נמצאו 54 ספרים בקטגוריה
לכל הספרייה
מאת: לוקיוס אנאיוס סנקה, קוקיאנוס קסיוס דיו
תיאור: חִצֶיה של הסָטירה הפוליטית 'הדלעתו של קלאודיוס האלוהי', המיוחסת לסנקא הפילוסוף, המדינאי והמחזאי, מכוונים נגד הקיסר קלאודיוס, שאמנם זכה עם מותו להאלהה רשמית מטעם הסנט הרומי, אלא שהאלהה זו היא בעצם 'הדלעה', כלומר האלהה של 'ראש דלעת' ('ראש קלווסה'), טיפש מוגבל בשכלו ובגופו כאחד: בתרחיש דמיוני משעשע מנסה קלאודיוס להתקבל גם לסנט של מעלה, כלומר להתקבל לחבר האלים האולימפיים. ואולם הללו משליכים אותו לשאול לאחר דיון בורלסקי ובהשפעת נאום קטרוג מרשים של 'האל' אוגוסטוס, אבי השושלת היוליו-קלאודיאנית. בשאול פוגש קלאודיוס את קורבנותיו הרבים, נשפט באשמת רצח המונים ונגזר עליו עונש משפיל: הקיסר הכול-יכול נעשה שם לעבדו של עבד משוחרר. בבחינת היפוך גמור לדמותו של קלאודיוס, מוצגת בסָטירה דמותו של נֵרון הצעיר, תלמידו של סנקא ויורשו של קלאודיוס, שאפּוׂלוׂ ואלות הגורל מנבאים לו עתיד מזהיר, והוא מסמל את תקוות הדור כולו לראשיתה של תקופה חדשה ולבואו של תור הזהב האגדי. הסָטירה מאששת, לעתים בהומור מבריק, פרוע וגס ולעתים בסרקזם אכזרי, את העובדות השליליות שמציינים סווטוניוס וטאקיטוס, בני המאה הראשונה, על שלטון קלאודיוס ועל אישיותו. תמונה שלמה ומאוזנת יותר של הישגי קלאודיוס ומחדליו עולה מתוך 'היסטוריה רומית' מאת ההיסטוריון קאסיוס דיו. תרגום הפרקים הדנים בשלטונו צורף כאן לתרגום הסָטירה של סנקא. ייתכן שבסָטירה טמונה גם ביקורתו המוסווית של סנקא על נוהג האלהת הקיסרים.
מוסד ביאליק
מאת: חנן חבר, מחמוד כיאל
תיאור: ראשיתו של הספר מרחב ספרותי ערבי-עברי בקבוצת חוקרים יהודים ופלסטינים אזרחי ישראל שפעלה בשנים 2009—2010 במכון ון ליר בירושלים ובמסגרתה נלמדו ונחקרו יחד פרקים בספרות הפלסטינית. הנוכחות הפלסטינית בלשון העברית הפכה לנוכחות משמעותית בספרות העברית והדיון המשותף אפשר לכל חברי הקבוצה, פלסטינים ויהודים, לייצר מרחב לשוני וספרותי משותף. הייתה זו השתתפות במרחב שסוע ורווי חללים וסתירות, אותו "מרחב שלישי" שעליו כתב הומי באבא, שהופך את האסימטריה לשאלה ולבעיה שמאותגרת בו שוב ושוב מעצם היותו מרחב משותף. רוב המאמרים בקובץ הם פרי עטם של חברי הקבוצה. המאמרים עוסקים בפרקים בספרות הפלסטינית ובמפגשים בין הספרות הפלסטינית לספרות העברית. אם מקבלים את הטענה שכל טקסט הוא למעשה תרגום, אפשר לומר כי העבודות המכונסות בקובץ זה – הן אלה הדנות ישירות בפרקטיקות של תרגום, הן אלה העוסקות באמצעות הלשון העברית בטקסטים פלסטיניים מתורגמים – מאתרות, כל אחת בדרכה, את המשמעויות הפוליטיות והתרבותיות של טקסטים הנקראים, כלומר מתורגמים, מן הספרות הפלסטינית לספרות העברית.
מכון ון ליר בירושליםהקיבוץ המאוחד
מאת: מילי אפשטיין-ינאי
תיאור: לא תמצאו בספר תורה סדורה, אלא הצעת גישה לעבודה מתמשכת הנבנית רבדים-רבדים ובהתאמה אישית. גישה זו מציעה שימוש מרענן בידע טקסטואלי, לצד דרכי הנחיה התורמות לעיצוב מרחב יצירתי, מאתגר ובטוח, שניתן לפתח בו סדנת כתיבה. לשם כך תיארתי משימות כתיבה שונות והסברתי את ההנחות הנוגעות לאסתטיקה, לחשיבה ולתרבות המאפשרות את הפעלתן. כל משימת כתיבה מציגה היבט אחר של הטקסט ושל האופן לדון בו. אפשר ליצור הצלבות אישיות בין משימת הכתיבה לבין הדרך לחקור אותה. דרכי החקירה הן בגדר הצעה, והן נותנות ביטוי לשיחה מתמשכת ורבת-שנים עם "אחרים" - פנימיים וחיצוניים. אחרים אלו כוללים הוגי דעות, חוקרים ותלמידים, אשר דעותיהם - כמו גם התנסותי שלי - משולבות בעשייה בפועל בסדנאות (מילי אפשטיין-ינאי).
מכון מופ"ת
מאת: שולמית אלמוג
תיאור: בקריאת כבוד מגישה פרופ' שולמית אלמוג קריאה ייחודית של מושג הכבוד האנושי, האורגת יחד ספרות, תרבות ומשפט. צירוף בלתי שגרתי של יצירות ספרות קלסיות, כתיבה עכשווית וטקסטים משפטיים מאפשר נקודת מבט נוקבת המשלבת בין המשפטי, המוסרי והאנושי וחושפת את הפגיעוּת שלנו כפרטים ובה בעת את הדרכים הרבות שבהן אנחנו פוגעים באחרים. הספר מתמקד במצבים שכיחים, הנוגעים בכבוד האנושי, בזיהויו, בהיעדרו ובכינונו, במפגש שבין איש ואישה לארגון. מטבע הדברים בין הפרט לארגון יש פער כוחות. הארגון הוא חזק. בכוחו לקבל החלטות הנוגעות לפרט, להיענות לבקשות או לסרב להן, וכן ליצור סביבה סבירה, מכילה ואוהדת או סביבה אדישה, עוינת ואפילו תוקפנית. הארגון מסוגל, ויודע, להשפיע על כבודם של הבאים עמו במגע; לפגוע בכבוד ולהכיר בכבוד. הכתיבה הספרותית, על ריבוי פניה ואמצעיה, על הרבדים והמעמקים שהיא מציעה, מתגלה כאן שוב כאמצעי זמין ויעיל, שרישומו עז, להערכה ביקורתית של "רוח הזמן", הכושלת לעתים קרובות מדי להכיר בזכותם של נשים וגברים לכבוד ובחובתם של החברה והמשפט המשמש אותה להגן מפני הפגיעה בזכות זו.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: יאיר אורון
תיאור: הרומן של פרנץ ורפל, ארבעים הימים של מוסה דאג (1933), מספר את סיפור ההתגוננות וההצלה של קבוצת כפרים ארמנים בזמן הג'נוסייד הארמני בשנת 1915. אף שהספר נכתב בשנת 1933, הוא עדיין רלוונטי ואקטואלי מאוד, ונחשב לאחד ממאה הספרים החשובים והמרתקים של המאה העשרים. "ספר לדורות", כפי שנכתב עם הופעת הספר בעברית; "ספר נאצל, שקריאתו היא בגדר כמעט חובה לכל אדם אינטליגנטי. וחובה זו הופכת לעונג", נכתב אז בניו יורק טיימס. הספר עוסק בטרגדיה הארמנית, אך יש בו ללא ספק התייחסות למתרחש בגרמניה הנאצית. בעת גמר כתיבתו ויציאתו לאור, היטלר כבר היה בשלטון, וספריו של ורפל עלו למוקד יחד עם ספרים רבים אחרים ב'אוטו דה פה' של הספרים במאי 1933. ורפל מתואר בביטאון האס־אס "כסוכן אויב, שרקח ובדה מלבו את מעשי הזוועה כביכול שהטורקים ביצעו נגד הארמנים." ורפל מספר על הארמנים, אבל חושב בפירוש גם על היהודים בזמנו, כפי שממחיש הספר שבידיכם. ארבעים הימים של מוסה דאג היה הספר הנקרא ביותר (יחד עם מלחמה ושלום) בגטאות בפולין והיווה לאנשי המחתרות באירופה מקור השראה והתייחסות, כפי שממחישות הדוגמאות המרגשות שמביא אורון. גם לאנשי היישוב היהודי בארץ ישראל היווה הספר מקור הזדהות והשראה, בין השאר בעיצוב 'תוכנית מצדה/תוכנית כרמל', שנקראה גם 'תוכנית מוסה דאג', שהתכוונה לארגן את היישוב להתגוננות עצמית לנוכח הסכנה של פלישת צבא גרמניה הנאצית בשנת 1942. אורון חושף את המידע הזה לראשונה. הקורא בספרו של ורפל מתקשה להאמין שהספר נכתב לפני השואה ולא אחריה. ורפל אמנם כתב רומן היסטורי יוצא דופן באיכויותיו, אבל מרכיבי כתיבתו הם על־זמניים ומתייחסים בבירור אל ההווה ואל העתיד האנושי באשר הם, כולל ההווה והעתיד שלנו בישראל היום.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: יוחאי עתריה, עמיחי שלו
תיאור: מרשתות מחשב אינטליגנטיות ועד לזומבים חסרי מוח, מגלמים בשר ודם ועד לתבונה מלאכותית, מפחד מוות ועד חיי נצח: גבולותיו של העולם הפוסט־אנושי הולכים ומתרחבים כל העת, משתרעים הרחק מעבר לערבות הקרח בהן נדדה המפלצת של פרנקנשטיין, אל עמק המוזרות ומעבר לו. אף שהמונח "פוסט־אנושי" חדר למחזור הדם של השיח התרבותי והאקדמי בשנים האחרונות, הניסיון לעמוד על מקורו, משמעותו והשפעותיו מניב תוצאות מרתקות. לרעיון הפוסט־אנושיות יש היסטוריה ארוכה ועתיד מורכב, הרבה מעבר לשילוב של אדם־מכונה או להפיכת בני האדם לגיבורי־על. לא ניתן להגדיר את האדם הפוסט־אנושי רק במונחי העל־אדם נוסח ניטשה, והאדם הפוסט־אנושי הוא לא רק תוצאה של התפתחות טכנולוגית; האדם הפוסט־אנושי הוא אנחנו. בספר זה מבקשים כותבות וכותבים מתחומי האקדמיה, התרבות והספרות לענות על השאלות הללו, אם באמצעות סרטי מדע בדיוני, פסיכדליה, התפתחויות רלוונטיות בתחומי המדעים, חוויות שבי מצמררות, הטבח השיטתי בבעלי חיים ועוד. כל אחד ואחת מהם שואל שאלת יסוד דומה – מהי פוסט־אנושיות והאם היא כבר חלק מהתרבות שלנו? כל אחד ואחת מהם מציע תשובה מעוררת השתאות. התוצאה היא ספקטקל רבגוני שפורש עולם ומלואו, פוער סדקים באקסיומות ובתפיסות קיימות מחד, ומאידך משרטט מגמות ותרחישים מופלאים ומצמררים, שחלקם כבר מתרחשים לנגד עינינו.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: אבי שגיא
תיאור: החיפוש אחר משמעות החיים הוא אחת התשוקות העמוקות של המין האנושי. בני אדם אינם מסתפקים בקיומם הממשי, הם רוצים להבין אותו, לשזור את ההתרחשויות, הזיקות והמאורעות של חייהם לכדי סיפור אחד שלם ומובן, שמאיר את החיים באור חדש. פילוסופים עוסקים בשאלת משמעות הקיום כשאלה עיונית. סופרים ומשוררים, לעומת זאת, מספרים את הסיפור הריאלי של המסע האנושי למשמעות. הם אינם מעוניינים בשאלה כשאלה עיונית אלא כשאלה המעוגנת במציאות עובדתית, בנסיבות החיים האקראיות שבהן מוצאים בני אדם את עצמם. ראשיתו של מסע זה בלידה ואחריתו במוות. המסע אינו רציף ואחיד, יש בו משברים ותפניות. הוא מתרחש בראש ובראשונה בדמיונו ובתודעתו של האדם ולאו דווקא במרחב; הוא תנועה פנימית ולא בהכרח תנועה חיצונית. לפיכך האמן, הסופר או המשורר, הוא אחד המתעדים של מסע זה, והיצירה הספרותית עצמה היא גילומו. ספר זה מנתח כמה יצירות ספרותיות הנותנות ביטוי למסע האנושי או למסעות האנושיים. הוא עוסק במקרא, בשירתם של צ`סלב מילוש, זלדה ועמיחי ובסיפורת של אפלפלד, ברנר ושטפאן היים - יצירות שונות מזמנים שונים שעניינן אחד: הניסיון לספר את סיפור החיפוש האנושי אחר משמעות. פרקי הספר משרטטים את התמונה המורכבת של הקיום האנושי הנע בין העבר לעתיד, בין העובדתיות הכפויה לבין הניסיון המתמיד לחרוג ממנה אל אופקי קיום חדשים. הספר הוא ניסיון לקרוא יצירות ספרותיות תוך התמקדות באחת השאלות העתיקות ורבות החשיבות הן בפילוסופיה והן בחיים הממשיים: שאלת המובן והטעם של הקיום האנושי; לא כשאלה מטפיזית ולא כשאלה תאולוגית, אלא כשאלת קיומית שכל אדם מבקש למצוא לה מענה בחייו.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: אביהו זכאי
תיאור: פרופ' אביהו זכאי פורשׂ ומנתח בספר זה את קורות חייו, כתביו ויצירתו של הפילולוג היהודי־גרמני הנודע, אריך אוארבך, בהקשר האידיאולוגי, הפילולוגי וההיסטורי הרחב של העידן הנאצי - במיוחד על רקע העקרונות הפוֹלְקיים, השוביניסטיים, הגזעניים והאנטישמיים של הפילולוגיה הארית. פילולוגיה זו, המבוססת על מיסטיקה פולקיסטית והיסטוריוגרפיה נאצית, שעִ קרו את התנ"ך העברי - 'הברית הישנה' - מהתרבות הגרמנית ומן הציוויליזציה המערבית בכללותה, הושתתו על גזענות ושוביניזם, על מיתולוגיות של דם, פולק (Volk) ואדמה, ועל 'קהילת הדם והגורל' של העם הגרמני. הן פיארו את המושג 'תרבות' גרמנית ודחו את ה'ציוויליזציה' האירופית. בתגובה לכך כתב אוארבך את חיבוריו המפורסמים והמהוללים פיגורה ומימזיס, המהווים אפולוגיה (Apologia), כתב ההגנה, על המסורת ההומניסטית היהודית־נוצרית של המערב בזמן שזו עמדה בפני הסכנה הגדולה ביותר לקיומה. בחיבורים אלה, אשר השכילו והפעימו המוני קוראים מאז ראו אור, ביקש אוארבך להציל ולהאדיר את המסורת ההומניסטית המערבית, המבוססת על המורשת היהודית־נוצרית ועל כתבי הקודש היהודיים והנוצריים. זו תרומתו ל'מאבק התרבות' (Kulturkampf), אל מול הפלולוגיה הארית והברבריות הנאצית.
הקיבוץ המאוחד
מאת: רחל אלבק-גדרון
תיאור: הספר שלפנינו מציע את התזה שלפיה תורת המונאדות של לייבניץ היא מודל לפרדיגמות מרכזיות במודרניזם של המאה העשרים. הוא מדגים את ממצאיו בתחומו של הרומן המודרניסטי , המיוסד על פואטיקה מונאדולוגית.
תורת המונדאות של לייבניץ רואה את המציאות כמורכבת מאין-סוף עצמים תודעתיים, בלשונו של לייבניץ— מונאדות. כל מונאדה היא ישות אוטרקית, ללא זיקה אל זולתה. עם זאת כל מונאדה היא מקרוקוסמוס של המציאות כולה, שכן היא משקפת אותה, ואולם שיקוף זה הוא פרספקטיבי בלבד המטפיזיקה המונאדולוגית מציעה תפיסת מציאות פרספקטיביסטית, אינדיווידואליסטית ופלורליסטית. ההתאמה בין המונאדות מושגת על ידי ``ההרמוניה הקבועה מראש``, שנקבעה בידי מונאדת-האל, המונאדה היחידה שנקודת המבט שלה אינה יחסית אלא מוחלטת.
בניתוח מקורי ומעמיק מראה המחברת כי המודרניזם מיוסד על ארבעה צירי מעבר מרכזיים: מעבר מתפיסת אדם דיכוטומית של גוף-נפש לתפיסת אדם כתודעה; מעבר מתפיסת אמת מוחלטת לתפיסת אמת יחסית ופרספקטיביסטית; מעבר מפרדיגמה מאחדת להכרה בביזור וב``רב-קוליות`` ומעבר מראליזם לאונטולוגיה פנומנלית, תלוית-הכרה, וכי צירים אלה מצויים בזיקה עמוקה, אם כי לא אסכולאית, עם האונטולוגיה המטפיזית של לייבניץ.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: אריאלה אזולאי
תיאור: ספר זה מציע שילוב נדיר בין תרבות חזותית, פילוסופיה ומחשבה פוליטית. אריאלה אזולאי קוראת בטקסטים של ולטר בנימין מבעד לדימויים החזותיים – תצלומים, ציורים, סרטים, מבנים וחפצים - שאליהם התייחס ובהם השתמש בכתיבתו. היא עוקבת מקרוב אחרי הדימויים שבנימין ראה והראה, וגם אחרי מה שהחמיץ או הסתיר, ומתעקשת להבין מדוע מסר בנימין תיאורים מוטים כל כך של מה שראה, מדוע השמיט פרטים, בלבל זהויות ותאריכים ושגה בציטוטים. התוצאה היא פרשנות מקורית ומרתקת של כמה מן הטקסטים המרכזיים של בנימין ושל כמה מן הטקסטים היותר אניגמטיים שלו.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: ציפי לוין-בירון
תיאור: במחקרה המקורי והמרשים רוֹעָה של נמרים, שְקִיעֵי זהות יהודית ביצירתה של נטליה גינצבורג, משרטטת ציפי לוין בירון ברהיטות ובחכמת התבוננות את קווי המתחם המטושטשים של זהותה היהודית החמקמקה והנסתרת של יוצרת זו, הנחשבת לאחת מגדולי הספרות האיטלקית במאה ה־20.
מתוך מקהלת הקולות הנשמעים בספריה ובמאמריה של גינצבורג, נמשכים חוטי סיפור דקים, המציירים דמויות יהודיות שוליות, ולעיתים מרכזיות, שמעמיקות ומרחיבות את נקודות המבט, אודות הסוגיה רבת התהפוכות של יהודים המתלבטים ביחס לזהותם. במסעם הקיומי המורכב בתוך הוויית נרדפות וזרות סבוכה ומתעתעת, מהדהדת ההיסטוריה הטרגית של היהודי על פני משך הדורות.
חלקו הראשון של הספר מעיין במשנתם של הפילוסופים: אלבר ממי, סטיוארט יוז, גרשון שקד ואבי שגיא, הבוחנים את שאלת הזהות היהודית, ומשמשים מבוא לחלקיו האחרים, שפורשים התבוננות פרטנית בדמויות היהודיות שמופיעות ביצירות. מתוך מרחב זה גינצבורג מנכיחה את גילויי זהותה היהודית של יוצרת מפוחדת, מהססת, ללא בסיס מסורתי, שמוצאת מקלט בכתיבה, הנרמזת כאי ויתור על זהותה היהודית. החידוש החשוב בספר הוא הטענה, שבתוך הוויה איטלקית נעדרת צביון יהודי מסורתי, צומח קול שאינו מוותר על שיח עם הזהות היהודית החילונית שלו.
פירוש ראשוני ומקיף זה של הפן היהודי הסמוי ביצירת גינצבורג, נוגע בתופעה רחבה שלא נכתב עליה די: ספרות יהודית חילונית לאחר השואה שנוצרת בשפות שונות, ומבקשת להשמיע את קולה ולהתקבל כרכיב חיוני בשיח הזהות היהודית המודרנית, שאינו קשור בהכרח לחוויות דתיות או קהילתיות מסורתיות, ואף על פי כן הוא יהודי.
הקיבוץ המאוחד
מאת: רפי צירקין-סדן
תיאור: הספר גיבורים תועים של ספרות מחויבת: ניהיליסטים וניהיליזם בספרות הרוסית, 1866-1862 מבקש להציע מבט כולל על השיח הספרותי, הפילוסופי והחברתי ברוסיה בשנות השישים של המאה התשע עשרה. בשנים אלו, הניהיליזם והניהיליסטים היו סוגיה ספרותית וחברתית מרכזית שהעסיקה את מחברי הרומנים, את מבקרי הספרות ואת קהל הקוראים ברוסיה. מושג הניהיליזם, על מקורותיו בפילוסופיה הגרמנית, הפך לשם נרדף לספקנות רדיקלית ולמבוכתה של המטפיזיקה, ועם הפצתו ברוסיה הוליד תת-ז'אנר חדש של הרומן האירופי: הרומן הניהיליסטי, שבמרכזו עומד הגיבור הצעיר השולל את ההשקפות המקובלות בכל רובדי החיים, בכלל זה הדת, המדע, הפוליטיקה והאמנות. דמויות ספרותיות כאלה, דוגמת באזארוב באבות ובנים מאת איוון ס' טורגנייב, גיבורי מה לעשות? מאת ניקולאי ג' צ'רנישבסקי ורסקולניקוב בהחטא ועונשו מאת פיודור מ' דוסטויבסקי, היו עד מהרה לאייקונים תרבותיים. בתיווכה של ביקורת הספרות חדר הניהיליזם מתחום הספרות היפה אל המציאות ההיסטורית ואף השפיע השפעה מכרעת על שידוד המערכות החברתי והפוליטי. הניהיליזם בספרות הרוסית איננו אפוא נושא למחקר ספרותי בלבד, אלא גם למחקר בתחום ההיסטוריה האינטלקטואלית והתרבותית של רוסיה.
מכון ון ליר בירושליםהקיבוץ המאוחד
מאת: יוסי מאלי, רעיה כהן
תיאור: קביעתו הידועה של אריסטו, ש'הספרות נעלמה מן ההיסטוריה' כיוון שהיא מציגה אמיתות כלליות על בני האדם, 'את סוג הדברים שעשויים לקרות' לעומת ההיסטוריה שמציגה רק את 'הדברים שקרו', סייעה להגדרתן ולהתפתחותן של שתי דיסציפלינות זו כנגד זו בתחומים ברורים ונפרדים. ואולם, בהשפעת תורות הביקורת והפרשנות שהתפתחו בעשורים האחרונים הפך הדיון ב'ספרות והיסטוריה', שבדרך כלל היה אינטלקטואלי ומתודולוגי, הרבה יותר אקטואלי ואידיאולוגי. בהשראת מדעי-האדם החדשים דוגמת הפסיכולוגיה או האנתרופולוגיה, שבהן נודעת חשיבות עיקרית לסיפורים שמספרים ה'פציינטים', ילדים כילידים, על חייהם ותולדותיהם, ובעקבות חוקרי תרבות, חברה, ומדינה שהצביעו על חלקם של סופרים והיסטוריונים ביצירת (ואפילו ב'המצאת') הנרטיבים המכוננים של מדינת-הלאום המודרנית, פונים החוקרים בימינו מהפואטיקה של הספרות וההיסטוריה אל הפוליטיקה שלהן. ההכרה כי בני-האדם חיים - ולא רק מספרים - עלילות נרטיביות העלתה לדיון שאלות חדשות ביחס לעיצוב הספרותי של ההיסטוריה, כמו גם ביחס לעיצוב ההיסטורי של הספרות: מדוע וכיצד נוצרים סיפורים ייחודיים דוגמת אגדות-עם, מיתוסים או אפוסים בתרבות? האם ועד כמה הם מושפעים מתנאים ומאירועים היסטוריים? כיצד הם משפיעים על עיצוב הזהות האישית והקולקטיבית? ומהי הזיקה בינם לבין היצירה הספרותית האומנותית? שאלות אלו ואחרות נידונות בקובץ זה במחקרים מקוריים, עשירים ומגוונים, שבכל אחד מהם נבחנת יצירה היסטורית או ספרותית בהקשריה התרבותיים והפוליטיים הייחודיים. הקובץ כולל מחקרים בתולדות ההיסטוריוגרפיה למן ראשיתה באתונה הקלאסית ועד האסכולות המודרניות של 'אנל' וה'ניו-היסטוריציזם', לצד מחקרים בתולדות הספרות הכללית והעברית,למן הסיפור המקראי והאגדה התלמודית עד יעקב שבתאי, שצירופם יחד מאפשר התבוננות בהבטים השונים של ייצוג המציאות בהיסטוריה ובספרות כדרך שהתפתחה בתרבות המערב מתוך פרספקטיבה השוואתית.
מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי
מאת: יואב אשכנזי
תיאור: במרכז הספר עומד הרעיון של יצירה וריפוי עצמיים באמצעות הפילוסופיה והספרות, תהליך המוביל את הקורא והכותב להבנה עצמית גבוהה ומורכבת יותר.
הדיון בתהליך זה נערך באמצעות שני מושגים מרכזיים בהגותם של לודוויג ויטגנשטיין ואייריס מרדוק: ראייה בתור ודמיון יוצר.
טענה מהותית היא, שיצירותיהם מהוות כר להתנסות עצמית ותיקון פנימי תודעתי. בתוך כך מערער הספר על הנחת הניטרליות של עמדות פילוסופיות מסוימות במאה העשרים, וכן על הניסיונות לייצר הבחנות חדות בין תחומי חיים ויצירה, כגון פילוסופיה וספרות, תורת הכרה ואתיקה ועוד.
הספר נפתח בחלק פילוסופי המציג את הגותם של ויטגנשטיין, מרדוק ופייר אדו. בחלק זה מוצגים המושגים שלעיל ונערך דיון פילוסופי בשאלת הניטרליות של הפילוסופיה ובטבעה של המוסריות וההגות המוסרית.
כמו כן נדונים התפקידים השונים והמגוונים שממלאות הספרות והפילוסופיה בהקשר של תהליך המרת מערך הדימויים והשפה הפנימיים של היחיד.
בחלקו השני של הספר מוצגות פרשנויות ליצירות ספרות אשר מביאות בחשבון את התהליך שהכותב והקורא יכולים לעבור במהלך קריאה מעמיקה של יצירה.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: ז'ולייט חסין
תיאור: ז'ולייט חסין פרסמה מסות, מחקרים וספרים העוסקים רובם בחקר האסתטיקה של מארסל פרוסט ותהליכי כתיבתו. כיום משמשת חסין כפרופסור לספרות משווה באוניברסיטת בר-אילן, ומפרסמת מאמרים וספרים גם בתחום זה. 
הקיבוץ המאוחד
מאת: היינריך בל
תיאור: היינריך בֶּל, הסופר הגרמני הראשון שזכה בפרס נובל לאחר מלחמת העולם השנייה, הלך ונשכח בארץ אבותיו מאז מותו - אולי משום שהתעקש לשאת את דגל הזיכרון של המלחמה והשואה, הוא קרא תיגר על גרמניה החדשה, ונאבק בעוולות היומיומיות שנגרמות לאדם הפשוט.
במלאֹת עשרים וחמש שנים למותו מוגש, לראשונה בעברית, מבחר מגוּון משפע כתביו - מכתביו מהמלחמה כחייל ורמאכט, מסותיו על זיכרון, אחריות ואשמה, הרהוריו על משפט אייכמן, חיבוריו הזועמים על הפרת זכויות אדם, רשמיו מישראל, רשימותיו על ספרות.
כל אלה הם טקסטים עוכרי שלווה וטורדי מחשבה, המסגירים השקפת עולם הומאניסטית רדיקלית והתבוננות ביקורתית רבת קשב במציאות החיים הדרמטית בגרמניה בעשורים שלאחר מלחמת העולם השנייה. ואולי המפתיע ביותר הוא לגלות עד כמה הם רלוונטיים לנו הישראלים ולנעשה אצלנו.
הקיבוץ המאוחד
מאת: ארנולד האוזר
תיאור: זהו הכרך השני (מתוך שני כרכים) המקיפים ביותר כעבודת מחקר על ההיסטוריה החברתית של האמנות והספרות. כולל ביבליוגרפיה והערות.
הקיבוץ המאוחד
מאת: ארנולד האוזר
תיאור: זהו הכרך הראשון (מתוך שני כרכים) המקיפים ביותר כעבודת מחקר על ההיסטוריה החברתית של האמנות והספרות. כולל ביבליוגרפיה והערות.
הקיבוץ המאוחד
מאת: ארנה גולן
תיאור: בספר מכונסים מאמרים שהתפרסמו בכתבי-עת לחקר הספרות ובמאספים ספרותיים.
המאמרים מקיפים שלושה תחומים:
א. עיונים במדיניות הספרותיות באחדים מכתבי-העת המרכזיים, שבהם צמחה הספרות העברית במאה ה-19 ועל סף המאה ה-20 (ביניהם "השחר", "המליץ" ו"הצפה"), ובחינת הזיקה שבין מדיניות זו להשקפותיהם של העורכים בביקורת הספרות.
ב. התיאוריה של הביקורת ושל הספרות היפה בהגותו של שלמה צמח, מחשובי המבקרים בזמנו.
ג. עיונים בסיפורים של ש"י עגנון, תוך חשיפת מקורותיהם – מן המקרא עד למקורות מאוחרים יותר, כולל תורת הקבלה – והארה חדשה ומפתיעה של הטקסטים העגנוניים ביחסם למקורות היהודים.
הקיבוץ המאוחד
מאת: שלמה שפאן
תיאור: "שירת הסיודוס" -  תרגם מיוונית: שלמה שפאן.
 "מעשים וימים תאוגוניה מגן הרקליס 202 עמודים כולל איורים, אותיות גדולות ומנוקדות.
אחר 'השירים ההומריים' מביא שלמה שפאן לפני הקורא העברי בפעם הראשונה את כל יצירותיו של הסיודוס.
מוסד ביאליק
מאת: יהושע רובינשטיין
תיאור: איליה ארנבורג (1967-1891) – עיתונאי, סופר ומשורר – היה אחת הדמויות החשובות ביותר בתרבות הרוסית של המאה העשרים.
כגולה פוליטי מרוסיה הצארית, חי שנים בפריז חיי משורר ואיש בוהמה, ולאחר זמן היה הכתב של העיתון "איזווסטיה" באירופה המערבית. ארנבורג היה מן הסופרים הסובייטים החשובים המעטים שנשארו בחיים לאחר הטיהורים של סטלין.
בביוגרפיה החדשנית הזאת מספר יהושע רובנשטיין את סיפורה של אחת הדמויות הרוסיות החידתיות והשנויות ביותר במחלוקת.
ארנבורג היה בולשביק צעיר שנעשה אנטי-בולשביק, ושני עשורים אחר כך היה הדובר של סטלין. הוא היה יהודי מתבולל שנלחם באנטישמיות, ופטריוט רוסי שהיה חשוד על הקומוניסטים האורתודוקסים, והיטלר ראה בו אויב עיקרי.
אמרו עליו שהוא יהודי שבגד בעמו; סופר שבגד בכישרונו, ואדם שבגד במצפונו. ואולם ארנבורג שמר מידה של יושרה אישית. הוא עזר לסופרים אחרים, בהם אנה אחמטובה, אוסיפ מנדלשטם ובוריס פסטרנק.
הוא לחם בצנזורה והגן על האמנות האירופית במוסקבה.
עם חוג חבריו נמנו פבלו פיקאסו, אמדאו מודליאני, דייגו ריוורה, ארנסט המינגוויי, יצחק באבל ואנדרה מלרו.
מוסד ביאליק
מאת: שלמה שפאן
תיאור: "שירים הומריים" -  הימנונות, אפיגראמות, מלחמת הצפרדעים והעכברים. המתרגם, שלמה שפאן, שכבר יצאו לו מוניטין בתרגומיו המעולים מספרות יוון, לא התכוון בספר זה לתרגם לשם מחקר ולימוד, אלא למסירת היצירות בשלמותן, במדיה שהדבר ניתן בהרקה מכלי אל כלי, ובייחוד בהרקה מן המקור היווני ללשוננו, שהיא שונה כל כך מהיוונית.
על כן לא שינויי גירסאות וחילופי נוסחאות הן העיקר בתרגום, אלא הכרת הדברים וההנאה האסטתית המלווה אותם.
אף ההערות שהובאו בתרגום משמשים סיוע והקלה להבנת גופן של היצירות, הן בעניינים הרחוקים מן המושגים המקובלים עלינו היום, והן בשמות הפרטים של האנשים, המקומות וכיוצא באלה.
מוסד ביאליק
מאת: ישעיה רבינוביץ
תיאור: הספר הוא מחקר ספרותי המנסה לחדור לטיב מהותם הרוחנית של הזרמים בספרות האירופית והעברית החדשה.
החלק הראשון עוסק בחקר הערכים של האסכולות הספרותיות באירופה במאה השנים האחרונות וסוקר את התופעות הספרותיות ברוסיה, צרפת וגרמניה במשך שלושת הדורות האחרונים.
החלק השני דן בספרותנו ובלבטי החשיבה הישראלית שמצאו בה את גילוייהם.
מוסד ביאליק
מאת: קונג פו-צה .
תיאור: במבואו נותן דניאל לסלי סקירה מקיפה על תקופתו של קונפוציוס, על תלמידיו, על כתביו, על עיקרי תורתו ועל התפתחותה המאוחרת והשפעתה.
כמו כן הוא סוקר את התורות השונות בחכמת סין העתיקה ואת מנהגי הדת, המסורת והפולחן בסין הקדומה.
המאמרות של קונפוציוס הם מקור נאמן ללמוד מתוכם את חוכמת בני קדם ולהכיר את דרכי החיים של העם הסיני הקדמון.
מוסד ביאליק
מאת: קאטולוס .
תיאור: המשורר קאטולוס, גדול הליריקנים הרומיים, חי במאה הראשונה לפנה"ס, והוא ראשון הליריקנים של העת העתיקה שכל שיריו הגיעו לידינו מכונסים בקובץ.
ייחודו של הקובץ במגוון הנושאים של שיריו וצורותיהם הספרותיות: שירים אישיים, המביעים קשת רחבה של רגשות אנוש, שירי התקפה פוליטית, שירים מסוגננים ומלומדים על נושאים מיתולוגיים דתיים וטקסיים.
השירים שהקנו לו תהילת עולם הם שירי האהבה-שנאה שלו ללסביה, האישה הגורלית בחייו.
מוסד ביאליק
מאת: רות נבו
תיאור: מחזותיו האחרונים של שקספיר, הרומנסות הטרגיקומיות, ושתי הקומדיות המאוחרות המכונות "הקומדיות הבעייתיות" או "הקומדיות האפלות", ידועים כמחזות שטופים מאורעות מוזרים, עלילות אגדיות, צירופי מקרים שלא ייאמנו, כישוף, חלום ופנטסיה.
המחקר המוצג כאן מבוסס על התובנה של פרויד שהיוצא דופן בשיח הראליסטי - רציונלי מסגיר לעתים מסרים חשובים מן הלא - מודע.
רות נבו בודקת בניתוחים חודרים את המחזות סוף טוב הכל טוב, מידה כנגד מידה, אגדת החורף והסופה, מתוך שהיא קשובה לגוזמאות ולאנומליות הנשזרות בהם. עיוניה זורעים אור על המאורעות התמוהים ועל הביטויים הסתומים המאפיינים אותם.
חדירתה אל עומק התשוקות החבויות במחזות מאפשרת לה להגיע לפרשנות עשירה ומפרה.
פרופסור רות נבו לימדה שנים רבות בחוג לספרות אנגלית באוניברסיטה העברית בירושלים. שפתו האחרת של שקספיר הוא הספר השלישי בטרילוגיה השקספירית רבת המוניטין שלה. גם שני קודמיו, הטרגדיות של שקספיר והקומדיה השקספירית ראו אור בעברית.
מוסד ביאליק
מאת: פירדוסי .
תיאור: הפואמה 'שאה נאמה' היא האחד האפוסים הגדולים והמהוללים בספרות העולם.
המשורר אבו אל-קאסם מנצור [או חסן] הטוסי, הידוע בכינויו הספרותי פירדוסי , שקד עליה שלושים שנה, וב-1010 סיים את גרסתה השנייה.
האפוס מגולל את תולדות איראן מבראשית ועד הכיבוש הערבי במאה השביעית, כפי שנתפסו בתודעת האיראנים בימיו של פירדוסי.
מוסד ביאליק
מאת: פירדוסי .
תיאור: הפואמה 'שאה נאמה' היא האחד האפוסים הגדולים והמהוללים בספרות העולם.
המשורר אבו אל-קאסם מנצור [או חסן] הטוסי, הידוע בכינויו הספרותי פירדוסי , שקד עליה שלושים שנה, וב-1010 סיים את גרסתה השנייה.
האפוס מגולל את תולדות איראן מבראשית ועד הכיבוש הערבי במאה השביעית, כפי שנתפסו בתודעת האיראנים בימיו של פירדוסי.
מוסד ביאליק
מאת: פ. לחובר
תיאור: בספר זה כונסו מאמרי פ. לחובר ומסותיו בביקורת של יצירות גדולות מספרות העמים.
רובם ככולם התפרסמו בכתבי עת שונים במשך יותר מ-30 שנה.
בתוכם דברים על פרידריך הלדרלין ושירתו, חיים נחמן ביאליק מתרגם "דון-קיחוט", ריכרד דיהמל, גיאורג ברנדס, תומאס קארלייל, פרידריך ניטשה, הרצל ואחרים.
מוסד ביאליק
מאת: פלוטינוס
תיאור: במבוא ארבעה חלקים: א. פלוטינוס, זמנו, חייו וכתביו; ב. רקע הניאופלטוניות - השיטות הפילוסופיות היווניות והלא-יווניות בכללן השיטות הגנוסטיות שעליהן התחנך פלוטינוס; ג. השפעת הניאופלטוניות בעולם האלילי, הנוצרי, המוסלמי והיהודי בימי הביניים ובעת החדשה. המתרגם הקדים לאנאדות את תרגום חיבורו של פרופיריוס, תלמידו של פלוטינוס.
חיבור זה הוא המקור העיקרי לידיעותינו על אישיותו ופועלו של פלוטינוס.
האנאדות כוללות שישה תשיעונים שהם נ"ד פרקים, שמהווים אחדות שאינה ניתנת לחלוקה.
במרכז משנתו של פלוטינוס עיון בסוד ההווייה וחוקיות כל הנמצאים. הוא מצביע על יסודות ומקורות הניגודיות והשניות בעולמנו.
בכרך הראשון נכללות אנאדות א-ג ובשני אנאדות ד-ו. הן מסודרות לפי הסדר שקבע פרופיריוס, סדר השונה מן הסדר הכרונולוגי שבו נכתבו בידי פלוטינוס.
בסוף הכרך השני צורפו טבלאות לפי הסדר שקבעו פרופיריוס ופולטינוס, מבחר ביבליוגראפי, מפתח שמות ומקורות לאנאדות ומפתח עניינים.
מוסד ביאליק
מאת: פלוטינוס
תיאור: במבוא ארבעה חלקים: א. פלוטינוס, זמנו, חייו וכתביו; ב. רקע הניאופלטוניות - השיטות הפילוסופיות היווניות והלא-יווניות בכללן השיטות הגנוסטיות שעליהן התחנך פלוטינוס; ג. השפעת הניאופלטוניות בעולם האלילי, הנוצרי, המוסלמי והיהודי בימי הביניים ובעת החדשה. המתרגם הקדים לאנאדות את תרגום חיבורו של פרופיריוס, תלמידו של פלוטינוס.
חיבור זה הוא המקור העיקרי לידיעותינו על אישיותו ופועלו של פלוטינוס.
האנאדות כוללות שישה תשיעונים שהם נ"ד פרקים, שמהווים אחדות שאינה ניתנת לחלוקה.
במרכז משנתו של פלוטינוס עיון בסוד ההווייה וחוקיות כל הנמצאים. הוא מצביע על יסודות ומקורות הניגודיות והשניות בעולמנו.
בכרך הראשון נכללות אנאדות א-ג ובשני אנאדות ד-ו. הן מסודרות לפי הסדר שקבע פרופיריוס, סדר השונה מן הסדר הכרונולוגי שבו נכתבו בידי פלוטינוס.
בסוף הכרך השני צורפו טבלאות לפי הסדר שקבעו פרופיריוס ופולטינוס, מבחר ביבליוגראפי, מפתח שמות ומקורות לאנאדות ומפתח עניינים.
מוסד ביאליק
מאת: שמואל ניגר
תיאור: בשלושה מדורים גדולים מברר שמואל ניגר, סופר יידיש ומבקרם של שלושה דורות סופרים, עניינים שבין הקורא לסופר מזה ובין הסופר למבקר מזה, וכן את בעיות הביקורת ודרכיה.
מוסד ביאליק
מאת: אלכסנדר לוריאן
תיאור: הספר דן בטרגדיות התנ"כיות שנכתבו בשפה הצרפתית במערב אירופה של שלהי הרנסנס - מימי מלחמות הדת באמצע המאה הט"ז ועד השכנת השלום בסוף אותה מאה.
החיבור בודק את זיקתם של המחזות למקורם המקראי, ועומד על יסודותיהם הרעיוניים על מידת התאמתם לעקרונות הקלסיים ועל מידת השפעתם על משוררים ועל מחזות אחרים.
מוסד ביאליק
מאת: סופוקלס .
תיאור: בדברי המבוא מביא דיקמן סקירה מקפת על הטראגדיה היוונית, מקורותיה, התגבשותה ומרכיביה.
כרך שני: איאס; אלקטרה; בנות טרכיס; פילוקטטס.  
מוסד ביאליק
מאת: סופוקלס .
תיאור: בדברי המבוא מביא דיקמן סקירה מקפת על הטראגדיה היוונית, מקורותיה, התגבשותה ומרכיביה.
כרך ראשון: אוידיפוס המלך; אודיפוס בקולונוס; אנטיגונה.
מוסד ביאליק
מאת: פלוטארכוס .
תיאור: כרך זה חותם את שורת הביוגראפיות של פלוטארכוס.
כונסו בו כל אותן ביוגראפיות שנשמטו מטעמים שונים משני הכרכים הראשונים, בלי להוציא מן הכלל גם את האישים המיתולוגיים שאף-על-פי שאין להם ערך היסטורי-ארכיאולגי, הרי ערכם בהיסטוריה התרבותית רב.
מוסד ביאליק
מאת: מוזס י' פינלי
תיאור: תמונה בהירה, חדשנית ומעניינת של החברה היוונית בתקופת הומרוס, השואבת מן ה"איליאדה" וה"אודיסיאה" ומן המחקרים האחרונים בארכיאולוגיה ובאנתרופולוגיה.
אחד הספרים החשובים ביותר על העת העתיקה שהתפרסם בשנת 1954 ומאז הודפס 15 פעמים לפחות, תורגם לעשר שפות לפחות, צוטט, נידון והותקף במאמרים ובספרים רבים.
בשנת 1977 הופיע המהדורה השנייה של הספר, והמחבר כתב לה הקדמה וצירף לה שני נספחים ומאמר ביבליוגרפי.
הספר משמש מופת ונקודת מוצא להיסטוריונים חברתיים ורעיוניים של כל התקופות.
מוסד ביאליק
מאת: פלוטארכוס .
תיאור: כרך זה המחזיק ביוגראפיות של אנשי יוון, מן הנודעים שבהם בתחומי פעילותה המדינית והציבורית, נכתב בידי פלוטארכוס שחי בימי הקיסרים קאליגולה, נירון, אספסיינוס, טיטוס וטרייאנוס ומת בתחילת מלכותו של אדריאנוס.
מוסד ביאליק
מאת: סטפן מלרמה, פול ואלרי
תיאור: הספר "על הריקוד" כולל מסות ודיאלוג מאת שניים מענקי הרוח המודרניסטיים בצרפת, סטפן מלרמה ופול ולרי, החושפים בלשונם המיוחדת ובסגנונם המקורי כיוונים חדשניים להתבוננות בריקוד ולמחשבה על אודותיו. הטקסטים השונים מעלים שאלות על מהותה של ה"כוריאו-גרפיה", דהיינו על הזיקה בין מחול לבין כתיבה בכלל ושירה בפרט.
מהי כתיבה פואטית? מהו ריקוד? האם הקשר ביניהם אינו אלא מטפורי או שמא הוא מבוסס על יחסים פנימיים בין תוכן לצורה, בין הוויה ואין, המתחוללים בשירה ובריקוד גם יחד?
יתר על כן, מה בין תנועה למחשבה? ובלשונו של ולרי: "מה אם באיזו דרך נס היה הוא [הפילוסוף] נכבש בתשוקה פתאומית לריקוד?...
אילו רצה להפסיק להיות צלול כדי להפוך לנינוח; ואם אמנם, בנסותו להיות שונה לחלוטין ממנו עצמו, היה מתפתה להמיר את חופש השיפוט שלו בחופש תנועה?"
כתיבתם החדשנית של ולרי ומלרמה על הריקוד לא היתה רק הישג ספרותי בפני עצמו, אלא גם ציון דרך בתולדות המחול, בכך שחילצה אותו מן הסטיגמה של צורת בידור בורגנית, שדבקה בו במאה התשע–עשרה, וסייעה בשינוי מעמדו ובתפישתו כאמנות מובילה במאה העשרים.
הקיבוץ המאוחד
מאת: מוריס בלאנשו
תיאור: האסופה שלפנינו מאגדת פרקים משני ספרים, המרחב הספרותי (1955) והספר העתיד לבוא (1959), ספרים בהם קיבץ בלאנשו טקסטים ביקורתיים שפרסם בשלהי שנות ה-40 ובמהלך שנות ה-50, שהשפיעו באופן מרחיק לכת על סופרים ואינטלקטואלים בשנים אלה.
בלאנשו מקדיש כאן דיונים רחבים לפרויקט ה"ספר" של מלרמה, לאלגיות של רילקה, לטרילוגיה של בקט, ליומניה של וירג'יניה וולף ולחיבורו של רולאן בארת, דרגת האפס של הכתיבה. אך לבה של כתיבתו אינו ביאור, פרשנות או מתודת קריאה.
דרך הקריאות הללו המקיימות שיחה אינסופית עם הוגים ויוצרים עתיקים ומודרניים הוא טווה ופורם לסירוגין את "המרחב הספרותי", מרחב כתיבה הכרוך בגלות קדומה מן החיים, מרחב שאינו פרי של רצון ותודעה, מרחב שהוא מכנה גם "מרחב המוות".
אסופה זו מאפשרת לנו להתוודע למילונו הייחודי של בלאנשו ("החוץ", "הלילה האחר", "הניטראלי") הנע בין שני מיתוסים, שני סיפורי מסע, בין מסעו של אודיסיאוס לבין מסעו של אורפיאוס, בין שירת הסירנות לדמותה של אורידיקה – כדי להציג מענה שונה בתכלית למענה של סארטר על אותה שאלה: "הספרות מה היא?"
הקיבוץ המאוחד
מאת: מיננדרוס .
תיאור: מיננדרוס (219/290-343/342 לפנה"ס) היה המחזאי הראשון בספרות העולם המערבי שהאהבה היתה לו לנושא ראשי למחזותיו.
ממנו עבר העיסוק ביחסים שבינו לבינה אל המחזאים הרומיים פלאוטוס וטרניוס, ומהם אל המחזאים במערב, למן מולייר ועד שאו.
מכל המחזאים היוונים היה הוא המודרני ביותר בגישתו המופכחת אל החיים ומהדר ביותר בסגנונו.
הספר כולל את המחזות" 'קשה לב', 'בת-סאמוס', 'מגן', 'מתבוררים' ו'גזוזת שער'.
מוסד ביאליק
מאת: ז'ק דרידה
תיאור: הספר "דרידה קורא שייקספיר" מכיל שלושה חיבורים שכתב דרידה על מחזות שייקספיריים: "אפוריזם שלא בעתו" – סדרות אפוריזמים על רומאו ויוליה; "צוויו של מרקס" – הפרק הראשון בספרו "רוחות הרפאים של מרקס" המעיין גם ב"המלט"; ו"מהו תרגום 'רלוונטי'?" – הרצאה שנשא על "הסוחר מוונציה".
דרידה עצמו לא קיבץ את קריאותיו בשייקספיר לספר בפני עצמו, והחיבור הזה במתכונתו המסוימת רואה אור לראשונה בעברית.
אין כמו התיאטרון בכלל כדי להטעים ולהפגין כמה מתכונותיה הדרמתיות לעילא של הדקונסטרוקציה – על יחסה לניסיון, לריגוש, לאינטלקט ולעצם הפעולה הלשונית. אך התיאטרון השייקספירי בפרט נענה לדקונסטרוקציה באינטנסיביות יתרה. מצד אחד, הוא מאפשר לדרידה לעקוב אחר מוטיבים ונושאים שהעסיקו את כתיבתו מראשיותיה: מעמדו של החוק השושלתי, הירושה והאבל המלנכולי, כמו גם היחסים שבין ממד הזמן לבין ארוס, מכאן, והצדק, מכאן.
שאלותיו של שייקספיר הן במידה רבה שאלותיו של דרידה עצמו. מצד אחר, התיאטרון השייקספירי מאפשר לדרידה לביים ולהציג פילוסופיה תיאטרלית, התופסת את המחווה הפרפורמטיבית של הלשון כמחוותה המכרעת וכצו העליון של מעשה ההתפלספות.
לשונו של דרידה אינה רק מתארת, מבארת, טוענת או מנתחת. היא בראש ובראשונה מחוללת. לפיכך, דרידה אינו מסתפק בהתחקות אחר הדינמיקה הדקונסטרוקטיבית הפועלת כבר בטקסט השייקספירי. הוא נעשה במובן-מה דמות נוספת במחזה, המאמצת כמעט כליל את לשונו של הגיבור שבו היא בוחרת. דרידה משחק את שיילוק בבית המשפט בוונציה, את המלט באלסינור ואת יוליה על הגזוזטרה בוורונה.
דרידה-שיילוק תובע את ליטרת הבשר, דרידה-המלט מדבר אל רוחות הרפאים ודרידה-יוליה מביא את המסע הזה למסקניותו, משהוא מתמקד בשאלת השם, בפעילות האדמית של השפה: "אני אוהבת אותך, רומיאו", כותב דרידה-יוליה: "אל תישאהו יותר, רומיאו, את השם רומיאו".
הקיבוץ המאוחד
מאת: טיטוס לוקרציוס קרוס
תיאור: טיטוס לוקרציוס קארוס, המשורר ההוגה החובק זרועות עולם בשירתו, חי ופעל במחצית המאה הראשונה לפני ספה"נ.
יצירתו הנאדרת, הכתובה במיטב ההכסאמטר הדאקטילי, מרצה בלהט פיוטי את משנתו של אפיקורס על התהוות היקום ומכילה, נוסף לכך, את תמצית הפילוסופיה היוונית העתיקה בחתירתה אל אמת המיטאפיסית, אל השגת האחדות בכוללות ההוויה, אל היופי, ואל הצדק והחופש בחיי היחיד והחברה.
משורר תלמיד-חכם זה, הבקיא בהוויות העולם ובספרות העשירה שעד זמננו כאחד, מרצה דעותיו בשיטה ברורה והגיונית ומתנצח עם בעלי דעות ואסכולות אחרות בלשון חריפה ושנונה.
אולם מתחת להרצאה ההגיונית מאוד ומבעד לוויכוחיו העיוניים מאירה מתוך חרוזיו הנפלאים נפש-משורר רגישה, המתענה בבדידותה והמתלבטת בספיקותיה, העומדת מוכת-תימהון והערצה לפני הדר הטבע, שטופת אור גילוייו, והבזה לחשכת הבערות והאמונות הטפלות, שאסרו בכבליהן את בן האדם, נזר הבריאה וגאונה.
ופלא גדול הוא, שדווקא התפיסה הטבענית החמרנית בכל הנמצאות היא שעוררה את דמיונו של לוקרציוס והולידה יצירה פיוטית העולה ביופיה, בשגב חזונה ובעומק רגשה על כל יצירה דמיונית או מיתולוגית אחרת בעולם העתיק.
מוסד ביאליק
תיאור: מנג דזה (מנציוס) הוא אולי המעניין והמפתיע בפילוסופים שהלכו בדרכו של קונפוציוס בתקופה הפורייה ביותר במחשבה הסינית, והספר שנקרא על שמו הוא הארוך והקוהרנטי ב"ארבעת הספרים", וגם החתרני שבהם. בוודאי מבחינה פוליטית, בזיהוי של רצון השמים עם טובת העם ובהיתר המפורש להדיח שליט לא מוסרי, אבל גם בנכונותו להניח הנחות מטפיזיות, על טבע האדם, למשל, הנחות שלא התקבלו על האורתודוקסייה הקונפוציאנית אלא יותר מאלף שנה אחרי מותו, ועוד יותר מזה בתמונת העולם העולה מדבריו.
מנציוס היה כמובן שותף להומניזם הפרגמטי שהוא לב המחשבה הקונפוציאנית, ועם זאת ידע לרמוז למסתורין המכלכל את לב האדם אבל נמצא מעבר לו.
מבעד לשקיפות של מחשבה בהירה וכתיבה אלגנטית נקייה ומרוכזת, התכונות שעשו את "מנציוס" לספר מופת לכל משכיל סיני, מבליח משהו מעורפל ומסקרן: מתווה של השקפה מטפיזית ומוסרית נשגבת, שאינה מעליבה את השכל.
ואולי דווקא זה מה שהקנה למנציוס את מעמדו בתרבות הסינית המסורתית, ומה שיכול לכבוש את לבו של קורא מערבי בן זמננו.
מוסד ביאליק
מאת: מלכה לוקר
תיאור: בדברי המבוא סוקרת המחברת את מאפייניה של הרומאנטיקה וההתפתחות בתוכה ואת יחסה למציאות, לעמדות פילוסופיות, לטבע, לספרות, לאמנות ולהיסטוריה.
מוסד ביאליק
תיאור: מתוך ביקורתה של גליה פת-שמיר במוסף לספרות, ידיעות אחרונות 10.3.2006:
הפילוסופיה הסינית הגדולה מעמידה במרכזה את ההומניזם הטהור ולא את האל.
"האדם מרחיב את הדרך, לא הדרך את האדם", משפט הפתיחה ב'ספר המאמרות' של קונפוציוס, שחי בסין של המאה השישית לפני הספירה, מרמז לא מעט על החיבור כולו. זהו קובץ דיאלוגים קצרים בין המורה קונפוציוס לבין תלמידיו, אשר אספו והעלו אותם על הכתב במשך שנים ארוכות.
המבנה הדיאלוגי מזכיר לעתים את הפילוסופיה של הדיאלוגים הסוקראטיים, ולעתים שאילתות לרב, כפי שהן באות לביטוי בדת.
מעמדו של הספר בקונפוציאניזם דומה לזה של כתבי-קודש בדתות המוכרות לנו מהמערב.
האין זה מפתיע שהצהרת הפתיחה של ספר השוכן בלב לבה של התרבות הסינית מתייחסת ללימוד, להנאה, לחברות, לשמחה ולשוויון נפש? ישאלו ספקנים אחדים: האם זאת הפילוסופיה הגדולה של סין? ואחרים: האם אלה יסודות הדת בתרבות החשובה הזאת?
והתשובה לשתי השאלות היא "כן, בהחלט".
במשפטים הפשוטים הללו גלומים יסודות ההומניזם הקונפוציאני: ההנאה ולא התועלת שנלווית ללימוד, היחס האנושי שבין המורה לתלמידיו, הנתינה לחברים שכולה שמחה, ו"מידת ההשתוות" של האדם.
הצהרה כזאת מבטאת, מבחינה פילוסופית, תפיסה מוסרית שבמרכזה היחס שבין אדם לאדם ואשר לימוד נתפס בה כלימוד היחס הזה במיטבו, כלומר: לימוד מוסר.
ספר המאמרות זכה לתרגומים רבים ללשונות מערביות. כל תרגום, מדויק ככל שיהיה, מביא עמו הטיה פרשנית. דניאל לסלי ואמציה פורת תרגמוהו לעברית ב-1960. תרגום זה נוסח בשפה תלמודית, ולמעשה הציג את המאמרות מהאספקט הדתי. תרגומה החדש והנפלא של אמירה כץ מגיש את הצד הפילוסופי-הומניסטי של החיבור.
מוסד ביאליק
מאת: דינה קטן בן-ציון
תיאור: 'המיתולוגיה הסרבית', ספר נוסף בסידרה 'מיתוסים', מביא לראשונה לקורא העברי מאוצרות המיתולוגיה הסרבית - פן אחד במיתולוגיה רבת הפנים של העמים הסלבים הדרומיים.
זהו סיפור על גילגולם של מיתוסים קדומים באפוסים מאוחרים, על השילוב הבלתי ניתן להפרדה בין ההיסטוריה רבת התהפוכות של הסרבים לבין המיתוסים המלווים ומעצבים אותה עד לימינו.
בלבו של סיפור זה ניצב מיתוס קוסובו והאגדות שנרקמו סביבו.
דינה קטן בן ציון, משוררת, מתרגמת וחוקרת ספרות, ליקטה ממקורות שונים ומגוונים שלל סיפורים ופרטים על הדת הסלבית העתיקה מההיבט המיוחד של העם הסרבי ועל גילגולי האלים העתיקים בגיבורי האפוס הסרבי מכאן ובקדושי הנצרות מכאן. עוד בספר סיפורים המחיים את רוחן של ישויות אגדתיות המאכלסות את המיתוס והפולקלור הסרבי - וילות ומכשפות, אלות ואז'דאיות, נחשים ובני מינם, ענקים ומפלצות.
ישויות אלה, כמו דמויות האלים העתיקים, יונקות ממחוזות קיום קדמוניים תוך שילוב בין יסודן הפגני לבין תדמיתן הנוצרית.
הספר פורש תמונה מרתקת של אמונות ואגדות המבטאות את מרכזיותו של הטבע בעולמו הנפשי של העם הסרבי.
בספר 'אחרית דבר' על מוצאם של העמים הסלבים, על הדת הסלבית העתיקה ועל האפוס הסלבו-סרבי וכן רשימה ביבליוגרפית ומפת יוגוסלביה-לשעבר עם מפת התפשטות סרביה בימי גדולתה.
מפה : מיפוי והוצאה לאור
מאת: לבנה ליטני
תיאור: 'המיתולוגיה הבריטית', ספר נוסף בסדרה מיתוסים, מביא לראשונה אל הקורא העברי את אוסף הסיפורים העומדים עד היום בבסיס המורשת הלאומית הבריטית.
המחברת, לבנה ליטני, ליקטה וערכה את הסיפורים העיקריים מתוך שפע עצום של מקורות וגירסאות. המלך ארתור, גוויניבר אשתו, לנסלוט האביר, מרלין המכשף, אקסקליבור, חרב הפלאים של ארתור, והגביע הקדוש - כל הסיפורים האלה ורבים אחרים, שזכו עד היום לאינספור עיבודים בכל ערוצי התקשורת האפשריים, מופיעים כאן בצורתם המקורית.
חלקו הראשון של הספר עוסק במיתולוגיה הוולשית, ובו סיפורים המשמרים בחלקם את דרך החשיבה הקלטית, המערבת יסודות של עולם המציאות ועולם הדמיון. בסיפורים אלה מופיעה לראשונה דמותו של ארתור, אך עדיין לא עם כל המאפיינים המוכרים שלו. החלק השני מביא בקצרה את עלילת היצירה המפורסמת 'ביאוולף' (מן המאה ה-8 לספירה), החשובה מבין היצירות שנכתבו באנגלית עתיקה.
זהו אפוס אנגלו-סקסוני המתאר את שורשיהם הקדומים של העמים הגרמניים תושבי סקנדינביה שצאצאיהם התיישבו ברבות הימים באי הבריטי. החלק השלישי מתאר את ההיסטוריה של בריטניה כפי שנכתבה בידי ההיסטוריון ג'פרי ממונמות' במאה ה-12.
ג'פרי, וולשי במוצאו, ניסה לבנות בסיפוריו ההיסטוריים-מיתולוגיים תשתית לסיפור לאומי בריטוני (לעתיד בריטי). כאן נקבעה דמותו המוכרת של ארתור, המלך הלוחם, המקים בחצרו מסדר אבירים ומרחיב את גבולות הממלכה הבריטונית. החלק הרביעי והאחרון מביא מבחר מגוון של סיפורים מתוך מחזור אגדות המלך ארתור כפי שהתפתחו והתגבשו במהלך המאות 12- 15.
מפה : מיפוי והוצאה לאור
מאת: אורי גבאי, תמר וייס
תיאור: "המיתולוגיה הבבלית", ספר נוסף בסידרה מיתוסים, מציג בפני הקורא העברי את מבחר המיתולוגיה של ארץ הפרת והחידקל בפרוזה קולחת, השואפת לשקף את הלשון הציורית, רבת הדימויים, של המיתוסים הכתובים העתיקים ביותר הידועים לאנושות.
בפני הקוראים נפרש כאן עולם שנשתכח מלב במשך קרוב לאלפיים שנה ונתגלה מחדש בזכות החפירות הארכיאולוגיות בעיראק ופיענוח כתב היתדות והשפות שאותן שימש (בהן השומרית והאכדית).
לוחות טיט רבים כתובים בכתב זה נשתמרו והגיעו לידינו, והם מגלים טפח מן העולם העתיק שסבב את תרבות המקרא. המיתוסים העוסקים בבריאת העולם והאדם ובמבול שהובא על הארץ מאירים את סיפורי התנ"ך באור חדש ומרתק. מרתקים לא פחות הם המיתוסים המשקפים התמודדות אנושית עם רגש האהבה ועם אימת המוות – הידוע שבהם הוא "עלילות גלגמש".
המחברים, אורי גבאי ותמר וייס, ליקטו מבין המיתוסים הבבליים את השלמים והמובנים ביותר לקורא בן ימינו. חלקו הראשון של הספר כולל מבחר סיפורים המגוללים עלילות שגיבוריהן הם האלים: בריאת העולם מגופתה של האלה תיאמת, מעשי אהבה ואונס, וכן סיפורים על ירידתם של אלים לשאול וקשיי עלייתם משם. חלקו השני של הספר כולל את סיפורי היריבות המתמשכת בין הערים ארך וארתה, את פגישת הגיבור לוגלבנדה בנשר אנזו, את חיפושו של המלך גלגמש אחר חיי הנצח, ואת עלייתם השמיימה של החכם אדפה והמלך אתנה.
עוד בספר 'אחרית דבר', המתארת את הרקע התרבותי שבו נולדו המיתוסים העתיקים, וכן רשימה ביבליוגרפית, מפתח מבואר ומפת האזור.
מפה : מיפוי והוצאה לאור
מאת: לבנה ליטני, יהודה ליטני
תיאור: 'המיתולוגיה האירית', הספר השלישי בסידרה 'מיתוסים', מביא לראשונה בעברית את המיתוסים של אירלנד הקלטית.
המחברים, לבנה ויהודה ליטני, מספרים את החשובים שבסיפורים האיריים, שבמרכזם עומדות עלילות אהבה וגבורה, כישוף ומסתורין. רבים מסיפורים אלה עדיין חיים בזכרונם של תושבי אירלנד.
שלא כמו רוב העמים הקלטים, שנכבשו בידי האימפריה הרומית וקיבלו את תרבותה, האירים נשארו מחוץ לעולם הרומי ושמרו על תרבותם ועל מסורתם.
מאז המאה ה6- החלו נזירים נוצרים להעלות על הכתב את המיתוסים האיריים, ויחד עם מאמציהם "לנצר" את הסיפורים הם שמרו על רבים מהמרכיבים הפגאניים הקדומים שלהם. בזכותם ובזכות המשוררים האירים העממיים נשמרה המיתולוגיה האירית והיתה למתועדת שבמיתולוגיות הקלטיות.
הספר כולל ארבעה מחזורים: המחזור המיתי, שבמרכזו עומדת פלישת בני הטואטה דה-דנאן לאירלנד ומלחמתם בפומורים הדמונים; מחזור הגבורה של אלסטר, שבמרכזו עומדות עלילות הגבורה והאהבה של הגיבור קוהולין ומלחמתו במלכה מייב; מחזור הפיאנה, המספר על עלילותיו של פין מק-קואל ואנשיו; ומחזור המלכים, המביא את סיפוריהם של אחדים ממלכי אירלנד הקדומה.
כן כולל הספר אגדות על החשובים שבקדושים הנוצרים האירים, מבוא על התרבות והמיתולוגיה האירית-קלטית, מפתח מבואר ואחרית דבר.
מפה : מיפוי והוצאה לאור
הצג עוד תוצאות