נמצאו 856 ספרים בקטגוריה
לכל הספרייה
מאת: גבריאל מוקד
תיאור: בארבע–עשרה רשימות קצרות - "אֶטיוּדים" כלשונו - פורשׂ חוקר הספרות והעורך הנודע, פרופ' גבריאל מוקד, מבט פנורמי ועם זאת אינטימי על שירתה של מאיה בז'רנו. מוקד, שהיה הראשון לפרסם את שיריה בשלהי שנות השבעים של המאה העשרים (ב׳עכשיו׳), סובֵר שבז'רנו היא "הדמות המרכזית בשירתנו משלהי שנות השבעים ואילך עד ימינו אלה" וששירתה היא "מסע לארץ הפלאות של הדיוּק". מבטה המשוכלל של בז'רנו, הבוחן את המיתוס והיומיום, את התודעה והדִמיוֹן, את הנפש והגוף, ניכר החל ב'בת יענה', ספר שיריה הראשון, עבור בשירי "עיבוד נתונים" שהעניקו לה מעמד מיוחד בשירה העברית של דור–המדינה ועד לספרה 'פגישה עם השחקנים', שראה אור לאחר כינוס מבחר מקיף משיריה (תדרים). בשערו השני של ספר זה ניתן מבחר ממצה משיריה של בז'רנו, שנערך בידי המשוררת עצמה.
הקיבוץ המאוחד
מאת: יעל זרחי-לבוא, בר חיון, אסף דרעי, אמיר פרג'ון
תיאור: ספר זה מציג ארבע גישות שונות, עדכניות ופורצות דרך, לקרוא את הרולד פינטר ולגשר על הפער בין החידתיות לכוח העצום של מחזותיו והצלחתם. הן מתייחסות באופן רענן לכמה מהשאלות המרתקות ביותר העולות מיצירתו כמו מה ניתן ללמוד מהדימוי של פינטר כמחזאי ומהדרך שבה יצירתו התקבלה בקרב המבקרים? מהו מקור כוחן של מילים ביצירתו וכיצד הן מבנות את הסמכות של הדמויות? איך מושרשת הטוטליטריות בתחושת האיום המסתורית, שעולה אפילו מסיטואציות שגרתיות ודיאלוגים תמימים למראה? איך מאחורי העמימות המאפיינת מחזות רבים של פינטר בונה השימוש המושכל בצלילים, בשתיקות ובתנועת הגופים בחלל הבימתי תפיסה דרמטורגית מדויקת וכה אפקטיבית?
מאת: סיגל נאור פרלמן
תיאור: הספר עוסק בשירתו האוטוביוגרפיים של נתן זך. כידוע, מאז שב זך משהות ממושכת בלונדון, ובעיקר עקב מות אמו, השתנתה שירתו כאשר ספגה לתוכה את היסודות האוטוביוגרפיים, יסודות שהגיעו לשיאם בקובץ החמישי שלו 'כיוון שאני בסביבה' (1996). ביקורת הספרות סימנה עד אז את שיאה של שירת זך במה שכונה "נוסח זך", נוסח שהתבסס על שיריו המוקדמים, והשפיע באורח מכריע על השירה העברית בעשורים האחרונים. את שירתו המאוחרת של נתן זך מכנה נאור פרלמן "שירה פואטוביוגרפית", ומציעה להשתמש במונח מפתח זה כדי לעיין בכל שירה שהקשריה הם אוטוביוגרפיים. בפרישה רחבה ובלשון בהירה וחדת התבוננות מעמיק הספר לבחון את הפואטוביוגרפית של זך. נאור-פרלמן מצביעה על אירועים בחיי המשורר ובחיים הציבוריים, שאותם משכיל זך להפוך לחלק משירתו המתרחבת: התאבלותו על מות אמו, והאופן שבו נכרך דיוקנה בדיוקן האישה-אהובה; הפחד מפני המוות, והאופן שבו מוכן האני-המשורר לאמץ לעצמו זהויות שונות, ואף לדבר בקולן; נכונותו של זך לכתוב שירה פוליטית, אחרי שהתנגד באופן נחרץ לפוליטי בשירתו המוקדמת; הניסיון המפתיע להתקרב אל נתן אלתרמן המת, בשיר "עם אלתרמן בחולות", אחרי שתקף את שירתו בחריפות – בכל אלה ועוד עוסק ספר רב תובנות ומרתק זה.
הקיבוץ המאוחד
מאת: חמיד נפיסי
תיאור: בצעד תאורטי נועז מגדיר חמיד נפיסי בספר זה ז׳אנר חדש בקולנוע העולמי אשר משותף ליוצרות וליוצרים שפועלים בגלות ובפזורה – קולנוע עם מבטא. נפיסי מעניק לנו כלים להבין סרטים מורכבים ומקוריים אלה שפועלים מחוץ לקולנוע המסחרי ושאינם נענים למוסכמות שלו. קולנוע עם מבטא נוצר במערב בידי בני קהילות של פליטים, מהגרים ועמים שחיים בפזורה שמוצאן בדרך כלל מהעולם השלישי וממדינות פוסט־קולוניאליות. אלה הפקות עצמאיות, זולות, אישיות ואימפולסיביות שמופצות באולמות קולנוע שאינם מסחריים, במוזאונים, בפסטיבלים ובאינטרנט ומאתגרות את הקולנוע הדומיננטי. שלא כנטייה להכריז על מותו של המחבר או להמעיט בחשיבותו, נפיסי מדגיש את מרכזיות חווייתם האישית של קולנוענים כמו אטום אגויאן, מישל ח'לייפי, מירה נאיר, שנטל אקרמן, אליה סולימאן, פרננדו סולאנאס, עמוס גיתאי ואמיר קוסטוריצה. הוא עוסק בייחוד של כל יוצר ויצירה, אך גם מאתר סגנון קולנועי משותף אשר מבטא את המתחים של החיים בגלות, כגון מבנה סיפורי מקוטע שמרבה להיעזר במכתבים ובטלפונים, מסעות וחציית גבולות וזהויות, כפילים והעמדת פנים ומרחבים פתוחים בתיאורים נוסטלגיים של המולדת מול קלאוסטרופוביה מעוררת אימה בגלות. חווייתם של פליטים, גולים ומהגרים בולטת ביצירה האמנותית היום, ונפיסי מאפשר לנו לא רק לזהות ולאפיין מגמה מרכזית זו בקולנוע העולמי אלא גם לחשוב על עתידו של ז׳אנר זה, אשר עדיין משתנה וצומח.
עם עובד
מאת: יעל גילעת
תיאור: דור המפנה חושף דור אמנים שנכפה עליו לפרק מיתוסים ולשבור פרדיגמות קודמות; דור של אמניות צעירות שפעלו בשדה גברי וכוחני; דור צעיר שהואשם בריאקציונריות ובחוסר תחכום, אך יצירתו התאפיינה במבע אמנותי ופוליטי עז ודרוך, דור שפעל בפרץ אנרגטי חסר תקדים, והאמנות עבורו הייתה שדה פעולה מרובה ערוצים של המצאה, מחאה והתפכחות. תרומתה הסגולית של האמנות הצעירה שצמחה מראשית העשור, עיצבה אותו ועוצבה על ידו, באה לידי ביטוי במפנים שחוללה: בתחום האוצרות, בתחום המדיומלי ובתחום התמטי-סגנוני. התבוננות בדיוקן רב-הפנים של הדור הצעיר של אמנים ואמניות שפעלו בשנות השמונים חושפת את קריסת דיוקנה המדומיין של החברה הישראלית.
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב
מאת: נורית גרץ, רז יוסף
תיאור: בלב יצירות הקולנוע הישראליות בנות זמננו נמצאת התמודדות עם טראומות מן העבר; יצירות אלה חופרות כמו ססמוגרף רגיש אל תוך זיכרונותיה של החברה הישראלית ומעלות את מה שהיא השכיחה והשתיקה. הן עושות זאת בשפה פוסט־טראומטית מקוטעת, שאינה מתארת את הדברים במלואם, אלא מעלה חלקי סיפור שמוסתרים מאחורי תחפושות שונות. מחברי ספר זה מנסים ללכת בעקבות הזיכרון הישראלי, לגלות אותו בקולנוע הישראלי העכשווי ולחשוף עד כמה הוא מושפע מן הטראומות שחווינו כעם וכחברה. המחברים מבקשים להבין את ההיסטוריה מתוך הטראומה ולאתר את הפצעים הזועקים מתוך הזיכרון של החברה הישראלית ושל הקולנוע שלה. עוד הם מבקשים להראות כי דווקא השפה הפוסט־טראומטית המרוסקת והקטועה, המחזירה אל ההווה מראות וחוויות שלא עוכלו בתודעה ולא עובדו, היא שמוליכה את הסרטים אל העבר החבוי ומאפשרת התמודדות אתו. שפה זו אף עשויה להוביל להבנת העיוורון לטראומה של ה"אחר" ובתוך כך להבנת הטראומה של עצמנו, כקרבנות וכמעוולים כאחד.
עם עובד
מאת: ענת יונת זנגר
תיאור: מקום, זיכרון ומיתוס בקולנוע הישראלי העכשווי בוחן סרטים תיעודיים ועלילתיים ישראליים ואת האופן שתיאורים של נוף ושטח מספקים נקודת מבט ייחודית של הזהות היהודית ושל הזהות הישראלית. המחברת מדגימה כיצד המרחב הקולנועי הוא מְכל של האירועים העלילתיים, ולא זו בלבד אלא שהוא מאורע בפני עצמו ומטעם עצמו, שכן מרחב ומקום הם יסודות בעלי ערך במשא ומתן מתמשך על הזהות היהודית ועל הזהות הישראלית. הסרטים לוכדים את המראה של המקום והם גם רוקמים רשת עקבות, שאינן ניתנות לשליטה, של מערכות כלכליות, חברתיות ופוליטיות. המרחב והמקום הם מאפיינים חשובים בזהות הישראלית. בעקבות שינוי התנאים גם התפיסה בנוגע למאפיינים הללו משתנה. כאלפיים שנים של גלות יצרו פער בין רעיון המרחב היהודי ובין האופן שמדינת ישראל המודרנית מממשת את הרעיון הזה. פער זה גדל מהקמת המדינה, וביטוייו בקולנוע הישראלי מרובדים. בספר זה המקום והמרחב משמשים הן מושא לניתוח והן כלי תאורטי. הניתוח הביקורתי של הסרטים עוקב אחר החלוקה בין המסגור הקולנועי ובין המסגור הציוני, ובה בעת גם אחר הקשר ביניהם. נקודת מבט חדשנית זו מאפשרת לנו להבחין במוטיבים רבי־ערך בתרבות העכשווית (מפות, גבולות, מחסומים ואזורים צבאיים) ובמיתוס היהודי (גן, מדבר, מים, ירושלים והמקום הקדוש). המחברת מתייחסת גם לספרות ולאמנות הישראלית ומשלבת הבחנות מתחומי האמנות החזותית, לימודי התרבות, המיתולוגיה, מחשבת ישראל וכמובן לימודי הקולנוע.
עם עובד
מאת: לורה מאלווי
תיאור: בספר מוות 24 פעמים בשנייה מציגה לורה מאלווי - בברק אינטלקטואלי ומתוך אהבת קולנוע ניכרת - תאוריה מרשימה על הזמן הקולנועי. מאלווי טוענת שטכנולוגיות חדשות, כגון הווידאו, הדי־וי־די והמדיה הדיגיטלית, מאיצות את גוויעתו של הקולנוע המסורתי, שדימוייו נצרבו בסרט הצלולואיד, ובד בבד מפיחות חיים חדשים בסרטים של פעם. עוד ב־1975 טלטלה מאלווי את המחקר הקולנועי כשפרסמה את מאמרה "עונג חזותי וקולנוע נרטיבי". מתוך הכרה ביסודותיו הפטריארכליים של המדיום הקולנועי ובעזרת התאוריה הפסיכואנליטית ערכה מאלווי במאמר ההוא דיון נוקב בקולנוע המיינסטרים ההוליוודי וחשפה את המבט הגברי המונח בבסיסו ואת השלכותיו על הופעתה הקולנועית של האישה. למעשה הציעה מאלווי לראות בדימויים המרצדים על המסך הגדול משום הקרנה של הלא־מודע הגברי, על הפנטזיות והחרדות שלו - כאילו זימן אולם הקולנוע ביקור בתוך נפשו של הגבר. המאמר היה למופת של כתיבה פמיניסטית ביקורתית ולאבן דרך בתולדות התאוריה הקולנועית כולה.
עם עובד
מאת: דייוויד בורדוול
תיאור: בספר כמו שמספרים בהוליווד עונה חוקר הקולנוע הוותיק דיוויד בורדוול לביקורות שלפיהן הקולנוע האמריקני העכשווי שונה בקיצוניות מהוליווד הקלסית. האם סרטים עמוסים פיצוצים ממוחשבים, עריכה מסחררת וקרבות אין סופיים בין גיבורי־על לחייזרים מובילים בהכרח לגיבוב דימויים חסר היגיון? האם בגלל הצורך למכור משחקי מחשב ומוצרים נלווים איבדו היוצרים את היכולת לגולל סיפורים לכידים כפי שידעו פעם, בעידן של חלף עם הרוח וקזבלנקה? בורדוול מבקר בחריפות את אותם חוקרים ואנשי תעשייה אשר מאמינים שחל שבר אדיר בסיפֵּר ובסגנון החזותי בהוליווד העכשווית. הוא מנתח עדויות של יוצרות ויוצרים, ספרי הדרכה מרכזיים בתעשייה, גורמים טכנולוגיים וכלכליים וכמובן את הסרטים עצמם, ומדגים כיצד עדיין מורשת הקולנוע הקלסי משפיעה השפעה עזה על הקולנוע העכשווי. הנורמות שהוא מוצא בהוליווד העכשווית גמישות מספיק כדי לחול על מגוון רחב של יצירות, ובכלל זה סרטים עצמאיים וסרטים מהזרם המרכזי, קומדיות רומנטיות כמו ג'רי מגוויר, שוברי קופות כמו שר הטבעות: שני הצריחים וסרטים שמפגינים תמרונים סיפוריים וחזותיים מורכבים כמו יצירותיהם של האחים כהן, קוונטין טרנטינו, אוליבר סטון ומרטין סקורסזה, ממנטו שמסופר מהסוף להתחלה ו"סרטי חידה" שמטעים אותנו כמו נפלאות התבונה, החוש השישי ומועדון קרב. זוהי מסורת עשירה ואיתנה שמאפשרת חידושים אך גם מציעה עקרונות מוכחים של סיפור ושל סגנון חזותי שממשיכים לרתק צופים ברחבי העולם כבר יותר ממאה שנים.
עם עובד
מאת: ג'אד נאמן
תיאור: סרטי צבא ומלחמה מבעיתים ומרתקים צופים וקנו מעמד רב־חשיבות בקולנוע ובתרבות הישראליים. בפרקי הספר הקוראים יוצאים למסע אל גוף הלוחם הפצוע, אל הצלקת הנפשית ואל הטראומה הקולקטיבית של המלחמה דרך הקולנוע. הפציעה בשדה הקרב הייתה מאז ומעולם מופע של אימה, מחזה מבעית המעורר רתיעה אך גם משיכה. סצנות קרב בקולנוע נענות לתשוקה אפלה של בני אדם להתבונן מקרוב בפצע. ועם זאת, מופע הלוחם הפצוע מערער את האמונה הרווחת כי המעטפת החיצונית של גוף האדם מסוגלת לשרוד כל מכה שניחתת עליו מבחוץ. זאת ועוד, הצלקת הנותרת בגוף יוצרת מחוות זיכרון וקרע בתודעה בין מה שקדם לפציעה ובין מה שיהיה אחריה. באמצעות מגוון כלים כמו מחקרי המיתוס הקדום, ביקורת הכתיבה ההיסטורית והפולמוס בן ימינו בתופעת הפוסט־טראומה בוחן ג'אד נאמן את סרטי הצבא והמלחמה. לדימוי האישה בהבניית זהות הלוחם הוא מייחס תפקיד מרכזי בהבנת סרטי המלחמה הישראליים. אלברט איינשטיין, שתהייתו על המלחמה מכוונת גם את כתיבתו של נאמן, שאל "כיצד ייתכן לעורר בגברים התלהבות פראית עד כדי הקרבת חייהם עצמם". בירידה לנבכי הפסיכוזה הקולקטיבית הנקראת מלחמה ובגילוייה בקולנוע הישראלי מנסה המחבר לתת מענה לשאלה רבת־שנים זו.
עם עובד
מאת: רוני פרצ'ק
תיאור: תעשיית הקולנוע ההודי הפופולרי בשפת ההינדי, שמרכזה בעיר בומביי (מומביי), היא הגדולה בהודו והנרחבת ביותר בעולם הלא מערבי. הסרטים שתעשייה זו מפיקה מסעירים מאות מיליוני צופים ומרתקים את חוקריה. באורות בומביי רוני פרצ'ק מנסה לפענח את השפה החזותית של הקולנוע ההודי ואת המקובלוֹת הנרטיביוֹת שלו. מתחת למה שנדמה לעיתים כחובבני ומרושל, מלאכותי וגדוש טמון מטען מחשבתי, אסתטי ותרבותי עשיר שמקורו במחשבת הודו הקלאסית, במוקדי פילוסופיה ודת שבאים לידי ביטוי חזותי בקולנוע הפופולרי של בומביי. פרצ'ק מבקשת לחשוף את המטען הפילוסופי והאסתטי העשיר של הודו הקלאסית בקולנוע ההינדי בן ימינו ולראות בו זירת שיח ערה שמוקדים קלאסיים באים בה לידי ביטוי חזותי ואף מקבלים בה פרשנות מודרנית הקולנוע של בומביי מתקשה להתקבל במערב, בעיקר משום שהשפה החזותית ורשת הקודים הצורניים והעלילתיים של סרטים אלה חורגות במפגיע מהמקובל בתעשיית הקולנוע של הזרם המרכזי במערב. עיקריה של חריגה זו מתמצים בהפניית עורף לסגנון הריאליסטי; בעיצוב מרחב וזמן אשר אינם שואפים לחקות את המציאות המוּכּרת; ובאסתטיקה גועשת של גודש ומלאכותיות. הדחייה של המוסכמות המאפיינות את העשייה ואת הסגנון הריאליסטיים גלויה, ולעיתים מוחצנת ובוטה. פיענוח המטען הפילוסופי והאסתטי הגלום בתעשייה לא מערבית זו והבנת אמצעי המבע שלה כשפה אסתטית מנומקת ועשירה יאפשרו הבנה ייחודית של הקולנוע של בומביי.
עם עובד
מאת: גלילה מור
תיאור: לולא נגדע באיבו תהליך התפתחותן של מילים כגון 'ריקם' (מן המילה 'ריק') כדי ליצור תוארי פועל שמתפקדים כתיאורי אופן במבע ('תיאורים מאייכים', בלשון הספר הזה), וכן של מילים דומות להן כגון 'חנם' (מן המילה 'חן') או 'אמנם' (מן המילה 'אמן') – האם היו דוברי העברית מתברכים בשפעת דרכים ותצורות ליצירת תיאורים מאייכים במבעיהם? שהרי נדרשה יצירתיות רבה כדי למלא את החסר באמצעות חומרי לשון אחרים (שמות עצם, שמות תואר, מקור, צירופי יחס ואחרים, כגון 'מאוד', 'קשות', 'היטב', 'במהודק').
מוסד ביאליק
מאת: חנן חבר
תיאור: הספר מתחקה אחר רגעי מפתח בצמיחת השירה העברית בארץ ישראל. בראש ובראשונה מתבררת בספר משמעותה הספרותית והפוליטית של "ההתחלה" הספרותית, הנבנית על ידי הנרטיבים הגדולים של הספרות העברית: הציונות ויישובה של ארץ ישראל. המפגש הציוני עם המרחב הארצישראלי מתברר כמפגש אלים, שהשירה העברית שנכתבה על אודותיו לא רק מייצגת אותו, אלא גם לוקחת בו חלק פעיל.
מוסד ביאליק
מאת: אלי יופה
תיאור: בסין בת-ימינו "נועד 'צבא השחרור העממי' למלא תפקיד מרכזי. הדבר נובע מכך שכוחות הצבא עשויים להכריע את תוצאותיו של מאבק כוחות בדרג העליון, למגר גורמים מרדניים מקומיים, לדכא מרידה המונית או אף לבצע הפיכה. בתהליך הפיכתה של סין למעצמה עולמית. שלא כהנחה הרווחת, הצבא הסיני מעולם לא היה מאוחד בעמדותיו, וחילוקי דעות שררו תדיר בינו להנהגה הפוליטית. חילוקי דעות אלה ואופן גישורם, מעורבות הצבא בפעילויות אזרחיות, תפקידו בהשלטת סדר, ועמדותיו ביחסי החוץ השפיעו רבות – וימשיכו להשפיע – על עתיד סין.
מוסד ביאליק
מאת: אורי הולנדר
תיאור: הספר "המוסיקה של המהפכה" הוא ניסיון ראשון לבחון יסוד מהותי, שלא הוברר עד כה, ביצירתו של נתן זך – מקום המוסיקה בעולמו. בשני מובנים תסייע בחינה זו להבין את מניעיה של המהפכה השירית שחולל זך ואת תהליך השתלטותו על קנון השירה העברית: מצד התהליך הפנים-יצירתי של יצירתו, ובמובן החברתי-פוליטי המשתמע מקריאת שיריו ומאמריו כטקסטים שנכתבים במרחב תרבותי מוגדר – החברה הישראלית של שנות החמישים והשישים. מתוך התבססות על ניתוח מפורט של שירים רבים משל זך ועל בדיקת כתביו העיוניים, מבקש ספר זה לתאר את מערכת היחסים הדיאלקטית עם "הניגון" האלתרמני ככוח מניע, שהעימות הנמשך עמו הִפְרָה את שירתו של זך בשלב הראשון והמכונן של יצירתו (1955–1966).
מוסד ביאליק
מאת: בעז שושן
תיאור: הספר מציג מבחר תובנות להערכת הכתיבה ההיסטורית בכלל, ולהבנת מלאכתם של היסטוריונים מוסלמים מוקדמים בפרט, מתוך שהוא רואה בכתיבה ההיסטורית של ראשית האסלאם כתיבה שמבטאת מגמות אידאולוגיות ונורמות תרבותיות-דתיות של הכותבים. מטרת הספר לגלות את המתח המובנה שבין שאיפתם של כותבי ההיסטוריה לספר את האמת ההיסטורית ובין אינטרסים דתיים ופוליטיים, וממילא את הערבוב של העובדות והבידיון שנוצר בתהליך הכתיבה באופן שמקשה את הפרדתם. לצורך זה מתמקד הספר בכמה מאורעות היסטוריים בעלי מעמד מכונן בעיצוב האסלאם בראשית דרכו וביצירת הזהות הקיבוצית של העדה המוסלמית, ובהם הופעתו של מוחמד, בחירת הח'ליף הראשון, כיבושי האסלאם ומותו של חוסיין בן עלי. באמצעות קריאה חדשה של הדיווחים ההיסטוריים שהניחו היסטוריונים מוסלמים מוקדמים, מוארים המאורעות האלה באור שונה מן המקובל.
מוסד ביאליק
מאת: יהושע בלאו
תיאור: באסופה זו כונסו עשרים וחמישה מאמרים על הלשון העברית ותולדותיה, ובייחוד בהיסטוריה הקדומה של לשון המקרא. לא נכללו באסופה זו מאמרים שכבר ראו אור בשתי אסופות קודמות של מאמריי העוסקים בלשון העברית, שנתפרסמו בשנים תשנ""ו ו-1998. את מאמריי באנגלית תרגמתי לעברית, אבל גם מאמריי שנכתבו במקורם בעברית לא נמסרו כאן ככתבם וכלשונם. כוונתי לא הייתה לשקף את השינויים שחלו בהשקפותיי המדעיות, אלא להציג לקורא את דעותיי המדעיות המעודכנות. גם יש שלא הנחתי את מאמריי המעודכנים במסגרתם המקורית, אלא צירפתי יחד מאמרים וקטעי מאמרים. מאמריי העוסקים בערבית ובערבית היהודית ייכללו באסופה נוספת.
מוסד ביאליק
מאת: דב שוורץ
תיאור: הספר עוסק במפגשים של מוטיבים אסתטיים ביצירה היהודית, ובמיוחד בשילובים של טקסט וצליל, ספרות ומוסיקה. במקביל נסב הדיון על מושגי היופי והיצירתיות בפילוסופיה היהודית ועל קווי היסוד של הספרות שהתחברה בידי יוצרים דתיים. במהלך הניתוח האסתטי נדרש הדיון להגותם הפילוסופית של הוגים כמו הרב אברהם יצחק הכהן קוק, הרב דוד כהן ("הנזיר"), הרב יוסף דוב סולובייצ'יק והרב אהרן ליכטנשטיין. כן נדרש הדיון ליוצרים כמו נחום אריאלי ומירון איזקסון. בחינת מפגשי המוטיבים האסתטיים בעולם היהודי מרימה תרומה חשובה להכרת ההגות האסתטית במקורות היהודיים.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: שרון מאייר-קריגר
תיאור: משנת 1919 השפיעה רבות (Das Unheimlich) מסתו של פרויד "האלביתי" על חקר הפסיכואנליזה והספרות, וכן על תחומים נוספים, כמו פילוסופיה, סוציולוגיה, אמנות וקולנוע. "האלביתי" אוצר בתוכו תחושה של פחד גדול או אימה המחזירים את האדם אל אירועים ופרטים מן העבר, מוכרים וזרים לו בו־זמנית. "האלביתי", כמונח פסיכואנליטי שמזוהה עם המחשבה המודרנית והפוסטמודרנית, חלחל גם לתוך סיפורת הנשים הישראלית החדשה, ליצירותיהן של שפרה הורן, דורית רביניאן וסביון ליברכט. ספר זה בוחן חלומות, הזיות ושיגיונות של גיבורות נשים בספריהן, שמהם מגיחה תחושת אימה גדולה. העירוב בין יסודות המוכרים לחולם מן המציאות הערה לבין יסודות זרים הוא נשמת אפו של המבע הדמיוני. עירוב זה בין הביתי המוכר ללא־ביתי הזר עונה במדויק על הגדרת "האלביתי" הפרוידיאני. הספר חושף הן את הגירויים הרבגוניים של "האלביתי" — ובהם כפילים, בבואות, צללים, בובה מכנית, רוחות רפאים, תחיית המתים, איברים בעלי יכולת קיום עצמאית, קניבליזם והפחד להיקבר חיים — והן את משמעותם של סודות נסתרים. כל אלו קורמים עור וגידים בחלומות ובהזיות של הגיבורות ביצירותיהן של שלוש הסופרות הישראליות החשובות
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: ננה אריאל
תיאור: על הרטוריקה של המניפסט, על עוצמותיו ועל חולשותיו, ועל הופעותיו המרעישות והמצטנעות על סף המאה העשרים ואחת בתרבות העברית.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: עדי פרוש
תיאור: יצירות ספרות אינן מחקרים פילוסופיים, אבל נושאים לא מעטים העסיקו גם סופרים וגם פילוסופים. בעולם הבדיוני הקונקרטי שנרקם ביצירות ספרות מובלעות לא פעם עמדות פילוסופיות כלליות, וספרו של עדי פרוש עוסק בניתוח העמדות הפילוסופיות המובלעות ביצירות מופת של דוסטויבסקי, קפקא, בורחס ואחרים. בין השאלות הפילוסופיות שנדונות בספר: חיים ללא מוות – האם הם רצויים? האם הערך שאנו מייחסים לחירות מתיישב עם הערך שאנו מייחסים לאושר? כיצד יש להתייחס לדחף לנקמה, ומה ההבדל בינו לבין השאיפה לצדק? מהו היחס הראוי להונאה עצמית - האם תמיד צריך להסתייג ממנה? מטרתו העיקרית של הספר היא לחשוף את העמדות הפילוסופיות המובלעות ביצירות ספרות שעוסקות בשאלות אלה, לבחון אותן ולברר אם הן בנות תוקף. שאלות פילוסופיות אחרות שנדונותׅ בספר סובבות סביב החשיבות שמיוחסת ליצירות ספרות: האם הן מהוות מקור לידע על האדם ועולמו, כפי שסבורים רבים? האם התגובות הרגשיות של הקוראים לגורלן של דמויות בדיוניות הן תגובות רציונליות? כל השאלות הנדונות בספר נדונות בו באופן מעמיק, בניסוח מדויק ובלשון בהירה, והוא עשוי לעניין כל קורא ספרות המתלבט לעיתים גם בשאלות פילוסופיות.
הוצאת אוניברסיטת בר אילןכרמל
מאת: דן מירון, אריאל הירשפלד
תיאור: שמונים שנה לאחר צאתו של כוכבים בחוץ של נתן אלתרמן לאור, אפשר וגם צריך להודות כי זה המסעיר בקרב ספרי השירה העברית הישראלית. יש כמובן ספרי שירה עבריים שמדרגתם האמנותית אינה נופלת משלו, אבל אין מרהיב, מפתיע, מוזר וּוירטואוזי כמותו. עם הוצאתו לאור הוא התקבל בהערצה בלב הנוער הארץ ישראלי, אך לאחר ימי דור, משהונחו היסודות של השירה הישראלית על רקע ימי החולין שלאחר הקמת המדינה, הואשם ביופי מופרז וקר ובניכור מחיי האדם הממשי.
עם עובד
מאת: דני רוה
תיאור: הספר שבידכם עוסק ביוגה של פטנג'לי מנקודת מבט פילוסופית. הוא מעלה שאלות, לא בהכרח מספק תשובות ובטח שלא 'אמיתות', קלישאות או 'טיפים' מכל סוג שהוא. הספר דן בשאלות של חופש, זהות עצמית, היומיומיות ומה שמעבר לה, כמו גם תרגום – בין שפות ותרבויות, ובעצם בכל מפגש עם 'האחר'. 'האחר' במקרה שלפנינו הוא בראש ובראשונה היוגה-סוטרה, טקסט הודי עתיק שהתחבר בשפה הסנסקריטית בראשית הספירה הנוצרית. יצירה זו משקפת תרבות אלטרנטיבית של שתיקה במקום שפה ומחשבה, של עצירה במקום פעולה, של התבוננות במקום מעורבות והזדהות. 'האחר' הנידון כאן הוא גם 'אחרות פנימית' או שכבות כמוסות של ההוויה האנושית ששפטנג'לי, מחבר היוגה-סוטרה, מבקש לחשוף. כנספח מצורף תרגום חדש, קפדני ומהודק לעברית של היוגה-סוטרה לפטנג'לי.
הקיבוץ המאוחד
מאת: מנחם פינקלשטיין
תיאור: משך כחצי יובל שנים, מעיצומה של מלחמת העולם השנייה ועד אמצע שנות השישים של המאה שעברה, פרסם המשורר נתן אלתרמן מדור שבועי בעיתון "דבר", הוא "הטור השביעי". שבוע אחר שבוע התייחס המשורר לנושאים שעמדו על סדר היום הציבורי, והעניק להם פרשנות אישית. חלק מן השירים שפורסמו באכסניה זו, כגון "מגש הכסף", הפכו לנכסי צאן ברזל של השירה העברית והקנו לאלתרמן את מעמדו כמשורר לאומי. הטור השביעי וטוהר הנשק משקיף על שירי הטור השביעי מזווית ראייה ייחודית, שעניינה סוגיות של ביטחון המדינה, של "טוהר הנשק" ושל המשפט. הכותב, שופט בית המשפט המחוזי, ד"ר מנחם פינקלשטיין, שימש בשנים 2004-2000 כַּפרקליט הצבאי הראשי, בדרגת אלוף. לפני כן מילא תפקידים מרכזיים במערכת המשפט הצבאית, ובהם – התובע הצבאי הראשי, הסנגור הצבאי הראשי, והמשנה לנשיא בית הדין הצבאי לערעורים. במחקר מקיף וראשוני מסוגו, מתחקה המחבר אחר כתיבתו של אלתרמן בממשקים שבין ביטחון, מוסר, משפט וחירויות הפרט, ומטעים כי עקרונות יסוד של רוח צה"ל ושל המשפט הישראלי באים לידי ביטוי נוקב ועקבי בשירי "הטור השביעי". ברבים מהם עסק המשורר בדילמות המורכבות הכרוכות בהפעלת כוח צבאי; כחוט השני נשזרת בהם תפיסת עולמו, כי בצד חובתה של המדינה להגן על חיי אזרחיה ועל עצם קיומה – על השימוש בנשק להיות צודק, מידתי ומרוסן. סוגיות אלה נחשפות בספר על ריבוי רבדיהן ונבחנות בכלים משולבים של תחומי דעת שונים – ספרות, שירה, היסטוריה, משפט והגות יהודית; שילוב תחומים זה הוא מחידושי הספר. אגב כך נפרסות בפני הקורא פרשות מרתקות מתולדותיה של מדינת ישראל כגון "פרשת כפר קאסם", "פעולת קיביה", "משפט טוביאנסקי" ועוד. זאת ועוד, כמי שעמד בראש מערכת המשפט הצבאית בתקופת הלחימה בטרור בראשית המאה ה־21, פותח המחבר צוהר לסוגיות שעמן התמודדו מערכת הביטחון והפרקליטות הצבאית הלכה ומעשה, דוגמת "הסיכול הממוקד", "נוהל שכן", הגדרת המאבק בטרור כ"עימות מזוין" וסוגיית הסרבנות. הטור השביעי וטוהר הנשק מיטיב אפוא להמחיש כי לא נס ליחם של "שירי העת והעתון" של אלתרמן, ועד כמה רלוונטיים גם כיום המסרים החשובים העולים מהם לאתגרים הניצבים בפני מערכת הביטחון.
הקיבוץ המאוחד
מאת: אנטוני ביוור
תיאור: אוגוסט 1942 הגיעה הארמיה השישית של היטלר לפאתי העיר שנקראה על שמו של מנהיג ברית המועצות. במשך חמישה חודשים שרדו הרוסים תחת המצור האכזרי של הנאצים, נחושים להחזיק בסטלינגרד בכל מחיר. לאחר מכן, במהפך יוצא מגדר הרגיל, הם איגפו את כוחות האויב עד שהוא כותר והפסיד בקרב. המלחמה הזאת, על חורבותיה של עיר אחת, עלתה בחייהם של יותר ממיליון בני אדם משני הצדדים, חיילים שנלחמו בתנאים תת-אנושיים ואזרחים שנלכדו בשדה הקרב האורבני.
הקרב על סטלינגרד לא היה רק נקודת מפנה פסיכולוגית במלחמת העולם השנייה, אלא גם שינה את פניה של הלוחמה המודרנית. היסטוריונים ומבקרים מכל רחבי העולם הגדירו את סטלינגרד של אנטוני ביוור כתיאור המהימן ביותר של המערכה הנוראה ביותר במלחמת העולם השנייה.
אנטוני ביוור ראיין ניצולים וחשף פרטים חדשים לחלוטין בארכיונים רבים בגרמניה ובברית המועצות לשעבר, בהם תמלילי חקירות של שבויים ועצורים ודוחות על עריקה והוצאות להורג. סטלינגרד הוא תיעוד בלתי-נשכח וחסר תקדים של אכזריות, של אומץ ושל סבל אנושי.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: ניצה בן-דב, יאיר קורן-מיימון
תיאור: התשוקה לייצוג המציאות היא דחף טבעי באדם עוד משחר האנושות. האדם – בהיותו “הומו סימבוליקוס” (Homo Symbolicus) או “יצור מסמל” – מפיק סימנים ושואף כל העת לייצג באמצעות השפה את העולם שבו הוא חי. ייצוגים לעולם אינם המציאות עצמה – חיצונית או פנימית, חומרית או נפשית – אלא דימויים מוטים שלה. פשר הייצוג נקשר למשחק תעתועי המשמעויות והיעדרן המתקיים בו – משחק בין פנים ובין חוץ, בין ישן ובין חדש, בין מה שיש בו או מיוחס לו ובין מה שהוא יוצר, בין מה שנקשר להיסטוריה של עמו ותרבותו ובין מה ששייך רק למי שיצר אותו. הייצוג לעולם אינו תמים, וכל ייצוג הוא פעולה יצירתית ואידאולוגית של ביטוי באמצעות בנייה, תיאור, עיבוד או סימול של היבטים במציאות או של רעיונות פנטסטיים ומופשטים. ייצוגים משפיעים רבות על המראה הכללי ועל ההתנהגות, על ההבניה של מיתוסים ושל זיכרון קולקטיבי, של איקונוגרפיות הגמוניות ואלטרנטיביות, וכן על חברות אנושיות ועל הכלכלות הפוליטיות שלהן. בשל מורכבות זו, ומכיוון שהייצוג הוא אמצעי ליצירת זיקה בין הדבר הנעדר שמבקשים לייצג לבין הדבר הנוכח, שאלת הייצוג הופכת לסוגיה מהותית מאתגרת בכל דיון בגבולות השפה בכל דיסציפלינה. אסופת מאמרים זו מציעה מבט רחב על ייצוגים אסתטיים במגוון פלטפורמות אומנותיות, תרבותיות וטקסטואליות: תקשורת, סיפורת, שירה, מקרא ותלמוד.
מאת: משה קהן
תיאור: העיסוק בלשון העברית כמדע העומד בפני עצמו החל במאה העשירית, והגיע לבשלות במאה האחת-עשרה עם חיבוריו של יונה אבן ג'נאח. העיסוק השיטתי והפורה בתורת הלוגיקה עלה כפורח בפרובנס שבדרום צרפת במאות השלוש-עשרה והארבע-עשרה. הראשון שניסה לשלב בין שני תחומים אלו – הבלשנות והלוגיקה – שהתפתחו זה לצד זה, היה יוסף אבן כספי (1280–1345). כספי, שנמנה על האסכולה המיימונית הרדיקלית שהתהוותה בפרובנס, והושפע עמוקות מתורתו של הרמב"ם, כתב את שרשות כסף, מילון עברי-עברי המבוסס על הנחות לוגיות ונחשב לחיבור הראשון מסוגו בלקסיקוגרפיה העברית. חיבור זה, המצוי בארבעה כתבי יד, ממשיך ומסכם את מסורת הדקדוק העברי, ששיאה באנדלוסיה שבספרד במאה האחת-עשרה, ובה בעת הוא מושפע מן הפילוסופיה האריסטוטלית, ממסורת הדקדוק היווני-הלטיני ומן הסכולסטיקה של ימי הביניים; בכך הוא פורץ דרך חדשה בתורת המילונאות. למילונו זה הקדים כספי את רתוקות כסף, חיבור המונה 73 פרקים, שהם כללים לפרטים המיושמים במילון. בכללים אלו החיל כספי על השפה העברית את תורת ההיגיון ותפיסות לוגיות ופילוסופיות רבות. הספר שלפנינו מציע עיון ממצה בסינתזה מסקרנת זו בין כללי הדקדוק העבריים, המוסכמים והערוכים בכתבי המדקדקים הראשונים, ובין הנחות לוגיות ופילוסופיות שנוצרו בעיקרן במחשבה היוונית, התפתחו בהגות הערבית והגיעו בלבושן הייחודי לעולם היהודי. סינתזה זו לעתים משלימה את החשיבה הבלשנית המקובלת ולעתים מאתגרת אותה. עקרונות רבים של כספי מעוגנים בתפיסה לוגית רחבה, המטשטשת את תקפותם של כללי דקדוק פרטניים. בכך שונה כספי באופן מהותי מכל המדקדקים והמילונאים שקדמו לו.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: גלעד שביד
תיאור: השאלות מהי מהות היופי; מהו מקור היופי; האם היופי הוא אוניברסלי או אישי, ועוד שאלות שעניינן ביופי, מעסיקות זה אלפי שנים בני אדם חושבים ומי שעוסקים ביופי. בספר זה, על שני חלקיו, מנסה המחבר לבחון מחדש את סוגיית היופי החזותי והשאלות הקשורות בו, ולהציע תאוריה כללית בנידון. נקודת המוצא שלו היא שהיופי החזותי התפתח במהלך האבולוציה ככלי המשרת את צורכי ההישרדות של הפרט. בחלקו הראשון של הספר מציג המחבר את הרקע התאורטי להתפתחות הרגש האסתטי, ובכלל זה ההשלכות האסתטיות של חוש הראייה, אופן תפקודו והמטלות שעמן הוא מתמודד; ההשפעות של האינטראקציה עם הסביבה שבה התפתח האדם על התפיסה האסתטית; הפרמטרים הקובעים יופי וכיעור, בהתאמה לאורח חיי האדם, וכן המנגנונים הביולוגיים שאולי יש להם השפעות אסתטיות חשובות. בחלקו השני של הספר מפרט המחבר את התאוריה האסתטית שלו, ובכלל זה את גורמי העיבוד העיקריים הקובעים העדפות אסתטיות, את הגורמים המשפיעים על הרגש האסתטי ועוצמתו ואת סוגי היופי החשובים.
מוסד ביאליק
מאת: אילנה פרדס
תיאור: הדמיון הפרשני של עגנון חובק עולם ומזמין לחשוב מחדש על הגדרות נורמטיביות של ספרות, מקרא ופרשנות. בשילוב נדיר של קריאה ספרותית והיסטורית, מבקשת אילנה פרדס להאיר פן לא מוכר בפרויקט הפרשני של עגנון. עגנון מתגלה כאן לא רק כמי שמצוי בכל רובדי הפרשנות המסורתית, אלא גם כמי שמתבונן בחדות שאין דומה לה בעיסוק האובססיבי במקרא בהקשרים מודרניים. "אוהבים מוכי ירח" מתחקה אחר תגובתו של עגנון למעמד המיוחד ששיר השירים זכה לו בתרבות הישראלית. באמצה את שיר השירים כטקסט מכונן ביקשה הציונות לשוב אל הסצנות הארוטיות והפסטורליות של "ניצנים נראו בארץ" ו"אל גינת אגוז", למצוא בארץ-ישראל מעין פומפיי שבה נשמר הטקסט המקראי הקדום בצורתו המקורית. עם זאת, בחיפוש זה אחר פשט ישן-חדש לא הצליחה הפרשנות הציונית להתנער מרוחות הרפאים של האלגוריות המסורתיות על שיר השירים. באירוניה ייחודית, עגנון מציב את התנ"ך הישראלי כפרק מרתק, גם אם מוזר, בהיסטוריה הפרשנית המפתיעה תמיד של הטקסט המקראי. הספר מתמקד בשני סיפורי אהבה – "שבועת אמונים" ו"עידו ועינם" – המאופיינים ברצפים חלומיים בלילות לבנה במילואה. האוהבים ביצירות אלו מוצגים כאוהבים מוכי ירח, או מוכי לבנה, הנושאים את שיר השירים על גבם בלי כל יכולת לפענח את הטקסט העתיק. בדומה לשולמית הישנה שלבה ער, הם מחפשים אהבה אך אינם יכולים למוצאה; הם אינם מסוגלים ללכת בעקבות האהבות המטריפות אותם, אך גם אין בכוחם לנטוש אותן. בין שלל האהבות המעסיקות את עגנון ביצירות אלו מבצבצת גם אהבה ספרותית: המרוץ הסהרורי אחר שיר השירים עצמו.
מוסד ביאליק
מאת: דרור פימנטל
תיאור: ספר זה נועד להנהיר את המונח "אסתטיקה" לאשורו. בשימושו הצר, המונח מורה על צבר כללים לשיפוט ביקורתי של האמנות, שהיו בתוקף עד המאה השמונה-עשרה. בשימושו הרחב, המונח מורה בעצם על כל סוג של מחשבה תאורטית על אודות האמנות. הספר עוקב בשפה בהירה ומובנת לכול אחר עיקרי המחשבה האסתטית למן התקופה הקלסית ועד המחצית השנייה של המאה העשרים – מאפלטון ואריסטו ועד היידגר, בארת, דרידה ולאקאן. בתוך כך מציע הספר במחוות מחשבה מטא-תאורטית את מודל המרובע האסתטי, שבו מתמקמת כל אחת מן התאוריות האסתטיות הנידונות בו. לספר אופי היברידי מכמה בחינות: הוא משלב, לראשונה בעברית, הן דיון בתאוריות האסתטיות המסורתיות והן דיון בתאוריות האסתטיות החדשניות, אלה שעל ספו של המילניום החדש; הוא חוצה את הבידול הסוגתי המסורתי הקיים בין האמנויות, בראש ובראשונה זה שבין האמנויות הפלסטיות לאמנויות המילוליות; והוא נכתב בצמוד לאמנות עצמה, על מכלול צורותיה וסוגותיה. כך קונה הדיון התאורטי את עיגונו ביצירות אמנות קונקרטיות – מוכרות וחדשות, מופשטות ופיגורטיביות – מן האמנות הבין-לאומית ומן האמנות הישראלית. היברידיות זו, על הממד המפתיע שבה, ודאי תוכל לעורר עניין בקרב שוחרי תאוריה ושוחרי אמנות כאחד.
מוסד ביאליק
מאת: סימון וייל
תיאור: ספר זה נועד לחשוף את הגותה של סימון וייל ,שהיא אקטואלית מתמיד, לנוכח המשברים הפוקדים את העולם המערבי. וייל מתארת את התהליכים השוחקים את הסולידריות החברתית ומציעה תובנה מקורית של פוליטיקה מבוססת צדק.
הוצאת אוניברסיטת בר אילןכרמל
מאת: אבידב ליפסקר
תיאור: 'אקולוגיה של ספרות' הוא תחום תיאורטי חדש המבקש להחליף את השיח ההיסטוריוגרפי על 'הרפובליקה הספרותית'. האקולוגיה של הספרות מבקשת לפרק את המרכיב האלים שבשיח על מאבקים סגנוניים, על מרידות בממסדים ספרותיים ועל מהפכנות ספרותית, ולהציע מחשבה היסטוריוגרפית חדשה המעלה שאלות במושגיה של האקולוגיה ומעיינת במערכות תרבות משתנות ומתחדשות באמצעות הבנת המשובים הפנימיים שלהן וזיקתן לסביבה שלהן. הספר מגולל את תולדות המחשבה על 'אקלימים תרבותיים' מאז המאה השמונה-עשרה, ומציע את מחשבתו של גריגורי בייטסון על 'האקולוגיה של הרוח' כבסיס למחשבה חדשה על תרבות וסביבה כשלמות אחת. בספר פרק מרכזי המציע מערכת מובנית של מושגים לדיון ב'גומחות ספרותיות', 'הביטטים ספרותיים', מרכיבים קנוניים ומרכיבים 'שוליים' כמכונני מנגנוני היזון ומשוב פואטיים. פרק שלם ייוחד לקריאות אקולוגיות בספרות העברית בהתחלותיה (מ"י ברדיצ'בסקי) ובגילוייה המודרניים (א' אפלפלד).
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: גדי טאוב
תיאור: התפיסה המודרנית של האדם במערב נולדה במאה השמונה-עשרה מתוך מחשבת הנאורות. בתוך פרץ זה של מחקר ומחשבה פילוסופית התבססו מאז ועד ימינו לא רק הדיסציפלינות והמתודולוגיות המודרניות בחקר האדם והחברה, אלא גם התורות הפוליטיות והאופקים המוסריים של תפיסותינו ההומניסטיות. הנאורות היא שהעמידה, כדברי ארנסט קסירר, את האוטונומיות האנושיות על בסיס האוטונומיות של התבונה. הוגי הנאורות סברו שאם נשחרר את תבונתנו מכבליהן של אמונות טפלות, תפיסות אי-רציונליות, והבלים אחרים שערמה המסורת על תודעתנו, נוכל לראות את העולם ואת עצמנו באור חדש. מכוח מחשבה ביקורתית ושיטתית נוכל לא רק להבין את המציאות, אלא גם לעצב אותה מחדש, על יסוד הבנה זו, לרווחתנו ולתועלתנו. התבונה אפוא היא שמאפשרת לאדם להתנשא מעל לדטרמיניזם המושל בשאר הקיום, ולזקוף את מלוא קומתו כסובייקט אוטונומי, ריבון לגורלו שלו. כרך זה – הראשון בסדרת תולדות הרעיונות – מבקש לפרוס לפני הקורא העברי כמה מקוויו הכלליים, וגם כמה מפינותיו הנידחות, של סיפור מרתק זה על המהפכה המחשבתית שמתוכה נולדה התודעה המערבית המודרנית.
מוסד ביאליק
מאת: גדי קרביץ
תיאור: הספר עוסק בספקנות פילוסופית ובהשפעתה על תורת ההכרה ועל החברה האנושית בעידן הפוסטמודרני, וחושף את הקורא למגוון רחב של טיעונים לוגיים ספקניים שהועלו על ידי פילוסופים רבים במהלך ההיסטוריה של הפילוסופיה המערבית. מטרתו העיקרית של הספר היא הצגה ביקורתית של שלבי ההתפתחות של תורת ההכרה ככלל ושל הזרם הספקני בפרט, מיוון העתיקה ועד ימינו אנו, בפני כל אדם המתעניין בחקר המציאות והכרתה. התפתחויות אלה מתוארות באופן פשוט ותמציתי, שמבהיר את השלכותיה של אי־הוודאות האפיסטמית על החברה המודרנית: ויתור על החיפוש אחר האמת וכניעה לדוגמטיות, לספקנות מוחלטת ולהונאה עצמית, ואולי אף מציע דרך פרקטית ומוסרית להתמודד אתה — וזאת על מנת לאפשר המשך חקירה פילוסופית והמשך התפתחות של תורת ההכרה ושל המדע כולו, מבלי להגיע לכאוס חברתי של החשיבה האנושית, שהדרך ממנו לסובייקטיביזם ולניהיליזם קצרה מאד. ספרים מעטים בלבד נכתבו בעברית על תורת ההכרה ועל ספקנות פילוסופית, ומכאן הייחודיות של הספר. מחד, הוא כולל חומר מקצועי רב בנושא תורת ההכרה, ספקנות אפיסטמולוגית, לוגיקה ורטוריקה; ומאידך, לשונו צלולה ונגישה גם לקוראים שאין להם רקע פילוסופי נרחב.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: רות קרטון-בלום
תיאור: הברית החדשה, ה"זר" בתוך הספרות הישראלית, הפכה מטאבּוּ מוחלט לעורק שבו מוזרם דם חדש אל הספרות ולחומר מתסיס בה. המשיכה אליה, והאשמה הכרוכה בכך, מייצרת דגמים פואטיים באזורים שבהם שותק המקרא: הבגידה, יחסי האם והבן ולעתים אף האם והבת. אלה מאפשרים ליוצר הישראלי להתדיין עם המחשבה שיש משמעות לייסורים, ועם דמות המיסטיקן בניגוד לנביא המקראי. הספרות הישראלית קוראת מחדש את הברית החדשה באופן מורכב, רפלקסיבי וחששני גם יחד. הספר טוען כי הברית החדשה מציעה מעין מענה למועקה של החילוניוּת בתרבות הישראלית ולערגה אל הנעלם. המשיכה אל הטקסט האוונגליוני מצביעה על שורשי המצוקה של המצב הישראלי ועל העייפוּת מתכניה הראשונים של הציונות. ספר זה מצטרף אל ספרי המחקר של פרופ' רות קרטוּן-בלום המתחקים אחר עקבות הטקסטים הקאנוניים הקדומים – התנ"ך והברית החדשה – בספרות הישראלית. המסות בוחנות את הדיאלוג המתקיים ביצירתם של עמוס עוז, חיים באר, חנוך לוין, אברהם ב. יהושע ובשירתם של אברהם בן-יצחק, אבות ישורון, יונה וולך ומשוררים נוספים. קדמו לכרך זה הספרים: הרהורים על פסיכותיאולוגיה בשירת נתן זך (2009) וסיפור כמאכלת: עקדה ושירה (2013).
הקיבוץ המאוחד
מאת: גדעון טיקוצקי
תיאור: יצירתה של דליה רביקוביץ (2005-1936) היא מעמודי התווך של הספרות העברית החדשה. שיריה זכו לאהדת הקהל ולהערכת המבקרים, אך עדיין הנסתר בהם רב מן הנגלה. ספר זה מבקש להאיר את הצדדים המוּכּרים פחות בכתיבתה של רביקוביץ ובחייה, ולאורם לקרוא מחדש את לב יצירתה – הן כשלעצמה הן על רקע הספרות העברית והעולמית בת הזמן. זהו המחקר הראשון על אודות רביקוביץ המבוסס על עיזבונה הספרותי, שטרם נחשף. העיון בארכיון מוביל לגילויים מפתיעים ולתובנות חדשות, גם באשר לשיריה הידועים. אמנם הספר מתמקד בעולמה של יוצרת אחת, אך הוא חורג מתחומה של שירת רביקוביץ (שאינו צר כלל וכלל) ועשוי להיקרא גם כסיפורן של שירת "דור המדינה" ושל התרבות הישראלית הצעירה בשנותיהן הפוריות ופורצות הדרך ביותר, שהשפעתן ניכרת עד היום.
משכל (ידעות  ספרים)הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה
מאת: מיכל גוברין
תיאור: המסע שבספר תר אחר הסמוי מן העין בירושלים וברבדים נשכחים של המיתוס על אודות העיר כאישה אהובה, בוגדת, נבגדת ותמיד נחשקת. התשוקה לירושלים של מאמיני שלוש דתות האל־האחד ליבתה לאורך כל שנותיה יריבוּת, קנאה ומלחמות על בעלותה. ממציאוּת מורכבת זו, מצביעה מיכל גוֹברין על הצורך להכיר בשורשים הארוטיים של המאבק על ירושלים כגורם מהותי בכל פתרון עתידי. היא מַפְנה את האחריות על דמותה של ירושלים – במציאות ובמיתוס – אל היהדות, שהעניקה לה את מסד קדושתה וששבה אליה כריבון. מלב המיתוס היהודי מציעה גוברין דגם חלופי, מהפכני, למחשבה על עתיד העיר. לא עוד בעלוּת כזאת או אחרת, אלא דווקא שמיטה, במובנה הסמלי העמוק: הסרת גדרות ומחיצות והשתחררות מחרדות קיומיות כדרגה עליונה של קדוּשה ובעלוּת. מידת השמיטה נובעת מירושלים עצמה, כפי שעולה מעיוניה מאירי העיניים של גוברין במקורות, החל במקרא, במדרש ובקבלה, ועד להדהודיהם העכשוויים באמנות הישראלית או בשיח הפוליטי; וכן מקריאתה הקשובה בשירתו של פאול צלאן ובהגותו של ז'אק דרידה – בן־שיח קרוב של גוברין, שהיה שותפהּ לחיבור ספר העיון גוף תפילה.
הקיבוץ המאוחד
מאת: ענת מטר
תיאור: המסה על דלות המוסר היא טקסט קריטי, המעמיד הצעה מהפכנית. בניגוד לתפיסה הרווחת, שלפיה הפוליטיקה שואבת את הצדקתה מן המוסר, ענת מטר טוענת כי המוסר דל מכדי לאפשר תוכן פוליטי שאינו מדשדש במובן-מאליו הכפוף למניפולציות כוחניות. הסדר הוא הפוך: השיח המוסרי משני לשיח הפוליטי. תפישת המוסר שלנו צומחת ממסה קריטית של התנסויות אישיות, אקטיביזם, ניתוחים פוליטיים, עובדות אמפיריות, נרטיבים היסטוריים ומודלים תרבותיים-מחנכים. אלה מצילים את המוסר מדלותו וממלאים אותו תוכן קונקרטי. את התוכן הזה אפשר לנסח בקצרה כך: המוסרי הוא שמאלי.
הקיבוץ המאוחד
מאת: יניב גולדברג, נוגה לוין-קייני
תיאור: אולם התיאטרון, האורות כבים, המסך עולה והקסם מתחיל. עולם התיאטרון, כמו עולם המשפט ועולם הפסיכולוגיה עוסק בנפש האדם. אלו עולמות מרתקים, יצריים גועשים וכובשים, המצויים לא פעם בסתירות פנימיות, ומלמדים אותנו שעלינו לראות לא רק את המוצג באופן שטחי אל מול פנינו, אלא להתבונן פנימה ובכך לראות גם את עצמנו. התיאטרון מראשיתו היווה מקור משיכה. ספר זה עוסק בששה מחזות המעוצבים ביד אמן. ששת המחזות, נכתבו במקור ביידיש אולם תורגמו לשפות רבות ושונות, הועלו בהצלחה גדולה ברחבי העולם ובכך הראו את כוחו האוניברסלי של הטקסט. ספר זה בוחן לראשונה את הטקסטים במבט משפטי ופסיכולוגי, אשר מעניק לטקסט מבט חדש ומרענן, ומעמיד באור חדש את היצירה התיאטרונית כמו גם את הקונפליקטים שבין הדמויות. קריאה הנכנסת למורכבות הפסיכולוגית של המחזה והמחזאי מגלה את עומק החוויה הספרותית והתיאטרלית של הסיפור, ובכך מסייעת לצופה כמו גם לבמאי ולשחקן, להתמודד עם מורכבותן של הדמויות ולהבינן באור חדש. המבט הפסיכולוגי משתלב עם המבט המשפטי, ובכך מתגלות תובנות ומסקנות משפטיות חדשות, הייחודיות למחקר אינטרדיסציפלינרי זה.
מאת: חמוטל צמיר
תיאור: ספר זה מבקש לברר את המימד הגופני בשירתו של חיים נחמן ביאליק כנקודת־מוצא להבנה חדשה של שירתו בכללותה, בהקשר ההיסטורי והאידיאולוגי של זמנו. עם התגבשות התנועה הציונית כמערכת של "ציווּיים" לשינוי מוחלט של היהדות ושל היהודים עצמם, מתגלה גופו של ביאליק כזירה מגדרית, גברית במהותה, שמתחוללים בה יחסים מורכבים וזיקות עמוקות, לעתים מתוחות וקונפליקטואליות, בינו לבין העם, הנשים (האֵם והאהובה), המלים והשירה – ובינו לבין עצמו. המחקר מבקש כך להאיר את הזיקה המשולשת בין סובייקטיביוּת גברית, לאומיוּת ושירה. תוך קריאה קפדנית ורגישה ותוך התייחסות גם לביוגרפיה של המשורר, טוענת חמוטל צמיר כי ביאליק הציב את עצמו – הן את גופו והן את נפשו – כזירה שבּה, מתוכה ובאמצעותה ביקש "להוליד" את האומה. החרדה שיצרה בנפשו נוכחותו החסרה של אביו, לצד יחסים סימביוטיים עם אמו, מיתרגמת או מתבטאת בשירתו בשבר של ה"אני", בשורש התשוקה שלו. שבר זה משתקף בחזרה בפרויקט הלאומי שהוא כתיבתו.
הקיבוץ המאוחד
מאת: נתן אלתרמן
תיאור: בספר זה - סער וּפרץ: פרוזה ומאמרים, 1940-1931 - נאספו יצירותיו המוקדמות של נתן אלתרמן בפרוזה: החל ברשימות ששלח בהיותו סטודנט בצרפת בשנת 1931, והוא כבן עשרים ואחת, ועד המאמרים שפרסם ערב מלחמת העולם השנייה וסמוך לפריצתה, לאחר ששמו כבר הלך לפניו בקרב קהל הקוראים והכותבים. הרשימות, כחמישים במספר, נדפסו בעיתונים ובכתבי העת הספרותיים בזמנו. מחציתן לא כונסה עד כה בְּספר וזוהי למעשה פעם ראשונה שהן שבות ורואות אור מאז שנות השלושים של המאה העשרים. כעת, כשנפרשת מניפת יצירתו המוקדמת של אלתרמן בפרוזה באופן שיטתי, ניתן להתרשם מצד פחות מוּכּר בכתיבתו: רשימות בענייני השעה לצד מאמרים בנושאי ספרות, פיליטונים, ביקורות ספרים ותרבות פופולרית לצד רשימות יפות להפליא על תל אביב ומקומות נוספים בארץ. במישור נוסף, היצירות המוקדמות בפרוזה הן בבחינת המעבדה שהצמיחה את שירי ספר הביכורים פורץ הדרך של אלתרמן 'כוכבים בחוץ' (1938). יצירות אלו מפתיעות בבשלותן ומלמדות על מבטו החודר והמעמיק של המשורר, המתבונן בעליית התנועות הטוטליטריות בעולם ולאור זאת מחַשב מחדש את מקומם של היישוב, של העם היהודי – ואף שלו כיוצר – לקראת המלחמה.
הקיבוץ המאוחד
מאת: דליה רביקוביץ
תיאור: לצד שיריה פרסמה דליה רביקוביץ במשך כיובל שנים רשימות ומאמרים בעיתונים ובכתבי עת, במגוון נושאים: החל בביקורות ספרים, עבור בתגובות על אירועים אקטואליים ופוליטיים וכלה ברשימות אישיות על ילדותה ועל משפחתה. הרשימות שניתנו בספר זה - הזהב ותפוחי האדמה - מביאות קול מרתק שלה, המפתיע בידענותו, בסמכותיותו ובגילוי לבו. מעבר לַהיכרות המחודשת עם המשוררת הנודעת, מזמנות הרשימות שנאספו כאן גם מסע בתרבות העברית והישראלית מבעד לעיניה של יוצרת דעתנית ומעורבת.
הקיבוץ המאוחד
מאת: איל ויצמן
תיאור: בחצי המאה שחלפה מאז כבשה ישראל ב- 1967 את הגדה המערבית, את חצי האי סיני ורצועת עזה ואת רמת הגולן, כיסו דורות של אנשי צבא, מתיישבים, אדריכלים, מתכננים, פוליטיקאים ומשפטנים את מפות השטחים הכבושים בנקודות, בקווים ובשטחים. הם קבעו בסיסים ונקודות יישוב, סימנו כפרים ובתים להריסה, חסמו צירים ודרכים, התוו כבישים, חזיתות וגבולות, פרסו מחסומים, גדרות וחומות הפרדה, הגדירו שטחים צבאיים, אדמות מדינה, שטחי שיפוט ואזורי חיץ. הם שינו את פני הארץ ללא הכר. ארכיטקטורת הכיבוש שהם יצרו היא מפעלם המשותף. כפי שמראה החוקר והאדריכל איל ויצמן בספר פורץ–דרך זה, כדי להבין לעומקו את המרחב החדש שיצרה ישראל בשטחים הכבושים, אין די בייצוגים הדו–ממדיים הרגילים. הארכיטקטורה של מפעל הכיבוש, השליטה וההתיישבות האדיר שכוננה ישראל בשטחים הכבושים היא תלת–ממדית, מרובדת, גמישה ומגוונת. על אף חזותה הכאוטית, היא מתוכננת להפליא. היא צומחת מבטן האדמה, שם היא יונקת את מאגרי המים התת–קרקעיים, תרה אחר ממצאים ארכיאולוגיים וחופרת מנהרות; היא מעצבת מחדש את פני הקרקע, הורסת ובונה, נתלית בחוקי הקרקע העות'מאניים, מנצלת את הטופוגרפיה הטבעית, משנה אותה בהתאם לצרכיה ואף מייצרת טופוגרפיה מלאכותית חדשה באמצעות מערכת מסועפת של מחסומים, מכשולים וחומות, כבישים עוקפים, גשרים ומנהרות; אך טבעי הוא שבארץ רב–מפלסית (אך חד–סטרית) זו נכבשו גם המרחב האלקטרו–מגנטי המרשת את פני הקרקע באנטנות (שבמהרה עתידות להפוך למאחזים) והמרחב האווירי והחללי השוקק כלי טיס בלתי–מאוישים, מסוקים, מטוסים ולוויינים שמקיימים שגרה מתמדת של שליטה, מעקב ותקיפה. ארץ חלולה עוקב אחר התפתחותם של הרעיונות הארכיטקטוניים שסייעו להביא את הכיבוש הישראלי, כדברי קצין ישראלי בכיר, ״לרמה של אמנות״: כיצד חוק עזר עירוני שנקבע על ידי מושלה הצבאי הראשון של ירושלים מטעם המנדט, רונלד סטורס, אפשר לישראל להפוך את אבן הגיר לדבק הקדוש שיאחה את קרעי ירושלים המאוחדת; כיצד חילוקי הדעות האסטרטגיים בין הגנרלים על אופני ההיערכות הצבאית מול הצבא המצרי בתעלת סואץ השפיעו על עיצוב מדיניות ההתיישבות בגדה המערבית; כיצד עשה הצבא שימוש בתיאוריות פוסט–מודרניות רדיקליות כדי לרענן את תורות הלחימה שלו; ובעיקר כיצד, בתוך חמישים שנה, הפך מפעל הכיבוש הישראלי לצורה מתוחכמת ויעילה של אפרטהייד אנכי.
משכל (ידעות  ספרים)הוצאת בבל בע"מ
מאת: יוחאי עתריה, גיל מרקוביץ
תיאור: 2001: אודיסאה בחלל היא יצירה משותפת של הבמאי סטנלי קובריק (1999-1928) ושל סופר המדע הבדיוני ארתור סי. קלארק (2008-1917), שני יוצרים משפיעים מהמאה העשרים. אלפי סרטים יצאו לאקרנים מאז 1968 ועד היום, אולם רובם נשכחו, ואילו 2001 : אודיסאה בחלל נותר רלוונטי. אסופה זו דנה בסוגיות מרכזיות בסרט: האם בני האדם אלימים מטבעם; מה הקשר בין טכנולוגיה, אלימות, אחריות, רציונליות וחירות; במה נבדל האדם מישויות אחרות ומבעלי חיים אחרים; מהו עידן העל־אדם והאם הוא קרוב; איך ייראו מסעות חלל עתידיים; מדוע עוד לא פגשנו חוצנים; כיצד יתפתחו יחסיו של האדם עם בינה מלאכותית מתקדמת דוגמת האל־9000 וסוגיות נוספות. נוסף על כך, אסופה זו מציעה קריאה דתית ופילוסופית של 2001: אודיסאה בחלל. אסופה זו, המציינת חמישים שנים לסרט 2001 : אודיסאה בחלל (1968) ולנחיתה על הירח (1969), היא תוצאה של סדרת תוכניות בת 12 פרקים ששודרה במסגרת “המעבדה” (רשת “כאן תרבות”), ומטרתה לאפשר לנו להבין את חמישים השנים שחלפו מאז ולעזור לנו לדמיין את העתיד באופן יצירתי ומפוכח.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: כרמל שלו
תיאור: ספר זה הוא הרהור על נושא כאוב ומושתק: הזדקנות. תרבות האנטי־אייג'ינג נוטה להכחיש אותה, אך עלינו להודות שאין מנוס ממנה ולהכיר בהשתנות ובפגיעות הכרוכות בה. הספר מזמין את הקוראים לפגוש את ההזדקנות בראשית המאה ה־21 בישראל במבט מפוכח, ולראות בה הזדמנות לצמיחה תודעתית, כדי להזדקן בחן ובחסד, בבינה ובחוכמה. יש בהזדקנות אי־נחת, והיא מעוררת שאלות הנוגעות לזהות ולמערכות היחסים שלנו, לתפקידנו כזקני שבט ולמורשת שברצוננו להנחיל לדורות העתיד. אולם בידינו לעצב את מקומנו בעולם מרגע לרגע, לטפח הזדקנות מיטיבה לעצמי ולזולת, ולהזדקן באהבה, בחמלה, בשמחה ובשלווה. המחברת שוזרת נרטיב אישי של חוויותיה מול הורים מזדקנים ומול הזדקנותה היא עם תובנות ממאות קבוצות שיח שהנחתה בשנים האחרונות, מתוך השקפת עולם השואבת מחוכמה בודהיסטית עתיקה: כל התופעות מופיעות, מתפוגגות ונעלמות; כך גם האדם. ביכולתנו לבחור כיצד לקבל את ההזדקנות — באיבה או באהבה. אם ניפתח אל חוויות ההזדקנות בלב חומל, סקרן ואמיץ, אפשר שנגלה אוצרות של תובנה ותבונה. הספר מיועד לבני כל הגילים, לכל מי שפוגשים הזדקנות בעצמם, בקרוביהם או במטופליהם.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: ז'ורז' דידי-הוברמן
תיאור: בראשית שנות הארבעים של המאה ה־20, תחת זרקוריו האימתניים של הפשיזם, דימה פייר פאולו פאזוליני את האנושי לנצנוצן החמקמק של הגחליליות. ב־1975 הוא כבר מבכה את היעלמותן בבוהק המסמא, הטוטליטרי, של חברת הראווה. כארבעים שנה חלפו מאז פרסם פאזוליני את "המאמר על הגחליליות", ומסקנותיו הקודרות נראות נכוחות מא פעם. כנגד הייאוש הפוליטי והאסתטי של פאזוליני וגלגולו העכשווי בהגותו של ג'ורג'ו אגמבן מציב ז'ורז' דידי־הוברמן את חשיבתו של ולטר בנימין על הדימוי כפתח לביקורת על כל חשיבה אפוקליפטית. בטקסט יפהפה שמפיק ניצוצות מעמיקים מהמפגש בין פאזוליני ואגמבן לבין הוגים כבנימין, חנה ארנדט וז'ורז' בטאיי, טוען דידי־הוברמן שדעיכה או שקיעה אינן בהכרח היעלמות או כליה, כל עוד יש בכוחן לחולל דימויים. לא, הגחליליות לא מתו, גם אם באורו האחיד והמסנוור של שלטון הצריכה אנו נדרשים למאמץ רב יותר כדי לראות את אותות התשוקה החלושים שהן משדרות- הבהוה עקש של תקוה והתנגדות.
הקיבוץ המאוחד
מאת: ז'ורז' דידי-הוברמן
תיאור: באוגוסט 1944 הצליחו אנשי זונדרקומנדו להבריח מאושוויץ ארבעה תצלומים שצילמו בחשאי כדי להעביר לעולם משהו ממוראות המחנה. ז'ורז' דידי־הוברמן מביט בתמונות אלה, דימויים המבקשים להעיד על הזוועה. הוא קורא אותם כאקט של התנגדות, אל מול כוחו המוחץ של משטר המכוון לא רק להשמדתם של בני אדם, אלא גם להשמדת כל זכר לאותה השמדה; תצלומים שחולצו למרות הכול מתוך מציאות שהוקדשה למחיקתם של צלם האנוש, הזיכרון והדמיון. ראשיתו של הספר בפולמוס שעוררה בצרפת תערוכה שבה הוצגו ארבעת התצלומים. דרך הדיון המרתק שהוא מפתח כמענה למי שביקרו אותו בארסיות על הערך האנושי המיוחד שמצא בדימויים אלו, ז'ורז' דידי־הוברמן קורא תיגר על שיח דוגמטי המתיימר לשלול מהם ממד כלשהו של עדות או של ייצוג. בדרכו המעמיקה והמרגשת, המיטיבה להפיק ניצוצות רעיוניים משילוב של משאבי ידע מגוונים, הוא מבקש להשיב לארבעת התצלומים את כבודם ולטעון כי הם מגלמים את המשטר הכפול העומד בבסיסו של כל דימוי: הדימוי הוא תמיד חסֵר אך הכרחי, נוגע באמת ונגוע בעמימות – קרע, הבזק, שריד שחולף ביעף ומייצר למרות הכול ידע, זיכרון ונראוּת.
הקיבוץ המאוחד
מאת: רחל סוקמן
תיאור: 'טרמינל' הנו כתב עת דו-לשוני לאמנות המאה ה-21 (עברית-אנגלית), הרואה אור מאז ינואר 1996 וחותר לשמש מקור מידע עדכני על המתרחש בשדה האמנות בארץ ובעולם. כתב העת מציע סיקור שוטף על תערוכות ואירועים ייחודיים בשדה האמנות המקומי והבינלאומי; חשיפה לאמנים ישראלים צעירים ובוגרים במסגרת המדורים "במה" ו"דפי אמן". מאפשר חשיפה לאמנים ערבים ופלסטינים במסגרת המדור "קו תפר". נותן ביטוי ל- "אמנים כותבים", "אדריכלות", "מוזיאונים חדשים ומתחדשים" ראיונות עם אוצרי תערוכות בינלאומיות; "טרמינל" גם מאפשר הצצה על הנעשה בתוך כותלי הסטודיו של אמנים אנונימיים לחלוטין וכן אמנים ידועי שם ובמרכז השיח האמנותי. מה שקובע את הופעתם במגזין הוא תחום העניין ואיכות עבודתם ולא יחסי הציבור או מעמדם בקרב האוצרים והממסד.
טרמינל, כתב עת לאמנות המאה ה-21
מאת: מייקל אוקשוט
תיאור: הרציונליזם בפוליטיקה, ספרו המוכר ביותר של הפילוסוף האנגלי השנון מייקל אוקשוט, הוא פסיפס ססגוני ומרהיב של רעיונות בנושאים מגוּונים. אוקשוט, המבקר בחריפות ובאלגנטיות את הרציונליזם ויוצא להגנת חופש הפרט מפני התערבות המדינה, מעמיד כנגד תכניות "רציונליות" לתיקון חברתי תפיסה ספקנית, פלורליסטית ושמרנית של החיים הפוליטיים.
הוצאת שלם
מאת: גדעון טיקוצקי
תיאור: בשנת 1943 פירסם הטייס והסופר הצרפתי אנטואן דה סנט-אקזופרי את יצירת המופת שלו ``הנסיך הקטן``. כעבור שנה נעלם עם מטוסו מעל הים התיכון במהלך טיסה מבצעית בשירות בעלות הברית. הספר ``הנסיך הקטן - שבעה פרקי מסע`` משרטט את הרקע ההיסטורי, הביוגרפי והאמנותי שבתוכו נכתב ``הנסיך הקטן``. חשיפת רבדיו של הספר לה שותף הקורא, מצביעה על מורכבותו וייחודו; כך מתגלה הספר, שבעבר נחשב ספר לילדים, כיצירה שבה הביע סנט-אקזופרי בבהירות יוצאת דופן את הפילוסופיה שלו כאדם וכיוצר. לראשונה בעברית, נסקרת בהרחבה עבודתו הספרותית של סנט-אקזופרי - החל מ``דואר דרומי`` ו``טיסת לילה``, ספרי הביכורים שלו, וכלה ברשמות מעזבונו - במטרה להאיר את ``הנסיך הקטן`` מכל צדדיו. קורות חייו של סנט-אקזופרי, המובאים בפרק הפותח, מסייעים לקורא להבין באופן מקיף את מכלול יצירותיו של הסופר, ומובילים לא אחת לקריאה מפתיעה ובלתי שגרתית ב``הנסיך הקטן``.
הקיבוץ המאוחד
הצג עוד תוצאות