נמצאו 223 ספרים בקטגוריה
לכל הספרייה
מאת: ארז פירט
תיאור: התבונה היא היהלום בכתר האנושות – היא מבדילה אותנו משאר היצורים החיים – אבל התקדמות המדע והטכנולוגיה מבהירה שאין לנו בלעדיות עליה. תבונה ניתן ליצור בצורה מלאכותית או למצוא ברחבי היקום. האם נדע לזהות תבונה אל-אנושית כשנתקל בה? האם נצליח ליצור כזו בעצמנו? ואם כן, האם היא תקום ותדרוש את זכויותיה? האם נדע לאמוד את הסכנות וההבטחות הטמונות בה? המאמרים בספר דנים בשאלות אלו ומחפשים להן פתרונות מתחומי הפילוסופיה והמדע. החלק הראשון מנסה לחקור מהי תבונה אנושית, לבחון את מאמציה להבין את העולם ולבדוק אם ניתן לתת לה הגדרה כללית. השני עוסק בתבונה המלאכותית, בעתידה, בסכנות הטמונות בה ובבעיות המוסריות שמכונות העתיד יעמידו בפנינו. השלישי הוא ניסיון להציג ללא הטיה תופעות שרובינו פוטרים כלאחר יד – התופעות הפאראנורמליות.
ספרי ניב
מאת: אבי שגיא
תיאור: האם היהודי הוא ישראלי; בשר ודם, או שמא היהודי אינו אלא הסובייקט המופשט של אידיאות; עם המכוּנן אך ורק על-ידי “הספר”, מעין רוח רפאים ללא קיום ממשי? האם מולדתו היא ארץ ישראל, כברת ארץ ממשית שאליה הוא משתוקק, או שמולדתו של היהודי היא ארון הספרים שאין לו עגינה במקום ריאלי אלא בתודעה שבלב? שאלות יסודיות אלה מסרבות להיעלם מהשיח היהודי כבר מאות בשנים; התשובות להן יוצרות מעין שני עמים יהודיים שונים, ההולכים ומתרחקים זה מזה עד כדי אובדן הדמיון המשפחתי ביניהם: חלק אחד מעוגן בקיום הממשי ובמרחב מקומי, וחלק אחר מכונן על-ידי ספריה ומערך אידיאות. הספר עם מולדת וספר, הוא ניסיון ראשון להתמודדות מקיפה עם שאלה זו. הוא בוחן את רגע לידת הרעיון ההופך את הקיום היהודי ואת המולדת הממשיים לקיום רוחני המנותק מהממשות הריאלית. טענת הספר היא שאידיאות אלה התפתחו כתגובה להגותו של הפילוסוף פרידריך הֶגֶל, שאפיין את היהודי כרוח רפאים שנותק מההיסטוריה הממשית. אינטלקטואלים יהודים רבים אישרו את הניתוח שהציע הגל, אבל טענו כי דווקא מה שהגל שלל – ראוי להוקרה: העם היהודי הוא עם הנצח, כי הוא עם המכונן על-ידי הרוח, ומולדתו היא הספר. הספר מנתח באופן ביקורתי את מכלול הרעיונות שצמחו בהקשר זה. שיאו של הספר מצוי בטענה שהציונות היא התמודדות חזיתית עם הרחנתו המוחלטת של העם היהודי. הציונות בשלל גילויה היא תביעה לשיבה אל הקיום היהודי הממשי, חזרה לחיי בשר ודם הנטועים במקומות. חיים אנושיים קונקרטיים הם ערש לידת האידיאות, ולא הניתוק מהם. הספר מראה כי המהפכה הציונית היא שיבה אל תפיסות היסוד של המסורת היהודית עתיקת היומין, שצירפה את הרוחני לממשי, ושללה את החריגה מהממשי. הספר מציב תפיסה המשלבת עבר בהווה והווה בעבר, ומצביעה על המשמעות הקיומית של חיים יהודיים, המחייבים את מכלול הקיום הממשי.
כרמל
מאת: אלירן בר-אל
תיאור: מחשבת האינסוף מגולל את התשובות השונות שניתנו לשאלות הכי אינסופיות על בריאת העולם, מקור האדם, תפקיד השפה, הסדר החברתי ועוד. תוך קריאה ביקורתית בטקסטים עתיקים וחדשים נִתווה מסלול חקירה שחוצה גבולות בין תחומי ידע שונים: הוא מתחיל בפילוסופיה, ממשיך לתיאולוגיה ובלשנות, ומסיים במתמטיקה וסוציולוגיה. מטרת החקירה היא אתגור שתי צורות החשיבה השולטות כיום – הדתית והחילונית. בעוד שהראשונה נחשבת כחסרת תבונה והאחרונה כחסרת אמונה, אזי ספרו של אלירן בר-אל מבקש לשלב אמונה עם תבונה.

לשם כך, טוען המחבר, יש לסרב לחשוב את הדת בניגוד למדע. תחת זאת הוא מציב את הפילוסופיה כמתחרה של הדת על פרשנות המדע. משם ממריא הספר למחוזות התיאולוגיה לטובת קריאה בסיפורי הבריאה היהודיים ופרשנותם – אז מתבהר מקומה הייחודי של השפה כתווך אלוהי-אנושי. אבל במקום לוותר על מחשבת האינסוף עקב מגבלות השפה ונפתוליה, פונה הספר לתורת הקבוצות המתמטית ומציע אותה כמקור מפתיע אך הכרחי להתרת סבך חיינו. בתנאי סבילותה היא מאפשרת לברוא (ולשנות) יקום אינסופי המתחיל בריק מוחלט. ההשלכות הנגזרות מכך הן ש"האחד איננו", ומכאן נובע העיקרון הסוציולוגי ש"להתקיים משמעו להשתייך" ולהיות במערכת יחסים עם משהו אחר. לכך השלכות אתיות ופוליטיות המנסחות קשר חדש לאינסוף, כנגד האפשרויות הרווחות המבטיחות לנו סופיות ושומרות לאל ולכסף את הנצחיות.
רסלינג
מאת: מרטין בובר
תיאור: לא מעט ביוגרפיות חשובות מרחיבות דעת ומשכילות נכתבו על אודות איש הרוח והפילוסוף מרטין בובר – הוגה עז רושם, שהדי הגותו, אמרותיו וכתביו אוחזים בנו גם היום למעלה מחצי מאה לאחר מותו. יחד עם זאת, כל הביוגרפיות יחדיו, חשובות ומעמיקות כפי שהן, אינן משתוות בעוצמתן הספרותית לספרון זה, שניתן לראות בו מעין אוטוביוגרפיה מזוקקת הכתובה בצורה של פרגמנטים קצרים.
נהר ספרים
מאת: דיוגנס לארטיוס
תיאור: "ישנו טוב אחד בלבד – ידע, ורע אחד בלבד – בורות." דיוגנס לארטיוס (המאה השלישית לספירה) הוא לנו בחינת חידה, אולם בלעדיו לא היינו יודעים דבר כמעט על חייהם של עשרות פילוסופים נודעים מן העת העתיקה. ביצירתו הגדולה חיי הפילוסופים, המונה עשרה ספרים, הוא מוסר פרטים חשובים על מוצאם של ההוגים הגדולים, אורחות חייהם, אופיים, אמרותיהם, משנתם, יצירותיהם ונסיבות מותם. לפנינו תרגום עברי ראשון לספר השני ביצירה: סוקרטס וממשיכיו, ובמרכזו דיון בדמותו המרתקת של סוקרטס, אשר, כשם שמעיד עליו קיקרו, "היה הראשון שקרא לפילוסופיה לרדת מן השמיים." לאחר מכן נסב הדיון על יורשיו של סוקרטס ותלמידיהם של אלה, אשר נתכנו "סוקרטיים". הביוגרפיות מתובלות בשלל אנקדוטות, אמרות כנף ומכתמים – הן משעשעים הן מרחיבי דעת – שהם מסימני ההיכר של דיוגנס כביוגרף.
נהר ספרים
מאת: דיוגנס לארטיוס
תיאור: מספרים שאפלטון ראה מישהו משחק בקוביות ועל כן נזף בו. אמר לו האיש, כי ההימור קטן, "אבל ההרגל," השיב אפלטון, "אינו קטן." שאלוהו אם ייכתבו זכרונות על אודותיו, כשם שנכתבו על אודות קודמיו; השיב: "ראשית עלינו להשיג שם, ואז יהיו זכרונות רבים." [מתוך הספר] על הטוב והרע הוא אמר דברים כאלה: התכלית היא ההידמות לאל. די במידה הטובה כשלעצמה עבור אושר. אך היא זקוקה גם לכלים שהם בחינת יתרונות גופניים: כוח, בריאות, תחושה זריזה וכיוצא באלה, וכן לטובות חיצוניות, כגון עושר, ייחוס ושם טוב. אך החכם כלל לא יהיה פחות מאושר, גם אם דברים אלה יחסרו לו. [מתוך הספר] דיוגנס לארטיוס (המאה השלישית לספירה) הוא לנו בחינת חידה, אולם בלעדיו לא היינו יודעים דבר כמעט על חייהם של עשרות פילוסופים נודעים מן העת העתיקה. ביצירתו הגדולה חיי הפילוסופים, המונה עשרה ספרים, הוא מוסר פרטים חשובים על מוצאם של ההוגים הגדולים, אורחות חייהם, אופיים, אמרותיהם, משנתם, יצירותיהם ונסיבות מותם. לפנינו תרגום עברי ראשון לספר השלישי ביצירה: אפלטון, ובו דיון בחייו, יצירותיו ועיקרי משנתו של הפילוסוף הגדול. "אפלטון – חיי הפילוסופים" הוא הספר השניים עשר בסדרת "זמן לפילוסופיה" בתרגומו של אברהם ארואטי.
נהר ספרים
מאת: דרור ק' לוי
תיאור: בשנים האחרונות אנו עדים לנסיגה מסוימת מהתיאוריה הביקורתית שביקשה לפרק את הדיסציפלינות הפילוסופיות הוותיקות ולהעמיד במקומן שיטה אינטר-דיסציפלינרית חובקת כול. תופעה זו מתבטאת בשיבה אל התיאולוגיה, אל הפילוסופיה הפוליטית, אל האסתטיקה – ובראש וראשונה אל האתיקה, אל ההתעניינות המחודשת בסובייקטיביות וברעיון האחריות הנלווה אליה. אך דומה שהחייאתה של האתיקה מתעלמת מהישגיהם של הפוסט-סטרוקטורליזם ושל התיאוריה הביקורתית ומגלה אדישות להישגי המרקסיזם ולהתפתחויות בשדה הפסיכואנליזה. ספרו זה של דרור ק' לוי מבקש לראות בשיבות הללו את ההיגיון הסימפטומטי של הקפיטליזם המאוחר, שבו קורסת המערכת אל תוך עצמה בהגיעהּ לקצה גבול הטריטוריה שלה. בשיא ההפשטה והסטנדרטיזציה המתחוללות בכול היא מתפרקת והופכת באופן דיאלקטי למרחב הטרוגני של ריבוי והבדלים. זו הדה-קונסטרוקציה של המערכת, נקודת השיא או נקודת ההתכה שלה, הנשורת שלאחר גל המימוש. הספר מנסה לתקוף סוגיה זו ואת נגזרותיה מפרספקטיבות שונות – היסטורית, סמיוטית, מרקסיסטית, פסיכואנליטית – תוך כדי בחינת השלכותיה על מושג הביקורת. כונסו בו מאמרים הנסבים על היבטים שונים של התרבות בתחומי הספרות, האמנות, הצילום והארכיטקטורה. שש המסות בביקורת התרבות שמאגד הספר עוסקות בעליית הקטגוריה המרחבית של הבו-זמניות, במרחוב הזמן בקפיטליזם המאוחר; הן דנות בין השאר במושג הריקות ובחיסולו של ממד העומק בחלל הפוסטמודרני שצומצם לפני שטח בלבד; בעיוותים של ייצוגי הגוף והחלל כעדות למה שמעולל הווירטואלי לממשי; בשיח המלנכוליה וספרות ה"סתיו" שבין שתי מלחמות העולם; ובפונקציות הסמיוטיות של הסמל ושל האלגוריה – נושאים הנסבים על היחס המורכב שבין המודרני לפוסטמודרני.
רסלינג
מאת: יקיר לוין
תיאור: ספרו של יקיר לוין 14 אטיודים מטאפיסיים מעמיד 14 שאלות יסוד מטאפיסיות, למשל: האם העולם נברא בכוונת מכוון? האם המוח והנפש חד הם? האם אנחנו מעין מחשבים מתוחכמים שתוכנתם נפשותינו וחומרתם מוחותינו? האם אנחנו אדונים להכרעותינו ולפעולותינו? האם הזמן אכן זורם, או שמא רק נדמה לנו שכך הדבר? מה אופי הקשר בין סיבה לתוצאתה? כל פרק בספר – אטיוד – מוקדש לשאלת יסוד אחת ובוחן אותה על רקע הדיון הפילוסופי – מודרני וקלאסי – הנרחב בה, תוך כדי התייחסות לממצאים מדעיים רלוונטיים מתחומי מדע שונים. למרות שהדיון משקף את מורכבות השאלות שבהן הוא עוסק, ואינו נרתע מכניסה לעומקם של דברים, הוא אינו מניח כל ידע-רקע בפילוסופיה או במדע, אלא אמור להיות נגיש לקורא המשכיל. מטרת הספר להקנות ידע, אבל בה בעת גם מיומנויות – כלומר ללמד, כדברי קאנט, איך לחשוב ולא רק מחשבות גרידא.
רסלינג
מאת: אריסטו -
תיאור: על הפירוש, המוגש כאן לראשונה לקורא העברי, הוצב במסורת כספר השני בקורפוס ספרי הלוגיקה של אריסטו. בעוד שהספר הראשון, "קטגוריות", טיפל במילים ובמושגים, על הפירוש מטפל במשפטים ובטענות.

המושג "פירוש", כפי שעולה בספר, הוא לאו דווקא ביאור או הסבר המתייחס למבע לשוני או תרבותי קודם, אלא עצם יכולתה של הלשון להעביר משמעות ולבטא מצבים עובדתיים, מחשבות וכוונות. יכולת זו באה לידי ביטוי בראש ובראשונה במשפטים ובטענות שהלשון מייצרת.

הספר בונה מארג לוגי מורכב המבחין בין טענות המחייבות מצב עניינים נתון לבין טענות השוללות אותו; טענות המתייחסות למצב עניינים כולל וכאלו המתייחסות לעובדה פרטית; טענות להכרחיותו של מצב נתון וטענות לסבירותו; שלילה של מושגים הכלולים בטענה מול שלילה של טענה שלמה, וכו'. כל ההבחנות הללו נבדקות על פי יחסן למושגי האמת והשקר, וכמו כן נבדקת השאלה מתי ובאילו נסיבות ניתן לזהות את ערך האמת של אחד מקטבי ההבחנה על סמך ידיעה זו ביחס לקוטב הנגדי?

השאלה החוזרת ומעסיקה את אריסטו לאורך הספר היא מהו הניגוד האולטימטיבי שניתן להציב מול טענה נתונה. הוא מבחין בין השלילה המוחלטת, המובילה לצמד של טענות סותרות, והיא הבסיס לתחשיב הלוגי החמור העומד על "חוק הסתירה", לבין השלילה החלקית, מגוון של יחסי שונות שבראשם עומד מושג ההופכיות, ואלה מתאימים למתודות החשיבה הפחות חמורות – למן השיח הדיאלקטי והרטוריקה עד השירה.

ההבחנות העקרוניות של אריסטו פותחו ושוכללו לאורך התקופה ההלניסטית וימי הביניים, והן מהוות את התשתית ללוגיקה המודרנית.
רסלינג
מאת: אלן באדיו
תיאור: שינוי הוא ללא ספק חידה. הפוליטיקאים מבטיחים אותו, התעשייה מוכרת אותו והמדיה משווקת אותו. לעומתם אלן באדיו מתייחס לשינוי ממקום המורה, כך שאחריותו הראשית היא מסירת מסורת. המסירה מתרחשת באמצעות השלכה של המורה, של האדון, של הפרופסור או של האדם הזקן. המורה שלנו מודע לחלוטין להצבתו "בתחילת ישורת החיים האחרונה". אפשרות המוות של האדם הזקן מחייבת חשיבה על שימור המסירה והיצירה של העתיד. נושא השינוי (2012) הוא סמינר שארך שישה ימים וכלל 11 שיעורים שנושאם העיקרי היה שינוי. מקצת השאלות שנבחנו בו הן: מהו שינוי? האם הוא עדיף מקביעות? מהם סוגי השינוי? ולבסוף, מהו שינוי אמיתי? תשובתו המפורטת של באדיו מפתיעה כשם שהיא מעמיקה, שכן מעבר להגדרת השינוי באדיו מעגן אותו במערכת ההגותית שפיתח. מערכת זו כוללת את המושגים: ישות, עולם, אובייקט, דבר, אמת, סובייקט, וכמובן שינוי שיכול להיות רגיל או סינגולרי. שינוי רגיל, אומר באדיו, "הוא שינוי הדבר מנקודת המבט של אובייקט אחר", כשינוי בהופעה או במיקום של הדבר המשתנה. אך שינוי אמיתי, הטומן בחובו את הופעת הסובייקט, מתאפשר מכיוון "שאמת היא משהו שמתרחש והיא ההתכנסות של התקיימות וישות. וזהו שינוי סינגולרי". הגותו הדיאלקטית של באדיו מתבטאת כמערכת השואפת להסביר הכול, מהקטן לגדול, תוך כדי כך שהיא הראשונה לשלול את קיומו של כל מכלול. כך נקשרת המתמטיקה של תורת הקבוצות יחד עם פוליטיקת האידאה הקומוניסטית, דרך האומנות והאהבה, לכדי הגות משחררת, עקבית ובעלת פוטנציאל אינסופי לשינוי אמיתי.
רסלינג
מאת: לאה אורנט
תיאור: ספר זה עוסק במהותה ובמשמעותה של האמונה על פי ההגות הפילוסופית והתאולוגית הכללית והיהודית, המציעה קשת רחבה של עמדות, הגדרות, אפיונים והנמקות. המחברת מציעה עיון במגוון מייצג של עמדות וגישות בנושא זה, ומגלה כאן צד שווה המשמש תֵזה מלכדת.

לפני הקורא נפרס ריבוי האנפין של האמונה: מצד אחד מופיעה האמונה המסתברת, כאשר היא נשענת על השגות האדם - השגות שכליות, אינטואיטיביות ואחרות, ומצד אחר היא מופיעה כאשר כל ההשגות משתברות לנוכח הטרנסצנדנטי, החורג מכל השגה או הבנה. מתח זה חושף את כפל פניה של האמונה: מלכתחילה אין אדם מאמין, אלא אם כן הוא נאחז באמונתו באמצעות השגותיו הקוגניטיביות, אך מנגד, אמונת האדם היא הכרה בנבצרות כל ההשגות לנוכח הבלתי־מושג. ההגות היהודית נוטה מלכתחילה לראות את יסוד האמונה לא בהשגות האדם, אלא בהתגלות הטרנסצנדנטית הכופה "הר כגיגית". אבל התפיסה של "תורה מן השמיים" קונה לה משמעות רק כאשר "לא בשמיים היא", תורה שתואמת את עולמם של בני אנוש בארץ שניתנה לבני אדם.
מוסד ביאליק
מאת: שלומי ששון
תיאור: די מפתיע, אבל רבים מאיתנו אינם ערים לפוטנציאל של הפילוסופיה לעזור לנו בחיים. חוכמת הפילוסופיה – אימּה ומולידתה של הפסיכולוגיה – היא רבת עוצמה עבור מי שבוחר להכיר אותה אפילו במעט. השימוש התרפויטי בפילוסופיה הוא עתיק יומין, ובמידה רבה לשמו היא הפציעה לעולם. למרות זאת, רובנו שכחנו מה היו מטרותיה המקוריות: לספק הכוונה ועזרה בחיי היומיום שלנו, לסייע בבניית חוסן נפשי, בהתפתחות אישית ובשיפור ההתמודדות עם חיינו. למרות הייעוד הישן והטוב הזה של הפילוסופיה, מושג הייעוץ הפילוסופי חוּדש רק בשנות השמונים של המאה הקודמת. מרצה לפילוסופיה בשם אכנבאך (Achenbach) זיהה את ההחמצה של העידן המודרני שבו נשתכח ייעוד זה, ופתח קליניקה פילוסופית בגרמניה. חוט דק, אך בלתי ניתן לפרימה, מקשר בין פילוסופיה לבין החיים עצמם, בין הגות על הקיום וטבע האדם לבין אתגרי היומיום של כולנו. הפילוסופיה המעשית והיישומית (Practical Philosophy) מציעה לבחון את המשמעויות והערכים האישיים שלנו, את תבניות המחשבה, את מה שראוי בעינינו ומה שאינו, ואת נורמות ההתנהגות והמוסר שלנו (כולנו יצורים פילוסופיים). לא אחת היא גם מצביעה על חיבור וקשר בין הפילוסופיה האישית הזו שלנו לבין מחשבתם מאירת העיניים של פילוסופים אמיתיים בהיסטוריה האנושית. הפילוסופיה המקורית אינה אלא חוכמה אשר נוצרה ונולדה כדי להקל עלינו. כאשר צוללים לתוכה מוצאים בה אסתטיקה, נשגבות ורוממות רוח; מכאן אפשר אולי לשאול: מהי הפילוסופיה אם לא שירה. ספר זה נועד לעורר את המודעות לעולם הפילוסופיה לנפש, להעמיק את ההיכרות עימו ולבחון אתגרים רווחים המעסיקים את כולנו – התמודדויות הקשורות באהבה, ביחסים, בתכלית ומשמעות, במוות ואובדן, במציאות ופרשנות, בבנייה עצמית ושלמות פנימית ועוד. אתגרים אלה הם בעלי הקשרים פילוסופיים עמוקים המאפשרים שגשוג, התפתחות אישית והתמודדות טובה, שמחה ושלמה יותר עם חיינו.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: שלמה אבינרי
תיאור: קרל מרקס (1883-1818) נחשב אחד מחשובי הפילוסופים וההיסטוריונים הכלכלנים בדורו ובעל ההשפעה הרבה ביותר בעולם המהפכה של העידן המודרני. המשטרים שביקשו לדגול בתורתו של מרקס עברו מן העולם, אך דווקא בימינו - כאשר החברה מתמודדת עם בעיות כלכליות קשות ואי־שוויון הולך ומעמיק בין עניים לעשירים, בין אזורים מוכים לעולם הולך ומתפתח - רבים פונים להגותו, גם אם אינם מקבלים אותה על כל פרטיה. על התרומה הזאת של הספר עמדו גם מבקריו ששיבחו את המחבר על נקודות המבט החדשות שהעלה. עם זאת, אף שהרבו לכתוב על השקפותיו של מרקס, על הרקע היהודי של הביוגרפיה שלו ממעטים לכתוב, ורבים מן הנדרשים לסוגיה מעוותים אותה בדרך כלל. שלמה אבינרי, בביוגרפיה התמציתית והמעמיקה שלו, מציב את “החיים היהודיים“ של מרקס במעמדם הראוי והמאוזן. הוא משרטט את תחנות חייו ואת פרקי הגותו של מרקס על רקע ההתפתחויות האינטלקטואליות, ההיסטוריות והפוליטיות של זמנו.
עם עובד
מאת: הנט דה וריס
תיאור: ניסים לא פסו מהעולם. בניסים, אירועים ופלאים קטנים מראה הנט דה וריס שהמסורת עתיקת היומין של הוגי ומחוללי ניסים עדיין אקטואלית. הניסים רלוונטיים לא רק לקנאים דתיים, שכן הם מגדירים מציאות, ממשית או וירטואלית, שנוגעת בכולנו יותר ויותר, כאן ועכשיו, בין אם בחיינו הפרטיים ובין אם בחיינו הציבוריים. המהפכה האמריקאית, הצרפתית, והרוסית הושוו לניסים על ידי ג׳ורג׳ וושינגטון, ז׳ול מישלה וולדימיר לנין. אירועים עכשווים בלתי ניתנים לצפייה ובלתי צפויים מהמדרגה הראשונה – למשל המעבר החד מכהונתו מלאת התקווה של בארק אובמה למהפך הקטסטרופלי בעקבות בחירתו של דונלד ג׳יי טרמפ, ממש כמו התגברות הלאומנות הקנאית בעולם לאחר האביב הערבי – מבהירים יותר ויותר שהקשת של ההיסטוריה לא נוטה בכיוון ברור. על כן, היום יותר מתמיד, אנו זקוקים למה שעליו אמונים מחוללי הניסים והמאמינים בהם: היכולת לקרוא את סימני הזמן, לחשוב נגד הזרם, נגד החוקים לכאורה, נגד השלטון והשררה. מהפכות פוליטיות והמהפכה הטכנולוגית במדיה החדשה וה"אפקטים המיוחדים" שלהן, כאירועים ממשיים, הם היורשים בני-זמננו של ניסים והאמונה בניסים, טוען דה וריס, ועל כן המסורת התיאולוגית והפילוסופית של הנס (והוגיה פורצי הדרך כגון אוגוסטינוס, תומס אקווינס או בלז פסקל) יכולה להנהיר עבורנו את משמעות הנס העכשווי.
רסלינג
מאת: חובב רשלבך
תיאור: הגותו של רולאן בארת חיזקה לכאורה את תמת ה"אמנות לשם אמנות", המקובלת בשיח האמנותי, לכדי תחושה שביחס לביטוי האמנותי – הכול אפשרי. בספר זה מבקש המחבר להראות שלא "הכול אפשרי" ביחס למעשה האמנות האיכותי, בנקודת זמן נתונה. כלומר שהיצירה האמנותית מתאפשרת תוך כדי פעולה במרחב שבו ישנו תהליך מדוד בהרכבת המסמן – תהליך אשר נע בין מסמנים מוכרים תרבותית (ולכן ברורים) לבין מסמנים אישיים, אידיאולקטים (ולכן לא-ברורים). תזת הספר נבחנת מבעד למערך מושגים בארתיאנים אשר נע בין הגותו המוקדמת של בארת (הסטרוקטורליסטית) להגותו המאוחרת (הפוסט-סטרוקטורליסטית). הנחת היסוד של חובב רשלבך ביחס לאמנות היא שהיצירה האיכותית – זו המעוררת למחשבה חוזרת ונשנית – ממוקמת באזור גבולי, על ציר משוער, שבקצהו האחד הסימן הברור ובקצהו האחר הסימן הסתום, חסר המשמעות. הנחה זו מובילה לטענה שהיצירה האמנותית ממוקמת במקום שאינו מאפשר (תרבותית) אנרכיה גורפת מבחינת המשמעות, אינו מאפשר חוסר משמעות מוחלט. מכאן שעל היצירה האיכותית להתאפיין בנטייה לאחדות, כלומר להיות מדודה במשמעויותיה. פרובלמטיקת הספר נעה בין שתי עמדות שמתייחסות לציר ההבנה כציר ישר, חד-ממדי, אשר בנוי על יחס בינארי. על פי העמדה האחת, בנקודה מסוימת במרכז ציר ההבנה מתרחש השינוי האמנותי: שם נוצר האובייקט הסינגולרי החדש. על פי העמדה האחרת, השינוי מתרחש בקצה ציר ההבנה, בקצה הלא-ברור שבו נגמרת ההבנה המקובלת. רשלבך מבקש לברר את הסתירה בין שתי העמדות דרך מחשבת בארת ומציע להבין את השינוי ככזה המתרחש בשני המקומות.
רסלינג
מאת: אלון הלפרין
תיאור: מן הוא דבר כה בסיסי בחיינו עד שהוא נראה לעתים מובן מאליו. אולם עצרו רגע וחשבו: מהו זמן? כיצד אפשר להגדיר אותו? אם תנסו להתעמק בהגדרה של מושג הזמן תגלו לא רק שהתשובה לשאלות אלה אינה טריוויאלית, אלא גם שלמרבה ההפתעה, מעולם לא נמצאה להן תשובה אחת ברורה ומוסכמת.
לפני 2,500 שנים הגדירו שני פילוסופים יוונים שתי תפיסות עולם מנוגדות של מושג הזמן: הרקליטוס הגדיר את הזמן כדבר היסודי ביותר בעולם ופרמנידס הגדיר אותו כאשליה בלבד.
הידעתם שגם הפילוסופיה והפיזיקה של המאה ה-21 ממשיכות להתווכח בנוגע לשאלה אם ה"זמן" הוא אמיתי או אשליה בלבד?
הספר רשת הזמן מוביל את הקורא במסע מרתק בעקבות התפתחות הדיון במושג הזמן, מהעת העתיקה ועד המאה ה-21, ומתאר כיצד המהפכה שחוללו תורת היחסות ותורת הקוונטים בפיזיקה של המאה ה-20 פתחה כיווני חשיבה חדשים על מושג הזמן.
התחנות השונות במסע זה נוגעות בשאלות פילוסופיות על תפיסת המציאות, מסע בזמן, דטרמיניזם ובחירה חופשית. נושאים שהיו עד היום נגישים למעטים, כמו המסתורין העולה מתורת הקוונטים, הופכים בספר לתובנות בהירות.
הספר דן גם בקשר בין תורת המורכבות והרשתות, שהיא תחום מחקר המתפתח במהירות בעשורים האחרונים, לבין מושג הזמן. ההבנה של מערכות מורכבות, כמו מערכות ביולוגיות ומערכות כלכליות, חושפת תובנות חדשות בנוגע להתפתחות תהליכים בתחומים רבים בחיי היום-יום האישיים שלנו, בכלכלה ובחברה האנושית בכללותה. בסופו של דבר מצטרפות תובנות אלה לכדי תיאוריה שלמה אחת על היקום, הזמן והמציאות.
מטר הוצאה לאור בע"מ
מאת: אביהו זכאי
תיאור: לצד הרנסנס, גילוי אמריקה, הרפורמציה הפרוטסטנטית וההשכלה, בראשית העת החדשה נוצקו גם יסודות המדע המכניסטי המודרני אשר מסביר את העולם על פי חומר ותנועה בלבד. התגליות של קופרניקוס, קפלר, גלילאו, בייקון, דקרט וניוטון שינו כליל את השקפת העולם של ימי הביניים והביאו להסרת הקסם מהעולם, להרס היקום המהולל של דנטה ומילטון אשר לא תחם גבולות לדמיון האדם. במקום עולם עשיר בצבעים וקולות, מפעים וזורח, מלא בשמחה, אהבה ויופי, המגלה הרמוניה מכוונת ורעיונות יוצרים, בפילוסופיה המכניסטית העולם המשמעותי הוא עולם קשה, קר, חסר צבע, משולל קול ומת – עולם של כמויות ותנועות הנמדדות בצורה מתמטית ובקביעות מכניסטית. בהיסטוריה של המדע בעת החדשה המוקדמת דנים לרוב בהתקדמות המדע; מחקרים מעטים, אם בכלל, עוסקים בשאלה כיצד הגיבו בני הדור להרס תמונת היקום המסורתית. הסרת הקסם מהעולם: דת ומדע בראשית העת החדשה דן בהיסטוריה אלטרנטיבית להתקדמות המדע. הוא מגלה את השפעתו השלילית של המדע החדש של הטבע על הגדרות ועיצובים מסורתיים של זהויות דתיות בראשית התקופה המודרנית; כך למשל, המשורר המטפיזי ג'ון דאן התקיף את האסטרונומיה החדשה, אשר בה השמש היא מרכז העולם ולא הארץ; הוא חשף את "פני יאנוס" של המדע החדש, את הסכנות והאיומים שהפילוסופיה החדשה של הטבע הציבה בפני דפוסי מחשבה ואמונה דתיים-מסורתיים. כמו דאן, גם הפילוסוף בלז פסקל התנגד לפילוסופיה המכניסטית-רציונליסטית של רנה דקרט. הוא הדין ביחס למהפכה שחולל אייזק ניוטון – רבים באנגליה טענו שהמתמטיזציה שלו את עולם הטבע מביאה להסרת הקסם מהעולם, ובכך משנה את יסודות המחשבה והאמונה הנוצרית-מסורתית.
רסלינג
מאת: שרה כהן שבוט
תיאור: ספר זה נוטל חלק בניסיון העכשווי להחזיר את הגוף החי, הבשרי, למרכז הזירה הפילוסופית. שרה כהן שבוט מבקשת לחקור את מושג הגרוטסקי – בין השאר דרך בחטין ותפיסת הקרנבל המשחררת שלו – כדי להציגו כמטפורה שדרכה ניתן לשפוך אור על החשיבה הפילוסופית הרואה בגוף ובסובייקט הגופני את נושאה המרכזי. הגרוטסקי מכיל סוגים שונים של קונפליקטים: בין הרציונלי לאי-רציונלי, בין המשעשע למפחיד, בין החי לחסר החיים, בין היצירה לכאוס. אלמנטים נוספים בזהותו הם העיוות, האבסורדיות, השארית והגופניות. חלקו המרכזי של הספר מוקדש לדיון מעמיק בפילוסופיה של מוריס מרלו-פונטי מתוך פרספקטיבה "גרוטסקית". במסגרת זו מוצגת הפילוסופיה המרלו-פונטיאנית באור חדש, באור הגרוטסקי על שלל מאפייניו. מטרת ההקבלה בין מאפייני הגרוטסקי למאפייני הפילוסופיה של מרלו-פונטי היא להדגים את השימוש בגרוטסקי כמטפורה המשמשת להבנת עקרונות פילוסופיים מופשטים. הבחירה במרלו-פונטי מנומקת לנוכח המקום המיוחד שהגוף תופס בהגותו, שכן הפילוסופיה המרלו-פונטיאנית היא אבן היסוד של הפילוסופיה המבקשת להחזיר את הגוף – ואף את "הבשר" – למרכז הדיון הפילוסופי. בחלקו האחרון של הספר ישנו ניסיון להבין את הגרוטסקי דרך המפגש עם הגותו של ניטשה, כמו גם דרך פיתוחים חדישים יותר של התיאוריה הפוסטמודרנית, כלומר תיאוריות מגדר פוסט-פמיניסטיות ופוסט- הומניות כגון אלה של ג'ודית באטלר ודונה הראווי.
רסלינג
מאת: עידית שקד
תיאור: האם אנו מאמינים שאנו לא יכולים להבין? האם במקום שבו יש אמונה יש הבנה? אולי ההבנה היא תנאי לאמונה? הספר דיאלוג עם אלוהים מפגיש לראשונה לוגיקן נוצרי בעל דמיון שאינו יודע גבולות ומשורר יהודי חד מחשבה. במסעותיהם לידיעת האל בחרו שניהם לסטות מדרך המלך לשבילים שטרם סומנו. על רקע הדיאלוג הטעון בין אמונה לתבונה, נחשפת הגות מקורית ומפתיעה שבה רציונליות קרה ולהט מיסטי אחוזים בחיבוק אינטימי. יוהנס אריגנה – לוגיקן בשירות הקיסרות הקרולינגית, המורה שנרצח בידי תלמידיו – הוא התיאולוג החשוב ביותר בהגות הנוצרית של ימי-הביניים המוקדמים. אריגנה חי את חייו על חוד התער, בשביל הצר של אחדות הניגודים. נאמר עליו שהוא חצוף, האשימו אותו בחטאי הגאווה ובפשעי התבונה, גינו את כתביו, רמזו שהקדושה אינה אחת ממעלותיו. למקטרגיו הוא ענה שדבר לא יעצור את המלומד בדרכו אל האמת. כמאתיים שנים אחר כך, במחצית המאה ה-11, אוטודידקט צעיר וזועם יוצא למסע חיפושים נפתל אחר האמת ומוצא בו אהבה: אהבת החכמה ואהבת אלוהים. חייו הקצרים הם עדות לחופש המחשבה ולחופש היצירה שנקנו בייסורים גדולים. ספרו "מקור-חיים" מתקבל במסורת התיאולוגית של ימי-הביניים כפרי עבודתו של נוצרי אלמוני. יחלפו כ-800 שנים עד שתיחשף זהותו של הפילוסוף הצעיר – שלמה אבן גבירול. אריגנה וגבירול נעים במעגלים נפרדים אך חופפים: מתוך בירור הסינתזה הפרשנית של אמת ההתגלות ואמת הפילוסופיה שמציע כל אחד מההוגים נחשף מתווה פילוסופי לידיעת אלוהים אשר אינו אלא מדריך מעשי לדיאלוג עם אלוהים.
רסלינג
מאת: ג'ון פאולס
תיאור: ממואר פילוסופי מעורר השראה, שמתחיל כחשבון נוקב עם אב הסולד מהטבע הפראי, וממשיך למדע ולאמנות בתרבות המערב, שהקימו חומות של ניכור בין האדם לבין הטבע. הסופר ג'ון פאולס משוטט בין נופי ילדותו, ציורים ויערות, ומוביל אותנו למסע אל מסתרי הכתיבה, הנמשלת כאן לשיטוט ביער, ואל העצים של חיינו — אלה שפסחנו עליהם מבלי משים, ואלה שעוד נפגוש, יש לקוות, כמי שהתעוררו מתרדמה עמוקה. פאולס מזכיר לנו את ההנאה שבללכת לאיבוד, את היופי בגנים — ובדמיונות — שאינם גזומים, ואת העונג חסר התכלית שבהיעדר כל תוכנית שהיא, בחיים כמו באמנות. הוא מפציר בנו — ומאתגר אותנו — להטות אוזן אל "האיש הירוק" בתוכנו, ולאמץ אל ליבנו את האינטואיטיבי, הבלתי צפוי, שחומק מכל מדידה או הסבר.
הוצאת אסיה
מאת: רוני קליין
תיאור: הוגים יהודיים-צרפתים בני-זמננו – לוינס, בני לוי, ליאון אשכנזי, משוניק, טריגנו, אמדו לוי-ולנסי – ביקשו להעלות שאלות פילוסופיות קונקרטיות מתוך מצבים אנושיים בסיסיים. הם זנחו את המושגים השאובים מהשפה המטאפיזית, התיאולוגית או הדתית, מושגים שהפכו בצרפת החילונית לנחלת העבר. דוגמא בולטת לנטייה זו ניתן למצוא אצל עמנואל לוינס, מהבולטים מבין הוגים אלה, שהעמיד את ה"אחר" במרכז הגותו. האחר של לוינס אינו ראשית כל אלוהים הטרנסנדנטי אלא הזולת, האדם האחר, וליתר דיוק פניו של הזולת. הפניה התיאולוגית של לוינס ל"אחר" כאלוהים נעשית מתוך המציאות הפרוזאית של פני הזולת, וזה האחרון יכול להיות כל אדם: קרוב-משפחה, אבל גם חבר או פשוט עובר אורח.
מושג ה"אחר" הוביל לשלל שאלות חסרות תקדים בהגות היהודית: שאלות פסיכואנליטיות, פוליטיות, לצד שאלות הלקוחות מהפילוסופיה של השפה. מה הקשר שלנו עם אותם אחרים הקרובים אלינו ביותר? – הורינו או ילדינו. מה הקשר שלנו עם כל האזרחים החיים אתנו באותה חברה? – זו השאלה הפוליטית. לבסוף, בעקבות מפנה השפה של הפילוסופיה הצרפתית בשנות ה-60 וה-70, ההגות היהודית-צרפתית הפנתה את השאלה אל השפה היהודית עצמה: מהו טקסט יהודי? הטקסט המקראי או הטקסט המדרשי-תלמודי המתלווה אליו? ובכן, ההגות היהודית-צרפתית בת-זמננו צמחה מתוך המציאות המוחשית ביותר, ובמובן הזה ניתן להגדירה כהגות "מטריאליסטית". כדי להבינה עלינו להתבסס על הישויות הבסיסיות ביותר: אות, גוף, קהילה.
דעת : מרכז לימודי יהדות ורוחרסלינג
מאת: רועית דהן
תיאור: האם חופש הרצון של האדם אינו אלא אשליה? האם האדם הוא אובייקט לחקירה וניתן להסביר את מכלול התנהגויותיו על ידי רדוקציה לתהליכים נוירולוגים, ביולוגים וכו', או שמא קיים ממד נוסף באדם, בבחינת אישיות סובייקטיבית שאינה ניתנת לאובייקטיביזציה? הדיון בשאלות אלה רחב והוא מקיף גישות פסיכואנליטיות פוסט-פרוידיאניות, חוקרים ממדעי המוח, פילוסופים, סוציולוגים אנשי דת וכו'. ספר זה מבקש לשרטט את קווי היסוד לשיח פילוסופי ופסיכואנליטי בשאלות אלה, תוך כדי השוואה בין שניים מגדולי ההוגים של עידן הנאורות: עמנואל קאנט וזיגמונד פרויד. מוקד הדיון יהיה בניסיון להבין את רגע הבחירה האתית של האדם ולהצביע על מקורות החוק המוסרי והמניעים לפעולה המוסרית. יחד עם זאת, כותרת הספר עשויה לעורר תמיהה: כיצד ייתכן שתורותיהם של שני הוגים אלה נתפסות כבסיס אחיד לבירור שאלה זו? שהרי ההבנה הרווחת מדגישה את תפיסת התבונה של קאנט כמקור לחוק המוסרי, ואילו פרויד נתפס כמי שמציע תיאור אמפירי – הן של מבנה הנפש והתפתחותה והן של מערכות הערכים שמסדירות בתרבות את חייהם של בני האדם. רועית דהן טוענת שההשוואה הרווחת הזאת חסרה ומסתירה את הדמיון העקרוני במכלול הגותם כיסוד לתפיסה מקיפה של דמות האדם. דהן מראה שיש להעמיד השוואה זו על דיוקה על ידי דיון מקיף ברכיבים אמפיריים של תיאור טבע האדם על פי קאנט, והשוואתם לדיון האמפירי המוכר של פרויד, כמו גם על ידי דיון מקיף בעמדת פרויד ביחס לתפקיד הראוי של התבונה בחיי הפרט, והשוואתו לדיון הנורמטיבי המוכר של קאנט.
רסלינג
מאת: רועי ברנד
תיאור: "הפילוסופיה מתיימרת להיות 'אהבת הידע', אבל רק מעטים שאלו מה זה לאהוב לדעת, איך יכולים פילוסופים שונים לאהוב את הידע בדרכים שונות ואיך האהבה משפיעה על הידע שאותו היא מגבשת. בספר תמציתי ואלגנטי זה מציג רועי ברנד קריאה מרתקת של ליבתו הנשכחת של מושג הפילוסופיה. הוא מוביל אותנו במסע מרשים בהיסטוריה של הפילוסופיה, מסוקרטס עד דרידה, בשפה צלולה ושנונה. ספרו של ברנד אינו רק מהרהר באהבת הידע – הוא מגלם אותה בעצמו. אם עדיין לא התאהבתם בפילוסופיה, זה יקרה לכם עכשיו".  (אווה אילוז, האוניברסיטה העברית, מחברת הספר "מדוע האהבה כואבת")
רסלינג
מאת: אילנה רוזן-באר
תיאור: ספרה של אילנה רוזן-באר הוא מסע פילוסופי-ביקורתי ומקיף המתחקה אחר התמורות שחלו במעמדו של הסובייקט במודרניזם, בפוסטמודרניזם ובעידן הדיגיטלי. ביד בוטחת וברוחב אופקים אינטלקטואלי מרשים הכותבת מובילה טיעון רדיקלי ביחס לזהות הסובייקט בן-זמננו בתרבות המערבית. בחיבורו הנודע "פוסטמודרניזם או ההיגיון התרבותי של הקפיטליזם המאוחר" טען פרדריק ג'יימסון שבאובייקט חלו שינויים מפליגים שאליהם הסובייקט עדיין לא השכיל להיערך – הוא נותר נבוך מאחור, מתקשה להסתגל. המהפכה הטכנולוגית, אשר אותה אנו חווים בעשורים האחרונים, כך טוענת באר-רוזן, חוללה שינוי כמו-אבולוציוני גם בסובייקט; כך בשלו התנאים להופעתו של הסייבר-סובייקט, המהלך שתיאר ג'יימסון הושלם. העיון המעמיק בהיסטוריה של הרעיונות – למן ההומניזם ברנסנס עד למשבר המודרניות בשלהי המאה ה-19 ובראשית המאה ה-20 – משרטט מהלך של התעצמות בכוחו ולכידותו של הסובייקט הרציונלי הנאור. פירוקו של הסובייקט המודרני ערער את אושיות זהותו, ובכלל זה את האינדיווידואליות ההומניסטית, הרציונליות הקרטזיאנית, התקוות לשחרור והפוזיטיביזם של הנאורות. תחת אלה הגיעה הכרה מפוכחת במגבלות הכוח ובטיבם האידיאולוגי-הרסני של רעיונות הקִדמה, הטכנולוגיה והטוטליות. במעין מהלך כמו-אירוני של ההיסטוריה, הסייבר-סובייקט, תולדת המצב הפוסטמודרני, עשוי להיתפס כמעין שיקום עוצמתו והיקף השפעתו החובקת כול של הסובייקט, אלא שעתה תכונותיו אלה מופקעות ממנו לטובת נוכחותן במבנה רשתי מופשט. הסובייקט הקריב את זהותו הפרטית לטובת קיום קולקטיבי במרחב הסייברספייס. במהלך של התמרה, הסובייקט קם לתחייה בדמות הסייבר-סובייקט. הסייבר-סובייקט, ישות חדשה זו המופיעה על מפת ההיסטוריה, מפגין יכולות משוכללות בהיפר-תפקוד מרובד, ניחן בעוצמות העולות על כל מה שיכלו לייחל ולשער. הדבר מחייב אותנו, כך גורסת הכותבת, לגבש מערכת המשגה חדשה שתהלום את השלב החדש. רוזן-באר מראה כיצד התרבות הדיגיטלית המבוזרת ותפיסות העצמי והעולם הרווחות מתרקמות לכדי כוליות שיתופית מאוחדת, ישות אוטונומית קולקטיבית.
רסלינג
מאת: אריסטו .
תיאור: ספר קטן זה, המוגש כאן לראשונה לקורא העברי, נקבע במסורת כחיבור הפותח של מקבץ ספרי הלוגיקה האריסטוטליים (ה"אורגנון"), ולמעשה גם כחיבור הפותח את הקורפוס האריסטוטלי בכללו. עניין זה אינו כרוך דווקא במועד חיבורו (הגם שהוא נמנה על ספריו המוקדמים של אריסטו), אלא בכך שהוא עוסק במה שנתפש כיחידות ה"פשוטות" והראשוניות ביותר של המחשבה. מובנו המילולי של מושג ה"קטגוריה" הוא "אמירה כנגד", אבל בשימוש הרגיל הוא מציין "אמירה על אודות" (בעברית של ימי הביניים תורגם המושג כ"מאמרות"); הוא מציין את היחידות הבסיסיות שמהן מורכבת כל אמירה על אודות העולם, בין שהיא אמיתית או שקרית. כל אמירה כזאת תתמקד בעצם כלשהו ותייחס לו איכות, כמות, מערכת יחסים וכו'. אריסטו מונה עשר קטגוריות כאלו, שהן בעת ובעונה אחת יחידות לשון, דפוסי הכרה והיבטים אונטולוגיים של העולם. לאחר דיון מרתק בקטגוריות העצם, היחס, הכמות והאיכות פונה אריסטו לדיון מרתק לא פחות בכמה מהמושגים שבהם השתמש לצורך הטיפול באותן קטגוריות. הדיונים הללו מהווים תשתית להמשך הגותו של אריסטו בכל נושא ונושא, והם מוסיפים ומהדהדים לאורך תולדות הפילוסופיה המערבית – מימי הביניים, דרך דקרט, שפינוזה, לוק, קאנט ועד ימינו. הקטגוריות הוא חיבור יסוד בתולדות הפילוסופיה ואתגר לכל מי שעניין לו ביחסי לשון, עולם ומחשבה.
רסלינג
מאת: אמילי דו שאטלה
תיאור: אישה חופשייה, מדענית, אשת חברה ואהובתו של וולטר במשך 15 שנה – המרקיזה אמילי דו שַאטְלֵה (du Châtelet) הידועה כמאדאם דו שאטלה, הייתה בעצם אישה מודרנית שחיה במאה ה-18. גמ בין כחמישים חיבורים המוקדשים לאושר במאה ה-18, חיבורה של המרקיזה אמילי דו שַאטְלֵה (du Châtelet) נמנה לבטח עם המעניינים יותר לקריאה כיום. סיבות רבות לדבר. ראשית, בניגוד לגברים שכתבו על אודות נושא זה, היא ידעה להבחין בין התנאים המובילים באופן כללי לאושר, לבין התנאי שנשים צריכות היו להסתפק בו, בלי להישאר בשל כך בתוך הגבולות שהוקצו להן. יתרה מזאת, החיבור של המרקיזה דו שאטלה הוא יצירתה של אישה מיוחדת במינה, הן מבחינת אישיותה והן מבחינת כישוריה האינטלקטואליים וחייה היוצאים מגדר הרגיל. חרף החובות שכל אישה במעמדה לא יכלה להימנע מלמלא, אמילי דו שאטלה היא האישה שנכנעה פחות מכול לדעות המקובלות של זמנה, שידעה להדגיש הדגש היטב את מקוריותה, את עצמאותה ואת שאיפותיה בעולם עוין ליומרות אלה.
נהר ספרים
מאת: ג'ון בורוז
תיאור: "אני עצמי מעולם לא ניסיתי ללמוד את הטבע עם מחברת וזכוכית מגדלת בידִי. אני מעדיף לבלות איתו את זמני. מטיילים יחד או יושבים יחד, והאינטימיות בינינו גדֵלה עם העונות. את מה שלמדתי על אורחותיו למדתי בקלות, כמעט לא במודע, בעודי דג או מקים לי אוהל או סתם משוטט באפס מעשה. למנהגַי חסרי השיטתיות יש ללא ספק חסרונות משלהם, אבל יש להם גם יתרונות. מרדף מאומץ מדי מֵביס את עצמו. בשדות וביערות, יותר מאשר במקומות אחרים, הדברים כולם מגיעים אל מי שמחכה, כי הכול נמצא בתנועה וללא ספק יגיע במוקדם או במאוחר עד אליך." (ג'ון בורוז, מתוך הספר) ג'ון בורוז (1921-1837 ) הושפע בנעוריו מתורתו של רלף וולדו  אֶמֶרסון ("איש העולם, שש מסות על אורחות החיים", נהר ספרים 2006 ). הוא נחשב לתלמידו וליורשו הרוחני של הנרי דייויד תורו. בורוז זכה לעידודו של המשורר ווֹלט ויטמן שהמריץ אותו לפרסם את מסותיו על הטבע והיה לידידם של איש הטבע ג'ון מְיוּר ("מסעות לאלסקה", נהר ספרים, 2007 ), של הממציא תומס אדיסון, של נשיא ארצות הברית תאודור רוזוולט ושל אישים משפיעים נוספים. המסה "הבשורה על פי הטבע" ראתה אור לראשונה בספרו של בורוז Time and Change , בוסטון, 1912 .
נהר ספרים
מאת: ג'ורג' סילבסטר פיראק
תיאור: פרויד מילא תפקיד כה חשוב בחיים האינטלקטואליים של העולם זמן כה ממושך עד כי הוא כמעט חדל להיות בן אנוש. הוא כוח תרבותי שאנו יכולים לייחס לו מקום היסטורי מובטח באבולוציה של הציוויליזציה. ואילו מאז קופרניקוס, גלילאו וניוטון לא היה אדם שחולל יותר שינויים יסודיים בגישתנו אל היקום מאשר איינשטיין. כאשר מתבוננים ביקום דרך עיניו, המרחב והזמן הם כמעט מושגים חילוּפיים. הזמן עוטה כסות ומופיע כממד רביעי. המרחב, שפעם היה בלתי מוגדר, קיבל צורה של כדור. פרויד ואיינשטיין, שני גאונים יהודים גרמנים ששינו את העולם,משוחחים עם עיתונאי שאינו מסתיר את הערצתו ומצליח להפיק מהם כמה פנינים אנושיות לחלוטין.
נהר ספרים
מאת: לארטיוס דיוגנס
תיאור: דיוגנס לארטיוס (המאה השלישית לספירה) הוא לנו בחינת חידה, אולם בלעדיו לא היינו יודעים דבר כמעט על חייהם של עשרות פילוסופים נודעים מן העת העתיקה. ביצירתו הגדולה חיי הפילוסופים, המונה עשרה ספרים, הוא מוסר פרטים חשובים על מוצאם של ההוגים הגדולים, אורחות חייהם, אופיים, אמרותיהם, משנתם, יצירותיהם ונסיבות מותם. לפנינו תרגום עברי ראשון לספר הפותח את היצירה: שבעת החכמים, ובו הקדמה כללית לחיבור כולו, ולאחריה הביוגרפיות של אותם שנחשבו לחכמי העולם היווני ונתכנו "שבעת החכמים." אמנם יש בספרנו זה אחת עשרה ביוגרפיות, ולא שבע, אך זאת משום שדיוגנס מביא מסורות שונות באשר לזהותם של השבעה.
נהר ספרים
מאת: ישראל נתנאל רובין
תיאור: אלוהים, כידוע, הינו כל-יכול. אולם, האם באמת יכול אלוהים הכל? האם יכול אלוהים לברוא ריבוע שאלכסונו שווה לצלעו? האם יוכל לפעול שפעם אחת, שתיים ועוד שתיים יהיו חמש, ולא ארבע? האם יכול אלוהים לשנות את העבר? האם יכול אלוהים לברוא אלוהים אחר כמוהו? האם יכול אלוהים לאבד את עצמו? מכל משפחת הפרדוקסים האפיקורסיים המשעשעים הללו, זכה משום-מה לפירסום דווקא זה בעניין יכולתו של אלוהים לברוא אבן שלא יוכל להרימה. אולם לכל המשפחה ישנו אב אחד, והוא השאלה העקרונית, האם כל-יכולתו של אלוהים, שמשמעותה המקורית הינה עליונותו ביחס לחוקי הפיזיקה, מתפשטת גם לעולם הלוגיקה והמתמטיקה.
מנקודת מבט זו, נחשף כאן סיפורו המרתק של המהפך התיאולוגי שעברה היהדות בתוך תקופה קצרה יחסית של כמאתיים שנה מתחילת הזמן החדש. הקונצנזוס הרציונליסטי הוותיק בנושא התחיל בראשית הרנסנס לנטות יותר ויותר לכיוון המיסטיקנים, נושאי דגל הקבלה העולה. שאלת כפיפותו של אלוהים לחוקי הלוגיקה והמתמטיקה, שבתקופת הרדיפות והגירושים של שילהי ימי-הביניים היתה אצל הפילוסופים והתיאולוגים היהודים סמל לרציונליות של היהדות המתגוננת מול האויב הנוצרי האנטי-לוגי, קיבלה פתאום תפנית מן הקצה אל הקצה. הקבלה והחסידות בעקבותיה אימצו דווקא את התפיסה הנוצרית, ואילו עמדותיהם של רב סעדיה, הרמב"ם, הרשב"א, ולמעשה כל גדולי עמנו טרם עליית הקבלה, הוקעו עכשיו ככפירה ואפיקורסות שמקומן מחוץ לגדר. הספר מבוסס על עבודת דוקטורט מאת המחבר שהושלמה והוגשה באוניברסיטה העברית בשנת 2013 .
הוצאת ראובן מס בע"מ, ירושלים
מאת: יהודה עתי
תיאור: "משנה סדורה: אֶרֶץ תִּקְוָה (אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ)" מבארת את קיומנו הנכסף והאפשרי במרחב הגאוגרפי־היסטורי. המשנה בנויה ממבנה כללי הפועל בכל אדם וקהילה ומממשת חזון זה למקרה הפרטי: ישראל פלסטין.
דברי הימים הוצאה לאור בע"מ
מאת: נועם חומסקי
תיאור: השאלה הכללית שאני מבקש לעסוק בה בספר הזה היא עתיקת יומין: איזה מין יצורים אנחנו? אני לא שוגה באשליות שיש ביכולתי לספק תשובה הולמת לשאלה הזאת, אבל נראה לי סביר להניח שלכל הפחות בתחומים מסוימים, ובמיוחד ביחס לטבע הקוֹגניטיבי שלנו, ישנן תובנות מעניינות ומשמעותיות, חלקן חדשות, שבעזרתן נוכל לסלק כמה מן המכשולים המקשים על הרחבת החקירה המדעית, לרבות כמה דוקטרינות רוֹוחוֹת, שרגליהן ניצבות על קרקע הרבה פחות מוצקה מכפי שמקובל לחשוב. אני אבחן שלוש שאלות ספציפיות, כל אחת מהן סבוכה מקודמתה: מה היא שפה? מָהם גבולות ההבנה האנושית (אם יש כאלה)? ומהו הטוב המשותף שאליו עלינו לחתור? מעטים ההוגים בני זמננו שיאה להם התואר הכפול מדען-פילוסוף, ונדמה שנועם חומסקי הוא הנציג הבולט ביותר לשושלת הנכחדת הזאת, נציג שמזה שישה עשורים ויותר מתעקש על המקף המחבר-ולא-מפריד הזה, מתעקש לדון בעולם העובדות מתוך נקודת-מבט פילוסופית, ומתעקש להכפיף את הדיון הפילוסופי לעוּלן של העובדות הידועות. כך במדע וכך גם בפוליטיקה. החל מפירסומיו הראשונים, בסוף שנות ה-1950, מיקם חומסקי את עצמו באופן מודע על רצף אינטלקטואלי שראשיתו במהפכה המדעית של המאות 16–18 באירופה. וגם הספר שלפנינו, שנכתב בעשור התשיעי לחייו, נקרא כסידרה של פרקים בהיסטוריה האינטלקטואלית, עד שלא פעם קשה להבחין האם הדוֹבר הוא הפילוסוף דייוויד יוּם, הכימאי ג'וזף פְּריסטלי, או נועם חומסקי שמצטט אותם ומשכלל עוד ועוד את רעיונותיהם.
משכל (ידעות  ספרים)ספרי עליית הגג
מאת: אנתוני גוטליב
תיאור: שנים רבות מאוד לא ראה אור בעברית ספר היסטוריה קריא ויעיל של הפילוסופיה המערבית. סדרת הספרים של אנתוני גוֹטליבּ באה למלא את החסר הזה – ועושה זאת בהצלחה מרשימה. אחרי הכרך הראשון, חלום התבונה, שסיפר את תולדות הפילוסופיה מראשיתה ועד המאה ה-16, מופיע עתה הכרך השני הזה, חלום הנאוֹרוּת, שמוביל את הסיפור הלאה אל המאות 17–18, התקופה שבה התחילה להתגבש הפילוסופיה המודרנית. דֶקארט, הוֹבּס, שפּינוֹזה, לוֹק, לַייבּניץ, יוּם, ווֹלטֵר, רוּסוֹ... כל השמות הגדולים האלה הופכים בכתיבתו המבריקה של גוֹטליבּ לסיפורים מרתקים, מעשירים, ובלתי-משעממים בעליל. ואת שני הכרכים האלה עתיד להשלים כרך שלישי, שימשיך את הסיפור עד ימינו.
משכל (ידעות  ספרים)ספרי עליית הגג
מאת: ג'ים הולט
תיאור: ג'ים הולט לא ישכח את היום שבו נתקל בשאלה פשוטה לכאורה, ועם זאת קשה ועמוקה לאין שיעור: מדוע ישנו בכלל משהו, דבר-מה, במקום לא-כלום? מדוע, במילים אחרות, קיים העולם? "אני עדיין זוכר את הטלטלה שחשתי בשל תעוזתה של השאלה, צלילותה, עוצמתה הפשוטה", מספר הולט. "הנה ה'לָמה' האולטימטיבי העליון, זה שמרחף מאחורי כל הלָמה־אים האחרים ששאל המין האנושי מאז ומעולם". הולט, פילוסוף ומסאי אמריקני, אינו מוכן להניח לעניין. בניסיון למצוא תשובה – או לפחות רמז מאיר עיניים – לחידת הקיום, הוא נוטל על עצמו את תפקיד הבלש המטפיזי ופותח בחקירה אינטלקטואלית נמרצת, מרתקת ולפרקים גם נוגעת ללב. הוא מדלג בין יבשות וארצות, נפגש עם הוגי דעות ומדענים מן השורה הראשונה, נובר בכתביהם של ענקי רוח ממאות קודמות, מתחבט בקושיות ברומו של עולם, וחווה אובדן אישי, המעניק צביון אינטימי, מוחשי מאוד, לתהיותיו הקוסמיות. הספר המתאר מסע זה, מדוע קיים העולם?, הוא חיבור יוצא דופן, המזמין את קוראיו להעפיל בעקבות הכותב לפסגות הנישאות של הפיזיקה, הפילוסופיה, המתמטיקה, התיאולוגיה והספרות – ולצלול יחד עמו למעמקי הנפש האנושית.
הוצאת שלם
מאת: אייריס מרדוק
תיאור: ריבונות הטוב, שראה אור ב-1970, הוא מעט המחזיק את המרובה: חיבור דק גזרה, המציג את משנתה של מרדוק באופן תמציתי באמצעות שלושה מאמרים נפרדים שקובצו יחדיו. הספר נחשב לאחד הטקסטים המקוריים שהעמידה המחשבה המוסרית במחצית השנייה של המאה העשרים, ונדמה כי איכויותיו רק הולכות ומתבהרות בחלוף השנים. תרומתו הגדולה היא בהשבת האידיאה של "הטוב" לסדר היום האתי, כנגד נטייתה של הפילוסופיה המודרנית להתעלם ממושג זה או להמעיט מחשיבותו לדיון על מהות המוסריות. אף שהנוף האינטלקטואלי עבר שינויים משמעותיים מאז פרסום הספר, השאלות שמעלה ריבונות הטוב והתשובות שהוא מציע לא איבדו מאומה מחריפותן.
הוצאת שלם
מאת: משה מנשהוף
תיאור: הספר נכתב מנקודת מבט פילוסופית בסיסית, לפיה האדם הוא היוצר עולמות בהכרתו. הספר מציג תיאוריה מקיפה בארבע מסות: על התפיסה, על הזיכרון, על השינה ועל החלום. משה מנשהוף יוצר בספר שפה ייחודית משלו כדי להסביר סוגיות שונות בתחום ההכרה האנושית. שפה זו פשוטה ומובנת, אם כי הושקעו מאמצים לא מבוטלים בתהליך יצירתה היסודי, ובכל אות ומילה שלה. שפה זו נועדה להסביר את תופעות התפיסה השונות ואת הסוגיות הפילוסופיות הקשורות אליהן. אחד העקרונות המנחים השזורים כחוט השני במסות השונות הוא התפקוד – אנו חווים, זוכרים, ישנים וחולמים באופן שמתאים לתפקוד שלנו ומשרת אותו. למרות גישתו הפשוטה והנגישה של הספר לכל אדם, הוא מיטיב לרדת לעומקים של נבכי ההכרה האנושית.
כתב ווב הוצאה לאור בע"מ
מאת: עמנואל לוינס
תיאור: הזמן והאחר הנו "לידתה וניסוחה הראשון" של מחשבתו של עמנואל לוינס, כך לפי עדותו שלו עצמו. בארבע ההרצאות שנתן בין מרץ למאי 1947 , לוינס בונה מהלך פנומנולוגי מרשים ומגובש שבתוכו זרועות האינטואיציות המרכזיות שתמשכנה להפרות את כל הגותו. לראשונה סולל לוינס באופן חד וברור את הדרך החדשה בה ילך לאורך חייו ויצירתו: ממחשבת הזהות אל מחשבת האחרות, מן האני הבודד אל היחס עם הזולת. הפנומנולוגיה של הזמן והאחר היא עשירה ומגוונת: הבדידות, נדודי השינה, היש, העונג, הסבל, המוות, הזמן, וכמובן הזולת על מופעיו (הנשי, הבן), כל אלו זוכים כאן לניתוחים מקוריים ועמוקים, המתכתבים ומתווכחים לסירוגין עם ההיסטוריה של הפילוסופיה המערבית כולה: מפרמנידס ואפלטון עד ברגסון, סארטר וכמובן היידגר. מתוך פנומנולוגיה זו מנסח לוינס את מחשבת האדם שלו, ומוביל את הקורא מעולם ה"יש" אל האופק של הזולת שביחס אליו מגלה הסובייקט את צורתו המקורית. הזמן והאחר ניגש למלאכה זו מתוך עיון במסתורין של הזמן, שהנו המסתורין של העתיד או של המוות: מהו טיב יחסנו לאחרות של העתיד? מהו יחסנו למוות? ומהו הקשר שבין אחרות העתיד לאחרות הזולת? בסגנונו הייחודי מציע כאן לוינס לראשונה את אחת התזות היסודיות והנועזות ביותר בכל הגותו: "היחס עם העתיד מתממש בפנים-אל-פנים עם הזולת".
הקיבוץ המאוחד
מאת: דנה בלאנדר, כרמית הבר, מרדכי קרמניצר
תיאור: הזיקה ההדוקה בין כבוד האדם ובין הטיפול הרפואי נובעת מכך שהמפגש הטיפולי הוא מפגש בין–אנושי. לכן כבוד האדם הוא זכות חיה, כלומר - לא רק מונח מעוגן באמנה, בחוק או בקוד אתי אלא ערך שיש לחיות אותו יום–יום, שעה–שעה, אדם–אדם. בספר זה אנו מבקשים להחיות את הזיקה שבין כבוד האדם, שהוא ערך חוקתי עליו, ובין כבוד האדם כחוויה חיה בטיפול הרפואי. הפגיעוּת של כבוד האדם בזירה הרפואית נגזרת מאופיים הטוטלי של המוסדות הרפואיים, מתלותו של המטופל בצוות הרפואי ומטבעו חודר הגבולות של הטיפול הרפואי. במוסדות אלו עלולות להתרחש פגיעוֹת בכבוד האדם שלא במזיד ושלא במודע, שכן הצוות המטפל עושה את מלאכתו לילות כימים במסירות ובמקצועיות בשעה שהוא מתמודד עם חולים רבים מאוד בעזרת משאבים מוגבלים ובעומסי עבודה כבדים. גם הספר וגם הפרויקט שהוא מבוסס עליו - "כבוד האדם במוסדות ציבור" צמחו מן השאלות ומן הדילמות שמעורר הפער שבין ההסכמה הרחבה על חשיבותו של כבוד האדם כנדבך מרכזי בעבודה הרפואית לבין מימושו הלכה למעשה. האתגר הגדול נולד מטבעו הייחודי של ערך כבוד האדם, שהוא נחווה ומוחשי יותר דווקא בהיעדרו, ברגעים שהוא נרמס. מדובר אפוא בפער בלתי נמנע בין החמקמקות של הגדרת המושג "כבוד האדם" ובין החיוּת החריפה של הפגיעה בו. חיבור זה נכתב מתוך הכרה בפער הזה, והוא משקף אותו.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: גסטון בשלאר
תיאור: הפואטיקה של החלל, מספריו המוכרים והאהובים של גסטון בשלאר, חוקר במבט מקורי ופואטי את כל המקומות, הבתים, הנופים והחללים המקיפים את האדם; מעליית הגג ועד לקן הציפור, מהמרתף ועד למיניאטורה, חללים שמציתים את דמיוננו ומזמינים אותנו לשכון בהם.
משכל (ידעות  ספרים)הוצאת בבל בע"מ
מאת: יוסי מאלי
תיאור: 'גילוי העולם וגילוי האדם' – במילים אלו הגדיר ההיסטוריון הצרפתי ז'יל מישלֵה את התחייה התרבותית שהתחוללה באירופה בעת החדשה המוקדמת, ויש בהן כדי למצות את התכנים והנושאים העיקריים של כרך זה. שכן, בתקופה זו שבין 1450 ל-1650 התפתחה כנגד השקפת העולם הביניימית-קתולית, שעמדה בתוקפה במשך אלף שנות הציביליזציה הנוצרית, תפיסת מציאות חדשה, חילונית במהותה, שהתמקדה באדם, בחייו הארציים ובעולם הממשי. המאמרים המקובצים בכרך דנים בהוגים ובתנועות האינטלקטואליות שחוללו את המהפכה הרעיונית הזאת: ההומניסטים, שגילו מחדש את ערכיה של התרבות הקלסית; מונטיין, שקספיר ודקארט, שהגדירו מחדש את ה'אני'; התגליות הגאוגרפיות והאתנוגרפיות שזימן העולם החדש, ששינו את ההתייחסות ל'אחר'; לותר, קלווין ורדיקלים אחרים, שביססו את הרפורמציה הפרוטסטנטית על האמונה הדתית הפרטית והחווייתית; וכנגדם הישועים והמסדרים הקתוליים האחרים, שהגנו על מסורות האמונה הישנות במושגים ובאמצעים חדשים; מקיאוולי, הובס ושפינוזה, ותגובותיהם לתופעה החדשה במציאות הפוליטית של התקופה – ה'מדינה'; תרבות הבארוק – ראקציה דתית ואמנותית לסגנון הקלסי של הרנסנס או מהפכה מודרניסטית?; והתמודדותה של ההגות היהודית עם כל אותן תמורות ומהפכות תרבותיות שהתרחשו סביבה ובתוכה. נושאים אלו ואחרים זוכים בכרך זה לעיון מפורט, בהיר ומרחיב אופקים.
מוסד ביאליק
מאת: דני רוה
תיאור: הספר שבידכם עוסק ביוגה של פטנג'לי מנקודת מבט פילוסופית. הוא מעלה שאלות, לא בהכרח מספק תשובות ובטח שלא 'אמיתות', קלישאות או 'טיפים' מכל סוג שהוא. הספר דן בשאלות של חופש, זהות עצמית, היומיומיות ומה שמעבר לה, כמו גם תרגום – בין שפות ותרבויות, ובעצם בכל מפגש עם 'האחר'. 'האחר' במקרה שלפנינו הוא בראש ובראשונה היוגה-סוטרה, טקסט הודי עתיק שהתחבר בשפה הסנסקריטית בראשית הספירה הנוצרית. יצירה זו משקפת תרבות אלטרנטיבית של שתיקה במקום שפה ומחשבה, של עצירה במקום פעולה, של התבוננות במקום מעורבות והזדהות. 'האחר' הנידון כאן הוא גם 'אחרות פנימית' או שכבות כמוסות של ההוויה האנושית ששפטנג'לי, מחבר היוגה-סוטרה, מבקש לחשוף. כנספח מצורף תרגום חדש, קפדני ומהודק לעברית של היוגה-סוטרה לפטנג'לי.
הקיבוץ המאוחד
מאת: גלעד שביד
תיאור: השאלות מהי מהות היופי; מהו מקור היופי; האם היופי הוא אוניברסלי או אישי, ועוד שאלות שעניינן ביופי, מעסיקות זה אלפי שנים בני אדם חושבים ומי שעוסקים ביופי. בספר זה, על שני חלקיו, מנסה המחבר לבחון מחדש את סוגיית היופי החזותי והשאלות הקשורות בו, ולהציע תאוריה כללית בנידון. נקודת המוצא שלו היא שהיופי החזותי התפתח במהלך האבולוציה ככלי המשרת את צורכי ההישרדות של הפרט. בחלקו הראשון של הספר מציג המחבר את הרקע התאורטי להתפתחות הרגש האסתטי, ובכלל זה ההשלכות האסתטיות של חוש הראייה, אופן תפקודו והמטלות שעמן הוא מתמודד; ההשפעות של האינטראקציה עם הסביבה שבה התפתח האדם על התפיסה האסתטית; הפרמטרים הקובעים יופי וכיעור, בהתאמה לאורח חיי האדם, וכן המנגנונים הביולוגיים שאולי יש להם השפעות אסתטיות חשובות. בחלקו השני של הספר מפרט המחבר את התאוריה האסתטית שלו, ובכלל זה את גורמי העיבוד העיקריים הקובעים העדפות אסתטיות, את הגורמים המשפיעים על הרגש האסתטי ועוצמתו ואת סוגי היופי החשובים.
מוסד ביאליק
מאת: דרור פימנטל
תיאור: ספר זה נועד להנהיר את המונח "אסתטיקה" לאשורו. בשימושו הצר, המונח מורה על צבר כללים לשיפוט ביקורתי של האמנות, שהיו בתוקף עד המאה השמונה-עשרה. בשימושו הרחב, המונח מורה בעצם על כל סוג של מחשבה תאורטית על אודות האמנות. הספר עוקב בשפה בהירה ומובנת לכול אחר עיקרי המחשבה האסתטית למן התקופה הקלסית ועד המחצית השנייה של המאה העשרים – מאפלטון ואריסטו ועד היידגר, בארת, דרידה ולאקאן. בתוך כך מציע הספר במחוות מחשבה מטא-תאורטית את מודל המרובע האסתטי, שבו מתמקמת כל אחת מן התאוריות האסתטיות הנידונות בו. לספר אופי היברידי מכמה בחינות: הוא משלב, לראשונה בעברית, הן דיון בתאוריות האסתטיות המסורתיות והן דיון בתאוריות האסתטיות החדשניות, אלה שעל ספו של המילניום החדש; הוא חוצה את הבידול הסוגתי המסורתי הקיים בין האמנויות, בראש ובראשונה זה שבין האמנויות הפלסטיות לאמנויות המילוליות; והוא נכתב בצמוד לאמנות עצמה, על מכלול צורותיה וסוגותיה. כך קונה הדיון התאורטי את עיגונו ביצירות אמנות קונקרטיות – מוכרות וחדשות, מופשטות ופיגורטיביות – מן האמנות הבין-לאומית ומן האמנות הישראלית. היברידיות זו, על הממד המפתיע שבה, ודאי תוכל לעורר עניין בקרב שוחרי תאוריה ושוחרי אמנות כאחד.
מוסד ביאליק
מאת: סימון וייל
תיאור: ספר זה נועד לחשוף את הגותה של סימון וייל ,שהיא אקטואלית מתמיד, לנוכח המשברים הפוקדים את העולם המערבי. וייל מתארת את התהליכים השוחקים את הסולידריות החברתית ומציעה תובנה מקורית של פוליטיקה מבוססת צדק.
הוצאת אוניברסיטת בר אילןכרמל
מאת: גדי טאוב
תיאור: התפיסה המודרנית של האדם במערב נולדה במאה השמונה-עשרה מתוך מחשבת הנאורות. בתוך פרץ זה של מחקר ומחשבה פילוסופית התבססו מאז ועד ימינו לא רק הדיסציפלינות והמתודולוגיות המודרניות בחקר האדם והחברה, אלא גם התורות הפוליטיות והאופקים המוסריים של תפיסותינו ההומניסטיות. הנאורות היא שהעמידה, כדברי ארנסט קסירר, את האוטונומיות האנושיות על בסיס האוטונומיות של התבונה. הוגי הנאורות סברו שאם נשחרר את תבונתנו מכבליהן של אמונות טפלות, תפיסות אי-רציונליות, והבלים אחרים שערמה המסורת על תודעתנו, נוכל לראות את העולם ואת עצמנו באור חדש. מכוח מחשבה ביקורתית ושיטתית נוכל לא רק להבין את המציאות, אלא גם לעצב אותה מחדש, על יסוד הבנה זו, לרווחתנו ולתועלתנו. התבונה אפוא היא שמאפשרת לאדם להתנשא מעל לדטרמיניזם המושל בשאר הקיום, ולזקוף את מלוא קומתו כסובייקט אוטונומי, ריבון לגורלו שלו. כרך זה – הראשון בסדרת תולדות הרעיונות – מבקש לפרוס לפני הקורא העברי כמה מקוויו הכלליים, וגם כמה מפינותיו הנידחות, של סיפור מרתק זה על המהפכה המחשבתית שמתוכה נולדה התודעה המערבית המודרנית.
מוסד ביאליק
מאת: גדי קרביץ
תיאור: הספר עוסק בספקנות פילוסופית ובהשפעתה על תורת ההכרה ועל החברה האנושית בעידן הפוסטמודרני, וחושף את הקורא למגוון רחב של טיעונים לוגיים ספקניים שהועלו על ידי פילוסופים רבים במהלך ההיסטוריה של הפילוסופיה המערבית. מטרתו העיקרית של הספר היא הצגה ביקורתית של שלבי ההתפתחות של תורת ההכרה ככלל ושל הזרם הספקני בפרט, מיוון העתיקה ועד ימינו אנו, בפני כל אדם המתעניין בחקר המציאות והכרתה. התפתחויות אלה מתוארות באופן פשוט ותמציתי, שמבהיר את השלכותיה של אי־הוודאות האפיסטמית על החברה המודרנית: ויתור על החיפוש אחר האמת וכניעה לדוגמטיות, לספקנות מוחלטת ולהונאה עצמית, ואולי אף מציע דרך פרקטית ומוסרית להתמודד אתה — וזאת על מנת לאפשר המשך חקירה פילוסופית והמשך התפתחות של תורת ההכרה ושל המדע כולו, מבלי להגיע לכאוס חברתי של החשיבה האנושית, שהדרך ממנו לסובייקטיביזם ולניהיליזם קצרה מאד. ספרים מעטים בלבד נכתבו בעברית על תורת ההכרה ועל ספקנות פילוסופית, ומכאן הייחודיות של הספר. מחד, הוא כולל חומר מקצועי רב בנושא תורת ההכרה, ספקנות אפיסטמולוגית, לוגיקה ורטוריקה; ומאידך, לשונו צלולה ונגישה גם לקוראים שאין להם רקע פילוסופי נרחב.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: מיכל גוברין
תיאור: המסע שבספר תר אחר הסמוי מן העין בירושלים וברבדים נשכחים של המיתוס על אודות העיר כאישה אהובה, בוגדת, נבגדת ותמיד נחשקת. התשוקה לירושלים של מאמיני שלוש דתות האל־האחד ליבתה לאורך כל שנותיה יריבוּת, קנאה ומלחמות על בעלותה. ממציאוּת מורכבת זו, מצביעה מיכל גוֹברין על הצורך להכיר בשורשים הארוטיים של המאבק על ירושלים כגורם מהותי בכל פתרון עתידי. היא מַפְנה את האחריות על דמותה של ירושלים – במציאות ובמיתוס – אל היהדות, שהעניקה לה את מסד קדושתה וששבה אליה כריבון. מלב המיתוס היהודי מציעה גוברין דגם חלופי, מהפכני, למחשבה על עתיד העיר. לא עוד בעלוּת כזאת או אחרת, אלא דווקא שמיטה, במובנה הסמלי העמוק: הסרת גדרות ומחיצות והשתחררות מחרדות קיומיות כדרגה עליונה של קדוּשה ובעלוּת. מידת השמיטה נובעת מירושלים עצמה, כפי שעולה מעיוניה מאירי העיניים של גוברין במקורות, החל במקרא, במדרש ובקבלה, ועד להדהודיהם העכשוויים באמנות הישראלית או בשיח הפוליטי; וכן מקריאתה הקשובה בשירתו של פאול צלאן ובהגותו של ז'אק דרידה – בן־שיח קרוב של גוברין, שהיה שותפהּ לחיבור ספר העיון גוף תפילה.
הקיבוץ המאוחד
מאת: ענת מטר
תיאור: המסה על דלות המוסר היא טקסט קריטי, המעמיד הצעה מהפכנית. בניגוד לתפיסה הרווחת, שלפיה הפוליטיקה שואבת את הצדקתה מן המוסר, ענת מטר טוענת כי המוסר דל מכדי לאפשר תוכן פוליטי שאינו מדשדש במובן-מאליו הכפוף למניפולציות כוחניות. הסדר הוא הפוך: השיח המוסרי משני לשיח הפוליטי. תפישת המוסר שלנו צומחת ממסה קריטית של התנסויות אישיות, אקטיביזם, ניתוחים פוליטיים, עובדות אמפיריות, נרטיבים היסטוריים ומודלים תרבותיים-מחנכים. אלה מצילים את המוסר מדלותו וממלאים אותו תוכן קונקרטי. את התוכן הזה אפשר לנסח בקצרה כך: המוסרי הוא שמאלי.
הקיבוץ המאוחד
מאת: יוחאי עתריה, גיל מרקוביץ
תיאור: 2001: אודיסאה בחלל היא יצירה משותפת של הבמאי סטנלי קובריק (1999-1928) ושל סופר המדע הבדיוני ארתור סי. קלארק (2008-1917), שני יוצרים משפיעים מהמאה העשרים. אלפי סרטים יצאו לאקרנים מאז 1968 ועד היום, אולם רובם נשכחו, ואילו 2001 : אודיסאה בחלל נותר רלוונטי. אסופה זו דנה בסוגיות מרכזיות בסרט: האם בני האדם אלימים מטבעם; מה הקשר בין טכנולוגיה, אלימות, אחריות, רציונליות וחירות; במה נבדל האדם מישויות אחרות ומבעלי חיים אחרים; מהו עידן העל־אדם והאם הוא קרוב; איך ייראו מסעות חלל עתידיים; מדוע עוד לא פגשנו חוצנים; כיצד יתפתחו יחסיו של האדם עם בינה מלאכותית מתקדמת דוגמת האל־9000 וסוגיות נוספות. נוסף על כך, אסופה זו מציעה קריאה דתית ופילוסופית של 2001: אודיסאה בחלל. אסופה זו, המציינת חמישים שנים לסרט 2001 : אודיסאה בחלל (1968) ולנחיתה על הירח (1969), היא תוצאה של סדרת תוכניות בת 12 פרקים ששודרה במסגרת “המעבדה” (רשת “כאן תרבות”), ומטרתה לאפשר לנו להבין את חמישים השנים שחלפו מאז ולעזור לנו לדמיין את העתיד באופן יצירתי ומפוכח.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: כרמל שלו
תיאור: ספר זה הוא הרהור על נושא כאוב ומושתק: הזדקנות. תרבות האנטי־אייג'ינג נוטה להכחיש אותה, אך עלינו להודות שאין מנוס ממנה ולהכיר בהשתנות ובפגיעות הכרוכות בה. הספר מזמין את הקוראים לפגוש את ההזדקנות בראשית המאה ה־21 בישראל במבט מפוכח, ולראות בה הזדמנות לצמיחה תודעתית, כדי להזדקן בחן ובחסד, בבינה ובחוכמה. יש בהזדקנות אי־נחת, והיא מעוררת שאלות הנוגעות לזהות ולמערכות היחסים שלנו, לתפקידנו כזקני שבט ולמורשת שברצוננו להנחיל לדורות העתיד. אולם בידינו לעצב את מקומנו בעולם מרגע לרגע, לטפח הזדקנות מיטיבה לעצמי ולזולת, ולהזדקן באהבה, בחמלה, בשמחה ובשלווה. המחברת שוזרת נרטיב אישי של חוויותיה מול הורים מזדקנים ומול הזדקנותה היא עם תובנות ממאות קבוצות שיח שהנחתה בשנים האחרונות, מתוך השקפת עולם השואבת מחוכמה בודהיסטית עתיקה: כל התופעות מופיעות, מתפוגגות ונעלמות; כך גם האדם. ביכולתנו לבחור כיצד לקבל את ההזדקנות — באיבה או באהבה. אם ניפתח אל חוויות ההזדקנות בלב חומל, סקרן ואמיץ, אפשר שנגלה אוצרות של תובנה ותבונה. הספר מיועד לבני כל הגילים, לכל מי שפוגשים הזדקנות בעצמם, בקרוביהם או במטופליהם.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
הצג עוד תוצאות