נמצאו 234 ספרים בקטגוריה
לכל הספרייה
מאת: אהוד גזית
תיאור: הפרויקט החלוצי שלפניכם מייסד, כנראה, שדה דעת חדש. מחברו מכנה אותו 'ביו־לוגיקה'. הלוגיקה של תופעת החיים. שלא כמו הביולוגיה, החוקרת את תכונותיהם של היצורים החיים המוכרים לנו, ומכלילה מתוך תכונות אלה את הגדרת החיים שלה – הביו-לוגיקה פועלת בכיוון הנגדי. היא מתחילה מהשאלה העקרונית ביותר: מהו הדבר שמבדיל חי מדומם? מהו העיקרון היסודי ביותר של החיים? תשובתו של אהוד גזית, פיזיקאי, חוקר ומורה, היא שהדבר החי הוא עצם המסוגל לשכפל את עצמו בעצמו. מתוך תפיסה זו לבדה, באזמל לוגי חד כתער וברוחב יריעה בינתחומי מעורר השתאות, גוזר המחבר את תכונותיהם העיקריות של היצורים באשר הם, על פני כדור הארץ ובעולמות אחרים, בזמנינו ובזמנים אחרים. כעת יופיעו החיים בפנינו, על כל גילוייהם המפליאים בגיוונם, אך גם על אכזריותם ועל הסבל הכרוך בהם – כדבר מה הכרחי לחלוטין. מסע מרתק זה בעקבות יסוד ההכרח של החיים, יוביל אותנו לשאלות כגון:
- מדוע הביסו היצורים בני התמותה (הידועים לנו כיום) את בני האלמוות (שלא מן הנמנע שהתקיימו בראשית החיים)?
- מדוע ניצחה שיטת הריבוי הזוויגי (זכר ונקבה) שיטות אפשריות אחרות, כגון ריבוי אל־זוויגי או תלת זוויגי (זכר, נקבה ומין שלישי)?
- מדוע לא תיתכן סביבת חיים שבה יש צמחונים בלבד? מדוע הטרף וההרג בלתי נמנעים?
- מדוע הכרחי שכל יצור חי ימצא על סף המוות במהלך חייו, ויישא בפועל את הסבל המקסימלי שהוא מסוגל לשאת?
- מה "מרוויח" הטבע מתופעות כמו הנאה ותקווה?

כרטיס הכניסה לעולמו של גזית אינו מהזולים. הוא דורש מהקורא דמיון, חשיבה לוגית, ונכונות לבחון באור חדש את תופעת החיים. אולם מה רב השכר! כי מרגע שיסוד הסבל בחיים מתגלה לנו כהכרחי לא פחות מהצורך לנשום, ההקלה היא בלתי נמנעת. (העורך)
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: עמנואל קאנט
תיאור: "לתבונה האנושית יש גורל מיוחד בסוג אחד של הכרותיה: מעיקות עליה שאלות שאין ביכולתה לסלק אותן, מפני שהוטלו עליה כמטלה על ידי טבע התבונה עצמה, אך אין גם ביכולתה להשיב עליהן, כיוון שהן חורגות מכל יכולותיה של התבונה האנושית".

זהו המשפט הפותח של הספר ביקורת התבונה הטהורה לעמנואל קאנט, שהוא, ללא ספק, החיבור הפילוסופי החשוב והמשפיע ביותר בעת החדשה. קאנט חולל את המהפכה הפילוסופית העיקרית של העידן המודרני, עד שכל תולדות ההגות שלאחריה, לא רק הפילוסופית, ספוגות ברעיונות שבאו ממנו או יוחסו לו בפרשנות כזו או אחרת. החיוניות של מחשבתו ניכרת גם בדורות האחרונים אצל הוגים שונים מאוד גם ממנו וגם זה מזה.

מכל הבחינות הללו ניתן לומר שהבנת קאנט וההתמודדות אתו הן חלק מהבנתנו את עצמנו. אבל רק מעטים מגיעים לקרוא את כתבי קאנט עצמו, בעיקר את שלוש הביקורות, ובראשן "ביקורת התבונה הטהורה", שבהן הפך קאנט את הפילוסופיה הקדם-מודרנית על פיה. המהפכה הקאנטית מציבה במרכז העיון הפילוסופי את היש האנושי, הפועל כסובייקט של שכל, רצון וכוח-מדמה יוצר. בכוחם של אלה הוא מכונן את עולם המושאים האובייקטיבי שבתוכו הוא פועל ומתקיים, ויחד אתו הוא מכונן את העולם האתי, עולם הנורמות והערכים שהוא מטיל על עצמו, וכן את עולם היופי והשגב האסתטי, ואת ההיסטוריה המוסרית, שבהם המין האנושי מוצא הד לייעודו בתוך היקום. אלה רעיונות גדולים, שנפרטים תחת עטו של קאנט לריבוי דיונים מיוחדים שדפי הביקורות גדושים בהם, בעיקר דפי הביקורת הראשונה, זו שלפנינו, שחוללה את עיקר המהפכה והניחה את היסוד גם לאחרות.
הקיבוץ המאוחד
מאת: רז שפייזר
תיאור: הנושא המוגדר כבעיית חופש הרצון מהווה אחד ממוקדי העניין המרכזיים של הפילוסופיה המערבית. גם אם בפילוסופיה האנליטית חלה בתחילת המאה ה-20 – עם עליית הפוזיטיביזם הלוגי – ירידה מסוימת בקרנו, אזי בעשורים האחרונים הוא עובר פריחה מחודשת, ומרחב חדש של שיח נפתח בפניו. כך או כך, בפילוסופיה הקונטיננטלית נושא החופש תמיד היה מרכזי, ודי להזכיר הוגים כמו קירקגור, היידגר וסארטר, כמו גם את דבריו של גוֹטינג הקובע שהנושא המרכזי של הפילוסופיה הצרפתית במאה ה-20 הוא החופש האינדיבידואלי. בתחילתה של המאה ה-20 זהר כוכבו של אנרי ברגסון בשמי הפילוסופיה האירופאית, ואף מעבר לה. כאשר זכה בפרס נובל לספרות בשנת 1927, הייתה בכך הכרה רשמית בתרומה אשר חרגה הרבה משדה הפילוסופיה גרידא והקיפה תחומי תרבות רבים ומגוונים. הפילוסופיה הברגסונית היא פילוסופיה של הבעיות הגדולות, והיא עוסקת באלו תוך כדי שילוב נדיר של צורה ותוכן. התוצאה היא מבנה אורגני שכל חלקיו שלובים זה בזה, והוא צומח כשלם, ממש כמו המציאות שאותה הוא שואף לחשוף וממנה הוא עולה. בספר זה נפרשת, תוך כדי בנייה מחדש, השקפתו הפילוסופית של ברגסון ביחס לאחת מבעיות היסוד של הפילוסופיה המערבית – בעיית חופש הרצון. תהליך הבנייה חושף את יסודות הפילוסופיה הברגסונית, מהם נובטת השקפת חופש הרצון שלו, ומאפשר הבנה מעמיקה שלהם. עמדתו של ברגסון בשאלת חופש הרצון מעומתת עם עמדות עכשוויות בנושא, בעיקר מהאסכולה האנליטית, והיא מתגלית כרלוונטית מבחינה ביקורתית וקונסטרוקטיבית כאחת. בה-בעת, שילובן של האסכולות הפילוסופיות השונות תחת מטריית הדיון בחופש הרצון יוצר גשר בין שתי המסורות; זאת אף זאת, הוא פותח שער להבנה חדשה – מבעד לפריזמה הברגסונית – של התפתחות הפילוסופיה והיווצרותן של הבעיות הפילוסופיות הגדולות.
רסלינג
מאת: יחיאל גלבוע
תיאור: שתי התפיסות הפילוסופיות, זו של קרל פופר המייצגת את "הנאורות החדשה" וזו של פילוסופיית "דרך האמצע", מתרחקות מפתרונות הקצה, מהרציונליות הלוגית הקשיחה של התפיסה הדיכוטומית; הן מכתיבות רציונליות גמישה יותר המאפשרת עדכון וקבלת החלטות במרחב רב-ממדי של מרכיבים כמותיים ואיכותיים. וכפי שכבר ניסח זאת אריסטו: "כל מדע מצליח להביא את פעולתו לידי שלמות כשהוא מביט אל האמצע ומכוון את מעשיו אליו […] השלמות (כך גם בטבע) מדויקת ונבחרת מכל מלאכה באשר היא, וכך תכוון אף היא אל האמצע". שתי התפיסות הנבחנות בדקדקנות על ידי יחיאל גלבוע גורסות שה"אמת" אינה בהישג ידינו, ולכן כל שאנו יכולים לעשות אינו אלא לקיים תהליכי חִזְרוּר תמידיים: לשער השערות, לבדוק אותן אל מול המציאות באמצעות מאזני התבונה, לתקן את הדרוש תיקון, לעדכן את ההשערות, לבדוק שוב… וכך לנסות להתקרב ל"אמת".

בקרל פופר והפילוסופיה של דרך האמצע נבחנת נקודת המפגש בין משנתו של קרל פופר לפילוסופיית דרך האמצע על פי תפיסותיהם של קונפוציוס, אריסטו והרמב"ם. כמו כן, הספר מזמן עיון ודיון בדוגמאות מתחומי הטכנולוגיה והעסקים אשר עולות בקנה אחד עם תורתו של פופר ועם הפילוסופיה של דרך האמצע, כמו למשל העיכוב בכניסת תעשיית המחשבים העולמית למחקר ופיתוח בתחום המחשוב הקוונטי; התפתחות התקשורת ו"אפקט הפרפר" במרחב הפעילות האנושית-עולמית אשר עשוי להוביל לנקודות קיצון הרסניות.
רסלינג
מאת: אביה שהם לוז
תיאור: טענתו המרכזית של הספר היא – שביסודה של כל מערכת, הן בעולם החומר והן בעולם הרוח, נמצא מידע מאורגן. בדרגות חופש שונות מידע זה מועבר בין מרכיבי המערכת השונים והוא יכול להשתנות ולהתעדכן על פי איתותי הסביבה וצרכי המערכת. מערכות שונות אמנם במידע הספציפי שבונה אותן, אך דומות בכללי ההתארגנות של מידע זה. התייחסותנו לכללים של התארגנות המידע תעמיק את הבנתנו על מערכות, ומשום שהעולם בנוי ממערכות, נוכל להעמיק את הבנתנו גם על העולם. הספר בנוי משלושה חלקים. בחלקו הראשון מוצעים מספר עקרונות המשותפים לעולם החומר ולעולם הרוח. על בסיסם מוצע בחלקו השני של הספר ׳מודל לארגון מידע מכוון משמעות׳ המסביר את אופן התארגנותן של מערכות ותהליכי השתנותן. לפי מודל זה, להתארגנות המידע יש תבנית יסודית בת שלוש רמות, פועלים בה ארבעה כוחות, מתקיימים בה תהליכים של בחירה ומתרחשות בה שוב ושוב ׳פעימות מידע׳ המשנות את המערכת המאורגנת עקב שינוי המידע שהגיע אליה. היישומים התיאורטיים והמעשיים של מודל זה מובאים בחלקו השלישי של הספר.
אוריון הוצאה לאור
מאת: ירון סנדרוביץ
תיאור: כיצד נתון הזמן בניסיון? מה מייחד את המודעות לשטף חיי הנפש בזרימתם, בהתהוותם? כיצד קובעת הזיקה בין זמן ומשמעותיות את ישותו של האדם? שאלות אלה עומדות במרכזו של ספר זה. בחלקו הראשון מציע המחבר פירוש מקורי וחדש של מקורותיה ההיסטוריים של הפנומנולוגיה של הזמן – המחקר הפילוסופי שמתמקד בטבעה של התנסות בזמן ובמודעות לו. במסגרת זו דן המחבר בעמדותיהם של אריסטו, אוגוסטינוס, לוק ויום. חלקיו האחרים של הספר מציעים פירוש מקיף ביחס לעמדותיהם של קאנט, הוסרל והיידגר על אודות נושאים אלה. דגש מיוחד ניתן כאן ליחסים הדיאלקטים בין עמדותיהם, אשר קובעים אף בימינו את מבנה העומק של הפנומנולוגיה של הזמן. ירון סנדרוביץ מבהיר ששלושת ההוגים מאוחדים בדחייתם את הסברה שמאפייני המושא של הניסיון מספיקים לביאור טבעה של תודעת זמן, אך הם חלוקים ביחס למאפייני ישותו של הסובייקט של הניסיון. מקור ההבדל הוא בעמדותיהם ביחס לתפקידיהם של התפיסה החושית, הדמיון הפרודוקטיבי, היכולות המושגיות והזיקה בין זמן ומשמעותיות בכינונה של תודעת זמן. חלקיו השונים של הספר חושפים את מעלותיה וחסרונותיה של כל עמדה, כל זאת בשאיפה לחתור לכינונה של עמדה לכידה שכוללת היבטים של כל אחת מהן.
רסלינג
מאת: יובל לוריא
תיאור: השקפות עולם חברתיות הן חלק בלתי נפרד מחיינו, הן מאצילות על הזהות החברתית והתרבותית שלנו ומתיימרות להנחותנו בדרך חיינו. ספרו של יובל לוריא, על ההוויה החברתית: קריאה מושגית בתנ"ך ובפילוסופיה היוונית, עורך בירור פילוסופי מושגי ביחס להשקפות עולם חברתיות המנוסחות בטקסטים המונחים ביסוד שתי מסורות תרבותיות עתיקות – האחת דתית, השנייה פילוסופית. הן מכונות באופן ציורי על שם שתי ערים עתיקות המסמלות את מוצאן ההיסטורי והרוחני: "ירושלים ואתונה". יחדיו הן מעצבות שער כניסה רעיוני לתרבות המערב ולמאמץ הרעיוני המתמשך בה לאורך השנים לנסח ולבסס השקפת עולם חברתית. ההשקפה של ירושלים הנדונה כאן מנוסחת בחמשת ספרי התורה שבתנ"ך; זו של אתונה מנוסחת בהגותם החברתית של פילוסופים יוונים כגון פרוטגורס, אפלטון ואריסטו. הבירור הפילוסופי המושגי הנערך בספר להשקפות העולם החברתיות העולות משתי המסורות העתיקות האלה מפרש אותן באופן פילוסופי-מודרני, לפי מושגים הרווחים בשיח היומיומי והפילוסופי של ימינו. באופן הזה מאפשר הספר לקורא לקשרן להגות פילוסופית מודרנית ולמאמץ הנמשך בה מימי קדם להסביר את המונח ביסוד ההוויה החברתית של בני אדם ולקבוע כיצד טוב לעצבה וראוי לחיות בה.
רסלינג
מאת: איתן מכטר
תיאור: "המדע העליז", אשר כתיבתו החלה בשנת 1882, נחשב לחיבור האישי ביותר של ניטשה אשר מתוכו מתגלה לו המשבר האפיסטמי של המדע הרציונלי והמשבר המוסרי הנגזר ממנו, שמשמעותו אפשרות של ניוון ורגרסיה של העולם כתוכן רוחני. בחיבור זה ניטשה מפענח את תכונות היוצר ואת אופייה של היצירה בבחינת "יש" שמקורו במעשה פרשנות, כלומר בהבנה של האדם את עצמו ואת מקומו בעולם, וכל זאת על דרך הגיוון והריבוי. הסובייקט הנושא את כוח הרצון וחופש הבחירה, המונע מתוך תשוקה לעולם, אסור שיוגבל תחת האחידות והחוקיות האוניברסלית הנכפית עליו מבחוץ. בכך הטרים ניטשה את המפנה של חילוץ המחשבה המערבית מקטגוריות של "אמת" ו"שקר" לעבר קטגוריות של פרשנות ויצירה. בספר זה בוחן איתן מכטר כיצד "המדע העליז" מַחֲיה את הממד האירוני, תוך כדי קריאת תיגר על כל סוג של סטגנציה, ובכלל זה על כבלי המוסר, התועלתנות, האידאולוגיה והמדע הרציונלי, באמצעות מעשה היצירה. האמנות היא מדיום שדרכו יכול האדם להשתחרר מהסדר הפוזיטיביסטי הכפוי, כשהפירוש והדימוי מבטאים את רוח האדם המכירה את עצמה, תוך כדי עיצוב רוחני בחומר והענקת צורה לרוח; מדובר בסוג של הכרה והתגברות עצמית. האמנות חושפת ומסבירה לנו כמה מיסודות הקיום מבלי שהיא נוקטת לשון מילולית דווקא; היא שבה ומתכתבת באמצעות ייצוגים ודימויים ומובילה אותנו להכרה עצמית ולהגשמה אישית. היות האמנות סוג של שפע המזרים לעורקי הקיום תוכן ויטאלי, מעורר ומרגש, מעיד על זיקתה ליצרים ולתשוקה, תוך כדי התמרה מתמדת שלהם לנשגב. זהו מפגש מפרה בין היסוד ה"אפולוני" ליסוד ה"דיוניסי" המהווה אצל ניטשה תנאי להתגברות ולעוצמה רוחנית.
רסלינג
מאת: שמאי זינגר
תיאור: ספרו של שמאי זינגר מציג ניסיון להבין את ממצאי הקריאה בכרכים מהעיזבון של אדמונד הוסרל שפורסמו על ידי הארכיון בלוביין ושמוקדשים לנושא של הבין-סובייקטיביות. כרכים אלה מרכזים את עבודתו של הוסרל בנושא לאורך שלושה עשורים, תוך כדי הצבעה על מרכזיות בעיית "כינון האחר" שעליה יתבסס הרובד הבין-סובייקטיבי של האני. בשפת יום-יום רגילה, הרובד הבין-סובייקטיבי של האני הוא עולם הרוח: במדע, באמנות, בתרבות, בחברה, באתיקה – כל מה שניתן לייחס ליצירה בעולם האנושי. בתחום זה הוסרל פורץ דרך ייחודית בניסיונו לחשוף את מקורות היצירה הכלל-אנושית, החל בפעולת מודעות היחיד, בבירור התנאים שיאפשרו לו ליצור (לכונן, בשפת הוסרל) את עולמו הוא, ומעולמו העצמי להגיע אל "אני, כמוני, אבל אחר", כך שמעל למרקם היחסים ביני לאחר יתכונן העולם האובייקטיבי שנובע ממנו – הוא עולם הרוח המשותפת. ההצלחה בתיאור פנומנולוגי של כינון האחר היא תנאי לאפשרות כינונם של כל מדע, אמנות וכו'. לכן אין פלא שכמות הטקסטים הגדולה ביותר, בכל סדרת ארכיון הוסרל, מוקדשת לנושא זה. היא מעידה על הגות יצירתית, אבל גם על ביקורת עצמית חסרת רחמים. הצגת הבעיה בספר זה תספק מסגרת שבה יוכל הקורא לגשש בעצמו את דרכו בנושא זה – בפנומנולוגיה ובפילוסופיה בכלל.
רסלינג
מאת: אהד זהבי
תיאור: ז'יל דלז (1925-1995) נמנה עם הפילוסופים היסודיים והפוריים של סוף המאה ה-20. דלז הציע קריאות מבריקות בטקסטים פילוסופיים קלאסיים והעמיד פילוסופיה מקורית משלו, אשר משתייכת למסורת פילוסופית ארוכה אך חוצבת לה בתוכה דרך חדשה. והוא גילה עניין רב בספרות. טקסטים ספרותיים – כמו אלה של הרמן מלוויל, פרנץ קפקא ולואיס קרול – שזורים בכל כתביו, והם אינם משמשים אותו כאילוסטרציה או כאנקדוטה, אלא נמצאים בלב לבו של הטיעון הפילוסופי עצמו. רומן לוגי מנסה לבחון את התפקיד המיוחד שממלאת הספרות בפרויקט הפילוסופי של דלז. תוך כדי דיון מעמיק בספריו החשובים והמשפיעים ביותר של דלז, ואגב התפלמסות עם חוקרים אחרים, מציע ספרו של אהד זהבי נתיב התקדמות בתוך המחשבה המורכבת והמסועפת של ההוגה החשוב הזה, ובכך מאפשר להתוודע לעיקרי הפילוסופיה שלו ולמונחיה הבסיסיים. הנוף נפרש בהדרגה, מילים וביטויים הולכים ומתבהרים; טיעון פילוסופי מוליך לכתיבה ספרותית, ניתוח ספרותי מוביל למסקנות פילוסופיות. למסע הזה בעקבות דלז מתלווים גם אתלטים מהאי W של ז'ורז' פרק ושופטים משונים בסיפור אמיתי ובדוי.
רסלינג
מאת: אביטל וולמן
תיאור: אהבת אלוהים עוסק באופן שבו התמודד תומס אקווינס, נזיר דומיניקני, פילוסוף ותיאולוג איטלקי בן המאה ה-13, עם שאלת היחסים בין אהבתו של אדם לעצמו לבין אהבתו לאלוהים. הנושאים הנידונים בספר נוגעים ישירות בלב לבו של הדיון התיאולוגי הנוצרי לדורותיו: סוגיית הזיקה העמוקה שבין האדם לאל בתיאולוגיה המבוססת על עובדת התאנשותו של האל בדמות אדם. קשה להעלות על הדעת דיון מעמיק בתיאולוגיה קתולית שיוכל להתעלם ממקומו של תומס אקווינס במחשבה הנוצרית כפי שהתגבשה בסכולסטיקה, וכפי שהיא מוסיפה להדהד בעת החדשה המוקדמת ומן המחצית השנייה של המאה ה-19. עד כה לא קיים בשפה העברית מבוא שיטתי כלשהו למחשבה התומיסטית או להגותו של תומס האיש. תומס אקווינס פורץ גבולות של תחומי עיון, זמן ומקום; הוא פילוסוף ותיאולוג, המוצא שפה משותפת עם פילוסופים פגאניים בני העת העתיקה, עם פרשניהם הערביים, עם הוגים יהודיים ועם תיאולוגים נוצריים. זרה לו ההבחנה החדה בין תבונה לאהבה, בין עיון לאמונה כמו גם זו שבין טבע לחסד. יוצר בראשית מתגלה בעולם, הניתן לפירוש רציונלי, בדבריו שהותיר בכתבי הקודש; נוצרי הוא אדם המקבל על עצמו עולם דיאלקטי שבין מציאות אלוהים – בבחינת אישיות שלמה בידיעתה ובאהבתה לעצמה – לבין מתת החינם, שבה נעשה האלוהים לאיש בישוע והקריב עצמו למען בני האדם; נוצרי הוא אדם המעיין בקורותיו לאור אמונתו בפוריותה של אהבת האלוהים את עצמו בהתאם לרז השילוש, מתוך ודאותו באהבתו חסרת המְצרים לבני האדם בהתאם לרז ההתאנשות והגאולה. לאורם של עיקרי אמונה אלה ביקש תומס אקווינס להתגבר על הפער לכאורה שבין דיאלקטיקה פורייה ברמת האלוהים – אהבה, שיתוף וחסד – לבין הסתירה העקרונית ברמתם של בני האדם שבין אנוכיות לבין אהבה לשמה.
רסלינג
מאת: חגי כנען, ירון סנדרוביץ
תיאור: אי אפשר להבין את עצמנו ללא מושג הזמן. אבל מהו הזמן? מדוע הוא כל כך עקרוני למשמעותיות של חיינו? כיצד הוא נוכח ומשורג בחוויה האנושית, ביומיום ובבניית הזהות העצמית שלנו? האם יש דרך ראויה או עדיפה לחיות את הזמן? מראשיתה של הפילוסופיה בעולם העתיק ועד עידן הבינה המלאכותית והמציאות הווירטואלית, הזמן מהווה שאלה מרכזית וקשה לפיצוח. בזמן הקורונה, בעת משבר וסגרים, שני פילוסופים ישראלים נפגשו אחת לשבוע בזום ושוחחו על שאלות אלה. שיחותיהם מובאות עתה בפני הקוראים בזמן: תשע שיחות פילוסופיות. ירון סנדרוביץ וחגי כנען משוחחים, חושבים יחד ולא פעם מתווכחים על פשרן של עובדות שאין מוכר מהן בחיינו, ועם זאת ההרהור על אודותיהן מפתיע ופותח שאלות לא צפויות: חלוף הזמן והכאב שכרוך בו, חמקמקותו של ה"עכשיו", השתנות, צמיחה ואובדן, הנצח, העבר שהווה בזיכרון, הנעורים וההזדקנות, הסופיות והמוות, העתיד והופעתו של החדש. בניגוד לנוסח המקובל של מאמר או ספר אקדמי, שכמעט תמיד כפופים למשטר של כתיבה שדורש להציג עמדה מונוליטית, השיחות בין כנען לסנדרוביץ מזכירות לנו שראשיתה של הפילוסופיה היא בדיבור חי ומתפתח, במפגש ממשי, בידידות אינטלקטואלית שמאפשרת חקירה וגילוי בצוותא, בשני קולות, מתוך דמיון והבדל, קירבה ומרחק, הסכמה ואי-הסכמה. בשיחות המרתקות ביניהם סנדרוביץ וכנען מבקשים להנהיר את חוויית הזמן מבלי לסלק את המסתורין והחידתיות שכרוכים בה.
רסלינג
מאת: ארז פירט
תיאור: התבונה היא היהלום בכתר האנושות – היא מבדילה אותנו משאר היצורים החיים – אבל התקדמות המדע והטכנולוגיה מבהירה שאין לנו בלעדיות עליה. תבונה ניתן ליצור בצורה מלאכותית או למצוא ברחבי היקום. האם נדע לזהות תבונה אל-אנושית כשנתקל בה? האם נצליח ליצור כזו בעצמנו? ואם כן, האם היא תקום ותדרוש את זכויותיה? האם נדע לאמוד את הסכנות וההבטחות הטמונות בה? המאמרים בספר דנים בשאלות אלו ומחפשים להן פתרונות מתחומי הפילוסופיה והמדע. החלק הראשון מנסה לחקור מהי תבונה אנושית, לבחון את מאמציה להבין את העולם ולבדוק אם ניתן לתת לה הגדרה כללית. השני עוסק בתבונה המלאכותית, בעתידה, בסכנות הטמונות בה ובבעיות המוסריות שמכונות העתיד יעמידו בפנינו. השלישי הוא ניסיון להציג ללא הטיה תופעות שרובינו פוטרים כלאחר יד – התופעות הפאראנורמליות.
ספרי ניב
מאת: אבי שגיא
תיאור: האם היהודי הוא ישראלי; בשר ודם, או שמא היהודי אינו אלא הסובייקט המופשט של אידיאות; עם המכוּנן אך ורק על-ידי “הספר”, מעין רוח רפאים ללא קיום ממשי? האם מולדתו היא ארץ ישראל, כברת ארץ ממשית שאליה הוא משתוקק, או שמולדתו של היהודי היא ארון הספרים שאין לו עגינה במקום ריאלי אלא בתודעה שבלב? שאלות יסודיות אלה מסרבות להיעלם מהשיח היהודי כבר מאות בשנים; התשובות להן יוצרות מעין שני עמים יהודיים שונים, ההולכים ומתרחקים זה מזה עד כדי אובדן הדמיון המשפחתי ביניהם: חלק אחד מעוגן בקיום הממשי ובמרחב מקומי, וחלק אחר מכונן על-ידי ספריה ומערך אידיאות. הספר עם מולדת וספר, הוא ניסיון ראשון להתמודדות מקיפה עם שאלה זו. הוא בוחן את רגע לידת הרעיון ההופך את הקיום היהודי ואת המולדת הממשיים לקיום רוחני המנותק מהממשות הריאלית. טענת הספר היא שאידיאות אלה התפתחו כתגובה להגותו של הפילוסוף פרידריך הֶגֶל, שאפיין את היהודי כרוח רפאים שנותק מההיסטוריה הממשית. אינטלקטואלים יהודים רבים אישרו את הניתוח שהציע הגל, אבל טענו כי דווקא מה שהגל שלל – ראוי להוקרה: העם היהודי הוא עם הנצח, כי הוא עם המכונן על-ידי הרוח, ומולדתו היא הספר. הספר מנתח באופן ביקורתי את מכלול הרעיונות שצמחו בהקשר זה. שיאו של הספר מצוי בטענה שהציונות היא התמודדות חזיתית עם הרחנתו המוחלטת של העם היהודי. הציונות בשלל גילויה היא תביעה לשיבה אל הקיום היהודי הממשי, חזרה לחיי בשר ודם הנטועים במקומות. חיים אנושיים קונקרטיים הם ערש לידת האידיאות, ולא הניתוק מהם. הספר מראה כי המהפכה הציונית היא שיבה אל תפיסות היסוד של המסורת היהודית עתיקת היומין, שצירפה את הרוחני לממשי, ושללה את החריגה מהממשי. הספר מציב תפיסה המשלבת עבר בהווה והווה בעבר, ומצביעה על המשמעות הקיומית של חיים יהודיים, המחייבים את מכלול הקיום הממשי.
כרמל
מאת: אלירן בר-אל
תיאור: מחשבת האינסוף מגולל את התשובות השונות שניתנו לשאלות הכי אינסופיות על בריאת העולם, מקור האדם, תפקיד השפה, הסדר החברתי ועוד. תוך קריאה ביקורתית בטקסטים עתיקים וחדשים נִתווה מסלול חקירה שחוצה גבולות בין תחומי ידע שונים: הוא מתחיל בפילוסופיה, ממשיך לתיאולוגיה ובלשנות, ומסיים במתמטיקה וסוציולוגיה. מטרת החקירה היא אתגור שתי צורות החשיבה השולטות כיום – הדתית והחילונית. בעוד שהראשונה נחשבת כחסרת תבונה והאחרונה כחסרת אמונה, אזי ספרו של אלירן בר-אל מבקש לשלב אמונה עם תבונה.

לשם כך, טוען המחבר, יש לסרב לחשוב את הדת בניגוד למדע. תחת זאת הוא מציב את הפילוסופיה כמתחרה של הדת על פרשנות המדע. משם ממריא הספר למחוזות התיאולוגיה לטובת קריאה בסיפורי הבריאה היהודיים ופרשנותם – אז מתבהר מקומה הייחודי של השפה כתווך אלוהי-אנושי. אבל במקום לוותר על מחשבת האינסוף עקב מגבלות השפה ונפתוליה, פונה הספר לתורת הקבוצות המתמטית ומציע אותה כמקור מפתיע אך הכרחי להתרת סבך חיינו. בתנאי סבילותה היא מאפשרת לברוא (ולשנות) יקום אינסופי המתחיל בריק מוחלט. ההשלכות הנגזרות מכך הן ש"האחד איננו", ומכאן נובע העיקרון הסוציולוגי ש"להתקיים משמעו להשתייך" ולהיות במערכת יחסים עם משהו אחר. לכך השלכות אתיות ופוליטיות המנסחות קשר חדש לאינסוף, כנגד האפשרויות הרווחות המבטיחות לנו סופיות ושומרות לאל ולכסף את הנצחיות.
רסלינג
מאת: מרטין בובר
תיאור: לא מעט ביוגרפיות חשובות מרחיבות דעת ומשכילות נכתבו על אודות איש הרוח והפילוסוף מרטין בובר – הוגה עז רושם, שהדי הגותו, אמרותיו וכתביו אוחזים בנו גם היום למעלה מחצי מאה לאחר מותו. יחד עם זאת, כל הביוגרפיות יחדיו, חשובות ומעמיקות כפי שהן, אינן משתוות בעוצמתן הספרותית לספרון זה, שניתן לראות בו מעין אוטוביוגרפיה מזוקקת הכתובה בצורה של פרגמנטים קצרים.
נהר ספרים
מאת: דיוגנס לארטיוס
תיאור: "ישנו טוב אחד בלבד – ידע, ורע אחד בלבד – בורות." דיוגנס לארטיוס (המאה השלישית לספירה) הוא לנו בחינת חידה, אולם בלעדיו לא היינו יודעים דבר כמעט על חייהם של עשרות פילוסופים נודעים מן העת העתיקה. ביצירתו הגדולה חיי הפילוסופים, המונה עשרה ספרים, הוא מוסר פרטים חשובים על מוצאם של ההוגים הגדולים, אורחות חייהם, אופיים, אמרותיהם, משנתם, יצירותיהם ונסיבות מותם. לפנינו תרגום עברי ראשון לספר השני ביצירה: סוקרטס וממשיכיו, ובמרכזו דיון בדמותו המרתקת של סוקרטס, אשר, כשם שמעיד עליו קיקרו, "היה הראשון שקרא לפילוסופיה לרדת מן השמיים." לאחר מכן נסב הדיון על יורשיו של סוקרטס ותלמידיהם של אלה, אשר נתכנו "סוקרטיים". הביוגרפיות מתובלות בשלל אנקדוטות, אמרות כנף ומכתמים – הן משעשעים הן מרחיבי דעת – שהם מסימני ההיכר של דיוגנס כביוגרף.
נהר ספרים
מאת: דיוגנס לארטיוס
תיאור: מספרים שאפלטון ראה מישהו משחק בקוביות ועל כן נזף בו. אמר לו האיש, כי ההימור קטן, "אבל ההרגל," השיב אפלטון, "אינו קטן." שאלוהו אם ייכתבו זכרונות על אודותיו, כשם שנכתבו על אודות קודמיו; השיב: "ראשית עלינו להשיג שם, ואז יהיו זכרונות רבים." [מתוך הספר] על הטוב והרע הוא אמר דברים כאלה: התכלית היא ההידמות לאל. די במידה הטובה כשלעצמה עבור אושר. אך היא זקוקה גם לכלים שהם בחינת יתרונות גופניים: כוח, בריאות, תחושה זריזה וכיוצא באלה, וכן לטובות חיצוניות, כגון עושר, ייחוס ושם טוב. אך החכם כלל לא יהיה פחות מאושר, גם אם דברים אלה יחסרו לו. [מתוך הספר] דיוגנס לארטיוס (המאה השלישית לספירה) הוא לנו בחינת חידה, אולם בלעדיו לא היינו יודעים דבר כמעט על חייהם של עשרות פילוסופים נודעים מן העת העתיקה. ביצירתו הגדולה חיי הפילוסופים, המונה עשרה ספרים, הוא מוסר פרטים חשובים על מוצאם של ההוגים הגדולים, אורחות חייהם, אופיים, אמרותיהם, משנתם, יצירותיהם ונסיבות מותם. לפנינו תרגום עברי ראשון לספר השלישי ביצירה: אפלטון, ובו דיון בחייו, יצירותיו ועיקרי משנתו של הפילוסוף הגדול. "אפלטון – חיי הפילוסופים" הוא הספר השניים עשר בסדרת "זמן לפילוסופיה" בתרגומו של אברהם ארואטי.
נהר ספרים
מאת: דרור ק' לוי
תיאור: בשנים האחרונות אנו עדים לנסיגה מסוימת מהתיאוריה הביקורתית שביקשה לפרק את הדיסציפלינות הפילוסופיות הוותיקות ולהעמיד במקומן שיטה אינטר-דיסציפלינרית חובקת כול. תופעה זו מתבטאת בשיבה אל התיאולוגיה, אל הפילוסופיה הפוליטית, אל האסתטיקה – ובראש וראשונה אל האתיקה, אל ההתעניינות המחודשת בסובייקטיביות וברעיון האחריות הנלווה אליה. אך דומה שהחייאתה של האתיקה מתעלמת מהישגיהם של הפוסט-סטרוקטורליזם ושל התיאוריה הביקורתית ומגלה אדישות להישגי המרקסיזם ולהתפתחויות בשדה הפסיכואנליזה. ספרו זה של דרור ק' לוי מבקש לראות בשיבות הללו את ההיגיון הסימפטומטי של הקפיטליזם המאוחר, שבו קורסת המערכת אל תוך עצמה בהגיעהּ לקצה גבול הטריטוריה שלה. בשיא ההפשטה והסטנדרטיזציה המתחוללות בכול היא מתפרקת והופכת באופן דיאלקטי למרחב הטרוגני של ריבוי והבדלים. זו הדה-קונסטרוקציה של המערכת, נקודת השיא או נקודת ההתכה שלה, הנשורת שלאחר גל המימוש. הספר מנסה לתקוף סוגיה זו ואת נגזרותיה מפרספקטיבות שונות – היסטורית, סמיוטית, מרקסיסטית, פסיכואנליטית – תוך כדי בחינת השלכותיה על מושג הביקורת. כונסו בו מאמרים הנסבים על היבטים שונים של התרבות בתחומי הספרות, האמנות, הצילום והארכיטקטורה. שש המסות בביקורת התרבות שמאגד הספר עוסקות בעליית הקטגוריה המרחבית של הבו-זמניות, במרחוב הזמן בקפיטליזם המאוחר; הן דנות בין השאר במושג הריקות ובחיסולו של ממד העומק בחלל הפוסטמודרני שצומצם לפני שטח בלבד; בעיוותים של ייצוגי הגוף והחלל כעדות למה שמעולל הווירטואלי לממשי; בשיח המלנכוליה וספרות ה"סתיו" שבין שתי מלחמות העולם; ובפונקציות הסמיוטיות של הסמל ושל האלגוריה – נושאים הנסבים על היחס המורכב שבין המודרני לפוסטמודרני.
רסלינג
מאת: יקיר לוין
תיאור: ספרו של יקיר לוין 14 אטיודים מטאפיסיים מעמיד 14 שאלות יסוד מטאפיסיות, למשל: האם העולם נברא בכוונת מכוון? האם המוח והנפש חד הם? האם אנחנו מעין מחשבים מתוחכמים שתוכנתם נפשותינו וחומרתם מוחותינו? האם אנחנו אדונים להכרעותינו ולפעולותינו? האם הזמן אכן זורם, או שמא רק נדמה לנו שכך הדבר? מה אופי הקשר בין סיבה לתוצאתה? כל פרק בספר – אטיוד – מוקדש לשאלת יסוד אחת ובוחן אותה על רקע הדיון הפילוסופי – מודרני וקלאסי – הנרחב בה, תוך כדי התייחסות לממצאים מדעיים רלוונטיים מתחומי מדע שונים. למרות שהדיון משקף את מורכבות השאלות שבהן הוא עוסק, ואינו נרתע מכניסה לעומקם של דברים, הוא אינו מניח כל ידע-רקע בפילוסופיה או במדע, אלא אמור להיות נגיש לקורא המשכיל. מטרת הספר להקנות ידע, אבל בה בעת גם מיומנויות – כלומר ללמד, כדברי קאנט, איך לחשוב ולא רק מחשבות גרידא.
רסלינג
מאת: אריסטו -
תיאור: על הפירוש, המוגש כאן לראשונה לקורא העברי, הוצב במסורת כספר השני בקורפוס ספרי הלוגיקה של אריסטו. בעוד שהספר הראשון, "קטגוריות", טיפל במילים ובמושגים, על הפירוש מטפל במשפטים ובטענות.

המושג "פירוש", כפי שעולה בספר, הוא לאו דווקא ביאור או הסבר המתייחס למבע לשוני או תרבותי קודם, אלא עצם יכולתה של הלשון להעביר משמעות ולבטא מצבים עובדתיים, מחשבות וכוונות. יכולת זו באה לידי ביטוי בראש ובראשונה במשפטים ובטענות שהלשון מייצרת.

הספר בונה מארג לוגי מורכב המבחין בין טענות המחייבות מצב עניינים נתון לבין טענות השוללות אותו; טענות המתייחסות למצב עניינים כולל וכאלו המתייחסות לעובדה פרטית; טענות להכרחיותו של מצב נתון וטענות לסבירותו; שלילה של מושגים הכלולים בטענה מול שלילה של טענה שלמה, וכו'. כל ההבחנות הללו נבדקות על פי יחסן למושגי האמת והשקר, וכמו כן נבדקת השאלה מתי ובאילו נסיבות ניתן לזהות את ערך האמת של אחד מקטבי ההבחנה על סמך ידיעה זו ביחס לקוטב הנגדי?

השאלה החוזרת ומעסיקה את אריסטו לאורך הספר היא מהו הניגוד האולטימטיבי שניתן להציב מול טענה נתונה. הוא מבחין בין השלילה המוחלטת, המובילה לצמד של טענות סותרות, והיא הבסיס לתחשיב הלוגי החמור העומד על "חוק הסתירה", לבין השלילה החלקית, מגוון של יחסי שונות שבראשם עומד מושג ההופכיות, ואלה מתאימים למתודות החשיבה הפחות חמורות – למן השיח הדיאלקטי והרטוריקה עד השירה.

ההבחנות העקרוניות של אריסטו פותחו ושוכללו לאורך התקופה ההלניסטית וימי הביניים, והן מהוות את התשתית ללוגיקה המודרנית.
רסלינג
מאת: אלן באדיו
תיאור: שינוי הוא ללא ספק חידה. הפוליטיקאים מבטיחים אותו, התעשייה מוכרת אותו והמדיה משווקת אותו. לעומתם אלן באדיו מתייחס לשינוי ממקום המורה, כך שאחריותו הראשית היא מסירת מסורת. המסירה מתרחשת באמצעות השלכה של המורה, של האדון, של הפרופסור או של האדם הזקן. המורה שלנו מודע לחלוטין להצבתו "בתחילת ישורת החיים האחרונה". אפשרות המוות של האדם הזקן מחייבת חשיבה על שימור המסירה והיצירה של העתיד. נושא השינוי (2012) הוא סמינר שארך שישה ימים וכלל 11 שיעורים שנושאם העיקרי היה שינוי. מקצת השאלות שנבחנו בו הן: מהו שינוי? האם הוא עדיף מקביעות? מהם סוגי השינוי? ולבסוף, מהו שינוי אמיתי? תשובתו המפורטת של באדיו מפתיעה כשם שהיא מעמיקה, שכן מעבר להגדרת השינוי באדיו מעגן אותו במערכת ההגותית שפיתח. מערכת זו כוללת את המושגים: ישות, עולם, אובייקט, דבר, אמת, סובייקט, וכמובן שינוי שיכול להיות רגיל או סינגולרי. שינוי רגיל, אומר באדיו, "הוא שינוי הדבר מנקודת המבט של אובייקט אחר", כשינוי בהופעה או במיקום של הדבר המשתנה. אך שינוי אמיתי, הטומן בחובו את הופעת הסובייקט, מתאפשר מכיוון "שאמת היא משהו שמתרחש והיא ההתכנסות של התקיימות וישות. וזהו שינוי סינגולרי". הגותו הדיאלקטית של באדיו מתבטאת כמערכת השואפת להסביר הכול, מהקטן לגדול, תוך כדי כך שהיא הראשונה לשלול את קיומו של כל מכלול. כך נקשרת המתמטיקה של תורת הקבוצות יחד עם פוליטיקת האידאה הקומוניסטית, דרך האומנות והאהבה, לכדי הגות משחררת, עקבית ובעלת פוטנציאל אינסופי לשינוי אמיתי.
רסלינג
מאת: לאה אורנט
תיאור: ספר זה עוסק במהותה ובמשמעותה של האמונה על פי ההגות הפילוסופית והתאולוגית הכללית והיהודית, המציעה קשת רחבה של עמדות, הגדרות, אפיונים והנמקות. המחברת מציעה עיון במגוון מייצג של עמדות וגישות בנושא זה, ומגלה כאן צד שווה המשמש תֵזה מלכדת.

לפני הקורא נפרס ריבוי האנפין של האמונה: מצד אחד מופיעה האמונה המסתברת, כאשר היא נשענת על השגות האדם - השגות שכליות, אינטואיטיביות ואחרות, ומצד אחר היא מופיעה כאשר כל ההשגות משתברות לנוכח הטרנסצנדנטי, החורג מכל השגה או הבנה. מתח זה חושף את כפל פניה של האמונה: מלכתחילה אין אדם מאמין, אלא אם כן הוא נאחז באמונתו באמצעות השגותיו הקוגניטיביות, אך מנגד, אמונת האדם היא הכרה בנבצרות כל ההשגות לנוכח הבלתי־מושג. ההגות היהודית נוטה מלכתחילה לראות את יסוד האמונה לא בהשגות האדם, אלא בהתגלות הטרנסצנדנטית הכופה "הר כגיגית". אבל התפיסה של "תורה מן השמיים" קונה לה משמעות רק כאשר "לא בשמיים היא", תורה שתואמת את עולמם של בני אנוש בארץ שניתנה לבני אדם.
מוסד ביאליק
מאת: שלומי ששון
תיאור: די מפתיע, אבל רבים מאיתנו אינם ערים לפוטנציאל של הפילוסופיה לעזור לנו בחיים. חוכמת הפילוסופיה – אימּה ומולידתה של הפסיכולוגיה – היא רבת עוצמה עבור מי שבוחר להכיר אותה אפילו במעט. השימוש התרפויטי בפילוסופיה הוא עתיק יומין, ובמידה רבה לשמו היא הפציעה לעולם. למרות זאת, רובנו שכחנו מה היו מטרותיה המקוריות: לספק הכוונה ועזרה בחיי היומיום שלנו, לסייע בבניית חוסן נפשי, בהתפתחות אישית ובשיפור ההתמודדות עם חיינו. למרות הייעוד הישן והטוב הזה של הפילוסופיה, מושג הייעוץ הפילוסופי חוּדש רק בשנות השמונים של המאה הקודמת. מרצה לפילוסופיה בשם אכנבאך (Achenbach) זיהה את ההחמצה של העידן המודרני שבו נשתכח ייעוד זה, ופתח קליניקה פילוסופית בגרמניה. חוט דק, אך בלתי ניתן לפרימה, מקשר בין פילוסופיה לבין החיים עצמם, בין הגות על הקיום וטבע האדם לבין אתגרי היומיום של כולנו. הפילוסופיה המעשית והיישומית (Practical Philosophy) מציעה לבחון את המשמעויות והערכים האישיים שלנו, את תבניות המחשבה, את מה שראוי בעינינו ומה שאינו, ואת נורמות ההתנהגות והמוסר שלנו (כולנו יצורים פילוסופיים). לא אחת היא גם מצביעה על חיבור וקשר בין הפילוסופיה האישית הזו שלנו לבין מחשבתם מאירת העיניים של פילוסופים אמיתיים בהיסטוריה האנושית. הפילוסופיה המקורית אינה אלא חוכמה אשר נוצרה ונולדה כדי להקל עלינו. כאשר צוללים לתוכה מוצאים בה אסתטיקה, נשגבות ורוממות רוח; מכאן אפשר אולי לשאול: מהי הפילוסופיה אם לא שירה. ספר זה נועד לעורר את המודעות לעולם הפילוסופיה לנפש, להעמיק את ההיכרות עימו ולבחון אתגרים רווחים המעסיקים את כולנו – התמודדויות הקשורות באהבה, ביחסים, בתכלית ומשמעות, במוות ואובדן, במציאות ופרשנות, בבנייה עצמית ושלמות פנימית ועוד. אתגרים אלה הם בעלי הקשרים פילוסופיים עמוקים המאפשרים שגשוג, התפתחות אישית והתמודדות טובה, שמחה ושלמה יותר עם חיינו.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: שלמה אבינרי
תיאור: קרל מרקס (1883-1818) נחשב אחד מחשובי הפילוסופים וההיסטוריונים הכלכלנים בדורו ובעל ההשפעה הרבה ביותר בעולם המהפכה של העידן המודרני. המשטרים שביקשו לדגול בתורתו של מרקס עברו מן העולם, אך דווקא בימינו - כאשר החברה מתמודדת עם בעיות כלכליות קשות ואי־שוויון הולך ומעמיק בין עניים לעשירים, בין אזורים מוכים לעולם הולך ומתפתח - רבים פונים להגותו, גם אם אינם מקבלים אותה על כל פרטיה. על התרומה הזאת של הספר עמדו גם מבקריו ששיבחו את המחבר על נקודות המבט החדשות שהעלה. עם זאת, אף שהרבו לכתוב על השקפותיו של מרקס, על הרקע היהודי של הביוגרפיה שלו ממעטים לכתוב, ורבים מן הנדרשים לסוגיה מעוותים אותה בדרך כלל. שלמה אבינרי, בביוגרפיה התמציתית והמעמיקה שלו, מציב את “החיים היהודיים“ של מרקס במעמדם הראוי והמאוזן. הוא משרטט את תחנות חייו ואת פרקי הגותו של מרקס על רקע ההתפתחויות האינטלקטואליות, ההיסטוריות והפוליטיות של זמנו.
עם עובד
מאת: הנט דה וריס
תיאור: ניסים לא פסו מהעולם. בניסים, אירועים ופלאים קטנים מראה הנט דה וריס שהמסורת עתיקת היומין של הוגי ומחוללי ניסים עדיין אקטואלית. הניסים רלוונטיים לא רק לקנאים דתיים, שכן הם מגדירים מציאות, ממשית או וירטואלית, שנוגעת בכולנו יותר ויותר, כאן ועכשיו, בין אם בחיינו הפרטיים ובין אם בחיינו הציבוריים. המהפכה האמריקאית, הצרפתית, והרוסית הושוו לניסים על ידי ג׳ורג׳ וושינגטון, ז׳ול מישלה וולדימיר לנין. אירועים עכשווים בלתי ניתנים לצפייה ובלתי צפויים מהמדרגה הראשונה – למשל המעבר החד מכהונתו מלאת התקווה של בארק אובמה למהפך הקטסטרופלי בעקבות בחירתו של דונלד ג׳יי טרמפ, ממש כמו התגברות הלאומנות הקנאית בעולם לאחר האביב הערבי – מבהירים יותר ויותר שהקשת של ההיסטוריה לא נוטה בכיוון ברור. על כן, היום יותר מתמיד, אנו זקוקים למה שעליו אמונים מחוללי הניסים והמאמינים בהם: היכולת לקרוא את סימני הזמן, לחשוב נגד הזרם, נגד החוקים לכאורה, נגד השלטון והשררה. מהפכות פוליטיות והמהפכה הטכנולוגית במדיה החדשה וה"אפקטים המיוחדים" שלהן, כאירועים ממשיים, הם היורשים בני-זמננו של ניסים והאמונה בניסים, טוען דה וריס, ועל כן המסורת התיאולוגית והפילוסופית של הנס (והוגיה פורצי הדרך כגון אוגוסטינוס, תומס אקווינס או בלז פסקל) יכולה להנהיר עבורנו את משמעות הנס העכשווי.
רסלינג
מאת: חובב רשלבך
תיאור: הגותו של רולאן בארת חיזקה לכאורה את תמת ה"אמנות לשם אמנות", המקובלת בשיח האמנותי, לכדי תחושה שביחס לביטוי האמנותי – הכול אפשרי. בספר זה מבקש המחבר להראות שלא "הכול אפשרי" ביחס למעשה האמנות האיכותי, בנקודת זמן נתונה. כלומר שהיצירה האמנותית מתאפשרת תוך כדי פעולה במרחב שבו ישנו תהליך מדוד בהרכבת המסמן – תהליך אשר נע בין מסמנים מוכרים תרבותית (ולכן ברורים) לבין מסמנים אישיים, אידיאולקטים (ולכן לא-ברורים). תזת הספר נבחנת מבעד למערך מושגים בארתיאנים אשר נע בין הגותו המוקדמת של בארת (הסטרוקטורליסטית) להגותו המאוחרת (הפוסט-סטרוקטורליסטית). הנחת היסוד של חובב רשלבך ביחס לאמנות היא שהיצירה האיכותית – זו המעוררת למחשבה חוזרת ונשנית – ממוקמת באזור גבולי, על ציר משוער, שבקצהו האחד הסימן הברור ובקצהו האחר הסימן הסתום, חסר המשמעות. הנחה זו מובילה לטענה שהיצירה האמנותית ממוקמת במקום שאינו מאפשר (תרבותית) אנרכיה גורפת מבחינת המשמעות, אינו מאפשר חוסר משמעות מוחלט. מכאן שעל היצירה האיכותית להתאפיין בנטייה לאחדות, כלומר להיות מדודה במשמעויותיה. פרובלמטיקת הספר נעה בין שתי עמדות שמתייחסות לציר ההבנה כציר ישר, חד-ממדי, אשר בנוי על יחס בינארי. על פי העמדה האחת, בנקודה מסוימת במרכז ציר ההבנה מתרחש השינוי האמנותי: שם נוצר האובייקט הסינגולרי החדש. על פי העמדה האחרת, השינוי מתרחש בקצה ציר ההבנה, בקצה הלא-ברור שבו נגמרת ההבנה המקובלת. רשלבך מבקש לברר את הסתירה בין שתי העמדות דרך מחשבת בארת ומציע להבין את השינוי ככזה המתרחש בשני המקומות.
רסלינג
מאת: אלון הלפרין
תיאור: מן הוא דבר כה בסיסי בחיינו עד שהוא נראה לעתים מובן מאליו. אולם עצרו רגע וחשבו: מהו זמן? כיצד אפשר להגדיר אותו? אם תנסו להתעמק בהגדרה של מושג הזמן תגלו לא רק שהתשובה לשאלות אלה אינה טריוויאלית, אלא גם שלמרבה ההפתעה, מעולם לא נמצאה להן תשובה אחת ברורה ומוסכמת.
לפני 2,500 שנים הגדירו שני פילוסופים יוונים שתי תפיסות עולם מנוגדות של מושג הזמן: הרקליטוס הגדיר את הזמן כדבר היסודי ביותר בעולם ופרמנידס הגדיר אותו כאשליה בלבד.
הידעתם שגם הפילוסופיה והפיזיקה של המאה ה-21 ממשיכות להתווכח בנוגע לשאלה אם ה"זמן" הוא אמיתי או אשליה בלבד?
הספר רשת הזמן מוביל את הקורא במסע מרתק בעקבות התפתחות הדיון במושג הזמן, מהעת העתיקה ועד המאה ה-21, ומתאר כיצד המהפכה שחוללו תורת היחסות ותורת הקוונטים בפיזיקה של המאה ה-20 פתחה כיווני חשיבה חדשים על מושג הזמן.
התחנות השונות במסע זה נוגעות בשאלות פילוסופיות על תפיסת המציאות, מסע בזמן, דטרמיניזם ובחירה חופשית. נושאים שהיו עד היום נגישים למעטים, כמו המסתורין העולה מתורת הקוונטים, הופכים בספר לתובנות בהירות.
הספר דן גם בקשר בין תורת המורכבות והרשתות, שהיא תחום מחקר המתפתח במהירות בעשורים האחרונים, לבין מושג הזמן. ההבנה של מערכות מורכבות, כמו מערכות ביולוגיות ומערכות כלכליות, חושפת תובנות חדשות בנוגע להתפתחות תהליכים בתחומים רבים בחיי היום-יום האישיים שלנו, בכלכלה ובחברה האנושית בכללותה. בסופו של דבר מצטרפות תובנות אלה לכדי תיאוריה שלמה אחת על היקום, הזמן והמציאות.
מטר הוצאה לאור בע"מ
מאת: אביהו זכאי
תיאור: לצד הרנסנס, גילוי אמריקה, הרפורמציה הפרוטסטנטית וההשכלה, בראשית העת החדשה נוצקו גם יסודות המדע המכניסטי המודרני אשר מסביר את העולם על פי חומר ותנועה בלבד. התגליות של קופרניקוס, קפלר, גלילאו, בייקון, דקרט וניוטון שינו כליל את השקפת העולם של ימי הביניים והביאו להסרת הקסם מהעולם, להרס היקום המהולל של דנטה ומילטון אשר לא תחם גבולות לדמיון האדם. במקום עולם עשיר בצבעים וקולות, מפעים וזורח, מלא בשמחה, אהבה ויופי, המגלה הרמוניה מכוונת ורעיונות יוצרים, בפילוסופיה המכניסטית העולם המשמעותי הוא עולם קשה, קר, חסר צבע, משולל קול ומת – עולם של כמויות ותנועות הנמדדות בצורה מתמטית ובקביעות מכניסטית. בהיסטוריה של המדע בעת החדשה המוקדמת דנים לרוב בהתקדמות המדע; מחקרים מעטים, אם בכלל, עוסקים בשאלה כיצד הגיבו בני הדור להרס תמונת היקום המסורתית. הסרת הקסם מהעולם: דת ומדע בראשית העת החדשה דן בהיסטוריה אלטרנטיבית להתקדמות המדע. הוא מגלה את השפעתו השלילית של המדע החדש של הטבע על הגדרות ועיצובים מסורתיים של זהויות דתיות בראשית התקופה המודרנית; כך למשל, המשורר המטפיזי ג'ון דאן התקיף את האסטרונומיה החדשה, אשר בה השמש היא מרכז העולם ולא הארץ; הוא חשף את "פני יאנוס" של המדע החדש, את הסכנות והאיומים שהפילוסופיה החדשה של הטבע הציבה בפני דפוסי מחשבה ואמונה דתיים-מסורתיים. כמו דאן, גם הפילוסוף בלז פסקל התנגד לפילוסופיה המכניסטית-רציונליסטית של רנה דקרט. הוא הדין ביחס למהפכה שחולל אייזק ניוטון – רבים באנגליה טענו שהמתמטיזציה שלו את עולם הטבע מביאה להסרת הקסם מהעולם, ובכך משנה את יסודות המחשבה והאמונה הנוצרית-מסורתית.
רסלינג
מאת: שרה כהן שבוט
תיאור: ספר זה נוטל חלק בניסיון העכשווי להחזיר את הגוף החי, הבשרי, למרכז הזירה הפילוסופית. שרה כהן שבוט מבקשת לחקור את מושג הגרוטסקי – בין השאר דרך בחטין ותפיסת הקרנבל המשחררת שלו – כדי להציגו כמטפורה שדרכה ניתן לשפוך אור על החשיבה הפילוסופית הרואה בגוף ובסובייקט הגופני את נושאה המרכזי. הגרוטסקי מכיל סוגים שונים של קונפליקטים: בין הרציונלי לאי-רציונלי, בין המשעשע למפחיד, בין החי לחסר החיים, בין היצירה לכאוס. אלמנטים נוספים בזהותו הם העיוות, האבסורדיות, השארית והגופניות. חלקו המרכזי של הספר מוקדש לדיון מעמיק בפילוסופיה של מוריס מרלו-פונטי מתוך פרספקטיבה "גרוטסקית". במסגרת זו מוצגת הפילוסופיה המרלו-פונטיאנית באור חדש, באור הגרוטסקי על שלל מאפייניו. מטרת ההקבלה בין מאפייני הגרוטסקי למאפייני הפילוסופיה של מרלו-פונטי היא להדגים את השימוש בגרוטסקי כמטפורה המשמשת להבנת עקרונות פילוסופיים מופשטים. הבחירה במרלו-פונטי מנומקת לנוכח המקום המיוחד שהגוף תופס בהגותו, שכן הפילוסופיה המרלו-פונטיאנית היא אבן היסוד של הפילוסופיה המבקשת להחזיר את הגוף – ואף את "הבשר" – למרכז הדיון הפילוסופי. בחלקו האחרון של הספר ישנו ניסיון להבין את הגרוטסקי דרך המפגש עם הגותו של ניטשה, כמו גם דרך פיתוחים חדישים יותר של התיאוריה הפוסטמודרנית, כלומר תיאוריות מגדר פוסט-פמיניסטיות ופוסט- הומניות כגון אלה של ג'ודית באטלר ודונה הראווי.
רסלינג
מאת: עידית שקד
תיאור: האם אנו מאמינים שאנו לא יכולים להבין? האם במקום שבו יש אמונה יש הבנה? אולי ההבנה היא תנאי לאמונה? הספר דיאלוג עם אלוהים מפגיש לראשונה לוגיקן נוצרי בעל דמיון שאינו יודע גבולות ומשורר יהודי חד מחשבה. במסעותיהם לידיעת האל בחרו שניהם לסטות מדרך המלך לשבילים שטרם סומנו. על רקע הדיאלוג הטעון בין אמונה לתבונה, נחשפת הגות מקורית ומפתיעה שבה רציונליות קרה ולהט מיסטי אחוזים בחיבוק אינטימי. יוהנס אריגנה – לוגיקן בשירות הקיסרות הקרולינגית, המורה שנרצח בידי תלמידיו – הוא התיאולוג החשוב ביותר בהגות הנוצרית של ימי-הביניים המוקדמים. אריגנה חי את חייו על חוד התער, בשביל הצר של אחדות הניגודים. נאמר עליו שהוא חצוף, האשימו אותו בחטאי הגאווה ובפשעי התבונה, גינו את כתביו, רמזו שהקדושה אינה אחת ממעלותיו. למקטרגיו הוא ענה שדבר לא יעצור את המלומד בדרכו אל האמת. כמאתיים שנים אחר כך, במחצית המאה ה-11, אוטודידקט צעיר וזועם יוצא למסע חיפושים נפתל אחר האמת ומוצא בו אהבה: אהבת החכמה ואהבת אלוהים. חייו הקצרים הם עדות לחופש המחשבה ולחופש היצירה שנקנו בייסורים גדולים. ספרו "מקור-חיים" מתקבל במסורת התיאולוגית של ימי-הביניים כפרי עבודתו של נוצרי אלמוני. יחלפו כ-800 שנים עד שתיחשף זהותו של הפילוסוף הצעיר – שלמה אבן גבירול. אריגנה וגבירול נעים במעגלים נפרדים אך חופפים: מתוך בירור הסינתזה הפרשנית של אמת ההתגלות ואמת הפילוסופיה שמציע כל אחד מההוגים נחשף מתווה פילוסופי לידיעת אלוהים אשר אינו אלא מדריך מעשי לדיאלוג עם אלוהים.
רסלינג
מאת: ג'ון פאולס
תיאור: ממואר פילוסופי מעורר השראה, שמתחיל כחשבון נוקב עם אב הסולד מהטבע הפראי, וממשיך למדע ולאמנות בתרבות המערב, שהקימו חומות של ניכור בין האדם לבין הטבע. הסופר ג'ון פאולס משוטט בין נופי ילדותו, ציורים ויערות, ומוביל אותנו למסע אל מסתרי הכתיבה, הנמשלת כאן לשיטוט ביער, ואל העצים של חיינו — אלה שפסחנו עליהם מבלי משים, ואלה שעוד נפגוש, יש לקוות, כמי שהתעוררו מתרדמה עמוקה. פאולס מזכיר לנו את ההנאה שבללכת לאיבוד, את היופי בגנים — ובדמיונות — שאינם גזומים, ואת העונג חסר התכלית שבהיעדר כל תוכנית שהיא, בחיים כמו באמנות. הוא מפציר בנו — ומאתגר אותנו — להטות אוזן אל "האיש הירוק" בתוכנו, ולאמץ אל ליבנו את האינטואיטיבי, הבלתי צפוי, שחומק מכל מדידה או הסבר.
הוצאת אסיה
מאת: רוני קליין
תיאור: הוגים יהודיים-צרפתים בני-זמננו – לוינס, בני לוי, ליאון אשכנזי, משוניק, טריגנו, אמדו לוי-ולנסי – ביקשו להעלות שאלות פילוסופיות קונקרטיות מתוך מצבים אנושיים בסיסיים. הם זנחו את המושגים השאובים מהשפה המטאפיזית, התיאולוגית או הדתית, מושגים שהפכו בצרפת החילונית לנחלת העבר. דוגמא בולטת לנטייה זו ניתן למצוא אצל עמנואל לוינס, מהבולטים מבין הוגים אלה, שהעמיד את ה"אחר" במרכז הגותו. האחר של לוינס אינו ראשית כל אלוהים הטרנסנדנטי אלא הזולת, האדם האחר, וליתר דיוק פניו של הזולת. הפניה התיאולוגית של לוינס ל"אחר" כאלוהים נעשית מתוך המציאות הפרוזאית של פני הזולת, וזה האחרון יכול להיות כל אדם: קרוב-משפחה, אבל גם חבר או פשוט עובר אורח.
מושג ה"אחר" הוביל לשלל שאלות חסרות תקדים בהגות היהודית: שאלות פסיכואנליטיות, פוליטיות, לצד שאלות הלקוחות מהפילוסופיה של השפה. מה הקשר שלנו עם אותם אחרים הקרובים אלינו ביותר? – הורינו או ילדינו. מה הקשר שלנו עם כל האזרחים החיים אתנו באותה חברה? – זו השאלה הפוליטית. לבסוף, בעקבות מפנה השפה של הפילוסופיה הצרפתית בשנות ה-60 וה-70, ההגות היהודית-צרפתית הפנתה את השאלה אל השפה היהודית עצמה: מהו טקסט יהודי? הטקסט המקראי או הטקסט המדרשי-תלמודי המתלווה אליו? ובכן, ההגות היהודית-צרפתית בת-זמננו צמחה מתוך המציאות המוחשית ביותר, ובמובן הזה ניתן להגדירה כהגות "מטריאליסטית". כדי להבינה עלינו להתבסס על הישויות הבסיסיות ביותר: אות, גוף, קהילה.
דעת : מרכז לימודי יהדות ורוחרסלינג
מאת: רועית דהן
תיאור: האם חופש הרצון של האדם אינו אלא אשליה? האם האדם הוא אובייקט לחקירה וניתן להסביר את מכלול התנהגויותיו על ידי רדוקציה לתהליכים נוירולוגים, ביולוגים וכו', או שמא קיים ממד נוסף באדם, בבחינת אישיות סובייקטיבית שאינה ניתנת לאובייקטיביזציה? הדיון בשאלות אלה רחב והוא מקיף גישות פסיכואנליטיות פוסט-פרוידיאניות, חוקרים ממדעי המוח, פילוסופים, סוציולוגים אנשי דת וכו'. ספר זה מבקש לשרטט את קווי היסוד לשיח פילוסופי ופסיכואנליטי בשאלות אלה, תוך כדי השוואה בין שניים מגדולי ההוגים של עידן הנאורות: עמנואל קאנט וזיגמונד פרויד. מוקד הדיון יהיה בניסיון להבין את רגע הבחירה האתית של האדם ולהצביע על מקורות החוק המוסרי והמניעים לפעולה המוסרית. יחד עם זאת, כותרת הספר עשויה לעורר תמיהה: כיצד ייתכן שתורותיהם של שני הוגים אלה נתפסות כבסיס אחיד לבירור שאלה זו? שהרי ההבנה הרווחת מדגישה את תפיסת התבונה של קאנט כמקור לחוק המוסרי, ואילו פרויד נתפס כמי שמציע תיאור אמפירי – הן של מבנה הנפש והתפתחותה והן של מערכות הערכים שמסדירות בתרבות את חייהם של בני האדם. רועית דהן טוענת שההשוואה הרווחת הזאת חסרה ומסתירה את הדמיון העקרוני במכלול הגותם כיסוד לתפיסה מקיפה של דמות האדם. דהן מראה שיש להעמיד השוואה זו על דיוקה על ידי דיון מקיף ברכיבים אמפיריים של תיאור טבע האדם על פי קאנט, והשוואתם לדיון האמפירי המוכר של פרויד, כמו גם על ידי דיון מקיף בעמדת פרויד ביחס לתפקיד הראוי של התבונה בחיי הפרט, והשוואתו לדיון הנורמטיבי המוכר של קאנט.
רסלינג
מאת: רועי ברנד
תיאור: "הפילוסופיה מתיימרת להיות 'אהבת הידע', אבל רק מעטים שאלו מה זה לאהוב לדעת, איך יכולים פילוסופים שונים לאהוב את הידע בדרכים שונות ואיך האהבה משפיעה על הידע שאותו היא מגבשת. בספר תמציתי ואלגנטי זה מציג רועי ברנד קריאה מרתקת של ליבתו הנשכחת של מושג הפילוסופיה. הוא מוביל אותנו במסע מרשים בהיסטוריה של הפילוסופיה, מסוקרטס עד דרידה, בשפה צלולה ושנונה. ספרו של ברנד אינו רק מהרהר באהבת הידע – הוא מגלם אותה בעצמו. אם עדיין לא התאהבתם בפילוסופיה, זה יקרה לכם עכשיו".  (אווה אילוז, האוניברסיטה העברית, מחברת הספר "מדוע האהבה כואבת")
רסלינג
מאת: אילנה רוזן-באר
תיאור: ספרה של אילנה רוזן-באר הוא מסע פילוסופי-ביקורתי ומקיף המתחקה אחר התמורות שחלו במעמדו של הסובייקט במודרניזם, בפוסטמודרניזם ובעידן הדיגיטלי. ביד בוטחת וברוחב אופקים אינטלקטואלי מרשים הכותבת מובילה טיעון רדיקלי ביחס לזהות הסובייקט בן-זמננו בתרבות המערבית. בחיבורו הנודע "פוסטמודרניזם או ההיגיון התרבותי של הקפיטליזם המאוחר" טען פרדריק ג'יימסון שבאובייקט חלו שינויים מפליגים שאליהם הסובייקט עדיין לא השכיל להיערך – הוא נותר נבוך מאחור, מתקשה להסתגל. המהפכה הטכנולוגית, אשר אותה אנו חווים בעשורים האחרונים, כך טוענת באר-רוזן, חוללה שינוי כמו-אבולוציוני גם בסובייקט; כך בשלו התנאים להופעתו של הסייבר-סובייקט, המהלך שתיאר ג'יימסון הושלם. העיון המעמיק בהיסטוריה של הרעיונות – למן ההומניזם ברנסנס עד למשבר המודרניות בשלהי המאה ה-19 ובראשית המאה ה-20 – משרטט מהלך של התעצמות בכוחו ולכידותו של הסובייקט הרציונלי הנאור. פירוקו של הסובייקט המודרני ערער את אושיות זהותו, ובכלל זה את האינדיווידואליות ההומניסטית, הרציונליות הקרטזיאנית, התקוות לשחרור והפוזיטיביזם של הנאורות. תחת אלה הגיעה הכרה מפוכחת במגבלות הכוח ובטיבם האידיאולוגי-הרסני של רעיונות הקִדמה, הטכנולוגיה והטוטליות. במעין מהלך כמו-אירוני של ההיסטוריה, הסייבר-סובייקט, תולדת המצב הפוסטמודרני, עשוי להיתפס כמעין שיקום עוצמתו והיקף השפעתו החובקת כול של הסובייקט, אלא שעתה תכונותיו אלה מופקעות ממנו לטובת נוכחותן במבנה רשתי מופשט. הסובייקט הקריב את זהותו הפרטית לטובת קיום קולקטיבי במרחב הסייברספייס. במהלך של התמרה, הסובייקט קם לתחייה בדמות הסייבר-סובייקט. הסייבר-סובייקט, ישות חדשה זו המופיעה על מפת ההיסטוריה, מפגין יכולות משוכללות בהיפר-תפקוד מרובד, ניחן בעוצמות העולות על כל מה שיכלו לייחל ולשער. הדבר מחייב אותנו, כך גורסת הכותבת, לגבש מערכת המשגה חדשה שתהלום את השלב החדש. רוזן-באר מראה כיצד התרבות הדיגיטלית המבוזרת ותפיסות העצמי והעולם הרווחות מתרקמות לכדי כוליות שיתופית מאוחדת, ישות אוטונומית קולקטיבית.
רסלינג
מאת: אריסטו .
תיאור: ספר קטן זה, המוגש כאן לראשונה לקורא העברי, נקבע במסורת כחיבור הפותח של מקבץ ספרי הלוגיקה האריסטוטליים (ה"אורגנון"), ולמעשה גם כחיבור הפותח את הקורפוס האריסטוטלי בכללו. עניין זה אינו כרוך דווקא במועד חיבורו (הגם שהוא נמנה על ספריו המוקדמים של אריסטו), אלא בכך שהוא עוסק במה שנתפש כיחידות ה"פשוטות" והראשוניות ביותר של המחשבה. מובנו המילולי של מושג ה"קטגוריה" הוא "אמירה כנגד", אבל בשימוש הרגיל הוא מציין "אמירה על אודות" (בעברית של ימי הביניים תורגם המושג כ"מאמרות"); הוא מציין את היחידות הבסיסיות שמהן מורכבת כל אמירה על אודות העולם, בין שהיא אמיתית או שקרית. כל אמירה כזאת תתמקד בעצם כלשהו ותייחס לו איכות, כמות, מערכת יחסים וכו'. אריסטו מונה עשר קטגוריות כאלו, שהן בעת ובעונה אחת יחידות לשון, דפוסי הכרה והיבטים אונטולוגיים של העולם. לאחר דיון מרתק בקטגוריות העצם, היחס, הכמות והאיכות פונה אריסטו לדיון מרתק לא פחות בכמה מהמושגים שבהם השתמש לצורך הטיפול באותן קטגוריות. הדיונים הללו מהווים תשתית להמשך הגותו של אריסטו בכל נושא ונושא, והם מוסיפים ומהדהדים לאורך תולדות הפילוסופיה המערבית – מימי הביניים, דרך דקרט, שפינוזה, לוק, קאנט ועד ימינו. הקטגוריות הוא חיבור יסוד בתולדות הפילוסופיה ואתגר לכל מי שעניין לו ביחסי לשון, עולם ומחשבה.
רסלינג
מאת: אמילי דו שאטלה
תיאור: אישה חופשייה, מדענית, אשת חברה ואהובתו של וולטר במשך 15 שנה – המרקיזה אמילי דו שַאטְלֵה (du Châtelet) הידועה כמאדאם דו שאטלה, הייתה בעצם אישה מודרנית שחיה במאה ה-18. גמ בין כחמישים חיבורים המוקדשים לאושר במאה ה-18, חיבורה של המרקיזה אמילי דו שַאטְלֵה (du Châtelet) נמנה לבטח עם המעניינים יותר לקריאה כיום. סיבות רבות לדבר. ראשית, בניגוד לגברים שכתבו על אודות נושא זה, היא ידעה להבחין בין התנאים המובילים באופן כללי לאושר, לבין התנאי שנשים צריכות היו להסתפק בו, בלי להישאר בשל כך בתוך הגבולות שהוקצו להן. יתרה מזאת, החיבור של המרקיזה דו שאטלה הוא יצירתה של אישה מיוחדת במינה, הן מבחינת אישיותה והן מבחינת כישוריה האינטלקטואליים וחייה היוצאים מגדר הרגיל. חרף החובות שכל אישה במעמדה לא יכלה להימנע מלמלא, אמילי דו שאטלה היא האישה שנכנעה פחות מכול לדעות המקובלות של זמנה, שידעה להדגיש הדגש היטב את מקוריותה, את עצמאותה ואת שאיפותיה בעולם עוין ליומרות אלה.
נהר ספרים
מאת: ג'ון בורוז
תיאור: "אני עצמי מעולם לא ניסיתי ללמוד את הטבע עם מחברת וזכוכית מגדלת בידִי. אני מעדיף לבלות איתו את זמני. מטיילים יחד או יושבים יחד, והאינטימיות בינינו גדֵלה עם העונות. את מה שלמדתי על אורחותיו למדתי בקלות, כמעט לא במודע, בעודי דג או מקים לי אוהל או סתם משוטט באפס מעשה. למנהגַי חסרי השיטתיות יש ללא ספק חסרונות משלהם, אבל יש להם גם יתרונות. מרדף מאומץ מדי מֵביס את עצמו. בשדות וביערות, יותר מאשר במקומות אחרים, הדברים כולם מגיעים אל מי שמחכה, כי הכול נמצא בתנועה וללא ספק יגיע במוקדם או במאוחר עד אליך." (ג'ון בורוז, מתוך הספר) ג'ון בורוז (1921-1837 ) הושפע בנעוריו מתורתו של רלף וולדו  אֶמֶרסון ("איש העולם, שש מסות על אורחות החיים", נהר ספרים 2006 ). הוא נחשב לתלמידו וליורשו הרוחני של הנרי דייויד תורו. בורוז זכה לעידודו של המשורר ווֹלט ויטמן שהמריץ אותו לפרסם את מסותיו על הטבע והיה לידידם של איש הטבע ג'ון מְיוּר ("מסעות לאלסקה", נהר ספרים, 2007 ), של הממציא תומס אדיסון, של נשיא ארצות הברית תאודור רוזוולט ושל אישים משפיעים נוספים. המסה "הבשורה על פי הטבע" ראתה אור לראשונה בספרו של בורוז Time and Change , בוסטון, 1912 .
נהר ספרים
מאת: ג'ורג' סילבסטר פיראק
תיאור: פרויד מילא תפקיד כה חשוב בחיים האינטלקטואליים של העולם זמן כה ממושך עד כי הוא כמעט חדל להיות בן אנוש. הוא כוח תרבותי שאנו יכולים לייחס לו מקום היסטורי מובטח באבולוציה של הציוויליזציה. ואילו מאז קופרניקוס, גלילאו וניוטון לא היה אדם שחולל יותר שינויים יסודיים בגישתנו אל היקום מאשר איינשטיין. כאשר מתבוננים ביקום דרך עיניו, המרחב והזמן הם כמעט מושגים חילוּפיים. הזמן עוטה כסות ומופיע כממד רביעי. המרחב, שפעם היה בלתי מוגדר, קיבל צורה של כדור. פרויד ואיינשטיין, שני גאונים יהודים גרמנים ששינו את העולם,משוחחים עם עיתונאי שאינו מסתיר את הערצתו ומצליח להפיק מהם כמה פנינים אנושיות לחלוטין.
נהר ספרים
מאת: לארטיוס דיוגנס
תיאור: דיוגנס לארטיוס (המאה השלישית לספירה) הוא לנו בחינת חידה, אולם בלעדיו לא היינו יודעים דבר כמעט על חייהם של עשרות פילוסופים נודעים מן העת העתיקה. ביצירתו הגדולה חיי הפילוסופים, המונה עשרה ספרים, הוא מוסר פרטים חשובים על מוצאם של ההוגים הגדולים, אורחות חייהם, אופיים, אמרותיהם, משנתם, יצירותיהם ונסיבות מותם. לפנינו תרגום עברי ראשון לספר הפותח את היצירה: שבעת החכמים, ובו הקדמה כללית לחיבור כולו, ולאחריה הביוגרפיות של אותם שנחשבו לחכמי העולם היווני ונתכנו "שבעת החכמים." אמנם יש בספרנו זה אחת עשרה ביוגרפיות, ולא שבע, אך זאת משום שדיוגנס מביא מסורות שונות באשר לזהותם של השבעה.
נהר ספרים
מאת: ישראל נתנאל רובין
תיאור: אלוהים, כידוע, הינו כל-יכול. אולם, האם באמת יכול אלוהים הכל? האם יכול אלוהים לברוא ריבוע שאלכסונו שווה לצלעו? האם יוכל לפעול שפעם אחת, שתיים ועוד שתיים יהיו חמש, ולא ארבע? האם יכול אלוהים לשנות את העבר? האם יכול אלוהים לברוא אלוהים אחר כמוהו? האם יכול אלוהים לאבד את עצמו? מכל משפחת הפרדוקסים האפיקורסיים המשעשעים הללו, זכה משום-מה לפירסום דווקא זה בעניין יכולתו של אלוהים לברוא אבן שלא יוכל להרימה. אולם לכל המשפחה ישנו אב אחד, והוא השאלה העקרונית, האם כל-יכולתו של אלוהים, שמשמעותה המקורית הינה עליונותו ביחס לחוקי הפיזיקה, מתפשטת גם לעולם הלוגיקה והמתמטיקה.
מנקודת מבט זו, נחשף כאן סיפורו המרתק של המהפך התיאולוגי שעברה היהדות בתוך תקופה קצרה יחסית של כמאתיים שנה מתחילת הזמן החדש. הקונצנזוס הרציונליסטי הוותיק בנושא התחיל בראשית הרנסנס לנטות יותר ויותר לכיוון המיסטיקנים, נושאי דגל הקבלה העולה. שאלת כפיפותו של אלוהים לחוקי הלוגיקה והמתמטיקה, שבתקופת הרדיפות והגירושים של שילהי ימי-הביניים היתה אצל הפילוסופים והתיאולוגים היהודים סמל לרציונליות של היהדות המתגוננת מול האויב הנוצרי האנטי-לוגי, קיבלה פתאום תפנית מן הקצה אל הקצה. הקבלה והחסידות בעקבותיה אימצו דווקא את התפיסה הנוצרית, ואילו עמדותיהם של רב סעדיה, הרמב"ם, הרשב"א, ולמעשה כל גדולי עמנו טרם עליית הקבלה, הוקעו עכשיו ככפירה ואפיקורסות שמקומן מחוץ לגדר. הספר מבוסס על עבודת דוקטורט מאת המחבר שהושלמה והוגשה באוניברסיטה העברית בשנת 2013 .
הוצאת ראובן מס בע"מ, ירושלים
מאת: יהודה עתי
תיאור: "משנה סדורה: אֶרֶץ תִּקְוָה (אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ)" מבארת את קיומנו הנכסף והאפשרי במרחב הגאוגרפי־היסטורי. המשנה בנויה ממבנה כללי הפועל בכל אדם וקהילה ומממשת חזון זה למקרה הפרטי: ישראל פלסטין.
דברי הימים הוצאה לאור בע"מ
מאת: נועם חומסקי
תיאור: השאלה הכללית שאני מבקש לעסוק בה בספר הזה היא עתיקת יומין: איזה מין יצורים אנחנו? אני לא שוגה באשליות שיש ביכולתי לספק תשובה הולמת לשאלה הזאת, אבל נראה לי סביר להניח שלכל הפחות בתחומים מסוימים, ובמיוחד ביחס לטבע הקוֹגניטיבי שלנו, ישנן תובנות מעניינות ומשמעותיות, חלקן חדשות, שבעזרתן נוכל לסלק כמה מן המכשולים המקשים על הרחבת החקירה המדעית, לרבות כמה דוקטרינות רוֹוחוֹת, שרגליהן ניצבות על קרקע הרבה פחות מוצקה מכפי שמקובל לחשוב. אני אבחן שלוש שאלות ספציפיות, כל אחת מהן סבוכה מקודמתה: מה היא שפה? מָהם גבולות ההבנה האנושית (אם יש כאלה)? ומהו הטוב המשותף שאליו עלינו לחתור? מעטים ההוגים בני זמננו שיאה להם התואר הכפול מדען-פילוסוף, ונדמה שנועם חומסקי הוא הנציג הבולט ביותר לשושלת הנכחדת הזאת, נציג שמזה שישה עשורים ויותר מתעקש על המקף המחבר-ולא-מפריד הזה, מתעקש לדון בעולם העובדות מתוך נקודת-מבט פילוסופית, ומתעקש להכפיף את הדיון הפילוסופי לעוּלן של העובדות הידועות. כך במדע וכך גם בפוליטיקה. החל מפירסומיו הראשונים, בסוף שנות ה-1950, מיקם חומסקי את עצמו באופן מודע על רצף אינטלקטואלי שראשיתו במהפכה המדעית של המאות 16–18 באירופה. וגם הספר שלפנינו, שנכתב בעשור התשיעי לחייו, נקרא כסידרה של פרקים בהיסטוריה האינטלקטואלית, עד שלא פעם קשה להבחין האם הדוֹבר הוא הפילוסוף דייוויד יוּם, הכימאי ג'וזף פְּריסטלי, או נועם חומסקי שמצטט אותם ומשכלל עוד ועוד את רעיונותיהם.
משכל (ידעות  ספרים)ספרי עליית הגג
מאת: אנתוני גוטליב
תיאור: שנים רבות מאוד לא ראה אור בעברית ספר היסטוריה קריא ויעיל של הפילוסופיה המערבית. סדרת הספרים של אנתוני גוֹטליבּ באה למלא את החסר הזה – ועושה זאת בהצלחה מרשימה. אחרי הכרך הראשון, חלום התבונה, שסיפר את תולדות הפילוסופיה מראשיתה ועד המאה ה-16, מופיע עתה הכרך השני הזה, חלום הנאוֹרוּת, שמוביל את הסיפור הלאה אל המאות 17–18, התקופה שבה התחילה להתגבש הפילוסופיה המודרנית. דֶקארט, הוֹבּס, שפּינוֹזה, לוֹק, לַייבּניץ, יוּם, ווֹלטֵר, רוּסוֹ... כל השמות הגדולים האלה הופכים בכתיבתו המבריקה של גוֹטליבּ לסיפורים מרתקים, מעשירים, ובלתי-משעממים בעליל. ואת שני הכרכים האלה עתיד להשלים כרך שלישי, שימשיך את הסיפור עד ימינו.
משכל (ידעות  ספרים)ספרי עליית הגג
מאת: ג'ים הולט
תיאור: ג'ים הולט לא ישכח את היום שבו נתקל בשאלה פשוטה לכאורה, ועם זאת קשה ועמוקה לאין שיעור: מדוע ישנו בכלל משהו, דבר-מה, במקום לא-כלום? מדוע, במילים אחרות, קיים העולם? "אני עדיין זוכר את הטלטלה שחשתי בשל תעוזתה של השאלה, צלילותה, עוצמתה הפשוטה", מספר הולט. "הנה ה'לָמה' האולטימטיבי העליון, זה שמרחף מאחורי כל הלָמה־אים האחרים ששאל המין האנושי מאז ומעולם". הולט, פילוסוף ומסאי אמריקני, אינו מוכן להניח לעניין. בניסיון למצוא תשובה – או לפחות רמז מאיר עיניים – לחידת הקיום, הוא נוטל על עצמו את תפקיד הבלש המטפיזי ופותח בחקירה אינטלקטואלית נמרצת, מרתקת ולפרקים גם נוגעת ללב. הוא מדלג בין יבשות וארצות, נפגש עם הוגי דעות ומדענים מן השורה הראשונה, נובר בכתביהם של ענקי רוח ממאות קודמות, מתחבט בקושיות ברומו של עולם, וחווה אובדן אישי, המעניק צביון אינטימי, מוחשי מאוד, לתהיותיו הקוסמיות. הספר המתאר מסע זה, מדוע קיים העולם?, הוא חיבור יוצא דופן, המזמין את קוראיו להעפיל בעקבות הכותב לפסגות הנישאות של הפיזיקה, הפילוסופיה, המתמטיקה, התיאולוגיה והספרות – ולצלול יחד עמו למעמקי הנפש האנושית.
הוצאת שלם
מאת: אייריס מרדוק
תיאור: ריבונות הטוב, שראה אור ב-1970, הוא מעט המחזיק את המרובה: חיבור דק גזרה, המציג את משנתה של מרדוק באופן תמציתי באמצעות שלושה מאמרים נפרדים שקובצו יחדיו. הספר נחשב לאחד הטקסטים המקוריים שהעמידה המחשבה המוסרית במחצית השנייה של המאה העשרים, ונדמה כי איכויותיו רק הולכות ומתבהרות בחלוף השנים. תרומתו הגדולה היא בהשבת האידיאה של "הטוב" לסדר היום האתי, כנגד נטייתה של הפילוסופיה המודרנית להתעלם ממושג זה או להמעיט מחשיבותו לדיון על מהות המוסריות. אף שהנוף האינטלקטואלי עבר שינויים משמעותיים מאז פרסום הספר, השאלות שמעלה ריבונות הטוב והתשובות שהוא מציע לא איבדו מאומה מחריפותן.
הוצאת שלם
מאת: משה מנשהוף
תיאור: הספר נכתב מנקודת מבט פילוסופית בסיסית, לפיה האדם הוא היוצר עולמות בהכרתו. הספר מציג תיאוריה מקיפה בארבע מסות: על התפיסה, על הזיכרון, על השינה ועל החלום. משה מנשהוף יוצר בספר שפה ייחודית משלו כדי להסביר סוגיות שונות בתחום ההכרה האנושית. שפה זו פשוטה ומובנת, אם כי הושקעו מאמצים לא מבוטלים בתהליך יצירתה היסודי, ובכל אות ומילה שלה. שפה זו נועדה להסביר את תופעות התפיסה השונות ואת הסוגיות הפילוסופיות הקשורות אליהן. אחד העקרונות המנחים השזורים כחוט השני במסות השונות הוא התפקוד – אנו חווים, זוכרים, ישנים וחולמים באופן שמתאים לתפקוד שלנו ומשרת אותו. למרות גישתו הפשוטה והנגישה של הספר לכל אדם, הוא מיטיב לרדת לעומקים של נבכי ההכרה האנושית.
כתב ווב הוצאה לאור בע"מ
מאת: עמנואל לוינס
תיאור: הזמן והאחר הנו "לידתה וניסוחה הראשון" של מחשבתו של עמנואל לוינס, כך לפי עדותו שלו עצמו. בארבע ההרצאות שנתן בין מרץ למאי 1947 , לוינס בונה מהלך פנומנולוגי מרשים ומגובש שבתוכו זרועות האינטואיציות המרכזיות שתמשכנה להפרות את כל הגותו. לראשונה סולל לוינס באופן חד וברור את הדרך החדשה בה ילך לאורך חייו ויצירתו: ממחשבת הזהות אל מחשבת האחרות, מן האני הבודד אל היחס עם הזולת. הפנומנולוגיה של הזמן והאחר היא עשירה ומגוונת: הבדידות, נדודי השינה, היש, העונג, הסבל, המוות, הזמן, וכמובן הזולת על מופעיו (הנשי, הבן), כל אלו זוכים כאן לניתוחים מקוריים ועמוקים, המתכתבים ומתווכחים לסירוגין עם ההיסטוריה של הפילוסופיה המערבית כולה: מפרמנידס ואפלטון עד ברגסון, סארטר וכמובן היידגר. מתוך פנומנולוגיה זו מנסח לוינס את מחשבת האדם שלו, ומוביל את הקורא מעולם ה"יש" אל האופק של הזולת שביחס אליו מגלה הסובייקט את צורתו המקורית. הזמן והאחר ניגש למלאכה זו מתוך עיון במסתורין של הזמן, שהנו המסתורין של העתיד או של המוות: מהו טיב יחסנו לאחרות של העתיד? מהו יחסנו למוות? ומהו הקשר שבין אחרות העתיד לאחרות הזולת? בסגנונו הייחודי מציע כאן לוינס לראשונה את אחת התזות היסודיות והנועזות ביותר בכל הגותו: "היחס עם העתיד מתממש בפנים-אל-פנים עם הזולת".
הקיבוץ המאוחד
מאת: דנה בלאנדר, כרמית הבר, מרדכי קרמניצר
תיאור: הזיקה ההדוקה בין כבוד האדם ובין הטיפול הרפואי נובעת מכך שהמפגש הטיפולי הוא מפגש בין–אנושי. לכן כבוד האדם הוא זכות חיה, כלומר - לא רק מונח מעוגן באמנה, בחוק או בקוד אתי אלא ערך שיש לחיות אותו יום–יום, שעה–שעה, אדם–אדם. בספר זה אנו מבקשים להחיות את הזיקה שבין כבוד האדם, שהוא ערך חוקתי עליו, ובין כבוד האדם כחוויה חיה בטיפול הרפואי. הפגיעוּת של כבוד האדם בזירה הרפואית נגזרת מאופיים הטוטלי של המוסדות הרפואיים, מתלותו של המטופל בצוות הרפואי ומטבעו חודר הגבולות של הטיפול הרפואי. במוסדות אלו עלולות להתרחש פגיעוֹת בכבוד האדם שלא במזיד ושלא במודע, שכן הצוות המטפל עושה את מלאכתו לילות כימים במסירות ובמקצועיות בשעה שהוא מתמודד עם חולים רבים מאוד בעזרת משאבים מוגבלים ובעומסי עבודה כבדים. גם הספר וגם הפרויקט שהוא מבוסס עליו - "כבוד האדם במוסדות ציבור" צמחו מן השאלות ומן הדילמות שמעורר הפער שבין ההסכמה הרחבה על חשיבותו של כבוד האדם כנדבך מרכזי בעבודה הרפואית לבין מימושו הלכה למעשה. האתגר הגדול נולד מטבעו הייחודי של ערך כבוד האדם, שהוא נחווה ומוחשי יותר דווקא בהיעדרו, ברגעים שהוא נרמס. מדובר אפוא בפער בלתי נמנע בין החמקמקות של הגדרת המושג "כבוד האדם" ובין החיוּת החריפה של הפגיעה בו. חיבור זה נכתב מתוך הכרה בפער הזה, והוא משקף אותו.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
הצג עוד תוצאות