נמצאו 724 ספרים בקטגוריה
לכל הספרייה
מאת: משה אידל
תיאור: במרכז הספר עומד דימוי השלשלת, בו משתמשים המקובלים כדי לתאר את הקשר הרציף והחי בין האלוהות לבין העולם האנושי. דימוי זה בולט במיוחד באופן בו מתוארים לימוד התורה, התפילה ושם האל בעולם הקבלי. הדיונים בנושאים אלו לאורך הספר חושפים כיצד שילבו המקובלים את הרעיון הנאו-פלטוני של "שרשרת ההוויה הגדולה" יחד עם תפיסת עולמם היהודית המיתית. בשל מרכזיותו של דימוי השלשלת בספרות הקבלית, עולות בספר שלשלאות קסומות שאלות יסוד הנוגעות להבנת הקבלה ולחקר המיסטיקה היהודית: האם על מחקר הקבלה להתמקד בתיאולוגיה הקבלית או בפרקטיקות המיסטיות? מה טיב הקשר בין טכניקות מיסטיות לבין חוויות מיסטיות? האם במסגרת הקבלה ייתכן מצב של איחוד מיסטי בין האדם לבין האל? ובכלל, האם ישנם מאפיינים שבאמצעותם ניתן להגדיר מהי מיסטיקה יהודית? בנוגע לשאלות אלו ולשורה של סוגיות יסוד נוספות, מציע הספר שלשלאות קסומות פרדיגמה חדשה להבנת הקבלה.
מכון שלום הרטמן
מאת: פנחס שיפמן
תיאור: השיח הישראלי לוקה בכך שהוא יוצר מחיצה מלאכותית בין השפה הדתית-הלכתית לבין השפה המוסרית-אזרחית ומעמיד אותן כזרות זו לזו. התרחקותה של המערכת האזרחית מן השפה הדתית מגבירה את הניכור בינה לבין הציבור הדתי וגם ההלכה משלמת מחיר כבד: הפקעת המוסר מן התודעה הדתית, שכביכול נועדה להגן עליה מפני ביקורת חיצונית, מעוותת את פסיקת ההלכה, מעמיקה את המשבר הדתי ומציבה את הציבור הדתי על פרשת-דרכים שבה עליו להחליט אם פניו ללאומנות השואבת לגיטימציה מסמלים דתיים, לחילוניות המנוכרת לדת או לחרדיות פונדמנטליסטית ופשטנית. לנתק זה בין הלכה למוסר יש ביטוי כואב בעולם המשפט, ובראש ובראשונה בדיני המשפחה. מול המונופול הניתן לכאורה לדין הדתי בענייני נישואין וגירושין, ניתנת הכרה נרחבת ל"ידועים בציבור" ול"משפחות חדשות" מכוח שיקולים חילוניים-ליברליים. אבל בעיותיהם של פסולי החיתון, מעוכבות הגט, דחויי הגיור או מצוקתם של זוגות חד-מיניים, אינן רק עניין לביקורת אזרחית הבאה מבחוץ, משום שהן גם ביטוי של בעיות דתיות חריפות ונוקבות. כישלונה של המערכת הדתית להתמודד עם בעיות אלו לא נובע מדלות האמצעים ההלכתיים העומדים לרשותה; זוהי החלטה מודעת להמשיך ולטפח מטרות ומסרים שנויים במחלוקת. החלופה היחידה הנראית, הן מתוקף זכויות האדם והן מכוח האינטרסים הדתיים עצמם, היא הנהגה כוללת של נישואין אזרחיים. הפלת המחיצות שבין דת למוסר ובין הלכה למשפט לשם יצירת שיח משותף היא האתגר שלפניו ניצבת החברה הישראלית. ספר ז מבקש להתמודד עם שאלות אלו המתקשרות יחד למסכת כוללת של יחסי גומלין בין הלכה, משפט מוסר וחברה.
מכון שלום הרטמן
מאת: דוד הרטמן, צ'רלי בקהולץ
תיאור: בספר שונא שקרים ה´ עורך דוד הרטמן, מגדולי הוגי הדעות היהודיים בדורנו, חשבון נוקב עם עולם התורה שבתוכו גדל. הרטמן מצביע על הפער בין התורה ואורח החיים ההלכתי לבין המוסר האנושי, ומתאר את הזיוף והשקר הנולדים מהפער הזה. הוא קורא להתמודדות אמיצה של היהדות עם מגבלותיה וליצירתיות דתית, מתוך אמונה עמוקה ברלוונטיות של התורה עבור האדם המודרני ועבור העם היהודי המתחדש בארצו. פרקי הספר עוסקים בהרחבה בשאלות של תורה ומדינה, של פמיניזם והלכה, של היחס לנכרים ושל היחס לגרים ולגרות. שונא שקרים ה´, שנכתב בשנותיו האחרונות של הרטמן, מנוסח בנימה אישית, מנקודת מבט של אדם שמסכם את דרכו. הרטמן חוזר לשנות לימודיו בישיבה-יוניברסטי בארצות הברית ולראשות דרכו כרב בקנדה. הוא מתאר באופן נוגע ללב כיצד גילה כרב צעיר שכל התורה שלמד איננה רלוונטית עבור רוב העולם היהודי. עם עלייתו לארץ ישראל מצא לאכזבתו יהדות שעסוקה בקטנות ועוטפת את עצמה בהצדקות מעוותות שהופכות לאמת דתית מקודשת. הוא קורא לעם היהודי בישראל ליצור יהדות מתחדשת שתתמודד באומץ עם הבעיות שהעולם המודרני מציב בפניה ושתהווה חברת מופת יהודית וציונית.
מכון שלום הרטמן
מאת: אורית אבנרי
תיאור: מה היה מתרחש לו היו יכולות רות ואסתר לצאת ממגילותיהן, הנטועות בנופים שונים ובזמנים אחרים, ולהיפגש בין פרס לבית לחם? מה היו שתי הנשים מספרות זו לזו על הגברים בעולמן, על קשריהן עם הדמויות סביבן ועל האתגרים שניצבו לפניהן? מה היו מוצאות זו בעיני זו, ומה היתה כל אחת מהן יכולה ללמוד על עצמה? מה היו נוטלות עמן רות ואסתר מן המפגש – זו לארמון בשושן הבירה וזו לביתה בבית לחם? הספר עומדות על הסף מזמן את רות ואסתר, גיבורות המגילות הנשיות בקאנון המקראי, למפגש ספרותי. מרחק גדול לכאורה מפריד בין שתי המגילות: האחת עוסקת באישה ההופכת למלכה באימפריה הפרסית בימי שיבת ציון, והשניה במשפחה דלת אמצעים בבית לחם של תקופת השופטים; אולם קריאה קשובה חושפת קשרים ספרותיים ורעיוניים בין הדמויות. יתרה מכך, שני הסיפורים עוסקים במתחים דומים במישור המשפחתי והלאומי: השתייכות לעומת ניכור, פחד מן הזר מול העוצמה הגלומה בו, הבדידות שבאחרות לצד החירות שהיא מביאה בכנפיה ומעמדה השולי של האישה לעומת אפשרות השתלבותה בסדר הפטריארכלי. עיון במגילות הנשים לאור מתחים אלו מגלה שכל אחת מהן מאפשרת שתי קריאות שונות, הפוכות זו מזו. מגילת רות ומגילת אסתר נקראות מצד אחד כסיפור על דחיקת הנשים אל מחוץ לחברה ההגמונית, ומצד שני כטקסט חתרני על נשים פורצות דרך. מחד גיסא משתקפת בהן חברה סגורה, ומאידך גיסא – חברה בעלת גבולות גמישים. קריאה כפולה בשתי המגילות מציעה אפשרויות שונות להתמודד עם זרות אתנית ומגדרית, ומצביעה על תהליכי השתייכות שבעזרתם יכול ה"אחר" להיקלט בחברת הרוב. כך הופכות מגילות רות ואסתר, העומדות במוקד ספר זה, לרלוונטיות מתמיד לחיים בישראל של המאה העשרים ואחת.
מכון שלום הרטמן
מאת: אהרן שמש
תיאור: הספר "נזירים ונזירות" הוא מחקר מקיף וראשוני על יחסם של חז"ל לנזירים ועל הנזירות כתופעה חברתית בימי בית שני ובתקופת המשנה. כיצד התפרשו פסוקי הנזיר המקראיים בימי הבית השני? באיזו מידה הייתה תופעת ההתנזרות רווחת באותה העת? האם היו גם נשים נזירות? ומה על ילדים? בשאלות אלה וברבות אחרות עוסק הספר. תוך שימוש בכלי מחקר של העיון הפילולוגי הביקורתי, הוא פורש בפני הקורא תמונה על אודות עולם הנזירות בימי בית שני ועל אודות הפירושים למושגים ההלכתיים הנוגעים לנזירות למן המקרא ועד ספרות חז"ל. העיון המדוקדק במקורות אף מצביע על התפתחות בתפיסת הנזירות בעולמם של חז"ל. פרקי הספר מראים כי התנועה העממית הנזירית, על פניה השונות - גברים הנודרים נזירות עולם, נשים ועבדים המבקשים לעטות ’נזר קדושה’ ואבות הנודרים נזירות לבניהם - זכתה לתמיכה ברבדים הקדומים של ספרות חז"ל. עם זאת, רבדיה המאוחרים יותר, שנכתבו בעת שהחורבן כבר היה עובדה קיימת, משקפים הסתייגות מעולמה של הנזירות ומערימים מכשולים וקשיים.
מכון שלום הרטמן
מאת: מנחם לורברבוים, מיכאל וולצר, נעם זהר, ארי אקרמן
תיאור: כרך זה הוא השני בסדרה חדשנית העוקבת אחר המחשבה הפוליטית היהודית למן המקרא ועד היום. סדרה זו מציגה את עושרה וגיוונה של המסורת הפוליטית היהודית, שלא זכתה עד היום למקומה הראוי במחקר ובתודעה הציבורית, ומזמינה את הקורא לשוב ולעיין במסורת זו מנקודת המבט של השיח הפילוסופי-פוליטי המודרני. כל כרך מתמקד בנושא מסוים וכולל מבחר מקורות ראשוניים - מן המקרא, התלמוד וספרות המדרש, ספרות השאלות והתשובות, ההלכה וההגות של ימי הביניים ועד חיבורים מן העת החדשה וכותבים בני זמננו. המקורות עברו התקנה וההדרה, נוספו להם פירושים להקלת הקריאה והעיון, וצורפו להם קטעי 'עיון ביקורתי' שנכתבו במיוחד לכרך זה על ידי מיטב הפילוסופים, החוקרים והמשפטנים בני זמננו. קטעי עיון אלה ממשיכים את הדיון המצוי במקורות עצמם, משוחחים עמם לעיתים תוך הסכמה ולעיתים תוך מחלוקת, ומרחיבים את הדיון, מזקקים אותו ומבהירים אותו. הכרך השני, 'השתייכות', עוסק בשאלת ההשתייכות לעם היהודי ובגבולותיו של הקולקטיב היהודי. איך עוצבו היררכיות חברתיות, מגדריות ואחרות בתוך העם היהודי החל מן המקרא ועד ימינו? איזה יחס הופנה כלפי גרים שביקשו להצטרף לקהילה היהודית? ואילו גישות ננקטו בימי הביניים, בעת החדשה ובמדינת ישראל כלפי מי שביקשו להפסיק להשתייך לקולקטיב היהודי - כמו כופרים ומומרים - וכלפי הלא-יהודים שניצבים מחוץ לקולקטיב היהודי?
מכון שלום הרטמן
מאת: נעמי סלימן
תיאור: הספר המשמעות הסמלית של היין בתרבות היהודית עוקב אחר המשמעות הסמנטית והפרגמטית של היין כסמל. מעקב זה מאפשר לחשוף את מורכבותו של היין כסמל ומתוך כך ניתן לתאר את מרחב הגבולות להם הוא מהווה מסמן. המחקר מבוסס על פרשנות של טקסטים מדרשיים והלכתיים ועל ספרי מנהגים. בדיקת משמעותו של סמל היין נעשתה תוך שילוב בין מתודה א-היסטורית עם מתודה היסטורית. מתודה זו מאפשרת להבחין בין הקבוע למשתנה במכלול משמעויותיו של הסמל. ספר זה מחולק לשמונה פרקים שני הפרקים הראשונים עוסקים בהצגת המונחים התיאורטיים והמתודה שננקטה במחקר זה. הפרק השלישי מתאר בקצרה את העיסוק המרובה סביב גידול גפנים וייצור יין בארץ ישראל. הפרקים הרביעי עד השביעי עוסקים במקום הספרותי של היין במדרש, בהלכה ובמנהג. הפרק השמיני הוא פרק סיכום הנותן מבט כולל על תפקידיו של היין כסמל השזור בתרבות היהודית.
הקיבוץ המאוחד
מאת: לורית רמון
תיאור: הספר בעד החלון נשקפה פרי מחקרה המקיף והמרשים של לורית רמון ז"ל, בוחן בעיקר דמויות נשיות, שהסופר המקראי היציבן בחלון-כמוטיב המפריד בין חוץ לפנים, דרכו מוקרנת עוצמתן הנשית, הגוברת על המגבלות שהציבה החברה הפטריארכלית בפני האישה. ההתבוננות דרך משקפים מרחיבים של התייחסויות לכל מקור מקראי ובתר מקראי, תוך בדיקת רכיבי התמונה-ותרומתו של כל מקור לדיון במוטיב האישה הנשקפת בחלון, פורשים בהעמקה ובהרחבה את דמותן של רחב הזונה, אם סיסרא, מיכל בת שאול, איזבל אשת אחאב ודמויות הנשים במשלי, שיר השירים ובקהלת. אליהן מצטרף גם דיון מרחיב באבימלך מלך פלישתים והדוד משיר השירים. הדיון בתמונות השונות מצביע על הקשרים פנימיים בין הדמויות כגון בין מיכל ואיזבל, המתריסות נגש השלטון ומבקרות אותו בדרכן הגלויה או החתרנית. בין אם סיסרא, מיכל ואיזבל שלוש נשים המודחות ממעמדן ובין האישה המפתה במשלי ז' ורחב הזונה וחשיפת תכונות המשותפות לשתיהן ועוד. היופי המסוכן; ההתרסה והביקורת; מאבקי הכוח וההשרדות; הגורליות ותחושת הסופיות של הדמויות; הצבעה על דרכי הפואטיקה והפרשנות הנוהגות במקרא; השונה והדומה בינן לבין רצף היצירות עליהן מושתת המוטיב; המקורות בתר מקראיים שמתייחסים לסצנות המקראיות ומבטאים תפישה תיאולוגית אידאולוגית שונה מן התיאולוגיה המקראית, הם עיקרו של החידוש המובא בספר מרחיב דעת ועשיר זה.
הקיבוץ המאוחד
מאת: רבקה רביב
תיאור: הספר עוסק בשאלות הנוגעות לדרכים בהן עוצבו תכניו של ספר דניאל בתוך ספרות חז״ל והמדרש המאוחר. הוא מציג קשת רחבה של נושאים שעלו מן הספר ועניינו את החכמים במהלך הדורות. נושאים כמו: מסירות הנפש הנדרשת לקיום מצוות בסביבה נכרית, החיכוך עם הרשויות בפרט של אנשי החצר היהודיים, השעבוד למלכויות, התקוות המשיחיות וחישובי הקצים. הספר פותח בשאלת חיבור ספר דניאל ושיבוצו בקנון המקראי, ובתרומה המכרעת שהייתה לנבואת דניאל בקביעת הכרונולוגיה של בית שני בספרות חז״ל. בהמשך מובא דיון בהתגלות הייחודית לדניאל, בסוגיות הנוגעות למלכים הנכרים הנזכרים בספר דניאל, לנבואות ארבע המלכויות, בסוגיות של מסירות נפש, בתפילות הנזכרות בספר, בהיבטים ספרותיים ובעיצוב דמותו של דניאל. מן הספר עולה שרעיונותיו של ספר דניאל וסיפוריו, השפיעו באופן עמוק על עיצוב דמותה של היהדות בימי המשנה והתלמוד הן בארץ ישראל והן בבבל. החכמים, בפרט חכמי בבל, ראו בספר בבואה לחייהם ושאבו ממנו תובנות לחיים יהודיים בגלות. מאידך הם נדרשו לרכך את המגמה החתרנית שעלולה להשתמע מן הספר, ועצבו את תכניו בדרך מושכלת, שמצד אחד עוקרת את ההשתמעות המרדנית העולה ממנו ומאידך משאירה פתח לתקווה לגאולה. בספרה פתחה מחברת הספר צוהר לאחד הספרים המקראיים המעניינים ביותר, שלימודו רווח לאורך הדורות, ודווקא בדורנו פג קסמו. מחקריה מנגישים לקורא את התרומה הגדולה, אולי אף יותר מספרי מקרא אחרים, שהייתה לספר דניאל לעולמם של החכמים בימי המשנה והתלמוד.
מאת: יהודה ברנדס
תיאור: האם יש ליהדות משנת זכויות אזרח? האם היהדות בכלל מכירה בזכויות או שמא רק בחובות? הילכו תורה ודמוקרטיה יחדיו? מהן נקודות ההשקה והדמיון שבין תפיסת האזרח בתורת ישראל לבין זו של התרבות הדמוקרטית–ליברלית, ומהן נקודות המחלוקת והמתח ביניהן?

ספר זה מבקש לבחון את מקומו של האזרח על פי המורשת היהודית, למן התנ"ך ועד לחכמי זמננו. גישתה של תורת ישראל למקומו של האדם בקהילה, בחברה ובמדינה נבחנת לאור המקורות ולנוכח הנסיבות המגוונות שיהודים חיו בהן לאורך הדורות: השבטים, הממלכות בימי בית ראשון ושני, הקהילות בתפוצות והנהגתן תחת משטרים שונים. מתוך היריעה הנפרשת מן המקורות המגוונים והתקופות השונות נעשה ניסיון לגבש הנחות יסוד כלליות שעל פיהן ניתן להשתית תפיסת זכויות אזרח במדינה המודרנית, ובעיקר במדינת ישראל, בשים לב לאתגרים החדשים שהמדינה היהודית הדמוקרטית והריבונית מציבה לפני מסורת הדורות.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: חיים וייס, שירה סתיו
תיאור: "שובו של האב הנעדר" מציע קריאה חדשה בשרשרת סיפורים ידועה ממסכת כתובות שבתלמוד הבבלי, שעניינה חכמים העוזבים את ביתם ויוצאים ללמוד לתקופות זמן ארוכות. סיפורים אלו פורשו ונקראו בידי חוקרים וחוקרות של ספרות חז"ל,שהדגישו את המתח שבין התשוקה הזוגית לזו הלמדנית כציר המרכזי המניע את הסיפורים.הקריאה של שירה סתיו וחיים וייס בסיפורים אלו חושפתרובד נוסף,מודחק וטעון, הנוגע לדמות האב ולנוכחותו במערכת היחסים המשפחתית. הסטת המוקד מן הזוגיות אל דרמת היחסים של האב עם בניו ובנותיו מסבכת את המתח שבין המרחב הביתי ה'ארצי', למרחב הלימודי-רוחני של בית המדרש,ממלאת פער הנובע ממיעוט העיסוק של חז"ל בתפקידו ובמקומו של האב בתוככי המרחב הביתי, ומאירה את אזורי הצל הכרוכים בדמותו ובמעמדו בקרב בני ביתו. בשובו של האב הנעדר לא רק נקודת המבט משתנה, אלא גם אופן המחקר: ספר זה מציע קריאה משותפת לחוקר ספרות חז"ל ולחוקרת ספרות עברית חדשה, קריאה הממזגת את הנורמות המחקריות של ספרות חז"ל עם פרשנות ספרותית הנעזרת בתאוריות פסיכואנליטיות ופמיניסטיות. מבט משולב זה מפרש מחדש את הרצף הסיפורי ממסכת כתובות, ומאיר בו פנים שטרם נחקרו.
מוסד ביאליק
מאת: אהרן ארנד
תיאור: ההדיר והוסיף מבוא והערות: אהרן ארנד פירוש רש"י, ר" שלמה בר" יצחק, לתלמוד הבבלי הוא כלי עזר יסודי להבנת התלמוד זה יותר מתשע מאות שנה. בספר הזה יוצאת לאור מהדורה ביקורתית של פירוש רש"י למסכת ראש השנה. המהדורה מבוססת על עדי הנוסח של הפירוש, כלומר כתבי היד והדפוסים העתיקים. הוקדם למהדורה מבוא, שבו תוארו עדי הנוסח והיחסים ביניהם, וכן נידונו היבטים שונים הקשורים בפירוש רש"י למסכת ראש השנה. המהדיר, ד"ר אהרן ארנד, מרצה במחלקה לתלמוד באוניברסיטת בר-אילן, ומפרסם מחקרים בתחומי פרשנות התלמוד ועולם בית הכנסת. בין השאר ההדיר את ספר "אלף המגן" לר" שמריה בן אליהו האקריטי (תשס"ג), ואת פירוש רש"י למסכת מגילה (תשס"ח).
מוסד ביאליק
מאת: זאב גריס
תיאור: הספר הזה הוא מבחר של מאמרים שפורסמו בשלושים השנים האחרונות, והם מצטרפים לתמונה רחבה של תולדות הספר העברי בכלל והחסידי בפרט. סוכני תרבות שנעלמו מן העין מועלים בו לבמת ההיסטוריה : בעלי בתי דפוס, מגיהים- הם עורכי הספרים, חוקקי האותיות- הם מעצבי האות העברית, צנזורים מטעם השלטון הנוכרי ורבנים כותבי הסכמות יהודים לספרים. בספר נבחן מקומן של סוגות ספרותיות - כגון דרוש, שבחים ופרושים על פרקי אבות - בהופעתן בכלל בספרות העברית ובמיוחד בספרות הנדפסת של חסידי ר' ישראל בעל שם טוב. הקורא מוזמן למסע אל תולדות הספר העברי אשר מזה מאות שנים משמש ככלי להוביל את קוראיו, על כנפי הדמיון, למקומות ולעולמות אחרים, שנפשם חפצה בהם. אסופת המאמרים על תולדות הספר העברי , הנתונה כאן, מבקשת לפתוח פתח ושער לקורא אל הספר העברי שממנו ובו זכו דורות רבים של קוראים, מבלי משים, לבנות לעצמם אוצר לשון רחב בהרבה מלשונם המדוברת, שככל לשון מדוברת מעוטת מילים היא, ובכך קיבעו בנפשם ושכלם יכולת ביטוי והמשגה, המאפשרת להם בכל מקום וזמן להוציא מן הכוח אל הפועל את יכולתם האינטלקטואלית ולבטאה במיטבה .
מוסד ביאליק
מאת: חגי שטמלר
תיאור: בספר עין בעין מוצגת לראשונה הגותו של הרצי"ה כמשנה שיטתית ועצמאית, ועל כן זהו כלי עבודה ראשון במעלה לכל מי שמבקש להתחקות על משנת הרצי"ה, הן בין כותלי בית המדרש הן בעולם המחקר.
תבונות
מאת: זאב ספראי
תיאור: מַסֶּכֶת שַׁבָּת היא המסכת הראשונה בסדר מועד, שהוא הסדר השני בשישה סדרי משנה. נושא המסכת הוא בעיקר דיני השבת, שבה חובה לשבות ממלאכה. במסכת שבת 24 פרקים ו-139 משניות, המפרטים את ל"ט אבות המלאכה האסורות בשבת מן התורה, ואת תולדותיהן. וכן גזירות ותקנות של חז"ל שהרחיבו את איסורי השביתה ממלאכה.
מאת: זאב ספראי
תיאור: מַסֶּכֶת שַׁבָּת היא המסכת הראשונה בסדר מועד, שהוא הסדר השני בשישה סדרי משנה. נושא המסכת הוא בעיקר דיני השבת, שבה חובה לשבות ממלאכה. במסכת שבת 24 פרקים המפרטים את ל"ט אבות המלאכה האסורות בשבת מן התורה, ואת תולדותיהן. וכן גזירות ותקנות של חז"ל שהרחיבו את איסורי השביתה ממלאכה.
מאת: זאב ספראי, חנה ספראי
תיאור: במסכת תשעה פרקים, והיא עוסקת בדיני הנזירות וקבלתה. בין דיני הנזירות שהמסכת עוסקת בהם הם משך תקופת הנזירות, ההגבלות החלות על הנזיר ומה יש לעשות אם הנזיר עבר על ההגבלות שנטל על עצמו לקיימן.
מאת: יהודה ברנדס
תיאור: ל"ב סוגיות מרכזיות במסכת ברכות. הלכה ואגדה, פסיקה ומנהג, הגות ומחשבה, עיון למדני ומבט מחקרי, הקשר היסטורי וניתוח ספרותי מבט רחב ועיון מעמיק בנושאי היסוד של מסכתות התלמוד ההשלמה ההכרחית לכל לומדי הדף היומי, ובשורה לכל לומד גמרא.
תבונות
מאת: אילון שמיר
תיאור: מסה ביקורתית על תורת החיים של אהרן דוד גורדון, בה מונגש לציבור המשכיל הרחב בישראל, רעיון מרכזי במשנתו של א"ד גורדון, באופן מרתק ומושך לבבות. אילון שמיר מוכיח במסתו שתורתו של גורדון הטרימה את תורתו של מרטין בובר על חשיבות ה"כאן ועכשיו" ואת ההכרה וההכרח לקדש את החיים ולהתקדש בתוכם. "תורת הנוכחות" של גורדון, היא מטבע לשוני שטבע אילון שמיר לאפיון המסר הפנימי של משנתו של גורדון. הוא תפס כי "תורת הנוכחות" היא עצם הבריח המבריחה את כל אברי כתבי גורדון לגוף אחד ובתוכם גם נמצאת התכתבותו עם הפונים אליו בשאלות של חיים.
הקיבוץ המאוחד
מאת: אליעזר שביד
תיאור: הרנסנס היהודי-ציוני בישראל עורר התעניינות מחודשת במשנתו של אהרן דויד גורדון. ספר זה נועד לסייע בלימוד כתביו הפילוסופיים העמוקים, שכדי להבינם יש לדעת את הקשרם ההיסטורי ולהכיר את המשנות שאתן התמודד, חלק עליהן וגם הושפע מהן. הספר נכתב כפירוש רחב למאמרו "לבירור רעיוננו מיסודו", שבו ביקש להציג את משנתו הכוללת בתמציתיות ובשיטתיות.
מוסד ביאליק
מאת: מרדכי כוגן
תיאור: מקרא לישראל הוא פירוש חדיש ומקצועי למקרא, הנסמך על רובדי התרבות היהודית לדורותיה. הפירוש שם לו למטרה את המשימות הבאות: להתחשב במיטב הידע על נוסח המקרא, בשים לב לעדות תרגומיו העתיקים ולגלגוליו במשך הדורות; להעריך את הצד האמנותי של המקרא, על סוגי הספרות השונים שבו, לאור המקבילות החוץ-מקראיות ובהתחשב בהישגי הפרשנות הקלאסית והחדשה; להביא את מיטב הידע על לשון המקרא, על יסוד חקר הלשונות השמיות, המילונאות והדקדוק המודרניים; להביא את סברות המחקר על התהוות הספרים, כולל בירור זיקתם ההדדית של חלקי המקרא השונים; לתאר את הצד הריאלי של המקרא לאור הממצאים הארכיאולוגיים האחרונים והסברות היסטוריות החדשות; לבחון את עולמו הרעיוני של המקרא לאור תולדות המחשבה המקראית והחוץ-מקראית, ולהביא לפני הקורא דיונים שהתעוררו במשך הדורות בקשר לסוגיות הגותיות-פרשניות או היסטוריות מיוחדות – דיונים המשקפים את מקום המקרא בתרבות ישראל והעמים.
עם עובד
מאת: מרדכי כוגן
תיאור: מקרא לישראל הוא פירוש חדיש ומקצועי למקרא, הנסמך על רובדי התרבות היהודית לדורותיה. הפירוש שם לו למטרה את המשימות הבאות: להתחשב במיטב הידע על נוסח המקרא, בשים לב לעדות תרגומיו העתיקים ולגלגוליו במשך הדורות; להעריך את הצד האמנותי של המקרא, על סוגי הספרות השונים שבו, לאור המקבילות החוץ-מקראיות ובהתחשב בהישגי הפרשנות הקלאסית והחדשה; להביא את מיטב הידע על לשון המקרא, על יסוד חקר הלשונות השמיות, המילונאות והדקדוק המודרניים; להביא את סברות המחקר על התהוות הספרים, כולל בירור זיקתם ההדדית של חלקי המקרא השונים; לתאר את הצד הריאלי של המקרא לאור הממצאים הארכיאולוגיים האחרונים והסברות היסטוריות החדשות; לבחון את עולמו הרעיוני של המקרא לאור תולדות המחשבה המקראית והחוץ-מקראית, ולהביא לפני הקורא דיונים שהתעוררו במשך הדורות בקשר לסוגיות הגותיות-פרשניות או היסטוריות מיוחדות – דיונים המשקפים את מקום המקרא בתרבות ישראל והעמים.
עם עובד
מאת: דב שוורץ
תיאור: הספר עוסק במפגשים של מוטיבים אסתטיים ביצירה היהודית, ובמיוחד בשילובים של טקסט וצליל, ספרות ומוסיקה. במקביל נסב הדיון על מושגי היופי והיצירתיות בפילוסופיה היהודית ועל קווי היסוד של הספרות שהתחברה בידי יוצרים דתיים. במהלך הניתוח האסתטי נדרש הדיון להגותם הפילוסופית של הוגים כמו הרב אברהם יצחק הכהן קוק, הרב דוד כהן ("הנזיר"), הרב יוסף דוב סולובייצ'יק והרב אהרן ליכטנשטיין. כן נדרש הדיון ליוצרים כמו נחום אריאלי ומירון איזקסון. בחינת מפגשי המוטיבים האסתטיים בעולם היהודי מרימה תרומה חשובה להכרת ההגות האסתטית במקורות היהודיים.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: זאב ספראי
תיאור: מסכת נגעים עוסקת בנגעי אדם, בנגעי בגדים ובנגעי בתים. פרשת נגעים מופיעה בתורה בפירוט רב בשני פרקים (ויקרא יג-יד).
מאת: זאב ספראי
תיאור: מסכת טהרות עוסקת בשלושה נושאים עיקריים: טומאת אוכלין, טומאה בחיי הציבור וטומאת מאכלים.
מאת: זאב ספראי
תיאור: למסכת כלים אין פסוקים מיוחדים – היא עוסקת בכל סוגי הטהרה ובכל סוגי הטומאה.
המסכת כולה עוסקת למעשה בשני נושאים עיקריים:
1. האם הכלי טמא או טהור? "טמא" משמעו מקבל טומאה (באחת מדרכי העברת הטומאה), ו"טהור" משמעו שאינו מקבל טומאה. כלומר העיקרון הוא שכלי תִקני מקבל טומאה, ומה שאינו כלי אינו מקבל טומאה. לכך כמובן כללי משנֶה ודוגמאות חריגות.
2. הגדרת גמר המלאכה – ממתי הכלי נקרא שלם.
3. האם השבר מקבל טומאה. כאן העיקרון הכללי הוא שאם השבר משמש למלאכה מוגדרת ותִקנית הוא טמא; אם הוא משמש למלאכתו או ל"מעין מלאכתו" הוא טמא. שני הכללים סותרים זה את זה במקרים מסוימים, כגון במקרה שהכלי משמש לפעילות מוגדרת אך לא למעין מלאכתו: חבית שנשברה ומשמשת לשינה, וכן הלאה.
מאת: זאב ספראי
תיאור: באופן כללי המסכת עוסקת בטהרה בכלל, ובעיקר במקוואות שהיו דרך המלך לטהרה. רוב המסכת מוקדש למתקני טבילה באופן כללי ולמקווה באופן פרטי, ורק בסופה (פ"ט-פ"י) חוזרים לדיני טבילה. למעשה אין המסכת ממצה לא את דיני התקנת מקווה ולא את דיני טהרה. בדיני התקנת מקווה איננו שומעים סיכום מסודר היכן בונים אותו, כיצד מזרימים לתוכו מים, כיצד מנקים אותו וכו'. רק אגב ההלכות אנו שומעים פרטים שונים, כגון זה שתחילת המילוי צריכה להיות במים כשרים (פ"ב מ"ז). בפועל היו מקוואות שחולקו בקיר )מקוואות כפולים(, והמידע עליהם מופיע במשנת שקלים (פ"ח מ"ב); היו מקוואות בבתי קברות, והמידע עליהם איננו במסכת. אפילו התנאי שאדם יטבול במקווה את כל גופו בבת אחת אינו מופיע במסכת. בדיני טהרה היא מתמקדת רק בשני נושאים: במתקנים השונים ובתנאי ההכשר שלהם )פ"א(, ובעוד פרט אחד והוא הדרישה שהמים יגיעו לכל אחת מפינות הכלי הנטבל, ואף במניית המקרים שבהם ויתרו חכמים על הקפדה זו. בין שתי היחידות מופיעה חטיבה קצרה המוקדשת לטומאת בעל קרי (פ"ח). מקומה והסיבות לשיבוצה יופיעו בהמשך. עם זאת, המסכת מרוכזת בסך הכול סביב הנושאים המרכזיים והסטיות מועטות. גם כאשר מופיעות משניות המובאות ממקורות קדומים אחרים הן קשורות לנושא (כגון פ"ד מ"ה, כפי שנפרשה להלן).
מאת: זאב ספראי
תיאור: מסכת פרה מתמקדת בשני נושאים עיקריים. חלקה הראשון עוסק במעמד של שרפת הפרה האדומה, מההכנות לשרפה ועד הכנת האפר ושמירתו )פרקים א-ד(, וחלקה השני עוסק בטיפול במי החטאת, משעה שהאפר מוכן ועד הזיית מי הנידה.
מאת: זאב ספראי, חנה ספראי, דניאל רוזנק
תיאור: מסכת נידה היא מסכת ייעודית העוסקת בדיני דם הנידה, וטומאתו. דם הנידה הוא תופעה ביולוגית רגילה, אך בעולם הקדום בכל החברות נקשרו אליו כתרי חשש גינוי ופחד מאגי. במהל הפירוש נעשה ניסיון לעקוב אחר שילובם של מרכיבים אלו בהלכה המשפטית, וגם על דחייתם מחוץ לגורמי ההלכה.
תבונות
מאת: זאב ספראי
תיאור: מסכת עוקצין היא המסכת האחרונה בסדר טהרות ובש"ס כולו. כיאה למסכת אחרונה בסדר היא קטנה (המסכתות מסודרות פחות או יותר לפי גודלן). כל המסכת עוסקת בדיני חיבור של פֵרות.
המשמעות של חיבור היא בכמה תחומים:
1. אם טמא נגע בחיבור לפרי – כל הפרי טמא.
2. אם הפרי טרם הורטב, והחיבור נגע במים – הוכשר כל הפרי לקבל טומאה.
3. אם היזה על החיבור – הפרי נטהר.
4. רק מה שהוא חיבור נמדד עם האוכל להוות כשיעור (איור 1), ואם מה שמבחינה רֵאלית מחובר אבל אין הוא "מחובר" מבחינה הלכתית, אין הוא מצטרף עם האוכל להוות כשיעור.
מאת: זאב ספראי
תיאור: כמעט כל המסכת עוסקת בהכשר אוכלים לקבלת טומאה.
מאת: זאב ספראי
תיאור: למסכת כלים אין פסוקים מיוחדים – היא עוסקת בכל סוגי הטהרה ובכל סוגי הטומאה.
המסכת כולה עוסקת למעשה בשני נושאים עיקריים:
1. האם הכלי טמא או טהור? "טמא" משמעו מקבל טומאה (באחת מדרכי העברת הטומאה), ו"טהור" משמעו שאינו מקבל טומאה. כלומר העיקרון הוא שכלי תִקני מקבל טומאה, ומה שאינו כלי אינו מקבל טומאה. לכך כמובן כללי משנֶה ודוגמאות חריגות.
2. הגדרת גמר המלאכה – ממתי הכלי נקרא שלם.
3. האם השבר מקבל טומאה. כאן העיקרון הכללי הוא שאם השבר משמש למלאכה מוגדרת ותִקנית הוא טמא; אם הוא משמש למלאכתו או ל"מעין מלאכתו" הוא טמא. שני הכללים סותרים זה את זה במקרים מסוימים, כגון במקרה שהכלי משמש לפעילות מוגדרת אך לא למעין מלאכתו: חבית שנשברה ומשמשת לשינה, וכן הלאה.
מאת: זאב ספראי
תיאור: למסכת כלים אין פסוקים מיוחדים – היא עוסקת בכל סוגי הטהרה ובכל סוגי הטומאה.
המסכת כולה עוסקת למעשה בשני נושאים עיקריים:
1. האם הכלי טמא או טהור? "טמא" משמעו מקבל טומאה (באחת מדרכי העברת הטומאה), ו"טהור" משמעו שאינו מקבל טומאה. כלומר העיקרון הוא שכלי תִקני מקבל טומאה, ומה שאינו כלי אינו מקבל טומאה. לכך כמובן כללי משנֶה ודוגמאות חריגות.
2. הגדרת גמר המלאכה – ממתי הכלי נקרא שלם.
3. האם השבר מקבל טומאה. כאן העיקרון הכללי הוא שאם השבר משמש למלאכה מוגדרת ותִקנית הוא טמא; אם הוא משמש למלאכתו או ל"מעין מלאכתו" הוא טמא. שני הכללים סותרים זה את זה במקרים מסוימים, כגון במקרה שהכלי משמש לפעילות מוגדרת אך לא למעין מלאכתו: חבית שנשברה ומשמשת לשינה, וכן הלאה.
מאת: זאב ספראי
תיאור: למסכת כלים אין פסוקים מיוחדים – היא עוסקת בכל סוגי הטהרה ובכל סוגי הטומאה.
המסכת כולה עוסקת למעשה בשני נושאים עיקריים:
1. האם הכלי טמא או טהור? "טמא" משמעו מקבל טומאה (באחת מדרכי העברת הטומאה), ו"טהור" משמעו שאינו מקבל טומאה. כלומר העיקרון הוא שכלי תִקני מקבל טומאה, ומה שאינו כלי אינו מקבל טומאה. לכך כמובן כללי משנֶה ודוגמאות חריגות.
2. הגדרת גמר המלאכה – ממתי הכלי נקרא שלם.
3. האם השבר מקבל טומאה. כאן העיקרון הכללי הוא שאם השבר משמש למלאכה מוגדרת ותִקנית הוא טמא; אם הוא משמש למלאכתו או ל"מעין מלאכתו" הוא טמא. שני הכללים סותרים זה את זה במקרים מסוימים, כגון במקרה שהכלי משמש לפעילות מוגדרת אך לא למעין מלאכתו: חבית שנשברה ומשמשת לשינה, וכן הלאה.
מאת: זאב ספראי
תיאור: חצייה הראשון של מסכת ידים עוסק בנטילת ידיים. חצייה השני עוסק בסדרת נושאים אחרים שהמשותף ביניהם הוא מחלוקות קדומות וויכוחים עליהם; חלקן מחלוקות שנדונו "בו ביום" וחלקן מחלוקות צדוקים ופרושים. חלק גדול מהלכות נטילת ידיים אכן מרוכז במסכת, אם כי יש גם פרטים שונים המצויים במסכתות אחרות, ונשתמש בהם להלן.
מאת: זאב ספראי
תיאור: לסיום טומאה נדרשים שני תנאים: טבילה וערב, או "הערב שמש" בלשון חכמים, כלומר ירידת החמה. תנאי זה חל על שתי הטומאות, טומאת שבעת ימים וטומאה יום אחד; שתיהן נגמרות בערב. לפני הערב על הטמא לכבס בגדיו או לרחוץ במים. חז"ל הבינו שרחיצה היא טבילה וכיבוס הוא הטבלת בגדים, והטהרה מתחילה תמיד רק אחרי הטבילה וירידת השמש. כמעט כל המסכת עוסקת בטבול יום, כלומר מעמדו של אדם בין הטבילה לירידת הערב. במצב זה הוא בעצם טהור, אבל הטהרה טרם חלה. יש להניח שבחיי יום-יום השתדל אדם לטבול לפנות ערב, כך שמיד עם בוא הלילה כבר יהא טהור. אין איסור לטבול בלילה עצמו, אבל אז תידחה ארוחת הערב (שאותה הוא רוצה, מן הסתם, לאכול בטהרה).
מאת: זאב ספראי
תיאור: המסכת כולה מלוכדת ועוסקת בזב (הגבר), ולעתים בשני המינים, זב וזבה. רוב ההלכות דומות,  והלשון הזכרית היא תופעה רגילה בשפה העברית ומשקפת, לעתים, את שני המינים. מסכת זבים אינה נזכרת בשמה בספרות האמוראית; ציטוטים ממנה מצויים פה ושם, אבל כמו במסכתות אחרות זבים - מבוא בסדר טהרות אין לנו עדויות על לימוד מסודר של המסכת, ואם יש ציטוטים ממנה הרי שלעתים קרובות אינם ציטוטים מהמשנה שלנו אלא מחומר תנאי אחר. האבחנות שהצענו במסכתות הקודמות של סדר טהרות מופיעות גם במסכת זבים, אם כי מספרן קטן יחסית למסכתות אחרות. גם כאן התוספתא לעתים משלימה את המשנה ומוסיפה נימוק משפטי.
מאת: זאב ספראי
תיאור: מסכת אהלות עוסקת בטומאת המת על כל צורותיה. הלכות טומאת המת הן דוגמה מצוינת לפעילותה של תורה שבעל פה. איננו קובעים שזו פעילותם של חכמים בדווקא. חלק מההלכות נקבעו כנראה עוד לפני שהתגבשה הדמות החברתית של החכם. חלק מהן היו מקובלות גם על כתות אחרות. כל שאנו יכולים לקבוע הוא שבספרות חז"ל באים לידי ביטוי שינויים מהתורה שבכתב, הרחבות, תוספות, פרשנות ופירוט משפטי שאיננו בתורה. החוקר אינו יכול לקבוע ממתי הם, ומבחינה זו ההיפותזה שכך נהגו בני ישראל כבר בתקופת התנ"ך טובה כמו כל היפותזה אחרת.
מאת: בחיי בן יוסף אבן פקודה
תיאור: ר' בחיי אבן פקודה פעל במחצית השנייה של המאה האחת עשרה בסרגוסה אשר בספרד המוסלמית. הוא היה דיין, אך הוכיח בקיאות רבה לא רק בהגות היהודית, אלא גם בפילוסופיה, בתיאולוגיה ובמיסטיקה של המוסלמים. תורתו המהפכנית, כפי שבאה לידי ביטוי בספרו 'ספר ההדרכה אל חובות הלבבות' (שנודע לימים בשם הקצר – 'חובות הלבבות'), מתבטאת בפיתוח רעיון חובות הלבבות, שרובן נלמדות בעזרת ראיות שכליות, לעומת חובות האיברים, שמקורן העיקרי הוא התורה ודברי חז"ל. ר' בחיי מוליך את הקורא מן ההוכחות למציאות האל ולאחדותו אל חובותיו של המאמין לדבוק במחשבה נכונה על ה' ובקיום מצוותיו בכנות ובנאמנות. יש לדבוק בה', כיוון שהוא גומל חסדים עם המאמין. האמצעים לתיקון דרכי האדם הם ביקורת עצמית וחזרה בתשובה. כמו כן פרישות מתונה עוזרת למאמין לקיים את כל חובותיו. הדרגה הגבוהה ביותר של מי שמקיים את כל חובותיו הפנימיות והחיצוניות היא אהבת ה'. ספר זה הוא תרגום מוער מערבית יהודית לעברית. המבוא לתרגום מציג את משנתו התיאולוגית והמוסרית של ר' בחיי אבן פקודה, וההערות לתרגום מסבירות נושאים בתרגום ומפנות את הקורא למקורותיו של המחבר.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: עדיאל שרמר
תיאור: כיצד נפסקת ההלכה למעשה? מה הם שיקולי הדעת שפוסקי הלכה מפעילים בבואם לפסוק? דעה רווחת רואה בפסיקת הלכה תוצר של לימוד ועיון במקורות ההלכה הסמכותיים, שאת דרישותיהם הפוסקים מחילים בחיי הציבור. על פי דעה זו שיקול הדעת המרכזי המנחה פוסקים הוא התאמתה של פסיקתם לספרות ההלכתית המחייבת. ספר זה מבקש להציע התבוננות אחרת בחשיבה ההלכתית ולראותה כשדה מערכה שבו מתקיימים מאבקים על עיצוב החיים היהודיים. הכוחות המניעים את החשיבה ההלכתית המעשית קשורים באופן הדוק לשאלות של זהות קולקטיבית, והם כרוכים בשיקולי דעת מגוונים, החורגים מן הדרישות העולות מן הספרות ההלכתית המחייבת. עיקר השיקולים נוגעים לתוצאותיה של הפסיקה ולהשלכותיה האפשריות על זהותו הדתית של הציבור. משום כך, החשיבה ההלכתית המעשית היא אחד מן האתרים המרכזיים שבהם מתעצבים המסורת והחיים היהודיים לאורך הדורות.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: ידידיה יצחקי
תיאור: 'האמנם מהותה של היהדות מתמצית בדת היהודית? האם יהודי דתי הוא 'יותר יהודי' ממי שאינו דתי? האמנם האורתודוקסים הם המקיימים את הרצף המתמשך של היהדות מראשיתה ועד ימינו? מהי 'יהדות רפורמית', מהי 'יהדות קונסרבטיבית'? מה בין זהות יהודית לזהות ישראלית? מהו הקשר שבין היהודים בישראל לבין היהודים בתפוצות? האם אפשרית יהדות חילונית? כיצד היתה הזהות היהודית ההיסטורית לבעיה המעסיקה את המחשבה היהודית ואת הספרות העברית זה מאתיים שנה? שאלות אלה עומדות במרכזו של ספר מאתגר ומעמיק זה, והן מוארות היטב בלשון בהירה ופשוטה מנקודת הראות החילונית ההומניסטית. הוא מכוון בעיקר לקורא המבקש לברר לעצמו את פשר היותו יהודי עם היותו חילוני. אין הוא מכוון נגד הדת או הדתיות; עיקרו בהבנתם של של השקפות העולם ואורחות החיים החילוניים המעוגנים מצד אחד בתרבות היהודית, על עומקיה ההיסטוריים וערכיה, ומהצד האחר בהומניזם האירופאי, על ערכיו ותרבותו. הספר סוקר מנקודת ראות חילונית בת-זמננו את תולדות התרבות היהודית ואת תפיסותיה השונות, על מפגשיה ההיסטוריים עם ההומניזם האירופי, מתאר את אופן היווצרותו של פלורליזם יהודי וחילוניות יהודית במאתיים השנים האחרונות, ועומד על משמעותיהם לימינו אלה. נושאים אלה מאוירים במגוון רחב של יצירות מהספרות היהודית ומההגות שלה.
הקיבוץ המאוחדספרית פועלים
מאת: דפנה ברק-ארז
תיאור: מה ניתן ללמוד ממשפטו של נבות היזרעאלי על החובה לקיים הליך הוגן? מה מלמדת חלוקת המן במדבר על משטרי צנע ורגולציה כלכלית? והאם ההתערבות של שמשון עם הפלישתים חושפת סיפור של חוסר תום לב בדיני חוזים? לקרוא משפטים בתנ"ך בוחן סוגיות משפטיות ודילמות ערכיות שעולות מן הטקסט המקראי עצמו ומתמודד איתן בראי המשפט בן זמננו. מהי התשובה המשפטית העכשווית לסוגיה? במה היא שונה מן התשובה שהעניקו לה בימים ההם ובמה היא דומה? ומה ניתן ללמוד מכך? על שאלות מסוג זה מנסה הספר להשיב. נקודת המוצא לדיון היא עמדתו של המשפט הנוהג היום כלפי הנושאים הנבחנים – בראש ובראשונה של המשפט הישראלי, אך לעתים גם זו של שיטות משפט אחרות. שאלות אלה מקבלות משנה חשיבות על רקע מקומו של התנ"ך בזהות הישראלית החדשה. לקרוא משפטים בתנ"ך הוא הזמנה לחשוב מחדש על דילמות משפטיות, על מוסר, על חברה ועל התנ"ך.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: שמואל ספראי, זאב ספראי
תיאור: מסכת ברכות כוללת הלכות ודיונים בסדרת נושאים: קריאת שמע, תפילה, ברכת המזון וברכות שונות. מבחינת אופייה היא שייכת בעצם לסדר מועד שבו יש ריכוז גדול של הלכות בנושאי פולחן ותפילה. דומה ששיבוצה בסדר זרעים נועד לפתוח את המשנה במסכת זו שיש בה חגיגיות והלכות עקרוניות בדבר סדרי תפילה ועבודת ה'. נפתח בבירור הנושאים ההלכתיים השונים שבמסכת.
מאת: דוד אוחנה
תיאור: בספרו "חבלי מולדת - הישראליות בין חבלי לידה לחבלי משיח" עוקב פרופ' דוד אוחנה אחר סוד קסמה של המולדת ונפתוליה, אחר הסוגיות שהיא מעוררת ומשמעות קיומה. מחקרו מביא את פרשנותם של הוגים וחוקרים כגון מנחם ברינקר, בועז עברון, רוברט ויסטריך, ז'קלין כהנוב, מיכאל פייגה ואחרים. מן הספר עולה המסקנה כי מולדת היא יסוד פרימורדיאלי, ראשוני, שאנו משליכים לעברה את רגשותינו העמוקים ביותר, את ציפיותינו, חרדותינו, נחמותינו. המולדת הופכת את האני לאנחנו, את החוויה לזיכרון, את הטריטוריה לארץ - ובזיקה אליה מתכוננת (ה)אומה. שאלות היסוד שהמולדת מעוררת מעסיקות גם את הדתות הגדולות: תשוקת החיים והקרבתם למען דבר מה שהוא מעבר לכאן ועכשיו; משמעות הקיום על רגעי ההתעלות ורגעי השפל שבו; מאין באנו, לאן אנחנו הולכים. אין פלא שהלאומיות המודרנית, שעשתה טרנספורמציה לרבים מהמושגים של הדתות, רואה במולדת ערש לידה, התחלת ההתחלות של הקולקטיב הלאומי.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: יוסף שטמלר
תיאור: רבי שניאור זלמן מלאדי (רש"ז) וחסידות חב"ד אותה יסד, נתפסו בעיני עצמם, בעיני זרמים חסידיים אחרים ובעיני חוקרים רבים כחריגים בנוף החסידי. זאת, בשל נטיותיהם העיוניות והשכלתניות שהשפיעו על מוטיבים שונים בעבודת ה' החב"דית. חריגות זו ניכרת גם בשמה של החסידות, שכן, חצרות החסידים נקראו לרוב על שם מקומות מושבותיהן, בעוד חב"ד קרויה על שם שלוש הספירות האינטלקטואליות: חוכמה, בינה ודעת. ספר זה מציג לראשונה שירטוט מקיף ומעמיק של המאפיין השכלתני המייחד את הגותו של רש"ז. כיצד התייחס אדמו"ר הזקן לשכל האנושי, לרציונליזם, לפילוסופיה, לחוכמות העולם, להשכלה, לנאורות, לכפירה ואמונה, לפילוסופיה יהודית, ללימוד תורה, להתבוננות שכלית ועוד. המחקר שלפניכם חושף את יחסו האמביוולנטי של רש"ז לאינטלקט האנושי, ומתוך כך מציג את הגותו באור חדש ולעיתים מפתיע. מדובר בהגות מורכבת שיש בה אמנם יחס אוהד לשכל, אבל זאת לצד הדגשת מגבלותיו והסכנות הטמונות בו.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: צחי וייס
תיאור: אחד ממאפייניה המפורסמים של הספרות היהודית המדרשית, המיסטית והמאגית בעת העתיקה המאוחרת, הוא יחסה המיוחד לאותיות האלפבית. פרשנים, פוסקי הלכה, דרשנים, יודעי ח"ן ומכשפים, חלקו תפיסה שלפיה תפקידן של האותיות העבריות אינו רק טכני, ומטרתן אינה רק לסמן את השפה המדוברת. לאותיות האלפבית יוחסו במקורות יהודיים מתקופה זו משמעויות מגוונות הבאות לידי ביטוי במתודות פרשניות כגון גימטרייה, נוטריקון ותמורה, במיתוסים על בריאת העולם מאותיות, בדרשות על צורותיהן של האותיות ובשימוש מיסטי ומאגי ברצפי-אותיות ארוכים של שמות קודש. הספר שלפנינו עוסק בבירורן של שתי סוגיות העומדות בבסיס יחס ייחודי זה לאותיות העבריות: שורשיו ההיסטוריים ומשמעויותיו הפרשניות. בפרקי הספר מתואר הרקע התרבותי, הספרותי והפרשני שמתוכו צמח העיסוק היהודי באותיות האלפבית, ונעשה ניסיון להסביר מדוע נחשבו האותיות לנושאות משמעות החורגת מתפקידן הטכני כיחידות סימון של השפה המדוברת.
מוסד ביאליק
מאת: אורי אהרן
תיאור: ספר זה הוא פרי מחקר שעניינו יהודים יוצאי גרמניה, שהיגרו לצפון איטליה בסוף המאה ה-15 והקרויים "טדסקי". החיבור מנסה לפרושׂ את היריעה הרחבה של תולדות הטדסקים, ולהראות כיצד הנעימה לטעמי התורה במסורתם, משמשת בבואה שמשתקפות בה ההיסטוריה הייחודית להם, תרבותם וגישתם אל הדת. זה הספר הראשון והמקיף ביותר עד כה, העוסק במשמעותה התרבותית והדתית של נעימת טעמי התורה של יהודים בארצות הנצרות והאסלאם, שלשמה נוצרו שיטת רישום ומתודת מחקר חדשות. לראשונה מנוסחים כאן הכללים לתופעת הסולם הפנטטוני (צלצול שורת חמשת הצלילים השחורים בלבד, בתחום האוקטבה) בנעימה של הטדסקים, בפרט, ושל רוב גדול מקהילות ישראל – ספרדים ואשכנזים, בכלל. מתברר, שנעימת הטעמים היתה חסינה בפני השפעות חיצוניות, משום ששמירה על הבסיס הפנטטוני העתיק עזרה לקהילות, באשר הן, לשמור על זהותן הייחודית. על סמך החידושים נבנתה תיאוריה שבמרכזה נתפרשׁו הטעמים ככלי להישרדות רוחנית. נעימת הטעמים של התורה היא הנעימה הקדושה ביותר באוצר הנעימות הנכלל ברפרטואר הליטורגי והפרה-ליטורגי של המסורת היהודית, שכן באמצעות נעימה זו בלבד נקראים דברי "אלוהים חיים".
מוסד ביאליק
מאת: מנחם פיש
תיאור: טענתו המרכזית של ספר זה היא, שספרות חז"ל על כל רבדיה חובקת מחלוקת עומק יסודית בדבר טיבה של הדתיות עצמה. מן העבר האחד ניצבת התפיסה המקובלת המזהה נאמנות דתית עם נכונות מצד המאמין לקבל את דין מקורות הסמכות של דתו; לברר את תביעתם מתוך נכונות להיענות לה בצייתנות. במרוצת הדורות הפכה עמדה זו בשלוש הדתות המונותאיסטיות לשם נרדף בלעדי למחויבות דתית, ובשלושתן היא מעוגנת בשלמות המיוחסת לאל והמואצלת על תורתו ונושאי דברה. תפיסה זו נוכחת גם בספרות חז"ל, וקולה צלול וברור. עם זאת, בניגוד לרבדים מאוחרים יותר של המסורת היהודית, ובניגוד לכתבים הקנוניים של שתי הדתות האחרות, ספרות חז"ל מכילה גם קול אחר, קולה של תפיסה הכופרת באופן מפורש ומודע לעצמו בכליל השלמות הערכית של מקורות הסמכות של הדת היהודית, ובכללם האל עצמו! לפיכך, תפיסה זו מזהה נאמנות דתית עם נכונות לנקוט עמדה ביקורתית בונה כלפי מקורות הסמכות. בעוד התפיסה הראשונה מחייבת את המאמין להתייצב בכניעות מול האל, מול כתבי הקודש, מול המערכת ההלכתית ומול מוסדות ההלכה – ארבעת מקורות הסמכות הנדונים בספר, ולקבל את מרותם, התפיסה השנייה מחייבת את המאמין להתייצב מולם מתוך נכונות להתעמת איתם כל אימת שהוא סבור שהם טועים. בכל הנוגע לגבולות הסמכות של בעלי ההלכה ביחס למסורת ההלכתית שבידם מזהה הספר את מחלוקת הדתיות עם מחלוקת בית שמאי ובית הלל. ואולם מחלוקת הדתיות של ספרות חז"ל הנחשפת כאן במלוא עוזה, חובקת, כאמור, את כל ארבעת מקורות הסמכות המרכזיים של הדת היהודית, הנחקרים מנקודת ראות זו ובאורח שיטתי לראשונה בספר זה.
הוצאת אוניברסיטת בר אילןמכון שלום הרטמן
מאת: אהוד פירר
תיאור: ספר זה עוסק בהגותו של א"ד גורדון, מי שנודע בעיקר כמעין דמות מופת ציונית וכסמלה של העלייה השנייה, והוא מעלה שתי טענות מרכזיות ביחס להגות זו: האחת היא כי גורדון היה למעשה פילוסוף במובן החמור של המילה, כזה שיצר הגות קוהרנטית הבנויה על מתודולוגיה שיטתית ועל מערכת של מושגים פילוסופיים; והשנייה שבמרכזה של הגותו מצויה שאלת החיים הראויים, כלומר האופן שבו היחיד והציבור צריכים להתקיים ולפעול בעולם. גורדון כינה את החיים האידיאליים הללו בשם 'חיים של התפשטות', מושג אשר כפי שאנסה להראות משלב בין מספר רעיונות: האחד הוא תפיסה של העצמי ככזה שיש להוציאו אל הפועל ולממש אותו בחיי המעשה; השני הוא שניתן לראות את המציאות כולה כמעין הרחבה של אותו 'אני'; השלישי הוא התפיסה הרואה את העצמיות כמכילה בתוכה מערכת שלמה של זיקות המחברות את היחיד אל משפחתו, אל עמו, אל הטבע ואל האנושות; והרביעי הוא שאת אותם חיים ראויים ניתן וצריך לממש גם במרחב הפוליטי, כלומר שהפוליטיקה נתפסת כזירה שבה היחיד והאומה נדרשים לממש את עצמיותם ואת יחסם אל ההוויה כולה.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
הצג עוד תוצאות