נמצאו 157 ספרים בקטגוריה
לכל הספרייה
מאת: חנה משה
תיאור: סיפור נדודיו וחייו הסוערים של עזרא בנבנישתי, ותרומתו לחזון הציונות, מבית מדרשו של הרב יהודה אלקלעי, חזון שיבת ציון וחזון יישוב ארץ ישראל בעבודת אדמה כפתרון למצבו העגום של היישוב היהודי במאה ה־19 , הנסמך על כספי החלוקה, וכן תיאור המאבק כנגד המתנגדים לרעיונות אלה, רעיונות שגילמו במשמעם את המושג עזרה עצמית("לחבוש פצעיהם בעצמם"), נפרשים בספר זה ביריעה רחבה. בנבנישתי נולד בירושלים, גדל והתחנך בקושטא ובירושלים, ובגיל עשרים יצא למסע נדודים בבלקן ובערי אירופה. כ־ 15 שנים חי בבלגרד ובזמֶוּן הסמוכה, שם התוודע אל הרב יהודה אלקלעי, והיה מלווהו במסעותיו הלאומיים בשנים 1852 ו־1857 . בנבנישתי ערך והוציא לאור שני עיתונים: האחד, בפריז, עיתון רב־לשוני (עברית־צרפתית ולדינו) בשנת 1864, והשני, בירושלים, חבצלת, (בשפת לדינו), ב־1870-72 , בשיתוף עם חבריו, מיכל הכהן, ישראל ב"ק וישראל דב פרומקין שהוציאו בו בזמן את העיתון חבצלת בעברית. עיתוניו אלה שימשו לבנבנישתי כלי ביטוי לרעיונותיו וחזונו. בשנת 1867 שב בנבנישתי להשתקע בירושלים עם אשתו ובנו. במסגרת חֶברוֹת חֶסֶד שונות, ובעזרת חבריו לדרך במערכת עיתון חבצלת, פעל עזרא בנבנישתי בירושלים לטובת הציבור היהודי העני, "המון העם", כדי לחולל שינוי במצבו הקשה, וכדי ל"העיר על נחיצות החינוך לילדי ישראל" וההכשרה לעבודה יצרנית. כמורה, הציב מודל לחיקוי, בתי ספר לדוגמה שהקים, האחד בביירות ב־ 1879(ביה"ס "תפארת ישראל"), והשני בקהיר (1885). הבולטים מבין האישים הפעילים בהגשמת רעיון "שיבת ציון" עוד לפני פעילותו של חוזה המדינה, תיאודור הרצל, והמשולבים בסיפור חייו ונדודיו של בנבנישתי הם: ישראל ב"ֵּק, הרב חיים נסים אבולעפיה (חנ"א), הרב ראובן ברוך, הרב צבי הירש קאלישר, הרב יקיר גירון, ברוך בן יצחק מטראני, ישראל דב פרומקין, מיכל הכהן, מנחם פרחי, אברהם בן ישראל רוזאניס, קרל נטר, ואלעזר רוקח. חנה משה, המחְבַּרֶת, נינתו של עזרא בנבנישתי. מחקרה מבוסס על מסמכים ארכיונים שונים בארץ ובחו"ל, עיתוני התקופה העבריים, כתביו וספריו של בנבנישתי, ותמונות משפחתיות.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: אורי ברייט
תיאור: היינריך שונפלד הוא אולי הכדורגלן היהודי הגדול ביותר שלא שמעתם עליו. ב-1924 הוא זכה בתואר ה"קאפוקנוניירה" – מלך השערים של הליגה האיטלקית – ושנתיים אחר כך הוא היה המבקיע המוביל של מועדון הפאר היהודי "הכח וינה" במסע המשחקים המפורסם שלו בארצות הברית. מאצטדיונים מפוארים בניו יורק ועד לדוכן אוכל בתוניס, מעמדת השוער בקבוצה וינאית קטנה ועד לעמדת החלוץ המוביל במועדון טורינו האיטלקי, היינריך שונפלד נדד בחייו בין ערים, מדינות ויבשות, עסק בתפקידים שונים, היה אהוב ומפורסם מחד גיסא והתחבא במחשכים מהכיבוש הנאצי מאידך גיסא. כל זאת כשלצידו תמיד נמצאת אשתו, אליזבתה, ושלושת ילדיו. היינריך שונפלד נולד בשנת 1900 ונפטר ב-1976, וסיפורו נשכח ונעלם לו במעטה הערפל של השנים. הספר הזה נכתב בתקווה לספר על היינריך שונפלד באופן המדויק ביותר שאפשר ולהשיב על כנם מעט מן הזיכרון ומקצת מן התהילה שלה זכה מלך השערים של איטליה לפני קרוב למאה שנים.
אוריון הוצאה לאור
מאת: מוטי זעירא
תיאור: יגאל מוסינזון כתב את "חסמבה", את זה הכול יודעים. אבל מה באמת אנחנו יודעים על סיפור חייו הלא-מוּכּר והמפתיע?

הוא גדל במשפחה מסובכת, עם אמא לא יציבה נפשית ואבא בעל יומרות ספרותיות, שלא הצליח לממש את עצמו וסופו שהתאבד; ביחסיו עם אָחיו (בן אשתו הראשונה של אביו) היו שלובים אהבה, קנאה ותחרות; הוא היה איש של נשים, שהתחתן ארבע פעמים, ונולדו לו שישה ילדים משלוש נשים. יגאל מוסינזון נמנה עם ראשוני הסופרים הצעירים של דור הפלמ"ח (עם ס. יזהר ומשה שמיר), והיה הראשון בהם שזכה להכרה ולפרסום ספר משלו. כתיבתו היתה חדשנית ונועזת, וזכתה לביקורת על הארוטיקה היתֵרה שבה. הוא חיבר למעלה מעשרים מחזות, בהם "בערבות הנגב", "קזבלן" ו"אלדורדו". מחזותיו נגעו בסוגיות הנפיצות ביותר של החברה הישראלית ועוררו מחלוקות עזות. ועם זאת הקהל הישראלי נהר להצגותיו בהמוניו. הוא היה קיבוצניק (שעזב ברעש גדול את קיבוצו), מושבניק בבית-שערים, התגורר חמש שנים בניו-יורק – אך רוב חייו היה תל-אביבי. הוא היה מעורב במבצע פרטי ללכידת פושע נאצי בספרד של תקופת פרנקו; ידיד אישי של מרלין מונרו; דובר משטרת ישראל, עובד במחצבה, פועל בניין; וממציא פטנטים מקורי, שלא זכה להכרה. סיפור חייו של יגאל מוסינזון צבעוני יותר מכל עלילות חסמבה המופרכות ביותר שכּתב לאורך השנים. הספר שלפנינו מתאר את דמותו המיוחדת ואת תחנות חייו המפתיעות, מלידתו בעין-גנים בשנת 1917 ועד מותו בשנת 1994.
הקיבוץ המאוחד
מאת: יצחק רבין
תיאור: יצחק רבין מספר על ילדותו, וזכרונותיו מבית אבא.
"…היום אני סבור, כי באותן שנות ילדות, שלא היו הכי נוחות, אבל היו יפות מאוד, גיבשתי בתוכי את הרגשת האחריות לתפקיד, את אהבת הנוף והארץ, ואת תחושת החברות."
”רואה אני את עצמי כאן כנציגם של אלפי מפקדים ורבבות חיילים שהביאו למדינה את הניצחון במלחמת ששת הימים, כנציגו של צה״ל כולו.
יכולה השאלה להישאל, מה ראתה האוניברסיטה להעניק תואר דוקטור של כבוד לפילוסופיה דווקא לחייל, כאות הוקרה על פעולותיו במלחמה. מה לאנשי צבא ולעולמה של האקדמיה, המסמלת את חיי התרבות? מה לאלו העוסקים לפי מקצועם באלימות ולערכי הרוח? אלא שרואה אני בכבוד זה, שהנכם חולקים באמצעותי לחבריי אנשי הצבא, הכרה עמוקה, שלכם, בייחודו של צה״ל, שאינו אלא ביטוי לייחודו של עם ישראל כולו”.
מתוך דברי רב־אלוף יצחק רבין במעמד קבלת תואר דוקטור כבוד – האוניברסיטה העברית ירושלים, 1967
הקיבוץ המאוחד
מאת: גולדה מאיר
תיאור: גולדה מאיר נולדה בשנת 1898 בקייב שבאימפריה הרוסית. בילדותה היגרה עם משפחתה לארצות הברית ובשנת 1921 עלתה לישראל. מאיר שימשה בתפקידים שונים בהנהגה הציונית ולאחר קום המדינה שימשה כשרת העבודה ושרת החוץ.
בשנים 1974-1969 כיהנה כראש ממשלת ישראל והיתה האישה הראשונה שמילאה תפקיד זה. היא עמדה בראש המדינה בזמן מלחמת ההתשה ומלחמת יום כיפור. מאיר הלכה לעולמה בשנת 1978. ספרה "בית אבי" ראה אור לראשונה בשנת 1972
הקיבוץ המאוחד
מאת: ירון רז
תיאור: אליאס-אליהו ששון היה הבולט מבניה של הקהילה היהודית בדמשק. הוא היה הראשון מיוצאי ארצות ערב שזכה למעמד של ראש אגף במחלקה המדינית של הסוכנות היהודית ומאוחר יותר היה הראשון מיוצאי הארצות האלה שזכה לכהן כשר בממשלת ישראל. עד להשתלבותו במערך המדיניות והמודיעין החשאי של הסוכנות היהודית קנה ששון את שמו בכתיבה בעיתונות הערבית במזרח התיכון. החל משנת 1934 השתלב ששון בצוות הלשכה הערבית של המחלקה המדינית בסוכנות היהודית. בשנים 1948-1940 כיהן כראש האגף הערבי במחלקה המדינית. בתפקידו זה היה ששון הדמות המרכזית בין העוסקים במה שכינו בני הזמן 'השאלה הערבית' לצידם של דוד בן-גוריון ומשה שרתוק. תרומתו הייתה הבולטת ביותר להקמתה והתפתחותה של קהילת המודיעין הישראלית ולמגעיה עם ארצות ערב. ערב הקמת המדינה הוא היה חבר במשלחת הציונית לאו"ם ולאחר מלחמת העצמאות מונה לתפקיד מנהל מחלקת המזרח התיכון במשרד החוץ. בשנים 1949-1948 היה חבר במשלחת ישראל לשיחות המדיניות עם ממשלת מצרים ושותף בתחילת המגעים עם ירדן. מאוחר יותר כיהן כציר ישראל בתורכיה, כשגריר ישראל באיטליה וכשגריר ישראל בשוויץ, וכן כיהן בממשלת ישראל כשר הדואר וכשר המשטרה. ששון היה הראשון מבין המדינאים הישראלים שהתריע לאחר מלחמת ששת הימים על המשמעות הדמוגרפית של סיפוח מאות אלפי ערבים למדינת ישראל ועל הסכנה שתיווצר מדינה דו-לאומית. במהלך שנות השישים התריע ששון כי זעמם של בני עדות המזרח על יחס הממסד האשכנזי אליהם עלול להתפרץ בצורה אלימה. הוא היה מהראשונים לחזות את תופעת הפנתרים השחורים. מיואש מיכולות להביא למפנה בדרכה החברתית והמדינית של מפלגתו, פרש מהממשלה ולאחר מכן מן הכנסת. שנים מספר היה מרותק למיטתו, עד לפטירתו ב-1978.
יד יצחק בן-צבי
מאת: ואן דה פר סלמה
תיאור: סלמה ואן דה פֶּר היתה יהודייה הולנדית בת 17 כשפרצה מלחמת העולם השנייה. בשנת 1941 נהפכה העובדה הפשוטה הזאת לעניין של חיים ומוות. אביה נתפס ונשלח למחנה עבודה, אמה ואחותה הסתתרו – עד שנבגדו ביוני 1943 ונשלחו לאושוויץ. פעמים רבות חמקה סלמה, כמעט באורח נס, מליפול בידי הנאצים. לבסוף, בצעד של התרסה והתקוממות, הצטרפה לתנועת ההתנגדות ההולנדית תחת השם הבדוי מרגרטה ואן דר קאוט. במשך שנתיים סיכנה "מרגה" את כל מה שהיה לה. היא צבעה את שערה לבלונד, נעזרה בתעודת זהות מזויפת כדי להתחזות לבת הגזע הארי ונסעה בכל רחבי הולנד כדי להבריח עלונים, להעביר מידע, להציע תמיכה ועידוד ולהפיץ את רוח ההתנגדות, או במילותיה, כפי שהסבירה לאחר מכן, "עשתה את מה שהיה צריך לעשות." ביולי 1944 אזל מזלה והיא נתפסה ונשלחה למחנה הריכוז לנשים "ראוונסבריק", שם שרדה בעזרת זהותה הבדויה. רק לאחר סיום המלחמה היא יכלה להחזיר את זהותה והעזה לומר שוב: שמי הוא סלמה.
מטר הוצאה לאור בע"מ
מאת: אדית אווה אגר
תיאור: השנה 1944 ואדית אגר, רקדנית בלט ומתעמלת בת שש־עשרה, נשלחת לאושוויץ. שעות לאחר שהוריה נספו, ד"ר יוזף מנגלה מכריח את אדית לרקוד כדי לשעשע אותו, ולמען הישרדותה היא עושה זאת. ב־1945, כשהמחנה משוחרר סוף־סוף על ידי חיילי ארצות הברית, היא נשלפת מתוך ערמת גופות, כמעט על סף מוות. במשך עשורים רבים סבלה אדית מפלשבקים ומרגשות האשמה של השורדים, אך אימי השואה לא שברו אותה; למעשה, הם עזרו לה ללמוד להיאבק, לחיות באומץ ולפתח חוסן עצמי. שלושים וחמש שנים אחרי תום המלחמה היא חזרה לאושוויץ והצליחה סוף־סוף להירפא עד תום ולסלוח לאדם היחיד שעד כה לא הצליחה לסלוח לו – היא עצמה. ד"ר אדית אגר אורגת את סיפור מסעה האישי המרשים בסיפוריהם הנוגעים ללב של אנשים אחרים. לאורך עשרות שנים סייעה לרבים – אנשי צבא, פצועי מלחמה ונפגעי טראומה פיזית ונפשית – להירפא בשיטה שפיתחה כפסיכולוגית קלינית. בבסיס השיטה הייחודית של ד"ר אגר עומדת הקביעה: איננו יכולים תמיד לשלוט במה שקורה לנו בחיים אך אנו יכולים לבחור כיצד להגיב למה שקורה לנו. ד"ר אגר בוחנת את הדרך שבה אנחנו נוטים לכלוא את עצמנו בתוך מחשבותינו ומראה לנו כיצד למצוא את המפתח לחירות.
מטר הוצאה לאור בע"מ
מאת: יאיר דוד
תיאור: ‫ "שנים שאני מתחבט בשאלה מה גורם ללוחם להמשיך ולהילחם, במשימה, במלחמה, ולאורך השנים. ביקשתי מחבריי, אלו שלחמו איתי יחד במלחמת יום כיפור, לשתף אותי במחשבותיהם בסוגיה. קיבלתי התייחסויות מרתקות. לבסוף הבנתי שעלי למצוא את התשובה בתוכי הסיפור האישי שלי" (מן המעטפת האחורית.).
מאת: אניטה שפירא
תיאור: אניטה שפירא כותבת בהקדמה לספרה האוטוביוגרפי: "רק על עצמי לספר לא ידעתי", אך הקריאה בספר מעידה כי מי שעלה בידיה לחשוף את צפונותיהם של אבות מייסדים וראשי היישוב יודעת גם יודעת לספר על פרשת חיים שתחילתה כאב וניתוק וסופה תהילה. על מה ש"היה" לה היא מקפידה לספר בלשון זהירה ורגישה, אך היא רק מעצימה את היריעה.

שפירא כבשה את קהל הקוראים עם הביוגרפיה הראשונה שהוציאה לאור – ברל. עתה, לאחר עשרה ספרים שכתבה ולאחר שהתחמקה כל השנים ממענה לשאלות אישיות שהִפנו אליה מראיינים מכל עבר, היא מספרת את סיפור חייה, הנטוע בסיפור התחייה הלאומית והסוגיות הקשות והמסעירות ביותר שעימהן התמודדו הציונות והיישוב היהודי המתחדש בארץ ישראל.

אניטה שפירא משלבת בספרה את סיפור חייה, השזור בתולדות התפתחותה של היסטוריונית מן המעלה הראשונה. בספריה ובתחומי העניין המגוונים שלה עלה בידה ליצור תמונה מקיפה של חברה בהתהוותה.

הסיפור הלאומי משתלב בסיפור האישי, ולקורא מוגש מסמך מאלף על פרק חשוב בכתיבה ההיסטורית במדינת ישראל ועל דרכה והתגבשות אישיותה של החוקרת.
עם עובד
מאת: יצחק גרינברג
תיאור: במשך שני עשורים, בשנים 1975-1955 – כשר המסחר והתעשייה, כשר האוצר, כמזכיר מפלגת העבודה וכמושך בחוטים מאחורי הקלעים – היה פנחס ספיר דמות מרכזית, ובחלק מהתקופה הדמות המרכזית במשק הישראלי ובפוליטיקה הישראלית, עד נגיעה בתפקיד ראש הממשלה שאותו סירב לקבל על עצמו. בשנים הללו הוקמו והתפתחו עיירות הפיתוח, המשק הישראלי התעצם, נבנתה תעשייה מתקדמת, מערכת החינוך צמחה ונוסדו אוניברסיטאות, וישראל התפתחה כמדינת רווחה. במישור הפוליטי התחולל פילוג במפא"י, שהנהיגה את המדינה, ולאחר שנים אחדות הוקמה מפלגת העבודה. בתקופה הזאת התמודדה ישראל בשלוש מלחמות: מלחמת סיני, מלחמת ששת הימים ומלחמת יום הכיפורים. בין שתי האחרונות התחוללה מלחמת ההתשה. בעקבות מלחמת ששת הימים הרחיבה ישראל את גבולותיה ולשליטתה נוספו יותר ממיליון פלסטינים. הספר שלפנינו מתחקה אחר מדיניותו הכלכלית והשקפתו החברתית של ספיר, כמו גם אחר מדיניותו בתחומי חוץ וביטחון וגישתו ביחס לשטחים הכבושים. הוא דן במנהיגותו הכלכלית ובהתנהלותו כשר המסחר והתעשייה ושר האוצר, ומבקש לפצח את סוד כוחו במפלגה בפרט ובפוליטיקה בישראל בכלל. בביוגרפיה כלכלית-פוליטית זו נבחנים הצמתים בצמיחתו הפוליטית של ספיר ודרכי הפעולה שנקט; יחסיו עם שורה של אישים – דוד בן-גוריון, לוי אשכול, גולדה מאיר, פנחס לבון, יצחק בן-אהרן, משה דיין, שמעון פרס – והשפעתם בתהליך קבלת ההחלטות שלו. לעיני הקורא נפרשים חלקו ומעמדו של ספיר בתהליכים הכלכליים והפוליטיים שהתחוללו בישראל בעשורים הראשונים לקיומה; הגורמים והכוחות שהניעו אותו במאבקים הפנימיים במפא"י ובמפלגת העבודה ובמאבקים הבין-מפלגתיים; הטעמים לסירובו להיות ראש ממשלה ומעורבותו בפרשות שהסעירו את המדינה בתקופה הזאת: "הפרשה" במחצית הראשונה של שנות ה-60 ופרשיות כלכליות במחצית הראשונה של שנות ה-70.
רסלינג
מאת: יוסי כהן
תיאור: בסמכות ובגמישות, ספרו של יוסי כהן, נותן לנו הזדמנות להחזיק ספר קטן המחזיק הרבה. בתשעה פרקים מרוכזים, בקריאה קולחת, נתוודע לסיפור חייו של ילד יהודי בבגדד, אשר הגיע לישראל בגיל 11 , ומאז התמודד, צמח, למד ושרת את מדינת ישראל במסלול צבאי, ואחריו - קריירה בתחום ניהול הסיכונים וטיפול בבטיחות וחומרים מסוכנים, בתעשייה ובגופים מוסדיים.

בשפה כנה וישירה יוסי כהן מתאר את חייו. כיצד התנהלו חיי משפחות העולים במעברת סקייה ממנה צמחה העיר אור יהודה? איזו תנועת נוער פעלה שם? כיצד נוהלה הדילמה בין מסורתיות לחילוניות? מה עשו יועצים ישראלים באוגנדה? איך הוקמה יחידת הגששים ורוכבי הגמלים הבדואית בצה"ל ועם מה היא התמודדה? כיצד נחוותה מלחמת יום הכיפורים על ידי מפקד הגשרים על תעלת סואץ תחת פיקודו של אריק שרון? מה היו קווי הפעולה של הממשל הצבאי בשכם? כיצד ממנפים ניסיון חיים פיקודי ליזמות עסקית-משפחתית? אישיותו, המשלבת לימוד מעמיק בכל נושא, יחד עם חשיבה יזמית מקורית לפתרונות מאתגרים, הביאו את יוסי להקים את חברת הזמט בע"מ, המתמחה בניהול סיכונים תעשייתיים וניטור חומרים כימיים. ספר זה, בסגנונו המאופק והמדוד, עשוי לרתק היסטוריונים צבאיים, סוציולוגים, מזרחנים, יזמים וחוקרי ניהול. לא חייב אדם להסכים עם יוסי כהן, כדי להכיר בחשיבותם ההיסטורית של מעשיו ושל יוזמותיו.
מילותיו של יוסי כהן, מזמינות אותך להתחבר, "...לא נמנעתי גם מלחלוק על גדולים ממני... תמיד ראיתי ותמיד אני רואה את האדם ואת צרכיו ואת המשימה, כחלק מהסיפור הגדול..." כיום, בשיאו של גיל התבונה, יוסי משקיף על עברו האישי ועל מהלכי הקיום והפיתוח של מדינת ישראל בהבנה ובהזדהות ביקורתית, כפי שרק אוהבי ישראל מסוגלים לה. יוסי כהן, תושב תל אביב, איש שראה עולם, שהיה בנקודות החיכוך והשיתוף בין יהודים וערבים, מביא כאן מסמך מקור היסטורי, מתוך עשייתו האישית ובחוכמת חיים הן מעיניו של הפיל, והן מהתבוננותה של הציפור העומדת על מצחו.
מאת: יניב שמעון גולדברג
תיאור: בשיחות המובאות בספר זה משתפת שחקנית התיאטרון הלאומי הבימה ליא קניג את יניב גולדברג, ובאמצעותו את הקוראים, ברגעים מכוננים בחייה, מהם קשים ומהם שמחים, טווה זיכרון לזיכרון, וחושפת בכנות כיצד החיים והתיאטרון שזורים זה בזה. היא מספרת על חוויותיה החל בימי מלחמת העולם השנייה, על החיים במשטר קומוניסטי, על אהבתה לבעלה והבחירה לא להביא ילדים לעולם, על דרכה המקצועית ואופן עבודתה על תפקידים בתיאטרון, על הבחירה לוותר על היידיש ולשחק בעברית, על יהדות, ציונות וישראליות, ועל דרכה להתבונן על העולם.

מבעד לסיפור האישי המלווה בהומור האופייני לליא נשקפים נושאי יסוד בעבודת השחקנים: עבודה על סצנות, משחק, תנועה על הבמה, דיבור וקול, שיבוץ בהצגות ויחסים בין־אישיים בין המשתתפים בהפקת הצגה.

כ־50 תצלומים מאלבומה של ליא משולבים בספר והוא כולל גם נספחים ביוגרפיים של הוריה שחקני תיאטרון היידיש במזרח אירופה דינה קניג ויוסף קאמין.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: מירי פרייליך
תיאור: ויטקה קמפנר-קובנר (1920-2012) מוכרת בעיקר כחברתו לחיים של המשורר, הפרטיזן, אבא קובנר. אולם בתקופת המלחמה הייתה ויטקה מפקדת כיתת סיירים ולוחמת, וכמו כן הצילה יהודים. על פעולותיה קיבלה אות הצטיינות מהצבא האדום לאחר המלחמה. מאז סיום מלחמת העולם השנייה הושמעו ונכתבו עדויות רבות שעוסקות בתיאור קורותיו של גטו וילנה וקורותיהם של הפרטיזנים יוצאי הגטו. ויטקה, למרות היותה אחת העדות המרכזיות באירועים היסטוריים אלו, נמנעה מלדבר על פעולותיה. היא הצניעה את חלקה בפרשות המאבק והגבורה אשר בהן נטלה חלק והבליטה את מרכזיותו של אבא קובנר באירועים הדרמטיים שהתרחשו בגטו וילנה וביער. ויטקה אומנם השתתפה בהזדמנויות שונות במספר ראיונות, אולם היא לא הביעה את עמדותיה ביחס לאירועים שהיו שנויים במחלוקת בפרשת ויטנברג, היציאה מהגטו והנקם. במהלך הפגישות הראשונות שקיימה מחברת הספר עם ויטקה היא דיברה על האירועים והחוויות שעברה בלשון "רבים", כמי שמייצגת גוף או קבוצה, כמי שמדברת בשמם של חבריה שכבר הלכו לעולמם. עם חלוף הזמן החלה לחלוק את מחשבותיה, רגשותיה ועמדותיה. ככל שהמפגשים הלכו ותכפו והמחיצות נפלו, הלכו ונגלו מעשיה הנועזים של ויטקה מתקופת המלחמה.
רסלינג
מאת: דניאל בן-חורין
תיאור: ספר זה דן בסגנון מנהיגותו של משה דיין המדינאי. המחבר רוקם עלילה מרתקת ורבת-עניין של אדם ותקופה העשויה לעניין כל אדם שוחר דעת. זהו סיפור על לוחם מזהיר שנעשה מצביא ומדינאי שהחלטותיו המיניסטריאליות כשר החקלאות, הביטחון והחוץ שינו את פניה של המדינה וקבעו לשנים רבות את עתידה.

זו אינה ביוגרפיה היסטורית, אלא ניסיון להטיל אור מפרספקטיבה תאורטית על תכונותיו שהתגבשו במהלך חייו ועיצבו את דפוסי מנהיגותו כאחד המנהיגים הבולטים בגלריית המנהיגים בישראל.

דיין היה מנהיג שנוי במחלוקת, מנהיג של מלחמות ושלום. מעריציו רבים וגם משמיציו, אך דומה שאיש אינו מטיל ספק במרכזיותו לאורך שנות פעולתו. כאסטרטג מדיני הוא חורג מהקליסיקה המקובלת בקרב רבים מחוקרי העוצמה הקלסיים. הוא לא היה עסקן מפלגתי או ממשלתי, ובכל זאת תומכיו יטענו שבזכות תבונתו ואלתוריו היצירתיים היו הישיגיו רבים.
אוריון הוצאה לאור
מאת: אילן וואיה
תיאור: המבי"ט (ר' משה בן יוסף מטראני, 1580-1500),  ומנסה להשלים פער בנושא דמותו של חכם זה, שהיה אחד מחכמי צפת הבולטים במאה השש־עשרה. ייחודו של הספר הוא העיסוק ב"דמות האדם השלמה", כפי שרואה אותה המבי"ט אל מול כתביהם של מקצת חכמי המוסר, הן מתקופות קודמות, הן מתקופתו, ואף מעט לאחריה. הספר דן גם בבעיות שהתעוררו בתקופתו, דוגמת: אנוסים, גאולה וגירושין, וחושף את ביקורתו על התופעות החברתיות בחברה היהודית, לא רק בעיר צפת אלא גם בערים נוספות ברחבי האימפריה העות'מאנית, שעניינם: פרישות מן החברה, עשירים ועניים, חירות ההוראה ואלימות פיזית ומילולית. הספר מציע התבוננות מקורית ומחקרית בנושאים מגוונים, חשובים ועלומים, על־פי כתביו של המבי"ט ומציג תמונה רחבה יותר מזו שהייתה ידועה עד כה אודות משנתו החברתית והמוסרית.
הוצאת ראובן מס בע"מ, ירושלים
מאת: שלמה אבינרי
תיאור: קרל מרקס (1883-1818) נחשב אחד מחשובי הפילוסופים וההיסטוריונים הכלכלנים בדורו ובעל ההשפעה הרבה ביותר בעולם המהפכה של העידן המודרני. המשטרים שביקשו לדגול בתורתו של מרקס עברו מן העולם, אך דווקא בימינו - כאשר החברה מתמודדת עם בעיות כלכליות קשות ואי־שוויון הולך ומעמיק בין עניים לעשירים, בין אזורים מוכים לעולם הולך ומתפתח - רבים פונים להגותו, גם אם אינם מקבלים אותה על כל פרטיה. על התרומה הזאת של הספר עמדו גם מבקריו ששיבחו את המחבר על נקודות המבט החדשות שהעלה. עם זאת, אף שהרבו לכתוב על השקפותיו של מרקס, על הרקע היהודי של הביוגרפיה שלו ממעטים לכתוב, ורבים מן הנדרשים לסוגיה מעוותים אותה בדרך כלל. שלמה אבינרי, בביוגרפיה התמציתית והמעמיקה שלו, מציב את “החיים היהודיים“ של מרקס במעמדם הראוי והמאוזן. הוא משרטט את תחנות חייו ואת פרקי הגותו של מרקס על רקע ההתפתחויות האינטלקטואליות, ההיסטוריות והפוליטיות של זמנו.
עם עובד
מאת: נינה ליפובצקי־פרייגרזון
תיאור: צבי פרייגרזון, נער מוכשר מאוקראינה, הגיע בשנת 1913, בגיל 13, לארץ ישראל ולמד בגימנסיית הרצליה. בקיץ 1914 נסע לבקר את משפחתו, ומלחמת העולם חסמה לו את דרך החזרה לארץ. צבי מצא את עצמו בזוועות מלחמת האזרחים באוקראינה, ואחר כך במדינה הסובייטית שממנה לא ניתן לצאת. הוא נסע למוסקבה ללמוד ונהיה מהנדס מכרות ידוע, מרצה ומחבר ספרי לימוד במקצועות טכניים. אך בו בזמן הוא המשיך לכתוב שירים וסיפורים בעברית שבינתיים נאסרה בברית המועצות. ב-1949 נעצר באשמת לאמנות ונשלח לכלא ולמחנות. הוא שוחרר ב-1955, אחרי מות סטלין, בתקופת ה"הפשרה", אך שפתו האהובה נשארה אסורה והוא המשיך ליצור בסתר. כתביו העבריים שרדו באורח נס, בזכות אשתו. פרייגרזון הצליח להעביר חלק מכתביו לארץ, בעזרת בן-דודו שמונה לשגריר ישראל בברית המועצות, והם פורסמו תחת שם בדוי "א.צפוני". הוא זכה לראות את ספרו שיצא בארץ ב-1966, אך לא זכה לשוב לארץ שחלם עליה כל חייו. ב-1969 הוא מת במוסקבה מהתקף לב ורק בשנת 1971 קיבלו בני משפחתו את היתר העליה.

בתו נינה ליפובצקי-פרייגרזון, מספרת על אביה האהוב ועל חיי המשפחה במדינה שבה כל דבר היה אסור.

הספר כולל גם נאומים של סופרים ישראליים דגולים המספרים על יופיין של יצירותיו של פרייגרזון ועל חשיבותן לקורא העברי.
הקיבוץ המאוחד
מאת: דוד אשכנזי
תיאור: הביוגרפיה מתחקה אחר מהלך חייו ופעילותו הציבורית של הרב הספרדי־ציוני יעקב מאיר, שנולד בירושלים ב 1856- ואשר פעל בה למען הקהילה הספרדית, לצד חוגים מתקדמים של צעירים שואפי תיקונים בהנהגה בירושלים. התמיכה שקיבל סייעה לבחירתו למשרת החכם באשי, ממנה הודח כעבור חודשים אחדים בהשפעתם של בעלי ממון שמרנים מהעדה הספרדית ובלחצם של החרדים האשכנזים בירושלים. יוקרתו כרב מתקדם וקרבתו לקהילת סלוניקי, ממנה הגיעה אשתו, הביאו לבחירתו למשרת רב ראשי בקהילת סלוניקי. במהלך אחת עשרה שנות כהונתו שם פרצה מהפכת "התורכים הצעירים", ומנהיגותו בתקופת מלחמת הבלקן ומלחמת העולם הראשונה סייעה רבות לקהילה. ב־ 1919 חזר לירושלים והשתלב בפעילות ציבורית. משנוסדה הרבנות הראשית ב־ 1921 נבחר למשרת הרב הראשי הספרדי לצד הראי"ה קוק, הרב הראשי האשכנזי. כהונתו כרב ראשי ספרדי העניקה לו גם את נשיאות העדה הספרדית בירושלים.
יד יצחק בן-צבי
מאת: דניאל בן-חורין
תיאור: הספרות הביוגרפית שנכתבה לאחרונה על לוי אשכול מספקת מידע רב על אודותיו ומאפשרת לחשוף את הרבדים הפסיכולוגיים והקונצפטואליים שהניעו את החלטותיו לסכסוך הערבי־ישראלי ואשר עיצבו את השקפתו הביטחונית והמדינית. רק טובי הדיפלומטיים, אנשי רוח ומעשה, היו רוקמים עלילה כה מפתיעה, כמו זו של שר הביטחון וראש הממשלה השלישי של מדינת ישראל המתוארת כאן, שהתעצבה במשך יותר מיובל שנים וקבעה בצורה דרמטית כל כך את כיוון התפתחותה של מדינת ישראל. גישתו של לוי אשכול, עיצובה והשלכותיה הם נושאו של ספר זה. קורותיה של תקופה מכריעה, ערב מלחמת ששת הימים, במהלכה ולאחריה, וקורותיו של אדם מורכב ופשוט, זהיר ונחרץ, יעניינו כל קורא שוחר דעת. אשכול עלה לבמה ההיסטורית כשהוא ניצב בתווך בין גישתו האקטיביסטית של בן־גוריון ובין גישתו המתונה של שרת. אז רבים ראו בו אדם מהוסס וחסר כריזמה, ובמחקר העכשווי הוא מתגלה כפוליטיקאי שבמהלכיו המדודים ובניסיונו העסקני מתפקד כדיפלומט מוכשר, רב־אמן, שהצעיד את ישראל להצלחות מדיניות וצבאיות מרשימות. מרחק הזמן והעדויות הזמינות מלמדים שמנהיג כאשכול הוא נכס אסטרטגי לתקופה שאחד מסממניה העיקריים הוא ערפול ואי־ודאות. במילים פשוטות, האיש התאים לתקופתו. קשה לדעת מה הייתה דמותה של מדינת ישראל אלמלא אשכול. אפשר רק להיווכח שבזכות יכולותיו וסגנונו הדיפלומטי המשיכה ישראל את בניית הכור בדימונה, פרצה את מחסומי השוק האמריקני לאספקת נשק איכותי לישראל, שינתה את פניה הצבאיים של ישראל, והפכה אותה למעצמה אזורית. ואולם אשכול לא היה שונה מבני העלייה השנייה שהיכרותם את הערבים הייתה לא ישירה. שלא כמו שרת היא ניזונה מדיווחים מודיעיניים ומעמדות שהושמעו בישיבות הממשלה ולא מהיכרות פנים אל פנים. מעייניו היו נתונים לביצור כוחה של ישראל — דבר שהביא להישגיו הפחותים של אשכול בזירה הערבית והמזרח־תיכונית.
אוריון הוצאה לאור
מאת: אמיל חי
תיאור: רבות נכתב על מעללי הנאצים ביהודי אירופה ועל הסבל הנוראי שחוו היהודים בשואה, אבל מעט מאוד נכתב וסופר על הפרהוד וההרג ההמוני, שחוו יהודי עיראק בשנות הארבעים; וכלל לא נכתב על חיי יהודי עיראק בשנות השישים ובריחתם אחרי מלחמת ששת הימים בסוף שנות השישים - תחילת שנות השבעים.
ד״ר חי אמיל ברח מעיראק בשנת 1971 כמו שאר יהודי עיראק. כאשר הגיע לארץ, ישב וכתב את סיפור הבריחה שלו כל עוד היה טרי בזיכרונו, ובו כל התחושות שליוו אותו במהלך הבריחה. הוא כתב את הסיפור בשפה הערבית, כי לא ידע טוב מספיק לקרוא ולכתוב עברית. כעת, כמעט חמישים שנה לאחר הגעתו ארצה, תרגם את סיפור הבריחה והוסיף קטעים נרחבים על חיי יהודי עיראק, כולל המנהגים בחגים, הלימודים בבתי הספר של היהודים, המועדון הקהילתי ועוד, בתקווה שסיפור חיי יהודי עיראק והבריחה ייזכר לעולמי עולמים.
אוריון הוצאה לאור
מאת: אהרון קמפינסקי
תיאור: זבולון המר ז"ל (1998-1936) היה ממנהיגיה הבולטים של המפלגה הדתית־לאומית (המפד"ל), והספר שלפנינו מבקש לפצח את דרכו הפוליטית. החל משנת 1969 הוא כיהן כחבר כנסת, ולאחר מכן שימש בתפקידי שר הסעד, שר הדתות, שר החינוך וסגן ראש הממשלה. כברת דרך ארוכה עשה המר, מהיותו פעיל במשמרת הצעירה של המפד"ל בראשית שנות השישים ועד לעמדת המנהיגות אליה הגיע בגיל צעיר יחסית. המר הוביל את אחת המהפכות הדרמטיות במפלגה פוליטית בישראל כמנהיג סיעת הצעירים, שהצליחה לאחר שנים רבות להחליף את ההנהגה הוותיקה. סיפורו של זבולון המר אינו רק סיפורו של האיש, הוא סיפורו של דור: דור הנהגה של התנועה הדתית־לאומית שהתמרד בדור שמעליו, אך מצא עצמו , אחרי שני עשורים , באותה נקודת הנהגה שהייתה לפניו. דור שביקש לשנות סדרי עולם, אך נאלץ בסופו של דבר להסתפק בשימור האינטרסים של הציונות הדתית, במציאות של מאבקי כוח פוליטיים המאיימים לכרסמם. דור שניסה לשאת את דגל ארץ ישראל השלמה, אך התמתן בדעותיו כאשר המציאות המדינית אפשרה פריצת דרך מדינית. דור שביקש לחזק תפיסות דתיות תורניות, אך לימים התברר כליברלי אף יותר מאבותיו. דור שביקש לחתור להנהגה כללית, אך בסופו של דבר נאלץ להסתפק במפלגה מגזרית.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: רפאל ש. פוירשטיין
תיאור: "הפוטנציאל האנושי" הוא מושג שמלווה אותנו בתחומים רבים. לעתים הוא אף טורד את מנוחתנו ככל שמדובר בפוטנציאל הלא ממומש שלנו, של ילדינו או של תלמידינו. לא אחת אנו שואלים את עצמנו: האם נוכל להיות יותר ממה שאנו היום? עד כמה? כיצד מממשים את הפוטנציאל הטמון בנו? למרבה הפלא, מושג זה, השגור בפי רבים, זכה עד היום לפרדיגמה אחת בלבד המוקדשת רק לו – זו של חתן פרס ישראל, פרופ' ראובן פוירשטיין (1921­-2014), שגיבש תפיסה החותרת תחת עולם ההגדרות המקובעות המעצבות את חיינו. כך למשל הוא פיתח מדד אינטליגנציה חליפי למדד ה-IQ המוכר, מדד שמעריך את פוטנציאל הלמידה. ואכן, בעקבות עבודותיו, מושגים כגון לקות למידה, אינטליגנציה, כישורים, הפרעות קשב, מוגבלות שכלית, מצוינות ועוד רבים אחרים מקבלים פרשנות חדשה וזוכים לאורה להתייחסות שונה ובעיקר לאופק רחב ומבטיח יותר. אבי הפוטנציאל האנושי מתחקה אחר סיפור חייו האישי המרתק, חוצה היבשות והתרבויות, של פרופ' פוירשטיין, ובעיקר אחר מפעל חייו וחידושיו הבינלאומיים בנוגע לטבע האדם ולפוטנציאל הטמון בו. הספר נכתב על ידי בנו וממשיך דרכו, הרב ד"ר רפאל פוירשטיין, והוא רוקם שיחה אישית כנה ונוגעת ללב בין אב לבנו ולוקח אותנו למסע מחְכּים ומשנה חיים המספר לנו מחדש את כל מה שאנחנו יודעים על עצמנו.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: אברהם ריינר
תיאור: ר' יעקב בן מאיר (1171-1100), נכדו של רש"י, המוכר בכינויו 'רבנו תם', היה ראש וראשון לבעלי התוספות שפעלו בצרפת ובגרמניה במאות השתים־עשרה והשלוש־עשרה. חידושיו הפרשניים הפכו לאבן פינה בתולדות פרשנות התלמוד, פסקיו פורצי הדרך עיצבו את הדיון ההלכתי בדורות שאחריו, ותקנותיו הנועזות הוכיחו כושר מנהיגות יוצאת דופן. כל אלה יחד השפיעו על דורות של לומדים, מפרשים ופוסקים, והטביעו חותמם על מגמות הפרשנות והפסיקה של חכמי ימי הביניים בכל רחבי הפזורה היהודית. בשבעה־עשר פרקי הספר מתואר עולמו האינטלקטואלי והחברתי של רבנו תם ובין השאר נידונים בו סדר קורות חייו, זהות מוריו ואופי קשריהם עמו, מידת היכרותו עם ספרות חז"ל לסוגותיה ודרכי שימושו בה, דרכי טיפולו בנוסח התלמוד, אופי יצירתו הפרשנית, תקנותיו, פולמוסיו, קשריו עם בני זמנו ומידת השפעתו על בני דורו והבאים אחריהם.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: נגה רוזנפרב
תיאור: יש משהו טיפ טיפה מסולף כשמעבירים אל הנייר את סיפור החיים. אתה בונה עולם שהוא קצת מסולף מן העולם האמתי... כפי שאני רואה את זה, הסיפורים שכתבתי היו ההיענות שלי לצורך , צורך חי , שלא הרפה ממני עד שהועלה על הכתב' עמליה כהנא־כרמון, 29 במרס 2011.

החיבור הביוגרפי הקומה השנייה מציג לראשונה את הקשר בין תולדות חייה של הסופרת עמליה כהנא־כרמון ועבודותיה הספרותיות. פרטי החיים האישיים של כותבת מרכזית זו בספרות העברית מתגלים כחומרי גלם יסודיים בסיפוריה.

הספר מגולל את תולדות המחצית הראשונה של סיפור חייה ויצירתה, החל מימי ילדותה בקיבוץ עין חרוד, דרך ימי התבגרותה בתל־אביב בצל המנדט הבריטי ותקופת הלימודים באוניברסיטה העברית בירושלים, תקופת השירות בחטיבת הנגב במלחמת העצמאות, ועד לימי התגוררותה באירופה, אהבותיה וכינון חיי המשפחה שלה. בתוך כך מתואר 'יומן הקריאה' שלה, וכן נפרשות הרשתות המשפחתיות והחברתיות שאליהן השתייכה בימי ניסיונותיה להיעשות לסופרת. תיאור זה מכין את הופעתה הייצוגית ביותר על במת הספרות העברית עם צאתו לאור של ספרה בכפיפה אחת.

סיפור חייה הניתן כאן נכתב בחייה של הסופרת שפתחה לעיני החוקרת את ארכיונה האישי החסוי, המופקד בספרייה הלאומית בירושלים במחלקת הארכיונים האישיים. ארכיון אינטימי זה הוא כעין שער לעולמה הפנימי של הכותבת שמיעטה מאוד בחשיפת פרטי חייה ולא הרבתה לדבר בם.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: ארנון למפרום, אריה נאור
תיאור: כרך ההנצחה למנחם בגין הוא התשיעי בסדרת הספרים שמוציא ארכיון המדינה בהתאם ל'חוק הנצחת נשיאי ישראל וראשי ממשלותיה (1986 )'. בעזרת מבחר מן התיעוד הנרחב שהותירו חייו האישיים ופעילותו הציבורית הענפה של מנחם בגין מסרטט כרך ההנצחה את דמותו בכל שנות חייו.
ישראל. ארכיון המדינה
מאת: חגי צורף
תיאור: 182 התעודות מכתביה ומדבריה, המתפרסמות בספר, שחלק ניכר מהן נחשפות בפעם הראשונה, הן והמבואות ההיסטוריים, מתארים את דמותה ואת עשייתה של גולדה מאיר מהיבטים שטרם הוצגו. בספר מוצגים תפקידיה במהלך השנים ובכללם: מהפעילים הבולטים של ההסתדרות הכללית, שרת העבודה הראשונה בימים של קליטת העלייה הגדולה ובניית מערכת הרווחה יש מאין, מזכירת מפא"י ומפלגת העבודה, ושרת החוץ במשך עשר שנים בהן פעלה רבות לחיזוק מעמדה של ישראל בעולם. רובו של הספר מוקדש לשנים 1969–1974, שבהן שימשה בתפקיד ראש הממשלה. בעזרת מסמכים שנחשפים לראשונה מתוארות שנים אלה שהיו גדושות במגעים מדיניים, במעשי טרור ובפעולות איבה בגבולות. היה בהן שגשוג כלכלי לצד סערות ומחאות חברתיות, והן הסתיימו במלחמה קשה וכואבת. פרק נרחב בוחן את הדרך שבה הנהיגה גולדה את ישראל במלחמת יום הכיפורים. מתוארים בו התמודדותה של גולדה מאיר עם המשבר הקשה בתחילת המלחמה, דרך קבלת ההחלטות העיקריות בניהול המלחמה ובהתאוששות שהובילה את צה"ל להישגים כבירים, וניהול המשברים עם האמריקנים בשלהי המלחמה.
ישראל. ארכיון המדינה
מאת: גלי מנור
תיאור: "רַק מִלָּה בְּעִבְרִית": שירֵי אהוד מנור בין ה"אני" ל"אנחנו" משרטט לראשונה דיוקן אישי ופואטי שלם לדמותו של הפזמונאי והמתרגם שהביא לזמר העברי של סוף שנות השישים קול חדש; קול של יוצר רגיש אשר איננו חושש להפגין פגיעות ולבטא יסודות אוטוביוגרפיים על רקע הפזמון הישראלי הקולקטיבי- לאומי ברובו. זהו ספרה של ד"ר גלי מנור, בתו של חתן פרס ישראל בתחום הזמר העברי ( 1998 ), מהפזמונאים הבולטים והמשפיעים של דור המדינה. טביעת ידו המיוחדת של מנור לאורך תחנותיו בזמן ניכרת בשיריו - כמו "בשנה הבאה״, ״ימי בנימינה״, "הבית ליד המסילה", "אין לי ארץ אחרת", ״אחי  הצעיר יהודה״, "ללכת שבי אחרייך", "ילדותי השנייה", ו״ברית עולם״ - שהיו לנכסי צאן ברזל בתרבות הישראלית על כל גווניה. דרך שירים אלו ורבים נוספים עולים ונחשפים מאפייני כתיבתו של מנור, ההשפעות התרבותיות על יצירתו והנושאים הבאים לידי ביטוי בכל פרק בחייו, מילדות ועד זקנה. לכל אלה נלווים ניתוחים ספרותיים וחומרי ארכיון נדירים, המוצגים כאן לראשונה.
מכון מופ"ת
מאת: ניר ברקת
תיאור: ניר ברקת הוא מן האנשים שנולדו להנהיג. כשנפצע בלבנון, נלחם שלא יורידו לו פרופיל כדי שיוכל להתמנות למ"פ; אחרי ההצלחה בהייטק וההשקעה המוצלחת ב"צ'ק פוינט", הפך את הפילנתרופיה לדרך חיים; כשגילה איך מתנהלת עיריית ירושלים, החליט שהגיע הזמן לחולל שינוי, השאיר מאחוריו את עסקיו ויצא לדרך חדשה, ולא התייאש גם כשהפסיד במערכת הבחירות הראשונה. לאחר שנבחר לראשות העיר, חולל בה מהפך והפך את ירושלים מעיר שהבדיחות על אודותיה גרסו שהדבר הטוב ביותר בה הוא הכביש לתל אביב לעיר שוקקת חיים ותרבות שנהנית מצמיחה כלכלית חסרת תקדים, עיר שצעירים בוחרים להישאר בה. זו היתה מהפכה מתוכננת היטב, ואת כל זאת עשה ברקת תמורת שכר של שקל לשנה. בספר מרתק שכולו שיעור מאלף בניהול ובהנהגה, משרטט ברקת את דרך עבודתו ואת תפיסת העולם שלו, ומספר בכנות על האתגרים שאיתם התמודד בניהול עיר כה מורכבת: מהמאבק הבלתי מתפשר על חיים טובים יחד במסגרת הסטטוס קוו, דרך המלחמה מול האוצר על עתידה של העיר ועד ההתמודדות עם טרור בעיר מעורבת – כולל המקרה שבו נטרל בעצמו מחבל בכיכר צה"ל. באותה כנות מספר ברקת גם על חייו האישיים: מה קורה לאדם שמגלה יום אחד שהוא לא צריך לעבוד יותר, מה גורם לו בכל זאת לבחור להמשיך לשרת את הציבור ולחולל שינוי במדינה שלו, ומה המחיר שמשלמת משפחתו על ההחלטה הזאת.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: ירון נעים
תיאור: דוד לוי הוא מדינאי, פוליטיקאי ופרלמנטר, שנבחר כחבר כנסת כבר בגיל 31 . דומה ששמו של לוי יחזור ויוזכר שוב ושוב, בכל דיון אודות מדינאים ישראלים ממוצא צפון אפריקאי ומארצות האסלאם, כמייצג מרכזי ואולי ייחודי של קבוצה זו. הנער, שעלה מרבאט שבמרוקו לבית שאן והתנסה עם משפחתו בתלאות הקליטה, פיתח תודעה פוליטית חברתית שהובילה אותו בסופו של דבר למלא שורה ארוכה של תפקידים בפוליטיקה המקומית, בוועדות הכנסת השונות, ובכהונותיו כשר הקליטה, שר השיכון והבינוי, שר החוץ וסגן ראש הממשלה. לוי ישב לאורך מרבית המחצית השנייה של המאה ה־ 20 , בצומתי ההחלטות המכריעים והמשפיעים בתולדות מדינת ישראל. הוא הציג שורה ארוכה ומרשימה של הישגים בתפקידים שאותם מילא. לוי לא ראה בעצמו נציג עדתי אלא נציג של עיירות הפיתוח, נציג חברתי ששבר, כך קבע, את מחיצות הזכוכית המפרידות בין שכבות העם. עם הגיעו לגבורות ולרגל חגיגות 70 שנה למדינת ישראל, החליטה ממשלת ישראל להכיר בפועלו ולהעניק לו את פרס ישראל על "מפעל חיים ותרומה מיוחדת לחברה ולמדינה".
מאת: מוטי זעירא
תיאור: הביוגרפיה המרתקת של זהבי, שכתב ד'ר מוטי זעירא, חושפת לראשונה את דמותו של המלחין הצבר הראשון, ממייסדי תנועת 'הנוער העובד' בתל אביב של שנות העשרים, וממקימי קיבוץ נען. איש יפה תואר ואהוב על נשים, חבר קיבוץ נאמן וצנוע, שלא הרבה בדיבור ומיעט להיחשף בציבור. לכן, גם אחרי שהלחין מאות שירים, שבוצעו בידי מיטב הלהקות והזמרים והפכו לנדבכי יסוד בבניין התרבות העברית – הוא נעדר, באופן מופגן כמעט, מספרי ההיסטוריה, מעמודי העיתונים ומשולחנות בתי הקפה של חבריו היוצרים, אבל מנגינותיו שלנשמעות עד היום במלוא צלילותן - בכל אתר, כינוס ומופע, וראויות לאזכור, הסבר ופיענוח. סיפור חייו של דוד זהבי, אותו מפליא מוטי זעירא לשחזר ולרקום, מנסה לבחון ולהבין מה מקור הנימה העצובה המתגנבת לשיריו? מהיכן השמחה המתפרצת, ומנין ההתגייסות העמוקה לצו הקיבוץ-התנועה-הפלמ'ח-המדינה? זהו סיפורו של מי שלוחמי הפלמ"ח שרו את ניגוניו מסביב למדורה וחבריו המיואשים והרעבים בקיבוצו, נען, שאבו עידוד מצלילי חלילו בשנות הבראשית שלהם. זהו סיפור על אבדן בן בכור שנעלם בגיל עשר ועקבותיו לא נודעו, על אהבת נשים ועל בדידות, על הורות וקשייה, על החיבור המורכב בין עבודה למוסיקה, בין חיי קיבוץ לאמנות, בין שירת יחיד לשירת רבים.
הקיבוץ המאוחד
מאת: יצחק נתנאל גת
תיאור: המכשף היהודי משואבך הוא ספר מרתק המגולל את הסיפור על חייהם ועל משפטם של צמד אחים יהודים בנסיכות ברנדנבורג-אנסבך בפרנקוניה (צפון בווריה של היום) בסוף המאה ה-17 ותחילת המאה ה-18. האח האחד, אלחנן פרנקל, היה יהודי החצר של דוכס מדינת ברנדנבורג-אנסבך, בעוד אחיו, הירש (צבי) פרנקל, משמש כרב המדינה. ב-1712 נעצרו השניים בפקודת השלטונות, הושמו במעצר, הועמדו למשפט ונשלחו, כל אחד בתורו, למאסר עולם. אלחנן הורשע בשורה ארוכה של פשעים קשים, כולל קשירת קשר נגד ביטחון המדינה, העלבת המלכות וגילוי עריות, הולקה בפומבי, הושלך לכלא ושם מצא את מותו. רב המדינה צבי-הירש הורשע בכישוף ובהכפשת הנצרות. הוא שרד עשרים וארבע שנים מאחורי סוגר ובריח בבידוד מוחלט, וקיבל חנינה לאחר שחצה את גיל שבעים. בעבודה בלשית מהמעלה הראשונה מתחקה יצחק גת אחר שורשי משפחתם, סיפור חייהם, פועלם, משפטם ומאסרם של שני האחים. בתום עבודת נמלים מאומצת, שכללה לא רק שימוש נרחב בספרות המחקר, כי אם גם – ובעיקר – חומר ארכיוני ממספר לא מבוטל של ארכיונים בגרמניה ומחוצה לה, המחבר מצליח לסחוף את הקורא במסע אל פרטי חייהם של שני האחים ומשפחתם. סיפורי חייהם של השניים מעניינים לא רק כשלעצמם, הם גם מאירי עיניים בכל הקשור לחייהם של יהודי חצר בעת החדשה. הספר הוא מיקרו-היסטוריה שתרתק מגוון רחב של מלומדים העוסקים בתחומים מתחומים שונים בחיי היהודים בגרמניה ובאירופה בכלל, בעת החדשה המוקדמת.
מאת: יוסי גולדשטיין
תיאור: זלקינד הגיע לארץ ישראל בשנת 1933 כילד, יחד עם הוריו שנמלטו מגרמניה הנאצית. במלחמת השחרור, כסטודנט מגויס, היה ממגיני גוש עציון ונפצע בקרב "שיירת נבי דניאל". לאחר לימודים בפוליטכניקום היוקרתי שבציריך, שווייץ, ויתר על קריירה מבטיחה כפיזיקאי חוקר ובחר לחזור לארץ ולהמשיך את שושלת התעשיינים שהקימו אבות אבותיו עוד ברוסיה של המאה ה-19. דרכו של זלקינד ממפעל השנאים "אלקו" עד לאימפריית "אלקו-אלקטרה" היא סיפור מרתק של כישרון, תעוזה וחריצות, שזור בהצלחות מפוארות וגם בכישלונות שמהם ידע להתאושש, להפיק תובנות ולהמשיך הלאה בהצלחה להצלחה הבאה. בשל הקפדתו היתרה להתרחק מאור הזרקורים ומעין התקשורת, רבים מן האירועים המתוארים בספר נחשפים כאן ראשונה. בסיפורו האישי והמשפחתי משולבות גם אבני דרך ונקודות ציון משמעותיות מ-70 שנותיה הראשונות של מדינת ישראל וכלכלתה.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: דוד טל
תיאור: ההיסטוריה השמיטה את שמו של י"ל קנטור מהזכרון הקולקטיבי והצניעה את תרומתו.
סיפור חייו של קנטור משתלב בדברי ימיה של החברה היהודית באימפריה הרוסית במחצית השניה של המאה התשע-עשרה ובראשית המאה העשרים. קנטור צמח בתוך הבית היהודי הדתי שבתחום המושב, למד ב"חדר" ובישיבות וילנה והוסמך לרבנות. כשהגיע לבגרות בחר קנטור בהשכלה, במובן הרחב של המונח, שקד על לימודי הרפואה ואוניברסיטת ברלין העניקה לו תואר דוקטור למדיצינה.
במקביל ללימודים פירסם קנטור מאמרים בעיתונות היהודית בת-התקופה. קנטור כתב עברית, יידיש, רוסית וגרמנית, ולרוב חתם על פרי עטו בשמות בדויים. בשנים 1874-5 ערך קנטור בפועל את עיתון "הצפירה" שיצא לאור בברלין באותן שנים.
את רוב שנות חייו הקדיש קנטור לעיתונות היהודית: כפובליציסט בכתבי-עת שערכו אחרים, או בביטאונים שהוא קיבל על עצמו להיות עורכם. מסוף שנת 1879 ועד לשנת 1884 ערך קנטור את השבועון היהודי-רוסי "רוסקיי-יבריי". קנטור חולל מפנה בעיתונות העברית ובלשון התקשורת הלאומית כאשר יסד במחצית השניה של שנות ה-80 את "היום" - היומון העברי הראשון, וערך אותו במשך שנתיים ויותר. נחום סוקולוב הגדיר את קנטור: "היסטוריון של המאורעות מיום ליום" ("הצפירה" גליון ל"ט, 1916) והוסיף: "אנשים כקנטור הם קנין האומה, רכושה וכבודה".
אין חולק על כך ש"היום" הייתה יצירה חלוצית שתרמה להתגבשות הלאומיות היהודית שהתחדשה באותם ימים, ולביסוס השפה העברית כשפת תקשורת המונים.
ספר זה, כולל הנספחים הרבים שבו, מבקש לגאול את קנטור מאלמוניות ולהושיב אותו במקום הראוי לו, בפנתיאון של אנשי זרם ההשכלה ובוני דור התחיה. הספר מבוסס על מקורות ראשונים השמורים בארכיונים בארץ ובמדינות אחרות, רבים מהם אותרו רק לאחרונה בגנזכים שונים שבערי ברית המועצות לשעבר. נוסף להם נשען הספר על כתבי-עת בשפות שונות שקנטור היה קשור אליהם כסוֹפר או כעורך. כדי להשלים את המלאכה נבדקו נקודות חיכוך שהיו לקנטור עם ידידים ומתחרים במשך שנים רבות, נסרקו פרסומים בהם נאמרו דברים על קנטור בפניו ושלא בפניו, בימי חייו ובנקרולוגים, והעין "הציצה" לתוך מכתבים פרטיים שמשכילים החליפו ביניהם כדי להלל את קנטור או כדי לדבר בו דופי. לעיתים העלה המחקר הערכות ועדויות סותרות והיה צורך לבחור מביניהן את החלופה ההגיונית והמבוססת ביותר.
הקיבוץ המאוחד
מאת: יוכבד בת מרים
תיאור: ספר זה רואה אור בעקבות תגלית ארכיונית מרתקת: קבוצת מכתבים שכתבה יוכבד בת־מרים הצעירה אל חיים הזז, ואשר לא פורסמו מעולם. זוהי עדות נדירה לפרק חייה העלום של יוכבד בת־מרים (1901–1979), טרם עלייתה ארצה, כמשוררת עברייה צעירה ברוסיה הסובייטית. סיפור האהבה המורכב בינה לבין הסופר חיים הזז (1898–1973) נרקם על רקע פרידתם ונדודיהם של השניים, עד לפגישתם המחודשת בפריז, ב־1926. לצד 24 ממכתביה של בת־מרים, מובאים כאן 24 שירי המחזור "מרחוק", שנכתב באותה עת ממש. פרסומם זה לצד זה מאיר באור חדש מפתיע את יצירתה המוקדמת של אחת מן המשוררות העבריות הגדולות. מעבר לאינטימיות הביוגרפית, מזומנת לנו כאן הצצה יחידה במינה לפרק דרמטי בחיי יהדות רוסיה שלאחר המהפכה.
הקיבוץ המאוחד
מאת: יוסי גולדשטיין
תיאור: ביוגרפיה זו מקיפה את תולדות חייו של דוד בן-גוריון החל בילדותו ונעוריו בעיר הולדתו פלונסק שבפולין וכלה במותו בשנת 1973. ראייה פרספקטיבית זו של תולדות חייו המוגשת בשני כרכי הספר שונה מביוגרפיות וממחקרים קודמים שנכתבו על בן-גוריון הן בעובדות המוצגות בה, הן בתובנות, באופי הניתוחים ההיסטוריים ובמסקנות. הביוגרפיה מבוססת על מקורות ראשוניים שבחלקם לא נעשה שימוש עד כה: יומנו של בן-גוריון, מקור היסטורי שאין לו תחליף המלמד על חייו, על פעילותו ועל הלך מחשבתו, אף כי כתיבתו מגמתית ומידת אמינותו מוגבלת; איגרותיו; פרוטוקולים הקשורים בו; עיתונות נבחרת, וכן על מקורות משניים. כתיבתה הייתה כרוכה בהתחבטות בשאלות רבות הקשורות בחשיבותו ההיסטורית של מושא הביוגרפיה - גדול המדינאים היהודים מאז ומעולם - ובאישיותו המורכבת. מי היה האיש? החכם באדם? בעל אינטואיציה לעילא? איש מדון? בעל חמלה? מניפולטור פוליטי? עקשן ללא קץ? איש מוזר בהתנהגותו? נמצא קשר בין ההתפתחויות ההיסטוריות לבין תכונות באישיותו. בן-גוריון לא נרתע מקבלת החלטות קשות, גם כאשר ידע שתוצאותיהן יכולות להיות נוראיות, גם כאשר היה מודע לכך שהוא עלול לטעות בניתוחיו הפוליטיים, הצבאיים, הכלכליים והמדיניים. הוא ידע להחליט ולהשליט מרותו. כאשר עשה כן עמד על שלו, גם אם ההתנגדות הייתה דרמטית. אכן, היו לו טעויות בניתוח המציאות. ואפשר לראות את הטעויות שעשה כעיקר. אף על פי כן, לא היה עוד מנהיג כמוהו אשר השפיע על החברה היהודית בעידן המודרני ואשר הכרעותיו הדרמטיות קבעו לימים את אופייה והתפתחותה של מדינת ישראל. הכרך הראשון של הביוגרפיה מתחיל בעיר הולדתו פלונסק שפולין, בעלייתו ארצה ובהתערותו בה כבן “העלייה השנייה”. בהמשך מתוארת נסיעתו לארצות הברית, חזרתו ארצה והפיכתו למנהיג “הסתדרות העובדים”. הספר מתאר, מסביר ומנתח את הצלחתו בהפיכת ההסתדרות לגוף הפוליטי, הכלכלי והחברתי החשוב ביותר ביישוב היהודי בארץ בתקופת המנדט ובשנותיה הראשונות של מדינת ישראל. במקביל, הדיון מבקש לתהות כיצד הפך בן־גוריון, מאז הכתרתו ב 1935- ליושב ראש הנהלת הסוכנות, למי שהוביל את היישוב היהודי לעצמאות מדינית בארץ ישראל. הכרך השני בתולדות חייו של בן-גוריון מתחיל בהכרזה על הקמת מדינת ישראל ובמלחמת העצמאות, ממשיך בהסבר ובניתוח שנות כהונתו כראש ממשלה, ומסתיים במותו.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: יוסי גולדשטיין
תיאור: ביוגרפיה זו מקיפה את תולדות חייו של דוד בן-גוריון החל בילדותו ונעוריו בעיר הולדתו פלונסק שבפולין וכלה במותו בשנת 1973. ראייה פרספקטיבית זו של תולדות חייו המוגשת בשני כרכי הספר שונה מביוגרפיות וממחקרים קודמים שנכתבו על בן-גוריון הן בעובדות המוצגות בה, הן בתובנות, באופי הניתוחים ההיסטוריים ובמסקנות. הביוגרפיה מבוססת על מקורות ראשוניים שבחלקם לא נעשה שימוש עד כה: יומנו של בן-גוריון, מקור היסטורי שאין לו תחליף המלמד על חייו, על פעילותו ועל הלך מחשבתו, אף כי כתיבתו מגמתית ומידת אמינותו מוגבלת; איגרותיו; פרוטוקולים הקשורים בו; עיתונות נבחרת, וכן על מקורות משניים. כתיבתה הייתה כרוכה בהתחבטות בשאלות רבות הקשורות בחשיבותו ההיסטורית של מושא הביוגרפיה - גדול המדינאים היהודים מאז ומעולם - ובאישיותו המורכבת. מי היה האיש? החכם באדם? בעל אינטואיציה לעילא? איש מדון? בעל חמלה? מניפולטור פוליטי? עקשן ללא קץ? איש מוזר בהתנהגותו? נמצא קשר בין ההתפתחויות ההיסטוריות לבין תכונות באישיותו. בן-גוריון לא נרתע מקבלת החלטות קשות, גם כאשר ידע שתוצאותיהן יכולות להיות נוראיות, גם כאשר היה מודע לכך שהוא עלול לטעות בניתוחיו הפוליטיים, הצבאיים, הכלכליים והמדיניים. הוא ידע להחליט ולהשליט מרותו. כאשר עשה כן עמד על שלו, גם אם ההתנגדות הייתה דרמטית. אכן, היו לו טעויות בניתוח המציאות. ואפשר לראות את הטעויות שעשה כעיקר. אף על פי כן, לא היה עוד מנהיג כמוהו אשר השפיע על החברה היהודית בעידן המודרני ואשר הכרעותיו הדרמטיות קבעו לימים את אופייה והתפתחותה של מדינת ישראל. הכרך הראשון של הביוגרפיה מתחיל בעיר הולדתו פלונסק שפולין, בעלייתו ארצה ובהתערותו בה כבן “העלייה השנייה”. בהמשך מתוארת נסיעתו לארצות הברית, חזרתו ארצה והפיכתו למנהיג “הסתדרות העובדים”. הספר מתאר, מסביר ומנתח את הצלחתו בהפיכת ההסתדרות לגוף הפוליטי, הכלכלי והחברתי החשוב ביותר ביישוב היהודי בארץ בתקופת המנדט ובשנותיה הראשונות של מדינת ישראל. במקביל, הדיון מבקש לתהות כיצד הפך בן־גוריון, מאז הכתרתו ב 1935- ליושב ראש הנהלת הסוכנות, למי שהוביל את היישוב היהודי לעצמאות מדינית בארץ ישראל. הכרך השני בתולדות חייו של בן-גוריון מתחיל בהכרזה על הקמת מדינת ישראל ובמלחמת העצמאות, ממשיך בהסבר ובניתוח שנות כהונתו כראש ממשלה, ומסתיים במותו.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: ברטה פפנהיים
תיאור: במוקד הספר ניצבת דמותה של ברטה פפנהיים (1859–1936), פמיניסטית יהודייה ילידת וינה, בין הנשים הבולטות בעולם היהודי בתחילת המאה ה-20. פפנהיים, המוכרת בהיסטוריה של הפסיכואנליזה בכינוי "אנה אוֹ", סבלה בצעירותה מהפרעה שאובחנה כהיסטֶריה; היא טופלה בידי יוזף ברויאר בשיטה חדשנית שהיא כינתה "ריפוי בדיבור". אחרי החלמתה עברה לפרנקפורט ומשם ניהלה מערך של סיוע סוציאלי ופעילות פמיניסטית רחבי היקף, ותרמה לביסוס העבודה הסוציאלית בחברה היהודית. היא הובילה מאבק חסר פשרות בזנות ובסחר בנשים ופעלה לשיפור חינוך הנשים היהודיות ולהעלאת מעמדן וערכן בחיי הקהילה וביהדות. ספר זה מפגיש את הקוראות והקוראים עם דמותה המרתקת באמצעות קובץ מקיף ומגוון מכּתביה בתרגום מגרמנית לעברית.
הוצאת אוניברסיטת בר אילןכרמל
מאת: דויד ברק-גורודצקי
תיאור: רב, רפורמי, פציפיסט וסוציאליסט, אמריקני שהיגר לארץ ישראל, נשיאה הראשון של האוניברסיטה העברית בירושלים ופעיל פוליטי שניסה בכל מאודו לקדם את הרעיון הדו-לאומי – יהודה לייב מאגנס; איש רבגוני ומרתק שהשפיע על ההיסטוריה הציונית, אך לא רבות נכתב על אודותיו. ירמיהו בציון היא ביוגרפיה אינטלקטואלית המתחקה אחר שורשי השקפת עולמו של מאגנס. תורת המוסר של נביאי ישראל והמסורת הפוליטית האמריקנית הן שעיצבו את תפיסת עולמו, את חזונו הפוליטי ואת מעשיו. ואולם האתוס המוסרי הדתי-פוליטי של מאגנס, איש היהדות האמריקנית הליברלית, והלהט הדתי שהניע את פעולתו, לא התיישבו עם המציאות המדינית והחברתית בארץ ישראל שלפני הקמת המדינה. הסתירות והאכזבות שזימנו למאגנס חייו בארץ ישראל היו בלתי נמנעות. הוא פעל מחוץ למעגלי הכוח של היישוב היהודי; לחזונו בדבר הקמת מדינה דו-לאומית לא נמצאה תמיכה של ממש – לא בצד הערבי ולא בצד היהודי, והוא מת במפח נפש חודשים ספורים לאחר הקמת מדינת ישראל על אדמת נכר. מאגנס האמין בליברליזם רפורמי אמריקני ועם זה היה שמרן קונסרבטיבי; הוא נשא את האתוס הנבואי ובה בעת היה נתון בחיפוש אישי מיוסר; הוא היה רציונליסט פרגמטי, אך סער ברגשותיו הדתיים. אף שהסתייג מתנועת הרפורמה ואימץ עמדות דתיות שמרניות יותר, הוא היה ונותר בגרעין זהותו רב רפורמי – גיבור וגם קרבן של אתוס חברתי-פוליטי אמריקני, דרשן-מהפכן נבואי הנושא את דבר השם ואת תוכחתו אל מול פני העם ומבקש להשיבו אל דרך הישר, דרך שמכפיפה את הפוליטיקה למוסר ולצדק האלוהי. מאגנס – המחפש הדתי הבלתי נלאה ועבד ה׳ בעיני עצמו – השליך ברגעי המבחן את כל יהבו על הקוטב המוסרי-אידיאליסטי, ולא שרד את המהפך הרעיוני המתחייב מהקמתה של מדינת ישראל ב-1948, היא שנת מותו. מעשיו ותפיסתו נשכחו מהזיכרון ההיסטורי הישראלי אך עודם מהדהדים במציאות הפוליטית העכשווית.
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב
מאת: רחל סוקמן
תיאור: ג'ורג' פולדס, שיצירותיו לא נחקרו מעולם ואף לא זכו לחשיפה ראויה, הותיר אחריו מורשת ציורית מפעימה. הדיוקנאות העצמיים, שצייר במהלך חייו, הם נושא מרכזי והרה משמעות באמנותו. דיוקנאות אלה מזמנים הצצה מרתקת לעולם פנימי עשיר ונדיר. פולדס היה ונותר עד יומו האחרון אדם מאמין. הוא לא חדל לשאול שאלות, ללמוד ולחפש אחר הטוב, הפשטות והשלמות שבאמת הפנימית, אך בד בבד חש כי אלה חומקים לעד מהשגתו.
טרמינל, כתב עת לאמנות המאה ה-21
מאת: אנה סלאי
תיאור: בספר נחשפים לראשונה עשרות מכתבים אישיים שכּתבה חנה סנש (1944-1921), בעיקר לאמהּ ולאחִיה, החל בגיל ארבע-עשרה ועד סמוך מאוד למותה. המכתבים רואים אור לראשונה בעברית, במלאת שבעים שנה להוצאתה להורג (7 בנובמבר 1944 – 7 בנובמבר 2014). מעטים מאוד ממכתבי חנה סנש הופיעו עד כה בעברית, בעיקר בספר חנה סנש: חייה, שליחותה ומותה שערך משה ברסלבסקי ‬בשנת 1946 (לימים חוּדש הספר והתפרסם בשם 'חנה סנש: יומנים, שירים, עדויות'). מעט המכתבים שנדפסו, תורגמו בזמנם באופן מגמתי ולא פעם צונזרו. כעת נדפסים לראשונה כל מכתביה, ובנוסח מלא ומדויק. רוב המכתבים נכתבו בהונגרית, מיעוטם בעברית, ולצדם תורגמו מכתבים שכּתבה באנגלית, גרמנית וצרפתית. באחד המכתבים מופיע שיר של חנה סנש, שנכתב בהונגרית ולא תורגם עד כה לעברית. כעת הוא מופיע לראשונה בעברית, בתרגום המשוררת אגי משעול. לצד המכתבים צירפה חנה סנש לא פעם צילומים שצילמה, כדרישות שלום. בספר נכללו כשבעים צילומים אשר נבחרו מאוסף המשפחה בסיוע אחיינה איתן סנש. הצילומים, שאף רובם מתפרסמים לראשונה, מאפשרים גם הם להתוודע מחדש אל הנערה והאישה הצעירה שהייתה למיתוס. חנה סנש עלתה לארץ כשהייתה בת שמונה-עשרה, בשנת 1939, זמן קצר לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה. העלייה לבדה הייתה כרוכה מצדה במחיר אישי כבד – פרידה מאמהּ קטרינה, שנותרה בהונגריה, ומאחיה היחיד גֶ'רג' (גיורא), שנסע ללמוד בצרפת. האמצעי היחיד שעמד לרשותה לשמירת הקשר איתם ועם מכרים נוספים שלא בחרו כמוה בייעוד החלוצי היו המכתבים. היא שיתפה דרכם את בני משפחתה ואת מכריה ברשמיה הראשונים מן הארץ, במאמציה להיקלט כאן ולהכשיר עצמה כחקלאית, בחיי היומיום שלה ואף בחיי הרוח והרגש שלה. כשהתדפקה המלחמה על שערי צרפת ביקשה חנה סנש למלט משם את אחִיה. ההתכתבות הפכה אז בהולה והתמקדה בניסיונה (שצלח לבסוף) להעלותו לארץ, בדרך-לא-דרך, ובמקביל לשמור על קשר המכתבים הרעוע עם אמה. המכתבים החותמים את הספר הם אותות החיים האחרונים ששלחה ערב יציאתה לשליחוּת שממנה לא שבה. מרגש לראות מכתבים-פתקים אחרונים אלה בכתב ידה ברפרודוקציות שבספר. לצד המכתבים שָזְרָה עורכת הספר אנה סלאי עשרות מובאות ממכתבי התשובה שקיבלה חנה סנש, מיומנה ומעדויות נוספות, ההופכות את המונולוג המרתק שבמכתביה לדיאלוג עשיר, ושופכות אור על חייה ועל עולמה של יהדות הונגריה בשנים אלה. סלאי, שערכה מהדורה של המכתבים שראתה אור בהונגריה בשנת 1991, הוסיפה גם מאות הערות וביאורים למכתבים.
הקיבוץ המאוחד
מאת: חגית הלפרין
תיאור: אלכסנדר פן (1906–1972) מוכר כיום כאחד הבולטים והפופולאריים שבגלריית המשוררים הישראליים של המאה העשרים, ויצירתו - הכוללת שירי אהבה רומנטיים, שירי מולדת קונפורמיסטיים ונון-קונפורמיסטיים, שירים פוליטיים עזי ביטוי ופזמונים ידועים - אהובה ומתנגנת בפי כל. לא כך היה מעמדו בחייו. למן הצטרפותו למפלגה הקומוניסטית הישראלית, היה פן כמעט מוחרם ובחייו פרסם רק ספר שירים אחד. קורות חייו, כפי שסיפר אותם, יוצרים רושם של אגדה מופלאה. כבר בראשית דרכו טיפח את מיתוס המשורר הגוי, שגדל בבית סבו צייד הדובים על גדות ים הקרח הצפוני, והגיע לארץ כזר וכנוכרי. לאחר מותו גבר העניין באגדת חייו ולא מעט עסקו בדמותו הססגונית-הבוהמיינית, ביפי תוארו, בלבושו, בחיבתו לטיפה המרה ובאהבותיו. הספר, שהוא ביוגרפיה ראשונית שלמה של פן, מוליך את הקורא בשבילי חייו הכואבים של המשורר, שהביאו אותו לעצב מחדש את עברו וליצור מיתוס ביוגרפי קסום. סיפור חייו המפותל מעלה שאלות רבות: האם היה ציוני? האם ידע עברית לפני עלייתו ארצה? האם היה רומנטיקן, דון ז'ואן או "שונא נשים"? איך תמרן בין היותו קומוניסט לבין יחסו החם ללוחמי דור תש"ח? האם ערך לימים חשבון נפש ושינה את דעותיו הפוליטיות? הביוגרפיה מתארת את הקשר המורכב שבין חייו ליצירתו של פן, מנסה לחדור מבעד למסכותיו השונות ולהבחין בין המיתי לאמיתי.
מאת: רחלי דור-רפפורט
תיאור: מסכת חייו המרשימה של האלוף ארווין דורון, רצופה הכרה שאם נקרא לדגל, עליו למלא את השליחות, שעל כן, משנקרא בא. במלחמת העצמאות קרא לו האלוף אבידר להקים אתו חיִל, במבצע קדש דיין קרא לו לעזה, לאחר "ליל הברווזים" קרא לו בן גוריון למטכ"ל, וייז קרא לו לתכנן ולבנות את אוניברסיטת תל אביב, במלחמת ששת הימים קרא לו נמיר לפתור בעיות ביטחון בעיריית תל אביב, ורבין קרא לו לנציבות, לשמש פה לחיילים. נער אתלטי, גבה קומה ויפה תואר, כזה היה בעלייתו ארצה מגרמניה והצטרפותו לקיבוץ יגור כשהנאצים עלו לשלטון. חד שכל, מבין דבר, חדור הכרה בשליחותו, רואה למרחק, ומעל לכול אנושי, כזה היה ארווין דורון גם בבגרותו. בשל כך התבלט ונבחר להוביל, לחלץ ולפתור מצבים מורכבים. פעילותו נולדה במחתרת 'ההגנה', במשטרה הבריטית בה שימש נוטר ופעל בזהות כפולה, אחר כך היה למג"ד, מפקד פיקוד, מח"ט, אלוף ולבסוף אף בונה. הספר מגולל את סיפורו האישי והציבורי של ארווין דורון, ומשרטט דיוקן מרשים שנבנה בתנועה מתמדת מבפנים ומבחוץ אודות מי שמוביל לשעה, לשנה או עשור, שידע למשוך אחריו, לשכלל ולשנות. בתום שליחותו קיבל עליו תפקיד חדש גדול מקודמו. בין המילים מתגלים מפקדיו, פקודיו, מוריו ורבותיו. במבט ישיר ואמיץ הוא מגלה לנו כוח וחולשה, שלו ושל אישים בכירים מולם עבד.
הקיבוץ המאוחד
מאת: בת שבע מרגלית-שטרן
תיאור: מי הייתה עדה פישמן מימון? פמיניסטית שלחמה למען זכויות נשים, שומרת מצוות, חברת המחנה הפועלי, יזמית רבת־מעוף ומנהלת מוסד חינוכי לנשים, שלעת צורך משכה גם בעט סופרות. עם קום המדינה הייתה חברת כנסת פעלתנית מטעם מפא"י - אך סירבה לקבל שכר עבור כהונתה. רווקה אדוקה שבחרה בחיים עצמאיים, אך עמדה על זכויותיהן של אימהות ורעיות. שוחרת שלום, ועם זאת נאבקה למען גיוס נשים לצבא העם. עדה פישמן מימון הייתה מהפכנית. לאישה רבת־פעלים זו, שנודעה בחריפות לשונה ובאישיותה החזקה, מיוחד ספר זה. בת־שבע מרגלית שטרן שוזרת את סיפור חייה של גיבורת הספר בתולדות הסוערות של החברה הארץ־ישראלית והמדינה, ומראה כיצד החשיבה הפמיניסטית בארץ והמאבקים לקידום מעמד האישה התפתחו במידה רבה הודות לה. תפיסת עולמה המורכבת, אישיותה המיוחדת ועשייתה המגוונת של עדה המהפכנית מתוארות בסגנון קולח ובהיר, ומתבססות על תשתית מחקרית מרשימה.
יד יצחק בן-צבימכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב
מאת: דבורה הכהן
תיאור: במסע מרתק בעקבות הנרייטה סאלד חושפת דבורה הכהן את דמותה של מנהיגה חברתית פורצת דרך. חדורה הרגשת שליחות פעלה מגיל צעיר לתיקון עולם; נגד העוולות בהדרת נשים ומיעוטים, נגד גזענות, לביעור האנטישמיות ולסיוע למהגרים ופליטים. ייסדה את ארגון הדסה, ובו מאות אלפי חברות, והקימה את מערכת הבריאות בארץ ישראל ואת מפעל עליית הנוער. היא בלטה בין המנהיגים היהודים המפורסמים ביותר במאה ה־20. הנרייטה סאלד (1945-1860), ילידת בולטימור בארצות הברית, חייתה בתקופה הסוערת ביותר בהיסטוריה המודרנית; בעת שגלי ההגירה הגדולים לאמריקה הפכו אותה למדינה רבת־כוח ולריכוז היהודי הגדול והחשוב במהפכות החברתיות ובשתי מלחמות עולם. במאורעות שהייתה עדה להם משובץ סיפור חייה. מפעליה הגדולים השתרעו בשתי חזיתות, תחילה בארצות הברית, ובעשורים האחרונים לחייה – בארץ ישראל. סאלד נפטרה בירושלים, ואלפים מכל חוגי הציבור צעדו אחר ארונה בהלוויה שלא נראתה כמותה בארץ. היא נקברה בהר הזיתים, אולם האישה המיוסרת בחייה לא נחה בשלום על משכבה אף לאחר מותה. סיפור חיים הוא גם מסע לנבכי נפשו של האדם. סאלד הייתה דמות חידתית ורבת־ניגודים. ביוגרפיה זו מבוססת על אלפי מסמכים שפזורים בארכיונים בשלוש יבשות. מצוקותיה ותסכוליה מתגלים באין־ספור מכתבים, וביומניה נחשפים כאביה ורגשותיה האינטימיים. רובם מתפרסמים כאן לראשונה, ומתוכם עולה סיפור חיים כובש לב של אישה שהעפילה למרום המנהיגות, אבל הרגישה החמצה בחייה הפרטיים "היו לי חיים עשירים אבל לא מאושרים".
עם עובד
מאת: יצחק גרינברג
תיאור: במרוצת ארבעה עשורים ויותר היה זלמן (זיאמה) ארן מעורב בעשייה פוליטית וציבורית ביישוב העברי בארץ ובמדינה בשנותיה הראשונות, והיה אחת הדמויות הבולטות והמשפיעות במפלגתו מפא"י, בהסתדרות הכללית ובממשלה. הוא זכור בראש ובראשונה כשר החינוך והתרבות — גולת הכותרת בפעילותו הציבורית והפוליטית — אשר הוביל שורה של מהלכים ורפורמות, ביניהם: העמקת לימודי התודעה היהודית, הנהגת שכר לימוד מודרג בחינוך התיכוני, הרחבת החינוך המקצועי ושינוי מבנה החינוך. ארן לא היה עסקן מפלגתי טיפוסי, אלא פוליטיקאי אינטלקטואל ביקורתי, מתחבט, מרדן, סקרן ובעל מחשבה עצמאית רחבה. בצד כל אלה היה גם רומנטיקן שדבק בו קורטוב של בוהמייניות. תחומי התעניינותו התפרשו אל הספרות, השירה והאמנות, והוא אף כתב בעצמו שירה. הביוגרפיה שלפנינו מתחקה אחר קורות חייו האישיים והציבוריים של ארן, אחר השקפתו החברתית, שיקוליו הערכיים ומניעיו הפוליטיים ודרכי הפעולה שנקט. בתוך כך היא מבקשת לבחון מה היה סוד כוחו בעיצוב רפורמות ובהובלת מהלכים מרחיקי לכת במערכת החינוך של מדינת ישראל.
הקיבוץ המאוחד
מאת: רות בן-ישראל
תיאור: "תמיד נהניתי לספר סיפורים; בייחוד אהבתי את סיפורי המשפחה שעברו מדור לדור וחזרתי לספר אותם בכל הזדמנות ולפני כל מי שהיה מוכן להטות להם אוזן. שמחתי להיווכח בכל פעם מחדש שמאזיניי מתפעלים מאישיותם של אבותיי המייסדים וממעשיהם. ההחלטה לכתוב ספר זה נולדה מתוך הקשבה לקולות הללו. ספר זה הוא לקט של אגדות, מעשיות וסיפורים שקרמו עור וגידים ויצרו יחד מסכת חיים שלמה, הגדת משפחה אחת לדורותיה, הגדת רות". תולדותיה של מחברת הספר רות בן ישראל קשורים קשר הדוק עם יישוב הארץ ועם עיצוב פני המדינה הצעירה. כנצר לארבע משפחות מייסדות, שבניהן עלו לארץ ישראל ממזרח אירופה במאה התשע עשרה, היא מייחדת פרק נכבד לאגדות חייהם של אבותיה ואִמותיה. את הימים הסוערים שפקדו את המדינה ערב הקמתה היא מתארת כמי שבגרה והתחנכה בתל אביב הקטנה, ובשפתה הקולחת היא נוסכת בהם נופך אישי ומהימן. פרק מיוחד ומרתק עוסק במעשיות מחייה, ובו היא מתארת את עשייתה הענפה מיום שיצאה לדרך עצמאית עד עצם היום הזה. הספר הגדת רות משקף בצלילות את מעיין חייה השופע של רות בן ישראל - משפטנית שחותרת לשוויון וצדק חברתי ובד בבד עוסקת בציור, בריקוד ובכתיבה, ועוד היד נטויה.
עם עובד
מאת: מרדכי פרידמן
תיאור: בנימין זאב הרצל שכנע את קיסר גרמניה וילהלם השני להציע לסולטן התורכי כי יאפשר לו לפרוש את חסותו על התיישבות יהודית בארץ ישראל בשנות ה-90 של המאה ה-19.
משה זאקס, העולה הראשון מגרמניה לירושלים במאה ה-19, הקדים את הרצל, וכבר בשנות ה-30 של אותה מאה שכנע את קיסר אוסטריה שיפנה לשלטונות בקושטא ויבקש כי יאפשרו לו לפרוס את חסותו על התיישבות חקלאות בארץ ישראל. משה זאקס, הגיבור שנשכח, יזם בלתי נלאה, מראשוני העיתונאים היהודיים במאה ה-19, מראשי כולל הו"ד, מיוזמי ובוני בתי מחסה, זוכה בספר זה להכרה מחדש ולתיאור תרומתו לבניין הארץ.
מאת: פאולינה צלניק
תיאור: איך זה התחיל? זה לא היה כרעם ביום בהיר. זה נמשך שנים: רמזים, אזכורים, שתיקות מוזרות של ההורים. לפתע הם קלטו שהם “אחרים”; מוצאם שונה. הם יהודים. הם, אזרחי פולין, שפולנית היא שפת אמם, ומעורבותם בחיי פולין מובנת מאליה; הם, החוגגים את החגים הלאומיים והקתוליים — הם מיעוט לאומי. לא פופולארי. לא אהוד. בספר זה מופיעים ראיונות עם אזרחי פולין אשר בגיל מבוגר גילו את שורשיהם היהודיים. רובם חשו פחד עם גילוי זהותם. מה עושים עם “זה”? למי לספר על “זה”? מפני מי להסתיר את “זה”? מה משפחתי תאמר על “זה”? מגוון רחב של פולנים מתמודדים עם גילוי זהותם החדשה, זהות שיצרה עבורם בעיה חמורה ולעתים אף מסכנת אותם ואת ילדיהם. הם מצאו פתרונות שונים. משהו בהם השתנה: הם בחרו להיפגש אתי ולספר לי את תולדות חייהם. עבור אחדים מהם, הייתה זו הפעם הראשונה בחייהם שבה דיברו על “זה”. קולותיהם נשמעים בבירור. הם מדברים על פחדיהם, רגשותיהם ותקוותיהם לעתיד. אלפים ספורים רשומים כיום בקהילה היהודית בפולין. רבים נוספים עדיין לא גילו את יהדותם. מגמה זו עשויה להתפתח בשנים הקרובות ולהשפיע על השיח הציבורי בפולין. האם ישתתפו "היהודים החדשים" אלה בנשיאתה של התרבות היהודית בפולין.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: אסף ידידיה
תיאור: זאב יעבץ (1847—1924) היה מאנשי הרוח הבולטים של העלייה הראשונה ושל הפלג הדתי בתנועת חיבת ציון והציונות הדתית. הוא היה מן הראשונים בדורו שבאו לכלל הכרה שהתקופה היא תקופת מעבר מאורח חיים אחד בגולה לאורח חיים אחר במולדת, והיא טומנת בחוּבה בעיות מורכבות בצד הזדמנויות נדירות. יעבץ שאף להתאים את האורתודוקסיה למציאות ההולכת ומתחדשת בארץ ישראל, בין השאר על ידי מיזוגה עם הלאומיות היהודית המתעוררת. למעשה עסק ברוב ענפי התרבות העברית של זמנו: היסטוריה, ספרות, הגות, חקר ופרשנות המקרא, בלשנות, פובליציסטיקה, ואף בפוליטיקה לא נמנע מלשלוח את ידו - הכול מתוך הבנה שהעם החוזר למולדתו זקוק לתרבות לאומית רחבה ועמוקה ואינו יכול להסתפק עוד בד' אמות של הלכה. הביוגרפיה המקיפה שלפנינו מבוססת, בין השאר, על חומר ארכיוני רב ועשיר, שרובו עדיין לא ראה אור. שני צירים לה: הציר ההיסטורי, הסוקר את תולדות חייו של זאב יעבץ דרך התחנות שבהן עבר - ורשה, יהוד וזיכרון יעקב, ירושלים, וילנה, ברלין, אנטוורפן ולונדון - מתוך חשיפת פרשות עלומות בחייו, שלא נודעו עד כה, והבאת ההקשר ההיסטורי שלהן; והציר המחשבתי, המנתח את פועלו הספרותי וההגותי של יעבץ על רקע רעיונות התקופה, מקורות יניקתו הרעיוניים והשיטות המחשבתיות שעמן התדיין ועליהן הגיב.
מוסד ביאליק
הצג עוד תוצאות