נמצאו 204 ספרים בקטגוריה
לכל הספרייה
מאת: ג'ון פאולס
תיאור: ממואר פילוסופי מעורר השראה, שמתחיל כחשבון נוקב עם אב הסולד מהטבע הפראי, וממשיך למדע ולאמנות בתרבות המערב, שהקימו חומות של ניכור בין האדם לבין הטבע. הסופר ג'ון פאולס משוטט בין נופי ילדותו, ציורים ויערות, ומוביל אותנו למסע אל מסתרי הכתיבה, הנמשלת כאן לשיטוט ביער, ואל העצים של חיינו — אלה שפסחנו עליהם מבלי משים, ואלה שעוד נפגוש, יש לקוות, כמי שהתעוררו מתרדמה עמוקה. פאולס מזכיר לנו את ההנאה שבללכת לאיבוד, את היופי בגנים — ובדמיונות — שאינם גזומים, ואת העונג חסר התכלית שבהיעדר כל תוכנית שהיא, בחיים כמו באמנות. הוא מפציר בנו — ומאתגר אותנו — להטות אוזן אל "האיש הירוק" בתוכנו, ולאמץ אל ליבנו את האינטואיטיבי, הבלתי צפוי, שחומק מכל מדידה או הסבר.
הוצאת אסיה
מאת: רוני קליין
תיאור: הוגים יהודיים-צרפתים בני-זמננו – לוינס, בני לוי, ליאון אשכנזי, משוניק, טריגנו, אמדו לוי-ולנסי – ביקשו להעלות שאלות פילוסופיות קונקרטיות מתוך מצבים אנושיים בסיסיים. הם זנחו את המושגים השאובים מהשפה המטאפיזית, התיאולוגית או הדתית, מושגים שהפכו בצרפת החילונית לנחלת העבר. דוגמא בולטת לנטייה זו ניתן למצוא אצל עמנואל לוינס, מהבולטים מבין הוגים אלה, שהעמיד את ה"אחר" במרכז הגותו. האחר של לוינס אינו ראשית כל אלוהים הטרנסנדנטי אלא הזולת, האדם האחר, וליתר דיוק פניו של הזולת. הפניה התיאולוגית של לוינס ל"אחר" כאלוהים נעשית מתוך המציאות הפרוזאית של פני הזולת, וזה האחרון יכול להיות כל אדם: קרוב-משפחה, אבל גם חבר או פשוט עובר אורח.
מושג ה"אחר" הוביל לשלל שאלות חסרות תקדים בהגות היהודית: שאלות פסיכואנליטיות, פוליטיות, לצד שאלות הלקוחות מהפילוסופיה של השפה. מה הקשר שלנו עם אותם אחרים הקרובים אלינו ביותר? – הורינו או ילדינו. מה הקשר שלנו עם כל האזרחים החיים אתנו באותה חברה? – זו השאלה הפוליטית. לבסוף, בעקבות מפנה השפה של הפילוסופיה הצרפתית בשנות ה-60 וה-70, ההגות היהודית-צרפתית הפנתה את השאלה אל השפה היהודית עצמה: מהו טקסט יהודי? הטקסט המקראי או הטקסט המדרשי-תלמודי המתלווה אליו? ובכן, ההגות היהודית-צרפתית בת-זמננו צמחה מתוך המציאות המוחשית ביותר, ובמובן הזה ניתן להגדירה כהגות "מטריאליסטית". כדי להבינה עלינו להתבסס על הישויות הבסיסיות ביותר: אות, גוף, קהילה.
דעת : מרכז לימודי יהדות ורוחרסלינג
מאת: רועית דהן
תיאור: האם חופש הרצון של האדם אינו אלא אשליה? האם האדם הוא אובייקט לחקירה וניתן להסביר את מכלול התנהגויותיו על ידי רדוקציה לתהליכים נוירולוגים, ביולוגים וכו', או שמא קיים ממד נוסף באדם, בבחינת אישיות סובייקטיבית שאינה ניתנת לאובייקטיביזציה? הדיון בשאלות אלה רחב והוא מקיף גישות פסיכואנליטיות פוסט-פרוידיאניות, חוקרים ממדעי המוח, פילוסופים, סוציולוגים אנשי דת וכו'. ספר זה מבקש לשרטט את קווי היסוד לשיח פילוסופי ופסיכואנליטי בשאלות אלה, תוך כדי השוואה בין שניים מגדולי ההוגים של עידן הנאורות: עמנואל קאנט וזיגמונד פרויד. מוקד הדיון יהיה בניסיון להבין את רגע הבחירה האתית של האדם ולהצביע על מקורות החוק המוסרי והמניעים לפעולה המוסרית. יחד עם זאת, כותרת הספר עשויה לעורר תמיהה: כיצד ייתכן שתורותיהם של שני הוגים אלה נתפסות כבסיס אחיד לבירור שאלה זו? שהרי ההבנה הרווחת מדגישה את תפיסת התבונה של קאנט כמקור לחוק המוסרי, ואילו פרויד נתפס כמי שמציע תיאור אמפירי – הן של מבנה הנפש והתפתחותה והן של מערכות הערכים שמסדירות בתרבות את חייהם של בני האדם. רועית דהן טוענת שההשוואה הרווחת הזאת חסרה ומסתירה את הדמיון העקרוני במכלול הגותם כיסוד לתפיסה מקיפה של דמות האדם. דהן מראה שיש להעמיד השוואה זו על דיוקה על ידי דיון מקיף ברכיבים אמפיריים של תיאור טבע האדם על פי קאנט, והשוואתם לדיון האמפירי המוכר של פרויד, כמו גם על ידי דיון מקיף בעמדת פרויד ביחס לתפקיד הראוי של התבונה בחיי הפרט, והשוואתו לדיון הנורמטיבי המוכר של קאנט.
רסלינג
מאת: רועי ברנד
תיאור: "הפילוסופיה מתיימרת להיות 'אהבת הידע', אבל רק מעטים שאלו מה זה לאהוב לדעת, איך יכולים פילוסופים שונים לאהוב את הידע בדרכים שונות ואיך האהבה משפיעה על הידע שאותו היא מגבשת. בספר תמציתי ואלגנטי זה מציג רועי ברנד קריאה מרתקת של ליבתו הנשכחת של מושג הפילוסופיה. הוא מוביל אותנו במסע מרשים בהיסטוריה של הפילוסופיה, מסוקרטס עד דרידה, בשפה צלולה ושנונה. ספרו של ברנד אינו רק מהרהר באהבת הידע – הוא מגלם אותה בעצמו. אם עדיין לא התאהבתם בפילוסופיה, זה יקרה לכם עכשיו".  (אווה אילוז, האוניברסיטה העברית, מחברת הספר "מדוע האהבה כואבת")
רסלינג
מאת: אילנה רוזן-באר
תיאור: ספרה של אילנה רוזן-באר הוא מסע פילוסופי-ביקורתי ומקיף המתחקה אחר התמורות שחלו במעמדו של הסובייקט במודרניזם, בפוסטמודרניזם ובעידן הדיגיטלי. ביד בוטחת וברוחב אופקים אינטלקטואלי מרשים הכותבת מובילה טיעון רדיקלי ביחס לזהות הסובייקט בן-זמננו בתרבות המערבית. בחיבורו הנודע "פוסטמודרניזם או ההיגיון התרבותי של הקפיטליזם המאוחר" טען פרדריק ג'יימסון שבאובייקט חלו שינויים מפליגים שאליהם הסובייקט עדיין לא השכיל להיערך – הוא נותר נבוך מאחור, מתקשה להסתגל. המהפכה הטכנולוגית, אשר אותה אנו חווים בעשורים האחרונים, כך טוענת באר-רוזן, חוללה שינוי כמו-אבולוציוני גם בסובייקט; כך בשלו התנאים להופעתו של הסייבר-סובייקט, המהלך שתיאר ג'יימסון הושלם. העיון המעמיק בהיסטוריה של הרעיונות – למן ההומניזם ברנסנס עד למשבר המודרניות בשלהי המאה ה-19 ובראשית המאה ה-20 – משרטט מהלך של התעצמות בכוחו ולכידותו של הסובייקט הרציונלי הנאור. פירוקו של הסובייקט המודרני ערער את אושיות זהותו, ובכלל זה את האינדיווידואליות ההומניסטית, הרציונליות הקרטזיאנית, התקוות לשחרור והפוזיטיביזם של הנאורות. תחת אלה הגיעה הכרה מפוכחת במגבלות הכוח ובטיבם האידיאולוגי-הרסני של רעיונות הקִדמה, הטכנולוגיה והטוטליות. במעין מהלך כמו-אירוני של ההיסטוריה, הסייבר-סובייקט, תולדת המצב הפוסטמודרני, עשוי להיתפס כמעין שיקום עוצמתו והיקף השפעתו החובקת כול של הסובייקט, אלא שעתה תכונותיו אלה מופקעות ממנו לטובת נוכחותן במבנה רשתי מופשט. הסובייקט הקריב את זהותו הפרטית לטובת קיום קולקטיבי במרחב הסייברספייס. במהלך של התמרה, הסובייקט קם לתחייה בדמות הסייבר-סובייקט. הסייבר-סובייקט, ישות חדשה זו המופיעה על מפת ההיסטוריה, מפגין יכולות משוכללות בהיפר-תפקוד מרובד, ניחן בעוצמות העולות על כל מה שיכלו לייחל ולשער. הדבר מחייב אותנו, כך גורסת הכותבת, לגבש מערכת המשגה חדשה שתהלום את השלב החדש. רוזן-באר מראה כיצד התרבות הדיגיטלית המבוזרת ותפיסות העצמי והעולם הרווחות מתרקמות לכדי כוליות שיתופית מאוחדת, ישות אוטונומית קולקטיבית.
רסלינג
מאת: אריסטו .
תיאור: ספר קטן זה, המוגש כאן לראשונה לקורא העברי, נקבע במסורת כחיבור הפותח של מקבץ ספרי הלוגיקה האריסטוטליים (ה"אורגנון"), ולמעשה גם כחיבור הפותח את הקורפוס האריסטוטלי בכללו. עניין זה אינו כרוך דווקא במועד חיבורו (הגם שהוא נמנה על ספריו המוקדמים של אריסטו), אלא בכך שהוא עוסק במה שנתפש כיחידות ה"פשוטות" והראשוניות ביותר של המחשבה. מובנו המילולי של מושג ה"קטגוריה" הוא "אמירה כנגד", אבל בשימוש הרגיל הוא מציין "אמירה על אודות" (בעברית של ימי הביניים תורגם המושג כ"מאמרות"); הוא מציין את היחידות הבסיסיות שמהן מורכבת כל אמירה על אודות העולם, בין שהיא אמיתית או שקרית. כל אמירה כזאת תתמקד בעצם כלשהו ותייחס לו איכות, כמות, מערכת יחסים וכו'. אריסטו מונה עשר קטגוריות כאלו, שהן בעת ובעונה אחת יחידות לשון, דפוסי הכרה והיבטים אונטולוגיים של העולם. לאחר דיון מרתק בקטגוריות העצם, היחס, הכמות והאיכות פונה אריסטו לדיון מרתק לא פחות בכמה מהמושגים שבהם השתמש לצורך הטיפול באותן קטגוריות. הדיונים הללו מהווים תשתית להמשך הגותו של אריסטו בכל נושא ונושא, והם מוסיפים ומהדהדים לאורך תולדות הפילוסופיה המערבית – מימי הביניים, דרך דקרט, שפינוזה, לוק, קאנט ועד ימינו. הקטגוריות הוא חיבור יסוד בתולדות הפילוסופיה ואתגר לכל מי שעניין לו ביחסי לשון, עולם ומחשבה.
רסלינג
מאת: אמילי דו שאטלה
תיאור: אישה חופשייה, מדענית, אשת חברה ואהובתו של וולטר במשך 15 שנה – המרקיזה אמילי דו שַאטְלֵה (du Châtelet) הידועה כמאדאם דו שאטלה, הייתה בעצם אישה מודרנית שחיה במאה ה-18. גמ בין כחמישים חיבורים המוקדשים לאושר במאה ה-18, חיבורה של המרקיזה אמילי דו שַאטְלֵה (du Châtelet) נמנה לבטח עם המעניינים יותר לקריאה כיום. סיבות רבות לדבר. ראשית, בניגוד לגברים שכתבו על אודות נושא זה, היא ידעה להבחין בין התנאים המובילים באופן כללי לאושר, לבין התנאי שנשים צריכות היו להסתפק בו, בלי להישאר בשל כך בתוך הגבולות שהוקצו להן. יתרה מזאת, החיבור של המרקיזה דו שאטלה הוא יצירתה של אישה מיוחדת במינה, הן מבחינת אישיותה והן מבחינת כישוריה האינטלקטואליים וחייה היוצאים מגדר הרגיל. חרף החובות שכל אישה במעמדה לא יכלה להימנע מלמלא, אמילי דו שאטלה היא האישה שנכנעה פחות מכול לדעות המקובלות של זמנה, שידעה להדגיש הדגש היטב את מקוריותה, את עצמאותה ואת שאיפותיה בעולם עוין ליומרות אלה.
נהר ספרים
מאת: ג'ון בורוז
תיאור: "אני עצמי מעולם לא ניסיתי ללמוד את הטבע עם מחברת וזכוכית מגדלת בידִי. אני מעדיף לבלות איתו את זמני. מטיילים יחד או יושבים יחד, והאינטימיות בינינו גדֵלה עם העונות. את מה שלמדתי על אורחותיו למדתי בקלות, כמעט לא במודע, בעודי דג או מקים לי אוהל או סתם משוטט באפס מעשה. למנהגַי חסרי השיטתיות יש ללא ספק חסרונות משלהם, אבל יש להם גם יתרונות. מרדף מאומץ מדי מֵביס את עצמו. בשדות וביערות, יותר מאשר במקומות אחרים, הדברים כולם מגיעים אל מי שמחכה, כי הכול נמצא בתנועה וללא ספק יגיע במוקדם או במאוחר עד אליך." (ג'ון בורוז, מתוך הספר) ג'ון בורוז (1921-1837 ) הושפע בנעוריו מתורתו של רלף וולדו  אֶמֶרסון ("איש העולם, שש מסות על אורחות החיים", נהר ספרים 2006 ). הוא נחשב לתלמידו וליורשו הרוחני של הנרי דייויד תורו. בורוז זכה לעידודו של המשורר ווֹלט ויטמן שהמריץ אותו לפרסם את מסותיו על הטבע והיה לידידם של איש הטבע ג'ון מְיוּר ("מסעות לאלסקה", נהר ספרים, 2007 ), של הממציא תומס אדיסון, של נשיא ארצות הברית תאודור רוזוולט ושל אישים משפיעים נוספים. המסה "הבשורה על פי הטבע" ראתה אור לראשונה בספרו של בורוז Time and Change , בוסטון, 1912 .
נהר ספרים
מאת: ג'ורג' סילבסטר פיראק
תיאור: פרויד מילא תפקיד כה חשוב בחיים האינטלקטואליים של העולם זמן כה ממושך עד כי הוא כמעט חדל להיות בן אנוש. הוא כוח תרבותי שאנו יכולים לייחס לו מקום היסטורי מובטח באבולוציה של הציוויליזציה. ואילו מאז קופרניקוס, גלילאו וניוטון לא היה אדם שחולל יותר שינויים יסודיים בגישתנו אל היקום מאשר איינשטיין. כאשר מתבוננים ביקום דרך עיניו, המרחב והזמן הם כמעט מושגים חילוּפיים. הזמן עוטה כסות ומופיע כממד רביעי. המרחב, שפעם היה בלתי מוגדר, קיבל צורה של כדור. פרויד ואיינשטיין, שני גאונים יהודים גרמנים ששינו את העולם,משוחחים עם עיתונאי שאינו מסתיר את הערצתו ומצליח להפיק מהם כמה פנינים אנושיות לחלוטין.
נהר ספרים
מאת: לארטיוס דיוגנס
תיאור: דיוגנס לארטיוס (המאה השלישית לספירה) הוא לנו בחינת חידה, אולם בלעדיו לא היינו יודעים דבר כמעט על חייהם של עשרות פילוסופים נודעים מן העת העתיקה. ביצירתו הגדולה חיי הפילוסופים, המונה עשרה ספרים, הוא מוסר פרטים חשובים על מוצאם של ההוגים הגדולים, אורחות חייהם, אופיים, אמרותיהם, משנתם, יצירותיהם ונסיבות מותם. לפנינו תרגום עברי ראשון לספר הפותח את היצירה: שבעת החכמים, ובו הקדמה כללית לחיבור כולו, ולאחריה הביוגרפיות של אותם שנחשבו לחכמי העולם היווני ונתכנו "שבעת החכמים." אמנם יש בספרנו זה אחת עשרה ביוגרפיות, ולא שבע, אך זאת משום שדיוגנס מביא מסורות שונות באשר לזהותם של השבעה.
נהר ספרים
מאת: ישראל נתנאל רובין
תיאור: אלוהים, כידוע, הינו כל-יכול. אולם, האם באמת יכול אלוהים הכל? האם יכול אלוהים לברוא ריבוע שאלכסונו שווה לצלעו? האם יוכל לפעול שפעם אחת, שתיים ועוד שתיים יהיו חמש, ולא ארבע? האם יכול אלוהים לשנות את העבר? האם יכול אלוהים לברוא אלוהים אחר כמוהו? האם יכול אלוהים לאבד את עצמו? מכל משפחת הפרדוקסים האפיקורסיים המשעשעים הללו, זכה משום-מה לפירסום דווקא זה בעניין יכולתו של אלוהים לברוא אבן שלא יוכל להרימה. אולם לכל המשפחה ישנו אב אחד, והוא השאלה העקרונית, האם כל-יכולתו של אלוהים, שמשמעותה המקורית הינה עליונותו ביחס לחוקי הפיזיקה, מתפשטת גם לעולם הלוגיקה והמתמטיקה.
מנקודת מבט זו, נחשף כאן סיפורו המרתק של המהפך התיאולוגי שעברה היהדות בתוך תקופה קצרה יחסית של כמאתיים שנה מתחילת הזמן החדש. הקונצנזוס הרציונליסטי הוותיק בנושא התחיל בראשית הרנסנס לנטות יותר ויותר לכיוון המיסטיקנים, נושאי דגל הקבלה העולה. שאלת כפיפותו של אלוהים לחוקי הלוגיקה והמתמטיקה, שבתקופת הרדיפות והגירושים של שילהי ימי-הביניים היתה אצל הפילוסופים והתיאולוגים היהודים סמל לרציונליות של היהדות המתגוננת מול האויב הנוצרי האנטי-לוגי, קיבלה פתאום תפנית מן הקצה אל הקצה. הקבלה והחסידות בעקבותיה אימצו דווקא את התפיסה הנוצרית, ואילו עמדותיהם של רב סעדיה, הרמב"ם, הרשב"א, ולמעשה כל גדולי עמנו טרם עליית הקבלה, הוקעו עכשיו ככפירה ואפיקורסות שמקומן מחוץ לגדר. הספר מבוסס על עבודת דוקטורט מאת המחבר שהושלמה והוגשה באוניברסיטה העברית בשנת 2013 .
הוצאת ראובן מס בע"מ, ירושלים
מאת: יהודה עתי
תיאור: "משנה סדורה: אֶרֶץ תִּקְוָה (אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ)" מבארת את קיומנו הנכסף והאפשרי במרחב הגאוגרפי־היסטורי. המשנה בנויה ממבנה כללי הפועל בכל אדם וקהילה ומממשת חזון זה למקרה הפרטי: ישראל פלסטין.
דברי הימים הוצאה לאור בע"מ
מאת: נועם חומסקי
תיאור: השאלה הכללית שאני מבקש לעסוק בה בספר הזה היא עתיקת יומין: איזה מין יצורים אנחנו? אני לא שוגה באשליות שיש ביכולתי לספק תשובה הולמת לשאלה הזאת, אבל נראה לי סביר להניח שלכל הפחות בתחומים מסוימים, ובמיוחד ביחס לטבע הקוֹגניטיבי שלנו, ישנן תובנות מעניינות ומשמעותיות, חלקן חדשות, שבעזרתן נוכל לסלק כמה מן המכשולים המקשים על הרחבת החקירה המדעית, לרבות כמה דוקטרינות רוֹוחוֹת, שרגליהן ניצבות על קרקע הרבה פחות מוצקה מכפי שמקובל לחשוב. אני אבחן שלוש שאלות ספציפיות, כל אחת מהן סבוכה מקודמתה: מה היא שפה? מָהם גבולות ההבנה האנושית (אם יש כאלה)? ומהו הטוב המשותף שאליו עלינו לחתור? מעטים ההוגים בני זמננו שיאה להם התואר הכפול מדען-פילוסוף, ונדמה שנועם חומסקי הוא הנציג הבולט ביותר לשושלת הנכחדת הזאת, נציג שמזה שישה עשורים ויותר מתעקש על המקף המחבר-ולא-מפריד הזה, מתעקש לדון בעולם העובדות מתוך נקודת-מבט פילוסופית, ומתעקש להכפיף את הדיון הפילוסופי לעוּלן של העובדות הידועות. כך במדע וכך גם בפוליטיקה. החל מפירסומיו הראשונים, בסוף שנות ה-1950, מיקם חומסקי את עצמו באופן מודע על רצף אינטלקטואלי שראשיתו במהפכה המדעית של המאות 16–18 באירופה. וגם הספר שלפנינו, שנכתב בעשור התשיעי לחייו, נקרא כסידרה של פרקים בהיסטוריה האינטלקטואלית, עד שלא פעם קשה להבחין האם הדוֹבר הוא הפילוסוף דייוויד יוּם, הכימאי ג'וזף פְּריסטלי, או נועם חומסקי שמצטט אותם ומשכלל עוד ועוד את רעיונותיהם.
משכל (ידעות  ספרים)ספרי עליית הגג
מאת: אנתוני גוטליב
תיאור: שנים רבות מאוד לא ראה אור בעברית ספר היסטוריה קריא ויעיל של הפילוסופיה המערבית. סדרת הספרים של אנתוני גוֹטליבּ באה למלא את החסר הזה – ועושה זאת בהצלחה מרשימה. אחרי הכרך הראשון, חלום התבונה, שסיפר את תולדות הפילוסופיה מראשיתה ועד המאה ה-16, מופיע עתה הכרך השני הזה, חלום הנאוֹרוּת, שמוביל את הסיפור הלאה אל המאות 17–18, התקופה שבה התחילה להתגבש הפילוסופיה המודרנית. דֶקארט, הוֹבּס, שפּינוֹזה, לוֹק, לַייבּניץ, יוּם, ווֹלטֵר, רוּסוֹ... כל השמות הגדולים האלה הופכים בכתיבתו המבריקה של גוֹטליבּ לסיפורים מרתקים, מעשירים, ובלתי-משעממים בעליל. ואת שני הכרכים האלה עתיד להשלים כרך שלישי, שימשיך את הסיפור עד ימינו.
משכל (ידעות  ספרים)ספרי עליית הגג
מאת: ג'ים הולט
תיאור: ג'ים הולט לא ישכח את היום שבו נתקל בשאלה פשוטה לכאורה, ועם זאת קשה ועמוקה לאין שיעור: מדוע ישנו בכלל משהו, דבר-מה, במקום לא-כלום? מדוע, במילים אחרות, קיים העולם? "אני עדיין זוכר את הטלטלה שחשתי בשל תעוזתה של השאלה, צלילותה, עוצמתה הפשוטה", מספר הולט. "הנה ה'לָמה' האולטימטיבי העליון, זה שמרחף מאחורי כל הלָמה־אים האחרים ששאל המין האנושי מאז ומעולם". הולט, פילוסוף ומסאי אמריקני, אינו מוכן להניח לעניין. בניסיון למצוא תשובה – או לפחות רמז מאיר עיניים – לחידת הקיום, הוא נוטל על עצמו את תפקיד הבלש המטפיזי ופותח בחקירה אינטלקטואלית נמרצת, מרתקת ולפרקים גם נוגעת ללב. הוא מדלג בין יבשות וארצות, נפגש עם הוגי דעות ומדענים מן השורה הראשונה, נובר בכתביהם של ענקי רוח ממאות קודמות, מתחבט בקושיות ברומו של עולם, וחווה אובדן אישי, המעניק צביון אינטימי, מוחשי מאוד, לתהיותיו הקוסמיות. הספר המתאר מסע זה, מדוע קיים העולם?, הוא חיבור יוצא דופן, המזמין את קוראיו להעפיל בעקבות הכותב לפסגות הנישאות של הפיזיקה, הפילוסופיה, המתמטיקה, התיאולוגיה והספרות – ולצלול יחד עמו למעמקי הנפש האנושית.
הוצאת שלם
מאת: אייריס מרדוק
תיאור: ריבונות הטוב, שראה אור ב-1970, הוא מעט המחזיק את המרובה: חיבור דק גזרה, המציג את משנתה של מרדוק באופן תמציתי באמצעות שלושה מאמרים נפרדים שקובצו יחדיו. הספר נחשב לאחד הטקסטים המקוריים שהעמידה המחשבה המוסרית במחצית השנייה של המאה העשרים, ונדמה כי איכויותיו רק הולכות ומתבהרות בחלוף השנים. תרומתו הגדולה היא בהשבת האידיאה של "הטוב" לסדר היום האתי, כנגד נטייתה של הפילוסופיה המודרנית להתעלם ממושג זה או להמעיט מחשיבותו לדיון על מהות המוסריות. אף שהנוף האינטלקטואלי עבר שינויים משמעותיים מאז פרסום הספר, השאלות שמעלה ריבונות הטוב והתשובות שהוא מציע לא איבדו מאומה מחריפותן.
הוצאת שלם
מאת: משה מנשהוף
תיאור: הספר נכתב מנקודת מבט פילוסופית בסיסית, לפיה האדם הוא היוצר עולמות בהכרתו. הספר מציג תיאוריה מקיפה בארבע מסות: על התפיסה, על הזיכרון, על השינה ועל החלום. משה מנשהוף יוצר בספר שפה ייחודית משלו כדי להסביר סוגיות שונות בתחום ההכרה האנושית. שפה זו פשוטה ומובנת, אם כי הושקעו מאמצים לא מבוטלים בתהליך יצירתה היסודי, ובכל אות ומילה שלה. שפה זו נועדה להסביר את תופעות התפיסה השונות ואת הסוגיות הפילוסופיות הקשורות אליהן. אחד העקרונות המנחים השזורים כחוט השני במסות השונות הוא התפקוד – אנו חווים, זוכרים, ישנים וחולמים באופן שמתאים לתפקוד שלנו ומשרת אותו. למרות גישתו הפשוטה והנגישה של הספר לכל אדם, הוא מיטיב לרדת לעומקים של נבכי ההכרה האנושית.
כתב ווב הוצאה לאור בע"מ
מאת: עמנואל לוינס
תיאור: הזמן והאחר הנו "לידתה וניסוחה הראשון" של מחשבתו של עמנואל לוינס, כך לפי עדותו שלו עצמו. בארבע ההרצאות שנתן בין מרץ למאי 1947 , לוינס בונה מהלך פנומנולוגי מרשים ומגובש שבתוכו זרועות האינטואיציות המרכזיות שתמשכנה להפרות את כל הגותו. לראשונה סולל לוינס באופן חד וברור את הדרך החדשה בה ילך לאורך חייו ויצירתו: ממחשבת הזהות אל מחשבת האחרות, מן האני הבודד אל היחס עם הזולת. הפנומנולוגיה של הזמן והאחר היא עשירה ומגוונת: הבדידות, נדודי השינה, היש, העונג, הסבל, המוות, הזמן, וכמובן הזולת על מופעיו (הנשי, הבן), כל אלו זוכים כאן לניתוחים מקוריים ועמוקים, המתכתבים ומתווכחים לסירוגין עם ההיסטוריה של הפילוסופיה המערבית כולה: מפרמנידס ואפלטון עד ברגסון, סארטר וכמובן היידגר. מתוך פנומנולוגיה זו מנסח לוינס את מחשבת האדם שלו, ומוביל את הקורא מעולם ה"יש" אל האופק של הזולת שביחס אליו מגלה הסובייקט את צורתו המקורית. הזמן והאחר ניגש למלאכה זו מתוך עיון במסתורין של הזמן, שהנו המסתורין של העתיד או של המוות: מהו טיב יחסנו לאחרות של העתיד? מהו יחסנו למוות? ומהו הקשר שבין אחרות העתיד לאחרות הזולת? בסגנונו הייחודי מציע כאן לוינס לראשונה את אחת התזות היסודיות והנועזות ביותר בכל הגותו: "היחס עם העתיד מתממש בפנים-אל-פנים עם הזולת".
הקיבוץ המאוחד
מאת: דנה בלאנדר, כרמית הבר, מרדכי קרמניצר
תיאור: הזיקה ההדוקה בין כבוד האדם ובין הטיפול הרפואי נובעת מכך שהמפגש הטיפולי הוא מפגש בין–אנושי. לכן כבוד האדם הוא זכות חיה, כלומר - לא רק מונח מעוגן באמנה, בחוק או בקוד אתי אלא ערך שיש לחיות אותו יום–יום, שעה–שעה, אדם–אדם. בספר זה אנו מבקשים להחיות את הזיקה שבין כבוד האדם, שהוא ערך חוקתי עליו, ובין כבוד האדם כחוויה חיה בטיפול הרפואי. הפגיעוּת של כבוד האדם בזירה הרפואית נגזרת מאופיים הטוטלי של המוסדות הרפואיים, מתלותו של המטופל בצוות הרפואי ומטבעו חודר הגבולות של הטיפול הרפואי. במוסדות אלו עלולות להתרחש פגיעוֹת בכבוד האדם שלא במזיד ושלא במודע, שכן הצוות המטפל עושה את מלאכתו לילות כימים במסירות ובמקצועיות בשעה שהוא מתמודד עם חולים רבים מאוד בעזרת משאבים מוגבלים ובעומסי עבודה כבדים. גם הספר וגם הפרויקט שהוא מבוסס עליו - "כבוד האדם במוסדות ציבור" צמחו מן השאלות ומן הדילמות שמעורר הפער שבין ההסכמה הרחבה על חשיבותו של כבוד האדם כנדבך מרכזי בעבודה הרפואית לבין מימושו הלכה למעשה. האתגר הגדול נולד מטבעו הייחודי של ערך כבוד האדם, שהוא נחווה ומוחשי יותר דווקא בהיעדרו, ברגעים שהוא נרמס. מדובר אפוא בפער בלתי נמנע בין החמקמקות של הגדרת המושג "כבוד האדם" ובין החיוּת החריפה של הפגיעה בו. חיבור זה נכתב מתוך הכרה בפער הזה, והוא משקף אותו.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: גסטון בשלאר
תיאור: הפואטיקה של החלל, מספריו המוכרים והאהובים של גסטון בשלאר, חוקר במבט מקורי ופואטי את כל המקומות, הבתים, הנופים והחללים המקיפים את האדם; מעליית הגג ועד לקן הציפור, מהמרתף ועד למיניאטורה, חללים שמציתים את דמיוננו ומזמינים אותנו לשכון בהם.
משכל (ידעות  ספרים)הוצאת בבל בע"מ
מאת: יוסי מאלי
תיאור: 'גילוי העולם וגילוי האדם' – במילים אלו הגדיר ההיסטוריון הצרפתי ז'יל מישלֵה את התחייה התרבותית שהתחוללה באירופה בעת החדשה המוקדמת, ויש בהן כדי למצות את התכנים והנושאים העיקריים של כרך זה. שכן, בתקופה זו שבין 1450 ל-1650 התפתחה כנגד השקפת העולם הביניימית-קתולית, שעמדה בתוקפה במשך אלף שנות הציביליזציה הנוצרית, תפיסת מציאות חדשה, חילונית במהותה, שהתמקדה באדם, בחייו הארציים ובעולם הממשי. המאמרים המקובצים בכרך דנים בהוגים ובתנועות האינטלקטואליות שחוללו את המהפכה הרעיונית הזאת: ההומניסטים, שגילו מחדש את ערכיה של התרבות הקלסית; מונטיין, שקספיר ודקארט, שהגדירו מחדש את ה'אני'; התגליות הגאוגרפיות והאתנוגרפיות שזימן העולם החדש, ששינו את ההתייחסות ל'אחר'; לותר, קלווין ורדיקלים אחרים, שביססו את הרפורמציה הפרוטסטנטית על האמונה הדתית הפרטית והחווייתית; וכנגדם הישועים והמסדרים הקתוליים האחרים, שהגנו על מסורות האמונה הישנות במושגים ובאמצעים חדשים; מקיאוולי, הובס ושפינוזה, ותגובותיהם לתופעה החדשה במציאות הפוליטית של התקופה – ה'מדינה'; תרבות הבארוק – ראקציה דתית ואמנותית לסגנון הקלסי של הרנסנס או מהפכה מודרניסטית?; והתמודדותה של ההגות היהודית עם כל אותן תמורות ומהפכות תרבותיות שהתרחשו סביבה ובתוכה. נושאים אלו ואחרים זוכים בכרך זה לעיון מפורט, בהיר ומרחיב אופקים.
מוסד ביאליק
מאת: דני רוה
תיאור: הספר שבידכם עוסק ביוגה של פטנג'לי מנקודת מבט פילוסופית. הוא מעלה שאלות, לא בהכרח מספק תשובות ובטח שלא 'אמיתות', קלישאות או 'טיפים' מכל סוג שהוא. הספר דן בשאלות של חופש, זהות עצמית, היומיומיות ומה שמעבר לה, כמו גם תרגום – בין שפות ותרבויות, ובעצם בכל מפגש עם 'האחר'. 'האחר' במקרה שלפנינו הוא בראש ובראשונה היוגה-סוטרה, טקסט הודי עתיק שהתחבר בשפה הסנסקריטית בראשית הספירה הנוצרית. יצירה זו משקפת תרבות אלטרנטיבית של שתיקה במקום שפה ומחשבה, של עצירה במקום פעולה, של התבוננות במקום מעורבות והזדהות. 'האחר' הנידון כאן הוא גם 'אחרות פנימית' או שכבות כמוסות של ההוויה האנושית ששפטנג'לי, מחבר היוגה-סוטרה, מבקש לחשוף. כנספח מצורף תרגום חדש, קפדני ומהודק לעברית של היוגה-סוטרה לפטנג'לי.
הקיבוץ המאוחד
מאת: גלעד שביד
תיאור: השאלות מהי מהות היופי; מהו מקור היופי; האם היופי הוא אוניברסלי או אישי, ועוד שאלות שעניינן ביופי, מעסיקות זה אלפי שנים בני אדם חושבים ומי שעוסקים ביופי. בספר זה, על שני חלקיו, מנסה המחבר לבחון מחדש את סוגיית היופי החזותי והשאלות הקשורות בו, ולהציע תאוריה כללית בנידון. נקודת המוצא שלו היא שהיופי החזותי התפתח במהלך האבולוציה ככלי המשרת את צורכי ההישרדות של הפרט. בחלקו הראשון של הספר מציג המחבר את הרקע התאורטי להתפתחות הרגש האסתטי, ובכלל זה ההשלכות האסתטיות של חוש הראייה, אופן תפקודו והמטלות שעמן הוא מתמודד; ההשפעות של האינטראקציה עם הסביבה שבה התפתח האדם על התפיסה האסתטית; הפרמטרים הקובעים יופי וכיעור, בהתאמה לאורח חיי האדם, וכן המנגנונים הביולוגיים שאולי יש להם השפעות אסתטיות חשובות. בחלקו השני של הספר מפרט המחבר את התאוריה האסתטית שלו, ובכלל זה את גורמי העיבוד העיקריים הקובעים העדפות אסתטיות, את הגורמים המשפיעים על הרגש האסתטי ועוצמתו ואת סוגי היופי החשובים.
מוסד ביאליק
מאת: דרור פימנטל
תיאור: ספר זה נועד להנהיר את המונח "אסתטיקה" לאשורו. בשימושו הצר, המונח מורה על צבר כללים לשיפוט ביקורתי של האמנות, שהיו בתוקף עד המאה השמונה-עשרה. בשימושו הרחב, המונח מורה בעצם על כל סוג של מחשבה תאורטית על אודות האמנות. הספר עוקב בשפה בהירה ומובנת לכול אחר עיקרי המחשבה האסתטית למן התקופה הקלסית ועד המחצית השנייה של המאה העשרים – מאפלטון ואריסטו ועד היידגר, בארת, דרידה ולאקאן. בתוך כך מציע הספר במחוות מחשבה מטא-תאורטית את מודל המרובע האסתטי, שבו מתמקמת כל אחת מן התאוריות האסתטיות הנידונות בו. לספר אופי היברידי מכמה בחינות: הוא משלב, לראשונה בעברית, הן דיון בתאוריות האסתטיות המסורתיות והן דיון בתאוריות האסתטיות החדשניות, אלה שעל ספו של המילניום החדש; הוא חוצה את הבידול הסוגתי המסורתי הקיים בין האמנויות, בראש ובראשונה זה שבין האמנויות הפלסטיות לאמנויות המילוליות; והוא נכתב בצמוד לאמנות עצמה, על מכלול צורותיה וסוגותיה. כך קונה הדיון התאורטי את עיגונו ביצירות אמנות קונקרטיות – מוכרות וחדשות, מופשטות ופיגורטיביות – מן האמנות הבין-לאומית ומן האמנות הישראלית. היברידיות זו, על הממד המפתיע שבה, ודאי תוכל לעורר עניין בקרב שוחרי תאוריה ושוחרי אמנות כאחד.
מוסד ביאליק
מאת: סימון וייל
תיאור: ספר זה נועד לחשוף את הגותה של סימון וייל ,שהיא אקטואלית מתמיד, לנוכח המשברים הפוקדים את העולם המערבי. וייל מתארת את התהליכים השוחקים את הסולידריות החברתית ומציעה תובנה מקורית של פוליטיקה מבוססת צדק.
הוצאת אוניברסיטת בר אילןכרמל
מאת: גדי טאוב
תיאור: התפיסה המודרנית של האדם במערב נולדה במאה השמונה-עשרה מתוך מחשבת הנאורות. בתוך פרץ זה של מחקר ומחשבה פילוסופית התבססו מאז ועד ימינו לא רק הדיסציפלינות והמתודולוגיות המודרניות בחקר האדם והחברה, אלא גם התורות הפוליטיות והאופקים המוסריים של תפיסותינו ההומניסטיות. הנאורות היא שהעמידה, כדברי ארנסט קסירר, את האוטונומיות האנושיות על בסיס האוטונומיות של התבונה. הוגי הנאורות סברו שאם נשחרר את תבונתנו מכבליהן של אמונות טפלות, תפיסות אי-רציונליות, והבלים אחרים שערמה המסורת על תודעתנו, נוכל לראות את העולם ואת עצמנו באור חדש. מכוח מחשבה ביקורתית ושיטתית נוכל לא רק להבין את המציאות, אלא גם לעצב אותה מחדש, על יסוד הבנה זו, לרווחתנו ולתועלתנו. התבונה אפוא היא שמאפשרת לאדם להתנשא מעל לדטרמיניזם המושל בשאר הקיום, ולזקוף את מלוא קומתו כסובייקט אוטונומי, ריבון לגורלו שלו. כרך זה – הראשון בסדרת תולדות הרעיונות – מבקש לפרוס לפני הקורא העברי כמה מקוויו הכלליים, וגם כמה מפינותיו הנידחות, של סיפור מרתק זה על המהפכה המחשבתית שמתוכה נולדה התודעה המערבית המודרנית.
מוסד ביאליק
מאת: גדי קרביץ
תיאור: הספר עוסק בספקנות פילוסופית ובהשפעתה על תורת ההכרה ועל החברה האנושית בעידן הפוסטמודרני, וחושף את הקורא למגוון רחב של טיעונים לוגיים ספקניים שהועלו על ידי פילוסופים רבים במהלך ההיסטוריה של הפילוסופיה המערבית. מטרתו העיקרית של הספר היא הצגה ביקורתית של שלבי ההתפתחות של תורת ההכרה ככלל ושל הזרם הספקני בפרט, מיוון העתיקה ועד ימינו אנו, בפני כל אדם המתעניין בחקר המציאות והכרתה. התפתחויות אלה מתוארות באופן פשוט ותמציתי, שמבהיר את השלכותיה של אי־הוודאות האפיסטמית על החברה המודרנית: ויתור על החיפוש אחר האמת וכניעה לדוגמטיות, לספקנות מוחלטת ולהונאה עצמית, ואולי אף מציע דרך פרקטית ומוסרית להתמודד אתה — וזאת על מנת לאפשר המשך חקירה פילוסופית והמשך התפתחות של תורת ההכרה ושל המדע כולו, מבלי להגיע לכאוס חברתי של החשיבה האנושית, שהדרך ממנו לסובייקטיביזם ולניהיליזם קצרה מאד. ספרים מעטים בלבד נכתבו בעברית על תורת ההכרה ועל ספקנות פילוסופית, ומכאן הייחודיות של הספר. מחד, הוא כולל חומר מקצועי רב בנושא תורת ההכרה, ספקנות אפיסטמולוגית, לוגיקה ורטוריקה; ומאידך, לשונו צלולה ונגישה גם לקוראים שאין להם רקע פילוסופי נרחב.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: מיכל גוברין
תיאור: המסע שבספר תר אחר הסמוי מן העין בירושלים וברבדים נשכחים של המיתוס על אודות העיר כאישה אהובה, בוגדת, נבגדת ותמיד נחשקת. התשוקה לירושלים של מאמיני שלוש דתות האל־האחד ליבתה לאורך כל שנותיה יריבוּת, קנאה ומלחמות על בעלותה. ממציאוּת מורכבת זו, מצביעה מיכל גוֹברין על הצורך להכיר בשורשים הארוטיים של המאבק על ירושלים כגורם מהותי בכל פתרון עתידי. היא מַפְנה את האחריות על דמותה של ירושלים – במציאות ובמיתוס – אל היהדות, שהעניקה לה את מסד קדושתה וששבה אליה כריבון. מלב המיתוס היהודי מציעה גוברין דגם חלופי, מהפכני, למחשבה על עתיד העיר. לא עוד בעלוּת כזאת או אחרת, אלא דווקא שמיטה, במובנה הסמלי העמוק: הסרת גדרות ומחיצות והשתחררות מחרדות קיומיות כדרגה עליונה של קדוּשה ובעלוּת. מידת השמיטה נובעת מירושלים עצמה, כפי שעולה מעיוניה מאירי העיניים של גוברין במקורות, החל במקרא, במדרש ובקבלה, ועד להדהודיהם העכשוויים באמנות הישראלית או בשיח הפוליטי; וכן מקריאתה הקשובה בשירתו של פאול צלאן ובהגותו של ז'אק דרידה – בן־שיח קרוב של גוברין, שהיה שותפהּ לחיבור ספר העיון גוף תפילה.
הקיבוץ המאוחד
מאת: ענת מטר
תיאור: המסה על דלות המוסר היא טקסט קריטי, המעמיד הצעה מהפכנית. בניגוד לתפיסה הרווחת, שלפיה הפוליטיקה שואבת את הצדקתה מן המוסר, ענת מטר טוענת כי המוסר דל מכדי לאפשר תוכן פוליטי שאינו מדשדש במובן-מאליו הכפוף למניפולציות כוחניות. הסדר הוא הפוך: השיח המוסרי משני לשיח הפוליטי. תפישת המוסר שלנו צומחת ממסה קריטית של התנסויות אישיות, אקטיביזם, ניתוחים פוליטיים, עובדות אמפיריות, נרטיבים היסטוריים ומודלים תרבותיים-מחנכים. אלה מצילים את המוסר מדלותו וממלאים אותו תוכן קונקרטי. את התוכן הזה אפשר לנסח בקצרה כך: המוסרי הוא שמאלי.
הקיבוץ המאוחד
מאת: יוחאי עתריה, גיל מרקוביץ
תיאור: 2001: אודיסאה בחלל היא יצירה משותפת של הבמאי סטנלי קובריק (1999-1928) ושל סופר המדע הבדיוני ארתור סי. קלארק (2008-1917), שני יוצרים משפיעים מהמאה העשרים. אלפי סרטים יצאו לאקרנים מאז 1968 ועד היום, אולם רובם נשכחו, ואילו 2001 : אודיסאה בחלל נותר רלוונטי. אסופה זו דנה בסוגיות מרכזיות בסרט: האם בני האדם אלימים מטבעם; מה הקשר בין טכנולוגיה, אלימות, אחריות, רציונליות וחירות; במה נבדל האדם מישויות אחרות ומבעלי חיים אחרים; מהו עידן העל־אדם והאם הוא קרוב; איך ייראו מסעות חלל עתידיים; מדוע עוד לא פגשנו חוצנים; כיצד יתפתחו יחסיו של האדם עם בינה מלאכותית מתקדמת דוגמת האל־9000 וסוגיות נוספות. נוסף על כך, אסופה זו מציעה קריאה דתית ופילוסופית של 2001: אודיסאה בחלל. אסופה זו, המציינת חמישים שנים לסרט 2001 : אודיסאה בחלל (1968) ולנחיתה על הירח (1969), היא תוצאה של סדרת תוכניות בת 12 פרקים ששודרה במסגרת “המעבדה” (רשת “כאן תרבות”), ומטרתה לאפשר לנו להבין את חמישים השנים שחלפו מאז ולעזור לנו לדמיין את העתיד באופן יצירתי ומפוכח.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: כרמל שלו
תיאור: ספר זה הוא הרהור על נושא כאוב ומושתק: הזדקנות. תרבות האנטי־אייג'ינג נוטה להכחיש אותה, אך עלינו להודות שאין מנוס ממנה ולהכיר בהשתנות ובפגיעות הכרוכות בה. הספר מזמין את הקוראים לפגוש את ההזדקנות בראשית המאה ה־21 בישראל במבט מפוכח, ולראות בה הזדמנות לצמיחה תודעתית, כדי להזדקן בחן ובחסד, בבינה ובחוכמה. יש בהזדקנות אי־נחת, והיא מעוררת שאלות הנוגעות לזהות ולמערכות היחסים שלנו, לתפקידנו כזקני שבט ולמורשת שברצוננו להנחיל לדורות העתיד. אולם בידינו לעצב את מקומנו בעולם מרגע לרגע, לטפח הזדקנות מיטיבה לעצמי ולזולת, ולהזדקן באהבה, בחמלה, בשמחה ובשלווה. המחברת שוזרת נרטיב אישי של חוויותיה מול הורים מזדקנים ומול הזדקנותה היא עם תובנות ממאות קבוצות שיח שהנחתה בשנים האחרונות, מתוך השקפת עולם השואבת מחוכמה בודהיסטית עתיקה: כל התופעות מופיעות, מתפוגגות ונעלמות; כך גם האדם. ביכולתנו לבחור כיצד לקבל את ההזדקנות — באיבה או באהבה. אם ניפתח אל חוויות ההזדקנות בלב חומל, סקרן ואמיץ, אפשר שנגלה אוצרות של תובנה ותבונה. הספר מיועד לבני כל הגילים, לכל מי שפוגשים הזדקנות בעצמם, בקרוביהם או במטופליהם.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: ז'ורז' דידי-הוברמן
תיאור: בראשית שנות הארבעים של המאה ה־20, תחת זרקוריו האימתניים של הפשיזם, דימה פייר פאולו פאזוליני את האנושי לנצנוצן החמקמק של הגחליליות. ב־1975 הוא כבר מבכה את היעלמותן בבוהק המסמא, הטוטליטרי, של חברת הראווה. כארבעים שנה חלפו מאז פרסם פאזוליני את "המאמר על הגחליליות", ומסקנותיו הקודרות נראות נכוחות מא פעם. כנגד הייאוש הפוליטי והאסתטי של פאזוליני וגלגולו העכשווי בהגותו של ג'ורג'ו אגמבן מציב ז'ורז' דידי־הוברמן את חשיבתו של ולטר בנימין על הדימוי כפתח לביקורת על כל חשיבה אפוקליפטית. בטקסט יפהפה שמפיק ניצוצות מעמיקים מהמפגש בין פאזוליני ואגמבן לבין הוגים כבנימין, חנה ארנדט וז'ורז' בטאיי, טוען דידי־הוברמן שדעיכה או שקיעה אינן בהכרח היעלמות או כליה, כל עוד יש בכוחן לחולל דימויים. לא, הגחליליות לא מתו, גם אם באורו האחיד והמסנוור של שלטון הצריכה אנו נדרשים למאמץ רב יותר כדי לראות את אותות התשוקה החלושים שהן משדרות- הבהוה עקש של תקוה והתנגדות.
הקיבוץ המאוחד
מאת: ז'ורז' דידי-הוברמן
תיאור: באוגוסט 1944 הצליחו אנשי זונדרקומנדו להבריח מאושוויץ ארבעה תצלומים שצילמו בחשאי כדי להעביר לעולם משהו ממוראות המחנה. ז'ורז' דידי־הוברמן מביט בתמונות אלה, דימויים המבקשים להעיד על הזוועה. הוא קורא אותם כאקט של התנגדות, אל מול כוחו המוחץ של משטר המכוון לא רק להשמדתם של בני אדם, אלא גם להשמדת כל זכר לאותה השמדה; תצלומים שחולצו למרות הכול מתוך מציאות שהוקדשה למחיקתם של צלם האנוש, הזיכרון והדמיון. ראשיתו של הספר בפולמוס שעוררה בצרפת תערוכה שבה הוצגו ארבעת התצלומים. דרך הדיון המרתק שהוא מפתח כמענה למי שביקרו אותו בארסיות על הערך האנושי המיוחד שמצא בדימויים אלו, ז'ורז' דידי־הוברמן קורא תיגר על שיח דוגמטי המתיימר לשלול מהם ממד כלשהו של עדות או של ייצוג. בדרכו המעמיקה והמרגשת, המיטיבה להפיק ניצוצות רעיוניים משילוב של משאבי ידע מגוונים, הוא מבקש להשיב לארבעת התצלומים את כבודם ולטעון כי הם מגלמים את המשטר הכפול העומד בבסיסו של כל דימוי: הדימוי הוא תמיד חסֵר אך הכרחי, נוגע באמת ונגוע בעמימות – קרע, הבזק, שריד שחולף ביעף ומייצר למרות הכול ידע, זיכרון ונראוּת.
הקיבוץ המאוחד
מאת: מייקל אוקשוט
תיאור: הרציונליזם בפוליטיקה, ספרו המוכר ביותר של הפילוסוף האנגלי השנון מייקל אוקשוט, הוא פסיפס ססגוני ומרהיב של רעיונות בנושאים מגוּונים. אוקשוט, המבקר בחריפות ובאלגנטיות את הרציונליזם ויוצא להגנת חופש הפרט מפני התערבות המדינה, מעמיד כנגד תכניות "רציונליות" לתיקון חברתי תפיסה ספקנית, פלורליסטית ושמרנית של החיים הפוליטיים.
הוצאת שלם
מאת: פרנסואה לה-רושפוקו
תיאור: לחיבוריו של פרנסואה דֶה לָה-רוֹשפוּקוֹ (1680-1613) שמור מקום של כבוד בספרות הצרפתית ובתרבות המערב. הם נחשבים לניסוחים ממצים של רוח "הסלון הספרותי" ושל מחשבת הנאורות הצרפתית, שלָה-רוֹשפוּקוֹ עמד ליד ערשהּ והיה בדיעבד אחד ממחולליה. במידה רבה, חיבוריו הם ניסיון מעורר השראה לזקק את התבונה בטהרתה, על גבול ההגות הפילוסופית ובחינת טבע לב האדם, לפי מיטב ערכי התקופה ובכנות מרשימה. זהו תרגום מלא וראשון של אמרות לָה-רוֹשפוּקוֹ לעברית, בצירוף כתבים מרכזיים נוספים פרי עטו. יצירות מופת אלה תורגמו בידי ד"ר יוסי אסודרי (2010-1960), ספרא וסייפא, קצין מצטיין ועילוי באקדמיה. התרגום הוא צידה יקרת-ערך שהותיר אחריו לקוראי העברית המבקשים להתוודע מקרוב אל אחת מאבני הדרך של תרבות המערב וליהנות ממחשבתו המבריקה של איש- מַעֲלָה, שלֵחה לא נס.
הקיבוץ המאוחד
מאת: עומר ברקמן
תיאור: מאסטר ניר מלחי: בן קיבוץ שחזר בתשובה והפך לרב חרדי, תלמיד בעייתי שהפך לאיש עסקים מצליח ולמורה נערץ, לוחם שייטת עתיר ניסיון מבצעי שחלה בסרטן אלים ונאבק בו עדיין, כבר שנים ארוכות. סדרת השיחות שקִיים עם כמה דמויות מרכזיות בעולם אמנויות הלחימה הישראלי ובציבוריות הישראלית בכלל: ד"ר עמיקי סולד, מנתח בכיר, מייסד היחידה הראשונה בארץ לכירורגיה אנדוסקופית; קאנצ'ו ד"ר רוני קלוגר, ראש קארטה דו אינטרנשיונל ישראל; פרופ' יעקב רז, סופר, מורה וחוקר תרבות יפן והמזרח הרחוק; ג'יל שיימס, עובדת סוציאלית, מייסדת־שותפה של ארגון "אל הלב" לטיפוח אמנויות לחימה בקרב נשים; אהרון שפירא: יזם טכנולוגיה, מפתח ומהנדס מחשבים, זוכה פרס בטחון ישראל; יוסף צליח, איש עסקים המתמחה בייזום ופיתוח בתחומי הנדל"ן; עמי אילון, לשעבר מפקד שייטת 13 וחיל הים, ראש השב"כ, חבר כנסת ושר; ואלי כהן, לשעבר חבר כנסת, שגריר ישראל ביפן ונשיא אגודת שוטוקאן קראטה דו ישראל. התוצאה היא הזדמנות נדירה להתוודע לאמנות שבלחימה מבעד לעיניו של רב־אומן לכל דבר ועניין: אינדיבידואליסט מרדן שפילס דרכים חדשות והיה לאחד המורים החשובים והנערצים בתחומו.
הוצאת אסיה
מאת: רוברט קאבר
תיאור: נומוס ונראטיב, חיבורו המהפכני ורב־ההשפעה של רוברט קאבר, מתאר את חיי החוק כדרמה אנושית, זירת התגוששות בין עולמות נורמטיביים מתחרים שבה נבחנת מחויבותם של קהילות ופרטים לנראטיבים העומדים בתשתית חייהם. החיבור מעצב השקפה חדשה ומקורית על מקומו של החוק בחיי בני־אנוש, תוך שהוא מזקק תובנות מהמסורת הרבנית ודן במקרי בוחן ממשיים מתולדות המשפט החוקתי האמריקני. בניגוד לתפיסות הרואות בחוק מארג כללים ועקרונות לפיקוח חברתי, ובמערכת המשפטית מנגנון ליישומם, קאבר מציע לראותם כתוצרים של נראטיבים המעצבים את זהויות הפרט והקהילה, מעניקים להן ביטוי, ובסופו של דבר גם עשויים לחתור תחתן. החוק הוא המאפשר את ״תיקון העולם״, והוא גשר המתוח בין המציאות הממשית למדומיינת, בין זיכרון לכמיהה, בין נפילה לגאולה, בין העולם הזה לעולם הבא.
הוצאת שלם
מאת: אושי שהם-קראוס
תיאור: אם פעם יזמינו אותנו להשתתף בתכנית טריויה בטלויזיה וישאלו אותנו מהי פילוסופיה, בטח נגיד שהיא "אהבת החוכמה". ואכן, זה התרגום של המושג "פילוסופיה" מיוונית עתיקה. אבל ההגדרה הזו לא מסבירה לנו מה עושים בפילוסופיה. היא לא מסבירה מה לומדים, איך חושבים ובכלל, במה מתעסקים. זו בדיוק המטרה של המבוא הזה. כאן נציג את הפילוסופיה, בראש ובראשונה, כאופוזציה למחשבה הקומונסנסית )של ההגיון הפשוט(, ונדגים בדיונים שונים במבחר תחומים. נתעסק בויכוחי-שטות מצחיקים )ומעצבנים( כמו השאלה אם "יש אין" או "אין אין", נוכיח שלא בטוח שאנחנו ערים עכשיו, אבל נגיע במהירות לשאלות רציניות ומהותיות; האם יש רצח מותר מוסרית? מהו משטר ראוי? ומיהו אלוהים. נטעם מהחשיבה של סוקרטס, אפלטון, קאנט ועוד רבים מהאנשים החכמים ביותר בתולדות התרבות. וכמובן, נעשה את זה בקלילות )אבל בלי לוותר על המורכבות( ועל קצה המזלג )עד כמה שאפשר(, כדי לתת לכם, הקוראים, מושג ראשוני על התחום. מי יודע, אולי תתאהבו בו ...
מאת: צ'סטרטון גילברט קית
תיאור: בראשית המאה הקודמת יצא גילברט קית׳ צ׳סטרטון ( 1936-1874 ) למלחמה על נשמתה של אנגליה ועל מורשתו של העולם המערבי כולו. הוא התייצב למערכה נגד הספקנות, החומרנות והחמדנות שפשו בקרב בני־דורו, כשהוא חמוש באינטלקט מושחז כתער, בחוש הומור חריף ובכשרון ניסוח וירטואוזי. לאורך ארבעה עשורים של פעילות העמיד צ׳סטרטון מפעל ספרותי ופובליציסטי עצום: הוא חיבר כשמונים ספרים, קרוב למאתיים סיפורים קצרים, יותר מארבעת אלפים מאמרים ועשרה מחזות. הוא שלח את ידו בכל סוּגה אפשרית ופרסם ספרי הגות, טורים עיתונאיים, פואמות, חיבורים היסטוריים, ביוגרפיות ספרותיות, ביקורות ומותחנים בלשיים. הוא הרצה לפני קהלים גדולים וקטנים בארצו ומחוצה לה, השתתף בעימותים פומביים מתוקשרים וחיווה את דעתו על כל דבר ועניין — החל בשאלות לאומיות הרות גורל וכלה בזוטות מחיי היום־ יום. כתביו ורעיונותיו של צ׳סטרטון הותירו את רישומם בחייהם של רבים; הוא העניק השראה למדינאים ולמהפכנים, חיזק את רוחם של מחפשי דרך נבוכים והילך קסם על סופרים בולטים כחורחה לואיס בורחס, ג׳.ר.ר. טולקין, גרהאם גרין, אלכסנדר סולז׳ניצין, ניל גיימן וג׳.ק. רולינג. אדם בלתי מעשי מאגד מבחר מכתביו הפולמוסיים של צ׳סטרטון, לראשונה בתרגום לעברית. הטקסטים המקובצים כאן מדגימים את סגנונו הייחודי של כותב מבריק זה ומציגים את עיקרי השקפותיו במבחר נושאים. דרשותיו השנונות על האמונה ועל הכפירה, על השקיעה הרוחנית של העידן המודרני, על אהבת המולדת ועל צדק חברתי תסבנה בוודאי הנאה רבה לקוראים — בין שיסכימו עם עמדותיו של צ׳סטרטון ובין שלא.
הוצאת שלם
מאת: פלוטרכוס
תיאור: פְּלוּטַרְכוֹס איש כַירְוֹנֵיאָה, בן המאות הראשונה והשנייה לספירה, היה מאחרוני ההיסטוריונים של יוון. הוא מוכר לקוראי העברית בעיקר על שום הביוגרפיות המקבילות שחיבר על אנשי שם יוונים ורומים. עם זאת, חלק הארי של יצירתו הספרותית שהגיעה לידינו הוא אוסף חיבורים הקרוי "מורליה", דהיינו, כתבי מוסר, שהם אסופה של מסות ודיאלוגים שעניינם רטוריקה, חינוך, פילוסופיה של המוסר, דת, מדע וספרות. על הפטפטנות הוא אחד החיבורים היפים והטובים באסופה זו. בכשרונו הספרותי מתאר פלוטרכוס את הפטפטנות כנגע שיש למגרו. הוא מעשיר את חיבורו בסימוכין מן המורשת הקלסית ובהצגת טיעונים עקביים ומעוררי השראה. היצירה מחכימה ובו בזמן משעשעת את קוראיה, היות שהכתוב בה הוא עדכני לזמננו אנו ממש כשם שהיה לקוראיו העתיקים.
נהר ספרים
מאת: יצחק בנימיני
תיאור: בספרו סובייקט-מסך מבקש יצחק בנימיני להציג הרהור על המצב התרבותי הנוכחי, המערבי והכמו-מערבי, ככזה שבו היצורים האנושיים חווים את תחילתו של תהליך שבסופו הם יתמזגו עם הפרויקט המתגשם של האחרות הטכנולוגית. זו אחרות אשר מאז ימי המערות ייסדה את החיה להיות אנושית, אבל תוך כדי כך שהיא נחוותה כחורגת מהמהות האנושית. נראה שלוגיקת החִברוּת הזאת מגשימה את עצמה באופן הכי נמרץ בציר של המפעליות החזותית של אותה אחרות, הציר שמתגשם באמצעות העין הטכנולוגית – הפיזית והמנטלית.
בהיגיון העתידני שלו הפרויקט הזה ממזג לתוכו את האני-המביט (העין האנושית הצופה שלנו) לעבר ישות אחידה ואחת, לקראת היעלמות עתידית של הסובייקט – כעצמי פרטי וכעצמיות אנושית. אלא שנדמה שאנו מצויים בשלב הביניים של ההיסטוריה של האחרות הטכנולוגית: הרדוקציה של מהות האנושי למהות של הסובייקט הצופה – רדוקציה שמכפיפה את הסובייקט למהות אחת, מהות הצופה. הפעולה הרדוקטיבית הזאת מתאפשרת על ידי עצם העובדה שהסובייקט הזה עובר תהליך שבו הוא גם נתון-לצפייה. בנימיני מציע חקירה מנקודת מבט פסיכולוגית, פילוסופית ותיאולוגית לאותה התכה של מסך-סובייקט, בין אם באולם הקולנוע הדו-והתלת-ממדי, הטבלט-סמרטפון-טלוויזיה, או ברגעי השימוש בגוגל גלאס העתידיים.
האוריינטציה התיאולוגית או הטכנו-תיאולוגית הנוכחית מזמינה את המפגש עם התזה של ז'אק לאקאן אשר הניח שהבסיס לסובייקטיביות המערבית המודרנית מצוי בביבליה שייסדה את צורות החרדה וההדחקה של הסובייקטיביות הזאת. הודות לפרדיגמה זו מוצע לתפוס את הפסיון של ישו, במיוחד כפי שמומחז על ידי פאולוס באיגרותיו, כגרעין יסודי בבסיס המנטלי של הסובייקטיביות הייחודית בתרבות המערבית, כלומר שגרעין זה ממשיך לתחם את הסובייקט מתוך יחס מיוחד אל השדה של ההזדהות הוויזואלית – כלומר עם הדימוי של האלוה האנושי הצלוב.
רסלינג
מאת: ורד לב כנען, נגה וייס
תיאור: הספר זיכרון ילדות ושִכחה: קריאות חדשות בצלקתו של אודיסאוס מציג עשר קריאות מקוריות באפיזודה אחת מתוך האודיסאה של הומרוס. הספר מפגיש את מיטב החוקרים בתחומי הספרות ההשוואתית, הלימודים הקלאסיים, התיאטרון, הפילוסופיה והפסיכואנליזה לדיון בין־תחומי בסיפור ההומרי ובהשפעתו של מיתוס הצלקת בתולדות הספרות, בתורת הספרות ובתחומי דעת ויצירה מרכזיים אחרים במדעי הרוח. המפגש הדרמטי בין שתי הדמויות, אוריקליאה המינקת הזקנה ואודיסאוס המחופש לקבצן, מעורר זיכרונות קדומים בעקבות חשיפת הצלקת על רגלו של אודיסאוס ומוביל לזיהויו של הזר. סיפור הצלקת מציג את אחד מרגעי השיא בעלילת השיבה של אודיסאוס לאחר עשרים שנות היעדרותו מהבית, ועל כן מופיע כציר מרכזי בתולדות מחשבת הספרות העולמית. מאז צאת ספרו של אריך אוארבך מימזיס בשנת 1946 הפכה האפיזודה מתוך האודיסאה למוקד דיון מרתק בשאלות ייצוג המציאות. בספר שלפניכם המאמרים חוזרים לאפיזודה ההומרית מתוך קריאה ביקורתית במימזיס של אוארבך ומציעים קשת מרתקת של נקודות מבט חדשות על מיתוס הצלקת, טראומות ילדות והקשר בין זהות, זיכרון ושִכחה. בספר מוגש תרגומו החדש של גבריאל צורן לפרק "צלקתו של אודיסאוס" בספרו של אוארבך.
הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפהפרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: דוד אוחנה
תיאור: מסדר הניהיליסטים: לידתה של תרבות פוליטית באירופה 1930-1870, חלקה הראשון של הטרילוגיה דרכי המודרניות, מציג זרם אינטלקטואלי מיוחד במינו, ששימש כור היתוך ומקור יניקה למחשבה הטוטליטרית. פני יאנוס של תאווה ניהיליסטית ותשוקה טוטליטרית הם נושאו של מחקר רב-תחומי זה, החותר למצוא את מרחב החוויה של הוגים, מבקרי תרבות, תאורטיקנים פוליטיים, מהנדסים, אדריכלים ותנועות באמנות קודם שרעיונותיהם קרמו עור וגידים במציאות ההיסטורית של אירופה בעידן הטכנולוגי.
מוסד ביאליק
מאת: מרקוס טוליוס קיקרו
תיאור: בשיחות בטוסקולום, מחיבוריו הפילוסופיים הגדולים של מרקוס טוליוס קיקרו (43-106 לפנה"ס), מציע לנו הנואם ואיש הספרות הרומי את כל הדרוש כדי לחיות באושר. ספרו הראשון של חיבור זה, שאותו אנו מכנים על המוות, מלמד אותנו שאין להתיירא מפני קץ החיים, כי בוודאי אין הוא בחינת רעה עבורנו. על המוות (שיחות בטוסקולום ספר א) מצטרף לשני חיבורים נוספים מפרי עטו של קיקרו שראו אור בסדרת "זמן לפילוסופיה" בהוצאת נהר ספרים: על הידידות ועל הזקנה, אף הם בתרגומו של אברהם ארואטי.
נהר ספרים
מאת: נועם ויסמן
תיאור: מיהו האדם? זוהי השאלה הבסיסית והמרכזית שמוצבת במרכז ספרו של הפילוסוף נועם ויסמן, שמרחיב ומעמיק את ההתבוננות בסוגיה זו הן מן ההיבט הפילוסופי, והן מן ההיבט האקזיסטנציאלי של קיום האדם בעולם. מתוך מרחב זה נובעות המטפיזיקה, ההכרה, האתיקה, ובמקביל להן ראיית אדם את עצמו וזולתו הקובעת את מסלול חייו. כיוון זה מוצג בספר מיהו האדם בראיית הפילוסופיה כקרובה ביותר לחיים. כותרת הספר מבליטה את השאלה מיהו האדם ולא מהו, ותוך כך מחדדת את הצורך בהצלת האדם מהפיכתו לאובייקט או מאיוּנו, והצגתו כסובייקט. מתוך השקפה דיאלוגית: מצד אחד אינו נבלע בעדר המוסכמות החברתיות או לחילופין בדת, בחוקים או בהוויה, ומצד שני אינו זר ומנוכר להוויה, כי אם מלכתחילה הוא שרוי בתוכה ומקיים דיאלוג מתמיד עמה ועם זולתו, באחריות וחירות של סובייקט. הוא אף בוחר את סוג הדיאלוג שלו: הבחירה הראשונית בין אהבה ופחד. אהבה כדיאלוג. אקזיסטנציאליזם דיאלוגי. בשיטתיות מעוררת עניין ומקורית בונה המחבר את הנחותיו הפילוסופיות, מתוך עמדה הטוענת כי במצב דיאלוגי זה מובלטת ההפרדה בין רוחניות ודתיות, ראיית העולם מיסודו כרוח וכהוויה אימננטית ללא דבר מחוץ לה, ובה בשעה מתבטלת ההפרדה בין גוף ונפש: הגשמי כהגשמת הרוח. בחלקו הראשון של הספר מוגש לקורא עיון ביקורתי בהתפתחות ראיית האדם בפילוסופיה המודרנית, עם דגש על בעיית הסובייקט בהגותם של ניצשה וסרטר. חלקו השני בוחן את הפתרון שמציעה הפילוסופיה הדיאלוגית, במיוחד בגרסתו של בובר. ואילו חלקו השלישי של הספר, עוסק בהשלכות החברתיות ובביטוי האמנותי של השאלה המוצבת בכותרת מיהו האדם ובתשובה הניתנת לה, לרבות השפעתם על שאלת משמעות החיים.
הקיבוץ המאוחד
מאת: חיים אסא
תיאור: מהפכות המידע הגדולות הן שאפשרו את המהפכות התודעתיות שיצרו למעשה את ההיסטוריה האנושית. מטרתו של ספר זה היא להעריך איך תיראה מהפכת המידע הבאה ואיזה אופי ילבש הצעד הבא של ההיסטוריה האנושית. כיום אנו עומדים על סִפה של מהפכת מידע ענקית, המהפכה הקיברנטית, שהיא המקבילה של מהפכת הדפוס במאה החמש-עשרה, או של מהפכת הכתב היווני שנהפך לכתב רשמי לפני כ-3,000 שנה. להבדיל מסמואל הנטינגטון, שהגדיר את קווי השבר בין הציביליזציות כקווים שלאורכם יתרחשו רוב העימותים האלימים בעתיד, הטענה המרכזית המוצגת בספרו של ד"ר חיים אסא, זרים לעצמם – ההיסטוריה האנושית כמהפכה תודעתית, היא שהעימותים האלימים יתרחשו לאורך קווי שבר הנוצרים על בסיס של זרות עצמית וניכור עצמי. אלה הם קווי השבר שעוברים בתוככי ירושלים, פריז, ניו יורק, בוסטון, וושינגטון או קהיר, ולמעשה בתוכו של כל כרך על פני כדור הארץ. מהי זרות עצמית, מהו שינוי תודעתי? כיצד הוא נוצר? מה הקשר בין שינוי תודעתי ומהפכת מידע? מהו מקומם של הבלתי-נספרים בהפקת המהפכה התרבותית או הפוליטית הבאה? אלה השאלות שאיתן מתמודד ד"ר חיים אסא בספר שלפנינו.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: דיוויד לינץ'
תיאור: רעיונות הם כמו דגים. אם רוצים לתפוס דג קטן אפשר להישאר במים רדודים. אבל אם רוצים לתפוס דג גדול, צריך להגיע למעמקים. לדגים במעמקים יש יותר עוצמה וטוהר. הם גדולים, מופשטים ויפהפיים. הדגים שאני מחפש, אלה שמשמעותיים לי במיוחד, הם אלה שיכולים להיתרגם לקולנוע. אבל יש כמה וכמה סוגים של דגים ששוחים שם למטה; דגים שמתאימים לכל. לתפוס את הדג הגדול מעניק לאוהביו של דיוויד לינץ' את ההזדמנות המיוחלת להבין לעומק את החזון היצירתי האישי של היוצר המסקרן והאניגמטי, ובאותה מידה זהו ספר רב-השראה שיכול להעשיר את כל מי שמתעניין או עוסק בתהליך יצירה כזה או אחר.
הוצאת אסיה
מאת: אלי ברודרמן
תיאור: ספר זה מבקש לבדוק את אפשרות כינונה של תאוריה אסתטית חדשה למוצר הצריכה המעוצב, תאוריה שמביאה בחשבון את זמנה ומנסה לפתוח את שדה המחקר האסתטי למפגש ודיאלוג עם שדה התרבות. זהו הספר הראשון בשפה העברית העוסק בפילוסופיה ובאסתטיקה של העיצוב תוך דיון ודיאלוג עם הכותבים העכשוויים והמרכזיים בתחום האסתטיקה. הספר מבקש לבדוק האם המסגרת הנאו-קאנטיאנית של המחקר באסתטיקה העכשווית מתאימה לחקירה של נושא העיצוב ומוצרי הצריכה, האם היא רלוונטית והאם היא משאירה מקום לתרבות, ואם כן כיצד? כמו כן פותח הספר דיון על החיקוי (imitation), על יופי פונקציונלי ויופי מוסרי, ודן בטבעם לאור תרבות הצריכה.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: ליאו שטראוס
תיאור: זה הכרך השני של מבחר מסות של ההוגה היהודי ליאו שטראוס (1973-1899), והוא המשך למבחר שפורסם בכותרת 'ירושלים ואתונה'. שטראוס הוא אחד ההוגים הפוליטיים החשובים של המאה העשרים. במחקריו הוא עוסק הן בהגות הפילוסופית הכללית הן בהגות היהודית. כרך זה מציג את הקשר הפנימי שבין השקפותיו הפילוסופיות הפוליטיות של שטראוס ובין השקפותיו על המחשבה היהודית המודרנית. שטראוס פורש כאן את הקשיים שאליהם נקלעה המחשבה היהודית עקב השפעתם של זרמי הגות חדשים שקשורים בצמיחתו של הליברליזם המודרני, ובראש ובראשונה ההיסטוריציזם והאקסיסטנציאליזם. מתוך הניתוח של יסודות המחשבה הפוליטית המודרנית ושל מדע המדינה החדש מסיק שטראוס שההגות שעליה מתבסס הליברליזם המודרני מעידה על משבר חמור של המחשבה הפילוסופית הפוליטית. המשבר הזה כרוך במה ששטראוס קורא 'הבעיה התאולוגית-הפוליטית', או במילים אחרות: היחס בין התאולוגיה לפוליטיקה. הוא סבור שהמאמצים הרעיוניים שנעשו לשם פתרונה של הבעיה הזאת על ידי הפרדה מוחלטת בין התאולוגיה לפוליטיקה הולידו כמה וכמה תופעות שליליות בחברה המודרנית, ואלה מסכנות את המשך קיומה של התרבות המערבית, הנשענת על שני יסודות חיוניים – 'ירושלים' ו'אתונה'. בתוך כך גם היהדות מאבדת את השפעתה על התרבות הזאת ואת תרומתה הסגולית לה. שטראוס קורא אפוא לחשיבה מחודשת על משמעותם המקורית של היסודות האלה ושל המתח ביניהם.
מוסד ביאליקמכון ליאו בק
מאת: יוחאי עתריה, עמיחי שלו
תיאור: מרשתות מחשב אינטליגנטיות ועד לזומבים חסרי מוח, מגלמים בשר ודם ועד לתבונה מלאכותית, מפחד מוות ועד חיי נצח: גבולותיו של העולם הפוסט־אנושי הולכים ומתרחבים כל העת, משתרעים הרחק מעבר לערבות הקרח בהן נדדה המפלצת של פרנקנשטיין, אל עמק המוזרות ומעבר לו. אף שהמונח "פוסט־אנושי" חדר למחזור הדם של השיח התרבותי והאקדמי בשנים האחרונות, הניסיון לעמוד על מקורו, משמעותו והשפעותיו מניב תוצאות מרתקות. לרעיון הפוסט־אנושיות יש היסטוריה ארוכה ועתיד מורכב, הרבה מעבר לשילוב של אדם־מכונה או להפיכת בני האדם לגיבורי־על. לא ניתן להגדיר את האדם הפוסט־אנושי רק במונחי העל־אדם נוסח ניטשה, והאדם הפוסט־אנושי הוא לא רק תוצאה של התפתחות טכנולוגית; האדם הפוסט־אנושי הוא אנחנו. בספר זה מבקשים כותבות וכותבים מתחומי האקדמיה, התרבות והספרות לענות על השאלות הללו, אם באמצעות סרטי מדע בדיוני, פסיכדליה, התפתחויות רלוונטיות בתחומי המדעים, חוויות שבי מצמררות, הטבח השיטתי בבעלי חיים ועוד. כל אחד ואחת מהם שואל שאלת יסוד דומה – מהי פוסט־אנושיות והאם היא כבר חלק מהתרבות שלנו? כל אחד ואחת מהם מציע תשובה מעוררת השתאות. התוצאה היא ספקטקל רבגוני שפורש עולם ומלואו, פוער סדקים באקסיומות ובתפיסות קיימות מחד, ומאידך משרטט מגמות ותרחישים מופלאים ומצמררים, שחלקם כבר מתרחשים לנגד עינינו.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
הצג עוד תוצאות