נמצאו 216 ספרים בקטגוריה
לכל הספרייה
מאת: יוסף פונד
תיאור: תנועת פועלי אגודת ישראל (פא"י) צמחה בפולין ובארץ ישראל בראשית שנות העשרים מתוך אגודת ישראל האורתודוקסית. ראשי פא"י גיבשו אידיאולוגיה בעלת רכיבים סוציאליסטיים וביקשו לבנות בארץ-ישראל חברה שוויונית המבוססת על אדני התורה. בארץ-ישראל הייתה פא"י לחלק ממחנה הפועלים. מנהיגיה לא נענו לדרישות ראשי אגודת ישראל להישאר בחיק תנועת האם ונקטו מדיניות פוליטית עצמאית, לעיתים אף בניגוד לדרישות מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל. בשל כך התפתח בפא"י מאבק בין המבקשים להדק את הקשר עם אגודת ישראל ולמתן את עמדות תנועתם לבין אלו שביקשו לרופף קשר זה ולנקוט מדיניות פוליטית עצמאית לחלוטין. פא"י השתתפה באופן פעיל בבניית הארץ. לאחר קום המדינה היא בחרה בדרך ממלכתית של השתתפות במוסדות המדינה והייתה לחלוץ ההולך לפני המחנה האגודאי. בכך סללה דרך לעיצוב חברה חרדית חדשה. מדוע נותרה פא"י תנועה קטנה בשולי מחנה הפועלים עד שירדה לבסוף מהבמה הפוליטית? מהם הגורמים שהביאו לירידתה? שאלות אלה נדונו בספר זה, המתאר זו הפעם הראשונה את האידיאולוגיה ואת הפעילות של תנועה ייחודית זו.
יד יצחק בן-צבי
מאת: רבקה בליבוים
תיאור: כיצד קיבלה מדינת היהודים את השם “ישראל“? לאנשים החיים היום במדינת ישראל וגם מחוצה לה שמה של המדינה ברור ומובן מאליו. כך הרגישו רבים מיד לאחר ההכרזה על שם המדינה בה’ באייר תש“ח. ואולם לא כך היו פני הדברים בחודשים שקדמו להקמתה. למן כ“ט בנובמבר 1947 התנהל שיח ציבורי נרחב על שאלת שמה של "המדינה שבדרך" בכלים שעמדו לרשות הציבור באותה התקופה – במכתבים למערכת, במאמרים בעיתונות ובמכתבים למוסדות. בספר מוצגות עשרות ההצעות לשם המדינה שעלו בחודשים הללו – מיהודה וציון ועד עברייה והתקווה. נידונים בהרחבה השמות המרכזיים והדעות בעדם ונגדם, נפרסת השתלשלות העניינים שהובילה לקביעת השם ישראל, ונשאלת השאלה למי זכות הראשונים על השם. בחירת השם הייתה כרוכה בסוגיות עקרוניות ואידאולוגיות, כגון היחס בין ישות מדינית לטריטוריה, בין יהודי התפוצות ליישוב העברי ובין תושבי הארץ היהודים והערבים. סוגיות אלו וכן ההיבטים הלשוניים הכרוכים בשמות השונים נדונים בשני הפרקים האחרונים של הספר.
יד יצחק בן-צבי
מאת: אביגיל פז-ישעיהו
תיאור: הספר תנאים של שותפות עוסק בשלושה דגמים ייחודיים ושונים זה מזה של מסגרות חיים שיתופיות שהוקמו לראשונה בארץ ישראל בתקופת העלייה השנייה והשלישית: קבוצה, קומונה ארצית וקיבוץ. לכולן היה יסוד רעיוני, ארגוני וחברתי מכונן משותף: שותפות מלאה בייצור ובצריכה. אף על פי כן נבדלו הן זו מזו בפירוש שנתנו לעקרון השותפות ולנגזר ממנו: מהו גודלו הנכון, היעיל והרצוי של הקולקטיב השיתופי? מה הם יעדיו הכלכליים והלאומיים? אילו אורחות חיים ייטיבו לבטא, הלכה למעשה, את השקפת העולם השיתופית? אביגיל פז-ישעיהו חקרה את שלושת הדגמים השיתופיים הללו והתמקדה בדגניה, הקבוצה הראשונה, שהוקמה בשנת 1910; בגדוד העבודה, שהוקם בשנת 1920 ונועד להיות קומונה ארצית; והקיבוצים הראשונים עין חרוד ותל-יוסף שנוסדו במסגרתו. היא בוחנת לעומקו את תהליך העיצוב הראשוני של המסגרות השיתופיות הראשונות בארץ, את דרך מימושם של הרעיונות המופשטים בחיי היום-יום ואת הפרשנות השונה שהעניקו חברי הקבוצה, הקיבוץ והקומונה לעיקרי היסוד המוסכמים: שותפות ושוויון כלכלי וחברתי. אף לא אחת מן המסגרות השיתופיות שמרה לאורך זמן על הדגם הראשוני שעל פיו עוצבה, שכן מראשית דרכן היה עליהן להתאים עצמן תדיר למציאות החיים המשתנה. מידת נכונותן להשתנות, תוך כדי שמירה על עיקרי היסוד המרכזיים שלהן התבררה כתנאי הכרחי שקבע את יכולתן להתקיים כמסגרות שיתופיות לאורך זמן. גדוד העבודה שהתפורר שנים ספורות לאחר הקמתו לא הצליח ליצור בתוכו הסכמה נרחבת על עקרונות היסוד המשותפים, אך גם סירב להתגמש אל מול המגבלות שהציבה בפניו מציאות החיים שהשתנתה. כקומונה וכאוטופיה חברתית בלתי מתפשרת הוא היה ל'כישלון למופת'. הקבוצה והקיבוץ, שתוארו בפי מרטין בובר 'ניסיון שלא נכשל', הקימו בהמשך דרכם את התנועות הקיבוציות ובעזרתן את התשתית היישובית שעיצבה את גבולות המדינה שבדרך. בדרכה הרעיונית והחברתית של ההתיישבות השיתופית היא התוותה את האתוס המכונן של החברה הישראלית בשנותיה הראשונות. אפשר אפוא לומר כי צדם האחר של הניסיונות החברתיים שלא זכו להתגשם במלואם אינו בהכרח כישלונם אלא מימושם החלקי, השונה, האפשרי במסגרות חברתיות אחרות שהושפעו מהם.
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב
מאת: ישראל ברטל, חיים גורן
תיאור: ספר זה הינו הכרך החמישי היוצא לאור במסגרת מפעל 'ספר ירושלים, המקיף את תולדות ירושלים לדורותיה. קובץ המחקרים שלפנינו מוקדש למאה ועשרים השנים האחרונות של השלטון העות'מאני שבהן עברה העיר הקדושה ממעמד של עיירה נידחת במזרח התיכון למוקד פעילות מלא מתחים של ארגונים בין-לאומיים, מעצמות אירופאיות, תנועות דתיות חדשות וזרמים רעיוניים בעלי אופי מודרני. שני ציוני הדרך הכרונולוגיים שנבחרו לתחום את גבולותיה של תקופת ההתחדשות והבנייה המודרנית בירושלים קשורים בהתעצמותה של הנוכחות האירופית במזרח התיכון: מסע נפוליאון לארץ ישראל בשנת 1799 פותח את התקופה, זאת אף שלמסע הצבאי של הצבא הצרפתי ממצרים לעכו לא הייתה השפעה ישירה על העיר ויושביה, ואחדים מן החוקרים אינם רואים בו את 'ראשיתה של העת החדשה' בתולדות הארץ והעיר: התקופה מסתיימת בציון דרך צבאי אחר, המסמל את קצו של השלטון העות'מאני בן ארבע מאות השנים בארץ ישראל ובסוריה: כיבוש ירושלים בידי הצבא האנגלי בחורף 1917. בין שני המאורעות הצבאיים הללו הלכה ההשפעה האירופאית והתחזקה בארץ ישראל בכלל, וירושלים בפרט. בתוך הסיפור הכללי המגוון של פסיפס הדתות והעדות בירושלים תופס היישוב היהודי בירושלים מקום מיוחד. הקהילה היהודית בעיר נבנתה לאורך מאות שנים מהגירה של יחידים וקבוצות, ששימרו דפוסי ארגון, אורח חיים, לשון ומנהג שהביאו עמם מארצות מוצאם. בעיר התרקם מעין מיקרוקוסמוס של תפוצות היהודים השונות. במאה התשע עשרה המשיכה הזיקה החברתית, התרבותית והכלכלית לקהילות המוצא להשפיע על האוכלוסייה היהודית. ואולם בה בעת החלו תהליכי המודרניזציה לגרום תמורות. לקראת שלהי המאה הולך ונוצר בארץ יישוב חדש בעל סממנים מודרניים מובהקים וזיקה לתנועה הלאומית היהודית החדשה. אך ירושלים נותרה מעוז דתי ודמוגרפי של יישוב ישן, שמרני באורחות חייו.
יד יצחק בן-צבי
מאת: יעל רשף
תיאור: עם כיבוש הארץ בידי הבריטים בשלהי מלחמת העולם הראשונה הוכרזה העברית כשפה רשמית, בצד האנגלית והערבית. איך נשמעה עברית זו בפי דובריה? איך שימשה אותם בכתב בחיי המעשה? בספר זה מובא לראשונה דיון בשאלות אלו על יסוד בחינה של תיעוד טקסטואלי נרחב. הספר שופך אור על סוגיות לשון מהותיות הנוגעות לתקופה מכרעת זו בתולדות העברית ומספק תיאור מקיף של אופי העברית השימושית, בכתב ובעל פה, ברבדיה המוקדמים. המחקר בספר מבוסס על ניתוח בלשני וסוציולינגוויסטי של מבחר רחב של טקסטים מתקופת המנדט, ואף משולבים בו תצלומים מקוריים של טקסטים, המאפשרים לקורא להתוודע התוודעות בלתי אמצעית אל אופי לשון התקופה.
האקדמיה ללשון העברית
מאת: עדה גבל
תיאור: הספר 'חרדים ואנשי מעשה' מתחקה אחר יסודותיה החברתיים והאידאולוגיים של תנועת פועלים קטנה, 'פועלי אגודת ישראל'. הוא עוקב אחר צעירים חרדים שביקשו להישאר נאמנים למסורת ישראל-סבא ולבית החברתי והפוליטי שממנו באו, מפלגת אגודת ישראל, ויחד עם זאת להיות חלק מהשינוי שהתחולל בחברה היהודית בארץ ישראל בראשית המאה העשרים - הקמת היישוב העברי הציוני המבוסס על עבודה עברית. חברי 'פועלי אגודת ישראל' הלכו בין הטיפות: הסתדרות פועלים, עצמאית, שפעלה מחוץ לחסותה של הסתדרות העובדים הכללית; אימוץ ערכי הסוציאליזם וההתיישבות העברית, אבל ללא עזרה מקק"ל או מקרן היסוד; עבודה עברית, אך ללא שימוש בשביתות ובהפגנות; הצהרה רשמית על קבלה מוחלטת של הסמכות הרבנית, אך לא פעם - התנהלות עצמאית המנוגדת לעמדה הרשמית של הרבנים. לצד היבטים אלה, מעלה הספר סוגיות נוספות ומעוררות מחשבה, שאלות של זהות וערעור על מושגים ידועים: מהי ציונות? מהי מנהיגות? מהם גבולות הציות? מי מוביל את מי: המנהיגות העולמית או אנשי השטח? הכותבת מאפשרת בכך הצצה אל המתחים שבין אידאלים נשגבים לבין המציאות המורכבת, בין הציבורי לאישי.
יד יצחק בן-צבי
מאת: יוסף מקס
תיאור: הספר "יהדות על פרשת דרכים" יצא לאור לראשונה בשפה הגרמנית בשנת 1908. המחבר, הרב מקס מרדכי יוסף (1950-1868), נחשב לתופעה יוצאת דופן באותם ימים: הוא נמנה במובהק עם שורות מחנה היהדות הליברלית, ובה בעת היה פעיל ציוני נלהב. "יהדות על פרשת דרכים" הוא כתב הגנה על הרעיון הציוני העושה שימוש דווקא בטיעונים דתיים והתחשבנות חסרת רחמים של המחבר עם נטיות ההתבוללות של עמיתיו הרבנים הגרמנים במחנה הלא-אורתודוקסי. כדי לתת מענה למשבר הקיומי של היהדות בעת החדשה, כדי להתגבר על הבעיות שמציבה הנאורות, ובכל זאת להימנע מחזרה אל התלמוד ואל הגטו, על הציונות הפוליטית להתעצב מתוך אידאליזם מוסרי ודתי, כך מציע מקס יוסף. לדידו הדרך היחידה להישרדות היהדות הדתית היא הציונות. טענה מקורית זו היא החידוש שבספר, המתפרסם כעת בפעם הראשונה בתרגום עברי.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: ניב גולדשטיין
תיאור: שלא כמשנתו הפיזיקלית של אלברט איינשטיין, אשר זכתה וזוכה להתעניינות אקדמית עולמית, הגותו באשר למפעל הציוני נותרה כאבן שאין לה הופכין כמעט. למרות זאת, התבטאויותיו בעניין חשוב זה מוצגות באופן חלקי ובצורה בררנית על ידי כותבים שונים התרים אחר אילן גדול להיתלות בו לשם חריצת דין – לשבט או לחסד – על התנועה הציונית, על מדינת ישראל ועל יחסן ל"שאלה הערבית". ספר זה הוא פרי מחקר שביקש לבחון באופן שיטתי, שנה אחר שנה, את עמדותיו של איינשטיין כלפי המפעל הציוני והסוגיות הנכרכות בו באמצעות ניתוח כתביו ומכתביו, נאומיו ומסריו ואף מעשיו הפומביים. המחקר בחן שלל מסמכים ראשונים, שקצתם נחשפו לציבור אך לאחרונה, מתוך ניסיון להבינם על רקע השקפת עולמו הכוללת של איינשטיין. תוך כך נחשפה הזיקה בין השקפת עולמו הפוליטית הכללית ובין משנתו הציונית המשפיעות האחת על האחרת. את עמדותיו של איינשטיין ניתן להציג על מנעד הגותי תדיר שבקוטבו האחד התפיסה האוניברסלית (ליברליזם, פציפיזם ועל-לאומיות) ובקוטבו האחר התפיסה הפרטיקולרית הנוגעת לעם היהודי בכלל ולפתרון הלאומי למצוקותיו בפרט. כל אלה יש בהם כדי לספק תמונה שלמה ומלאה יותר של משנתו.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: יוסף גורני
תיאור: ראליזם אוטופי' – הייתכן?
מושג זה שטבע יוסף גורני ונמצא בלבו של הספר מורכב מצירוף של ניגודים, אך הוא המפתח לפענוח הדחפים של האישים והתנועות שהטביעו את חותמם על ההיסטוריה הציונית. הראליזם האוטופי תורגם לשיטה מדינית וחברתית שעיקרה הוא 'פשרה מקדמת', ובכוחה צמחו ופעלו בתנועה הציונית רעיונות ואידאלים מגוונים ואף נוגדים זה את זה: לאומיות היסטורית דתית ומודרנית חופשית, רומנטיקה רגשית, ליברליזם דמוקרטי וסוציאליזם מעמדי או עממי רווי בנטיות אוטופיות. כל אלה הניעו מערכת של אישים ומוסדות, ואף שנוצרו בתוכה ניגודים רעיוניים, פוליטיים וארגוניים, היו אלה ניגודים משלימים. האידאלים היו לתמרורי הדרכה והכוונה, והותאמו למציאות המשתנה שבתוכה פעלו. על כן קרויים הם 'אנשי כאן ועכשיו': התפיסה האוטופית והאידאלים הנחו אותם בלא שייכָּפו על התהליך ההיסטורי ובלא שיראו בהם צו עליון מוחלט. הססמה 'כאן ועכשיו' היתה ציווי קטגורי אישי ולאומי, פוליטי ומוסרי, מוחלט ויחסי כאחד. עם הקמת המדינה התפרק הראליזם האוטופי. הצרכים החברתיים והמדיניים דחקו את הנטיות האוטופיות מן הזירה הציבורית, ולא נמצא עוד כוח פוליטי שיהיה מסוגל לשמור על האיזון בין השיקול הראלי לנטייה האוטופית. מלחמת ששת הימים מציינת שלב נוסף בהתפרקות המערכת רבת-הניגודים המשלימים הזאת. בעקבותיה נפרדו דרכיהם של בעלי הנטיות האוטופיות הלאומיות: המאמינים בארץ ישראל השלמה - מזה, ואלה המאמינים באפשרות של הסדר שלום מדיני – מזה. התנועה הציונית אינה משכילה עוד לשלב בין כוחם של מנהיגים מדיניים, חברתיים ומורי הוראה רוחניים ובין המוסדות והארגונים שנוסדו בראשית הציונות. הדבר ניכר במיוחד בתחום המדיני. תהפוכות פוליטיות חוללו שינוי בציונות כולה. היא נעשית אוטופיה משיחית ומעמידה בסכנה את עצם קיומה היהודי הציוני של מדינת ישראל.
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב
מאת: שוש סיטון, מרים סנפיר, גילה רוסו-צימט
תיאור: האם קיים גן ילדים ישראלי טיפוסי? ואם כן, מיהם האנשים שעיצבו אותו והטביעו את חותמם עליו?
שלוש מומחיות בתחום החינוך בגיל הרך מספרות את סיפור תולדותיו של גן הילדים בארץ ישראל מאז היווסדו בשלהי המאה ה-19 ועד ימינו בספר זה, שחברו בו מחקר, ידע וניסיון אישי. הספר מתאר את העולם התרבותי שנהגה ונבנה עבור הילד העברי והישראלי ואת התמורות שחלו בתרבות העברית, במדעי החברה והחינוך במשך מאה שנות חשיבה פילוסופית ועשייה נמרצת בשדה בחינוך. מרכזיותו של הילד בתהליך החינוכי היא אבן יסוד בתפיסת גן הילדים, אך במהלך השנים ובחילופי הדורות התחוללו בחברה העברית והישראלית תמורות שבאו לידי ביטוי במוסד גן הילדים. בגנים העבריים הראשונים נועדו הילדים לדבר עברית וללמד את הוריהם לדבר בשפת עֵבֶר, לחוות את חגי ישראל המתחדשים במולדת ולחגוג אותם עם הוריהם, ומשהוקמה מדינת ישראל חיו הילדים העבריים הללו את תרבותה בטבעיות השמורה רק לילידי המקום. תמורות בהרכב החברה הישראלית, שהייתה בתוך שנים אחדות לחברת מהגרים הטרוגנית, חלחלו גם למערכת החינוך, והיא נדרשה לתת פתרונות ייחודיים לקשיים דיפרנציאליים. בחלוף הזמן השפיעו על מערכת החינוך גם שינויים טכנולוגיים שהתחוללו בעולם המערבי והשפיעו עליה להתמקד בטיפוח הקוגניציה והלמידה של הילד. טובי המדענים, הפסיכולוגים והמחנכים עסקו בפיתוח תכניות לימודים שיהיה בכוחן לטפח את הילד כמדען פעיל, סקרן, חושב וחוקר, גישה שהתבססה על תאוריית ההתפתחות ותהליכי הבניית הידע של הילד מבית מדרשו של ז'אן פיאז'ה. מכאן נדדה נקודת הכובד הפדגוגית אל הילד האורייני. התאוריות הפסיכו-לינגוויסטיות, שבהשפעתן נחשפו ההבנות המוקדמות של ילדים צעירים את מערכת הכתב, הציגו גישה חדשה ומורחבת של תפיסת הלשון הדבורה והכתובה כמקשה אחת. בסוף המאה העשרים עמד במרכז גן הילדים הילד האינדיבידואליסטי, שנולד לחברה מרובת גוונים, הטרוגנית במרקמה האתני והתרבותי, חברה פתוחה לארץ ולעולם - הלוא זהו הילד הפוסט-מודרני, המאפיין גם את תקופתנו. אלה הפרקים המרכזיים בתולדות גן הילדים העברי והישראלי, המתוארות בספר זה מתוך גישה התפתחותית היסטורית רחבת יריעה, על בסיס מבחר עשיר של מחקרים ותיעוד היסטורי מילולי וחזותי.
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב
מאת: בני מוריס
תיאור: היחסים בין מדינת ישראל לשכנותיה, מדינות ערב, ניצבים במוקד מפעל המחקר הענף של ההיסטוריון בני מוריס. בספר זה מובאים מחקרים היסטוריים, מאמרים עיתונאיים ורשימות אישיות פרי עטו. לצד דיונים על קרבות מלחמת השחרור בדיר יאסין וטנטורה, ימצא המעיין בקובץ זה דיון ביחסו של חיים ויצמן לערבים, ביחסו ופועלו של אלברט איינשטיין לסכסוך הציוני־ערבי וזיכרונות משהות המחבר בכלא 4 (על סירוב לשרת בשטחים) ומימי הלחימה והפציעה במלחמת ההתשה ב־1969.
עם עובד
מאת: מינה גולדברג
תיאור: עבודת דוקטור זו פורסמה בברלין בשנת 1934 ועניינה "סופות בנגב" - הפרעות נגד יהודי רוסיה בשנים 1881 - 1882. המחברת מינה לנדוי (לבית גולדברג), מנתחת כאן את הסיבות לפרוץ הפוגרומים, את מהלכם ואת השלכותיהם - בין השאר התפתחותה של הציונות ברוסיה.
העבודה מתפרסמת לראשונה בעברית בחלוף למעלה משמונים שנה לאחר כתיבתה, בעצם ימי שלטון הנאצים בגרמניה; וערב השנה העשרים לפטירתה של מינה לנדוי (1998-1911).
מאת: אלעד בן-דרור
תיאור: 'את לא מעלה על דעתך מה זה להחזיק את הקופים האלה ביחד וללחוץ עליהם להוציא מהם הסכם [...]. אני נשבע שלעולם לא אחזור לסוגיית ארץ ישראל', כתב ב-1949 מתווך האו"ם ראלף באנץ' לאשתו. שנה לאחר מכן זכה בפרס נובל לשלום על הצלחתו לסיים רשמית את מלחמת העצמאות באמצעות הסכמי שביתת הנשק, והיה לאפרו-אמריקני הראשון שזכה בפרס נובל. גם כיום סבורים רבים שבאנץ' היה המתווך הטוב ביותר בתולדות הסכסוך הישראלי-ערבי. למעשה, הוא ששרטט את גבולותיה של מדינת ישראל (עד 1967) ואת 'הקו הירוק'. מי היה באנץ'? האם היה קשר בין מוצאו האפרו-אמריקני ובין התפקיד שהוא מילא בסכסוך הערבי-ישראלי? מה באמת חשב על הערבים ועל היהודים? וכיצד הצליח לבסוף לגשר על האיבה ועל הפערים בין ישראל למדינות ערב? הספר מגולל את סיפורו האישי המסקרן בתוך סיפור מעורבותו של האו"ם בסוגיית ארץ ישראל בין 1947 ל-1949. תפקידו של באנץ' היה משמעותי ביותר: הוא היה יועץ לוועדת החקירה של האו"ם שהמליצה ב-1947 לחלק את הארץ; עמד בראש מזכירות הוועדה שנדרשה להוציא לפועל את תכנית החלוקה; שימש עוזרו הבכיר של מתווך האו"ם פולקה ברנדוט, ולאחר רצח ברנדוט היה לראש מנגנון התיווך מטעם האו"ם. הספר מתבסס על תיעוד ארכיוני רב ומגוון, שמקצתו נחשף כאן לראשונה, ומציג מסקנות מרתקות ומפתיעות.
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב
מאת: יאיר אורון
תיאור: חיבור זה מבקש להביא את סיפורם המופלא של יהודים וערבים במהלך אירועי הדמים של 1929. בשעה שבני שתי הקבוצות התעמתו, היו ביניהם גם כאלה שסיכנו את חייהם כדי להציל את בני הקבוצה האחרת. מאות יהודים ניצלו מן הטבח על־ידי ערביי חברון, ויהודים הצילו פלסטינים מידי יהודים. בספר, שיופיע בקרוב גם בערבית, עדויות על מספר מקרי הצלה, ביניהם עדות אברום בורג על משפחת אמו, ועדות בועז כיתאין, שסבו היה רופא בחברון. פרק נוסף עוסק במעשי הצלה בין שתי הקבוצות שקרו בשנים האחרונות. בכל מקרה של טבח, טיהור אתני או ג’נוסייד, ישנם המבַצעים והקורבנות, וישנם רוב האנשים, שחלקם תומכים ברוצחים ומרביתם ממשיכים לעסוק בשלהם, מאדישות או פחד. אך בכל אחת מזירות הפשע נמצא “גיבורים שקטים” שפעלו להציל ביודעם את הסכנות. במעשיהם הצילו לא רק את חיי הניצולים, אלא את נשמת אפה של האנושות כולה. לביטויי הטוב האלה יש משמעות מוסרית וחינוכית ראשונה במעלה, ואותם אנו מבקשים לא לשכוח אלא להבליט בימים אלו, עת מגפת הגזענות ועמה מרכיבים של פשיזם פושים הן בקרב הישראלים והן בקרב הפלסטינים. כשמידרדרים במדרון הגזענות ישנה נקודת אל־חזור, שממנה אי אפשר אלא ליפול לתהום. עדיין הדברים בידינו ותלויים בנו, ישראלים ופלסטינים החרדים ממה שמתרחש. תקוותנו שהספר יהווה אמצעי למאבק נגד הגזענות המתרחבת בקרב שתי החברות, ומופת לערך קדושת חיי אדם באשר הוא אדם, פלסטיני כיהודי.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: דב שוורץ
תיאור: "ציונות דתית" הוא קובץ מחקרים מטעם המכון לחקר הציונות הדתית ע"ש ד"ר זרח ורהפטיג, שעניינו בהיסטוריה של הציונות הדתית, בהגות הפילוסופית של אנשי הציונות הדתית ובתהליכים העוברים על התנועה והחברה הציונית הדתית, מייסודה בשנת 1902 ועד ימינו. בקובץ זה, מחקרים על מייסד "המזרחי", הרב יצחק יעקב ריינס, על הרב אברהם יצחק הכהן קוק ועל התגובות הרבניות לתוכנית ההתנתקות.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: שאול רגב
תיאור: קובץ מאמרים המבוסס על הרצאות שנישאו לראשונה בכינוס הבין-לאומי "יהודי איראן: זהות ומורשת" שהתקיים באוניברסיטת בר-אילן ואורגן בידי המרכז לחברה תרבות וחינוך במורשת יהדות ספרד על שם אהרן ורחל דהאן. פותחים את הקובץ דברים לזכרו של פרופ' אמנון נצר ז"ל, שהיה אחד מהעורכים. בקובץ מגוון מאמרים העוסקים בהנהגה, בחברה ובקהילה, בלשון ובתרבות של יהודי איראן, באמנות היהודית בה ומאמרי עדות על השכונה היהודית בטהרן ועל תרבות המזון שלה. המאמרים מקיפים תקופה ארוכה בחייה של קהילת יהודי איראן למן שלהי ימי הביניים ועד לאחר עליית מרביתם לישראל והשתלבותם בה.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: יוסי טרנר
תיאור: עניינו של חיבור זה הוא לברר את מרכזיות היחס לציון ולתפוצות במחשבה היהודית של המאה ה-20. הנחת היסוד של הדיונים הכלולים בו היא שהחל משנות השמונים של המאה ה-19, היחס לארץ ישראל ולתפוצות הגולה הפך למוקד ההתמודדות עם כלל סוגי הבעיות הפוקדות את הקיום היהודי מאז ועד היום. בעיות אלה כוללות את הופעת האנטישמיות המודרנית, ההתפוררות הקהילתית, התרבותית והמוסרית של העם היהודי, בעיית התבוללות והחינוך היהודי, מעמדם של היהודים והיהדות בעולם, ועוד. רוב פרקי הספר עוקבים אחר הדרך שבה ההתמודדות עם בעיות אלה השפיעה על היחס לציון ולתפוצות הגולה בהגותם של אחד העם, הרצל, שמעון דובנוב, הרמן כהן, מרטין בובר, יחזקאל קויפמן ומרדכי קפלן, כמו גם בדרך שבה השפיעה גישתם בשאלת עתידו של העם היהודי, בארץ ובחו"ל על דרך התמודדותם עם הבעיות השונות שהזמן גרמן. חלקו האחרון של הספר דן בשאלות אלה במסגרת הגותו העכשווית של הפילוסוף הישראלי, אליעזר שביד, ושל שלושה הוגים יהודיים הפועלים במציאות האמריקאית העכשווית: שאול מגיד, דניאל בויארין ודוד מאיירס. הספר כולל גם אחרית דבר שמציגה את מחשבותיו של המחבר באשר ללקחים שיש להפיק מהדיון בהקשרן של הבעיות הפוקדות את הקיום היהודי במדינת ישראל של זמננו.
הקיבוץ המאוחד
מאת: מרדכי פרידמן
תיאור: הרצל - האיש, האגדה, הפך והיה לרחוב, לשטר ולמשחק "הרצל אמר". רבים מדי הם אלה שחידת חייו ומותו זרה להם, מעטים מדי הם אלה שהחוויה הציונית שברא בוערת בהם. הספר אינו מביא לפני הקורא את קורות חייו של הרצל, אלא מתאר איך נבראה אגדת הרצל. הספר מנסה לפצח את סוד קסמו, מביא עדויות על יופיו המדהים, אישיותו הכריזמטית ותרומתם למסעו הציוני. מניין שאב הרצל את כוחו ליצור יש מאין? כיצד שינה עיתונאי בן 35 את פני ההיסטוריה? ומדוע עלה בסערה השמימה והוא בן 44 בלבד?
מאת: צפורה שחורי-רובין
תיאור: "ד"ר ישורון-ברמן היא ההיסטוריה של קופת חולים", כתב פרופ' יעקב הרט, מי שמילא את מקומה בשנת 1986 בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל-אביב, והטעים: "היא הייתה מאחרוני דור הנפילים החלוצים והמוכשרים, שבנו את התשתית הרפואית בקופת חולים ובישראל". בחמישים ואחת שנות עבודתה בקופת חולים הכללית, הטביעה ד"ר ישורון- ברמן את חותמה על מפעל הבריאות ועל החינוך לבריאות בארץ. הספר מתחקה אחר תחנות חייה, תשעים ותשע שנות חיים עתירי חזון ומעש, הקשורים קשר אמיץ עם ההיסטוריה של עם ישראל ועם ההתיישבות היהודית בארץ ישראל, ובעיקר - עם הקמתה של מערכת הבריאות הארץ ישראלית. הספר מאיר את דרכה של ד"ר טובה ישורון-ברמן בנתיבי הרפואה הארץ ישראלית ובוחן את תרומתה להתפתחות הרפואה הציבורית על רקע הקמתה של קופת חולים הכללית והפיכתה לגורם הבריאות מספר אחת במדינת ישראל; מתאר את קשייה כמנהלת שהצליחה לבסס את מקומה במרכז קופת חולים, אישה יחידה בהגמוניה של גברים; ומדגיש את המעמד שקנתה לה בתולדות הרפואה הציבורית בישראל.
הוצאת דקל - פרסומים אקדמיים בע"מ
מאת: אלי ריכנטל
תיאור: שילוב יוצאי ה״שטעטל״, העיירה היהודית, בשירות צבאי בקיסרות האוסטרית במאה ה 18- נתפש כבדיחה. הרעיון נתקל בהתנגדות של משרד המלחמה. אולם המציאות עלתה על כל דמיון. מאה שנים מאוחר יותר, שירתו בצבא הממלכה האוסטרו-הונגרי כ 300,000- יהודים, מהם 24 גנרלים! הספר מתאר את תולדותיהם של עשרה גנרלים יהודים מצבא הממלכה, שהיו עדיין בחיים כשהשתלטו הנאצים על מרכז אירופה. ברקע נסקרת מלחמת העולם הראשונה וחלקם של הקצינים היהודים בה. בניגוד לדעה כי האנטישמיות באוסטרו-הונגריה לא חלחלה לצבא, מצאנו כי הצבא היה נגוע בשנאת יהודים, אך הדבר צונזר בקפדנות. מנהיגותם והצטיינותם של הקצינים בשדות הקטל מתוארות בפירוט, עד לפרישתם. הספר בוחן אם דרגותיהם הבכירות סייעו בידיהם לשרוד את רדיפות השואה. מעניין, כי למרות מודעותם למדיניות האנטישמית של הנאצים בגרמניה ולניסיונותיהם לספח את אוסטריה עוד ב 1934- , נמנעו הקצינים, כרבים אחרים, מלקרוא את הכתובת על הקיר. הם המתינו בתקווה חסרת בסיס, עד שגורשו. לאחר סיפוחה של אוסטריה, לא הותוותה מדיניות נאצית לגורל קצינים אלה. רק בתום ועידת ואנזה בינואר 1942 , ארבע שנים לאחר הסיפוח, הוחלט על גירושם לגטו טרזין. חרף התנאים הקשים, שרדו אחדים מהם. בחלק ההונגרי חסו הגנרלים בצלו של העוצר הורטי. למרות חוקים אנטי-יהודים, הם ומשפחותיהם לא נפגעו. חלקם נפטר עוד לפני עליית ״צלב-החץ״ — פשיסטים הונגרים שהועלו לשלטון בחודשי המלחמה האחרונים על ידי הנאצים. אחד שרד את המלחמה על-אף התנכלויותיהם של הפשיסטים. מניין גנרלים אלה, שנשכחו מהתודעה הלאומית והבינלאומית, במידה רבה בעידודם של מכחישי שואה ודומיהם, ראויים לאזכור ויכולים לשמש מקור גאווה לעם היהודי.
הוצאת דקל - פרסומים אקדמיים בע"מ
מאת: מתיתיהו מינץ
תיאור: בספר נפרש המעגל הפורמטיבי של תנועת הנוער 'השומר הצעיר', החל בקבוצות הצופים היהודיות הראשונות בלבוב בשנת 1911 וכלה, לדידי המחבר, בסתיו 1921 עם פרישת מאיר יערי משומריה.
מאת: שמואל מעין
תיאור: הספר משקף נאמנה חיי נוער ולבטיו בגיל ההתבגרות, את מאבקיו עם הורים דתיים וחילוניים על רצונו לעלות ארצה ועל שאיפתו לחיות בה כעובד אדמה וכחבר קיבוץ וכל אלה במסגרת תנועת נוער ציונית-סוציאליסטית, באחת מערי פולין שבין שתי מלחמות העולם. כתוצאה מהחינוך בקן קאליש זה שבפולין (כמובן במסגרת התנועה כולה) עלו רבים מחבריו ארצה עוד לפני השואה וכן לאחריה ; ואילו בימי השואה השתתפו - ואף בעמדות מרכזיות - חברים מקן זה בלחימה נגד הצורר הנאצי כמו בגטאות וארשה, ביאליסטוק וצ'נסטוחוב.
מאת: יהודה באואר
תיאור: לאחר תבוסת הנאצים, בין 1944 ל-1948, ברחו כ 250,000 יהודים ממזרח אירופה למרכזה, בעיקר לגרמניה, איטליה ואוסטריה. מגמתם הכללית היתה להגיע לארץ ישראל. תנועת המונים זו התנהלה בדרך כלל בדרכים בלתי חוקיות או חוקיות למחצה, והיא הקיפה לא רק צעירים וצעירות, אלא גם משפחות מטופלות בילדים. סיכוים של הנודדים להגיע למחוז  חפצם לא היה רב, שכן ארץ ישראל היתה סגורה בפקודת השלטון  הבריטי. אף ארצות  אחרות לא ששו לקבל את שרידי השואה היהודיים. לאור אי הוודאות הכרוכה בנדידה זו, ולאור העובדה שהארצות מהן יצאו הנודדים הצהירו על כוונותיהן הכנות לשמש בית ליהודים שנותרו בהן, היתה אותה נדידה המונית תופעה האומרת דרשני. היתה זו ללא ספק הנדידה ההמונית, הבלתי חוקית, המאורגנת, הגדולה ביותר בעמים בעשרות השנים האחרונות. היא נודעה בשם העברי "הבריחה".  שתי משמעויות היו לתיבה זו בהקשר לאותה נדידה רבתי: מחד, ניתן השם לנדידה עצמה של המונים יהודיים שחיפשו מיפלט לגוף ולנפש מחוץ לגבולות  ארצות מולדתם : מאידך, היה זה  השם  של אירגון מוחשי מאוד,  אשר אירגן את רובה של הנדידה, אף כי בהחלט לא את כולה.
ספרית פועליםמורשת - בית עדות ע"ש מרדכי אנילביץ'
מאת: אלקנה מרגלית
תיאור: המחבר מנתח בספרו את התפתחותו האידאולוגית והחברתית של "השומר הצעיר" מראשיתו כתנועת נוער חפשית בגליציה ובפולין, ערב מלחמת העולם הראשונה, ועד לייסוד "הליגה הסוציאליסטית", ב-1936. במבוא מפורט מתוארים טיפוס האדם שחונך בתנועת הנוער ומורשתו התרבותית הייחודית. החלק הראשון של הספר סוקר את תהליך הסתגלותם של אנשי "השומר הצעיר" בארץ למציאות החדשה עד להקמת "הקיבוץ הארצי" והגדרתם האידיאולוגית. בחלק השני נסקרת תקופת השנים 1929 - 1936, דהיינו התפתחותו  של "השומר הצעיר" לכוח השלישי" בתנועת העבודה העברית והגדרת המארכסיזם המהפכני נוסח "השומר הצעיר". מתוארות גם השפעתויהן של התפתחויות אלה על תנועת הנוער בחו"ל.
הקיבוץ המאוחד
מאת: דן בראל
תיאור: בשנת 1865 הכתה מגפת הכולרה בירושלים. מדוע סבבו אז בעיר חבורות צעירים יהודים בתהלוכות של ריקודים וזמר מדוע נערכו בשיאה של המגפה חתונות בבתי קברות מגפת הכולרה קטלה רבים והחלכה אימים על תושבי הארץ יותר מכל מגפה אחרת. מאימת המגפה הוסרו מסכות, השתחררו עכבות, ונחשף קיטוב חברתי. אבל התגלו גם עזרה הדדית והישגיים רפואיים, ובעיקר נגלה מרקם החיים. בספר זה מובא סיפורן שלמגפות הכולרה בארץ-ישראל בשלהי התקופה העות'מאנית, ויותר מכך זה סיפורה של ארץ בהתפתחות, חברה בהתהוות, ממשל מיושן ומדע חדש ומהפכני בהיווצרות. הספר, פרי עבודת מחקר רב-תחומית וארוכת שנים, חושף היבט חדשני על תקופה מרתקת וימים אפלים. בעידן שבו המגפות חוזרות ומסכנות חיים, מגפות העבר זורעות אור על תקופה שבה היה גורם המחלה עלום מעיני הציבור ואנשי המדע, וגם על גילוי החיידקים מחוללי המחלות, על תקופה שבה היתה הרפואה הציבורית חלום רחוק, ואת מקומה תפסו מטפלים עממיים, הסגרים, קמעות, ובעיקר חרדות. ד"ר דן בראל, מיקרוביולוג והיסטוריון, בוחן כאן, באמצעות מחקר מתחום ההיסטוריה של הרפואה, אחת מן התקופות החשובות ביותר בהיסטוריה החדשה של ארץ-ישראל.
מוסד ביאליק
מאת: פרידה שור
תיאור: הספרייה ע"ש ר' מתתיהו שטראשון בווילנה נוסדה על-בסיס ספרייה פרטית ונודעה ברחבי העולם בזכות אוצרות נכסי התרבות היהודית האצורים בה; אוספי הספרות העברית, אינקונבולות, דפוסים נדירים וכתבי-יד. לאורך כל שנות קיומה, הייתה הספרייה מרכז מכונן של חיי הרוח והתרבות היהודיים בווילנה על כל זרמיהם ומפלגותיהם, חרף התמורות הפוליטיות, החברתיות, הלשוניות והכלכליות שהתחוללו בליטא ככלל ובווילנה בפרט. ספרייה זו שמשה אבן שואבת לשוחרי דעת למשכילים, רבנים, תלמידי חכמים וחוקרים והיתה לאחד מסממניה המובהקים של אווירת הלמדנות והחקרנות שאפיינה את 'ירושלים דליטא'. הספר מתאר את הספרייה ע"ש ר' מתתיהו שטראשון מראשיתה ועד לחורבנה בידי הנאצים בימי השואה ואת השתלשלות האירועים שהוליכו את שרידיה לספריית ייוו"א בניו-יורק, להיכל הספרים הליטאי הלאומי ולישראל. לצד תיאור דמותו של ר' מתתיהו שטראשון, מבקש חיבור זה לתאר את דמותם של אישים נוספים שהיו שותפים להקמתה, ניהולה ובניית אוספיה של הספרייה שנקראה על- שמו ובראשם דמותו של הספרן והסופר חייקל לונסקי. הספר מיועד למתעניינים בתרבות יהודית, בתולדות היהודים בווילנה, בציונות, בשואה, בספרות ובשפה העברית והיידיש וכן בתולדות הספר והספריות. המחברת, ד"ר פרידה שור, מנהלת את הספרייה במרכז האוניברסיטאי אריאל בשומרון שאותה הקימה. היא מרצה במידענות, במידענות רפואית ובתחומים שונים של הדרכה לספריות במסגרת הלימודים האקדמיים במרכז האוניברסיטאי אריאל בשומרון.
דיונון הוצאה לאור מבית פרובוק בע"מ
מאת: איריס גרייצר
תיאור: אחד הנושאים המרכזיים שמעסיקים את מדינת ישראל עוד מתקופת המדינה שבדרך, ושנובעים מהיותה מדינת הגירה, הוא הצורך במתן שיכון ודיור למאות, אלפים ויותר מהגרים המתדפקים על דלתותיה. במונחי מודרניזציה, ארץ־ישראל של ראשית המאה העשרים הייתה ארץ חדשה, כר נרחב לניסויים בהתיישבות. הציונות המעשית אימצה את מודל הכפר כצורת היישוב הדומיננטית של ארץ־ישראל, מחוזקת בערכים חלוציים ועטופה באידיאולוגיה ובסמלי סטטוס. החלוצים, לעומת זאת, נמשכו ברובם דווקא אל העיר, שהייתה אז מעוז היוזמה הפרטית, רחוקה מתפיסות חברתיות שוויוניות, שראתה בשיכון פועלים בתוכה סכנה ליציבות הפוליטית־שלטונית בה. בנקודה זאת נוצר לאחר מלחמת העולם הראשונה המפגש בין התנועות החברתיות, שהחלו להרים מפעל אדירים של שיכון שכבות הפועלים בערים באירופה כחלק מסוציאליזם מוניציפלי, דוגמת וינה, לבין תנועת השיכון העירונית של הפועלים בארץ־ישראל. הייחודיות של הספר טמונה בארבע נקודות עיקריות:
•בראייה ההשוואתית הרחבה בין הנעשה בתחום השיכון הציבורי של פועלי העיר בארץ־ישראל בתקופת טרום המדינה, לבין הפעילות בנושא זה באותה תקופה במדינות אחרות.
•במחקר המתמקד בבסיס האידיאולוגי של שיכון הפועלים העירוני בארץ־ישראל, תוך יצירת כלים רעיוניים ומעשיים לבניית אלפי יחידות דיור בשכונות עובדים ופועלים, שהפכו לערש השיכון הציבורי בארץ־ישראל.
•בדיון ב"ארכיטקטורה החברתית" של שיכון הפועלים כמיישמת את הרעיונות החברתיים שבדיור הומני, שוויוני ואיכותי, התואם את אורח חייו של האדם העובד.
•בחשיפה ראשונית ומעמיקה של תהליכי המוניציפליזציה בארץ־ישראל בתקופת המנדט ושל הקשר שלהם לדמוקרטיזציה של התחיקה העירונית בקריות הפועלים, כבסיס לתחיקה מקומית מתקדמת במדינת ישראל. הספר הנו תוצר של שנים רבות של מחקר, ומכנס חומרים שחלקם פורסמו ורובם טרם ראו אור בראייה אינטגרטיבית רחבה, הרלוונטית גם לימינו אלה.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: חגית כהן
תיאור: מה היה מקומן של המלה הכתובה ושל הקריאה בדרמת ההתערות של יהודי מזרח אירופה בעולם החדש? איזה תפקיד מילאו סופרים, עורכי עיתונים, מוציאים לאור, מוכרי ספרים וספריות בחייהם של מיליוני מהגרות ומהגרים שהגיעו לצפון אמריקה בשלהי המאה התשע עשרה ובראשית המאה העשרים? שאלות אלה ניצבות ביסודו של הספר נפלאות בעולם החדש, שדן בשוק ספרי היידיש בארצות הברית, כפי שהתפתח בתקופת ההגירה ההמונית ועד מלחמת העולם השנייה. הספר תורם תובנות חדשות להבנת התפתחותה של תרבות היידיש המודרנית, ומוסיף נדבך חדש לחקר התפוצה הגדולה ביותר בעולם היהודי - הקהילה היהודית בארצות הברית. עולה ממנו, כי בניגוד לדימוי המקובל, ציבור המהגרים ממזרח אירופה לא נמנה עם שכבת האנאלפבתים בחברה היהודית באימפריה הרוסית, וכי לפעילות הספרותית והמו"לית ביידיש בארצות הברית היה קהל קוראים שהלך וגדל ככל שגאו גלי ההגירה החל בשנות התשעים של המאה התשע עשרה. בעשורים הראשונים של ההגירה ההמונית סייע שוק ספרי היידיש למהגרים בתהליך האמריקניזציה, ואילו בעשורים המאוחרים יותר ביטא הספר ביידיש את זהותם האתנית של המהגרים היהודים. שוק ספרי היידיש בארצות הברית פעל אפוא בין דרישות ההתערות לאתגרי האתניזציה. נפלאות בעולם החדש הוא המשך לספרה הקודם של המחברת בחנותו של מוכר הספרים: חנויות ספרים יהודיות במזרח אירופה במחצית השנייה של המאה התשע עשרה )מאגנס 2006 (. שני הספרים פורשׂים יריעה רחבה באשר למקומן של האוריינות ותרבות הדפוס בהנעת תהליכים חברתיים ותרבותיים בקרב יהדות מזרח אירופה, בארצות מוצאם ובארצות הגירתם.
האוניברסיטה הפתוחה
מאת: ישי ארנון
תיאור: ההיסטוריוגרפיה של התנועה הציונית הדתית רחוקה ממיצויה המלא. הספר ציונות דתית בארצות מבוא השמש, פרי מחקרו המקיף והמעמיק של חוקר הציונות הדתית ישי ארנון, חושף לראשונה את קורות התנועה הציונית הדתית המאורגנת בארצות צפון אפריקה: תוניסיה, לוב, מרוקו ואלג'יריה. ראשיתה של התנועה הציונית הדתית בארצות אלה התרחשה במהלך מלחמת העולם השנייה, בשנת 1943 ,בה החלו מגעים בין חוגים דתיים וציוניים בצפון אפריקה לבין התנועה הציונית הדתית בארץ ישראל. אלה הצמיחו מגמות ציוניות דתיות מגוונות, שהתלכדו לתנועה ציונית דתית צפון אפריקאית. תנועה זו התקיימה בשלב האחרון של הקולוניאליזם, שהסתיים בעצמאות לוב בשנת 1952 ,מרוקו ותוניסיה בשנת 1956 ואלג'יריה בשנת 1962 .בתקופת השנים 1948-1956 עלו יהודים רבים מצפון אפריקה לישראל וחלקם נקלטו במגזרי התנועה הציונית הדתית בארץ. שנת 1956 נמצאה אפוא כנקודת ציון מתאימה לסיומו של הספר. עיקרו של הספר בשלושה עניינים הכרוכים זה בזה. האחד, ניסיונותיו ומאמציו של ציבור יהודי צפון אפריקאי לגאולה עצמית ולהשתלבות בבניין הארץ, באמצעות התחברות אל המהפכה הציונית דתית ובפרט אל האתוס החלוצי של 'תורה ועבודה'. השני, פעילותם ומאבקיהם של מנהיגים בצפון אפריקה לשמירה על זהותו הדתית והציונית של הציבור המקומי במהלך עקירתו מארץ הולדתו ושתילתו במולדתו, ביישוב ובמדינת ישראל. בשניהם נטלה התנועה הציונית הדתית בארץ ישראל חלק פעיל, מתוך הגשמת חזון קיבוץ הגלויות ושאיפתה לבצר את התיישבותה ממניעים ציוניים דתיים ופוליטיים. נושא זה, השלישי בספר, נידון בו בהרחבה.
הקיבוץ המאוחד
תיאור: מתוך ההקדמה: אירועי יובל ה-90 למלחמת העולם הראשונה בארץ ישראל, שנערכו במשך השנה האחרונה, שמו על המפה את העמותה למורשת מלחמת העולם הראשונה, ואת החוקרים והמתעניינים בתחום. הטקסים, הכנסים, ומעל הכול השחזור של מסע הפרשים האוסטרלים, זכו לתהודה חסרת תקדים בתקשורת.
בין האירועים הבולטים היו הכנס האקדמי במכללת תל חי, שהביא ארצה עשרות חוקרים, מטובי ההיסטוריונים מכל העולם, העוסקים במלחמת העולם הראשונה.
בחסות המכללה האקדמית 'ספיר' התקיים הכנס השנתי החמישי של העמותה, שהתמקד הפעם במרדף פלשת.
גולת הכותרת של האירועים הייתה מסעם הבלתי נשכח של 50 הפרשים האוסטרלים ומלוויהם, על מדיהם, נשקם, ודגליהם, במשך ארבעה ימים, בעקבות אבותיהם.
חוברת זו מסכמת שניים מכנסי העמותה שנערכו בשנתיים האחרונות: כנס 'היום שלפני...' (בבאר שבע ובשדה בוקר, 2006) וכנס 'מבאר שבע למרדף פלשת' (במכללה אקדמית 'ספיר', 2007). הראשון התמקד בתהליכים שקדמו למלחמה והוקדש למאה שנות הגבול המערבי. השני עמד בסימן יובל ה-90 לקרב על באר שבע, ולקרבות בדרום שפלת פלשת. שני הכנסים הניבו מאמרים שהם תרומה חשובה ללימוד המהלכים הצבאיים והמדיניים שלפני מלחמת העולם הראשונה בארץ ישראל, ללחימה בגזרת צפון-מערב הנגב, ולנושאים כלליים הקשורים לכלי נשק, לתיעוד המלחמה ולנרטיב שלה.
הוצאת ספרים אריאל
מאת: יוסי צ'רני, עזרא פימנטל, ערן תירוש
תיאור: בקובץ זה נכללים מאמרים משני כנסים שנתיים של העמותה : 'כנס עם הפנים מזרחה - הלחימה בצפון מדבר יהודה' שנערך באוקטובר 2013 ביישוב אלון שבמדבר יהודה,  וכנס 'פתח תקוה ושפלת השומרון' הנערך באוקטובר 2014 בפתח תקווה.
הוצאת ספרים אריאל
מאת: רות קרק
תיאור: ספרה הרב חשיבות של רות קרק - קליינר, שראה אור לפני קרוב לשלושים שנה, מובא בזאת במהדורה מחודשת. אף שמחקרים רבים נערכו בשנים האחרונות על תולדות ההתיישבות היהודית בנגב, ערכו של הספר נותר בעינו, בהיותו החיבור המקיף והשלם ביותר בנושא זה. עיקר יחודו של הספר הוא בניצול  המקורות  העשירים, הכוללים לא רק ארכיונים, מהם פחות ידועים, אלא גם, בקרבה לארועים ובמפגש הבלתי אמצעי עם אישים שנטלו חלק במפעל ההתיישבות בנגב, ואשר אינם עמנו עוד.
הוצאת ספרים אריאל
מאת: אלי שילר, עזרא פימנטל
תיאור: החידושים הטכנולוגיים במלחמת העולם הראשונה הקנו יתרון אסטרטגי חשוב לצבא הבריטי וסייעו לו להשיג הכרעה. שרידים ועדויות לחידושים הללו נותרו במקומות רבים בדרום (מבנים, מסילות ברזל, מתקני מים ועוד), ומעוררים עניין רב בקרב שוחרי ידיעת הארץ.
הוצאת ספרים אריאל
מאת: פנחס אלפרט, דותן גורן
תיאור: בספר זה מובא יומנו של ר’ משה אלפרט, מוכתר שכונת בית ישראל והסביבה בתקופת המנדט. ראשיתו בימי מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט (1939-1936) וסיומו בשנותיה הראשונות של מדינת ישראל. לאורכו נזכרים אירועים ברמה הלאומית, המקומית והאישית כפי שחוו אלפרט, בני משפחתו ותושבי השכונות היהודיות בצפון ירושלים. "שיחק לה מזלה של שכונת בית ישראל הגדולה ובשנת 1938 התמנה כמוכתר בה ר' משה אלפרט, יהודי, תלמיד חכם, אשר שימש לפני כן כמורה ומלמד בישיבת "עץ-חיים" ותלמוד התורה שהיה בה. כיוון שרעייתו הייתה בת למשפחה מאנגליה וגיסו היה הקצין היהודי הנודע יחיאל לאנגר, ששירת בתפקידים חשובים במשטרת א"י הבריטית, הצליח ר' משה אלפרט לפתח קשרים נאותים מאוד עם השלטונות הבריטיים מחד גיסא, ועם היישוב היהודי החרדי-דתי הגדול שנמצא במרחב שהיה מופקד עליו מאידך גיסא. הוא השכיל להבין את חשיבות התפקיד אשר קיבל על עצמו בזמן קריטי ביותר בתולדות ירושלים והשכונות החרדיות-דתיות שנמצאו בחלקה הצפוני, והחל מנהל יומן מפורט על האירועים שהתרחשו במרחב שהופקד עליו וכן רישומים נוספים על פעילותו באזור ועל הבתים והאנשים שגרו בו (בדברי המבוא לספר מצוינים מקורות אלו, אשר השתמרו, ומקום הימצאותם כיום). יומנו האישי של ר' משה אלפרט וכן רישומים נוספים שהותיר אחריו הם מקורות מרכזיים בלימוד תולדות שכונת בית ישראל הגדולה וסביבתה הקרובה ... ר' משה אלפרט, יהודי חרדי-דתי אך ציוני בלב ונפש, דבר הבא לידי ביטוי ביומנו האישי, מייצג חלק ניכר ביותר מהאוכלוסייה היהודית, החרדית-דתית, שגרה אז באזור בית ישראל הגדול. יש לשבח את בני משפחת ר' משה אלפרט, ששמרו את יומנו וכתביו והביאו בכך לשמירת מקורות היסטוריים חשובים על תולדותיו של אחד מחלקיה המרכזיים של ירושלים היהודית החדשה - אזור בית ישראל הנרחב. תודה מיוחדת חייבת להינתן לאחיינו של המוכתר פרופ' פינחס אלפרט ולד"ר דותן גורן, שטרחו ועמלו על הכנת כתב היד של היומן לפרסום והוסיפו לו מבואות והערות רבות וחשובות."  (מדברי ההקדמה של פרופ' יהושע בן-אריה).
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: אבי ששון, עזרא פימנטל
תיאור: חוברת זו נתייחדה, בנושאה, במקוריותה ובהיקפה, היא זורה אור על נושא הרואה אור לראשונה ברובו, המתאר את המלחמה על ירושלים וסביבתה מהיבטים לא שגרתיים.
מאת: עזרא פימנטל, אבי נבון
תיאור: הספר, המסכם את הכנס השנתי השמיני של העמותה לחקר מלה"ע ה-1 הא"י, עוסק בלחימה במבואות יפו וחציית הירקון. הספר מתחקה אחר מהלכי הצבא הבריטי ושיקוליו האסרטגיים. בין היתר נסקרים אתרים הקשורים לשרידים שנותרו מאותה תקופה. בספר סיכומי ההרצאות ותמונות מהכנס, שנועדו לערוך היכרות עם האירועים הדרמטיים שהתרחשו באזור בסוף 1917, אזור שהיום נמצא בליבה של מדינת ישראל.
מאת: חזקי שוהם
תיאור: ספר זה מציע בחינה אתנוגרפית מדוקדקת של האירוע הציבורי הגדול ביותר ביישוב בתקופת המנדט, הלא הוא קרנבל הפורים בתל אביב. המחבר עוקב אחר התפתחות החגיגות משלהי התקופה העות'מאנית עד אמצע שנות השלושים, ומתאר בפרטי פרטים את שני ענפיהן המרכזיים: נשפי הפורים באולמות ותהלוכת המיצגים הגדולה ברחוב העיר, שהחל ב-1932 נקראה "עדלידע". אין הוא מסתפק בשחזור החגיגות לפרטיהן ובאריגתן בחיי היומיום של היישוב, אלא מבקש להציע פרספקטיבה אחרת, אנתרופולוגית, לחקירתן של התרבות העברית החדשה והאידאולוגיה הציונית, במקום הדגש הפוליטי-אידאולוגי המאפיין באופן מסורתי את חקר הלאומיות היהודית. מחקר אתנוגרפי-היסטורי זה מציע נקודת מבט שונה לדיון בבעיות אחדות: היחס בין הווה לעבר בתרבות העברית החדשה, הריבונות והיחס ללא-יהודי במחשבה הציונית, האיזון בין עיר וכפר והמתח בין מרכיביה השונים של תרבותה המתחדשת של חברת המהגרים. הספר מספק אפוא זווית ראייה בלתי שגרתית לדיון בבניין האומה העברית בתקופת המנדט, באמצעות ניתוח תרבות החגיגה של היישוב. הפרספקטיבה האנתרופולוגית וההתמקדות במקרה-מבחן צר יחסית מאפשרים לדון בתנועה הלאומית היהודית כמערכת תרבותית גדושה, מורכבת, רבת-פנים ודינמית – דיון המאתגר את הדימוי המקובל של תרבות זו כאידאולוגיה שנכפתה מלמעלה על-ידי קומץ הוגים ועסקנים.
הוצאת אוניברסיטת בר אילןמכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב
מאת: משה לנדא
תיאור: הספר עוסק במאבקם הלאומי של יהודי פולין בעשור הראשון לקיום הרפובליקה בין שתי מלחמות העולם. מערכת היחסים המסובכת עם הרוב הפולני ועם הקבוצות האתניות האחרות, שנכללו בתחומי פולין בהסדרים הבינלאומיים  מלמדת גם על סוגיות רבות במעמדו של מיעוט לאומי במדינה מודרנית. פעילותה של הנציגות היהודית בסיים ובסנאט בהיקף של כ-50 צירים, שלחמו על דגלם באומץ בסערת חבלי הלידה של הממלכתיות החדשה, ציינה תופעה מיוחדת במינה בפסיפס המרכזים של היהדות העולמית בזמנו.
מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי
מאת: יעקב שביט
תיאור: חלקו הראשון של הקובץ מורכב מארבעה מאמרים: מאמרו של עמיצור אילן מבקש להציג תמונה כוללת, לא מעט היסטוריוגרפית, של תקופת ההכרעה. מאמרו של אהרן קליימן בוחן את המשותף והשונה בהתנהגות הבריטית בהודו ובארץ-ישראל ובכך מאפשר להבין את אחריתו של המנדאט בהקשר רחב יותר ולא כארוע מיוחד ומבודד. מאמרו הרחב של גבריאל שפר מבקש לאפיין את אבני היסוד של המדיניות הבריטית בשאלת ארץ-ישראל. מאמרו של מיכאל כהן הוא תמצית ספריו בנושא, שראו אור באנגלית, והוא מתמקד בניסיון לאתר את הסיבות העיקריות להחלטת הפינוי של בריטניה. החלק השני מביא קבוצה של מאמרים הדנים בפרקי-זמן שונים בתהליכים ובארועים שחלו בתקופה שבין מלחמת-העולם השנייה והחלטת האומות המאוחדות בכ "ט בנובמבר 1947. מאמרו של שלמה לב-עמי משקף כאמור את האינטרפרטציה של האצ "ל ושל הדרך שבה תאר ארגון זה (ובעיקרו של דבר גם את ארגון לח"י) את מערכת הכוחות ואת השפעתו על ההכרעה המדינית בשאלת ארץ-ישראל.
מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי
מאת: חיים אבני
תיאור: המושג האחד מיועד להבטיח את המשך הקיום היהודי; האחר - מכוון להתערות היהודים בחברה בתוכה הם יושבים. האם ניתן לגשר בין שני אלה? שאלה זו היא משאלות היסוד של יהדות זמננו בכלל והיא עומדת במרכזו של מחקר זה. בפרקי הספר עוקב המחבר אחרי התפתחותו של החינוך היהודי היומי (האינטגרלי) במושבות החקלאיות של הברון הירש ויק'א ובערי המדינה במשך מאות השנים האחרונות, זאת לאור התמורות שחלו ביחסה של חברת הרוב לחינוך הממלכתי שלה. המחקר חושף מצד אחד את בעיית הלגיטימציה של הקיום היהודי במדינה שבה הזהות הלאומית מתגלה כמורכבת מיסודות קתוליים בולטים, ומצד שני - את מעמדו וסיכוייו של החינוך הפרטי היהודי בנסיבות אלה. פרופ' חיים אבני הוא ראש המדור ליהדות אמריקה הלטינית, ספרד ופורטוגל במכון ליהדות זמננו של האוניברסיטה העברית. בין ספריו: מביטול האינקוויזיציה ועד 'חוק השבות' - תולדות ההגירה היהודית לארגנטינה ; ספרד והיהודים בימי השואה והאמנציפציה ; ארגנטינה, 'הארץ היעודה' - מפעל ההתיישבות של הברון דה-הירש בארגנטינה ; יהדות ארגנטינה - מעמדה החברתי ודמותה הארגונית.
מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי
מאת: יהודה שנהב
תיאור: קובץ המאמרים הציונות והאימפריות הוא פרי עבודה של קבוצת מחקר אשר פעלה במכון ון-ליר בירושלים בשנים 2011-2010. מיטב החוקרים בתחום מציגים בספר עבודות מחקר שמטרתן להחזיר את האימפריות אל תוך הדיון בציונות, ועל ידי כך להעשיר את המחקר אשר מבקש לחלץ את הדיון בציונות מנרטיב של היסטוריה ייחודית הכלואה בתוך עצמה. הספר מבקש למקם את העיסוק בציונות בתוך המטריצה האימפריאלית העולמית כפי שהתעצבה למן סוף המאה התשע-עשרה, ולחשוב באופן רקפלקסיבי על המשמעויות של מהלך זה. עם הנושאים שזכו לטיפול מיוחד בספר נמנים שפה והיסטוריוגרפיה, מוסדות פוליטיים, ניהול אוכלוסיות ודגמים של ידע נודד.
מכון ון ליר בירושליםהקיבוץ המאוחד
מאת: עופר חן
תיאור: מקובל לראות את לידתה של האורתודוקסיה המודרנית בהגותם של ש"ר הירש ומקביליו, עזריאל הילדסהיימר וזכריה ופרנקל, ואת התפתחותה בארה"ב, בעיקר בהגותו של י"ד סולובייצ'יק. במחקר רחב יריעה המתפרסם בספרו המשכיות ומפנה - מגרמניה לא"י: האורתודוקסיה המודרנית לנוכח האתגר הציוני מצביע ד"ר עופר חן על התפתחות משנתה של הניאו־אורתודוקסיה גם במדינת־ישראל בשנותיה המעצבות. עלייתם של תלמידיה מגרמניה במרוצת שנות השלושים, ביניהם ישעיהו ליבוביץ, יצחק בער, ברוך קורצוויל, פנחס רוזנבליט, משה אונא ועוד רבים אחרים, ומפגשם עם המציאות הארץ־ישראלית הובילה, גם אם באופן בלתי תלוי זה בזה, לגיבושה של משנה דתית ייחודית שיסודותיה ברעיונות הניאו־אורתודוקסיה בגרמניה ופיתוחה במדינת ישראל. המוטיבציה הציונית של תלמידי הניאו־אורתודוקסיה נבעה, בראש ובראשונה, מן הכמיהה לרנסנס הלכתי ולהפיכת ההלכה לגורם המרכזי בקביעת זהותה התרבותית, הלאומית והמשפטית של החברה והמדינה. אידיאולוגיה זו עמדה בניגוד קוטבי למשנתה של תנועת העבודה, שחתרה לעיצובו של 'יהודי חדש', או לחילופין לתפיסתו של חוג הראי"ה הקבלי והמשיחי. מתוך כך התעצבה הגותם של חניכי הניאו־אורתודוקסיה לא רק מתוך פולמוס נוקב שניהלו בסוגיות שונות של הזהות הלאומית מול זרמי המחשבה הללו, אלא בעיקר מתוך שהציעו אלטרנטיבה הלכתית־מודרנית לתפיסת הזהות החילונית שהלכה ועיצבה את החברה והמדינה.
הקיבוץ המאוחד
מאת: יוסי בן-ארצי
תיאור: שרידי מבנים בודדים ובית קברות נטוש המוקף גדר ועצי ברוש, המצויים ממש על קו ההפרדה של קפריסין, מעידים על פרשה היסטורית מורכבת ומרתקת, שבמהלכה ניסו גורמים שונים לבסס התיישבות חקלאית יהודית וציונית באי. הספר חושף את פרשת הניסיונות להתיישב בקפריסין בעת החדשה, שנעשו במקביל לראשית ההתיישבות היהודית בארץ ישראל ולא בלי קשר אליה. בתודעה הציבורית קפריסין קשורה בעיקר להיותה יעד תיירותי, וזכורים מחנות המעצר ההיסטוריים למגורשי ההעפלה טרם הקמת המדינה. ברם, מעטים מודעים למעשה ההתיישבותי שעשו יהודים בשנים 1939-1883 להיאחז באדמת קפריסין ולקיים בה מושבות כפריות ומטעי הדרים של חקלאים עברים. המעשה ההתיישבותי נעוץ ביוזמות מגוונות, והוא נעשה על ידי יהודים מארצות מוצא שונות, בהקשר הזיקה לארץ ישראל והמתרחש בה. כאשר קשתה העלייה ארצה בימי הטורקים, היו שראו בקפריסין תחליף סביר וסמוך לארץ ישראל, רכשו בה קרקעות וקיימו בה יישובים. לאחר כישלונות ראשונים, הצליחה חברת יק''א לבסס בקפריסין מושבה גדולה יחסית, מרגו שמה, וסמוך לה גרעינים למושבות-בת. בשנות השלושים של המאה העשרים עיבדו פרדסנים ארץ-ישראליים אלפי דונם של מטעי הדר באי. בראשית המאה העשרים בחן גם הרצל את האפשרות ליצור ״מקלט זמני״ ליהודים בקפריסין כחלופה ל״תכנית אוגנדה״, והציוני דוד טריטש הטיף לראות באי זה השוכן לא הרחק מן הארץ היעודה מקום מושב ראוי למאות אלפי יהודים. ספר זה מגולל פרשיות אלה, ומאיר את כלל המעשה ההתיישבותי היהודי בקפריסין בעת החדשה בלוויית תמונות, מפות ומקורות ארכיוניים.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: אופירה גראוויס קובלסקי
תיאור: במרכזו של קובץ המאמרים הזה שני נושאים: קק"ל והשפעתה על המרחב הגאוגרפי והמרחב התרבותי והסמלי בארץ ישראל, והגאוגרפיה ההיסטורית של הגליל התחתון משלהי המאה התשע-עשרה ועד אמצע המאה העשרים. המאמרים מבוססים על הרצאות שנישאו בכנס השמיני של הקתדרה ללימודי תולדות קק"ל ומפעליה באוניברסיטת בר-אילן, שנערך בשנת 2011 , לציון מאה ועשר שנים לייסודה של קק"ל. הספר הוא פרי מאמץ מחקרי של חוקרים ותיקים ושל חוקרים בראשית דרכם.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: אריה חשביה
תיאור: במסגרת אירועי מאה ועשרים שנה לייסוד נס ציונה הוחלט על הנצחת מייסדי המושבה, באמצעות ספר זה המתאר את תולדות נס ציונה מאז ועד היום.
בנס ציונה נושאים את מורשתם של הראשונים מתוך הערצה להיותם מייסדי הציונות, חלוצי החקלאות וראשוני השמירה והביטחון היהודי.
סיפורה של נס ציונה, מראובן לרר ומיכאל הלפרין ועד ילדי הגן, הוא סיפור שחייב להיכתב. למען הראשונים, למען הוותיקים, למען הדורות הבאים.(יוסי שבו, ראש העיר נס ציונה).
מאת: מנחם קליין
תיאור: הספר קשורים לוקח את הקוראים למסע מרתק ברחובות יפו, ירושלים וחברון. המסע מתחיל לפני כ־ 150 שנה, בימים שבהם יהודים וערבים שחיו בארץ היו שותפים לזהות על־לאומית רחבה ומכילה, כזו שאפשרה להם בפשטות לראות בעצמם, ואלה באלה, "בני המקום". הם התגוררו בשכונות מעורבות, בילו יחד בשעות הפנאי ושלחו את ילדיהם לאותם בתי ספר. לא אחת אף נישאו ביניהם. חלקו הראשון של הספר עוקב אחר התפוררותה ההדרגתית והכואבת של מציאות זו עד לחורבנה המעשי והסמלי ערב הקמת המדינה. חלקו השני מוקדש לתיאור מקרוב של היחסים שהתפתחו מאז 1948 ועד היום בין יהודים לפלסטינים. יומנים אישיים, זיכרונות, ביוגרפיות ועדויות הם חומרי הגלם העיקריים של ספר ייחודי זה, המציע התבוננות אנושית בסכסוך הישראלי־פלסטיני כפי שהוא משתקף בעולם שלם, פרטי ולעתים נסתר מן העין, של מגעים יום־יומיים בין תושבי הערים המעורבות. מורכבות התמונה העולה מהספר עשויה לחתור תחת התפיסה הרווחת כי "היפרדות לשלום" היא המוצא היחיד מסכסוך בין עמים שגורלם קשר אותם לארץ אחת... וזה לזה.
הקיבוץ המאוחד
מאת: טל אלמליח
תיאור: סיפורו של הקיבוץ הוא סיפורה של התעשייה הקיבוצית. ראשיתה בבתי מלאכה פשוטים ושיאה במפעלים הנמצאים בחזית החידושים הטכנולוגיים בזירה הבינלאומית. ספר זה בא לתאר את תהליך התפתחותה של התעשייה מבחינה כרונולוגית, וכן מנתח מזווית כלכלית וחברתית את ההשפעות שהביאה עמה על החברה הקיבוצית. מה היה יחסם של הקיבוצים אל התעשייה? כיצד התפתחו המפעלים הגדולים הראשונים? מתי התרחשה "הקפיצה הגדולה" בפיתוח התעשייתי בקיבוצים, ובשל מה? מה היו המשמעויות של מעבר הקיבוצים מחברה חקלאית לחברה מתועשת? כיצד הושפעה התעשייה הקיבוצית משינויים בפוליטיקה ובכלכלה הלאומית? כיצד התבטא המשבר הכלכלי של המגזר היצרני בשנות ה-80, בתעשייה הקיבוצית? מה הקשר בין השינויים במבנה התעשייה הקיבוצית, בשנות ה-90, לבין השינויים במבנה החברה הקיבוצית? מה הם האתגרים מולם עומדת התעשייה הקיבוצית בשנות ה-2000? כל זאת ועוד, בחיבור שלפניכם.
יד יערי
מאת: רן חכים
תיאור: הספר מציג ניתוח היסטורי כלכלי של הקיבוצים בישראל, מהקמתם ועד שנת 2001.   מודגשים בו מימון הקמתם, התפתחותם, והמשברים הכלכליים שעברו עליהם, במשך השנים. כמו כן, בוחן הספר את הקיבוצים כ"מוצר ציבורי", ושואל האם ככאלה, הגיעו לסוף דרכם? בחלקו הכלכלי, מנתח הספר דוחות כספיים של מצרף הקיבוצים מ-1934 ועד 2001. הנתונים מוצגים בספר בלוחות ובתשריטים  המביאים גם סדרות עתיות של משתנים כלכליים רבים, לאורך השנים. בסיכום קובע הספר כי אין כאן מקרה של "חלום ושברו", וכי הקיבוצים בישראל תרמו תרומה היסטורית וכלכלית חשובה להישג הציוני הגדול של גאולת הארץ והקמת המדינה.
יד יערי
מאת: דוד זית
תיאור:  הביוגרפיה של מרדכי שנהבי מפגישה את הקורא עם אחד האישים המעניינים ביותר בתולדות הציונות והיישוב. שנהבי, חבר משמר העמק רב שנותיו, היה מראשוני העלייה השלישית ומאז עלייתו בגיל 19 ועד לפטירתו בשנות השמונים של המאה ה-20, פעל בדמיון יוצר ובמקוריות כמעט בכל שדות ההגשמה הציונית. אולם, האיש שהטביע את חותם יצירתו ומפעליו על חיי העם, היישוב והמדינה, נשכח (או הושכח) וזכרו נעלם כלא היה. הספר, פרי יצירה של מחקר מדוקדק, מבוסס בעיקר על החומר הרב בעיזבונו של שנהבי, המורכב ברובו מהתכתבות יומיומית. שנהבי כתב מדי יום בין 20 ל – 30 מכתבים, אך לא הותיר אחריו יומן וגם לא כתב זיכרונות. על סמך ההתכתבות היומיומית הזאת תוארו בספר חיים רבי-מעש ויצירה, חיים סוערים, מלאי לבטים ואהבה לוהטת ואומללה. במכתביו משתקף דחף בלתי נכבש למעשי יצירה דמיוניים ובלתי אפשריים לכאורה. לכן, קורות חייו נראים כמסכת בדיונית מלאת מתח, יצרים, הצלחות וכישלונות. ‬ בחלק הראשון, פרי עטו של ד"ר דוד זית, משורטטת דמותו של שנהבי במחצית הראשונה של חייו... החלק השני של הביוגרפיה...מאת ד"ר יזהר בן-נחום, מתאר את האיש שהגה את רעיון ההנצחה, הניח את יסודות "יד ושם" והיה מנהלו הראשון" (המעטפת האחורית)
יד יערי
מאת: מרדכי נאור
תיאור: ספרו של מרדכי נאור — ראשית "דבר" מתרכז בשנות הבראשית והעיצוב של דבר — 1950-1925 . באותן שנים הוא היה גם העיתון הנפוץ ביותר בארץ. סיפורו של העיתון הוא גם במידה רבה סיפורם של היישוב היהודי בארץ־ישראל ושל ישראל הצעירה, והרוצה לדעת מה אירע אז, ימצא את כל אלה בין דפיו. הספר חושף את הסיפורים שמאחורי הקלעים — את המאבקים הפנימיים, את התחרות המתמדת עם עיתונים אחרים, ואת העימותים עם הצנזורה הבריטית והגזרות שהוטלו על העיתון, לרבות סגירתו בידי השלטון הזר לפרקי זמן קצרים. משתתפי העיתון נמנו עם "כוכבי" התקשורת של אותה עת, נתן אלתרמן במדורו "הטור השביעי" ואריה נבון בקריקטורה השבועית. מחקר זה הוא מחווה לעיתונות שהייתה: שיש בה חדשות, אך לא פחות מכך דברי הגות וספרות. במשך שנים היה דבר ראש חץ של עיתונות כזו, עד שדעך, ופינה את מקומו לעיתונים אחרים.
הקיבוץ המאוחד
הצג עוד תוצאות