נמצאו 129 ספרים בקטגוריה
לכל הספרייה
מאת: דב-בער קוטלרמן
תיאור: "בימי החורבן והשרפה שרפתי שלשה שקים ספרים פניני־הספרות היהודית מחשש חפוש ועתה אני מבכה את האבדה הגדולה הזאת ואתה בעל־החלומות הנך משתעשע בתקות־שוא שעוד נקים את הריסות הקולטורה היהודית. אתה יש לך האני מאמין שלך, הנך מכבד ומעריץ את זשיטלאווסקי, באראכאוו ובעל־דמיון [...] יהי ד' עמך אבל גם עליהם עבר הכלח, אתה יודע למדת שקמו פילוסופים חדשים ותורות חדשות".... בספר זה מוצגת עדות נדירה על עולמו הפנימי של אחד מאחרוני אנשי העברית בברית המועצות, תלמיד ישיבה ומורה לעברית לשעבר ששרד את תהפוכות הזמן עד קץ משטר סטלין ושמר עד יום מותו על הגחלת במזרח הרחוק הרוסי. איגרותיו העבריות שהתגלו בארכיוני הספרייה הלאומית בירושלים חושפות את החיים היהודיים בפרובינציה הסובייטית בשנות החמישים המאוחרות של המאה הקודמת מצדדים שלא באו מספיק לידי ביטוי בחקר יהדות ברית המועצות: התארגנות אנשי העברית, עיסוק לא ממוסד באיסוף פולקלור, העברת ספרים יקרי מציאות בין אוספים פרטיים והשגת גישה אליהם בספריות, דרכי הנחלת הירושה הרוחנית־דתית, צריכת התרבות היהודית הרשמית, ההתייחסות למדינת ישראל בתקשורת הסובייטית, גורל קורבנות המשטר, זיכרון השואה ועוד. כל אלה מפורטים כאן מפי מתנגד חריף ליידישיזם החילוני, שלא שינה את עמדתו גם כעבור עשרות שנים מהתלקחות "מלחמת השפות", ושנהנה בצעירותו מהיכרות אישית עם סופרי דור התחייה בן ציון כ"ץ, מרדכי בן הלל הכהן וישעיהו ניסן גולדברג, וכן עם גדולי רבני היהדות האורתודוקסית ברוסיה ובפולין – ר' חיים סולובייצ'יק, ר' דוד פרידמן ו"החפץ חיים". פרסום זה מוסיף נדבך חשוב לחקר "היסטוריוגרפיית הצללים" של התרבות היהודית הסובייטית.
הוצאת אוניברסיטת אריאל בשומרון, אריאל
מאת: יוסף שרביט
תיאור: עבריות ומעבר לה: דיוקן אינטלקטואלי של הרב יהודא ליאון אשכנזי (מניטו) מתחקה אחר מנהיגותו של הרב יהודא ליאון אשכנזי (מניטו) (1996-1922) ומתמקד בדמותו ההיסטורית כהוגה דעות, מחנך, מנהיג רוחני ואיש מעשה. משורטט דיוקנו האינטלקטואלי של מי שהיה מורה דרך כריזמטי, שלא היסס לנקוט עמדה בהירה וחדה, באחת התקופות הסבוכות של תולדות ישראל. הרב אשכנזי הילך על ציר דיאלקטי המאפײן תקופות מעבר ועידנים מהפכנײם: הוא חי בעידן בו התרבות המערבית הײתה שרױה במשבר זהות, האסלאם הלוחמני החל מתעורר, המזרח הרחוק היה לאבן שואבת, בו העם היהודי שרד משואה איומה ומהתבוללות עמוקה וקם לתחיה על אדמתו. מניטו היה כעין גשר נטױ ממעל לתהומות הזהות השסועה של הזמנים המודרנײם – גשר המגשר בין קודש לחול, בין מסורת למודרנה, בין מזרח למערב ובין הזהות האינדיװידואלית, הלאומית והאוניברסאלית.
אדרא - בית להוצאת ספרים אקדמיים
מאת: יהודית תידור באומל-שוורץ
תיאור: ספר זה מגולל את סיפורה של יהדות ארצות-הברית של אמצע המאה ה-20 דרך עיניה של ברניס כהן שוורץ שנולדה בניו יורק בשנת 1923. בשונה מרבות מבנות גילה בניו יורק שגדלו במשפחות יהודיות ממוצא מזרח אירופאי, לברניס הייתה אם ילידת ארצות-הברית ואב שהגיע לניו יורק כילד קטן. אולם בדברים אחרים סיפורה משקף את סיפור חייהם של דור שלם של יהודים עירוניים צעירים בארצות-הברית שהוריהם הגרו ממזרח אירופה לפני פרוץ מלחמת העולם הראשונה. סיפור חייה משקף חלק ניכר מהתפתחותה של יהדות ארצות-הברית באמצע המאה ה-20: השפל הגדול, מלחמת העולם השנייה, התפתחות התנועה הציונות, התגובות להקמת מדינת ישראל החדשה והנהירה היהודית לפרברים. הספר עוקב אחר סיפורה של ברניס הצעירה בתקופת השפל, הקשר שלה עם המתנ"ס היהודי בברונקס, לימודיה במכללה, תקופת התנדבותה במבצע חקלאי בזמן המלחמה, מסע לימודים לישראל בשנת 1949 ונישואיה עם ארתור שוורץ, יוצא צבא צעיר וסטודנט לעבודה סוציאלית מניו יורק. לאחר שבני הזוג התגוררו ועבדו במספר קהילות יהודיות לאורך החוף המזרחי במהלך שנות ה-50 הם התיישבו עם שלושת בניהם הצעירים בטינק, ניו ג'רזי. אנו רואים כיצד הגיבה ברניס הציונית לכך שבנה הבכור החליט לעלות לארץ, ואיך לאחר היציאה לגמלאות החליטו בני הזוג שוורץ לנטוש את הפרברים ולעבור לגור בריברדייל, ניו יורק, שם המשיכו בחייהם אל תוך המאה ה-21.
רסלינג
מאת: אריה ל. אבנרי
תיאור: • כמה ערבים ישבו בארץ­-ישראל בשנת 1878 ומה היה מוצאם?
• מה היה מקור גידולם במשך 70 שנות ההתישבות היהודית - עד קום המדינה?
• מה היתה המדיניות הציונית ברכישת קרקעות?
• אלו אדמות מכרו הערבים, ובעיקר מנהיגיהם, ואלו אדמות קנו היהודים?
• מה היה מצבו של הישוב הערבי בארץ-­ישראל ב-1948­ והאם היתה סכנה לקיומו בהקמת מדינת ישראל?
• מה היה מספר הפליטים הערבים בשנת 1949 ומה היה מספר היהודים שנאלצו לעזוב את ארצות ערב לאחר 1949?
שאלות אלו ואחרות נבחנות כאן על יסוד תומר ארכיוני ותיעודי רב.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: חיים זליגמן, יעקב גורן
תיאור: ברנרד לזר, גוסטב לנדאואר, אריך מיהזם ¬ שלושה הוגי דעות יהודי¬ אנרכיסטים, שפעלו בזירה הפוליטית בצרפת ובגרמניה, בסוף המאה הקודמת, במלחמת העולם הראשונה ובעת עליית הנאצים לשלטון J בגרמניה. בספר זה כונסו דברים שנאמרו או נכתבו אודותם, פרטים על חייהם ופועלם, ומעט מכתביהם הם ¬ בעיקר באשר ליהדותם, שהיו גאים בה בדרכם שלהם. בפתח הספר ובאחריתו מתייחס העורך לאנרכיזם כזרם במחשבה וככוח בחברה האירופית באותם ימים, והוא מתייחס גם לעניין המחודש בו כיום.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: יצחק ש' רקנטי
תיאור: אברהם ש' רקנטי היה ממנהיגי יהדות שאלוניקי שביוון. במשך קרוב לעשור (בתחילת המאה העשרים) הוא עמד בה בראש תנועת 'המזרחי' והתנועה הרוויזיוניסטית. גם לאחר עלייתו ארצה עסק בענייני ציבור והיה לחבר כנסת מטעם תנועת חרות. עברי היה אברהם רקטני. מוקיר את עברו של עמו, עם ישראל - מלכות ונבואה, כהונה ולווייה - ונותן לו ביטוי בשאיפותיו לעתיד. הולך אל עבר מחוז חפצו, ומתבונן הרחק, אל עבר האופק. כשהוא מצייר את חזון העתיד הנשען אל העבר הוא מעביר לדורות הבאים את מקל השליחים, את מסורת העם, הקהילה והמשפחה. ספר זה מסרטט את תולדות חייו של רקנטי - שנולד לקראת סוף המאה התשע עשרה ונפטר לקראת סוף המאה העשרים - על רקע תקופתו ועל רקע העיר שבה נולד וגדל. שאלוניקי הייתה לא רק מרכז רוחני ומקלט לנרדפים, אלא מרכז עצמאי ייחודי ואוטונומיה לאומית, עיר הנמל היחידה בעולם שבמשך שנים רבות שבתו בה הנמל והמסחר ביום השבת.
תבונות
מאת: נתן רון
תיאור: באירופה של ראשית העת החדשה נתפס שחור העור כנחות. כך נתפסו גם הטורקי/מוסלמי והיהודי. עדויות לכך מצויות בכתבי בכירי המלומדים (הומניסטים), ממניחי המסד של תרבות המערב, ראש וראשון בהם דזידריוס ארסמוס מרוטרדם (1536-1466), נסיך ההומניסטים.

ספר זה מראה כי מלומדים אלה, ובמיוחד ארסמוס, לא רק שיקפו את רוח התקופה בנדון זה אלא גם הפיצו והעמיקו בקרב קוראיהם רעיונות של מדרג דתי, אנושי ואתנולוגי. היום היינו מגדירים זאת כגזענות. הגדיל לעשות ארסמוס שעבורו אירופה האידיאלית היתה אירופה ללא יהודים. לכך התנגד המלומד הגרמני פילושמי יוהנס רויכלין (1522-1455), שתפס את נוכחותם של היהודים באירופה, את שפתם וספריהם, כתרומה שלא תסולא בפז להוכחת האמת הנוצרית.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: אמנון רז-קרקוצקין
תיאור: במאה השש־עשרה, בעיקר לאחר השתלטות העות'מאנים על הארץ, התכנסה בצפת קבוצה של אישים יהודים בעלי שיעור קומה, בהם ר' יוסף קארו בעל שולחן ערוך, האר"י הקדוש ותלמידו ר' חיים ויטאל, ר' משה קורדובירו, ר' שלמה אלקבץ, וראש המשוררים ר' ישראל נג'ארה. אישים אלו עיצבו מחדש, איש איש בדרכו, את התרבות והמסורת היהודית לדורות הבאים. זה היה רגע היסטורי מכונן, פריחה יוצאת דופן גם אם קצרת ימים. למרות זאת, התודעה ההיסטורית היהודית המודרנית, ובמיוחד הזיכרון הקולקטיבי הישראלי, מאופיינים ביחס מסויג ואמביוולנטי כלפי צפת, ואף בהתעלמות ממנה. דחייתה של צפת ההיסטורית נכרכה בדחיית מורשתה, אף על פי שמורשת זו הוסיפה להתקיים בעולמם של יהודים רבים. הספר תודעת משנה, תודעת מקרא: צפת והתרבות הציונית בוחן את תודעתם של מתיישבי צפת במאה השש־עשרה למול התודעה הציונית המודרנית, ומציג אותן כשני מודלים תיאולוגיים־פוליטיים של התיישבות בארץ ישראל: האחד מושתת על המשנה והאחר על המקרא. אישי צפת פנו אל הארץ בתקופה שלאחר חורבן המקדש וביקשו להתחבר אל התנאים – בראש ובראשונה אל ר' שמעון בר יוחאי, שלו יוחס גם ספר הזוהר. הציונות, לעומת זאת, נשאה את עיניה אל תקופת הכיבוש וההתנחלות, במיוחד אל יהושע והשופטים, באופן שעולה בקנה אחד עם התפיסה המערבית הנוצרית המודרנית. צפת אינה מוצגת בספר כחלופה לציונות, אלא משמשת בו מראה לבירור מושגים כמו לאומיות, חילון ומסורת. ההתמקדות בצפת וביחס כלפיה, נטען, פותחת פתח לניסוח מחודש של התרבות המודרנית בכלל, והתרבות הישראלית היהודית בפרט.
מכון ון ליר בירושליםהקיבוץ המאוחד
מאת: נתן כהן
תיאור: ספרות יפה או עיתונות? מדע, פרוזה או שירה? פנטזיה או מתח? מה היה טעמם הספרותי של יהודי הקיסרות הרוסית לפני מלחמת העולם הראשונה? מה היו התכנים שסיפקה להם יידיש, שרבים ראו בה ז'רגון שיש להשליך ולשכוח? ומי היו הקוראים והקוראות? יידיש בסימן קריאה – מלשון דיבור לשפת תרבות עוקב אחר תמורות שחלו ביהודי הקיסרות הרוסית דרך שוק הספרים התוסס, שסיפק תכנים מגוונים ביידיש לקהלי יעד שונים; ודרך התפתחות הספרייה הציבורית, העיתונות, המו"לות, התרגומים מול ספרי מקור, ומעמדה המשתנה של יידיש, "שפת ההמון", לעומת רוסית מכאן ועברית מכאן. הספר סוקר שינויים שחלו בהרגלי הקריאה ביידיש בקיסרות הרוסית בין השנים 1860–1914. הוא מגיש לקוראיו מחקר מקיף ומעמיק בתחום ההיסטוריה התרבותית, המתאר, באמצעות הסתעפותה רבת הפנים של הקריאה החילונית ביידיש, חברה הנמצאת בתהליך מעבר ממסורת למודרניות.
מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי
מאת: שמואל פיינר
תיאור: המאה השמונה עשרה, הפותחת את העידן המודרני של היהודים, מסחררת בדמויותיה ובאירועיה. תקופה זו, שעמדה בסימן התעצמות האוטונומיה של הפרט, התאפיינה בסתירות ובניגודים. מן הצד האחד נרקמו חזונות מרהיבים על עולם מתוקן ומואר של תבונה והומניזם, ומן הצד האחר צבעו חשדנות ושמרנות את המציאות בצבעים קודרים. תנועות של התחדשות דתית, דוגמת השבתאות והחסידות, פרצו לעולם, וקריאות לנאורות ולהרחבת גבולות הידע ערערו מוסכמות רבות. עת חדשה: יהודים באירופה במאה השמונה עשרה, 1700—1750 בא לשרטט את מלוא פניה של התקופה. כרך זה, ראשון מבין שניים, מקיף את מחציתה הראשונה של המאה השמונה עשרה באמצעות תיאור כרונולוגי של אירועים וסיפורי חיים. מתוך האזנה רגישה לקולות המחאה ולשאיפות לתיקון עולם ולהשגת אושר ליחיד ולכלל, מציג הספר עת חדשה את הביוגרפיה המפותלת של מאה שנים מנקודת מבטם של יהודי אירופה. עת חדשה עוקב אחר סיפוריהם של מנהיגים ורבנים, מקובלים ומשכילים, משרתות, קבצנים והרפתקנים. יומנה של גליקל בת לייב, חייו האינטימיים של הרב יעקב עמדן, רדיפתו של רמח"ל, פרשת "היהודי זיס", מחשבי קץ ועולים לארץ ישראל, עלילות הדם בפולין וגירוש יהודי פראג – כל אלה נארגים ביד אמן ויוצרים את סיפורה של תקופה.
מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי
מאת: רחל ליבנה-פרוידנטל
תיאור: בשליש הראשון של המאה התשע עשרה התחולל מפנה דרמטי בהתפתחותה של היהדות המודרנית באירופה, אם כי באותה עת עוד לא ניתן היה לראותו במלואו. פריחתו של המדע והתפתחות חברה אזרחית ברוח רעיון האזרחות הליברלי עוררו תקווה חדשה לחברה המבטיחה שוויון זכויות לישויות שונות בייחודיותן. כדי להבטיח את חירותה של היהדות במציאות חדשה זו היה עליה להגדיר מחדש הן את זהותה הייחודית הן את השתייכותה לתרבות האירופית. על הרקע הזה נוסד האיגוד לתרבות ומדע של היהודים, שביסודו תכנית ליצירת מדע היהדות ושינוי הגדרת היהדות מדת לתרבות.

האיגוד: חלוצי מדע היהדות בגרמניה מציג את הופעתו של מדע היהדות בגרמניה ואת סיפורם של יוצריו, חברי האיגוד, אשר ביקשו לחולל מהפכה הן בקרב בני עמם הן בחברה האזרחית כולה, כדברי לאופולד צונץ: "ההיסטוריה החיצונית וההיסטוריה הפנימית, כאחיות, יאחזו זו בזו, יתמכו זו בזו ויתרגמו זו את זו".

האיגוד: חלוצי מדע היהדות בגרמניה מביא את סיפורם של החלוצים שהציעו את דיסציפלינת מדע היהדות כדרך להתמודדות יהודית עם קריאת המודרנה; דרך שאין היום יהדות בלעדיה.
מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי
מאת: אלכסנדר ון דר ה וון
תיאור: שרה האשכנזיה מלכת השבתאים הוא מחקר יוצא דופן המביא את סיפורה המרתק של שרה האשכנזיה, מלכתו של המשיח שבתי צבי, ושופך אור על תפקידה בתנועה השבתאית. המחקר מתאר כיצד, בשנים שלפני נישואיה לשבתי צבי, רכשה שרה לא רק מוניטין של פריצות אלא גם כישרון ניכר לשכנע אחרים בכישוריה הדתיים, ובכלל זה טענתה כי היא עתידה להינשא למלך המשיח. בחצר המשיחית של שבתי צבי נקלעה שרה למאבקי כוחות עם נביא התנועה הסגפן נתן העזתי וסירבה להסכין עם התפקיד הכנוע שביקשו לייחס לה, רעיה המשמשת כמטאפורה של השכינה לפי תורת הסוד הקבלית. במקום זאת, ובשידוד מערכות רוחני דרמטי שיהדהד כעבור מאות שנים בהגותם של כותבים, כגון דייוויד יום, לודוויג פויירבך וזיגמונד פרויד, מילאה שרה – כך טוען מחקר מרתק זה – תפקיד מכונן באופייה החתרני, האל-מטאפורי, של התנועה השבתאית המאוחרת.
אדרא - בית להוצאת ספרים אקדמיים
מאת: יורם יעקבסון
תיאור: The purpose of this book is to arouse the interest of the reader in the great spiritual movements which prevailed in the House of Israel, and even shook it violently from time to time, during the five-hundred years of its recent history, from the expulsion of the Jews from Spain: Lurianic Kabbalah, Shabbatean Messianism, and the Hasidic movement founded by the Baal Shem Tov. These movements are of major importance, not only in the field of abstract contemplation, but also in the arena of historical action. They exercised a decisive influence on the history of the people of Israel during the many generations which have elapsed since the destruction of the great Jewish community in Spain. Their repercussions are still to be discerned even in the last few generations – and in our own age – as we hear their echoes in the controversies which are still raging as to the spiritual character, the aims and the ideals of a nation that is still fighting
אדרא - בית להוצאת ספרים אקדמיים
מאת: שולמית וולקוב
תיאור: על ההיסטוריה של גרמניה וגם על ההיסטוריה של יהודיה נכתבו ספרים ומחקרים רבים מספור. אולם באופן מוזר שני התחומים נחקרו כמעט תמיד במנותק זה מזה, כשתי דיסציפלינות נבדלות. פרופ׳ שולמית וולקוב, מחשובי ההיסטוריונים של גרמניה ויהודי גרמניה, מציעה לנו בספר מרתק זה זווית ראייה חדשה ומקורית: זווית הבוחנת את ההיסטוריה הגרמנית ממבט יהודי. וולקוב פורשת את סיפורן של מאתיים וחמישים שנות היסטוריה – החל במשה מנדלסון ומערכת היחסים המורכבת בין ההשכלה היהודית לנאורות הגרמנית באמצע המאה השמונה-עשרה, עבור בתקופות של תקווה והצלחה וזמנים של אפלה וייאוש, וכלה בחיפוש הדרך של הקהילה היהודית בגרמניה המאוחדת של ראשית שנות האלפיים.
כרמל
מאת: ראובן גפני
תיאור: פותח סידור, המבוסס על פרויקט-רשת שבועי אישי של המחבר, הינו מסע בעולמם של סידורי התפילה הארץ-ישראליים בעת החדשה: מסידורים ראשונים שהודפסו בארץ, בשלהי המאה התשע עשרה, ועד לסידורי המאה העשרים ואחת ומאפייניהם הייחודיים.

הספר פותח בסקירה היסטורית על התפתחותם ומשמעותם החברתית והתרבותית של סידורי ארץ ישראל בתקופה האמורה, ובמרכזו כשבעים סקירות קצרות, שבהן מתוארים סיפוריהם וייחודם של הסידורים השונים. הסידורים מוצגים בנימה אישית, תוך התייחסות לדמויותיהם של העורכים ושל המדפיסים; לעיצובם התוכני והגרפי של הסידורים; לנסיבות הזמן והמקום שבו נוצרו; ולמגוון סוגיות נוספות של תכנים, מבנה, קהלי יעד, וכמובן גם אידיאולוגיה ופוליטיקה.

פרקי הספר ערוכים סביב תשעה מקבצים, המאפשרים להעמיק בהכרת התופעות הנדונות, ולהשוות בין קבוצות שונות של סידורים: סידורי היישוב הישן והציבור החרדי; סידורים ספרדיים ומזרחיים; סידורים תימניים אחדים; סידורים בעלי זהות לאומית מוצהרת; סידורים שמקורם בחו"ל ושהועלו ארצה בנסיבות ייחודיות; סידורים המשקפים את סיפוריהם של האישים העומדים מאחוריהם; סידורי נשים ונערות; סידורי תלמידים בבתי הספר; וסידורים המיועדים לקבוצות אוכלוסייה שמחוץ לחברה הדתית.
תבונות
מאת: פמלה ס. נאדל
תיאור: מה פירוש הדבר להיות אישה יהודייה באמריקה? בין הנשים היהודיות באמריקה יש כיום פמיניסטיות, אורתודוקסיות, רַבּות, חסידות יראות שמים, לסביות, ציוניות מושבעות וישראליות. יש נשים שבבוקר שבת עוטות טלית ומתפללות עם בני עדתן ויש שכף רגלן לא דרכה בבית כנסת מעולם אבל מדי שנה לפני פסח הן קונות מצות וגפילטע פיש. למקצת הנשים היהודיות חוויית היום־יום היהודית היא סלע קיומן, יש שיהדותן היא עניין שולי בחייהן ויש שהיא אינה נוגעת להן כלל. דבר אחד קושר את כל הנשים היהודיות האלה יחד: לכולן חלק בסיפור העבר הקיבוצי של נשות אמריקה היהודיות, היסטוריה רחבת יריעה שפמלה ס׳ נאדל פורסת במחקר זה. נשים יהודיות ניצבו מאות שנים בחזית העשייה האזרחית הפוליטית האמריקנית. הן נאבקו על זכות הבחירה לנשים ועל הנחלתה של השקפת העולם הפמיניסטית, על זכויות האזרח ועל זכות ההתאגדות המקצועית, ובתוך כך העלו על נס את זכויות העם היהודי. הנשים היהודיות באמריקה שילבו בפועלן ובהשקפתן את ערכי היסוד האמריקניים עם ערכי זהותן היהודית והותירו עקבות עמוקות בהיסטוריה האמריקנית. נאדל שוזרת זה בזה את סיפורי נשות אמריקה היהודיות החל בימי ייסודה של ארצות הברית ועד ימינו אנו. היא כותבת על גרייס נתן, שחיה בתקופה הקולוניאלית של ארצות הברית, ועל אמה לזרוס נינתה, המשוררת, שפסוקי שירהּ חרוטים על לוח בבסיס פסל החירות, על מנהיגת הפועלים בסי הילמן ועל שופטת בית המשפט העליון רות ביידר גינסבורג. על אלה ועל עוד עשרות פעילות, נשות מקצוע, רעיות ואימהות, שעיצבו את הזהות היהודית האמריקנית – בספר פורץ דרך זה.
מאת: נורמן לברכט
תיאור: במחצית השנייה של המאה ה־19 החלה מהפכה שקטה, שמעטים בעולם השגיחו בה בזמן אמת: היהודים, שבמשך מאות שנים חיו מחוץ לחברה הכללית, זינקו אל תוך ההיסטוריה ושינו את מהלכה ואת האופן שבו אנו רואים את העולם. בכל תחום כמעט – בפוליטיקה ובכלכלה, בספרות ובציור, במוזיקה ובתיאטרון, בפסיכולוגיה ובפיזיקה וברפואה - יהודים מילאו תפקיד מרכזי בעיצוב העולם כפי שהוא כיום. לצד השמות המוכרים מאוד, כמו מרקס ופרויד, איינשטיין וקפקא, היו עוד עשרות רבות של יהודים שפועלם ממשיך לתת את אותותיו בחיי היומיום שלנו: היינריך היינה התיר את מחוכי השפה הגרמנית, בנג'מין ד'יזראלי הפך את המפלגה הטיפשית של אנגליה למפלגת שמרנים כל־ארצית, קרל לנדשטיינר אִפשר את עירויי הדם והניתוחים הגדולים, פאול ארליך הביא לעולם את הכימותרפיה, ארנולד שנברג הביא לעולם את האטונליות, מגנוס הירשפלד היה מראשוני הסקסולוגים ומאבות התנועה לזכויות ההומוסקסואלים, רוזלינד פרנקלין סייעה בלא ידיעתה בפענוח מבנה הדנ״א, ליאון טרוצקי הציע לעולם את סיוט המהפכה המתמדת, שרה ברנר המציאה את הידוענות, ואלמלא פריץ האבּר לא היה די מזון לקיים את החיים עלי אדמות... בספרו רחב היריעה גאונות וחרדה מספר ההיסטוריון נורמן לברכט את סיפוריהם של כל האנשים המיוחדים האלה, ושל עוד רבים אחרים, ובתוך כך בוחן מדוע דווקא בתקופה הזאת הצליח קומץ יהודים לראות את מה שאחרים לא ראו, והאם גם העולם שינה את היהודים.
כנרת, זמורה דביר בע"מ
מאת: דוד ליטמן, יוסף פנטון
תיאור: יהודי צפון אפריקה חיו כמיעוט תחת שלטון מוסלמי, ודברי ימיהם מהווים תיאור של המפגש בין היהדות והאסלאם. ספר זה מציג הבנה חדשה של מעמד היהודים תחת הסהר. הספר הוא בעיקרו אוסף של תעודות היסטוריות לאורך תקופה של כאלף שנים (מימי הביניים ועד לכיבוש הצרפתי). אוסף זה מתעד את המציאות ההיסטורית של מעמדם החברתי והמשפטי של היהודים שחיו במדינות האסלאמיות של צפון אפריקה (בעיקר אלג׳יריה ומרוקו). התעודות לקוחות ממקורות ספרותיים ומארכיונים, ורוב רובן רואה כאן אור בעברית בפעם הראשונה. בחלקו הראשון של הספר מובאות כרוניקות ערביות ועבריות וכן טקסטים מוסלמיים משפטיים ותיאולוגיים ודוחות של נוסעים אירופאים &mdash, שבויים, דיפלומטים, רופאים, אנשי דת והרפתקנים למיניהם. המסמכים בחלק השני משקפים את הפעילות הדיפלומטית שניהלו ארגונים הומניטריים לטובת יהדות צפון אפריקה. הספר מיועד לחוקרים וגם לקהל הרחב ולכל המתעניינים בתולדות ישראל בארצות ערב.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: יוסף שלמון
תיאור: היהדות המודרנית ידעה מאז המאה ה-17 טלטלות רבות מבית ומחוץ. מבית הסעירו אותה השבתאות, הפרנקיזם, החסידות, ההשכלה, הרפורמה, הקונסרבטיזם, הציונות, הסוציאליזם והחילון. מחוץ נתקלה היהדות המודרנית בביקורת פילוסופית, באנטישמיות, ברדיפות פיזיות ורוחניות, בגירושים, בשלילת זכויות, ועוד. בתוך סבך התמורות והתנועות החדשות האלה צמחה גם האורתודוקסיה, שבאה להגן על היהדות המסורתית, אך לא נמנעה משימוש בכלים חדשים. מה אפוא מקומה של האורתודוקסיה ברשת זו של גורמים ששינו את פניה של היהדות המסורתית מבית ומחוץ? אילו מטרות הציבה לעצמה, ואילו אמצעים נקטה? מה שללה כליל ומה קיבלה, בדרכה, מן התנועות היריבות? האם מדובר במלחמת תרבות או במאבק פוליטי? פרופ' שלמון חוקר מסכת גורמים זו מתוך פנייה אל מאפייניה ושורשיה, מתוך התמקדות בדמויות מרכזיות שעיצבו את דרכה של האורתודוקסיה. בסדרת המאמרים המוגשת בספר הזה משרטט המחבר את החברות שבהן פעלו הגורמים השונים, ובראשן יהדות מרכז אירופה ומזרחה וארץ ישראל. נסקרים כאן על דרך המדגם כל סוגי האורתודוקסיה: אורתודוקסיה מרכזית, אולטרה-אורתודוקסיה, אורתודוקסיה מודרנית ואורתודוקסיה לאומית.
מוסד ביאליק
מאת: יואנה ביאטה מיכליץ
תיאור: היהודי הנחשל, הלובש קפוטה מלוכלכת, המנצל את האיכרים ומרעילם בוודקה — אותו אנו מכנים נבל ובזים לו. היהודי שהתנתק מההמון, השיל את הקפוטה המלוכלכת, החליף את התלמוד והזוהר בהשכלה אירופית ורוצה לעבוד עבודה יצרנית — אותו אנו מכנים פולש ובזים לו, ולבסוף היהודי שחדל להיות יהודי, שניתק את כל הקשרים המחברים אותו לאותו השבט, קיבל עליו את עול הנצרות ונכנס אל החברה שלנו — אותו אנו מכנים “מכס“ [meches] — מומר ובזים אף לו. [קלמנס יונושה־שנייבסקי]. המיתוס המודרני של היהודי כזר המאיים על הקיום הפולני נוצר בפולין אחרי 1864 (המרד נגד הכובש הרוסי). בשלהי המאה התשע־עשרה, כאשר החל החלום על עצמאות פולין לקרום עור וגידים, התגברה האמונה שהיהודים הם האויב הפנימי העיקרי. תקופה זו הייתה נקודת מפנה בתהליך ההתפתחות של דימוי היהודי כאיום ובהשפעתו על התרבות הפוליטית, על החברה הפולנית ועל יחסי פולנים־יהודים. הספר איום מבית: דימוי היהודי באנטישמיות בפולין — קריאה חדשה דן בקיומם המתמשך ובחשיבותם של תכנים אנטי־יהודיים בחברה, בתרבות ובפוליטיקה בפולין, ומתמקד בתפקיד שמילאו בהבניית התודעה הלאומית הפולנית. יואנה ביאטה מיכליץ קובעת במחקרה כי מיתוס היהודי כזר מאיים נוגע בראש ובראשונה לאמונה שהתקבעה על בסיס דעות קדומות ונתפסה כעובדה. לכן חקר האמונה בדבר קיומו של “האחר”, היהודי הגוזר כליה על האומה הפולנית, הוא ציר מרכזי הראוי לשמש בסיס לכל מחקר על הולדתן והתפתחותן של האנטישמיות ושל הלאומנות בפולין. מן הספר עולה כי אף אירועי השואה לא מיתנו את השקפתם של התומכים ב“פולין ללא יהודים“. כפי שעולה מאחרית הדבר, פרק שנוסף למהדורה העברית, תהליכים שהתרחשו בפולין משנת 2000 ואילך מעידים על כך שמרבית הסיסמאות האנטישמיות בימינו שייכות לרפרטואר הישן־חדש, אשר במרכזו היהודי עודנו מצטייר כאויב אנטי־פולני. כך התפתח הדימוי האנטישמי העכשווי של “היהודי כפוי הטובה“ המשמיץ את פולין ואינו אסיר תודה על העזרה הרבה שהושיטו פולנים אתניים ליהודים בתקופת השואה. בפולין של המאה העשרים ואחת ניטשת מלחמת תרבות של ממש בין כותבים ברשתות החברתיות, בספרי היסטוריה פופולריים ואקדמיים ובעיתונות הימנית השמרנית אשר עושים שימוש נרחב בסיסמאות אנטי־יהודיות ודוחים את המודל המערבי של הנצחת השואה כאירוע מכונן בתולדות אירופה במאה העשרים ובין חוגים ליברליים המבקשים להתמודד עם ההיבטים האפלים בעבר ובהווה של פולין. החוגים הימניים השמרניים לגוניהם מעצבים נרטיב־על המטיל את האשמה בחורבן יהודי אירופה על היהודים עצמם. לטענת המחברת, הסכנה הזאת קיימת לא רק בפולין אלא גם במדינות אחרות שבהן גורמים אתנו־לאומניים קיצוניים נוקטים אסטרטגיות דומות של שכתוב ההיסטוריה הלאומית, ובכך מתרחבת יריעת המחקר, והקריאה בספר נעשית מרתקת ואקטואלית מתמיד.
יד ושם - רשות הזכרון לשואה ולגבורה
מאת: ליאור שטרנפלד
תיאור: הקהילה היהודית באיראן נמנית עם התפוצות היהודיות העתיקות ביותר בעולם. ואולם, למרות ההיסטוריה הארוכה והרצופה של יהודים על אדמת איראן, שנמשכת עד ימינו אלה, מעטים הם המחקרים האקדמיים אודות היבטים ותקופות שונות בהיסטוריה ארוכת שנים זאת. הדבר נכון במיוחד אם אנו משווים את מספרם והיקפם של מחקרים ופרסומים בחקר תולדות יהודי איראן עם אלה העוסקים בתולדות הקהילות היהודיות דוברות ערבית-יהודית, ארמית חדשה ולדינו שהתקיימו במשך מאות שנים בארצות המזרח התיכון וצפון אפריקה. ספרו החדש והמקיף של ד"ר ליאור שטרנפלד, שעניינו חקר ההיסטוריה, החברה והתרבות של יהודי איראן במאה העשרים, מהווה תרומה משמעותית ומרעננת לחקר האוכלוסייה היהודית באיראן בעת החדשה. תוך שימוש זהיר ומדוד בקשת רחבה של מקורות ראשוניים ומשניים בשפות הרלוונטיות, ביניהם דוחות ותכתובות של גופים וסוכנויות מדינתיות ובינלאומיות, ארכיונים, כתבי עת ועיתונים, ביוגרפיות, ספרי זכרונות, ראיונות אישיים, סרטים, ועוד, הספר מציג ומנתח את ההיסטוריה המורכבת ורבת הפנים של יהודי איראן לאורך המאה העשרים. ארבעת פרקי הספר ופרק המסקנות דנים בחברה וברבדים של אוכלוסייה יהודית הטרוגנית במדינה שהייתה ועודנה נתונה בתהליך בלתי פוסק של תמורות ותהפוכות מדיניות, חברתיות ותרבותיות מאז המחצית השנייה של המאה התשע עשרה. הספר מיטיב לזהות ולנתח את השפעתם של תהליכים ותמורות לוקאליים ואזוריים אלה על החברה היהודית באיראן ושופך אור על הדרכים והאופנים שבהם אישים, קבוצות וארגונים בקרב האוכלוסייה היהודית במדינה עיצבו את זהותם והגדרתם העצמית יד ביד עם שמירה על זיקה עמוקה לחברה ולתרבות האיראנית מחד ולמורשת הפרסית-יהודית ולעולם היהודי מאידך. בצד יתר תרומותיו לחקר יהודי איראן בעת החדשה, הספר שופך אור על לא מעט הטיות ומוסכמות בלתי ביקורתיות שהשתרשו מזה שנים בהיסטוריוגרפיה הציונית ובקרב לא מעט חוקרים יהודיים בכל הנוגע לעברן, זהותן ומאפייניהן הקהילתיים והתרבותיים של הקהילות היהודיות בארצות האסלאם. כפי שהספר מסביר ומנתח ביד רחבה, לאורך המאה העשרים, וביתר שאת בשנים שקדמו למהפכה האסלאמית בשנת 1979, היוו יהודי איראן חלק אינטגרלי ופעיל בפסיפס החברתי, פוליטי, כלכלי ותרבותי של ארץ שבה נולדו, חיו ויצרו. תרגומו הנאמן והרהוט של המקור האנגלי בידי מר תומר בן אהרון מנגיש לקורא העברי מחקר חשוב ובעל ערך רב".
כתב ווב הוצאה לאור בע"מ
מאת: יעקב בן–טולילה
תיאור: הקהילה היהודית של טיטואן נוסדה בידי מגורשים שבאו מספרד. בשנת 1860 כבשו הספרדים את העיר ועזבו אותה כעבור שנתיים. הם שבו אליה ב-1912, עם כינון משטר החסות הספרדי על צפון מרוקו, שנמשך עד 1956, שעה שזכתה מרוקו בעצמאות. יום כניסתם הראשונה של חיילי ספרד בשערי טיטואן מסמל מפנה בחיי היהודים בעיר. ב-1987 הייתה טיטואן כמעט ריקה מיהודים, בעקבות גל הגירה לישראל ולארצות אחרות שהתעצם אחרי עצמאות מרוקו. בקיץ אותה שנה, במסגרת סיור מחקרי, ביקר יעקב בן-טולילה בטיטואן. שם נתוודע לפנקס של החברה קדישא, שתועדו בו נפטרי הקהילה במשך קרוב למאה שנה. בחיבור זה המחבר מביא את תיאור הפנקס, את הרקע ההיסטורי, הסוציולוגי והתרבותי של הקהילה בתקופת ניהולו, תובנות שעלו מניתוח דרכי הרישום בו, ולבסוף את רשימת הנפטרים המלאה. מבעד לכל אלה ניבטת קהילת טיטואן בצבת תהליכים של נסיגה בהוויתה היהודית ושל כיבושי המודרנה בהשפעה ספרדית.
יד יצחק בן-צבי
מאת: יצחק דהן
תיאור: גלי ההגירה מהמזרח למערב שאפיינו את המאה ה־20, הכרזת העצמאות של מרוקו, ההתעוררות הלאומית הערבית, הקמת מדינת ישראל, הסכסוך הישראלי-ערבי והמלחמות עם המדינות הערביות במחצית השנייה של המאה ה-20 – כל אלה הביאו לסופה של הקהילה היהודית במרוקו. אולם בשונה מקהילות יהודיות רבות בעולם המוסלמי, תהליך הניתוק ממרוקו נמשך קרוב ל-40 שנה, עובדה המעידה על הקשר המיוחד שהיה לקהילה זו הן עם יושבי הארץ המוסלמים והן עם בית המלוכה. קשר זה נמשך עד היום (2022) בארץ היעד החדשה. סוציולוגים והיסטוריונים רבים חקרו את עלייתם של 250,000 יהודי מרוקו שעלו לישראל במחצית השנייה של המאה ה־20, אולם על הגירתם של 100,000 יהודי מרוקו לארצות המערב נכתב מעט. ספרו של יצחק דהן מציע מסע אינטלקטואלי העוקב אחר יהודים ממרוקו אשר לאחר אלף שנות חיים במדינה זו, קמו במחצית השנייה של המאה ה-20 ונפרדו מערש לידתם: מקנס, פאס, מרקש וקזבלנקה. הם היגרו לפריז, לונדון, ז'נבה, מונטריאול וניו יורק, כמו גם למקומות אחרים, לא-נודעים מבחינתם, אשר שפתם ותרבותם שונות מזו שגדלו עליה. המחבר מציג את ארצות ההגירה, דוברות הצרפתית והאנגלית, וכן את מאפייניהן הייחודיים בתחומי החברה, התרבות והכלכלה, לצד הצגת פסיפס של אנשים וקהילות בעלי גיוון מרתק הנגזר מהשפעות מקומיות. ההיכרות מקרוב של קהילה זו, על תרבותה ומורשתה, הקלה על המחבר את כניסתו לשדה המחקר. כך התאפשר לו להתמקד הן בחקר הקהילות החדשות שיצרו המהגרים בארצות המערב והן בחקר הדרכים שבהן חיזקו המהגרים את זהותם הקולקטיבית על מרכיביה השונים.
רסלינג
מאת: גיא מירון, אנה סלאי, שלמה שפיצר
תיאור: עשרים המאמרים בקובץ זה מציגים פנים שונות של ההיסטוריה, התרבות והחוויה היהודית ההונגרית, והם מוגשים לקוראים בלשון בה נכתבו - עברית או אנגלית. השער הראשון בקובץ, "אמנציפציה והשתלבות", מציג פרספקטיבות היסטוריות שונות על השתלבותם של היהודים בהונגריה מאמצע המאה ה-19 ועד לאחר תקופת השואה. השער השני, "ציונות ואורתודוקסיה", מתמקד בפילוגים ובמאבקים הפנים-יהודיים משלהי המאה ה-19 ועד לאחר תקופת השואה. השער השלישי, "חינוך, תרבות וחברה", מציג מבטים שונים על החינוך, היצירה המדעית והתרבותית והלשון של היהודים בהונגריה ובקהילת יוצאי הונגריה בישראל בתקופה שלאחר השואה. הקובץ חותם בשער "אישים" שארבעת המאמרים בו מציגים דמויות שונות מעולמה של היהדות ההונגרית.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: חביבה פדיה
תיאור: המזרח כותב את עצמו הוא ספר מחקר ועיון הפורץ דרך בהבנתה של ישראל את עצמה, ומהווה נקודת ציון ארכימדית במחשבה היהודית בישראל. הוא מעניק קווי מחשבה ראשונים להיסטוריוגרפיה של המזרח המציעה נקודות יחוס ונקודות מכוננות חדשות על ציר הזמן שלה שאינן בהכרח תלויות הכינון היורופוצנטרי. מאמרה המקורי של חביבה פדיה פורש את ההיסטוריוגרפיה היהודית ומתבונן בה דרך מטפורה ייחודית: מטפורת הבכי ובתוך כך מציעה העמדה מחודשת של השיח מזרח מערב ומה בין בכי להתבכיינות. מאמרו של אבי אלקיים טומן בחובו הצעה נועזת, מרתקת, הפותחת פתח לקיום הדדי ומכובד בין יהודים וערבים: לשלב את סורת אל- פאתיחה בתפילה היהודית, שלוש פעמים ביום. אלקיים מציין תקדימים לכך , משילוב דברי בלעם ועד אימוץ השם "לילת אלקדר" לערב שבועות, בקרב יהדות תימן. דוד סורוצקין פורש בידענות מניפה רחבה של יהדות ימי הביניים בין אסלאם ונצרות, וחיים עובדיה מספר על מורשתו של הרב יוסף משאש, המעמיד לא פעם אופוזיציה לרב עובדיה יוסף. במהלך ייחודי, בוחר איתן כהן "לאמץ" את צפת כמקום מזרחי, ולבנותה כמקום המציע אופציה אחרת לישראל כולה. מרים פרנקל בוחנת מחדש את שיח החורבן והגאולה ביהדות ימי הביניים ומבקשת להציע פרספקטיבה חדשנית לבחינתו. יהודה מימרן מלמד אפולוגיה על היהדות המסורתית, אופציה מכילה באופייה, שכמעט ונעלמה מן המרחב הציבורי הישראלי. מאמרו החותם של מאיר בוזגלו עומד על הממד הרוחני העמוק הטמון בחזרה אל ההגייה העברית התקנית, המטעימה את העיצורים הגרוניים, ונוסק לגבהים טרנסנדנטיים מעבר למצוי במחקר האקדמי.
הוצאת גמא
מאת: דוד סורוצקין
תיאור: ספרו של דוד סורוצקין, אורתודוקסיה ומשטר המודרניות, הוא דיון פורץ דרך המציב את האורתודוקסיה במרכזה של המודרניות היהודית, תוך ערעור פרדיגמות ודוגמות היסטוריות ותרבותיות רווחות. המודרניות היהודית נחשפת כמי שהתחוללה בזיקה עמוקה למעמד הייחודי של היהודים כזרים וכמנודים, ולנוכח שינויים מבניים ומשפטיים רבים שהתחוללו בתרבות האירופית. הספר מציב את האורתודוקסיה כגורם מכונן בתהליכי מודרניזציה מגוונים שהתחוללו ביהדות אירופה, למן העת החדשה המוקדמת ועד אחרי הופעת ההשכלה והלאומיות היהודית; תהליכים אלה קדמו לתהליכי חילון, ובמקביל קידמו אותם והיו לחלק בלתי נפרד מהם. הזרמים המרכזיים ביהדות המודרנית, דתיים כחילוניים, מוארים על רקע יניקתם ממקורות משותפים באופן השופך אור על הקונפליקטים המשסעים את החברה היהודית והישראלית עד ימינו. מכלול של גורמים מעצבים נדונים בספר, ביניהם: עליית המדינה והסובייקט המודרני; העיצוב של קבוצות קולקטיב פוליטי ודתי באירופה; הפולמוס היהודי–נוצרי; יחסי רוב ומיעוט; האנטישמיות המודרנית. שינויים בתפישת המרחב וביחס אל הטקסט המקודש, השלובים בתהליכי משטור, קאנוניזציה וחקיקה שונים – כל אלה נבחנים במסגרת דיון היסטורי, סוציולוגי והגותי רחב ומעמיק. גלריה של דמויות נפרשת – אורתודוקסים, כופרים, חרדים ומשכילים. למספר דמויות – ובראשן למהר"ל מפראג – מוצע דיון מקיף, המעמיד אותן לנוכח ההתפתחויות המשמעותיות ביותר בעולם האירופי והיהודי בתקופתן. כך נוצר פסיפס מרתק ותובעני החושף את המורכבות, העושר, הטרגיות והכוח היוצר שבקיום היהודי המודרני.
מאת: אוריאל גלמן
תיאור: השבילים היוצאים מלובלין: צמיחתה של החסידות בפולין מציג היסטוריה חברתית ותרבותית של תנועת החסידות בפולין בשלהי המאה השמונה עשרה ובראשית המאה התשע עשרה. הספר מתאר כיצד הפכה החסידות מ'חבורה' של מיסטיקנים ל'תנועה' דתית-חברתית גדולה ותוססת, שהשפיעה על החברה היהודית במזרח אירופה וממשיכה להשפיע על התרבות היהודית גם בימינו. במוקד הספר עומדת ביוגרפיה קיבוצית של המנהיגות החסידית בפולין, ובראשה ר׳ יעקב יצחק הורוויץ, 'החוזה' מלובלין (1745‒1815) ותלמידיו, על רקע תקופתם. השבילים היוצאים מלובלין בוחן את החידוש הגדול ביותר של תנועת החסידות: המנהיג החסידי, הצדיק (או ׳רבי׳, ׳אדמו״ר׳). הספר מתאר את דרכי עלייתו של הצדיק למנהיגות ואת החצר ‒ כלכלתה והעלייה לרגל אליה. מקום מרכזי ניתן לתפיסות מנהיגות שונות של הצדיק: האם עליו לשמש רק מורה רוחני או גם מחולל נִסים ועושה פלאות? כיצד עליו לנהל את יחסיו עם הקבוצות השונות של חסידיו? הספר בוחן מחדש את הדימוי הרווח של חסידות בפולין ובעיקר את דימויה של חסידות פשיסחה, ומראה כי המנהיגות הרבגונית היא זו שהביאה לפריחתה של החסידות בפולין ולצמיחתה של התנועה כפי שהיא מוכרת לנו כיום.
מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי
מאת: מיכאל ברנר, שטפי ירש-ונצל, מיכאל מאיר
תיאור: במסגרת סקירה היסטורית מקיפה של הקיום היהודי במרכז אירופה מהמאה השבע-עשרה ועד השואה, נחקר המארג השלם של עבר מרתק זה. הסדרה עוסקת במגוון רחב של נושאים: חיי דת ותרבות, דמוגרפיה, פוליטיקה, חוק ומעמד חברתי-כלכלי, יחסים בין יהודים ללא יהודים ומקומם של היהודים בהקשר הרחב של ההיסטוריה האירופית. בכל כרך מאמר ביבליוגרפי המפנה את הקוראים אל הספרות המשנית החשובה ביותר, לוח כרונולוגי הכולל את הנושאים העיקריים שנדונו וסדרה של מפות ואיורים. אמנציפציה ואקולטורציה: 0871-1781, הכרך השני בסדרה, מתמקד בתקופה של תמורה יסודית: פוליטית, כלכלית וחברתית, ששינתה לתמיד את פני יהדות גרמניה. כרך שני זה של תולדות יהודי גרמניה בעת החדשה, שבו מחקר קפדני ונגיש לקהל הרחב, הוא מקור חיוני להבנת התהליך המורכב שעל-ידו נעשו היהודים חלק אינטגרלי של העולם המודרני. תולדות יהודי גרמניה בעת החדשה, המקיף את המחקר העדכני ביותר בנושא, הוא הישג בעל ערך עבור היסטוריונים ומחנכים, ומקור הכרחי לכל קורא השואף להבין את המורשה המיוחדת במינה של העם היהודי במרכז אירופה. הסדרה היא פרויקט של מכון ליאו בק, שנוסד ב-1955 בירושלים, לונדון וני-יורק, לשם קידום חקר היהודים בארצות דוברות גרמנית.
מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי
מאת: יצחק נתנאל גת
תיאור: המכשף היהודי משואבך הוא ספר מרתק המגולל את הסיפור על חייהם ועל משפטם של צמד אחים יהודים בנסיכות ברנדנבורג-אנסבך בפרנקוניה (צפון בווריה של היום) בסוף המאה ה-17 ותחילת המאה ה-18. האח האחד, אלחנן פרנקל, היה יהודי החצר של דוכס מדינת ברנדנבורג-אנסבך, בעוד אחיו, הירש (צבי) פרנקל, משמש כרב המדינה. ב-1712 נעצרו השניים בפקודת השלטונות, הושמו במעצר, הועמדו למשפט ונשלחו, כל אחד בתורו, למאסר עולם. אלחנן הורשע בשורה ארוכה של פשעים קשים, כולל קשירת קשר נגד ביטחון המדינה, העלבת המלכות וגילוי עריות, הולקה בפומבי, הושלך לכלא ושם מצא את מותו. רב המדינה צבי-הירש הורשע בכישוף ובהכפשת הנצרות. הוא שרד עשרים וארבע שנים מאחורי סוגר ובריח בבידוד מוחלט, וקיבל חנינה לאחר שחצה את גיל שבעים. בעבודה בלשית מהמעלה הראשונה מתחקה יצחק גת אחר שורשי משפחתם, סיפור חייהם, פועלם, משפטם ומאסרם של שני האחים. בתום עבודת נמלים מאומצת, שכללה לא רק שימוש נרחב בספרות המחקר, כי אם גם – ובעיקר – חומר ארכיוני ממספר לא מבוטל של ארכיונים בגרמניה ומחוצה לה, המחבר מצליח לסחוף את הקורא במסע אל פרטי חייהם של שני האחים ומשפחתם. סיפורי חייהם של השניים מעניינים לא רק כשלעצמם, הם גם מאירי עיניים בכל הקשור לחייהם של יהודי חצר בעת החדשה. הספר הוא מיקרו-היסטוריה שתרתק מגוון רחב של מלומדים העוסקים בתחומים מתחומים שונים בחיי היהודים בגרמניה ובאירופה בכלל, בעת החדשה המוקדמת.
מאת: גרשון דוד הונדרט, דימיטרי שומסקי, יונתן מאיר
תיאור: אסופת המחקרים עם ועולם, ובה עשרים מחקרים פרי עטם של עמיתים ותלמידים בני דורות שונים, מוגשת כמתנת הוקרה לפרופסור ישראל ברטל, מבכירי החוקרים במדעי היהדות, ממוריה הוותיקים של האוניברסיטה העברית בירושלים וחבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. מחקריו הרבים והמגוונים של פרופ' ישראל ברטל פרושׂים במרחב ובזמן – בין מזרח אירופה לארץ ישראל ובין המאה השמונה עשרה למאה העשרים. הקורא ימצא בהם את הפנים השונות של ההיסטוריה היהודית ושל התרבות היהודית בעת החדשה: ההשכלה, החסידות, הספרות העברית וספרות יידיש, הלאומיות היהודית על גווניה השונים, האורתודוקסיה, הציונות, ההגיוגרפיה, ההיסטוריוגרפיה ועוד. עם ועולם – שי לישראל ברטל כולל מאמרים בתחומי מחקריו של פרופ' ברטל. האסופה נחלקת לארבעה שערים: שער ראשון – ספרויות היהודים; שער שני – השכלה, חסידות, אורתודוקסייה; שער שלישי – ארץ ישראל, לאומיות, ציונות; שער רביעי – חברה, תרבות, זיכרון. את הספר מסיימת רשימת הפרסומים של ישראל ברטל.
מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי
מאת: חנן גפני
תיאור: לשם מה נדרשו מלכתחילה שני ערוצים להעברת המסורת היהודית, בדמות התורה שבכתב והתורה שבעל פה? מדוע לא תועדה המסורת מראשיתה כולה בכתב? מפי סופרים — תפיסת התורה שבעל פה בראי המחקר מגולל את סיפורה של מהפכה שחוללו חוקרי העת החדשה בתפיסת התורה שבעל פה. אם בימי הביניים רווחה ההנחה כי באמצעות פרשנות נלווית בעל פה אפשר לשמר את צביונה המקורי של המסורת המקראית הכתובה, בעת החדשה התפשטה התפיסה שלפיה התורה שבעל פה באה לעדכן את המסורת המקראית ולהתאימה לתביעות הזמן והמקום. מהפכה מחשבתית זו הולידה גם דיון היסטורי מחודש על כתיבת התורה שבעל פה: מתי הועלתה על הכתב? מי היו אחראים לייצובה, או שמא לקיבועה, של מסורת שהייתה דינמית עד כה? המהפכה המחקרית מתוארת על רקע המרחב התרבותי והרעיוני שבו התרחשה. עם מחולליה נמנו אנשי ׳חכמת ישראל׳, מלומדים יהודים אשר גייסו את המחקר המדעי לגיבוש ולביצור עמדתם המחשבתית וההיסטורית, ואשר שאפו להשפיע באמצעותו על דמותה של המסורת היהודית עם כניסתה לעידן חדש. המתח שבין החתירה למחקר ביקורתי נטול פניות לבין השאיפה לעצב את המסורת היהודית עומד ברקע העלילה הדרמטית שמציג מפי סופרים.
מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי
מאת: מרים זדוף
תיאור: החל בעשורים האחרונים של המאה התשע עשרה ועד לשלהי שנות השלושים של המאה העשרים היו עיירות המרפא קרלסבד, פרנצנסבד ומריינבד שבמערב בוהמיה יעדים אופנתיים לתיירות מרפא. אווירת הנופש שהשרו הגנים היפים והדירות המרווחות היו למוקדי חברותא תרבותיים, לסביבה יאה לצפייה בידוענים, לשידוכים ולהליכה ראוותנית במיטב האופנה. אחוז גבוה מקרב התיירים היו יהודים. במהלך עונת התיירות נמכרו בעיירות המרפא עיתונים ביידיש ובעברית, מטבחים כשרים נפתחו, והועלו מופעי תיאטרון, קונצרטים וערבי קריאה שכוונו במיוחד לקהל הלקוחות היהודי. ועם זאת, אותן ערי קַיִט שכנו באזור שרחשו בו רגשות לאומיים עוינים הולכים ומחריפים, ואחרי עונת התיירות הן הפכו לעיתים לזירת אנטישמיות יוקדת. בספרה לשנה הבאה במריינבד: העולמות האבודים של תרבות המרחצאות היהודית דולה מרים זדוף מקורות מזיכרונות כתובים, ממכתבים, מעיתונים וממפות, מרומנים ומגלויות ומשרטטת דיוקן משכנע ומרתק של נוכחות יהודית ושל יצירה תרבותית יהודית בעיירות הקַיִט בשנים שבין מפנה המאה התשע עשרה למלחמת העולם השנייה.
מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי
מאת: ירון צור
תיאור: הספר הוא מעין מסע בין קהילות יהודיות במזרח התיכון העות'מאני בשנים 1830-1750. בהשראת יומנו של שליח יהודי חברון ואחד מחכמי התקופה הבולטים, ר' חיים יוסף דוד אזולאי (חיד"א), יוצא המסע מאסתאנבול אל דמשק, אל עכו וירושלים, אל חלב, בצרה וקהיר. אגב הנדידה ממקום למקום, לצד נופים חדשים וחברות יהודיות מגוונות, אנו מוצאים חיי כלכלה עֵרים, וצופים בבני המיעוטים הדתיים, נוצרים ויהודים, נאבקים ביניהם על מקום ומחיה בעיר המוסלמית. הדמיון בין נוצרים ליהודים מתרחב גם לתחומים אחרים, כמו הפיזור הדמוגרפי, וקורא לעיון מחדש בשאלות עקרוניות כגון מהי "פזורה"? אילו סוגי קהילות פוגשים במסע? עד כמה חדרה אליהן תרבות הסביבה? והשאלה המעניינת מכולן: מה מצב הקהילות וחבריהן היהודים על סף העידן המודרני?
מאת: אבריאל בר-לבב, דב סטוצ'ינסקי, מיכאל הד
תיאור: הקובץ בדרך אל המודרנה עוסק במסלולים החברתיים, התרבותיים, הדתיים והכלכליים שבהם פסע העם היהודי בדרכו אל העידן המודרני. הוא דן במיוחד בתרומתם הייחודית של האנוסים, ה"קונברסוס", שנאלצו לעזוב את יהדותם ואחר כך חזרו אליה בתפוצה הספרדית-המערבית, ובכך יצרו דגם אחר וחדש של חיים יהודיים - וממנו דרך אלטרנטיבית אל המודרנה. בקובץ, אשר מוקדש ליוסף קפלן, משתתפים חוקרים מובילים מהארץ ומחו"ל. הם בוחנים היבטים שונים ומגוונים של העת החדשה המוקדמת ושל עבודתו המחקרית של קפלן: ריכוך הגבולות שבין ההיסטוריה היהודית להיסטוריה הכללית והכרה בקיומם וניסיון לפענח את הקשרים המורכבים והפרדוקסליים בין תנועות מנוגדות – יהדות ונצרות, מסורת וחילון, תרבות ישראל ותרבות העמים. כמו כן עוסקים המאמרים שבספר בדמויות מפתח שתרמו לעיצוב החיים המודרניים, ובהם ניקולו מקיאבלי, מרטין לותר, "מגן האינדיאנים" ברתולומה דה לאס קאסס, מחבר "דון קיחוטה" מיגל דה סרבנטס וז'אן ז'אק רוסו.
מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי
מאת: חסיה ר' דיינר
תיאור: תהליך מתמיד של השפעות גומלין עיצב את תולדות היהודים באמריקה. יהודים רבים בארצות הברית ביקשו להיות יהודים טובים וגם אמריקנים במלוא מובן המילה. הם ביקשו לעצב את דפוסי חייהם בלי לוותר על אף אחד משני רכיבי זהותם. עם זאת הם לא האמינו שעליהם לקבל את אמריקה כמות שהיא, ולא ראו ביהדות ישות שאי-אפשר לעצבה ולסגלה לצורכיהם. כך טבעו יהודי ארצות הברית את חותמם גם על אמריקה וגם על היהדות, ובהדרגה לבשה יהדות אמריקה אופי שונה מזה של קהילות יהודיות אחרות. תולדות היהודים בארצות הברית מקבילות לתולדות האומה האמריקנית, אבל הן זרמו גם בנתיב ההיסטוריה היהודית בכללותה בעת החדשה, על כל זרמיה הפוליטיים והרעיוניים הגדולים: הרפורמה, החילוניות, האורתודוקסיה החדשה, הסוציאליזם, הציונות, פריחת הספרות היידיש והעברית, ועוד. ברוב שנותיה פעלה יהדות אמריקה כמין שלוחה של אירופה. מלחמת העולם השנייה הייתה לנקודת מפנה טרגית; לאחריה חייתה באמריקה הקהילה היהודית הגדולה, החשובה והחזקה ביותר בעולם. את פני המאה ה-21 קידמו יהודי ארצות הברית מתוך הרגשת נוחות ודאגה גם יחד. לכאורה עמדו לפניהם אפשרויות לא מוגבלות בחייהם הפרטיים ובסוגי המנהגים היהודיים ובדרכי הביטוי שיכלו לעצב לעצמם, אבל הם ראו גם את ההידלדלות במספרם ואת היחלשותן של הנאמנויות הקבוצתיות. חלק גדול מזמנם יוחד לדיונים ולוויכוחים על שתי המגמות האלה, שאינן מתיישבות זו עם זו כמדומה. ספרה של פרופסור חסיה ר' דיינר, פרופסור לתולדות יהודי אמריקה באוניברסיטת ניו יורק, יהודי ארצות הברית 2000-1654 הוא מחקר היסטורי רחב היקף המספר את תולדותיה של יהדות ארצות הברית מהיום שבו הגיעו יהודים למושבה ההולנדית ניו אמסטרדם במחצית השנייה של המאה ה-17 ועד ימינו. השתלבותם מעוררת הפליאה של היהודים בחברה האמריקנית היא סיפור מאלף וייחודי בהיסטוריה של העם היהודי בעת החדשה, ומטיבה לתארו פרופ' דיינר, המתחקה כאן ביד אומן אחר 346 שנות חיים יהודיים באמריקה. הספר שלפניכם, הראשון בסדרה יהדות ארצות הברית, מעשיר את ספרות המחקר בעברית קהילה חשובה זו.
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב
מאת: ישראל ברטל, חיים גורן
תיאור: ספר זה הינו הכרך החמישי היוצא לאור במסגרת מפעל 'ספר ירושלים, המקיף את תולדות ירושלים לדורותיה. קובץ המחקרים שלפנינו מוקדש למאה ועשרים השנים האחרונות של השלטון העות'מאני שבהן עברה העיר הקדושה ממעמד של עיירה נידחת במזרח התיכון למוקד פעילות מלא מתחים של ארגונים בין-לאומיים, מעצמות אירופאיות, תנועות דתיות חדשות וזרמים רעיוניים בעלי אופי מודרני. שני ציוני הדרך הכרונולוגיים שנבחרו לתחום את גבולותיה של תקופת ההתחדשות והבנייה המודרנית בירושלים קשורים בהתעצמותה של הנוכחות האירופית במזרח התיכון: מסע נפוליאון לארץ ישראל בשנת 1799 פותח את התקופה, זאת אף שלמסע הצבאי של הצבא הצרפתי ממצרים לעכו לא הייתה השפעה ישירה על העיר ויושביה, ואחדים מן החוקרים אינם רואים בו את 'ראשיתה של העת החדשה' בתולדות הארץ והעיר: התקופה מסתיימת בציון דרך צבאי אחר, המסמל את קצו של השלטון העות'מאני בן ארבע מאות השנים בארץ ישראל ובסוריה: כיבוש ירושלים בידי הצבא האנגלי בחורף 1917. בין שני המאורעות הצבאיים הללו הלכה ההשפעה האירופאית והתחזקה בארץ ישראל בכלל, וירושלים בפרט. בתוך הסיפור הכללי המגוון של פסיפס הדתות והעדות בירושלים תופס היישוב היהודי בירושלים מקום מיוחד. הקהילה היהודית בעיר נבנתה לאורך מאות שנים מהגירה של יחידים וקבוצות, ששימרו דפוסי ארגון, אורח חיים, לשון ומנהג שהביאו עמם מארצות מוצאם. בעיר התרקם מעין מיקרוקוסמוס של תפוצות היהודים השונות. במאה התשע עשרה המשיכה הזיקה החברתית, התרבותית והכלכלית לקהילות המוצא להשפיע על האוכלוסייה היהודית. ואולם בה בעת החלו תהליכי המודרניזציה לגרום תמורות. לקראת שלהי המאה הולך ונוצר בארץ יישוב חדש בעל סממנים מודרניים מובהקים וזיקה לתנועה הלאומית היהודית החדשה. אך ירושלים נותרה מעוז דתי ודמוגרפי של יישוב ישן, שמרני באורחות חייו.
יד יצחק בן-צבי
מאת: דוד רטנר
תיאור: סוף שנות ה־60 והמחצית הראשונה של שנות ה־70 היו שנים מסעירות וחסרות תקדים בהיסטוריה של אתיופיה: תנועת סטודנטים דומיננטית, קבוצות קריאה פוליטיות הופיעו בכל מקום והמהפכה ב־1974 אשר הפילה מכסאו את הקיסר, העלתה לשלטון ארגון צבאי בעל אג’נדה מרקסיסטית (דרג) והביאה לסיומו שלטון מלוכני בן מאות שנים. בתוך מכלול הארגונים המהפכניים שעלו על הבמה בתקופה זו התבלטו שניים: EPRP הפופולרי והרדיקלי שבתוך זמן קצר גייס לשורותיו עשרות אלפי חברים ו־TPLF הצנוע והפרובינציאלי יותר. תחילתה של תקופה זו התאפיינה בשיח פוליטי פתוח וסוער באופן שאתיופיה לא ידעה כמותו, אך לקראת סוף שנות ה־70 המדינה התדרדרה למלחמת אזרחים מדממת אשר הסתיימה רק ב־1991, עם עליית TPLF לשלטון. ספר זה בוחן את סוגיית חלקם של בני קהילת ביתא־ישראל, יהודי אתיופיה, באירועים היסטוריים אלו. בניגוד לאמונות הרווחות בדבר חייהם ומעשיהם של בני הקהילה בעודם באתיופיה, ספר זה חושף כי רבים מבני הקהילה אכן היו מעורבים בפרק היסטורי מרתק זה, חלקם כלוחמים, אחרים כפעילים פוליטיים ובתפקידים נוספים. ספר זה מעלה את השאלות מדוע פרק זה על אודות בני הקהילה נשכח מתוך הנראטיב ההיסטורי על אודותיהם וחייהם באתיופיה, ומה אפשר ללמוד מכך על פוליטיקה של זיכרון ושכחה בחברה הישראלית.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: מרדכי פרידמן
תיאור: בנימין זאב הרצל שכנע את קיסר גרמניה וילהלם השני להציע לסולטן התורכי כי יאפשר לו לפרוש את חסותו על התיישבות יהודית בארץ ישראל בשנות ה-90 של המאה ה-19.
משה זאקס, העולה הראשון מגרמניה לירושלים במאה ה-19, הקדים את הרצל, וכבר בשנות ה-30 של אותה מאה שכנע את קיסר אוסטריה שיפנה לשלטונות בקושטא ויבקש כי יאפשרו לו לפרוס את חסותו על התיישבות חקלאות בארץ ישראל. משה זאקס, הגיבור שנשכח, יזם בלתי נלאה, מראשוני העיתונאים היהודיים במאה ה-19, מראשי כולל הו"ד, מיוזמי ובוני בתי מחסה, זוכה בספר זה להכרה מחדש ולתיאור תרומתו לבניין הארץ.
מאת: שאול רגב
תיאור: קובץ מאמרים המבוסס על הרצאות שנישאו לראשונה בכינוס הבין-לאומי "יהודי איראן: זהות ומורשת" שהתקיים באוניברסיטת בר-אילן ואורגן בידי המרכז לחברה תרבות וחינוך במורשת יהדות ספרד על שם אהרן ורחל דהאן. פותחים את הקובץ דברים לזכרו של פרופ' אמנון נצר ז"ל, שהיה אחד מהעורכים. בקובץ מגוון מאמרים העוסקים בהנהגה, בחברה ובקהילה, בלשון ובתרבות של יהודי איראן, באמנות היהודית בה ומאמרי עדות על השכונה היהודית בטהרן ועל תרבות המזון שלה. המאמרים מקיפים תקופה ארוכה בחייה של קהילת יהודי איראן למן שלהי ימי הביניים ועד לאחר עליית מרביתם לישראל והשתלבותם בה.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: יצחק בצלאל
תיאור: הספר בארץ האבות של הטליבאן עוסק בתולדות היהודים באפגניסטן, בעיסוקיהם הכלכליים, ברבניהם, לשונותיהם, שמותיהם, סיפורי העם שלהם ועוד. הוא משלב, כמו-כן, בדרך מקורית, בין תולדות התפוצה האפגנית לבין תולדות בית האב המשפחתי 'בצלאל', כהדגמה לתפוצה זו.
יד יצחק בן-צביהקיבוץ המאוחד
מאת: נמרוד זינגר
תיאור: כיצד הבינו יהודים בעת החדשה המוקדמת את גופם? כיצד הסבירו את הופעתן של מחלות בבני האדם? מה עשו כאשר חלו? אלמי פנו לקבלת טיפול רפואי? ואיזה תפקיד מילאה המאגיה בעולמם הרפואי? ספר זה מבקש לענות על שאלות אלו ואחרות ומספק תיאור מקיף של העולם הרפואי המסקרן של יהודי גרמניה בראשית העת החדשה. בעל השם והרופא מראה כי ההיסטוריה של הרופאים איננה זהה להיסטוריה של הרפואה ומקדיש תשומת לב רבה גם לסיפוריהם של החולים עצמם ולדמותם של מרפאים אחרים אשר פעלו בשוק הרפואי באותה תקופה, כמו הנשים החכמות, המיילדות ובעלי השם אשר טיפלו במטופליהם בעזרתה של הקבלה המעשית. הספר גדוש בתיאורים מרתקים של פעולותיהם של בני התקופה ומדגים כיצד תפיסות מאגיות ואמצעים מאגיים כקמעות, לחשים וגירושי דיבוקים היו חלק בלתי נפרד מהרפואה וכי כל תיאור המתעלם מנוכחותם בחיים היהודיים מציג תמונה חלקית וחסרה.
משכל (ידעות  ספרים)הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה
מאת: מוריס רומני
תיאור: הספר יהודי לוב – דו-קיום, רדיפות, עלייה בוחן את התקופה שעיצבה את ההיסטוריה של יהודי לוב בשנים 1967-1938. תקופה זו חיונית להבנת התפתחותה של הקהילה והתפקידים שמילאה בישראל, באיטליה ולהבנת יחסיה עם שלטונו של קדאפי. על רקע הרפורמה שהחלה בסוף תקופת האימפריה העות'מאנית ובהמשך לתהליך המודרניזציה תחת ההשפעה הקולוניאלית האיטלקית, עברו על יהודי לוב שינויים מהירים בעקבות יישום חוקי הגזע הפשיסטיים של 1938, הסגר במחנות ריכוז, אסונות שפקדו אותם בזמן המלחמה ורדיפות בעקבות עליית הלאומיות הפאן-ערבית, שהגיעו לשיאן בעזיבתם ובעלייתם לישראל (1952-1949) ולאחר מכן בהגירתם לאיטליה (1967). בהתמקדו בתהליכי מפתח סוציו-כלכליים ופוליטיים, חושף מוריס רומני את מיומנותם של יהודי לוב להסתגל ולהשתלב בסביבתם החדשה מבלי לוותר על מסורתם ההיסטורית הייחודית.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: יעקב שביט, יהודה ריינהרץ
תיאור: במחצית השנייה של המאה התשע עשרה נוצר במזרח אירופה בעברית ארון ספרים יהודי חדש שכלל גם ספרות עיון. זו פתחה בפני הקורא העברי צוהר לעולמות ידע חדשים, ובתוכם גם ידע היסטורי על תולדות העולם והעמים. הספרות זאת הייתה פרק בתהליכי ההשכלה, האקולטורציה, והמודרניזציה של חלק מן הציבור היהודי באימפריה הצארית, וגם פרק בתחיית השפה העברית. מחברי הספרים היו היסטוריונים חובבים, וכתיבתם נסמכה, על ספרות היסטורית ברוסית ובגרמנית. הם ראו בכתיבה על תולדות העולם והעמים בכלל, ועל ההיסטוריה של רוסיה בפרט, לא רק תרומה להשכלת הקורא היהודי, אלא גם תרומה להבנה חדשה של התהליכים ההיסטוריים ולעיצוב של תודעה היסטורית חדשה. על־פי תפיסתם, כדי להשתלב בחברה הרוסית יש להכיר את תולדות רוסיה; וכדי להיות חלק מן העולם החדש, המודרני, והגלובאלי, שהקיסרות הרוסית הופכת, לדעתם, לחלק בלתי נפרד ממנו, יש להכירו ולהבינו. רוב החיבורים ההיסטוריים הנסקרים בספר הם חיבורים נשכחים, ואולם הם מהווים פרק חשוב בתולדות ההיסטוריוגרפיה היהודית בעת החדשה. הם נדרשו להגדיר את מקומה של ההיסטוריה של היהודים בהיסטוריה הכללית, וכן לדון בתפקידו של היחיד בעיצובה של ההיסטוריה, ובעיקר, לתאר את תולדות החברה האנושית כפועל יוצא ממעשיו של האדם בנסיבות היסטוריות שונות ומשתנות.
הקיבוץ המאוחד
מאת: דן בראל
תיאור: בשנת 1865 הכתה מגפת הכולרה בירושלים. מדוע סבבו אז בעיר חבורות צעירים יהודים בתהלוכות של ריקודים וזמר מדוע נערכו בשיאה של המגפה חתונות בבתי קברות מגפת הכולרה קטלה רבים והחלכה אימים על תושבי הארץ יותר מכל מגפה אחרת. מאימת המגפה הוסרו מסכות, השתחררו עכבות, ונחשף קיטוב חברתי. אבל התגלו גם עזרה הדדית והישגיים רפואיים, ובעיקר נגלה מרקם החיים. בספר זה מובא סיפורן שלמגפות הכולרה בארץ-ישראל בשלהי התקופה העות'מאנית, ויותר מכך זה סיפורה של ארץ בהתפתחות, חברה בהתהוות, ממשל מיושן ומדע חדש ומהפכני בהיווצרות. הספר, פרי עבודת מחקר רב-תחומית וארוכת שנים, חושף היבט חדשני על תקופה מרתקת וימים אפלים. בעידן שבו המגפות חוזרות ומסכנות חיים, מגפות העבר זורעות אור על תקופה שבה היה גורם המחלה עלום מעיני הציבור ואנשי המדע, וגם על גילוי החיידקים מחוללי המחלות, על תקופה שבה היתה הרפואה הציבורית חלום רחוק, ואת מקומה תפסו מטפלים עממיים, הסגרים, קמעות, ובעיקר חרדות. ד"ר דן בראל, מיקרוביולוג והיסטוריון, בוחן כאן, באמצעות מחקר מתחום ההיסטוריה של הרפואה, אחת מן התקופות החשובות ביותר בהיסטוריה החדשה של ארץ-ישראל.
מוסד ביאליק
מאת: אסף ידידיה
תיאור: תנועת 'מדע היהדות', שראשיתה בגרמניה בעשור השני של המאה התשע עשרה, הציבה אתגרים לא פשוטים לפני האורתודוקסיה היהודית במתודת הלימוד החדשה שאימצה כלפי מקורות היהדות ובמסקנותיה המחקריות, שערערו על ערכי מסורת בשם מקור סמכות אוניברסלי ונגיש לכול. כך נסדקה תמונת העבר המסורתית שלפיה, בין היתר, 'כל המצוות שניתנו למשה בסיני בפירושן ניתנו', כדברי הרמב"ם בראשית הקדמתו לחיבורו 'משנה תורה'. ספר זה עוסק בניסיונותיהם של מלומדים אורתודוקסים, בסוף המאה התשע עשרה ובמחצית הראשונה של המאה העשרים, ליצור אלטרנטיבה אורתודוקסית ל'מדע היהדות', לא מתוך שלילה מוחלטת שלו אלא מתוך עימות מבוקר עמו ובחינה מחודשת של מסקנותיו. המחבר עוקב אחר צמיחת המחקר האורתודוקסי: הדמויות הבולטות במלאכת ביקורת זו, הלבטים שליוו את המלומדים האורתודוקסים, החלופות שהוצעו למחקרי 'מדע היהדות', המוסדות החדשים שהוקמו, והעימותים הפנימיים והקשריהם הפוליטיים. הוא מנתח את אתגרי הביקורת ואת דרכי ההתמודדות האורתודוקסיות עמם, ולבסוף דן בשאלת המשכיותה של התופעה. מי שמבקש להבין את הקשר הסבוך והמורכב שבין האורתודוקסיה למחקר הביקורתי של היהדות ימצא עניין רב בספר זה. '...חיבור זה הוא המחקר המקיף הראשון של המאמצים האורתודוקסיים להתעמת עם אתגר המחקר הביקורתי, לא על ידי דחייה מוחלטת, אלא על ידי קבלה חלקית ורביזיה נרחבת שלו. הספר מרים תרומה בעלת ערך לספרות ההולכת ומתרחבת על מדע היהדות' (פרופ' איסמר שורש). ד"ר אסף ידידיה הוא מרצה במנהל המכללות של אוניברסיטת בר-אילן. מחיבוריו: 'בתי מדרש נוסח אשכנז – זיכרונות של בוגרי הסמינרים לרבנים בגרמניה ובאוסטריה' (תש"ע), ומאמרים על האורתודוקסיה היהודית ויחסה למודרנה
מוסד ביאליק
מאת: אלכסנדר קוליק
תיאור: המאמרים הרואים אור בכרך הראשון של הסדרה עוסקים בתולדות היהודים בשטחיה העתידיים של רוסיה, מימי קדם ועד להיווצרותה של המדינה הרוסית; בנוכחות היהודית ברוסיה הקדומה; ביחסי היהודים עם רוסיה המוסקבאית ועם הקיסרות המוקדמת, ובמגעים התרבותיים בין היהודים לסלבים המזרחיים בימי הביניים.
מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי
מאת: אברהם בן חנניה יגל
תיאור: אברהם בן חנניה יגל (1553-1624) חיבר את 'ספר גיא חזיון' באיטליה בסופה של המאה ה-16. חיבור מרשים זה שונה מיתר כתביו של הרופא, הפילוסוף והמקובל, והוא בראש ובראשונה דין וחשבון אוטוביוגרפי של השנים רבות התהפוכה שהיו מנת חלקו של יגל, שהיה גם מלווה בריבית. ספר זה הוא בעיקרו תיאור של מסע שמימי, שנשמתו של אביו לקחה אותו אליו והיא המבקרת אותו בעת שהיה כלול בכלא במנטובה בגין חוב כספי שלא נפרע. המסע השמימי מאפשר ליגל לשלב שורה של דיונים תיאולוגיים ומוסריים, המבוססים על תפיסות יהודיות - במיוחד אלה של הקבלה - כפי שיגל ובני זמנו הבינו אותן. 'ספר גיא חזיון' הוא ספר יחד במינו בספרות העברית במיזוג שבין חומרים יהודיים מסורתיים ובין חידושים ספרותיים ואיקונוגרפיים בני זמנו. הוא פותח פתח להבנת עולמם החברתי והתרבותי המרתק של יהודי איטליה בשלהי המאה ה-16 והשפעתו על תקופת הרנסנס המאוחר בכללותה.
מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי
מאת: אליעזר בשן
תיאור: ספר זה מתאר את פעולותיהם של תורגמנים וסגני קונסולים בני משפחה יהודית בשם טאראגאנו, ששירתו את האינטרסים של בריטניה בדרדנלים במשך כארבעה דורות, מסוף המאה ה-17 עד 1817. צאצאי המשפחה מילאו תפקידים דומים בשירותן של מדינות אחרות עד תחילת המאה ה-02. מיצר הדרדנלים היה אזור רגיש מבחינה מדינית בשמשו מעבר בין הים התיכון לים השחור, ומשום כך היה מוקד לחיכוכים ולמלחמות. בני משפחת טאראגאנו מילאו תפקידים חיונים לאינטרסים של בריטניה, כגון סיוע לאוניות סוחר ולאוניות מלחמה ומסירת מידע חיוני על גורמים שהתחרו בבריטניה בתחום הסחר הימי, ובמיוחד העברת מודיעין על כוחות אויב, בעיקר בעת המלחמה בין בריטניה לאימפריה העות'מנית בשנים 1807-1809.. הספר עוסק במשפחת טאראגאנו, ממגורשי ספרד שנפוצו למקומות שונים בארצות הים התיכון ומתאר אגב כך גם את הער והקהילה היהודית בצ'אנאקלה (בעברית: מגדלים), ששימשה כבסיס לדיפלומטים אלה. כן כולל הספר פרטים על יהודים בשירות הדיפלומטי של מדינות אירופה ובאימפריה העות'מאנית. החיבור מבוסס על חומר ארכיוני - בעיקר תעודות מהארכיונים של משרד החוץ, משרד המושבות והדמירלות הבריטיים - וכן על כתבי יד מהמוזיאון הבריטי ומהארכיון הלאומי של ארצות הברית, וכן על יומני תיירים אירופיים ועל מקורות עבריים. הספר כולל גם ביבליוגרפיה מפורטת וכן נספח ובו ארבעים תעודות באנגלית ובתרגום לעברית. על נושא זה טרם פורסם דבר, ויש בספר משום תרומה של מידע לתולדות היהודים מגורשי ספרד באימפריה העות'מאנית.
מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי
מאת: יעקב גולדברג
תיאור: על המומרים בריכוז היהודי הגדול בממלכת פולין-ליטא במאות הט"ז-הי"ח. זהו נוסח מורחב של החיבור שיצא בגרמנית ובפולנית, תוך שינוי המבנה, ותוספת תעודות שלא פורסמו עד כה.
מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי
מאת: ז'ולייט חסין
תיאור: ספרה של ז'ולייט חסין ז"ל על סוליקה (סול) הצדיקה, הרוגת המלכות בת העיר טנג'יר במרוקו, שהוצאה להורג בפקודת המלך בעיר פאס בשנת 1834, הוא ספרה האחרון. הספר מוצע בשני חלקים, העומדים כל אחד בפני עצמו, ועם זאת הם משלימים זה את זה. חלק א עוסק בפרשנות ספרותית, ומציע מהדורה של הטקסטים העוסקים בסיפור הוצאתה להורג של סוליקה. הוא ערוך בשלוש חטיבות; בשתי הראשונות שבעה פרקים, ובחטיבה השלישית שבעה פיוטים בעברית ושישה טקסטים בערבית יהודית, המספרים את סיפור גבורתה של סוליקה. חלק ב מוקדש לעיון היסטורי בסיפור ובטקסטים שנוצרו ופנומנולוגי בעקבותיו, והוא ערוך בשתי חטיבות המוגשות באחד עשר פרקים. בין השאר כלולים כאן עיון במסמכים דיפלומטיים שנתחברו על סוליקה, ודיון בייחודו של הסיפור על מות קדושים של נערה יהודייה. החיבור נחתם בעיון בטקסטים על פי משנת המגדר.
מוסד ביאליק
הצג עוד תוצאות