נמצאו 45 ספרים בקטגוריה
לכל הספרייה
מאת: שמואל זנוויל כהנא
תיאור: ספר זה מביא לראשונה את הגות השואה של ד"ר שמואל ז' כהנא (הידוע בשם העט שלו שז"ך, 1905–1908) ומתאר את ניסיונו להנציחה כמייסד ומנהל מרתף השואה אשר בהר ציון, מוסד ההנצחה הממלכתי הראשון של ישראל. רוב תוכנו של הספר לא פורסם מעולם וחומרי הגלם להכנתו, פירות יצירה של יותר מארבעים שנה, נמצאים בארכיונו הפרטי של שז"ך, השמור בידי בתו היחידה. בספר שמונה פרקים, ובהם שניים מרכזיים: הראשון, מכיל ניסיון נועז לשרטט מחשבה יהודית חדשה בעקבות השואה, בעזרת הרהוריו של שז"ך עצמו והשליטה הוירטואוזית שלו בכל מכמני הספרות הדתית ובעזרת מחשבות אמונה וכפירה שרשם שז"ך מפי ניצולים. החמישי, מביא מבחר מאגדות השואה שאותם חיבר שז"ך כדי להעביר את תוכנה לדור הצעיר. שאר הפרקים מכילים מאמרים, טיוטות למאמרים והגיגים בנושאים שונים הקשורים במחשבת השואה; הפרק האחרון מביא את חזון הנצחת השואה של שז"ך בהר ציון. בפתח הספר הקדמה מקיפה המתארת את תולדות שז"ך, פעילות ההנצחה שלו, והקווים המרכזיים של מחשבת השואה שלו במבט השוואתי. היא נכתבה בידי עורכי הספר ד"ר זוהר מאור (מרצה להיסטוריה כללית באוניברסיטת בר אילן) ונעמה מאור (דוקטורנטית למחשבת ישראל באוניברסיטה זו). חשיבות הספר בחשיפת התמודדות אמונית וקיומית נוקבת עם השואה, ובתיעוד יחיד במינו של מעשי קידוש השם ושיחות אמונה, כפירה ותהיה של נספים בשואה ושל ניצולים. הוא עשוי לפנות לחוקרי השואה אך גם לקהל הרחב, במיוחד זה המתעניין בהגות בעקבות השואה.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: אלון קונפינו
תיאור: מה לאמיתו של דבר גרם לנאצים לשרוף ספרי תורה בכל רחבי גרמניה ב-9 בנובמבר 1938? בספר זה, המסתמך על שורה של ארכיונים, אלון קונפינו מציע פרשנות מעמיקה חדשה לשואה. קונפינו משרטט את הסיפורים שנאצים וגרמנים אחרים סיפרו לעצמם על עצמם, על המקום שממנו באו ועל המקום שפניהם מועדות אליו, וחושף כיצד הובילו הסיפורים הללו למסקנה כי לצורך כינונה של ציוויליזציה נאצית חדשה יש לבער את היהודים תחילה. בעיני הנאצים, היהודים סימלו מקורות היסטוריים של רשע – מן התורה עד לקפיטליזם ולבולשביזם המודרניים – ויש לעקור אותם מן השורש כדי לכונן ציוויליזציה חפה מחוב ליהודים. מהותה של השואה, היתה ניסיון השתלטות על ההיסטוריה ועל הזיכרון של גרמניה ואירופה, של היהדות והנצרות. בדמיון הנאצי, נתפסה השמדת היהודים כמעשה בראשית. משעה שהגרמנים דמיינו עולם עתידי ללא יהודים - ניתן היה להעלות על הדעת ולהצדיק מעשי רדיפה והשמדה. לפיכך אין לראות בשואה מאורע בלתי נתפס שאין להבינו; להפך, היא היתה מובנת. כך בנו הגרמנים את זהותם תוך טוויית סיפורים המתבססים על עובדות, המצאות, שקרים ודמיון. סיפורים מעניקים חיים, וסיפורים גם הורגים.
מאת: גדעון גרייף, איתמר לוין
תיאור: ב–7 באוקטובר 1944 התחולל המרד היחיד בתולדות מחנה אושוויץ–בירקנאו, בית החרושת למוות הגדול והנורא ביותר שידעה האנושות. ולא סתם במחנה אושוויץ–בירקנאו, אלא בלב של פס הייצור: בתאי הגזים. ולא סתם בתאי הגזים, אלא בידי האומללים שבאומללים, המדוכאים שבמדוכאים: אנשי הזונדרקומנדו. מהרגע שבו הושלכה האבן הראשונה על אנשי הס"ס ועד לרגע שבו נשרפה גופתו של אחרון המתקוממים חלפו רק כתריסר שעות. אלא שאת מרד הזונדרקומנדו אין למדוד על פי אמות מידה רגילות. בפלנטת המוות הזאת, שבה שמות הומרו במספרים ובני אדם נהפכו לאפר, מזדהר המרד באור יקרות מעל להבות המשרפות. במקום שבו תוחלת החיים נמדדה בימים וערכם של חיי אדם היה אפסי, המרד הזה הוא ניצחונה של הרוח על מי שקידשו את הגוף, ניצחונו של המוסר האנושי על מי שאיבדו צלם אנוש. למרות ייחודו וחשיבותו של מרד הזונדרקומנדו, הוא טרם זכה למקום הראוי לו בתודעת הציבור ובספרות המחקר – ואת החלל משלים מרד באושוויץ. הספר מבוסס על עשרות רבות של עדויות שמסרו אנשי הזונדרקומנדו ואסירים אחרים, כולל מסמכים שנרשמו בזמן אמת ועדויות שנכתבו זמן קצר מאוד לאחר תום המלחמה. מארג המסמכים והעדויות יוצר תמונה מפורטת ומהימנה של המרד, של האירועים שקדמו לו ושל מה שהתרחש בעקבותיו.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: דניאל ברנד
תיאור: בשנת 1941 החלה בהונגריה קבוצה קטנה של אידיאליסטים ועסקנים יהודים במאמצים לסייע ליהודים נרדפים, תחילה בהונגריה הפשיסטית ואחר כך בארצות השכנות, שהיו כבר תחת כיבוש גרמני ועמדו בפני סכנת השמדה פיזית. בו בזמן בארץ ישראל נעשה הכול כדי להכחיש את קיומה של שואה ולמזער את גודל האסון המתרחש באירופה.

באמצע מאי 1944, חודשיים אחרי כיבוש הונגריה ע"י הגרמנים, בזמן שיהודי הונגריה נשלחו להשמדה בקצב של 12,000 איש ליום, קיבלה שלוחת ועדת ההצלה הארץ ישראלית בקושטא מברק מבודפשט שאין לו אח ורע בתולדות השואה. במברק נאמר שיואל ברנד, פעיל הצלה מוכר, חבר ועדת ההצלה של בודפשט, עומד להגיע מבודפשט שבידי הנאצים לקושטא בשליחות חשובה וכי יש להכין עבורו אשרת שהייה. בלי לדווח להנהגה בירושלים ובלי להכין את האשרה המבוקשת הודיע ראש המשלחת בקושטא במברק חוזר: "שיבוא יואל. חיים מחכה לו." זהו סיפורם של השליח, של העומדים מאחוריו ושל השליחות שבחובה היתה טמונה ההזדמנות המבטיחה ביותר לצמצם במידת-מה את ממדי ההשמדה בשואה. כבנם של השחקנים הראשיים במחזה, שהיה עד לאירועים וחי אותם ממועד התרחשותם ועד היום, ניסיתי להביא את רצף האירועים שהובילו אל השליחות, את סיפורו של השליח והסובבים אותו, את אופן הטיפול בשליחות על ידי נציגות ועד ההצלה של הסוכנות בזמן אמת, כמו גם את אופן הצגת האירועים בדיעבד. אשר על כן ספר זה אינו משמש רק כגלעד לזכרם של הורי, הנזי ויואל ברנד, הוא מבקש להביא את השתלשלות העניינים הטרגית מתוארת כאן כהווייתה וכהתרחשותה.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: אלי ריכנטל
תיאור: שילוב יוצאי ה״שטעטל״, העיירה היהודית, בשירות צבאי בקיסרות האוסטרית במאה ה 18- נתפש כבדיחה. הרעיון נתקל בהתנגדות של משרד המלחמה. אולם המציאות עלתה על כל דמיון. מאה שנים מאוחר יותר, שירתו בצבא הממלכה האוסטרו-הונגרי כ 300,000- יהודים, מהם 24 גנרלים! הספר מתאר את תולדותיהם של עשרה גנרלים יהודים מצבא הממלכה, שהיו עדיין בחיים כשהשתלטו הנאצים על מרכז אירופה. ברקע נסקרת מלחמת העולם הראשונה וחלקם של הקצינים היהודים בה. בניגוד לדעה כי האנטישמיות באוסטרו-הונגריה לא חלחלה לצבא, מצאנו כי הצבא היה נגוע בשנאת יהודים, אך הדבר צונזר בקפדנות. מנהיגותם והצטיינותם של הקצינים בשדות הקטל מתוארות בפירוט, עד לפרישתם. הספר בוחן אם דרגותיהם הבכירות סייעו בידיהם לשרוד את רדיפות השואה. מעניין, כי למרות מודעותם למדיניות האנטישמית של הנאצים בגרמניה ולניסיונותיהם לספח את אוסטריה עוד ב 1934- , נמנעו הקצינים, כרבים אחרים, מלקרוא את הכתובת על הקיר. הם המתינו בתקווה חסרת בסיס, עד שגורשו. לאחר סיפוחה של אוסטריה, לא הותוותה מדיניות נאצית לגורל קצינים אלה. רק בתום ועידת ואנזה בינואר 1942 , ארבע שנים לאחר הסיפוח, הוחלט על גירושם לגטו טרזין. חרף התנאים הקשים, שרדו אחדים מהם. בחלק ההונגרי חסו הגנרלים בצלו של העוצר הורטי. למרות חוקים אנטי-יהודים, הם ומשפחותיהם לא נפגעו. חלקם נפטר עוד לפני עליית ״צלב-החץ״ — פשיסטים הונגרים שהועלו לשלטון בחודשי המלחמה האחרונים על ידי הנאצים. אחד שרד את המלחמה על-אף התנכלויותיהם של הפשיסטים. מניין גנרלים אלה, שנשכחו מהתודעה הלאומית והבינלאומית, במידה רבה בעידודם של מכחישי שואה ודומיהם, ראויים לאזכור ויכולים לשמש מקור גאווה לעם היהודי.
הוצאת דקל - פרסומים אקדמיים בע"מ
מאת: שמואל מעין
תיאור: החיבור שלפנינו על מויטק זילברברג, מפקד האירגון היהודי הלוחם בצ'נסטוחוב, אינו מהווה סיפור תולדות הגיטו בצ'נסטוחוב, אף לא סיפור תולדות תנועת ההתנגדות שם, וגם לא תולדות קן השומר הצעיר בקאליש, שבו היה מויטק חבר כ-10 שנים. לחיבור זה יש תפקיד אחר: הוא נסיון שיחזור תולדות חייו של מפקד האי"ל בצ'נסטוחוב מימי נעוריו המוקדמים ועד לסופו ההירואי המר. כל זה, כמובן, על רקע מקומות גידולו: בבית משפחתו, בקן השומרי בקאליש ואחר כך על רקע התקופה של השמדת היהודים בפולין בכלל ובצ'נסטוחוב בפרט, כשהוא נלחם בצורר בטרם הוקם האירגון היהודי הלוחם וכשזה הוקם - בשורותיו וכעומד בראשו.
מאת: שמואל מעין
תיאור: עבודה זו עוסקת בנושא מצומצם, בתיאור חלקה של תנועת השומר הצעיר בפרשת הברחת הגבול באיזור לידה, בסתיו ובחורף של שנת 1940-1939. בגלל שיתוף הפעולה ההדוק בין השומר הצעיר לבין יתר התנועות החלוציות, מחייב  הנושא גם  תיאור חלקן של תנועות אלה ובמיוחד את חלקה של תנועת  "החלוץ הצעיר - דרור", ואפילו בצורה די נירחבת בפרשה זו. פרשה זו היתה בסך הכול קצרת זמן. אם נמתח את קצותיה בזמן, נגיע מאקסימום לשלושה חודשים, ואם נצמצמה - (וזה נכון יותר), נמשכה היא  7-6 שבועות בלבד. היא גם לא היתה "מרובת משתתפים". בסך הכול השתתפו בה כ-450 חברי השומר הצעיר בתוך פחות מ-1200 אנשים שהועברו בגבול ע"י התנועות החלוציות ואשר כולם היו חלק מכלל המון הפליטים  היהודים שזרמו לליטא בכל הדרכים (ובעיקר דרך לידה)  ומספרם מוערך כ-14 - 15 אלף איש. כל מה שאירע אחרי "פרשת לידה"  האפיל על קורותיה - החורבן וההשמדה, זוועות העינויים וסיבלם של מיליוני הקורבנות. ובכל זאת, לכל אלה שעברו את "פרשת לידה" היה זה שלב ראשון להצלה, אומנם רק כסדק בחומת המצור שהבטיח משהו ביחס לייעד הסופי. למרבה הצער לא הכול הצליחו להמשיך לעבר החיים ושערי הגאולה. מאלה - חלקם נפלו בידי  הכורת במהירות שלא יכלו לשערה, וחלקם הוגלו לגלות ארוכת זמן, מתישה גוף ונפש ולפעמים אף מביאה מוות. ראוי היה להעלות את הפרשה ולרשום את קורותיה על יסוד הנתונים הקיימים וכך גם לשלבה בקורות התקופה של ימי סף השואה.
מאת: יהודה באואר
תיאור: השואה כתופעה היסטורית: מקומו של העם היהודי במרכז המוטיבציה הנאצית: צורות התנגדות היהודים בימי השואה. נסיונות יהודיים למו"מ עם הנאצים לצורך הצלה: שליחותו של יואל ברנד ועוד.
ספרית פועליםמורשת - בית עדות ע"ש מרדכי אנילביץ'
מאת: לילי הלפרט-זמיר, דורון נידרלנד
תיאור: זהו הספר השלישי בטרילוגיה בין היסטוריה למִבדֶה (fiction). הספר הראשון שואת יהודי יוגוסלביה יצא לאור בהוצאה משותפת של מכון מופ"ת ויד ושם (תשנ"ט). הספר השני האידיאולוגיה והמדיניות הנאצית בספרות, בקולנוע ובמוזיקה התמקד בשואת יהודי גרמניה וראה אור בהוצאת מורשת (תשס"ט). ספר זה, החותם את הטרילוגיה, מתמקד בשואת יהודי הונגריה בפרספקטיבה תלת-ממדית: היסטוריה, ספרות וקולנוע (לילי הלפרט-זמיר).
מכון מופ"ת
מאת: רחל אוירבך
תיאור: מפגשים, מעשים, גורלות - 1943-1933. רחל אוירבך, מחבורת סופרי היידיש בפולין, היתה בין העובדים של "עונג שבת", הידוע כ"ארכיון רינגלבלום" בגטו ורשה. היא ניהלה יומן במשך שנות הגיטו, נתגלה לאחר המלחמה "בארכיון רינגלבלום". המחברת מעלה בו גילויים אחרונים מחיי התרבות היהודית בפולין.
ספרית פועליםמורשת - בית עדות ע"ש מרדכי אנילביץ'
מאת: נעימה ברזל
תיאור: הדיון בספר בוחן את עובדת העדרה של מנהיגות מימי השואה מהנוף הפוליטי מנהיגותי בארץ. ניתוח זה נעשה באמצעות התבוננות בדרכם והכרעותיהם במהלך השואה, לאחריה ותוך כדי התערותם בחברה הישראלית, של ארבעה אישים מרכזיים: אבא קובנר, יצחק צוקרמן, צביה לובטקין וחייקה גרוסמן.
מאת: ריזל קורצ'אק
תיאור: סיפורה של חברת ארגון המחתרת בגטו וילנה. המחברת מספרת על הגטו במאבקו ובכליונו, על קורות הפרטיזנים היהודים ביערות רודניקי ונארוץ'. ספר זה הוא מן החשובים ביותר בסיפורת התיעודית על הלוחמה היהודית בגיטאות וביערות נגד הכובש הנאצי.
ספרית פועליםמורשת - בית עדות ע"ש מרדכי אנילביץ'
מאת: זיוה שלו
תיאור: טוסיה אלטמן - מההנהגה הראשית של השומר הצעיר למפקדת האירגון היהודי הלוחם. מחברה צעירה בהנהגת השומר הצעיר בראשית המלחמה הפכה לדמות מרכזית בתנועת הנוער בוורשה בימי הכיבוש הגרמני. שמה סימל את הקשר עם קיני התנועה בפולין, עם "החלוץ" בשוויץ ועם אנשי התנועה הקיבוצית בארץ. יחד עם חבריה נטלה חלק בהנהגת האירגון היהודי הלוחם, השתתפה בלחימה ובהצלה עד שמצאה את מותה.
מורשת - בית עדות ע"ש מרדכי אנילביץ'
מאת: אברהם סוצקבר
תיאור: קיץ 1944 : לאחר שהטיסו השלטונות הסובייטיים, במבצע יוצא דופן, את המשורר אברהם סוצקבר ואת אשתו מן השטחים שבשליטת הנאצים אל החופש התמסר המשורר מיד למשימה לכתוב חיבור על השואה בווילנה עירו. זה היה בחודשים האחרונים של מלחמת העולם השנייה, וככל שהיא התקרבה לסיומה, כן הלכו והתבררו הממדים הבלתי נתפסים של רצח היהודים. זהו אחד המסמכים הנדירים הראשונים המתעדים את זוועות הנאצים וגם את התנגדות היהודים על פניה השונות – המאמצים להבטיח את הקיום הפיזי בתנאים הקשים מנשוא של הגטו, הפעילות החינוכית והתרבותית, הקמת המחתרת היהודית. בספרו של סוצקבר, המובא עתה לקורא העברי בתרגום מחודש, התיאור ההיסטורי משולב עם העדויות האישיות של ההתמודדות עם הכיליון.
עם עובד
מאת: אברהם ברקאי
תיאור: כדי לעמוד בגזרות שנחתו עליהם הידקו וריעננו מוסדות קיימים והקימו חדשים בכדי למצוא משען וסעד בעזרה ההדדית של אחים לצרה. לנוכח התנפצות התקוות של התבוללות ואינטגרציה, היו מעט השנים שאחרי 1933 לרבים מיהודי גרמניה תקופה של התכנסות והתוודעות רוחנית ותרבותית. בכל אלה נועד לרב ליאו בק מקום מרכזי. הוא היה האישיות הבכירה, המקובלת על כמעט כל הזרמים ביהדות הגרמנית, והיה זה אך טבעי שנבחר לעמוד בראש מוסדותיה המרכזיים בתקופת הדמדומים שלפני חדלונה. לאחר גירוש רוב היהודים למחנות ההשמדה הוא מילא תפקיד ב'מועצת הזקנים' של גטו טריזנשטט. וכמו רבים מאלה שנטלו על עצמם את עול המנהיגות של קהילות וציבורים יהודיים בתקופת השואה, היו גם דמותו ופעילותו של ליאו בק, שזכה לשרוד, נושא לדיוניהם ואף לביקורתם של ההיסטוריונים. בשער הראשון של הספר מובאים פרק ביוגרפי כללי ומספר מאמרים העוסקים בעיקר בפעילותו הציבורית וההגותית של בק בשנים 3391-5491. בשער השני נבחרו מתוך כתביו של ליאו בק כמה מן החיבורים ההיסטוריים והחינוכיים, רובם בעלי אופי פובלציסטי, שנכתבו באותה התקופה או בסמוך לה. רוב חיבוריו העיוניים, שהוציאו לליאו בק שם בעולם של הוגה מעמיק בפילוסופיה הדתית, חוברו לפני התקופה הזאת. על כן רחוק המבחר שלפנינו מלמצות או אף מלהדגים די הצורך את יצירתו הספרותית-הגותית, שרק חלק ממנה תורגם עד כה לעברית
מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי
מאת: דוד אנגל
תיאור: מול הר הגעש – חוקרי תולדות ישראל לנוכח השואה דן בשיח האקדמי על מקומה של השואה בחקר ההיסטוריה היהודית. הספר לא עוסק בחקר השואה, אלא ביחסם לחקר השואה של היסטוריונים מקצועיים של עם ישראל. מקובל לחשוב שהשואה מטילה צל ארוך על חקר תולדות ישראל והספר מראה שלא כן המצב. אדרבה, חוקרים רבים של תולדות ישראל בעת החדשה דורשים לשחזר את קורות יהדות אירופה מבלי להתייחס לאסון שפקד אותה באמצע המאה העשרים. עקב כך מתקיימים חקר השואה וחקר ההיסטוריה של עם ישראל כשני תחומים נפרדים. מול הר הגעש בוחן את שורשי המצב התמוה הזה ומוצא אותם בהתפתחות המפעל ההיסטוריוגרפי היהודי בשמונים השנים האחרונות. הספר מראה כיצד השפיעו ההקשרים החברתיים, המדיניים והאידאולוגיים שבהם פעלו גדולי ההיסטוריונים של עם ישראל במאה העשרים, בישראל ובתפוצות כאחד, על הערכתם את מקומה של השואה ברצף ההיסטוריה היהודית, ומתאר כיצד נעזרו בשואה כמה חוקרים יוצאים מן הכלל כדי להאיר תקופות ומאורעות מוקדמים בהיסטוריה היהודית.
מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי
מאת: דניאלה אוסצקי-שטרן
תיאור: על רקע מפלתה הסופית של גרמניה הנאצית ויום לאחר התאבדותו של אדולף היטלר, התאבד גם יוזף גבלס, שר התעמולה הנאצי, ולקח עימו את אשתו ואת ששת ילדיו, במעין סיום "ואגנרי" לחייו. הרגע הזה סימן את סופה של מכונת התעמולה אשר הוביל גבלס, אחד האנשים המקורבים ביותר להיטלר, מעליית המפלגה הנאצית לשלטון ועד סוף ימיו וסופו של הרייך השלישי. ספר זה עוסק בשנה האחרונה של מלחמת העולם השנייה, שבמהלכה התדרדרה גרמניה לקראת תבוסה, אך השמדת היהודים דווקא גברה. המוטיבציה להמשך הלחימה בחזית הגרמנית נשמרה גם בזכות התעמולה מבית מדרשו של גבלס. הוא יצר את הרושם שגרמניה עדייןחזקה ומסוגלת לשלוט בעתידה והדגיש את ההכרח שבהמשך ההשמדה והמלחמה כמאבק של "להיות או לחדול". גבלס האמין בכוחה של המִלה והביא לכלל שכלול את התעמולה לקיום "מלחמה טוטאלית" לניצחון או לאבדון: "בנושא השאלה היהודית, הרחקנו לכת עד כדי כך, שאין לנו דרך חזרה", כתב ביומנו. הוא האמין כי "אנו הכוח היחיד שניצב בין היהודים לבין מטרתם לשלוט על העולם", ועשה כל שביכולתו כדי לקדם את מטרות המפלגה ומנהיגה.  (גב הספר).
מורשת - בית עדות ע"ש מרדכי אנילביץ'
מאת: אהרון עינת
תיאור: הספר שלפנינו עוסק בחיי היום-יום בגטו וילנה, אחד הגטאות הגדולים והנודעים במלחמת העולם השנייה. הוא מבוסס על עבודת דוקטורט, שנכתבה תוך שימוש נרחב במסמכים מארכיונים מובילים בארץ ובעולם ובעדויות של ניצולים. אף כי רבות נכתב על התארגנות המחתרת בגטו וילנה ועל תנועות הנוער, הרי אין בספרות תיאור של חיי תושבי גטו וילנה על כל היבטיהם - חינוך, בריאות, תרבות, חיי הדת, תעסוקה, הברחות, מנגנוני המשפט הפנימיים, העזרה ההדדית וגם תופעות שליליות שלא נעדרו מן החברה שחיה בתנאים בלתי אנושיים ובחוסר ודאות מה יילד יום. בתחילת הספר מביא עינת בגילוי לב את סיפורו האישי ואת סיפור הצלתו  הלא-ייאמן, ובנספח את העדות שנגבתה ממנו כילד מיד לאחר המלחמה, שעל אודותיה שכח והיא נתגלתה לו בארכיון בפולין. הספר מוסיף למדף ספרי השואה התבוננות מקורית ומרתקת של פרק בלתי מוכר ומעורר מחשבה, לא רק על אורחות חייהם של יהודי גטו וילנה אלא גם על התנהגותם של בני אדם שנמצאים תחת מצור ודיכוי, על רגעי חמלה וחסד בצל המוות ועל רוע בלתי נתפס. (מן המעטפת האחורית).
מורשת - בית עדות ע"ש מרדכי אנילביץ'
מאת: יגאל וילפנד
תיאור: ספר זה מספר את סיפור חייה של ויטקה. מילדותה ומנעוריה המאושרים בקאליש, עיר הולדתה בפולין, דרך מאבקה במלחמת העולם השנייה, בהיותה הראשונה לצאת מגטו וילנה ולפוצץ רכבת גרמנית, לפקד על הסיירת של גדוד הפרטיזנים ביערות רודניקי, להיות בין מובילי "הבריחה" - העלאת שארית הפליטה לארץ ישראל - ופעולות הנקם ועד ל-66 שנותיה בארץ ובקיבוץ עין החורש. בקיבוץ זכתה להקים משפחה ובית אוהב עם בעלה אבא קובנר ועם ילדיה, ולפתח דרך פסיכולוגית ייחודית, לאור תורתו של המורה ד"ר שטרן. בספר מובאים מכתבים שכתב לה אבא קובנר, בתקופה ששכבה חולה בשחפת, דברים שכתבו עליה חברים וחברות לדרך וכן מכתבים שויטקה כתבה לבנה. מכתבים אלה מבטאים אהבה וחום, מחשבות על הווייתו של עולם, על משפחה, קיבוץ ומדינה, על מלחמה ושלום, על אומנות וספרות ועל כל שאנושי הוא. (מן הכריכה האחורית).
מורשת - בית עדות ע"ש מרדכי אנילביץ'
מאת: מירי פרייליך
תיאור: במהלך מלחמת העולם השנייה נטלו חברי תנועת הנוער בית"ר חלק חשוב במאבק העיקש על שמירת החיים בגטאות והשתתפו בניסיונות ההתקוממות ובמרידות. מרבית חברי ההנהגה הוותיקה של בית"ר בפולין ובארצות הבלטיות אמנם נאסרו בידי הסובייטים, אולם המנהיגות הצעירה שקמה תחתיה הצליחה להנהיג את הנוער הבית"רי בגטאות ולהוביל אותו לשיתוף פעולה עם תנועות הנוער האחרות. ניסיונם הצבאי המוקדם של רבים מחברי בית"ר והאצ"ל בצבאות פולין וליטא תרם לקידום רעיון ההתקוממות וביצועו הלכה למעשה בגטאות השונים.
הספר מתבסס בעיקר על עדויות בעל-פה של ניצולים אשר שיחזרו את קורותיהם לאחר תום המלחמה או שנים אחדות לאחר מכן.
תרומתה של בית"ר למאבק ההישרדות של היהודים בגטאות ובין הפרטיזנים אמנם באה לידי ביטוי בספרות ההיסטוריוגראפית ובעדויותיהם של חברי תנועות נוער אחרות כמו השומר הצעיר או הנוער הציוני, אולם חלקם של חברי בית"ר בארגון המחתרות בגטאות ופעולותיהם בין הפרטיזנים לא זכו לתשומת הלב הראויה. ספר זה בא להשלים את החסר.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוציתיד יערי
מאת: דוד רוסקיס
תיאור: השואה, בממדיה העצומים, נתפסת על ידי רבים - יהודים ולא יהודים - כאירוע העומד מחוץ להיסטוריה: אירוע חסר תקדים, שאין דרך להשוותו לאסון מן האסונות המוכרים לנו מן ההיסטוריה.
דוד רוסקיס מתעמת עם גישה זו, בהעמידו את השואה, ואת התגובות הספרותיות של קורבנותיה ושרידיה, בהקשר של רצף היצירה היהודית שנכתבה במהלך הדורות כתגובה לרדיפות, לפוגרומים ולאסונות שפקדו את הציבור היהודי.
הספר מושתת על נסיונו העשיר של המחבר ועל ידענותו המעמיקה במקורות הקלאסיים של היהדות.
הוא מתמקד במיוחד בהוויה היהודית המודרנית במזרח אירופה, בשלהי המאה התשע עשרה ובמאה העשרים, כאשר אינטלקטואלים וסופרים יהודים עמדו מול גל גואה של אלימות.
על פניו נראה כאילו בתגובותיהם לאסונות התוכפים דחו רבים מהם את הגישה המסורתית ופנו לסאטירה, לפארודיה, ואפילו לחילול הקודש.
שני אופני התגובה נפגשו, כפי שמראה רוסקיס, בגיטאות של ימי הנאצים. כאן נוצר אב טיפוס חדש, שצמח לא מתוך התוהו, אלא מתוך מאמץ מכוון להחיות מסורות עתיקות וחדשות, ובו בזמן לשנות אותן.
הקיבוץ המאוחד
מאת: בן-עמי פיינגולד
תיאור: הספר מהווה מהדורה שנייה מורחבת ומעודכנת של 'נושא השואה בדרמה העברית' (1980), והוא מתייחס לנושא מהיבטים שונים: השואה כנושא לדרמה, הרקע – הן מבחינת העלילה המומחזת והן מבחינת הזמן והמקום בהם המחזה נכתב או הוצג, הנפשות הפועלות, הסגנון הדרמטי-תיאטרלי, סוגיות ובעיות שהמחזה דן בהם וביקורת על דרך ההתנהגות של קרבנות השואה או נציגיהם שנאלצו לשתף פעולה עם הנאצים בגטאות ובמחנות.
סוגיה נוספת שהספר מתייחס אליה היא נקודת הראות של המחזה או המחזאי הבוחנים את הנושא מתוך פרספקטיבה שיש בה לא רק הזדהות מובנת מאליה עם קרבנות השואה אלא לעתים גם גישה ביקורתית, אפילו חתרנית, לגבי מקומה של השואה בקונצנזוס הלאומי-חברתי.
בנוסף יש בספר התייחסות מיוחדת למחזות שהוצגו או נכתבו לא רק במסגרת התיאטרונים הציבוריים-רפרטואריים אלא גם בתיאטרוני שוליים, חוגים, לרבות מחזות לילדים ולנוער וכתבי יד גנוזים. כן בוחן הספר את הזיקה בין הדרמה העברית לדרמה הכללית, הלועזית, מבחינת ההשפעות או ההקבלות האפשריות.
פרופסור בן עמי פיינגולד לימד שנים רבות בבית הספר לחינוך ובחוג לספרות עברית באוניברסיטת תל-אביב וכן במכללת לווינסקי. עיקר פעלו המחקרי מתרכז בספרות ההשכלה, הוראת ספרות ודרמה עברית.
הקיבוץ המאוחד
מאת: נעמי שפהרד
תיאור: וילפריד ישראל נספה באסון אווירי במלחמת העולם השנייה, רק מעטים ידעו על חייו המופלאים והמסתוריים.
ביצירה הנקראת כמו רומן בלשי, חשפה נעמי שפהרד 'מערת אלדין' היסטורית, גדושת דרמה ותככים, המאירה באור חדש את המאמצים שנעשו להצלת יהודים מרדיפות הנאצים, כבר בימים הראשונים לנצחונו של היטלר.
מוסד ביאליק
מאת: זהר שגב
תיאור: סיפורם של ציוני ארצות הברית מסוף שנות השלושים ועד שנות החמישים של המאה העשרים הוא סיפור מרתק ורב-חשיבות הנוגע בשאלות יסוד בהיסטוריה הציונית, הציונית-אמריקנית והאמריקנית בכלל.
בעקבות השואה היו יהודי ארצות הברית בכלל וחברי התנועה הציונית שם בפרט מוכנים, יותר מבעבר, להפעיל את כוחם הכלכלי והפוליטי למען הקמת מדינה יהודית.
אולם מדינה זו היתה צריכה להשתלב בהשקפת עולמם הכללית בתור אמריקנים, ועל כן עורר הדבר מתח בינם לבין רובו של הממסד הציוני ביישוב היהודי בתקופת המנדט הבריטי ואחר כך במדינת ישראל.
על רקע המתח הפנימי הזה, ד"ר שגב בוחן את דפוסי הפעילות של התנועה הציונית בחברה האמריקנית ומאיר באור חדש את הקשר בין יהדות ארצות הברית ובין היישוב היהודי, התנועה הציונית ומדינת ישראל.
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב
מאת: מנדל פייקאז'
תיאור: עיקרו של הספר בשלוש חטיבות על אודות מבול הדמים והדמעות הקרוי בפינו 'שואה', מונח שהוא גדר פרוצה לשימושים שונים ולטשטוש כרונולוגי.
לפיכך, ראש ענייניה של החטיבה הראשונה הוא דיון בגבולותיה הכרונולוגיים של תקופת השואה, שנודעת להם חשיבות רבה להבנת נסיבותיו ההיסטוריות של חשבון הנפש היהודי הפנימי.
ברם רוב החטיבה נועד לדיון רחב בטיבה של ספרות העדות על השואה במזרח אירופה כמקור היסטורי.
החטיבה השנייה עניינה התבוננות רעיונית מדוקדקת בחתימת השקיעה של החסידות בפולין - דרשותיו של הרבי מפיאסצ'נה, ר' קלונימוס קלמיש שפירא, בשנות ת"ש - תש"ב בגטו ורשה. בחטיבה השלישית - דיון בשלוש תעודות, שהן שלוש חוליות הקשורות זו בירך זו, ומתוכן נשקפת לנו פרשה דרמתית מימי חורבנן של קהילות ישראל, שאין מושלה בקורות השואה.
זה ספרו השישי של מנדל פייקאז' היוצא לאור במוסד ביאליק. לפניו ראו אור: 'חסידות ברסלב'; 'בימי צמיחת החסידות'; 'חסידות פולין'; 'בין אידיאולוגיה למציאות'; 'ההנהגה החסידית'.
מוסד ביאליק
מאת: שרלוט ורדי
תיאור: ספר מסות בביקורת הספרות העוסקת בהשמדת יהודי אירופה.
פרופ' ורדי נדרשת בספר זה לחמישה סופרים שונים זה מזה, יהודים ולא יהודים, אמריקנים וישראלי אחד - סול בלו, היינריך בל, ויליאם סטרון, רומאן גארי ודוד גרוסמן - אך עיונה חורג מהם ועוסק בשאלות היסוד העולות מן "הפתרון הסופי".
מבוא: חיים גורי. תרגום: לאה זהבי. ראה אור בצרפת בשנת 1986.
מוסד ביאליק
מאת: משה מיה
תיאור: בספר זה פורש המחבר את עמדותיו הדתיות המקוריות של הרב עמיטל בנושא השואה על רקע ההגות הציונית דתית, ומציג לקורא התמודדות כנה וכואבת של הוגה בן זמננו עם השואה.
תבונות
מאת: תום שגב
תיאור: ספר זה מגולל את הדרמה האנושית הגדולה הכרוכה במפגש בין הישראלים לשואה ומתאר איך השפיע המפגש הזה על עיצובה של הזהות הישראלית.
"המיליון השביעי" הוא עם החי בידיעה ששישה מיליונים מבניו הושמדו.
תום שגב כותב בסגנון מרתק: כמו ספרו הראשון, 1949 - הישראלים הראשונים, מכיל גם המיליון השביעי גילויים רבים הנחשפים בו לראשונה: מפתיעים, מרגיזים, מכאיבים ומרגשים עד דמעות.
הסיפור עוד לא סופר בצורה זו: במרכזו המפגש עם ניצולי השואה וייסורי קליטתם בארץ, על רקע הפיוס בין ישראל לגרמניה. באיפוק ובעוצמה משחזר שגב גם את הלבטים ואת המאבקים שליוו את עיצוב הזיכרון ומנתח את השפעתו על שורה של הכרעות גורליות, בין מלחמה למלחמה.
מאת: תום שגב
תיאור: הם היו חיילים ורוצחים, שבויים בקסמי הצבא והרשע: מפקדי מחנות הריכוז הנאציים.
ספר זה מגולל את סיפור חייהם: מי היו, מה הביא אותם אל התנועה הנאצית, מה משך אותם להתנדב לס"ס, מה נתן להם את היכולת לתפקד בשגרת הזוועה שגאתה סביבם במחנות. השואה לא הייתה אפשרית בלעדיהם.
תום שגב כותב בסגנון מרתק. הוא קרא מאות תיקים ובהם עשרות אלפי מסמכים שרבים מהם נפתחו לפני בראשונה, לרבות ילקוטי השירות האישיים של מפקדי המחנות. אחר כך נסע מעיר לעיר, מכפר לכפר על פני גרמניה כולה, בניסיון, כמו בלשי, לאתר את אלה ממפקדי מחנות הריכוז שעוד היו אז בחיים.
הוא מצא אותם והם דיברו איתו בגילוי לב מקפיא דם.
"ביסודו של דבר זה סיפור פשוט," אמר אחד מהם: "הייתי נאצי." ספר זה מסביר מה פירוש הדבר.
מאת: שלמה אהרונסון
תיאור: ספר זה מתאר את השואה כמילכוד מכל צד, שלתוכו נקלעו היהודים מאז עלייתו של היטלר לשלטון ועד לסופו של הרייך השלישי. מילכוד שקלע את יהודי אירופה בין הפטיש הנאצי לבין של הסדן של בעלות הברית ללא מוצא.
רוב מאמצי ההצלה שנעשו לא הועילו והפכו לבומרנג נגד המצילים. הוויכוח אם ניתן להציל, ומי אשם בכך שלא ניצלו רבים, מחייב הכרת התיעוד והעדויות המובאים לפני הקורא בספר זה, לאור פתיחת הארכיונים בעולם ובישראל: ממוסקבה ועד ברלין, מוושינגטון ועד לונדון ותל-אביב.
ההחלטה על ´הפתרון הסופי´ ושלביו, נסיבות ההחלטה וביצועה לשלביה, ארץ ישראל במלחמה, הוויכוח הישראלי-יהודי על מהלכי הנהגת היישוב בתקופת השואה, ´המרד´ של לח"י ואצ"ל, השואה בהונגריה ופרשת "הסחורה תמורת דם", הסאגה של ישראל קסטנר ו´משפט קסטנר´, הפצצת אושוויץ, מהלכי המלחמה בחזיתות השונות ושיקולי הנשיא רוזוולט וראש ממשלת בריטניה צ´רצ´יל, סטלין והלחימה הנוראה במזרח, כולם נידונים כאן בעיקרם על יסוד תיעוד בלתי ידוע עד כה שעודכן מאז צאתה של המהדורה האנגלית לאור.
עיקר התיעוד מוצאו במסמכים גרמניים שהיו גנוזים עד לאחרונה, ואשר מהלכיו, מזימותיו, וטירופו הגזעני של אדולף היטלר עולים ממנו בפירוט ומטילים צל נורא ומכריע על מהלכיהם ועל רשעותם של הבריטים, האמריקנים והסובייטים ועל הדילמות של ההנהגות היהודיות בשואה.
בפרקים האחרונים מדובר בסירובן של בעלות הברית להעניק לשואת היהודים מעמד משלה במשפטי נירנברג עד שהיא כפתה את עצמה עליהם, ובהפיכתה של השואה לכלי פוליטי בידי חרדים, קיצונים ימניים ופוסט-ציוניים עד ימינו אנו.
שלמה אהרונסון (1936) נולד בתל אביב. בימי לימודיו באוניברסיטה העברית בירושלים היה עורך חדשות בקול ישראל, וכשלמד בגרמניה היה כתב קול ישראל שם. לאחר מכן היה מנהל החדשות בטלוויזיה הישראלית. כן שימש פרשן בתחנות רדיו וטלוויזיה בארץ ובחו"ל ובעתונות הישראלית.
הקיבוץ המאוחדמכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב
מאת: שרון גבע
תיאור: "לספר לכם? קשה לעשות זאת, וגם לא נחוץ. אתם כבר יודעים לא מעט. ומה שאתם יודעים כבר מסוגל לזעזע. אינני רוצה לחזור. אני רק רוצה להוסיף מה שכמדומני אינכם יודעים: על נשי ישראל".
פסיה שרשבסקי, ניצולת אושוויץ, נאום בעצרת עם, תל-אביב, עשרים בדצמבר 1945.
מה בין נשים לגברים שחוו את השואה? מי הן גיבורות השואה בחברה הישראלית? מה מחדש הדיון המגדרי בנושא החברה הישראלית והשואה, ומה הקשר למעמד האשה בישראל?
הספר אל האחות הלא ידועה מציע תשובות לשאלות אלה, כפי שהן מתבררות מחקר השיח הציבורי בישראל בעשור הראשון למדינה ובימי משפט אייכמן (1961).
במרכזו נוכחותן המסיבית והאינטנסיבית של נשים בשואה בשיח זה בתקופה זו, על סיפוריהן האישיים ודימוייהן כגיבורות בתקופת השואה: מצביה לובטקין, מבכירי האוחזים בנשק במרד גטו ורשה, ורבקה יוסלבסקה שעלתה מבור מתים ובו בתה שנרצחה, דרך לנה קיכלר-זילברמן עם מאה הילדים שלה, גיבורת התרבות אנה פראנק, גיזי פליישמן מסלובקיה והאנזי בראנד מהונגריה, שפעלו להצלה המונית באמצעות משא ומתן עם נושאי משרות בשלטון הגרמני, ועד ורה אלכסנדר, שהיתה קאפו באושוויץ.
נוכחותן זו מלמדת בין היתר כי לטענה הישנה בדבר שתיקת הניצולים והשתקתם בשנות המדינה הראשונות נדרשת חשיבה מחודשת, שכן החברה הישראלית שמעה והשמיעה סיפורים על השואה, ולא פעם גם גילתה אוזן קשבת ולב פתוח.
ד"ר שרון גבע מלמדת היסטוריה באוניברסיטת תל-אביב. על עבודת המחקר שלה זכתה במלגות ובפרסים, ביניהם מלגה ע"ש פרופ' נתן רוטנשטרייך מטעם המועצה להשכלה גבוהה, פרס מאת יד ושם ופרס מחקר של מכון הדסה-ברנדייס לחקר נשים יהודיות.
הקיבוץ המאוחד
מאת: גלעד מרגלית
תיאור: כיצד זוכרת גרמניה את מתיה במלחמת העולם השנייה? כיצד היא מבטאת זאת בדיון הציבורי, התקשורתי והאמנותי שלה?
אשמה, סבל וזיכרון בוחן את תרבות הזיכרון וההנצחה של המתים הגרמנים במלחמת העולם השנייה ומנתח את המתח המתקיים בתרבות זו בין מוטיב האשמה ובין מוטיב הסבל ותחושת הקורבן הלאומיים.
הוא עומד על גלגוליה של תרבות ההנצחה מתום מלחמת העולם השנייה ואילך, על ביטוייה השונים בשתי המדינות הגרמניות שקמו בשנת 1949 בעקבות המלחמה הקרה – הרפובליקה הפדרלית של גרמניה (המדינה הדמוקרטית במערב) והרפובליקה הדמוקרטית הגרמנית (המדינה הקומוניסטית במזרח) – ועל קווי הדמיון בין דפוסי הזיכרון וההנצחה הרשמיים שהתגבשו בשתי המדינות האלה על אף יריבותן האידיאולוגית.
הספר אף בודק כיצד חלחל הנרטיב היהודי על השואה לשיח הציבורי בגרמניה וכיצד השפיע על הזיכרון וההנצחה של העבר הנאצי – תופעה שהגיעה לשיאה בשנות השמונים והתשעים, אך אותותיה ניכרו כבר בשנות השישים.
עוד עוסק הספר בגרמניה המאוחדת בעידן שלאחר המלחמה הקרה ובעדנה שהייתה בה לעיסוק המחודש בסבל בתחושת הקורבן של הגרמנים במלחמת העולם השנייה ובעקבותיה.
הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה
מאת: יהודית תידור-באומל
תיאור: הספר מוקדש לתפילה בתקופת השואה. חלקו הראשון דן בעיקר בתפילות המיוחדות שנתחברו באירופה הכבושה ובעולם החופשי למען היהודים שסבלו תחת עול הנאצים. כמו-כן עוסק הספר בתפילות לזכר קרבנות השואה שנתחברו על-ידי מחברים מכל הזרמים ביהדות מאז תום מלחמת העולם השנייה ועד היום.
בחלקו השני, מובאות התפילות הנזכרות, בנוסחן המקורי.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: ינינה אלטמן
תיאור: ספר זה מנציח את זכרם של אלה שהעיזו, מול הסתגלותם האופורטוניסטית של אנשי אקדמיה, להתנגד למשטר הנאצי, ואשר כתבו וחילקו כרוזים הקוראים לגרמנים לנקוט התנגדות פסיבית ואקטיבית כדי לעצור את מכונת המלחמה. ארבעת הכרוזים הראשונים נכתבו בידי שני סטודנטים לרפואה מאוניברסיטת מינכן, הנס שול ואלכסנדר שמורל, בחודשים יוני ויולי 1942, כאשר הוורמכט היה עדיין בתנופת התקדמות. הם חתומים בשם "הוורד הלבן”.
הכרוז החמישי, בשם תנועת ההתנגדות בגרמניה, הוכן באלפי עותקים והופץ במבצע קולקטיבי מרשים במספר ערים בגרמניה ובאוסטריה. הכרוז השישי נכתב על-ידי פרופסור קורט הובר. בעת הפצתו בין כותלי האוניברסיטה נתפסו הנס וסופי שול, ובעקבותיהם נלכדה כל הקבוצה. כיום, בתוך אולם הכניסה של האוניברסיטה נמצא תבליט של שבע דמויות ומתחתן חרותים השמות: וילי גראף, פרופסור קורט הובר, הנס לייפלט, כריסטוף פרובסט, אלכסנדר שמורל, הנס וסופי שול - כל אלה הוצאו להורג בגיליוטינה.
אבל עם הוצאתם להורג, הפצת הכרוז לא הסתיימה. הנס לייפלט, יהודי למחצה, ומרי-לואיזה יאן, שני סטודנטים מהמכון לכימיה, המשיכו בהפצתו. הם העבירו את הכרוז להמבורג, שם הוא זכה לתהודה בין קבוצות שונות של מתנגדי המשטר. גם הם נפלו לידי הגסטפו, חלקם קיפחו חיים, רובם לא הספיקו לעמוד למשפט וזכו ליום השחרור.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: צ'רלס פאטרסון
תיאור: ספרו של ההיסטוריון וחוקר השואה צ'רלס פטרסון, בשמו העברי "כל יום הוא טרבלינקה". הספר טוען כי ניצול בעלי-החיים היווה מודל והשראה לזוועות שבני-אדם ביצעו זה בזה, כשהעבדות והשואה הן רק שתיים מהדוגמאות היותר דרמטיות. כדבריו של פטרסון: "אני מוכיח שניצול בעלי-חיים וטביחתם היו והנם המודלים והגורמים המניעים לדיכוי ולאלימות אנושיים - מלחמה, טרור, עבדות, רצח עם וזוועות אחרות לאינספור שאנו, בני-האדם, מתעקשים לגרום אחד לשני. בספר אני מראה כיצד הוביל שעבוד בעלי-החיים (ביות) לעבדות אנושית, כיצד הובילה הרביית בעלי-החיים המבויתים לעיקור בכפייה, להמתות 'חסד' ולרצח עם, וכיצד הובילה שחיטה תעשייתית של בעלי-חיים לרצח שיטתי כמו-תעשייתי של בני אדם".
הספר פורסם לראשונה במרץ 2002 בניו יורק ועד עתה תורגם ויצא לאור בגרמניה, איטליה, פולין, קרואטיה וצ'כיה. גם בצרפת ובספרד הוא בתהליכי תרגום והוצאה לאור. צעדיו הראשונים של הספר היו קשים: הספר נכתב במשך ארבע שנים ו-83 הוצאות ספרים סירבו להוציאו בארה"ב, מהסיבה שקיומו של קשר הדוק בין ניצול בעלי-חיים לבין השואה אינו ברור ומוסכם כלל ועיקר. הרבה אנשים מוצאים טענה זו מרגיזה ומקוממת ואפילו פוגעת בזכר קורבנות השואה (איני סבור כך אלא להפך, ולזאת אקדיש מאמר נפרד בשל גודל היריעה). כמו כן לאדם הרגיל שאינו טבעוני לא יהיה נעים לקרוא שהוא מתייחס באופן "נאצי" לחיות בעצם אוכלו אותן או את תוצרתן.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: ישראל גוטמן, חיים שצקר
תיאור: הספר מכוון לתלמידי החטיבה העליונה של בתי-הספר העל-יסודיים והוא אף עשוי לשמש כספר עיון לסטודנטים ולכל אדם המבקש לרכוש לעצמו ידיעות בסיסיות על הנושא, מתוך ראייה סוקרת ומקיפה.
המחברים ביקשו לכלול בספר הן את הממצאים המעודכנים של חקר השואה והן את הגישות הדידקטיות המתבקשות מהוראת הנושא. לשם כך נעזרו המחברים בנסיונם בחקר השואה ובחקר בעיות הוראתה באוניברסיטה העברית בירושלים.
מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי
מאת: אליעזר שביד
תיאור: בעשורים הראשונים של המאה ה-20 היו התנועות החרדיות בנסיגה דמוגרפית ובמגננה רוחנית. השואה פגעה בתנועות אלה יותר מבכל התנועות האחרות בעם היהודי: כל המרכזים הגדולים שלהן נהרסו כליל.
אף-על-פי-כן הצליחו להשתקם במהירות מפתיעה, להקים מרכזים חדשים בארץ ובארצות הברית, ולעבור ממגננה למתקפה רעיונית.
כיצד הצליחו התנועות החרדיות לפרוץ את המחסום הרוחני, שנראה לרבים כהפרכה מוחלטת של יסודות האמונה החרדית ב"השגחה"? כיצד הצילו את אמונת השרידים ובינהם? כיצד חיזקו את האמון במנהיגות הרוחנית, שלכאורה נכשלה ואיבדה את דרכה, ועברו מייאוש להרגשת ניצחון?
תשובות לשאלות אלה יש לחפש בהגות שהנחתה ועיצבה  דפוסי התנהגות דתית מחזקת ומחדשת אמונה, שיסודותיה הונחו כבר בשנות הנסיון הנורא עצמן.
הקיבוץ המאוחד
מאת: ראובן מירן
תיאור: "הרחק הרחק, בקצה העולם, יש לי אמא. אמא מקסימה, בלונדינית קודם כול, בעלת עיני תכלת גדולות, כמו מים שאין להם סוף. פיה המוזהב מחייך תמיד ועורה השקוף צבוע אדום. אמי תחזור ביום מן הימים, אני מקווה. אמצא אותה זקנה, חיוורת אך בלבי לעד אמי תופיע צעירה, מאושרת, יפה, רעננה... היא תישאר אמי המקסימה לנצח. מאוחר, חזרתי למיטה. השמים צבועים כחול כהה. הצבעים המרהיבים נעלמו. רוח קלה נושבת מהחלון הפתוח קמעה. אני הולכת לישון. הירח עולה. להתראות, יומני היקר; הערב, שפכתי את לבי. והוקל לי... רק לכאורה. הערב, אחשוב על האנשים שאני אוהבת כל כך."
את השורות התמימות והעצובות האלה כתבה ב־ 1942 מוניק, אחת מאלפי ילדים יהודים מוסתרים בצרפת במלחמת העולם השנייה. ב־ 1939 היו בצרפת כשבעים ושניים אלף ילדים יהודים. ב־ 1945, לאחר שחרור צרפת מהכיבוש הגרמני ונפילת ממשלת וישי משתפת הפעולה, נותרו כשישים אלף מהם בחיים. רבים מהם חבים את חייהם לאלפי צרפתים לא־יהודים אלמונים, שהסתירו אותם בבתיהם תוך חירוף נפשם ונפש יקיריהם.
נהר ספרים
מאת: בועז עברון
תיאור: "כשעברתי על מאמרַי ומסותַי בעשרות שנים של כתיבה פובליציסטית ועיונית, שמבחר ממנה כלול בקובץ זה, נדהמתי עד כמה ניתן לפרסם רבים כל כך מהם מחדש כמעט ללא שינוי, משום שבעיות היסוד שבהן עסקו לא השתנו ורובן אף החמירו."
כך פותח עברון את המבוא לספר.
במאמרים ובמסות אלו מנסה עברון לחדור לבעיות היסוד של ישראל: לתרמית העצמית של הנחות היסוד הציוניות; לניסיונות הכושלים לזהות את הלאום עם הדת; לבידול ההיסטוריה היהודית מן ההיסטוריה הכללית; לאיחוד המושג "עם לבדד ישכון" עם המטרה "להיות עם ככל העמים", ולהפיכת ההגדרה הסותרת את עצמה, "מדינה יהודית ודמוקרטית", לתשתיתה של המדינה — הגדרה שהופכת את ישראל למדינת אפרטהייד מובהקת, המתקשה, בתור שכזו, לחיות בשלום עם שכנותיה או אפילו עם עצמה, וצופנת רעות גדולות לעתיד.
בקובץ זה רוכזו גם מסות בעלות אופי כללי יותר, כגון ביקורת המרקסיזם מנקודת מבט סוציאליסטית, הרהורים על יהדות, יוונות ונצרות, על משמעויותיה העמוקות יותר של הדת בכלל, ועל טיבה האמיתי של הדינמיקה החברתית.
בועז עברון נולד בירושלים בשנת 1927 לאחת המשפחות הוותיקות ביותר ביישוב הישן האשכנזי, גדל בתל אביב, התחנך בגימנסיה "הרצליה" ומאוחר יותר גם באוניברסיטה העברית בירושלים ובאוניברסיטת תל אביב. היה איש ה"הגנה", איש לח"י, חבר מערכת "הארץ" ואחר כך חבר מערכת "ידיעות אחרונות". כיהן בהנהלת המועצה לתרבות ואמנות היום מינהל התרבות) ויזם את המפעל לתרגום ספרות מופת והמפעל לספרות המופת העברית לדורותיה, שבראשם הוא עומד עד היום.
נהר ספרים
מאת: אליעזר ברקוביץ
תיאור: מאבק ההישרדות לא היה המאבק היחיד של היהודים בשואה. לנוכח חוסר האנושיות וההשפלה בגטאות ובמחנות ההשמדה, הם נאבקו לשמור על כבודם האנושי ולקיים את מצוות התורה. רבים מהם הצליחו לכפות סדר אחר על מציאות של זוהמה ואימה: הם סימנו את הזמן העובר ושמרו את השבת ואת המועדים; הם הפכו את הגיהינום למקום תפילה. היהודים האלה גילו אומץ לב וגבורה שאינה פחותה מגבורתם של אלה שלחמו ונשק בידם.
בספרו: "עמו אנוכי בצרה" מביא לפנינו אליעזר ברקוביץ, מהוגי הדעות הבולטים של המאה העשרים בתחום הפילוסופיה היהודית, סיפורים מופלאים על אומץ וגבורה רוחניים. הוא מנתח את האמונה היהודית לאור הניסיון הנורא ודרכו מברר את השוני בין משמעות האמונה במסורת היהודית ומשמעותה בתרבות המערב. כך הוא נותן בידי הקורא את היכולת לחוש את כוחה של האמונה ולהבין הבנה משמעותית יותר את גורלו ההיסטורי של העם היהודי.
לספר נוספה הקדמה מאת שלום רוזנברג, פרופסור לפילוסופיה ולמחשבת ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים.  
יד ושם - רשות הזכרון לשואה ולגבורההוצאת שלם
מאת: אליעזר ברקוביץ
תיאור: במשך אלפיים שנה שמר העם היהודי על קיומו וייחודו בעולם שכוח הזרוע שולט בו, והדבר שאפשר לו להתקיים היה כוח האמונה. לפי אליעזר ברקוביץ גורלו של העם היהודי במדבר העמים הוא מדד מתמיד למעמדו המוסרי של העולם: האיכות המוסרית של המעצמות העולמיות נשפטת על פי יחסן אל עמים קטנים, אשר, כמו היהודים, יסוד קיומם וחיותם הוא האמונה ולא החרב.
השואה הייתה אפוא עדות למצבו הבלתי מוסרי של העולם. האם יש עתיד כלשהו לעולם כזה, החורץ גורלות עמים לשבט בלי לחוש שום רגש אשמה? תקווה לחיים יש דווקא לעם היהודי, שחווה את אימי ההיסטוריה של כוח הזרוע יותר מכל עם אחר ואף על פי כן שרד – בכוח אמונתו.
לספר נוספה הקדמה מאת רון מרגולין, מרצה בכיר להגות יהודית מודרנית באוניברסיטת תל אביב ומחבר הספר מקדש אדם: ההפנמה הדתית ועיצוב חיי הדת הפנימיים בראשית החסידות (תשס"ה).
הוצאת שלם
מאת: יוסף פונד
תיאור: מנהיגות אגודת ישראל ישבה קודם למלחמת העולם השנייה באירופה. רוב חברי הנהגתה הרוחנית – רבנים, בהם חברי מועצת גדולי התורה, וראשי ישיבות – ישבו בפולין, בה גם התרכזו רוב חברי התנועה. עם תחילת המלחמה חברו כמה ממנהיגי התנועה שעזבו את אירופה למנהיגי סניפי התנועה בארץ-ישראל, בארצות הברית ובבריטניה ויצרו מוקדי כוח פוליטיים חדשים שהנהיגו את אגודת ישראל.
הספר בא לבחון את התמודדות המנהיגות הפוליטית של אגודת ישראל עם השואה: הפעולות שעשו בניסיון למצוא דרכי הצלה ועזרה ליהודי אירופה הכבושה, והדרכים שסללו עבור חברי התנועה להתמודדות נפשית ואידיאולוגית עם מוראות השואה.
המנהיגים האגודאיים לא ההינו להביע ייאוש ולאבד את התקווה להציל יהודים מגיא ההריגה. הם דרשו בכל שנות המלחמה להציב את נושא ההצלה בראש סולם העדיפויות של העם היהודי ופעלו בדרכים מגוונות ובלתי שגרתיות לעזרת יהודי אירופה ולהצלתם. עיקר מאמציהם הופנו להצלת האליטה הרוחנית של התנועה – רבנים ראשי ישיבות ותלמידיהן.
במקביל יצרו המנהיגים אפיקים לביטוי המצוקה הנפשית של חברי התנועה וחפשו אחר דרכים לתמוך בהם, נוכח אובדן עולם הישיבות שבפולין והשאלות התיאולוגיות שהשואה הציבה בפניהם.
ד"ר יוסף פונד עוסק בחקר אגודת ישראל כתנועה פוליטית ומחקריו מציגים היבטים היסטוריים ואידיאולוגיים בהתפתחות התנועה.
הוצאת ראובן מס בע"מ, ירושלים
מאת: אסף ידידיה, נתן כהן, אסתר פרבשטין
תיאור: "ויאמר ה' אל משה כתב זאת זכרון בספר ושים באזני יהושע כי מחה אמחה את זכר עמלק מתחת השמים".
הצורך לתעד ולספר את קורות השואה מצא לו אפיקים שונים, המהווים בסיס לחקר התקופה ולשימור זיכרונה. מאגר המבואות לספרות הרבנית, שיצא לאור על ידי המרכז ללימודי השואה שעל יד המכללה ירושלים, אוצר את סיפוריהם של יותר ממאה רבנים ניצולי שואה, אשר העלו את זיכרונותיהם והגותם על השואה לא כיצירה בפני עצמה אלא כמבוא לספר קודש שכתבו. ספר זה הינו פרי ביכורים של מחקר מאגר המבואות לספרות הרבנית. בחלקו הראשון – מחקרים, נידונים המבואות הללו מהיבטים שונים: ספרותיים, הגותיים והיסטוריים, והם פותחים צוהר לתחומים רבים הקשורים לעולם הרבני בתקופת השואה ולאחריה, כמו גם ליהדות הדתית בכלל באותה העת.
 בחלקו השני – מקורות, מובאים מספר מבואות נבחרים המתמקדים בנושאים שונים ומשקפים את המגוון הרחב של המאגר, לאחר שעברו ההדרה מדעית.
הוצאת ראובן מס בע"מ, ירושלים
מאת: אליעזר שביד
תיאור: הספר מוקדש לעיון בסוגיות האמונה והאחריות המוסרית שהתעוררו במבחנה של השואה. חלקו הראשון מוקדש לכמה משנות של הוגי דעות יהודים, שנכתבו או נהגו בשואה, תוך כדי התארעותה. בחלקו השני מוצגות עמדות של המחבר, על יסוד התמודדות עם משנות אלה ועם כמה משנות של הוגי-דעות יהודים אחרים, בני זמננו.
הקיבוץ המאוחד
מאת: ירחמיאל כהן
תיאור: לקט מאמרים שני של מחקרים התולדות ישראל בעת החדשה. בכרך זה לוקטו מאמרים נבחרים בנושאים: יהודי ארצות האיסלם בעידן המודרני ; האנטישמיות המודרנית ; יהודי מזרח אירופה בעידן המודרני ; ראשית התנועה הציונית והתפתחות היישוב היהודי בארץ-ישראל משלהי המאה ה-19 ; התפתחויות חדשות במערב אירופה ובאמריקה באמצע המאה ה-19 ; בעיות בתולדות שואת יהודי אירופה
מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי
הצג עוד תוצאות