נמצאו 50 ספרים בקטגוריה
לכל הספרייה
מאת: מנחם צבי קדרי
תיאור: בקובץ זה הובאו יחד מקצת המאמרים של פרופ' קדרי שנתפרסמו בבימות שונות במשך השנים, והמשותף להם ההתעניינות בלשון הכתיבה של סופרים בני זמננו והכוונה להכיר לשון זו. הקובץ מחולק לחמישה תחומים הנוגעים ברובם לעברית החדשה: (א) תחביר; (ב) מילון וסמנטיקה; (ג) לשונם של סופרים (ח"נ ביאליק, דוד פוגל, ש"י עגנון וסופרים בני זמננו); (ד) משלבים; (ה) הוראת הלשון.
האקדמיה ללשון העברית
מאת: משה פלורנטין
תיאור: בספר זה קובצו שבעה עשר מאמרים, וכולם נכתבו בידי בלשנים עבריים, חבריו וחברי חבריו של השופט המנוח שאול אלוני עה. מאמרי האסופה סדורים בשתי חטיבות, מערש העברית לתחייתה, והעברית החדשה – שיח וסגנון. החטיבה הראשונה מציגה מחקרים החושפים פנים ותקופות בתולדותיה של העברית – הכנענית העתיקה, עברית המקרא, העברית בימי הביניים, עברית השומרונים, וגלגולי משמעויות וצורות של מילים ומבנים דקדוקיים. בחטיבה השנייה ימצאו הקוראים מאמרים העוסקים בעיקר בתחבירה של הלשון, בסגנונה ובגילוייה שבדיבור פה. ולצד כל אלה לא נפקד מקומם של העיון הסמנטי והפואטי והעיון הפונטי והמורפולוגי.
האקדמיה ללשון העברית
מאת: גבריאל בירנבאום
תיאור: זה עשרות שנים יודעים החוקרים שיש להשתית את מחקר הספרות התלמודית בכלל ואת לשונה בפרט על כתבי יד מהימנים ולא על הדפוסים, שהרי אלה שובשו ברבות השנים במתכוון ושלא במתכוון בידי מעתיקים ומדפיסים. לשון המשנה הולכת ונחקרת בידי בלשנים מלומדים על פי "אבות הטקסטים" – קאופמן, פרמה ולו. איתרע מזלם של קטעי המשנה מן הגניזה הקהירית (שהתגלתה בסוף המאה התשע עשרה), שאף על פי שהכול יודעים כמה עתיקים ומהימנים הם, לא זכתה הלשון המשתקפת בהם למחקר מקיף ושיטתי. ספר זה בא למלא את החסר: יש בו תיאור בלשני מקיף וממצה של קטעי גניזה של המשנה בתחום ההגה והצורות – מתוך השוואה לשאר עדי הנוסח. המחקר כולל טקסטים מנוקדים בניקוד טברני, בניקוד ארץ-ישראלי וטקסטים לא מנוקדים. המחקר מגלה שעל דרך הכלל קטעי הגניזה, שמוצאם מהמזרח – ארץ-ישראל, מצרים וצפון אפריקה – מסורתם דומה למסורת "אבות הטקסטים", שמוצאם מאירופה, אבל נמצאו תופעות לשון שהתייחדו בהן קטעי הגניזה. כן נמצאו בהם קווי לשון נדירים רבים למדיי.
האקדמיה ללשון העברית
מאת: גד בן-עמי צרפתי
תיאור: בספר הזה קובצו כמעט כל רשימותיו של גד בן־עמי צרפתי שנתפרסמו ב"לשוננו לעם", ונוספו עליהן אחדות שהופיעו בכתבי-עת אחרים ובאוספים שונים. בסך הכול ארבעים מאמרים שהם ארבעים פרקים, והצד השווה שבהם הוא הקיצור ופשטות התוכן והלשון, ומכאו יש לקוות שימצא בהם עניין גם מי שאין הבלשנות אומנותו.
האקדמיה ללשון העברית
מאת: יוסף קלוזנר
תיאור: "בשנת תרנ"א (1891), ואני אז עלם צעיר בן שבע-עשרה, הייתי מקבל באודיסה, מקום-מושבי אז, במכתבים חתומים את "האור" של אליעזר בן-יהודה, שנאסר אז ברוסיה, והייתי מתפעל מתחיית הלשון בארץ-ישראל ומחידושי-המלים של בן-יהודה, פינס ויעבץ (בעיתונים "הצבי" ו"האור" וברבצים "הארץ"). ובימים ההם הייתי שקוע כולי בספרי-מדע בהיסטוריה ובספרי-מחקר על שאלות-הלשון. ועלה במחשבתי, שיש לבסס את תחיית-הלשון בדיבור ובכתב על יסודות מדעיים. ואז חיברתי את ספרי "שפת-עבר – שפה חיה" בצורתו הראשונה. הרבה ידיעות והרבה עבודה השקעי בו, אך, כמובן, הספר עדיין היה בוסר, עדיין הייתי צעיר יותר מדאי באותה שעה, ואף ספרים הייתי חסר. היו אז בידי ספרי-מחקר על חוקי-ההתפתחות של הלשון בכלל בגרמנית, צרפתית, אנגלית ורוסית. כבר הייתה לי אז ידיעה הגונה ביוונית ולאטינית, אבל אפילו את המלון התלמודי החשוב כל-כך של יעקב לוי לא יכולתי להשיג באודיסה. השתמשתי ב"המשביר" או "כרוך החדש" של יוסף שיינהאק, ב"אוצר-המלים הכללי" של משה שולבוים וב"אוצר השרשים הכללי" של יצחק זיבֶּנבירגר, והעיקר – בזיכרוני הטוב ובבקיאותי בתלמוד ובמדרש… עברתי על ספרי זה כמו שהוא. הוא נתיישן בהחלט. ולתת אותו בצורתו מלפני 53 שנים אין שום אפשרות. כי, לדעתי, כל עוד המחבר חי מחויב הוא לתת לפני קוראיו ספר מתוקן כפי יכולתו ולא רק דבר, שיש בו משום סקרנות, או חיבור, שיתקבל כ"קוריוזום" בלבד. אבל אין גם לגנוז מחברת זו לגמרה: היא נותנת לדור הצעיר מושג נכון, מה הייתה הלשון העברית לפני כשישים שנה, קודם שנעשתה לשון חייה בדיבור לא רק בפי בן-יהודה ומשפחתו ועוד בפי ארבע-חמש משפחות בירושלים ובראשון-לציון, אלא בפי מאות אלפי יהודים בארץ-ישראל כולה – בפי עם שלם, אם גם עם קטן. תיקנתי את הספר מראשו לסופו. היו בספר גם טעויות גסות לא משלי אלא משל העורך (איני יודע בדיוק, מי היה "עורך" זה). למשל, אם כתבתי Iangue Romaïque, שכך קוראים בצרפתית ליוונית חדשה, "תיקן" העורך: "לשון רומאית" … גם טעויות-דפוס הרבה, ומהן מקלקלות-הכוונה נתגנבו לתוך הספר, שלא נשלח לי להגהה. בעיקר-הדבר תיקנתי בו עכשיו את הסגנון תיקון יסודי והעמדתי אותו על דרכי-הכתיבה בימינו."
האקדמיה ללשון העברית
מאת: אורי מור
תיאור: מחקר העברית הקדומה מתמקד בדרך כלל במאגרי הטקסטים הגדולים: לשון המקרא ולשון חז"ל ובעשורים האחרונים גם לשון מגילות ים המלח. החיבור שלפנינו בוחן את לשונו של קורפוס קטן אך חשוב מאוד לחקר תולדות העברית: תעודות מדבר יהודה שבין המרד הגדול למרד בר כוכבא – קבוצה של שטרות משפטיים, איגרות צבאיות וכתוֹבות עבריות אחרות מחיי היום-יום, שנכתבו במדבר יהודה ובסביבותיו והתגלו במאה העשרים במערות המפלט שלחופו המערבי של ים המלח ובמצדה. חשיבותן הלשונית של התעודות בעדות שהן מוסרות – עדות בלתי מתווכת על גבי שברי חרסים ויריעות פפירוס ועור – על דמותה של העברית בתקופה רבת התהפוכות שבין חורבן הבית השני לחתימת המשנה. הכתיב הפונטי הרווח בתעודות, כגון "אנמקבל" (=אני מקבל), "תמקום" (=את המקום), ואופיין היום-יומי מזמנים הצצה מסקרנת אל מנהגי הכתיבה והדיבור של משתמשי העברית בחיי השגרה שלהם – בבואם לתעד עסקה משפטית או לנסח פקודה צבאית. ספרו של אורי מור מתאר ומאפיין את העברית הזאת ומברר את מעמדה בדיאלקטולוגיה העברית ובמרחב הסוציולינגוויסטי של ארץ ישראל. עיונו בפרטי הלשון ובתמונה העולה מהם מגלה שבתקופה זו העברית הייתה לשון חיה ביהודה, למרות השפעתה הגדולה של הארמית, ושהייתה קרובה מאוד – אך לא זהה – ללשון חז"ל.
האקדמיה ללשון העברית
מאת: נמרוד שתיל
תיאור: עניינו של הספר הוא תיאור בלשני של תופעות בעברית בת ימינו בתחומי ההגה, הצורה, המילון והצירוף (תחביר), והשפעותיהם זה על זה. התיאור מבוסס על קורפוס דבור וכתוב, על דוגמאות מזדמנות ועל מחקרי שטח מתוכננים. בספר מושווית המציאות הלשונית העולה מן הקורפוס בתחומים הנזכרים לעברית כפי שרצו לעצבה מחיי הלשון וכפי שאכן נלמדה בבתי הספר באירופה. שאיפתם הייתה להשתית את העברית החיה על לשון המקורות הקדומים. נמצא כי פעמים הרבה העברית בת ימינו ממשיכה את דרכה של לשון המקורות המופתיים ומותאמת לכלליה, אך לא פעם היא חורגת ממנה, בעיקר במגמה של פישוט. הספר מראה את השתלשלותם של החריגות והשינויים הללו, כיצד התרחשו ומדוע, ואיך קנו להם שביתה בלשון ימינו הדבורה והכתובה.
האקדמיה ללשון העברית
מאת: יעל רשף
תיאור: עם כיבוש הארץ בידי הבריטים בשלהי מלחמת העולם הראשונה הוכרזה העברית כשפה רשמית, בצד האנגלית והערבית. איך נשמעה עברית זו בפי דובריה? איך שימשה אותם בכתב בחיי המעשה? בספר זה מובא לראשונה דיון בשאלות אלו על יסוד בחינה של תיעוד טקסטואלי נרחב. הספר שופך אור על סוגיות לשון מהותיות הנוגעות לתקופה מכרעת זו בתולדות העברית ומספק תיאור מקיף של אופי העברית השימושית, בכתב ובעל פה, ברבדיה המוקדמים. המחקר בספר מבוסס על ניתוח בלשני וסוציולינגוויסטי של מבחר רחב של טקסטים מתקופת המנדט, ואף משולבים בו תצלומים מקוריים של טקסטים, המאפשרים לקורא להתוודע התוודעות בלתי אמצעית אל אופי לשון התקופה.
האקדמיה ללשון העברית
מאת: איסמאעיל נאשף
תיאור: השפה הערבית ותוצריה הם אחת הזירות המרכזיות שבהן מתנהל המאבק על אופיו של המשטר הקולוניאלי הציוני. קודם להקמתה של מדינת ישראל למדו מוסדות ציוניים את השפה הערבית וייצרו ידע עליה; אולם לאחר קום המדינה החלו מוסדותיה גם לייצר "ערבית" אשר תתאים ליחסי הכוח בינה ובין אזרחיה הפלסטינים. "ערבית" זו נהפכה לזירה אשר מתבצעים בה תהליכים מכוננים של יחסי השליט והנשלט באמצעות הקריאה והכתיבה בשפה הערבית הספרותית. התקה זו של יחסים קולוניאליים אל גוף השפה הערבית ותוצריה לא הייתה פעולה חד־פעמית, אלא מבנה ייחודי אשר שימש הן את השולט הציוני והן את הנשלט הפלסטיני. ספר זה מנסה לאתר את רגעי הכינון של המבנה הזה, את אופי עבודתו ואת השינויים שעבר מאז 1948 ועד ימינו.
מכון ון ליר בירושליםהקיבוץ המאוחד
מאת: בהאא מחול, עלית אולשטיין
תיאור: הספר מציע מגוון מחקרים העוסקים בהתפתחות השפה הערבית כשפת אם בקרב דוברי ערבית החיים בישראל. חוקרים מאוניברסיטאות ומכללות שונות בארץ מתארים במאמרי הספר את ממצאי מחקריהם במגוון נושאים הקשורים בהתפתחות בשפה באמצעות מעקב אחר דובריה – החל מילדי גן, דרך תלמידים בבית הספר היסודי ובחטיבות הביניים ובתיכונים ועד לאוכלוסייה בוגרת. המאפיין העיקרי של דוברי הערבית בישראל הוא הסביבה הרב-לשונית שבתוכה הם חיים: הם רוכשים את השפה הערבית הדבורה בבית, בסביבה הטבעית והמיידית; את הערבית הספרותית הסטנדרטית הם פוגשים בבית הספר ובהמשך חייהם (במסלול הלימודי התעסוקתי); העברית נתפסת אצלם כשפה שנייה ודומיננטית בסביבה הרחבה; והאנגלית משמשת אותם כשפת תקשורת בין-לאומית. המעברים משפה לשפה דורשים גם מעברים בין-תרבותיים היכולים להקל את ההבנה ולחלופין להקשות עליה. עשרת המאמרים המופיעים בספר חולקו באופן שווה לשני שערים: השער הראשון מתמקד בערוצי הבנה בשדה האוריינות; והשער השני מתמקד בערוצי תרבות בשדה האוריינות. האוריינות הלשונית היא נושא העובר כחוט השני בין כל המאמרים. אוריינות בשפת האם עומדת בבסיס השימוש במשלבים השונים בשפה, בתהליכי קליטה והפקה תקשורתיים ובמפגש האדם עם טקסטים שונים המוערכים בחברה שאליה הוא משתייך. האוריינות כוללת בחובה הן יכולות קוגניטיביות הן יכולות חברתיות ותקשורתיות. המאמרים מתמקדים ברכישת היכולות האורייניות בערבית בקרב כלל האוכלוסייה, ובתוך כך גם באוכלוסיות עם צרכים מיוחדים. הספר מיועד בראש ובראשונה לעוסקים בתחומי ההוראה השונים בערבית כשפת אם. העיסוק בתופעות הדיגלוסיה (כפל שפה) ובטקסטים מסוגות שונות הופך אותו למאגר חשוב. עם זאת נקודת המוצא שלו עשויה להיות רחבה יותר ממחקר ממוקד שפת אם ערבית. למעשה, יש בו כדי לעורר עניין של ממש בקרב כל העוסקים בהתפתחות לשונית וברכישת אסטרטגיות הבנה הקשורות במפגש בין-תרבותי.
מכון מופ"ת
מאת: שמעון שרביט
תיאור: חיבור זה מתאר את לשון חכמים מנקודת המבט של תורת ההגה, ובעיקר את תמונת חילופי העיצורים כפי שהיא עולה מעדויות הנוסח של ספרות התנאים והאמוראים. כל פרק בספר עוסק בקבוצה אחת של עיצורים או בתופעה אחרת מתחום ההגה. במרכזו של כל פרק – נוסף על המבוא המפורט – מובאות כל המילים המדגימות את התופעה הנדונה על פי מסירות היסוד של ספרות חז"ל ועל פי כל עדויותיהן ממגוון עדי הנוסח (כתבי יד, דפוסים ופרשני המשנה והתלמוד) וכן עדויות ישירות ועקיפות שנמצאו בספרות הגאונים והראשונים. בחומר העשיר הזה יש כדי ללמד הרבה על גלגוליה של לשון חכמים בשני ענפיה – הארץ-ישראלי והבבלי – למן עריכת המשנה ועד לעיצובה הסופי בדפוסים בני המאות האחרונות.
האקדמיה ללשון העברית
מאת: דוד טנא
תיאור: במרכזו של ספר זה עומדת תורתו התחבירית של גדול המדקדקים העבריים בימי הביניים, ר' יונה אבן ג'נאח, שחי בערים קורדובה וסרגוסה שבספרד במחצית הראשונה של המאה האחת־עשרה. יסודו של הספר בחיבור גמר לקבלת התואר השני שהגיש המחבר לאוניברסיטה העברית, ובו עסק בכתאב אלתנקיח (ספר הדקדוק) לאבן ג'נאח.
האקדמיה ללשון העברית
מאת: מרדכי מישור
תיאור: בספר הזה מתוארת לשונו העברית של פעוט בין תקופת המלמול לתקופה שלשונו מגלה סימני היערכות ממש. התיעוד הלשוני של הנחקר מתייחד בשלבים בעלי אפיונים פונטיים מוגדרים. בעוד התפתחות הלקסיקון היא הדרגתית, בהתפתחות הפונולוגית ניכרות "תחנות" מגובשות שבהן זו מתייצבת ומשתהה, וקובעת את אופי הלשון של הפעוט לתקופת מה. תקופת המעקב חוּלקה לשישה שלבים, מגיל שנה וחצי עד שנתיים וחודשיים. התיעוד נעשה מלכתחילה לשם הזיכרון המשפחתי ולא לשם מחקר; אף על פי כן לאחר ארבעים שנה של שהייה בשלה ההכרה שיש בחומר שנאסף כדי תרומה למחקר. ביכורים מן הספר שבדרך הוצגו בהרצאה "שלוש תופעות בלשון המוקדמת", הנספחת לספר.
האקדמיה ללשון העברית
מאת: משה בר אשר
תיאור: בספר הזה מכונסים שלושה עשר פרקי מחקר ועיונים אחרים בעברית החדשה. שבעת הפרקים הראשונים מציעים עיונים העוסקים בעברית המתחיה והחיה, הכתובה והמדוברת, ובעשייה בה. מקום חשוב בעיונים האלה תופסות פעולותיהם של שני המוסדות שקיבלו על עצמם את מלאכת העשייה בלשון ובהכוונתה: ועד הלשון העברית והאקדמיה ללשון העברית, ולא פחות מזה נידונו פעולותיהם של סופרים ושל עושים אחרים בלשון החיה – הכתובה והמדוברת.
שלושת הפרקים הקצרים ח–י יוחדו לשני ספרים של שני סופרים ולמקצת ממפעלותיו של חוקר שעשה למען העברית, ושלושת הפרקים יא–יג עוסקים בהיבטים שונים של הוראת העברית כיום ובמקצת מתוצאות מעשי ההוראה ומחדליה בדורנו.
בכל העיונים האלה באה לידי ביטוי השקפתו של המחבר כי בחקירת העברית החדשה יש לשלב את העיסוק בדרך התיאורית עם התבוננות בזיקתה למורשת הדורות, שהיא קו ברור ומרכזי בהתגבשות כל סוגותיה.
האקדמיה ללשון העברית
מאת: אילן אלדר
תיאור: הספר עוסק במקומו של תכנון הלשון בעברית המודרנית. חלקו הראשון דן בפעולות לא רשמיות של תכנון לשון שפעלו יחידים אשר ראו בעברית לשון לאומית. הוא מציג את היזמות ואת המאמצים להחיות את העברית בדיבור בארץ ישראל בשלהי המאה התשע עשרה ואת הניסיונות לעשותה כלי תקשורת עיקרי ובכך להשפיע על מעמדה בחברה. חלקו השני של הספר מתמקד בהחלטות ובעקרונות הפעולה של המוסדות המרכזיים לתכנון הלשון בישראל: ועד הלשון העברית והאקדמיה ללשון העברית. מוסדות אלו הופקדו על הכוונת דרכי התפתחותה של העברית החדשה, על פיתוחה ועל הכשרתה לחיים המודרניים בכל ההיבטים. מקום נרחב ניתן בספר לדיון בדרכי התצורה של המינוח המקצועי שהאקדמיה ללשון העברית מחדשת או מאשרת.
האקדמיה ללשון העברית
מאת: ניסן ברגגרין
תיאור: בספר זה כונסו חיבוריו של ניסן ברגגרין שעניינן חקר הלשון עם תוספות ותיקונים שהכניס בהם לאחר פרסומם. "עבודות" שהתפרסמו גם בבמות מחקר אקדמיות, גם ב"לשוננו לעם" ובעיתונות עממית וגם ב"מכתבים למערכת". פריסת הפרסומים בבמות השונות והמגוונות מקורה באמונתו של המחבר שיש להדריך הן את "מתקני הלשון" – לעיין גם בכל מקורות הלשון המאוחרים למקרא – הן את הקהל הרחב, שלא יראה בכל פסיקה של ה"מתקנים" אמת מוחלטת.
האקדמיה ללשון העברית
מאת: אהרן דותן
תיאור: חכמת הלשון העברית בימי הביניים אחוזה ושלובה בחכמת הלשון הערבית, בשיטתה הבלשנית, במערכת המושגים שלה ובמינוח. האם זה היה המצב מתחילתו והאם גם ראשית צמיחתה של המילונאות העברית נעוצה בהשפעת הערבית? המסקנה העיקרית של הספר היא כי ראשיתה של חכמת המילים העברית נטועה במסורה וקדמה להשפעת הערבית ולחסות המתודה הערבית.
האקדמיה ללשון העברית
מאת: חיים א' כהן
תיאור: שנות המחצית השנייה של המאה השמונה-עשרה מבשרות תמורה גדולה בתולדות התרבות היהודית ועמה בתולדות לשונה של תרבות זו – הלשון העברית. תנועת ההשכלה, הנאורות, אשר הכתה שורש בארצות מערב אירופה הביאה להתעוררות דומה גם בקרב יהודי ארצות אלו והביאה בכנפיה מהפכה רעיונית של ממש המקבלת את ביטויה במה שידוע בתולדות עם ישראל כ"תקופת ההשכלה".
המשכילים הראשונים, מוליכיה של תנועה חדשה זו, ראו כבר בראשית דרכם צורך דחוף בהחייאת השפה העברית הכתובה. ספרות עברית חדשה באה לעולם ולצדה כתיבת דברי מחקר, פובליציסטיקה, ועוד, וכל אלו דרשו כלי ביטוי שהעברית בת הזמן, אותה עברית התחומה בדלת אמותיו של בית המדרש הישן, לא הייתה מסוגלת לספקם. זו ראשיתה של התמורה בתולדות הלשון העברית העומדת ברקעה של מה שמקובל לכנות "הלשון העברית החדשה".
מפנה של ממש בתוך התקופה הזאת גופה ובתולדות הלשון העברית בכללה בא בסוף המאה התשע-עשרה. "נוסח" חדש של כתיבת ספרות עברית בא לעולם והוא אבי דמותו של הסגנון העברי בן ימינו. במקביל צומח ועולה מעשה חדש המעורר השתאות: הלשון העברית קמה לתחייה בדיבור פֶּה. מעשה זה, הנקשר בשמו של אליעזר בן-יהודה, קשור קשר אמיץ בהתעוררות תנועת התחייה הלאומית של עם ישראל ובצדק הוא נחשב עד היום לאחד מהישגיה הגדולים של התנועה הציונית.
קובץ זה מכנס מבחר מאמרים שיסודם בהרצאות שנישאו ביום העיון המשותף לאקדמיה ללשון העברית ולחוגים ללשון העברית באוניברסיטאות בארץ. הקורא העברי המשכיל המתעניין בלשוננו ימצא כאן מגוון עיונים העוסקים במראה פניה השונים של לשוננו העברית החדשה. מראה פנים זה מואר כאן על צדדיו השונים – היצירה הספרותית, המעשים בלשון והעמדת התקן בה, הדיבור העברי החי בראשיתו ובימינו ועוד – הכול כפי שהעמידו טובי חוקרי העברית בני זמננו.
האקדמיה ללשון העברית
מאת: נתן אפרתי
תיאור: משחלפה שנת השישים להקמת מדינת ישראל, הגיעה העת להתבוננות מעמיקה במעמד הלשון העברית במדינה שבדרך ולאחר הקמתה. במבוא לספר נסקרות בקצרה כמה התפתחויות, הצעות ויזמות שחיזקו את מעמדה הציבורי של העברית בתקופת המדינה שבדרך. בפרקי הספר נבחנת הלכה למעשה ההתפתחות ההיסטורית הערכית והאידאולוגית של מעמד העברית ברשות הרבים – במסגרות ממלכתיות, ציבוריות והתנדבותיות. כמו כן מתוארים מאמציהם של מנהיגים להעמיד את העברית כערך מרכזי בעיצוב דמותה התרבותית של המדינה ומעורבותם ביסוד האקדמיה ללשון העברית כמוסד המופקד בחוק על חקר הלשון העברית ותקנתה. הספר עוסק גם במאבק בהשפעת הלעז בכל שנות המדינה ובמעמד הלשון הערבית בישראל בזיקה למעמד העברית. הספר מבוסס על מקורות ראשוניים: תעודות השמורות בגנזך המדינה, בארכיון האקדמיה ללשון העברית, בארכיון הכנסת ובארכיון בן-גוריון ומאמרים שפורסמו בעיתונים.
האקדמיה ללשון העברית
מאת: אברהם מלמד
תיאור: הספר דת: מחוק לאמונה דן בהתפתחות והשתנות המשמעויות שהוטענו במילה הפרסית במקורה 'דת', שחדרה לראשונה לשפה העברית במגילת אסתר. לאורך תקופות ארוכות היה במילה זו שימוש שולי למדי, למשל בתלמוד הבבלי. רק עם ימי הביניים הפך מינוח זה להיות פופולרי, אך הוא שינה משמעות לאורך התקופות. בספרות העברית של ימי הביניים הוא סימן בדרך כלל 'חוק' במשמעו הכולל, כל חוק, לא רק החוק האלוהי אלא גם החוק האנושי. הייתה זו מילה נרדפת ל'תורה' ו'נימוס'; כולם סימנו חוק כפשוטו, על תת הסוגים שלו. באחרית ימי הביניים אף הופיעה הטענה הרדיקלית כי המילה 'דת' מסמנת אך ורק חוק אנושי, ולכן אין זה מן הראוי לעשות בה שימוש כדי לסמן את החוק האלוהי. עם ראשית העת החדשה החלה המשמעות בה שימשה מילה זו להשתנות, זאת בהשפעת המשמעות הנוצרית החדשה שהוטענה במילה הלטינית religio שהפכה להיות ה- religion המודרני. תהליך זה מגיע לשיאו בתקופת ההשכלה כאשר המילה העברית 'דת' מסמנת מעתה religion- , ומשנה משמעות מחוק לאמונה. זו המשמעות המודרנית של מילה זו. משמעותה המקורית כ'חוק' נעלמת והולכת, והמילים 'דת' 'תורה' ו'נימוס', שהיו עד כה מילים נרדפות, מקבלות כל אחת משמעות שונה והולכות לדרכן הנפרדת. התפתחות לשונית זו באה היטב לידי ביטוי במילונאות המודרנית. בתקופתנו מקבלת המילה 'דת' משמעות אמורפית יותר ויותר והיא משמשת לתיאור כל תפיסת עולם מחייבת, גם כזו שאין לה שום הקשר תיאולוגי. שינויי המשמעות של המילה 'דת' לאורך ההיסטוריה, הנסקרים בספר זה, מדגימים היטב את השינוי המשמעותי שעברה היהדות המודרנית מדת המתבססת על חוק לדת המתבססת על אמונה.
הקיבוץ המאוחד
מאת: שוש ברוש
תיאור: בלקט זה שבעה מאמרים מתורגמים מאנגלית, שנכתבו בידי מיטב החוקרים בתחום האוריינות. עניינם של המאמרים - אוריינות במובן העדכני שלה: הם מדגישים מסרים ערכיים-חינוכיים שבמרכזם עומדים הלומד והחברה, מתמקדים בתהליכים הכרוכים בכתיבה ובקריאה ומציגים מודלים חדשים של למידה ושל הוראה. הלקט מיועד למורים, במיוחד לאלה המלמדים הבנה והבעה, וכן לסטודנטים ולהורים, באשר גם הם מורים.
מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית
מאת: עירית קופפרברג
תיאור: הספר מיועד לחוקרים ולסטודנטים לתארים מתקדמים מתחומי דעת שונים, למשל סוציולוגיה, פסיכולוגיה, פסיכיאטריה, ייעוץ, רפואה, תקשורת, עבודה סוציאלית, בלשנות, אנתרופולוגיה, חינוך, ספרות ומשפטים, המבקשים לבצע ניתוח שיח המשלב שפה פיגורטיבית. לספר שלושה שערים: השער הראשון מציג הנחות יסוד ומונחי מפתח; השער השני מכיל שיטות איכותניות לניתוח שיח המשלב שפה פיגורטיבית (בחלק מהפרקים משולב ניתוח כמותי עם ניתוח איכותני); השער השלישי בוחן באופן ביקורתי את תפקידי השפה הפיגורטיבית בתקשורת של שיח בעת מצוקה ומסכם את תרומת הספר מבחינה תיאורטית, מתודולוגית ומעשית. בסוף הספר מוצג מילון מונחים.
מכון מופ"ת
מאת: משה בר-אשר
תיאור: תורת הצורות של לשון המשנה – פרקי מבוא ותצורת שם העצם מציע מחקר רב-היקף בנושא חשוב בדקדוק לשון חכמים. תחום זה היה בלא ספק המוזנח ביותר במחקר החדש של לשון חכמים, שהתגבש בבית המדרש הירושלמי. בספר נידונים ומתוארים בהיקף ממצה יותר ממאה וחמישים משקלי השמות בלא המוספיות שבלשון המשנה, הכוללים מעל אלפיים ושש מאות שמות עצם ושמות תואר מועצמים. התיעוד מבוסס על מסירותיהם של שני המשובחים שבכתבי היד של המשנה – כ"י קאופמן (ק) וכ"י פרמה ב (פר) – והוא מושווה למסירותיהם של עדים רבים אחרים. בצד התיאור והבירור המפורט בכל פרק מפרקי הספר נבחנים בשיטתיות גם הזיקה ללשון המקרא וגם החידושים של לשון חז"ל. החיבור נפתח בשלושה פרקי מבוא: (א) הצעה של מצב המחקר והצגת החיבור; (ב) עניינים בכתיב ובניקוד; (ג) עניינים בתורת ההגה והצורות ומעט פריטי תחביר.
האקדמיה ללשון העבריתמוסד ביאליק
מאת: משה בר-אשר
תיאור: תורת הצורות של לשון המשנה – פרקי מבוא ותצורת שם העצם מציע מחקר רב-היקף בנושא חשוב בדקדוק לשון חכמים. תחום זה היה בלא ספק המוזנח ביותר במחקר החדש של לשון חכמים, שהתגבש בבית המדרש הירושלמי. בספר נידונים ומתוארים בהיקף ממצה יותר ממאה וחמישים משקלי השמות בלא המוספיות שבלשון המשנה, הכוללים מעל אלפיים ושש מאות שמות עצם ושמות תואר מועצמים. התיעוד מבוסס על מסירותיהם של שני המשובחים שבכתבי היד של המשנה – כ"י קאופמן (ק) וכ"י פרמה ב (פר) – והוא מושווה למסירותיהם של עדים רבים אחרים. בצד התיאור והבירור המפורט בכל פרק מפרקי הספר נבחנים בשיטתיות גם הזיקה ללשון המקרא וגם החידושים של לשון חז"ל. החיבור נפתח בשלושה פרקי מבוא: (א) הצעה של מצב המחקר והצגת החיבור; (ב) עניינים בכתיב ובניקוד; (ג) עניינים בתורת ההגה והצורות ומעט פריטי תחביר.
האקדמיה ללשון העבריתמוסד ביאליק
מאת: אהרן ממן
תיאור: המרקם הלשוני בפיהם של יהודי צפון אפריקה הוא תוצאה של המגעים בין הלשונות שדוברו שם בזמנים שונים – הברברית, הלטינית, הערבית, הספרדית, הפורטוגזית והצרפתית – והמרכיב העברי-הארמי. המרקם הססגוני המרתק הזה הוא נושא הדיון של הספר. בספר מתפרסמים שלושה עשר מאמרים, מהם היסטוריים ומתודולוגיים, ומהם טקסטואליים ולשוניים, המצטרפים למסכת אחת. בין היתר, נידונות בספר השאלות האלה: היצירתיות הדינמית של הדוברים, עתיד המוגרבית היהודית; לשון השרח בהגדה של פסח ובתרגום מדרש עשרת הדיברות נוסח צפרו; ניתוח גיזרוני של המילה "מימונה" וביאורה גם על פי מנהגי החג; בחינת המרכיב העברי במוגרבית וזיהויו, ערכו כערוץ למסירת עברית חיה כל ימי הגלות, ולשונות ה"ברכה" בלשונות יהודים אחדות; ומסורת הכתיבה לפי שש איגרות מליציות מופתיות של חכמי מרוקו במאה התשע עשרה. בגין הלקח הכללי, הבלשני והתרבותי, הספר מיועד גם למי שאינם שולטים במוגרבית.
מוסד ביאליק
מאת: גלית אדם
תיאור: הניסיון להבין את הכללים שלפיהם בנויה ופועלת שפה אנושית מלווה את ההיסטוריה האנושית משחר ימיה, ועיסוק אקדמי בחקר השפה מציג מסורות מגוונות מיוון העתיקה והודו הקדומה, דרך העיסוק בדקדוק בימי הביניים, בתקופת הרנסנס, בתקופת ההשכלה, וכלה בפריצות הדרך המדעיות של מאתיים השנים האחרונות. הקורס מבוא לבלשנות תאורטית מציג את הגישה לחקר השפה שבבסיסה הנחות יסוד המזוהות בעיקר עם רעיונותיו של נעם חומסקי. גישתו של חומסקי (המכונה גם ״בלשנות גנרטיבית״) חוללה מהפכה בתחום חקר השפה, בהביאה נקודת מבט חדשנית, מאתגרת ומעוררת השראה, לא רק לבלשנים, אלא גם לחוקרים בתחומים אחרים, כמו פסיכולוגיה, נוירולוגיה, מדעי המחשב, חינוך ועוד.
הבלשנות התאורטית חוקרת שפות אנושיות מנקודת מבט קוגניטיבית, ומטרתה להגדיר מהי אותה יכולת לשונית המאפשרת לכל אדם באשר הוא לדבר ולהבין את שפת אמו. הנחת היסוד של הבלשנות התאורטית היא שכל אדם ניחן בידע לשוני מופנם, בלתי מודע, המכונה כשירות לשונית, שבבסיסו מערכת לשונית ביולוגית, מולדת, המכונה דקדוק אוניברסאלי. ידע זה מורכב ממכלול של חוקים המהווים את דקדוק השפה. הדקדוק מאפשר לדובר השפה לייצר ולהפיק אינספור משפטים בשפתו ולהבין כל משפט, גם אם שמע אותו לראשונה בחייו. הכשירות הלשונית כוללת גם ידע המאפשר לדובר לזהות מהי מילה אפשרית בשפתו ומהם הצלילים הלשוניים המשמעותיים בשפה אותה הוא דובר. הבלשנות התאורטית חוקרת את הכשירות הלשונית באמצעות איתור, תיאור והסבר של תופעות לשוניות המאפיינות שפות אנוש, תוך כדי אפיון ההיבטים המשותפים לכל השפות האנושיות וההיבטים שבהם שפות יכולות להיבדל זו מזו.
קורס מבואי זה מציג בפני הסטודנטים את הנחות היסוד של הבלשנות התאורטית ואת דרכי המחקר שלה, באמצעות היכרות עם תופעות לשוניות משפות שונות ורכישת הכלים התאורטיים לניתוחן.
הקורס חושף את הסטודנטים לתחומי המחקר הבסיסיים בבלשנות - פונטיקה ופונולוגיה (חקר צלילי השפה), מורפולוגיה (חקר מבנה המילה), תחביר (חקר יצירת משפטים), סמנטיקה ופרגמטיקה (חקר המשמעות) - כמו גם להיבטים פסיכולוגיים, נוירולוגיים ופילוסופיים של שפה אנושית.
האוניברסיטה הפתוחה
מאת: אלדו סבי
תיאור: הניסיון להבין את הכללים שלפיהם בנויה ופועלת שפה אנושית מלווה את ההיסטוריה האנושית משחר ימיה, ועיסוק אקדמי בחקר השפה מציג מסורות מגוונות מיוון העתיקה והודו הקדומה, דרך העיסוק בדקדוק בימי הביניים, בתקופת הרנסנס, בתקופת ההשכלה, וכלה בפריצות הדרך המדעיות של מאתיים השנים האחרונות. הקורס מבוא לבלשנות תאורטית מציג את הגישה לחקר השפה שבבסיסה הנחות יסוד המזוהות בעיקר עם רעיונותיו של נעם חומסקי. גישתו של חומסקי (המכונה גם ״בלשנות גנרטיבית״) חוללה מהפכה בתחום חקר השפה, בהביאה נקודת מבט חדשנית, מאתגרת ומעוררת השראה, לא רק לבלשנים, אלא גם לחוקרים בתחומים אחרים, כמו פסיכולוגיה, נוירולוגיה, מדעי המחשב, חינוך ועוד.
הבלשנות התאורטית חוקרת שפות אנושיות מנקודת מבט קוגניטיבית, ומטרתה להגדיר מהי אותה יכולת לשונית המאפשרת לכל אדם באשר הוא לדבר ולהבין את שפת אמו. הנחת היסוד של הבלשנות התאורטית היא שכל אדם ניחן בידע לשוני מופנם, בלתי מודע, המכונה כשירות לשונית, שבבסיסו מערכת לשונית ביולוגית, מולדת, המכונה דקדוק אוניברסאלי. ידע זה מורכב ממכלול של חוקים המהווים את דקדוק השפה. הדקדוק מאפשר לדובר השפה לייצר ולהפיק אינספור משפטים בשפתו ולהבין כל משפט, גם אם שמע אותו לראשונה בחייו. הכשירות הלשונית כוללת גם ידע המאפשר לדובר לזהות מהי מילה אפשרית בשפתו ומהם הצלילים הלשוניים המשמעותיים בשפה אותה הוא דובר. הבלשנות התאורטית חוקרת את הכשירות הלשונית באמצעות איתור, תיאור והסבר של תופעות לשוניות המאפיינות שפות אנוש, תוך כדי אפיון ההיבטים המשותפים לכל השפות האנושיות וההיבטים שבהם שפות יכולות להיבדל זו מזו.
קורס מבואי זה מציג בפני הסטודנטים את הנחות היסוד של הבלשנות התאורטית ואת דרכי המחקר שלה, באמצעות היכרות עם תופעות לשוניות משפות שונות ורכישת הכלים התאורטיים לניתוחן.
הקורס חושף את הסטודנטים לתחומי המחקר הבסיסיים בבלשנות - פונטיקה ופונולוגיה (חקר צלילי השפה), מורפולוגיה (חקר מבנה המילה), תחביר (חקר יצירת משפטים), סמנטיקה ופרגמטיקה (חקר המשמעות) - כמו גם להיבטים פסיכולוגיים, נוירולוגיים ופילוסופיים של שפה אנושית.
האוניברסיטה הפתוחה
מאת: אירנה בוטווינק, גלית אדם
תיאור: הניסיון להבין את הכללים שלפיהם בנויה ופועלת שפה אנושית מלווה את ההיסטוריה האנושית משחר ימיה, ועיסוק אקדמי בחקר השפה מציג מסורות מגוונות מיוון העתיקה והודו הקדומה, דרך העיסוק בדקדוק בימי הביניים, בתקופת הרנסנס, בתקופת ההשכלה, וכלה בפריצות הדרך המדעיות של מאתיים השנים האחרונות. הקורס מבוא לבלשנות תאורטית מציג את הגישה לחקר השפה שבבסיסה הנחות יסוד המזוהות בעיקר עם רעיונותיו של נעם חומסקי. גישתו של חומסקי (המכונה גם ״בלשנות גנרטיבית״) חוללה מהפכה בתחום חקר השפה, בהביאה נקודת מבט חדשנית, מאתגרת ומעוררת השראה, לא רק לבלשנים, אלא גם לחוקרים בתחומים אחרים, כמו פסיכולוגיה, נוירולוגיה, מדעי המחשב, חינוך ועוד.
הבלשנות התאורטית חוקרת שפות אנושיות מנקודת מבט קוגניטיבית, ומטרתה להגדיר מהי אותה יכולת לשונית המאפשרת לכל אדם באשר הוא לדבר ולהבין את שפת אמו. הנחת היסוד של הבלשנות התאורטית היא שכל אדם ניחן בידע לשוני מופנם, בלתי מודע, המכונה כשירות לשונית, שבבסיסו מערכת לשונית ביולוגית, מולדת, המכונה דקדוק אוניברסאלי. ידע זה מורכב ממכלול של חוקים המהווים את דקדוק השפה. הדקדוק מאפשר לדובר השפה לייצר ולהפיק אינספור משפטים בשפתו ולהבין כל משפט, גם אם שמע אותו לראשונה בחייו. הכשירות הלשונית כוללת גם ידע המאפשר לדובר לזהות מהי מילה אפשרית בשפתו ומהם הצלילים הלשוניים המשמעותיים בשפה אותה הוא דובר. הבלשנות התאורטית חוקרת את הכשירות הלשונית באמצעות איתור, תיאור והסבר של תופעות לשוניות המאפיינות שפות אנוש, תוך כדי אפיון ההיבטים המשותפים לכל השפות האנושיות וההיבטים שבהם שפות יכולות להיבדל זו מזו.
קורס מבואי זה מציג בפני הסטודנטים את הנחות היסוד של הבלשנות התאורטית ואת דרכי המחקר שלה, באמצעות היכרות עם תופעות לשוניות משפות שונות ורכישת הכלים התאורטיים לניתוחן.
הקורס חושף את הסטודנטים לתחומי המחקר הבסיסיים בבלשנות - פונטיקה ופונולוגיה (חקר צלילי השפה), מורפולוגיה (חקר מבנה המילה), תחביר (חקר יצירת משפטים), סמנטיקה ופרגמטיקה (חקר המשמעות) - כמו גם להיבטים פסיכולוגיים, נוירולוגיים ופילוסופיים של שפה אנושית.
האוניברסיטה הפתוחה
מאת: אירנה בוטווינק, גלית אדם
תיאור: הניסיון להבין את הכללים שלפיהם בנויה ופועלת שפה אנושית מלווה את ההיסטוריה האנושית משחר ימיה, ועיסוק אקדמי בחקר השפה מציג מסורות מגוונות מיוון העתיקה והודו הקדומה, דרך העיסוק בדקדוק בימי הביניים, בתקופת הרנסנס, בתקופת ההשכלה, וכלה בפריצות הדרך המדעיות של מאתיים השנים האחרונות. הקורס מבוא לבלשנות תאורטית מציג את הגישה לחקר השפה שבבסיסה הנחות יסוד המזוהות בעיקר עם רעיונותיו של נעם חומסקי. גישתו של חומסקי (המכונה גם ״בלשנות גנרטיבית״) חוללה מהפכה בתחום חקר השפה, בהביאה נקודת מבט חדשנית, מאתגרת ומעוררת השראה, לא רק לבלשנים, אלא גם לחוקרים בתחומים אחרים, כמו פסיכולוגיה, נוירולוגיה, מדעי המחשב, חינוך ועוד.
הבלשנות התאורטית חוקרת שפות אנושיות מנקודת מבט קוגניטיבית, ומטרתה להגדיר מהי אותה יכולת לשונית המאפשרת לכל אדם באשר הוא לדבר ולהבין את שפת אמו. הנחת היסוד של הבלשנות התאורטית היא שכל אדם ניחן בידע לשוני מופנם, בלתי מודע, המכונה כשירות לשונית, שבבסיסו מערכת לשונית ביולוגית, מולדת, המכונה דקדוק אוניברסאלי. ידע זה מורכב ממכלול של חוקים המהווים את דקדוק השפה. הדקדוק מאפשר לדובר השפה לייצר ולהפיק אינספור משפטים בשפתו ולהבין כל משפט, גם אם שמע אותו לראשונה בחייו. הכשירות הלשונית כוללת גם ידע המאפשר לדובר לזהות מהי מילה אפשרית בשפתו ומהם הצלילים הלשוניים המשמעותיים בשפה אותה הוא דובר. הבלשנות התאורטית חוקרת את הכשירות הלשונית באמצעות איתור, תיאור והסבר של תופעות לשוניות המאפיינות שפות אנוש, תוך כדי אפיון ההיבטים המשותפים לכל השפות האנושיות וההיבטים שבהם שפות יכולות להיבדל זו מזו.
קורס מבואי זה מציג בפני הסטודנטים את הנחות היסוד של הבלשנות התאורטית ואת דרכי המחקר שלה, באמצעות היכרות עם תופעות לשוניות משפות שונות ורכישת הכלים התאורטיים לניתוחן.
הקורס חושף את הסטודנטים לתחומי המחקר הבסיסיים בבלשנות - פונטיקה ופונולוגיה (חקר צלילי השפה), מורפולוגיה (חקר מבנה המילה), תחביר (חקר יצירת משפטים), סמנטיקה ופרגמטיקה (חקר המשמעות) - כמו גם להיבטים פסיכולוגיים, נוירולוגיים ופילוסופיים של שפה אנושית.
האוניברסיטה הפתוחה
מאת: רונית גדיש, תמר כץ
תיאור:  חשיבות רבה נודעת לשימורה של העברית כלשון תרבות – לשון המגשרת בין דורנו ובין הדורות הקודמים. דווקא חיותה של העברית והיותה לשון אם של מיליוני דוברים – מן ההישגים המובהקים של התחייה הלאומית – יש בהם כדי להרחיב את הפער שבין עברית הדורות לעברית החדשה. שימור הרצף התרבותי־ לשוני הוא אפוא מן המשימות המוטלות על דורנו, ואחת הדרכים לעשות זאת היא להיחשף למכמניה של העברית המוּרֶשֶׁת. אל המשימה הזאת נרתמה המזכירות המדעית של האקדמיה ללשון העברית בשנת תשע"א, שנת השפה העברית במערכת החינוך – בפרסום שבועי של איגרת "מילת השבוע". בחוברת שלפניכם כונסו שלושים ושמונה האיגרות שפרסמו במהלך השנה. במרכזה של כל אחת מהן מילה מסוימת, משפחת מילים או תופעה לשונית הקשורה לאוצר המילים וצירופי הלשון. באיגרות עומדים על קשרים בין מילים עתיקות וחדשות, על מקורותיהם של צירופים וניבים, על גלגוליהן של מילים מן המקורות אל העברית בת זמננו ועל שינויי משמעות שחלו במילים בהשפעת לשונות לעז ולפי צורכי הדור. (מתוך ההקדמה).
האקדמיה ללשון העברית
מאת: שמא יהודה פרידמן
תיאור: החיבור הזה עוסק בענייני לשון ובענייני מינוח בספרות התלמוד, בשורה ארוכה של בירורים. בספר ארבעה שערים. הראשון, "תעלומות עולם", מציע עשרים ושבעה בירורים, וצורפו להם שלושה נספחים. השער השני עוסק בבירור תורת השטרות בתלמוד בחמישה־עשר בירורים, ועמם שלושה נספחים. השער השלישי מביא חמישה־עשר בירורים בחקירת המונח "בריבי" ונספח אחד. השער הרביעי מוקדש לעיון במונח "סתימתאה" בשבעה עיונים וחותם אותם נספח אחד. צד משותף לארבעת הבירורים המקיפים לפרקיהם ולנספחיהם - מדובר בעיונים הרואים אור לראשונה בחיבור הזה בידי אחד מחשובי חוקרי התלמוד, נוסחותיו ולשונו בדור הזה.
האקדמיה ללשון העברית
מאת: אסתר טוב לי, יחיאל פריש
תיאור: המסע האורייני, שחווה כל בר אוריין מינקות ועד יומו האחרון, הנו מסע המשקף את החוסן הערכי והתרבותי של החברה, שאנו חיים בה. העם היהודי, שכונה "עם-הספר" משחר ההיסטוריה, מאבד לאחרונה את מקומו המרכזי של הספר בחיינו. מסע אורייני מוצלח יצמצם את הבערות המהווה מקור לדאגה עצומה של מתווי מדיניות, פילוסופים וחוקרי חינוך. מסע אורייני מוצלח אף יאפשר פיתוח הון אנושי שיביא לקדמה של הדור הבא. קידום היכולת האוריינית של ילדי ישראל הוא משימה חינוכית ראשונה במעלה של מורי-מורים, הורים, פרחי הוראה ותלמידים. בספר "המסע האורייני" שני שערים: השער ראשון "תאוריה כבסיס למעשה ההוראה", מביא לראשונה בישראל אסופה של מחקרים המהווים את גוף הידע העדכני בנושא קריאה וכתיבה. אסופת המחקרים נוגעת לתחומי האוריינות השונים ומשלבת תמיד את המחקר בעולם על הנושא. ייחודו של הספר הוא, שבשונה מחקר הקריאה, שנסוב סביב השפה האנגלית, כאן בכל נושא קיימת התייחסות ספציפית לשפה העברית ולמחקרים עדכניים וייחודיים לה. השער השני "מן המחקר אל מעשה ההוראה – סוגיות נבחרות בעולם הקריאה והכתיבה" מביא מחקרים ייחודיים של המחברים בתחום הקריאה והכתיבה, מתוך אוריינטציה אל השדה ואל עבודת המורים בגן ובכיתה. זהו מסע אורייני המתחיל בגיל הגן, ממשיך לתלמידי בית-ספר היסודי, לקויי למידה, עם הפרעות קשב. משם מתקדם לחטיבת-הביניים ומסיים בתלמידים בעלי מוגבלות קשות ומורכבות. הפרקים בשער השני עוסקים בנושאים בוערים בתחום האורייני. בכל פרק קיים ניתוח של הידוע בישראל ובעולם על אודות הנושא, הרחבת היריעה בהצגת מחקר ייחודי של המחברים, שנועד לתרום להבנה מעמיקה של התופעות הנחקרות ובהצעת תכנית התערבות "מבוססת מחקר" לקידום התלמידים.
שאנן : המכללה האקדמית הדתית לחינוך - הוצאה לאור
מאת: דוד טלשיר
תיאור: הספר הזה עוסק בשמות חיים תרתי משמע: הן שֵמות של בעלי־חיים הן שֵמות שהם חיים ונושמים. נקבצו בו מחקרים שמטרתם לבאר את שמותיהם העבריים והארמיים של בעלי-חיים: פרטים ממחלקות הדגים, הדו־חיים, הזוחלים, העופות והיונקים. יש בו דיונים בגיזרונם של השמות, דרכי זיהויָם של בעלי־החיים, גלגולי משמעיהם של השמות בעברית לתקופותיה, והתגבשותו של המינוח המדעי בעברית המתחדשת בהשפעת מחברי ספרי טבע והמילונאים בתקופת תחיית הלשון. השמות הנידונים ברובם שינו את משמעם במשך הדורות, ובימינו הם
שמות של בעלי־חיים שאינם בעלי החיים המקוריים. על אלה נוספו מחקרים על גלגולי שמות מקומות ועל הקשר שבין שמות אזורים גֵאוגרפיים לשמות רוחות השמים, ואף מחקרים על שמות פרטיים: גיזרונם, רקעם, ומה הם מלמדים על זמן חיבור הטקסטים שהם נזכרים בהם.
מוסד ביאליק
מאת: מיכל סגל
תיאור: ילדים (לא) מתבלבלים. אמירות כמו "בֵּיצוֹת", "כֵּפְכַּפַיִים" וגם "הַמִּגְדָּל נִפְרַק" - הנשמעות לנו אולי כשיבושים משעשעים – אינן סתם טעויות, אלא שלבי התפתחות טבעיים ברכישת השפה.
בספר הַמִּגְדָּל נִפְרַק אוסף עשיר של אמירות מקוריות של בני שנה וחצי עד ארבע וחצי – שכמותן לא שמעו מעולם מפי המבוגרים הסובבים אותם – ואליהן נלווה הסבר לשוני והתפתחותי.
הספר מכוון לכל אלה הרגישים ומתרגשים למשמע יצירות השפה המיוחדות של הילדים, ובתוכם בני משפחתם, סטודנטים ואנשי-חינוך.
מכון מופ"ת
מאת: חנוך גמליאל
תיאור: פירוש רש"י לתורה הוא אחת היצירות החשובות שכתב הפרשן הדגול, יצירה שהייתה לעמוד התווך בחינוך  היהודי לדורותיו. הפירוש זכה לספרות פרשנית ענפה, ונודעה לו השפעה עצומה מן הבחינה הרוחנית והחינוכית במשך הדורות. אך במה שנוגע לצד הדקדוקי, הייתה מקובלת התפיסה שרש"י לא היה מדקדק, ולפיכך אין למצוא אצלו גישה בלשנית, חוץ מביאורי מילים קשות שמזדמנות במקרא. הספר הזה בוחן מחדש את הערותיו הפרשניות של רש"י לתורה, ומראה שמשוקעת בהן גישה בלשנית שיטתית ומעמיקה. גישה זו באה לידי ביטוי במאות הערות פירוש שעוסקות בניתוח תחבירי מדוקדק של לשון המקרא, וחוזרות שוב ושוב על תפיסות דקדוקיות מגובשות באשר ללשון המקרא. בפרקי הספר נפרשׂת יריעה רחבת היקף של תפיסות בלשניות שעולות מן הפירוש, מתוך הקבלה בינה ובין גישתם של פרשנים ומדקדקים אחרים בימי הביניים. המשנה הלשונית המגובשת העולה מפירושו של רש"י מציבה אותו במקום נכבד בחכמת הלשון העברית של ימי הביניים.
מוסד ביאליק
מאת: זהר לבנת
תיאור: המאמר המדעי הוא סוגה בעלת חשיבות רבה בקרב קהיליית השיח המדעית. השליטה בכתיבה המדעית היא מאבני היסוד להצלחתו של המדען-החוקר, שכן קידומו וביסוס מעמדו תלויים כמעט לחלוטין ביכולתו להעלות על הכתב ברציפות ובהתמדה את מחקריו ולהביא לידי פרסומם בכתבי עת נחשבים. כיצד התפתחה סוגה זו? מהן המטרות שהחוקר מבקש להשיג באמצעותה וכיצד הן מושגות? מיהו 'הדובר' במאמר המדעי? כיצד הוא יוצר איזון בין הדרישה לאובייקטיביות מדעית, לצניעות ולזהירות ובין הצורך לטעון את טענותיו בקול בהיר וסמכותי? כיצד הוא מבסס את המרחב המחקרי שבתוכו יוכל לטעון טענות חדשות?
ספר זה מציע תשובות לשאלות אלה ולשאלות נוספות. באמצעות ניתוח לשוני ורטורי של מאמרים מדעיים עברית מתחקה המחברת אחר האסטרטגיות הלשוניות והרטוריות של כותבי המאמרים להשגת תכליתם העיקרית – להבטיח שהטענות החדשות תתקבלנה על דעת עמיתיהם ותהיינה ל'עובדה מדעית', כלומר, לחלק ממאגר הידע הדיסציפלינרי המוסכם. בלשון בהירה ומדויקת מתארת המחברת את עבודת הכתיבה המדעית מזווית מקורית הזורעת אור על מקומה בעולם המחקר. (גב הספר).
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: נורית בסמן-מור
תיאור: התאוריה הלשונית של נועם חומסקי מציגה ידע לשוני כמצב של המוח האנושי המתפתח במסגרת עקרונות אוניברסליים מולדים. בספר זה מוצג פירוש פילוסופי נטורליסטי, רציונליסטי ומנטליסטי של תאוריה לשונית פורצת דרך זו. פירוש נרחב וחדשני זה מבליט את תרומתה של התאוריה הלשונית הגנרטיבית של חומסקי להבנת טבעה המהותי המורכב והעשיר של ההכרה האנושית. פירוש זה מבליט גם את תרומתה של התאוריה לביסוסה של השקפת העולם ההומניסטית. בעשותו כן מבקש הפירוש המוצג בספר זה להנגיש את התאוריה הגנרטיבית לציבור רחב של קוראי עברית שחומסקי מוכר להם בעיקר בשל דעותיו הפוליטיות ואילו להגותו הלשונית הם נחשפו הרבה פחות. (מתוך גב הספר).
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: ג' ר' הארפורד, ב' היזלי
תיאור: הספר מכניס את הקורא בסוד המושגים החדישים של הסמנטיקה התיאורטית של הלשון, בסדרת שיעורים מתוכננת היטב: כל פרק הוא יחידה בפני עצמה, והפרקים משתלשלים בזה אחר זה בסדר הגיוני, עד שהם משלימים תמונה כוללת של עיקרי הסמנטיקה המודרנית.
הוצאת דקל - פרסומים אקדמיים בע"מ
מאת: אליהו הראל
תיאור: ספר זה מקיף את יסודות מדעי הלשון המודרניים, על הסתעפויותיהם הפסיכו-לשוניות והסוציו-לשוניות וכן את הבסיס העיוני של הבלשנות המתארת, למרות השלכותיה החינוכיות והשימושיות.
הוצאת דקל - פרסומים אקדמיים בע"מ
מאת: עדנה אפק
תיאור: הספר הוא תולדה של מחקר מקיף של תיאוריות בלשניות-סגנוניות בספרותנו ובספרות העולם. מתוך התבססות על תיאוריות אלו מוצגת בספר התיאוריה הבאה: קיומן של מערכות מלים, החותכות את היצירה הספרותית לאורכה ולרוחבה.
מערכות מלים אלו שנבדקו במסגרת סיפורים קצרים של ש"י עגנון "הן תופעה מרכזית ביצירת עגנון, בחינת צמתים שבהם נפגשים היסודות העלילתיים-רעיוניים עם היסודות הלשוניים.
מה שמאפיין את הצמתים הללו זה מצד אחד פשטותם, כלומר חסכוניות החומרים המרכיבים אותם, ומצד שני דחיסותם: מספר מלים הקשורות זו בזו עד כדי יצירת מערכת הדוקה, מכילות בתוכן את עיקרו של הסיפור.
לשון אחר, ניתן לתאר את הצומת, או המערכת, כגרעין הסיפור.
גרעין המקפל בתוכו את תכני הסיפור בדחיסות גדולה יותר מזו של המירקם הלשוני כולו. בספר זה נעשה ניסיון להגדיר ולבדוק את הסוגים השונים של הצמתים או המערכות, כלומר את המנגנון שבעזרתו נדחסת משמעות הסיפור בגרעינים פשוטים-מעובים".
הוצאת דקל - פרסומים אקדמיים בע"מ
מאת: אהרן ממן, שמואל פסברג, יוחנן ברויאר
תיאור: בעל היובל, משה בר אשר, הוא פרופסור אמריטוס ללשון העברית בקתדרה על שם חיים נחמן ביאליק באונברסיטה העברית בירושלים, ונשיא האקדמיה ללשון העברית. חבריו ותלמידיו מגישים לו את הכרכים האלה לרגל פרישתו מן ההוראה, כאות הוקרה על פעילותו הענפה במחקר ובהוראה ארבעים וארבע שנים, שבהן העמיד תלמידים רבים.
שלושת הכרכים המוגשים לו בזה הם אוצר בלום של מחקרים חדשים בכל תחומי הלשון העברית, תקופותיה, מסורותיה ולשונות היהודים.
שוחרי השפה העברית ימצאו עניין רב באסופה חשובה זו של תשעים ותשעה מאמרים פרי עטם של טובי החוקרים בארץ, באירופה ובארצות הברית, ובהם חיבורים מקוריים על לשון המקרא, לשון מגילות מדבר יהודה, המסורה, תרגומי המקרא, פרשנות המקרא, לשון חז"ל, הארמית, העברית של ימי הביניים, העברית החדשה, יידיש, לדינו, חכתיה (הספרדית המדוברת בפי יהודי צפון מרוקו), הערבית היהודית, האיטלקית היהודית והצרפתית היהודית.
מוסד ביאליק
מאת: אהרן ממן, שמואל פסברג, יוחנן ברויאר
תיאור: שלושת הכרכים המוגשים לו בזה הם אוצר בלום של מחקרים חדשים בכל תחומי הלשון העברית, תקופותיה, מסורותיה ולשונות היהודים.
שוחרי השפה העברית ימצאו עניין רב באסופה חשובה זו של תשעים ותשעה מאמרים פרי עטם של טובי החוקרים בארץ, באירופה ובארצות הברית, ובהם חיבורים מקוריים על לשון המקרא, לשון מגילות מדבר יהודה, המסורה, תרגומי המקרא, פרשנות המקרא, לשון חז"ל, הארמית, העברית של ימי הביניים, העברית החדשה, יידיש, לדינו, חכתיה (הספרדית המדוברת בפי יהודי צפון מרוקו), הערבית היהודית, האיטלקית היהודית והצרפתית היהודית.
מוסד ביאליק
מאת: משה בר-אשר, משה פלורנטין
תיאור: בספר זה מכונסים שלושים מאמרים שנתחברו במיוחד לכבודו של הפרופ' אברהם טל. ימצא בו עניין כל מי שקרובים ללבו מחקר העברית, הארמית ולימודי השומרונות לאגפיהם.
מוסד ביאליק
מאת: רוביק רוזנטל
תיאור: הלקסיקון של החיים מציג פסיפס של עשרות שפות שהתפתחו בחברה הישראלית: שפת החיילים, שפת החרדים, שפת גולשי האינטרנט ושפת התרמילאים, שפת הירושלמים ושפת הקיבוצניקים ועוד. אנשי התקשורת ימצאו בו מילונים מפורטים של אנשי רדיו, טלוויזיה ועיתונות כתובה.
פרקים מיוחדים עוסקים בשפת הנהגים, השיפוצניקים, הרופאים והמנהלים. הסטייליסטים והמסעדנים יפגשו את העולם הלשוני המיוחד להם.
לקינוח יוכל הקורא למצוא מבחר שוברי שיניים עבריים, חידושי אפרים קישון ו"ארץ נהדרת", ופרק מקיף על השפה הגששית.
הלקסיקון של החיים צולל למחוזות שפה מגוונים ומכיל אלפי ערכים שרבים מהם לא תועדו עדיין במילונאות העברית. לנוחות המשתמש מובאים הערכים גם בסדר אלף-ביתי, בסיום הלקסיקון.
רוביק רוזנטל, מחבר "מילון הסלנג המקיף" (כתר 2005), מניח נדבך נוסף במסע המרתק והמשעשע אל העברית החיה והמתעדכנת. רוזנטל הוא בעל הטור "הזירה הלשונית" ב"מעריב" וחתן פרס סוקולוב לעיתונות לשנת תשס"ד.
כתר ספרים (2005) בע"מ
מאת: תמר סוברן
תיאור: מה הקשר המופלא בין השפה, המחשבה והעולם ? מהי משמעות ? כיצד נושאות המילים משמעות ?
על השאלות האלה מבקשת הסמנטיקה, מדע המשמעים, לענות. הסמנטיקה היא ענף צעיר החוקר את הקשר שבין המילים לעולם ואת זיקתן אל המחשבה.
הספר מזמין את הקורא להתוודע אל סיפור הולדתו של ענף ידע זה. הספר פונה אל חוקרים ואל קוראים משכילים ששאלת המשמעות וחקר המשמעות מרתקים אותם.
מאת: עוזי אורנן
תיאור: ספר זה הוא מהדורה מתוקנת של הדוקטורט שהגיש המחבר ב-1964. הספר מתאר את הגלגולים היוצרים צירוף שמני מסביב לשם המשמש לו גרעין ומה פרטי מבנהו של הצירוף.
עוזי אורנן התחיל בעיון בבלשנות בהיותו במחנה מעצר בריטי במזרח אפריקה. ספרי דקדוק ובלשנות כמעט לא היו במחנה, ועל כן נאלץ לחפש בכוחות עצמו את פשר התופעות הלשוניות, מה שנכלל בספר "דקדוק הפה והאוזן" שהוציא במחנה (1947). רק לאחר שחזר מן המעצר החל ללמוד באוניברסיטה העברית. מאז כתיבת הדוקטורט לימד באוניברסיטה עד שעבר ב-1986 לטכניון.
בשנות עבודתו פיתח דרכים לניתוח והבנה של טקסטים לא מנוקדים והגשימן ב"מכונת קריאה" הקוראת בקול טקסטים לא מנוקדים, וב"מנוע חיפוש סמנטי" המגלה בטקסט צורות מילים לפי משמעותן. המחבר כתב כ-160 עבודות מדעיות בתחומים שונים ומגוונים של בלשנות עברית.
מספריו: המשפט הפשוט (1979), תורת ההגה (1986), מילון המילים האובדות (1996), המילה האחרונה
(2003), בראשית היה השפה (2011).
כרמל
מאת: עוזי אורנן
תיאור: עוזי אורנן, אינו זקוק להצגה: הוא בלשן עברי נודע שספריו ומאמריו הרבים נפוצו ונפוצים בקרב כל המעוניינים בבלשנות בכלל ובלשון העברית בפרט: החל בדקדוק הפה והאוזן האגדי, דרך רשימות לשון מתוקנת, הלשון והחיים, תחביר העברית החדשה, המשפט הפשוט, נטיית הפועל בתרשימי זרימה, מילון המילים האובדות ועוד, ועד ספר זה, המילה האחרונה.
ספר זה הוא סיכום בלשני בהיר לתצורת המילה העברית. הוא בנוי בצורה המאפשרת קריאה שוטפת בו, לפי סדר הפרקים מן הקל אל הכבד, אך הוא גם ספר יעץ לכל בעיה במורפולוגיה הכללית והעברית של המילים בלשון: יצירת מילה על יסוד מילה קיימת, יצירת מילה על יסוד שורש ומשקל, קליטת מילים משפות לועזיות, דרכי קיצור מילים וצירופים, השפעת הכתב על המילה ועוד. תוכן עניינים מפורט ומפתח קל-גישה ינחו את המשתמש המבקש חומר קריאה בלשני מעניין והכוונה אל פתרון הבעיה המבוקשת.
הספר מנסח בבהירות רבה את חוקי היצירה ואת חוקי הנטייה האמיתיים של המילים העבריות, ומראה עד כמה הם פשוטים ומדויקים, עד כמה מספרם מועט, ועד כמה הם מאפשרים אף ניסוח צורני מלא מותאם לתוכנות מחשב. תרשימי זרימה הערוכים בצורה מיוחדת נותנים תשובה מדויקת ומקיפה לנטיית כל מילה, והם תחליף מלא, קל ונעים לכל "לוחות הפעלים" ו"לוחות השמות" ולכל הערות הדקדוק הפזורות במילונים, הנחשבים למכשיר הכרחי לכל דובר עברית כשהוא נזקק לנטייה מדויקת של שם או של פועל.
כל המתעניין בבעיות הלשון העברית – אם יקרא ספר זה, יוכל להתבונן בתופעות הבלשניות בכלל ובלשון העברית בפרט באור חדש.
הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה
מאת: ז'אן-ז'אק רוסו
תיאור: מסה על מוצא הלשונות ( 1781 ), מאת ז'אן-ז'אק רוסו, אשר רואה אור לראשונה בעברית, מצרף מגמות יסוד של רעיונות של "המאה ה 18- הגדולה" מתחומי תיאוריות הלשון והחשיבה על המוזיקה, תוך כדי כך שהוא בא עם חלקן בפולמוס חריף.
גם אם נראה לכאורה שרבה הקינה בו על עידנים שנגוזו וגני-עדן שנעלמו, הרי חציו מופנים קדימה יותר מאשר לאחור, בעיקר לעבר הסוגיה: האם וכיצד ניתן לרפא תחלואים קיימים ולעודד את יצירתם של משאבים סמויים לשם כינון חברה נאורה, מוסרית וחיונית יותר? דומה שרוסו, יותר מרעיו ה"פילוסופים" הנאורים, היה ער – אם לא חרד ממש – לסכנת "שובם של הברבארים", משמע לרעיעות הנכסים התרבותיים של הציוויליזציה ולאפשרות שמה שנראה כשכלולה (כגון לשונות לוגיות הבנויות כהלכה) מהווה, ואף מעודד, את קלקולה.
שלושה צירי מחשבה מרכזיים המניעים את מהלך הדיון מקשרים אותו עם אופני מחשבה והתבוננות של ימינו אנו: הציר האחד הוא קוגניטיבי-לשוני ועיקרו בירור היחס שבין הפיגורטיבי למילולי; הציר השני – אפיסטמולוגי, ועיסוקו במתח שבין הטבעי-האוניברסלי לבין התרבותי-המקומי; ואילו השלישי עיקרו אתי והשתמעויותיו פוליטיות, והוא סב סביב הברירה שבין נרקיס לבין אקו – בין מורשת ההשתקפות לבין אידיאת ההדהוד, כמו גם סביב הניגוד שבין אמנות בשירות המשטר לבין האמנות שהיא בת-חורין להיענות לקולות אחרים.
אין זה פלא אפוא שהוגים בשלהי המאה ה 20- (ז'אק דרידה, פול דה מאן ואחרים) מצאו במסה זו "מוצא" הולם לדיון מחודש בסוגיות יתרון הדיבור על פני הכתב ומעמדה של המטפורה. אולם בעוד שההיבטים ההיסטוריים של הדיון בסוגיות הלשוניות מתאפיינים בגוון ספקולטיבי מובהק, הרי החלק המוזיקלי שלו מתעד התפתחות סגנונית-תיאורטית בת-זמנו של רוסו, שלעיצובה והבהרתה היה שותף ועֵד. גלגולי ויכוחיו המרים עם המלחין והתיאורטיקן הצרפתי ז'אן פיליפ ראמו במהלך שנות דור מגיעים במסה זו לידי גיבוש רעיוני נהיר. ואכן, השפעה ניכרת נודעה למסה זו בעיצובה של האסתטיקה של המוזיקה בדורות הבאים, בעיקר בשאלות הנוגעות הן ליחס שבין מלודיה והרמוניה, הבעה ותבנית, מהות ואֶפקט, והן לעוצמתה המוסרית והפוליטית של המוזיקה.
לספר מצורפת אחרית דבר מאת פרופ' רות הכהן-פינצ'ובר.
רסלינג
מאת: מירי מונק, יעקב בר-זוהר, אריאלה גדרון, ענת קינן, ניטה שוחט
תיאור: ספר זה מציג כלים וגישות לניתוח טקסטים נרטיביים ומצביע על האפשרויות לשימוש בהם בעבודתם של מורים ושל מורי מורים. הספר מדגים ניתוח של סיפורי סטודנטים להוראה, של טקסטים מן התקשורת וגם של חלום של מורה שנותח על פי שש גישות פסיכולוגיות שונות. דרך כל אלה נוכל להתוודע לכלי ניתוח נרטיביים ולהכיר דרכים לניתוח שיח, סיפורי חיים וסיפורים אחרים. ההנחה המשותפת לכל הכותבים היא שעיסוק במחקר נרטיבי הוא דרך להתפתחות מקצועית ודרך להכיר את עצמך, את האחר ואת החברה הסובבת.
מכון מופ"ת
מאת: אניטה רום, מיכל סגל, בתיה צור
תיאור: הספר פותח צוהר אל התפתחות השפה במהלך שש שנות החיים הראשונות של הילד, מלידתו ועד סיום שנותיו בגן. הדיון בתהליך המופלא של רכישת השפה משלב תיאוריות ומחקר אקדמי יחד עם הדגמות דיבור טבעיות של ילדים. רכישת השפה נדונה בספר מתוך תפיסה רב-מערכתית, המשלבת בין התפתחות השפה ובין תחומי התפתחות נוספים, ובהם: חשיבה, רגש, מוטוריקה וחיברות. בספר אפשר למצוא גם פרקים העוסקים באופני ההערכה של השפה ובדרכים להעשרתה ולטיפוחה. לכל פרקי הספר נלוות הצעות לפעילויות של לימוד וחקר בתחום. הספר מופנה אל כל המעורבים בחינוך בגיל הרך: מורי-מורים וסטודנטים במכללות ובאוניברסטאות, גננות ומורים, חוקרים ומרצים מתחום החינוך הלשוני, התקשורת והבלשנות, פסיכולוגיה וקלינאיות-תקשורת וגם הורים לפעוטות.
מכון מופ"ת
הצג עוד תוצאות