נמצאו 363 ספרים בקטגוריה
לכל הספרייה
מאת: עליזה קורב בונפיל
תיאור: אורי צבי גרינברג (אצ"ג) נתפס בעיני רבים כמשורר פוליטי, כמי שידע להשמיע קול ברור וחד משמעי וכמי שתבע מעשים נחרצים שיביאו לביסוסה של הריבונות בישראל. עיון בשירתו מגלה שמתחת להצהרות הברורות שהשמיע עולים גם קולות אחרים. הספר שם מילים נשתקות בוחן את יצירתו של אצ"ג בעשור שבו התפרסמו שירי הספר רחובות הנהר וכן ספר העמודים (1955-1945). בשנים אלה ניצבו אצ"ג ובני דורו על פרשת דרכים ונעו מהתמודדות עם משבר חורבנה של יהדות אירופה דרך החתירה והמאבק לשחרור לאומי ועד התהוותה של מציאות מדינית ופוליטית חדשה – מדינת ישראל. את המאורעות האלה ליווה אצ"ג בשירתו, במכתבים שכתב ובנאומים שנשא בכנסת. הקורא בספר מוזמן להשתתף במסע בין כתבים אלה ולגלות את השפעתה של מערכת יחסי הגומלין של אצ"ג עם הציבור על שירתו כמו גם את מורכבות דמותו: זו המבקשת להשמיע קול פוליטי ברור ונחרץ אך מקיימת בתוכה עולם פנימי מפורר ושברירי.
מאת: הלנה רימון
תיאור: ערב המהפכה הגדולה של שנת 1917 החלה ברוסיה מהפכה נוספת. הובילו אותה חוקרי ספרות צעירים, רובם ממוצא יהודי, אשר נודעו בהמשך בכינוי "פורמליסטים".
חברי הקבוצה דחו שיטות מקובלות בחקר הספרות והתרבות, וניסו לפתח ולנסח גישות חדשות לטקסטים ספרותיים כמו גם לתרבות בכלל. חיפושים אלה סללו דרך לאסכולות הגדולות שעתידות היו לקום במהלך המאה ה־ 20 : הסטרוקטורליזם ו״הביקורת החדשה״.
הספר הפורמליסטים הרוסים: מרכזיות של שוליים פרי מחקרה של הלנה רימון, פורש לפני הקוראים את הרפתקאות המחשבה אשר התפתחו על רקע תקופה קצרה, יפה ונוראה כאחת, זו שבין המהפכה העקובה מדם, לבין השתלטות הטרור הסטליניסטי בשנות ה-30 של המאה שעברה. במשך זמן קצוב זה הספיקו אנשי החבורה הפורמליסטית לפתח ראייה מיוחדת של הטקסט הספרותי ולנסח רעיונות ומושגים שנעשו לנכסי צאן ברזל בחקר הספרות בעולם כולו.
במרכז הספר דיוקנאות של "השלישייה" – שלוש הדמויות המרכזיות בתנועת הפורמליזם: המדען והמורה המבריק יורי טיניאנוב, "הקיצוני המנומס" בוריס אייכנבאום וההרפתקן הגאוני ויקטור שְקְלוֹבסקי.
הקיבוץ המאוחד
מאת: גלעד מאירי
תיאור: שירת דוד אבידן היא כלשונו "מִזְרָקָה נִפְלָאָה שֶׁל אֶנֶרְגְּיָה קִינֶטִית". הר געש סימפטי, פרי מחקרו של גלעד מאירי, מנסח בבהירות את פואטיקת אבידן, ומשרטט מחדש באורח מקיף, מעמיק ומעודכן את קווי האורך והרוחב של מפת השירה הישראלית. הספר מתאר את ראשית הפרינג' בשירה הישראלית ואת הדומיננטות והנרטיבים המרכזיים שלו, באמצעות דיון בפרודיה, בהומור, באוונגרד ובעידן החדש. עולם המושגים הרענן של המחקר מטביע בשיח הספרותי העכשווי מונחים מקוריים של המחבר כמו פופואטיקה, ננו-פואטיקה ופופיוט. זהו ספר חובה למשתמש בשורות הקצרות של השירה ובשורות הארוכות של המחקר.
הקיבוץ המאוחד
מאת: ז'ורז פרק
תיאור: מה שואלים אותי בדיוק? אם אני חושב לפני שאני ממיין? אם אני ממיין לפני שאני חושב? איך אני ממיין את מה שאני חושב? איך אני חושב כשאני רוצה למיין? [...] מפתה כל כך לרצות לחלק את העולם כולו בהתאם לצופן אחד ויחיד; חוק אוניברסלי שיחבוק את מכלול התופעות: שני חצאי כדור, חמש יבשות, זכר ונקבה, חי וצומח, יחיד רבים, ימין שמאל, ארבע עונות, חמישה חושים, שש תנועות, שבעה ימים, שנים–עשר חודשים, עשרים ושש אותיות. למרבה הצער זה לא עובד, זה מעולם אפילו לא התחיל לעבוד, זה לא יעבוד לעולם. למרות זאת ימשיכו עוד זמן רב לקטלג חיה זו או אחרת לפי מספר אי–זוגי של אצבעות או קרניים חלולות. (ז'ורז' פרק) הנה אסופת טקסטים שפרסם ז׳ורז׳ פרק בעיתונים ובכתבי עת שונים בין השנים 1976 ו-1982. את הכותרת לחשוב / למיין, שניתנה לאסופה כולה, נתן פרק לטקסט החותם את הספר, שהיה האחרון מבין כתביו שהתפרסמו בחייו, שבועות ספורים לפני מותו. בעודו ממיין את העולם כדי להבינו, לא חדל ז'ורז' פרק לטלטל את מוסכמות הטעם ואת ההיררכיות המקובלות. מבטו מעניק לאנשים ולדברים של היומיום דחיסות לא צפויה, מטרידה ומעוררת פליאה. (מוריס אולנדר)
משכל (ידעות  ספרים)הוצאת בבל בע"מ
מאת: דרור בורשטיין
תיאור: לטובת הציפורים מתחיל בחלום על דרור. ציפור נפוצה, אך האם ניתן באמת להשיג אותה, לרשום את כנפיה? הוא ממשיך עם אנשי-ציפור, כלומר: מלאכים, ומשם עף אחורנית אל ציפורי העבר: נוצה מאובנת, איש-ציפור בעומק מערה, ציפורים שרות ליד הר געש, דוכיפת פלאית, צדיקים שמבקשים לשחרר ציפורים. הוא שב לקרוא בספר תולדות הטבע של מנדלי מוכר ספרים, שהתבונן בהן בשילוב של מדע וקדושה וביקש, לפני מאה וחמישים שנה, "וכל איש הלא יוכל לעשות דבר-מה לטובת הציפורים". דרור בורשטיין לוקח אותנו למסע לצד הציפורים של הספרות העברית, מהתנ"ך ועד לשירה בת-זמננו: מביט עם חיים נחמן ביאליק בחסידות נודדות, עם נתן אלתרמן ביונים מבעבעות, עם אסתר ראב בשרקרק בוכה, עם אבות ישורון ביונה מדברת, עם לאה גולדברג בעורב של העבר. ובין הפרקים עפות ועומדות ציפורים אחרות, מצוירות, מיפן של לפני כמאה שנה.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: רות קרטון-בלום
תיאור: לא פחות משחייבת השירה העברית החדשה לתנ"ך, חייב התנ"ך לשירה העברית החדשה, השבה ומנכיחה אותו על דרך פולמוס והערצה. מקרה בוחן לחליפים טקסטואליים אלו מצוי בסיפור העקדה. אין כמו תמציתו האכזרית כדי להמחיש את היחסים המתוחים שבין המשורר הישראלי לטקסט האב של התנ"ך. מעשה הקריאה הוא דו-כיווני ופרדוקסלי: הווה שמבקש לקרוא מחדש את העבר ואולי אף להפך אותו מזה; ועבר שבכוחו הקמאי רומס את המשורר החילוני, ובאחת, סוגר עליו את הפתחים כולם מזה. אם בתחילה נדמה כי בכוחו של המשורר לנסוע אל העבר באמצעות חללית השיר, ולערוך בו תיקון גנטי ברגע הראשית, ואולי אף להציל עצמו ממאכלת הסיפור בהמשך, מתוך רצף הפרשנויות של השירים עולה דווקא התמונה שמתוך העקדה בוקע איום קמאי וטקטוני, שמרגע שנחשף אליו המשורר, מסתברים יחסי הכוחות מתוך שורשי הלשון הכופתת את המשורר המודרני להוויתה המבעיתה של העקדה. זהו מצב נואש ומוזר: היוצר מנסה לשנות משהו מתוך אמונה ששינוי זה יחולל תמורה ברגע ההווי (למשל אותה הדרה מוזרה של האם מן הסיפור), ובו בזמן, ההכרה שמה שכבר כתוב, הוא זה הגוזר את המטא-עלילה של החברה הישראלית, ולחילופין, גם את הגורל האישי. זהו מסע מרתק על פני השירה (ובכללה, שירת הנשים המצטרפת לקולות המחאה על מעשה האבות בבנים) שבו המשורר הופך למעשה לגיבור האמיתי. דרך פריזמת העקדה, מציעה פרופ' רות קרטון-בלום שלל קריאות פרובוקטיביות וחדשניות בשירתם של כמה מן היוצרים המרכזיים של השירה העברית, ביניהם: חיים גורי, ט. כרמי, אבות ישורון, דליה רביקוביץ', דוד אבידן, יצחק לאור, רוני סומק, נורית זרחי ואחרים. ספר זה הוא המשכו של הפרויקט נרחב הבוחן כיצד מאצילים עקבותיו של הטקסט הקדום " הילה" על הטקסט החילוני העכשווי, והאופנים השונים שבהם מחלחלת הרליגיוזיות דרך השפה השירית.
הקיבוץ המאוחד
מאת: אביבה דורון
תיאור: מה התרחש בספרות העברית בספרד לאחר "תור הזהב" שפרח בתקופה המוסלמית? אילו חידושים פואטיים אפיינו את המשוררים העברים בעידן הספרדי־נוצרי  שמרכזו היה בטולדו, "ירושלים אשר בספרד"?כיצד משקפת השירה העברית את השיח התרבותי היהודי־ספרדי? תשובות לשאלות אלו ואחרות, מוצעות בנפלאות שיר, מחקרה המקורי, החדשני והמקיף של אביבה דורון, מחשובי החוקרים של השירה העברית בספרד. נפלאות שיר מציג לראשונה את הדו־שיח של היצירה העברית עם השירה הספרדית ושם דגש על טולדו, בירת ספרד ובירת התרבות היהודית באותה תקופה. הספר שופך אור על מאפייניה החדשים של השירה העברית הרעננה והמרתקת שחוברה במשך שלוש מאות שנים בספרד הנוצרית וחושף כיוונים מפתיעים, ובהם: שירה לירית אינדיווידואליסטית, שירה ארס־ פואטית, פריצה יצירתית של גבולות מקובלים וחציית הקווים המסורתיים שבין שירת הקודש לשירת החול. שירה מיוחדת זו מצטיינת בברק שירי מרנין והיא ראויה לכינוי תור הזהב השני. הקורא המהלך בין דפי הספר מוזמן לטיול מרהיב, חושני ורב יופי בשבילי טולדו, ברצלונה, ג'ירונה וסרגוסה, ולמפגש עם משוררים ספרדים, זמרים טרובדורים ופייטנים עבריים, שהם גיבורי התרבות המרתקים של תור הזהב השני בספרד.
הקיבוץ המאוחד
מאת: זיוה שמיר
תיאור: בשנת 1896, בזמן ההכנות לקונגרס הציוני הראשון, הוציא דוד פרישמן את ספר תרגומיו לאגדות אנדרסן, ובפתחו קרא לחבריו הסופרים להרעיף טל ילדוּת על ילדי ישראל ועל בני-הנעורים, השרויים באווירת "החדר" ו"הישיבה". ביאליק נענה לאתגר, והחל לכתוב שירים ואגדות לטף ולקהל הקוראים הצעיר. בזמן ששקד על עריכת "ספר האגדה", ביחד עם רעהו י"ח רבניצקי, החל ביאליק בחיבורן של אגדות בסגנון אישי וחופשי, שאותן הכתיר בכותרת "ויהי היום". באגדות אלה, שנועדו לקורא הצעיר והבוגר כאחת, הִרשה לעצמו ביאליק חופש רב מהמקובל בעיבוד אגדות. לא אחת התרחק בהן מן המקורות הקדומים, אגב הפלגה למחוזות זרים ורחוקים – אישיים ובין-אישיים – ועריכת סינתזה אישית בין אגדת קדומים לאמירה מענייני דיומא. באגדות אלה, שאותן התחיל לכתוב בשנת 1917 ראה ביאליק, ובצדק, יצירות מקור לכל דבר, שבהן המקור המדרשי אינו אלא סף ומפתן לאמירה אישית ולאותם הרהורים היסטוריוסופיים, הנקשרים לענייני השעה "הבוערים" ומאירים אותם באור חדש. הספר מִים ומִקדם מציע פירוש לאגדות כגון "שור אבוס וארוחת ירק", "אלוף בצלות ואלוף שום", "אגדת שלושה וארבעה", "ספר בראשית", "מגילת עָרְפָּה" ועוד.
מאת: רינה בן-שחר
תיאור: בקובץ זה כונסו שמונה-עשר מאמרים העוסקים באספקטים שונים של לשון הספרות העברית, בעיקר הישראלית. המאמרים נכתבו והתפרסמו בין שנות התשעים המוקדמות ועד ימינו אלה, ורובם שוכתבו ועודכנו לצורך כינוסם בקובץ. מאמרים אלה מציגים מחקרים העוסקים בקשת רחבה של אספקטים לשוניים-סגנוניים בגזָרות שונות של מערכת הספרות: סיפורת מקור, סיפורת מתורגמת מאנגלית ומצרפתית, דרמה מקורית ודרמה מתורגמת מאנגלית ומצרפתית. המחקרים מפגישים בין חקר הלשון לחקר הספרות ומסתמכים על מגוון רחב של משתנים: לשוניים, ספרותיים, תיאטרוניים וחברתיים-תרבותיים. חלק מהמאמרים דנים בלשונם של סופרים או מחזאים יחידים, אך אין הם מבודדים את הסופר היחיד או את היצירה היחידה, אלא ממקמים אותה בהקשר החברתי-התרבותי ובודקים את יחסה ליצירות אחרות בז'אנר, לנורמות השולטות בז'אנר וללשון הסטנדרט של זמנה. חלק אחר של המאמרים דנים בחתכי רוחב בנושאים מסוימים בלשון הספרות, כגון בדרכי עיצוב הדיאלוג בסיפורת המקור העברית ובסיפורת המתורגמת לעברית, בסגנונם של סופרים פוסט-מודרניים בהשוואה לסגנון סופרי הזרם המרכזי הכותבים בלשון עשירה ועוד. המחקר הסגנוני של הספרות במאמרים המובאים בקובץ זה בודק אופני בחירה לשונית בין האופציות הלשוניות המרכזיות בתרבות הישראלית: העברית הספרותית העל-תקנית, העברית הישראלית הילידית והעברית המזרחית.
הקיבוץ המאוחד
מאת: יוכבד בת מרים
תיאור: ספר זה רואה אור בעקבות תגלית ארכיונית מרתקת: קבוצת מכתבים שכתבה יוכבד בת־מרים הצעירה אל חיים הזז, ואשר לא פורסמו מעולם. זוהי עדות נדירה לפרק חייה העלום של יוכבד בת־מרים (1901–1979), טרם עלייתה ארצה, כמשוררת עברייה צעירה ברוסיה הסובייטית. סיפור האהבה המורכב בינה לבין הסופר חיים הזז (1898–1973) נרקם על רקע פרידתם ונדודיהם של השניים, עד לפגישתם המחודשת בפריז, ב־1926. לצד 24 ממכתביה של בת־מרים, מובאים כאן 24 שירי המחזור "מרחוק", שנכתב באותה עת ממש. פרסומם זה לצד זה מאיר באור חדש מפתיע את יצירתה המוקדמת של אחת מן המשוררות העבריות הגדולות. מעבר לאינטימיות הביוגרפית, מזומנת לנו כאן הצצה יחידה במינה לפרק דרמטי בחיי יהדות רוסיה שלאחר המהפכה.
הקיבוץ המאוחד
מאת: לילך לחמן
תיאור: אבות ישורון - 1992-1904, חולל שבר בלשון השיר והפך את אדמת השירה העברית. חייו וגורלו גילפו פנים של אדם יהודי-ישראלי מתוך העברית. ״העברית שלי היא בן-אדם, היא לא שפה, העברית שלי היא אדם שחי כאן, בארץ, ובזמן הזה, לפי שהוא מוכרח לחיות, לפי שהוא חי את ההכרח הזה. זה לא עברית, זה יידיש, זה פולנית, זה גם עברית״. זהו כינוס ראשון של מסות ומאמרים על שירתו של אבות ישורון. הוא התהווה כדו-שיח בין חוקרים ויוצרים שנענו לשאלה איך לקרוא את ישורון היום ומה תורמת קריאה כזאת להבנת מקומה של שירה בזמננו. הספר הבוחן את עבודתו של ישורון על תקופותיה, על הקשריה ועל אופן התקבלותה, מאיר מחדש את השיר ואת כליו. ישורון מתגלה כיוצר אקטואלי שעורר שאלות של זהות, היסטוריה ושפה שהודחקו בתקופתו והטרימו את זמננו אנו. מובא כאן ראיון נדיר אותו ערכה הלית ישורון עם אביה שמביא את מבטו של המשורר על עבודתו וחושף את המשקל שיש למוות בשירתו המאוחרת.
הקיבוץ המאוחד
מאת: גרשון דוד הונדרט, דימיטרי שומסקי, יונתן מאיר
תיאור: אסופת המחקרים עם ועולם, ובה עשרים מחקרים פרי עטם של עמיתים ותלמידים בני דורות שונים, מוגשת כמתנת הוקרה לפרופסור ישראל ברטל, מבכירי החוקרים במדעי היהדות, ממוריה הוותיקים של האוניברסיטה העברית בירושלים וחבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. מחקריו הרבים והמגוונים של פרופ' ישראל ברטל פרושׂים במרחב ובזמן – בין מזרח אירופה לארץ ישראל ובין המאה השמונה עשרה למאה העשרים. הקורא ימצא בהם את הפנים השונות של ההיסטוריה היהודית ושל התרבות היהודית בעת החדשה: ההשכלה, החסידות, הספרות העברית וספרות יידיש, הלאומיות היהודית על גווניה השונים, האורתודוקסיה, הציונות, ההגיוגרפיה, ההיסטוריוגרפיה ועוד. עם ועולם – שי לישראל ברטל כולל מאמרים בתחומי מחקריו של פרופ' ברטל. האסופה נחלקת לארבעה שערים: שער ראשון – ספרויות היהודים; שער שני – השכלה, חסידות, אורתודוקסייה; שער שלישי – ארץ ישראל, לאומיות, ציונות; שער רביעי – חברה, תרבות, זיכרון. את הספר מסיימת רשימת הפרסומים של ישראל ברטל.
מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי
מאת: יעל לוי חזן
תיאור: ספרה של יעל לוי חזן מאתגר הבחנות שגורות. הקורפוס הספרותי שהוא עוסק בו, ובכלל זה יצירות של יהודית הנדל, עמליה כהנא-כרמון שולמית הראבן, אורלי קסטל-בלום, אילת שמיר-טוליפמן ולאה איני, מערער את המוסכמות המכוננות את חוקי הסוגה של ספרות המלחמה ואת ההגדרות התוחמות את גבולותיה, החל בערעור על הניגוד בין חזית לעורף, דרך פירוק הניגודים בין צבא לאזרחות ובין הספֵרה הציבורית לספֵרה הביתית, וכלה בדיון ביקורתי בהבניות של גבריות ונשיות בזיקה לייצוגים הספרותיים של חוויית המלחמה. הספר מציג שאלות חדשות ומגבש כלים לדיון תאורטי בפואטיקה של ספרות מלחמה כתובה בידי נשים בלשון העברית. בהיבטיו התאורטיים הוא מקיים דיאלוג פורה עם ספרות המלחמה האנגלו-אמריקנית הכתובה בידי נשים וחושף את עקרונות הפואטיקה של ספרות מלחמה כזו בהקשרה הייחודי של המציאות הישראלית, על כל מורכבותה. הניתוח הספרותי של היצירות הנידונות בספר מאיר היבטים לא צפויים בנושאי מלחמה ומגדר ומצביע על הקשרים בין קפיטליזם, צרכנות ומיליטריזם, בין אלימות בצבא לאלימות במשפחה ועוד. אגב כך ספרה של לוי חזן חושף מחוזות מודחקים ומוכחשים בהוויית המלחמה הישראלית ובשוליה למן מלחמת 1948 עד מלחמת לבנון השנייה. יעל לוי חזן העזה לגעת ב"מותר" וב"אסור" על פי "כללי" ההתמודדות ה"נורמטיבית" עם השכול ובוחנת בעין ביקורתית את הקשר בין האלימות במלחמה לאלימות ביחסים בין המינים; את הדילמות המוסריות סביב תופעות של בזיזה ולקיחת שלל במלחמה ואת השאלות הקשות הקשורות בייצוג הכאב של הגוף המעונה ובביטוייו הספרותיים-אמנותיים. בסוגיות ספרותיות, חברתיות ומוסריות מורכבות אלה עסקה יעל לוי חזן במקצועיות, ברגישות וביושרה. קריאותיה של יעל לוי חזן בספרות שכתבו נשים על מלחמה מעידה שהן מבינות היטב מלחמה מהי.
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב
מאת: עמית עסיס
תיאור: ס. יזהר, שתיאורי הנוף והנפש העדינים בסיפוריו הם מפסגות הספרות העברית, היה ראשון הסופרים ה'צברים' שפרסם פרוזה והיה לאחד המנסחים המרכזיים של זהות הצבר. יזהר עצמו סירב לראות ביצירתו ביטוי של דור, וביקש שתיקָרא קריאה אישית ואסתטית. אף על פי כן הצטייר כמי שמותח בגופו ובכתביו קו חוצץ המבחין בין זהותו של דור החלוצים לזו של דור ילידי הארץ, בין שמאל לימין ובין הדורשים ספרות להמונים מצד אחד ובין שומרי חומת הספרות-לשמה מן הצד האחר. יצירתו של ס. יזהר והפרסונה הצברית שהיא מעמידה מתגלה בספר כהתמודדות יצירתית ומעמיקה עם אתגרי הזהות הצברית. באמצעות פענוח המפתח הפואטי והקשריו האידאולוגיים והתרבותיים הציוניים מעמיד לנוכח ערב סתיו מחריש דמות דיוקן תרבותי של הצבר, דמות שאיננה מתמצה בקומזיצים וכובע גרב, דמות בעלת עמדה אמנותית מנומקת ושאפתנית לנוכח אתגרי הזהות שמעמידות הציונות, ההתיישבות, המאבק והמדינה. באמצעות מכלול יצירתו של יזהר, גם זו שלכאורה איננה עוסקת בפוליטיקה, מתפרשת בספר זה עמדתו הפוליטית של יזהר, שנודעה לה חשיבות ציבורית רבה, ומוצעת כאן קריאה פואטית ופוליטית חדשה של המעמקים הפואטיים, הרליגיוזיים והחברתיים של נקודת מבט מרכזית ודומיננטית בשמאל הציוני הישראלי, ובתוך כך נחשפים כמה מהנדבכים הנסתרים שעליהם עומדת המציאות הישראלית הסבוכה בת זמננו. עבור הקורא המתחיל פותח הספר שער לסוד ההנאה מיצירת יזהר. מי שמתעניין בטכניקה הספרותית ימצא בו קריאה פואטית מדוקדקת של התחביר והלשון הפיגורטיבית של ימי צקלג, ומי שתר אחרי מכמניה של הרוח הישראלית ימצא בו יסודות מרכזיים של מפת הארץ ושל מה שאפשר לכנותו הדת החילונית הישראלית. קוראיו של ספר זה ילוו את הפרסונה הצברית של יזהר המחפשת את מקומה בין ה'אחרים' שלה: החלוץ הציוני, המהגר היהודי, והכפרי הערבי. הזהות הזאת מתגלה בספר כלִבהּ הכמוס של הישראליות הצברית ותשתית ההגמוניה הישראלית מאז.
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב
מאת: יוחאי אופנהיימר
תיאור: בספר זה בוחן יוחאי אופנהיימר את כתיבתם של משוררים וסופרים חשובים שעלו ארצה, ואף על פי כן עיצבו תודעה גלותית שמבטאת זרות לארץ ישראל, לחברה הקולטת והילידית, לזהות הציונית החדשה, בצד זיקה עמוקה לתרבות היהודית בגלות ולזיכרונה. תודעה גלותית ליוותה, כטענתו, את הספרות העברית בקביעות וברציפות במשך המאה העשרים ותרמה לעיצובה של זהות לאומית שממשיכה את התרבות הגלותית וצומחת מתוכה, ואין היא מציבה את עצמה כניגוד לה. היא תבעה הכרה בכך שאת הגלות אין לזכור רק באמצעות דימויי חולשה וסבילות, אלא גם באמצעות דימויים של עוצמה תרבותית ואתוס חברתי-רוחני. אלה הנושאים הנידונים בספר: עמדתו האנטי-ממלכתית של אלתרמן; כיצד נובעת רגישותה הפוליטית של לאה גולדברג מחוויית הגלות בארץ ישראל; כוחו של הגוף היהודי הפגום על פי אפלפלד; המצאת מסורת צפון-אפריקאית בשירת ארז ביטון; מלנכוליה בשירה החלוצית של העלייה השלישית; היחסים הגלויים והסמויים בין העברית ליידיש בשירי טשרניחובסקי ושלונסקי; תודעת האשמה על עזיבת הבית אצל אבות ישורון; הפער בין העמדה הפוליטית לרגישות הספרותית בנושא הגלות אצל ברנר, ועוד.
מוסד ביאליק
מאת: אבנר הולצמן
תיאור: 'מאחרוני הנפילים של דור תש"ח, כך תואר חנוך ברטוב בנימוקיה של ועדת השופטים שהעניקה לו את פרס ישראל לספרות בשנת 2010. ברטוב הוא אכן מן הדמויות הבולטות בדור המייסדים של הספרות הישראלית, הידוע גם כדור הפלמ"ח, דור בארץ, דור המאבק לעצמאות ודור הרֵעים. כינויים אלה מבליטים את המשותף לקבוצת סופרים זו: מעורבות עמוקה בעלילה הקיבוצית שמכוחה נוסדה מדינת ישראל; מחויבות ואחריות, מעין ערבות אישית, לקיומה של המדינה שעמדו ליד עריסתה. תכונה זו ניכרת בכל דבר שהוציא ברטוב מתחת ידו במשך יותר משישה עשורים של יצירה, ובראש ובראשונה ברומנים שהיו לשם דבר כמו 'שש כנפיים לאחד', 'פצעי בגרות' ו'של מי אתה ילד'. ספר זה בוחן את הפרוזה של ברטוב לשני אגפיה, הבדיוני והתיעודי, כמכלול אמנותי וכצומת של הֶקשרים ביוגרפיים והיסטוריים. לבד מן התכונות הגלויות של יצירתו – השייכוּת לדורה ולתקופתה, היסוד האוטוביוגרפי העמוק, הזיקה המורכבת לעלילת-העל הציונית, העיסוק הנרחב בשאלות של זהוּת – נחשפות כאן סגולותיה הייחודית, ושתיים מהן שובות לב במיוחד. האחת היא החתירה המתמדת של המחבר לגעת בליבה הלוהטת של הניסיון היהודי והישראלי במאה העשרים כמתבונן ומשתתף גם יחד; השנייה היא הפתיחוּת חמת הלב לזולת, בייחוד בצערו ובמצוקתו. ועוד מודגם בפרקי הספר כיצד הדיאלוג המתוח בין שני הממדים בזהותו של ברטוב, היסוד הצברי-הילידי לעומת מורשת העבר היהודית שנספגה בו משחר ילדותו, הוא הכוח המניע והמפרה את יצירתו.
מוסד ביאליק
מאת: גבריאל מוקד
תיאור: בארבע–עשרה רשימות קצרות - "אֶטיוּדים" כלשונו - פורשׂ חוקר הספרות והעורך הנודע, פרופ' גבריאל מוקד, מבט פנורמי ועם זאת אינטימי על שירתה של מאיה בז'רנו. מוקד, שהיה הראשון לפרסם את שיריה בשלהי שנות השבעים של המאה העשרים (ב׳עכשיו׳), סובֵר שבז'רנו היא "הדמות המרכזית בשירתנו משלהי שנות השבעים ואילך עד ימינו אלה" וששירתה היא "מסע לארץ הפלאות של הדיוּק". מבטה המשוכלל של בז'רנו, הבוחן את המיתוס והיומיום, את התודעה והדִמיוֹן, את הנפש והגוף, ניכר החל ב'בת יענה', ספר שיריה הראשון, עבור בשירי "עיבוד נתונים" שהעניקו לה מעמד מיוחד בשירה העברית של דור–המדינה ועד לספרה 'פגישה עם השחקנים', שראה אור לאחר כינוס מבחר מקיף משיריה (תדרים). בשערו השני של ספר זה ניתן מבחר ממצה משיריה של בז'רנו, שנערך בידי המשוררת עצמה.
הקיבוץ המאוחד
מאת: סיגל נאור פרלמן
תיאור: הספר עוסק בשירתו האוטוביוגרפיים של נתן זך. כידוע, מאז שב זך משהות ממושכת בלונדון, ובעיקר עקב מות אמו, השתנתה שירתו כאשר ספגה לתוכה את היסודות האוטוביוגרפיים, יסודות שהגיעו לשיאם בקובץ החמישי שלו 'כיוון שאני בסביבה' (1996). ביקורת הספרות סימנה עד אז את שיאה של שירת זך במה שכונה "נוסח זך", נוסח שהתבסס על שיריו המוקדמים, והשפיע באורח מכריע על השירה העברית בעשורים האחרונים. את שירתו המאוחרת של נתן זך מכנה נאור פרלמן "שירה פואטוביוגרפית", ומציעה להשתמש במונח מפתח זה כדי לעיין בכל שירה שהקשריה הם אוטוביוגרפיים. בפרישה רחבה ובלשון בהירה וחדת התבוננות מעמיק הספר לבחון את הפואטוביוגרפית של זך. נאור-פרלמן מצביעה על אירועים בחיי המשורר ובחיים הציבוריים, שאותם משכיל זך להפוך לחלק משירתו המתרחבת: התאבלותו על מות אמו, והאופן שבו נכרך דיוקנה בדיוקן האישה-אהובה; הפחד מפני המוות, והאופן שבו מוכן האני-המשורר לאמץ לעצמו זהויות שונות, ואף לדבר בקולן; נכונותו של זך לכתוב שירה פוליטית, אחרי שהתנגד באופן נחרץ לפוליטי בשירתו המוקדמת; הניסיון המפתיע להתקרב אל נתן אלתרמן המת, בשיר "עם אלתרמן בחולות", אחרי שתקף את שירתו בחריפות – בכל אלה ועוד עוסק ספר רב תובנות ומרתק זה.
הקיבוץ המאוחד
מאת: חנן חבר
תיאור: הספר מתחקה אחר רגעי מפתח בצמיחת השירה העברית בארץ ישראל. בראש ובראשונה מתבררת בספר משמעותה הספרותית והפוליטית של "ההתחלה" הספרותית, הנבנית על ידי הנרטיבים הגדולים של הספרות העברית: הציונות ויישובה של ארץ ישראל. המפגש הציוני עם המרחב הארצישראלי מתברר כמפגש אלים, שהשירה העברית שנכתבה על אודותיו לא רק מייצגת אותו, אלא גם לוקחת בו חלק פעיל.
מוסד ביאליק
מאת: אורי הולנדר
תיאור: הספר "המוסיקה של המהפכה" הוא ניסיון ראשון לבחון יסוד מהותי, שלא הוברר עד כה, ביצירתו של נתן זך – מקום המוסיקה בעולמו. בשני מובנים תסייע בחינה זו להבין את מניעיה של המהפכה השירית שחולל זך ואת תהליך השתלטותו על קנון השירה העברית: מצד התהליך הפנים-יצירתי של יצירתו, ובמובן החברתי-פוליטי המשתמע מקריאת שיריו ומאמריו כטקסטים שנכתבים במרחב תרבותי מוגדר – החברה הישראלית של שנות החמישים והשישים. מתוך התבססות על ניתוח מפורט של שירים רבים משל זך ועל בדיקת כתביו העיוניים, מבקש ספר זה לתאר את מערכת היחסים הדיאלקטית עם "הניגון" האלתרמני ככוח מניע, שהעימות הנמשך עמו הִפְרָה את שירתו של זך בשלב הראשון והמכונן של יצירתו (1955–1966).
מוסד ביאליק
מאת: דב שוורץ
תיאור: הספר עוסק במפגשים של מוטיבים אסתטיים ביצירה היהודית, ובמיוחד בשילובים של טקסט וצליל, ספרות ומוסיקה. במקביל נסב הדיון על מושגי היופי והיצירתיות בפילוסופיה היהודית ועל קווי היסוד של הספרות שהתחברה בידי יוצרים דתיים. במהלך הניתוח האסתטי נדרש הדיון להגותם הפילוסופית של הוגים כמו הרב אברהם יצחק הכהן קוק, הרב דוד כהן ("הנזיר"), הרב יוסף דוב סולובייצ'יק והרב אהרן ליכטנשטיין. כן נדרש הדיון ליוצרים כמו נחום אריאלי ומירון איזקסון. בחינת מפגשי המוטיבים האסתטיים בעולם היהודי מרימה תרומה חשובה להכרת ההגות האסתטית במקורות היהודיים.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: שרון מאייר-קריגר
תיאור: משנת 1919 השפיעה רבות (Das Unheimlich) מסתו של פרויד "האלביתי" על חקר הפסיכואנליזה והספרות, וכן על תחומים נוספים, כמו פילוסופיה, סוציולוגיה, אמנות וקולנוע. "האלביתי" אוצר בתוכו תחושה של פחד גדול או אימה המחזירים את האדם אל אירועים ופרטים מן העבר, מוכרים וזרים לו בו־זמנית. "האלביתי", כמונח פסיכואנליטי שמזוהה עם המחשבה המודרנית והפוסטמודרנית, חלחל גם לתוך סיפורת הנשים הישראלית החדשה, ליצירותיהן של שפרה הורן, דורית רביניאן וסביון ליברכט. ספר זה בוחן חלומות, הזיות ושיגיונות של גיבורות נשים בספריהן, שמהם מגיחה תחושת אימה גדולה. העירוב בין יסודות המוכרים לחולם מן המציאות הערה לבין יסודות זרים הוא נשמת אפו של המבע הדמיוני. עירוב זה בין הביתי המוכר ללא־ביתי הזר עונה במדויק על הגדרת "האלביתי" הפרוידיאני. הספר חושף הן את הגירויים הרבגוניים של "האלביתי" — ובהם כפילים, בבואות, צללים, בובה מכנית, רוחות רפאים, תחיית המתים, איברים בעלי יכולת קיום עצמאית, קניבליזם והפחד להיקבר חיים — והן את משמעותם של סודות נסתרים. כל אלו קורמים עור וגידים בחלומות ובהזיות של הגיבורות ביצירותיהן של שלוש הסופרות הישראליות החשובות
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: ננה אריאל
תיאור: על הרטוריקה של המניפסט, על עוצמותיו ועל חולשותיו, ועל הופעותיו המרעישות והמצטנעות על סף המאה העשרים ואחת בתרבות העברית.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: עדי פרוש
תיאור: יצירות ספרות אינן מחקרים פילוסופיים, אבל נושאים לא מעטים העסיקו גם סופרים וגם פילוסופים. בעולם הבדיוני הקונקרטי שנרקם ביצירות ספרות מובלעות לא פעם עמדות פילוסופיות כלליות, וספרו של עדי פרוש עוסק בניתוח העמדות הפילוסופיות המובלעות ביצירות מופת של דוסטויבסקי, קפקא, בורחס ואחרים. בין השאלות הפילוסופיות שנדונות בספר: חיים ללא מוות – האם הם רצויים? האם הערך שאנו מייחסים לחירות מתיישב עם הערך שאנו מייחסים לאושר? כיצד יש להתייחס לדחף לנקמה, ומה ההבדל בינו לבין השאיפה לצדק? מהו היחס הראוי להונאה עצמית - האם תמיד צריך להסתייג ממנה? מטרתו העיקרית של הספר היא לחשוף את העמדות הפילוסופיות המובלעות ביצירות ספרות שעוסקות בשאלות אלה, לבחון אותן ולברר אם הן בנות תוקף. שאלות פילוסופיות אחרות שנדונותׅ בספר סובבות סביב החשיבות שמיוחסת ליצירות ספרות: האם הן מהוות מקור לידע על האדם ועולמו, כפי שסבורים רבים? האם התגובות הרגשיות של הקוראים לגורלן של דמויות בדיוניות הן תגובות רציונליות? כל השאלות הנדונות בספר נדונות בו באופן מעמיק, בניסוח מדויק ובלשון בהירה, והוא עשוי לעניין כל קורא ספרות המתלבט לעיתים גם בשאלות פילוסופיות.
הוצאת אוניברסיטת בר אילןכרמל
מאת: דן מירון, אריאל הירשפלד
תיאור: שמונים שנה לאחר צאתו של כוכבים בחוץ של נתן אלתרמן לאור, אפשר וגם צריך להודות כי זה המסעיר בקרב ספרי השירה העברית הישראלית. יש כמובן ספרי שירה עבריים שמדרגתם האמנותית אינה נופלת משלו, אבל אין מרהיב, מפתיע, מוזר וּוירטואוזי כמותו. עם הוצאתו לאור הוא התקבל בהערצה בלב הנוער הארץ ישראלי, אך לאחר ימי דור, משהונחו היסודות של השירה הישראלית על רקע ימי החולין שלאחר הקמת המדינה, הואשם ביופי מופרז וקר ובניכור מחיי האדם הממשי.
עם עובד
מאת: מנחם פינקלשטיין
תיאור: משך כחצי יובל שנים, מעיצומה של מלחמת העולם השנייה ועד אמצע שנות השישים של המאה שעברה, פרסם המשורר נתן אלתרמן מדור שבועי בעיתון "דבר", הוא "הטור השביעי". שבוע אחר שבוע התייחס המשורר לנושאים שעמדו על סדר היום הציבורי, והעניק להם פרשנות אישית. חלק מן השירים שפורסמו באכסניה זו, כגון "מגש הכסף", הפכו לנכסי צאן ברזל של השירה העברית והקנו לאלתרמן את מעמדו כמשורר לאומי. הטור השביעי וטוהר הנשק משקיף על שירי הטור השביעי מזווית ראייה ייחודית, שעניינה סוגיות של ביטחון המדינה, של "טוהר הנשק" ושל המשפט. הכותב, שופט בית המשפט המחוזי, ד"ר מנחם פינקלשטיין, שימש בשנים 2004-2000 כַּפרקליט הצבאי הראשי, בדרגת אלוף. לפני כן מילא תפקידים מרכזיים במערכת המשפט הצבאית, ובהם – התובע הצבאי הראשי, הסנגור הצבאי הראשי, והמשנה לנשיא בית הדין הצבאי לערעורים. במחקר מקיף וראשוני מסוגו, מתחקה המחבר אחר כתיבתו של אלתרמן בממשקים שבין ביטחון, מוסר, משפט וחירויות הפרט, ומטעים כי עקרונות יסוד של רוח צה"ל ושל המשפט הישראלי באים לידי ביטוי נוקב ועקבי בשירי "הטור השביעי". ברבים מהם עסק המשורר בדילמות המורכבות הכרוכות בהפעלת כוח צבאי; כחוט השני נשזרת בהם תפיסת עולמו, כי בצד חובתה של המדינה להגן על חיי אזרחיה ועל עצם קיומה – על השימוש בנשק להיות צודק, מידתי ומרוסן. סוגיות אלה נחשפות בספר על ריבוי רבדיהן ונבחנות בכלים משולבים של תחומי דעת שונים – ספרות, שירה, היסטוריה, משפט והגות יהודית; שילוב תחומים זה הוא מחידושי הספר. אגב כך נפרסות בפני הקורא פרשות מרתקות מתולדותיה של מדינת ישראל כגון "פרשת כפר קאסם", "פעולת קיביה", "משפט טוביאנסקי" ועוד. זאת ועוד, כמי שעמד בראש מערכת המשפט הצבאית בתקופת הלחימה בטרור בראשית המאה ה־21, פותח המחבר צוהר לסוגיות שעמן התמודדו מערכת הביטחון והפרקליטות הצבאית הלכה ומעשה, דוגמת "הסיכול הממוקד", "נוהל שכן", הגדרת המאבק בטרור כ"עימות מזוין" וסוגיית הסרבנות. הטור השביעי וטוהר הנשק מיטיב אפוא להמחיש כי לא נס ליחם של "שירי העת והעתון" של אלתרמן, ועד כמה רלוונטיים גם כיום המסרים החשובים העולים מהם לאתגרים הניצבים בפני מערכת הביטחון.
הקיבוץ המאוחד
מאת: ניצה בן-דב, יאיר קורן-מיימון
תיאור: התשוקה לייצוג המציאות היא דחף טבעי באדם עוד משחר האנושות. האדם – בהיותו “הומו סימבוליקוס” (Homo Symbolicus) או “יצור מסמל” – מפיק סימנים ושואף כל העת לייצג באמצעות השפה את העולם שבו הוא חי. ייצוגים לעולם אינם המציאות עצמה – חיצונית או פנימית, חומרית או נפשית – אלא דימויים מוטים שלה. פשר הייצוג נקשר למשחק תעתועי המשמעויות והיעדרן המתקיים בו – משחק בין פנים ובין חוץ, בין ישן ובין חדש, בין מה שיש בו או מיוחס לו ובין מה שהוא יוצר, בין מה שנקשר להיסטוריה של עמו ותרבותו ובין מה ששייך רק למי שיצר אותו. הייצוג לעולם אינו תמים, וכל ייצוג הוא פעולה יצירתית ואידאולוגית של ביטוי באמצעות בנייה, תיאור, עיבוד או סימול של היבטים במציאות או של רעיונות פנטסטיים ומופשטים. ייצוגים משפיעים רבות על המראה הכללי ועל ההתנהגות, על ההבניה של מיתוסים ושל זיכרון קולקטיבי, של איקונוגרפיות הגמוניות ואלטרנטיביות, וכן על חברות אנושיות ועל הכלכלות הפוליטיות שלהן. בשל מורכבות זו, ומכיוון שהייצוג הוא אמצעי ליצירת זיקה בין הדבר הנעדר שמבקשים לייצג לבין הדבר הנוכח, שאלת הייצוג הופכת לסוגיה מהותית מאתגרת בכל דיון בגבולות השפה בכל דיסציפלינה. אסופת מאמרים זו מציעה מבט רחב על ייצוגים אסתטיים במגוון פלטפורמות אומנותיות, תרבותיות וטקסטואליות: תקשורת, סיפורת, שירה, מקרא ותלמוד.
מאת: אילנה פרדס
תיאור: הדמיון הפרשני של עגנון חובק עולם ומזמין לחשוב מחדש על הגדרות נורמטיביות של ספרות, מקרא ופרשנות. בשילוב נדיר של קריאה ספרותית והיסטורית, מבקשת אילנה פרדס להאיר פן לא מוכר בפרויקט הפרשני של עגנון. עגנון מתגלה כאן לא רק כמי שמצוי בכל רובדי הפרשנות המסורתית, אלא גם כמי שמתבונן בחדות שאין דומה לה בעיסוק האובססיבי במקרא בהקשרים מודרניים. "אוהבים מוכי ירח" מתחקה אחר תגובתו של עגנון למעמד המיוחד ששיר השירים זכה לו בתרבות הישראלית. באמצה את שיר השירים כטקסט מכונן ביקשה הציונות לשוב אל הסצנות הארוטיות והפסטורליות של "ניצנים נראו בארץ" ו"אל גינת אגוז", למצוא בארץ-ישראל מעין פומפיי שבה נשמר הטקסט המקראי הקדום בצורתו המקורית. עם זאת, בחיפוש זה אחר פשט ישן-חדש לא הצליחה הפרשנות הציונית להתנער מרוחות הרפאים של האלגוריות המסורתיות על שיר השירים. באירוניה ייחודית, עגנון מציב את התנ"ך הישראלי כפרק מרתק, גם אם מוזר, בהיסטוריה הפרשנית המפתיעה תמיד של הטקסט המקראי. הספר מתמקד בשני סיפורי אהבה – "שבועת אמונים" ו"עידו ועינם" – המאופיינים ברצפים חלומיים בלילות לבנה במילואה. האוהבים ביצירות אלו מוצגים כאוהבים מוכי ירח, או מוכי לבנה, הנושאים את שיר השירים על גבם בלי כל יכולת לפענח את הטקסט העתיק. בדומה לשולמית הישנה שלבה ער, הם מחפשים אהבה אך אינם יכולים למוצאה; הם אינם מסוגלים ללכת בעקבות האהבות המטריפות אותם, אך גם אין בכוחם לנטוש אותן. בין שלל האהבות המעסיקות את עגנון ביצירות אלו מבצבצת גם אהבה ספרותית: המרוץ הסהרורי אחר שיר השירים עצמו.
מוסד ביאליק
מאת: אבידב ליפסקר
תיאור: 'אקולוגיה של ספרות' הוא תחום תיאורטי חדש המבקש להחליף את השיח ההיסטוריוגרפי על 'הרפובליקה הספרותית'. האקולוגיה של הספרות מבקשת לפרק את המרכיב האלים שבשיח על מאבקים סגנוניים, על מרידות בממסדים ספרותיים ועל מהפכנות ספרותית, ולהציע מחשבה היסטוריוגרפית חדשה המעלה שאלות במושגיה של האקולוגיה ומעיינת במערכות תרבות משתנות ומתחדשות באמצעות הבנת המשובים הפנימיים שלהן וזיקתן לסביבה שלהן. הספר מגולל את תולדות המחשבה על 'אקלימים תרבותיים' מאז המאה השמונה-עשרה, ומציע את מחשבתו של גריגורי בייטסון על 'האקולוגיה של הרוח' כבסיס למחשבה חדשה על תרבות וסביבה כשלמות אחת. בספר פרק מרכזי המציע מערכת מובנית של מושגים לדיון ב'גומחות ספרותיות', 'הביטטים ספרותיים', מרכיבים קנוניים ומרכיבים 'שוליים' כמכונני מנגנוני היזון ומשוב פואטיים. פרק שלם ייוחד לקריאות אקולוגיות בספרות העברית בהתחלותיה (מ"י ברדיצ'בסקי) ובגילוייה המודרניים (א' אפלפלד).
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: רות קרטון-בלום
תיאור: הברית החדשה, ה"זר" בתוך הספרות הישראלית, הפכה מטאבּוּ מוחלט לעורק שבו מוזרם דם חדש אל הספרות ולחומר מתסיס בה. המשיכה אליה, והאשמה הכרוכה בכך, מייצרת דגמים פואטיים באזורים שבהם שותק המקרא: הבגידה, יחסי האם והבן ולעתים אף האם והבת. אלה מאפשרים ליוצר הישראלי להתדיין עם המחשבה שיש משמעות לייסורים, ועם דמות המיסטיקן בניגוד לנביא המקראי. הספרות הישראלית קוראת מחדש את הברית החדשה באופן מורכב, רפלקסיבי וחששני גם יחד. הספר טוען כי הברית החדשה מציעה מעין מענה למועקה של החילוניוּת בתרבות הישראלית ולערגה אל הנעלם. המשיכה אל הטקסט האוונגליוני מצביעה על שורשי המצוקה של המצב הישראלי ועל העייפוּת מתכניה הראשונים של הציונות. ספר זה מצטרף אל ספרי המחקר של פרופ' רות קרטוּן-בלום המתחקים אחר עקבות הטקסטים הקאנוניים הקדומים – התנ"ך והברית החדשה – בספרות הישראלית. המסות בוחנות את הדיאלוג המתקיים ביצירתם של עמוס עוז, חיים באר, חנוך לוין, אברהם ב. יהושע ובשירתם של אברהם בן-יצחק, אבות ישורון, יונה וולך ומשוררים נוספים. קדמו לכרך זה הספרים: הרהורים על פסיכותיאולוגיה בשירת נתן זך (2009) וסיפור כמאכלת: עקדה ושירה (2013).
הקיבוץ המאוחד
מאת: גדעון טיקוצקי
תיאור: יצירתה של דליה רביקוביץ (2005-1936) היא מעמודי התווך של הספרות העברית החדשה. שיריה זכו לאהדת הקהל ולהערכת המבקרים, אך עדיין הנסתר בהם רב מן הנגלה. ספר זה מבקש להאיר את הצדדים המוּכּרים פחות בכתיבתה של רביקוביץ ובחייה, ולאורם לקרוא מחדש את לב יצירתה – הן כשלעצמה הן על רקע הספרות העברית והעולמית בת הזמן. זהו המחקר הראשון על אודות רביקוביץ המבוסס על עיזבונה הספרותי, שטרם נחשף. העיון בארכיון מוביל לגילויים מפתיעים ולתובנות חדשות, גם באשר לשיריה הידועים. אמנם הספר מתמקד בעולמה של יוצרת אחת, אך הוא חורג מתחומה של שירת רביקוביץ (שאינו צר כלל וכלל) ועשוי להיקרא גם כסיפורן של שירת "דור המדינה" ושל התרבות הישראלית הצעירה בשנותיהן הפוריות ופורצות הדרך ביותר, שהשפעתן ניכרת עד היום.
משכל (ידעות  ספרים)הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה
מאת: יניב גולדברג, נוגה לוין-קייני
תיאור: אולם התיאטרון, האורות כבים, המסך עולה והקסם מתחיל. עולם התיאטרון, כמו עולם המשפט ועולם הפסיכולוגיה עוסק בנפש האדם. אלו עולמות מרתקים, יצריים גועשים וכובשים, המצויים לא פעם בסתירות פנימיות, ומלמדים אותנו שעלינו לראות לא רק את המוצג באופן שטחי אל מול פנינו, אלא להתבונן פנימה ובכך לראות גם את עצמנו. התיאטרון מראשיתו היווה מקור משיכה. ספר זה עוסק בששה מחזות המעוצבים ביד אמן. ששת המחזות, נכתבו במקור ביידיש אולם תורגמו לשפות רבות ושונות, הועלו בהצלחה גדולה ברחבי העולם ובכך הראו את כוחו האוניברסלי של הטקסט. ספר זה בוחן לראשונה את הטקסטים במבט משפטי ופסיכולוגי, אשר מעניק לטקסט מבט חדש ומרענן, ומעמיד באור חדש את היצירה התיאטרונית כמו גם את הקונפליקטים שבין הדמויות. קריאה הנכנסת למורכבות הפסיכולוגית של המחזה והמחזאי מגלה את עומק החוויה הספרותית והתיאטרלית של הסיפור, ובכך מסייעת לצופה כמו גם לבמאי ולשחקן, להתמודד עם מורכבותן של הדמויות ולהבינן באור חדש. המבט הפסיכולוגי משתלב עם המבט המשפטי, ובכך מתגלות תובנות ומסקנות משפטיות חדשות, הייחודיות למחקר אינטרדיסציפלינרי זה.
מאת: חמוטל צמיר
תיאור: ספר זה מבקש לברר את המימד הגופני בשירתו של חיים נחמן ביאליק כנקודת־מוצא להבנה חדשה של שירתו בכללותה, בהקשר ההיסטורי והאידיאולוגי של זמנו. עם התגבשות התנועה הציונית כמערכת של "ציווּיים" לשינוי מוחלט של היהדות ושל היהודים עצמם, מתגלה גופו של ביאליק כזירה מגדרית, גברית במהותה, שמתחוללים בה יחסים מורכבים וזיקות עמוקות, לעתים מתוחות וקונפליקטואליות, בינו לבין העם, הנשים (האֵם והאהובה), המלים והשירה – ובינו לבין עצמו. המחקר מבקש כך להאיר את הזיקה המשולשת בין סובייקטיביוּת גברית, לאומיוּת ושירה. תוך קריאה קפדנית ורגישה ותוך התייחסות גם לביוגרפיה של המשורר, טוענת חמוטל צמיר כי ביאליק הציב את עצמו – הן את גופו והן את נפשו – כזירה שבּה, מתוכה ובאמצעותה ביקש "להוליד" את האומה. החרדה שיצרה בנפשו נוכחותו החסרה של אביו, לצד יחסים סימביוטיים עם אמו, מיתרגמת או מתבטאת בשירתו בשבר של ה"אני", בשורש התשוקה שלו. שבר זה משתקף בחזרה בפרויקט הלאומי שהוא כתיבתו.
הקיבוץ המאוחד
מאת: נתן אלתרמן
תיאור: בספר זה - סער וּפרץ: פרוזה ומאמרים, 1940-1931 - נאספו יצירותיו המוקדמות של נתן אלתרמן בפרוזה: החל ברשימות ששלח בהיותו סטודנט בצרפת בשנת 1931, והוא כבן עשרים ואחת, ועד המאמרים שפרסם ערב מלחמת העולם השנייה וסמוך לפריצתה, לאחר ששמו כבר הלך לפניו בקרב קהל הקוראים והכותבים. הרשימות, כחמישים במספר, נדפסו בעיתונים ובכתבי העת הספרותיים בזמנו. מחציתן לא כונסה עד כה בְּספר וזוהי למעשה פעם ראשונה שהן שבות ורואות אור מאז שנות השלושים של המאה העשרים. כעת, כשנפרשת מניפת יצירתו המוקדמת של אלתרמן בפרוזה באופן שיטתי, ניתן להתרשם מצד פחות מוּכּר בכתיבתו: רשימות בענייני השעה לצד מאמרים בנושאי ספרות, פיליטונים, ביקורות ספרים ותרבות פופולרית לצד רשימות יפות להפליא על תל אביב ומקומות נוספים בארץ. במישור נוסף, היצירות המוקדמות בפרוזה הן בבחינת המעבדה שהצמיחה את שירי ספר הביכורים פורץ הדרך של אלתרמן 'כוכבים בחוץ' (1938). יצירות אלו מפתיעות בבשלותן ומלמדות על מבטו החודר והמעמיק של המשורר, המתבונן בעליית התנועות הטוטליטריות בעולם ולאור זאת מחַשב מחדש את מקומם של היישוב, של העם היהודי – ואף שלו כיוצר – לקראת המלחמה.
הקיבוץ המאוחד
מאת: דליה רביקוביץ
תיאור: לצד שיריה פרסמה דליה רביקוביץ במשך כיובל שנים רשימות ומאמרים בעיתונים ובכתבי עת, במגוון נושאים: החל בביקורות ספרים, עבור בתגובות על אירועים אקטואליים ופוליטיים וכלה ברשימות אישיות על ילדותה ועל משפחתה. הרשימות שניתנו בספר זה - הזהב ותפוחי האדמה - מביאות קול מרתק שלה, המפתיע בידענותו, בסמכותיותו ובגילוי לבו. מעבר לַהיכרות המחודשת עם המשוררת הנודעת, מזמנות הרשימות שנאספו כאן גם מסע בתרבות העברית והישראלית מבעד לעיניה של יוצרת דעתנית ומעורבת.
הקיבוץ המאוחד
מאת: גדעון טיקוצקי
תיאור: בשנת 1943 פירסם הטייס והסופר הצרפתי אנטואן דה סנט-אקזופרי את יצירת המופת שלו ``הנסיך הקטן``. כעבור שנה נעלם עם מטוסו מעל הים התיכון במהלך טיסה מבצעית בשירות בעלות הברית. הספר ``הנסיך הקטן - שבעה פרקי מסע`` משרטט את הרקע ההיסטורי, הביוגרפי והאמנותי שבתוכו נכתב ``הנסיך הקטן``. חשיפת רבדיו של הספר לה שותף הקורא, מצביעה על מורכבותו וייחודו; כך מתגלה הספר, שבעבר נחשב ספר לילדים, כיצירה שבה הביע סנט-אקזופרי בבהירות יוצאת דופן את הפילוסופיה שלו כאדם וכיוצר. לראשונה בעברית, נסקרת בהרחבה עבודתו הספרותית של סנט-אקזופרי - החל מ``דואר דרומי`` ו``טיסת לילה``, ספרי הביכורים שלו, וכלה ברשמות מעזבונו - במטרה להאיר את ``הנסיך הקטן`` מכל צדדיו. קורות חייו של סנט-אקזופרי, המובאים בפרק הפותח, מסייעים לקורא להבין באופן מקיף את מכלול יצירותיו של הסופר, ומובילים לא אחת לקריאה מפתיעה ובלתי שגרתית ב``הנסיך הקטן``.
הקיבוץ המאוחד
מאת: תמר וולף-מונזון
תיאור: נוכחותו המרשימה והמתמדת של מירון ח. איזקסון בתודעה התרבותית הישראלית והמקום הייחודי של יצירתו בשירה ובפרוזה הישראלית בארבעת העשורים האחרונים, עוררו לאורך השנים עניין ותהודה בביקורת. עם זאת, קיים חֶסֶר בסקירה שיטתית של יצירתו, העומדת על מאפייניה התמאטיים, הרטוריים והלשוניים-סגנוניים, בפרט של יצירתו השירית. הקובץ לִנְשֹׁף אֶת הַצְּעָקָה - מחקרים על יצירתו של מירון ח. איזקסון, אשר כולל שבעה-עשר מאמרים ומסות, שנכתבו על ידי חוקרים, משוררים וסופרים על שירתו של איזקסון ועל כתיבתו בפרוזה, מבקש לענות על החֶסֶר הקיים, ולכנס לראשונה יחד מבחר מקיף של מאמרים על יצירתו. מקריאת המאמרים מצטיירת יצירתו ובפרט זו השירית כחטיבה ספרותית מובחנת וייחודית בספרות הישראלית, שיש לה תווי זהות והיכר אופייניים. מאמרי הקובץ חושפים את צפניה הפואטיים המרכזיים של יצירתו השירית, ואת אופן התבוננותו הייחודי בעצמו, בבני משפחתו, ביחסים בין בני אדם, ובמשמעותם של חפצים ואברי גוף – לעיתים בדרך של העברה רגשית ולעיתים כמטונימיה לבני האדם. מאמרי הספר בוחנים את מבנה העומק התמאטי של שירה זו, ואת דרכי הארגון הרטוריים שהיא מפעילה.
הוצאת אוניברסיטת בר אילןהקיבוץ המאוחד
מאת: הלל ברזל
תיאור: כרך יד בסדרה תולדות השירה העברית מחיבת ציון עד ימינו, תוספות: חדשנות ומהפכנות, הוא המשך לכרך יג - תוספות: מורשה ותמורה. שני הכרכים ערוכים מנקודת ראות פואטית. היענות לנורמות פיוטיות, שיש בהן מן החידוש המודרג, או אפילו מהפך גמור. התוספות, מקבילות ל־י"ב הכרכים הקודמים במחקרים ייחודיים, מהם שראו אור במאספים ובביטאונים מדעיים ונערכו מחדש. נקודת המוצא המשותפת להם: החוקיות המגשרת בין היצירה בבדילותה למכלול מפעלם של המשורר או המשוררת הנידונים. וכן, הבלטה מיוחדת לקשרים בין־טקסטואליים, שבמרכזם התנ"ך ופסגות בספרות העמים. זכות בכורה מבחינה מתודית יש לעיון המשווה בין יצירות ובין חידושים פואטיים ומכאן החלוקה לפרקים של הכרך.
הקיבוץ המאוחד
מאת: הלל ברזל
תיאור: המעבר משירת ההשכלה לשירת חיבת־ציון מבחינה פואטית בקשרים בין־טקסטואליים ובראש ובראשונה ההתחברות לתנ״ך ולכתבי קודש אחרים. הפיוט והשירה העברית הבתר־מקראית והשינוי בשירה העברית בשלהי תקופת ההשכלה. שני הקטבים ? מורשה ותמורה ? נדונים בחלק הראשון בכרך, בגדר מבוא נרחב. מן המחויבות למורשת קודש והמהפך אצל יהודה לייב גורדון, מוסב הדיון למורשת כל הדורות בשירתו של חיים נחמן ביאליק, לרבות שירי התגלות והתקדשות. שאול טשרניחובסקי נבחן בזיקתו לסוגות אירופיות, למנגינה כערך פיוטי ואוטופי ולרעיונות פילוסופיים מהפכניים, וזאת מבלי לסטות מעיקרים לאומיים ואוניברסליים. המשך הדיון במורשה ותמורה נדרש לשירת אורי צבי גרינברג, כולל עיון בשלב האימפרסיוניסטי בשירתו, שחלקו ביידיש. מזווית ראייה של מורשה בלבוש מודרני מוקדשות התוספות לשירתם של יצחק למדן, ש. שלום וזלדה מישקובסקי.
הקיבוץ המאוחד
מאת: גדעון טיקוצקי
תיאור: הספר  האור בשולי הענן מאת גדעון טיקוצקי מציג את יצירתה ואת חייה של לאה גולדברג במבט פנימי ומעמיק, המחדש גם לבקיאים בכתיבתה. עשרים פרקי הספר נעים על הציר הכרונולוגי והנושאי כאחד ומקשרים בין שלל הסוגות בהן יצרה. הספר עשיר בדימויים חזותיים שחלקם מתפרסם כאן לראשונה: כתבי יד ומכתבים גנוזים, קטעים מספרי ילדים נשכחים ועוד.

מבחר השירים שבסוף הספר מחזיק כעשירית משיריה הליריים של לאה גולדברג וכן שירי ילדים אחדים. זהו מבחר מייצג מכל התקופות, לפי סדרן, ובו שירים נודעים רבים. לאה גולדברג החשיבה עצמה בראש ובראשונה כמשוררת וזהו אפוא לב יצירתה.
הקיבוץ המאוחד
מאת: ניצה בן-דב, זיוה שמיר, אמיר בנבג'י
תיאור: ספר זה מאיר מארבעים נקודות מבט שונות את יצירתו הענפה של א"ב יהושע, מראשיתה ועד השנים האחרונות. בצד מאמרי יסוד אחדים מאת גרשון שקד, מרדכי שָׁלֵו, יוסף האפרתי, אורי שֹהם וחוקרים ותיקים אחרים מוצגות כאן קריאות עכשוויות ולא אחת מפתיעות ביצירותיו – הן בסיפורים וברומנים הנודעים שלו ("מר מאני", "מולכו", "הכלה המשַחררת", "שליחותו של הממונה על משאבי אנוש" ועוד), הן במחזות שכתב ואפילו בספר ילדים פרי עטו. להרחבת היריעה תורמות גם נקודות מבט לא-שגרתיות על כתיבתו – של היסטוריונית, של סוציולוג, של פילוסופית ואפילו של מלומדים איטלקים אחדים, המנסים להתחקות אחר סוד הצלחתו חסרת התקדים של היוצר הכל-כך ישראלי הזה גם באיטליה. המבטים המצטלבים הנוצרים משלל הפרספקטיבות שבספר מעניקים הזדמנות לכל קורא, גם זה הבקי ביצירת יהושע, לגלות בה פנים אחרות ולרדת לעומק משנתו ההומניסטית וההיסטורית של אחד מבכירי סופרי ישראל. "מבטים מצטלבים" הוא ספר המאמרים המקיף ביותר שהוקדש ליצירתו של א"ב יהושע והופעתו היא אבן דרך מרכזית בפרשנותה.
הקיבוץ המאוחד
מאת: חמוטל צמיר, תמר ס. הס
תיאור: בספר זה מכונסים לראשונה מאמרים על יצירתה של דליה רביקוביץ (2005-1936) שפורסמו מרגע הופעתה על בימת השירה הישראלית באמצע שנות החמישים ועד היום. מאמרי יסוד שסיפקו מפתח מוקדם לשירתה ואבדו במוספים ספרותיים נושנים נדפסים כאן מחדש בדפוס בהיר ונגיש, לצד מאמרי מחקר וביקורת מקוריים הרואים כאן אור לראשונה. כל המאמרים מגלים פנים מגוונים ולעתים נסתרים ביצירתה של המשוררת החשובה בדורה, מספרים את תולדות שירתה ויצירתה הסיפורית ומאירים את התפתחות דיוקנה ומקומה בתרבות הישראלית. ספר זה ממלא חֶסֶר בולט בתרבות הישראלית. הוא מעניק, לראשונה, מבט סדור ומקיף על התקבלותה של היוצרת הישראלית הדגולה לאורך כל שנות יצירתה ובתוך כך מאיר את הספרות הישראלית בחצי המאה האחרונה. לצד רשימות הערכה שהוקדשו לקבָציה עם פרסומם נכללו כאן גם קריאות מפורטות בשיריה וכן מאמרים עקרוניים ורחבי-היקף המאפשרים הבנה מעמיקה של כתיבתה.
הקיבוץ המאוחד
מאת: פרנסואה לה-רושפוקו
תיאור: לחיבוריו של פרנסואה דֶה לָה-רוֹשפוּקוֹ (1680-1613) שמור מקום של כבוד בספרות הצרפתית ובתרבות המערב. הם נחשבים לניסוחים ממצים של רוח "הסלון הספרותי" ושל מחשבת הנאורות הצרפתית, שלָה-רוֹשפוּקוֹ עמד ליד ערשהּ והיה בדיעבד אחד ממחולליה. במידה רבה, חיבוריו הם ניסיון מעורר השראה לזקק את התבונה בטהרתה, על גבול ההגות הפילוסופית ובחינת טבע לב האדם, לפי מיטב ערכי התקופה ובכנות מרשימה. זהו תרגום מלא וראשון של אמרות לָה-רוֹשפוּקוֹ לעברית, בצירוף כתבים מרכזיים נוספים פרי עטו. יצירות מופת אלה תורגמו בידי ד"ר יוסי אסודרי (2010-1960), ספרא וסייפא, קצין מצטיין ועילוי באקדמיה. התרגום הוא צידה יקרת-ערך שהותיר אחריו לקוראי העברית המבקשים להתוודע מקרוב אל אחת מאבני הדרך של תרבות המערב וליהנות ממחשבתו המבריקה של איש- מַעֲלָה, שלֵחה לא נס.
הקיבוץ המאוחד
מאת: רתם פרגר-וגנר
תיאור: ספרה של רתם פרגר וגנר - הילד הלז אני הוא ולא אחר - עוסק בילדים וילדוּת בספרות העברית החדשה ובתהליך הנפתל של צמיחת שיח הילדות בספרות זו. בספר מקורי ומרשים זה פרגר וגנר קוראת תיגר על התפיסה המקובלת, שעל־פיה חלוצי הכתיבה על ילדים וילדות בספרות העברית היו ח.נ. ביאליק ושאול טשרניחובסקי, והיא בוחרת להתחקות אחר ייצוגי הילד והילדוּת בספרות העברית לאורכה של המאה התשע־עשרה כולה. בדיון מעמיק ומאלף בייצוגים אלה היא טוענת שחקר צמיחתו של שיח הילדות בספרות העברית שופך אור חדש על התמורות שחוללו תהליכי המודרניזציה בחברה היהודית, ומוכיחה שהתהוותו של שיח זה הייתה חלק ממהלך נרחב של כינון ״הסובייקט היהודי״ כסובייקט מודרני רב־פנים. את תהליך התגבשותו של שיח הילדות בספרות העברית פרגר וגנר מתארת כתהליך לא ליניארי ולעתים בלתי צפוי. בניתוח דימויי הילדות וייצוגיה היא מראה שהופעתה של דמות הילד באוטוביוגרפיה המשכילית קדמה להופעתה בספרות הבדיונית, ותיאורי הילדות בספרו של מרדכי אהרן גינצבורג ״אביעזר״ מעידים שהוא זה שהכניס את תפיסת הילדות הרוסויאנית אל הספרות העברית. לעומת זאת פרץ סמולנסקין, בעל רומן החניכה ״התועה בדרכי החיים״, החזיק בתפיסת ילדות קדם־מודרנית הממעטת בחשיבות של תקופת הילדות בחיי האדם. מפתיעה ומסעירה במיוחד היא הקריאה של פרגר וגנר ביצירותיהם של מנדלי מוכר ספרים ומרדכי זאב פיארברג, שבה נחשפת תפיסת הילדות שהתגבשה בהשראת הנאורות, הרומנטיקה ושיח הלאומיות בתרבות האירופית.
הקיבוץ המאוחד
מאת: שולה קשת
תיאור: שמו של הספר, אבשלומי, נבחר מתוך כותרת שיר של חיים גורי, ומייצג את הרעיון המנחה, שעליו מבוסס הספר כולו. זעקת הכאב של דוד, "בני אבשלום, בני, בני אבשלום, מי יתן מותי אני תחתיך אבשלום, בני בני" הפכה לביטוי מייצג של אבל על מותם של אנשים בדמי ימיהם. אבשלומי מציע שמונה קריאות של יצירות מן הספרות העברית המודרנית, שמנהלות דיאלוג לא רק עם סיפורי הקרבה במקרא, אלא גם עם סיפורי הקרבה מיתיים מתוך המאגר התרבותי של העמים מסביבנו. הספר כולל קריאות ביצירות של חשובי היוצרים בתרבות העברית המתחדשת: חיים גורי, רחל חלפי, יונה וולך, אנטון שמאס, אסתר אטינגר, עמוס עוז, מאיר שלו ודויד גרוסמן. סיפורי המקרא שנבחרו על־ידי היוצרים, על אבשלום, בת־יפתח, הוקעת בני שאול על־ידי הגבעונים, או על גיא בן הינום, אתר ההקרבה הקדום, מציעים התבוננות "מן השוליים" על רעיון הקרבן, ואולי אפילו טומנים בחובם את האפשרות להשתחרר מאחיזתו של המיתוס המכונן של עקדת־יצחק.
הקיבוץ המאוחד
מאת: חגית הלפרין
תיאור: אלכסנדר פן (1906–1972) מוכר כיום כאחד הבולטים והפופולאריים שבגלריית המשוררים הישראליים של המאה העשרים, ויצירתו - הכוללת שירי אהבה רומנטיים, שירי מולדת קונפורמיסטיים ונון-קונפורמיסטיים, שירים פוליטיים עזי ביטוי ופזמונים ידועים - אהובה ומתנגנת בפי כל. לא כך היה מעמדו בחייו. למן הצטרפותו למפלגה הקומוניסטית הישראלית, היה פן כמעט מוחרם ובחייו פרסם רק ספר שירים אחד. קורות חייו, כפי שסיפר אותם, יוצרים רושם של אגדה מופלאה. כבר בראשית דרכו טיפח את מיתוס המשורר הגוי, שגדל בבית סבו צייד הדובים על גדות ים הקרח הצפוני, והגיע לארץ כזר וכנוכרי. לאחר מותו גבר העניין באגדת חייו ולא מעט עסקו בדמותו הססגונית-הבוהמיינית, ביפי תוארו, בלבושו, בחיבתו לטיפה המרה ובאהבותיו. הספר, שהוא ביוגרפיה ראשונית שלמה של פן, מוליך את הקורא בשבילי חייו הכואבים של המשורר, שהביאו אותו לעצב מחדש את עברו וליצור מיתוס ביוגרפי קסום. סיפור חייו המפותל מעלה שאלות רבות: האם היה ציוני? האם ידע עברית לפני עלייתו ארצה? האם היה רומנטיקן, דון ז'ואן או "שונא נשים"? איך תמרן בין היותו קומוניסט לבין יחסו החם ללוחמי דור תש"ח? האם ערך לימים חשבון נפש ושינה את דעותיו הפוליטיות? הביוגרפיה מתארת את הקשר המורכב שבין חייו ליצירתו של פן, מנסה לחדור מבעד למסכותיו השונות ולהבחין בין המיתי לאמיתי.
מאת: אריק גלסנר
תיאור: במשך כעשור וחצי כותב אריק גלסנר ביקורות ספרות בעיתונות הישראלית. ספר זה, המכנס מבחר ממסותיו ורשימותיו, לא רק משרטט מפה ספרותית מעמיקה ועשירה, אלא הוא נקרא כספר מרתק על חיינו כאן ועתה. הקריאה בו ממחישה את חשיבותו של תפקיד המבקר, תפקיד "שומר הסף" והקורא המפרש את חווית הקריאה. בבסיסו של תפקיד זה מונחת אופטימיות ותחושת מעורבות ושייכות עזה, שכן הביקורת השיטתית והמתמידה מוּנעת, בסופו של דבר, מתוך אכפתיות ואמונה עמוקה ביכולת להאיר ואולי אף לשנות. הספר מבקר חופשי מכיל מסות אישיות, טקסטים פרשניים ורשימות ביקורת קצרות. הוא דן בקלאסיקונים, כמו גם ביוצרים בני זמננו, בארץ ובעולם, ומצביע על תופעות ומגמות שמבטאות רגעי שינוי והתפתחות תרבותיים. בין מגוון היוצרים הנידונים בספר ניתן למצוא את הומרוס, דוסטוייבסקי, יעקב שבתאי, דוריס לסינג, שלמה ארצי, וולבק, קנאוסגורד, ד"פ וואלאס, א"ב יהושע, דרור בורשטיין, מאיה ערד, שהרה בלאו ועוד. הנושאים הנידונים הם, בין השאר, תופעת החוזרים בשאלה בספרות הישראלית, ספרות אפוקליפטית, מיניות בספרות, פוסט הומניזם בספרות ועוד. לספר מצורפת הקדמה חדשה שדנה בתפקידו של המבקר ובצידוקים לקיומו של תפקיד זה, וכן פורשת את העמדה העקרונית שעל בסיסה נכתבות הביקורות, שספר זה מציג מבחר מתוכן.
הקיבוץ המאוחד
מאת: דנה אולמרט
תיאור: ספר זה עוסק במופעיה של דמות אם החייל, אם הלוחם, בספרות העברית החדשה. שורשיה של דמות זו נעוצים גם בדמותה הארכיטיפית של "אם הבנים" מן המקורות היהודיים, המעודדת את בניה להקריב עצמם על קידוש השם, גם בדמותה של האם הספרטנית השולחת את בניה לנצח בקרב, כפי שנחרתה בתרבות המערב. הספר בוחן את גלגוליה של דמות זאת בספרות העברית המודרנית וכן את הופעתה, משנות התשעים ואילך, של דמות אם חדשה, ביקורתית ולעיתים אף מתנגדת, שהתעצבה בהשר את נשים שפעלו בתנו עות המח אה סביב מלחמת לבנון הראשונה והאינתיפאדה הראשונה. הסוגיה המרכזית שנבחנת בספר עוסקת במרחב הפעולה של אם החייל: מה מרשה הספרות העברית לדמויות של אימהות לחיילים לרצות או להתנגד לו; מה היא אוסרת עליהן לחשוב, לבטא ולעשות, ומהן הסנקציות הסמויות והגלויות שמופעלות כלפי אימהות שמעזות לחרוג מן המקום שהוקצה להן. בפרקים השונים מוצגות פרשנויות פוליטיות ללא-מודע הלאומי-מגדרי ביצירות וכן לנטייתה של הספרות העברית – למרות החופש שמעניק הבדיון - לציית לכלליה הבלתי כתובים של האידיאולוגיה הציונית ולא לקרוא תיגר על ציווייה. המהלך נע מתקופת התחייה עד לעשור הראשון של שנות האלפיים, ומציע, לצד הדיונים ביצירות מאת י"ח ברנר, מ"י ברדיצ'בסקי, אביגדור המאירי, נתן אלתרמן, משה שמיר, עמוס עוז, חנוך לוין, יהודית הנדל, יוסף אל דרור, אורלי קסטל בלום, בתיה גור ודויד גרוסמן, גם קריאה ביקורתית בטקסטים לא בדיוניים, ובהם ההספד שחיברה המשוררת יוכבד בת-מרים לזכר בנה שנהרג ב 1948- וקטעים מנאום של מרים פרץ.
הקיבוץ המאוחדאוניברסיטת תל אביב
מאת: מיכאל גלוזמן
תיאור: ספר זה מציע קריאה מחודשת בפרקים אחדים בשירה הישראלית שנכתבה בשנות החמישים והשישים של המאה הקודמת. במהלך עשורים אלה נכתבה שירה שנתנה ביטוי לתחושות של אובדן וחסר שהתעוררו לאחר הניצחון במלחמת העצמאות והקמת המדינה. את התחושות הללו יבקש ספר זה לכנות "המלנכוליה של הריבונות". "המלנכוליה של הריבונות" נבעה מהפער בין החזון הלאומי לבין מימושו. היא קשורה לאבל ולאובדן בעקבות מוראות האירועים ההיסטוריים: השואה, העקירה, מלחמת העצמאות, גירוש הערבים והעלייה ההמונית. זוהי מלנכוליה החורגת אל מעבר לתִפלות של "הבוקר למחרת" ולמצב הרגשי השביר שיוחס בעיקר לסופרי דור הפלמ"ח, שתיארו את קשייהם של לוחמי תש"ח ששבו מזוועות המלחמה אל שגרת החולין של המדינה בימי ראשיתה. ביטוייה של מלנכוליה זו בשירת התקופה אינם בהכרח תמאטיים. בתרבות הלאומית הצעירה, שלא אִפשרה להביע את האובדן בגלוי ובמישרין, הייתה השתיקה לנושא מרכזי. הספר מנסה לשחזר את התוכן השתוק באמצעות המשגות תיאורטיות של מלנכוליה ושל טראומה, המשרטטות את קווי המתאר של סבל שמקורותיו אינם ידועים במלואם לסובייקט. פרקי הספר עוסקים בכמה מן המרכזיים במשוררי שנות החמישים והשישים – נתן זך, דליה רביקוביץ ודן פגיס. פרקים נוספים מוקדשים למשוררים בני דורות קודמים, שהיה להם תפקיד מכריע בשינוי הטעם השירי באותה תקופה: נתן אלתרמן, שהיה ממשורר נערץ למושא הביקורת של המשוררים הצעירים, ואבות ישורון, שהיה ממשורר דחוי לדמות מעוררת השראה. הקריאות המוצעות בספר מבקשות להעמיד דיוקן שירי של כל אחד מן המשוררים הכלולים בו, אולם כוונתו גם להציע הבנה היסטוריוגרפית חדשה של שירת דור המדינה, המתוארת, במילותיה של דליה רביקוביץ, כ"שירה של טבועים".
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: אבידב ליפסקר, רלה קושלבסקי
תיאור: מעשה סיפור הוא קובץ עיונים בסיפור היהודי לדורותיו. הספר הודפס במסגרת סדרת תימה, בה רואים אור קובצי מחקר בתימטולוגיה של הסיפור היהודי. המאמרים בכרך הזה משתייכים למדורי תימטולוגיה ופואטיקה של הסיפור היהודי, מדרש, אגדה וקבלה, הסיפור החסידי והסיפור היהודי במזרח אירופה, מרדכי שלו: פרקי קפקא, עיונים בש"י עגנון ופרוזה עברית וישראלית החדשה.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
הצג עוד תוצאות