נמצאו 706 ספרים בקטגוריה
לכל הספרייה
מאת: אילון שמיר
תיאור: מסה ביקורתית על תורת החיים של אהרן דוד גורדון, בה מונגש לציבור המשכיל הרחב בישראל, רעיון מרכזי במשנתו של א"ד גורדון, באופן מרתק ומושך לבבות. אילון שמיר מוכיח במסתו שתורתו של גורדון הטרימה את תורתו של מרטין בובר על חשיבות ה"כאן ועכשיו" ואת ההכרה וההכרח לקדש את החיים ולהתקדש בתוכם. "תורת הנוכחות" של גורדון, היא מטבע לשוני שטבע אילון שמיר לאפיון המסר הפנימי של משנתו של גורדון. הוא תפס כי "תורת הנוכחות" היא עצם הבריח המבריחה את כל אברי כתבי גורדון לגוף אחד ובתוכם גם נמצאת התכתבותו עם הפונים אליו בשאלות של חיים.
הקיבוץ המאוחד
מאת: אליעזר שביד
תיאור: הרנסנס היהודי-ציוני בישראל עורר התעניינות מחודשת במשנתו של אהרן דויד גורדון. ספר זה נועד לסייע בלימוד כתביו הפילוסופיים העמוקים, שכדי להבינם יש לדעת את הקשרם ההיסטורי ולהכיר את המשנות שאתן התמודד, חלק עליהן וגם הושפע מהן. הספר נכתב כפירוש רחב למאמרו "לבירור רעיוננו מיסודו", שבו ביקש להציג את משנתו הכוללת בתמציתיות ובשיטתיות.
מוסד ביאליק
מאת: מרדכי כוגן
תיאור: מקרא לישראל הוא פירוש חדיש ומקצועי למקרא, הנסמך על רובדי התרבות היהודית לדורותיה. הפירוש שם לו למטרה את המשימות הבאות: להתחשב במיטב הידע על נוסח המקרא, בשים לב לעדות תרגומיו העתיקים ולגלגוליו במשך הדורות; להעריך את הצד האמנותי של המקרא, על סוגי הספרות השונים שבו, לאור המקבילות החוץ-מקראיות ובהתחשב בהישגי הפרשנות הקלאסית והחדשה; להביא את מיטב הידע על לשון המקרא, על יסוד חקר הלשונות השמיות, המילונאות והדקדוק המודרניים; להביא את סברות המחקר על התהוות הספרים, כולל בירור זיקתם ההדדית של חלקי המקרא השונים; לתאר את הצד הריאלי של המקרא לאור הממצאים הארכיאולוגיים האחרונים והסברות היסטוריות החדשות; לבחון את עולמו הרעיוני של המקרא לאור תולדות המחשבה המקראית והחוץ-מקראית, ולהביא לפני הקורא דיונים שהתעוררו במשך הדורות בקשר לסוגיות הגותיות-פרשניות או היסטוריות מיוחדות – דיונים המשקפים את מקום המקרא בתרבות ישראל והעמים.
עם עובד
מאת: מרדכי כוגן
תיאור: מקרא לישראל הוא פירוש חדיש ומקצועי למקרא, הנסמך על רובדי התרבות היהודית לדורותיה. הפירוש שם לו למטרה את המשימות הבאות: להתחשב במיטב הידע על נוסח המקרא, בשים לב לעדות תרגומיו העתיקים ולגלגוליו במשך הדורות; להעריך את הצד האמנותי של המקרא, על סוגי הספרות השונים שבו, לאור המקבילות החוץ-מקראיות ובהתחשב בהישגי הפרשנות הקלאסית והחדשה; להביא את מיטב הידע על לשון המקרא, על יסוד חקר הלשונות השמיות, המילונאות והדקדוק המודרניים; להביא את סברות המחקר על התהוות הספרים, כולל בירור זיקתם ההדדית של חלקי המקרא השונים; לתאר את הצד הריאלי של המקרא לאור הממצאים הארכיאולוגיים האחרונים והסברות היסטוריות החדשות; לבחון את עולמו הרעיוני של המקרא לאור תולדות המחשבה המקראית והחוץ-מקראית, ולהביא לפני הקורא דיונים שהתעוררו במשך הדורות בקשר לסוגיות הגותיות-פרשניות או היסטוריות מיוחדות – דיונים המשקפים את מקום המקרא בתרבות ישראל והעמים.
עם עובד
מאת: דב שוורץ
תיאור: הספר עוסק במפגשים של מוטיבים אסתטיים ביצירה היהודית, ובמיוחד בשילובים של טקסט וצליל, ספרות ומוסיקה. במקביל נסב הדיון על מושגי היופי והיצירתיות בפילוסופיה היהודית ועל קווי היסוד של הספרות שהתחברה בידי יוצרים דתיים. במהלך הניתוח האסתטי נדרש הדיון להגותם הפילוסופית של הוגים כמו הרב אברהם יצחק הכהן קוק, הרב דוד כהן ("הנזיר"), הרב יוסף דוב סולובייצ'יק והרב אהרן ליכטנשטיין. כן נדרש הדיון ליוצרים כמו נחום אריאלי ומירון איזקסון. בחינת מפגשי המוטיבים האסתטיים בעולם היהודי מרימה תרומה חשובה להכרת ההגות האסתטית במקורות היהודיים.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: זאב ספראי
תיאור: מסכת נגעים עוסקת בנגעי אדם, בנגעי בגדים ובנגעי בתים. פרשת נגעים מופיעה בתורה בפירוט רב בשני פרקים (ויקרא יג-יד).
מאת: זאב ספראי
תיאור: מסכת טהרות עוסקת בשלושה נושאים עיקריים: טומאת אוכלין, טומאה בחיי הציבור וטומאת מאכלים.
מאת: זאב ספראי
תיאור: למסכת כלים אין פסוקים מיוחדים – היא עוסקת בכל סוגי הטהרה ובכל סוגי הטומאה.
המסכת כולה עוסקת למעשה בשני נושאים עיקריים:
1. האם הכלי טמא או טהור? "טמא" משמעו מקבל טומאה (באחת מדרכי העברת הטומאה), ו"טהור" משמעו שאינו מקבל טומאה. כלומר העיקרון הוא שכלי תִקני מקבל טומאה, ומה שאינו כלי אינו מקבל טומאה. לכך כמובן כללי משנֶה ודוגמאות חריגות.
2. הגדרת גמר המלאכה – ממתי הכלי נקרא שלם.
3. האם השבר מקבל טומאה. כאן העיקרון הכללי הוא שאם השבר משמש למלאכה מוגדרת ותִקנית הוא טמא; אם הוא משמש למלאכתו או ל"מעין מלאכתו" הוא טמא. שני הכללים סותרים זה את זה במקרים מסוימים, כגון במקרה שהכלי משמש לפעילות מוגדרת אך לא למעין מלאכתו: חבית שנשברה ומשמשת לשינה, וכן הלאה.
מאת: זאב ספראי
תיאור: באופן כללי המסכת עוסקת בטהרה בכלל, ובעיקר במקוואות שהיו דרך המלך לטהרה. רוב המסכת מוקדש למתקני טבילה באופן כללי ולמקווה באופן פרטי, ורק בסופה (פ"ט-פ"י) חוזרים לדיני טבילה. למעשה אין המסכת ממצה לא את דיני התקנת מקווה ולא את דיני טהרה. בדיני התקנת מקווה איננו שומעים סיכום מסודר היכן בונים אותו, כיצד מזרימים לתוכו מים, כיצד מנקים אותו וכו'. רק אגב ההלכות אנו שומעים פרטים שונים, כגון זה שתחילת המילוי צריכה להיות במים כשרים (פ"ב מ"ז). בפועל היו מקוואות שחולקו בקיר )מקוואות כפולים(, והמידע עליהם מופיע במשנת שקלים (פ"ח מ"ב); היו מקוואות בבתי קברות, והמידע עליהם איננו במסכת. אפילו התנאי שאדם יטבול במקווה את כל גופו בבת אחת אינו מופיע במסכת. בדיני טהרה היא מתמקדת רק בשני נושאים: במתקנים השונים ובתנאי ההכשר שלהם )פ"א(, ובעוד פרט אחד והוא הדרישה שהמים יגיעו לכל אחת מפינות הכלי הנטבל, ואף במניית המקרים שבהם ויתרו חכמים על הקפדה זו. בין שתי היחידות מופיעה חטיבה קצרה המוקדשת לטומאת בעל קרי (פ"ח). מקומה והסיבות לשיבוצה יופיעו בהמשך. עם זאת, המסכת מרוכזת בסך הכול סביב הנושאים המרכזיים והסטיות מועטות. גם כאשר מופיעות משניות המובאות ממקורות קדומים אחרים הן קשורות לנושא (כגון פ"ד מ"ה, כפי שנפרשה להלן).
מאת: זאב ספראי
תיאור: מסכת פרה מתמקדת בשני נושאים עיקריים. חלקה הראשון עוסק במעמד של שרפת הפרה האדומה, מההכנות לשרפה ועד הכנת האפר ושמירתו )פרקים א-ד(, וחלקה השני עוסק בטיפול במי החטאת, משעה שהאפר מוכן ועד הזיית מי הנידה.
מאת: זאב ספראי, חנה ספראי, דניאל רוזנק
תיאור: מסכת נידה היא מסכת ייעודית העוסקת בדיני דם הנידה, וטומאתו. דם הנידה הוא תופעה ביולוגית רגילה, אך בעולם הקדום בכל החברות נקשרו אליו כתרי חשש גינוי ופחד מאגי. במהל הפירוש נעשה ניסיון לעקוב אחר שילובם של מרכיבים אלו בהלכה המשפטית, וגם על דחייתם מחוץ לגורמי ההלכה.
תבונות
מאת: זאב ספראי
תיאור: מסכת עוקצין היא המסכת האחרונה בסדר טהרות ובש"ס כולו. כיאה למסכת אחרונה בסדר היא קטנה (המסכתות מסודרות פחות או יותר לפי גודלן). כל המסכת עוסקת בדיני חיבור של פֵרות.
המשמעות של חיבור היא בכמה תחומים:
1. אם טמא נגע בחיבור לפרי – כל הפרי טמא.
2. אם הפרי טרם הורטב, והחיבור נגע במים – הוכשר כל הפרי לקבל טומאה.
3. אם היזה על החיבור – הפרי נטהר.
4. רק מה שהוא חיבור נמדד עם האוכל להוות כשיעור (איור 1), ואם מה שמבחינה רֵאלית מחובר אבל אין הוא "מחובר" מבחינה הלכתית, אין הוא מצטרף עם האוכל להוות כשיעור.
מאת: זאב ספראי
תיאור: כמעט כל המסכת עוסקת בהכשר אוכלים לקבלת טומאה.
מאת: זאב ספראי
תיאור: למסכת כלים אין פסוקים מיוחדים – היא עוסקת בכל סוגי הטהרה ובכל סוגי הטומאה.
המסכת כולה עוסקת למעשה בשני נושאים עיקריים:
1. האם הכלי טמא או טהור? "טמא" משמעו מקבל טומאה (באחת מדרכי העברת הטומאה), ו"טהור" משמעו שאינו מקבל טומאה. כלומר העיקרון הוא שכלי תִקני מקבל טומאה, ומה שאינו כלי אינו מקבל טומאה. לכך כמובן כללי משנֶה ודוגמאות חריגות.
2. הגדרת גמר המלאכה – ממתי הכלי נקרא שלם.
3. האם השבר מקבל טומאה. כאן העיקרון הכללי הוא שאם השבר משמש למלאכה מוגדרת ותִקנית הוא טמא; אם הוא משמש למלאכתו או ל"מעין מלאכתו" הוא טמא. שני הכללים סותרים זה את זה במקרים מסוימים, כגון במקרה שהכלי משמש לפעילות מוגדרת אך לא למעין מלאכתו: חבית שנשברה ומשמשת לשינה, וכן הלאה.
מאת: זאב ספראי
תיאור: למסכת כלים אין פסוקים מיוחדים – היא עוסקת בכל סוגי הטהרה ובכל סוגי הטומאה.
המסכת כולה עוסקת למעשה בשני נושאים עיקריים:
1. האם הכלי טמא או טהור? "טמא" משמעו מקבל טומאה (באחת מדרכי העברת הטומאה), ו"טהור" משמעו שאינו מקבל טומאה. כלומר העיקרון הוא שכלי תִקני מקבל טומאה, ומה שאינו כלי אינו מקבל טומאה. לכך כמובן כללי משנֶה ודוגמאות חריגות.
2. הגדרת גמר המלאכה – ממתי הכלי נקרא שלם.
3. האם השבר מקבל טומאה. כאן העיקרון הכללי הוא שאם השבר משמש למלאכה מוגדרת ותִקנית הוא טמא; אם הוא משמש למלאכתו או ל"מעין מלאכתו" הוא טמא. שני הכללים סותרים זה את זה במקרים מסוימים, כגון במקרה שהכלי משמש לפעילות מוגדרת אך לא למעין מלאכתו: חבית שנשברה ומשמשת לשינה, וכן הלאה.
מאת: זאב ספראי
תיאור: למסכת כלים אין פסוקים מיוחדים – היא עוסקת בכל סוגי הטהרה ובכל סוגי הטומאה.
המסכת כולה עוסקת למעשה בשני נושאים עיקריים:
1. האם הכלי טמא או טהור? "טמא" משמעו מקבל טומאה (באחת מדרכי העברת הטומאה), ו"טהור" משמעו שאינו מקבל טומאה. כלומר העיקרון הוא שכלי תִקני מקבל טומאה, ומה שאינו כלי אינו מקבל טומאה. לכך כמובן כללי משנֶה ודוגמאות חריגות.
2. הגדרת גמר המלאכה – ממתי הכלי נקרא שלם.
3. האם השבר מקבל טומאה. כאן העיקרון הכללי הוא שאם השבר משמש למלאכה מוגדרת ותִקנית הוא טמא; אם הוא משמש למלאכתו או ל"מעין מלאכתו" הוא טמא. שני הכללים סותרים זה את זה במקרים מסוימים, כגון במקרה שהכלי משמש לפעילות מוגדרת אך לא למעין מלאכתו: חבית שנשברה ומשמשת לשינה, וכן הלאה.
מאת: זאב ספראי
תיאור: חצייה הראשון של מסכת ידים עוסק בנטילת ידיים. חצייה השני עוסק בסדרת נושאים אחרים שהמשותף ביניהם הוא מחלוקות קדומות וויכוחים עליהם; חלקן מחלוקות שנדונו "בו ביום" וחלקן מחלוקות צדוקים ופרושים. חלק גדול מהלכות נטילת ידיים אכן מרוכז במסכת, אם כי יש גם פרטים שונים המצויים במסכתות אחרות, ונשתמש בהם להלן.
מאת: זאב ספראי
תיאור: לסיום טומאה נדרשים שני תנאים: טבילה וערב, או "הערב שמש" בלשון חכמים, כלומר ירידת החמה. תנאי זה חל על שתי הטומאות, טומאת שבעת ימים וטומאה יום אחד; שתיהן נגמרות בערב. לפני הערב על הטמא לכבס בגדיו או לרחוץ במים. חז"ל הבינו שרחיצה היא טבילה וכיבוס הוא הטבלת בגדים, והטהרה מתחילה תמיד רק אחרי הטבילה וירידת השמש. כמעט כל המסכת עוסקת בטבול יום, כלומר מעמדו של אדם בין הטבילה לירידת הערב. במצב זה הוא בעצם טהור, אבל הטהרה טרם חלה. יש להניח שבחיי יום-יום השתדל אדם לטבול לפנות ערב, כך שמיד עם בוא הלילה כבר יהא טהור. אין איסור לטבול בלילה עצמו, אבל אז תידחה ארוחת הערב (שאותה הוא רוצה, מן הסתם, לאכול בטהרה).
מאת: זאב ספראי
תיאור: המסכת כולה מלוכדת ועוסקת בזב (הגבר), ולעתים בשני המינים, זב וזבה. רוב ההלכות דומות,  והלשון הזכרית היא תופעה רגילה בשפה העברית ומשקפת, לעתים, את שני המינים. מסכת זבים אינה נזכרת בשמה בספרות האמוראית; ציטוטים ממנה מצויים פה ושם, אבל כמו במסכתות אחרות זבים - מבוא בסדר טהרות אין לנו עדויות על לימוד מסודר של המסכת, ואם יש ציטוטים ממנה הרי שלעתים קרובות אינם ציטוטים מהמשנה שלנו אלא מחומר תנאי אחר. האבחנות שהצענו במסכתות הקודמות של סדר טהרות מופיעות גם במסכת זבים, אם כי מספרן קטן יחסית למסכתות אחרות. גם כאן התוספתא לעתים משלימה את המשנה ומוסיפה נימוק משפטי.
מאת: זאב ספראי
תיאור: מסכת אהלות עוסקת בטומאת המת על כל צורותיה. הלכות טומאת המת הן דוגמה מצוינת לפעילותה של תורה שבעל פה. איננו קובעים שזו פעילותם של חכמים בדווקא. חלק מההלכות נקבעו כנראה עוד לפני שהתגבשה הדמות החברתית של החכם. חלק מהן היו מקובלות גם על כתות אחרות. כל שאנו יכולים לקבוע הוא שבספרות חז"ל באים לידי ביטוי שינויים מהתורה שבכתב, הרחבות, תוספות, פרשנות ופירוט משפטי שאיננו בתורה. החוקר אינו יכול לקבוע ממתי הם, ומבחינה זו ההיפותזה שכך נהגו בני ישראל כבר בתקופת התנ"ך טובה כמו כל היפותזה אחרת.
מאת: בחיי בן יוסף אבן פקודה
תיאור: ר' בחיי אבן פקודה פעל במחצית השנייה של המאה האחת עשרה בסרגוסה אשר בספרד המוסלמית. הוא היה דיין, אך הוכיח בקיאות רבה לא רק בהגות היהודית, אלא גם בפילוסופיה, בתיאולוגיה ובמיסטיקה של המוסלמים. תורתו המהפכנית, כפי שבאה לידי ביטוי בספרו 'ספר ההדרכה אל חובות הלבבות' (שנודע לימים בשם הקצר – 'חובות הלבבות'), מתבטאת בפיתוח רעיון חובות הלבבות, שרובן נלמדות בעזרת ראיות שכליות, לעומת חובות האיברים, שמקורן העיקרי הוא התורה ודברי חז"ל. ר' בחיי מוליך את הקורא מן ההוכחות למציאות האל ולאחדותו אל חובותיו של המאמין לדבוק במחשבה נכונה על ה' ובקיום מצוותיו בכנות ובנאמנות. יש לדבוק בה', כיוון שהוא גומל חסדים עם המאמין. האמצעים לתיקון דרכי האדם הם ביקורת עצמית וחזרה בתשובה. כמו כן פרישות מתונה עוזרת למאמין לקיים את כל חובותיו. הדרגה הגבוהה ביותר של מי שמקיים את כל חובותיו הפנימיות והחיצוניות היא אהבת ה'. ספר זה הוא תרגום מוער מערבית יהודית לעברית. המבוא לתרגום מציג את משנתו התיאולוגית והמוסרית של ר' בחיי אבן פקודה, וההערות לתרגום מסבירות נושאים בתרגום ומפנות את הקורא למקורותיו של המחבר.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: עדיאל שרמר
תיאור: כיצד נפסקת ההלכה למעשה? מה הם שיקולי הדעת שפוסקי הלכה מפעילים בבואם לפסוק? דעה רווחת רואה בפסיקת הלכה תוצר של לימוד ועיון במקורות ההלכה הסמכותיים, שאת דרישותיהם הפוסקים מחילים בחיי הציבור. על פי דעה זו שיקול הדעת המרכזי המנחה פוסקים הוא התאמתה של פסיקתם לספרות ההלכתית המחייבת. ספר זה מבקש להציע התבוננות אחרת בחשיבה ההלכתית ולראותה כשדה מערכה שבו מתקיימים מאבקים על עיצוב החיים היהודיים. הכוחות המניעים את החשיבה ההלכתית המעשית קשורים באופן הדוק לשאלות של זהות קולקטיבית, והם כרוכים בשיקולי דעת מגוונים, החורגים מן הדרישות העולות מן הספרות ההלכתית המחייבת. עיקר השיקולים נוגעים לתוצאותיה של הפסיקה ולהשלכותיה האפשריות על זהותו הדתית של הציבור. משום כך, החשיבה ההלכתית המעשית היא אחד מן האתרים המרכזיים שבהם מתעצבים המסורת והחיים היהודיים לאורך הדורות.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: ידידיה יצחקי
תיאור: 'האמנם מהותה של היהדות מתמצית בדת היהודית? האם יהודי דתי הוא 'יותר יהודי' ממי שאינו דתי? האמנם האורתודוקסים הם המקיימים את הרצף המתמשך של היהדות מראשיתה ועד ימינו? מהי 'יהדות רפורמית', מהי 'יהדות קונסרבטיבית'? מה בין זהות יהודית לזהות ישראלית? מהו הקשר שבין היהודים בישראל לבין היהודים בתפוצות? האם אפשרית יהדות חילונית? כיצד היתה הזהות היהודית ההיסטורית לבעיה המעסיקה את המחשבה היהודית ואת הספרות העברית זה מאתיים שנה? שאלות אלה עומדות במרכזו של ספר מאתגר ומעמיק זה, והן מוארות היטב בלשון בהירה ופשוטה מנקודת הראות החילונית ההומניסטית. הוא מכוון בעיקר לקורא המבקש לברר לעצמו את פשר היותו יהודי עם היותו חילוני. אין הוא מכוון נגד הדת או הדתיות; עיקרו בהבנתם של של השקפות העולם ואורחות החיים החילוניים המעוגנים מצד אחד בתרבות היהודית, על עומקיה ההיסטוריים וערכיה, ומהצד האחר בהומניזם האירופאי, על ערכיו ותרבותו. הספר סוקר מנקודת ראות חילונית בת-זמננו את תולדות התרבות היהודית ואת תפיסותיה השונות, על מפגשיה ההיסטוריים עם ההומניזם האירופי, מתאר את אופן היווצרותו של פלורליזם יהודי וחילוניות יהודית במאתיים השנים האחרונות, ועומד על משמעותיהם לימינו אלה. נושאים אלה מאוירים במגוון רחב של יצירות מהספרות היהודית ומההגות שלה.
הקיבוץ המאוחדספרית פועלים
מאת: דפנה ברק-ארז
תיאור: מה ניתן ללמוד ממשפטו של נבות היזרעאלי על החובה לקיים הליך הוגן? מה מלמדת חלוקת המן במדבר על משטרי צנע ורגולציה כלכלית? והאם ההתערבות של שמשון עם הפלישתים חושפת סיפור של חוסר תום לב בדיני חוזים? לקרוא משפטים בתנ"ך בוחן סוגיות משפטיות ודילמות ערכיות שעולות מן הטקסט המקראי עצמו ומתמודד איתן בראי המשפט בן זמננו. מהי התשובה המשפטית העכשווית לסוגיה? במה היא שונה מן התשובה שהעניקו לה בימים ההם ובמה היא דומה? ומה ניתן ללמוד מכך? על שאלות מסוג זה מנסה הספר להשיב. נקודת המוצא לדיון היא עמדתו של המשפט הנוהג היום כלפי הנושאים הנבחנים – בראש ובראשונה של המשפט הישראלי, אך לעתים גם זו של שיטות משפט אחרות. שאלות אלה מקבלות משנה חשיבות על רקע מקומו של התנ"ך בזהות הישראלית החדשה. לקרוא משפטים בתנ"ך הוא הזמנה לחשוב מחדש על דילמות משפטיות, על מוסר, על חברה ועל התנ"ך.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: שמואל ספראי, זאב ספראי
תיאור: מסכת ברכות כוללת הלכות ודיונים בסדרת נושאים: קריאת שמע, תפילה, ברכת המזון וברכות שונות. מבחינת אופייה היא שייכת בעצם לסדר מועד שבו יש ריכוז גדול של הלכות בנושאי פולחן ותפילה. דומה ששיבוצה בסדר זרעים נועד לפתוח את המשנה במסכת זו שיש בה חגיגיות והלכות עקרוניות בדבר סדרי תפילה ועבודת ה'. נפתח בבירור הנושאים ההלכתיים השונים שבמסכת.
מאת: דוד אוחנה
תיאור: בספרו "חבלי מולדת - הישראליות בין חבלי לידה לחבלי משיח" עוקב פרופ' דוד אוחנה אחר סוד קסמה של המולדת ונפתוליה, אחר הסוגיות שהיא מעוררת ומשמעות קיומה. מחקרו מביא את פרשנותם של הוגים וחוקרים כגון מנחם ברינקר, בועז עברון, רוברט ויסטריך, ז'קלין כהנוב, מיכאל פייגה ואחרים. מן הספר עולה המסקנה כי מולדת היא יסוד פרימורדיאלי, ראשוני, שאנו משליכים לעברה את רגשותינו העמוקים ביותר, את ציפיותינו, חרדותינו, נחמותינו. המולדת הופכת את האני לאנחנו, את החוויה לזיכרון, את הטריטוריה לארץ - ובזיקה אליה מתכוננת (ה)אומה. שאלות היסוד שהמולדת מעוררת מעסיקות גם את הדתות הגדולות: תשוקת החיים והקרבתם למען דבר מה שהוא מעבר לכאן ועכשיו; משמעות הקיום על רגעי ההתעלות ורגעי השפל שבו; מאין באנו, לאן אנחנו הולכים. אין פלא שהלאומיות המודרנית, שעשתה טרנספורמציה לרבים מהמושגים של הדתות, רואה במולדת ערש לידה, התחלת ההתחלות של הקולקטיב הלאומי.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: יוסף שטמלר
תיאור: רבי שניאור זלמן מלאדי (רש"ז) וחסידות חב"ד אותה יסד, נתפסו בעיני עצמם, בעיני זרמים חסידיים אחרים ובעיני חוקרים רבים כחריגים בנוף החסידי. זאת, בשל נטיותיהם העיוניות והשכלתניות שהשפיעו על מוטיבים שונים בעבודת ה' החב"דית. חריגות זו ניכרת גם בשמה של החסידות, שכן, חצרות החסידים נקראו לרוב על שם מקומות מושבותיהן, בעוד חב"ד קרויה על שם שלוש הספירות האינטלקטואליות: חוכמה, בינה ודעת. ספר זה מציג לראשונה שירטוט מקיף ומעמיק של המאפיין השכלתני המייחד את הגותו של רש"ז. כיצד התייחס אדמו"ר הזקן לשכל האנושי, לרציונליזם, לפילוסופיה, לחוכמות העולם, להשכלה, לנאורות, לכפירה ואמונה, לפילוסופיה יהודית, ללימוד תורה, להתבוננות שכלית ועוד. המחקר שלפניכם חושף את יחסו האמביוולנטי של רש"ז לאינטלקט האנושי, ומתוך כך מציג את הגותו באור חדש ולעיתים מפתיע. מדובר בהגות מורכבת שיש בה אמנם יחס אוהד לשכל, אבל זאת לצד הדגשת מגבלותיו והסכנות הטמונות בו.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: צחי וייס
תיאור: אחד ממאפייניה המפורסמים של הספרות היהודית המדרשית, המיסטית והמאגית בעת העתיקה המאוחרת, הוא יחסה המיוחד לאותיות האלפבית. פרשנים, פוסקי הלכה, דרשנים, יודעי ח"ן ומכשפים, חלקו תפיסה שלפיה תפקידן של האותיות העבריות אינו רק טכני, ומטרתן אינה רק לסמן את השפה המדוברת. לאותיות האלפבית יוחסו במקורות יהודיים מתקופה זו משמעויות מגוונות הבאות לידי ביטוי במתודות פרשניות כגון גימטרייה, נוטריקון ותמורה, במיתוסים על בריאת העולם מאותיות, בדרשות על צורותיהן של האותיות ובשימוש מיסטי ומאגי ברצפי-אותיות ארוכים של שמות קודש. הספר שלפנינו עוסק בבירורן של שתי סוגיות העומדות בבסיס יחס ייחודי זה לאותיות העבריות: שורשיו ההיסטוריים ומשמעויותיו הפרשניות. בפרקי הספר מתואר הרקע התרבותי, הספרותי והפרשני שמתוכו צמח העיסוק היהודי באותיות האלפבית, ונעשה ניסיון להסביר מדוע נחשבו האותיות לנושאות משמעות החורגת מתפקידן הטכני כיחידות סימון של השפה המדוברת.
מוסד ביאליק
מאת: אורי אהרן
תיאור: ספר זה הוא פרי מחקר שעניינו יהודים יוצאי גרמניה, שהיגרו לצפון איטליה בסוף המאה ה-15 והקרויים "טדסקי". החיבור מנסה לפרושׂ את היריעה הרחבה של תולדות הטדסקים, ולהראות כיצד הנעימה לטעמי התורה במסורתם, משמשת בבואה שמשתקפות בה ההיסטוריה הייחודית להם, תרבותם וגישתם אל הדת. זה הספר הראשון והמקיף ביותר עד כה, העוסק במשמעותה התרבותית והדתית של נעימת טעמי התורה של יהודים בארצות הנצרות והאסלאם, שלשמה נוצרו שיטת רישום ומתודת מחקר חדשות. לראשונה מנוסחים כאן הכללים לתופעת הסולם הפנטטוני (צלצול שורת חמשת הצלילים השחורים בלבד, בתחום האוקטבה) בנעימה של הטדסקים, בפרט, ושל רוב גדול מקהילות ישראל – ספרדים ואשכנזים, בכלל. מתברר, שנעימת הטעמים היתה חסינה בפני השפעות חיצוניות, משום ששמירה על הבסיס הפנטטוני העתיק עזרה לקהילות, באשר הן, לשמור על זהותן הייחודית. על סמך החידושים נבנתה תיאוריה שבמרכזה נתפרשׁו הטעמים ככלי להישרדות רוחנית. נעימת הטעמים של התורה היא הנעימה הקדושה ביותר באוצר הנעימות הנכלל ברפרטואר הליטורגי והפרה-ליטורגי של המסורת היהודית, שכן באמצעות נעימה זו בלבד נקראים דברי "אלוהים חיים".
מוסד ביאליק
מאת: מנחם פיש
תיאור: טענתו המרכזית של ספר זה היא, שספרות חז"ל על כל רבדיה חובקת מחלוקת עומק יסודית בדבר טיבה של הדתיות עצמה. מן העבר האחד ניצבת התפיסה המקובלת המזהה נאמנות דתית עם נכונות מצד המאמין לקבל את דין מקורות הסמכות של דתו; לברר את תביעתם מתוך נכונות להיענות לה בצייתנות. במרוצת הדורות הפכה עמדה זו בשלוש הדתות המונותאיסטיות לשם נרדף בלעדי למחויבות דתית, ובשלושתן היא מעוגנת בשלמות המיוחסת לאל והמואצלת על תורתו ונושאי דברה. תפיסה זו נוכחת גם בספרות חז"ל, וקולה צלול וברור. עם זאת, בניגוד לרבדים מאוחרים יותר של המסורת היהודית, ובניגוד לכתבים הקנוניים של שתי הדתות האחרות, ספרות חז"ל מכילה גם קול אחר, קולה של תפיסה הכופרת באופן מפורש ומודע לעצמו בכליל השלמות הערכית של מקורות הסמכות של הדת היהודית, ובכללם האל עצמו! לפיכך, תפיסה זו מזהה נאמנות דתית עם נכונות לנקוט עמדה ביקורתית בונה כלפי מקורות הסמכות. בעוד התפיסה הראשונה מחייבת את המאמין להתייצב בכניעות מול האל, מול כתבי הקודש, מול המערכת ההלכתית ומול מוסדות ההלכה – ארבעת מקורות הסמכות הנדונים בספר, ולקבל את מרותם, התפיסה השנייה מחייבת את המאמין להתייצב מולם מתוך נכונות להתעמת איתם כל אימת שהוא סבור שהם טועים. בכל הנוגע לגבולות הסמכות של בעלי ההלכה ביחס למסורת ההלכתית שבידם מזהה הספר את מחלוקת הדתיות עם מחלוקת בית שמאי ובית הלל. ואולם מחלוקת הדתיות של ספרות חז"ל הנחשפת כאן במלוא עוזה, חובקת, כאמור, את כל ארבעת מקורות הסמכות המרכזיים של הדת היהודית, הנחקרים מנקודת ראות זו ובאורח שיטתי לראשונה בספר זה.
הוצאת אוניברסיטת בר אילןמכון שלום הרטמן
מאת: אהוד פירר
תיאור: ספר זה עוסק בהגותו של א"ד גורדון, מי שנודע בעיקר כמעין דמות מופת ציונית וכסמלה של העלייה השנייה, והוא מעלה שתי טענות מרכזיות ביחס להגות זו: האחת היא כי גורדון היה למעשה פילוסוף במובן החמור של המילה, כזה שיצר הגות קוהרנטית הבנויה על מתודולוגיה שיטתית ועל מערכת של מושגים פילוסופיים; והשנייה שבמרכזה של הגותו מצויה שאלת החיים הראויים, כלומר האופן שבו היחיד והציבור צריכים להתקיים ולפעול בעולם. גורדון כינה את החיים האידיאליים הללו בשם 'חיים של התפשטות', מושג אשר כפי שאנסה להראות משלב בין מספר רעיונות: האחד הוא תפיסה של העצמי ככזה שיש להוציאו אל הפועל ולממש אותו בחיי המעשה; השני הוא שניתן לראות את המציאות כולה כמעין הרחבה של אותו 'אני'; השלישי הוא התפיסה הרואה את העצמיות כמכילה בתוכה מערכת שלמה של זיקות המחברות את היחיד אל משפחתו, אל עמו, אל הטבע ואל האנושות; והרביעי הוא שאת אותם חיים ראויים ניתן וצריך לממש גם במרחב הפוליטי, כלומר שהפוליטיקה נתפסת כזירה שבה היחיד והאומה נדרשים לממש את עצמיותם ואת יחסם אל ההוויה כולה.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: מנחם לורברבוים
תיאור: כיצד נחשוב אלוהים? כיצד נדבר עליו? מה היא עמידת האנוש בפני האלוה ומהי אמונה? ספר זה מבקש להיענות לשאלות אלו ולהציע תיאולוגיה יהודית המעודדת התייצבות מוסרית איתנה בעולם. זוהי תיאולוגיה המטפחת עין פקוחה ואוזן קשובה לסבלו של כל החי שמסביבנו ואחריות חומלת עליו. לשונו של הספר מדברת את שפות העבר העברי בזמן הווה בדיבור חי, אמין ותקף. היא קושרת קשר זורם עם מורשת המחשבה היהודית ומצליחה ליצור תנועה חיונית בין דברי המסורת לבין תפיסה עכשווית, הערה לשלל האתגרים שהציבה הגות המאה העשרים בכל חזיתותיה.
הוצאת אוניברסיטת בר אילןכרמל
מאת: איתמר דגן
תיאור: הספר ׳והנה רבקה יוצאת׳ כולל מ״ד עיונים במדעי היהדות המוגשים לכבודה של רבקה דגן, מרכזת המחלקה לתלמוד ותורה שבעל פה באוניברסיטת בר־אילן, מתוך הערכה לפועלה המסור בעת ששימשה מרכזת המחלקה במשך כשלושים שנה. המאמרים המכונסים בספר הם פרי עטם של מורי ובוגרי המחלקה לתלמוד, ואליהם נוספו מאמרים מאת ידידותיה של רבקה דגן. תכני המאמרים שבספר מייצגים מגוון רחב של נושאים המקובצים בשישה שערים: מקרא ופירושיו, משנה ותלמודים, המדרש, עולם התפילה ובית הכנסת, הלכה ומנהג, ראשונים ואחרונים.
מאת: ניסן רובין
תיאור: הספר מסגרות מתעקמות - תהליכים של שינוי במסורות חז"ל, הוא קובץ מאמרים שעוקבים אחר שינויים חברתיים ותרבותיים שמתרחשים בחברה היהודית בארץ-ישראל ובבבל כפי שהם עולים מתוך עיון בספרות חז"ל. חברה מסורתית מקדשת בדרך-כלל את העבר ואינה מאפשרת חידושים, אבל, למעשה, מתרחשים שינויים מתמידים סמויים מן העין. ספר זה מבקש להבין את מנגנוני השינוי שפועלים בחברה מסורתית. הפרקים בספר עוסקים בשינויים במבנה החברתי והשפעתם על תפיסת העולם של חז"ל ועל טקסי מעגל החיים. ההסבר לתהליכי השינוי נעשה באמצעות כלים מתודיים מתחום הסוציולוגיה והאנתרופולוגיה.
מאת: ראובן מרקו
תיאור: לפנינו מתנה מן המובחר, פרי עטו ואהבתו של ראובן מרקו, איש מעשה ורוח, חומר וחזון, איש קהילה ותנועה, ציוני נלהב ורפורמי מסור. בדרשות המקובצות לפנינו, מגלה מרקו גישה מפוקחת של נביא שבתוך עמו הוא יושב, ומתייחס לתפקיד של התנועה הרפורמית במדינת ישראל והצורך להתנחל בלבבות האנשים. דבריו של מרקו נאמרים בשפה רכה אך אין לטעות בנחישות חזונו ובבהירותו. כמי שפעל ופועל בתנועה הרפורמית כל ימיו, מרקו מציב את תפקידה של תנועתו ביצירת מרקם חיים בריא במדינת ישראל, תוך דרישה לשוויון דתי ואמוני וחיים של צדק, קריאה לעבודה קשה ודחיית סיפוקים על מנת למצות את החלב ודבש. בדרשותיו הוא אינו מסתפק בדיבור תיאורטי אלא דואג לפרוט את חזונו לסדרה של מעשים החפים מכל פופוליזם והמשקפים ראייה נכוחה ובריאה.  הרבה פרופ' דליה מרקס
הקיבוץ המאוחד
מאת: יעקב מדן
תיאור: ספר איוב נחשב לקשה מבין ספרי התנ"ך. לשונו אינה מובנת לרבים, בוודאי בדורנו, זאת למרות שהספר עוסק בנושאים קיומיים המעסיקים את העולם הדתי – צדקת משפטו של הקב''ה בעולם ויכולתו של אדם בשר ודם להבין, לבקר ואף להתקומם כנגד מה שנראה כאי צדק. איוב – בין חושך לאור מבקש לגשר על פני בעיית השפה ולהתמודד עם השאלות הקיומיות והפרשניות העולות ממנו. הספר משרטט עולם דתי מורכב ואתגר האמונה במצבי קיצון ובתהומות של ייאוש לובש בו צורה חדשה ומפתיעה. הוא אף מעז ומציע התחלה של תשובה לדור שאבותיו זעקו את זעקת איוב שעה שחוו את ההשמדה באירופה, אך חלקם גם זכה לראות את תקומת המדינה. אור וחושך בערבוביה. בהיבט הפרשני הספר תורם תרומה נאה להבנת ספר איוב. שאלות כמו מתי חי איוב ואם אכן היה דמות היסטורית, מיהו השטן ומה כוחו, מה עניינו של הוויכוח שהתנהל בפמליה של מעלה, מדוע הצדיק הקב"ה דווקא את איוב ולא את רעיו, ועוד שאלות רבות אחרות נידונות בעמקות וברוחב יריעה.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: יונתן גרוסמן
תיאור: "מְעַט וְרָעִים הָיוּ יְמֵי שְׁנֵי חַיַּי", מסכם יעקב את חייו בעמדו לפני פרעה במצרים. הנימה הטרגית שמלווה סיכום זה משמשת חלון הצצה נדיר לתפיסתו של יעקב את עצמו, את חייו ואת סיפורו. אולם לקורא בסיפורי יעקב (בראשית כה-לו) נכונה תמונה מורכבת הרבה יותר. יעקב גם ראה מלאכים שלימדוהו שאפשר להלך בין ארץ לשמים, הוא גם התאהב ברחל – שפגש בה על גדות הבאר עת ברח מאחיו, ובמיוחד זכה יעקב לשם ישראל והקים את האומה על שנים-עשר שבטיה. סיפורו של יעקב הוא סיפור גועש וסוער, גדוש נדודים וטלטלות, לצד לא מעט רגעי חסד. סיפוריו נעים ללא הפוגה בין טרגדיות אישיות ומשפחתיות לבין שמירה אלוהית צמודה; בין כאב ומצוקה לבין רוממות רוח; בין ארץ לשמים. יעקב: סיפורה של משפחה עוקב אחר הסיפורים לפי סדרם וזרימתם הטבעית ומנסה, לאור האמצעים הספרותיים שמעצבים אותם, לעמוד על המגמות הפסיכולוגיות, המוסריות והתיאולוגיות של הסיפורים הבודדים ושל המחזור כולו.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: זאב ספראי, חנה ספראי
תיאור: מסכת נדרים היא מסכת ייעודית העוסקת בדיני נדרים. אדם צריך כמובן להשתדל למלא הבטחות שהבטיח. אך השימוש במילה נדר או במקבילותיה (כינוייה), מעניק להבטחה חובת קיום מיוחדת ותוקף של מצווה לעצמה. המסכת עוסקת בשאלות על התחייבות זו. כיצד מפר אותה הבעל לאשתו? מי רשאי להתיר את הנדר במקרים מיוחדים? מעמדה של התחייבות הנדר מול התחייבויות אחרות (מצוות, הבטחות וכו')? ריבוי נדרים משפיע על אופי התרבות הדתית של התקופה, והמחברים מנסים להראות שהיו בין החכמים שהסתייגו מתרבות זאת, אך כמובן סברו שאת הנדר חובה לקיים.
תבונות
מאת: יונתן גרוסמן
תיאור: הספר מציע ניתוח ספרותי רציף למגילת רות. המגילה נשענת בפתיחתה על תקופת השופטים ומובילה בחתימתה ללידת דוד. בכך היא משמשת גשר בין תקופת השופטים לתקופת המלוכה, והנה מבוא למלכות דוד, לא רק בהקשר הגנאלוגי אלא גם כמבוא תאולוגי. ערכי- גשרים וגבולות מעלה שלושה עמודים מרכזיים הספר מגילת רות – שעליהם נשען ’הגשר׳ שמעביר את הקורא מסוף ספר שופטים אל ספר שמואל: עמוד תאולוגי, עמוד משפטי ועמוד מוסרי. בכל הצירים האלו מציגה המגילה תפיסה מקראית ייחודית של העברת אשר עליו מוטל לפעול ולהביא לגאולה. האחריות אל האדם – עמדה זו בולטת במיוחד בציר התאולוגי: המגילה מציגה דגם, שעל פיו ה׳ מזמן את המפגשים בין הדמויות, אך ’הסוף הטוב׳ של הסיפור תלוי בהכרעות החופשיות של הדמויות: אם הן תתייחסנה זו לזו על פי אמות מידה של חסד, גלגל הגאולה ימשיך ויתגלגל. הספר שלפנינו מציע שזהו גם היחס אל החוק במגילה: העולם המשפטי והנוהל הנורמטיבי מוצגים כבסיס בלבד, והדמויות נדרשות להרחיבם ולהניעם מתוך התאמה למצב המשפטי הקונקרטי ובעיקר מתוך חמלה הנדרשת מהן כלפי הזולת. בכך, גם החוק אינו מוצג כסוף פסוק, אלא כתחילת מסע שהמשכו מוטל על האדם.
תבונות
מאת: יעקב גרטנר
תיאור: בספר זה מכונסים מחקרים העוסקים בעולם התפילה, הלכותיה ונוסחיה. פרקי הספר עוקבים אחר מקורות מנהגים שונים ואחר התמורות שהתרחשו בהם במהלך הדורות כפי שהדבר משתקף בספרות התלמודית והרבנית. ספר זה מהווה מעין המשך לספרו הקודם של המחבר גלגולי מנהג בעולם ההלכה. לצד סדרת המחקרים כולל הספר גם פרסום מחודש ומורחב של ספר המנהגות של ר’ משה ב”ר שמואל ממרסיי. חיבור זה, שהיה טמון בכתב יד מזמן חיבורו לפני כשמונה מאות שנה, מהווה למעשה מדריך לשליח הציבור לתפילות כל השנה ועוסק בהרחבה בתפילה ובמנהגיה באחת מקהילות פרובנס החשובות. מעבר לחשיבות שבעצם פרסומו של ספר בנושא התפילה מתקופת הראשונים, יש בו גם תרומה משמעותית לחקר תולדות התפילה והתפתחות מנהגיה.
תבונות
מאת: תמיר גרנות
תיאור: השואה, שהייתה עבור עם ישראל אסון לאומי מזעזע וחסר תקדים במישור ההיסטורי והקיומי, מהווה גם משבר תאולוגי ומשבר אנושי-מוסרי יחיד במינו. האם לשואה יש משמעות מעבר להיסטוריה? כיצד ניתן להאמין באלוהים לאחר השואה? כיצד ניתן להאמין באדם, שהפך את העולם לגיהינום, לאחר השואה? חיבור זה הוא מסע עיוני ורוחני בעקבות רבנים והוגי דעות שהגותם נוצרה לנוכח השואה, והוא מנסה לתרום לבניין קומה חדשה של מחשבה ושל משמעות בעקבות הגותם – הן בממד הדתי והן בממד האנושי-מוסרי. בספר זה מוצגת השקפתם של רבים מגדולי האדמו”רים והרבנים שמתקופת השואה ואחריה, כמו גם הגותם של פילוסופים וסופרים. כרך א' נושא אופי עיוני וכולל בחלקו הגדול מחקרים המנתחים את ההגות היהודית לנוכח השואה. למחקרים מצטרפות מסות מקוריות בנושאים שונים כגון: הסתר פנים, בעיית הרע, אלוהים ואדם, בחירה וסבל, גלות וגאולה ועוד.
תבונות
מאת: יעקב בלידשטיין
תיאור: ספר זה מתבונן בסיפור הטרגי ביותר בתורה - מות משה ממזרח לירדן ערב הכניסה לארץ הטובה – באספקלריא של מדרשי חז"ל. פרקי הספר עוקבים אחרי הסבריהם של המדרשים לשאלות שהועלו סביב מות משה: מדוע נגזר מות משה? האם בשל חטאיו, ובגין אילו חטאים? ממתי מותו היה צפוי, והאם ידע על כך? האם משה התווכח עם ה' או התחנן על חייו? מתי וכיצד השלים משה עם המוות הקרב? האם משה אכן מת ככל האדם? איזה מין קבורה נקבר משה ומי קברוֹ? את הספר מלווה לכל ארכו המתח בין ייחודו של משה איש האלוהים לבין היות מותו מייצג את סוף החיים של כל אדם באשר הוא אדם.
תבונות
מאת: שמואל אחיטוב
תיאור: "מקרא לישראל" הוא פירוש חדיש ומקצועי למקרא, הנסמך על רובדי התרבות היהודית לדורותיה. הפירוש שם לו למטרה את המשימות האלה: להתחשב במיטב הידע על נוסח המקרא, בשים לב לעדות תרגומיו העתיקים ולגלגוליו במשך הדורות; להעריך את הצד האמנותי של המקרא, על סוגי הספרות השונים שבו, לאור המקבילות החוץ־מקראיות, ובהתחשב בהישגי הפרשנות הקלאסית והחדשה; להביא את מיטב הידע על לשון המקרא, על יסוד חקר הלשונות השמיות, המילונאות והדקדוק המודרניים; להביא את סברות המחקר על התהוות הספרים, כולל בירור זיקתם ההדדית של חלקי המקרא השונים; לתאר את הצד הריאלי של המקרא לאור הממצאים הארכיאולוגיים האחרונים והסברות ההיסטוריות החדשות; לבחון את עולמו הרעיוני של המקרא לאור תולדות המחשבה המקראית והחוץ־ מקראית; להביא לפני הקורא דיונים שהתעוררו במשך הדורות בקשר לסוגיות הגותיות־ פרשניות או היסטוריות מיוחדות – דיונים המשקפים את מקום המקרא בתרבות ישראל והעמים.
עם עובדי"ל מאגנס
מאת: שמואל אחיטוב
תיאור: "מקרא לישראל" הוא פירוש חדיש ומקצועי למקרא, הנסמך על רובדי התרבות היהודית לדורותיה. הפירוש שם לו למטרה את המשימות האלה: להתחשב במיטב הידע על נוסח המקרא, בשים לב לעדות תרגומיו העתיקים ולגלגוליו במשך הדורות; להעריך את הצד האמנותי של המקרא, על סוגי הספרות השונים שבו, לאור המקבילות החוץ־מקראיות, ובהתחשב בהישגי הפרשנות הקלאסית והחדשה; להביא את מיטב הידע על לשון המקרא, על יסוד חקר הלשונות השמיות, המילונאות והדקדוק המודרניים; להביא את סברות המחקר על התהוות הספרים, כולל בירור זיקתם ההדדית של חלקי המקרא השונים; לתאר את הצד הריאלי של המקרא לאור הממצאים הארכיאולוגיים האחרונים והסברות ההיסטוריות החדשות; לבחון את עולמו הרעיוני של המקרא לאור תולדות המחשבה המקראית והחוץ־ מקראית; להביא לפני הקורא דיונים שהתעוררו במשך הדורות בקשר לסוגיות הגותיות־ פרשניות או היסטוריות מיוחדות – דיונים המשקפים את מקום המקרא בתרבות ישראל והעמים.
עם עובד
מאת: שמואל גליק, אוולין מ. כהן, סיני תוראן
תיאור: אסופת המאמרים "מחווה למנחם" - מנחה שלוחה בידידות ובהערצה לאיש האשכולות, פרופסור מנחם חיים שמלצר, במלאות לו פ"ה שנים. חיבוריו ומגוון מאמריו הרבים בחקר פיוטי ימי הביניים, תולדות הספר העברי והביבליוגרפיה היהודית שפורסמו בבמות אקדמיות שונות משקפים את רוחב דעתו ומקומו המכובד בין תלמידי חכמים, אוהבי הספר העברי ואנשי אקדמיה. לחיבור זה חברו יחד עמיתיו ומוקיריו שביקשו לבטא ב-34 מאמרים מעט מתחומי העניין ומעולמו האקדמי הרחב של מנחם ח' שמלצר: תפילה ופיוט; מחקרי ספר; תלמוד, ספרות רבנית ותולדות עם ישראל.
מכון שוקן למחקר היהדות שליד בית המדרש לרבנים באמריקה
מאת: שמואל גליק
תיאור: בספר זה קו בצו שרי די תשובות מחכמי מצרים האחרונים שחיברו ספרי שו"ת ומסיבות בלתי ידועות ספריהם מעולם לא יצאו לאור. כל שנותר הוא שרידי תשובות בודדות המפוזרים באוספי הגניזה הקהירית שבספריות ברחבי העולם. שרידים אלו רואים אור כאן לראשונה, בליווי מבואות המגוללים את תוכנן וסיפורן של התשובות. הספר עשיר בהערות מאירות עיניים הכוללות חילופי גרסאות, ציונים לתשובות מקבילות של פוסקי הלכה אחרים מבני התקופה, והפניות רבות לספרות המחקר. ספר זה הוא הראשון בסדרת הספרים "חמודות מצרים" – אסופות של קובצי שו"ת מחכמי מצרים האחרונים. כתבי יד אלו נחו במשך מאות שנים כ"אבן שאין לה הופכין" באוספים פרטיים וציבוריים, חלקם נעלמו מעיני הלומדים והחוקרים. הסדרה תכלול ספרי שו"ת וספרי הלכה במהדורות מוערות, מלווים במחקרים הלכתיים-היסטוריים מקיפים.
מכון שוקן למחקר היהדות שליד בית המדרש לרבנים באמריקה
מאת: ענת רייזל
תיאור: ספר זה מסכם את הפֵּרות המרכזיים של מחקר ספרי המדרשים באופן מקיף ושיטתי, ועם זאת בהיר ופשוט. הספר כולל מבואות לכחמישים חיבורים מדרשיים: מדרשי הלכה של התנאים, מדרשי אגדה לתורה ולמגילות, מדרשי אגדה לספרי הנ"ך, מדרשים בעלי אופי ייחודי, ילקוטים ומדרשים קטנים. כל מבוא מתייחס לשם המדרש, לזמן עריכתו ולמקום חיבורו, ללשון המדרש ולמבנהו, ואף מדגים את תכניו. חפצי העיון ימצאו בו מידע על מהדורות המדרש המצויות, וכן הפניות להמשך קריאה ולימוד. הספר מאפשר לאוהבי המדרש וללומדיו - חוקרים, מורים, תלמידים ומתעניינים - ליהנות מאוצרות הרוח שבשדה המחקר, בצד ההנאה מלימוד דברי חכמינו במדרשים עצמם. ספר זה הוא פרי חזונו של אשר יובל - הכותב ומפרסם מזה למעלה מעשר שנים דפים לפרשת השבוע ולמועדי ישראל על פי מקורות חז"ל, תחת השם 'מחלקי המים' - שיזם את כתיבת הספר, תרם לו בחומר וברוח וליווה את המלאכה לכל אורכה.
תבונות
מאת: מיכאל גרוס
תיאור: הרב יוסף חיים מבגדד (הידוע בכינוי "בן איש-חי") הוא מגדולי חכמי המזרח של הדורות האחרונים. הוא נודע כדרשן כריזמטי, מקובל וקדוש, פוסק סמכותי, פייטן, ממשיל משלים, מספר סיפורים וסופר פורה. דמותו אפופת הסוד נערצת עד היום. בספרו "בן יהוידע", אחד הפירושים המקיפים והססגוניים ביותר לאגדות התלמוד, הוא אוסף את פירות לימודו של עשרות שנים. דרך העיונים בפירושי האגדות המוגשים כאן, נפתח, לראשונה בגישה מחקרית, צוהר אל עולמו הרוחני של הרב יוסף חיים. בתיווך פירושים נבחרים הולכת ומתבררת דרכו הפרשנית המיוחדת של הרב יוסף חיים הנותן מקום של כבוד לכל רובדי הפרד"ס. הבירורים הלשוניים, ההשערות ההיסטוריות, המעשיות המוסריות, רמזי הסודות וצירופי האותיות מגלים הן את העושר הגדול שמצא החכם הבגדדי באגדות חז"ל והן את המאוויים שלו לחבר את השמימי לארצי ואת הרציונאלי עם המיסטי. פרקי הספר פורשים באמצעות ניתוח מרתק של הפירושים את יסודות הגותו של הרב יוסף חיים ואת עמדותיו בשאלות הזמן כמו מעמד האישה, הפרנסה וההשגחה, חשיבותה של ארץ ישראל והבאת הגאולה, האמונה בניסים, החידושים הטכנולוגיים, לימודים כלליים, המתח שבין הצדיק לעולם הסובב אותו ועוד. הפרק האחרון מצייר את דמותו המורכבת של הרב יוסף חיים כפי שהיא מתגלית בפריזמה של מפעלו הספרותי ותהליך הכתיבה של ספריו הרבים.
תבונות
מאת: שגית מור
תיאור: ספר זה מנתח את היחס החברתי־הקהילתי וההלכתי כלפי שבויים יהודיים בתקופת המשנה והתלמוד. במהלכו נבדקים מצבים שונים שהוגדרו על ידי החכמים כ״שבי״, נידונות הדילמות המעשיות שעוררו אירועים של שבי בחייו של השבוי, משפחתו וקהילתו, ונבחנים הפתרונות המעשיים שיצרו חכמים עבור סוגיות שונות שזימנה הנפילה בשבי, כגון הסדרת חובת הפדיון וחלוקת האחריות בין מעגלי שייכותם השונים של השבויים; סדרי קדימויות בפדיון שבויים; מעמדם האישי וזכויותיהם של שבויים; יחס כלפי שבויים ושבויות ששבו אל קהילתם ועוד. לצד דיון בפן הממשי וההיסטורי של תופעת השבי בשלהי העת העתיקה, נחשף ומנותח בספר גם שדה השיח שהתקיים סביבה בקרב החכמים בפרט, ובקרב הקהילה היהודית בכלל. במישור זה מתגלים לעינינו תפיסות וערכים שנגעו לתחומים שונים בחיי הקהילות היהודיות בתקופת המשנה והתלמוד: הגדרתם של ה״ראוי״ ושל ה״מגונה״ ביחסים שבין הפרט לקהילה; הבניות מגדריות והגדרת ההתנהגות המצופה בהתאמה אליהן; אופנים ומטרות של שימוש בייצוגים ובדימויים של ה״אני״-היהודי ו״האחר״-הגוי, הן כייצוג לאדם הפרטי/הגבר ה״אחר״ הן כייצוג לקולקטיבים לאומיים־דתיים. בסופו של דבר מצטייר לעינינו ״שיח השבי״ התלמודי כאתר טקסטואלי שבאמצעותו מתחולל פיקוח חברתי על בניה ובנותיה של הקהילה היהודית אף כשהם נמצאים מחוץ לגבולותיה הפיזיים של הקהילה.
הקיבוץ המאוחד
הצג עוד תוצאות