נמצאו 65 ספרים בקטגוריה
לכל הספרייה
מאת: רונית שושני
תיאור: ספר זה עוסק במערכת הטעמים הבבלית, שהייתה המסורת המקובלת והנפוצה בקהילות ישראל עד למאה העשירית, ופינתה בהדרגה את מקומה לטובת הקריאה הטברנית. כתבי-יד מקראיים בהטעמה בבלית נשמרו רק אצל יהודי תימן ובגניזת קהיר, ועד כה לא זכו לתיאור מדעי מלא. הספר מציג תיאור מקיף של כללי הטעמים במערכת הבבלית על כל רבדיה, מעמת אותם עם כללי המערכת הטברנית, ומבהיר את שלבי ההתפתחות בשתי המערכות.
יד יצחק בן-צבי
מאת: עמליה השכל
תיאור: בספר מוצגת שיטה חדשה להוראה ולימוד השפה הערבית ומתמקדת בעיקר בהקניית כלים לפיענוח טקסט בשפה הערבית והבנתו. הרציונל העומד בבסיסה של שיטה זו הוא העיקרון שהמבנה מוביל למשמעות. פיענוח המשמעות הגלומה בטקסט מושגת באמצעות הנחיות מתודולוגיות מפורטות, והקניית אסטרטגיות קריאה רלבנטיות, המצעידות את הקורא שלב אחר שלב בדרך להבנת טקסט. הספר מיועד למורי מורים, למורים, למרצים ולסטודנטים ולכל מי שימצא עניין בדרך יישומית להתמודדות עם הבנת טקסטים בשפה הערבית.
הוצאת אוניברסיטת אריאל בשומרון, אריאל
מאת: נטלי אקון
תיאור: עם היעלמותם של נושאי מסורת העברית המרוקאית בא ספר זה להנציח את העברית שהשרישו חכמי מרוקו בבתי המדרש ולתאר את הגייתה של אחת המסורות המרכזיות של הלשון העברית.
מבעד למסורת העברית המרוקאית חושף הספר את זהותה הייחודית של הקהילה היהודית. מצד אחד הוא מתעד את זיקתה ההדוקה למסורות הקדומות: הטברנית, הארץ ישראלית והבבלית, ומן הצד האחר מושקעת בו תשומת לב מיוחדת למגע הלשוני-חברתי בין התרבות העברית-יהודית ובין המודרניות ותרבויות ערב ומערב.
מהי דרך הקריאה המרוקאית המדויקת והאותנטית של יהודי מרוקו? עד כמה השפיעה הסביבה הרב לשונית והרב תרבותית שבה חיו על מסורת העברית המקורית עתיקת היומין? והיכן ממוקמת מסורת העברית המרוקאית על הרצף שבין התנכרות לתרבות המקומית ובין הזדהות עימה?
יד יצחק בן-צבי
מאת: פנינה טרומר, אבי גבורה, רמה מנור
תיאור: הספר אני הולך לקרוע את העיר: פועלי תנועה בעברית המדוברת בת ימינו מתמקד בתזוזות הסמנטיות והקטגוריאליות שחלו בשלושה צמדים מייצגים של פועלי תנועה: יצא והוציא; בא והביא; הלך והוליך.
הגישות הבלשניות שעליהן מתבסס הספר הן גישת הסמנטיקה הגנרטיבית ותיאוריית הסמנטיקה הקוגניטיבית שלפיה משמעותה של מילה מבוססת על האופן שבו הדוברים משתמשים בה בהקשר טקסטואלי ונסיבתי.
הספר הזה הוא פרי מחקר מקורי מלומד. הוא עשיר בתובנות מעניינות בתחומים רבים: תחביר, סמנטיקה והזיקה ביניהם; פרגמטיקה, שיח ותהליכי לשון ותזוזות. יש בו דיון והכרעות בשאלות הנוגעות ביחסי התחביר והסמנטיקה, והוא גם קובע עמדה מנומקת בסוגיות שנויות במחלוקת, למשל בדבר מעמדם של משלימי מקום מוצרכים מול מושאים או מול משלימים בלתי מוצרכים.בספר נפרסים המעברים המטפוריים והתזוזות הקטגוריאליות שלהם ממעמד של פעלים למעמד דקדוקי אחר – מעמד של חג"ם (חסרי גוף ומין), מעמד שהוא כביכול סותר את עצם מהותו של הפועל, ותזוזות של פועלי תנועה אל מעמד של סמני שיח פרגמטיים. בכך חושף הספר את פניה המשתנים תדיר של העברית בפי דובריה. הוא מצביע גם על היקרויות מוקדמות מאוד של שורשי התהליכים הללו במקרא. כך נפרסת יריעה רחבה מאוד של העברית מן העברית הקדומה ועד העברית בת ימינו על משלביה השונים כולל משלבי הדיבור.
בספר זה ימצאו עניין בלשנים מקצועיים, סטודנטים וגם קוראים משכילים אוהבי השפה העברית.
מכון מופ"ת
מאת: רות בורשטיין
תיאור: שני תפקידים חשובים של השפה כאמצעי תקשורת הם העברת מידע ובקשת מידע. משפטי שאלה הם האמצעי המקובל בשפה לבקש מידע. משפטי תשובה מספקים במישרין או בעקיפין את המידע המבוקש במשפטי השאלה. שני סוגי משפטים אלו נפוצים מאוד בשפה בשיחות בין אנשים. כל אדם המדבר עם חברו משתמש במשפטי הגדה(חיווי) כדי לשתף בחוויות, לתאר אירועים ומצבים או לשתף את בן־שיחו בידיעותיו, בהשקפותיו או בתובנותיו, ובמשפטי שאלה כדי להשלים מידע חסר, דעות או תחושות. אדם לומד להכיר את זולתו על פי משפטי התשובה שהוא מקבל על משפטי השאלה ששאל. ילדים מסתייעים במשפטי השאלה ובמשפטי התשובה כדי להכיר את העולם הקרוב להם ולחוקרו. גננות, מורות והורים רבים נוקטים משפטי שאלה כדי לעורר את הילדים להתבונן סביבם, לחשוב על מה שהם רואים ולנסות לחפש תשובות ללא־ידוע או ללא־מובן. ספר זה הוא פרי מחקר בן שלושים שנה ומבוסס על עשרות אלפי משפטי שאלה ותשובה בדיאלוגים בספרות ובראיונות ושיחות בעיתונות. המחברת מתארת בפירוט את כל סוגי משפטי השאלה והתשובה בעברית בת־ימינו, מבניהם משמעויותיהם ותפקידיהם, החל בשכיחים וכלה בנדירים. כמו כן היא מייחדת פרק נפרד למשפטי שאלה המביעים פעולות דיבור עקיפות, כגון טענה, הזהרה, הצעה, איום. הספר מיועד לאנשי לשון, לחוקרים, למורים ולסטודנטים ללשון העברית באוניברסיטאות ובמכללות וגם למעוניינים להתעמק במחקר הלשון העברית ובאפשרויות השונות של ניסוח משפטי שאלה ומשפטי תשובה. גם אנשי ספרות ומקרא עשויים למצוא בספר עניין מיוחד ולהרחיב באמצעותו את ידיעותיהם.
מכון מופ"ת
מאת: יהודה שנהב־שהרבני
תיאור: פועלים בתרגום הוא ניתוח היסטורי ביקורתי, ראשון מסוגו, של מפעל התרגום המודרני. בחלקו הראשון הספר מציע גנאלוגיה של שדה התרגום, מושגיו ומופעיו מהעת העתיקה, דרך ימי הביניים ועד "המפנה האינדיבידואלי" שהתפתח באירופה בימי הרנסנס וראשית המודרנה. הספר חושף את מגבלותיו של דגם התרגום האינדיבידואלי הניאו-קלאסי – דגם שביסודו הסתגרות ועל כן הוא משמיט מן התרגום את פונקציית הדיאלוג, שאפיינה את התרגום הקולקטיבי שקדם לו, וגוזר אֵלֶם ובידוד על המתרגמים. בניתוח מקורי ויחיד במינו, יהודה שנהב-שהרבני טוען שבתנאים של יחסים קולוניאליים המודל הניאו-קלאסי מייצר אסימטריה מובנית ומנציח את יחסי הכוח שמתקיימים מחוץ לחדר התרגום. חלקו השני של הספר עוסק בסוגיית התרגום מערבית לעברית ומציע טיפוס אידיאלי של תרגום דו-לאומי בצוותים, שמאפשר פוליפוניה וריבוי לשוני ומחזיר את ערך הדיאלוג לתרגום הטקסטואלי. הספר משלב מחשבה פוליטית, תיאוריה של תרגום ופרקטיקה של תרגומי ספרות מערבית לעברית בזמן הזה.
דעת : מרכז לימודי יהדות ורוחמכון ון ליר בירושליםהקיבוץ המאוחד
מאת: Rachel Segev Miller
תיאור: "This book has very important material and research findings that are relevant to teachers, teacher trainers, and anyone interested in the teaching of reading. The teaching of reading, in general, is still lacking a professional and theoretical basis in most language classes, for both first or second language and all teachers could benefit from a good discussion of reading strategies. Most "reading" teachers are not fully aware of the need to instruct students in how to develop individual reading strategies and this book could answer this need" – Prof. Emeritus Elite Olshtain  
מכון מופ"ת
מאת: יונתן מנדל
תיאור: ערבית היא השפה המדוברת הקרובה ביותר לעברית. היא שפת המזרח התיכון, שפת הפלסטינים בארץ, ושפת המורשת של כמעט מחצית מהיהודים בישראל. זאת ועוד, הערבית הייתה שפה רשמית בישראל במשך שבעה עשורים, והיא מקצוע חובה בבתי הספר. אף על פי כן, בקרב היהודים בישראל שוררת בורות מוחלטת בכל הנוגע לערבית: רובם אינם מבינים ואינם דוברים את השפה, ואינם מסוגלים לכתוב או לקרוא בה. שפת האזור הוחלפה בידי "הערבית הישראלית", סוציולֵקְט המיועד ליהודים בלבד, שמבטא את מרחק הביטחון שבין לומדי הערבית - ובעצם בין החברה היהודית בישראל - לבין העולם הערבי. כיצד נוצר המצב האנומלי הזה? הספר שפה מחוץ למקומה: אוריינטליזם, מודיעין והערבית בישראל מוקדש לבחינת השאלה הזאת. הוא מתחקה על התפתחות הוראת הערבית בארץ במאה השנים האחרונות ועומד על ההיגיון המנחה אותה. הספר חושף שני צירים שסביבם התעצבו לימודי הערבית בארץ: הראשון הוא הגישה הפילולוגית–דקדוקית להוראת השפה, גישה שיובאה ארצה בידי מזרחנים יהודים מאירופה בתחילת המאה העשרים; והשני הוא הקֶשר המודיעיני, שנוצר בצל הסכסוך הישראלי-ערבי, ושבמסגרתו התגבשו רשתות אזרחיות- ביטחוניות בשדה הוראת הערבית. זהו הספר הראשון שמנתח את ההיסטוריה החברתית והפוליטית של הוראת הערבית בישראל. הוא עומד על הדיאלקטיקה שלה, המאופיינת בתנועה בין שיח של שלום לשיח של ביטחון, ומראה כיצד שני סוגי השיח - הסותרים לכאורה - משלימים זה את זה כבמעגל קסמים. כך, כפי שמתאר הספר, נוצר מצב שבו לימודי הערבית בישראל אינם מקרבים בין לומדי השפה לדובריה, אלא תורמים דווקא להפרדה ולהרחקה ביניהם.
מכון ון ליר בירושליםהקיבוץ המאוחד
מאת: בתיה צור, מיכל סגל, אניטה רום
תיאור: הספר והילד אומר פותח צוהר אל דרכי התקשורת, השפה והדיבור של ילדים מלידה ועד סוף שנות הגן. הספר עוסק בהתפתחות היכולת להפיק קולות אנוש, להבין דיבור ושפה, להשתמש במילים, לבנות משפטים, לשוחח ולספר סיפור, וכמו כן בהעשרת שפה ובדו-לשוניות. כל המעוניין להעשיר את ידיעותיו בַּתחום יוכל לעקוב באמצעותו אחר התיאוריות המנסות להסביר את התהליך, ללמוד על דרכי ההבעה של הילדים ועל תרומתם של מבוגרים ועמיתים להתפתחות.
מכון מופ"ת
מאת: אבי הורוביץ
תיאור: תולדותיה של הלשון העברית נחלקות לארבעה פרקי זמן היסטוריים: תקופת המקרא, תקופת המשנה והתלמוד, ימי הביניים והעת החדשה. על העברית המקראית אנו רשאים להשקיף כעל חטיבה אחת, בעלת פרופיל לשוני מוגדר משלה, אלא שחטיבה זו אינה עשויה מקשה אחת. על אף מעטה האחידות המייחד את הסגנון המקראי – החל בספר בראשית, הפותח את ה"תורה", וכלה בספר דברי הימים, החותם את ה"כתובים" –מתחת לפני השטח מתגלים שכבות ורבדים שמשקפים הטרוגניות לשונית מגוונת ביותר. אין בזה כל תמהּ, שהרי את ספרי המקרא כתבו דורות רבים של מחברים, שפעלו בארץ ישראל ומחוצה לה יותר מאלף שנים; אך טבעי אפוא שיהיו בפעילותם הבדלים בסוגות )פרוזה לעומת שירה), בתקופות (בית ראשון לעומת בית שני) ובאזורים גאוגרפיים )יהודה לעומת ישראל(. בספר שלפנינו כונסו מבחר מאמרים פרי עטו של אבי הורביץ, שפורסמו בעברית בשנים תשכ"ד–תשס"ח (1964–2008). המאמרים עוסקים בתחומי מחקר שונים – לקסיקון, פרזיולוגיה, מורפולוגיה ותחביר – ובכולם עוברת כחוט השָׁני מסקנה אחת: שתי שכבות לשון עיקריות הן בעברית המקראית: הקלסית והבתר־קלסית.
מוסד ביאליק
מאת: גלילה מור
תיאור: לולא נגדע באיבו תהליך התפתחותן של מילים כגון 'ריקם' (מן המילה 'ריק') כדי ליצור תוארי פועל שמתפקדים כתיאורי אופן במבע ('תיאורים מאייכים', בלשון הספר הזה), וכן של מילים דומות להן כגון 'חנם' (מן המילה 'חן') או 'אמנם' (מן המילה 'אמן') – האם היו דוברי העברית מתברכים בשפעת דרכים ותצורות ליצירת תיאורים מאייכים במבעיהם? שהרי נדרשה יצירתיות רבה כדי למלא את החסר באמצעות חומרי לשון אחרים (שמות עצם, שמות תואר, מקור, צירופי יחס ואחרים, כגון 'מאוד', 'קשות', 'היטב', 'במהודק').
מוסד ביאליק
מאת: יהושע בלאו
תיאור: באסופה זו כונסו עשרים וחמישה מאמרים על הלשון העברית ותולדותיה, ובייחוד בהיסטוריה הקדומה של לשון המקרא. לא נכללו באסופה זו מאמרים שכבר ראו אור בשתי אסופות קודמות של מאמריי העוסקים בלשון העברית, שנתפרסמו בשנים תשנ""ו ו-1998. את מאמריי באנגלית תרגמתי לעברית, אבל גם מאמריי שנכתבו במקורם בעברית לא נמסרו כאן ככתבם וכלשונם. כוונתי לא הייתה לשקף את השינויים שחלו בהשקפותיי המדעיות, אלא להציג לקורא את דעותיי המדעיות המעודכנות. גם יש שלא הנחתי את מאמריי המעודכנים במסגרתם המקורית, אלא צירפתי יחד מאמרים וקטעי מאמרים. מאמריי העוסקים בערבית ובערבית היהודית ייכללו באסופה נוספת.
מוסד ביאליק
מאת: משה קהן
תיאור: העיסוק בלשון העברית כמדע העומד בפני עצמו החל במאה העשירית, והגיע לבשלות במאה האחת-עשרה עם חיבוריו של יונה אבן ג'נאח. העיסוק השיטתי והפורה בתורת הלוגיקה עלה כפורח בפרובנס שבדרום צרפת במאות השלוש-עשרה והארבע-עשרה. הראשון שניסה לשלב בין שני תחומים אלו – הבלשנות והלוגיקה – שהתפתחו זה לצד זה, היה יוסף אבן כספי (1280–1345). כספי, שנמנה על האסכולה המיימונית הרדיקלית שהתהוותה בפרובנס, והושפע עמוקות מתורתו של הרמב"ם, כתב את שרשות כסף, מילון עברי-עברי המבוסס על הנחות לוגיות ונחשב לחיבור הראשון מסוגו בלקסיקוגרפיה העברית. חיבור זה, המצוי בארבעה כתבי יד, ממשיך ומסכם את מסורת הדקדוק העברי, ששיאה באנדלוסיה שבספרד במאה האחת-עשרה, ובה בעת הוא מושפע מן הפילוסופיה האריסטוטלית, ממסורת הדקדוק היווני-הלטיני ומן הסכולסטיקה של ימי הביניים; בכך הוא פורץ דרך חדשה בתורת המילונאות. למילונו זה הקדים כספי את רתוקות כסף, חיבור המונה 73 פרקים, שהם כללים לפרטים המיושמים במילון. בכללים אלו החיל כספי על השפה העברית את תורת ההיגיון ותפיסות לוגיות ופילוסופיות רבות. הספר שלפנינו מציע עיון ממצה בסינתזה מסקרנת זו בין כללי הדקדוק העבריים, המוסכמים והערוכים בכתבי המדקדקים הראשונים, ובין הנחות לוגיות ופילוסופיות שנוצרו בעיקרן במחשבה היוונית, התפתחו בהגות הערבית והגיעו בלבושן הייחודי לעולם היהודי. סינתזה זו לעתים משלימה את החשיבה הבלשנית המקובלת ולעתים מאתגרת אותה. עקרונות רבים של כספי מעוגנים בתפיסה לוגית רחבה, המטשטשת את תקפותם של כללי דקדוק פרטניים. בכך שונה כספי באופן מהותי מכל המדקדקים והמילונאים שקדמו לו.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: ניצה בן-ארי, רינה בן-שחר
תיאור: קובץ מחקרים זה הוא השמיני בסדרה הבין־תחומית "העברית שפה חיה". מכונסים בו ששה־עשר מחקרים על העברית החדשה, הכתובה והמדוברת, בהקשרים שונים של חברה ותרבות. הקובץ מפגיש חוקרים ותיקים וצעירים מתחומי מחקר מגוונים: הלשון העברית, הספרות, התיאטרון, התרגום, חקר השיח וחקר השיחה, הפרגמטיקה, העברית המדוברת, התקשורת הכתובה והמשודרת, הפסיכולינגוויסטיקה, הסוציולינגוויסטיקה ועוד. בבסיסו של הספר עומדות הרצאות שנישאו בכינוס אורנים התשיעי בנושא "העברית שפה חיה", שהתקיים במכללת אורנים בפברואר 2016, אך אין מדובר בהליכי כינוס גרידא, אלא בקובץ מדעי שמאמריו עברו שיפוט קפדני. חלק ניכר מהמשתתפים בקובץ הם חוקרים מובילים בתחומם, המזדהים עם האוריינטציה החברתית־התרבותית של כינוסי אורנים ומפרסמים דרך קבע בסדרה.
מאת: מנחם צבי קדרי
תיאור: בקובץ זה הובאו יחד מקצת המאמרים של פרופ' קדרי שנתפרסמו בבימות שונות במשך השנים, והמשותף להם ההתעניינות בלשון הכתיבה של סופרים בני זמננו והכוונה להכיר לשון זו. הקובץ מחולק לחמישה תחומים הנוגעים ברובם לעברית החדשה: (א) תחביר; (ב) מילון וסמנטיקה; (ג) לשונם של סופרים (ח"נ ביאליק, דוד פוגל, ש"י עגנון וסופרים בני זמננו); (ד) משלבים; (ה) הוראת הלשון.
האקדמיה ללשון העברית
מאת: משה פלורנטין
תיאור: בספר זה קובצו שבעה עשר מאמרים, וכולם נכתבו בידי בלשנים עבריים, חבריו וחברי חבריו של השופט המנוח שאול אלוני עה. מאמרי האסופה סדורים בשתי חטיבות, מערש העברית לתחייתה, והעברית החדשה – שיח וסגנון. החטיבה הראשונה מציגה מחקרים החושפים פנים ותקופות בתולדותיה של העברית – הכנענית העתיקה, עברית המקרא, העברית בימי הביניים, עברית השומרונים, וגלגולי משמעויות וצורות של מילים ומבנים דקדוקיים. בחטיבה השנייה ימצאו הקוראים מאמרים העוסקים בעיקר בתחבירה של הלשון, בסגנונה ובגילוייה שבדיבור פה. ולצד כל אלה לא נפקד מקומם של העיון הסמנטי והפואטי והעיון הפונטי והמורפולוגי.
האקדמיה ללשון העברית
מאת: גבריאל בירנבאום
תיאור: זה עשרות שנים יודעים החוקרים שיש להשתית את מחקר הספרות התלמודית בכלל ואת לשונה בפרט על כתבי יד מהימנים ולא על הדפוסים, שהרי אלה שובשו ברבות השנים במתכוון ושלא במתכוון בידי מעתיקים ומדפיסים. לשון המשנה הולכת ונחקרת בידי בלשנים מלומדים על פי "אבות הטקסטים" – קאופמן, פרמה ולו. איתרע מזלם של קטעי המשנה מן הגניזה הקהירית (שהתגלתה בסוף המאה התשע עשרה), שאף על פי שהכול יודעים כמה עתיקים ומהימנים הם, לא זכתה הלשון המשתקפת בהם למחקר מקיף ושיטתי. ספר זה בא למלא את החסר: יש בו תיאור בלשני מקיף וממצה של קטעי גניזה של המשנה בתחום ההגה והצורות – מתוך השוואה לשאר עדי הנוסח. המחקר כולל טקסטים מנוקדים בניקוד טברני, בניקוד ארץ-ישראלי וטקסטים לא מנוקדים. המחקר מגלה שעל דרך הכלל קטעי הגניזה, שמוצאם מהמזרח – ארץ-ישראל, מצרים וצפון אפריקה – מסורתם דומה למסורת "אבות הטקסטים", שמוצאם מאירופה, אבל נמצאו תופעות לשון שהתייחדו בהן קטעי הגניזה. כן נמצאו בהם קווי לשון נדירים רבים למדיי.
האקדמיה ללשון העברית
מאת: גד בן-עמי צרפתי
תיאור: בספר הזה קובצו כמעט כל רשימותיו של גד בן־עמי צרפתי שנתפרסמו ב"לשוננו לעם", ונוספו עליהן אחדות שהופיעו בכתבי-עת אחרים ובאוספים שונים. בסך הכול ארבעים מאמרים שהם ארבעים פרקים, והצד השווה שבהם הוא הקיצור ופשטות התוכן והלשון, ומכאו יש לקוות שימצא בהם עניין גם מי שאין הבלשנות אומנותו.
האקדמיה ללשון העברית
מאת: יוסף קלוזנר
תיאור: "בשנת תרנ"א (1891), ואני אז עלם צעיר בן שבע-עשרה, הייתי מקבל באודיסה, מקום-מושבי אז, במכתבים חתומים את "האור" של אליעזר בן-יהודה, שנאסר אז ברוסיה, והייתי מתפעל מתחיית הלשון בארץ-ישראל ומחידושי-המלים של בן-יהודה, פינס ויעבץ (בעיתונים "הצבי" ו"האור" וברבצים "הארץ"). ובימים ההם הייתי שקוע כולי בספרי-מדע בהיסטוריה ובספרי-מחקר על שאלות-הלשון. ועלה במחשבתי, שיש לבסס את תחיית-הלשון בדיבור ובכתב על יסודות מדעיים. ואז חיברתי את ספרי "שפת-עבר – שפה חיה" בצורתו הראשונה. הרבה ידיעות והרבה עבודה השקעי בו, אך, כמובן, הספר עדיין היה בוסר, עדיין הייתי צעיר יותר מדאי באותה שעה, ואף ספרים הייתי חסר. היו אז בידי ספרי-מחקר על חוקי-ההתפתחות של הלשון בכלל בגרמנית, צרפתית, אנגלית ורוסית. כבר הייתה לי אז ידיעה הגונה ביוונית ולאטינית, אבל אפילו את המלון התלמודי החשוב כל-כך של יעקב לוי לא יכולתי להשיג באודיסה. השתמשתי ב"המשביר" או "כרוך החדש" של יוסף שיינהאק, ב"אוצר-המלים הכללי" של משה שולבוים וב"אוצר השרשים הכללי" של יצחק זיבֶּנבירגר, והעיקר – בזיכרוני הטוב ובבקיאותי בתלמוד ובמדרש… עברתי על ספרי זה כמו שהוא. הוא נתיישן בהחלט. ולתת אותו בצורתו מלפני 53 שנים אין שום אפשרות. כי, לדעתי, כל עוד המחבר חי מחויב הוא לתת לפני קוראיו ספר מתוקן כפי יכולתו ולא רק דבר, שיש בו משום סקרנות, או חיבור, שיתקבל כ"קוריוזום" בלבד. אבל אין גם לגנוז מחברת זו לגמרה: היא נותנת לדור הצעיר מושג נכון, מה הייתה הלשון העברית לפני כשישים שנה, קודם שנעשתה לשון חייה בדיבור לא רק בפי בן-יהודה ומשפחתו ועוד בפי ארבע-חמש משפחות בירושלים ובראשון-לציון, אלא בפי מאות אלפי יהודים בארץ-ישראל כולה – בפי עם שלם, אם גם עם קטן. תיקנתי את הספר מראשו לסופו. היו בספר גם טעויות גסות לא משלי אלא משל העורך (איני יודע בדיוק, מי היה "עורך" זה). למשל, אם כתבתי Iangue Romaïque, שכך קוראים בצרפתית ליוונית חדשה, "תיקן" העורך: "לשון רומאית" … גם טעויות-דפוס הרבה, ומהן מקלקלות-הכוונה נתגנבו לתוך הספר, שלא נשלח לי להגהה. בעיקר-הדבר תיקנתי בו עכשיו את הסגנון תיקון יסודי והעמדתי אותו על דרכי-הכתיבה בימינו."
האקדמיה ללשון העברית
מאת: אורי מור
תיאור: מחקר העברית הקדומה מתמקד בדרך כלל במאגרי הטקסטים הגדולים: לשון המקרא ולשון חז"ל ובעשורים האחרונים גם לשון מגילות ים המלח. החיבור שלפנינו בוחן את לשונו של קורפוס קטן אך חשוב מאוד לחקר תולדות העברית: תעודות מדבר יהודה שבין המרד הגדול למרד בר כוכבא – קבוצה של שטרות משפטיים, איגרות צבאיות וכתוֹבות עבריות אחרות מחיי היום-יום, שנכתבו במדבר יהודה ובסביבותיו והתגלו במאה העשרים במערות המפלט שלחופו המערבי של ים המלח ובמצדה. חשיבותן הלשונית של התעודות בעדות שהן מוסרות – עדות בלתי מתווכת על גבי שברי חרסים ויריעות פפירוס ועור – על דמותה של העברית בתקופה רבת התהפוכות שבין חורבן הבית השני לחתימת המשנה. הכתיב הפונטי הרווח בתעודות, כגון "אנמקבל" (=אני מקבל), "תמקום" (=את המקום), ואופיין היום-יומי מזמנים הצצה מסקרנת אל מנהגי הכתיבה והדיבור של משתמשי העברית בחיי השגרה שלהם – בבואם לתעד עסקה משפטית או לנסח פקודה צבאית. ספרו של אורי מור מתאר ומאפיין את העברית הזאת ומברר את מעמדה בדיאלקטולוגיה העברית ובמרחב הסוציולינגוויסטי של ארץ ישראל. עיונו בפרטי הלשון ובתמונה העולה מהם מגלה שבתקופה זו העברית הייתה לשון חיה ביהודה, למרות השפעתה הגדולה של הארמית, ושהייתה קרובה מאוד – אך לא זהה – ללשון חז"ל.
האקדמיה ללשון העברית
מאת: נמרוד שתיל
תיאור: עניינו של הספר הוא תיאור בלשני של תופעות בעברית בת ימינו בתחומי ההגה, הצורה, המילון והצירוף (תחביר), והשפעותיהם זה על זה. התיאור מבוסס על קורפוס דבור וכתוב, על דוגמאות מזדמנות ועל מחקרי שטח מתוכננים. בספר מושווית המציאות הלשונית העולה מן הקורפוס בתחומים הנזכרים לעברית כפי שרצו לעצבה מחיי הלשון וכפי שאכן נלמדה בבתי הספר באירופה. שאיפתם הייתה להשתית את העברית החיה על לשון המקורות הקדומים. נמצא כי פעמים הרבה העברית בת ימינו ממשיכה את דרכה של לשון המקורות המופתיים ומותאמת לכלליה, אך לא פעם היא חורגת ממנה, בעיקר במגמה של פישוט. הספר מראה את השתלשלותם של החריגות והשינויים הללו, כיצד התרחשו ומדוע, ואיך קנו להם שביתה בלשון ימינו הדבורה והכתובה.
האקדמיה ללשון העברית
מאת: יעל רשף
תיאור: עם כיבוש הארץ בידי הבריטים בשלהי מלחמת העולם הראשונה הוכרזה העברית כשפה רשמית, בצד האנגלית והערבית. איך נשמעה עברית זו בפי דובריה? איך שימשה אותם בכתב בחיי המעשה? בספר זה מובא לראשונה דיון בשאלות אלו על יסוד בחינה של תיעוד טקסטואלי נרחב. הספר שופך אור על סוגיות לשון מהותיות הנוגעות לתקופה מכרעת זו בתולדות העברית ומספק תיאור מקיף של אופי העברית השימושית, בכתב ובעל פה, ברבדיה המוקדמים. המחקר בספר מבוסס על ניתוח בלשני וסוציולינגוויסטי של מבחר רחב של טקסטים מתקופת המנדט, ואף משולבים בו תצלומים מקוריים של טקסטים, המאפשרים לקורא להתוודע התוודעות בלתי אמצעית אל אופי לשון התקופה.
האקדמיה ללשון העברית
מאת: איסמאעיל נאשף
תיאור: השפה הערבית ותוצריה הם אחת הזירות המרכזיות שבהן מתנהל המאבק על אופיו של המשטר הקולוניאלי הציוני. קודם להקמתה של מדינת ישראל למדו מוסדות ציוניים את השפה הערבית וייצרו ידע עליה; אולם לאחר קום המדינה החלו מוסדותיה גם לייצר "ערבית" אשר תתאים ליחסי הכוח בינה ובין אזרחיה הפלסטינים. "ערבית" זו נהפכה לזירה אשר מתבצעים בה תהליכים מכוננים של יחסי השליט והנשלט באמצעות הקריאה והכתיבה בשפה הערבית הספרותית. התקה זו של יחסים קולוניאליים אל גוף השפה הערבית ותוצריה לא הייתה פעולה חד־פעמית, אלא מבנה ייחודי אשר שימש הן את השולט הציוני והן את הנשלט הפלסטיני. ספר זה מנסה לאתר את רגעי הכינון של המבנה הזה, את אופי עבודתו ואת השינויים שעבר מאז 1948 ועד ימינו.
מכון ון ליר בירושליםהקיבוץ המאוחד
מאת: בהאא מחול, עלית אולשטיין
תיאור: הספר מציע מגוון מחקרים העוסקים בהתפתחות השפה הערבית כשפת אם בקרב דוברי ערבית החיים בישראל. חוקרים מאוניברסיטאות ומכללות שונות בארץ מתארים במאמרי הספר את ממצאי מחקריהם במגוון נושאים הקשורים בהתפתחות בשפה באמצעות מעקב אחר דובריה – החל מילדי גן, דרך תלמידים בבית הספר היסודי ובחטיבות הביניים ובתיכונים ועד לאוכלוסייה בוגרת. המאפיין העיקרי של דוברי הערבית בישראל הוא הסביבה הרב-לשונית שבתוכה הם חיים: הם רוכשים את השפה הערבית הדבורה בבית, בסביבה הטבעית והמיידית; את הערבית הספרותית הסטנדרטית הם פוגשים בבית הספר ובהמשך חייהם (במסלול הלימודי התעסוקתי); העברית נתפסת אצלם כשפה שנייה ודומיננטית בסביבה הרחבה; והאנגלית משמשת אותם כשפת תקשורת בין-לאומית. המעברים משפה לשפה דורשים גם מעברים בין-תרבותיים היכולים להקל את ההבנה ולחלופין להקשות עליה. עשרת המאמרים המופיעים בספר חולקו באופן שווה לשני שערים: השער הראשון מתמקד בערוצי הבנה בשדה האוריינות; והשער השני מתמקד בערוצי תרבות בשדה האוריינות. האוריינות הלשונית היא נושא העובר כחוט השני בין כל המאמרים. אוריינות בשפת האם עומדת בבסיס השימוש במשלבים השונים בשפה, בתהליכי קליטה והפקה תקשורתיים ובמפגש האדם עם טקסטים שונים המוערכים בחברה שאליה הוא משתייך. האוריינות כוללת בחובה הן יכולות קוגניטיביות הן יכולות חברתיות ותקשורתיות. המאמרים מתמקדים ברכישת היכולות האורייניות בערבית בקרב כלל האוכלוסייה, ובתוך כך גם באוכלוסיות עם צרכים מיוחדים. הספר מיועד בראש ובראשונה לעוסקים בתחומי ההוראה השונים בערבית כשפת אם. העיסוק בתופעות הדיגלוסיה (כפל שפה) ובטקסטים מסוגות שונות הופך אותו למאגר חשוב. עם זאת נקודת המוצא שלו עשויה להיות רחבה יותר ממחקר ממוקד שפת אם ערבית. למעשה, יש בו כדי לעורר עניין של ממש בקרב כל העוסקים בהתפתחות לשונית וברכישת אסטרטגיות הבנה הקשורות במפגש בין-תרבותי.
מכון מופ"ת
מאת: שמעון שרביט
תיאור: חיבור זה מתאר את לשון חכמים מנקודת המבט של תורת ההגה, ובעיקר את תמונת חילופי העיצורים כפי שהיא עולה מעדויות הנוסח של ספרות התנאים והאמוראים. כל פרק בספר עוסק בקבוצה אחת של עיצורים או בתופעה אחרת מתחום ההגה. במרכזו של כל פרק – נוסף על המבוא המפורט – מובאות כל המילים המדגימות את התופעה הנדונה על פי מסירות היסוד של ספרות חז"ל ועל פי כל עדויותיהן ממגוון עדי הנוסח (כתבי יד, דפוסים ופרשני המשנה והתלמוד) וכן עדויות ישירות ועקיפות שנמצאו בספרות הגאונים והראשונים. בחומר העשיר הזה יש כדי ללמד הרבה על גלגוליה של לשון חכמים בשני ענפיה – הארץ-ישראלי והבבלי – למן עריכת המשנה ועד לעיצובה הסופי בדפוסים בני המאות האחרונות.
האקדמיה ללשון העברית
מאת: דוד טנא
תיאור: במרכזו של ספר זה עומדת תורתו התחבירית של גדול המדקדקים העבריים בימי הביניים, ר' יונה אבן ג'נאח, שחי בערים קורדובה וסרגוסה שבספרד במחצית הראשונה של המאה האחת־עשרה. יסודו של הספר בחיבור גמר לקבלת התואר השני שהגיש המחבר לאוניברסיטה העברית, ובו עסק בכתאב אלתנקיח (ספר הדקדוק) לאבן ג'נאח.
האקדמיה ללשון העברית
מאת: מרדכי מישור
תיאור: בספר הזה מתוארת לשונו העברית של פעוט בין תקופת המלמול לתקופה שלשונו מגלה סימני היערכות ממש. התיעוד הלשוני של הנחקר מתייחד בשלבים בעלי אפיונים פונטיים מוגדרים. בעוד התפתחות הלקסיקון היא הדרגתית, בהתפתחות הפונולוגית ניכרות "תחנות" מגובשות שבהן זו מתייצבת ומשתהה, וקובעת את אופי הלשון של הפעוט לתקופת מה. תקופת המעקב חוּלקה לשישה שלבים, מגיל שנה וחצי עד שנתיים וחודשיים. התיעוד נעשה מלכתחילה לשם הזיכרון המשפחתי ולא לשם מחקר; אף על פי כן לאחר ארבעים שנה של שהייה בשלה ההכרה שיש בחומר שנאסף כדי תרומה למחקר. ביכורים מן הספר שבדרך הוצגו בהרצאה "שלוש תופעות בלשון המוקדמת", הנספחת לספר.
האקדמיה ללשון העברית
מאת: משה בר-אשר
תיאור: בספר הזה מכונסים שלושה עשר פרקי מחקר ועיונים אחרים בעברית החדשה. שבעת הפרקים הראשונים מציעים עיונים העוסקים בעברית המתחיה והחיה, הכתובה והמדוברת, ובעשייה בה. מקום חשוב בעיונים האלה תופסות פעולותיהם של שני המוסדות שקיבלו על עצמם את מלאכת העשייה בלשון ובהכוונתה: ועד הלשון העברית והאקדמיה ללשון העברית, ולא פחות מזה נידונו פעולותיהם של סופרים ושל עושים אחרים בלשון החיה – הכתובה והמדוברת.
שלושת הפרקים הקצרים ח–י יוחדו לשני ספרים של שני סופרים ולמקצת ממפעלותיו של חוקר שעשה למען העברית, ושלושת הפרקים יא–יג עוסקים בהיבטים שונים של הוראת העברית כיום ובמקצת מתוצאות מעשי ההוראה ומחדליה בדורנו.
בכל העיונים האלה באה לידי ביטוי השקפתו של המחבר כי בחקירת העברית החדשה יש לשלב את העיסוק בדרך התיאורית עם התבוננות בזיקתה למורשת הדורות, שהיא קו ברור ומרכזי בהתגבשות כל סוגותיה.
האקדמיה ללשון העברית
מאת: אילן אלדר
תיאור: הספר עוסק במקומו של תכנון הלשון בעברית המודרנית. חלקו הראשון דן בפעולות לא רשמיות של תכנון לשון שפעלו יחידים אשר ראו בעברית לשון לאומית. הוא מציג את היזמות ואת המאמצים להחיות את העברית בדיבור בארץ ישראל בשלהי המאה התשע עשרה ואת הניסיונות לעשותה כלי תקשורת עיקרי ובכך להשפיע על מעמדה בחברה. חלקו השני של הספר מתמקד בהחלטות ובעקרונות הפעולה של המוסדות המרכזיים לתכנון הלשון בישראל: ועד הלשון העברית והאקדמיה ללשון העברית. מוסדות אלו הופקדו על הכוונת דרכי התפתחותה של העברית החדשה, על פיתוחה ועל הכשרתה לחיים המודרניים בכל ההיבטים. מקום נרחב ניתן בספר לדיון בדרכי התצורה של המינוח המקצועי שהאקדמיה ללשון העברית מחדשת או מאשרת.
האקדמיה ללשון העברית
מאת: ניסן ברגגרין
תיאור: בספר זה כונסו חיבוריו של ניסן ברגגרין שעניינן חקר הלשון עם תוספות ותיקונים שהכניס בהם לאחר פרסומם. "עבודות" שהתפרסמו גם בבמות מחקר אקדמיות, גם ב"לשוננו לעם" ובעיתונות עממית וגם ב"מכתבים למערכת". פריסת הפרסומים בבמות השונות והמגוונות מקורה באמונתו של המחבר שיש להדריך הן את "מתקני הלשון" – לעיין גם בכל מקורות הלשון המאוחרים למקרא – הן את הקהל הרחב, שלא יראה בכל פסיקה של ה"מתקנים" אמת מוחלטת.
האקדמיה ללשון העברית
מאת: אהרן דותן
תיאור: חכמת הלשון העברית בימי הביניים אחוזה ושלובה בחכמת הלשון הערבית, בשיטתה הבלשנית, במערכת המושגים שלה ובמינוח. האם זה היה המצב מתחילתו והאם גם ראשית צמיחתה של המילונאות העברית נעוצה בהשפעת הערבית? המסקנה העיקרית של הספר היא כי ראשיתה של חכמת המילים העברית נטועה במסורה וקדמה להשפעת הערבית ולחסות המתודה הערבית.
האקדמיה ללשון העברית
מאת: חיים א' כהן
תיאור: שנות המחצית השנייה של המאה השמונה-עשרה מבשרות תמורה גדולה בתולדות התרבות היהודית ועמה בתולדות לשונה של תרבות זו – הלשון העברית. תנועת ההשכלה, הנאורות, אשר הכתה שורש בארצות מערב אירופה הביאה להתעוררות דומה גם בקרב יהודי ארצות אלו והביאה בכנפיה מהפכה רעיונית של ממש המקבלת את ביטויה במה שידוע בתולדות עם ישראל כ"תקופת ההשכלה".
המשכילים הראשונים, מוליכיה של תנועה חדשה זו, ראו כבר בראשית דרכם צורך דחוף בהחייאת השפה העברית הכתובה. ספרות עברית חדשה באה לעולם ולצדה כתיבת דברי מחקר, פובליציסטיקה, ועוד, וכל אלו דרשו כלי ביטוי שהעברית בת הזמן, אותה עברית התחומה בדלת אמותיו של בית המדרש הישן, לא הייתה מסוגלת לספקם. זו ראשיתה של התמורה בתולדות הלשון העברית העומדת ברקעה של מה שמקובל לכנות "הלשון העברית החדשה".
מפנה של ממש בתוך התקופה הזאת גופה ובתולדות הלשון העברית בכללה בא בסוף המאה התשע-עשרה. "נוסח" חדש של כתיבת ספרות עברית בא לעולם והוא אבי דמותו של הסגנון העברי בן ימינו. במקביל צומח ועולה מעשה חדש המעורר השתאות: הלשון העברית קמה לתחייה בדיבור פֶּה. מעשה זה, הנקשר בשמו של אליעזר בן-יהודה, קשור קשר אמיץ בהתעוררות תנועת התחייה הלאומית של עם ישראל ובצדק הוא נחשב עד היום לאחד מהישגיה הגדולים של התנועה הציונית.
קובץ זה מכנס מבחר מאמרים שיסודם בהרצאות שנישאו ביום העיון המשותף לאקדמיה ללשון העברית ולחוגים ללשון העברית באוניברסיטאות בארץ. הקורא העברי המשכיל המתעניין בלשוננו ימצא כאן מגוון עיונים העוסקים במראה פניה השונים של לשוננו העברית החדשה. מראה פנים זה מואר כאן על צדדיו השונים – היצירה הספרותית, המעשים בלשון והעמדת התקן בה, הדיבור העברי החי בראשיתו ובימינו ועוד – הכול כפי שהעמידו טובי חוקרי העברית בני זמננו.
האקדמיה ללשון העברית
מאת: נתן אפרתי
תיאור: משחלפה שנת השישים להקמת מדינת ישראל, הגיעה העת להתבוננות מעמיקה במעמד הלשון העברית במדינה שבדרך ולאחר הקמתה. במבוא לספר נסקרות בקצרה כמה התפתחויות, הצעות ויזמות שחיזקו את מעמדה הציבורי של העברית בתקופת המדינה שבדרך. בפרקי הספר נבחנת הלכה למעשה ההתפתחות ההיסטורית הערכית והאידאולוגית של מעמד העברית ברשות הרבים – במסגרות ממלכתיות, ציבוריות והתנדבותיות. כמו כן מתוארים מאמציהם של מנהיגים להעמיד את העברית כערך מרכזי בעיצוב דמותה התרבותית של המדינה ומעורבותם ביסוד האקדמיה ללשון העברית כמוסד המופקד בחוק על חקר הלשון העברית ותקנתה. הספר עוסק גם במאבק בהשפעת הלעז בכל שנות המדינה ובמעמד הלשון הערבית בישראל בזיקה למעמד העברית. הספר מבוסס על מקורות ראשוניים: תעודות השמורות בגנזך המדינה, בארכיון האקדמיה ללשון העברית, בארכיון הכנסת ובארכיון בן-גוריון ומאמרים שפורסמו בעיתונים.
האקדמיה ללשון העברית
מאת: אברהם מלמד
תיאור: הספר דת: מחוק לאמונה דן בהתפתחות והשתנות המשמעויות שהוטענו במילה הפרסית במקורה 'דת', שחדרה לראשונה לשפה העברית במגילת אסתר. לאורך תקופות ארוכות היה במילה זו שימוש שולי למדי, למשל בתלמוד הבבלי. רק עם ימי הביניים הפך מינוח זה להיות פופולרי, אך הוא שינה משמעות לאורך התקופות. בספרות העברית של ימי הביניים הוא סימן בדרך כלל 'חוק' במשמעו הכולל, כל חוק, לא רק החוק האלוהי אלא גם החוק האנושי. הייתה זו מילה נרדפת ל'תורה' ו'נימוס'; כולם סימנו חוק כפשוטו, על תת הסוגים שלו. באחרית ימי הביניים אף הופיעה הטענה הרדיקלית כי המילה 'דת' מסמנת אך ורק חוק אנושי, ולכן אין זה מן הראוי לעשות בה שימוש כדי לסמן את החוק האלוהי. עם ראשית העת החדשה החלה המשמעות בה שימשה מילה זו להשתנות, זאת בהשפעת המשמעות הנוצרית החדשה שהוטענה במילה הלטינית religio שהפכה להיות ה- religion המודרני. תהליך זה מגיע לשיאו בתקופת ההשכלה כאשר המילה העברית 'דת' מסמנת מעתה religion- , ומשנה משמעות מחוק לאמונה. זו המשמעות המודרנית של מילה זו. משמעותה המקורית כ'חוק' נעלמת והולכת, והמילים 'דת' 'תורה' ו'נימוס', שהיו עד כה מילים נרדפות, מקבלות כל אחת משמעות שונה והולכות לדרכן הנפרדת. התפתחות לשונית זו באה היטב לידי ביטוי במילונאות המודרנית. בתקופתנו מקבלת המילה 'דת' משמעות אמורפית יותר ויותר והיא משמשת לתיאור כל תפיסת עולם מחייבת, גם כזו שאין לה שום הקשר תיאולוגי. שינויי המשמעות של המילה 'דת' לאורך ההיסטוריה, הנסקרים בספר זה, מדגימים היטב את השינוי המשמעותי שעברה היהדות המודרנית מדת המתבססת על חוק לדת המתבססת על אמונה.
הקיבוץ המאוחד
מאת: שוש ברוש
תיאור: בלקט זה שבעה מאמרים מתורגמים מאנגלית, שנכתבו בידי מיטב החוקרים בתחום האוריינות. עניינם של המאמרים - אוריינות במובן העדכני שלה: הם מדגישים מסרים ערכיים-חינוכיים שבמרכזם עומדים הלומד והחברה, מתמקדים בתהליכים הכרוכים בכתיבה ובקריאה ומציגים מודלים חדשים של למידה ושל הוראה. הלקט מיועד למורים, במיוחד לאלה המלמדים הבנה והבעה, וכן לסטודנטים ולהורים, באשר גם הם מורים.
מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית
מאת: עירית קופפרברג
תיאור: הספר מיועד לחוקרים ולסטודנטים לתארים מתקדמים מתחומי דעת שונים, למשל סוציולוגיה, פסיכולוגיה, פסיכיאטריה, ייעוץ, רפואה, תקשורת, עבודה סוציאלית, בלשנות, אנתרופולוגיה, חינוך, ספרות ומשפטים, המבקשים לבצע ניתוח שיח המשלב שפה פיגורטיבית. לספר שלושה שערים: השער הראשון מציג הנחות יסוד ומונחי מפתח; השער השני מכיל שיטות איכותניות לניתוח שיח המשלב שפה פיגורטיבית (בחלק מהפרקים משולב ניתוח כמותי עם ניתוח איכותני); השער השלישי בוחן באופן ביקורתי את תפקידי השפה הפיגורטיבית בתקשורת של שיח בעת מצוקה ומסכם את תרומת הספר מבחינה תיאורטית, מתודולוגית ומעשית. בסוף הספר מוצג מילון מונחים.
מכון מופ"ת
מאת: משה בר-אשר
תיאור: תורת הצורות של לשון המשנה – פרקי מבוא ותצורת שם העצם מציע מחקר רב-היקף בנושא חשוב בדקדוק לשון חכמים. תחום זה היה בלא ספק המוזנח ביותר במחקר החדש של לשון חכמים, שהתגבש בבית המדרש הירושלמי. בספר נידונים ומתוארים בהיקף ממצה יותר ממאה וחמישים משקלי השמות בלא המוספיות שבלשון המשנה, הכוללים מעל אלפיים ושש מאות שמות עצם ושמות תואר מועצמים. התיעוד מבוסס על מסירותיהם של שני המשובחים שבכתבי היד של המשנה – כ"י קאופמן (ק) וכ"י פרמה ב (פר) – והוא מושווה למסירותיהם של עדים רבים אחרים. בצד התיאור והבירור המפורט בכל פרק מפרקי הספר נבחנים בשיטתיות גם הזיקה ללשון המקרא וגם החידושים של לשון חז"ל. החיבור נפתח בשלושה פרקי מבוא: (א) הצעה של מצב המחקר והצגת החיבור; (ב) עניינים בכתיב ובניקוד; (ג) עניינים בתורת ההגה והצורות ומעט פריטי תחביר.
האקדמיה ללשון העבריתמוסד ביאליק
מאת: משה בר-אשר
תיאור: תורת הצורות של לשון המשנה – פרקי מבוא ותצורת שם העצם מציע מחקר רב-היקף בנושא חשוב בדקדוק לשון חכמים. תחום זה היה בלא ספק המוזנח ביותר במחקר החדש של לשון חכמים, שהתגבש בבית המדרש הירושלמי. בספר נידונים ומתוארים בהיקף ממצה יותר ממאה וחמישים משקלי השמות בלא המוספיות שבלשון המשנה, הכוללים מעל אלפיים ושש מאות שמות עצם ושמות תואר מועצמים. התיעוד מבוסס על מסירותיהם של שני המשובחים שבכתבי היד של המשנה – כ"י קאופמן (ק) וכ"י פרמה ב (פר) – והוא מושווה למסירותיהם של עדים רבים אחרים. בצד התיאור והבירור המפורט בכל פרק מפרקי הספר נבחנים בשיטתיות גם הזיקה ללשון המקרא וגם החידושים של לשון חז"ל. החיבור נפתח בשלושה פרקי מבוא: (א) הצעה של מצב המחקר והצגת החיבור; (ב) עניינים בכתיב ובניקוד; (ג) עניינים בתורת ההגה והצורות ומעט פריטי תחביר.
האקדמיה ללשון העבריתמוסד ביאליק
מאת: אהרן ממן
תיאור: המרקם הלשוני בפיהם של יהודי צפון אפריקה הוא תוצאה של המגעים בין הלשונות שדוברו שם בזמנים שונים – הברברית, הלטינית, הערבית, הספרדית, הפורטוגזית והצרפתית – והמרכיב העברי-הארמי. המרקם הססגוני המרתק הזה הוא נושא הדיון של הספר. בספר מתפרסמים שלושה עשר מאמרים, מהם היסטוריים ומתודולוגיים, ומהם טקסטואליים ולשוניים, המצטרפים למסכת אחת. בין היתר, נידונות בספר השאלות האלה: היצירתיות הדינמית של הדוברים, עתיד המוגרבית היהודית; לשון השרח בהגדה של פסח ובתרגום מדרש עשרת הדיברות נוסח צפרו; ניתוח גיזרוני של המילה "מימונה" וביאורה גם על פי מנהגי החג; בחינת המרכיב העברי במוגרבית וזיהויו, ערכו כערוץ למסירת עברית חיה כל ימי הגלות, ולשונות ה"ברכה" בלשונות יהודים אחדות; ומסורת הכתיבה לפי שש איגרות מליציות מופתיות של חכמי מרוקו במאה התשע עשרה. בגין הלקח הכללי, הבלשני והתרבותי, הספר מיועד גם למי שאינם שולטים במוגרבית.
מוסד ביאליק
מאת: גלית אדם
תיאור: הניסיון להבין את הכללים שלפיהם בנויה ופועלת שפה אנושית מלווה את ההיסטוריה האנושית משחר ימיה, ועיסוק אקדמי בחקר השפה מציג מסורות מגוונות מיוון העתיקה והודו הקדומה, דרך העיסוק בדקדוק בימי הביניים, בתקופת הרנסנס, בתקופת ההשכלה, וכלה בפריצות הדרך המדעיות של מאתיים השנים האחרונות. הקורס מבוא לבלשנות תאורטית מציג את הגישה לחקר השפה שבבסיסה הנחות יסוד המזוהות בעיקר עם רעיונותיו של נעם חומסקי. גישתו של חומסקי (המכונה גם ״בלשנות גנרטיבית״) חוללה מהפכה בתחום חקר השפה, בהביאה נקודת מבט חדשנית, מאתגרת ומעוררת השראה, לא רק לבלשנים, אלא גם לחוקרים בתחומים אחרים, כמו פסיכולוגיה, נוירולוגיה, מדעי המחשב, חינוך ועוד.
הבלשנות התאורטית חוקרת שפות אנושיות מנקודת מבט קוגניטיבית, ומטרתה להגדיר מהי אותה יכולת לשונית המאפשרת לכל אדם באשר הוא לדבר ולהבין את שפת אמו. הנחת היסוד של הבלשנות התאורטית היא שכל אדם ניחן בידע לשוני מופנם, בלתי מודע, המכונה כשירות לשונית, שבבסיסו מערכת לשונית ביולוגית, מולדת, המכונה דקדוק אוניברסאלי. ידע זה מורכב ממכלול של חוקים המהווים את דקדוק השפה. הדקדוק מאפשר לדובר השפה לייצר ולהפיק אינספור משפטים בשפתו ולהבין כל משפט, גם אם שמע אותו לראשונה בחייו. הכשירות הלשונית כוללת גם ידע המאפשר לדובר לזהות מהי מילה אפשרית בשפתו ומהם הצלילים הלשוניים המשמעותיים בשפה אותה הוא דובר. הבלשנות התאורטית חוקרת את הכשירות הלשונית באמצעות איתור, תיאור והסבר של תופעות לשוניות המאפיינות שפות אנוש, תוך כדי אפיון ההיבטים המשותפים לכל השפות האנושיות וההיבטים שבהם שפות יכולות להיבדל זו מזו.
קורס מבואי זה מציג בפני הסטודנטים את הנחות היסוד של הבלשנות התאורטית ואת דרכי המחקר שלה, באמצעות היכרות עם תופעות לשוניות משפות שונות ורכישת הכלים התאורטיים לניתוחן.
הקורס חושף את הסטודנטים לתחומי המחקר הבסיסיים בבלשנות - פונטיקה ופונולוגיה (חקר צלילי השפה), מורפולוגיה (חקר מבנה המילה), תחביר (חקר יצירת משפטים), סמנטיקה ופרגמטיקה (חקר המשמעות) - כמו גם להיבטים פסיכולוגיים, נוירולוגיים ופילוסופיים של שפה אנושית.
האוניברסיטה הפתוחה
מאת: אלדו סבי
תיאור: הניסיון להבין את הכללים שלפיהם בנויה ופועלת שפה אנושית מלווה את ההיסטוריה האנושית משחר ימיה, ועיסוק אקדמי בחקר השפה מציג מסורות מגוונות מיוון העתיקה והודו הקדומה, דרך העיסוק בדקדוק בימי הביניים, בתקופת הרנסנס, בתקופת ההשכלה, וכלה בפריצות הדרך המדעיות של מאתיים השנים האחרונות. הקורס מבוא לבלשנות תאורטית מציג את הגישה לחקר השפה שבבסיסה הנחות יסוד המזוהות בעיקר עם רעיונותיו של נעם חומסקי. גישתו של חומסקי (המכונה גם ״בלשנות גנרטיבית״) חוללה מהפכה בתחום חקר השפה, בהביאה נקודת מבט חדשנית, מאתגרת ומעוררת השראה, לא רק לבלשנים, אלא גם לחוקרים בתחומים אחרים, כמו פסיכולוגיה, נוירולוגיה, מדעי המחשב, חינוך ועוד.
הבלשנות התאורטית חוקרת שפות אנושיות מנקודת מבט קוגניטיבית, ומטרתה להגדיר מהי אותה יכולת לשונית המאפשרת לכל אדם באשר הוא לדבר ולהבין את שפת אמו. הנחת היסוד של הבלשנות התאורטית היא שכל אדם ניחן בידע לשוני מופנם, בלתי מודע, המכונה כשירות לשונית, שבבסיסו מערכת לשונית ביולוגית, מולדת, המכונה דקדוק אוניברסאלי. ידע זה מורכב ממכלול של חוקים המהווים את דקדוק השפה. הדקדוק מאפשר לדובר השפה לייצר ולהפיק אינספור משפטים בשפתו ולהבין כל משפט, גם אם שמע אותו לראשונה בחייו. הכשירות הלשונית כוללת גם ידע המאפשר לדובר לזהות מהי מילה אפשרית בשפתו ומהם הצלילים הלשוניים המשמעותיים בשפה אותה הוא דובר. הבלשנות התאורטית חוקרת את הכשירות הלשונית באמצעות איתור, תיאור והסבר של תופעות לשוניות המאפיינות שפות אנוש, תוך כדי אפיון ההיבטים המשותפים לכל השפות האנושיות וההיבטים שבהם שפות יכולות להיבדל זו מזו.
קורס מבואי זה מציג בפני הסטודנטים את הנחות היסוד של הבלשנות התאורטית ואת דרכי המחקר שלה, באמצעות היכרות עם תופעות לשוניות משפות שונות ורכישת הכלים התאורטיים לניתוחן.
הקורס חושף את הסטודנטים לתחומי המחקר הבסיסיים בבלשנות - פונטיקה ופונולוגיה (חקר צלילי השפה), מורפולוגיה (חקר מבנה המילה), תחביר (חקר יצירת משפטים), סמנטיקה ופרגמטיקה (חקר המשמעות) - כמו גם להיבטים פסיכולוגיים, נוירולוגיים ופילוסופיים של שפה אנושית.
האוניברסיטה הפתוחה
מאת: אירנה בוטווינק, גלית אדם
תיאור: הניסיון להבין את הכללים שלפיהם בנויה ופועלת שפה אנושית מלווה את ההיסטוריה האנושית משחר ימיה, ועיסוק אקדמי בחקר השפה מציג מסורות מגוונות מיוון העתיקה והודו הקדומה, דרך העיסוק בדקדוק בימי הביניים, בתקופת הרנסנס, בתקופת ההשכלה, וכלה בפריצות הדרך המדעיות של מאתיים השנים האחרונות. הקורס מבוא לבלשנות תאורטית מציג את הגישה לחקר השפה שבבסיסה הנחות יסוד המזוהות בעיקר עם רעיונותיו של נעם חומסקי. גישתו של חומסקי (המכונה גם ״בלשנות גנרטיבית״) חוללה מהפכה בתחום חקר השפה, בהביאה נקודת מבט חדשנית, מאתגרת ומעוררת השראה, לא רק לבלשנים, אלא גם לחוקרים בתחומים אחרים, כמו פסיכולוגיה, נוירולוגיה, מדעי המחשב, חינוך ועוד.
הבלשנות התאורטית חוקרת שפות אנושיות מנקודת מבט קוגניטיבית, ומטרתה להגדיר מהי אותה יכולת לשונית המאפשרת לכל אדם באשר הוא לדבר ולהבין את שפת אמו. הנחת היסוד של הבלשנות התאורטית היא שכל אדם ניחן בידע לשוני מופנם, בלתי מודע, המכונה כשירות לשונית, שבבסיסו מערכת לשונית ביולוגית, מולדת, המכונה דקדוק אוניברסאלי. ידע זה מורכב ממכלול של חוקים המהווים את דקדוק השפה. הדקדוק מאפשר לדובר השפה לייצר ולהפיק אינספור משפטים בשפתו ולהבין כל משפט, גם אם שמע אותו לראשונה בחייו. הכשירות הלשונית כוללת גם ידע המאפשר לדובר לזהות מהי מילה אפשרית בשפתו ומהם הצלילים הלשוניים המשמעותיים בשפה אותה הוא דובר. הבלשנות התאורטית חוקרת את הכשירות הלשונית באמצעות איתור, תיאור והסבר של תופעות לשוניות המאפיינות שפות אנוש, תוך כדי אפיון ההיבטים המשותפים לכל השפות האנושיות וההיבטים שבהם שפות יכולות להיבדל זו מזו.
קורס מבואי זה מציג בפני הסטודנטים את הנחות היסוד של הבלשנות התאורטית ואת דרכי המחקר שלה, באמצעות היכרות עם תופעות לשוניות משפות שונות ורכישת הכלים התאורטיים לניתוחן.
הקורס חושף את הסטודנטים לתחומי המחקר הבסיסיים בבלשנות - פונטיקה ופונולוגיה (חקר צלילי השפה), מורפולוגיה (חקר מבנה המילה), תחביר (חקר יצירת משפטים), סמנטיקה ופרגמטיקה (חקר המשמעות) - כמו גם להיבטים פסיכולוגיים, נוירולוגיים ופילוסופיים של שפה אנושית.
האוניברסיטה הפתוחה
מאת: אירנה בוטווינק, גלית אדם
תיאור: הניסיון להבין את הכללים שלפיהם בנויה ופועלת שפה אנושית מלווה את ההיסטוריה האנושית משחר ימיה, ועיסוק אקדמי בחקר השפה מציג מסורות מגוונות מיוון העתיקה והודו הקדומה, דרך העיסוק בדקדוק בימי הביניים, בתקופת הרנסנס, בתקופת ההשכלה, וכלה בפריצות הדרך המדעיות של מאתיים השנים האחרונות. הקורס מבוא לבלשנות תאורטית מציג את הגישה לחקר השפה שבבסיסה הנחות יסוד המזוהות בעיקר עם רעיונותיו של נעם חומסקי. גישתו של חומסקי (המכונה גם ״בלשנות גנרטיבית״) חוללה מהפכה בתחום חקר השפה, בהביאה נקודת מבט חדשנית, מאתגרת ומעוררת השראה, לא רק לבלשנים, אלא גם לחוקרים בתחומים אחרים, כמו פסיכולוגיה, נוירולוגיה, מדעי המחשב, חינוך ועוד.
הבלשנות התאורטית חוקרת שפות אנושיות מנקודת מבט קוגניטיבית, ומטרתה להגדיר מהי אותה יכולת לשונית המאפשרת לכל אדם באשר הוא לדבר ולהבין את שפת אמו. הנחת היסוד של הבלשנות התאורטית היא שכל אדם ניחן בידע לשוני מופנם, בלתי מודע, המכונה כשירות לשונית, שבבסיסו מערכת לשונית ביולוגית, מולדת, המכונה דקדוק אוניברסאלי. ידע זה מורכב ממכלול של חוקים המהווים את דקדוק השפה. הדקדוק מאפשר לדובר השפה לייצר ולהפיק אינספור משפטים בשפתו ולהבין כל משפט, גם אם שמע אותו לראשונה בחייו. הכשירות הלשונית כוללת גם ידע המאפשר לדובר לזהות מהי מילה אפשרית בשפתו ומהם הצלילים הלשוניים המשמעותיים בשפה אותה הוא דובר. הבלשנות התאורטית חוקרת את הכשירות הלשונית באמצעות איתור, תיאור והסבר של תופעות לשוניות המאפיינות שפות אנוש, תוך כדי אפיון ההיבטים המשותפים לכל השפות האנושיות וההיבטים שבהם שפות יכולות להיבדל זו מזו.
קורס מבואי זה מציג בפני הסטודנטים את הנחות היסוד של הבלשנות התאורטית ואת דרכי המחקר שלה, באמצעות היכרות עם תופעות לשוניות משפות שונות ורכישת הכלים התאורטיים לניתוחן.
הקורס חושף את הסטודנטים לתחומי המחקר הבסיסיים בבלשנות - פונטיקה ופונולוגיה (חקר צלילי השפה), מורפולוגיה (חקר מבנה המילה), תחביר (חקר יצירת משפטים), סמנטיקה ופרגמטיקה (חקר המשמעות) - כמו גם להיבטים פסיכולוגיים, נוירולוגיים ופילוסופיים של שפה אנושית.
האוניברסיטה הפתוחה
מאת: רונית גדיש, תמר כץ
תיאור:  חשיבות רבה נודעת לשימורה של העברית כלשון תרבות – לשון המגשרת בין דורנו ובין הדורות הקודמים. דווקא חיותה של העברית והיותה לשון אם של מיליוני דוברים – מן ההישגים המובהקים של התחייה הלאומית – יש בהם כדי להרחיב את הפער שבין עברית הדורות לעברית החדשה. שימור הרצף התרבותי־ לשוני הוא אפוא מן המשימות המוטלות על דורנו, ואחת הדרכים לעשות זאת היא להיחשף למכמניה של העברית המוּרֶשֶׁת. אל המשימה הזאת נרתמה המזכירות המדעית של האקדמיה ללשון העברית בשנת תשע"א, שנת השפה העברית במערכת החינוך – בפרסום שבועי של איגרת "מילת השבוע". בחוברת שלפניכם כונסו שלושים ושמונה האיגרות שפרסמו במהלך השנה. במרכזה של כל אחת מהן מילה מסוימת, משפחת מילים או תופעה לשונית הקשורה לאוצר המילים וצירופי הלשון. באיגרות עומדים על קשרים בין מילים עתיקות וחדשות, על מקורותיהם של צירופים וניבים, על גלגוליהן של מילים מן המקורות אל העברית בת זמננו ועל שינויי משמעות שחלו במילים בהשפעת לשונות לעז ולפי צורכי הדור. (מתוך ההקדמה).
האקדמיה ללשון העברית
מאת: שמא יהודה פרידמן
תיאור: החיבור הזה עוסק בענייני לשון ובענייני מינוח בספרות התלמוד, בשורה ארוכה של בירורים. בספר ארבעה שערים. הראשון, "תעלומות עולם", מציע עשרים ושבעה בירורים, וצורפו להם שלושה נספחים. השער השני עוסק בבירור תורת השטרות בתלמוד בחמישה־עשר בירורים, ועמם שלושה נספחים. השער השלישי מביא חמישה־עשר בירורים בחקירת המונח "בריבי" ונספח אחד. השער הרביעי מוקדש לעיון במונח "סתימתאה" בשבעה עיונים וחותם אותם נספח אחד. צד משותף לארבעת הבירורים המקיפים לפרקיהם ולנספחיהם - מדובר בעיונים הרואים אור לראשונה בחיבור הזה בידי אחד מחשובי חוקרי התלמוד, נוסחותיו ולשונו בדור הזה.
האקדמיה ללשון העברית
מאת: אסתר טוב לי, יחיאל פריש
תיאור: המסע האורייני, שחווה כל בר אוריין מינקות ועד יומו האחרון, הנו מסע המשקף את החוסן הערכי והתרבותי של החברה, שאנו חיים בה. העם היהודי, שכונה "עם-הספר" משחר ההיסטוריה, מאבד לאחרונה את מקומו המרכזי של הספר בחיינו. מסע אורייני מוצלח יצמצם את הבערות המהווה מקור לדאגה עצומה של מתווי מדיניות, פילוסופים וחוקרי חינוך. מסע אורייני מוצלח אף יאפשר פיתוח הון אנושי שיביא לקדמה של הדור הבא. קידום היכולת האוריינית של ילדי ישראל הוא משימה חינוכית ראשונה במעלה של מורי-מורים, הורים, פרחי הוראה ותלמידים. בספר "המסע האורייני" שני שערים: השער ראשון "תאוריה כבסיס למעשה ההוראה", מביא לראשונה בישראל אסופה של מחקרים המהווים את גוף הידע העדכני בנושא קריאה וכתיבה. אסופת המחקרים נוגעת לתחומי האוריינות השונים ומשלבת תמיד את המחקר בעולם על הנושא. ייחודו של הספר הוא, שבשונה מחקר הקריאה, שנסוב סביב השפה האנגלית, כאן בכל נושא קיימת התייחסות ספציפית לשפה העברית ולמחקרים עדכניים וייחודיים לה. השער השני "מן המחקר אל מעשה ההוראה – סוגיות נבחרות בעולם הקריאה והכתיבה" מביא מחקרים ייחודיים של המחברים בתחום הקריאה והכתיבה, מתוך אוריינטציה אל השדה ואל עבודת המורים בגן ובכיתה. זהו מסע אורייני המתחיל בגיל הגן, ממשיך לתלמידי בית-ספר היסודי, לקויי למידה, עם הפרעות קשב. משם מתקדם לחטיבת-הביניים ומסיים בתלמידים בעלי מוגבלות קשות ומורכבות. הפרקים בשער השני עוסקים בנושאים בוערים בתחום האורייני. בכל פרק קיים ניתוח של הידוע בישראל ובעולם על אודות הנושא, הרחבת היריעה בהצגת מחקר ייחודי של המחברים, שנועד לתרום להבנה מעמיקה של התופעות הנחקרות ובהצעת תכנית התערבות "מבוססת מחקר" לקידום התלמידים.
שאנן : המכללה האקדמית הדתית לחינוך - הוצאה לאור
מאת: דוד טלשיר
תיאור: הספר הזה עוסק בשמות חיים תרתי משמע: הן שֵמות של בעלי־חיים הן שֵמות שהם חיים ונושמים. נקבצו בו מחקרים שמטרתם לבאר את שמותיהם העבריים והארמיים של בעלי-חיים: פרטים ממחלקות הדגים, הדו־חיים, הזוחלים, העופות והיונקים. יש בו דיונים בגיזרונם של השמות, דרכי זיהויָם של בעלי־החיים, גלגולי משמעיהם של השמות בעברית לתקופותיה, והתגבשותו של המינוח המדעי בעברית המתחדשת בהשפעת מחברי ספרי טבע והמילונאים בתקופת תחיית הלשון. השמות הנידונים ברובם שינו את משמעם במשך הדורות, ובימינו הם
שמות של בעלי־חיים שאינם בעלי החיים המקוריים. על אלה נוספו מחקרים על גלגולי שמות מקומות ועל הקשר שבין שמות אזורים גֵאוגרפיים לשמות רוחות השמים, ואף מחקרים על שמות פרטיים: גיזרונם, רקעם, ומה הם מלמדים על זמן חיבור הטקסטים שהם נזכרים בהם.
מוסד ביאליק
מאת: מיכל סגל
תיאור: ילדים (לא) מתבלבלים. אמירות כמו "בֵּיצוֹת", "כֵּפְכַּפַיִים" וגם "הַמִּגְדָּל נִפְרַק" - הנשמעות לנו אולי כשיבושים משעשעים – אינן סתם טעויות, אלא שלבי התפתחות טבעיים ברכישת השפה.
בספר הַמִּגְדָּל נִפְרַק אוסף עשיר של אמירות מקוריות של בני שנה וחצי עד ארבע וחצי – שכמותן לא שמעו מעולם מפי המבוגרים הסובבים אותם – ואליהן נלווה הסבר לשוני והתפתחותי.
הספר מכוון לכל אלה הרגישים ומתרגשים למשמע יצירות השפה המיוחדות של הילדים, ובתוכם בני משפחתם, סטודנטים ואנשי-חינוך.
מכון מופ"ת
מאת: חנוך גמליאל
תיאור: פירוש רש"י לתורה הוא אחת היצירות החשובות שכתב הפרשן הדגול, יצירה שהייתה לעמוד התווך בחינוך  היהודי לדורותיו. הפירוש זכה לספרות פרשנית ענפה, ונודעה לו השפעה עצומה מן הבחינה הרוחנית והחינוכית במשך הדורות. אך במה שנוגע לצד הדקדוקי, הייתה מקובלת התפיסה שרש"י לא היה מדקדק, ולפיכך אין למצוא אצלו גישה בלשנית, חוץ מביאורי מילים קשות שמזדמנות במקרא. הספר הזה בוחן מחדש את הערותיו הפרשניות של רש"י לתורה, ומראה שמשוקעת בהן גישה בלשנית שיטתית ומעמיקה. גישה זו באה לידי ביטוי במאות הערות פירוש שעוסקות בניתוח תחבירי מדוקדק של לשון המקרא, וחוזרות שוב ושוב על תפיסות דקדוקיות מגובשות באשר ללשון המקרא. בפרקי הספר נפרשׂת יריעה רחבת היקף של תפיסות בלשניות שעולות מן הפירוש, מתוך הקבלה בינה ובין גישתם של פרשנים ומדקדקים אחרים בימי הביניים. המשנה הלשונית המגובשת העולה מפירושו של רש"י מציבה אותו במקום נכבד בחכמת הלשון העברית של ימי הביניים.
מוסד ביאליק
הצג עוד תוצאות