נמצאו 791 ספרים בקטגוריה
לכל הספרייה
מאת: רויטל איתן
תיאור: מי אתה יוסי יזרעאלי? במאי? מחזאי? מורה? ממציא שיטה? שחקן? משורר? ילד נצחי? אמן שנוי במחלוקת? נוקשה? לבבי? מצחיק? מקורי ללא תקנה? ככל הנראה גם וגם ועוד גם אחד. במשך 50 שנה ממשיך יוסי יזרעאלי (יליד ירושלים 1938) לתהות, לחפש תשובות ובעיקר לעורר שאלות באמצעות יצירתו התיאטרונית המגוונת. ריקוד העקרב הוא מסע המתחקה אחר יצירתו הנרחבת של אחד מאנשי התיאטרון החשובים ביותר, הפועלים בישראל מאז שנות ה־ 60 של המאה הקודמת. באמצעות סקירה וניתוח של עשרות הפקותיו התיאטרוניות; ביאור שיטתו המקורית לפענוח טקסט דרמטי; ותוך כדי רפרוף ביוגרפי בנקודות ציון אישיות משמעותיות בחייו — מעלה הספר תמונה כוללת ומקיפה של היוצר ויצירתו. בספר מופיעים טקסטים מקוריים של "ספרי בימוי", עקרונות "שיטת יזרעאלי", חומרים ויזואליים ייחודיים, ראיונות עם מיטב אנשי התיאטרון בארץ שעבדו עם יזרעאלי: ליא קניג, דוד שריר, רוני תורן, אופירה הניג, משה בקר, אורי וידיסלבסקי, מוטי לרנר, גד קינר ונוספים; וכן תיעוד שיחות על תהליכי יצירה, שהתקיימו במהלך למעלה משלוש שנים בין יוסי יזרעאלי לרויטל איתן.
הקיבוץ המאוחד
מאת: לארי אברמסון
תיאור: יצירתו המקורית של לארי אברמסון (יליד 1954 ), לצד פעילותו רבת השנים כמחנך וכמי שמשמיע את קולו למען דו–קיום שוויוני בין ישראלים לפלסטינים ונגד פגיעה בחופש הביטוי, עשו אותו לדמות מרכזית ומשפיעה בשיח האמנות והתרבות של העשורים האחרונים. אמנותו משלבת שפה אסתטית ייחודית ובחינה ביקורתית של יחסי הגומלין בין האמנות ובין הקשריה ההיסטוריים, החברתיים והפוליטיים. הכתיבה - הן כאמצעי לחקירה אישית והן ככלי לניסוח פומבי של מחשבה תיאורטית - מלווה את עבודת הסטודיו של אברמסון מראשית דרכו. כתיבתו נעה במיומנות בין סוגות ספרותיות שונות, החל בפורמטים עיוניים אקדמיים, דרך אפוריזמים אלגוריים ועד לכתיבה פיוטית אישית, והיא מוגשת כאן לראשונה כמשנה מרובדת, ממוינת וסדורה.
הקיבוץ המאוחד
מאת: אריק גלסנר
תיאור: במשך כעשור וחצי כותב אריק גלסנר ביקורות ספרות בעיתונות הישראלית. ספר זה, המכנס מבחר ממסותיו ורשימותיו, לא רק משרטט מפה ספרותית מעמיקה ועשירה, אלא הוא נקרא כספר מרתק על חיינו כאן ועתה. הקריאה בו ממחישה את חשיבותו של תפקיד המבקר, תפקיד "שומר הסף" והקורא המפרש את חווית הקריאה. בבסיסו של תפקיד זה מונחת אופטימיות ותחושת מעורבות ושייכות עזה, שכן הביקורת השיטתית והמתמידה מוּנעת, בסופו של דבר, מתוך אכפתיות ואמונה עמוקה ביכולת להאיר ואולי אף לשנות. הספר מבקר חופשי מכיל מסות אישיות, טקסטים פרשניים ורשימות ביקורת קצרות. הוא דן בקלאסיקונים, כמו גם ביוצרים בני זמננו, בארץ ובעולם, ומצביע על תופעות ומגמות שמבטאות רגעי שינוי והתפתחות תרבותיים. בין מגוון היוצרים הנידונים בספר ניתן למצוא את הומרוס, דוסטוייבסקי, יעקב שבתאי, דוריס לסינג, שלמה ארצי, וולבק, קנאוסגורד, ד"פ וואלאס, א"ב יהושע, דרור בורשטיין, מאיה ערד, שהרה בלאו ועוד. הנושאים הנידונים הם, בין השאר, תופעת החוזרים בשאלה בספרות הישראלית, ספרות אפוקליפטית, מיניות בספרות, פוסט הומניזם בספרות ועוד. לספר מצורפת הקדמה חדשה שדנה בתפקידו של המבקר ובצידוקים לקיומו של תפקיד זה, וכן פורשת את העמדה העקרונית שעל בסיסה נכתבות הביקורות, שספר זה מציג מבחר מתוכן.
הקיבוץ המאוחד
מאת: רודי לרמנס
תיאור: לנוע ביחד בוחן את שלל האתגרים המגוונים של המחול העכשווי באמצעות שילוב מקורי של חקר מחול וסוציולוגיה. חלקו הראשון של הספר מציע ניתוח קונספטואלי-תיאורטי כתשתית לניתוחן של עבודות מחול חלוציות, המעניקות לו השראה, בחלקו השני, המחבר מספק הצצה אינטימית לסצנת המחול העכשווי הקוסמופוליטית של בריסל ולתהליך היצירה, השיתופי בחלקו, של אן תרזה דה-קירסמאקר, הכוריאוגרפית הבלגית המוערכת, ושל להקתה. רודי לרמנס, סוציולוג, מבקר מחול בלגי ומורה בבית הספר למחול ,P.A.R.T.S. נמנה עם התיאורטיקנים המעטים שהצליחו לגבש תפיסה משולבת הבוחנת את המחול כפרקטיקה אסתטית וחברתית כאחת.
הוצאת אסיה
מאת: דנה אולמרט
תיאור: ספר זה עוסק במופעיה של דמות אם החייל, אם הלוחם, בספרות העברית החדשה. שורשיה של דמות זו נעוצים גם בדמותה הארכיטיפית של "אם הבנים" מן המקורות היהודיים, המעודדת את בניה להקריב עצמם על קידוש השם, גם בדמותה של האם הספרטנית השולחת את בניה לנצח בקרב, כפי שנחרתה בתרבות המערב. הספר בוחן את גלגוליה של דמות זאת בספרות העברית המודרנית וכן את הופעתה, משנות התשעים ואילך, של דמות אם חדשה, ביקורתית ולעיתים אף מתנגדת, שהתעצבה בהשר את נשים שפעלו בתנו עות המח אה סביב מלחמת לבנון הראשונה והאינתיפאדה הראשונה. הסוגיה המרכזית שנבחנת בספר עוסקת במרחב הפעולה של אם החייל: מה מרשה הספרות העברית לדמויות של אימהות לחיילים לרצות או להתנגד לו; מה היא אוסרת עליהן לחשוב, לבטא ולעשות, ומהן הסנקציות הסמויות והגלויות שמופעלות כלפי אימהות שמעזות לחרוג מן המקום שהוקצה להן. בפרקים השונים מוצגות פרשנויות פוליטיות ללא-מודע הלאומי-מגדרי ביצירות וכן לנטייתה של הספרות העברית – למרות החופש שמעניק הבדיון - לציית לכלליה הבלתי כתובים של האידיאולוגיה הציונית ולא לקרוא תיגר על ציווייה. המהלך נע מתקופת התחייה עד לעשור הראשון של שנות האלפיים, ומציע, לצד הדיונים ביצירות מאת י"ח ברנר, מ"י ברדיצ'בסקי, אביגדור המאירי, נתן אלתרמן, משה שמיר, עמוס עוז, חנוך לוין, יהודית הנדל, יוסף אל דרור, אורלי קסטל בלום, בתיה גור ודויד גרוסמן, גם קריאה ביקורתית בטקסטים לא בדיוניים, ובהם ההספד שחיברה המשוררת יוכבד בת-מרים לזכר בנה שנהרג ב 1948- וקטעים מנאום של מרים פרץ.
הקיבוץ המאוחדאוניברסיטת תל אביב
מאת: עומר ברקמן
תיאור: מאסטר ניר מלחי: בן קיבוץ שחזר בתשובה והפך לרב חרדי, תלמיד בעייתי שהפך לאיש עסקים מצליח ולמורה נערץ, לוחם שייטת עתיר ניסיון מבצעי שחלה בסרטן אלים ונאבק בו עדיין, כבר שנים ארוכות. סדרת השיחות שקִיים עם כמה דמויות מרכזיות בעולם אמנויות הלחימה הישראלי ובציבוריות הישראלית בכלל: ד"ר עמיקי סולד, מנתח בכיר, מייסד היחידה הראשונה בארץ לכירורגיה אנדוסקופית; קאנצ'ו ד"ר רוני קלוגר, ראש קארטה דו אינטרנשיונל ישראל; פרופ' יעקב רז, סופר, מורה וחוקר תרבות יפן והמזרח הרחוק; ג'יל שיימס, עובדת סוציאלית, מייסדת־שותפה של ארגון "אל הלב" לטיפוח אמנויות לחימה בקרב נשים; אהרון שפירא: יזם טכנולוגיה, מפתח ומהנדס מחשבים, זוכה פרס בטחון ישראל; יוסף צליח, איש עסקים המתמחה בייזום ופיתוח בתחומי הנדל"ן; עמי אילון, לשעבר מפקד שייטת 13 וחיל הים, ראש השב"כ, חבר כנסת ושר; ואלי כהן, לשעבר חבר כנסת, שגריר ישראל ביפן ונשיא אגודת שוטוקאן קראטה דו ישראל. התוצאה היא הזדמנות נדירה להתוודע לאמנות שבלחימה מבעד לעיניו של רב־אומן לכל דבר ועניין: אינדיבידואליסט מרדן שפילס דרכים חדשות והיה לאחד המורים החשובים והנערצים בתחומו.
הוצאת אסיה
מאת: מיכאל גלוזמן
תיאור: ספר זה מציע קריאה מחודשת בפרקים אחדים בשירה הישראלית שנכתבה בשנות החמישים והשישים של המאה הקודמת. במהלך עשורים אלה נכתבה שירה שנתנה ביטוי לתחושות של אובדן וחסר שהתעוררו לאחר הניצחון במלחמת העצמאות והקמת המדינה. את התחושות הללו יבקש ספר זה לכנות "המלנכוליה של הריבונות". "המלנכוליה של הריבונות" נבעה מהפער בין החזון הלאומי לבין מימושו. היא קשורה לאבל ולאובדן בעקבות מוראות האירועים ההיסטוריים: השואה, העקירה, מלחמת העצמאות, גירוש הערבים והעלייה ההמונית. זוהי מלנכוליה החורגת אל מעבר לתִפלות של "הבוקר למחרת" ולמצב הרגשי השביר שיוחס בעיקר לסופרי דור הפלמ"ח, שתיארו את קשייהם של לוחמי תש"ח ששבו מזוועות המלחמה אל שגרת החולין של המדינה בימי ראשיתה. ביטוייה של מלנכוליה זו בשירת התקופה אינם בהכרח תמאטיים. בתרבות הלאומית הצעירה, שלא אִפשרה להביע את האובדן בגלוי ובמישרין, הייתה השתיקה לנושא מרכזי. הספר מנסה לשחזר את התוכן השתוק באמצעות המשגות תיאורטיות של מלנכוליה ושל טראומה, המשרטטות את קווי המתאר של סבל שמקורותיו אינם ידועים במלואם לסובייקט. פרקי הספר עוסקים בכמה מן המרכזיים במשוררי שנות החמישים והשישים – נתן זך, דליה רביקוביץ ודן פגיס. פרקים נוספים מוקדשים למשוררים בני דורות קודמים, שהיה להם תפקיד מכריע בשינוי הטעם השירי באותה תקופה: נתן אלתרמן, שהיה ממשורר נערץ למושא הביקורת של המשוררים הצעירים, ואבות ישורון, שהיה ממשורר דחוי לדמות מעוררת השראה. הקריאות המוצעות בספר מבקשות להעמיד דיוקן שירי של כל אחד מן המשוררים הכלולים בו, אולם כוונתו גם להציע הבנה היסטוריוגרפית חדשה של שירת דור המדינה, המתוארת, במילותיה של דליה רביקוביץ, כ"שירה של טבועים".
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: רוברט קאבר
תיאור: נומוס ונראטיב, חיבורו המהפכני ורב־ההשפעה של רוברט קאבר, מתאר את חיי החוק כדרמה אנושית, זירת התגוששות בין עולמות נורמטיביים מתחרים שבה נבחנת מחויבותם של קהילות ופרטים לנראטיבים העומדים בתשתית חייהם. החיבור מעצב השקפה חדשה ומקורית על מקומו של החוק בחיי בני־אנוש, תוך שהוא מזקק תובנות מהמסורת הרבנית ודן במקרי בוחן ממשיים מתולדות המשפט החוקתי האמריקני. בניגוד לתפיסות הרואות בחוק מארג כללים ועקרונות לפיקוח חברתי, ובמערכת המשפטית מנגנון ליישומם, קאבר מציע לראותם כתוצרים של נראטיבים המעצבים את זהויות הפרט והקהילה, מעניקים להן ביטוי, ובסופו של דבר גם עשויים לחתור תחתן. החוק הוא המאפשר את ״תיקון העולם״, והוא גשר המתוח בין המציאות הממשית למדומיינת, בין זיכרון לכמיהה, בין נפילה לגאולה, בין העולם הזה לעולם הבא.
הוצאת שלם
מאת: אושי שהם-קראוס
תיאור: אם פעם יזמינו אותנו להשתתף בתכנית טריויה בטלויזיה וישאלו אותנו מהי פילוסופיה, בטח נגיד שהיא "אהבת החוכמה". ואכן, זה התרגום של המושג "פילוסופיה" מיוונית עתיקה. אבל ההגדרה הזו לא מסבירה לנו מה עושים בפילוסופיה. היא לא מסבירה מה לומדים, איך חושבים ובכלל, במה מתעסקים. זו בדיוק המטרה של המבוא הזה. כאן נציג את הפילוסופיה, בראש ובראשונה, כאופוזציה למחשבה הקומונסנסית )של ההגיון הפשוט(, ונדגים בדיונים שונים במבחר תחומים. נתעסק בויכוחי-שטות מצחיקים )ומעצבנים( כמו השאלה אם "יש אין" או "אין אין", נוכיח שלא בטוח שאנחנו ערים עכשיו, אבל נגיע במהירות לשאלות רציניות ומהותיות; האם יש רצח מותר מוסרית? מהו משטר ראוי? ומיהו אלוהים. נטעם מהחשיבה של סוקרטס, אפלטון, קאנט ועוד רבים מהאנשים החכמים ביותר בתולדות התרבות. וכמובן, נעשה את זה בקלילות )אבל בלי לוותר על המורכבות( ועל קצה המזלג )עד כמה שאפשר(, כדי לתת לכם, הקוראים, מושג ראשוני על התחום. מי יודע, אולי תתאהבו בו ...
מאת: אבידב ליפסקר, רלה קושלבסקי
תיאור: מעשה סיפור הוא קובץ עיונים בסיפור היהודי לדורותיו. הספר הודפס במסגרת סדרת תימה, בה רואים אור קובצי מחקר בתימטולוגיה של הסיפור היהודי. המאמרים בכרך הזה משתייכים למדורי תימטולוגיה ופואטיקה של הסיפור היהודי, מדרש, אגדה וקבלה, הסיפור החסידי והסיפור היהודי במזרח אירופה, מרדכי שלו: פרקי קפקא, עיונים בש"י עגנון ופרוזה עברית וישראלית החדשה.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: רחל סוקמן
תיאור: 'טרמינל' הנו כתב עת דו-לשוני לאמנות המאה ה-21 (עברית-אנגלית), הרואה אור מאז ינואר 1996 וחותר לשמש מקור מידע עדכני על המתרחש בשדה האמנות בארץ ובעולם. כתב העת מציע סיקור שוטף על תערוכות ואירועים ייחודיים בשדה האמנות המקומי והבינלאומי; חשיפה לאמנים ישראלים צעירים ובוגרים במסגרת המדורים "במה" ו"דפי אמן". מאפשר חשיפה לאמנים ערבים ופלסטינים במסגרת המדור "קו תפר". נותן ביטוי ל- "אמנים כותבים", "אדריכלות", "מוזיאונים חדשים ומתחדשים" ראיונות עם אוצרי תערוכות בינלאומיות; "טרמינל" גם מאפשר הצצה על הנעשה בתוך כותלי הסטודיו של אמנים אנונימיים לחלוטין וכן אמנים ידועי שם ובמרכז השיח האמנותי. מה שקובע את הופעתם במגזין הוא תחום העניין ואיכות עבודתם ולא יחסי הציבור או מעמדם בקרב האוצרים והממסד.
טרמינל, כתב עת לאמנות המאה ה-21
מאת: נעמה וילוז'ני
תיאור: כיצד דימו לעצמם יהודי ארץ־ישראל ויהודי בבל את השדים בשלהי העת העתיקה? מה הייתה צורתם הפלסטית של השדים, זכרים ונקבות, ובאילו אמצעים יצרו אותם יהודי התקופה? עד כמה הושפעו היהודים מאמנות הסביבה? מה בין האיסור לעשות פסל ותמונה בהלכה היהודית לבין הציורים הנועזים שעל קערות ההשבעה הארמיות מבבל? ומדוע צורת הביטוי החזותית של המאגיה בבבל שונה מזו שבארץ־ישראל? על שאלות אלה ואחרות מנסה ספר זה, על אמנות יהודית אחרת, לענות. אמנות שוליים נסתרת זו, המוצגת על לוחות מראה שנעשו להגנה מפני עין הרע, על לוחיות קמע ועל קערות השבעה ששימשו בעשייה המאגית, היא צוהר ייחודי אל העולם המרתק של המאגיה היהודית בבבל ובארץ־ישראל בתקופת התלמוד. חלקו הראשון של הספר דן בסגנון האמנותי וברקע האיקונוגרפי של הציור על חפצים מאגיים יהודיים מארץ־ישראל ומבבל. חלקו השני עוסק בקשר שבין הציורים ובין הטקסטים המאגיים על אותם החפצים ובשאלת היסוד: מהי אמנות מאגית ומה מקומה בעולם המושגים היהודי בתקופת התלמוד? בסופו של הספר קטלוג מפורט של הממצאים הארכאולוגיים שעליהם ביססה המחברת את מחקרה.
יד יצחק בן-צבי
מאת: לירון שלומוביץ
תיאור: הספר ארס פואטיקה בשירה הערבית המודרנית משרטט מודלים שונים של שירה המתכוונת לעצמה, בהסתמך על שיריהם של ארבעה משוררים ערבים (עַבְּד אלְ־והַַאבּ אלְ־בַּיאַתִי, עַבְּד אלְ־קַאדִר אלְ־ג'ַנאַבִּי, מִיחַ'אאִ'יל נֻעַיְמַה וסַרְגוּן בּוּלוּס) שהטביעו את חותמם על השירה הערבית המודרנית. המודלים מכניסים את הקורא לעולם האדריכלות השירי, הפותח צוהר לסגנונות עיצוביים שונים בקרב משוררים ערבים מודרנים העוסקים ביצירתם בארס פואטיקה. הנושא "שירה בראי עצמה" תפס תאוצה במהלך השנים האחרונות בקרב משוררים ערבים העוסקים ביחסים המפותלים הנרקמים בין הטקסט, הקורא והכותב. הם מרבים לכתוב על אמנות השיר בשירים ארס פואטיים ומרוממים את המשורר ואת השיר לפסגות עליונות. קיים פער בין ריבוי הטקסטים העוסקים בנושא ובין העיסוק הביקורתי והמחקרי המצומצם בספרות הערבית. המחקר המובא בספר שלפניכם נועד לתרום להקטנת פער זה ולחשוף בפני הקהל הרחב מודלים של שירה המתכוונת לעצמה, בהתבסס על מבחר שירים בערבית הנפרשים על פני שלושה עשורים: משלהי שנות השבעים עד סוף שנות התשעים. השירים בספר סוללים את שבילי הטקסט הנרקיסיסטי בפני הקורא ופותחים דלת לאוהבי השירה הערבית, היוצאים למסע בארץ המילים ובד בבד נחשפים להכרת האחר, שהרי שפה מספרת תרבות. השירים מעניקים הצצה לעולם נסתר של חוויות, של רשמים ושל טעמים, כי הם מתבלים את חיינו.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: צ'סטרטון גילברט קית
תיאור: בראשית המאה הקודמת יצא גילברט קית׳ צ׳סטרטון ( 1936-1874 ) למלחמה על נשמתה של אנגליה ועל מורשתו של העולם המערבי כולו. הוא התייצב למערכה נגד הספקנות, החומרנות והחמדנות שפשו בקרב בני־דורו, כשהוא חמוש באינטלקט מושחז כתער, בחוש הומור חריף ובכשרון ניסוח וירטואוזי. לאורך ארבעה עשורים של פעילות העמיד צ׳סטרטון מפעל ספרותי ופובליציסטי עצום: הוא חיבר כשמונים ספרים, קרוב למאתיים סיפורים קצרים, יותר מארבעת אלפים מאמרים ועשרה מחזות. הוא שלח את ידו בכל סוּגה אפשרית ופרסם ספרי הגות, טורים עיתונאיים, פואמות, חיבורים היסטוריים, ביוגרפיות ספרותיות, ביקורות ומותחנים בלשיים. הוא הרצה לפני קהלים גדולים וקטנים בארצו ומחוצה לה, השתתף בעימותים פומביים מתוקשרים וחיווה את דעתו על כל דבר ועניין — החל בשאלות לאומיות הרות גורל וכלה בזוטות מחיי היום־ יום. כתביו ורעיונותיו של צ׳סטרטון הותירו את רישומם בחייהם של רבים; הוא העניק השראה למדינאים ולמהפכנים, חיזק את רוחם של מחפשי דרך נבוכים והילך קסם על סופרים בולטים כחורחה לואיס בורחס, ג׳.ר.ר. טולקין, גרהאם גרין, אלכסנדר סולז׳ניצין, ניל גיימן וג׳.ק. רולינג. אדם בלתי מעשי מאגד מבחר מכתביו הפולמוסיים של צ׳סטרטון, לראשונה בתרגום לעברית. הטקסטים המקובצים כאן מדגימים את סגנונו הייחודי של כותב מבריק זה ומציגים את עיקרי השקפותיו במבחר נושאים. דרשותיו השנונות על האמונה ועל הכפירה, על השקיעה הרוחנית של העידן המודרני, על אהבת המולדת ועל צדק חברתי תסבנה בוודאי הנאה רבה לקוראים — בין שיסכימו עם עמדותיו של צ׳סטרטון ובין שלא.
הוצאת שלם
מאת: פלוטרכוס
תיאור: פְּלוּטַרְכוֹס איש כַירְוֹנֵיאָה, בן המאות הראשונה והשנייה לספירה, היה מאחרוני ההיסטוריונים של יוון. הוא מוכר לקוראי העברית בעיקר על שום הביוגרפיות המקבילות שחיבר על אנשי שם יוונים ורומים. עם זאת, חלק הארי של יצירתו הספרותית שהגיעה לידינו הוא אוסף חיבורים הקרוי "מורליה", דהיינו, כתבי מוסר, שהם אסופה של מסות ודיאלוגים שעניינם רטוריקה, חינוך, פילוסופיה של המוסר, דת, מדע וספרות. על הפטפטנות הוא אחד החיבורים היפים והטובים באסופה זו. בכשרונו הספרותי מתאר פלוטרכוס את הפטפטנות כנגע שיש למגרו. הוא מעשיר את חיבורו בסימוכין מן המורשת הקלסית ובהצגת טיעונים עקביים ומעוררי השראה. היצירה מחכימה ובו בזמן משעשעת את קוראיה, היות שהכתוב בה הוא עדכני לזמננו אנו ממש כשם שהיה לקוראיו העתיקים.
נהר ספרים
מאת: אברהם קאהן
תיאור: 'איני יכול לשכוח את ימי העוני והדלות שלי. איני יכול להימלט מעצמיותי הישנה. העבר שלי וההווה שלי אינם חיים בשלום זה עם זה. דויד, הבחור העני המתנועע מעל לגווילי התלמוד בבית המדרש הישן, מתאים לזהותי הפנימית יותר מדייוויד לווינסקי, יצרן המעילים הידוע' – כך מסכם לווינסקי את סיפור הגירתו לאמריקה. חסר כול הוא הגיע אליה, ידע רעב ומחסור, אך בהתמדה ובנחישות השכיל לפלס את דרכו בחברה האמריקנית ונעשה לאֵיל טקסטיל מצליח ורב-השפעה.
סיפורו של לווינסקי חורג מגבולות הרומן שלפניכם. חייו באימפריה הרוסית ולאחר מכן בלואר איסט סייד של מנהטן הוא במובנים רבים סיפורם של מאות אלפי מהגרים יהודים שעזבו בסוף המאה התשע-העשרה וראשית המאה העשרים את מזרח אירופה והיגרו, מלאי תקוות, לארצות הברית. יותר משני מיליון יהודים הגיעו אז בעיקר לעיר ניו יורק ופיתחו בה קהילות אתנו-יהודיות תוססות.
אברהם (אייב) קאהאן (1951-1860) היה עיתונאי, סופר, ומנהיג פועלים יהודי=אמריקני ממוצא ליטאי, שנודע בתור העורך המייסד של העיתון היידי=אמריקני 'פֿאָרווערטס'. עלייתו של דויד לוינסקי, שיצא לאור בשנת 1917, הוא הרומן החשוב ביותר שחיבר ויש הרואים בו שיאה של יצירתו הספרותית.
מניפה של חושים, החסרה לעתים במחקר ההיסטורי, פורשׂ בספר זה אייב קאהן. הוא מעורר לחיים צבעים, טעמים, מראות וריחות שקפאו בזמן; לעתים אלה ריחות מצחינים של ביוב, זעה וזוהמה, לעתים ריחות נעימים של מאפיות, סירים מהבילים על גבי פתיליות או ריחו של בית יהודי בלואר איסט סייד בערב שבת.
עלייתו של דויד לוינסקי הוא ספרות יפה ובה בעת מקור היסטורי-ספרותי בעל חשיבות ראשונה במעלה להבנת תקופת ההגירה הגדולה ממזרח אירופה ולהמחשת חיי היהודים בארצות הברית.
הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפהמכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב
מאת: נפוליאון בונפרט
תיאור: דומה שבמדינה שהסיסמה המכוננת והמעצבת שלה היא "כל העם צבא" ושהמלחמה — או צילה — היא הפעילות האנושית המרכזית המלווה אותה מאז הקמתה, יש מקום להביא לידיעת אזרחיה קוראי העברית את הדברים שאמר אחד הלוחמים הגדולים ביותר בהיסטוריה המודרנית — הלוא הוא נפוליאון בונפרט. האיש המורכב הזה, קצין שאפתן ללא מעצורים, מפקד אמיץ, לוחם עשוי ללא חת, מצביא נועז, גאון צבאי שלמד מקודמיו הקדמונים חניבעל, יוליוס קיסר ואחרים שהיו לו למקורות השראה ולהם ניסה להשתוות. פטריוט צרפתי בלתי מתפשר, איש ספר משכיל, מדינאי בעל חזון רב־תחומי פורץ גבולות — ובה בעת תוקפן אלים, רודן אכזר וחסר רחמים — צרב את חותמו העמוק על אירופה בכלל ועל צרפת בפרט. אמן הפיקוד על צבאות, נערץ על חייליו ועל הסופרים והאינטלקטואלים הנודעים בתקופתו, שבע ניצחונות שידע גם מפלות קשות, ומדינאי ערמומי אם לא חכם — נפוליאון בונפרט השאיר אחריו אלפי פקודות, צווים, מכתבים, מחשבות והגיגים בכל התחומים. אנחנו בחרנו בתחום הצבאי כדי להביא לקוראי העברית את משנתו הצבאית של האיש הזה, לנסות להבין מתוך דבריו את התשובות לשאלה הגדולה שהניעה אותו: איך לעשות מלחמה.
נהר ספרים
מאת: עידו קוך
תיאור: במשך כ-400 שנות שלטון האימפריה המצרית בכנען היו מגעים קרובים בין פקידי השלטון המצרי לבין האוכלוסייה המקומית בכנען, מגעים שהובילו לעיצוב זהותה החברתית, התרבותית והדתית של האליטה הכנענית. ספר זה בוחן את הממצאים הארכיאולוגיים מתוך גישה פוסט-קולוניאלית מודרנית, ולומד מהם על מערכת הקשרים בין תושבי השפלה ומישור החוף הדרומי של ארץ ישראל לבין השלטון המצרי. כיצד חווה הנשלט את השלטון ואת תרבותו? כיצד השפיעה התרבות המקומית על דפוסי השלטון הקולוניאלי? כמו כן בוחן הספר את התמורות שחלו בחברה הכנענית לאחר תום שלטון האימפריה; איזו מורשת השאירה התקופה הארוכה של השלטון הזר על האוכלוסייה המקומית? כיצד הושפעו הדת, התרבות והזהות החברתית של תושבי כנען, ובעיקר אלו של האליטות, מהניתוק מן התרבות המצרית הדומיננטית? מסקנות הספר אינן ממעיטות מחשיבות הגורמים ה"חיצוניים" בעיצוב המאורעות ההיסטוריים, אך הן מוסיפות ממד נוסף להבנת התקופה שעיקרו תפקידה הפעיל של האוכלוסייה המקומית בעיצוב האירועים. בספר נסקרים ממצאי המחקר הארכאולוגי החדש מן השפלה וממישור החוף הדרומי של ארץ ישראל מהאלף השני ומראשית האלף הראשון לפסה"נ.
יד יצחק בן-צבי
מאת: רמזי ברט
תיאור: מחול פורק עול בוחן את עבודתם של אמני מחול עכשווי פרוגרסיבי באירופה מאמצע שנות התשעים ועד 2015. באמצעות הצבתם בהקשר ההיסטורי והפוליטי של הנאו-ליברליזם ומדיניות הצנע, הוא טוען שאמנים אלו פיתחו גישה אתית-אסתטית המשתמשת בפרקטיקות מחול כאתרי התנגדות לאידיאולוגיות שולטות, וכי עבודתם מעידה על התעקשות על דרכים אלטרנטיביות לחשוב ולחיות. בתגובתם למתקפה הבלתי פוסקת מצד הנאו-ליברליזם על הערכים הרדיקליים העומדים בבסיס עבודתם, אמנים אלה מכירים בכך שהם חולקים בפועל משאב של מאגר משותף. כך, שעה שהמחול העכשווי נהפך לשוק מסחרי, הם, לעומת זאת, מעריכים את המידה שבה הוא מתפקד כמשאב משותף. עבודות המבצעות זאת, טוען הספר, פורקות את עול המחול. מחול פורק עול מציע דרכים חדשות להבנת עבודות מחול אירופיות עכשוויות מהזמן האחרון באמצעות חיבורן להקשרים החברתיים, הפוליטיים והתיאורטיים שלהן.
הוצאת אסיה
מאת: מייקל צ'כוב
תיאור: מייקל צ'כוב, 1955-1891, שחקן, סופר ובמאי תיאטרון פנומנלי שפיתח טכניקת משחק מעוררת השראה ותשוקה. לשחקן פורש בפני הקורא את גישתו הרדיקלית למשחק של מייקל צ'כוב, את סגנון העבודה הפשוט והפרקטי שלו ואת הטכניקות הבסיסיות לפיתוחו. אלה יושמו בהצלחה על ידי דורות של שחקנים מקצועיים ברחבי העולם, שאימנו כך את דמיונם וגופם להגשמת הפוטנציאל שלהם במלואו. ספר זה רוענן והורחב על ידי מאלה פאוורס, והוא כולל גם פרק על הג'סטה הפסיכולוגית, מאמר ביוגרפי מאת מאלה פאוורס והקדמה מאת דוד זינדר. תִרגם לעברית אופיר דואן, שחקן, יוצר ומורה למשחק שהתמחה בשיטה מעל לעשור.
הוצאת אסיה
מאת: נח שטרן, סיגל נאור פרלמן
תיאור: נח שטרן (1960-1912) ממבשרי המודרניזם האנגלו־אמריקאי בשירה העברית, וּכר אך למעטים. הוא נולד בליטא, למד בצעירותו באוניברסיטת הרווארד באוניברסיטת קולומביה בארצות הברית, עלה ארצה ב־ 1935 , הצטרף חי"ל ולבריגדה היהודית ונלחם בצפון איטליה. ב־ 1953 נשלח לחמש שנות אסר באשמת ניסיון לרצח. היו אלה עבורו שנים של שקט נפשי ושל יצירה ורייה. כשהשתחרר, לא מצא את מקומו, ובגיל ארבעים ושמונה שלח יד נפשו בעת שאושפז־מרצון בבית החולים לבריאות הנפש "אברבנאל". ירתו של שטרן, המושפעת בעיקר משירתו של ת"ס אליוט, לא התאימה אקלים הספרותי בארץ־ישראל בשנות השלושים והארבעים, והוא עצמו חשב לתימהוני שאישיותו המסוגרת והמסוכסכת הקשתה עליו להתקבל חוגי הספרות בארץ. כך הוחמץ אחד המשוררים הנפלאים בשירה העברית מתחדשת, משורר שהעברית שבפיו חיה וחפה מהצטעצעות־יתר והתבוננותו מציאות ישירה ומפוכחת. על שירו "בחול ובמים" אמר מבקר הספרות שלמה רודזנסקי: "אינני מהסס לומר כי זהו אחד משירי מלחמת העולם השנייה מופלאים ביותר בספרות העולם". חלקו הראשון של הספר כונסו, לראשונה, כל שיריו של שטרן, החל משירי הילדות ועד השירים האחרונים שכתב לפני מותו. החלק השני של הספר, לברוח מהחיות המכוערות: מונוגרפיה, הוא מחקר ביוגרפי ופואטי רחב היקף וראשון מסוגו על חייו ושירתו של שטרן. מי יִיתן שחזרתו של נח שטרן לחיק השירה העברית תפתח אפשרויות פואטיות חדשות עבור כותבי השירה וקוראיה היום.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: קנת גרוס
תיאור: אנו מפיקים מהבובה תענוג ופחד. היא יכולה להיות משחק ילדות תמים, או להפוך לאמצעי של מאגיה ופולחן, אשר מסוגלת לתקשר עם רוחות ואלים. בובה יכולה להיות מצמררת, חשאית, דוממת ובאותה עת גם מלאת רוח חיים, תנועה וקול. הבובה מתגלה בספר זה כיצור רעב, מפתה ומשחית, שד וליצן. חשיפת חייה הנסתרים נוגע ברגשות העדינים ביותר ומעורר שאלות ותהיות על קיומנו, בני האנוש, באמצעות בבואתן של הבובות, ומעמידה במבחן את מה שאנו באמת יודעים על המציאות בה אנו חיים.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: יצחק בנימיני
תיאור: בספרו סובייקט-מסך מבקש יצחק בנימיני להציג הרהור על המצב התרבותי הנוכחי, המערבי והכמו-מערבי, ככזה שבו היצורים האנושיים חווים את תחילתו של תהליך שבסופו הם יתמזגו עם הפרויקט המתגשם של האחרות הטכנולוגית. זו אחרות אשר מאז ימי המערות ייסדה את החיה להיות אנושית, אבל תוך כדי כך שהיא נחוותה כחורגת מהמהות האנושית. נראה שלוגיקת החִברוּת הזאת מגשימה את עצמה באופן הכי נמרץ בציר של המפעליות החזותית של אותה אחרות, הציר שמתגשם באמצעות העין הטכנולוגית – הפיזית והמנטלית.
בהיגיון העתידני שלו הפרויקט הזה ממזג לתוכו את האני-המביט (העין האנושית הצופה שלנו) לעבר ישות אחידה ואחת, לקראת היעלמות עתידית של הסובייקט – כעצמי פרטי וכעצמיות אנושית. אלא שנדמה שאנו מצויים בשלב הביניים של ההיסטוריה של האחרות הטכנולוגית: הרדוקציה של מהות האנושי למהות של הסובייקט הצופה – רדוקציה שמכפיפה את הסובייקט למהות אחת, מהות הצופה. הפעולה הרדוקטיבית הזאת מתאפשרת על ידי עצם העובדה שהסובייקט הזה עובר תהליך שבו הוא גם נתון-לצפייה. בנימיני מציע חקירה מנקודת מבט פסיכולוגית, פילוסופית ותיאולוגית לאותה התכה של מסך-סובייקט, בין אם באולם הקולנוע הדו-והתלת-ממדי, הטבלט-סמרטפון-טלוויזיה, או ברגעי השימוש בגוגל גלאס העתידיים.
האוריינטציה התיאולוגית או הטכנו-תיאולוגית הנוכחית מזמינה את המפגש עם התזה של ז'אק לאקאן אשר הניח שהבסיס לסובייקטיביות המערבית המודרנית מצוי בביבליה שייסדה את צורות החרדה וההדחקה של הסובייקטיביות הזאת. הודות לפרדיגמה זו מוצע לתפוס את הפסיון של ישו, במיוחד כפי שמומחז על ידי פאולוס באיגרותיו, כגרעין יסודי בבסיס המנטלי של הסובייקטיביות הייחודית בתרבות המערבית, כלומר שגרעין זה ממשיך לתחם את הסובייקט מתוך יחס מיוחד אל השדה של ההזדהות הוויזואלית – כלומר עם הדימוי של האלוה האנושי הצלוב.
רסלינג
מאת: ורד לב כנען, נגה וייס
תיאור: הספר זיכרון ילדות ושִכחה: קריאות חדשות בצלקתו של אודיסאוס מציג עשר קריאות מקוריות באפיזודה אחת מתוך האודיסאה של הומרוס. הספר מפגיש את מיטב החוקרים בתחומי הספרות ההשוואתית, הלימודים הקלאסיים, התיאטרון, הפילוסופיה והפסיכואנליזה לדיון בין־תחומי בסיפור ההומרי ובהשפעתו של מיתוס הצלקת בתולדות הספרות, בתורת הספרות ובתחומי דעת ויצירה מרכזיים אחרים במדעי הרוח. המפגש הדרמטי בין שתי הדמויות, אוריקליאה המינקת הזקנה ואודיסאוס המחופש לקבצן, מעורר זיכרונות קדומים בעקבות חשיפת הצלקת על רגלו של אודיסאוס ומוביל לזיהויו של הזר. סיפור הצלקת מציג את אחד מרגעי השיא בעלילת השיבה של אודיסאוס לאחר עשרים שנות היעדרותו מהבית, ועל כן מופיע כציר מרכזי בתולדות מחשבת הספרות העולמית. מאז צאת ספרו של אריך אוארבך מימזיס בשנת 1946 הפכה האפיזודה מתוך האודיסאה למוקד דיון מרתק בשאלות ייצוג המציאות. בספר שלפניכם המאמרים חוזרים לאפיזודה ההומרית מתוך קריאה ביקורתית במימזיס של אוארבך ומציעים קשת מרתקת של נקודות מבט חדשות על מיתוס הצלקת, טראומות ילדות והקשר בין זהות, זיכרון ושִכחה. בספר מוגש תרגומו החדש של גבריאל צורן לפרק "צלקתו של אודיסאוס" בספרו של אוארבך.
הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפהפרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: דבורה גרא, דניאלה דוויק, נורית שובל־דודאי
תיאור: היצירה הרוחנית החשובה של היוונים שחיו, פעלו ויצרו בעריה היווניות של ארץ־ישראל נסקרה בספרו של יוסף גייגר 'אהלי יפת: חכמי יוון בארץ־ישראל' שראה אור בהוצאת יד יצחק בן־צבי בשנת תשע"ב (2012 ). הספר המלומד, אשר זיכה את מחברו בפרס יצחק בן־צבי בחקר תולדות ארץ־ישראל לשנת תשע”ג, מיפה לראשונה את חיי הרוח של דוברי היוונית בארץ־ישראל במשך כאלף שנה — מימי אלכסנדר מוקדון ועד הכיבוש המוסלמי — וכלל תיאור של כמאתיים אנשי חינוך, משפטנים, פילוסופים, אנשי מדע, היסטוריונים ומשוררים. הסקירה המקיפה והמדויקת של גייגר חשפה לראשונה בפני הקורא העברי עולם עשיר של אנשי רוח ויוצרים יוונים, מהם שהשפיעו רבות על כלל הקהילה דוברת היוונית של זמנם. כך התגלה פרק חשוב בחיים האינטלקטואליים בארץ־ישראל בתקופה הידועה גם כתקופת המשנה והתלמוד. אנשי הרוח הללו השאירו אחריהם אלפי עמודים של שירה ופרוזה, אך יצירותיהם כמעט אינן מוכרות לקורא העברי. אוסף התרגומים המוגש בזה לכבוד פרופ' גייגר עם הגיעו לגבורות הוא כרך נלווה ל'אהלי יפת', ומטרתו לפתוח צוהר נוסף לעולם האינטלקטואלי של היוונים והרומאים בארץ־ישראל. מיטב החוקרות והחוקרים בארץ, במגוון התמחויות, תרגמו לראשונה לעברית מדגם של קטעים יווניים ולטיניים מן התקופה, וכך יש בידי ציבור הקוראים להכיר מקרוב כתובות ופפירוסים, שירה ופרוזה, פילוסופיה, רטוריקה, היסטוריה וכתבים צבאיים, שנכתבו בארץ־ישראל בעת ההיא.
יד יצחק בן-צבי
מאת: רחל סוקמן
תיאור: 'טרמינל' הנו כתב עת דו-לשוני לאמנות המאה ה-21 (עברית-אנגלית), הרואה אור מאז ינואר 1996 וחותר לשמש מקור מידע עדכני על המתרחש בשדה האמנות בארץ ובעולם. כתב העת מציע סיקור שוטף על תערוכות ואירועים ייחודיים בשדה האמנות המקומי והבינלאומי; חשיפה לאמנים ישראלים צעירים ובוגרים במסגרת המדורים "במה" ו"דפי אמן". מאפשר חשיפה לאמנים ערבים ופלסטינים במסגרת המדור "קו תפר". נותן ביטוי ל- "אמנים כותבים", "אדריכלות", "מוזיאונים חדשים ומתחדשים" ראיונות עם אוצרי תערוכות בינלאומיות; "טרמינל" גם מאפשר הצצה על הנעשה בתוך כותלי הסטודיו של אמנים אנונימיים לחלוטין וכן אמנים ידועי שם ובמרכז השיח האמנותי. מה שקובע את הופעתם במגזין הוא תחום העניין ואיכות עבודתם ולא יחסי הציבור או מעמדם בקרב האוצרים והממסד.
טרמינל, כתב עת לאמנות המאה ה-21
מאת: מנחם צבי קדרי
תיאור: בקובץ זה הובאו יחד מקצת המאמרים של פרופ' קדרי שנתפרסמו בבימות שונות במשך השנים, והמשותף להם ההתעניינות בלשון הכתיבה של סופרים בני זמננו והכוונה להכיר לשון זו. הקובץ מחולק לחמישה תחומים הנוגעים ברובם לעברית החדשה: (א) תחביר; (ב) מילון וסמנטיקה; (ג) לשונם של סופרים (ח"נ ביאליק, דוד פוגל, ש"י עגנון וסופרים בני זמננו); (ד) משלבים; (ה) הוראת הלשון.
האקדמיה ללשון העברית
מאת: ברכה דלמצקי-פישלר
תיאור: החיבור מן היישוב ומן היער מוקדש לחקר לשונו של רומן הביכורים של חיים הזז "בישוב של יער" שנכתב בפריז וראה אור בשנת תר"ץ. הזז לא השלים את כתיבת הרומן וגם לא כינס אותו במהדורות המקובצות של סיפוריו; בשנת תש"ד פרסם נוסח חדש לשני פרקים ממנו. המפגש עם המודרנה בפריז הקוסמופוליטית והניתוק מן המרכז הספרותי הסמכותי בארץ ישראל העניקו להזז עצמאות אמנותית רבה, ולשונו הסגולית מציגה מודל חריג המפר כל סטנדרט מופתי מוסכם וחותר למיצוי היוכלה הספרותית-הפואטית. שני שערים לספר: "מן היישוב" הוא שער הביאורים, ובו הערות מבארות לטקסט רצוף, ו"מן היער" הוא שער החילופים, ובו חילופי נוסח וניתוח לשונם. מאמר מבוא גדול סוקר ומדגים את התכונות הבולטות בסגנון הרומן. אגב חקר לשונו של הרומן נחשפים מהלכים היסטוריים פרטיים וקיבוציים בלשון הספרות ובדיבור העברי המתגבש. מרומן הביכורים של הזז נשקף ביטחון ללא סייג בָּעברית בתקופה שהספק היה חזק בה מן הוודאי. נראה שהזז האמין שבכוחו של סופר עברי להיענות לכל דרישות הספרות וצרכיה, אם רק יאזור אומץ להעמיד את הניסיון במרכז העשייה האמנותית ולא יירא מכישלון. השקפה זו עומדת במרכז המחקר המונח בזה לפני הקורא.
האקדמיה ללשון העברית
מאת: משה פלורנטין
תיאור: בספר זה קובצו שבעה עשר מאמרים, וכולם נכתבו בידי בלשנים עבריים, חבריו וחברי חבריו של השופט המנוח שאול אלוני עה. מאמרי האסופה סדורים בשתי חטיבות, מערש העברית לתחייתה, והעברית החדשה – שיח וסגנון. החטיבה הראשונה מציגה מחקרים החושפים פנים ותקופות בתולדותיה של העברית – הכנענית העתיקה, עברית המקרא, העברית בימי הביניים, עברית השומרונים, וגלגולי משמעויות וצורות של מילים ומבנים דקדוקיים. בחטיבה השנייה ימצאו הקוראים מאמרים העוסקים בעיקר בתחבירה של הלשון, בסגנונה ובגילוייה שבדיבור פה. ולצד כל אלה לא נפקד מקומם של העיון הסמנטי והפואטי והעיון הפונטי והמורפולוגי.
האקדמיה ללשון העברית
מאת: גבריאל בירנבאום
תיאור: זה עשרות שנים יודעים החוקרים שיש להשתית את מחקר הספרות התלמודית בכלל ואת לשונה בפרט על כתבי יד מהימנים ולא על הדפוסים, שהרי אלה שובשו ברבות השנים במתכוון ושלא במתכוון בידי מעתיקים ומדפיסים. לשון המשנה הולכת ונחקרת בידי בלשנים מלומדים על פי "אבות הטקסטים" – קאופמן, פרמה ולו. איתרע מזלם של קטעי המשנה מן הגניזה הקהירית (שהתגלתה בסוף המאה התשע עשרה), שאף על פי שהכול יודעים כמה עתיקים ומהימנים הם, לא זכתה הלשון המשתקפת בהם למחקר מקיף ושיטתי. ספר זה בא למלא את החסר: יש בו תיאור בלשני מקיף וממצה של קטעי גניזה של המשנה בתחום ההגה והצורות – מתוך השוואה לשאר עדי הנוסח. המחקר כולל טקסטים מנוקדים בניקוד טברני, בניקוד ארץ-ישראלי וטקסטים לא מנוקדים. המחקר מגלה שעל דרך הכלל קטעי הגניזה, שמוצאם מהמזרח – ארץ-ישראל, מצרים וצפון אפריקה – מסורתם דומה למסורת "אבות הטקסטים", שמוצאם מאירופה, אבל נמצאו תופעות לשון שהתייחדו בהן קטעי הגניזה. כן נמצאו בהם קווי לשון נדירים רבים למדיי.
האקדמיה ללשון העברית
מאת: גד בן-עמי צרפתי
תיאור: בספר הזה קובצו כמעט כל רשימותיו של גד בן־עמי צרפתי שנתפרסמו ב"לשוננו לעם", ונוספו עליהן אחדות שהופיעו בכתבי-עת אחרים ובאוספים שונים. בסך הכול ארבעים מאמרים שהם ארבעים פרקים, והצד השווה שבהם הוא הקיצור ופשטות התוכן והלשון, ומכאו יש לקוות שימצא בהם עניין גם מי שאין הבלשנות אומנותו.
האקדמיה ללשון העברית
מאת: יוסף קלוזנר
תיאור: "בשנת תרנ"א (1891), ואני אז עלם צעיר בן שבע-עשרה, הייתי מקבל באודיסה, מקום-מושבי אז, במכתבים חתומים את "האור" של אליעזר בן-יהודה, שנאסר אז ברוסיה, והייתי מתפעל מתחיית הלשון בארץ-ישראל ומחידושי-המלים של בן-יהודה, פינס ויעבץ (בעיתונים "הצבי" ו"האור" וברבצים "הארץ"). ובימים ההם הייתי שקוע כולי בספרי-מדע בהיסטוריה ובספרי-מחקר על שאלות-הלשון. ועלה במחשבתי, שיש לבסס את תחיית-הלשון בדיבור ובכתב על יסודות מדעיים. ואז חיברתי את ספרי "שפת-עבר – שפה חיה" בצורתו הראשונה. הרבה ידיעות והרבה עבודה השקעי בו, אך, כמובן, הספר עדיין היה בוסר, עדיין הייתי צעיר יותר מדאי באותה שעה, ואף ספרים הייתי חסר. היו אז בידי ספרי-מחקר על חוקי-ההתפתחות של הלשון בכלל בגרמנית, צרפתית, אנגלית ורוסית. כבר הייתה לי אז ידיעה הגונה ביוונית ולאטינית, אבל אפילו את המלון התלמודי החשוב כל-כך של יעקב לוי לא יכולתי להשיג באודיסה. השתמשתי ב"המשביר" או "כרוך החדש" של יוסף שיינהאק, ב"אוצר-המלים הכללי" של משה שולבוים וב"אוצר השרשים הכללי" של יצחק זיבֶּנבירגר, והעיקר – בזיכרוני הטוב ובבקיאותי בתלמוד ובמדרש… עברתי על ספרי זה כמו שהוא. הוא נתיישן בהחלט. ולתת אותו בצורתו מלפני 53 שנים אין שום אפשרות. כי, לדעתי, כל עוד המחבר חי מחויב הוא לתת לפני קוראיו ספר מתוקן כפי יכולתו ולא רק דבר, שיש בו משום סקרנות, או חיבור, שיתקבל כ"קוריוזום" בלבד. אבל אין גם לגנוז מחברת זו לגמרה: היא נותנת לדור הצעיר מושג נכון, מה הייתה הלשון העברית לפני כשישים שנה, קודם שנעשתה לשון חייה בדיבור לא רק בפי בן-יהודה ומשפחתו ועוד בפי ארבע-חמש משפחות בירושלים ובראשון-לציון, אלא בפי מאות אלפי יהודים בארץ-ישראל כולה – בפי עם שלם, אם גם עם קטן. תיקנתי את הספר מראשו לסופו. היו בספר גם טעויות גסות לא משלי אלא משל העורך (איני יודע בדיוק, מי היה "עורך" זה). למשל, אם כתבתי Iangue Romaïque, שכך קוראים בצרפתית ליוונית חדשה, "תיקן" העורך: "לשון רומאית" … גם טעויות-דפוס הרבה, ומהן מקלקלות-הכוונה נתגנבו לתוך הספר, שלא נשלח לי להגהה. בעיקר-הדבר תיקנתי בו עכשיו את הסגנון תיקון יסודי והעמדתי אותו על דרכי-הכתיבה בימינו."
האקדמיה ללשון העברית
מאת: אורי מור
תיאור: מחקר העברית הקדומה מתמקד בדרך כלל במאגרי הטקסטים הגדולים: לשון המקרא ולשון חז"ל ובעשורים האחרונים גם לשון מגילות ים המלח. החיבור שלפנינו בוחן את לשונו של קורפוס קטן אך חשוב מאוד לחקר תולדות העברית: תעודות מדבר יהודה שבין המרד הגדול למרד בר כוכבא – קבוצה של שטרות משפטיים, איגרות צבאיות וכתוֹבות עבריות אחרות מחיי היום-יום, שנכתבו במדבר יהודה ובסביבותיו והתגלו במאה העשרים במערות המפלט שלחופו המערבי של ים המלח ובמצדה. חשיבותן הלשונית של התעודות בעדות שהן מוסרות – עדות בלתי מתווכת על גבי שברי חרסים ויריעות פפירוס ועור – על דמותה של העברית בתקופה רבת התהפוכות שבין חורבן הבית השני לחתימת המשנה. הכתיב הפונטי הרווח בתעודות, כגון "אנמקבל" (=אני מקבל), "תמקום" (=את המקום), ואופיין היום-יומי מזמנים הצצה מסקרנת אל מנהגי הכתיבה והדיבור של משתמשי העברית בחיי השגרה שלהם – בבואם לתעד עסקה משפטית או לנסח פקודה צבאית. ספרו של אורי מור מתאר ומאפיין את העברית הזאת ומברר את מעמדה בדיאלקטולוגיה העברית ובמרחב הסוציולינגוויסטי של ארץ ישראל. עיונו בפרטי הלשון ובתמונה העולה מהם מגלה שבתקופה זו העברית הייתה לשון חיה ביהודה, למרות השפעתה הגדולה של הארמית, ושהייתה קרובה מאוד – אך לא זהה – ללשון חז"ל.
האקדמיה ללשון העברית
מאת: נמרוד שתיל
תיאור: עניינו של הספר הוא תיאור בלשני של תופעות בעברית בת ימינו בתחומי ההגה, הצורה, המילון והצירוף (תחביר), והשפעותיהם זה על זה. התיאור מבוסס על קורפוס דבור וכתוב, על דוגמאות מזדמנות ועל מחקרי שטח מתוכננים. בספר מושווית המציאות הלשונית העולה מן הקורפוס בתחומים הנזכרים לעברית כפי שרצו לעצבה מחיי הלשון וכפי שאכן נלמדה בבתי הספר באירופה. שאיפתם הייתה להשתית את העברית החיה על לשון המקורות הקדומים. נמצא כי פעמים הרבה העברית בת ימינו ממשיכה את דרכה של לשון המקורות המופתיים ומותאמת לכלליה, אך לא פעם היא חורגת ממנה, בעיקר במגמה של פישוט. הספר מראה את השתלשלותם של החריגות והשינויים הללו, כיצד התרחשו ומדוע, ואיך קנו להם שביתה בלשון ימינו הדבורה והכתובה.
האקדמיה ללשון העברית
מאת: יעל רשף
תיאור: עם כיבוש הארץ בידי הבריטים בשלהי מלחמת העולם הראשונה הוכרזה העברית כשפה רשמית, בצד האנגלית והערבית. איך נשמעה עברית זו בפי דובריה? איך שימשה אותם בכתב בחיי המעשה? בספר זה מובא לראשונה דיון בשאלות אלו על יסוד בחינה של תיעוד טקסטואלי נרחב. הספר שופך אור על סוגיות לשון מהותיות הנוגעות לתקופה מכרעת זו בתולדות העברית ומספק תיאור מקיף של אופי העברית השימושית, בכתב ובעל פה, ברבדיה המוקדמים. המחקר בספר מבוסס על ניתוח בלשני וסוציולינגוויסטי של מבחר רחב של טקסטים מתקופת המנדט, ואף משולבים בו תצלומים מקוריים של טקסטים, המאפשרים לקורא להתוודע התוודעות בלתי אמצעית אל אופי לשון התקופה.
האקדמיה ללשון העברית
מאת: מרדכי נאור
תיאור: הטור התשיעי הוא ספר המשך לספר הטור השמיני, אחיו הבכור, שיצא לאור ב-2006 בהוצאת הקיבוץ המאוחד והיה מסע היסטורי בעקבות הטורים האקטואליים של נתן אלתרמן. עם השנים נאסף חומר נוסף על המשורר ויצירתו הענפה והגיעה העת לכנס גם אותו לדפי ספר. לא רבים יודעים, אך "הטור השביעי" בעיתון דבר הופיע רק 8 חודשים במיקומו המקורי – הטור השביעי בעמ' 2 של העיתון. לאחר מכן, במשך כשבע שנים פורסם הטור האקטואלי-המחורז של אלתרמן בטור 8 – בשל צמצום הטורים עקב מחסור בנייר. בקיץ 1950 חולקו עמודי העיתון שוב - ל-9 טורים, גם הפעם עקב צמצום באספקת נייר לעיתונים. וכך, רוב הטורים ב-16 השנים הבאות היו בטור התשיעי. ועם זאת, שם המדור, "הטור השביעי", נותר תמיד, שכן אין משנים שם של מותג מנצח. בספר הטור התשיעי היריעה הורחבה גם לשירים ליריים ולשירי הזמר של אלתרמן. התנאי להכללת שירים היה ונשאר: התייחסות אקטואלית-פוליטית. מתברר שאלתרמן כלל, ולעיתים הבליע, גם בשיריו הלא אקטואליים, מסרים חברתיים ופוליטיים. סיור במחוזות כתיבתו של נתן אלתרמן, בשירה ובפרוזה, הוא תמיד חוויה ויש בו גם תרומה היסטורית להכרת "המדינה שבדרך" והמדינה בשנותיה הראשונות, כפי שראה אותן אלתרמן.
הקיבוץ המאוחד
מאת: איסמאעיל נאשף
תיאור: השפה הערבית ותוצריה הם אחת הזירות המרכזיות שבהן מתנהל המאבק על אופיו של המשטר הקולוניאלי הציוני. קודם להקמתה של מדינת ישראל למדו מוסדות ציוניים את השפה הערבית וייצרו ידע עליה; אולם לאחר קום המדינה החלו מוסדותיה גם לייצר "ערבית" אשר תתאים ליחסי הכוח בינה ובין אזרחיה הפלסטינים. "ערבית" זו נהפכה לזירה אשר מתבצעים בה תהליכים מכוננים של יחסי השליט והנשלט באמצעות הקריאה והכתיבה בשפה הערבית הספרותית. התקה זו של יחסים קולוניאליים אל גוף השפה הערבית ותוצריה לא הייתה פעולה חד־פעמית, אלא מבנה ייחודי אשר שימש הן את השולט הציוני והן את הנשלט הפלסטיני. ספר זה מנסה לאתר את רגעי הכינון של המבנה הזה, את אופי עבודתו ואת השינויים שעבר מאז 1948 ועד ימינו.
מכון ון ליר בירושליםהקיבוץ המאוחד
מאת: דורית גוטספלד
תיאור: בעשורים האחרונים, וביתר שאת מסוף שנות השמונים, מציעות סופרות ערביות בנות הדור החדש מודל שבו ה"אני" הנשי ניצב במרכז. ביצירותיהן מורגשת תנועה מתמדת, חזקה יותר מבעבר, בין מרחבים של זהות, מרחבי הנפש, שאיפות וחלומות. היצירות פותחות צוהר אל עולמותיהן הנסתרים של נשים ומאפשרות הצצה אל נפשותיהן ואל חייהן, תוך ניסיון לייצר טריטוריות נשיות חדשות בדרכים תמטיות וסגנוניות מקוריות וחדשניות. הספר לנוע בין המרחבים: על הקול הנשי ביצירותיהן של סופרות ערביות בנות הדור החדש הוא פרי עבודתה של קבוצת המחקר "כתיבתן של סופרות ערביות צעירות" שפעלה במכון ון ליר בירושלים בשנים 2009–2011. משתתפות הקבוצה, חוקרות יהודיות וערביות מתחום הספרות הערבית המודרנית ומתחום המגדר, התמקדו ביצירותיהן של תשע סופרות בולטות בנות הדור החדש מהעולם הערבי: זינבּ חפני, הדיה חֻסֵין, שריפה אלשמלאן, היפאא' בּיטאר, פדׄילה אלפארוק, ליאנה בּדר, אחלאם מֻסתע'אנמי, סאמיה עטעוט וראויה בֻּרבּארה. המאמרים בספר בוחנים את התנועה בין מרחבים גיאוגרפיים למרחבים נפשיים ובין עולמות מדומיינים לבין המציאות, תוך שהם מנסים להצביע על המתח בין כניעה למוסכמות חברתיות לבין התנגדות ומרי וקריאת תיגר. אחרון המאמרים בספר מתאר את תהליך כתיבתן והתקבלותן החברתית של ארבע סופרות פלסטיניות אזרחיות ישראל – מיסון אסדי, רג'אא' בּכּריה, עֽנאק מואסי וראויה בֻּרבּארה מנקודת מבט פמיניסטית. בחלקו השני של הספר מובאים תרגומים לעברית של כמה מן היצירות הנדונות במאמרי הספר – שתיים מהן ראו אור ואחרות תורגמו במיוחד לכבוד אסופה זו.
מכון ון ליר בירושליםהקיבוץ המאוחד
מאת: גידי נבו
תיאור: במשך קרוב לשלושים שנה כתב נתן אלתרמן טור שירי בעיתונים מרכזיים בארץ תחת הכותרות: 'סקיצות תל אביביות' (דבר); 'רגעים' (הארץ) ו'הטור השביעי' (דבר). בשנים אלה התרחשו האירועים הטראגיים, הדרמתיים והטעונים ביותר בהיסטוריה של העם היהודי בכלל ושל היישוב היהודי בארץ ישראל בפרט. לשונו של אלתרמן, בשירתו העיתונאית, היא לשון שירית מבריקה ומהוקצעת, ועם זאת נקייה, בהירה ותקשורתית לחלוטין. זו לשון הממזגת שנינה ופאתוס, קלילות וכובד ראש, הומור ואמפתיה. קורפוס השירה העיתונאית של אלתרמן – קורפוס השירה הגדול והמשפיע ביותר בשירה העברית המודרנית – הוא אחד הנכסים הוודאיים, המרתקים והייחודיים של התרבות העברית המתחדשת. עד היום, אף שחלקים מתוכו זכו למחקר ענֵף, לא נערכה קריאה שיטתית מקיפה של הקורפוס כולו כיחידה אינטגרלית אחת. בכוונת ספר זה להציע קריאה כזו.
הקיבוץ המאוחד
מאת: בהאא מחול, עלית אולשטיין
תיאור: הספר מציע מגוון מחקרים העוסקים בהתפתחות השפה הערבית כשפת אם בקרב דוברי ערבית החיים בישראל. חוקרים מאוניברסיטאות ומכללות שונות בארץ מתארים במאמרי הספר את ממצאי מחקריהם במגוון נושאים הקשורים בהתפתחות בשפה באמצעות מעקב אחר דובריה – החל מילדי גן, דרך תלמידים בבית הספר היסודי ובחטיבות הביניים ובתיכונים ועד לאוכלוסייה בוגרת. המאפיין העיקרי של דוברי הערבית בישראל הוא הסביבה הרב-לשונית שבתוכה הם חיים: הם רוכשים את השפה הערבית הדבורה בבית, בסביבה הטבעית והמיידית; את הערבית הספרותית הסטנדרטית הם פוגשים בבית הספר ובהמשך חייהם (במסלול הלימודי התעסוקתי); העברית נתפסת אצלם כשפה שנייה ודומיננטית בסביבה הרחבה; והאנגלית משמשת אותם כשפת תקשורת בין-לאומית. המעברים משפה לשפה דורשים גם מעברים בין-תרבותיים היכולים להקל את ההבנה ולחלופין להקשות עליה. עשרת המאמרים המופיעים בספר חולקו באופן שווה לשני שערים: השער הראשון מתמקד בערוצי הבנה בשדה האוריינות; והשער השני מתמקד בערוצי תרבות בשדה האוריינות. האוריינות הלשונית היא נושא העובר כחוט השני בין כל המאמרים. אוריינות בשפת האם עומדת בבסיס השימוש במשלבים השונים בשפה, בתהליכי קליטה והפקה תקשורתיים ובמפגש האדם עם טקסטים שונים המוערכים בחברה שאליה הוא משתייך. האוריינות כוללת בחובה הן יכולות קוגניטיביות הן יכולות חברתיות ותקשורתיות. המאמרים מתמקדים ברכישת היכולות האורייניות בערבית בקרב כלל האוכלוסייה, ובתוך כך גם באוכלוסיות עם צרכים מיוחדים. הספר מיועד בראש ובראשונה לעוסקים בתחומי ההוראה השונים בערבית כשפת אם. העיסוק בתופעות הדיגלוסיה (כפל שפה) ובטקסטים מסוגות שונות הופך אותו למאגר חשוב. עם זאת נקודת המוצא שלו עשויה להיות רחבה יותר ממחקר ממוקד שפת אם ערבית. למעשה, יש בו כדי לעורר עניין של ממש בקרב כל העוסקים בהתפתחות לשונית וברכישת אסטרטגיות הבנה הקשורות במפגש בין-תרבותי.
מכון מופ"ת
מאת: שמעון שרביט
תיאור: חיבור זה מתאר את לשון חכמים מנקודת המבט של תורת ההגה, ובעיקר את תמונת חילופי העיצורים כפי שהיא עולה מעדויות הנוסח של ספרות התנאים והאמוראים. כל פרק בספר עוסק בקבוצה אחת של עיצורים או בתופעה אחרת מתחום ההגה. במרכזו של כל פרק – נוסף על המבוא המפורט – מובאות כל המילים המדגימות את התופעה הנדונה על פי מסירות היסוד של ספרות חז"ל ועל פי כל עדויותיהן ממגוון עדי הנוסח (כתבי יד, דפוסים ופרשני המשנה והתלמוד) וכן עדויות ישירות ועקיפות שנמצאו בספרות הגאונים והראשונים. בחומר העשיר הזה יש כדי ללמד הרבה על גלגוליה של לשון חכמים בשני ענפיה – הארץ-ישראלי והבבלי – למן עריכת המשנה ועד לעיצובה הסופי בדפוסים בני המאות האחרונות.
האקדמיה ללשון העברית
מאת: דוד אוחנה
תיאור: מסדר הניהיליסטים: לידתה של תרבות פוליטית באירופה 1930-1870, חלקה הראשון של הטרילוגיה דרכי המודרניות, מציג זרם אינטלקטואלי מיוחד במינו, ששימש כור היתוך ומקור יניקה למחשבה הטוטליטרית. פני יאנוס של תאווה ניהיליסטית ותשוקה טוטליטרית הם נושאו של מחקר רב-תחומי זה, החותר למצוא את מרחב החוויה של הוגים, מבקרי תרבות, תאורטיקנים פוליטיים, מהנדסים, אדריכלים ותנועות באמנות קודם שרעיונותיהם קרמו עור וגידים במציאות ההיסטורית של אירופה בעידן הטכנולוגי.
מוסד ביאליק
מאת: ריצ'רד אוברי
תיאור: 24 באוגוסט 1939, וגורל העולם תלוי על בלימה. הדיקטטור הגרמני גמר אומר לפלוש לפולין ולהכניעהּ, ועתה הוא ממתין לתשובתו של הדיקטטור השני יוסיף סטלין, שליטהּ האכזר של ברית המועצות, ולהבטחה שישתף פעולה עם כוונות ההתפשטות של גרמניה הנאצית. לראשי מדינות המערב אין אשליות. הם מבינים היטב את כוונותיו ומכירים את שיטותיו. ועם זאת, הם מנסים ברגעים האחרונים ממש להציל את העולם ממלחמה ארוכה והרסנית. ריצ'רד אוברי כבר הוכיח את יכולתו לחדור לנפשם של שני הדיקטטורים. כעת הוא פורש דיווח מסעיר של ימי השלום האחרונים. יום־יום, ולעיתים שעה־שעה, הוא עוקב אחר מעשי השליחים מצד לצד, אחר המסמכים ואחר האולטימטומים שכשלו ולא הצליחו למנוע אסון נורא. ספרו של אוברי נקרא כספר מתח עוצר נשימה. הסוף ידוע, אך הדרך אליו מסעירה. וריצ'רד אוברי, כמו שהעידו עליו מבקריו, התברך ביכולות סיפור נדירות. מבקר האובזרבר הכריז עליו כי הוא אחד מגדולי ההיסטוריונים בימינו.
עם עובד
מאת: דוד טנא
תיאור: במרכזו של ספר זה עומדת תורתו התחבירית של גדול המדקדקים העבריים בימי הביניים, ר' יונה אבן ג'נאח, שחי בערים קורדובה וסרגוסה שבספרד במחצית הראשונה של המאה האחת־עשרה. יסודו של הספר בחיבור גמר לקבלת התואר השני שהגיש המחבר לאוניברסיטה העברית, ובו עסק בכתאב אלתנקיח (ספר הדקדוק) לאבן ג'נאח.
האקדמיה ללשון העברית
מאת: מרדכי מישור
תיאור: בספר הזה מתוארת לשונו העברית של פעוט בין תקופת המלמול לתקופה שלשונו מגלה סימני היערכות ממש. התיעוד הלשוני של הנחקר מתייחד בשלבים בעלי אפיונים פונטיים מוגדרים. בעוד התפתחות הלקסיקון היא הדרגתית, בהתפתחות הפונולוגית ניכרות "תחנות" מגובשות שבהן זו מתייצבת ומשתהה, וקובעת את אופי הלשון של הפעוט לתקופת מה. תקופת המעקב חוּלקה לשישה שלבים, מגיל שנה וחצי עד שנתיים וחודשיים. התיעוד נעשה מלכתחילה לשם הזיכרון המשפחתי ולא לשם מחקר; אף על פי כן לאחר ארבעים שנה של שהייה בשלה ההכרה שיש בחומר שנאסף כדי תרומה למחקר. ביכורים מן הספר שבדרך הוצגו בהרצאה "שלוש תופעות בלשון המוקדמת", הנספחת לספר.
האקדמיה ללשון העברית
מאת: אבידב ליפסקר
תיאור: מעשה סיפור הוא קובץ עיונים בסיפור היהודי לדורותיו. הספר הודפס במסגרת סדרת תימה, בה רואים אור קובצי מחקר בתימטולוגיה של הסיפור היהודי.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: משה בר אשר
תיאור: בספר הזה מכונסים שלושה עשר פרקי מחקר ועיונים אחרים בעברית החדשה. שבעת הפרקים הראשונים מציעים עיונים העוסקים בעברית המתחיה והחיה, הכתובה והמדוברת, ובעשייה בה. מקום חשוב בעיונים האלה תופסות פעולותיהם של שני המוסדות שקיבלו על עצמם את מלאכת העשייה בלשון ובהכוונתה: ועד הלשון העברית והאקדמיה ללשון העברית, ולא פחות מזה נידונו פעולותיהם של סופרים ושל עושים אחרים בלשון החיה – הכתובה והמדוברת.
שלושת הפרקים הקצרים ח–י יוחדו לשני ספרים של שני סופרים ולמקצת ממפעלותיו של חוקר שעשה למען העברית, ושלושת הפרקים יא–יג עוסקים בהיבטים שונים של הוראת העברית כיום ובמקצת מתוצאות מעשי ההוראה ומחדליה בדורנו.
בכל העיונים האלה באה לידי ביטוי השקפתו של המחבר כי בחקירת העברית החדשה יש לשלב את העיסוק בדרך התיאורית עם התבוננות בזיקתה למורשת הדורות, שהיא קו ברור ומרכזי בהתגבשות כל סוגותיה.
האקדמיה ללשון העברית
מאת: אילן אלדר
תיאור: הספר עוסק במקומו של תכנון הלשון בעברית המודרנית. חלקו הראשון דן בפעולות לא רשמיות של תכנון לשון שפעלו יחידים אשר ראו בעברית לשון לאומית. הוא מציג את היזמות ואת המאמצים להחיות את העברית בדיבור בארץ ישראל בשלהי המאה התשע עשרה ואת הניסיונות לעשותה כלי תקשורת עיקרי ובכך להשפיע על מעמדה בחברה. חלקו השני של הספר מתמקד בהחלטות ובעקרונות הפעולה של המוסדות המרכזיים לתכנון הלשון בישראל: ועד הלשון העברית והאקדמיה ללשון העברית. מוסדות אלו הופקדו על הכוונת דרכי התפתחותה של העברית החדשה, על פיתוחה ועל הכשרתה לחיים המודרניים בכל ההיבטים. מקום נרחב ניתן בספר לדיון בדרכי התצורה של המינוח המקצועי שהאקדמיה ללשון העברית מחדשת או מאשרת.
האקדמיה ללשון העברית
מאת: ניסן ברגגרין
תיאור: בספר זה כונסו חיבוריו של ניסן ברגגרין שעניינן חקר הלשון עם תוספות ותיקונים שהכניס בהם לאחר פרסומם. "עבודות" שהתפרסמו גם בבמות מחקר אקדמיות, גם ב"לשוננו לעם" ובעיתונות עממית וגם ב"מכתבים למערכת". פריסת הפרסומים בבמות השונות והמגוונות מקורה באמונתו של המחבר שיש להדריך הן את "מתקני הלשון" – לעיין גם בכל מקורות הלשון המאוחרים למקרא – הן את הקהל הרחב, שלא יראה בכל פסיקה של ה"מתקנים" אמת מוחלטת.
האקדמיה ללשון העברית
מאת: אהרן דותן
תיאור: חכמת הלשון העברית בימי הביניים אחוזה ושלובה בחכמת הלשון הערבית, בשיטתה הבלשנית, במערכת המושגים שלה ובמינוח. האם זה היה המצב מתחילתו והאם גם ראשית צמיחתה של המילונאות העברית נעוצה בהשפעת הערבית? המסקנה העיקרית של הספר היא כי ראשיתה של חכמת המילים העברית נטועה במסורה וקדמה להשפעת הערבית ולחסות המתודה הערבית.
האקדמיה ללשון העברית
הצג עוד תוצאות