנות מפתיעות. די להיזכר בציוריו של סלוואדור דאלי את השעונים הזולגים כדי להתחיל במסע חשיבה פילוסופי באשר למהות הזמן. (יפעת גליק)
אוריון הוצאה לאור
מאת: רינה דודאי
תיאור: במהלך המאה ה 20- , בעיקר בעקבות השואה, הפך מעשה העדות למרכיב מרכזי בגיבושם של הזיכרון הקולקטיבי ושל האחריות המוסרית לזיכרון זה. ספר זה דן באותה הזעקה שהזכיר אפלפלד בציטוט לעיל. במרכזו דיון בטיבה של העדות הפואטית, השונה באופייה מעדויות אחרות. כפל פנים חבוי בעדות זו, המאפשר לה לבטא את רגע השבירה, ובה בעת להבנות את השפה השבורה ולתכּן באמצעותה מציאות חדשה. העדות הפואטית יכולה להכיל את מה שלא ייאמן ואת מה שאינו ניתן לייצוג, לגעת בחומר הרוטט של החוויה האסונית ולדבר אותו. הספר עוסק בסוגיות של ייצוג הטראומה בשפה הפואטית ובאסטרטגיות פואטיות שונות שמתוכן מבצבצים מבנים שונים של מגנונים נפשיים, ודן בהרחבה בטקסטים של שלושה יוצרים: אהרן אפלפלד, ק. צטניק ופרימו לוי. בכל אחד מהפרקים נבחן הסגנון הייחודי של הכותב וכן אסטרטגיות ההגנה הטקסטואליות-פואטיות שלו.
מכון מופ"ת
מאת: אביהו זכאי
תיאור: לצד הרנסנס, גילוי אמריקה, הרפורמציה הפרוטסטנטית וההשכלה, בראשית העת החדשה נוצקו גם יסודות המדע המכניסטי המודרני אשר מסביר את העולם על פי חומר ותנועה בלבד. התגליות של קופרניקוס, קפלר, גלילאו, בייקון, דקרט וניוטון שינו כליל את השקפת העולם של ימי הביניים והביאו להסרת הקסם מהעולם, להרס היקום המהולל של דנטה ומילטון אשר לא תחם גבולות לדמיון האדם. במקום עולם עשיר בצבעים וקולות, מפעים וזורח, מלא בשמחה, אהבה ויופי, המגלה הרמוניה מכוונת ורעיונות יוצרים, בפילוסופיה המכניסטית העולם המשמעותי הוא עולם קשה, קר, חסר צבע, משולל קול ומת – עולם של כמויות ותנועות הנמדדות בצורה מתמטית ובקביעות מכניסטית. בהיסטוריה של המדע בעת החדשה המוקדמת דנים לרוב בהתקדמות המדע; מחקרים מעטים, אם בכלל, עוסקים בשאלה כיצד הגיבו בני הדור להרס תמונת היקום המסורתית. הסרת הקסם מהעולם: דת ומדע בראשית העת החדשה דן בהיסטוריה אלטרנטיבית להתקדמות המדע. הוא מגלה את השפעתו השלילית של המדע החדש של הטבע על הגדרות ועיצובים מסורתיים של זהויות דתיות בראשית התקופה המודרנית; כך למשל, המשורר המטפיזי ג'ון דאן התקיף את האסטרונומיה החדשה, אשר בה השמש היא מרכז העולם ולא הארץ; הוא חשף את "פני יאנוס" של המדע החדש, את הסכנות והאיומים שהפילוסופיה החדשה של הטבע הציבה בפני דפוסי מחשבה ואמונה דתיים-מסורתיים. כמו דאן, גם הפילוסוף בלז פסקל התנגד לפילוסופיה המכניסטית-רציונליסטית של רנה דקרט. הוא הדין ביחס למהפכה שחולל אייזק ניוטון – רבים באנגליה טענו שהמתמטיזציה שלו את עולם הטבע מביאה להסרת הקסם מהעולם, ובכך משנה את יסודות המחשבה והאמונה הנוצרית-מסורתית.
רסלינג
מאת: גיא פרל
תיאור: מה מקור השירה ומה תכליתה? ספרו החדש של גיא פרל מציע תשובות לשאלות אלה באמצעות אנליזה טקסטואלית לשירתם של פרננדו פסואה, אלחנדרה פיסארניק וריינר מריה רילקה, אנליזה הנשענת על התיאוריות של ק. ג. יונג ואריך נוימן. כבסיס למהלך הפרשני מציע המחבר סקירה נרחבת של התייחסותם אל הלא-מודע ואל היצירה האמנותית, לפיה במסגרת תהליך ההתפתחות הנפשית – לשם ריפוי, אינטגרציה או הרחבת התודעה – יש ביכולתה של היצירה בכלל ושל השירה בפרט להביא לידי ביטוי גם שכבות נפשיות החורגות מגבולות ההתנסות והידע האישי. בפרק הדיון מושוות תפיסות אלו אל התייחסויות פסיכואנליטיות אחרות אל השירה, תוך עמידה על המשותף והמבחין. הדְבוֹרים של הבלתי נראה מציע מהלך הרמנויטי דו-כיווני: התיאוריה מציעה פרשנות ייחודית לשירה, ואילו השירה מעמיקה את המשגתם התיאורטית של תהליכים הנשענים על המגע בין המודע ללא-מודע, ובהם "הפונקציה הטרנסצנדנטית" וה"צנטרוברסיה". הספר מבסס את הטענה שלפיה מאפייניה הייחודיים של שפת השירה הופכים אותה לגשר בין "תודעת האגו" לשכבות הקולקטיביות בלא-מודע, טענה המובילה לדיון בטרנסצנדנטיות של מעשה הכתיבה. "אנו הדבורים של הבלתי-נראה. אנו מלקטים את הדבש של הנראה ברוב להיטות, כדי לצבור אותו בחלת-הזהב הגדולה של 'הבלתי-נראה'", כך כתב ר. מ. רילקה על המשוררות והמשוררים. ספר זה מבקש לרדת לעומקה של תנועה זו ושל התנועה המשלימה לה, בהתייחסו אל השירה כאל גשר שבסיסו האחד מונח על קרקע המודעות, והוא פרוש אל עבר הלא-מודע, על מרחביו הסמויים מן העין.
רסלינג
מאת: שרה כהן שבוט
תיאור: ספר זה נוטל חלק בניסיון העכשווי להחזיר את הגוף החי, הבשרי, למרכז הזירה הפילוסופית. שרה כהן שבוט מבקשת לחקור את מושג הגרוטסקי – בין השאר דרך בחטין ותפיסת הקרנבל המשחררת שלו – כדי להציגו כמטפורה שדרכה ניתן לשפוך אור על החשיבה הפילוסופית הרואה בגוף ובסובייקט הגופני את נושאה המרכזי. הגרוטסקי מכיל סוגים שונים של קונפליקטים: בין הרציונלי לאי-רציונלי, בין המשעשע למפחיד, בין החי לחסר החיים, בין היצירה לכאוס. אלמנטים נוספים בזהותו הם העיוות, האבסורדיות, השארית והגופניות. חלקו המרכזי של הספר מוקדש לדיון מעמיק בפילוסופיה של מוריס מרלו-פונטי מתוך פרספקטיבה "גרוטסקית". במסגרת זו מוצגת הפילוסופיה המרלו-פונטיאנית באור חדש, באור הגרוטסקי על שלל מאפייניו. מטרת ההקבלה בין מאפייני הגרוטסקי למאפייני הפילוסופיה של מרלו-פונטי היא להדגים את השימוש בגרוטסקי כמטפורה המשמשת להבנת עקרונות פילוסופיים מופשטים. הבחירה במרלו-פונטי מנומקת לנוכח המקום המיוחד שהגוף תופס בהגותו, שכן הפילוסופיה המרלו-פונטיאנית היא אבן היסוד של הפילוסופיה המבקשת להחזיר את הגוף – ואף את "הבשר" – למרכז הדיון הפילוסופי. בחלקו האחרון של הספר ישנו ניסיון להבין את הגרוטסקי דרך המפגש עם הגותו של ניטשה, כמו גם דרך פיתוחים חדישים יותר של התיאוריה הפוסטמודרנית, כלומר תיאוריות מגדר פוסט-פמיניסטיות ופוסט- הומניות כגון אלה של ג'ודית באטלר ודונה הראווי.
רסלינג
מאת: טלי חתוקה
תיאור: תכנון הוא שדה-פעולה פוליטי-חברתי אשר עוסק באסדרה וחלוקת משאבים, בארגון ויצוב העיר; יש לו השפעה מרחיקת לכת על חייהם של אנשים. תחום התכנון מבוסס על מסגרות חשיבה יצירתיות התורמות להיווצרותן של דפוסי פעולה תכנוניים-חזרתיים. מסגרות החשיבה והפעולה הללו מתגבשות, לעיתים קרובות, על בסיס ידע חלקי, בתנאים של אי ודאות; לכן מדובר בשדה-פעולה שבו השמטות, הערכות שגויות, הן אינהרנטיות. בשל כך הרפלקסיה סביב העשייה, במיוחד סביב דפוסי התכנון, היא הכרחית. מהו דפוס התכנון, כיצד נוצר? מה ניתן ללמוד מדפוסי תכנון על מוסד התכנון ועלינו כחברה? האם יש מקום לשכלל דפוסי תכנון נהוגים, ואם כן – מי יכול להוביל שינוי זה? סוגיות אלה עומדות במרכז הספר הממוקם בצומת שבין תיאוריה ופרקטיקה, בין ידע לפעולה. אסופת המאמרים בספר, שגובשו כמחקרים במעבדה לתכנון ועיצוב עירוני, מציגים את דפוסי התכנון המשפיעים ביותר על הסביבה העירונית בישראל של תחילת המאה ה-21.
רסלינג
מאת: עידית שקד
תיאור: האם אנו מאמינים שאנו לא יכולים להבין? האם במקום שבו יש אמונה יש הבנה? אולי ההבנה היא תנאי לאמונה? הספר דיאלוג עם אלוהים מפגיש לראשונה לוגיקן נוצרי בעל דמיון שאינו יודע גבולות ומשורר יהודי חד מחשבה. במסעותיהם לידיעת האל בחרו שניהם לסטות מדרך המלך לשבילים שטרם סומנו. על רקע הדיאלוג הטעון בין אמונה לתבונה, נחשפת הגות מקורית ומפתיעה שבה רציונליות קרה ולהט מיסטי אחוזים בחיבוק אינטימי. יוהנס אריגנה – לוגיקן בשירות הקיסרות הקרולינגית, המורה שנרצח בידי תלמידיו – הוא התיאולוג החשוב ביותר בהגות הנוצרית של ימי-הביניים המוקדמים. אריגנה חי את חייו על חוד התער, בשביל הצר של אחדות הניגודים. נאמר עליו שהוא חצוף, האשימו אותו בחטאי הגאווה ובפשעי התבונה, גינו את כתביו, רמזו שהקדושה אינה אחת ממעלותיו. למקטרגיו הוא ענה שדבר לא יעצור את המלומד בדרכו אל האמת. כמאתיים שנים אחר כך, במחצית המאה ה-11, אוטודידקט צעיר וזועם יוצא למסע חיפושים נפתל אחר האמת ומוצא בו אהבה: אהבת החכמה ואהבת אלוהים. חייו הקצרים הם עדות לחופש המחשבה ולחופש היצירה שנקנו בייסורים גדולים. ספרו "מקור-חיים" מתקבל במסורת התיאולוגית של ימי-הביניים כפרי עבודתו של נוצרי אלמוני. יחלפו כ-800 שנים עד שתיחשף זהותו של הפילוסוף הצעיר – שלמה אבן גבירול. אריגנה וגבירול נעים במעגלים נפרדים אך חופפים: מתוך בירור הסינתזה הפרשנית של אמת ההתגלות ואמת הפילוסופיה שמציע כל אחד מההוגים נחשף מתווה פילוסופי לידיעת אלוהים אשר אינו אלא מדריך מעשי לדיאלוג עם אלוהים.
רסלינג
מאת: נוהאד עלי
תיאור: בין עובדיה לעבדאללה הוא ספר חלוצי בחקר הספרות הפונדמנטליסטית – ייחודי בגישה ההשוואתית שלו. מחקרים לא מעטים נכתבו על האידיאולוגיה הפונדמנטליסטית, אבל מעטים בחנו את הפרקטיקות ואת השינויים שיוזמות תנועות פונדמנטליסטיות בקרב מאמיניהם, במיוחד בישראל אשר מתמודדת עם שורה של שסעים – דתיים, לאומיים ועדתיים. בספר זה מוצגת השוואה בין התנועה האסלאמית, כתנועה דתית-פונדמנטליסטית, לבין תנועת ש"ס שעונה על אותה הגדרה. בדומה לתנועה האסלאמית, גם ש"ס היא תנועת תחייה דתית צעירה, אינה מהגרת ואינה גלותית. אולם השפעתה של החברה הישראלית על ש"ס היא אחרת מהשפעתה על התנועה האסלאמית. במסגרת ההשוואה בין התנועה האסלאמית לש"ס נבחנו אמצעי הגיוס בשתי התנועות, הניסיונות ליצירת מאמין חדש והניסיון להקים קהילה בלתי תלויה לקהל המאמינים של שתי התנועות. הפונדמנטליזם הדתי קיים כמובן בשלוש הדתות המונותיאיסטיות, וברמה האידיאולוגית לתנועות הפונדמנטליסטיות מטרות ושאיפות דומות – אולם המשתנים הקונטקסטואלים, תנאי הסביבה והפרקטיקות שמשתמשות בהן התנועות הם אלה שקובעים בסופו של דבר את התפתחותן של התנועות.
רסלינג
מאת: נורמן אולר
תיאור: כשגרמניה תקפה את צרפת בשנת 1940 , פעלו חיילי הוורמאכט השפעת 35 מיליון כדורים של פרוויטין, כדור שהחומר הפעיל בו ידוע היום כסם הקשה והממכר קריסטל מת’. הכדור הזה הוא שאִפשר את מלחמת הבזק (בליצקריג) חסרת המעצורים, והפך לסם עממי במדינה הנאצית. על סמים ברייך השלישי ידוע עד כה מעט ונורמן אולר חודר בספרו מתחת לעורם של הפושעים הגרמנים שפעלו באותם ימים. היכן שלא היה די באידיאולוגיה ובקנאות כדי להשיג את “הניצחון הסופי”, פנו במנגנון הנאצי ללא כל עכבות לעזרת הסמים. בעוד שבאופן רשמי נוהלה מדיניות מחמירה כנגדם, סמים קשים וממריצים היו נגישים למגוון רחב של אנשים באוכלוסייה הגרמנית: החל בפועלים, מורו ת, רופאים, עקרות בית, ולילדים כתוסף במשקאות וממתקים, ועד לחיילי הוורמאכט, האס־אס וטייסי הלופטוואפה. גם היטלר עצמו, הצמחוני והסגפן כביכול, אהב להיעזר בתמריצים פרמקולוגיים, וקיבל בקביעות מרופאו האישי, תיאודור מורל, חומרים ממריצים שונים, תכשירי הורמונים מפוקפקים ואף סמים קשים. כך הצליח הרודן להיאחז עד הסוף בטירוף שלו. לצורך כתיבת אקסטזה טוטאלית ייחד אולר חמש שנים של מחקר בארכיונים בגרמניה ובארצות הברית. בין השאר, בחן חומרים תיעודיים שהגישה אליהם היתה חסומה  עד לא מכבר, שוחח עם בני התקופה, עם היסטוריונים צבאיים ועם מומחים לרפואה. ההיסטוריון הידוע הנס מומזן ליווה את כתיבת הספר שתורגם ל 25- שפות, והיה ברשימת רבי המכר של ה– New York Times האמריקאי, וכן Der Spiegel הגרמני. זהו ספר מטלטל ומרתק על מכונת הסמים האדירה, המכוונת והמתואמת שהניעה את הרייך השלישי על כל רבדיו: מהאזרח הפשוט, דרך טייסי חיל האוויר הגרמני ועד לאדולף היטלר.
מטר הוצאה לאור בע"מ
מאת: עמנואל מרקס
תיאור: ספרו החדש של עמנואל מרקס מנתח אלימות מצד המדינה בראי שלוש שנים גדושות אירועים בהיסטוריה של גרמניה הנאצית – פרעות ליל הבדולח, הכיבוש של פולין והפלישה לרוסיה הסובייטית. אירועים אלה היו חלק מהפרויקט הנאצי להפוך את מזרח אירופה למושבה גרמנית, לרוקן אזורים נרחבים מתושביהם ולהושיב במקומם מתיישבים ממוצא גרמני. לאחר הפלישה הגרמנית לפולין, בספטמבר 1939, נרצחו מאות אלפי אזרחים פולנים, יהודים וקתולים. לאחר הפלישה לרוסיה הסובייטית, ביוני 1941, התרחבו הרציחות ההמוניות של שבויי מלחמה ואזרחים. אך כבר כחודשיים לאחר הפלישה, באוגוסט 1941, התברר למנהיגים הנאצים שאין בכוחם לנצח במלחמה; או-אז הם הציגו את השמדת היהודים כמטרת המלחמה, כחלק מפינוי השטח למתיישבים וכניצחון פורתא, ואילו יישוב השטח נדחה לימי שלום. המחבר מסתמך על בחינה חוזרת של הספרות ההיסטורית והסוציולוגית ביחס למלחמת העולם השנייה והשואה, וכמו כן על עיתונות בת הזמן ועדויות של שורדים. הוא מצא שהגייסות הנאציים השתמשו ללא הרף באלימות קיצונית, לצורך ושלא לצורך. הנאצים ראו באלימות את מקור הכוח, ובכך היו דומים למדינות אחרות, אלא שהם השתמשו באלימות בצורה מסיבית יותר. מתברר שעצם קיומם של צבאות וארגונים חמושים אחרים גורם לכך: כל מדינה מקיימת ארגונים חמושים כדי לשמור על גבולותיה ועל הסדר הציבורי; ארגונים אלה דרוכים תמיד לפעולה, אך במשך תקופות ארוכות הם חסרי תעסוקה. הנהגת המדינה עומדת בפני הפיתוי המתמיד להטיל על הכוחות המזוינים משימות מגוונות. הכוחות מבצעים את המשימות באמצעים העומדים לרשותם, ובראשם אלימות. המשטר הנאצי הגיע לידי כך שהפעיל אלימות רצחנית נגד היהודים ושאר האזרחים במידה שווה כמעט. וזאת לדעת, כל מדינה עלולה בתנאים מסוימים להידרדר למצב כזה.
רסלינג
מאת: רבקה קדוש
תיאור: יצירתו הרוחנית של הרב יוסף חיים (1909-1835), שכינויו הוא 'הבֵּן אִיש חַי' כעקבות שם חיבורו הידוע, היא 'עמוד התיכון' בתרבות קהילת בבל בעידן החדש. מנהיגה הרוחני של קהילה מפוארת זו הטביע חותם בספרות הלכה, הקבלה, הדרש, המוסר וכמובן גם בספרות הפיוט והספרות היפה של דורו , כל זאת בששים חיבורים ומעלה שהעמיד בחייו. מהמכלול הרבני העצום הזה משתקף עולם הגותי ייחודי לו ולקהילתו, ואשר לו נתן ביטוי ספרותי אישי בסיפורים ששילב בדרשותיו, אותן נשא שבת בשבתו לאורך כחמישים שנה. בפרקי חיבור זה מאת רבקה קדוש נפרש לראשונה מפעלו הספרותי-דרשני של מנהיג מובהק זה של קהילת בבל ומצטיירת מפת התפוצה של עשרות הסיפורים הפזורים בכתביו. בכך נעשה החיבור הנוכחי למערך ממַפתח של חומרי הדרשה הסיפוריים של 'הבן איש חי', וממנו ניתן לשחזר את רשת דרכי ההשפעה שבהן נפוצו סיפורים אלה מעבר לגבולות הקהילה הבבלית אל שאר קהילות ישראל. בחיבור מתבררים הקשרים הרעיוניים והפואטיים שבין הסיפורים לבין הדרשות, וכן המחשבה הקבלית ומחשבת המוסר של הרב יוסף חיים. החקירה הספרותית-תימטולוגית והפרשנית הזו מסמנת את מקומה של הסיפורת של הבן איש חי במסורת הסיפור הפולקלורי היהודי בפרט ובמסורת ההיגודית של הסיפור הפולקלורי הבין-לאומי בכללו.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: דן מירון
תיאור: ״פרץ הכניס את ביאליק ל׳קודש קודשיו׳, ׳מעבדת׳ היצירה שלו. כלומר, הוא פתח לפניו את דלת חדר העבודה שלו, קרא לפניו טקסטים, וביאליק התבקש לחוות דעה, לפרץ היה אמון מלא בטעמו ובחושיו הספרותיים. כך נעשה המשורר העברי עד־שותף לחיי היצירה של הנסיך היריב. הלה רחש לו אמון כה רב, עד שגילה לו כמה מתוכניותיו היצירתיות , דבר שאיש, להוציא אולי מקורבים אחדים, לא הובא בסודותיו״. במסה בת שלושה פרקים, בין שני הרים , זוגות סופרים: קרבה, ריחוק וחיכוך יצירתי, חושף דן מירון את זיקות היצירה אצל ארבעה מן היוצרים היהודיים המודרניים המרכזיים: חיים־נחמן ביאליק, יצחק ליבוש פרץ, שאול טשרניחובסקי ואורי-צבי גרינברג. מירון מתחקה כאן אחר קריאתו של סופר בכתביו של סופר אחר בן זמנו, ומניח את עקרונותיה של אוריינות טקסטואלית עקיפה: קריאה בעיניו של אחר. בתוך כך הוא משמיע שוב את קולה של השירה העברית והיידית, במלאת כמאה שנה לערך מאז כתיבתה: מהי הירושה האסתטית שהותירו מנסחיו של הביטוי העברי הספרותי המודרני? והאם ניתן עוד להיכנס בשערי יצירתם? לספר מצורפת הקדמה מאת לילך נתנאל, שעניינה החניכה הרגשית שהציעה הספרות היהודית מודרנית לקוראים בני זמנה, וגלגוליה של חניכה זו בקרב קוראים מאוחרים. 
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: משה מנשהוף, רומי ג’לאל אלדין
תיאור: שירת רוּמי, מבחר מתורגם מתוך חמשת כרכי המת'נוי, הוא כד מים מהאוקיאנוס הגדול של כרכים אלה ושל הגותו של רוּמי. הקטעים שתורגמו בו נועדו להדגים את חכמתו של רוּמי ואת עושר יצירתו ולהעניק לקורא טעימה מיסודות תורתו הפילוסופית והמיסטית ומסגנונו הספרותי. רוּמי נחשב לגדול המשוררים וההוגים הסוּפיים ולאחד מענקי המשוררים הפרסיים. רוּמי ייסד את מסדר הדרווישים הידוע בשמות ה"מֶולְֶויִהֶ" ו"הסוּפים המרקדים", אשר פעילותו נמשכת עד עצם היום הזה. מרכזו של המסדר בקוניה שבטורקיה, שם גם קבור רוּמי. באמתחתו של רוּמי שפע יצירות בעלות עומק מחשבתי ופילוסופי, מלוּות בפתגמים וברחשי לב. שירתו העשירה כוללת סיפורים רבים שבהם שזור חוש הומור מיוחד. בשל אופיין זה, דיברו יצירותיו לליבם של בני שכבות אוכלוסיה שונות והשפיעו רבות על הדורות הבאים אחריו, הן במדינות האסלאם והן במערב. ביטוי מקיף לתורתו המיסטית מצוי בספר המַתְ'נוַוי, שיש באיראן המכנים אותו בשם "הקוראן בשפה הפרסית".
כתב ווב הוצאה לאור בע"מ
מאת: ענבל פלד
תיאור: הספר PHOTO IS:VOICE מבקש להוות שופר לאוכלוסיות מוחלשות מרחבי הארץ, וכן לתת במה מכובדת לצילום ככלי להשמעת קול ולשינוי חברתי. תקוותנו כי הקהילות המוצגות בספר, לצד עוגנים תיאורטיים והיסטוריים, יהווה נקודת ציון לאנשי מקצוע בתחום, באופן שיאפשר למידה משותפת, ויטביע חותם על שיח הצילום החברתי.
PHOTO IS:RAEL
מאת: אורי רוסט
תיאור: ספרו של אורי רוסט, אוריינטליזם במבחן, מתמקד בתקופה מכרעת בהיסטוריה של המזרח התיכון בעת החדשה (1922-1914). בתקופה זו קרסה האימפריה העות'מאנית, נוצרו ישויות מדיניות חדשות, נקבעו גבולות, עוצבה שיטת המנדטים והוענקה עצמאות למצרים שהייתה בשליטה בריטית זה מכבר. המדיניות הבריטית הייתה בעיקרה פרי יצירתם של "אנשי השטח", "האוריינטליסטים" או "הערביסטים" – כמו לורנס "איש ערב", מרק סייקס, רונלד סטורס, גרטרוד בל ואחרים. אלה, לצד מדינאים בכירים כמו וינסטון צ'רצ'יל ואלפרד מילנר, עשו שימוש תכוף בדימוי הערבי, כלומר במה שנחשב בעיניהם כמאפיינים ייחודיים ערביים, כחלק מתהליכי קבלת ההחלטות בסוגיות המזרח תיכוניות. אוריינטליזם במבחן חודר לרובד התת-קרקעי של תהליך ההתרחשויות ההיסטוריות, תוך כדי כך שהוא בודק את התפיסות והדימויים הנמצאים ברקע ההחלטות המדיניות, כל זאת על בסיס חומר מגוון, בעיקרו ארכיוני. בתוך כך הוא עוסק במגוון של סוגיות: דימוים של ערביי המדבר מול דימוי המצרים "הלבנטינים"; דימוי הערבים-הפלסטינים; דרכי שליטה אפקטיביות במזרח בכלל ובערבים בפרט; חשיבות מראית העין ושמירת הכבוד בחברות "אוריינטליות", ועוד. חלק לא מבוטל ממערכת הדימויים שרווחה אצל הבריטים בתקופה שבה עוסק הספר המשיך להשפיע גם בדורות הבאים, וחלקם אף חדרו לעולם המושגים שלנו. הקורא הישראלי יוכל לגלות, למשל, שאחד ההסברים הרווחים שניתנו בישראל לפרוץ האינתיפאדה הפלסטינית הראשונה והתמשכותה – חוסר הנחישות הישראלית להשתמש בכוח רב לדיכויה מיד עם פריצתה – ניתן על ידי בריטים במצרים כבר ב-1919, לנוכח ההתקוממות המצרית שעמדה בסתירה לדימוי המצרי הנוח והכנוע.
רסלינג
מאת: תום דוד הרצוג
תיאור: ההתייחסות ליהודים המתגוררים מעבר לפרת בנאום ששם יוסף בן מתתיהו בפיו של המלך אגריפס השני ערב פרוץ המרד הגדול ברומאים בשנת 66 לספירה, לא זכתה לתשומת הלב הראויה במחקר ההיסטורי המודרני. סוגיית המעורבות של יהודים מחדייב וממסופוטמיה במרד הגדול ברומאים מרחפת על פני המחקר ההיסטורי של מרד זה. ההתייחסויות הספורות בחיבור “מלחמת היהודים” של יוסף בן מתתיהו לאפשרות של עזרה למרד, אשר תבוא מתוך שטחי האימפריה הפרתית, כמו גם אזכורים של אינדיבידואלים מממלכת חדייב כלוחמים בשורות היהודים, נותנים תחושה שסיפור הרבה יותר גדול מסתתר מאחוריהם. למרות זאת, אלו הרוצים לחקור סוגיה זו, יתקשו למצוא מחקר העוסק בה באופן בלעדי או אף מרכזי- זהו ייעודו של מחקר זה. במחקר יידונו שאלות, כמו עד כמה נרחבת הייתה המעורבות של יהודים מחדייב וממסופוטמיה במרד? האם אירועים לא ברורים בו ניתנים להסבר על ידי מעורבות זו? מדוע יוסף אינו מזכיר אותה יותר בהרחבה? ומה הייתה מדיניות הפרתים ביחס למרד הגדול?
ספרי ניב
מאת: יורם פרי
תיאור: הספר משפטי נירנברג – משפטי הזיקית בוחן משפטית והיסטורית את המהלכים שקדמו למשפטי נירנברג, את הסוגיות המשפטיות שעמן התמודדו השופטים ואת המשמעויות והלקחים שעלינו לתת עליהם את הדעת. הספר סוקר משפטים נוספים נגד פושעים נאצים שהועמדו לדין, ואשר מהם ניתן ללמוד על ההתמודדות הרופסת של המעצמות, וכן של גרמניה עצמה, עם תפיסת הפושעים הנאצים והעמדתם לדין. צביעותן של המעצמות לאחר המלחמה ובמשפטם של הפושעים הנאצים היא נקודה שחורה בהיסטוריה העולמית ובמשפט הבין־לאומי. משפטי נירנברג – משפטי הזיקית הוא ספר חובה למי שרוצה ללמוד על ההיסטוריה של מלחמת העולם השנייה, על שואת העם היהודי ועל המרדף אחר הפושעים הנאצים.
ספרי ניב
מאת: טוני באסילה
תיאור: בספר “מהגלות אל המסך” מוצגת תופעת הפליטים הפלסטיניים והשתקפותה בסרטי הקולנוע במדינות ערב. כתיבת הספר נשענה על השוואה בין ההיסטוריה הכתובה ובין הצגתה בסרטים. אלו עוסקים בשאלת הפליטים בין דמיון למציאות, ומציגים היסטוריה טוטאלית באמצעות הבלטת הצדדים המנטאליים, החברתיים והפסיכולוגיים בחברת הפליטים מאז לידתה. לאחר הצגת ההשתלשלות הכרונולוגית של התופעה, מלידתה ועד המאפיינים העיקריים בחיי היום-יום במחנות, פונה הספר לניתוח המבע הקולנועי בשלושה סרטים עלילתיים שעסקו בנושא: “אל-מח’דועון” (המרומים, 1972), “נאג’י אל-עלי” (1992) ו”באב אל-שמס” (שער השמש, 2004). ניתוח המבע הקולנועי מתמקד בשלוש סוגיות: דימוי האדמה, מעמד האישה הפליטה ויחסן של מדינות ערב לשאלת הפליטים. הסרטים הציגו את תופעת הפליטות באמצעות מטאפורות, אלגוריות, כללי סמנטיקה וסמיוטיקה ומשחקי מצלמה שונים. הגישה הבין-תחומית והשימוש בכלים מחקריים לצורך כתיבת הספר מציעים דרך אלטרנטיבית להצגת שאלת הפליטים הפלסטיניים.
ספרי ניב
מאת: הדס עפרת
תיאור: ספר זה סוקר תופעה אורבנית, בין-לאומית ועכשווית, של התערבויות אמנותיות שמבקשות להשפיע ולחולל שינוי במרקם החיים בעיר. מדובר ביוזמות מקומיות של אמנים, מעצבים, קולקטיבים ומרכזי תרבות ואמנות בערים רבות בישראל ובעולם. הן מצליחות ליצור מצב אזרחי חדש ומתמודדות עם האתגרים החברתיים והמרחביים שמציבה המטרופולין הפוסט-מודרנית, ובכלל זה ערי לוויין ושכונות פריפריאליות. הרשויות למדו להכיר ביתרונות החשיבה של האקטיביזם האמנותי, השונה מאופני פעולה מקובלים, ונוטות לשתף עמו פעולה. שילובם של כוחות חוץ-ממסדיים היא ניצחונה של העיר היצירתית – עיר של תושביה ושל כל הפועלים בה.
רסלינג
מאת: ברונו מונארי
תיאור: עיצוב כאמנות הוא מסע מאויר באפשרויות האמנותיות של העיצוב המודרני תחת האני–מאמין של ברונו מונארי, "לדעת לראות". מסע שמשרטט את הדרך שבה אחד המוחות הדגולים של המאה העשרים חי את האמנות שאותה יצר, ועיצב את האמנות שאותה חי.
הוצאת אסיה
מאת: ג'ון פאולס
תיאור: ממואר פילוסופי מעורר השראה, שמתחיל כחשבון נוקב עם אב הסולד מהטבע הפראי, וממשיך למדע ולאמנות בתרבות המערב, שהקימו חומות של ניכור בין האדם לבין הטבע. הסופר ג'ון פאולס משוטט בין נופי ילדותו, ציורים ויערות, ומוביל אותנו למסע אל מסתרי הכתיבה, הנמשלת כאן לשיטוט ביער, ואל העצים של חיינו — אלה שפסחנו עליהם מבלי משים, ואלה שעוד נפגוש, יש לקוות, כמי שהתעוררו מתרדמה עמוקה. פאולס מזכיר לנו את ההנאה שבללכת לאיבוד, את היופי בגנים — ובדמיונות — שאינם גזומים, ואת העונג חסר התכלית שבהיעדר כל תוכנית שהיא, בחיים כמו באמנות. הוא מפציר בנו — ומאתגר אותנו — להטות אוזן אל "האיש הירוק" בתוכנו, ולאמץ אל ליבנו את האינטואיטיבי, הבלתי צפוי, שחומק מכל מדידה או הסבר.
הוצאת אסיה
מאת: יהודה שנהב־שהרבני
תיאור: פועלים בתרגום הוא ניתוח היסטורי ביקורתי, ראשון מסוגו, של מפעל התרגום המודרני. בחלקו הראשון הספר מציע גנאלוגיה של שדה התרגום, מושגיו ומופעיו מהעת העתיקה, דרך ימי הביניים ועד "המפנה האינדיבידואלי" שהתפתח באירופה בימי הרנסנס וראשית המודרנה. הספר חושף את מגבלותיו של דגם התרגום האינדיבידואלי הניאו-קלאסי – דגם שביסודו הסתגרות ועל כן הוא משמיט מן התרגום את פונקציית הדיאלוג, שאפיינה את התרגום הקולקטיבי שקדם לו, וגוזר אֵלֶם ובידוד על המתרגמים. בניתוח מקורי ויחיד במינו, יהודה שנהב-שהרבני טוען שבתנאים של יחסים קולוניאליים המודל הניאו-קלאסי מייצר אסימטריה מובנית ומנציח את יחסי הכוח שמתקיימים מחוץ לחדר התרגום. חלקו השני של הספר עוסק בסוגיית התרגום מערבית לעברית ומציע טיפוס אידיאלי של תרגום דו-לאומי בצוותים, שמאפשר פוליפוניה וריבוי לשוני ומחזיר את ערך הדיאלוג לתרגום הטקסטואלי. הספר משלב מחשבה פוליטית, תיאוריה של תרגום ופרקטיקה של תרגומי ספרות מערבית לעברית בזמן הזה.
דעת : מרכז לימודי יהדות ורוחמכון ון ליר בירושליםהקיבוץ המאוחד
מאת: אברהם עוז
תיאור: במחקר ראשון מסוגו בוחן אברהם עוז לעומקו את היחס בין התיאטרון העברי המודרני לבין הסיפֵּר שעליו מושתתת האידיאולוגיה הציונית. טענות היסוד של הספר הן שכמו בצמיחתה של כל תנועה לאומית משחר העת החדשה עד ימינו, מלווה גם אמנות התיאטרון את כינונה של תודעה וזהות לאומית, בין אם כנושאת דברה של ההגמוניה ובין אם כמתבוננת מהצד ולעיתים אף כגורם חתרני נגד ההגמוניה. בשל רצינות הקשר שנרקם בין העולם המימטי לבין המציאות בקונטקסט של כינון זהות לאומית, נבחן באופן ייחודי הקשר בין שיקוף הנרטיב הלאומי לבין הדרמה הרצינית, כשגולת הכותרת שלה היא הטרגדיה. שאלה זו הנה משמעותית במיוחד ביחס לסיפר הציוני אשר מתחילת דרכו היה אמור להתמודד עם דילמות מורכבות שנבעו מן ההקשרים המיוחדים של ההיסטוריה היהודית בדורות האחרונים, כמו גם מהסכסוך עם ישות לאומית מתחרה על טריטוריה משותפת.
ספר זה מתחקה אחר כמה נקודות ציון מרכזיות בדרכו של התיאטרון העברי: מהצגות החובבים הראשונות שהתקיימו במושבות העלייה הראשונה, ביפו ובירושלים, דרך מחזות שהוצגו בשנות המנדט הבריטי ומאז קום המדינה, כולל מספר מחזות מתורגמים אשר הנם רלוונטיים לנושאים הנדונים. דיונים מפורטים יותר מתקיימים במחזות דור בארץ, מחזאות השואה, לצד יצירתם של מחזאים כמו ל. א. אריאלי-אורלוף, עמוס קינן, נסים אלוני, חנוך לוין, יהושוע סובול, יצחק לאור ועוד. בכל הדיונים הללו נבחן היחס בין שאלות היסוד של הסיפר הציוני לבין הדרמה הרצינית, במיוחד הטרגדיה.
דעת : מרכז לימודי יהדות ורוחרסלינג
מאת: רוני קליין
תיאור: הוגים יהודיים-צרפתים בני-זמננו – לוינס, בני לוי, ליאון אשכנזי, משוניק, טריגנו, אמדו לוי-ולנסי – ביקשו להעלות שאלות פילוסופיות קונקרטיות מתוך מצבים אנושיים בסיסיים. הם זנחו את המושגים השאובים מהשפה המטאפיזית, התיאולוגית או הדתית, מושגים שהפכו בצרפת החילונית לנחלת העבר. דוגמא בולטת לנטייה זו ניתן למצוא אצל עמנואל לוינס, מהבולטים מבין הוגים אלה, שהעמיד את ה"אחר" במרכז הגותו. האחר של לוינס אינו ראשית כל אלוהים הטרנסנדנטי אלא הזולת, האדם האחר, וליתר דיוק פניו של הזולת. הפניה התיאולוגית של לוינס ל"אחר" כאלוהים נעשית מתוך המציאות הפרוזאית של פני הזולת, וזה האחרון יכול להיות כל אדם: קרוב-משפחה, אבל גם חבר או פשוט עובר אורח.
מושג ה"אחר" הוביל לשלל שאלות חסרות תקדים בהגות היהודית: שאלות פסיכואנליטיות, פוליטיות, לצד שאלות הלקוחות מהפילוסופיה של השפה. מה הקשר שלנו עם אותם אחרים הקרובים אלינו ביותר? – הורינו או ילדינו. מה הקשר שלנו עם כל האזרחים החיים אתנו באותה חברה? – זו השאלה הפוליטית. לבסוף, בעקבות מפנה השפה של הפילוסופיה הצרפתית בשנות ה-60 וה-70, ההגות היהודית-צרפתית הפנתה את השאלה אל השפה היהודית עצמה: מהו טקסט יהודי? הטקסט המקראי או הטקסט המדרשי-תלמודי המתלווה אליו? ובכן, ההגות היהודית-צרפתית בת-זמננו צמחה מתוך המציאות המוחשית ביותר, ובמובן הזה ניתן להגדירה כהגות "מטריאליסטית". כדי להבינה עלינו להתבסס על הישויות הבסיסיות ביותר: אות, גוף, קהילה.
דעת : מרכז לימודי יהדות ורוחרסלינג
מאת: שמעון לוי
תיאור: בהיעדר מסורות דרמה ותיקות, נמצא התאטרון העברי החדש בארץ ישראל בתחילת המאה ה-20 במלכוד פורה ומרתק. עם תהליכי החילון והליברליזציה ביהדות הגולה ותחילת ההתיישבות בארץ ישראל נוצרה פתיחות גם לתאטרון. אמנות חדשה יחסית זו ביהדות נתפסה גם כבידור, אך בשנותיה הראשונות היא נרתמה בעיקר ככלי חינוכי ואידיאולוגי המגויס לשירות הציוני-לאומי ולמאבק על יצירת תרבות עברית. האופי הדרמטי של השינוי במעמד היהודים וההתיישבות בארץ לא רק הזמין קריאה מחודשת בהיסטוריה היהודית, אלא את העלאתה, תרתי-משמע, לארץ ולבימה העברית – כמובן, בלשון העברית. ספר זה עוסק בסוגיות ובנושאים בדרמה ובתאטרון הישראליים מנקודת מבט חברתית-אמנותית. הפרולוג מטפל בצמיחת התאטרון היהודי-עברי-ישראלי על רקע חילונה של החברה היהודית מראשית המאה ה-19 עד הפריחה הגדולה בישראל בימינו. תנאי היסוד לתאטרון בכלל ולתאטרון הישראלי בפרט נידונים בפרק על החלל בדרמה הישראלית. חפצים בתאטרון נידונים בפרק הבוחן את ייחוד הדרמה המקומית דרך אחד ממרכיבי עיצוב החלל – חפצי הבימה. התנ"ך והיהדות נידונים בפרק על הקדושה החילונית האופיינית לבימה שלנו. מרכיב נוסף בזהות הישראלית, היחס לערבים, למלחמות ולסכסוך המתמשך, נידון בפרק "שבויים בבדיון". הדיון בשלושה מגדולי היוצרים בתאטרון הישראלי, נסים אלוני, יהושע סובול וחנוך לוין, מעוצב על פי המכוונות המטא-תאטרונית העצמית של כל אחד מהם. פסטיבל עכו, אירוע שנתי מאז שנת 1980, נידון כמרכיב מרכזי בתמונת התאטרון בישראל. הספר נחתם באשכבה לתסכית העברי, סוגה שזכתה לעדנה עד שנדחקה לקרן זווית מפני הטלוויזיה, אך תרומתה המשמעותית לדרמה הישראלית עדיין נשמרת.
רסלינג
הצג עוד תוצאות