נמצאו 113 ספרים בקטגוריה
לכל הספרייה
מאת: אנטוני ביוור
תיאור: אוגוסט 1942 הגיעה הארמיה השישית של היטלר לפאתי העיר שנקראה על שמו של מנהיג ברית המועצות. במשך חמישה חודשים שרדו הרוסים תחת המצור האכזרי של הנאצים, נחושים להחזיק בסטלינגרד בכל מחיר. לאחר מכן, במהפך יוצא מגדר הרגיל, הם איגפו את כוחות האויב עד שהוא כותר והפסיד בקרב. המלחמה הזאת, על חורבותיה של עיר אחת, עלתה בחייהם של יותר ממיליון בני אדם משני הצדדים, חיילים שנלחמו בתנאים תת-אנושיים ואזרחים שנלכדו בשדה הקרב האורבני.
הקרב על סטלינגרד לא היה רק נקודת מפנה פסיכולוגית במלחמת העולם השנייה, אלא גם שינה את פניה של הלוחמה המודרנית. היסטוריונים ומבקרים מכל רחבי העולם הגדירו את סטלינגרד של אנטוני ביוור כתיאור המהימן ביותר של המערכה הנוראה ביותר במלחמת העולם השנייה.
אנטוני ביוור ראיין ניצולים וחשף פרטים חדשים לחלוטין בארכיונים רבים בגרמניה ובברית המועצות לשעבר, בהם תמלילי חקירות של שבויים ועצורים ודוחות על עריקה והוצאות להורג. סטלינגרד הוא תיעוד בלתי-נשכח וחסר תקדים של אכזריות, של אומץ ושל סבל אנושי.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: גדי טאוב
תיאור: התפיסה המודרנית של האדם במערב נולדה במאה השמונה-עשרה מתוך מחשבת הנאורות. בתוך פרץ זה של מחקר ומחשבה פילוסופית התבססו מאז ועד ימינו לא רק הדיסציפלינות והמתודולוגיות המודרניות בחקר האדם והחברה, אלא גם התורות הפוליטיות והאופקים המוסריים של תפיסותינו ההומניסטיות. הנאורות היא שהעמידה, כדברי ארנסט קסירר, את האוטונומיות האנושיות על בסיס האוטונומיות של התבונה. הוגי הנאורות סברו שאם נשחרר את תבונתנו מכבליהן של אמונות טפלות, תפיסות אי-רציונליות, והבלים אחרים שערמה המסורת על תודעתנו, נוכל לראות את העולם ואת עצמנו באור חדש. מכוח מחשבה ביקורתית ושיטתית נוכל לא רק להבין את המציאות, אלא גם לעצב אותה מחדש, על יסוד הבנה זו, לרווחתנו ולתועלתנו. התבונה אפוא היא שמאפשרת לאדם להתנשא מעל לדטרמיניזם המושל בשאר הקיום, ולזקוף את מלוא קומתו כסובייקט אוטונומי, ריבון לגורלו שלו. כרך זה – הראשון בסדרת תולדות הרעיונות – מבקש לפרוס לפני הקורא העברי כמה מקוויו הכלליים, וגם כמה מפינותיו הנידחות, של סיפור מרתק זה על המהפכה המחשבתית שמתוכה נולדה התודעה המערבית המודרנית.
מוסד ביאליק
מאת: נפוליאון בונפרט
תיאור: דומה שבמדינה שהסיסמה המכוננת והמעצבת שלה היא "כל העם צבא" ושהמלחמה — או צילה — היא הפעילות האנושית המרכזית המלווה אותה מאז הקמתה, יש מקום להביא לידיעת אזרחיה קוראי העברית את הדברים שאמר אחד הלוחמים הגדולים ביותר בהיסטוריה המודרנית — הלוא הוא נפוליאון בונפרט. האיש המורכב הזה, קצין שאפתן ללא מעצורים, מפקד אמיץ, לוחם עשוי ללא חת, מצביא נועז, גאון צבאי שלמד מקודמיו הקדמונים חניבעל, יוליוס קיסר ואחרים שהיו לו למקורות השראה ולהם ניסה להשתוות. פטריוט צרפתי בלתי מתפשר, איש ספר משכיל, מדינאי בעל חזון רב־תחומי פורץ גבולות — ובה בעת תוקפן אלים, רודן אכזר וחסר רחמים — צרב את חותמו העמוק על אירופה בכלל ועל צרפת בפרט. אמן הפיקוד על צבאות, נערץ על חייליו ועל הסופרים והאינטלקטואלים הנודעים בתקופתו, שבע ניצחונות שידע גם מפלות קשות, ומדינאי ערמומי אם לא חכם — נפוליאון בונפרט השאיר אחריו אלפי פקודות, צווים, מכתבים, מחשבות והגיגים בכל התחומים. אנחנו בחרנו בתחום הצבאי כדי להביא לקוראי העברית את משנתו הצבאית של האיש הזה, לנסות להבין מתוך דבריו את התשובות לשאלה הגדולה שהניעה אותו: איך לעשות מלחמה.
נהר ספרים
מאת: עידו קוך
תיאור: במשך כ-400 שנות שלטון האימפריה המצרית בכנען היו מגעים קרובים בין פקידי השלטון המצרי לבין האוכלוסייה המקומית בכנען, מגעים שהובילו לעיצוב זהותה החברתית, התרבותית והדתית של האליטה הכנענית. ספר זה בוחן את הממצאים הארכיאולוגיים מתוך גישה פוסט-קולוניאלית מודרנית, ולומד מהם על מערכת הקשרים בין תושבי השפלה ומישור החוף הדרומי של ארץ ישראל לבין השלטון המצרי. כיצד חווה הנשלט את השלטון ואת תרבותו? כיצד השפיעה התרבות המקומית על דפוסי השלטון הקולוניאלי? כמו כן בוחן הספר את התמורות שחלו בחברה הכנענית לאחר תום שלטון האימפריה; איזו מורשת השאירה התקופה הארוכה של השלטון הזר על האוכלוסייה המקומית? כיצד הושפעו הדת, התרבות והזהות החברתית של תושבי כנען, ובעיקר אלו של האליטות, מהניתוק מן התרבות המצרית הדומיננטית? מסקנות הספר אינן ממעיטות מחשיבות הגורמים ה"חיצוניים" בעיצוב המאורעות ההיסטוריים, אך הן מוסיפות ממד נוסף להבנת התקופה שעיקרו תפקידה הפעיל של האוכלוסייה המקומית בעיצוב האירועים. בספר נסקרים ממצאי המחקר הארכאולוגי החדש מן השפלה וממישור החוף הדרומי של ארץ ישראל מהאלף השני ומראשית האלף הראשון לפסה"נ.
יד יצחק בן-צבי
מאת: דבורה גרא, דניאלה דוויק, נורית שובל־דודאי
תיאור: היצירה הרוחנית החשובה של היוונים שחיו, פעלו ויצרו בעריה היווניות של ארץ־ישראל נסקרה בספרו של יוסף גייגר 'אהלי יפת: חכמי יוון בארץ־ישראל' שראה אור בהוצאת יד יצחק בן־צבי בשנת תשע"ב (2012 ). הספר המלומד, אשר זיכה את מחברו בפרס יצחק בן־צבי בחקר תולדות ארץ־ישראל לשנת תשע”ג, מיפה לראשונה את חיי הרוח של דוברי היוונית בארץ־ישראל במשך כאלף שנה — מימי אלכסנדר מוקדון ועד הכיבוש המוסלמי — וכלל תיאור של כמאתיים אנשי חינוך, משפטנים, פילוסופים, אנשי מדע, היסטוריונים ומשוררים. הסקירה המקיפה והמדויקת של גייגר חשפה לראשונה בפני הקורא העברי עולם עשיר של אנשי רוח ויוצרים יוונים, מהם שהשפיעו רבות על כלל הקהילה דוברת היוונית של זמנם. כך התגלה פרק חשוב בחיים האינטלקטואליים בארץ־ישראל בתקופה הידועה גם כתקופת המשנה והתלמוד. אנשי הרוח הללו השאירו אחריהם אלפי עמודים של שירה ופרוזה, אך יצירותיהם כמעט אינן מוכרות לקורא העברי. אוסף התרגומים המוגש בזה לכבוד פרופ' גייגר עם הגיעו לגבורות הוא כרך נלווה ל'אהלי יפת', ומטרתו לפתוח צוהר נוסף לעולם האינטלקטואלי של היוונים והרומאים בארץ־ישראל. מיטב החוקרות והחוקרים בארץ, במגוון התמחויות, תרגמו לראשונה לעברית מדגם של קטעים יווניים ולטיניים מן התקופה, וכך יש בידי ציבור הקוראים להכיר מקרוב כתובות ופפירוסים, שירה ופרוזה, פילוסופיה, רטוריקה, היסטוריה וכתבים צבאיים, שנכתבו בארץ־ישראל בעת ההיא.
יד יצחק בן-צבי
מאת: דוד אוחנה
תיאור: מסדר הניהיליסטים: לידתה של תרבות פוליטית באירופה 1930-1870, חלקה הראשון של הטרילוגיה דרכי המודרניות, מציג זרם אינטלקטואלי מיוחד במינו, ששימש כור היתוך ומקור יניקה למחשבה הטוטליטרית. פני יאנוס של תאווה ניהיליסטית ותשוקה טוטליטרית הם נושאו של מחקר רב-תחומי זה, החותר למצוא את מרחב החוויה של הוגים, מבקרי תרבות, תאורטיקנים פוליטיים, מהנדסים, אדריכלים ותנועות באמנות קודם שרעיונותיהם קרמו עור וגידים במציאות ההיסטורית של אירופה בעידן הטכנולוגי.
מוסד ביאליק
מאת: ריצ'רד אוברי
תיאור: 24 באוגוסט 1939, וגורל העולם תלוי על בלימה. הדיקטטור הגרמני גמר אומר לפלוש לפולין ולהכניעהּ, ועתה הוא ממתין לתשובתו של הדיקטטור השני יוסיף סטלין, שליטהּ האכזר של ברית המועצות, ולהבטחה שישתף פעולה עם כוונות ההתפשטות של גרמניה הנאצית. לראשי מדינות המערב אין אשליות. הם מבינים היטב את כוונותיו ומכירים את שיטותיו. ועם זאת, הם מנסים ברגעים האחרונים ממש להציל את העולם ממלחמה ארוכה והרסנית. ריצ'רד אוברי כבר הוכיח את יכולתו לחדור לנפשם של שני הדיקטטורים. כעת הוא פורש דיווח מסעיר של ימי השלום האחרונים. יום־יום, ולעיתים שעה־שעה, הוא עוקב אחר מעשי השליחים מצד לצד, אחר המסמכים ואחר האולטימטומים שכשלו ולא הצליחו למנוע אסון נורא. ספרו של אוברי נקרא כספר מתח עוצר נשימה. הסוף ידוע, אך הדרך אליו מסעירה. וריצ'רד אוברי, כמו שהעידו עליו מבקריו, התברך ביכולות סיפור נדירות. מבקר האובזרבר הכריז עליו כי הוא אחד מגדולי ההיסטוריונים בימינו.
עם עובד
מאת: עמית גיש
תיאור: "חורבות מן ההווה" משרטט את מסלולי הנדודים של בונקרים צבאיים, שמאז ראשית המאה העשרים משוטטים בהתמדה על פני הגלובוס: בונקרים שראשיתם בדרום אפריקה של מלחמת הבורים ואחריתם בחומת ההפרדה שהקימה ישראל לאורכם של השטחים הכבושים, ואשר בתווך הוקמו באלפיהם לאורך גבולות צרפת, אנגליה וגרמניה, לחופי האוקיינוס האטלנטי, ובפנים הארץ של אלבניה תחת שנות הדיקטטורה הקומוניסטית. על־אף שסימנים של הרס והזנחה גורמים להם להיראות כשרידיו של עידן קדום, הבונקרים הללו הם חלק בלתי נפרד מתקופתנו אנו: תוצר של פורענויות המאה העשרים, חלל שבו מהדהדים עדיין קולותיהם הנשכחים של אלו שאכלסו אותם, ושל אלה שנגדם הופנו. בהכילם את עוביו של החומר ואת פגיעותו לנוכח הזמן, הבונקרים הם נופים ארכיטקטוניים של יופי מוזר, שובה לב; צורה אסתטית יקרת ערך, השופכת אור על פגיעותם ועל שבריריותם של מפעלות האדם, כדי לפתוח, מתוך החורבן והאלימות, אפשרויות חדשות של עבודת זיכרון.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: הנרי מורגנטאו
תיאור: הנרי מורגנטאו (1946-1856) היה עורך דין, איש עסקים ושגריר ארצות־הברית באימפריה העות'מאנית בתקופת מלחמת העולם הראשונה. כשגריר באימפריה העות'מאנית, מורגנטאו היה מזוהה כקול האמריקאי החשוב ביותר נגד רצח העם הארמני. על אף שעניין ביטחונם של אזרחים אמריקאים (מסיונרים נוצרים ברובם) ושל יהודים היה בראש סדר העדיפויות של תפקידו כשגריר, מורגנטאו ציין שהנושא שמעסיק אותו ביותר הוא העניין הארמני. לאחר פרוץ מלחמת העולם הראשונה ארצות־הברית נותרה ניטראלית, ולכן השגרירות האמריקאית ומורגנטאו ייצגו בקונסטנטינופול אינטרסים שונים של בעלי ברית שנותרו ללא ייצוג דיפלומטי באימפריה בשל המלחמה. כשהשלטונות העות'מאניים החלו בחיסול שיטתי של העם הארמני בשנים 1915-1914 , שולחנו של מורגנטאו הוצף מדי שעה בדיווחים של קונסולים אמריקאים השוהים במקומות שונים ברחבי האימפריה המתעדים מעשי טבח וגירוש המוני של אוכלוסייה ארמנית. עם התגברות קצב העדויות שהתקבלו, עדכן מורגנטאו את הממשל האמריקאי על פעולותיה של הממשלה העות'מאנית וביקש את התערבותו. הממשל האמריקאי, שלא היה מעוניין להיגרר למעורבות במלחמה, נותר כוח ניטראלי והסתפק בהודעת גינוי רשמית בלבד. מורגנטאו קיים פגישות רמות דרג עם מנהיגי האימפריה העות'מאנית בניסיון לשפר את מצבם של הארמנים, אך מחאותיו זכו לדחייה ולהתעלמות. ספר הזיכרונות של הנרי מורגנטאו, סיפורו של השגריר מורגנטאו, הוא תיאור ייחודי של שנותיה האחרונות של האימפריה העות'מאנית וכניסתה למלחמת העולם הראשונה. הספר מכסה כמה נושאים עיקריים שיש ביניהם קשר הדוק, ובמרכזם ההיערכות הגרמנית למלחמה, כניסת העות'מאנים למלחמה, והג'נוסייד הארמני. חשיבותו של הספר נובעת מהיותו מקור חשוב למידע לא רק על הג'נוסייד הארמני, אלא גם על המדיניות העות'מאנית, הגרמנית, הרוסית, והאמריקאית בתקופה מכרעת בתולדות העולם.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: דוד רטנר
תיאור: סוף שנות ה־60 והמחצית הראשונה של שנות ה־70 היו שנים מסעירות וחסרות תקדים בהיסטוריה של אתיופיה: תנועת סטודנטים דומיננטית, קבוצות קריאה פוליטיות הופיעו בכל מקום והמהפכה ב־1974 אשר הפילה מכסאו את הקיסר, העלתה לשלטון ארגון צבאי בעל אג’נדה מרקסיסטית (דרג) והביאה לסיומו שלטון מלוכני בן מאות שנים. בתוך מכלול הארגונים המהפכניים שעלו על הבמה בתקופה זו התבלטו שניים: EPRP הפופולרי והרדיקלי שבתוך זמן קצר גייס לשורותיו עשרות אלפי חברים ו־TPLF הצנוע והפרובינציאלי יותר. תחילתה של תקופה זו התאפיינה בשיח פוליטי פתוח וסוער באופן שאתיופיה לא ידעה כמותו, אך לקראת סוף שנות ה־70 המדינה התדרדרה למלחמת אזרחים מדממת אשר הסתיימה רק ב־1991, עם עליית TPLF לשלטון. ספר זה בוחן את סוגיית חלקם של בני קהילת ביתא־ישראל, יהודי אתיופיה, באירועים היסטוריים אלו. בניגוד לאמונות הרווחות בדבר חייהם ומעשיהם של בני הקהילה בעודם באתיופיה, ספר זה חושף כי רבים מבני הקהילה אכן היו מעורבים בפרק היסטורי מרתק זה, חלקם כלוחמים, אחרים כפעילים פוליטיים ובתפקידים נוספים. ספר זה מעלה את השאלות מדוע פרק זה על אודות בני הקהילה נשכח מתוך הנראטיב ההיסטורי על אודותיהם וחייהם באתיופיה, ומה אפשר ללמוד מכך על פוליטיקה של זיכרון ושכחה בחברה הישראלית.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: אלון קונפינו
תיאור: מה לאמיתו של דבר גרם לנאצים לשרוף ספרי תורה בכל רחבי גרמניה ב-9 בנובמבר 1938? בספר זה, המסתמך על שורה של ארכיונים, אלון קונפינו מציע פרשנות מעמיקה חדשה לשואה. קונפינו משרטט את הסיפורים שנאצים וגרמנים אחרים סיפרו לעצמם על עצמם, על המקום שממנו באו ועל המקום שפניהם מועדות אליו, וחושף כיצד הובילו הסיפורים הללו למסקנה כי לצורך כינונה של ציוויליזציה נאצית חדשה יש לבער את היהודים תחילה. בעיני הנאצים, היהודים סימלו מקורות היסטוריים של רשע – מן התורה עד לקפיטליזם ולבולשביזם המודרניים – ויש לעקור אותם מן השורש כדי לכונן ציוויליזציה חפה מחוב ליהודים. מהותה של השואה, היתה ניסיון השתלטות על ההיסטוריה ועל הזיכרון של גרמניה ואירופה, של היהדות והנצרות. בדמיון הנאצי, נתפסה השמדת היהודים כמעשה בראשית. משעה שהגרמנים דמיינו עולם עתידי ללא יהודים - ניתן היה להעלות על הדעת ולהצדיק מעשי רדיפה והשמדה. לפיכך אין לראות בשואה מאורע בלתי נתפס שאין להבינו; להפך, היא היתה מובנת. כך בנו הגרמנים את זהותם תוך טוויית סיפורים המתבססים על עובדות, המצאות, שקרים ודמיון. סיפורים מעניקים חיים, וסיפורים גם הורגים.
מאת: חגי ארליך
תיאור: שלוש-עשרה תפניות עבר האזור שלנו עד שהגיע אל הכאוס הנוכחי. מספר ביש-מזל. המשבר הגדול מאז מוחמד מתמצת את תולדותיו הסוערות של המזרח התיכון לאורך הדרך הנפתלת בואכה "האביב הערבי". אין בספר זה יומרה לחזות פני עתיד, אלא רק לנסות להבין ולהסביר מה קרה, איך קרה, מהם שורשיה של הוויית ימינו: אילו תמורות התחוללו בחברות הערביות והאסלאמיות, כיצד הן היטלטלו מתפנית אל תפנית ואיך הנהיגו עצמן עד המבוך האכזרי שאליו נקלעו בימינו. בלשון נקייה, בהירה ובעזרת שלל תובנות פורש לפנינו המחבר את פרקי העת החדשה: החל מראשיתה של ההתחדשות המודרנית, עבור בציפיות אדירות למחר עטור תהילה ועד לחברות המתעללות בעצמן ופניהן אלי האתמול. ההתבוננות בקווי המתאר של העבר הקרוב לא מפוגגת את ענני האבק שסביבנו. היא רק מבהירה את התוואי שבו עבר האזור ומאפשרת, אולי, הבנה טובה יותר של עוצמת המשבר הנוכחי. מבעד לתמונות החורבן וממעמקי הייאוש מבצבצת גם קרן של תקווה, שגם אותה ניתן לראות רק על רקע פיתולי הדרך.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: עוזי רבי
תיאור: מיקומה האסטרטגי של תימן במרחב הגיאו-פוליטי הוא סיבה מספקת עבור מנהיגי העולם לעקוב בדאגה אחר המתרחש בה מאז ראשית המאה ה-21. המדינה, החולשת על טריטוריה שהייתה בעברה כראש גשר בנתיב התפשטותן של הציווליזציות הגדולות, ונודעה כ"ערב המאושרת" (Arabia Felix), מסתמנת בשנים האחרונות כ"מדינה כושלת". רפיסות שלטונית מתמשכת הפכה אזורים רבים במדינה לשטח הפקר, חממה לצמיחתן של קבוצות אנטי-מדינתיות ולטיפוחם של ארגוני אסלאם קיצוני, שפעילותם מחשבת לזלוג למדינות האחרות במרחב, ולערער את יציבות האזור כולו. הספר תימן: אנטומיה של מדינה כושלת מגולל את קורותיה של תימן מתחילת המאה ה-20 ועד ימינו – פרק עלום ולא נחקר דיו בתולדות המזרח התיכון. ההיסטוריה הדרמטית של תימן, לצד מאפייניה הפרטיקולריים, מרכזת בתוכה רבות מן התמות המהוות את סיפורו של העולם הערבי בעידן המודרני: מאבק האיתנים בין מהפכנים לשמרנים, הניגוד המובנה בין זיקות שבטיות לממלכתיוּת הכרוכה בביסוסה של אומה, מתח בין כוחות הקדמה לכבלי המסורת, בין דתיות לחילוניות. מן הדיון המעמיק המוצע בספר זה ניתן להבין כיצד הייתה תימן לאחד המוקדים הראשונים שבהם נפרש סיפורו המרתק של מה שמכונה "האביב הערבי".
הקיבוץ המאוחד
מאת: מייקל דובס
תיאור: בפברואר 1945 נפגשו סטלין, רוזוולט וצ׳רצ׳יל ביאלטה לוועידת פסגה. הניצחון על גרמניה הנאצית ובעלות בריתה נראה אז קרוב ומוחלט מתמיד. שלושת הגדולים נועדו כדי לגבש תכנית לשלום של קבע לאחר אימי המלחמה הארוכה ותלאותיה, אך ברבות הימים התברר כי ביאלטה הונחו היסודות לארבעים שנות מחלוקת ומלחמה קרה. באוגוסט 1945 , כשהורה טרומן להטיל פצצת אטום על הירושימה היפנית, התפוגגו התקוות האחרונות לעידן של שקט ושלווה. האפיון המפתיע שלו את שלושת המנהיגים שהתכנסו בעיר ההרוסה והתיאור המפורט של התנהלות המפגשים ביניהם ומערכת היחסים המורכבת שנרקמה אז, אלה מקנים לשישה חודשים ב 1945 ממדים של דרמה מרתקת.
עם עובד
מאת: איגנץ גולדציהר
תיאור: הספר הרצאה של אוריינטליזם מגיש לקורא תרגום של הרצאה שנשא בשנת 1893 חוקר האסלאם הדגול איגנץ (יצחק יהודה) גולדציהר באקדמיה ההונגרית למדעים, לציון שנה למותו של המלומד ואיש הרוח הצרפתי ארנסט ראנן (1892-1823). ההרצאה, שנדפסה בנוסח מורחב שנה לאחר מכן, היא חיבור יוצא דופן במכלול הענף של עבודתו המדעית של גולדציהר, אב-מכונן של חקר הערבים והאסלאם הקדום. הסקירה הביקורתית של הביוגרפיה המחקרית והאינטלקטואלית של ראנן משמשת את גולדציהר לא רק לתיאור ההתפתחות של האוריינטליזם בצרפת במחצית השנייה של המאה ה-19, אלא גם כנקודת מוצא לדיון בכמה שאלות עקרוניות הקשורות בדרכו של המחקר בתחומים שונים, שכן פועלו הפורה של ראנן הקיף תחומי מחקר רבים: בלשנות השוואתית, מיתולוגית השוואתית, חקר המקרא, תורת הגזעים, ארכיאולוגיה והיסטוריוגרפיה, בעיקר בהקשר של תולדות ישראל הקדום, המזרח ("האוריינט") הקדום והיהדות. להרצאה, שהורחבה למסה, נוסף מבוא המתאר את דרכו של גולדציהר במחקר, ובעיקר את "חיבור הנעורים" שלו על המיתוס אצל העמים השמים והתפתחות אמונת הייחוד של העברים, ואת השקפתו בכל הנוגע לדרך הנכונה שעל ההיסטוריון ללכת בה. יהודה ריינהרץ, נשיא קרן מנדל ופרופסור באוניברסיטת ברנדייס. יעקב שביט, פרופסור אמריטוס בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת תל אביב.
האוניברסיטה הפתוחה
מאת: אלדד בק
תיאור: ב-7 במאי 1945 נכנעה גרמניה בפני בעלות הברית, ״הרייך השלישי״ קרס ומלחמת העולם השנייה באה לקצה באירופה. במהלך המלחמה נרצחו כשישה מיליון יהודים בידי הגרמנים ובעלי בריתם. ב-12 במאי 1965 כוננו הרפובליקה הפדרלית של מערב גרמניה וישראל, מדינת היהודים, יחסים דיפלומטיים מלאים. יוזמי תהליך הפיוס בין ״אומת הרוצחים״ ל״עם הנרצחים״ דיברו על צמיחתה של ״גרמניה אחרת״ מבין הריסותיה של גרמניה הנאצית. חמישים שנה לאחר אותו פיוס היסטורי, גרמניה נתפסת בעיני ישראלים רבים כבת בריתה הגדולה ביותר של מדינתם. רחובות ברלין מלאים ישראלים. מדינאים ופוליטיקאים גרמנים מצהירים חזור והצהר על מחויבותם ההיסטורית לעם היהודי וכן לקיומה ולביטחונה של מדינת ישראל. אך עד כמה מבוססות ראייה ישראלית זו וההצהרות הגרמניות הללו? האם גרמניה אכן למדה דבר מה מעברה? עד כמה חשובה לגרמניה מערכת היחסים עם ישראל, אם בכלל? ואיזה תפקיד ממלאת האנטישמיות בחיי היומיום בגרמניה של היום? בספרו גרמניה, אחרת מברר אלדד בק, כתב "ידיעות אחרונות" בגרמניה מאז שנת 2002, את מערך התשובות לשאלות אלו ועוד רבות אחרות. במבט צלול ומפוכח ובשפה בהירה ומדויקת, תוך התבוננות היסטורית רחבה ומעמיקה ובעקבות ניסיון חיים אישי, משרטט בק בתבונה את דיוקנה הנוקב של גרמניה בימינו מנקודת המבט הישראלית והיהודית.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: פרדריק קמפ
תיאור: יותר מחמישים שנה לאחר המשבר, ועם התמורות הכבירות בגאוגרפיה הפוליטית של העולם, אנו נוטים לשכוח כי בברלין ב־1961, באחד משיאיה של המלחמה הקרה, ניצב העולם כולו לפני סכנת השמדה נוראה.
טנקים סובייטיים ואמריקניים ניצבו במרחק מטרים אחדים אלה מאלה והפגינו את נחישות שולחיהם לא לסגת במאבק על השליטה. די היה בטעות קטנה אחת, בקריסה זמנית של עצבי חייל אחד, והלהבה הייתה מכלה הכול.
נשיא ארצות הברית הצעיר, מוכה מן המשבר בקובה, וראש ממשלה סובייטי לחוץ ונרדף, מבית ומחוץ, התייצבו זה מול זה כמו החיילים שלהם, שהם שלחו לחזית ומנעו ברגע האחרון מלחמת עולם שלישית, שבמוקדה העיר המחולקת מאז מלחמת העולם השנייה.
כתיבתו של פרדריך קמפ סוחפת ומרתקת, ולצד הרקע המדיני והפוליטי של העימות, הוא משלב קטעי זיכרונות ותגובות של אזרחים מן השורה שהתבוננו במתרחש לנגד עיניהם והתקשו להבין את שורשי המחלוקת המסוכנת. מחקר קפדני ומסועף ומצבור של מסמכים ועדויות שרבים מהם לא נחשפו עד כה משמשים את המחבר בספרו המרתק והמסעיר. כמו שכתב ד"ר הנרי קיסינג'ר, לפרשה המגוללת בספר יש לקחים והשלכות גם לזמננו.
עם עובד
מאת: צור שיזף
תיאור: דאעש -מסע אל מפתנו של השטן הוא מסע אל שורשיה, לידתה וצמיחתה של המדינה האסלמית — דאע"ש, כפי שהיא נקראת בידי אלה הנלחמים בה. הפריצה המהירה, ההשתלטות על מרחבים, האכזריות, ההוצאות להורג המצולמות והמוקפדות, האונס, העינויים, הפנאטיות הדתית והשימוש במיתולוגיה האסלמית מצד אחד ובטכניקות תקשורתיות עדכניות, הביא ליצירתה של מפלצת מפחידה ומאיימת. יכולות ארגון צבאית ואזרחית, גמישות ומניפולציה וכינונה של ח'אליפות אסלמית סונית מקץ 1,000 שנים, היא התופעה הגדולה והמדהימה של ראשית העשור השני של האלף השלישי. אבל מהי? איך ומאיפה נולדה? מי אירגן את המדינה שאינה דומה לשום דבר אחר ומי עומד מאחוריה? חוץ מתשובות לשאלות האלו המרתקות בפני עצמן, מביא צור שיזף, סופר ועיתונאי שבילה תקופות ארוכות במקומות בהם מתרחש הקרב — בסוריה, עירק, ירדן, פקיסטאן, תימן, טורקיה, סיני, לוב וטוניס, את עדויות לוחמי המדינה הכורדים, היזידים, המתנדבים הזרים ואת השחקנים העלומים העומדים מאחורי עלייתה והתפרצותה של המדינה האסלמית. היריעה רחבה ומרתקת. לא רק הסיפורים האישיים של רצח, אונס, כיבוש, שלל, רצח מיעוטים ומתנגדים דתיים, גיוס מתנדבים והפצת המדינה בעולם - גם התמונה הגדולה אותה מצייר שיזף מתוך אוסף של עשרות מקורות של מידע עיתונאי, גיאוגרפי, תרבותי, ספרותי ותקשורתי. במידה רבה — זוהי מלחמת העולם הראשונה של האלף השלישי — מלחמה על אינטרסים, על שטח, על זהות, על מקורות אנרגיה, על דת ועל מי ישלוט בעולם בעוד מספר לא רב של שנים. והמסקנות מפתיעות.
הקיבוץ המאוחד
מאת: אביהו זכאי
תיאור: פרופ' אביהו זכאי פורשׂ ומנתח בספר זה את קורות חייו, כתביו ויצירתו של הפילולוג היהודי־גרמני הנודע, אריך אוארבך, בהקשר האידיאולוגי, הפילולוגי וההיסטורי הרחב של העידן הנאצי - במיוחד על רקע העקרונות הפוֹלְקיים, השוביניסטיים, הגזעניים והאנטישמיים של הפילולוגיה הארית. פילולוגיה זו, המבוססת על מיסטיקה פולקיסטית והיסטוריוגרפיה נאצית, שעִ קרו את התנ"ך העברי - 'הברית הישנה' - מהתרבות הגרמנית ומן הציוויליזציה המערבית בכללותה, הושתתו על גזענות ושוביניזם, על מיתולוגיות של דם, פולק (Volk) ואדמה, ועל 'קהילת הדם והגורל' של העם הגרמני. הן פיארו את המושג 'תרבות' גרמנית ודחו את ה'ציוויליזציה' האירופית. בתגובה לכך כתב אוארבך את חיבוריו המפורסמים והמהוללים פיגורה ומימזיס, המהווים אפולוגיה (Apologia), כתב ההגנה, על המסורת ההומניסטית היהודית־נוצרית של המערב בזמן שזו עמדה בפני הסכנה הגדולה ביותר לקיומה. בחיבורים אלה, אשר השכילו והפעימו המוני קוראים מאז ראו אור, ביקש אוארבך להציל ולהאדיר את המסורת ההומניסטית המערבית, המבוססת על המורשת היהודית־נוצרית ועל כתבי הקודש היהודיים והנוצריים. זו תרומתו ל'מאבק התרבות' (Kulturkampf), אל מול הפלולוגיה הארית והברבריות הנאצית.
הקיבוץ המאוחד
מאת: איאן קרשו
תיאור: בקיץ 1914 שקעה מרבית יבשת אירופה במלחמה הרת אסון, ונדרשו לה שנים כדי להתאושש ממנה. האסון הטיל אימה על ניצולי המלחמה; אלה הזדעזעו מקריסתה של התרבות אשר הניחו כי היא תהיה דגם לחיקוי לכל העולם ומצלילתה לתהומות של סבל. ב 1939 פתחו האירופים בעימות נוסף, חמור אף יותר מקודמו – מלחמה שבמרכזה הרג אזרחים, ותוצאותיה האלימות עיצבו את היבשת המחולקת שנולדה ממנה. לגיהינום ובחזרה הוא הראשון בשני כרכי חיבור רב עצמה ורחב היקף על תולדות אירופה המודרנית.
עם עובד
מאת: קייס פירו
תיאור: בספר "לבנון : אתגר השונות" מתוארת ומוסברת ייחודיותה של ארץ זו במערכת המזרח-תיכונית. לבנון שונה בהתפתחותה הפוליטית משאר ארצות האזור. ממד אחד של השוני הוא מבנה המשטר והמערכת הפוליטית, והממד האחר הוא החברתי. בעשורים הנסקרים בספרי הסדרה נעשו המשטרים במדינות הערביות אוטוריטטיביים, וכך נשארו עד "האביב הערבי" של 2011. ואולם לבנון לא צימחה שלטון יחיד. היא נשארה ביתה של תרבות פוליטית רבת משתתפים, זירה לתחרות בלתי פוסקת בין שפע של גורמי כוח עצמאיים, סבך רוחש של יריבויות אישיות בצמרת, ודינמיקה של קואליציות מתחלפות.בלבנון נותרו בעמדות ההנהגה ראשי המשפחות המוליכות, ראשי העדות היריבות וראשי הדתות השונות. שרידותה של העילית הלבנונית ויכולתה לשמר את השוני העדתי-המשפחתי כבסיס הסדר הכללי הן הסיבות הראשיות לשונותה הפוליטית של המדינה ולסערות העוברות עליה. פרופ' קייס פירו, מבכירי חוקרי לבנון המודרנית, מנתח את התמורות הפוליטיות ממלחמת העולם השנייה ועד ימינו, במעקב אחר כמה צירי התפתחות: הכלכלי, החברתי-המעמדי,הדתי-העדתי והאזורי-הערבי. תמורות אלה העמיקו את השסעים בחברה הלבנונית והובילו אותה לדרך החתחתים של מלחמות פנימיות ומעורבויות חיצוניות. לבנון, ארץ השוני הפנימי, המגוון העדתי והדתי, והפוליטיקה הפרלמנטרית, ממשיכה להיות שדה מערכה רצוף משברים. תולדותיה כמבחן הראשי עד כה לרב-תרבותיות בחברות הערביות, מעניינות במיוחד לאחר פרוץ "האביב הערבי", ועל סף מה שנראה כפתיחת עידן חדש באזורנו.
האוניברסיטה הפתוחה
מאת: מיכל גבעוני
תיאור: במהלך המאה העשרים הפכו עדויות על אסונות ומלחמות לתגובה המוסרית המתבקשת לאירועים מבעיתים. בד בבד, ובצל החשיבות הגדֵלה שיוחסה לה, החלה העדות להיתפס גם כמחווה תובענית, מאתגרת וקשה לביצוע. ספר זה מתחקה על כמה מהמהלכים ההיסטוריים שתרמו להפיכתה של העדות למעשה ציבורי נפוץ ומוערך אך גם לכישלון ידוע מראש. הוא עוסק בדיונים הענפים שיוחדו למגבלות העדות ולתנאים הדרושים לביצועה המיטבי בכמה צמתים היסטוריים מכריעים - לאחר מלחמת העולם הראשונה, בעקבות השואה ולנוכח האסונות הפוליטיים שהתחוללו ברואנדה, בבוסניה ובמקומות אחרים בשנות התשעים של המאה העשרים.
הספר אתיקת העדות – היסטוריה של בעיה חושף את מגוון הקשיים, הכלים והמשימות של העדות ומבהיר שהקושי לייצג את אימֵי השואה רחוק מלאפיין את כלל המשברים הפוקדים את העדות בזמננו. בתוך כך הוא חושף פרק לא מוכר בתולדות הפוליטיקה הלא ממשלתית ומצביע על הזיקות העמוקות שלה לתפיסה החדשה של העד כאישיות מוסרית שאימוצה מחייב תכנון והקפדה וכתפקיד שצופים ומתעדים מזדמנים לא תמיד מיטיבים למלא.
מכון ון ליר בירושליםהקיבוץ המאוחד
מאת: רות ג'יניאו
תיאור: המונח "קולוניאליזם" מעורר בנו לעתים קרובות אסוציאציות שליליות, ולרוב הוא נקשר בשיח הציבורי לתופעות של אי–שוויון ודיכוי. עם זאת, נראה שעל אף השימוש התכוף במונח, מהותו כתופעה היסטורית ממשית אינה תמיד ברורה. ספר זה עוסק במירוץ הכיבוש האירופי באסיה ובאפריקה בעת החדשה המאוחרת, ומטרתו להביא להיכרות טובה יותר עם הקולוניאליזם האירופי על מאפייניו הפוליטיים, החברתיים והתרבותיים, הגורמים לו, אופן יישומו וההתנגדות שעורר. הספר נועד בעיקר להאיר את מורכבות הקולוניאליזם ולבחון את האופן שבו השפיעה ההתפשטות הקולוניאלית של אירופה, הן על המעצמות הקולוניאליות והן על החברות שהן שלטו עליהן. הספר מחולק לשלושה חלקים: החלק הראשון עוסק בצמיחת הרעיון הקולוניאלי באירופה, בקשר בינו לבין התיאוריות הגזעניות שהתפתחו באירופה באותה תקופה, במאמצים לקדם את הרעיון הקולוניאלי בקרב דעת הקהל באירופה ובאופני ההתפשטות האירופית באסיה ובאפריקה. החלק השני מתמקד במפגשים הקולוניאליים בין המעצמות האירופיות הכובשות ובין האוכלוסיות הנכבשות, בקשיים ובסוגיות שעוררה השליטה הקולוניאלית ובמידת יישומה של "המשימה המתרבתת" בארבעה תחומים בולטים: חינוך, רפואה, משפט וכלכלה. החלק השלישי דן בערעור על הרעיון הקולוניאלי במושבות ובאירופה ובצורות ההתנגדות השונות לקולוניאליזם שצמחו בעיקר לאחר מלחמת העולם השנייה. הפרק האחרון של הספר בוחן את השאלה האם הקולוניאליזם הוא אכן נחלת העבר ובאיזו מידה ממשיכים היבטים מסוימים שלו להתקיים גם בימינו.
האוניברסיטה הפתוחה
מאת: רוני ברבש
תיאור: הספר הגנרלים במלחמת העולם השנייה עוסק במערכה המרתקת הזו ומבליט את חלקם של מפקדי הצבאות ואת המפקדים הבכירים, שעמדו בראש הגייסות הלוחמים. הספר מדגיש את חלקם של 105 גנרלים בקרבות, שהתחוללו בכל זירות המלחמה. בתוך המהלכים הראשיים של המלחמה מופיעים בספר תיאורים של כמה קרבות והם משולבים בקורות חייהם של גנרלים מחמישה צבאות: הגרמני, הבריטי, הסובייטי, האמריקאי והיפני. במידה רבה מתואר מהלך הקרב דרך עיניו של המפקד, או שחותמו ניכר בתיאור הקרב. שילוב זה - בין תיאור הקרבות השונים בכל זירות המלחמה ושמירה על רצף מהלכה ובין תיאור חייהם של הבכירים במפקדי הצבאות העיקריים - הוא המייחד את הספר הזה. משולבות בו 25 מפות ותמונותיהם של כל הגנרלים. הספר מיועד לקורא שאינו בהכרח היסטוריון, אלא מגלה עניין במלחמת העולם השנייה. לכן הוא נכתב בצורה שוטפת על חשבון מאפיינים אקדמיים. עם זאת, הספר הוא פרי מחקר של שנים, תוך הקפדה מרבית על הדיוק בעובדות. מלחמת העולם השנייה התחוללה בכמה זירות, לפעמים בה בעת. כל זירה מתוארת במקום משלה, ולשם כך בנוי הספר מאחד-עשר חלקים: בכל אחד מהם מדובר בזירה אחת – ובכל הצבאות והגנרלים שפעלו בה.
אוריון הוצאה לאור
מאת: שחף הגפני
תיאור: לכתוב היסטוריה בנפולי הוא החלק השני בטרילוגיה על מדינות איטליה ותרבותן במאה ה 18- . החלק הראשון, "אגרופים" ו"קפה" במילנו, ראה אור בשנת 2014 בהוצאת אוריון וזכה לביקורות טובות באמצעי התקשורת. זהו חיבור היסטוריוגרפי רחב-יריעה על עולם מסתורי וקסום. הקורא ייסחף לעולמם הסוער של זאבים בודדים כמו ג'מבטיסטה ויקו הנודע ופייטרו ג'אנונה מנפולי, מורטורי ממודינה, מאפאי מורונה וזנו מונציה, אך הוא אף ימצא היסטוריוגרפיה עליזה של הוגי הנאורות המילנזית, הפלורנטינית והנפוליטנית. מרביתו של הספר עוסק בכתיבה היסטורית, אך פה ושם נפגוש כתיבה נרטיבית, מחזות (גולדוני, גוצי ואלפיירי), ביוגרפיות, יומנים ורומנים היסטוריים. האם ההיסטוריונים ואנשי הרוח האלה פעלו כמקשה אחת? האם הם חתרו להאדרת ההיסטוריה של עריהם? האם הם תרמו לרעיון איחודה של איטליה? מה תרומתם לדיסציפלינה ההיסטוריוגרפית ולמדעי העזר של ההיסטוריה? כיצד התייחסו לכתיבתם הוגים צרפתים, בריטים, גרמנים, אמריקאים, רוסים ואפילו יהודים? התשובות לשאלות אלו ורבות אחרות בספר זה.
אוריון הוצאה לאור
מאת: שחף הגפני
תיאור: הספר "אגרופים" ו"קפה" במילנו עוסק בקבוצה קטנה של בני אצולה צעירים אשר התאספו בארמון וארי במרכז מילנו והקימו את אחת האקדמיות המרתקות והססגוניות ביותר באירופה במחצית השניה של המאה ה-18 – "אקדמית האגרופים". העשרה, ובראשם פייטרו וארי "המנהיג" וצ'זרה בקאריה, הורישו לנו היסטוריה תרבותית מפוארת – כתב-עת משלהם בשם 'Il Caffe'", ספרים רבים ורעיונות פילוסופיים ופרקטיים כאחת – ביטול עונש המוות, צמצום במיסוי, איחוד מכסים, מוסדות אוטונומיים (לומברדיה היתה אז שטח חסות של הקיסרים ההבסבורגיים מריה תרזה, ליאופולד ה-2 ויוסף ה-2), כבישים וגשרים, בתי חולים ווטרינריה, מידות ומשקלות אחידים, ערך המטבע ובתי מיטבוע, רפורמות חקלאיות ומסחריות ועוד כהנה וכהנה. בני החבורה עסקו גם בפרקטיקום – בשנות ה-40 וה-50 לחייהם חלקם היו לשרים, לשגרירים ולפקידים בכירים.
ברם, בני "אקדמיית האגרופים", או כלשונו של וולטר הגדול בני "אסכולת מילנו", עמלו קשות בייצוגה של הקולוניה הלומברדית כהלכה בחצרותיהם של ד'הולבק, הלווטיוס, דיוויד יום ובסלונים הספרותיים המפוארים דאז. הם היו לאורחים מבוקשים ונערצים לא רק בפריז ובלונדון אלא גם באדינבורו, בנפולי, בפירנציה, בוינה, בפילדלפיה, במדריד, בברלין, בסנט-פטרסבורג, בוורשה ובקופנהגן.
כושר הכתיבה של האחים וארי, בקאריה, קארלי, פאולו פריזי, ביפי והאחרים היה עצום. "המרחב הציבורי", אם להשתמש במינוח הנודע של יורגן הברמס, סבב סביב מאה-ואחד-עשר ספרים וכרכים עבי-כרס, שלושה כתבי-עת מיוחדים ועשרות אלפי מכתבים ופמפלטים.
"אסכולת מילנו" צמחה על מעוזיה של הנאורות האירופאית ועל האבסולוטיזם הנאור וגוועה על הבריקאדות עקובות הדם והרצח של המהפכה הצרפתית ועל ערש הדווי של "המשטר הישן".
אוריון הוצאה לאור
מאת: חיים ברקוביץ
תיאור: מניתוח תמורות חברתיות ותרבותיות בשלהי המאה הי"ז – התגבשותה של מנהיגות חילונית, מתחים בין הדת העממית לדת העילית והשפעה הדדית בין יהודים לנוצרים – מסיק המחבר שיש לתארך את ראשית המודרנה כמאה שנה קודם למהפכה הצרפתית בשנת 1789. מסורת ומהפכה מנתח את המודרניזציה היהודית באספקלריית הטקסים הדתיים שנהגו במאות הי"ז–הי"ט. הוא דן בתפקידו המשתנה של הפולחן, ומראה שבמשטר הישן היה לטקסי הדת תפקיד מעצב בהשקפת עולמה של הקהילה המסורתית. החיבור מתחקה אחר כוח עמידתם של ערכים מסורתיים ואחר המאבק של המיעוט היהודי על שימור זהותו כנגד כוחות המודרניזציה המאיימים לחסלו. הוא מבוסס על מגוון עשיר של מקורות רבניים וקהילתיים ומציג דיון בנושאים שטרם נדונו, כגון מגמות בהלכה ובמנהג, חדירתה של קבלת האר'י באלזס-לורן והליטורגיה לגווניה. הדיון פותח צוהר להבנת תפקידה של הדת בתמורות הגורפות שהתחוללו באותם ימים ופתחו עידן חדש בתולדות היהודים. חיים ברקוביץ מכהן כפרופסור להיסטוריה יהודית וכראש המרכז למדעי היהדות באוניברסיטת מסצ'וסטס באמהרסט (ארצות הברית). פרסם מחקרים על יהודי צרפת ועל תולדות ההלכה והמנהג בעת החדשה המוקדמת.
מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי
מאת: יוסי מאלי, רעיה כהן
תיאור: קביעתו הידועה של אריסטו, ש'הספרות נעלמה מן ההיסטוריה' כיוון שהיא מציגה אמיתות כלליות על בני האדם, 'את סוג הדברים שעשויים לקרות' לעומת ההיסטוריה שמציגה רק את 'הדברים שקרו', סייעה להגדרתן ולהתפתחותן של שתי דיסציפלינות זו כנגד זו בתחומים ברורים ונפרדים. ואולם, בהשפעת תורות הביקורת והפרשנות שהתפתחו בעשורים האחרונים הפך הדיון ב'ספרות והיסטוריה', שבדרך כלל היה אינטלקטואלי ומתודולוגי, הרבה יותר אקטואלי ואידיאולוגי. בהשראת מדעי-האדם החדשים דוגמת הפסיכולוגיה או האנתרופולוגיה, שבהן נודעת חשיבות עיקרית לסיפורים שמספרים ה'פציינטים', ילדים כילידים, על חייהם ותולדותיהם, ובעקבות חוקרי תרבות, חברה, ומדינה שהצביעו על חלקם של סופרים והיסטוריונים ביצירת (ואפילו ב'המצאת') הנרטיבים המכוננים של מדינת-הלאום המודרנית, פונים החוקרים בימינו מהפואטיקה של הספרות וההיסטוריה אל הפוליטיקה שלהן. ההכרה כי בני-האדם חיים - ולא רק מספרים - עלילות נרטיביות העלתה לדיון שאלות חדשות ביחס לעיצוב הספרותי של ההיסטוריה, כמו גם ביחס לעיצוב ההיסטורי של הספרות: מדוע וכיצד נוצרים סיפורים ייחודיים דוגמת אגדות-עם, מיתוסים או אפוסים בתרבות? האם ועד כמה הם מושפעים מתנאים ומאירועים היסטוריים? כיצד הם משפיעים על עיצוב הזהות האישית והקולקטיבית? ומהי הזיקה בינם לבין היצירה הספרותית האומנותית? שאלות אלו ואחרות נידונות בקובץ זה במחקרים מקוריים, עשירים ומגוונים, שבכל אחד מהם נבחנת יצירה היסטורית או ספרותית בהקשריה התרבותיים והפוליטיים הייחודיים. הקובץ כולל מחקרים בתולדות ההיסטוריוגרפיה למן ראשיתה באתונה הקלאסית ועד האסכולות המודרניות של 'אנל' וה'ניו-היסטוריציזם', לצד מחקרים בתולדות הספרות הכללית והעברית,למן הסיפור המקראי והאגדה התלמודית עד יעקב שבתאי, שצירופם יחד מאפשר התבוננות בהבטים השונים של ייצוג המציאות בהיסטוריה ובספרות כדרך שהתפתחה בתרבות המערב מתוך פרספקטיבה השוואתית.
מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי
מאת: דניאלה אוסצקי-שטרן
תיאור: על רקע מפלתה הסופית של גרמניה הנאצית ויום לאחר התאבדותו של אדולף היטלר, התאבד גם יוזף גבלס, שר התעמולה הנאצי, ולקח עימו את אשתו ואת ששת ילדיו, במעין סיום "ואגנרי" לחייו. הרגע הזה סימן את סופה של מכונת התעמולה אשר הוביל גבלס, אחד האנשים המקורבים ביותר להיטלר, מעליית המפלגה הנאצית לשלטון ועד סוף ימיו וסופו של הרייך השלישי. ספר זה עוסק בשנה האחרונה של מלחמת העולם השנייה, שבמהלכה התדרדרה גרמניה לקראת תבוסה, אך השמדת היהודים דווקא גברה. המוטיבציה להמשך הלחימה בחזית הגרמנית נשמרה גם בזכות התעמולה מבית מדרשו של גבלס. הוא יצר את הרושם שגרמניה עדייןחזקה ומסוגלת לשלוט בעתידה והדגיש את ההכרח שבהמשך ההשמדה והמלחמה כמאבק של "להיות או לחדול". גבלס האמין בכוחה של המִלה והביא לכלל שכלול את התעמולה לקיום "מלחמה טוטאלית" לניצחון או לאבדון: "בנושא השאלה היהודית, הרחקנו לכת עד כדי כך, שאין לנו דרך חזרה", כתב ביומנו. הוא האמין כי "אנו הכוח היחיד שניצב בין היהודים לבין מטרתם לשלוט על העולם", ועשה כל שביכולתו כדי לקדם את מטרות המפלגה ומנהיגה.  (גב הספר).
מורשת - בית עדות ע"ש מרדכי אנילביץ'
מאת: בעז נוימן
תיאור: רפובליקת ויימאר - זו שקמה עם תבוסתה של גרמניה הקיסרית במלחמת העולם הראשונה ובאה אל קיצה עם עליית הנאצים לשלטון — עוררה ומעוררת עניין בקרב היסטוריונים של המאה העשרים. יש המתארים את פרשת חייה כסיפור של כישלון, שהסתיים עם כינונו של הרייך השלישי. אחרים טוענים כי מדובר בסיפור של "מוות ידוע מראש". בעז נוימן דוחה את שתי הנטיות האלה ומבקש להבהיר לקוראיו מה היתה מראית הקיום ברפובליקה.
המחבר אינו מתמקד במהותן של התופעות שהוא חוקר, אלא בהופעתן. הוא טוען כי החברה הוויימארית שמה את מבטחה במראה, בהופעה ובראווה, בפרקטיקות של לראות ולהיראות. לפיכך להיות ברפובליקת ויימאר הוא ספר המגולל את מראית הקרנבל המודרני של התופעות: הפרסומות, הקוסמטיקה והפרוטזות האסתטיות, הפסיכואנליזה, התעמולה, הספורט והאופנה, תרבות הפוזה והעמדת הפנים, הרדיו והקולנוע — כל אלה מתוארים, נבחנים ומשובצים בחזות המראה הכללי. כתיבה בדרך זו, גורס בעז נוימן, מאפשרת לגולל את הביוגרפיה של רפובליקת ויימאר כהיסטוריה של "הווה", שאינה כופה עליה את  "סופה". נקודת מבט זו גם מאפשרת לחוקר לחמוק מן הציווי לחפש בתולדותיה של הרפובליקה את הלקח ההיסטורי: את צו העשה שימנע את שיבתה של תופעת היטלר. החברה הגרמנית בלהיות ברפובליקת ויימאר היא חברה פוסט–טראומטית המתמודדת עם אסון מלחמת העולם; היא חוגגת את תרבות הצריכה, מקדשת את תרבות הגוף ומתמכרת לטכנולוגיה אודיו–ויזואלית. המחבר מתאר וכותב בעיקר על ברלין בתקופה שבין שתי המלחמות, אך הקורא בספר לא יתקשה להקיש מממצאיו על התרבות האורבאנית בכלל ברבע האחרון של המאה העשרים. (גב הספר).
עם עובד
מאת: בעז נוימן
תיאור: בספר להיות־בעולם: עולמות גרמניים במפנה המאה העשרים טוען ההיסטוריון בעז נוימן טענה פרובוקטיבית: היסטוריונים רבים התעלמו מהתופעה המכוננת של ההיסטוריה - הזמן. תולדות האנושות הן סיפור דרמטי שבני אדם נולדים ומתים, נוטעים ועוקרים, הורגים ומרפאים, פורצים ובונים בו, אולם הזמן עצמו נותר לעתים קרובות מחוץ להיסטוריה. ההיסטוריה של האנושות מתוארת כמשתנה, כתוססת ולא אחת כבלתי צפויה, ואילו הזמן שלה נותר לינארי, מונוטוני, אדיש וריק כמו הזמן שמורה שעון מתקתק. הזמן המונוטוני והאדיש אינו "יודע" שהוא מתייחס להיסטוריה של בני אדם. באותה מידה הוא היה יכול להיות זמנם של אבנים, של חיות או של מלאכים. בהשראת יצירותיהם של הפילוסופים הגרמנים הגדולים מרטין היידגר וולטר בנימין המחבר מבקש בספר פורץ דרך זה להשיב את הזמן אל ההיסטוריה ולהראות שגם לזמן יש זמן משלו - שהוא משתנה, תוסס, ובעיקר בלתי צפוי. ‬ 
להיות־בעולם מתמקד בהיסטוריה של היום־יום בגרמניה במפנה המאה העשרים - שיאו של הרייך השני וקריסתו, מלחמת העולם, רפובליקת ויימאר. נוימן עוקב אחר בני התקופה שישנים, שמשתעממים ומשחקים, שמתעצלים ועובדים, שמתבדרים ומתאהבים, שולחים מברקים, שנוסעים במכוניות ושהולכים לקולנוע. הוא נוטש את הכתיבה הנרטיבית שמתחילה בעבר, ממשיכה בהווה ומסתיימת בעתיד. במקום זאת הוא מבקש להשתהות עם בני התקופה בחוויות העולם והזמן שלהם ולהותיר את עתידם לפניהם. (גב הספר)
עם עובד
מאת: ניל פרגוסון
תיאור: שש "אפליקציות מנצחות" שהתברך בהן המערב ב-500 השנים האחרונות חוללו את התמורה ההיסטורית רבת-העוצמה.
הציביליזציה של מערב אירופה גברה על אימפריות חזקות ורבות-כוח במזרח.
המערב, טוען ניל פרגוסון, גבר על שאר העולם.
ואלה הם היישומים המנצחים: תחרות, מדע, זכויות קניין, רפואה, חברת הצריכה, מוסר עבודה.
השאלה בימינו, ממשיך ההיסטוריון, היא אם המערב מאבד את ששת היתרונות החשובים האלה.
אובדן "האפליקציות המנצחות" פירושו הידרדרות תלולה בלי מעצורים אל קצו של עידן עליונות המערב.
בציביליזציה המחבר מוליך את קוראיו במסע מופלא סביב העולם, שתחנותיו רבות ומאלפות, ובכללן התעלה הגדולה בננקינג, ארמון טופקפי באיסטנבול, מאצ'ו פיצ'ו שבפרו ואי התנינים בנמיביה.
התייר צופה בנפלאות מגדליה של פראג, לומד על רזי השיט בימים, על הישגי הרפואה ועל פלאיה של תעשיית הג'ינסים.
ההיסטוריה של העולם, כפי שהיא משתקפת בכתיבתו של ניל פרגוסון, לא היתה מעולם כה רבת־הפתעות.
ניל פרגוסון הוא מן הנודעים והמשפיעים בקהילת ההיסטוריונים בימינו.
ספרו "עלייתו של הכסף" יצא לאור בספרית אפקים בשנת 2011.
עם עובד
מאת: נתן רוטנשטרייך
תיאור: ספר זה הוא עיון בטיבה של ההכרה ההיסטורית והיחס בינה לבין התהליך ההיסטורי מאת אחד מחשובי ההוגים בבעיות השיטה של החקר ההיסטורי.
בספר דיון בשאלות ההכרה ההיסטורית מצד סמכותה, מצד החוקים שהיא יכולה להציע להסברת התהליך ההיסטורי ומצד זיקתה למדעי החברה.
מוסד ביאליק
מאת: בן מקנטייר
תיאור: 6 ביוני 1944, יום הפלישה לאירופה, מסמן את ראשית תבוסתן של גרמניה הנאצית ובעלות בריתה.
אך לא היה זה רק יום של ניצחון צבאי מזהיר.
ביום זה הוכתר בהצלחה מבצע שונה לחלוטין – תרגיל ההונאה האדיר שמטרתו היתה לשכנע את הנאצים כי בעלות הברית יפלשו ליבשת לא בנורמנדי אלא בקאלה ובנורווגיה.
כל גורמי הביון של בעלות הברית השתתפו בתרגיל המזהיר, אך הגוף שניהל את המבצע והוליכו בכל שלביו היה ועדת העשרים הסודית של בריטניה.
חמישה היו מרגליה של תרמית יום הפלישה. קבוצה של אנשים שונים ומוזרים, מנערת שעשועים בי-סקסואלית מפרו עד צרפתייה שאהבתה הלוהטת לכלבה כמעט הכשילה את המבצע כולו.
בן מקנטייר מגלה עתה לקוראיו כי מרגל שישי, נסתר, רב-קסם ומסתורי, הקריב את חייו והבטיח את הצלחת "הבגידה הכפולה".
מפעילי הרשת ממפקדתם בלב לונדון – גם הם חבורה של אנשים מוכשרים ואקסצנטריים מאוד – הערימו על מנגנוני המודיעין של היטלר והצילו את חייהם של אלפי חיילים במבצע הפלישה.
עם עובד
מאת: שולמית שחר
תיאור: הוולדנסים (שנקראו גם "עניי ליון") היו אחת מכתות המינות המרכזיות של ימי הביניים, והיחידה שהאריכה ימים עד העת החדשה.
מה היו יחסי המגדר בקהילתם, ומה היה מקומן ומעמדן של הנשים בה, להלכה ומעשה?
האם היה השיוויון בין המינים עיקרון אצל הוולדנסים, או שזכויות הנשים בקהילתם הורחבו רק בשל היותם קבוצת שוליים, ששיתוף הפעולה של הנשים היה חיוני לקיומה במחתרת?
שאלות אלה כמעט שלא נידונו בנרטיבים המרכזיים על אודות הוולדנסים.
ספר זה מנסה לענות על שאלות אלה ואחרות מתוך השוואה למעמדן של הנשים בתאולוגיה ובמציאות החיים בכתות אחרות ובכנסייה הקתולית.
נקודת מוצא לספר שימש רישום חקירתן של שתי נשים, אנייס ואיגט, בפני בית דין האינקוויזיציה. רישום זה הוא קטע מקור נדיר באופיו, ופירוטו אפשר לשחזר ביוגרפיה חלקית של שתי נשים שבחרו לעלות על המוקד ולא להתכחש לאמונתן.
סיפורן של שתי הנשים משתלב הן בתולדות הנשים בכת והן בשאלת עמדתם של האינקוויזטורים כלפי המאושמים במינות - עמדה שהביאה לידי השעיית זהות המגדר של הנשים והגברים בדרך חקירתם, ואף בדרך הוצאתם להורג של אלה מהם שנידונו למוות.
מוסד ביאליק
מאת: טובי פנסטר, חיים יעקובי
תיאור: ספר זה מכנס מאמרים פרי עבודתה של סדנת חוקרים בינלאומית שהתקיימה במכון ון ליר בירושלים בדצמבר 2006.
במסגרת הסדנה ניהלו המשתתפים דיון רב-תחומי ביחסי הגומלין בין זיכרון והשכחה לבין בניית המרחב ועיצובו לכדי מציאות פיזית שבה מתנהלים חיי היומיום של קהילות שונות. המאמרים שבספר מנתחים מקרים מישראל וממקומות אחרים בעולם: ניו יורק, נתיבות, סאול, עכו, דקאר, תל אביב--יפו, קהיר, ירושלים ועוד.
על אף ההבדלים הגיאוגרפיים, ההיסטוריים והדמוגרפיים בין המקרים, יש כמה קווי דמיון ביניהם הנוגעים לתהליכי הבניית הזיכרון (ומכאן גם הבניית ההשכחה) ובניית המרחב.
קווי דמיון אלו משמשים פתח לדיון תיאורטי על המנגנונים התכנוניים אשר מעצבים את המרחב העירוני.
מנגנונים אלו נתפסים כמקצועיים, רציונליים וניטרליים, אך אינם אלא נדבך נוסף ביחסי הכוחות המיתרגמים לעשייה קונקרטית.
מכון ון ליר בירושליםהקיבוץ המאוחד
מאת: תוקידידיס .
תיאור: הספר פותח במילים אלה: "תוקידידיס, איש אתונה, העלה על ספר את קורות מלחמת הפילופונסים והאתונאים כמות שהן. והוא התחיל בזאת מיד משנתרגשה ובאה, שכן ציפה שחשובה וראויה לתשומת-לב תהא יותר מאלו שקדמוה". ספרו הוא התעודה הגדולה והמרוכזת ביותר שנשמרה ממורשת יוון בפרט וממורשת המחשבה הפוליטית-ההיסטורית של האנושות בכלל.
מוסד ביאליק
מאת: בנימין שימרון
תיאור: הספר מתאר את ראשית השיטה של כתיבת ההיסטוריה המקובלת היום.
השיטה נוצרה במאה החמישית לפני הספירה ובאה לידי ביטוי ביצירתו של הרודוטוס.
שיטות המחקר והניתוח שהרודוטוס הניח את יסודותיהן, הן פרי המהפכה המחשבתית ביוון במאות השביעית והשישית לפני הספירה, כשהשתחררו הוגיה מן התלות הרעיונית במסורת הלא רציונאלית של המיתוס, ופנו אל החקירה ההגיונית של העולם הקיים.
מוסד ביאליק
מאת: משה ברש
תיאור: 'היראקליטוס ופארמנידיס' הכינו את פריחת הפילוסופיה הקלאסית, וכן השפיעו על עיצוב דמותה של הפילוסופיה המערבית. שני ההוגים העמידו במרכז חשיבתם את בעיית היחס בין האחדות לריבוי בממשות ובהכרה האנושית.
מוסד ביאליק
מאת: רשיד ח'אלידי
תיאור: בתקופה ששלום בן קיימא בין פלסטינים לישראלים נראה כמעט בלתי אפשרי, הבנתם של שורשי הסכסוך הארוך ביותר במזרח התיכון היא צעד הכרחי להחזרת התקווה לאזור.
רשיד ח'אלידי, מן המוערכים במשקיפים הפוליטיים וחוקרי ההיסטוריה של המזרח התיכון, בוחן ב"כלוב הברזל" את מאבקם של הפלסטינים למעמד מדינתי על רקע תיאור היסטורי תמציתי ושופע תובנות של העם הפלסטיני והנהגתו לאורך המאה ה-20.
בנרטיב מרתק של היסטוריה מיוסרת זו ח'אלידי מציע נקודת מבט נחוצה עד מאוד לכל מי שעתיד ישראל והמזרח התיכון מדאיג אותו.
מכון ון ליר בירושליםהקיבוץ המאוחד
מאת: עופר אשכנזי
תיאור: סרטי הקולנוע שהופקו בגרמניה בימי רפובליקת ויימר הלהיבו את דמיונם של חוקרים שביקשו לאתר בהם את המקורות ההיסטוריים, התרבותיים והאידיאולוגיים של הנאציזם.
את העיסוק התכוף בטירוף, במוות ובהתפרקות המוסדות הבורגניים פירשו כמבשרה וכמעודדה של עליית היטלר לשלטון. ב"הליכה אל עבר הלילה" מציע המחבר קריאה חדשה של התרבות הפופולרית הגרמנית בשנים שקדמו להתבססות המשטר הנאצי.
יוצריו של "הקולנוע הלאומי הגרמני" בוויימר, רבים בהם יהודים ומהגרים, ביקשו לתרום לכינונה של קהילייה בורגנית נאורה ומתקדמת שתיאבק בהתפשטותן של גישות שמרניות ולאומיות.
יוצרי קולנוע זה, כך עולה מצפייה בו ומניתוחו, לא עודדו את עלייתה של המפלגה הנאצית ואף לא "רמזו" על אפשרות שכזאת. המחבר נדרש למגוון רחב של סרטים, ובהם רבים שאינם כלולים בקאנון המוּכר לחוקרים, ומסיק מסקנות מרתקות על ניסיונם של יוצרי קולנוע מקוריים לדמיין חברה המתגברת על מצוקותיה.
המרחב הציבורי הגרמני המשתקף בסרטים אלה, שנים לפני השתלטותו של הטירוף הנציונל–סוציאליסטי, הוא מורכב ורב–ממדי.
הקהל הגדול שנהר לאולמות הקולנוע בוויימר היה שותף מלא למצוקות שהטרידו את יוצרי הקולנוע.
עם עובד
מאת: יואב גלבר
תיאור: "היסטוריה, זיכרון ותעמולה" בוחן את מצבה של הדיסציפלינה ההיסטורית על רקע ההתפתחויות שחלו בה, ובמדעי הרוח בכלל, בעשורים האחרונים.
שינויים בתכני המחקר, בגישותיו ובשיטותיו, שמקורם בהשפעה הגוברת של מדעי החברה, חוללו תמורה במתודולוגיה של המחקר ההיסטורי, והמחבר בוחן התפתחויות אלה מנקודת מבטו של ההיסטוריון.
אחת מטענותיהם הנמרצות של דורשי התמורה כופרת בקיומה של אמת היסטורית וביכולתו של ההיסטוריון לנקוט אובייקטיביות מדעית.
הכתיבה ההיסטורית, הם מוסיפים וטוענים, אינה אלא בדיון מתועד, ואינה שונה במהותה מן הכתיבה הבדיונית. לא ממצאיו של החוקר הם הגורמיםהחשובים, אלא החוקר, עמדותיו ונטיותיו.
מעמדם של המחקר ההיסטורי ושל הכתיבה המתבססת עליו מותקף ונסוג, ודרכים אחרות של התייחסות לעבר — ובעיקר הזיכרון האישי והקבוצתי — עולות ופורחות. העבר שהיה מונופול של ההיסטוריונים, פרוץ, והגישה החדשה אינה תובעת מן העוסק בהיסטוריה הכשרה וידע שנדרשו פעם מן ההיסטוריון.
תהליך זה, המאיים להרוס את הדיסציפלינה ההיסטורית, ראשיתו במערב בשנות השבעים. הוא הגיע לישראל בשנות השמונים ופרח בה בשנות התשעים.
ההיסטוריונים עצמם - קצתם הצטרפו למגמות החדשות, וקצתם איחרו מאוד להכיר בגודל הסכנה המאיימת על מקצועם.
יואב גלבר, היסטוריון פורה ומאתגר, מבקש בספרו פורץ הדרך לבדוק האומנם מבשר תהליך הרסני זה את סופה של ההיסטוריה כפי שהכרנו אותה? האם ההיסטוריוגרפיה היא מין בסכנת הכחדה?
עם עובד
מאת: בנדטו קרוצ'ה
תיאור: בנדטו קרוצ'ה, הפילוסוף וההיסטוריון האיטלקי, הוא מגדולי אנשי הרוח של זמננו, והרבה להשפיע על המחשבה ההיסטורית, הפילוסופית והאסתטית של הדורות האחרונים.
ספר זה יצא בשנת 1932 ותורגם מיד לרוב לשונות אירופה.
מוסד ביאליק
מאת: היו קנדי
תיאור: עניינו של הספר הוא סקירה היסטורית על המזרח התיכון האסלאמי, למן המאה שישית לספירה ועד המאה אחת-עשרה.
מוסד ביאליקאוניברסיטת בן-גוריון בנגב
מאת: מרקוס טוליוס קיקרו
תיאור: מארקוס טוליוס קיקרו (160 עד 43 לפנה"ס), מדינאי רומאי, מייצג את התקופה האחרונה של הרפובליקה הרומית.
נאומיו המזהירים ומכתביו הרבים הם נכס היסטורי.
הוא פיתח את הלשון הספרותית הרומית, חידש בה מונחים, בעיקר בפילוסופיה, בתורת הנאום ובביקורת הספרות.
קיקרו קירב את הפילוסופיה היוונית לקוראיו הרומיים, והציע לשומעיו ולקוראיו מערכת שיטתית של תורת-המידות להדרכה מעשית בחיים.
המתרגם בחר משפע יצירותיו את האופייניות ביותר כדי להביא לקורא העברי מבחר מייצג של כל שטחי פעילותו.
מוסד ביאליק
מאת: ארתור סג"ל
תיאור: בהקדמה לספרו מציין המחבר את מהותו של התאטרון לפי הבנתו ומסביר שלנושא יש שני פנים: התאטרון כמבנה ארכיטקטוני והתאטרון כמוסד תרבותי.
פרופ' סגל מציג את שני הפנים האלה כפי שבאו לידי ביטוי במרחב הגיאוגרפי של ארץ ישראל וערביה בפרק הזמן שבין המאה הראשונה לפני הספירה ועד המאה השלישית לספירה.
בספר סקירה נרחבת של אתרי תאטראות רומיים רבים בארץ ישראל וערביה וכן צילומים רבים, שירטוטים ומפות.
מוסד ביאליק
מאת: פלוטינוס
תיאור: במבוא ארבעה חלקים: א. פלוטינוס, זמנו, חייו וכתביו; ב. רקע הניאופלטוניות - השיטות הפילוסופיות היווניות והלא-יווניות בכללן השיטות הגנוסטיות שעליהן התחנך פלוטינוס; ג. השפעת הניאופלטוניות בעולם האלילי, הנוצרי, המוסלמי והיהודי בימי הביניים ובעת החדשה. המתרגם הקדים לאנאדות את תרגום חיבורו של פרופיריוס, תלמידו של פלוטינוס.
חיבור זה הוא המקור העיקרי לידיעותינו על אישיותו ופועלו של פלוטינוס.
האנאדות כוללות שישה תשיעונים שהם נ"ד פרקים, שמהווים אחדות שאינה ניתנת לחלוקה.
במרכז משנתו של פלוטינוס עיון בסוד ההווייה וחוקיות כל הנמצאים. הוא מצביע על יסודות ומקורות הניגודיות והשניות בעולמנו.
בכרך הראשון נכללות אנאדות א-ג ובשני אנאדות ד-ו. הן מסודרות לפי הסדר שקבע פרופיריוס, סדר השונה מן הסדר הכרונולוגי שבו נכתבו בידי פלוטינוס.
בסוף הכרך השני צורפו טבלאות לפי הסדר שקבעו פרופיריוס ופולטינוס, מבחר ביבליוגראפי, מפתח שמות ומקורות לאנאדות ומפתח עניינים.
מוסד ביאליק
תיאור: זהו תרגום ראשון לעברית של מכתבי פליניוס (61 עד 113 לספירה) המשקפים את חייו ותקופתו.
הנושאים הנידונים בהם רבים ומגוונים ומקיפים את רוב תחומי הפעילות של הפרט והחברה.
המכתבים כתובים בסגנון נאה, מתובל בהומור דק, ואחדים מהם מיוחדים לתיאורי טבע וחיים.
ספרים א-ט מכילים מכתבים לנמענים שונים, שפליניוס עצמו פרסם. הספר הוא לקט של מכתבים שהוחלפו בין פליניוס לקיסר טראיאנוס.
אלה פורסמו לאחר מותו של פליניוס, והם נחשבים לתעודות רשמיות, שיש בהן כדי ללמד על פעילות המנגנון המנהלי היעיל של הקיסרות הרומית בעת ההיא.
מוסד ביאליק
מאת: פלוטארכוס .
תיאור: יצירתו המפורסמת ביותר של פלוטארכוס היא "חיי אישים" – סדרה של ביוגרפיות של אישים מפורסמים מתולדות יוון ורומא העתיקה, מסודרות בזוגות כדי להאיר את מידותיהם המשותפות ואת מומיהם המשותפים של האישים המושווים. שרדו 23 זוגות כאלו, ובכל אחד ביוגרפיה של יווני לצד ביוגרפי של רומאי. כמו כן שרדו ארבע ביוגרפיות ללא בנות-זוגן. היו היסטוריונים מאוחרים יותר שזלזלו בפלוטארכוס, אך עיקר עניינו לא היה בהיסטוריה אלא בבחינת השפעת האופי על חייהם וגורלם של אישים.
מוסד ביאליק
מאת: פלוטארכוס .
תיאור: כרך זה חותם את שורת הביוגראפיות של פלוטארכוס.
כונסו בו כל אותן ביוגראפיות שנשמטו מטעמים שונים משני הכרכים הראשונים, בלי להוציא מן הכלל גם את האישים המיתולוגיים שאף-על-פי שאין להם ערך היסטורי-ארכיאולגי, הרי ערכם בהיסטוריה התרבותית רב.
מוסד ביאליק
הצג עוד תוצאות