נמצאו 301 ספרים בקטגוריה
לכל הספרייה
מאת: ג'ונתן קאופמן
תיאור: סיפור אפי, רב דורי, מאת העיתונאי זוכה פרס פוליצר, על שתי שושלות יהודיות – משפחות ששוֹן, וכּדוּרי – ששגשגו בשנגחאי ובהונג קונג במשך דורות וליוו את פריצתה של סין אל תוך המאה העשרים.
שנגחאי 1936. מלון "קתאי", שממוקם ברציף המפורסם של נמל העיר, הוא אחד הזוהרים ביותר בעולם. במלון שהוקם ביוזמת ויקטור ששון – פלייבוי מיליארדר וצאצא לשושלת ששון – מתארחים ידוענים מכל העולם. נואל קאוורד כתב בסוויטה שלו את טיוטת "חיים פרטיים". צ'ארלי צ'פלין בילה שם עם רעייתו לעתיד. ועל אשת החברה האמריקאית ווֹליס סימפסון נאמר שהיא הצטלמה שם ל"תמונות זוהר". וכל זאת, כאשר במרחק של קילומטרים אחדים, וקודם שאולצו להימלט מהעיר, עסקו מאו והמפלגה הקומוניסטית בתכנון מחתרתי של מהפכה.
עד שנות ה־30 של המאה ה־20 ייסדו הששונים אימפריה עסקית בסין, והתחרו בעושר ובהשפעה עם השושלת האחרת – הכדורים. שתי משפחות יהודיות אלו חלשו על העסקים והפוליטיקה של סין במשך יותר מ־175 שנה. הם גרפו רווחים ממלחמות האופיום, יצאו בשלום מהכיבוש היפני, חיזרו אחרי צ'יאנג קאי־שק, וכמעט איבדו הכול לאחר שהקומוניסטים כבשו בסערה את השלטון.
במלכי שנגחאי מגולל קאופמן את ההיסטוריה המרתקת של שתי המשפחות, ומתאר כיצד הן עוררו שגשוג כלכלי ופתחו את סין אל העולם, אך נשארו עיוורות לאי־השוויון החברתי החמור ששרר בה ולמהומה הפוליטית שעמדה לפתחם. בסיפור שמתפרס מבגדד להונג קונג, לשנגחאי וללונדון, נכנס קאופמן לחייהם ולמחשבותיהם של הגברים והנשים השאפתניים האלה, כדי לגבש סיפור על הברחת אופיום, יריבות של משפחות, תככים והישרדות.
הספר חושף את הפשרות המוסריות של הכדורים והששונים ואת ראיית הנולד, הצלחתם ונדיבותם. בשיאה של מלחמת העולם השנייה הם חברו יחד לחילוץ והגנה על 18 אלף פליטים יהודים שנמלטו מזרועות הנאצים. הם פרשׂו עליהם חסות, אבטחו את דרכם מאירופה למזרח ועזרו להם להתמקם בשנגחאי עד יעבור זעם. אף שהשהות שלהם בסין התחילה כהזדמנות עסקית, המדינה הפכה לבית שהם לא ששו לעזוב, גם לא בערב המהפכה. הבניינים המפוארים שהם בנו והעסקים המשגשגים שהם טיפחו ממשיכים להגדיר את שנגחאי והונג קונג עד היום.
מטר הוצאה לאור בע"מ
מאת: לב גרינברג, דניאל דה מלאך
תיאור: הספר התיישבות והתנגדות בישראל/פלסטין: סוגיות נבחרות ואירועים היסטוריים במבט ארוך טווח מציג תפיסה חדשה, דינמית והקשרית, של ההתיישבות הציונית ושל ההתנגדות הפלסטינית לה לאורך מאה שנה. מאמרי הספר הם פרי דיונים בקבוצת חשיבה שפעלה במכון ון ליר בשנים 2017–2019 וכללה חוקרות וחוקרים מתחומי הסוציולוגיה, ההיסטוריה, הגיאוגרפיה, הכלכלה, המשפט, מדע המדינה ותכנון ערים. הקבוצה התמקדה בדינמיקה של היחסים בין היהודים לפלסטינים מתוך תשומת לב לנקודות מפנה היסטוריות; ואגב ניסיון להתמודד עם מגבלותיהם של רבים מהניתוחים הקולוניאליים-התיישבותיים, שתופסים את המבנה החברתי כיציב וקבוע במידה רבה.
האסופה כוללת מבוא המציג מתווה תיאורטי רחב, ושמונה מאמרים היסטוריים – החל ממאמרם של דניאל דה מלאך ולב גרינברג על התגובה להקמת משטר המנדט הבריטי; עבור במאמריהן של אריז' סבאע'-ח'ורי ושל הימת זועבי על המעבר ממדינה קולוניאלית בריטית למדינת המתיישבים היהודית; וכלה במאמרים שעוסקים בעשורים שלאחר מכן: ארז צפדיה מתאר שלושה גלי התיישבות בערי הפיתוח; אורן שלמה מנתח את הכפפת האוכלוסייה הפלסטינית במזרח ירושלים בשנות האלפיים; גדי אלגזי, מנצור נסאסרה ונעמן טל מציגים שלוש נקודות מבט שונות ומשלימות על ההתיישבות היהודית בנגב/נקב ועל ההתנגדות הפלסטינית להתיישבות זו משנות החמישים ועד שנות השבעים.
הספר רואה אור בימים שבהם הפרויקט הציוני חווה שבר עמוק ואופן התפתחותו בעתיד לוט בערפל. הוא אינו מתיימר כמובן לקבוע מסמרות בסוגיית הדינמיקה של ההתיישבות הציונית וההתנגדות הפלסטינית, לא ברמה התיאורטית ולא ברמה ההיסטורית. תחת זאת מוצע לראות בו קריאה להתבוננות מחודשת על הפרויקט הציוני – בעבר, בהווה וגם בעתיד, וכן הזמנה למחקר שיבחן ברוח הגישה הביקורתית את ההתיישבות וההתנגדות כתופעות שזורות זו בזו העומדות, בצדק, בלב הדיון הציבורי.
מכון ון ליר בירושליםהקיבוץ המאוחד
מאת: ניקולא יוזגוף-אורבך
תיאור: המעבר של החברה היהודית במפנה המאה ה-20 ממרחב יהודי למרחב ציוני, ולבסוף עם קום מדינת ישראל למרחב ישראלי-אוטונומי, אינו גאוגרפי בלבד. יותר משמעבר זה מבטא תנועת אוכלוסין גאוגרפית של יחידים או קבוצות ממקום מוצא מסוים למקום יעד, יש בו כדי ללמד על שינוי בדפוסי החשיבה הקולקטיבית של העם היהודי ועל תמורות בתפיסתו הפוליטית, האידאולוגית והדתית. בספר זה בוחן המחבר יצירות ספרותיות שנכתבו ופורסמו במפנה המאה ה-20 - תקופה שבה התרחשו תמורות עמוקות בקורותיו של העם היהודי שישב ברובו במרחב הגלות, והביאו יוצרים, עסקנים ופוליטיקאים לגבש מרחב חדש שהתיימר להוות אלטרנטיבה למרחב הקיים ולמאפייניו - הלא הוא המרחב הציוני. מרחב זה, שהתקיים תחילה כמרחב חתרני ותאורטי בשדה הספרות והפובליציסטיקה, לבש כסות פוליטית וחברתית וביקש ולהתממש בדמות מדינה עצמאית. ספר זה מבוסס על עיון ביצירותיהם של חמישה יוצרים - בנימין זאב הרצל, מוריס רוזנפלד, מנדלי מוכר הספרים, שלום עליכם וזאב ז'בוטינסקי - שפעלו במרחב הגלות לטובת יצירת מרחב אלטרנטיבי לעם היהודי, בשאיפה שישמש פתרון לבעיותיו וסבלותיו בגולה. מקצתם של היוצרים הללו שימשו בתפקידים בכירים בתנועה הציונית, ויצירותיהם לא היו אלא שופר לרעיונותיהם הפוליטיים למען כינונו של מרחב יהודי אוטונומי. אחרים יצרו מתוך דחק לאומי, קולקטיבי ואישי וראו במרחב האלטרנטיבי מפלט וסיכוי להחלצות מחוסר אונים ורפיון.
רסלינג
מאת: דור גז
תיאור: ספר זה בוחן את מורכבותם של ביטויי התפיסה האוריינסטית כפי שהתעצבה בשלושת העשורים הראשונים של המאה ה-20 בקרב בני העליות הראשונות. תצלומי התקופה, המציגים את המהגרים היהודים עם פרטי לבוש ואביזרים אוריינטליים, נושאים את חותמה של הכמיהה להיטמע במזרח ולהשתייך למקור ילידי-אותנטי - שאיפה שהתקיימה אך לרגע, עד שקרסה והתפוגגה לאחר מאורעות תרפ"ט. העולים ביקשו לחוות במזרח 'מציאות' שאותה כבר הכירו עוד בטרם דרכה כף רגלם במקום. התנסותם נצבעה בצבעיה של חוויית הייצוג הראשונית. הם כמו פסעו לתוך תצלום מבוים בקפידה, הכולא אותם במסגרת הפריים שלו ובקודים של פרשנותו. העולים הגיעו למזרח לאחר ש'ראו' אותו אינספור פעמים בעיני רוחם כארץ מולדת ישנה שניתן לחדש את הקשר עמה הלכה למעשה. הספר מתמקד באופן מיוחד בתצלומיו של אברהם סוסקין, "הצלם של תל אביב"; הוא מציג דיון השוואתי בין תצלומים בסגנון אוריינטליסטי של צלמים יהודים נוספים לבין תצלומיהם של צלמים מקומיים ואירופים בני תקופתם שפעלו באזור. המבט האוריינטליסטי הטרום-ישראלי, כפי שמשתקף מצילומים אלה, מתאפיין ביחס אמביוולנטי למזרח ואל בני המקום הפלסטינים. חברי התנועות הציוניות עזבו את אירופה שסימנה אותם כמזרחים וכבני הגזע השמי, וביקשו לארח את סממניה של הזהות המקומית במקביל, בהתייחסם לזהות זו הם שאפו לבסס את עליונותם המערבית באמצעות אימוצן של פרקטיקות קולוניאליסטיות ואירופוצנטריות - תחושת עליונות שנשללה מהם באירופה. התצלומים הנידונים בספר, המסגירים את שורשי הפנטזיה הגלויה של ציונות בעת גיבוש "היהודי החדש", עשויים לעורר כיום סקרנות, פליאה, שעשוע או רתיעה והתקוממות אתית ואידיאולוגית. תגובות טעונות אלה מעוררות מחשבה על תרבות ימינו לא פחות מאשר על תרבות הזמן ההוא; הן מצביעות על כך שמדובר בכר פורה במיוחד לדיון רב-פנים על התהוותה של התודעה הציונית בהקשרים עכשוויים.
רסלינג
מאת: נחמן סירקין
תיאור: הספר כולל את מאמריו של ברל כצנלסון - האחד במערכה, ושל זלמן שזר - על נחמן סירקין.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוציתהקיבוץ המאוחד
מאת: דורון רוזן
תיאור: במשך רוב שנות קיומה הייתה "סולל בונה" תאגיד הסתדרותי שעסק בביצוע פרויקטים אזרחיים רבים של בנייה ותשתיות, ודרך פעילותו הענפה סייע גם רבות למימוש של צרכים ויעדים לאומיים וחברתיים. ברם ספר זה אינו עוסק בתחומי פעילותה של סולל-בונה במישור המשקי-האזרחי, אלא בוחר לגולל את מעורבותה בהיבטים ביטחוניים וצבאיים ובפעולות חירום שנקשרו ביישוב היהודי בארץ-ישראל בתקופה שקדמה להקמת המדינה. בעשותו זאת, בוחן הספר גם את אופי הקשרים ומידת שיתוף הפעולה שהיו ל"סולל בונה" בפעולותיה אלה עם "ההגנה"- הזרוע הצבאית והביטחונית העיקרית של היישוב היהודי בזמן שלטון המנדט הבריטי בארץ-ישראל. בין הנושאים הבולטים הנסקרים בספר נכללים העבודות שביצעה "סולל בונה" בהקמת מערכת אבטחה ובלימה כוללנית לאיטום הגבול הצפוני, שבמרכזם עמדה הקמת גדר ביטחון לאורך הגבול הצפוני עם סוריה ולבנון; התפקיד המרכזי שמילאה במפעלי החירום המדיניים והביטחוניים להקמת יישובים (מבצעי "חומה ומגדל") ובהרחבת המפה היישובית בכללותה; היבטי המעורבות שהיו לה בקשרי השיתוף החשאי-מודיעיני והמבצעי-חתרני שהתקיים בין המוסדות הלאומיים של היישוב היהודי ובין גופי ביון בריטיים בשלוש השנים הראשונות למלחמת העולם השנייה; הסיוע שהושיטו החברה ועובדיה ליחידות שהפעילה ה"הגנה" במסגרת קשרי "השיתוף" (למשל, הפלמ"ח והמחלקה הסורית של ה"הגנה"); הסיוע שהושיטו "סולל בונה" ועובדיה לפעולתם של שליחי המוסד לעלייה ב' בסוריה, לבנון, עירק ואיראן, אשר עסקו בהברחה של עולים ופליטים יהודים בדרכי היבשה לארץ; הסיוע הרב והמגוון שהושיטו החברה ומנגנון עובדיה בנמל חיפה למוסד לעלייה ולגופים הימיים של הפלמ"ח שפעלו עמו בשיתוף בענייני ההעפלה הימית; התפקיד המרכזי והמורכב שהיה לחברה בביצוע מפעלי ההתיישבות בנגב הצפוני ובביצור וחיזוק הנגב כולו; והתפקיד המרכזי שמילאה "סולל בונה" בזמן מלחמת העצמאות בהקמת מערכי ביצורים והגנה בחלק ניכר של אזורי הארץ. בנוסף, עוסק הספר בבירור הסיבות שהביאו למעברה של "סולל בונה" מחברה שהתמקדה בפעילות משקית אזרחית, לחברה שפעילותה הייתה מעוגנת בעיקר בענייני חירום, ביטחון וצבא, ובניתוח המרכזיות שהייתה לדוד הכהן – ממנהליה הבכירים של החברה – במעורבותה ופעולתה בתחום הביטחוני.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: חנה ויינר
תיאור: על נסיבות הצמיחה, על 15 השנים הראשונות (1912-1927), ועל "החלוץ" בגרמניה, מספר ספר זה.
תנועת נוער אוטונומית היתה תופעה חדשה וייחודית לגרמניה בתחילת המאה; בהשראתה עוצבה תנועת נוער יהודית ראשונה - ה"בלאו וייס" - שעיצבה את אישיות חניכיה בהווי נעורים תוסס וגם הציבה מחסום להתבוללות. הדרך מתהייה על הזהות אל ההגדרה הציונית לא נכבשה בלי מאבק פנימי. כשסטו מן המקור הזר, הנצה, בשלהי מלחמת העולם הראשונה, שאיפה למימוש האידאלים בהגשמה, בהכשרה ובעלייה. בעדה היהודית השאננה התלכד מיעוט של הנוער בתנועות ציוניות וחלוציות. עם שקיעת ה"בלאו וייס" ניצבה במרכז תנועה חלוצית סוציאליסטית - פרי מיזוג "ברית העולים" עם "המשוטטים היהודים הצעירים". זו נטלה את האחריות ל"החלוץ"; בתוך כך יצרה תשתית לקליטת אלפים לעת בוא הפורענות. תיעוד עשיר, שטרם נוצל במחקר, איפשר בחינה מדוקדקת של רב-גוניות בדעות, בתפיסת מהות תנועת הנוער ודימויי המנהיגות; בתוך כך גם נחשפו שסעים רעיוניים וגם מסתרי תהליך שקיעת ה"בלאו וייס".
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוציתאוניברסיטת תל אביב. המכון לחקר הציונות וישראל ע"ש חיים וייצמן
מאת: אריה ל. אבנרי
תיאור: ערב הקמת מדינת ישראל היה כל יהודי חמישי בארץ מעפיל, שעלה חרף האיסורים והגזירות של ממשלת בריטניה. בארבעה שערים מובא בספרו של אריה ל. אבנרי סיפור ההעפלה בשנים 1944-1934, אשר עם היותה מצומצמת מכדי להציל המוני יהודים הפכה פתח למאבק של עלייה חופשית בשנים 1948-1945 (לשנים אלה יוקדש הכרך השני של הספר). בצד הפרשות הידועות, אשר הסעירו את הישוב בארץ, כמו גורלן של "פאטריה" ו"סטרומה" ופרשת גירוש העולים למאוריציוס, מביא המחבר את סיפור האניות, העולים והמארגנים, חברי "החלוץ" וה"הגנה", ההסתדרות הציונית החדשה, גופים ציבוריים שונים ויזמים פרטיים, והמוסד לעלייה ב'. כמו ספרו הקודם, "ההתיישבות היהודית וטענת הנישול", שראה אור בהוצאת הקיבוץ המאוחד, בשנת תש"ם, מבוסס גם ספר זה על חומר ארכיוני ותיעודי רב.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: שמעון גולן
תיאור: ספר זה מתאר ומנתח את עמדותיהם ופעולותיהם של הזרמים האקטיביסטיים ביישוב היהודי בארץ-ישראל בתקופה הקריטית - מייד לאחר תום מלחמת-העולם השנייה - משהגיעו האקטיביסטים ביישוב המאורגן למסקנה, כי לשם השגת מטרות הציונות יהיה צורך לצרף את דרך המאבק המזוין לדרכי המאבק האחרות בשלטון הבריטי.
בספר נבחנים המשותף והנבדל בין הגופים האקטיביסטיים ביישוב המאורגן - האקטיביסטים במפא"י והתנועה לאחדות העבודה- לבין האקטיביסטים שפרשו ממרות היישוב המאורגן והתנועה הציונית - אצ"ל ולח"י, וכן בין הגופים האקטיביסטיים בכל אחד משני הזרמים הללו. כמו כן נבדקו הגורמים שאיפשרו את שיתוף הפעולה המבצעי ביניהם במסגרת ''תנועת המרי העברי" והגורמים שהביאו לפירוקה של תנועה זו.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: אופיר טובול
תיאור: קול התור הוא ספר ראשון מסוגו העוסק בהגות ציונית מסורתית-ספרדית, חדשה וישנה. הספר מבקש להמשיג ולהנכיח את תפיסת העולם הציונית הייחודית שעומדת בבסיסו של ציבור לאומי-מסורתי ולקשור אותה אל מסורת ארוכת שנים של הגות, הנהגה וסדר יום. הוא עושה זאת באמצעות עשרים וחמש דמויות שפעלו במאתיים השנים האחרונות, ודרכן הוא בוחן את ישראל של ההווה ושל העתיד. קול התור ממלא חלל חסר במדף הספרים הציוני, חלל שבכוחו להעשיר את הידע בנוגע למקורות הציונות ולעורר השראה במי שחפץ בבניית קומה נוספת במפעל הציוני – קומה מרווחת שמושיטה יד לשלום בינינו ועם שכנינו. קריאה בספר כמוה כמסע אל לבה הפועם של הישראליות החדשה, אל רחשי הלב של המחנה הלאומי-מסורתי המכונה לא אחת "הרוב הדומם". אפשר שבכוחו של מסע זה להציע "מערכת הפעלה" חדשה למדינת ישראל של ימינו".
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: חיים זליגמן, יעקב גורן
תיאור: ברנרד לזר, גוסטב לנדאואר, אריך מיהזם ¬ שלושה הוגי דעות יהודי¬ אנרכיסטים, שפעלו בזירה הפוליטית בצרפת ובגרמניה, בסוף המאה הקודמת, במלחמת העולם הראשונה ובעת עליית הנאצים לשלטון J בגרמניה. בספר זה כונסו דברים שנאמרו או נכתבו אודותם, פרטים על חייהם ופועלם, ומעט מכתביהם הם ¬ בעיקר באשר ליהדותם, שהיו גאים בה בדרכם שלהם. בפתח הספר ובאחריתו מתייחס העורך לאנרכיזם כזרם במחשבה וככוח בחברה האירופית באותם ימים, והוא מתייחס גם לעניין המחודש בו כיום.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: מתתיהו מינץ
תיאור: שנות עשייתו התנועתית והפוליטית של יצחק טבנקין במפלגת פועלי¬-ציון בפולין וברוסיה, בשנים 1905 ¬ ,1912-הן מעגל ביוגראפי בפני עצמו, והספר בוחן אותו כחטיבה היסטורית מבודלת ועצמאית. במרכזה של עשיה זו¬ העימות הרעיוני בין טבנקין וברוכוב על דרכה של מפלגה ציונית-¬סוציאליסטית וראייתה את מקומה ותפקידה של תנועת הפועלים היהודית בריכוז הטריטוריאלי של העם ובבנייתה של הארץ. הספר עוקב אחר צמיחת עולמו הרוחני וגיבוש אישיותו של טבנקין מנעוריו בווארשה ודרך נדודיו על פני מרכזי אירופה עד עלייתו לארץ. אפשר ששנים אלה לא היו השנים הקובעות והמעצבות לגבי דרכי מעורבותו של טבנקין בארגון, בהנהגה, ובשיקול הדעת האידיאולוגי. עם זאת נחשפות בהן עמדות ושורשים, המוסיפים להבנת דיוקנו כמורה הלכה, כמנהיג, וכלוחם בשער. הביוגראפיה המלאה של טבנקין היא בבחינת ציווי, שהמחקר ניצב בפניו כבפני משימה סבוכה, אחראית ומרתקת, שעדיין יש להתמודד עמה. ראשית תרומה-¬הם הפרקים הנפרשים בספר שלפנינו.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: חיים גולן
תיאור: בשנות העלייה השלישית וראשית הרביעית (1925-¬1920) נערכו מפגשים כלליים ואזוריים של נציגי הקבוצות והקיבוצים כדי לבחון אפשרויות לשיתוף ולסיוע הדדי בתחומי משק וחברה. כאלה היו כנס הקבוצות והקיבוצים בעין חרוד באוקטובר 1922; פגישת הקבוצות בדגניה במאי 1923; מועצת הקבוצות במרחביה בנובמבר 1923 ועוד. שניים מכנסים אלה כונו "ועידות". הראשונה ¬ ועידת קבוצות העלייה השנייה שנערכה בסירה בספטמבר, 1920 והשנייה ¬ועידת הקבוצות והקיבוצים שהתכנסה בבית אלפא בנובמבר .1925 ועידה זו בבית אלפא היא עניינו של ספר זה. הוועידה הייתה מאורע ציבורי שעורר תשומת לב גם מחוץ לתחומי היישוב הקיבוצי. 101 הצירים שנבחרו בקבוצות ובקיבוצים, במושבים ובמושבות, במשקי פועלות וגם בקיבוצים ופלוגות בערים ייצגו יותר מאלפיים וחמש מאות חברים. בית אלפא ארח את הוועידה משום שלא חבר למגמות ההתלכדות העצמאית של קיבוצי השומר הצעיר והסתייג מגדוד העבודה ומקיבוץ עין חרוד. נדמה ש"הנייטרליות" שלו יכלה להשרות אווירה נינוחה על הדיונים טעוני העימותים בארבעת ימי הוועידה שבין 6 ל9¬ בנובמבר 1925. הוועידה החליטה על ייסוד "חבר הקבוצות והקיבוצים" ובחרה ועד שהחליט להוציא לאור חוברת מיוחדת של פרוטוקול הוועידה, שנכתב בו זמנית בידי אחדים ממשתתפיה, אלא שעריכתו נדחתה והוא נשכח ונגנז ללא תיארוך וללא סדר עוקב. שבעים שנה היה הפרוטוקול גנוז בתוך תיק שגוי בארכיון העבודה, עד שחוקר התקופה, חיים גולן, עלה על עקבותיו והוא מפרסמו כאן לראשונה. קשה להמעיט בחשיבות התגלית, ופרסום "הפרוטוקול המהימן" של ועידת בית אלפא הוא בבחינת אוצר גנוז שיעמוד מעתה לרשות חוקרי התנועה הקיבוצית באשר הם.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: אורי ברנר
תיאור: תוכן פרקים ראשיים:
"ההגנה" ב"קיבוץ עין-חרוד" 1923-1927
חלקה של ההגנה בקיבוץ המאוחד 1927-1934
הגיוס למשטרה-ראשון הגיוסים של הקיבוץ לפורמציות הביטחוניות
שוטרי הקיבוץ במאורעות 1936
הגיוס למשטרה בתנועות הקיבוציות האחרות. סיכום.
דיונים ראשונים על מצב הביטחון בישובי הקיבוץ ב-1935
הקיבוץ ו"הפועל'
הקיבוץ בפרוץ מאורעות הדמים (אפריל -מאי 1936)
השפעת המאורעות על מחשבת הקיבוץ
קיץ 1936: רמת-הכובש והמועצה ה-יא ביגור
"שנת שביתת-הנשק"
הקיבוץ בהגנה-1938
"יום הפעילים" השני לענייני ביטחון
הקיבוץ בהגנה-קיץ 1938-1939
לסיכום התקופה.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: דוד קורן
תיאור: כשירדו הראשונים לסדום בשנת 1934 נחשב המקום כארץ רחוקה, ארץ גזרה, ארץ שעדיין עשנים בה שרידי הזעזוע הקוסמי, ארץ מלחה ואוכלת יושביה. מאידך, היורדים אליה במובן הטופוגרפי נחשבו במעפילים אל שיאים חדשים של חלוציות. ההון היהודי ומשה נובומייסקי בראשו וחלוצי הקיבוץ המאוחד. חברו יחד כדי להגשים רעיון נועז וליישב את דרום ים המלח. המחנה בסדום לא היה רק מחנה אלא יישוב ממש בו חיו העובדים חיי תרבות וחברה. ה"הגנה" בסדום פעלה לא רק לביטחונו של המקום, אלא גם מילאה תפקיד ביטחוני בשמשה מוקד למסעות ואימונים ולניסויי נשק. המחבר היה פועל ונוטר בסדום וביחד עם חברים אחרים עלה להתיישבות בבית הערבה. במלחמת העצמאות, עם פינויה של בית הערבה חזר לסדום לתקופה קצרה ולקח חלק בהגנתו של דרום ים המלח. היום הוא חבר קיבוץ גשר¬ הזיו.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוציתישראל. משרד הבטחון. ההוצאה לאור
מאת: שאול אריאלי
תיאור: כולנו גדלנו על כמה מיתוסים מכוננים הקשורים ל"סכסוך". מי לא יודע שעַם ישראל המפוזר בגולה, "עַם ללא ארץ", חזר לארץ ישראל שהיתה כמעט ריקה מאדם, ממש "ארץ ללא עַם"?... שְאַל כל תלמיד בית-ספר ויַגֶּדְךָ: בכל המלחמות היינו תמיד "מעטים מול רבים" – ולֵךְ תתווכח עם אמונות. ובכל זאת: האם באמת "ככה בדיוק קרה"? האם באמת

- אין עם פלסטיני?...
- ההתיישבות היהודית קבעה את גבולות ישראל?...
- המופתי ומדינות ערב אמרו להם לברוח?...
- היהודים רצו לעלות לארץ ישראל והבריטים מנעו זאת מהם?...

בספר הזה בוחן שאול אריאלי 12 מיתוסים ישראליים הקשורים לסכסוך במבט מפוכח ומעורב כאחד. לא מדובר ב"ניפוץ" מיתוסים: "בכל מיתוס יש גרעין אמת שבגללו אי-אפשר להפריך אותו כשקר גמור", הוא אומר, "אבל את הגרעין הזה עוטפת הילה מעצימה של בדיה, שיוצרת מעטפת של טיעונים ופרשנויות מוּטוֹת". בפרקי הספר "מקלף" אריאלי באופן שיטתי, מוסמך – והוגן – את שכבות הבדיה מעל המיתוסים, ומראה לאיזו מטרה הן שימשו (ומשמשות עד היום). כל פרק בספר נפתח בסיפור קצר, מעין "מיתוֹסיפּוּר", שעלילתו היא אומנם בדיונית אבל מבוססת על עובדות היסטוריות. הסיפור מאפשר כביכול להרגיש "איך מיתוס עובד", אבל המשכו ועיקרו של כל פרק מוקדש לניתוח היסטורי, מדעי, הנסמך אך ורק על עובדות מבוררות. זהו ספר המשלב חוויית קריאה עם הרחבת ידע, ספר שמאפשר ראייה חדשה של ההיסטוריה שלנו. כמו שאמרנו: מבט מפוכח ומעורב.
משכל (ידעות  ספרים)ספרי עליית הגג
מאת: אלון קונפינו
תיאור: מה קרה בטנטורה ב־23 במאי 1948? באמצעות שחזור היסטורי מדוקדק המבוסס על מקורות חדשים וייחודיים מספר ההיסטוריון אלון קונפינו את סיפורה של טנטורה במלחמת 1948 . אגב כך הוא גם שוזר את סיפורם המרתק של המקורות שאיתר, ושל המקורות שאיתרו אותו.

הספר נע במרחבי הזמן והמקום של ישראל ופלסטין בעבר של 1948 ובהווה של ימינו אנו, ומצליב סיפורי מלחמה מזוויות ראייה שונות — את סיפוריהם של התושבים, החיילים, הציבור היהודי והפלסטיני, היסטוריונים ועוד. כך מתגבש לו סיפור רב־שכבתי שעשוי זיכרון ושִכחה, היסטוריה ובדיון, קורבנות ומעַוולים, אמת ושקר. מה שעומד במוקד הספר אינו רק התרחשות אירוע ההרג הנקודתי בטנטורה, אלא סיפורו של הכפר במלחמה — סיפור הכולל גם את כיבוש הכפר, גירוש תושביו והחרבתו. קונפינו ממקם את האירועים הללו בהקשר הרחב של מלחמת 1948 . הוא מציג את סיפורו של הכפר לפני המלחמה, במהלכה ואחריה כדפוס יחסים של היסטוריה וזיכרון, חורבן והַשכּחה לצד שלל הגורמים והנסיבות שאיפשרו את ההרס והמחיקה.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: דוד מנשרי
תיאור: הספר שלפנינו – העוסק בעלייתם של יהודי איראן לישראל, בקליטתם ובהשתלבותם בה לאורך ציר כרונולוגי ארוך משלהי המאה התשע-עשרה ועד ימינו – פותח צוהר רחב ומעשיר למעקב אחר קורותיה של אחת מהקהילות העתיקות בתולדות עם ישראל. הפרקים שבו משלבים מחקר אקדמי בשלל שדות ידע, לצד סיפורים אישיים ומשפחתיים על חוויות הגירה והתאקלמות, חששות ותקוות, קשיים והצלחות. הם חושפים מארג רב-גוני ורב-קולי של יוצאי איראן בישראל. הספר תורם רבות להבנה מעמיקה של התהליכים ההיסטוריים והחברתיים שפקדו את יהדות איראן בעת החדשה, ועוצבו במפגש הדרכים שבין המציאות האיראנית, התנועה הציונית ומדינת ישראל. ממצאיו מביאים לקדמת הבמה קהילה זקופת קומה, בעלת יוזמה ותושייה, שחרף קשיי שפה ומכאובי קליטה, אצה להתערות בסביבה החדשה, להצטרף לפרויקט הישראליות ולכבוש עמדות מפתח בחיי המדינה, אך מבלי להפנות עורף למורשת העבר המפוארת. (פרופ' מאיר חטינה, האוניברסיטה העברית)
כתב ווב הוצאה לאור בע"מ
מאת: מרדכי נאור
תיאור: קרב תל חי בי"א באדר 1920 היה, ללא ספק, אחד האירועים המכוננים של "המדינה שבדרך". למעלה ממאה שנים חלפו ועמידתה, נפילתה ויישובה מחדש של תל חי הם אירוע היסטורי ששב ועולה אל סדר היום הלאומי. סיפורה של תל חי ומגִניה, תחת פיקודו של יוסף טרומפלדור, הנו סיפור יוצא דופן בהיסטוריה הציונית, יחיד מסוגו ואדיר בעוצמתו. זהו הסיפור המאחד של מקבץ אנשים, אוהבי אדם וארצם שנהפכו לנאמני ארצם ומשרתי עַמם.

ספר זה במהדורתו החדשה והמעודכנת, מאיר מחדש את האירוע ההיסטורי של הקרב, את המחלוקות שליוו את הקמת תל חי, את השוני בהשקפות עולם שהתאגדו לרגע מכריע אחד, את הסכנות שאיימו על נקודת ההתיישבות הצעירה באצבע הגליל, את ההתקפה על חצר תל חי ואת המורשת שנוצרה ברבות השנים. הספר מאגד דעות, מאמרים, תכתובות, תמונות, קטעי ארכיון חדשים וישנים, מגולל את גבורתם של נשים וגברים שנפלו בקרב זה לצד זה ואת בנייתו של מיתוס ההולך ומתעצם.

קרב תל חי ומורשת תל חי הם כמו הסימפוניה הבלתי גמורה – לעולם לא נס ליחם. כמו ביציאת מצרים חובה עלינו לספר לדור ודור את אשר אירע בתל חי, ואת המסד שהונח שם, שתרם להקמת המדינה וממשיך לעצב את דמותה וצביונה.
מטר הוצאה לאור בע"מ
מאת: אילן אלדר
תיאור: הספרות העברית החדשה והשָׁבתה של העברית לחיים מלאים נדונו במחקרים רבים בתחום העברית ואף בבלשנות הכללית. שאלות יסוד עדיין מעסיקות את החוקרים: מה תפקידה של ספרות ההשכלה בשיבת העברית לדיבור? כיצד הונחלה העברית בפי יושבי הארץ? במה דומה תחיית העברית לתהליכים דומים בלשונות אירופה ובמה היא שונה מהם? מה כוחם והשפעתם של מתכנני הלשון בהכוונת השפה המדוברת? שאלות אלו ושאלות קרובות נדונות בספר זה. הספר "תחייה והתחדשות בלשון העברית" מכנס עשרה ממחקריו של המחבר בעברית החדשה. רובם התפרסמו בעבר בכתבי עת ובספרי יובל. פרקי הספר עוסקים בנושאים המרכזיים והעקרוניים בחקר העברית החדשה בהתהוותה ובשלבי התפתחותה הראשונים, ויש בהם גם דיון בפועלם של אישים מרכזיים בספרות העברית החדשה ובוועד הלשון.
האקדמיה ללשון העברית
מאת: אירווינג האו
תיאור: עולם אבותינו מספר סיפור אמריקני קלאסי אך גם יהודי מובהק; זה הוא סיפורם של כשני מיליון בני אדם שעזבו את ביתם באירופה וחצו את האוקיינוס אל ארץ כיסופיהם, אל ארצות הברית של אמריקה. הם התיישבו בעיקר בערים הגדולות שבצפונה, ורבים מהם - בלואר איסט סייד, הצד המזרחי התחתון של העיר ניו יורק. עולם אבותינו עוסק בחיי יהודים מזרח-אירופים בתקופת ההגירה הגדולה, שהחלה בשנות השמונים של המאה ה־19: העיירה היהודית שממנה יצאו, הפלגתם במחלקה השלישית הצפופה באוניות מסע גדולות, החיים המרהיבים בלואר איסט סייד, העיתונות ותיאטרון היידיש, המרכזים הקהילתיים, תעשיית הביגוד ואיגודי העובדים, הלנדסמנשאפטים, הקבוצות הסוציאליסטיות והאינטלקטואליות, בית הכנסת והחדר, סדנאות היזע וגם האסונות שפקדו את פועליהן. הספר היה עם פרסומו ב-1976 לרב-מכר בארצות הברית. זו היא יצירה נועזת, היסטוריה רחבה, צבעונית וגדושה של המהגרים היהודים ההם ושל עולמם שהלך ושקע בעודם צועדים את צעדיהם הראשונים בארץ החדשה רגע לפני שנמוגו. אירווינג האו (1920-1993), יליד העיר ניו יורק ודור שני למהגרים היהודים ממזרח אירופה, היה ממנהיגיה של התנועה הסוציאליסטית בארצות הברית, אינטלקטואל ומבקר ספרות נערץ. לימד באוניברסיטת ברנדייס, באוניברסיטת העיר ניו יורק, ובמכללת האנטר.
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב
מאת: יצחק קשתי
תיאור: המהגרים היהודים להונגריה החל בראשית המאה ה-18 גילו תוך כדי תנועתם לעבר תעסוקות חדשות את מעלותיה של ההשכלה. הקהילות המתארגנות הקימו בתי ספר, רובם במתכונת חדשה. "חוק היהודים" משנת 1840 גרם להזדהות עם הממשל הלאומי הליברלי, ובתי הספר החדשים שיקפו את מגמות הזהות המתגבשות. "תור הזהב" של יהודי הונגריה – בין האמנציפציה (1867) לבין מלחמת העולם הראשונה – נטה לאשש את הציפיות של המעמד הבינוני היהודי שחתר להשתלבות בחברה ובתרבות ההונגרית. בתי הספר היהודיים המודרניים תרמו למהלך זה במידה רבה.

בתי הספר היהודיים המודרניים בהונגריה היו תופעה יוצאת דופן באירופה. ראשיתם ברבע האחרון של המאה ה-18, ולמלוא גיבושם הם הגיעו ברבע האחרון של המאה ה-19; הם התמידו לפעול, אומנם במספר מופחת מאוד, עד 1948. בית הספר העממי הנפוץ היה בתקופה זו שש שנתי. חינוך תיכוני הוענק באירופה, גם בין שתי מלחמות העולם, ללא יותר מ-10% עד 15% מהשנתונים המתאימים. לא כך לגבי תלמידיו של בית הספר העממי היהודי הארבע שנתי. בוגריו ייצגו שיעורי למידה גבוהים ביותר והם התמידו ללמוד במוסדות המשך בהיקף הולך וגדל החל בשנות ה-60 של המאה ה-19. בסוף המאה חלקם של התלמידים היהודים מסך הלומדים באוניברסיטאות שבממלכה הגיע ל-30% (האוכלוסייה היהודית היוותה במועד זה מעט פחות מ-5% מכלל התושבים). ראיית המבוקש כמציאות התגלתה בבתי הספר העממיים היהודיים לאחר מלחמת העולם הראשונה. רוח הלאומיות (ההונגרית) השתמרה בהם גם כאשר היהודים, כפרטים וככלל, נהפכו במולדתם ל"אחר": תחילה הדחוי, אחר כך המנושל ובסוף ההולך ומושמד. רובם של בתי הספר העממיים היהודיים לא נפתחו מחדש לאחר מלחמת העולם השנייה. בתי הספר המעטים שחזרו לפעול בערי השדה, בדומה לעיר הבירה, נסגרו או הולאמו בקיץ 1948.
רסלינג
מאת: מוקי צור
תיאור: המפעל הציוני שבמסגרתו ובלבו פעל הקיבוץ הוגדר פעם כ״גינה בלוע הר געש״. העולם, האזור, סימנו את הלבה שעלולה לפרוץ. בתקופה המתוארת בספר זה, הר הגעש התפרץ. המסע הסוער של הקיבוץ וחבריו בתנאים הכמעט בלתי אפשריים הגביר את טלטלות הדרך שחוו אנשים שביקשו להקים כפר שיתופי מתקדם. ספר זה הוא המשך לספר כאן על פני אדמה על הפרק הראשון בתולדות הקיבוץ.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוציתהקיבוץ המאוחדיד יערי
מאת: עומר עינב
תיאור: ביוני 1940 עזבו מחצית מחברי קיבוץ בית אלפא את ביתם ועברו לקיבוץ רמת יוחנן. מספר גדול יותר של חברים עשה את הכיוון ההפוך. חילופי האוכלוסייה האלה, שקיבלו את הכינוי "טרנספר", באו בעקבות סכסוך אידאולוגי, פוליטי וחברתי חריף, ולאחר תהליך מצלק ומייגע, במעורבות הנהגת היישוב היהודי ותנועת העבודה בפלשתינה-א"י. שעות וימים טרחו ברל, בן גוריון, אשכול, גולדה ואחרים בניסיון לפתור את הפלונטר שנוצר בשני הקיבוצים, כשברקע התרחשויות דרמטיות שהשפיעו על גורל העם והארץ — המרד הערבי ומלחמת העולם השנייה. במלאת מאה שנים לקיבוץ בית אלפא (נוסד בשנת 1922) חוזר עומר עינב, בן הקיבוץ, לפרשה המטלטלת שקרעה את הקיבוץ הראשון של השומר הצעיר, שיצא מחיק התנועה וחזר אליה בסופו של דבר. במסע מרתק לימים רחוקים הוא משרטט בספרו נישאר פה לעולם תמונה מורכבת ורבת־פנים של פרשה נשכחת. זהו סיפור על אנשים, על יצרים, על נעורים ועל חלומות נשגבים שמתנפצים על קרקע המציאות האכזרית.
הקיבוץ המאוחד
מאת: גדעון ביגר
תיאור: ארץ ישראל, על שמותיה וכינוייה הרבים – ציון, ארץ הקודש, פלשתינה, פלסטין ועוד – הייתה ידועה במשך הדורות לכל מי שעסק בנושא הארץ – סופרים, עולי רגל, ציירי מפות, חוקרי מקרא, תיאולוגים ועוד. השמות הללו הופיעו במפות שצוירו והודפסו במשך השנים שקדמו למאה ה‐20, אבל שטחה של ארץ ישראל לא הוגדר בהן במדויק. חוסר הבהירות והיעדר ההסכמה באשר לתיחומה של ארץ ישראל היו בין הגורמים שהביאו לקביעת גבולות חדשים לארץ, ללא התחשבות בעבר או במה שדימו לעצמם אנשים בעת ההיא. תהליך קביעת הגבולות, הנעוץ בתדמיות שגובשו במשך מאות ואלפי שנים, החל להתבצע בשטח בתחילת המאה ה‐20, והוא נמשך גם בימינו אנו. הגבולות הנוכחיים של מדינת ישראל נקבעו תוך כדי תהליך מדיני‐צבאי‐פוליטי שתחילתו רק בראשית המאה ה‐20. תהליך זה התבצע בשלוש צורות ובשלוש תקופות: גבולות שקבעו גורמים עולמיים במשא ומתן דיפלומטי בין השנים 1906-1947; גבולות שקבעו המדינות באזור בעקבות מהלכי מלחמה וכיבוש בין השנים 1948‑1974; גבולות שלום שקבעו מדינות האזור במשא ומתן דיפלומטי משנת 1977 עד היום, תהליך שטרם הסתיים. בספר זה מתואר בהרחבה תהליך עיצובם של גבולות מדינת ישראל. תהליך זה טרם הושלם, שכן חלק מגבולות הקבע עם המדינות השכנות עדיין לא נקבעו. ספרו החדש של גדעון ביגר מבקש להציג לציבור הקוראים את המסד ההיסטורי של סוגיה זו לקראת הבאות .
רסלינג
מאת: נורמן לברכט
תיאור: במחצית השנייה של המאה ה־19 החלה מהפכה שקטה, שמעטים בעולם השגיחו בה בזמן אמת: היהודים, שבמשך מאות שנים חיו מחוץ לחברה הכללית, זינקו אל תוך ההיסטוריה ושינו את מהלכה ואת האופן שבו אנו רואים את העולם. בכל תחום כמעט – בפוליטיקה ובכלכלה, בספרות ובציור, במוזיקה ובתיאטרון, בפסיכולוגיה ובפיזיקה וברפואה - יהודים מילאו תפקיד מרכזי בעיצוב העולם כפי שהוא כיום. לצד השמות המוכרים מאוד, כמו מרקס ופרויד, איינשטיין וקפקא, היו עוד עשרות רבות של יהודים שפועלם ממשיך לתת את אותותיו בחיי היומיום שלנו: היינריך היינה התיר את מחוכי השפה הגרמנית, בנג'מין ד'יזראלי הפך את המפלגה הטיפשית של אנגליה למפלגת שמרנים כל־ארצית, קרל לנדשטיינר אִפשר את עירויי הדם והניתוחים הגדולים, פאול ארליך הביא לעולם את הכימותרפיה, ארנולד שנברג הביא לעולם את האטונליות, מגנוס הירשפלד היה מראשוני הסקסולוגים ומאבות התנועה לזכויות ההומוסקסואלים, רוזלינד פרנקלין סייעה בלא ידיעתה בפענוח מבנה הדנ״א, ליאון טרוצקי הציע לעולם את סיוט המהפכה המתמדת, שרה ברנר המציאה את הידוענות, ואלמלא פריץ האבּר לא היה די מזון לקיים את החיים עלי אדמות... בספרו רחב היריעה גאונות וחרדה מספר ההיסטוריון נורמן לברכט את סיפוריהם של כל האנשים המיוחדים האלה, ושל עוד רבים אחרים, ובתוך כך בוחן מדוע דווקא בתקופה הזאת הצליח קומץ יהודים לראות את מה שאחרים לא ראו, והאם גם העולם שינה את היהודים.
כנרת, זמורה דביר בע"מ
מאת: דרור חוברה
תיאור: עם כיבוש תימן על ידי הטורקים בשנת 1872 נכללו תימן וארץ ישראל במסגרת מדינית אחת של האימפריה העות'מנית. המעבר לארץ ישראל היה חופשי וללא הגבלות. זיקתם של יהודי תימן לארץ ישראל, אשר באה לידי ביטוי בתפילה ובפיוט, לצד התגברות שנאת המוסלמים בתימן ליהודים בשל ההגנה היחסית אשר לה זכו מהממשל העות'מני, הביאו לאכזבה משוויון הזכויות אשר להם ציפו, כל זאת בהשוואה לקהילות יהודים אחרות שהיו נתינים ברחבי האימפריה העות'מנית.

ספרו של דרור חוברה בוחן את מצבם החברתי, הדתי והכלכלי של עולי תימן בירושלים בין השנים 1948-1881. יש בו תיאור הגורמים המייחדים את המשתכנים התימנים משאר האוכלוסייה בירושלים, כמו גם הרקע והמגמות שהובילו אותם להתיישבות בשכונות שמחוץ לחומה. הספר מספק תיאור של חיי החברה והדת בשכונות השונות של ירושלים, אשר כוללים עניינים שבין אדם לחברו לצד אירועים חברתיים ייחודיים. הספר מציג תמונה מקיפה ורחבה של מכלול האתגרים שעמם התמודדו החברים בקהילת עולי תימן בשכונות ירושלים.

דרור חוברה מצליח להעביר את תחושת החיים המקיפה של חיי קהילה יהודית, ייחודית, דתית – קהילת עולי תימן בשכונות ירושלים. הספר מספק תמונת חיים מקיפה של חיי קהילה שעמודי התווך שלה שזורים בתהליכי התהוות של מוסדות קהילתיים בעלי אופי יהודי. ספרו של חוברה הוא מחקר היסטורי מקורי, הוא מבוסס על מחקרים שפורסמו ועל ארכיונים מרכזיים ופרטיים במטרה לחשוף את קורות העולים בירושלים והשתלבותם בחיי המעשה.
רסלינג
מאת: יצחק שדה
תיאור: הפלמ"ח (פלוגות המחץ), הכוח הצבאי של ארגון "ההגנה", הוקם בשנת 1941 ופעל עד קום המדינה, 1948.
יצחק שדה (1952-1890) היה מייסד הפלמ"ח ומפקדו הראשון. שדה שימש בתפקיד זה בשנים 1945-1941.

ספרו מה חידש הפלמ"ח ראה אור לראשונה בספרית פועלים בשנת 1950.
הקיבוץ המאוחד
מאת: אבנר בן-זקן
תיאור: ספרו פורץ הדרך של אבנר בן-זקן, קומוניזם כאימפריאליזם תרבותי, בוחן בפריזמה בין-תרבותית את התגלגלות התנועה הקומוניסטית במזרח התיכון בשנים 1919-1948. הוא חושף את המתח התרבותי בין קומוניסטים ארצישראלים שבאו מאירופה ובין קומוניסטים מקומיים, ערבים ויהודים כאחד, ולראשונה מראה כי השיח המרכסיסטי נתפס כסוג של אימפריאליזם תרבותי. אך עניין זה לא נבע מהבדלים תרבותיים-פרסונליים בלבד. שכן האימפריאליזם התרבותי הוגבר בעיקר בשל הצגת השיח המרכסיסטי לא כתוצר של התרבות וההיסטוריה האירופיות, אלא כ"מדעי" ו"אובייקטיבי", וכתוצאה מכך גם כבעל סמכות אוניברסלית. במובן זה, ה"אמת המדעית-אובייקטיבית" של המרכסיזם החדירה מידה גדולה של שכנוע עצמי בקרב הקומוניסטים הארצישראלים, ולפיה ניתן לגשר על פערים תרבותיים, להפיץ את המרכסיזם ולהעביר את התרבות והחברה המקומיות טרנספורמציה תודעתית. שכנוע עצמי זה, בתמהיל משיחי עם מכלול של גורמים, יצר מציאות שנראית במבט לאחור פרדוקסלית משהו, ולפיה קומוניסטים ארצישראלים הסדירו את השיח המרכסיסטי המקומי ובו בזמן ייסדו, ניתבו וארגנו את המפלגות הקומוניסטיות במזרח התיכון. אולם התרבות הפוליטית הקומוניסטית לא הייתה הרמונית כלל וכלל: באמצעות פירוקם של המנגנונים של התגלגלות התנועה הקומוניסטית, בן-זקן מראה שמפגש בין תרבויות מעורר סנסציות של זרות הדוחפות לכיוונים שונים ומנוגדים. על כן, הטענה המרכזית של ספר זה היא שתפיסות פוליטיות "אינטרנציונליות" אינן בהכרח נתפסות כניטרליות מבחינה תרבותית. זאת ועוד, הזרות התרבותית, השזורה כחוט השני בהיסטוריה של היחסים שבין קומוניסטים ארצישראלים לערבים, היא זו שעוררה ועיצבה את הניסיונות השונים להפיץ את הקומוניזם במזרח התיכון. בן-זקן מבקש, אפוא, לכתוב באופן שונה את ההיסטוריה של הקומוניזם במזרח התיכון, כלומר לכתוב אותו כהיסטוריה של המאבק להתאמה תרבותית של השיח המרכסיסטי. הוא מסמן את קווי המתאר של היסטוריה זו דרך הניסיונות המגוונים – של הקומינטרן, ברית המועצות, הקומוניסטים הארצישראלים והקומוניסטים הערבים – להציג, להתאים ולפעמים אף לדחות תרבות פוליטית אינטרנציונלית.
רסלינג
מאת: גור אלרואי
תיאור: בשעות הבוקר המוקדמות ביום שישי, 27 באוקטובר 1911, נשמע קול ירייה בחוות כינרת. הרועה אלכסנדר ברקנר כיוון אקדח אל ליבו ושם קץ לחייו. הכדור פילח את בית החזה ויצא מגבו. ברקנר גסס שעות ארוכות, גנח, צעק והתפתל. דקות אחדות לפני שנפח את נשמתו השתתק ועצם את עיניו. סיפור חייו ומותו של החלוץ אלכסנדר ברקנר נשכח, אך מתוך היומן שהותיר אחריו, ורואה אור כעת, מצטיירת ועולה דמותו המורכבת על לבטיה ועל מצוקותיה. כותב היומן לא היה ממנהיגיה הידועים של העלייה השנייה – נקודת מבטו היא של פועל פשוט החי בשוליה של החברה החלוצית וטרוד בצרותיו ובחולשותיו. כתיבתו חפה מכל תחבולה אידיאולוגית – ודווקא בזכות זה אפשר ללמוד מהיומן לא רק על קשייו שלו, אלא גם על קשייהם של בני דורו, בטרם עמעם או עיוות הזיכרון את המעשה ההיסטורי. סיפור חייו של ברקנר מרתק ונוגע ללב. יש לו חשיבות רבה להבנת תקופת העלייה השנייה כולה. לפנינו מקור היסטורי אותנטי המשקף את חיי הפועלים באותה העת: המפגש עם אנשי העלייה הראשונה, כיבוש העבודה והשמירה, האכזבה מן הארץ ומתושביה, הייאוש ומפח הנפש, התאבדויות וירידה מן הארץ. מחד גיסא, חוויותיו של ברקנר הן אישיות וייחודיות; מאידך גיסא הן חוויות קולקטיביות של דור, שעלה לארץ-ישראל בעקבות הקול הקורא של יוסף ויתקין ומות הרצל, ביקש לבנות את הארץ ולהיבנות ממנה ולהקים בה חברת מופת עובדת אדמה ודוברת עברית.
יד יצחק בן-צבי
מאת: ראובן גפני
תיאור: לעברת את שרלוק הולמס הוא סיפור יצירתם הנפתל והמרתק של התרגומים הראשונים לעברית של סיפוריו הבלשיים של ארתור קונן דויל. הסאגה הספרותית, התרבותית והאידיאולוגית הנפרשת בספר עוקבת אחר הדמויות העיקריות שהיו מעורבות במהלך, בהן מתרגמים ועורכים, עיתונאים ומבקרים, מחזאים ומדפיסים. אגב כך, נדונות בספר אחדות מן הסוגיות העקרוניות שבהן התלבט עולם התרבות העברי באותן שנים: כיצד יש ליצור ספרות עברית לאומית חדשה? מה יש לכלול בה ומה להותיר מחוצה לה? מהו מעמדה של הספרות המתורגמת? ומה בין ספרות ילדים לספרות מבוגרים בהקשר הלאומי? היבוא התרבותי של דמות הבלש הנודע לארץ ישראל בתקופת המנדט מוצג בספר זה על רקע הקשרו התקופתי: התפיסה האידיאולוגית שנלוותה ליצירת התרגומים הראשונים, הפולמוס המפתיע שנלווה לא אחת להופעתם, ומגוון האופנים הכתובים והמומחזים שבהם נעשה שימוש פוליטי בדמותו של הולמס בתקופה זו. המעקב אחר היווצרותם והתקבלותם של התרגומים הראשונים חושף גם את יחסו המורכב של היישוב העברי לספרות ולתרבות האנגלית, בתקופה שבה היחסים בין היישוב העברי לשלטון הבריטי בארץ ישראל היו ממילא מתוחים ומורכבים.
יד יצחק בן-צבי
מאת: דורית וייס
תיאור: שליחות בלבן מביא לראשונה את סיפור שליחותם של אחיות ורופאים במחנות עתלית, מאוריציוס, עָדֶן וקפריסין, אשר בהם נעצרו עולים ופליטים יהודים בדרכם לארץ ישראל בימים של טרום הקמת המדינה. היו אלה מחנות במושבות כתר בריטיות שהממשל הבריטי אמור היה לספק בהם מענה רפואי הולם. העובדה שבכל המחנות הללו ניתנו שירותי הרפואה והסיעוד בסיוע אנשים מהיישוב היהודי בארץ ישראל, כמו גם בכוחות עצמיים של הפליטים, הייתה גורם מסקרן ומדרבן למחקר שעליו מבוסס ספרה של דורית וייס. שליחות בלבן הוא תולדה של מחקר רחב היקף המתבסס על יומנים, מכתבים ועדויות נדירות של מי שהיו פעילים בשירותי הבריאות במחנות הללו בין השנים 1948-1940. במחנות שררו מצוקה ותנאי מחיה קשים, תזונה לקויה ומחלות, מציאות שאנשי הבריאות התמודדו איתה תוך מחסור מתמיד בכוח אדם, בציוד רפואי ובמשאבים כספיים. שמונה השנים שנבחרו למחקר מתחילות בראשית מלחמת העולם השנייה ומסתיימות עם קום המדינה. תקופה זו אופיינה באירועים היסטוריים משמעותיים בארץ ישראל ובעולם, אירועים שהשפיעו על המחנות, על הקמתם ועל סגירתם. סוף המנדט הבריטי והקמת מדינת ישראל הם נקודת הסיום של המחקר. בפועל, עבור שירותי הבריאות והסיעוד במדינה שאך זה קמה לא היה זה סיום "השליחות בלבן", שכן במובן מסוים הייתה זו רק ההתחלה של עיצוב שירותי הבריאות בישראל כפי שאנו מכירים אותם היום.
רסלינג
מאת: הר נוי שמואל
תיאור: ההיסטוריה המפוארת של צפת במאות האחרונות זכתה למחקרים רבים. מעט מהמחקרים התמקדו בצפת של מחצית המאה ה־ 19 ותחילת המאה ה־ 20 . בתקופה זו התרחשו אירועים ותהליכים משמעותיים שהשפיעו ועיצבו את עתידה של צפת. אחד התחומים המרכזיים שלא זכה למחקר נפרד ומעמיק הוא התפתחות החינוך בצפת. ספר זה, הסוקר בצורה מעמיקה ורחבה את התפתחות החינוך בצפת ביובל השנים 1870 – 1920 , מנסה לגולל את הסיפור המופלא של התפתחות החינוך בעיר, מחינוך אורתודוקסי־מסורתי לחינוך עברי לאומי. הספר מבוסס על מקורות שונים ומגוונים, שואב מידע ממאגרי מידע רבים, משלב גם שירים וציטוטים של הדמויות שפעלו בתחום החינוך בצפת באותן שנים, ומוסיף נדבכים חדשים לאירועים ההיסטוריים שהשפיעו על התפתחות החינוך בצפת. הספר מגבש לנגד עיני הקורא מסמך שיכול ללמד רבות על צפת ותושביה, על מערכת החינוך בה ועל מערכת החינוך בארץ ישראל של אותן שנים. הספר מיועד לתושבי צפת ולאוהביה, למתעניינים בתולדות ארץ ישראל בעת החדשה בכלל, ובהתפתחות החינוך בגליל בפרט, לאנשי חינוך, למורי דרך, לחובבי היסטוריה ולאורחים המתכננים ביקור בעיר צפת.
מאת: משה בלע
תיאור: זאב ז׳בוטינסקי ((1940-1880 התפרסם כעיתונאי, סופר, משורר, מתרגם, חייל וכאחד מגדולי הנואמים בתקופתו, המרתק את קהל שומעיו בכל אחת משבע השפות בהן שלט.
מעל לכל היה ז׳בוטינסקי מנהיג פוליטי כריזמטי בעל חזון, אשר שמו נישא בפי כל יהודי אירופה שטרם השואה.

ז׳בוטינסקי היה תוצר מובהק של הליברליזם בנוסח המאה ה־ 19 שהטיף בלהט שווה לציונות ולתפיסת עולם הומנית-ליברלית. במרכז מאבקו הפוליטי עמדה התנגדותו לקו של ההסתדרות הציונית והדרישה להקמתה של מדינה יהודית בארץ-ישראל, בה יראה כל יהודי באשר הוא את ביתו. ז׳בוטינסקי הקים תנועת נוער מפוארת - בית״ר - והעמיד במרכזה את רעיונות ההדר, הצבאיות והחלוציות. ספר זה כולל מבחר דברים מדבריו וכתביו ומהווה אוסף יחודי לרעיונותיו. גם היום, לאחר השואה ותקומת ישראל בארצו, נשארו רעיונותיו של ז׳בוטינסקי אקטואליים כביום כתיבתם.
מכון ז'בוטינסקי בישראל
מאת: אבשלום ארבל
תיאור: ספרו המרתק של ההיסטוריון אבשלום ארבל מבקש להסביר את מהותו והולדתו של הסכסוך היהודי-ערבי עם תובנות עכשוויות אשר עשויות להאיר באור שונה את המפגש הראשוני של התנועה הציונית עם האוכלוסייה הערבית, עם המציאות שהתקיימה בארץ ישראל בשלהי המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20. בתקופה זו נערך המפגש הראשוני והרה הגורל, מבחינת שני העמים, בחבל ארץ זה; שנים שבהן נוצרו והתקבעו היחסים בין שני העמים, אשר השפיעו על עתיד המפעל הציוני, לצד הטרגדיה הערבית המקומית. המחבר בוחן וחוקר תקופה ראשונית זו, שכן ממנה ניתן להבין את פשר התהום שנפערה בין שני העמים, אשר לפחות מבחינה היסטורית-תנ"כית הם בני אותו אב. ספק אם מתיישביה הראשונים של התנועה הציונית היו מוכנים לקראת עימות עם שכניהם; שמא סברו המתיישבים הראשונים שהם מגיעים לארץ ריקה מאדם אשר ממתינה לגואלה ולהפרחתה, ולהפתעתם גילו שאינה ריקה מאדם, שנמצאים בה באופן קבע לא מעט תושבים אשר לא מקבלים כמובן מאליו את חדירת התושבים החדשים למרחביהם, ואשר ראו בהתיישבות הציונית מעין פלישה לא לגיטימית לאזור מגוריהם ולגזלת פרנסתם. תוצאת המפגש של שני העמים הובילה שלא ברצונם לראשית העימותים והסכסוכים שמשקפים את ההוויה הנידונה, שמוצגת בבהירות מחשבתית בספר זה, ואשר באה לידי ביטוי בשלושה היבטים עיקריים: התעלמות היישוב היהודי מתושבי הארץ הוותיקים; המפגש הבלתי נמנע ביניהם, וסכסוך הקרקעות שממשיך לרדוף את דרי המרחב עד ימינו.
רסלינג
מאת: עומר עינב
תיאור: אמנם משחק הכדורגל המודרני נולד באנגלייה, ובעיקר בבתי הספר המיוחסים שלה, אך הוא נפוץ במהירות לכל חלקי העולם. עומר עינב, מחבר הספר עומדים בשער, מספר לנו כי משחק הכדורגל הפופולרי הגיע לגבולות ארץ ישראל עוד בימי האימפריה העות מאנית. עם זה, אין ספק כי כיבושה של הארץ בידי הבריטים ב 1917 והנהגת משטר המנדט חוללו תפנית דרמטית במעמדו ובמקומו של המשחק. השלטונות הבריטיים קיוו שהמשחק יהיה אמצעי של קירוב לבבות בין הקהילות בארץ, הרחק מן הפוליטיקה והעימותים הלאומיים. תקוותם נכזבה, וברבות הימים לא היססו גם הם להשתמש במשחק ככלי לקידום מדיניות במיטב כללי ההפרד ומשול. יהודים וערבים נפגשו במגרשים ושיחקו כדורגל, אך שני הצדדים התקשו מאוד להרחיק את המחלוקות העדתיות והלאומיות מן השדה. ואכן, הניסיונות ללכד את השורות, להקים התאחדות כדורגל אחת רב לאומית משקפים, כמו שהמחבר מתאר, את שלבי היחסים בין הקהילות. עומר עינב כתב מחקר חלוצי מרתק על החיים בתקופת המנדט הרחק ממטות התנועות הלאומיות, ומחקרו מוסיף נדבך חשוב ונסתר עד כה על הווי החיים בארץ בצילם של הסכסוכים.
עם עובד
מאת: אסתר מאיר-גליצנשטיין
תיאור: "מרבד הקסמים", המיתוס על עליית יהודי תימן, מציג את יהדות תימן כקהילה עתיקה ואותנטית, דתית ומשיחית, אשר במשך אלפיים שנה נשאה עיניה לציון. בבוא הבשורה על הקמת מדינת ישראל קמו היהודים כאיש אחד ונטשו את תימן אשר בה חוו שנאה, דיכוי ועוני. הם נהרו בהמוניהם אל עדן, ומשם הועברו לישראל ברכבת אווירית אשר נשאה אותם על פני יותר מאלפיים וחמש מאות קילומטרים – ממחשכי "ימי הביניים" אל המודרנה והקדמה. אבל סיפור עלייתה של יהדות תימן היה שונה בתכלית, שכן העלייה הייתה כרוכה במחיר אנושי יקר שנתן את אותותיו בחיי העדה התימנית בישראל במשך שנים רבות. עיון במסמכי התקופה השמורים בארגוני הג'וינט בישראל ובניו יורק ובארכיוני הסוכנות היהודית וממשלת ישראל מעלה שאלות נוקבות על אופן התנהלותו של מבצע "מרבד הקסמים", למשל: מה היו הגורמים למותם של מאות מהעולים בעת שהותם במחנה העולים בעדן? מדוע מרבית העולים, כשלושים אלף בני אדם, בכללם אלפי תינוקות וילדים, הגיעו לישראל חולים ותשושים מרעב ומחלות? איזה תפקיד מילאו ארגון הג'וינט, ממשלת ישראל והסוכנות היהודית במבצע זה, ומי היו אחראים לטרגדיה הקשה? מדוע נתפסת העלייה מתימן כסיפור של הצלחה בעוד שהמחיר הכבד מצביע על מבצע כושל? וכיצד הפך המבצע הכושל למיתוס של הצלה וגאולה אשר נקשר לא רק ביהודי תימן אלא בכל העליות מארצות האסלאם? ספרה של אסתר מאיר-גליצנשטיין הוא מחקר היסטורי מקורי ופורץ דרך. הוא מתבסס על אלפי מסמכים אשר מצויים בארכיונים שונים, ובעזרתם משרטט לא רק את הסיפור הטרגי של יציאת יהודי תימן אלא גם פרק חשוב בבניית החברה הישראלית ובעיצובו של אחד המיתוסים המכוננים של מדינת ישראל.
רסלינג
מאת: דוד שחר
תיאור: החינוך העברי בארץ ישראל בשלהי המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20 היה בין הגורמים המרכזיים לקידום המטרות הציוניות. כבר מראשיתו פעלו חלוציו (המורים העבריים) לעיצוב דמותו של דור הבנים. מיתוסים לאומיים היו בין דרכי ההבניה של תודעתו האידיאולוגית והערכית של דור הבנים, בבחינת אמצעי לסגל לו השקפה ותפיסת עולם על פי האידיאות המרכזיות של הציונות. על פי תפיסה זו, תקופת בית ראשון ושני הובנו כמיתוסים מכוננים ותבניות עומק של תודעה היסטורית; הודגשו מיתוסים של גבורה והקרבה ומאבקים למען חירות לאומית; מיתוסים היסטוריוסופיים התוו "מעגל היסטורי" דטרמיניסטי; צויר מיתוס של דמות אנושית חדשה, דיוקן רצוי של דור הבנים הארצישראלי – "היהודי החדש" או "העברי החדש", והואדר מיתוס ה"מולדת" ו"זכותנו ההיסטורית על הארץ". מיתוסים אלה מתאפיינים ברטוריקה ריגושית, עשירה במבעים פיגורטיביים, עשירה במושגים ואופני מבע הטיפוסיים לשיח האידיאולוגי-ציוני, רטוריקה המתאפיינת בלשון מלאת פאתוס המשרתת את תוכנם וייעודם. ספרו של דוד שחר, מיתוס וחינוך, עומד על המיתוסים הלאומיים שעיצבו את עולם הערכים של דור הבנים בראשיתו של החינוך העברי בארץ ישראל, והם עתידים להשתרש בתרבות העברית בארץ ישראל בהמשך הדרך ולהפוך במידה רבה לחלק חשוב של תרבות לאומית זו. מנקודת מבט מחקרית הספר נותן מענה לשאלה מהם התכנים והמנגנונים היוצרים תודעה היסטורית לאומית וזהות לאומית בראשיתה של חברה לאומית מתהווה – הוא מהווה נדבך חשוב בבחינת דפוסי הזיכרון הקולקטיבי ובבחינת השימוש בייצוגי העבר בתהליך בניית האומה העברית בארץ ישראל.
רסלינג
מאת: אביבה אופז
תיאור: מכתביהם של איטה ומוטקה חדש פורשים עשרים שנה של דיאלוג זוגי. עשרים השנים שבהן מתנהלת ההתכתבות, החל מ- 1926 ועד 1946, היו שנים סוערות בהיסטוריה של העם היהודי ושל היישוב בארץ ישראל. מוטקה ואיטה חווים באופן אישי, פעיל ואינטנסיבי, לא תמיד מאותו צד של המתרס, את אירועי התקופה: עלייה שלישית, התיישבות בעמק, פלמ"ח, שואה, שרות בבריגדה, ראשית המאבק לעצמאות בארץ. בד בבד עם האירועים ההיסטוריים הללו הם מקימים משפחה. ההתרחשויות הדרמתיות מהדהדות במכתביהם, תוך השלכותיהן על התא הזוגי והמשפחתי.
לאחר שהקימו משפחה ובנו את ביתם בקבוצת כנרת איטה ומוטקה חיו בו מעט מאד בצוותא. שוב ושוב יצא מוטקה למשימות שונות, ואיטה יצאה את הבית, משום צורך בשינוי, ששב והציף אותה.
מערכת היחסים הנפרשת במכתבים הינה עלילה רוויית מתחים. היא נעה בריתמוס של עליות ומורדות דרמטיים ובין קטבים של אהבה לוהטת, חברות ושותפות מחד גיסא, כעס, מרירות, אכזבה ובגידה, מאידך גיסא.
ניתן לומר, כי בדיאלוג שמתנהל במכתבי איטה ומוטקה מצויה ההיסטוריה במובנה הפנימי והאותנטי. במכתביו של מוטקה מתועדות, מנקודת מבט אישית, ההתרחשויות ההיסטוריות הגדולות בהן היה מעורב באופן ממשי. על מכתביו שורה "רוח התקופה" - ערכיה והפאתוס שלה.
באופן שונה מתעדים גם מכתביה של איטה את התקופה ואת רוחה. היא מביאה אל המכתבים את עצמה ואת חוויית "יום הקטנות" ואחורי הקלעים של במת ההיסטוריה. במכתביה לא היה מקום לקלישאות רווחות ולא לפאתוס לאומי. כתיבתה נובעת ישירות מנהמת ליבה. בפער ובמתח בין שני ה"נוסחים" וה"לשונות", של איטה מזה ושל מוטקה מזה, – מהדהדת "רוח התקופה" ויש שימצאו בהם את צידו המייחד והמרתק של צרור מכתבי איטה ומוטקה.
הקיבוץ המאוחד
מאת: ראובן שהם
תיאור: כִּי לֹא נָשׁוּב אָחוֹר, וְדֶרֶךְ אֵין אַחֶרֶת,/ אֵין עַם אֲשֶׁר יִסּוֹג מֵחֲפִירוֹת חַיָּיו./ הָלְכָה, הָלְכָה פְּלֻגָּה בַּלַּיְלָה בְּשַׁרְשֶׁרֶת,/ פָּנַיִךְ, מוֹלַדְתִּי, הוֹלְכִים אִתָּם בַּקְרָב! ארבע שורות אלה שנכתבו בשנת 1938, ערב מלחמת העולם השנייה הפכו לקריאת הקרב הציונית מאז ועד היום. שורות ציוניות אלה הן חלק מההמנון שכתב אלתרמן עבור פלוגות השדה הידוע בשם "זמר הפלוגות", שכל ילד ישראלי ינק אותן בשעתו עם חלב אמו. שירי הזמר ההמנוניים מלווים את הישוב היהודי החל משנות ה-30 של המאה העשרים ועד היום הזה. במחקר ראשוני זה נדונים המנוני יחידות המתנדבים של בית"ר, אצ"ל ולח"י, הפלמ"ח, הפרטיזנים היהודיים, הבריגדה היהודית ובהמשך: המנוני הנח"ל וחטיבות השריון, הצנחנים, גולני, גבעתי, כפיר, המנוני הסיירות, מטכ"ל, שקד, שייטת 13, מגלן, דובדבן, כמו גם המנוני חיל הים, השלישות ודובר צה"ל – רובם מוכרים ומושרים, גם מחוץ לגדרות המחנות הצבאיים. אבל מה אנחנו יודעים על הטקסטים האלה באמת? מה הסיפור שהם מספרים לנו על עצמנו לאורך ציר הזמן? איך משתקפת ישראל מבעד לטוריהם? מהו הקונצנזוס הלאומי המשתקף בהם? מה קורה לקונצנזוס הציוני לפני מלחמת העצמאות ואחריה לאחר מלחמת סיני, מלחמת ההתשה, ששת הימים, מלחמת יום כיפור וההתנחלות מעבר לקו הירוק? על שאלות אלה ואחרות מנסה מחקר חלוצי זה לענות באמצעות עיון בהמנונים הפורמליים והלא פורמליים של היחידות הנידונות כאן. טקסטים המבקשים להתוות את דרכו של הישוב היהודי לאורך הדורות. כל אחד מהם מבקש לתפוס מקום טוב על המדף הלאומי והצה"לי תוך שהוא מבקש, בו זמנית, גם ליחצ"ן את היחידה אותה הוא מהלל ומשבח ולהציגה לראווה בחלון הראווה של העם היושב בציון.
הקיבוץ המאוחד
מאת: חיים סעדון
תיאור: קובץ מאמרים זה חושף טפח מהפעילות הענפה וארוכת השנים של ארגון כי"ח ומהשפעתו על החיים היהודים, בעיקר בארצות האסלאם, בעת החדשה. למן הקמתו בשנת 1860 היה כי"ח הגורם היהודי הבין־לאומי החשוב ביותר, לפחות עד מלחמת העולם השנייה.

תרומתו ניכרת בחזון שהציב לעם היהודי במפנה המאות התשע עשרה והעשרים ובמערכת הארגונית הענפה שהקים. הארגון נאלץ לפלס את דרכו ולהוכיח את חיוניותו לקהילות היהודיות. המחברים שתרמו מאמרים לקובץ זה מובילים את הקוראים ביד אמונה בין הקהילות השונות ובין המאבקים שניהל הארגון למימוש חזונו.
יד יצחק בן-צבי
מאת: נינה פינטו–אבקסיס
תיאור: בין שלוש התרבויות של טיטואן, בירתה של מרוקו הספרדית - התרבות היהודית, התרבות הנוצרית והתרבות המוסלמית - התקיימו יחסים מורכבים ברבע השני והשלישי של המאה העשרים, התקופה שבה מתרכזים המחקרים המוצגים בספר זה. היבטים שונים של יחסי גומלין בין־תרבותיים ניכרים בסיפורים על אודות מקום קונקרטי ובאגדות מקום, בטקסים, באמירות פואטיות מן הרחוב ובשפת החכתייה, שאותם בוחן הספר בשיטות ובמתודות מתחומים מגוונים: הפולקלור ולימודי התרבות, חקר הספרות העממית, הסמנטיקה והסוציולינגוויסטיקה.

פרקי הספר מוקדשים לחמש סוגיות מרכזיות מהווי חיי היהודים בטיטואן שלא נחקרו עד כה באופן ממוקד. הספר תורם גם לחקר מצבים בין־תרבותיים אחרים אשר התקיימו בעבר ומתקיימים כיום באירופה, בארצות הברית, בישראל ובמקומות אחרים בעולם, והוא מקנה תובנות חדשות על מצבים סבוכים הנובעים ממגעים בין תרבויות, באשר הן.
יד יצחק בן-צבי
מאת: זאב שיף
תיאור: עד קום מדינת ישראל היה אבא הלל סילבר (1963-1893) אחד המנהיגים הבולטים בתנועה הציונית. בעיני רבים הוא נחשב כיורש ראוי לוויצמן בראשות התנועה, וכמתמודד בעל תפיסה ציונית אידיאולוגית חלופית לזו של בן-גוריון וההנהגה הישראלית. בשיא כוחו, ערב הקמת המדינה, הוא נחשב כמנהיג היהודי האמריקאי הפופולרי ורב-הכוח ביותר, כאחד האדריכלים המרכזיים של המאבק המדיני להכרה במדינה היהודית. והנה, באופן פרדוקסלי, דווקא הצלחת המאבק הביאה כמעט באחת לסיום הקריירה הציונית המבטיחה שלו, ובראשית 1949 הוא נאלץ להתפטר מכל תפקידיו בהנהגה הציונית. עופר שיף מבקש לפצח את חידת נפילתו הפוליטית הפתאומית של אבא הלל סילבר. הוא מסביר זאת בקושי המובנה שליווה את מאבקו של סילבר למען תפיסה יהודית תפוצתית בתקופה שלאחר הקמת מדינת ישראל. תפיסה זו אמנם ייחסה להקמת המדינה חשיבות עצומה, אבל התנתה חשיבות זו בהפיכת המציאות הריבונית היהודית לפיגום ושלב לקראת מהפכה תודעתית יהודית שתיאבק לא רק למען ביצור גבולות הקולקטיב היהודי, אלא גם למען תיקון של מנטליות ההסתגרות היהודית. בלשונו של סילבר, הקמת המדינה הייתה משולה לבניית חומות שעיקר תפקידן לבנות לגיטימציה וביטחון עצמיים שיובילו לפתיחות וליצירת גשרים, לחתירה למצב אידיאלי של ביטול עצם הצורך בקיום חומות לאומיות או תרבותיות. בניסיונותיו לשנות את סדר-היום הפוליטי של התנועה הציונית הובס סילבר כמעט ללא-תנאי. ברם, מבחינה אידיאולוגית נמשך מאבקו במהלך כל העשור ומחצה האחרונים של חייו. ניתוח המאבק, על קשייו וכשליו הפנימיים ועל נקודות העוצמה שבו, עומד במוקד הדיון של ספר זה. הוא מלמד שעל אף התבוסה הפוליטית, מדובר באופציה ציונית שלפחות מתחת לפני השטח עדיין עשויה להיות רלוונטית לדילמות שבפניהן עומדות גם כיום היהדות ומדינת ישראל.
רסלינג
מאת: גיא מירון, אנה סלאי, שלמה שפיצר
תיאור: עשרים המאמרים בקובץ זה מציגים פנים שונות של ההיסטוריה, התרבות והחוויה היהודית ההונגרית, והם מוגשים לקוראים בלשון בה נכתבו - עברית או אנגלית. השער הראשון בקובץ, "אמנציפציה והשתלבות", מציג פרספקטיבות היסטוריות שונות על השתלבותם של היהודים בהונגריה מאמצע המאה ה-19 ועד לאחר תקופת השואה. השער השני, "ציונות ואורתודוקסיה", מתמקד בפילוגים ובמאבקים הפנים-יהודיים משלהי המאה ה-19 ועד לאחר תקופת השואה. השער השלישי, "חינוך, תרבות וחברה", מציג מבטים שונים על החינוך, היצירה המדעית והתרבותית והלשון של היהודים בהונגריה ובקהילת יוצאי הונגריה בישראל בתקופה שלאחר השואה. הקובץ חותם בשער "אישים" שארבעת המאמרים בו מציגים דמויות שונות מעולמה של היהדות ההונגרית.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: גור אלרואי
תיאור: הגיבורים המרכזיים בדרמה של כל הגירה הם המהגרים והמהגרות, דמויות בשר ודם, אלא שלא אחת דווקא הם מובלעים בהכללות מחקר שונות, מוצגים בספרי ההיסטוריה כחלק מגלי ההגירה ולפעמים אפילו נשכחים.
ארץ מקלט עוסק בהגירה לארץ ישראל בשנים 1927-1919 , בתקופת העלייה השלישית והעלייה הרביעית, אך אין הוא מתמקד בהגעת המהגרים לארץ ישראל, בקליטתם ובתרומתם ליישוב היהודי באותן השנים, אלא בשלבים הראשונים של תהליך ההגירה: בהתחבטויות שלהם אם להגר, מתי ולאן, בהתמודדותם עם המערכות המנהלתיות, בטלטוליהם בדרכים, ולבסוף — בהגעתם לארץ ישראל, לחוף יפו או חיפה. סיפוריהם האישיים של המהגרים היחידים הם מוקדו של ספר זה: הפליטים והפליטות מאוקראינה, מתימן ומאורמיה, ניצולי הפוגרומים והפרעות, בנים בלי בית, יתומים ואלמנות, נשים שנאנסו, פגועי הנפש; יהודים מן השורה, פולנים פושטי רגל שמטה לחמם נשבר, שורדי הרעב הכבד ברוסיה בתקופת לנין ובתקופת סטלין, ניצולי היבסקציה הבולשביקית; היהודים שבשולי החברה — אנשי המוסר הירוד, הגנבים, היצאניות, בעלי אשרות הכניסה המזויפות או חולי הנפש שחמקו מעינם הפקוחה של הרופאים. הם, במסעם המפרך — מי שסבלו באנייה ומי שחלו בדרך, מי שעוכבו בדרכם או נשלחו בחזרה, מי שמזוודתו נפרצה או נגנבה — הם, שעל פי רוב לא זכו להיכנס לספרי ההיסטוריה, אפילו לא כהערת שוליים, הם בלִבו של ספר זה. דרמת הגירה זו, שעלילתה רצופה עליות ומורדות, תקוות והצלחות גדולות, משברים ואכזבות מרות, היא חלק חשוב בתולדות היישוב היהודי בארץ ישראל ובהיסטוריוגרפיה של הגירת היהודים במחצית הראשונה של המאה ה־ 20 .
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב
מאת: עמוס נוי
תיאור: ספר זה עוסק בקבוצה של משכילים בני ירושלים שפעלה מסוף המאה ה-19 עד תחילת שנות ה-30 של המאה ה-20. אנשים אלה, אשר גדלו, חונכו, התעצבו ופעלו כמשכילים שוחרי ידע בתקופת השקיעה של האימפריה העות׳מנית ובתחילת ימי המנדט הבריטי, ראו את עצמם כמי שעתידים להיות עילית אינטלקטואלית מובילה בתנועת התחייה העברית, אשר תשלב השכלה ונאורות ״אירופית" עם תודעת-עצמי מזרחית של בני הארץ והמקום. ואולם בפועל הם מצאו את עצמם מתמקחים על תפקידם ומעמדם: בין מבט אירופי שראה בהם ״עדים״ – מקורות סבילים וילידיים של ידע גולמי – לבין דימויים העצמי כ״חוקרים״ משכילים אשר זיקותיהם התרבותיות המגוונות למורשת המזרח ולנאורות האירופית היו להם נכס תרבותי. הם ניסו להגדיר את עצמם מחדש, ללא הצלחה, בתוך ניגודים שנכפו עליהם – מזרח מול מערב, דת מול חילון, מסורת מול קידמה – ונאלצו לראות כיצד הם יורדים מנכסיהם הסמליים אל מול יחס אדיש או סולד ביחס לאוצרות הרוח של יהודי המזרח ועמי ערב, אשר בהיכרות אינטימית עם אורחות חייהם הם ראו, בצדק, הון סִמלי אשר ברשותם. בין חבריו של חוג זה נמנו, בין השאר, אברהם אלמאליח, יוסף מיוחס, ויחזקאל בנימין יהודה. הספר, המאורגן סביב הדיון בעבודותיהם המונומנטליות, מבקש להשיב לסדר היום המחקרי והציבורי אותם ואת יצירתם המחקרית הענפה והנשכחת ברובה, תוך כדי גילוי מחדש של חומרים רבי-ערך, בחלקם בלתי ידועים כלל.
רסלינג
מאת: רחל הרט
תיאור: הספר קרובים-רחוקים עוסק ביישוב היהודי כנושא ראשי וביישוב הערבי כנושא משני מבחינת מערכת היחסים ביניהם. במרכזו של הספר סוגיות שלא נחקרו עד כה והוא נועד להאיר פרקים בקורות היהודים והערבים ביפו ובתל אביב, פרקים אשר נעלמו מאתנו או שידיעותינו לגביהם מקוטעות ומעורפלות. הספר מנתח את המרכיבים השונים של הדואליות ביחסים הכלכליים, החברתיים והתרבותיים בין שתי הקהילות, יחסי תלות הדדיים מצד אחד והתבדלות והתארגנות קהילתית מצד שני. מניתוח זה עולה הבעייתיות של יחסי שכנות בתוך עיר אחת (יפו) ובין שתי ערים (תל אביב ויפו) במסגרת מכלול היחסים בין שני עמים השרויים במצב של תחרות אשר מתגבשת עם הזמן לעימות לאומי כולל.
מעקב אחר ההתפתחות והדינמיקה של מערכות היחסים בין יהודים וערבים ביפו, ולאחר מכן בתל אביב ויפו, מאפשרת להבין את מערכת היחסים הסבוכה בין שתי הקהילות ושני העמים. הספר בוחן את הדו-קיום היהודי-ערבי ביפו; בהקשר הזה נידונה השאלה עד כמה הצליחו המהגרים היהודים להשתלב בחייהם של התושבים הערבים בעיר, ואם בכלל שאפו להשתלב באוכלוסייה זו או שמא כל מבוקשם היה להתבדל משכניהם הערבים, בין בשל המחויבות האידיאולוגית שהביאו עמם לארץ ובין בשל המציאות התחרותית, תנאי החיים והעוינות שהתפתחו ביפו ובארץ-ישראל כולה.
ההיסטוריה והגיאוגרפיה של יפו ושל תל אביב הן ללא ספק פריזמה אשר מבעדה אפשר לבחון את היחסים בין הפרויקט הציוני לבין האוכלוסייה הערבית והיהודית הילידית של ארץ-ישראל. הן יוצרות מיקרו-קוסמוס של הנושאים והתהליכים הגדולים יותר שהגדירו את היחסים התוך-קהילתיים והבין-קהילתיים בארץ-ישראל במאות ה- 19 וה- 20.
דעת : מרכז לימודי יהדות ורוחרסלינג
מאת: נירית רייכל, טלי תדמור-שמעוני
תיאור: החינוך העברי במושבות בתקופה העות'מאנית מוצג כנדבך חשוב בתהליך של בינוי אומה בהיסטוריוגרפיה הישראלית.

מחברות הספר מבקשות לטעון כי אבני הבניין של החינוך הציוני, כגון הטיול, הגינה החקלאית, השירים בגני הילדים ועוד, הם תוצר של השתרגות בין אידאות חינוכיות אירופאיות לבין ניסיונות העיצוב של תרבות עברית מקומית. תהליכי ההשתרגות נבחנים באמצעות גישתה של ההיסטוריה הטרנס-לאומית (transnationalism). התבוננות באמצעות העדשה של ההיסטוריה המשתרגת, שהיא תת-קטגוריה של אותה גישה, מראה, למשל, כי הנורמה של חינוך ציבורי יישובי, שהיתה רווחת באירופה בשליש האחרון של המאה התשע-עשרה, הועברה לארץ-ישראל העות'מאנית על ידי פקידות הברון רוטשילד וארגון יק"א. גופים אלה, שלא היו שותפים לחזון של חיבת ציון (והתנועה הציונית), מימנו את מסגרות החינוך העבריות שביקשו לחנך ולהטמיע תודעת מקום חדשה. התנאים הבראשיתיים ששררו במערכת החינוך העברית בארץ-ישראל יצרו מציאות של מעין מעבדה חברתית-תרבותית קטנה אשר מאפשרת לבחון באופן כמעט פרטני כיצד הביוגרפיה המקצועית ובתי הגידול השונים של המורים השפיעו על רכישת הידע שלהם ועל תפיסותיהם, וכן מאפשרות היא לבחון את דרכי אימוצה, הבערתה, עיבודה והתאמתה של אידאה חינוכית למציאות של ארץ-ישראל העות'מאנית במושבה. תהליכים אלה באו לידי ביטוי בין היתר במדיקליזציה של החינוך, ביצירת הכשרת מורים וגננות מודרנית, בעיצוב חינוך מתקדם (פרוגרסיבי) לגיל הרך עוד.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: שרה זיו
תיאור: יעקב שכביץ (תר"ד-תרצ"ג) איש העלייה הראשונה שהתיישב בגדרה, הוא אישיות שנעלמה מהשיח ההיסטורי על תקופתו ודמות של הפכים. את הניגודים התרבותיים שתודעתו הכילה ביקש להפוך למשנה אחידה חדשה, איש חרדי משכיל וציוני זה ראה בציונות מצווה וחובה הנגזרת מן הדת וההיסטוריה היהודית. כ'איכר תלמודי' ראה בעבודת כפיים חקלאית משולבת בלימוד במקורות היהודיים דרך אוטופית להגשמת הציונות.

שכביץ, כותב ודובר דו-לשוני - יידיש ועברית, ביקש לייצר מרחב תרבות משותף לשתי השפות דווקא בתקופה של יחסים מתוחים ביניהן, בימים של תחייה לאומית שבחרה לבטא עצמה רק בעברית. כמי שביקש להיות מכונן פעיל של התרבות הלאומית בארץ ישראל, והציע 'עבודת קולטורא' שלא תחליף ישן בחדש, אלא תשמר את המסורות היהודיות בתוך חברת החלוצים בארץ ישראל בעת שהיא שעוברת שינויים דרמתיים, ניתן לאפיינו כ'חרש תרבות'. הודות לעבודת ליקוט מסמכים ביידיש ובעברית והעמדת ארכיון אד-הוק של מכתביו וכתביו, שרובם אבדו ומיעוטם שרדו במצב קשה לקריאה עקב פגעי הזמן, שנעשתה בידי ד"ר שרה זיו, מחברת הספר, ניתן לקורא העברית בימינו להתוודע לדמות ולתקופה מרתקות.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
הצג עוד תוצאות