נמצאו 63 ספרים בקטגוריה
לכל הספרייה
מאת: רוני ברבש
תיאור: מלאכים על גדות הדנובה הוא ספר עיון ומחקר העוסק בשנים הקריטיות של 1945-1944 בהונגריה, בדגש על הצלת יהודים. בספר שנים עשר חלקים: ששת החלקים הראשונים עוסקים בתיאור האירועים ההיסטוריים שקדמו והביאו להשמדת יהודי הונגריה באביב וקיץ 1944, וששת החלקים הבאים אחריהם עוסקים בהצלת יהודים על ידי ארגונים יהודיים, הונגריים, בינלאומיים, על ידי דיפלומטים זרים ועל ידי יחידים. בספר מובאים סיפוריהם של חלק מהמצילים, שסיכנו את חייהם ואת משפחותיהם על מנת להציל יהודים. שזורים בו גם סיפורים על מלחמת ההישרדות של משפחת המחבר בבודפשט בתקופה קשה זו. זהו מחקר מקיף העוסק באחת הטרגדיות של השואה – השמדתם של יותר מחצי מיליון יהודי הונגריה, בזמן קצר ובסמוך לסיום המלחמה, זאת כאמור לצד סיפוריהם של חסידי אומות העולם שבזכותם חלק מהקהילה הגדולה והחשובה הזו שרדה.
אוריון הוצאה לאור
מאת: רינה דודאי
תיאור: במהלך המאה ה 20- , בעיקר בעקבות השואה, הפך מעשה העדות למרכיב מרכזי בגיבושם של הזיכרון הקולקטיבי ושל האחריות המוסרית לזיכרון זה. ספר זה דן באותה הזעקה שהזכיר אפלפלד בציטוט לעיל. במרכזו דיון בטיבה של העדות הפואטית, השונה באופייה מעדויות אחרות. כפל פנים חבוי בעדות זו, המאפשר לה לבטא את רגע השבירה, ובה בעת להבנות את השפה השבורה ולתכּן באמצעותה מציאות חדשה. העדות הפואטית יכולה להכיל את מה שלא ייאמן ואת מה שאינו ניתן לייצוג, לגעת בחומר הרוטט של החוויה האסונית ולדבר אותו. הספר עוסק בסוגיות של ייצוג הטראומה בשפה הפואטית ובאסטרטגיות פואטיות שונות שמתוכן מבצבצים מבנים שונים של מגנונים נפשיים, ודן בהרחבה בטקסטים של שלושה יוצרים: אהרן אפלפלד, ק. צטניק ופרימו לוי. בכל אחד מהפרקים נבחן הסגנון הייחודי של הכותב וכן אסטרטגיות ההגנה הטקסטואליות-פואטיות שלו.
מכון מופ"ת
מאת: גדי כפיר
תיאור: רבות סופר על אודות השואה, אולם סיפורם של הילדים היהודים שעבדו בכפייה בגטאות עדיין לא נודע במלואו. ספרו של פרופסור אביהו רונן “נידונה לחיים” מביא את קורותיה של שרה קליינר, בת 10 ועוד כ-150 ילדים ייצרו משחקים בנגרייה בסוסנוביץ, פולין, לשימוש חיילים גרמנים. כיום שרה חיה בתל אביב ולה נכדים ונינים רבים. סיפורה הביא למחקר מרתק הקשור באלפי ילדים שעבדו בגטאות בבתי מלאכה ובמפעלים יזומים. תנאי חייהם ועבודתם היו מחפירים, דרישות הייצור היו מחמירות, הילדים נדרשו להקפדה על איכות ועמידה בזמנים. תמורת עבודתם קיבלו הילדים מנת מרק יומית דלה, פרוסת לחם, ו”כרטיס עובד” שאמור היה להוות מעין תעודת ביטוח חיים משום שמי שלא עבד – הומת. הוריהם עשו כל שביכולתם להצילם, כולל מעשי תרמית ושחיתות. מעטים מהם שרדו והיו לעובדים מקצועיים, איכותיים, יוצרים ובונים, חלקם הגיעו לארץ והשתתפו בתקומת מדינת ישראל. זהו סיפורם וניצחונם.
ספרי ניב
מאת: יורם פרי
תיאור: הספר משפטי נירנברג – משפטי הזיקית בוחן משפטית והיסטורית את המהלכים שקדמו למשפטי נירנברג, את הסוגיות המשפטיות שעמן התמודדו השופטים ואת המשמעויות והלקחים שעלינו לתת עליהם את הדעת. הספר סוקר משפטים נוספים נגד פושעים נאצים שהועמדו לדין, ואשר מהם ניתן ללמוד על ההתמודדות הרופסת של המעצמות, וכן של גרמניה עצמה, עם תפיסת הפושעים הנאצים והעמדתם לדין. צביעותן של המעצמות לאחר המלחמה ובמשפטם של הפושעים הנאצים היא נקודה שחורה בהיסטוריה העולמית ובמשפט הבין־לאומי. משפטי נירנברג – משפטי הזיקית הוא ספר חובה למי שרוצה ללמוד על ההיסטוריה של מלחמת העולם השנייה, על שואת העם היהודי ועל המרדף אחר הפושעים הנאצים.
ספרי ניב
מאת: שלמה אברמוביץ'
תיאור: היומן העומד במוקד ספר זה נכתב בסתר, במחנה הריכוז ג'אדו, שפעל בלוב בתקופת מלחמת העלם השנייה. יוסף דעדוש, ממנהיגי הקהילה היהודית שבבנגזי, כתב אותו מדי לילה בעיפרון, על גבי נייר סופג, תוך הפרת הפקודות של הקלגסים הנאצים. במשך למעלה משבעה עשורים היה היומן הגנוז מוסתר תחת ערימות של ניירת, מסמכים ותצלומים. נדרשו ארבע שנים נוספות כדי לפענח את כתב היד הכתוב באיטלקית, שחלקים ממנו נספגו אל הדפים, דהו, ואף נעלמו לחלוטין מתחת לכתמי שומן ועובש. היומן היחיד שנכתב במחנה ג'אדו והמחקר ההיסטורי שנעשה בעקבותיו מעניקים הזדמנות נדירה להציץ אל שגרת הגיהינום של ג'אדו ואל אירועים שתועדו בזמן אמת, החל מהוצאת היהודים מבתיהם בבנגזי, דרך הובלתם למחנה הריכוז וכלה בכל תקופת המעצר במחנה. תיאוריו של יוסף דעדוש חושפים תמונות של אימה, רעב, מחלות ומוות, אך מנגד הם מדגישים את זקיפות הקומה היהודית ואת העמידה הנחושה של עצורי ג'אדו אל מול ההתעללות, ההשפלה וסכנת המוות שהפכו לשגרת יומם. בתוך כך נחשף צומת של גורלות חיים ומוות, שבו ניצב בו יוסף דעדוש, כאשר סירב להזדמנות שנקרתה לו להיחלץ מרשימות המשלוח אל ג'אדו. הוא הישיר מבט ואמר: "למקום שאליו הולכים כל אחַי היהודים – אלך גם אני".
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: יצחק קשתי
תיאור: עניינו של ספר זה הוא הצלה. כלומר חילוץ מסכנה, בעיקר של ילדים ונוער יהודים. המועד – השנה האחרונה של מלחמת העולם השנייה, מאביב 1944 עד אביב 1945. המקום – בודפשט. במועד זה רבים מיהודי אירופה הושמדו זה מכבר במחנות המוות השונים, ביניהם אושוויץ-בירקנאו. למחנה זה שולחו גם יהודי הונגריה – למעט תושביה היהודים של בודפשט – לאחר פלישת הגרמנים להונגריה במרץ 1944. החל ב-15 במאי ועד ה-7 ביולי הובלו לאושוויץ-בירקנאו 440,000 נפש. רובן הושמדו תוך פרק זמן קצר. היוזמה הציונית להקים בתי ילדים בבודפשט בחסות הצלב האדום הבינלאומי הייתה יוצאת דופן. בודפשט נשלטה על ידי צבא הרייך, לרבות האס.אס., ובכלל זה יחידה בפיקודו של אייכמן. שותפיהם היו כנופיות צלב החץ ההונגריות האולטרה-פשיסטיות. על אף הסכנות ואבידות בנפש, חברי תנועות הנוער החלוציות נחלצו להציל ילדים ובני נוער, לאסוף תינוקות, ולרוב גם את אמהותיהם, לבתי הילדים. חילוץ 6,000 ילדים וכ-2,000 מבוגרים יהודים בבודפשט מהסכנות שארבו להם היה גם בבחינת מחאה ומרי בשררה ההונגרית-גרמנית. פעולה חתרנית זו סיכלה רבות מה"תקנות" הרות הגורל של הממשל, כמו גם את ה"כללים" הרצחניים של משמרות צלב החץ. מתן מחסה לילדים יהודים בבודפשט – בעוד האמהות עושות את דרכן לאוסטריה לשמש כפועלות כפייה של הרייך השלישי – הוא פרק מוצנע אבל רב-תושייה של הצלת יהודים על ידי יהודים, אשר אותו מיטיב לתאר יצחק קשתי בספר זה.
רסלינג
מאת: איבון קוזלובסקי גולן
תיאור: מלחמת העולם השנייה התחוללה גם באפריקה, למעשה בצפונה – בלוב, תוניסיה ואלג'יריה. אלא שחווית המלחמה של קהילות היהודים שחיו באזורים אלו כמעט לא באה לידי ביטוי בתקשורת ובאמנות הישראלית, שכן לפיהם מעשי הגבורה של המחתרת היהודית באלג'יריה, הגלייתם למחנות כפייה וריכוז לקראת העברתם לאירופה, החיים בברגן בלזן ומערכת היחסים עם הגרמנים, כל אלה נדמה שמעולם לא התרחשו. כתוצאה מחשיפה מועטה זו נעלמה האפשרות של המלחמה להתבסס בתודעה הציבורית בישראל ולהנחיל הבנה היסטורית מלאה של התקופה ושל חוויות העבר אצל יהודי צפון-אפריקה. ובכן, מה היו הגורמים והסיבות לכך? האמנם הסיבה נעוצה במוסדות הציוניים בלבד שדחו את הנרטיב הצפון-אפריקאי לשולי השיח על השואה בשל מספרם הקטן של הקורבנות ביחס לאסון העצום של יהדות אירופה? או שהיו אלו גם נציגי העדות שישבו בממשלות ובכנסת ישראל ולא עשו רבות למען זיכרון קהילותיהם? או שמא היו אלו האינטלקטואלים המזרחים שנטשו את זיכרון עברם הקרוב? ספר זה מנתח את מכלול הסיבות – לצד בדיקת הסרטים ותוכניות הטלוויזיה שנעשו במהלך השנים בישראל – על מנת להתחקות ולהבין כיצד הפכה חווית המלחמה של יהדות צפון-אפריקה למסך של שכחה.
רסלינג
מאת: יאיר אורון
תיאור: בשנת 1942 הוברחו מאות ילדים – יהודים ולא יהודים – מלנינגרד הנצורה. רכבת ובה ילדים הופגזה ועשרות נהרגו. הילדים ששרדו )בני 14-3 ( עברו בדרכם בכפרים באזור הרי הקווקז, שלא נענו לקריאה לקחת אותם אליהם ולהצילם. לכפר בסלניי, כפר איכרים צ'רקסי-מוסלמי מבודד, הגיעו מותשים, חלקם גוססים. ללא התלבטות – וכגוף אחד – הצילו תושבי הכפר 32 ילדים, שאימצו אותם לבתיהם בשמות חדשים וגידלו אותם כילדיהם שלהם עד בגרותם. במעשה ההצלה של הכפר בסלניי באה לידי ביטוי ייחודי, אישי וקבוצתי, האנושיות בביטוייה הנעלים ביותר: הבנאליות של החמלה ושל החסד. 152 ימים שהה הצבא הנאצי בכפר וחיפש אחר ילדים יהודים. הגרמנים איימו לשרוף את הכפר על יושביו אם ימצא ולו ילד יהודי אחד – אבל לשווא. איש מבין 1800 תושבי הכפר לא חשף ולו אחד מהילדים. "האדישות הבנאלית" הוא המשכו של הספר הבנאליות של החמלה (רסלינג, 2016) אך בעוד הראשון עוסק בעיקרו במעשה ההצלה עצמו ונסיבותיו, מתמקד ספר זה בתגובתה של החברה הישראלית למעשה ההצלה – הדיון בוועדת החינוך של הכנסת, עמדת ארגון יד ושם, שעד עצם היום הזה מסרב להכיר במצילים כחסידי אומות עולם, השפעת הספר על מערכת החינוך וראיונות עם מעט מהשורדים. האדישות הבנאלית הוא ספר עז ונוקב, המעורר שאלות פרטיקולריות ואוניברסליות, פילוסופיות ואישיות, לנוכח מקרה מבחן נדיר בהיסטוריה האנושית.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: אורה הרמן
תיאור: משפט אייכמן היה אירוע מכונן בתולדות המדינה. ישראל שלאחריו שוב לא הייתה כישראל לפניו. הוא התפרץ לתודעה הקולקטיבית וחשף ישראלים רבים, ובעיקר צעירים, לרוע אנושי חסר תקדים ולזוועות אין קץ שחוו בני-עמם בשואה. השואה הופיעה לפתע כממשות הנוגעת לחייהם, ולא כקטסטרופה רחוקה שהתרחשה אי-שם, על פלנטה אחרת. מה הניע את גלגלי השינוי הזה? האם עמדה מאחוריהם יד מכוונת? האם יזם ראש הממשלה דאז, דוד בן גוריון, את לכידת אייכמן? האם הוא "ביים" את משפטו ואת הוצאתו להורג, ועשה שימוש מניפולטיבי באמצעי התקשורת כדי לקדם אינטרסים פוליטיים? מה היה חלקו של קול ישראל במשפט? והאם יש שחר לטענה, שהמשפט השפיע על פרוץ מלחמת ששת הימים?
הקיבוץ המאוחד
מאת: ענת ליבנה
תיאור: ספרה של ענת ליבנה - המיית הציפור, שאגת הצער מתבונן בדרמה של המפגש בין שתי חברות. האחת, חברת שורדי השואה שמהגרת לארץ חדשה ומבקשת להיקלט בה, והשנייה, היישוב היהודי בארץ ישראל, חברה צעירה ערב מלחמת עצמאות והקמת מדינה. כחלק מההתמודדות עם הטראומה של השואה וכמכשיר לבניית זהותם החדשה כותבים הניצולים ספרי זיכרונות. בין השנים 1961-1944 ראו אור בארץ 75 ספרים, כאשר הזיכרון “משם“ עודו צלול ושלם, וחוויית המפגש עם החברה הארץ ישראלית ותהליכי הקליטה בה עודם טריים. כותבי הספרים ביקשו להיאבק בצערם, למלא את הדממה, להעניק משמעות סימבולית למתיהם, ולפעול למען קהילת הניצולים. הספר מצביע על האופי המורכב בו ביקשו מחברי הזיכרונות להציג את הישרדותם, תוך תביעה ליתר אמפתיה ופחות שיפוטיות כלפי הקרבנות והניצולים. הם גם רצו להיבדל מקבוצת האליטה של מנהיגי המחתרות הלוחמות, להרחיב את מושג “הגבורה היהודית“, ולא לייעדו רק לפעולות התנגדות מזויינות. כך מתוארים ניסיונות נואשים לשמור על זהות אישית ואנושית כגבורה לשמה, כמו גם התמודדויות עם דילמות בלתי אפשריות של בחירה בין רע אחד לאחר.
הקיבוץ המאוחד
מאת: אסתר דרור, רות לין
תיאור: בספר זה חוברות אסתר דרור, בת לאם ניצולת אושוויץ בירקנאו, ורות לין, בת למשפחת חלוצים מבוני הארץ, להתבוננות מגדרית בשאלה כיצד הצליחו הנשים לבנות את חייהן "כאן" אחרי מה שקרה להן "שם"; לניסיון להבין כיצד נוצרו מיתוסים, סודות ואגדות על מיניותה של האישה ששרדה, וכיצד פגיעותה ופעלנותה המינית מתפרשות על ידי החברה כטעונות קלון. על סמך ראיונות עם נשים וגברים ששרדו את השואה, הן מתחקות אחר הדרך שבה רוקמות הניצולות את חוטי עברן - ככתב הגנה לנוכח סיפור השואה הישראלי, שממנו נשקפת לא אחת אותה שאלה חשדנית: "איך קרה ששרדת?"
הקיבוץ המאוחד
מאת: מולי ברוג
תיאור: מחקר חלוצי המציע התבוננות רב-תחומית: היסטורית, חברתית, אמנותית ונופית בהר הזיכרון כ'מרחב מקודש' עבור החברה הישראלית. הספר מתאר את הלבטים והמאבקים סביב הקמתו, עיצובו ומסריו של יד ושם (1942–1996), כביטוי לקושי שהתעורר בארץ להנציח באופן ציבורי-ממלכתי טרגדיה שהתרחשה בגולה. עיצוב זיכרון האסון הלאומי כ'שואה וגבורה' יצר מתח תרבותי מרתק בין אופן הנצחת כלל הנספים, לבין הפרטיזנים ומורדי הגטאות שנפלו תוך כדי קרב ובינם לבין מושא הגבורה במולדת – חללי מערכות ישראל. לכל אלה ניתן ביטוי חזותי בהנצחה המוזיאלית והמונומנטלית בהר הזיכרון. המעקב אחרי השינויים שחלו במכלול ההנצחה ביד ושם והניתוח הסמיוטי שלהם, חושף את המהפך שחל בתודעת השואה בישראל, כך שיותר משקיבלה השואה משמעות מהישגי המדינה, היא מהווה כיום נקודת מבט מרכזית בפרשנות של התנהלותה. תוצאות המחקר חשובות לא רק למי שמתעניין במוזיאולוגיה ובהנצחת השואה, אלא גם לכל מי שמבקש להבין את מהות השינויים התרבותיים הגלובליים העוברים על החברה המערבית בכלל והישראלית בפרט ועל תפקידו של העבר ככלי להבנת המציאות.
הוצאת אוניברסיטת בר אילןכרמל
מאת: דינה פורת
תיאור: הספר "לי נקם ושילם" (דברים לב, לה): היישוב, השואה וקבוצת הנוקמים של אבא קובנר מתאר ומנתח את קורותיהם של כחמישים צעירים וצעירות יהודים, שבתקופת השואה נאבקו בגרמניה הנאצית בגטאות, ביערות ובמחנות. כשנפגשו אחרי המלחמה על אדמת אירופה, נוכחו לדעת שאיבדו את כל עולמם, ונשבעו לנקום בגרמנים נקמה נוראה, עין תחת עין. זהו סיפורה הדרמטי של שנה שלמה, שבמהלכה התפזרו חברי הקבוצה בגרמניה החרֵבה, מחפשים דרכי ביצוע, נאמנים לשבועתם זו ולמנהיגם הנערץ, אבא קובנר. זו הפעם הראשונה שבה נחשף סיפורה של הקבוצה לעומקו ולכל פרטיו, על סמך שפע של מקורות ראשוניים שהיו טמונים בארכיונים, בזיכרונותיהם ובבתיהם של חבריה וחברותיה. הסיפור מלוּוה בדיון בשאלות האנושיות והמוסריות שסוגיית הנקם מעוררת, ונכתב מתוך רגישות לכאב שהסבה השואה, ולזעקה העולה ממנה. כאן נחשף לראשונה גם היחס המורכב של הנהגת היישוב בארץ ישראל לשאלת הנקם בשעה מכרעת בתולדות העם, שבה עמדו על הפרק הסיוע לניצולים, העלאתם ארצה והחתירה להשגת ישות מדינית עצמאית. הנוקמים לא הצליחו לממש את תוכניתם, וגם ניסיונות של קבוצות אחרות לא צלחו אלא במידה מועטה. בהגיעם לפרשת דרכים זו בחרו העם היהודי וההנהגה הציונית בדרך החיים, בבנייה של משפחות, קהילות ומדינה, וזו נקמתם.
הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפהפרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: תמיר גרנות
תיאור: השואה, שהייתה עבור עם ישראל אסון לאומי מזעזע וחסר תקדים במישור ההיסטורי והקיומי, מהווה גם משבר תאולוגי ומשבר אנושי-מוסרי יחיד במינו. האם לשואה יש משמעות מעבר להיסטוריה? כיצד ניתן להאמין באלוהים לאחר השואה? כיצד ניתן להאמין באדם, שהפך את העולם לגיהינום, לאחר השואה? חיבור זה הוא מסע עיוני ורוחני בעקבות רבנים והוגי דעות שהגותם נוצרה לנוכח השואה, והוא מנסה לתרום לבניין קומה חדשה של מחשבה ושל משמעות בעקבות הגותם – הן בממד הדתי והן בממד האנושי-מוסרי. בספר זה מוצגת השקפתם של רבים מגדולי האדמו”רים והרבנים שמתקופת השואה ואחריה, כמו גם הגותם של פילוסופים וסופרים. כרך ב' מיועד למדריכי פולין, לצעירים ולמבוגרים המסיירים בפולין, ולכל מי שעולם השואה נוגע ללבו. הוא כולל מסות קצרות בסוגיות שצמחו בעולם השואה: ילדים, שכנים, חסידי אומות העולם, נקמה, אנושיות, תגובות דתיות לשואה, ניגונים ועוד. לצדן סיפורים, עדויות והגיגים קצרים, המלווים ביקור באתרי שואה מרכזיים בפולין, ומפגש עם דמויות רבניות מפורסמות שחיו בפולין באמצעות סיפורן ותורתן – ככל שהן נוגעות לעולם השואה.
תבונות
מאת: תמיר גרנות
תיאור: השואה, שהייתה עבור עם ישראל אסון לאומי מזעזע וחסר תקדים במישור ההיסטורי והקיומי, מהווה גם משבר תאולוגי ומשבר אנושי-מוסרי יחיד במינו. האם לשואה יש משמעות מעבר להיסטוריה? כיצד ניתן להאמין באלוהים לאחר השואה? כיצד ניתן להאמין באדם, שהפך את העולם לגיהינום, לאחר השואה? חיבור זה הוא מסע עיוני ורוחני בעקבות רבנים והוגי דעות שהגותם נוצרה לנוכח השואה, והוא מנסה לתרום לבניין קומה חדשה של מחשבה ושל משמעות בעקבות הגותם – הן בממד הדתי והן בממד האנושי-מוסרי. בספר זה מוצגת השקפתם של רבים מגדולי האדמו”רים והרבנים שמתקופת השואה ואחריה, כמו גם הגותם של פילוסופים וסופרים. כרך א' נושא אופי עיוני וכולל בחלקו הגדול מחקרים המנתחים את ההגות היהודית לנוכח השואה. למחקרים מצטרפות מסות מקוריות בנושאים שונים כגון: הסתר פנים, בעיית הרע, אלוהים ואדם, בחירה וסבל, גלות וגאולה ועוד.
תבונות
מאת: מרדכי גילה
תיאור: עם סוף מלחמת העולם השנייה, קלטה שוודיה מעל עשרים אלף ניצולות וניצולים ממחנות ההשמדה של הנאצים במבצע הומניטרי רחב היקף. אנשים אלה, שהיו חסרי כול, במצב רפואי ורגשי קשה, יכלו להתחיל את חייהם מחדש בזכות מנגנון סיוע ותמיכה של מוסדות ציבור וארגוני מתנדבים. כעבור זמן מה חלקם עלו לארץ, חלקם היגרו לארצות אחרות, ואלפים מביניהם השתקעו בשוודיה. הספר מתאר את המסלול הקשה שעברו בדרכם לבנות חיים חדשים לאחר התופת. זהו פרק לא מוכר בהיסטוריה של העם היהודי ובהיסטוריה של היחס לפליטים בעולם המערבי בכלל, שנחשף כאן לראשונה באופן נרחב בפני הקהל הישראלי.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: ז'ורז' דידי-הוברמן
תיאור: באוגוסט 1944 הצליחו אנשי זונדרקומנדו להבריח מאושוויץ ארבעה תצלומים שצילמו בחשאי כדי להעביר לעולם משהו ממוראות המחנה. ז'ורז' דידי־הוברמן מביט בתמונות אלה, דימויים המבקשים להעיד על הזוועה. הוא קורא אותם כאקט של התנגדות, אל מול כוחו המוחץ של משטר המכוון לא רק להשמדתם של בני אדם, אלא גם להשמדת כל זכר לאותה השמדה; תצלומים שחולצו למרות הכול מתוך מציאות שהוקדשה למחיקתם של צלם האנוש, הזיכרון והדמיון. ראשיתו של הספר בפולמוס שעוררה בצרפת תערוכה שבה הוצגו ארבעת התצלומים. דרך הדיון המרתק שהוא מפתח כמענה למי שביקרו אותו בארסיות על הערך האנושי המיוחד שמצא בדימויים אלו, ז'ורז' דידי־הוברמן קורא תיגר על שיח דוגמטי המתיימר לשלול מהם ממד כלשהו של עדות או של ייצוג. בדרכו המעמיקה והמרגשת, המיטיבה להפיק ניצוצות רעיוניים משילוב של משאבי ידע מגוונים, הוא מבקש להשיב לארבעת התצלומים את כבודם ולטעון כי הם מגלמים את המשטר הכפול העומד בבסיסו של כל דימוי: הדימוי הוא תמיד חסֵר אך הכרחי, נוגע באמת ונגוע בעמימות – קרע, הבזק, שריד שחולף ביעף ומייצר למרות הכול ידע, זיכרון ונראוּת.
הקיבוץ המאוחד
מאת: יהודה באואר
תיאור: ספר זה מבוסס על ההנחה שלא ניתן לעסוק בתולדותיו ובמעמדו של העם היהודי, בישראל ומחוצה לה, מתוך ראייה מקומית או לאומית בלבד. כדי להבין את מצבו של העם היהודי חייבים לשים את הדברים בהקשר. ההקשר הוא אנכי — היסטורי; ומאוזן — גלובלי, גיאופוליטי. השואה עומדת במרכז הראייה הגלובלית הזאת. היא קרתה לעם ספציפי מטעמים ספציפיים, ועם זאת היא שייכת לסוג של פעילות אנושית המלווה את האנושות מקדמת דנא. אירועים דומים לשואה עלולים לחזור על עצמם, כי גם הם יהיו תוצאה של פעילות אנושית. ניתוח המצב הגיאופוליטי מוביל למסקנה שאנחנו נמצאים בתקופה של נסיגה מעקרונות ליברליים־דמוקרטיים והתחזקות מגמות אוטוריטריות ולאומניות; מדינת ישראל בשלטון הימין היא חלק ממגמה זו. ברמה הגלובלית, האדם שולט בטכנולוגיות דמיוניות ממש. וככל שהוא שולט בהן יותר, הוא מאבד את השליטה על עצמו. קיימת סכנה ממשית ומוחשית שהמטוס הזה, הטס יותר ויותר מהר, יתרסק אם לא יימצאו לו או בו מעצורים. ההתרסקות יכולה להביא להשמדת האנושות עצמה. במקרה כזה, גורל העם היהודי ומדינת ישראל הופך לבלתי רלוונטי. פתרון דתי אינו ישים מהסיבה הפשוטה שהאֵל הוא המצאה — נפלאה צריך לומר — של האדם, והדבר המומצא הזה אינו יכול לסייע כי פשוט אין לו קיום אובייקטיבי. מול ראייה פסימית זו קיים יצר החיים האנושי, ובתוכו יצר החיים של קולקטיבים, ובתוכם הקולקטיב היהודי. לצד קריאות מזעזעות לאלימות, אכזריות ורצח, יש לנו תרבות מיוחדת ומרתקת, סתורה בתוך עצמה כמו כל תרבות, בעלת הישגים אנושיים חשובים, תרבות שהשפיעה על ההתפתחות האנושית מעל ומעבר לכל פרופורציה ולמספר היהודים בעולם בעבר ובהווה. כדאי להיאבק למען הצדדים ההומניסטיים של תרבות זו, תוך שאיפה לשילובה בתזמורת אנושית כללית שתצליח, איכשהו, לשרוד כתזמורת ולא תתפרק לקקופוניה. אלה בעצם המסרים של חיבור זה.
נהר ספרים
מאת: שמואל זנוויל כהנא
תיאור: ספר זה מביא לראשונה את הגות השואה של ד"ר שמואל ז' כהנא (הידוע בשם העט שלו שז"ך, 1905–1908) ומתאר את ניסיונו להנציחה כמייסד ומנהל מרתף השואה אשר בהר ציון, מוסד ההנצחה הממלכתי הראשון של ישראל. רוב תוכנו של הספר לא פורסם מעולם וחומרי הגלם להכנתו, פירות יצירה של יותר מארבעים שנה, נמצאים בארכיונו הפרטי של שז"ך, השמור בידי בתו היחידה. בספר שמונה פרקים, ובהם שניים מרכזיים: הראשון, מכיל ניסיון נועז לשרטט מחשבה יהודית חדשה בעקבות השואה, בעזרת הרהוריו של שז"ך עצמו והשליטה הוירטואוזית שלו בכל מכמני הספרות הדתית ובעזרת מחשבות אמונה וכפירה שרשם שז"ך מפי ניצולים. החמישי, מביא מבחר מאגדות השואה שאותם חיבר שז"ך כדי להעביר את תוכנה לדור הצעיר. שאר הפרקים מכילים מאמרים, טיוטות למאמרים והגיגים בנושאים שונים הקשורים במחשבת השואה; הפרק האחרון מביא את חזון הנצחת השואה של שז"ך בהר ציון. בפתח הספר הקדמה מקיפה המתארת את תולדות שז"ך, פעילות ההנצחה שלו, והקווים המרכזיים של מחשבת השואה שלו במבט השוואתי. היא נכתבה בידי עורכי הספר ד"ר זוהר מאור (מרצה להיסטוריה כללית באוניברסיטת בר אילן) ונעמה מאור (דוקטורנטית למחשבת ישראל באוניברסיטה זו). חשיבות הספר בחשיפת התמודדות אמונית וקיומית נוקבת עם השואה, ובתיעוד יחיד במינו של מעשי קידוש השם ושיחות אמונה, כפירה ותהיה של נספים בשואה ושל ניצולים. הוא עשוי לפנות לחוקרי השואה אך גם לקהל הרחב, במיוחד זה המתעניין בהגות בעקבות השואה.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: אלון קונפינו
תיאור: מה לאמיתו של דבר גרם לנאצים לשרוף ספרי תורה בכל רחבי גרמניה ב-9 בנובמבר 1938? בספר זה, המסתמך על שורה של ארכיונים, אלון קונפינו מציע פרשנות מעמיקה חדשה לשואה. קונפינו משרטט את הסיפורים שנאצים וגרמנים אחרים סיפרו לעצמם על עצמם, על המקום שממנו באו ועל המקום שפניהם מועדות אליו, וחושף כיצד הובילו הסיפורים הללו למסקנה כי לצורך כינונה של ציוויליזציה נאצית חדשה יש לבער את היהודים תחילה. בעיני הנאצים, היהודים סימלו מקורות היסטוריים של רשע – מן התורה עד לקפיטליזם ולבולשביזם המודרניים – ויש לעקור אותם מן השורש כדי לכונן ציוויליזציה חפה מחוב ליהודים. מהותה של השואה, היתה ניסיון השתלטות על ההיסטוריה ועל הזיכרון של גרמניה ואירופה, של היהדות והנצרות. בדמיון הנאצי, נתפסה השמדת היהודים כמעשה בראשית. משעה שהגרמנים דמיינו עולם עתידי ללא יהודים - ניתן היה להעלות על הדעת ולהצדיק מעשי רדיפה והשמדה. לפיכך אין לראות בשואה מאורע בלתי נתפס שאין להבינו; להפך, היא היתה מובנת. כך בנו הגרמנים את זהותם תוך טוויית סיפורים המתבססים על עובדות, המצאות, שקרים ודמיון. סיפורים מעניקים חיים, וסיפורים גם הורגים.
מאת: גדעון גרייף, איתמר לוין
תיאור: ב–7 באוקטובר 1944 התחולל המרד היחיד בתולדות מחנה אושוויץ–בירקנאו, בית החרושת למוות הגדול והנורא ביותר שידעה האנושות. ולא סתם במחנה אושוויץ–בירקנאו, אלא בלב של פס הייצור: בתאי הגזים. ולא סתם בתאי הגזים, אלא בידי האומללים שבאומללים, המדוכאים שבמדוכאים: אנשי הזונדרקומנדו. מהרגע שבו הושלכה האבן הראשונה על אנשי הס"ס ועד לרגע שבו נשרפה גופתו של אחרון המתקוממים חלפו רק כתריסר שעות. אלא שאת מרד הזונדרקומנדו אין למדוד על פי אמות מידה רגילות. בפלנטת המוות הזאת, שבה שמות הומרו במספרים ובני אדם נהפכו לאפר, מזדהר המרד באור יקרות מעל להבות המשרפות. במקום שבו תוחלת החיים נמדדה בימים וערכם של חיי אדם היה אפסי, המרד הזה הוא ניצחונה של הרוח על מי שקידשו את הגוף, ניצחונו של המוסר האנושי על מי שאיבדו צלם אנוש. למרות ייחודו וחשיבותו של מרד הזונדרקומנדו, הוא טרם זכה למקום הראוי לו בתודעת הציבור ובספרות המחקר – ואת החלל משלים מרד באושוויץ. הספר מבוסס על עשרות רבות של עדויות שמסרו אנשי הזונדרקומנדו ואסירים אחרים, כולל מסמכים שנרשמו בזמן אמת ועדויות שנכתבו זמן קצר מאוד לאחר תום המלחמה. מארג המסמכים והעדויות יוצר תמונה מפורטת ומהימנה של המרד, של האירועים שקדמו לו ושל מה שהתרחש בעקבותיו.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: דניאל ברנד
תיאור: בשנת 1941 החלה בהונגריה קבוצה קטנה של אידיאליסטים ועסקנים יהודים במאמצים לסייע ליהודים נרדפים, תחילה בהונגריה הפשיסטית ואחר כך בארצות השכנות, שהיו כבר תחת כיבוש גרמני ועמדו בפני סכנת השמדה פיזית. בו בזמן בארץ ישראל נעשה הכול כדי להכחיש את קיומה של שואה ולמזער את גודל האסון המתרחש באירופה.

באמצע מאי 1944, חודשיים אחרי כיבוש הונגריה ע"י הגרמנים, בזמן שיהודי הונגריה נשלחו להשמדה בקצב של 12,000 איש ליום, קיבלה שלוחת ועדת ההצלה הארץ ישראלית בקושטא מברק מבודפשט שאין לו אח ורע בתולדות השואה. במברק נאמר שיואל ברנד, פעיל הצלה מוכר, חבר ועדת ההצלה של בודפשט, עומד להגיע מבודפשט שבידי הנאצים לקושטא בשליחות חשובה וכי יש להכין עבורו אשרת שהייה. בלי לדווח להנהגה בירושלים ובלי להכין את האשרה המבוקשת הודיע ראש המשלחת בקושטא במברק חוזר: "שיבוא יואל. חיים מחכה לו." זהו סיפורם של השליח, של העומדים מאחוריו ושל השליחות שבחובה היתה טמונה ההזדמנות המבטיחה ביותר לצמצם במידת-מה את ממדי ההשמדה בשואה. כבנם של השחקנים הראשיים במחזה, שהיה עד לאירועים וחי אותם ממועד התרחשותם ועד היום, ניסיתי להביא את רצף האירועים שהובילו אל השליחות, את סיפורו של השליח והסובבים אותו, את אופן הטיפול בשליחות על ידי נציגות ועד ההצלה של הסוכנות בזמן אמת, כמו גם את אופן הצגת האירועים בדיעבד. אשר על כן ספר זה אינו משמש רק כגלעד לזכרם של הורי, הנזי ויואל ברנד, הוא מבקש להביא את השתלשלות העניינים הטרגית מתוארת כאן כהווייתה וכהתרחשותה.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: אלי ריכנטל
תיאור: שילוב יוצאי ה״שטעטל״, העיירה היהודית, בשירות צבאי בקיסרות האוסטרית במאה ה 18- נתפש כבדיחה. הרעיון נתקל בהתנגדות של משרד המלחמה. אולם המציאות עלתה על כל דמיון. מאה שנים מאוחר יותר, שירתו בצבא הממלכה האוסטרו-הונגרי כ 300,000- יהודים, מהם 24 גנרלים! הספר מתאר את תולדותיהם של עשרה גנרלים יהודים מצבא הממלכה, שהיו עדיין בחיים כשהשתלטו הנאצים על מרכז אירופה. ברקע נסקרת מלחמת העולם הראשונה וחלקם של הקצינים היהודים בה. בניגוד לדעה כי האנטישמיות באוסטרו-הונגריה לא חלחלה לצבא, מצאנו כי הצבא היה נגוע בשנאת יהודים, אך הדבר צונזר בקפדנות. מנהיגותם והצטיינותם של הקצינים בשדות הקטל מתוארות בפירוט, עד לפרישתם. הספר בוחן אם דרגותיהם הבכירות סייעו בידיהם לשרוד את רדיפות השואה. מעניין, כי למרות מודעותם למדיניות האנטישמית של הנאצים בגרמניה ולניסיונותיהם לספח את אוסטריה עוד ב 1934- , נמנעו הקצינים, כרבים אחרים, מלקרוא את הכתובת על הקיר. הם המתינו בתקווה חסרת בסיס, עד שגורשו. לאחר סיפוחה של אוסטריה, לא הותוותה מדיניות נאצית לגורל קצינים אלה. רק בתום ועידת ואנזה בינואר 1942 , ארבע שנים לאחר הסיפוח, הוחלט על גירושם לגטו טרזין. חרף התנאים הקשים, שרדו אחדים מהם. בחלק ההונגרי חסו הגנרלים בצלו של העוצר הורטי. למרות חוקים אנטי-יהודים, הם ומשפחותיהם לא נפגעו. חלקם נפטר עוד לפני עליית ״צלב-החץ״ — פשיסטים הונגרים שהועלו לשלטון בחודשי המלחמה האחרונים על ידי הנאצים. אחד שרד את המלחמה על-אף התנכלויותיהם של הפשיסטים. מניין גנרלים אלה, שנשכחו מהתודעה הלאומית והבינלאומית, במידה רבה בעידודם של מכחישי שואה ודומיהם, ראויים לאזכור ויכולים לשמש מקור גאווה לעם היהודי.
הוצאת דקל - פרסומים אקדמיים בע"מ
מאת: שמואל מעין
תיאור: החיבור שלפנינו על מויטק זילברברג, מפקד האירגון היהודי הלוחם בצ'נסטוחוב, אינו מהווה סיפור תולדות הגיטו בצ'נסטוחוב, אף לא סיפור תולדות תנועת ההתנגדות שם, וגם לא תולדות קן השומר הצעיר בקאליש, שבו היה מויטק חבר כ-10 שנים. לחיבור זה יש תפקיד אחר: הוא נסיון שיחזור תולדות חייו של מפקד האי"ל בצ'נסטוחוב מימי נעוריו המוקדמים ועד לסופו ההירואי המר. כל זה, כמובן, על רקע מקומות גידולו: בבית משפחתו, בקן השומרי בקאליש ואחר כך על רקע התקופה של השמדת היהודים בפולין בכלל ובצ'נסטוחוב בפרט, כשהוא נלחם בצורר בטרם הוקם האירגון היהודי הלוחם וכשזה הוקם - בשורותיו וכעומד בראשו.
מאת: שמואל מעין
תיאור: עבודה זו עוסקת בנושא מצומצם, בתיאור חלקה של תנועת השומר הצעיר בפרשת הברחת הגבול באיזור לידה, בסתיו ובחורף של שנת 1940-1939. בגלל שיתוף הפעולה ההדוק בין השומר הצעיר לבין יתר התנועות החלוציות, מחייב  הנושא גם  תיאור חלקן של תנועות אלה ובמיוחד את חלקה של תנועת  "החלוץ הצעיר - דרור", ואפילו בצורה די נירחבת בפרשה זו. פרשה זו היתה בסך הכול קצרת זמן. אם נמתח את קצותיה בזמן, נגיע מאקסימום לשלושה חודשים, ואם נצמצמה - (וזה נכון יותר), נמשכה היא  7-6 שבועות בלבד. היא גם לא היתה "מרובת משתתפים". בסך הכול השתתפו בה כ-450 חברי השומר הצעיר בתוך פחות מ-1200 אנשים שהועברו בגבול ע"י התנועות החלוציות ואשר כולם היו חלק מכלל המון הפליטים  היהודים שזרמו לליטא בכל הדרכים (ובעיקר דרך לידה)  ומספרם מוערך כ-14 - 15 אלף איש. כל מה שאירע אחרי "פרשת לידה"  האפיל על קורותיה - החורבן וההשמדה, זוועות העינויים וסיבלם של מיליוני הקורבנות. ובכל זאת, לכל אלה שעברו את "פרשת לידה" היה זה שלב ראשון להצלה, אומנם רק כסדק בחומת המצור שהבטיח משהו ביחס לייעד הסופי. למרבה הצער לא הכול הצליחו להמשיך לעבר החיים ושערי הגאולה. מאלה - חלקם נפלו בידי  הכורת במהירות שלא יכלו לשערה, וחלקם הוגלו לגלות ארוכת זמן, מתישה גוף ונפש ולפעמים אף מביאה מוות. ראוי היה להעלות את הפרשה ולרשום את קורותיה על יסוד הנתונים הקיימים וכך גם לשלבה בקורות התקופה של ימי סף השואה.
מאת: יהודה באואר
תיאור: השואה כתופעה היסטורית: מקומו של העם היהודי במרכז המוטיבציה הנאצית: צורות התנגדות היהודים בימי השואה. נסיונות יהודיים למו"מ עם הנאצים לצורך הצלה: שליחותו של יואל ברנד ועוד.
ספרית פועליםמורשת - בית עדות ע"ש מרדכי אנילביץ'
מאת: לילי הלפרט-זמיר, דורון נידרלנד
תיאור: זהו הספר השלישי בטרילוגיה בין היסטוריה למִבדֶה (fiction). הספר הראשון שואת יהודי יוגוסלביה יצא לאור בהוצאה משותפת של מכון מופ"ת ויד ושם (תשנ"ט). הספר השני האידיאולוגיה והמדיניות הנאצית בספרות, בקולנוע ובמוזיקה התמקד בשואת יהודי גרמניה וראה אור בהוצאת מורשת (תשס"ט). ספר זה, החותם את הטרילוגיה, מתמקד בשואת יהודי הונגריה בפרספקטיבה תלת-ממדית: היסטוריה, ספרות וקולנוע (לילי הלפרט-זמיר).
מכון מופ"ת
מאת: רחל אוירבך
תיאור: מפגשים, מעשים, גורלות - 1943-1933. רחל אוירבך, מחבורת סופרי היידיש בפולין, היתה בין העובדים של "עונג שבת", הידוע כ"ארכיון רינגלבלום" בגטו ורשה. היא ניהלה יומן במשך שנות הגיטו, נתגלה לאחר המלחמה "בארכיון רינגלבלום". המחברת מעלה בו גילויים אחרונים מחיי התרבות היהודית בפולין.
ספרית פועליםמורשת - בית עדות ע"ש מרדכי אנילביץ'
מאת: נעימה ברזל
תיאור: הדיון בספר בוחן את עובדת העדרה של מנהיגות מימי השואה מהנוף הפוליטי מנהיגותי בארץ. ניתוח זה נעשה באמצעות התבוננות בדרכם והכרעותיהם במהלך השואה, לאחריה ותוך כדי התערותם בחברה הישראלית, של ארבעה אישים מרכזיים: אבא קובנר, יצחק צוקרמן, צביה לובטקין וחייקה גרוסמן.
מאת: ריזל קורצ'אק
תיאור: סיפורה של חברת ארגון המחתרת בגטו וילנה. המחברת מספרת על הגטו במאבקו ובכליונו, על קורות הפרטיזנים היהודים ביערות רודניקי ונארוץ'. ספר זה הוא מן החשובים ביותר בסיפורת התיעודית על הלוחמה היהודית בגיטאות וביערות נגד הכובש הנאצי.
ספרית פועליםמורשת - בית עדות ע"ש מרדכי אנילביץ'
מאת: זיוה שלו
תיאור: טוסיה אלטמן - מההנהגה הראשית של השומר הצעיר למפקדת האירגון היהודי הלוחם. מחברה צעירה בהנהגת השומר הצעיר בראשית המלחמה הפכה לדמות מרכזית בתנועת הנוער בוורשה בימי הכיבוש הגרמני. שמה סימל את הקשר עם קיני התנועה בפולין, עם "החלוץ" בשוויץ ועם אנשי התנועה הקיבוצית בארץ. יחד עם חבריה נטלה חלק בהנהגת האירגון היהודי הלוחם, השתתפה בלחימה ובהצלה עד שמצאה את מותה.
מורשת - בית עדות ע"ש מרדכי אנילביץ'
מאת: אברהם סוצקבר
תיאור: קיץ 1944 : לאחר שהטיסו השלטונות הסובייטיים, במבצע יוצא דופן, את המשורר אברהם סוצקבר ואת אשתו מן השטחים שבשליטת הנאצים אל החופש התמסר המשורר מיד למשימה לכתוב חיבור על השואה בווילנה עירו. זה היה בחודשים האחרונים של מלחמת העולם השנייה, וככל שהיא התקרבה לסיומה, כן הלכו והתבררו הממדים הבלתי נתפסים של רצח היהודים. זהו אחד המסמכים הנדירים הראשונים המתעדים את זוועות הנאצים וגם את התנגדות היהודים על פניה השונות – המאמצים להבטיח את הקיום הפיזי בתנאים הקשים מנשוא של הגטו, הפעילות החינוכית והתרבותית, הקמת המחתרת היהודית. בספרו של סוצקבר, המובא עתה לקורא העברי בתרגום מחודש, התיאור ההיסטורי משולב עם העדויות האישיות של ההתמודדות עם הכיליון.
עם עובד
מאת: אברהם ברקאי
תיאור: כדי לעמוד בגזרות שנחתו עליהם הידקו וריעננו מוסדות קיימים והקימו חדשים בכדי למצוא משען וסעד בעזרה ההדדית של אחים לצרה. לנוכח התנפצות התקוות של התבוללות ואינטגרציה, היו מעט השנים שאחרי 1933 לרבים מיהודי גרמניה תקופה של התכנסות והתוודעות רוחנית ותרבותית. בכל אלה נועד לרב ליאו בק מקום מרכזי. הוא היה האישיות הבכירה, המקובלת על כמעט כל הזרמים ביהדות הגרמנית, והיה זה אך טבעי שנבחר לעמוד בראש מוסדותיה המרכזיים בתקופת הדמדומים שלפני חדלונה. לאחר גירוש רוב היהודים למחנות ההשמדה הוא מילא תפקיד ב'מועצת הזקנים' של גטו טריזנשטט. וכמו רבים מאלה שנטלו על עצמם את עול המנהיגות של קהילות וציבורים יהודיים בתקופת השואה, היו גם דמותו ופעילותו של ליאו בק, שזכה לשרוד, נושא לדיוניהם ואף לביקורתם של ההיסטוריונים. בשער הראשון של הספר מובאים פרק ביוגרפי כללי ומספר מאמרים העוסקים בעיקר בפעילותו הציבורית וההגותית של בק בשנים 3391-5491. בשער השני נבחרו מתוך כתביו של ליאו בק כמה מן החיבורים ההיסטוריים והחינוכיים, רובם בעלי אופי פובלציסטי, שנכתבו באותה התקופה או בסמוך לה. רוב חיבוריו העיוניים, שהוציאו לליאו בק שם בעולם של הוגה מעמיק בפילוסופיה הדתית, חוברו לפני התקופה הזאת. על כן רחוק המבחר שלפנינו מלמצות או אף מלהדגים די הצורך את יצירתו הספרותית-הגותית, שרק חלק ממנה תורגם עד כה לעברית
מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי
מאת: דוד אנגל
תיאור: מול הר הגעש – חוקרי תולדות ישראל לנוכח השואה דן בשיח האקדמי על מקומה של השואה בחקר ההיסטוריה היהודית. הספר לא עוסק בחקר השואה, אלא ביחסם לחקר השואה של היסטוריונים מקצועיים של עם ישראל. מקובל לחשוב שהשואה מטילה צל ארוך על חקר תולדות ישראל והספר מראה שלא כן המצב. אדרבה, חוקרים רבים של תולדות ישראל בעת החדשה דורשים לשחזר את קורות יהדות אירופה מבלי להתייחס לאסון שפקד אותה באמצע המאה העשרים. עקב כך מתקיימים חקר השואה וחקר ההיסטוריה של עם ישראל כשני תחומים נפרדים. מול הר הגעש בוחן את שורשי המצב התמוה הזה ומוצא אותם בהתפתחות המפעל ההיסטוריוגרפי היהודי בשמונים השנים האחרונות. הספר מראה כיצד השפיעו ההקשרים החברתיים, המדיניים והאידאולוגיים שבהם פעלו גדולי ההיסטוריונים של עם ישראל במאה העשרים, בישראל ובתפוצות כאחד, על הערכתם את מקומה של השואה ברצף ההיסטוריה היהודית, ומתאר כיצד נעזרו בשואה כמה חוקרים יוצאים מן הכלל כדי להאיר תקופות ומאורעות מוקדמים בהיסטוריה היהודית.
מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי
מאת: דניאלה אוסצקי-שטרן
תיאור: על רקע מפלתה הסופית של גרמניה הנאצית ויום לאחר התאבדותו של אדולף היטלר, התאבד גם יוזף גבלס, שר התעמולה הנאצי, ולקח עימו את אשתו ואת ששת ילדיו, במעין סיום "ואגנרי" לחייו. הרגע הזה סימן את סופה של מכונת התעמולה אשר הוביל גבלס, אחד האנשים המקורבים ביותר להיטלר, מעליית המפלגה הנאצית לשלטון ועד סוף ימיו וסופו של הרייך השלישי. ספר זה עוסק בשנה האחרונה של מלחמת העולם השנייה, שבמהלכה התדרדרה גרמניה לקראת תבוסה, אך השמדת היהודים דווקא גברה. המוטיבציה להמשך הלחימה בחזית הגרמנית נשמרה גם בזכות התעמולה מבית מדרשו של גבלס. הוא יצר את הרושם שגרמניה עדייןחזקה ומסוגלת לשלוט בעתידה והדגיש את ההכרח שבהמשך ההשמדה והמלחמה כמאבק של "להיות או לחדול". גבלס האמין בכוחה של המִלה והביא לכלל שכלול את התעמולה לקיום "מלחמה טוטאלית" לניצחון או לאבדון: "בנושא השאלה היהודית, הרחקנו לכת עד כדי כך, שאין לנו דרך חזרה", כתב ביומנו. הוא האמין כי "אנו הכוח היחיד שניצב בין היהודים לבין מטרתם לשלוט על העולם", ועשה כל שביכולתו כדי לקדם את מטרות המפלגה ומנהיגה.  (גב הספר).
מורשת - בית עדות ע"ש מרדכי אנילביץ'
מאת: אהרון עינת
תיאור: הספר שלפנינו עוסק בחיי היום-יום בגטו וילנה, אחד הגטאות הגדולים והנודעים במלחמת העולם השנייה. הוא מבוסס על עבודת דוקטורט, שנכתבה תוך שימוש נרחב במסמכים מארכיונים מובילים בארץ ובעולם ובעדויות של ניצולים. אף כי רבות נכתב על התארגנות המחתרת בגטו וילנה ועל תנועות הנוער, הרי אין בספרות תיאור של חיי תושבי גטו וילנה על כל היבטיהם - חינוך, בריאות, תרבות, חיי הדת, תעסוקה, הברחות, מנגנוני המשפט הפנימיים, העזרה ההדדית וגם תופעות שליליות שלא נעדרו מן החברה שחיה בתנאים בלתי אנושיים ובחוסר ודאות מה יילד יום. בתחילת הספר מביא עינת בגילוי לב את סיפורו האישי ואת סיפור הצלתו  הלא-ייאמן, ובנספח את העדות שנגבתה ממנו כילד מיד לאחר המלחמה, שעל אודותיה שכח והיא נתגלתה לו בארכיון בפולין. הספר מוסיף למדף ספרי השואה התבוננות מקורית ומרתקת של פרק בלתי מוכר ומעורר מחשבה, לא רק על אורחות חייהם של יהודי גטו וילנה אלא גם על התנהגותם של בני אדם שנמצאים תחת מצור ודיכוי, על רגעי חמלה וחסד בצל המוות ועל רוע בלתי נתפס. (מן המעטפת האחורית).
מורשת - בית עדות ע"ש מרדכי אנילביץ'
מאת: יגאל וילפנד
תיאור: ספר זה מספר את סיפור חייה של ויטקה. מילדותה ומנעוריה המאושרים בקאליש, עיר הולדתה בפולין, דרך מאבקה במלחמת העולם השנייה, בהיותה הראשונה לצאת מגטו וילנה ולפוצץ רכבת גרמנית, לפקד על הסיירת של גדוד הפרטיזנים ביערות רודניקי, להיות בין מובילי "הבריחה" - העלאת שארית הפליטה לארץ ישראל - ופעולות הנקם ועד ל-66 שנותיה בארץ ובקיבוץ עין החורש. בקיבוץ זכתה להקים משפחה ובית אוהב עם בעלה אבא קובנר ועם ילדיה, ולפתח דרך פסיכולוגית ייחודית, לאור תורתו של המורה ד"ר שטרן. בספר מובאים מכתבים שכתב לה אבא קובנר, בתקופה ששכבה חולה בשחפת, דברים שכתבו עליה חברים וחברות לדרך וכן מכתבים שויטקה כתבה לבנה. מכתבים אלה מבטאים אהבה וחום, מחשבות על הווייתו של עולם, על משפחה, קיבוץ ומדינה, על מלחמה ושלום, על אומנות וספרות ועל כל שאנושי הוא. (מן הכריכה האחורית).
מורשת - בית עדות ע"ש מרדכי אנילביץ'
מאת: מירי פרייליך
תיאור: במהלך מלחמת העולם השנייה נטלו חברי תנועת הנוער בית"ר חלק חשוב במאבק העיקש על שמירת החיים בגטאות והשתתפו בניסיונות ההתקוממות ובמרידות. מרבית חברי ההנהגה הוותיקה של בית"ר בפולין ובארצות הבלטיות אמנם נאסרו בידי הסובייטים, אולם המנהיגות הצעירה שקמה תחתיה הצליחה להנהיג את הנוער הבית"רי בגטאות ולהוביל אותו לשיתוף פעולה עם תנועות הנוער האחרות. ניסיונם הצבאי המוקדם של רבים מחברי בית"ר והאצ"ל בצבאות פולין וליטא תרם לקידום רעיון ההתקוממות וביצועו הלכה למעשה בגטאות השונים.
הספר מתבסס בעיקר על עדויות בעל-פה של ניצולים אשר שיחזרו את קורותיהם לאחר תום המלחמה או שנים אחדות לאחר מכן.
תרומתה של בית"ר למאבק ההישרדות של היהודים בגטאות ובין הפרטיזנים אמנם באה לידי ביטוי בספרות ההיסטוריוגראפית ובעדויותיהם של חברי תנועות נוער אחרות כמו השומר הצעיר או הנוער הציוני, אולם חלקם של חברי בית"ר בארגון המחתרות בגטאות ופעולותיהם בין הפרטיזנים לא זכו לתשומת הלב הראויה. ספר זה בא להשלים את החסר.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוציתיד יערי
מאת: דוד רוסקיס
תיאור: השואה, בממדיה העצומים, נתפסת על ידי רבים - יהודים ולא יהודים - כאירוע העומד מחוץ להיסטוריה: אירוע חסר תקדים, שאין דרך להשוותו לאסון מן האסונות המוכרים לנו מן ההיסטוריה.
דוד רוסקיס מתעמת עם גישה זו, בהעמידו את השואה, ואת התגובות הספרותיות של קורבנותיה ושרידיה, בהקשר של רצף היצירה היהודית שנכתבה במהלך הדורות כתגובה לרדיפות, לפוגרומים ולאסונות שפקדו את הציבור היהודי.
הספר מושתת על נסיונו העשיר של המחבר ועל ידענותו המעמיקה במקורות הקלאסיים של היהדות.
הוא מתמקד במיוחד בהוויה היהודית המודרנית במזרח אירופה, בשלהי המאה התשע עשרה ובמאה העשרים, כאשר אינטלקטואלים וסופרים יהודים עמדו מול גל גואה של אלימות.
על פניו נראה כאילו בתגובותיהם לאסונות התוכפים דחו רבים מהם את הגישה המסורתית ופנו לסאטירה, לפארודיה, ואפילו לחילול הקודש.
שני אופני התגובה נפגשו, כפי שמראה רוסקיס, בגיטאות של ימי הנאצים. כאן נוצר אב טיפוס חדש, שצמח לא מתוך התוהו, אלא מתוך מאמץ מכוון להחיות מסורות עתיקות וחדשות, ובו בזמן לשנות אותן.
הקיבוץ המאוחד
מאת: בן-עמי פיינגולד
תיאור: הספר מהווה מהדורה שנייה מורחבת ומעודכנת של 'נושא השואה בדרמה העברית' (1980), והוא מתייחס לנושא מהיבטים שונים: השואה כנושא לדרמה, הרקע – הן מבחינת העלילה המומחזת והן מבחינת הזמן והמקום בהם המחזה נכתב או הוצג, הנפשות הפועלות, הסגנון הדרמטי-תיאטרלי, סוגיות ובעיות שהמחזה דן בהם וביקורת על דרך ההתנהגות של קרבנות השואה או נציגיהם שנאלצו לשתף פעולה עם הנאצים בגטאות ובמחנות.
סוגיה נוספת שהספר מתייחס אליה היא נקודת הראות של המחזה או המחזאי הבוחנים את הנושא מתוך פרספקטיבה שיש בה לא רק הזדהות מובנת מאליה עם קרבנות השואה אלא לעתים גם גישה ביקורתית, אפילו חתרנית, לגבי מקומה של השואה בקונצנזוס הלאומי-חברתי.
בנוסף יש בספר התייחסות מיוחדת למחזות שהוצגו או נכתבו לא רק במסגרת התיאטרונים הציבוריים-רפרטואריים אלא גם בתיאטרוני שוליים, חוגים, לרבות מחזות לילדים ולנוער וכתבי יד גנוזים. כן בוחן הספר את הזיקה בין הדרמה העברית לדרמה הכללית, הלועזית, מבחינת ההשפעות או ההקבלות האפשריות.
פרופסור בן עמי פיינגולד לימד שנים רבות בבית הספר לחינוך ובחוג לספרות עברית באוניברסיטת תל-אביב וכן במכללת לווינסקי. עיקר פעלו המחקרי מתרכז בספרות ההשכלה, הוראת ספרות ודרמה עברית.
הקיבוץ המאוחד
מאת: נעמי שפהרד
תיאור: וילפריד ישראל נספה באסון אווירי במלחמת העולם השנייה, רק מעטים ידעו על חייו המופלאים והמסתוריים.
ביצירה הנקראת כמו רומן בלשי, חשפה נעמי שפהרד 'מערת אלדין' היסטורית, גדושת דרמה ותככים, המאירה באור חדש את המאמצים שנעשו להצלת יהודים מרדיפות הנאצים, כבר בימים הראשונים לנצחונו של היטלר.
מוסד ביאליק
מאת: זהר שגב
תיאור: סיפורם של ציוני ארצות הברית מסוף שנות השלושים ועד שנות החמישים של המאה העשרים הוא סיפור מרתק ורב-חשיבות הנוגע בשאלות יסוד בהיסטוריה הציונית, הציונית-אמריקנית והאמריקנית בכלל.
בעקבות השואה היו יהודי ארצות הברית בכלל וחברי התנועה הציונית שם בפרט מוכנים, יותר מבעבר, להפעיל את כוחם הכלכלי והפוליטי למען הקמת מדינה יהודית.
אולם מדינה זו היתה צריכה להשתלב בהשקפת עולמם הכללית בתור אמריקנים, ועל כן עורר הדבר מתח בינם לבין רובו של הממסד הציוני ביישוב היהודי בתקופת המנדט הבריטי ואחר כך במדינת ישראל.
על רקע המתח הפנימי הזה, ד"ר שגב בוחן את דפוסי הפעילות של התנועה הציונית בחברה האמריקנית ומאיר באור חדש את הקשר בין יהדות ארצות הברית ובין היישוב היהודי, התנועה הציונית ומדינת ישראל.
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב
מאת: מנדל פייקאז'
תיאור: עיקרו של הספר בשלוש חטיבות על אודות מבול הדמים והדמעות הקרוי בפינו 'שואה', מונח שהוא גדר פרוצה לשימושים שונים ולטשטוש כרונולוגי.
לפיכך, ראש ענייניה של החטיבה הראשונה הוא דיון בגבולותיה הכרונולוגיים של תקופת השואה, שנודעת להם חשיבות רבה להבנת נסיבותיו ההיסטוריות של חשבון הנפש היהודי הפנימי.
ברם רוב החטיבה נועד לדיון רחב בטיבה של ספרות העדות על השואה במזרח אירופה כמקור היסטורי.
החטיבה השנייה עניינה התבוננות רעיונית מדוקדקת בחתימת השקיעה של החסידות בפולין - דרשותיו של הרבי מפיאסצ'נה, ר' קלונימוס קלמיש שפירא, בשנות ת"ש - תש"ב בגטו ורשה. בחטיבה השלישית - דיון בשלוש תעודות, שהן שלוש חוליות הקשורות זו בירך זו, ומתוכן נשקפת לנו פרשה דרמתית מימי חורבנן של קהילות ישראל, שאין מושלה בקורות השואה.
זה ספרו השישי של מנדל פייקאז' היוצא לאור במוסד ביאליק. לפניו ראו אור: 'חסידות ברסלב'; 'בימי צמיחת החסידות'; 'חסידות פולין'; 'בין אידיאולוגיה למציאות'; 'ההנהגה החסידית'.
מוסד ביאליק
מאת: שרלוט ורדי
תיאור: ספר מסות בביקורת הספרות העוסקת בהשמדת יהודי אירופה.
פרופ' ורדי נדרשת בספר זה לחמישה סופרים שונים זה מזה, יהודים ולא יהודים, אמריקנים וישראלי אחד - סול בלו, היינריך בל, ויליאם סטרון, רומאן גארי ודוד גרוסמן - אך עיונה חורג מהם ועוסק בשאלות היסוד העולות מן "הפתרון הסופי".
מבוא: חיים גורי. תרגום: לאה זהבי. ראה אור בצרפת בשנת 1986.
מוסד ביאליק
מאת: משה מיה
תיאור: בספר זה פורש המחבר את עמדותיו הדתיות המקוריות של הרב עמיטל בנושא השואה על רקע ההגות הציונית דתית, ומציג לקורא התמודדות כנה וכואבת של הוגה בן זמננו עם השואה.
תבונות
מאת: תום שגב
תיאור: ספר זה מגולל את הדרמה האנושית הגדולה הכרוכה במפגש בין הישראלים לשואה ומתאר איך השפיע המפגש הזה על עיצובה של הזהות הישראלית.
"המיליון השביעי" הוא עם החי בידיעה ששישה מיליונים מבניו הושמדו.
תום שגב כותב בסגנון מרתק: כמו ספרו הראשון, 1949 - הישראלים הראשונים, מכיל גם המיליון השביעי גילויים רבים הנחשפים בו לראשונה: מפתיעים, מרגיזים, מכאיבים ומרגשים עד דמעות.
הסיפור עוד לא סופר בצורה זו: במרכזו המפגש עם ניצולי השואה וייסורי קליטתם בארץ, על רקע הפיוס בין ישראל לגרמניה. באיפוק ובעוצמה משחזר שגב גם את הלבטים ואת המאבקים שליוו את עיצוב הזיכרון ומנתח את השפעתו על שורה של הכרעות גורליות, בין מלחמה למלחמה.
מאת: תום שגב
תיאור: הם היו חיילים ורוצחים, שבויים בקסמי הצבא והרשע: מפקדי מחנות הריכוז הנאציים.
ספר זה מגולל את סיפור חייהם: מי היו, מה הביא אותם אל התנועה הנאצית, מה משך אותם להתנדב לס"ס, מה נתן להם את היכולת לתפקד בשגרת הזוועה שגאתה סביבם במחנות. השואה לא הייתה אפשרית בלעדיהם.
תום שגב כותב בסגנון מרתק. הוא קרא מאות תיקים ובהם עשרות אלפי מסמכים שרבים מהם נפתחו לפני בראשונה, לרבות ילקוטי השירות האישיים של מפקדי המחנות. אחר כך נסע מעיר לעיר, מכפר לכפר על פני גרמניה כולה, בניסיון, כמו בלשי, לאתר את אלה ממפקדי מחנות הריכוז שעוד היו אז בחיים.
הוא מצא אותם והם דיברו איתו בגילוי לב מקפיא דם.
"ביסודו של דבר זה סיפור פשוט," אמר אחד מהם: "הייתי נאצי." ספר זה מסביר מה פירוש הדבר.
מאת: שלמה אהרונסון
תיאור: ספר זה מתאר את השואה כמילכוד מכל צד, שלתוכו נקלעו היהודים מאז עלייתו של היטלר לשלטון ועד לסופו של הרייך השלישי. מילכוד שקלע את יהודי אירופה בין הפטיש הנאצי לבין של הסדן של בעלות הברית ללא מוצא.
רוב מאמצי ההצלה שנעשו לא הועילו והפכו לבומרנג נגד המצילים. הוויכוח אם ניתן להציל, ומי אשם בכך שלא ניצלו רבים, מחייב הכרת התיעוד והעדויות המובאים לפני הקורא בספר זה, לאור פתיחת הארכיונים בעולם ובישראל: ממוסקבה ועד ברלין, מוושינגטון ועד לונדון ותל-אביב.
ההחלטה על ´הפתרון הסופי´ ושלביו, נסיבות ההחלטה וביצועה לשלביה, ארץ ישראל במלחמה, הוויכוח הישראלי-יהודי על מהלכי הנהגת היישוב בתקופת השואה, ´המרד´ של לח"י ואצ"ל, השואה בהונגריה ופרשת "הסחורה תמורת דם", הסאגה של ישראל קסטנר ו´משפט קסטנר´, הפצצת אושוויץ, מהלכי המלחמה בחזיתות השונות ושיקולי הנשיא רוזוולט וראש ממשלת בריטניה צ´רצ´יל, סטלין והלחימה הנוראה במזרח, כולם נידונים כאן בעיקרם על יסוד תיעוד בלתי ידוע עד כה שעודכן מאז צאתה של המהדורה האנגלית לאור.
עיקר התיעוד מוצאו במסמכים גרמניים שהיו גנוזים עד לאחרונה, ואשר מהלכיו, מזימותיו, וטירופו הגזעני של אדולף היטלר עולים ממנו בפירוט ומטילים צל נורא ומכריע על מהלכיהם ועל רשעותם של הבריטים, האמריקנים והסובייטים ועל הדילמות של ההנהגות היהודיות בשואה.
בפרקים האחרונים מדובר בסירובן של בעלות הברית להעניק לשואת היהודים מעמד משלה במשפטי נירנברג עד שהיא כפתה את עצמה עליהם, ובהפיכתה של השואה לכלי פוליטי בידי חרדים, קיצונים ימניים ופוסט-ציוניים עד ימינו אנו.
שלמה אהרונסון (1936) נולד בתל אביב. בימי לימודיו באוניברסיטה העברית בירושלים היה עורך חדשות בקול ישראל, וכשלמד בגרמניה היה כתב קול ישראל שם. לאחר מכן היה מנהל החדשות בטלוויזיה הישראלית. כן שימש פרשן בתחנות רדיו וטלוויזיה בארץ ובחו"ל ובעתונות הישראלית.
הקיבוץ המאוחדמכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב
מאת: שרון גבע
תיאור: "לספר לכם? קשה לעשות זאת, וגם לא נחוץ. אתם כבר יודעים לא מעט. ומה שאתם יודעים כבר מסוגל לזעזע. אינני רוצה לחזור. אני רק רוצה להוסיף מה שכמדומני אינכם יודעים: על נשי ישראל".
פסיה שרשבסקי, ניצולת אושוויץ, נאום בעצרת עם, תל-אביב, עשרים בדצמבר 1945.
מה בין נשים לגברים שחוו את השואה? מי הן גיבורות השואה בחברה הישראלית? מה מחדש הדיון המגדרי בנושא החברה הישראלית והשואה, ומה הקשר למעמד האשה בישראל?
הספר אל האחות הלא ידועה מציע תשובות לשאלות אלה, כפי שהן מתבררות מחקר השיח הציבורי בישראל בעשור הראשון למדינה ובימי משפט אייכמן (1961).
במרכזו נוכחותן המסיבית והאינטנסיבית של נשים בשואה בשיח זה בתקופה זו, על סיפוריהן האישיים ודימוייהן כגיבורות בתקופת השואה: מצביה לובטקין, מבכירי האוחזים בנשק במרד גטו ורשה, ורבקה יוסלבסקה שעלתה מבור מתים ובו בתה שנרצחה, דרך לנה קיכלר-זילברמן עם מאה הילדים שלה, גיבורת התרבות אנה פראנק, גיזי פליישמן מסלובקיה והאנזי בראנד מהונגריה, שפעלו להצלה המונית באמצעות משא ומתן עם נושאי משרות בשלטון הגרמני, ועד ורה אלכסנדר, שהיתה קאפו באושוויץ.
נוכחותן זו מלמדת בין היתר כי לטענה הישנה בדבר שתיקת הניצולים והשתקתם בשנות המדינה הראשונות נדרשת חשיבה מחודשת, שכן החברה הישראלית שמעה והשמיעה סיפורים על השואה, ולא פעם גם גילתה אוזן קשבת ולב פתוח.
ד"ר שרון גבע מלמדת היסטוריה באוניברסיטת תל-אביב. על עבודת המחקר שלה זכתה במלגות ובפרסים, ביניהם מלגה ע"ש פרופ' נתן רוטנשטרייך מטעם המועצה להשכלה גבוהה, פרס מאת יד ושם ופרס מחקר של מכון הדסה-ברנדייס לחקר נשים יהודיות.
הקיבוץ המאוחד
מאת: גלעד מרגלית
תיאור: כיצד זוכרת גרמניה את מתיה במלחמת העולם השנייה? כיצד היא מבטאת זאת בדיון הציבורי, התקשורתי והאמנותי שלה?
אשמה, סבל וזיכרון בוחן את תרבות הזיכרון וההנצחה של המתים הגרמנים במלחמת העולם השנייה ומנתח את המתח המתקיים בתרבות זו בין מוטיב האשמה ובין מוטיב הסבל ותחושת הקורבן הלאומיים.
הוא עומד על גלגוליה של תרבות ההנצחה מתום מלחמת העולם השנייה ואילך, על ביטוייה השונים בשתי המדינות הגרמניות שקמו בשנת 1949 בעקבות המלחמה הקרה – הרפובליקה הפדרלית של גרמניה (המדינה הדמוקרטית במערב) והרפובליקה הדמוקרטית הגרמנית (המדינה הקומוניסטית במזרח) – ועל קווי הדמיון בין דפוסי הזיכרון וההנצחה הרשמיים שהתגבשו בשתי המדינות האלה על אף יריבותן האידיאולוגית.
הספר אף בודק כיצד חלחל הנרטיב היהודי על השואה לשיח הציבורי בגרמניה וכיצד השפיע על הזיכרון וההנצחה של העבר הנאצי – תופעה שהגיעה לשיאה בשנות השמונים והתשעים, אך אותותיה ניכרו כבר בשנות השישים.
עוד עוסק הספר בגרמניה המאוחדת בעידן שלאחר המלחמה הקרה ובעדנה שהייתה בה לעיסוק המחודש בסבל בתחושת הקורבן של הגרמנים במלחמת העולם השנייה ובעקבותיה.
הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה
הצג עוד תוצאות