נמצאו 237 ספרים בקטגוריה
לכל הספרייה
מאת: אילן טרואן
תיאור: עיצוב ההתיישבות הציונית: דמיון ותכנון במבחן המציאות הוא סיפור מרתק על תכנונם והקמתם של מאות יישובים וצורות התיישבות שונות בישראל; על המתח בין האידאולוגיה, הכלכלה והאסטרטגיה הביטחונית ועל גלגולם של רעיונות. קרוב לשבע מאות נקודות יישוב, ובכלל זה קיבוצים ומושבים, ערי גנים, פרוורי גנים, ערים חדשות וערים גדולות שנועדו לשמש מטרופולינים, נוסדו בעקבות תכניות אזוריות, עירוניות ולאומיות שתכננו מוסדות ציוניים בשנים 1880–2000. עשייה מרשימה זו של מתכננים, אדריכלים, מומחים ממדעי החברה, אנשי צבא וביטחון, פוליטיקאים ומתיישבים, נעוצה ומוסברת בספר זה בכמה הקשרים ומעגלים: בהיסטוריה היהודית והציונית, בתולדות הסכסוך הערבי-יהודי ובהעתקת רעיונות אירופים.
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב
מאת: ראובן גפני
תיאור: בית הכנסת העברי בימי המנדט ובעשור הראשון למדינה היה אתר בעל משמעות דתית ולאומית כאחד, מוסד פעיל ותוסס בחיי הקהילות ובארגונן, ששיקף את ההוויה העברית בארץ ישראל ואת האירועים המרכזיים שהתחוללו בה באותה העת. כיצד הוקמו בתי כנסת ביישוב העברי החדש? מיהם האישים שעיצבו את חיי בתי הכנסת ואילו חידושי ליטורגיה, אדריכלות וצורות ארגון קהילתיות נוצקו בתוכם? 'תחת כיפת הלאום' משיב על שאלות אלה ואחרות: הוא מבאר את השמות החדשים שניתנו לבתי הכנסת, מנתח את בתי הכנסת של העדות השונות ואת זיקתם להוויה הלאומית, מזהה את הדמויות הבולטות והמובילות בעיצוב מחדש של אופיו המסורתי של עולם בית הכנסת, מצביע על חידושים במבני בתי הכנסת ועוד. 'תחת כיפת הלאום' הוא אף מחקר ראשוני שיטתי על אודות התפתחותה של הליטורגיה הציונית, ואנו למדים ממנו, למשל, על בחירת השפה, ההברה ונעימת התפילה, ועל תוכנן של התפילות הלאומיות הראשונות. בצד כל אלה מתחקה המחבר גם אחר צדו הכלכלי של מוסד בית הכנסת, ומקיש מדרכי מימונו על זהותן של דמויות המפתח שהיו מעורבות בחיי הישוב העברי ובחיים הדתיים עצמם. 'תחת כיפת הלאום' מעיד על מורכבותה של שאלת היחסים בין דת לחברה ובין דת ללאומיות בתקופת היישוב העברי המתחדש, על טיבן של ההשפעות ההדדיות בין המוסדות הלאומיים הלא דתיים מצד זה, ובין החיים הדתיים שהתפתחו בתקופת המנדט בעשור הראשון של המדינה מצד זה. המחקר בוחן את שנעשה בבתי כנסת גדולים וקטנים, חדשים וישנים, של עולים ושל ותיקים, בעיר ובכפר, ומתעמק בעיקר במספר בתי כנסת גדולים וייצוגיים בירושלים ובתל אביב, שעיצובם הלאומי השפיע על מאות בתי כנסת אחרים ברחבי הארץ. בד בבד הוא בוחן את ההתרחשויות בבתי כנסת שאוכלוסייתם נותרה אדישה או התנגדה לתנועה הלאומית. ספר זה מבוסס על מידע שנאסף מארכיונים מרכזיים וארכיונים מקומיים, ובהם גם של בתי כנסת, ושילובו בתיעוד אוראלי וחזותי. מחקר היסטורי גדוש ועשיר זה מאפשר לקוראיו להביט מקרוב על האופן שנחווית בו הלאומיות ונעשית לגוף של פרקטיקות יום-יומיות המוטמעות בפרהסיה הציבורית והלאומית.
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב
מאת: גרשון דוד הונדרט, דימיטרי שומסקי, יונתן מאיר
תיאור: אסופת המחקרים עם ועולם, ובה עשרים מחקרים פרי עטם של עמיתים ותלמידים בני דורות שונים, מוגשת כמתנת הוקרה לפרופסור ישראל ברטל, מבכירי החוקרים במדעי היהדות, ממוריה הוותיקים של האוניברסיטה העברית בירושלים וחבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. מחקריו הרבים והמגוונים של פרופ' ישראל ברטל פרושׂים במרחב ובזמן – בין מזרח אירופה לארץ ישראל ובין המאה השמונה עשרה למאה העשרים. הקורא ימצא בהם את הפנים השונות של ההיסטוריה היהודית ושל התרבות היהודית בעת החדשה: ההשכלה, החסידות, הספרות העברית וספרות יידיש, הלאומיות היהודית על גווניה השונים, האורתודוקסיה, הציונות, ההגיוגרפיה, ההיסטוריוגרפיה ועוד. עם ועולם – שי לישראל ברטל כולל מאמרים בתחומי מחקריו של פרופ' ברטל. האסופה נחלקת לארבעה שערים: שער ראשון – ספרויות היהודים; שער שני – השכלה, חסידות, אורתודוקסייה; שער שלישי – ארץ ישראל, לאומיות, ציונות; שער רביעי – חברה, תרבות, זיכרון. את הספר מסיימת רשימת הפרסומים של ישראל ברטל.
מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי
מאת: חנן חריף
תיאור: מימי 'חיבת ציון' בסוף המאה התשע עשרה ועד לשנותיה הראשונות של מדינת ישראל ניסו אישים ציונים ליישב את הסתירה שבין מוצאם וחינוכם האירופיים לבין תפיסתם העצמית כבני המזרח השבים לכור מחצבתם. אנשים אחים אנחנו: הפנייה מזרחה בהגות הציונית בוחן את הדרך שבה פיתחו הוגים ומחברים ציונים השקפות ששילבו בין ציונות לבין תפיסות על-לאומיות, מתוך שאיפה לשיתוף פעולה עם עמי המזרח, ובראשם ערביי ארץ ישראל. גיבוריו של ספר זה ביקשו לראות במרחב הערבי שבו שוכנת ארץ ישראל את מקומם הטבעי של היהודים, וראו ביהודים עם שֵמי השב אל מקורו שבמזרח, לחיות לצד אחיו לגזע. הם ביקשו למצוא ביהדות זיקה דתית ותרבותית אל האסלאם, וראו את העליות הציוניות לארץ ישראל כשיבה של בנים גולים מאירופה אל אסיה, היבשת המתעוררת לתחייה. רעיון 'תחיית המזרח', שהיה לו תפקיד מרכזי בתודעה העצמית הציונית, זוכה בספר לדיון ראשון מסוגו, לצד ניתוח חלוצי של התפיסות הציוניות הפן-מזרחיות. הספר מזמין למפגש עם הוגים מקוריים שקצתם טרם זכו לעיון של ממש, ומציג את כתיבתם כחלק מתופעה כלל-עולמית של הגות אנטי-אימפריאליסטית ופן-מזרחית שרווחה בקרב אינטלקטואלים רבים באסיה ובמזרח התיכון. מבט השוואתי זה שופך אור על צד על-לאומי נשכח בהגות הציונית, שפעלה בתוך המסגרות של זמנה ועיצבה לאורן את תמונת העתיד היהודי.
מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי
מאת: עודד שי
תיאור: ספר זה הוא פרי המחקר המקיף ביותר על אודות תולדות המוזאונים והאוספים בארץ ישראל בשלהי התקופה העות'מאנית. הקו המנחה בספר הוא שתופעת המוזאונים והאוספים בארץ ישראל הושפעה מן העניין של המערב הנוצרי האימפריאליסטי מזה, ומן ההתעוררות הלאומית היהודית מזה. הספר סוקר בהרחבה את הקמתם של המוזאונים ושל האוספים הציבוריים והפרטיים בארץ ישראל, מתוך שילוב גישות מתודולוגיות ובירור המניעים האידאולוגיים של מייסדיהם ואוצריהם, מקורות יניקתם, הנסיבות הסוציו-אקונומיות להיווצרותם, התפיסות, הרעיונות והתהליכים שהביאו לידי הקמתם, ותרומתם להתפתחות החברתית והתרבותית של החברה המתחדשת בארץ ישראל מראשיתה במחצית השנייה של המאה התשע-עשרה. בהקשר זה נידונו המוזאונים והאוספים של אגודות המחקר האירופיות במנזרים ובכנסיות, המוזאון העירוני בירושלים, המוזאון הלאומי "בצלאל", ובית הנכות הפדגוגי של הסתדרות המורים. הספר עוסק גם בכל האוספים של האספנים הפרטיים, בהם האוספים הזואולוגיים והבוטניים שהעמידו, לאחר זמן, את התשתית להקמת מוזאונים ואוספים ציבוריים.
מוסד ביאליקאוניברסיטת בן-גוריון בנגב
מאת: דב שוורץ
תיאור: התודעה הציונית הדתית התרקמה במשך עשרות שנים. על אף הריבוד והרבגוניות של זרמיה העמידה התנועה קווי יסוד שהבהירו את תגובותיה והתבטאויותיה. קווי היסוד החזיקו מעמד עד אמצע שנות השמונים של המאה העשרים, ויצרו דפוסים ותבניות טיפוסיים לציונות הדתית. משלהי שנות השמונים נסדקו קווי היסוד, ונפרצו מסגרות התודעה. בספר הזה נבחן מבנה התודעה הציונית הדתית על פי סוגיות שונות, כמו יחסה לטקסט, למנהיגות, לחינוך ולתרבות. נידונים בו זרמים כגון "המזרחי", "הפועל המזרחי", "בני עקיבא" והקיבוץ הדתי, והוגים כמו הרב אברהם יצחק הכהן קוק, הרב צבי יהודה קוק, הרב יצחק ניסנבוים, הרב משה אביגדור עמיאל, שלמה זלמן שרגאי ומשה אונא. כמו כן מתוארת כאן פריצת המסגרות התודעתיות משלהי שנות השמונים של המאה העשרים.
מוסד ביאליק
מאת: חנן חבר
תיאור: הספר מתחקה אחר רגעי מפתח בצמיחת השירה העברית בארץ ישראל. בראש ובראשונה מתבררת בספר משמעותה הספרותית והפוליטית של "ההתחלה" הספרותית, הנבנית על ידי הנרטיבים הגדולים של הספרות העברית: הציונות ויישובה של ארץ ישראל. המפגש הציוני עם המרחב הארצישראלי מתברר כמפגש אלים, שהשירה העברית שנכתבה על אודותיו לא רק מייצגת אותו, אלא גם לוקחת בו חלק פעיל.
מוסד ביאליק
מאת: דב שוורץ
תיאור: "ציונות דתית" הוא קובץ מחקרים מטעם המכון לחקר הציונות הדתית ע"ש ד"ר זרח ורהפטיג, שעניינו בהיסטוריה של הציונות הדתית, בהגות הפילוסופית של אנשי הציונות הדתית ובתהליכים העוברים על התנועה והחברה הציונית הדתית, מייסודה בשנת 1902 ועד ימינו.
בקובץ זה מחקרים על מנהיגים, רבנים ומחנכים בולטים בציונות הדתית: מראד פרג, הרב אברהם יצחק הכהן קוק, אליעזר מאיר הלוי (רא"מ) ליפשיץ, הרב יצחק אריאלי והרב אליעזר ברקוביץ, וכן מאמר על השיח הרבני בקרב רבני הציונות הדתית על התופעה של נסיעה לאומן.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: דב שוורץ
תיאור: "ציונות דתית" הוא קובץ מחקרים מטעם המכון לחקר הציונות הדתית ע"ש ד"ר זרח ורהפטיג, שעניינו בהיסטוריה של הציונות הדתית, בהגות הפילוסופית של אנשי הציונות הדתית ובתהליכים העוברים על התנועה והחברה הציונית הדתית, מייסודה בשנת 1902 ועד ימינו. בקובץ זה מחקרים על הנצי"ב מוולוז'ין, על הרב אברהם יצחק הכהן קוק, על שמואל חיים לנדוי (שח"ל), על הרב דוד שלמה שפירא, על המשמעויות של איחוד המזרחי והפועל המזרחי ועל חוג האידאולוגים של ישיבת "מרכז הרב".
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: יאיר זלטנרייך
תיאור: המערך החינוכי מילא תפקיד משמעותי במיוחד בעיצובם של האדם העברי החדש והחברה היישובית העברית בארץ־ישראל. ואכן, תולדותיו נבחנו לאורך השנים תוך התמקדות במגוון היבטים שונים: יחסי עצמה; הצבת מטרות וערכים; עיצוב זהויות ומשמעויות תרבותיות. ואולם, דומה שהמורים והמחנכים עצמם, שהיו אלו שעמדו במרכזה של המערכה ואשר חוללו אותה בפועל, נותרו עד עתה בצל מבחינה מחקרית. ספר זה מבקש להציע מענה חלקי להיעדרות זו של אנשי החינוך עצמם משדה המחקר. הספר עוסק בעשורים הראשונים של החינוך העברי המודרני בארץ־ישראל, תוך התמקדות במרחב החינוכי שהתקיים במושבות הגליל, ובמספר היבטים עיקריים: דמותו של המחנך עצמו; המחנך נוכח סביבתו המקצועית; ודמותו נוכח המרחב החברתי והגאוגרפי שבהם פעל. היבט נוסף הנדון בספר הוא המעשה החינוכי עצמו, ששם לו למטרה לעצב את ילדי המושבות כעברים מודרניים, זקופי קומה ואנשי עמל, תוך מאבק מתמשך בתפיסות עולם שמרניות. בהתאם לכך, עוסקים חמשת חלקי הספר בהקשר ההיסטורי שעל רקעו התרחשו התופעות הנדונות; בדמותו של המורה; בבית הספר כמרחב פעילות; בעשייה החינוכית עצמה; ולבסוף במאבק בין דת לחילוניות, שבית הספר ושדה החינוך היוו זירת התמודדות מרתקת ביניהם. תרומתו הייחודית של הספר היא בשאלות החדשות שהוא מציב, המשליכות על מכלול תולדותיו של החינוך העברי בחברה היישובית בעשורים הראשונים: יחסי גומלין בין מורים לבין סביבות הוריות; גישות להערכת תלמידים; עיצוב זהות 'מורית' והתמודדות עם דימויים שליליים של 'המורה'; דינמיקות של העשרה והתמקצעות; תפיסת הממסד הארגוני; אקלים בית ספרי; והמתח שבין הזרמים החינוכיים השונים. כל זאת, בעידן שבו היה מעמדה של האידאולוגיה מרכזי ומשמעותי, וזה של הפלורליזם והסובלנות שולי למדי וחלש בהרבה.
יד יצחק בן-צביהוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: ברטה פפנהיים
תיאור: במוקד הספר ניצבת דמותה של ברטה פפנהיים (1859–1936), פמיניסטית יהודייה ילידת וינה, בין הנשים הבולטות בעולם היהודי בתחילת המאה ה-20. פפנהיים, המוכרת בהיסטוריה של הפסיכואנליזה בכינוי "אנה אוֹ", סבלה בצעירותה מהפרעה שאובחנה כהיסטֶריה; היא טופלה בידי יוזף ברויאר בשיטה חדשנית שהיא כינתה "ריפוי בדיבור". אחרי החלמתה עברה לפרנקפורט ומשם ניהלה מערך של סיוע סוציאלי ופעילות פמיניסטית רחבי היקף, ותרמה לביסוס העבודה הסוציאלית בחברה היהודית. היא הובילה מאבק חסר פשרות בזנות ובסחר בנשים ופעלה לשיפור חינוך הנשים היהודיות ולהעלאת מעמדן וערכן בחיי הקהילה וביהדות. ספר זה מפגיש את הקוראות והקוראים עם דמותה המרתקת באמצעות קובץ מקיף ומגוון מכּתביה בתרגום מגרמנית לעברית.
הוצאת אוניברסיטת בר אילןכרמל
מאת: יוסי גולדשטיין
תיאור: בשלהי 1881 הקימו חבורות של יהודים, ברוסיה וברומניה, אגודות בעלות מצע לאומי, שביקשו להציל את החברה היהודית מכלָיה. עם הזמן היו האגודות לתנועה לאומית ממוסדת שנקראה בפי חבריה בשם "חיבת ציון", ולאחר זמן "הוועד האודסאי". לימים התברר שחברי התנועה, "חובבי ציון" בפי בני הזמן, הקימו את הגוף שעל יסודותיו נבנתה ההסתדרות הציונית, שמוסדותיה היו לימים המסד למדינת ישראל. ספר זה, המתאר את התפתחותה של התנועה הלאומית היהודית הראשונה מאז נוסדה ועד חיסולה בידי הבולשביקים, מבוסס על עבודות מחקר שעשה פרופסור יוסי גולדשטיין במשך שלושים שנה. הוא מבקש לתהות כאן על סוד התפתחותה של "חיבת ציון", ועל תרומתה להתפתחות הציונות. את הצורך בסיכום היסטורי חדש של תנועת "חיבת ציון" מסביר המחבר בעצם הדבר שהתנועה כמעט לא נחקרה כתופעה היסטורית של ממש לאחר שנת 1897, והמחקרים הרבים על הלאומיות האירופית והיהודית, שנעשו מאז שנות השבעים של המאה העשרים, יצרו פרספקטיבה היסטורית ייחודית לכינונה, והביאו לידי גילויָם של מסמכים חשובים, שזורעים אור על התפתחותם של מאורעות דרמטיים בתולדותיה. מסמכים מארכיונים, בייחוד מבית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי ומן הארכיון הציוני המרכזי, נחשפים כאן לראשונה.
מוסד ביאליק
מאת: דינה פורת
תיאור: הספר "לי נקם ושילם" (דברים לב, לה): היישוב, השואה וקבוצת הנוקמים של אבא קובנר מתאר ומנתח את קורותיהם של כחמישים צעירים וצעירות יהודים, שבתקופת השואה נאבקו בגרמניה הנאצית בגטאות, ביערות ובמחנות. כשנפגשו אחרי המלחמה על אדמת אירופה, נוכחו לדעת שאיבדו את כל עולמם, ונשבעו לנקום בגרמנים נקמה נוראה, עין תחת עין. זהו סיפורה הדרמטי של שנה שלמה, שבמהלכה התפזרו חברי הקבוצה בגרמניה החרֵבה, מחפשים דרכי ביצוע, נאמנים לשבועתם זו ולמנהיגם הנערץ, אבא קובנר. זו הפעם הראשונה שבה נחשף סיפורה של הקבוצה לעומקו ולכל פרטיו, על סמך שפע של מקורות ראשוניים שהיו טמונים בארכיונים, בזיכרונותיהם ובבתיהם של חבריה וחברותיה. הסיפור מלוּוה בדיון בשאלות האנושיות והמוסריות שסוגיית הנקם מעוררת, ונכתב מתוך רגישות לכאב שהסבה השואה, ולזעקה העולה ממנה. כאן נחשף לראשונה גם היחס המורכב של הנהגת היישוב בארץ ישראל לשאלת הנקם בשעה מכרעת בתולדות העם, שבה עמדו על הפרק הסיוע לניצולים, העלאתם ארצה והחתירה להשגת ישות מדינית עצמאית. הנוקמים לא הצליחו לממש את תוכניתם, וגם ניסיונות של קבוצות אחרות לא צלחו אלא במידה מועטה. בהגיעם לפרשת דרכים זו בחרו העם היהודי וההנהגה הציונית בדרך החיים, בבנייה של משפחות, קהילות ומדינה, וזו נקמתם.
הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפהפרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: יצחק קונפורטי
תיאור: ספר זה מציע מבט חדש, תרבותי, על ראשיתה של הציונות. הטענה המרכזית של 'עיצוב האומה' היא שיש להבין את הציונות לא רק מנקודת מבט פוליטית אלא גם מנקודת מבט תרבותית. כדי להסביר את צמיחתה של התנועה ואת הצלחתה לכונן מדינת לאום מודרנית יש לבחון את הדרך שבה הבינו פעילי התנועה ומנהיגיה את מציאות חייהם, את עברם ואת עתידם. הציונות נוצרה כחלק מן ההיסטוריה והתרבות היהודית, היא לא 'המציאה אומה' כפי שסבורים חוקרים מודרניסטים. מאידך גיסא, גם הכמיהה הדתית לציון לבדה אינה מסבירה את צמיחתה של הלאומיות היהודית המודרנית. יהודים מרחבי העולם הקימו את התנועה הציונית כארגון רב קולי שאי-אפשר לתארו רק מן ההיבט הפוליטי – מלמעלה כלפי מטה. ספר זה מראה שמערכת הערכים, המיתוסים והאמונות של הציונות נשאבו מן התרבות היהודית הקדם-מודרנית. התרבות הכתיבה במקרים רבים גם את סדר יומה הפוליטי של הציונות והספר בוחן את השפעתה על עיצוב האומה. שאלות היסוד אשר העסיקו את הציונות בתחילת דרכה שבות ומעסיקות את החברה הישראלית בימים אלה, במלאת שבעים שנה למדינת ישראל. מהו היחס הראוי בין הציונות (ומדינת ישראל) לבין העבר והמסורת היהודית? מהם היחסים הראויים בין טובת העם היהודי לבין ארץ-ישראל ושלמותה? מהו אופייה הראוי של הציונות: מערבי או מזרחי, אתני או אזרחי? וכן, כיצד נראתה תמונת העתיד האוטופית של המדינה היהודית? שאלות אלה עומדות במוקד הספר.
יד יצחק בן-צבי
מאת: קובי כהן-הטב
תיאור: הים לא זכה עד כה לתשומת לב כוללת במחקר על העשייה הציונית ועל ההתיישבות היהודית בארץ-ישראל בעת החדשה. ספר זה בא למלא חלל זה, ומוצג בו ניתוח, מזווית חדשה ומקורית, של נדבך חשוב בתהליך ההיאחזות היהודית החדשה בארץ. מחבר הספר מתמודד עם כמה שאלות מרכזיות בנוגע להתפתחות האחיזה של היישוב היהודי בים ובחופי הארץ, ובהן: מה הביא להופעת הניצנים והרעיונות הראשוניים של תרבות ימית-ציונית ביישוב היהודי בארץ במחצית הראשונה של תקופת המנדט? מה היה הרקע להקמתו של נמל תל אביב באמצע שנות השלושים וכיצד השפיעה הקמתו על רוחו ותודעתו הימית של היישוב היהודי בארץ? מי ייסד את אגודות הספורט הימי הראשונות וכיצד התפתח החינוך הימי בארץ? כיצד השפיעה מלחמת העולם השנייה על הפעילות הימית היהודית בארץ ואילו תנאים אפשרו את הקמת חברת הספנות הלאומית 'צים' לאחר מלחמת העולם השנייה? האירועים והתהליכים הנדונים בספר מוצגים על רקע כמה מהמתחים והתפיסות, בחלקן מנוגדות, שאפיינו את היישוב היהודי בתקופת המנדט: 'גאולת האדמה' ו'כיבוש השממה' מול 'כיבוש הים; התיישבות חקלאית שיתופית מול אנשי הים, המבלים את זמנם בספינות ומחוץ לבית במשך תקופות זמן ארוכות; היזמות הפרטית והאנטי-ממסדית בתחום הימי מול התפיסה הסוציאליסטית, הממסדית; התדמית הנחותה של העיסוק במקצועות הים מול דימויים של עובדי האדמה, החלוצים, נושאי דגלה של העבודה העברית ועוד.
יד יצחק בן-צבי
מאת: צפרירה שחם-קורן
תיאור: ספר זה מביא את הקולות האינטימיים והחבויים של קבוצת נשים חלוצות בקיבוץ עין חרוד כפי שבאו לידי ביטוי במכתבים ויומנים אישיים. בניגוד לכתיבה הפומבית, בה ניתן מקום נרחב לתיאור המעשים הגדולים של הפרחת השממה ובניית המולדת, ההתרחשויות המובאות כאן אינן נכתבות כתיעוד היסטורי, אלא דרך מבט פרטי ואותנטי של כל אישה ובשפתה המיוחדת. במכתבים וביומנים לא נשפטה האישה על דעותיה ולא עמדה לביקורת החברה, כאן הייתה יכולה לשפוך את לבה, לספר על חלומותיה, על בדידותה ועל מאבקיה לשרוד את קשיי היום-יום. לעתים הכתיבה עטופה באידיאולוגיה, אך לרוב היא נוגעת בכאב ובעצב החשוף, בסבל ובתחושת ההקרבה האישית.
הסיפורים בספר זה חושפים מגוון של דמויות נשיות – מנהיגות ונשות שוליים, בעלות משפחה ועריריות, נשים שנשארו ונאחזו במקום למרות הקשיים, ואחרות שנטשו או קרסו בדרך. הסיפורים נארגים יחד לריקמה משותפת, כאשר כל סיפור מעניק לה את צבעו המיוחד.
הקריאה המוצעת כאן היא כניסה אל החדרים הפנימיים, הקשבה למילים שנכתבו מאחורי דלתות סגורות ונותרו בעלטה שנים רבות. המילים מצטרפות יחד לסיפור קולקטיבי המציף עצב וכאב ומהווה חלק אורגני של הסיפור הציוני כולו, הנותר חסר בלעדיו.
יד יצחק בן-צבייד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: יגאל שפי, יוסי בן-ארצי
תיאור: שנים אחדות קודם למלחמת העולם הראשונה תכנן המטה הכללי הבריטי לכבוש זמנית את ארץ-ישראל הצפונית, מחיפה ועד דמשק. לקראת מסע המלחמה המתוכנן סייר בצפון הארץ ובסוריה קצין בריטי, סגן אלוף פרנסיס ריצ'ארד מונסיל, שבכסות של טייל תמים אסף מודיעין שטח ומידע צבאי עדכניים והגיש דוח סודי מפורט על ממצאי הסקר.
אף כי תכנית הפלישה לא מומשה, המידע האצור בדוח המודיעין שליווה אותה הנו שיקוף נאמן של הנוף הפיזי והיישובי בצפון הארץ בראשית המאה העשרים, על תוואיה, דרכיה, יישוביה, תשתיתה ואוכלוסייתה המגוונת.
לצד הדוח הערוך, המבואר והמכוון לקורא העברי הוסיפו המחברים פרקי מחקר נרחבים הדנים במקומה הגאו-אסטרטגי של ארץ-ישראל בחשיבה הבריטית דאז, ברקע המדיני והביטחוני לתכנון המתקפה, בתכניות הפלישה ובדמותו המרתקת של עורך הסקר. בדוח ובמבואותיו יש כדי להציע גישה היסטוריוגרפית חדשה על אודות מעורבות בריטניה בארץ-ישראל טרם מלחמת העולם הראשונה ולהעמיק את היכרות הקוראים עם מורשת הנוף החומרי והאנושי הסובב אותנו.
יד יצחק בן-צבי
מאת: מרדכי נאור
תיאור: שמונת העימותים והפולמוסים המתוארים בספר זה משתרעים על פני יותר מ-100 שנים, מ-1903 עד 2005. הם התרחשו בתקופות שונות ובמקומות שונים – בחוץ לארץ ובארץ, והמשותף להם שכמעט תמיד היו מעורבים בהם אישים מרכזיים לצד אנשים מן השורה שנקלעו לעין הסערה.
לעיתים היו הפולמוסים עזים ביותר, כמעט עד זוב דם, והם גרמו לתוצאות קשות, לנזקים ולשסעים שממרחק השנים קשה להבינם.
כל פרקי הספר עומדים בסימן תולדות התנועה הלאומית היהודית, היא הציונות. הפרקים נוגעים בצורה זו או אחרת בנושאי שליטה והנהגה: מי יחזיק את ההגה בידו ויכוון את הספינה המטפורית בים הסוער.
אישים כמו הרצל, ז'בוטינסקי, בן-גוריון, טבנקין, הרבנים פישמן-מימון והרצוג, פנחס לבון ואריאל שרון ממלאים את עמודי הספר ומחזירים את הקורא בן זמננו אל המאבקים ואל המתחים של פעם, ולעיתים אל השפעתם עד ימינו אלה.
יד יצחק בן-צבי
מאת: מרדכי גילה
תיאור: עם סוף מלחמת העולם השנייה, קלטה שוודיה מעל עשרים אלף ניצולות וניצולים ממחנות ההשמדה של הנאצים במבצע הומניטרי רחב היקף. אנשים אלה, שהיו חסרי כול, במצב רפואי ורגשי קשה, יכלו להתחיל את חייהם מחדש בזכות מנגנון סיוע ותמיכה של מוסדות ציבור וארגוני מתנדבים. כעבור זמן מה חלקם עלו לארץ, חלקם היגרו לארצות אחרות, ואלפים מביניהם השתקעו בשוודיה. הספר מתאר את המסלול הקשה שעברו בדרכם לבנות חיים חדשים לאחר התופת. זהו פרק לא מוכר בהיסטוריה של העם היהודי ובהיסטוריה של היחס לפליטים בעולם המערבי בכלל, שנחשף כאן לראשונה באופן נרחב בפני הקהל הישראלי.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: אליעזר דון-יחיא
תיאור: האם הקצינה הציונות הדתית את עמדותיה הפוליטיות בעשרות השנים האחרונות? מה היו בעבר עמדותיה העקרוניות בנוגע למאבק על ארץ ישראל ועל גבולותיה, זכויות מיעוטים, שימוש בכוח ומוסר לחימה? במחקר זה, המבוסס על מגוון מקורות מרשים, בוחן אליעזר דון-יחיא את הגישות שרווחו בתנועת הציונות הדתית בסוגיות אלו ומתמקד במנהיגותו של חיים משה שפירא, שהתווה את דרכה של תנועה זו במשך שנים רבות אך דמותו נדחקה, שלא בצדק, לשולי המחקר ההיסטורי והפוליטי. שפירא בלט בתפיסת עולמו המתונה ובמאמציו למנוע מלחמות ושפיכות דמים. הוא ראה את עצמו כתלמידו של רבן יוחנן בן זכאי שהיה מוכן להרחיק לכת בוויתורים למען השלום ולצורך הבטחת הקיום הלאומי. בפולמוס על תכנית החלוקה סבר שפירא שיש להשלים עם ויתור על חלקים מארץ ישראל כדי להקים את המדינה היהודית, להבדיל מרוב מנהיגי תנועתו, ששללו כל פשרה במאבק על שלמות הארץ. לאחר הקמת המדינה בלט בהתנגדותו לקו הביטחוני האקטיביסטי שהנהיגו דוד בן-גוריון ומשה דיין. שפירא מילא תפקיד מרכזי בכמה מההכרעות החשובות בתולדות המדינה, ובמרכזן – הקמתה של ממשלת האחדות הלאומית לפני מלחמת ששת הימים. גם בשנים הראשונות שלאחר המלחמה עלה בידו לעצב את מדיניותה של הציונות הדתית ברוחו, למרות התנגדות נמרצת מצד חוגים רחבים בתנועתו. גם מחוצה לה הצליח שפירא לכבוש עמדת השפעה באמצעות בריתות שכרת עם גורמים מתונים במפא"י. בין שלום לשלמות הארץ מפריך את ההנחות שקנו להן אחיזה בהיסטוריוגרפיה כאילו נגררה הציונות הדתית אחרי מפא"י בנושאים מדיניים וביטחוניים וכאילו מעורבותה הפעילה בתחום זה החלה רק בעקבות מלחמת ששת הימים. דון-יחיא מוכיח שבהנהגת שפירא נקטה תנועה זו עמדה עצמאית ששילבה בין עקרונות דתיים ומוסריים לפרגמטיזם מדיני ושיקפה את ההכרה במגבלות הכוח ואת הצורך להתחשב בעמדותיהם של גורמים בעלי השפעה בזירה הבין-לאומית.
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב
מאת: אילנה רוזן
תיאור: מעט לפני הקמת מדינת ישראל ובעשורים הראשונים לקיומה הגיעו אל אזור הדרום שלה חלוצים ועולים – מהגרים, רווקים ובעלי משפחות, אנשים חדורי אידאולוגיה וכאלה שנשלחו לשם שלא מרצונם. כיצד ראו את ראשית חייהם במדבר וכיצד תיארו את התמודדותם עם המחסור במים, החקלאות המדברית, קשיי הפרנסה או הקושי למצוא רופא לילדים? כיצד התייחסו אל השכנים הבדואים, אנשי היישובים היהודיים הסמוכים ואל הממסד? כיצד תיארו את מי שבחרו לעזוב את הקיבוץ, המושב, העיירה או הדרום בכללותו?
ספרות תיעודית או פרוזה לא בדיונית נמצאת על הגבול שבין היסטוריה לספרות. כותביה או דובריה הם אנשים מן השורה המבקשים לספר על חלקם באירועים גדולים. אילנה רוזן קראה עשרות ספרי זיכרונות, רשימות וספרי יובל שכתבו ותיקי המתיישבים בדרום, ובספר זה היא מציירת תמונה אנושית ואותנטית של חלוצים מדעת וחלוצים בעל כורחם על שלל גוֹניהם. שלא כוותיקי הקיבוצים, המציירים עצמם בספרות התיעודית שיצרו כבוקרים ציונים, ותיקי המושבים מצטיירים בספרות תיעודית ממוסדת כראשי שבטים קדמונים ומתחדשים בו-זמנית, ואילו אנשי העיירות מתוארים בה כאנשי משפחות עמלנים וידועי נדודים, שיהיו לימים למייסדי העיירות החדשות.
אלה ואלה צלחו את תקופת הראשית הקשה והתובענית ב'שום מקום', ולא זו בלבד אלא הפכו אותו במו ידיהם למקום מלא חיים והעמידו בו דורות המשך. אפשר אפוא לומר על דור הוותיקים בדרום בכללותו כי היו אלה חלוצים ומייסדים בפועל, אף שלא תמיד בכוח או מתוך הכנה אידאולוגית מוקדמת וארוכת שנים, ומכאן כוחו וגדולתו.
חלוצים בפועל פונה אל ותיקי הדרום ואל צאצאיהם, חוקרים, מתעדים, מורים ומתעניינים בהתיישבות ובתקופת הראשית של הדרום הישראלי.
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב
מאת: יוסף פונד
תיאור: תנועת פועלי אגודת ישראל (פא"י) צמחה בפולין ובארץ ישראל בראשית שנות העשרים מתוך אגודת ישראל האורתודוקסית. ראשי פא"י גיבשו אידיאולוגיה בעלת רכיבים סוציאליסטיים וביקשו לבנות בארץ-ישראל חברה שוויונית המבוססת על אדני התורה. בארץ-ישראל הייתה פא"י לחלק ממחנה הפועלים. מנהיגיה לא נענו לדרישות ראשי אגודת ישראל להישאר בחיק תנועת האם ונקטו מדיניות פוליטית עצמאית, לעיתים אף בניגוד לדרישות מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל. בשל כך התפתח בפא"י מאבק בין המבקשים להדק את הקשר עם אגודת ישראל ולמתן את עמדות תנועתם לבין אלו שביקשו לרופף קשר זה ולנקוט מדיניות פוליטית עצמאית לחלוטין. פא"י השתתפה באופן פעיל בבניית הארץ. לאחר קום המדינה היא בחרה בדרך ממלכתית של השתתפות במוסדות המדינה והייתה לחלוץ ההולך לפני המחנה האגודאי. בכך סללה דרך לעיצוב חברה חרדית חדשה. מדוע נותרה פא"י תנועה קטנה בשולי מחנה הפועלים עד שירדה לבסוף מהבמה הפוליטית? מהם הגורמים שהביאו לירידתה? שאלות אלה נדונו בספר זה, המתאר זו הפעם הראשונה את האידיאולוגיה ואת הפעילות של תנועה ייחודית זו.
יד יצחק בן-צבי
מאת: רבקה בליבוים
תיאור: כיצד קיבלה מדינת היהודים את השם “ישראל“? לאנשים החיים היום במדינת ישראל וגם מחוצה לה שמה של המדינה ברור ומובן מאליו. כך הרגישו רבים מיד לאחר ההכרזה על שם המדינה בה’ באייר תש“ח. ואולם לא כך היו פני הדברים בחודשים שקדמו להקמתה. למן כ“ט בנובמבר 1947 התנהל שיח ציבורי נרחב על שאלת שמה של "המדינה שבדרך" בכלים שעמדו לרשות הציבור באותה התקופה – במכתבים למערכת, במאמרים בעיתונות ובמכתבים למוסדות. בספר מוצגות עשרות ההצעות לשם המדינה שעלו בחודשים הללו – מיהודה וציון ועד עברייה והתקווה. נידונים בהרחבה השמות המרכזיים והדעות בעדם ונגדם, נפרסת השתלשלות העניינים שהובילה לקביעת השם ישראל, ונשאלת השאלה למי זכות הראשונים על השם. בחירת השם הייתה כרוכה בסוגיות עקרוניות ואידאולוגיות, כגון היחס בין ישות מדינית לטריטוריה, בין יהודי התפוצות ליישוב העברי ובין תושבי הארץ היהודים והערבים. סוגיות אלו וכן ההיבטים הלשוניים הכרוכים בשמות השונים נדונים בשני הפרקים האחרונים של הספר.
יד יצחק בן-צבי
מאת: אביגיל פז-ישעיהו
תיאור: הספר תנאים של שותפות עוסק בשלושה דגמים ייחודיים ושונים זה מזה של מסגרות חיים שיתופיות שהוקמו לראשונה בארץ ישראל בתקופת העלייה השנייה והשלישית: קבוצה, קומונה ארצית וקיבוץ. לכולן היה יסוד רעיוני, ארגוני וחברתי מכונן משותף: שותפות מלאה בייצור ובצריכה. אף על פי כן נבדלו הן זו מזו בפירוש שנתנו לעקרון השותפות ולנגזר ממנו: מהו גודלו הנכון, היעיל והרצוי של הקולקטיב השיתופי? מה הם יעדיו הכלכליים והלאומיים? אילו אורחות חיים ייטיבו לבטא, הלכה למעשה, את השקפת העולם השיתופית? אביגיל פז-ישעיהו חקרה את שלושת הדגמים השיתופיים הללו והתמקדה בדגניה, הקבוצה הראשונה, שהוקמה בשנת 1910; בגדוד העבודה, שהוקם בשנת 1920 ונועד להיות קומונה ארצית; והקיבוצים הראשונים עין חרוד ותל-יוסף שנוסדו במסגרתו. היא בוחנת לעומקו את תהליך העיצוב הראשוני של המסגרות השיתופיות הראשונות בארץ, את דרך מימושם של הרעיונות המופשטים בחיי היום-יום ואת הפרשנות השונה שהעניקו חברי הקבוצה, הקיבוץ והקומונה לעיקרי היסוד המוסכמים: שותפות ושוויון כלכלי וחברתי. אף לא אחת מן המסגרות השיתופיות שמרה לאורך זמן על הדגם הראשוני שעל פיו עוצבה, שכן מראשית דרכן היה עליהן להתאים עצמן תדיר למציאות החיים המשתנה. מידת נכונותן להשתנות, תוך כדי שמירה על עיקרי היסוד המרכזיים שלהן התבררה כתנאי הכרחי שקבע את יכולתן להתקיים כמסגרות שיתופיות לאורך זמן. גדוד העבודה שהתפורר שנים ספורות לאחר הקמתו לא הצליח ליצור בתוכו הסכמה נרחבת על עקרונות היסוד המשותפים, אך גם סירב להתגמש אל מול המגבלות שהציבה בפניו מציאות החיים שהשתנתה. כקומונה וכאוטופיה חברתית בלתי מתפשרת הוא היה ל'כישלון למופת'. הקבוצה והקיבוץ, שתוארו בפי מרטין בובר 'ניסיון שלא נכשל', הקימו בהמשך דרכם את התנועות הקיבוציות ובעזרתן את התשתית היישובית שעיצבה את גבולות המדינה שבדרך. בדרכה הרעיונית והחברתית של ההתיישבות השיתופית היא התוותה את האתוס המכונן של החברה הישראלית בשנותיה הראשונות. אפשר אפוא לומר כי צדם האחר של הניסיונות החברתיים שלא זכו להתגשם במלואם אינו בהכרח כישלונם אלא מימושם החלקי, השונה, האפשרי במסגרות חברתיות אחרות שהושפעו מהם.
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב
מאת: ישראל ברטל, חיים גורן
תיאור: ספר זה הינו הכרך החמישי היוצא לאור במסגרת מפעל 'ספר ירושלים, המקיף את תולדות ירושלים לדורותיה. קובץ המחקרים שלפנינו מוקדש למאה ועשרים השנים האחרונות של השלטון העות'מאני שבהן עברה העיר הקדושה ממעמד של עיירה נידחת במזרח התיכון למוקד פעילות מלא מתחים של ארגונים בין-לאומיים, מעצמות אירופאיות, תנועות דתיות חדשות וזרמים רעיוניים בעלי אופי מודרני. שני ציוני הדרך הכרונולוגיים שנבחרו לתחום את גבולותיה של תקופת ההתחדשות והבנייה המודרנית בירושלים קשורים בהתעצמותה של הנוכחות האירופית במזרח התיכון: מסע נפוליאון לארץ ישראל בשנת 1799 פותח את התקופה, זאת אף שלמסע הצבאי של הצבא הצרפתי ממצרים לעכו לא הייתה השפעה ישירה על העיר ויושביה, ואחדים מן החוקרים אינם רואים בו את 'ראשיתה של העת החדשה' בתולדות הארץ והעיר: התקופה מסתיימת בציון דרך צבאי אחר, המסמל את קצו של השלטון העות'מאני בן ארבע מאות השנים בארץ ישראל ובסוריה: כיבוש ירושלים בידי הצבא האנגלי בחורף 1917. בין שני המאורעות הצבאיים הללו הלכה ההשפעה האירופאית והתחזקה בארץ ישראל בכלל, וירושלים בפרט. בתוך הסיפור הכללי המגוון של פסיפס הדתות והעדות בירושלים תופס היישוב היהודי בירושלים מקום מיוחד. הקהילה היהודית בעיר נבנתה לאורך מאות שנים מהגירה של יחידים וקבוצות, ששימרו דפוסי ארגון, אורח חיים, לשון ומנהג שהביאו עמם מארצות מוצאם. בעיר התרקם מעין מיקרוקוסמוס של תפוצות היהודים השונות. במאה התשע עשרה המשיכה הזיקה החברתית, התרבותית והכלכלית לקהילות המוצא להשפיע על האוכלוסייה היהודית. ואולם בה בעת החלו תהליכי המודרניזציה לגרום תמורות. לקראת שלהי המאה הולך ונוצר בארץ יישוב חדש בעל סממנים מודרניים מובהקים וזיקה לתנועה הלאומית היהודית החדשה. אך ירושלים נותרה מעוז דתי ודמוגרפי של יישוב ישן, שמרני באורחות חייו.
יד יצחק בן-צבי
מאת: יעל רשף
תיאור: עם כיבוש הארץ בידי הבריטים בשלהי מלחמת העולם הראשונה הוכרזה העברית כשפה רשמית, בצד האנגלית והערבית. איך נשמעה עברית זו בפי דובריה? איך שימשה אותם בכתב בחיי המעשה? בספר זה מובא לראשונה דיון בשאלות אלו על יסוד בחינה של תיעוד טקסטואלי נרחב. הספר שופך אור על סוגיות לשון מהותיות הנוגעות לתקופה מכרעת זו בתולדות העברית ומספק תיאור מקיף של אופי העברית השימושית, בכתב ובעל פה, ברבדיה המוקדמים. המחקר בספר מבוסס על ניתוח בלשני וסוציולינגוויסטי של מבחר רחב של טקסטים מתקופת המנדט, ואף משולבים בו תצלומים מקוריים של טקסטים, המאפשרים לקורא להתוודע התוודעות בלתי אמצעית אל אופי לשון התקופה.
האקדמיה ללשון העברית
מאת: עדה גבל
תיאור: הספר 'חרדים ואנשי מעשה' מתחקה אחר יסודותיה החברתיים והאידאולוגיים של תנועת פועלים קטנה, 'פועלי אגודת ישראל'. הוא עוקב אחר צעירים חרדים שביקשו להישאר נאמנים למסורת ישראל-סבא ולבית החברתי והפוליטי שממנו באו, מפלגת אגודת ישראל, ויחד עם זאת להיות חלק מהשינוי שהתחולל בחברה היהודית בארץ ישראל בראשית המאה העשרים - הקמת היישוב העברי הציוני המבוסס על עבודה עברית. חברי 'פועלי אגודת ישראל' הלכו בין הטיפות: הסתדרות פועלים, עצמאית, שפעלה מחוץ לחסותה של הסתדרות העובדים הכללית; אימוץ ערכי הסוציאליזם וההתיישבות העברית, אבל ללא עזרה מקק"ל או מקרן היסוד; עבודה עברית, אך ללא שימוש בשביתות ובהפגנות; הצהרה רשמית על קבלה מוחלטת של הסמכות הרבנית, אך לא פעם - התנהלות עצמאית המנוגדת לעמדה הרשמית של הרבנים. לצד היבטים אלה, מעלה הספר סוגיות נוספות ומעוררות מחשבה, שאלות של זהות וערעור על מושגים ידועים: מהי ציונות? מהי מנהיגות? מהם גבולות הציות? מי מוביל את מי: המנהיגות העולמית או אנשי השטח? הכותבת מאפשרת בכך הצצה אל המתחים שבין אידאלים נשגבים לבין המציאות המורכבת, בין הציבורי לאישי.
יד יצחק בן-צבי
מאת: יוסף מקס
תיאור: הספר "יהדות על פרשת דרכים" יצא לאור לראשונה בשפה הגרמנית בשנת 1908. המחבר, הרב מקס מרדכי יוסף (1950-1868), נחשב לתופעה יוצאת דופן באותם ימים: הוא נמנה במובהק עם שורות מחנה היהדות הליברלית, ובה בעת היה פעיל ציוני נלהב. "יהדות על פרשת דרכים" הוא כתב הגנה על הרעיון הציוני העושה שימוש דווקא בטיעונים דתיים והתחשבנות חסרת רחמים של המחבר עם נטיות ההתבוללות של עמיתיו הרבנים הגרמנים במחנה הלא-אורתודוקסי. כדי לתת מענה למשבר הקיומי של היהדות בעת החדשה, כדי להתגבר על הבעיות שמציבה הנאורות, ובכל זאת להימנע מחזרה אל התלמוד ואל הגטו, על הציונות הפוליטית להתעצב מתוך אידאליזם מוסרי ודתי, כך מציע מקס יוסף. לדידו הדרך היחידה להישרדות היהדות הדתית היא הציונות. טענה מקורית זו היא החידוש שבספר, המתפרסם כעת בפעם הראשונה בתרגום עברי.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: ניב גולדשטיין
תיאור: שלא כמשנתו הפיזיקלית של אלברט איינשטיין, אשר זכתה וזוכה להתעניינות אקדמית עולמית, הגותו באשר למפעל הציוני נותרה כאבן שאין לה הופכין כמעט. למרות זאת, התבטאויותיו בעניין חשוב זה מוצגות באופן חלקי ובצורה בררנית על ידי כותבים שונים התרים אחר אילן גדול להיתלות בו לשם חריצת דין – לשבט או לחסד – על התנועה הציונית, על מדינת ישראל ועל יחסן ל"שאלה הערבית". ספר זה הוא פרי מחקר שביקש לבחון באופן שיטתי, שנה אחר שנה, את עמדותיו של איינשטיין כלפי המפעל הציוני והסוגיות הנכרכות בו באמצעות ניתוח כתביו ומכתביו, נאומיו ומסריו ואף מעשיו הפומביים. המחקר בחן שלל מסמכים ראשונים, שקצתם נחשפו לציבור אך לאחרונה, מתוך ניסיון להבינם על רקע השקפת עולמו הכוללת של איינשטיין. תוך כך נחשפה הזיקה בין השקפת עולמו הפוליטית הכללית ובין משנתו הציונית המשפיעות האחת על האחרת. את עמדותיו של איינשטיין ניתן להציג על מנעד הגותי תדיר שבקוטבו האחד התפיסה האוניברסלית (ליברליזם, פציפיזם ועל-לאומיות) ובקוטבו האחר התפיסה הפרטיקולרית הנוגעת לעם היהודי בכלל ולפתרון הלאומי למצוקותיו בפרט. כל אלה יש בהם כדי לספק תמונה שלמה ומלאה יותר של משנתו.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: יוסף גורני
תיאור: ראליזם אוטופי' – הייתכן?
מושג זה שטבע יוסף גורני ונמצא בלבו של הספר מורכב מצירוף של ניגודים, אך הוא המפתח לפענוח הדחפים של האישים והתנועות שהטביעו את חותמם על ההיסטוריה הציונית. הראליזם האוטופי תורגם לשיטה מדינית וחברתית שעיקרה הוא 'פשרה מקדמת', ובכוחה צמחו ופעלו בתנועה הציונית רעיונות ואידאלים מגוונים ואף נוגדים זה את זה: לאומיות היסטורית דתית ומודרנית חופשית, רומנטיקה רגשית, ליברליזם דמוקרטי וסוציאליזם מעמדי או עממי רווי בנטיות אוטופיות. כל אלה הניעו מערכת של אישים ומוסדות, ואף שנוצרו בתוכה ניגודים רעיוניים, פוליטיים וארגוניים, היו אלה ניגודים משלימים. האידאלים היו לתמרורי הדרכה והכוונה, והותאמו למציאות המשתנה שבתוכה פעלו. על כן קרויים הם 'אנשי כאן ועכשיו': התפיסה האוטופית והאידאלים הנחו אותם בלא שייכָּפו על התהליך ההיסטורי ובלא שיראו בהם צו עליון מוחלט. הססמה 'כאן ועכשיו' היתה ציווי קטגורי אישי ולאומי, פוליטי ומוסרי, מוחלט ויחסי כאחד. עם הקמת המדינה התפרק הראליזם האוטופי. הצרכים החברתיים והמדיניים דחקו את הנטיות האוטופיות מן הזירה הציבורית, ולא נמצא עוד כוח פוליטי שיהיה מסוגל לשמור על האיזון בין השיקול הראלי לנטייה האוטופית. מלחמת ששת הימים מציינת שלב נוסף בהתפרקות המערכת רבת-הניגודים המשלימים הזאת. בעקבותיה נפרדו דרכיהם של בעלי הנטיות האוטופיות הלאומיות: המאמינים בארץ ישראל השלמה - מזה, ואלה המאמינים באפשרות של הסדר שלום מדיני – מזה. התנועה הציונית אינה משכילה עוד לשלב בין כוחם של מנהיגים מדיניים, חברתיים ומורי הוראה רוחניים ובין המוסדות והארגונים שנוסדו בראשית הציונות. הדבר ניכר במיוחד בתחום המדיני. תהפוכות פוליטיות חוללו שינוי בציונות כולה. היא נעשית אוטופיה משיחית ומעמידה בסכנה את עצם קיומה היהודי הציוני של מדינת ישראל.
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב
מאת: שוש סיטון, מרים סנפיר, גילה רוסו-צימט
תיאור: האם קיים גן ילדים ישראלי טיפוסי? ואם כן, מיהם האנשים שעיצבו אותו והטביעו את חותמם עליו?
שלוש מומחיות בתחום החינוך בגיל הרך מספרות את סיפור תולדותיו של גן הילדים בארץ ישראל מאז היווסדו בשלהי המאה ה-19 ועד ימינו בספר זה, שחברו בו מחקר, ידע וניסיון אישי. הספר מתאר את העולם התרבותי שנהגה ונבנה עבור הילד העברי והישראלי ואת התמורות שחלו בתרבות העברית, במדעי החברה והחינוך במשך מאה שנות חשיבה פילוסופית ועשייה נמרצת בשדה בחינוך. מרכזיותו של הילד בתהליך החינוכי היא אבן יסוד בתפיסת גן הילדים, אך במהלך השנים ובחילופי הדורות התחוללו בחברה העברית והישראלית תמורות שבאו לידי ביטוי במוסד גן הילדים. בגנים העבריים הראשונים נועדו הילדים לדבר עברית וללמד את הוריהם לדבר בשפת עֵבֶר, לחוות את חגי ישראל המתחדשים במולדת ולחגוג אותם עם הוריהם, ומשהוקמה מדינת ישראל חיו הילדים העבריים הללו את תרבותה בטבעיות השמורה רק לילידי המקום. תמורות בהרכב החברה הישראלית, שהייתה בתוך שנים אחדות לחברת מהגרים הטרוגנית, חלחלו גם למערכת החינוך, והיא נדרשה לתת פתרונות ייחודיים לקשיים דיפרנציאליים. בחלוף הזמן השפיעו על מערכת החינוך גם שינויים טכנולוגיים שהתחוללו בעולם המערבי והשפיעו עליה להתמקד בטיפוח הקוגניציה והלמידה של הילד. טובי המדענים, הפסיכולוגים והמחנכים עסקו בפיתוח תכניות לימודים שיהיה בכוחן לטפח את הילד כמדען פעיל, סקרן, חושב וחוקר, גישה שהתבססה על תאוריית ההתפתחות ותהליכי הבניית הידע של הילד מבית מדרשו של ז'אן פיאז'ה. מכאן נדדה נקודת הכובד הפדגוגית אל הילד האורייני. התאוריות הפסיכו-לינגוויסטיות, שבהשפעתן נחשפו ההבנות המוקדמות של ילדים צעירים את מערכת הכתב, הציגו גישה חדשה ומורחבת של תפיסת הלשון הדבורה והכתובה כמקשה אחת. בסוף המאה העשרים עמד במרכז גן הילדים הילד האינדיבידואליסטי, שנולד לחברה מרובת גוונים, הטרוגנית במרקמה האתני והתרבותי, חברה פתוחה לארץ ולעולם - הלוא זהו הילד הפוסט-מודרני, המאפיין גם את תקופתנו. אלה הפרקים המרכזיים בתולדות גן הילדים העברי והישראלי, המתוארות בספר זה מתוך גישה התפתחותית היסטורית רחבת יריעה, על בסיס מבחר עשיר של מחקרים ותיעוד היסטורי מילולי וחזותי.
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב
מאת: בני מוריס
תיאור: היחסים בין מדינת ישראל לשכנותיה, מדינות ערב, ניצבים במוקד מפעל המחקר הענף של ההיסטוריון בני מוריס. בספר זה מובאים מחקרים היסטוריים, מאמרים עיתונאיים ורשימות אישיות פרי עטו. לצד דיונים על קרבות מלחמת השחרור בדיר יאסין וטנטורה, ימצא המעיין בקובץ זה דיון ביחסו של חיים ויצמן לערבים, ביחסו ופועלו של אלברט איינשטיין לסכסוך הציוני־ערבי וזיכרונות משהות המחבר בכלא 4 (על סירוב לשרת בשטחים) ומימי הלחימה והפציעה במלחמת ההתשה ב־1969.
עם עובד
מאת: מינה גולדברג
תיאור: עבודת דוקטור זו פורסמה בברלין בשנת 1934 ועניינה "סופות בנגב" - הפרעות נגד יהודי רוסיה בשנים 1881 - 1882. המחברת מינה לנדוי (לבית גולדברג), מנתחת כאן את הסיבות לפרוץ הפוגרומים, את מהלכם ואת השלכותיהם - בין השאר התפתחותה של הציונות ברוסיה.
העבודה מתפרסמת לראשונה בעברית בחלוף למעלה משמונים שנה לאחר כתיבתה, בעצם ימי שלטון הנאצים בגרמניה; וערב השנה העשרים לפטירתה של מינה לנדוי (1998-1911).
מאת: אלעד בן-דרור
תיאור: 'את לא מעלה על דעתך מה זה להחזיק את הקופים האלה ביחד וללחוץ עליהם להוציא מהם הסכם [...]. אני נשבע שלעולם לא אחזור לסוגיית ארץ ישראל', כתב ב-1949 מתווך האו"ם ראלף באנץ' לאשתו. שנה לאחר מכן זכה בפרס נובל לשלום על הצלחתו לסיים רשמית את מלחמת העצמאות באמצעות הסכמי שביתת הנשק, והיה לאפרו-אמריקני הראשון שזכה בפרס נובל. גם כיום סבורים רבים שבאנץ' היה המתווך הטוב ביותר בתולדות הסכסוך הישראלי-ערבי. למעשה, הוא ששרטט את גבולותיה של מדינת ישראל (עד 1967) ואת 'הקו הירוק'. מי היה באנץ'? האם היה קשר בין מוצאו האפרו-אמריקני ובין התפקיד שהוא מילא בסכסוך הערבי-ישראלי? מה באמת חשב על הערבים ועל היהודים? וכיצד הצליח לבסוף לגשר על האיבה ועל הפערים בין ישראל למדינות ערב? הספר מגולל את סיפורו האישי המסקרן בתוך סיפור מעורבותו של האו"ם בסוגיית ארץ ישראל בין 1947 ל-1949. תפקידו של באנץ' היה משמעותי ביותר: הוא היה יועץ לוועדת החקירה של האו"ם שהמליצה ב-1947 לחלק את הארץ; עמד בראש מזכירות הוועדה שנדרשה להוציא לפועל את תכנית החלוקה; שימש עוזרו הבכיר של מתווך האו"ם פולקה ברנדוט, ולאחר רצח ברנדוט היה לראש מנגנון התיווך מטעם האו"ם. הספר מתבסס על תיעוד ארכיוני רב ומגוון, שמקצתו נחשף כאן לראשונה, ומציג מסקנות מרתקות ומפתיעות.
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב
מאת: יאיר אורון
תיאור: חיבור זה מבקש להביא את סיפורם המופלא של יהודים וערבים במהלך אירועי הדמים של 1929. בשעה שבני שתי הקבוצות התעמתו, היו ביניהם גם כאלה שסיכנו את חייהם כדי להציל את בני הקבוצה האחרת. מאות יהודים ניצלו מן הטבח על־ידי ערביי חברון, ויהודים הצילו פלסטינים מידי יהודים. בספר, שיופיע בקרוב גם בערבית, עדויות על מספר מקרי הצלה, ביניהם עדות אברום בורג על משפחת אמו, ועדות בועז כיתאין, שסבו היה רופא בחברון. פרק נוסף עוסק במעשי הצלה בין שתי הקבוצות שקרו בשנים האחרונות. בכל מקרה של טבח, טיהור אתני או ג’נוסייד, ישנם המבַצעים והקורבנות, וישנם רוב האנשים, שחלקם תומכים ברוצחים ומרביתם ממשיכים לעסוק בשלהם, מאדישות או פחד. אך בכל אחת מזירות הפשע נמצא “גיבורים שקטים” שפעלו להציל ביודעם את הסכנות. במעשיהם הצילו לא רק את חיי הניצולים, אלא את נשמת אפה של האנושות כולה. לביטויי הטוב האלה יש משמעות מוסרית וחינוכית ראשונה במעלה, ואותם אנו מבקשים לא לשכוח אלא להבליט בימים אלו, עת מגפת הגזענות ועמה מרכיבים של פשיזם פושים הן בקרב הישראלים והן בקרב הפלסטינים. כשמידרדרים במדרון הגזענות ישנה נקודת אל־חזור, שממנה אי אפשר אלא ליפול לתהום. עדיין הדברים בידינו ותלויים בנו, ישראלים ופלסטינים החרדים ממה שמתרחש. תקוותנו שהספר יהווה אמצעי למאבק נגד הגזענות המתרחבת בקרב שתי החברות, ומופת לערך קדושת חיי אדם באשר הוא אדם, פלסטיני כיהודי.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: דב שוורץ
תיאור: "ציונות דתית" הוא קובץ מחקרים מטעם המכון לחקר הציונות הדתית ע"ש ד"ר זרח ורהפטיג, שעניינו בהיסטוריה של הציונות הדתית, בהגות הפילוסופית של אנשי הציונות הדתית ובתהליכים העוברים על התנועה והחברה הציונית הדתית, מייסודה בשנת 1902 ועד ימינו. בקובץ זה, מחקרים על מייסד "המזרחי", הרב יצחק יעקב ריינס, על הרב אברהם יצחק הכהן קוק ועל התגובות הרבניות לתוכנית ההתנתקות.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: שאול רגב
תיאור: קובץ מאמרים המבוסס על הרצאות שנישאו לראשונה בכינוס הבין-לאומי "יהודי איראן: זהות ומורשת" שהתקיים באוניברסיטת בר-אילן ואורגן בידי המרכז לחברה תרבות וחינוך במורשת יהדות ספרד על שם אהרן ורחל דהאן. פותחים את הקובץ דברים לזכרו של פרופ' אמנון נצר ז"ל, שהיה אחד מהעורכים. בקובץ מגוון מאמרים העוסקים בהנהגה, בחברה ובקהילה, בלשון ובתרבות של יהודי איראן, באמנות היהודית בה ומאמרי עדות על השכונה היהודית בטהרן ועל תרבות המזון שלה. המאמרים מקיפים תקופה ארוכה בחייה של קהילת יהודי איראן למן שלהי ימי הביניים ועד לאחר עליית מרביתם לישראל והשתלבותם בה.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: יוסי טרנר
תיאור: עניינו של חיבור זה הוא לברר את מרכזיות היחס לציון ולתפוצות במחשבה היהודית של המאה ה-20. הנחת היסוד של הדיונים הכלולים בו היא שהחל משנות השמונים של המאה ה-19, היחס לארץ ישראל ולתפוצות הגולה הפך למוקד ההתמודדות עם כלל סוגי הבעיות הפוקדות את הקיום היהודי מאז ועד היום. בעיות אלה כוללות את הופעת האנטישמיות המודרנית, ההתפוררות הקהילתית, התרבותית והמוסרית של העם היהודי, בעיית התבוללות והחינוך היהודי, מעמדם של היהודים והיהדות בעולם, ועוד. רוב פרקי הספר עוקבים אחר הדרך שבה ההתמודדות עם בעיות אלה השפיעה על היחס לציון ולתפוצות הגולה בהגותם של אחד העם, הרצל, שמעון דובנוב, הרמן כהן, מרטין בובר, יחזקאל קויפמן ומרדכי קפלן, כמו גם בדרך שבה השפיעה גישתם בשאלת עתידו של העם היהודי, בארץ ובחו"ל על דרך התמודדותם עם הבעיות השונות שהזמן גרמן. חלקו האחרון של הספר דן בשאלות אלה במסגרת הגותו העכשווית של הפילוסוף הישראלי, אליעזר שביד, ושל שלושה הוגים יהודיים הפועלים במציאות האמריקאית העכשווית: שאול מגיד, דניאל בויארין ודוד מאיירס. הספר כולל גם אחרית דבר שמציגה את מחשבותיו של המחבר באשר ללקחים שיש להפיק מהדיון בהקשרן של הבעיות הפוקדות את הקיום היהודי במדינת ישראל של זמננו.
הקיבוץ המאוחד
מאת: מרדכי פרידמן
תיאור: הרצל - האיש, האגדה, הפך והיה לרחוב, לשטר ולמשחק "הרצל אמר". רבים מדי הם אלה שחידת חייו ומותו זרה להם, מעטים מדי הם אלה שהחוויה הציונית שברא בוערת בהם. הספר אינו מביא לפני הקורא את קורות חייו של הרצל, אלא מתאר איך נבראה אגדת הרצל. הספר מנסה לפצח את סוד קסמו, מביא עדויות על יופיו המדהים, אישיותו הכריזמטית ותרומתם למסעו הציוני. מניין שאב הרצל את כוחו ליצור יש מאין? כיצד שינה עיתונאי בן 35 את פני ההיסטוריה? ומדוע עלה בסערה השמימה והוא בן 44 בלבד?
מאת: צפורה שחורי-רובין
תיאור: "ד"ר ישורון-ברמן היא ההיסטוריה של קופת חולים", כתב פרופ' יעקב הרט, מי שמילא את מקומה בשנת 1986 בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל-אביב, והטעים: "היא הייתה מאחרוני דור הנפילים החלוצים והמוכשרים, שבנו את התשתית הרפואית בקופת חולים ובישראל". בחמישים ואחת שנות עבודתה בקופת חולים הכללית, הטביעה ד"ר ישורון- ברמן את חותמה על מפעל הבריאות ועל החינוך לבריאות בארץ. הספר מתחקה אחר תחנות חייה, תשעים ותשע שנות חיים עתירי חזון ומעש, הקשורים קשר אמיץ עם ההיסטוריה של עם ישראל ועם ההתיישבות היהודית בארץ ישראל, ובעיקר - עם הקמתה של מערכת הבריאות הארץ ישראלית. הספר מאיר את דרכה של ד"ר טובה ישורון-ברמן בנתיבי הרפואה הארץ ישראלית ובוחן את תרומתה להתפתחות הרפואה הציבורית על רקע הקמתה של קופת חולים הכללית והפיכתה לגורם הבריאות מספר אחת במדינת ישראל; מתאר את קשייה כמנהלת שהצליחה לבסס את מקומה במרכז קופת חולים, אישה יחידה בהגמוניה של גברים; ומדגיש את המעמד שקנתה לה בתולדות הרפואה הציבורית בישראל.
הוצאת דקל - פרסומים אקדמיים בע"מ
מאת: אלי ריכנטל
תיאור: שילוב יוצאי ה״שטעטל״, העיירה היהודית, בשירות צבאי בקיסרות האוסטרית במאה ה 18- נתפש כבדיחה. הרעיון נתקל בהתנגדות של משרד המלחמה. אולם המציאות עלתה על כל דמיון. מאה שנים מאוחר יותר, שירתו בצבא הממלכה האוסטרו-הונגרי כ 300,000- יהודים, מהם 24 גנרלים! הספר מתאר את תולדותיהם של עשרה גנרלים יהודים מצבא הממלכה, שהיו עדיין בחיים כשהשתלטו הנאצים על מרכז אירופה. ברקע נסקרת מלחמת העולם הראשונה וחלקם של הקצינים היהודים בה. בניגוד לדעה כי האנטישמיות באוסטרו-הונגריה לא חלחלה לצבא, מצאנו כי הצבא היה נגוע בשנאת יהודים, אך הדבר צונזר בקפדנות. מנהיגותם והצטיינותם של הקצינים בשדות הקטל מתוארות בפירוט, עד לפרישתם. הספר בוחן אם דרגותיהם הבכירות סייעו בידיהם לשרוד את רדיפות השואה. מעניין, כי למרות מודעותם למדיניות האנטישמית של הנאצים בגרמניה ולניסיונותיהם לספח את אוסטריה עוד ב 1934- , נמנעו הקצינים, כרבים אחרים, מלקרוא את הכתובת על הקיר. הם המתינו בתקווה חסרת בסיס, עד שגורשו. לאחר סיפוחה של אוסטריה, לא הותוותה מדיניות נאצית לגורל קצינים אלה. רק בתום ועידת ואנזה בינואר 1942 , ארבע שנים לאחר הסיפוח, הוחלט על גירושם לגטו טרזין. חרף התנאים הקשים, שרדו אחדים מהם. בחלק ההונגרי חסו הגנרלים בצלו של העוצר הורטי. למרות חוקים אנטי-יהודים, הם ומשפחותיהם לא נפגעו. חלקם נפטר עוד לפני עליית ״צלב-החץ״ — פשיסטים הונגרים שהועלו לשלטון בחודשי המלחמה האחרונים על ידי הנאצים. אחד שרד את המלחמה על-אף התנכלויותיהם של הפשיסטים. מניין גנרלים אלה, שנשכחו מהתודעה הלאומית והבינלאומית, במידה רבה בעידודם של מכחישי שואה ודומיהם, ראויים לאזכור ויכולים לשמש מקור גאווה לעם היהודי.
הוצאת דקל - פרסומים אקדמיים בע"מ
מאת: מתיתיהו מינץ
תיאור: בספר נפרש המעגל הפורמטיבי של תנועת הנוער 'השומר הצעיר', החל בקבוצות הצופים היהודיות הראשונות בלבוב בשנת 1911 וכלה, לדידי המחבר, בסתיו 1921 עם פרישת מאיר יערי משומריה.
מאת: שמואל מעין
תיאור: הספר משקף נאמנה חיי נוער ולבטיו בגיל ההתבגרות, את מאבקיו עם הורים דתיים וחילוניים על רצונו לעלות ארצה ועל שאיפתו לחיות בה כעובד אדמה וכחבר קיבוץ וכל אלה במסגרת תנועת נוער ציונית-סוציאליסטית, באחת מערי פולין שבין שתי מלחמות העולם. כתוצאה מהחינוך בקן קאליש זה שבפולין (כמובן במסגרת התנועה כולה) עלו רבים מחבריו ארצה עוד לפני השואה וכן לאחריה ; ואילו בימי השואה השתתפו - ואף בעמדות מרכזיות - חברים מקן זה בלחימה נגד הצורר הנאצי כמו בגטאות וארשה, ביאליסטוק וצ'נסטוחוב.
מאת: יהודה באואר
תיאור: לאחר תבוסת הנאצים, בין 1944 ל-1948, ברחו כ 250,000 יהודים ממזרח אירופה למרכזה, בעיקר לגרמניה, איטליה ואוסטריה. מגמתם הכללית היתה להגיע לארץ ישראל. תנועת המונים זו התנהלה בדרך כלל בדרכים בלתי חוקיות או חוקיות למחצה, והיא הקיפה לא רק צעירים וצעירות, אלא גם משפחות מטופלות בילדים. סיכוים של הנודדים להגיע למחוז  חפצם לא היה רב, שכן ארץ ישראל היתה סגורה בפקודת השלטון  הבריטי. אף ארצות  אחרות לא ששו לקבל את שרידי השואה היהודיים. לאור אי הוודאות הכרוכה בנדידה זו, ולאור העובדה שהארצות מהן יצאו הנודדים הצהירו על כוונותיהן הכנות לשמש בית ליהודים שנותרו בהן, היתה אותה נדידה המונית תופעה האומרת דרשני. היתה זו ללא ספק הנדידה ההמונית, הבלתי חוקית, המאורגנת, הגדולה ביותר בעמים בעשרות השנים האחרונות. היא נודעה בשם העברי "הבריחה".  שתי משמעויות היו לתיבה זו בהקשר לאותה נדידה רבתי: מחד, ניתן השם לנדידה עצמה של המונים יהודיים שחיפשו מיפלט לגוף ולנפש מחוץ לגבולות  ארצות מולדתם : מאידך, היה זה  השם  של אירגון מוחשי מאוד,  אשר אירגן את רובה של הנדידה, אף כי בהחלט לא את כולה.
ספרית פועליםמורשת - בית עדות ע"ש מרדכי אנילביץ'
מאת: אלקנה מרגלית
תיאור: המחבר מנתח בספרו את התפתחותו האידאולוגית והחברתית של "השומר הצעיר" מראשיתו כתנועת נוער חפשית בגליציה ובפולין, ערב מלחמת העולם הראשונה, ועד לייסוד "הליגה הסוציאליסטית", ב-1936. במבוא מפורט מתוארים טיפוס האדם שחונך בתנועת הנוער ומורשתו התרבותית הייחודית. החלק הראשון של הספר סוקר את תהליך הסתגלותם של אנשי "השומר הצעיר" בארץ למציאות החדשה עד להקמת "הקיבוץ הארצי" והגדרתם האידיאולוגית. בחלק השני נסקרת תקופת השנים 1929 - 1936, דהיינו התפתחותו  של "השומר הצעיר" לכוח השלישי" בתנועת העבודה העברית והגדרת המארכסיזם המהפכני נוסח "השומר הצעיר". מתוארות גם השפעתויהן של התפתחויות אלה על תנועת הנוער בחו"ל.
הקיבוץ המאוחד
מאת: דן בראל
תיאור: בשנת 1865 הכתה מגפת הכולרה בירושלים. מדוע סבבו אז בעיר חבורות צעירים יהודים בתהלוכות של ריקודים וזמר מדוע נערכו בשיאה של המגפה חתונות בבתי קברות מגפת הכולרה קטלה רבים והחלכה אימים על תושבי הארץ יותר מכל מגפה אחרת. מאימת המגפה הוסרו מסכות, השתחררו עכבות, ונחשף קיטוב חברתי. אבל התגלו גם עזרה הדדית והישגיים רפואיים, ובעיקר נגלה מרקם החיים. בספר זה מובא סיפורן שלמגפות הכולרה בארץ-ישראל בשלהי התקופה העות'מאנית, ויותר מכך זה סיפורה של ארץ בהתפתחות, חברה בהתהוות, ממשל מיושן ומדע חדש ומהפכני בהיווצרות. הספר, פרי עבודת מחקר רב-תחומית וארוכת שנים, חושף היבט חדשני על תקופה מרתקת וימים אפלים. בעידן שבו המגפות חוזרות ומסכנות חיים, מגפות העבר זורעות אור על תקופה שבה היה גורם המחלה עלום מעיני הציבור ואנשי המדע, וגם על גילוי החיידקים מחוללי המחלות, על תקופה שבה היתה הרפואה הציבורית חלום רחוק, ואת מקומה תפסו מטפלים עממיים, הסגרים, קמעות, ובעיקר חרדות. ד"ר דן בראל, מיקרוביולוג והיסטוריון, בוחן כאן, באמצעות מחקר מתחום ההיסטוריה של הרפואה, אחת מן התקופות החשובות ביותר בהיסטוריה החדשה של ארץ-ישראל.
מוסד ביאליק
מאת: פרידה שור
תיאור: הספרייה ע"ש ר' מתתיהו שטראשון בווילנה נוסדה על-בסיס ספרייה פרטית ונודעה ברחבי העולם בזכות אוצרות נכסי התרבות היהודית האצורים בה; אוספי הספרות העברית, אינקונבולות, דפוסים נדירים וכתבי-יד. לאורך כל שנות קיומה, הייתה הספרייה מרכז מכונן של חיי הרוח והתרבות היהודיים בווילנה על כל זרמיהם ומפלגותיהם, חרף התמורות הפוליטיות, החברתיות, הלשוניות והכלכליות שהתחוללו בליטא ככלל ובווילנה בפרט. ספרייה זו שמשה אבן שואבת לשוחרי דעת למשכילים, רבנים, תלמידי חכמים וחוקרים והיתה לאחד מסממניה המובהקים של אווירת הלמדנות והחקרנות שאפיינה את 'ירושלים דליטא'. הספר מתאר את הספרייה ע"ש ר' מתתיהו שטראשון מראשיתה ועד לחורבנה בידי הנאצים בימי השואה ואת השתלשלות האירועים שהוליכו את שרידיה לספריית ייוו"א בניו-יורק, להיכל הספרים הליטאי הלאומי ולישראל. לצד תיאור דמותו של ר' מתתיהו שטראשון, מבקש חיבור זה לתאר את דמותם של אישים נוספים שהיו שותפים להקמתה, ניהולה ובניית אוספיה של הספרייה שנקראה על- שמו ובראשם דמותו של הספרן והסופר חייקל לונסקי. הספר מיועד למתעניינים בתרבות יהודית, בתולדות היהודים בווילנה, בציונות, בשואה, בספרות ובשפה העברית והיידיש וכן בתולדות הספר והספריות. המחברת, ד"ר פרידה שור, מנהלת את הספרייה במרכז האוניברסיטאי אריאל בשומרון שאותה הקימה. היא מרצה במידענות, במידענות רפואית ובתחומים שונים של הדרכה לספריות במסגרת הלימודים האקדמיים במרכז האוניברסיטאי אריאל בשומרון.
דיונון הוצאה לאור מבית פרובוק בע"מ
מאת: איריס גרייצר
תיאור: אחד הנושאים המרכזיים שמעסיקים את מדינת ישראל עוד מתקופת המדינה שבדרך, ושנובעים מהיותה מדינת הגירה, הוא הצורך במתן שיכון ודיור למאות, אלפים ויותר מהגרים המתדפקים על דלתותיה. במונחי מודרניזציה, ארץ־ישראל של ראשית המאה העשרים הייתה ארץ חדשה, כר נרחב לניסויים בהתיישבות. הציונות המעשית אימצה את מודל הכפר כצורת היישוב הדומיננטית של ארץ־ישראל, מחוזקת בערכים חלוציים ועטופה באידיאולוגיה ובסמלי סטטוס. החלוצים, לעומת זאת, נמשכו ברובם דווקא אל העיר, שהייתה אז מעוז היוזמה הפרטית, רחוקה מתפיסות חברתיות שוויוניות, שראתה בשיכון פועלים בתוכה סכנה ליציבות הפוליטית־שלטונית בה. בנקודה זאת נוצר לאחר מלחמת העולם הראשונה המפגש בין התנועות החברתיות, שהחלו להרים מפעל אדירים של שיכון שכבות הפועלים בערים באירופה כחלק מסוציאליזם מוניציפלי, דוגמת וינה, לבין תנועת השיכון העירונית של הפועלים בארץ־ישראל. הייחודיות של הספר טמונה בארבע נקודות עיקריות:
•בראייה ההשוואתית הרחבה בין הנעשה בתחום השיכון הציבורי של פועלי העיר בארץ־ישראל בתקופת טרום המדינה, לבין הפעילות בנושא זה באותה תקופה במדינות אחרות.
•במחקר המתמקד בבסיס האידיאולוגי של שיכון הפועלים העירוני בארץ־ישראל, תוך יצירת כלים רעיוניים ומעשיים לבניית אלפי יחידות דיור בשכונות עובדים ופועלים, שהפכו לערש השיכון הציבורי בארץ־ישראל.
•בדיון ב"ארכיטקטורה החברתית" של שיכון הפועלים כמיישמת את הרעיונות החברתיים שבדיור הומני, שוויוני ואיכותי, התואם את אורח חייו של האדם העובד.
•בחשיפה ראשונית ומעמיקה של תהליכי המוניציפליזציה בארץ־ישראל בתקופת המנדט ושל הקשר שלהם לדמוקרטיזציה של התחיקה העירונית בקריות הפועלים, כבסיס לתחיקה מקומית מתקדמת במדינת ישראל. הספר הנו תוצר של שנים רבות של מחקר, ומכנס חומרים שחלקם פורסמו ורובם טרם ראו אור בראייה אינטגרטיבית רחבה, הרלוונטית גם לימינו אלה.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: חגית כהן
תיאור: מה היה מקומן של המלה הכתובה ושל הקריאה בדרמת ההתערות של יהודי מזרח אירופה בעולם החדש? איזה תפקיד מילאו סופרים, עורכי עיתונים, מוציאים לאור, מוכרי ספרים וספריות בחייהם של מיליוני מהגרות ומהגרים שהגיעו לצפון אמריקה בשלהי המאה התשע עשרה ובראשית המאה העשרים? שאלות אלה ניצבות ביסודו של הספר נפלאות בעולם החדש, שדן בשוק ספרי היידיש בארצות הברית, כפי שהתפתח בתקופת ההגירה ההמונית ועד מלחמת העולם השנייה. הספר תורם תובנות חדשות להבנת התפתחותה של תרבות היידיש המודרנית, ומוסיף נדבך חדש לחקר התפוצה הגדולה ביותר בעולם היהודי - הקהילה היהודית בארצות הברית. עולה ממנו, כי בניגוד לדימוי המקובל, ציבור המהגרים ממזרח אירופה לא נמנה עם שכבת האנאלפבתים בחברה היהודית באימפריה הרוסית, וכי לפעילות הספרותית והמו"לית ביידיש בארצות הברית היה קהל קוראים שהלך וגדל ככל שגאו גלי ההגירה החל בשנות התשעים של המאה התשע עשרה. בעשורים הראשונים של ההגירה ההמונית סייע שוק ספרי היידיש למהגרים בתהליך האמריקניזציה, ואילו בעשורים המאוחרים יותר ביטא הספר ביידיש את זהותם האתנית של המהגרים היהודים. שוק ספרי היידיש בארצות הברית פעל אפוא בין דרישות ההתערות לאתגרי האתניזציה. נפלאות בעולם החדש הוא המשך לספרה הקודם של המחברת בחנותו של מוכר הספרים: חנויות ספרים יהודיות במזרח אירופה במחצית השנייה של המאה התשע עשרה )מאגנס 2006 (. שני הספרים פורשׂים יריעה רחבה באשר למקומן של האוריינות ותרבות הדפוס בהנעת תהליכים חברתיים ותרבותיים בקרב יהדות מזרח אירופה, בארצות מוצאם ובארצות הגירתם.
האוניברסיטה הפתוחה
מאת: ישי ארנון
תיאור: ההיסטוריוגרפיה של התנועה הציונית הדתית רחוקה ממיצויה המלא. הספר ציונות דתית בארצות מבוא השמש, פרי מחקרו המקיף והמעמיק של חוקר הציונות הדתית ישי ארנון, חושף לראשונה את קורות התנועה הציונית הדתית המאורגנת בארצות צפון אפריקה: תוניסיה, לוב, מרוקו ואלג'יריה. ראשיתה של התנועה הציונית הדתית בארצות אלה התרחשה במהלך מלחמת העולם השנייה, בשנת 1943 ,בה החלו מגעים בין חוגים דתיים וציוניים בצפון אפריקה לבין התנועה הציונית הדתית בארץ ישראל. אלה הצמיחו מגמות ציוניות דתיות מגוונות, שהתלכדו לתנועה ציונית דתית צפון אפריקאית. תנועה זו התקיימה בשלב האחרון של הקולוניאליזם, שהסתיים בעצמאות לוב בשנת 1952 ,מרוקו ותוניסיה בשנת 1956 ואלג'יריה בשנת 1962 .בתקופת השנים 1948-1956 עלו יהודים רבים מצפון אפריקה לישראל וחלקם נקלטו במגזרי התנועה הציונית הדתית בארץ. שנת 1956 נמצאה אפוא כנקודת ציון מתאימה לסיומו של הספר. עיקרו של הספר בשלושה עניינים הכרוכים זה בזה. האחד, ניסיונותיו ומאמציו של ציבור יהודי צפון אפריקאי לגאולה עצמית ולהשתלבות בבניין הארץ, באמצעות התחברות אל המהפכה הציונית דתית ובפרט אל האתוס החלוצי של 'תורה ועבודה'. השני, פעילותם ומאבקיהם של מנהיגים בצפון אפריקה לשמירה על זהותו הדתית והציונית של הציבור המקומי במהלך עקירתו מארץ הולדתו ושתילתו במולדתו, ביישוב ובמדינת ישראל. בשניהם נטלה התנועה הציונית הדתית בארץ ישראל חלק פעיל, מתוך הגשמת חזון קיבוץ הגלויות ושאיפתה לבצר את התיישבותה ממניעים ציוניים דתיים ופוליטיים. נושא זה, השלישי בספר, נידון בו בהרחבה.
הקיבוץ המאוחד
הצג עוד תוצאות