נמצאו 686 ספרים בקטגוריה
לכל הספרייה
מאת: בחיי בן יוסף אבן פקודה
תיאור: ר' בחיי אבן פקודה פעל במחצית השנייה של המאה האחת עשרה בסרגוסה אשר בספרד המוסלמית. הוא היה דיין, אך הוכיח בקיאות רבה לא רק בהגות היהודית, אלא גם בפילוסופיה, בתיאולוגיה ובמיסטיקה של המוסלמים. תורתו המהפכנית, כפי שבאה לידי ביטוי בספרו 'ספר ההדרכה אל חובות הלבבות' (שנודע לימים בשם הקצר – 'חובות הלבבות'), מתבטאת בפיתוח רעיון חובות הלבבות, שרובן נלמדות בעזרת ראיות שכליות, לעומת חובות האיברים, שמקורן העיקרי הוא התורה ודברי חז"ל. ר' בחיי מוליך את הקורא מן ההוכחות למציאות האל ולאחדותו אל חובותיו של המאמין לדבוק במחשבה נכונה על ה' ובקיום מצוותיו בכנות ובנאמנות. יש לדבוק בה', כיוון שהוא גומל חסדים עם המאמין. האמצעים לתיקון דרכי האדם הם ביקורת עצמית וחזרה בתשובה. כמו כן פרישות מתונה עוזרת למאמין לקיים את כל חובותיו. הדרגה הגבוהה ביותר של מי שמקיים את כל חובותיו הפנימיות והחיצוניות היא אהבת ה'. ספר זה הוא תרגום מוער מערבית יהודית לעברית. המבוא לתרגום מציג את משנתו התיאולוגית והמוסרית של ר' בחיי אבן פקודה, וההערות לתרגום מסבירות נושאים בתרגום ומפנות את הקורא למקורותיו של המחבר.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: עדיאל שרמר
תיאור: כיצד נפסקת ההלכה למעשה? מה הם שיקולי הדעת שפוסקי הלכה מפעילים בבואם לפסוק? דעה רווחת רואה בפסיקת הלכה תוצר של לימוד ועיון במקורות ההלכה הסמכותיים, שאת דרישותיהם הפוסקים מחילים בחיי הציבור. על פי דעה זו שיקול הדעת המרכזי המנחה פוסקים הוא התאמתה של פסיקתם לספרות ההלכתית המחייבת. ספר זה מבקש להציע התבוננות אחרת בחשיבה ההלכתית ולראותה כשדה מערכה שבו מתקיימים מאבקים על עיצוב החיים היהודיים. הכוחות המניעים את החשיבה ההלכתית המעשית קשורים באופן הדוק לשאלות של זהות קולקטיבית, והם כרוכים בשיקולי דעת מגוונים, החורגים מן הדרישות העולות מן הספרות ההלכתית המחייבת. עיקר השיקולים נוגעים לתוצאותיה של הפסיקה ולהשלכותיה האפשריות על זהותו הדתית של הציבור. משום כך, החשיבה ההלכתית המעשית היא אחד מן האתרים המרכזיים שבהם מתעצבים המסורת והחיים היהודיים לאורך הדורות.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: ידידיה יצחקי
תיאור: 'האמנם מהותה של היהדות מתמצית בדת היהודית? האם יהודי דתי הוא 'יותר יהודי' ממי שאינו דתי? האמנם האורתודוקסים הם המקיימים את הרצף המתמשך של היהדות מראשיתה ועד ימינו? מהי 'יהדות רפורמית', מהי 'יהדות קונסרבטיבית'? מה בין זהות יהודית לזהות ישראלית? מהו הקשר שבין היהודים בישראל לבין היהודים בתפוצות? האם אפשרית יהדות חילונית? כיצד היתה הזהות היהודית ההיסטורית לבעיה המעסיקה את המחשבה היהודית ואת הספרות העברית זה מאתיים שנה? שאלות אלה עומדות במרכזו של ספר מאתגר ומעמיק זה, והן מוארות היטב בלשון בהירה ופשוטה מנקודת הראות החילונית ההומניסטית. הוא מכוון בעיקר לקורא המבקש לברר לעצמו את פשר היותו יהודי עם היותו חילוני. אין הוא מכוון נגד הדת או הדתיות; עיקרו בהבנתם של של השקפות העולם ואורחות החיים החילוניים המעוגנים מצד אחד בתרבות היהודית, על עומקיה ההיסטוריים וערכיה, ומהצד האחר בהומניזם האירופאי, על ערכיו ותרבותו. הספר סוקר מנקודת ראות חילונית בת-זמננו את תולדות התרבות היהודית ואת תפיסותיה השונות, על מפגשיה ההיסטוריים עם ההומניזם האירופי, מתאר את אופן היווצרותו של פלורליזם יהודי וחילוניות יהודית במאתיים השנים האחרונות, ועומד על משמעותיהם לימינו אלה. נושאים אלה מאוירים במגוון רחב של יצירות מהספרות היהודית ומההגות שלה.
הקיבוץ המאוחדספרית פועלים
מאת: דפנה ברק-ארז
תיאור: מה ניתן ללמוד ממשפטו של נבות היזרעאלי על החובה לקיים הליך הוגן? מה מלמדת חלוקת המן במדבר על משטרי צנע ורגולציה כלכלית? והאם ההתערבות של שמשון עם הפלישתים חושפת סיפור של חוסר תום לב בדיני חוזים? לקרוא משפטים בתנ"ך בוחן סוגיות משפטיות ודילמות ערכיות שעולות מן הטקסט המקראי עצמו ומתמודד איתן בראי המשפט בן זמננו. מהי התשובה המשפטית העכשווית לסוגיה? במה היא שונה מן התשובה שהעניקו לה בימים ההם ובמה היא דומה? ומה ניתן ללמוד מכך? על שאלות מסוג זה מנסה הספר להשיב. נקודת המוצא לדיון היא עמדתו של המשפט הנוהג היום כלפי הנושאים הנבחנים – בראש ובראשונה של המשפט הישראלי, אך לעתים גם זו של שיטות משפט אחרות. שאלות אלה מקבלות משנה חשיבות על רקע מקומו של התנ"ך בזהות הישראלית החדשה. לקרוא משפטים בתנ"ך הוא הזמנה לחשוב מחדש על דילמות משפטיות, על מוסר, על חברה ועל התנ"ך.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: שמואל ספראי, זאב ספראי
תיאור: מסכת ברכות כוללת הלכות ודיונים בסדרת נושאים: קריאת שמע, תפילה, ברכת המזון וברכות שונות. מבחינת אופייה היא שייכת בעצם לסדר מועד שבו יש ריכוז גדול של הלכות בנושאי פולחן ותפילה. דומה ששיבוצה בסדר זרעים נועד לפתוח את המשנה במסכת זו שיש בה חגיגיות והלכות עקרוניות בדבר סדרי תפילה ועבודת ה'. נפתח בבירור הנושאים ההלכתיים השונים שבמסכת.
מאת: דוד אוחנה
תיאור: בספרו "חבלי מולדת - הישראליות בין חבלי לידה לחבלי משיח" עוקב פרופ' דוד אוחנה אחר סוד קסמה של המולדת ונפתוליה, אחר הסוגיות שהיא מעוררת ומשמעות קיומה. מחקרו מביא את פרשנותם של הוגים וחוקרים כגון מנחם ברינקר, בועז עברון, רוברט ויסטריך, ז'קלין כהנוב, מיכאל פייגה ואחרים. מן הספר עולה המסקנה כי מולדת היא יסוד פרימורדיאלי, ראשוני, שאנו משליכים לעברה את רגשותינו העמוקים ביותר, את ציפיותינו, חרדותינו, נחמותינו. המולדת הופכת את האני לאנחנו, את החוויה לזיכרון, את הטריטוריה לארץ - ובזיקה אליה מתכוננת (ה)אומה. שאלות היסוד שהמולדת מעוררת מעסיקות גם את הדתות הגדולות: תשוקת החיים והקרבתם למען דבר מה שהוא מעבר לכאן ועכשיו; משמעות הקיום על רגעי ההתעלות ורגעי השפל שבו; מאין באנו, לאן אנחנו הולכים. אין פלא שהלאומיות המודרנית, שעשתה טרנספורמציה לרבים מהמושגים של הדתות, רואה במולדת ערש לידה, התחלת ההתחלות של הקולקטיב הלאומי.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: יוסף שטמלר
תיאור: רבי שניאור זלמן מלאדי (רש"ז) וחסידות חב"ד אותה יסד, נתפסו בעיני עצמם, בעיני זרמים חסידיים אחרים ובעיני חוקרים רבים כחריגים בנוף החסידי. זאת, בשל נטיותיהם העיוניות והשכלתניות שהשפיעו על מוטיבים שונים בעבודת ה' החב"דית. חריגות זו ניכרת גם בשמה של החסידות, שכן, חצרות החסידים נקראו לרוב על שם מקומות מושבותיהן, בעוד חב"ד קרויה על שם שלוש הספירות האינטלקטואליות: חוכמה, בינה ודעת. ספר זה מציג לראשונה שירטוט מקיף ומעמיק של המאפיין השכלתני המייחד את הגותו של רש"ז. כיצד התייחס אדמו"ר הזקן לשכל האנושי, לרציונליזם, לפילוסופיה, לחוכמות העולם, להשכלה, לנאורות, לכפירה ואמונה, לפילוסופיה יהודית, ללימוד תורה, להתבוננות שכלית ועוד. המחקר שלפניכם חושף את יחסו האמביוולנטי של רש"ז לאינטלקט האנושי, ומתוך כך מציג את הגותו באור חדש ולעיתים מפתיע. מדובר בהגות מורכבת שיש בה אמנם יחס אוהד לשכל, אבל זאת לצד הדגשת מגבלותיו והסכנות הטמונות בו.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: צחי וייס
תיאור: אחד ממאפייניה המפורסמים של הספרות היהודית המדרשית, המיסטית והמאגית בעת העתיקה המאוחרת, הוא יחסה המיוחד לאותיות האלפבית. פרשנים, פוסקי הלכה, דרשנים, יודעי ח"ן ומכשפים, חלקו תפיסה שלפיה תפקידן של האותיות העבריות אינו רק טכני, ומטרתן אינה רק לסמן את השפה המדוברת. לאותיות האלפבית יוחסו במקורות יהודיים מתקופה זו משמעויות מגוונות הבאות לידי ביטוי במתודות פרשניות כגון גימטרייה, נוטריקון ותמורה, במיתוסים על בריאת העולם מאותיות, בדרשות על צורותיהן של האותיות ובשימוש מיסטי ומאגי ברצפי-אותיות ארוכים של שמות קודש. הספר שלפנינו עוסק בבירורן של שתי סוגיות העומדות בבסיס יחס ייחודי זה לאותיות העבריות: שורשיו ההיסטוריים ומשמעויותיו הפרשניות. בפרקי הספר מתואר הרקע התרבותי, הספרותי והפרשני שמתוכו צמח העיסוק היהודי באותיות האלפבית, ונעשה ניסיון להסביר מדוע נחשבו האותיות לנושאות משמעות החורגת מתפקידן הטכני כיחידות סימון של השפה המדוברת.
מוסד ביאליק
מאת: אורי אהרן
תיאור: ספר זה הוא פרי מחקר שעניינו יהודים יוצאי גרמניה, שהיגרו לצפון איטליה בסוף המאה ה-15 והקרויים "טדסקי". החיבור מנסה לפרושׂ את היריעה הרחבה של תולדות הטדסקים, ולהראות כיצד הנעימה לטעמי התורה במסורתם, משמשת בבואה שמשתקפות בה ההיסטוריה הייחודית להם, תרבותם וגישתם אל הדת. זה הספר הראשון והמקיף ביותר עד כה, העוסק במשמעותה התרבותית והדתית של נעימת טעמי התורה של יהודים בארצות הנצרות והאסלאם, שלשמה נוצרו שיטת רישום ומתודת מחקר חדשות. לראשונה מנוסחים כאן הכללים לתופעת הסולם הפנטטוני (צלצול שורת חמשת הצלילים השחורים בלבד, בתחום האוקטבה) בנעימה של הטדסקים, בפרט, ושל רוב גדול מקהילות ישראל – ספרדים ואשכנזים, בכלל. מתברר, שנעימת הטעמים היתה חסינה בפני השפעות חיצוניות, משום ששמירה על הבסיס הפנטטוני העתיק עזרה לקהילות, באשר הן, לשמור על זהותן הייחודית. על סמך החידושים נבנתה תיאוריה שבמרכזה נתפרשׁו הטעמים ככלי להישרדות רוחנית. נעימת הטעמים של התורה היא הנעימה הקדושה ביותר באוצר הנעימות הנכלל ברפרטואר הליטורגי והפרה-ליטורגי של המסורת היהודית, שכן באמצעות נעימה זו בלבד נקראים דברי "אלוהים חיים".
מוסד ביאליק
מאת: מנחם פיש
תיאור: טענתו המרכזית של ספר זה היא, שספרות חז"ל על כל רבדיה חובקת מחלוקת עומק יסודית בדבר טיבה של הדתיות עצמה. מן העבר האחד ניצבת התפיסה המקובלת המזהה נאמנות דתית עם נכונות מצד המאמין לקבל את דין מקורות הסמכות של דתו; לברר את תביעתם מתוך נכונות להיענות לה בצייתנות. במרוצת הדורות הפכה עמדה זו בשלוש הדתות המונותאיסטיות לשם נרדף בלעדי למחויבות דתית, ובשלושתן היא מעוגנת בשלמות המיוחסת לאל והמואצלת על תורתו ונושאי דברה. תפיסה זו נוכחת גם בספרות חז"ל, וקולה צלול וברור. עם זאת, בניגוד לרבדים מאוחרים יותר של המסורת היהודית, ובניגוד לכתבים הקנוניים של שתי הדתות האחרות, ספרות חז"ל מכילה גם קול אחר, קולה של תפיסה הכופרת באופן מפורש ומודע לעצמו בכליל השלמות הערכית של מקורות הסמכות של הדת היהודית, ובכללם האל עצמו! לפיכך, תפיסה זו מזהה נאמנות דתית עם נכונות לנקוט עמדה ביקורתית בונה כלפי מקורות הסמכות. בעוד התפיסה הראשונה מחייבת את המאמין להתייצב בכניעות מול האל, מול כתבי הקודש, מול המערכת ההלכתית ומול מוסדות ההלכה – ארבעת מקורות הסמכות הנדונים בספר, ולקבל את מרותם, התפיסה השנייה מחייבת את המאמין להתייצב מולם מתוך נכונות להתעמת איתם כל אימת שהוא סבור שהם טועים. בכל הנוגע לגבולות הסמכות של בעלי ההלכה ביחס למסורת ההלכתית שבידם מזהה הספר את מחלוקת הדתיות עם מחלוקת בית שמאי ובית הלל. ואולם מחלוקת הדתיות של ספרות חז"ל הנחשפת כאן במלוא עוזה, חובקת, כאמור, את כל ארבעת מקורות הסמכות המרכזיים של הדת היהודית, הנחקרים מנקודת ראות זו ובאורח שיטתי לראשונה בספר זה.
הוצאת אוניברסיטת בר אילןמכון שלום הרטמן
מאת: אהוד פירר
תיאור: ספר זה עוסק בהגותו של א"ד גורדון, מי שנודע בעיקר כמעין דמות מופת ציונית וכסמלה של העלייה השנייה, והוא מעלה שתי טענות מרכזיות ביחס להגות זו: האחת היא כי גורדון היה למעשה פילוסוף במובן החמור של המילה, כזה שיצר הגות קוהרנטית הבנויה על מתודולוגיה שיטתית ועל מערכת של מושגים פילוסופיים; והשנייה שבמרכזה של הגותו מצויה שאלת החיים הראויים, כלומר האופן שבו היחיד והציבור צריכים להתקיים ולפעול בעולם. גורדון כינה את החיים האידיאליים הללו בשם 'חיים של התפשטות', מושג אשר כפי שאנסה להראות משלב בין מספר רעיונות: האחד הוא תפיסה של העצמי ככזה שיש להוציאו אל הפועל ולממש אותו בחיי המעשה; השני הוא שניתן לראות את המציאות כולה כמעין הרחבה של אותו 'אני'; השלישי הוא התפיסה הרואה את העצמיות כמכילה בתוכה מערכת שלמה של זיקות המחברות את היחיד אל משפחתו, אל עמו, אל הטבע ואל האנושות; והרביעי הוא שאת אותם חיים ראויים ניתן וצריך לממש גם במרחב הפוליטי, כלומר שהפוליטיקה נתפסת כזירה שבה היחיד והאומה נדרשים לממש את עצמיותם ואת יחסם אל ההוויה כולה.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: מנחם לורברבוים
תיאור: כיצד נחשוב אלוהים? כיצד נדבר עליו? מה היא עמידת האנוש בפני האלוה ומהי אמונה? ספר זה מבקש להיענות לשאלות אלו ולהציע תיאולוגיה יהודית המעודדת התייצבות מוסרית איתנה בעולם. זוהי תיאולוגיה המטפחת עין פקוחה ואוזן קשובה לסבלו של כל החי שמסביבנו ואחריות חומלת עליו. לשונו של הספר מדברת את שפות העבר העברי בזמן הווה בדיבור חי, אמין ותקף. היא קושרת קשר זורם עם מורשת המחשבה היהודית ומצליחה ליצור תנועה חיונית בין דברי המסורת לבין תפיסה עכשווית, הערה לשלל האתגרים שהציבה הגות המאה העשרים בכל חזיתותיה.
הוצאת אוניברסיטת בר אילןכרמל
מאת: איתמר דגן
תיאור: הספר ׳והנה רבקה יוצאת׳ כולל מ״ד עיונים במדעי היהדות המוגשים לכבודה של רבקה דגן, מרכזת המחלקה לתלמוד ותורה שבעל פה באוניברסיטת בר־אילן, מתוך הערכה לפועלה המסור בעת ששימשה מרכזת המחלקה במשך כשלושים שנה. המאמרים המכונסים בספר הם פרי עטם של מורי ובוגרי המחלקה לתלמוד, ואליהם נוספו מאמרים מאת ידידותיה של רבקה דגן. תכני המאמרים שבספר מייצגים מגוון רחב של נושאים המקובצים בשישה שערים: מקרא ופירושיו, משנה ותלמודים, המדרש, עולם התפילה ובית הכנסת, הלכה ומנהג, ראשונים ואחרונים.
מאת: ניסן רובין
תיאור: הספר מסגרות מתעקמות - תהליכים של שינוי במסורות חז"ל, הוא קובץ מאמרים שעוקבים אחר שינויים חברתיים ותרבותיים שמתרחשים בחברה היהודית בארץ-ישראל ובבבל כפי שהם עולים מתוך עיון בספרות חז"ל. חברה מסורתית מקדשת בדרך-כלל את העבר ואינה מאפשרת חידושים, אבל, למעשה, מתרחשים שינויים מתמידים סמויים מן העין. ספר זה מבקש להבין את מנגנוני השינוי שפועלים בחברה מסורתית. הפרקים בספר עוסקים בשינויים במבנה החברתי והשפעתם על תפיסת העולם של חז"ל ועל טקסי מעגל החיים. ההסבר לתהליכי השינוי נעשה באמצעות כלים מתודיים מתחום הסוציולוגיה והאנתרופולוגיה.
מאת: ראובן מרקו
תיאור: לפנינו מתנה מן המובחר, פרי עטו ואהבתו של ראובן מרקו, איש מעשה ורוח, חומר וחזון, איש קהילה ותנועה, ציוני נלהב ורפורמי מסור. בדרשות המקובצות לפנינו, מגלה מרקו גישה מפוקחת של נביא שבתוך עמו הוא יושב, ומתייחס לתפקיד של התנועה הרפורמית במדינת ישראל והצורך להתנחל בלבבות האנשים. דבריו של מרקו נאמרים בשפה רכה אך אין לטעות בנחישות חזונו ובבהירותו. כמי שפעל ופועל בתנועה הרפורמית כל ימיו, מרקו מציב את תפקידה של תנועתו ביצירת מרקם חיים בריא במדינת ישראל, תוך דרישה לשוויון דתי ואמוני וחיים של צדק, קריאה לעבודה קשה ודחיית סיפוקים על מנת למצות את החלב ודבש. בדרשותיו הוא אינו מסתפק בדיבור תיאורטי אלא דואג לפרוט את חזונו לסדרה של מעשים החפים מכל פופוליזם והמשקפים ראייה נכוחה ובריאה.  הרבה פרופ' דליה מרקס
הקיבוץ המאוחד
מאת: יעקב מדן
תיאור: ספר איוב נחשב לקשה מבין ספרי התנ"ך. לשונו אינה מובנת לרבים, בוודאי בדורנו, זאת למרות שהספר עוסק בנושאים קיומיים המעסיקים את העולם הדתי – צדקת משפטו של הקב''ה בעולם ויכולתו של אדם בשר ודם להבין, לבקר ואף להתקומם כנגד מה שנראה כאי צדק. איוב – בין חושך לאור מבקש לגשר על פני בעיית השפה ולהתמודד עם השאלות הקיומיות והפרשניות העולות ממנו. הספר משרטט עולם דתי מורכב ואתגר האמונה במצבי קיצון ובתהומות של ייאוש לובש בו צורה חדשה ומפתיעה. הוא אף מעז ומציע התחלה של תשובה לדור שאבותיו זעקו את זעקת איוב שעה שחוו את ההשמדה באירופה, אך חלקם גם זכה לראות את תקומת המדינה. אור וחושך בערבוביה. בהיבט הפרשני הספר תורם תרומה נאה להבנת ספר איוב. שאלות כמו מתי חי איוב ואם אכן היה דמות היסטורית, מיהו השטן ומה כוחו, מה עניינו של הוויכוח שהתנהל בפמליה של מעלה, מדוע הצדיק הקב"ה דווקא את איוב ולא את רעיו, ועוד שאלות רבות אחרות נידונות בעמקות וברוחב יריעה.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: יונתן גרוסמן
תיאור: "מְעַט וְרָעִים הָיוּ יְמֵי שְׁנֵי חַיַּי", מסכם יעקב את חייו בעמדו לפני פרעה במצרים. הנימה הטרגית שמלווה סיכום זה משמשת חלון הצצה נדיר לתפיסתו של יעקב את עצמו, את חייו ואת סיפורו. אולם לקורא בסיפורי יעקב (בראשית כה-לו) נכונה תמונה מורכבת הרבה יותר. יעקב גם ראה מלאכים שלימדוהו שאפשר להלך בין ארץ לשמים, הוא גם התאהב ברחל – שפגש בה על גדות הבאר עת ברח מאחיו, ובמיוחד זכה יעקב לשם ישראל והקים את האומה על שנים-עשר שבטיה. סיפורו של יעקב הוא סיפור גועש וסוער, גדוש נדודים וטלטלות, לצד לא מעט רגעי חסד. סיפוריו נעים ללא הפוגה בין טרגדיות אישיות ומשפחתיות לבין שמירה אלוהית צמודה; בין כאב ומצוקה לבין רוממות רוח; בין ארץ לשמים. יעקב: סיפורה של משפחה עוקב אחר הסיפורים לפי סדרם וזרימתם הטבעית ומנסה, לאור האמצעים הספרותיים שמעצבים אותם, לעמוד על המגמות הפסיכולוגיות, המוסריות והתיאולוגיות של הסיפורים הבודדים ושל המחזור כולו.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: זאב ספראי, חנה ספראי
תיאור: מסכת נדרים היא מסכת ייעודית העוסקת בדיני נדרים. אדם צריך כמובן להשתדל למלא הבטחות שהבטיח. אך השימוש במילה נדר או במקבילותיה (כינוייה), מעניק להבטחה חובת קיום מיוחדת ותוקף של מצווה לעצמה. המסכת עוסקת בשאלות על התחייבות זו. כיצד מפר אותה הבעל לאשתו? מי רשאי להתיר את הנדר במקרים מיוחדים? מעמדה של התחייבות הנדר מול התחייבויות אחרות (מצוות, הבטחות וכו')? ריבוי נדרים משפיע על אופי התרבות הדתית של התקופה, והמחברים מנסים להראות שהיו בין החכמים שהסתייגו מתרבות זאת, אך כמובן סברו שאת הנדר חובה לקיים.
תבונות
מאת: יונתן גרוסמן
תיאור: הספר מציע ניתוח ספרותי רציף למגילת רות. המגילה נשענת בפתיחתה על תקופת השופטים ומובילה בחתימתה ללידת דוד. בכך היא משמשת גשר בין תקופת השופטים לתקופת המלוכה, והנה מבוא למלכות דוד, לא רק בהקשר הגנאלוגי אלא גם כמבוא תאולוגי. ערכי- גשרים וגבולות מעלה שלושה עמודים מרכזיים הספר מגילת רות – שעליהם נשען ’הגשר׳ שמעביר את הקורא מסוף ספר שופטים אל ספר שמואל: עמוד תאולוגי, עמוד משפטי ועמוד מוסרי. בכל הצירים האלו מציגה המגילה תפיסה מקראית ייחודית של העברת אשר עליו מוטל לפעול ולהביא לגאולה. האחריות אל האדם – עמדה זו בולטת במיוחד בציר התאולוגי: המגילה מציגה דגם, שעל פיו ה׳ מזמן את המפגשים בין הדמויות, אך ’הסוף הטוב׳ של הסיפור תלוי בהכרעות החופשיות של הדמויות: אם הן תתייחסנה זו לזו על פי אמות מידה של חסד, גלגל הגאולה ימשיך ויתגלגל. הספר שלפנינו מציע שזהו גם היחס אל החוק במגילה: העולם המשפטי והנוהל הנורמטיבי מוצגים כבסיס בלבד, והדמויות נדרשות להרחיבם ולהניעם מתוך התאמה למצב המשפטי הקונקרטי ובעיקר מתוך חמלה הנדרשת מהן כלפי הזולת. בכך, גם החוק אינו מוצג כסוף פסוק, אלא כתחילת מסע שהמשכו מוטל על האדם.
תבונות
מאת: יעקב גרטנר
תיאור: בספר זה מכונסים מחקרים העוסקים בעולם התפילה, הלכותיה ונוסחיה. פרקי הספר עוקבים אחר מקורות מנהגים שונים ואחר התמורות שהתרחשו בהם במהלך הדורות כפי שהדבר משתקף בספרות התלמודית והרבנית. ספר זה מהווה מעין המשך לספרו הקודם של המחבר גלגולי מנהג בעולם ההלכה. לצד סדרת המחקרים כולל הספר גם פרסום מחודש ומורחב של ספר המנהגות של ר’ משה ב”ר שמואל ממרסיי. חיבור זה, שהיה טמון בכתב יד מזמן חיבורו לפני כשמונה מאות שנה, מהווה למעשה מדריך לשליח הציבור לתפילות כל השנה ועוסק בהרחבה בתפילה ובמנהגיה באחת מקהילות פרובנס החשובות. מעבר לחשיבות שבעצם פרסומו של ספר בנושא התפילה מתקופת הראשונים, יש בו גם תרומה משמעותית לחקר תולדות התפילה והתפתחות מנהגיה.
תבונות
מאת: תמיר גרנות
תיאור: השואה, שהייתה עבור עם ישראל אסון לאומי מזעזע וחסר תקדים במישור ההיסטורי והקיומי, מהווה גם משבר תאולוגי ומשבר אנושי-מוסרי יחיד במינו. האם לשואה יש משמעות מעבר להיסטוריה? כיצד ניתן להאמין באלוהים לאחר השואה? כיצד ניתן להאמין באדם, שהפך את העולם לגיהינום, לאחר השואה? חיבור זה הוא מסע עיוני ורוחני בעקבות רבנים והוגי דעות שהגותם נוצרה לנוכח השואה, והוא מנסה לתרום לבניין קומה חדשה של מחשבה ושל משמעות בעקבות הגותם – הן בממד הדתי והן בממד האנושי-מוסרי. בספר זה מוצגת השקפתם של רבים מגדולי האדמו”רים והרבנים שמתקופת השואה ואחריה, כמו גם הגותם של פילוסופים וסופרים. כרך ב' מיועד למדריכי פולין, לצעירים ולמבוגרים המסיירים בפולין, ולכל מי שעולם השואה נוגע ללבו. הוא כולל מסות קצרות בסוגיות שצמחו בעולם השואה: ילדים, שכנים, חסידי אומות העולם, נקמה, אנושיות, תגובות דתיות לשואה, ניגונים ועוד. לצדן סיפורים, עדויות והגיגים קצרים, המלווים ביקור באתרי שואה מרכזיים בפולין, ומפגש עם דמויות רבניות מפורסמות שחיו בפולין באמצעות סיפורן ותורתן – ככל שהן נוגעות לעולם השואה.
תבונות
מאת: תמיר גרנות
תיאור: השואה, שהייתה עבור עם ישראל אסון לאומי מזעזע וחסר תקדים במישור ההיסטורי והקיומי, מהווה גם משבר תאולוגי ומשבר אנושי-מוסרי יחיד במינו. האם לשואה יש משמעות מעבר להיסטוריה? כיצד ניתן להאמין באלוהים לאחר השואה? כיצד ניתן להאמין באדם, שהפך את העולם לגיהינום, לאחר השואה? חיבור זה הוא מסע עיוני ורוחני בעקבות רבנים והוגי דעות שהגותם נוצרה לנוכח השואה, והוא מנסה לתרום לבניין קומה חדשה של מחשבה ושל משמעות בעקבות הגותם – הן בממד הדתי והן בממד האנושי-מוסרי. בספר זה מוצגת השקפתם של רבים מגדולי האדמו”רים והרבנים שמתקופת השואה ואחריה, כמו גם הגותם של פילוסופים וסופרים. כרך א' נושא אופי עיוני וכולל בחלקו הגדול מחקרים המנתחים את ההגות היהודית לנוכח השואה. למחקרים מצטרפות מסות מקוריות בנושאים שונים כגון: הסתר פנים, בעיית הרע, אלוהים ואדם, בחירה וסבל, גלות וגאולה ועוד.
תבונות
מאת: יעקב בלידשטיין
תיאור: ספר זה מתבונן בסיפור הטרגי ביותר בתורה - מות משה ממזרח לירדן ערב הכניסה לארץ הטובה – באספקלריא של מדרשי חז"ל. פרקי הספר עוקבים אחרי הסבריהם של המדרשים לשאלות שהועלו סביב מות משה: מדוע נגזר מות משה? האם בשל חטאיו, ובגין אילו חטאים? ממתי מותו היה צפוי, והאם ידע על כך? האם משה התווכח עם ה' או התחנן על חייו? מתי וכיצד השלים משה עם המוות הקרב? האם משה אכן מת ככל האדם? איזה מין קבורה נקבר משה ומי קברוֹ? את הספר מלווה לכל ארכו המתח בין ייחודו של משה איש האלוהים לבין היות מותו מייצג את סוף החיים של כל אדם באשר הוא אדם.
תבונות
מאת: שמואל אחיטוב
תיאור: "מקרא לישראל" הוא פירוש חדיש ומקצועי למקרא, הנסמך על רובדי התרבות היהודית לדורותיה. הפירוש שם לו למטרה את המשימות האלה: להתחשב במיטב הידע על נוסח המקרא, בשים לב לעדות תרגומיו העתיקים ולגלגוליו במשך הדורות; להעריך את הצד האמנותי של המקרא, על סוגי הספרות השונים שבו, לאור המקבילות החוץ־מקראיות, ובהתחשב בהישגי הפרשנות הקלאסית והחדשה; להביא את מיטב הידע על לשון המקרא, על יסוד חקר הלשונות השמיות, המילונאות והדקדוק המודרניים; להביא את סברות המחקר על התהוות הספרים, כולל בירור זיקתם ההדדית של חלקי המקרא השונים; לתאר את הצד הריאלי של המקרא לאור הממצאים הארכיאולוגיים האחרונים והסברות ההיסטוריות החדשות; לבחון את עולמו הרעיוני של המקרא לאור תולדות המחשבה המקראית והחוץ־ מקראית; להביא לפני הקורא דיונים שהתעוררו במשך הדורות בקשר לסוגיות הגותיות־ פרשניות או היסטוריות מיוחדות – דיונים המשקפים את מקום המקרא בתרבות ישראל והעמים.
עם עובדי"ל מאגנס
מאת: שמואל אחיטוב
תיאור: "מקרא לישראל" הוא פירוש חדיש ומקצועי למקרא, הנסמך על רובדי התרבות היהודית לדורותיה. הפירוש שם לו למטרה את המשימות האלה: להתחשב במיטב הידע על נוסח המקרא, בשים לב לעדות תרגומיו העתיקים ולגלגוליו במשך הדורות; להעריך את הצד האמנותי של המקרא, על סוגי הספרות השונים שבו, לאור המקבילות החוץ־מקראיות, ובהתחשב בהישגי הפרשנות הקלאסית והחדשה; להביא את מיטב הידע על לשון המקרא, על יסוד חקר הלשונות השמיות, המילונאות והדקדוק המודרניים; להביא את סברות המחקר על התהוות הספרים, כולל בירור זיקתם ההדדית של חלקי המקרא השונים; לתאר את הצד הריאלי של המקרא לאור הממצאים הארכיאולוגיים האחרונים והסברות ההיסטוריות החדשות; לבחון את עולמו הרעיוני של המקרא לאור תולדות המחשבה המקראית והחוץ־ מקראית; להביא לפני הקורא דיונים שהתעוררו במשך הדורות בקשר לסוגיות הגותיות־ פרשניות או היסטוריות מיוחדות – דיונים המשקפים את מקום המקרא בתרבות ישראל והעמים.
עם עובד
מאת: שמואל גליק, אוולין מ. כהן, סיני תוראן
תיאור: אסופת המאמרים "מחווה למנחם" - מנחה שלוחה בידידות ובהערצה לאיש האשכולות, פרופסור מנחם חיים שמלצר, במלאות לו פ"ה שנים. חיבוריו ומגוון מאמריו הרבים בחקר פיוטי ימי הביניים, תולדות הספר העברי והביבליוגרפיה היהודית שפורסמו בבמות אקדמיות שונות משקפים את רוחב דעתו ומקומו המכובד בין תלמידי חכמים, אוהבי הספר העברי ואנשי אקדמיה. לחיבור זה חברו יחד עמיתיו ומוקיריו שביקשו לבטא ב-34 מאמרים מעט מתחומי העניין ומעולמו האקדמי הרחב של מנחם ח' שמלצר: תפילה ופיוט; מחקרי ספר; תלמוד, ספרות רבנית ותולדות עם ישראל.
מכון שוקן למחקר היהדות שליד בית המדרש לרבנים באמריקה
מאת: שמואל גליק
תיאור: בספר זה קו בצו שרי די תשובות מחכמי מצרים האחרונים שחיברו ספרי שו"ת ומסיבות בלתי ידועות ספריהם מעולם לא יצאו לאור. כל שנותר הוא שרידי תשובות בודדות המפוזרים באוספי הגניזה הקהירית שבספריות ברחבי העולם. שרידים אלו רואים אור כאן לראשונה, בליווי מבואות המגוללים את תוכנן וסיפורן של התשובות. הספר עשיר בהערות מאירות עיניים הכוללות חילופי גרסאות, ציונים לתשובות מקבילות של פוסקי הלכה אחרים מבני התקופה, והפניות רבות לספרות המחקר. ספר זה הוא הראשון בסדרת הספרים "חמודות מצרים" – אסופות של קובצי שו"ת מחכמי מצרים האחרונים. כתבי יד אלו נחו במשך מאות שנים כ"אבן שאין לה הופכין" באוספים פרטיים וציבוריים, חלקם נעלמו מעיני הלומדים והחוקרים. הסדרה תכלול ספרי שו"ת וספרי הלכה במהדורות מוערות, מלווים במחקרים הלכתיים-היסטוריים מקיפים.
מכון שוקן למחקר היהדות שליד בית המדרש לרבנים באמריקה
מאת: ענת רייזל
תיאור: ספר זה מסכם את הפֵּרות המרכזיים של מחקר ספרי המדרשים באופן מקיף ושיטתי, ועם זאת בהיר ופשוט. הספר כולל מבואות לכחמישים חיבורים מדרשיים: מדרשי הלכה של התנאים, מדרשי אגדה לתורה ולמגילות, מדרשי אגדה לספרי הנ"ך, מדרשים בעלי אופי ייחודי, ילקוטים ומדרשים קטנים. כל מבוא מתייחס לשם המדרש, לזמן עריכתו ולמקום חיבורו, ללשון המדרש ולמבנהו, ואף מדגים את תכניו. חפצי העיון ימצאו בו מידע על מהדורות המדרש המצויות, וכן הפניות להמשך קריאה ולימוד. הספר מאפשר לאוהבי המדרש וללומדיו - חוקרים, מורים, תלמידים ומתעניינים - ליהנות מאוצרות הרוח שבשדה המחקר, בצד ההנאה מלימוד דברי חכמינו במדרשים עצמם. ספר זה הוא פרי חזונו של אשר יובל - הכותב ומפרסם מזה למעלה מעשר שנים דפים לפרשת השבוע ולמועדי ישראל על פי מקורות חז"ל, תחת השם 'מחלקי המים' - שיזם את כתיבת הספר, תרם לו בחומר וברוח וליווה את המלאכה לכל אורכה.
תבונות
מאת: מיכאל גרוס
תיאור: הרב יוסף חיים מבגדד (הידוע בכינוי "בן איש-חי") הוא מגדולי חכמי המזרח של הדורות האחרונים. הוא נודע כדרשן כריזמטי, מקובל וקדוש, פוסק סמכותי, פייטן, ממשיל משלים, מספר סיפורים וסופר פורה. דמותו אפופת הסוד נערצת עד היום. בספרו "בן יהוידע", אחד הפירושים המקיפים והססגוניים ביותר לאגדות התלמוד, הוא אוסף את פירות לימודו של עשרות שנים. דרך העיונים בפירושי האגדות המוגשים כאן, נפתח, לראשונה בגישה מחקרית, צוהר אל עולמו הרוחני של הרב יוסף חיים. בתיווך פירושים נבחרים הולכת ומתבררת דרכו הפרשנית המיוחדת של הרב יוסף חיים הנותן מקום של כבוד לכל רובדי הפרד"ס. הבירורים הלשוניים, ההשערות ההיסטוריות, המעשיות המוסריות, רמזי הסודות וצירופי האותיות מגלים הן את העושר הגדול שמצא החכם הבגדדי באגדות חז"ל והן את המאוויים שלו לחבר את השמימי לארצי ואת הרציונאלי עם המיסטי. פרקי הספר פורשים באמצעות ניתוח מרתק של הפירושים את יסודות הגותו של הרב יוסף חיים ואת עמדותיו בשאלות הזמן כמו מעמד האישה, הפרנסה וההשגחה, חשיבותה של ארץ ישראל והבאת הגאולה, האמונה בניסים, החידושים הטכנולוגיים, לימודים כלליים, המתח שבין הצדיק לעולם הסובב אותו ועוד. הפרק האחרון מצייר את דמותו המורכבת של הרב יוסף חיים כפי שהיא מתגלית בפריזמה של מפעלו הספרותי ותהליך הכתיבה של ספריו הרבים.
תבונות
מאת: שגית מור
תיאור: ספר זה מנתח את היחס החברתי־הקהילתי וההלכתי כלפי שבויים יהודיים בתקופת המשנה והתלמוד. במהלכו נבדקים מצבים שונים שהוגדרו על ידי החכמים כ״שבי״, נידונות הדילמות המעשיות שעוררו אירועים של שבי בחייו של השבוי, משפחתו וקהילתו, ונבחנים הפתרונות המעשיים שיצרו חכמים עבור סוגיות שונות שזימנה הנפילה בשבי, כגון הסדרת חובת הפדיון וחלוקת האחריות בין מעגלי שייכותם השונים של השבויים; סדרי קדימויות בפדיון שבויים; מעמדם האישי וזכויותיהם של שבויים; יחס כלפי שבויים ושבויות ששבו אל קהילתם ועוד. לצד דיון בפן הממשי וההיסטורי של תופעת השבי בשלהי העת העתיקה, נחשף ומנותח בספר גם שדה השיח שהתקיים סביבה בקרב החכמים בפרט, ובקרב הקהילה היהודית בכלל. במישור זה מתגלים לעינינו תפיסות וערכים שנגעו לתחומים שונים בחיי הקהילות היהודיות בתקופת המשנה והתלמוד: הגדרתם של ה״ראוי״ ושל ה״מגונה״ ביחסים שבין הפרט לקהילה; הבניות מגדריות והגדרת ההתנהגות המצופה בהתאמה אליהן; אופנים ומטרות של שימוש בייצוגים ובדימויים של ה״אני״-היהודי ו״האחר״-הגוי, הן כייצוג לאדם הפרטי/הגבר ה״אחר״ הן כייצוג לקולקטיבים לאומיים־דתיים. בסופו של דבר מצטייר לעינינו ״שיח השבי״ התלמודי כאתר טקסטואלי שבאמצעותו מתחולל פיקוח חברתי על בניה ובנותיה של הקהילה היהודית אף כשהם נמצאים מחוץ לגבולותיה הפיזיים של הקהילה.
הקיבוץ המאוחד
מאת: אברהם וולפיש
תיאור: ספר זה מבקש לעיין במסכת ברכות שבמשנה מנקודת מבט חדשה, המזמינה את הקורא להיכנס לתוך בית היוצר של רבי יהודה הנשיא ולבחון את שיטות העבודה שלו באריגת אוסף דינים פרטניים למסכת מגובשת. מסכת ברכות, כמו גם מסכתות אחרות בששת סדרי המשנה, אינה חושפת בקלות את סודות עריכתה לעיני המתבונן. רבי יהודה הנשיא הרכיב את המשנה מקבצים קדומים, שלעתים קרובות קשה לראות או להבין את נקודות החיבור ביניהם. כדי לפענח את סודות העריכה המחבר משתמש בספרות פרשנית והגותית ענפה, הן של בית המדרש הן של עולם המחקר, ובמגוון רחב של כלים שבראשם הניתוח הספרותי. באמצעות בחינה מעמיקה של תופעות לשוניות-אסוציאטיביות המאפיינות את עריכת המשנה על כל רבדיה, ניתן לעמוד על החשיבה העומדת מאחורי סידור חלקי המשנה. הקישורים הלשוניים הענֵפים והמפתיעים במשנה פותחים צוהר שדרכו נוכל להציץ אל תוך העולם הרעיוני והרוחני שלה. עיצובם הספרותי של דיני קריאת שמע, תפילה וברכות במשנה נותן ביטוי מעמיק ומפותח לתפיסת עולם מגובשת באשר למעמדו של האדם בעולם וליחס הדיאלקטי בינו לבין בוראו.
תבונות
מאת: ארנון עצמון, צור שפיר
תיאור: יסודו של ספר זה בהערכה ובהכרת הטוב של תלמידים למורם ושל עמיתים לחברם. עשורים רבים עוסק הרב פרופ׳ יוסף תבורי בעשייה תורנית-חינוכית-מחקרית, כמרצה וכחוקר באוניברסיטת בר-אילן ובמכון לנדר, ובמקביל בתפקידי רבנות שונים. מחקריו של פרופ׳ תבורי פרוסים במרחבי התורה שבעל פה, ואלו משתקפים בשעריו של ספר זה, ובהם ספרות התנאים, ספרות האמוראים, מדרש ואגדה, תפילה ופיוט, מנהג ופרשנות. עשרים ושניים המאמרים המוגשים בספר זה נכתבו בידי חשובי החוקרים בארץ ובעולם בתחומי התורה שבעל פה. להם צורפו בפתח הדברים רשימה ביבליוגרפית של מאמריו, ופרק מבוא הכולל ביוגרפיה ודברי הערכה על פועלו המחקרי-תורני.
תבונות
מאת: יהודה עמיטל
תיאור: משנתו החינוכית של הרב יהודה עמיטל, ראש ישיבת ההסדר הר עציון שבאלון שבות, הטביעה את חותמה הייחודי על אלפי תלמידיו במשך עשרות שנים. בספר זה מרוכזות עשרים שיחות, שבהן תמצת הרב עמיטל נקודות מרכזיות בהגותו החינוכית. שם הספר - והארץ נתן לבני אדם, משקף את אחד הבריחים המרכזיים בהגותו של הרב עמיטל - מיקומו של האדם בעולם, על שלל תכונותיו, מעלותיו וחסרונותיו. המעיין בספר ימצא, בין היתר, את הדגש המרכזי שהרב שם על המוסר הטבעי, את הדיון על מקומו של הפן האישי בעבודת ה' ואת ההתייחסות לצורך בכנות ובטבעיות בעמידה לפני הקב"ה. ניתן גם לראות את המשקל המשמעותי שיש, לדעת הרב, למצוות שבין אדם לחברו. הרב מדגיש את חשיבות ההתנהגות בדרך ארץ, שקדמה לתורה, את אחריות האדם לחברה שבה הוא חי ואת הרגישות האנושית הנדרשת ממנו כלפי כל מי שנברא בצלם א-להים. לרגל מלאות יובל שנים להקמתה של ישיבת 'הר עציון', יצאה מהדורה חדשה מורחבת של הספר. למהדורה זו נוסף הפרק 'בין מחויבות להתחברות', המבוסס על תקציר משיחותיו של הרב נושא זה, וכן מבוא מאת ראש מכללת הרצוג.
תבונות
מאת: דב שוורץ
תיאור: הגות חב"ד הציגה גרסה של תורת החסידות. בספרים הרבים שהנחילו סקרו אדמו"רי חב"ד סוגיות רבות מצדדיהן השונים. אף על פי כן נותרו סוגיות רבות בערפל,וסגנונם של האדמור"ים עצמם מקוטע הוא. החוויה החב"דית הלכה והתפתחה,וכל אדמו"ר הסיר ממנה מעטה, לבוש וכיסוי נוסף. אדמו"רי חב"ד יצרו חוג קבלי-חסידי מובחן,וספר זה עוקב אחר מושגי יסוד ביריעה קבלית-חסידית זו. כל פרק מפרקי הספר מתחקה על מושג מרכזי שנחשף יותר ויותר עם התפתחות המחשבה החב"דית. הספר פותח במושגים מתורת האלוהות ומסיים בדרשנות המיוחדת של חסידות חב"ד. הפרקים עוקבים אחרי מושגים כמו הארה, נפש, חיות וגאולה.
תבונות
מאת: ענת ישראלי, ענבר רווה
תיאור: לאימהוּת יש נוכחות רצופה ומכוננת במבנה הנפשי של בני האדם כולם. האֵם היא המעניקה חיים והיא זו שמספקת את הצרכים הראשוניים לילדיה. היא חיונית ונערצת, ״אשת חיל״ ו״מלאך הבית״, דמות שדימויים אידיאליים רבים נכרכו בה, אך היא נתפסת גם כמפלצת, רעה ובולענית, מפתה וכובלת. האֵ ם היא גיבורה נוכחת-נפקדת בחיים, בתרבות, בפסיכולוגיה ובספרות: שוב ושוב היא מדומיינת, לצד נוכחותה רבת החשיבות כמעט בכל בית. ספר זה עוסק בייצוגי האימהוּת בספרות האגדה היהודית הקלאסית: עולמם של חכמי המשנה והתלמוד המיוצג בחיבורים שנוצרו במהלך המאות הראשונות לספירה בארץ ישראל ובבבל. למרות העובדה שבדורנו נכתבים לא מעט מחקרים פמיניסטיים העוסקים בספרות קלאסית זו, טרם נכתבה עבודה מקיפה הממפה את דימויי האימהות וסמליה כפי שהם מעוצבים בתודעתם ובדמיונם של חכמים. ייעודו של ספר זה להניח את התשתית לדיון מעמיק באחד הנושאים האנושיים הגדולים בחיים ובספרות.
הקיבוץ המאוחד
מאת: דליה מרקס
תיאור: בזמן הוא מסע ססגוני ומרתק אל אוצרות הזמן היהודי. ספרה של דליה מרקס, חוקרת תפילה, בעלת תפילה ויוצרת תפילה, מציע לקוראת ולקורא נקודות מבט מגוונות, לא אחת מפתיעות ומרגשות, על חודשי השנה העברית וחגיהם. הטקסט מציע זוויות ראייה מסורתיות, מתחדשות, עכשוויות, וקורא לנו לבחון כיצד אלה יעשירו את חיינו ויעניקו לרצף הזמן שלנו משמעות ופוריות. המחברת פונה אל שורה ארוכה של קהלים בחברה הישראלית ומבקשת לכונן לימוד המביא לידי מעשה, לאפשר השתרשות במורשת ישראל שתביא הן לחיזוק גזעהּ הן להצמחת ענפים חדשים ממנו. בזמן הוא עיון שווה לכל נפש, המחדש את הישן ומקדש את החדש.
הרב פרופ' יהוידע עמיר
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: אבידב ליפסקר, רלה קושלבסקי
תיאור: מעשה סיפור הוא קובץ עיונים בסיפור היהודי לדורותיו. הספר הודפס במסגרת סדרת תימה, בה רואים אור קובצי מחקר בתימטולוגיה של הסיפור היהודי. המאמרים בכרך הזה משתייכים למדורי תימטולוגיה ופואטיקה של הסיפור היהודי, מדרש, אגדה וקבלה, הסיפור החסידי והסיפור היהודי במזרח אירופה, מרדכי שלו: פרקי קפקא, עיונים בש"י עגנון ופרוזה עברית וישראלית החדשה.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: נעמה וילוז'ני
תיאור: כיצד דימו לעצמם יהודי ארץ־ישראל ויהודי בבל את השדים בשלהי העת העתיקה? מה הייתה צורתם הפלסטית של השדים, זכרים ונקבות, ובאילו אמצעים יצרו אותם יהודי התקופה? עד כמה הושפעו היהודים מאמנות הסביבה? מה בין האיסור לעשות פסל ותמונה בהלכה היהודית לבין הציורים הנועזים שעל קערות ההשבעה הארמיות מבבל? ומדוע צורת הביטוי החזותית של המאגיה בבבל שונה מזו שבארץ־ישראל? על שאלות אלה ואחרות מנסה ספר זה, על אמנות יהודית אחרת, לענות. אמנות שוליים נסתרת זו, המוצגת על לוחות מראה שנעשו להגנה מפני עין הרע, על לוחיות קמע ועל קערות השבעה ששימשו בעשייה המאגית, היא צוהר ייחודי אל העולם המרתק של המאגיה היהודית בבבל ובארץ־ישראל בתקופת התלמוד. חלקו הראשון של הספר דן בסגנון האמנותי וברקע האיקונוגרפי של הציור על חפצים מאגיים יהודיים מארץ־ישראל ומבבל. חלקו השני עוסק בקשר שבין הציורים ובין הטקסטים המאגיים על אותם החפצים ובשאלת היסוד: מהי אמנות מאגית ומה מקומה בעולם המושגים היהודי בתקופת התלמוד? בסופו של הספר קטלוג מפורט של הממצאים הארכאולוגיים שעליהם ביססה המחברת את מחקרה.
יד יצחק בן-צבי
מאת: מנחם קלנר
תיאור: לפני למעלה משמונה מאות שנים ניסח ר' משה בן מימון, בכיר הוגי הדעות והפוסקים שקמו לעם ישראל, רשימה סדורה של שלושה-עשרה עיקרי-אמונה, שקבלתם, כך טען, היא תנאי בל-יעבור להגדרתו של אדם כיהודי. טענה זו, המציגה את היהדות כדת בעלת גרעין דוגמטי מוצק, הייתה שנויה במחלוקת כבר בזמנו של הרמב"ם. ואולם, בחלוף הדורות הלכה השפעתה וגברה, וכיום מחזיקים רבים בדעה שהזהות היהודית כרוכה לבלי התר באמונות מסוימות ומוגדרת באמצעותן. ספר נועז זה מתפלמס עם הדוגמטיזם של הרמב"ם, ומראה, בין היתר, כי הניסיון להעמיד את הדת היהודית על בסיס של עיקרים בלתי מעורערים אינו עולה בקנה אחד עם המסורת היהדות הקלאסית. מסורת זו, שהעמידה לנו את המשנה ואת התלמוד, אינה מזהה אמונה דתית עם השקפות כאלה ואחרות, אלא עם מעשים מסוימים המביעים ביטחון איתן באל. הרמב"ם ביקש להקנות ליהדות מצע תיאולוגי, אולם החידוש שהנהיג רק חיזק מגמות פלגניות וסלל את הדרך לתיוגם של יהודים רבים ככופרים. אמונה שאינה מגיעה לעיקר מבקר התפתחויות מדאיגות אלה, וקורא לאימוץ תפיסה מכלילה וסובלנית יותר של היהדות – גם במסגרת השיח האורתודוקסי.
הוצאת שלם
מאת: עמירה ערן
תיאור: הרמב"ם כתב את ספרו המפורסם מורה הנבוכים לתלמיד יקר ואהוב. הממד החינוכי מהותי בקריאת ספרו זה, שבו הפער בין הידע של המורה לבין ידע התלמיד הוא הסיבה העיקרית לחיבורו. הספר מהלך בדרכו החינוכית של הרמב"ם, כפי שהיא מצטיירת מן האיגרת לתלמיד האהוב, ודן בסוגיות החינוכיות העולות ממנה: הנהרת הסדר היוצר משמעות והתעלמות מפרטים מקריים; הכללה המבוססת על הפשטה והדגשת הקשרים הלוגיים-סיבתיים הקבועים שבין המשתנים; התקדמות הדרגתית; הסתייגות משינוי רדיקלי ויצירת מטרות ביניים, התואמות את יכולת ההבנה של התלמיד; תיעול התשוקה הגופנית הארוטית לתשוקה רוחנית לידע והבנת תפקידיה של שפה העומדת במבחן הוודאות. פערים לא מעטים יש בין השקפתו של הרמב"ם על האמת לבין ההשקפה המודרנית. הכרסום שחל במעמדה המוחלט של האמת ודחיקתה מרוממותה האלוהית אחראים להעמקתם. כוונתו של ספר זה להוכיח את הקרבה בין הערצת האמת להערצת אלוהים, ולהצביע על המשותף לתורתו של הרמב"ם ולתהליכי למידה אקדמיים מגוונים. הספר פורש את משנתו החינוכית של הרמב"ם מתוך דגש על ארבעה נושאים מרכזיים, השלובים זה בזה, והם: השפה השכלית, הארוס החינוכי והדרבון ללמידה מאהבה, מגרעותיו ויתרונותיו החינוכיים של הדמיון, והיחס לתלמיד מצטיין ולתלמיד הנחשל. תורות אלו מוצגות באמצעות שני נושאים מסקרנים ומסעירים, הנוגעים בתשוקה לפצח את תעלומת החיים: אהבה ומוות. האהבה מייצגת את הרדיפה אחר העונג והנועם האינסופיים, ואילו המוות מייצג את הפחד הכמוס והמרתיע ואת האימה האינסופית.
מאת: כנה ורמן
תיאור: ספר היובלים הוא ספר עתיק המספר מחדש את המאורעות במתוארים בספר בראשית ובתחילת ספר שמות. הסיפור מחדש, או בלשון החוקרים השכתוב, מעניק לקורא מידע באשר לזמנם של מאורעות קדם אלה שכן מחבר הספר מפרט את זמנן המדויק של ההתרחשויות בציינו את מספר היובלים, השבועות והשנים שחלפו מעת בריאת העולם. כן לומד הקורא שבצד גיבורי ספרי בראשית ושמות פעלו מלאכי קודש, רוחות רעים ושר משטמה, והוא אף מתוודע לפרטים ולעלילות משנה הנעדרים מהתורה ואולם מצויים בחיבורים קדומים שכתבו יהודים בארץ ישראל ובאלכסנדריה. השם שהוענק לספר בידי מחברו, 'התורה והתעודה', מציג את הספר כתורה השנייה שניתנה בסיני. תורה זו, שהייתה חקוקה על לוחות השמיים, הוכתבה למשה על ההר מפי 'מלאך הפנים' והוא שמסרו לעם בצד התורה הראשונה שהגיעה מראש ההר כשהיא חקוקה על לוחות אבן. ספר היובלים נוטל אפוא חלק במחלוקת הנודעת מימי הבית השני, כמה תורות ניתנו בסיני ובאיזה אופן נמסרו. קריאה בספר חושפת מחלוקות ונושאי דיון נוספים: מידת הפתיחות לתרבות ההלניסטית, הקבוצות הראויות להנהגה, לוח השנה וכמובן הפירוש הנכון לפסוקי התורה. הביאור לספר, המוצע במהדורה זו, עוקב אחר עמדותיו של בעל הספר ומאפשר לקורא להתחקות על עולמם הדתי והתרבותי של היהודים בעת העתיקה, על גווניו ועושרו. ספר היובלים לא השתמר במהלך הדורות בשפת כתיבתו, עברית, ושרד בשלמותו רק בתרגומו לגעז. עם הגיעם של כתבי יד אתיופיים למערב, באמצע המאה הי"ט, התוודע העולם המערבי לספר ולהיקפו. בשנת 1861 התגלה תרגום לטיני של הספר ובשנת 1921 זוהו ציטוטים ממנו בכרונוגרפיה כתובה סורית. במחצית השנייה של המאה העשרים פורסמו רסיסים של כתבי יד בעברית ממערות קומראן. התרגום המוצע במהדורה זו הוא תולדה של קיבוץ כלל הנתונים המצויים בידינו בשפות השונות, ליבונם ושקילתם זה מול זה.
יד יצחק בן-צבי
מאת: גבריאל בירנבאום
תיאור: זה עשרות שנים יודעים החוקרים שיש להשתית את מחקר הספרות התלמודית בכלל ואת לשונה בפרט על כתבי יד מהימנים ולא על הדפוסים, שהרי אלה שובשו ברבות השנים במתכוון ושלא במתכוון בידי מעתיקים ומדפיסים. לשון המשנה הולכת ונחקרת בידי בלשנים מלומדים על פי "אבות הטקסטים" – קאופמן, פרמה ולו. איתרע מזלם של קטעי המשנה מן הגניזה הקהירית (שהתגלתה בסוף המאה התשע עשרה), שאף על פי שהכול יודעים כמה עתיקים ומהימנים הם, לא זכתה הלשון המשתקפת בהם למחקר מקיף ושיטתי. ספר זה בא למלא את החסר: יש בו תיאור בלשני מקיף וממצה של קטעי גניזה של המשנה בתחום ההגה והצורות – מתוך השוואה לשאר עדי הנוסח. המחקר כולל טקסטים מנוקדים בניקוד טברני, בניקוד ארץ-ישראלי וטקסטים לא מנוקדים. המחקר מגלה שעל דרך הכלל קטעי הגניזה, שמוצאם מהמזרח – ארץ-ישראל, מצרים וצפון אפריקה – מסורתם דומה למסורת "אבות הטקסטים", שמוצאם מאירופה, אבל נמצאו תופעות לשון שהתייחדו בהן קטעי הגניזה. כן נמצאו בהם קווי לשון נדירים רבים למדיי.
האקדמיה ללשון העברית
מאת: יעל וילפנד בן-שלום
תיאור: אי אפשר לדמיין חיים ללא עוני בארץ ישראל במאות הראשונות לספירה. עוני היה חלק בלתי נפרד מהחיים, וגם מהספרות שיצרו החכמים. בספר זה יצאתי לבדוק כיצד הבינו חכמי ארץ ישראל את העוני, וכיצד הסבירו אותו, כיצד מצטיירת דמותם של העניים במקורות, ומה חשבו החכמים על אחריות הקהילה. האם חשבו שיש לסייע יותר לעניים מרקע עשיר ומיוחס? האם צריך לבדוק את זכאותם של מבקשי הסיוע, ואם כן, כיצד? האם צריך לתמוך בעניים לא יהודיים? ולעומת זאת, האם מותר לקבל סיוע מגויים? האם מצופה מהעניים להודות לנדבן ולכבד אותו? האם חשבו חכמי ארץ ישראל שהם עצמם צריכים להיות מעורבים בהפעלת המוסדות הקהילתיים לתמיכה בעניים? אלו הן רק מקצת מהשאלות שחקרתי בניסיון להבין מהם הגורמים שהשפיעו על החכמים בבואם לדון בעוני. בחיבור זה אני טוענת שעבור חכמי ארץ ישראל לא היו העניים מרוחקים או זרים. היכרות מקרוב עם עוני ועם אנשים עניים, ובהם גם חכמים ותלמידים עניים, הייתה אחד הגורמים שהשפיעו על תפיסת העוני של החכמים ועל עיצוב הדרכים להתמודדות עמו. לא היה זה, כמובן, הגורם היחיד. על פי תפיסת החכמים היה התנ"ך ביטוי לדברי האל, ובהיותו כזה הוא שימש בסיס לדיונים ולהלכות, ואף לחלק ניכר מהסיפורים העוסקים בעוני. נוסף על יסוד מרכזי זה, חיו החכמים באימפריה הרומית, שמאוחר יותר נהפכה לנוצרית. במהלך הספר נראה כיצד השפיע העולם הרומי על עיסוקם של החכמים בעוני ובצדקה, וכיצד הם התמודדו עם הפער בין הציווי המקראי לדאוג לעני לבין הנורמות המקובלות בעולם הרומי. ספר זה מציע אפוא בחינה שיטתית ומקיפה של עמדותיהם של חכמי ארץ ישראל כלפי עוני, ועומד על דרכי ההתמודדות שבחרו, וכן את אופן תיאורם של העניים בספרות זו. הספר בוחן את המסורות על הצדקה מתוך דיון במורשת המקראית מחד גיסא, ובהקשרים היווניים־רומיים והנוצריים מאידך גיסא, ולעתים אף משווה את העמדות המופיעות בחיבורים הארץ־ישראליים לעמדות שבתלמוד הבבלי. הקשרים אלו מאפשרים להכיר את חכמי ארץ ישראל ואת תורתם בתוך המציאות ההיסטורית שבה חיו, ובתוך העולם התרבותי שהיו חשופים לו. הדרך שבה קראו החכמים את פסוקי התורה, פירשו ולמדו אותם, ואף פסקו מהם הלכה, קשורה קשר הדוק למציאות חייהם, כלומר גם למעמד כלכלי, לעוני, לצדקה ולדפוסי חיים שנהגו בארץ ישראל בתקופת השלטון הרומי.
הקיבוץ המאוחד
מאת: חנוך בן פזי
תיאור: "האם אין אנו מרומים על ידי המוסר?" עם השאלה הזו יוצא עמנואל לוינס לאחד מן המסעות הפילוסופיים המעניינים ביותר של המאה העשרים. מטרתו לחקור את היחס שבין הצוו המוסרי והחשיבה המוסרית לכינונה של זהות אישית ולעיצובה של חברה. במקום לשאול את השאלה הישירה והפשוטה, כיצד אפשר לבנות ולעצב חיים ראויים כחברה וכמדינה בעולם בעת הזאת? לוינס מעדיף לשאול באופן פרובוקטיבי, האם בכלל מותר להבנות את החיים שלנו בהתאם לכללי המוסר? האם עודף עיסוק בשאלות מוסריות, אינו גורם להחלשה של 'חפץ הקיום', ולצמצום אפשרויות הקיום והחיים שלנו? זו שאלה 'דחופה' לאדם בשלהי המאה העשרים ותחילת המאה העשרים ואחת, והיא גם שאלה דחופה למי שחי בתוך ההקשר הציוני - היהודי והישראלי. עמנואל לוינס הגה, פעל, כתב ולימד בפריז בתוך המרחב הצרפתי, היהודי והכללי האוניברסלי. מתוך השיח הפילוסופי הצרפתי, הפך לוינס להיות אחד מן הפילוסופים החשובים והמשפיעים שפעלו במאה העשרים. כתביו תורגמו ופורסמו במדינות רבות ולשפות רבות, במערב ובמזרח, והשפעתו הולכת וגדלה בשנים שחלפו מאז מותו. הניסיון המוצע בחיבור זה מבקש להעשיר את השיח ההגותי הישראלי בכתיבה הפילוסופית היהודית של מרכז אירופה, על ידי העתקת משנתו של עמנואל לוינס אל תוך הקונטקסט הישראלי, הציוני והדתי. החיבור כולל עיון בכמה מסוגיות היסוד של הזהות הישראלית כמו הזיקה לארץ ישראל, לאומיות יהודית, שלילת הגולה, גאולה ותקומה, השואה והיחסים שבין דת ומדינה. זוהי הזמנה לעיון מחודש ביחס שבין הפרטיקולרי והאוניברסלי בתרבות היהודית, וכקריאה לאחריות מוסרית לפני האדם האחר, כלפי החברה שבתוכה אנו חיים, וכלפי האנושות כולה.
הקיבוץ המאוחד
תיאור: מהדורה זו של המשנה המפורשת והמנוקדת היא מחוליותיו העיקריות של רעיון הכינוס הלאומי של ספרות הדורות. פירושו של פרופ' חנוך אלבק, מחכמי ישראל המובהקים שבדורנו, הוא פרי חקירה מעמיקה של שנים רבות, ועם כל קפדנותו המדעית נוסח בלשון שווה לכל נפש, והוא פותח את שערי המשנה לרווחה לפני כל יודע ספר בישראל, גם לאלה שאינם בקיאים בספרות התלמודית. בצירוף הספר מבוא למשנה.
תיאור: מהדורה זו של המשנה המפורשת והמנוקדת היא מחוליותיו העיקריות של רעיון הכינוס הלאומי של ספרות הדורות. פירושו של פרופ' חנוך אלבק, מחכמי ישראל המובהקים שבדורנו, הוא פרי חקירה מעמיקה של שנים רבות, ועם כל קפדנותו המדעית נוסח בלשון שווה לכל נפש, והוא פותח את שערי המשנה לרווחה לפני כל יודע ספר בישראל, גם לאלה שאינם בקיאים בספרות התלמודית. בצירוף הספר מבוא למשנה.
תיאור: מהדורה זו של המשנה המפורשת והמנוקדת היא מחוליותיו העיקריות של רעיון הכינוס הלאומי של ספרות הדורות. פירושו של פרופ' חנוך אלבק, מחכמי ישראל המובהקים שבדורנו, הוא פרי חקירה מעמיקה של שנים רבות, ועם כל קפדנותו המדעית נוסח בלשון שווה לכל נפש, והוא פותח את שערי המשנה לרווחה לפני כל יודע ספר בישראל, גם לאלה שאינם בקיאים בספרות התלמודית. בצירוף הספר מבוא למשנה.
תיאור: מהדורה זו של המשנה המפורשת והמנוקדת היא מחוליותיו העיקריות של רעיון הכינוס הלאומי של ספרות הדורות. פירושו של פרופ' חנוך אלבק, מחכמי ישראל המובהקים שבדורנו, הוא פרי חקירה מעמיקה של שנים רבות, ועם כל קפדנותו המדעית נוסח בלשון שווה לכל נפש, והוא פותח את שערי המשנה לרווחה לפני כל יודע ספר בישראל, גם לאלה שאינם בקיאים בספרות התלמודית. בצירוף הספר מבוא למשנה.
תיאור: מהדורה זו של המשנה המפורשת והמנוקדת היא מחוליותיו העיקריות של רעיון הכינוס הלאומי של ספרות הדורות. פירושו של פרופ' חנוך אלבק, מחכמי ישראל המובהקים שבדורנו, הוא פרי חקירה מעמיקה של שנים רבות, ועם כל קפדנותו המדעית נוסח בלשון שווה לכל נפש, והוא פותח את שערי המשנה לרווחה לפני כל יודע ספר בישראל, גם לאלה שאינם בקיאים בספרות התלמודית. בצירוף הספר מבוא למשנה.
תיאור: מהדורה זו של המשנה המפורשת והמנוקדת היא מחוליותיו העיקריות של רעיון הכינוס הלאומי של ספרות הדורות. פירושו של פרופ' חנוך אלבק, מחכמי ישראל המובהקים שבדורנו, הוא פרי חקירה מעמיקה של שנים רבות, ועם כל קפדנותו המדעית נוסח בלשון שווה לכל נפש, והוא פותח את שערי המשנה לרווחה לפני כל יודע ספר בישראל, גם לאלה שאינם בקיאים בספרות התלמודית. בצירוף הספר מבוא למשנה.
הצג עוד תוצאות