נמצאו 862 ספרים בקטגוריה
לכל הספרייה
מאת: יצחק דהן
תיאור: גלי ההגירה מהמזרח למערב שאפיינו את המאה ה־20, הכרזת העצמאות של מרוקו, ההתעוררות הלאומית הערבית, הקמת מדינת ישראל, הסכסוך הישראלי-ערבי והמלחמות עם המדינות הערביות במחצית השנייה של המאה ה-20 – כל אלה הביאו לסופה של הקהילה היהודית במרוקו. אולם בשונה מקהילות יהודיות רבות בעולם המוסלמי, תהליך הניתוק ממרוקו נמשך קרוב ל-40 שנה, עובדה המעידה על הקשר המיוחד שהיה לקהילה זו הן עם יושבי הארץ המוסלמים והן עם בית המלוכה. קשר זה נמשך עד היום (2022) בארץ היעד החדשה. סוציולוגים והיסטוריונים רבים חקרו את עלייתם של 250,000 יהודי מרוקו שעלו לישראל במחצית השנייה של המאה ה־20, אולם על הגירתם של 100,000 יהודי מרוקו לארצות המערב נכתב מעט. ספרו של יצחק דהן מציע מסע אינטלקטואלי העוקב אחר יהודים ממרוקו אשר לאחר אלף שנות חיים במדינה זו, קמו במחצית השנייה של המאה ה-20 ונפרדו מערש לידתם: מקנס, פאס, מרקש וקזבלנקה. הם היגרו לפריז, לונדון, ז'נבה, מונטריאול וניו יורק, כמו גם למקומות אחרים, לא-נודעים מבחינתם, אשר שפתם ותרבותם שונות מזו שגדלו עליה. המחבר מציג את ארצות ההגירה, דוברות הצרפתית והאנגלית, וכן את מאפייניהן הייחודיים בתחומי החברה, התרבות והכלכלה, לצד הצגת פסיפס של אנשים וקהילות בעלי גיוון מרתק הנגזר מהשפעות מקומיות. ההיכרות מקרוב של קהילה זו, על תרבותה ומורשתה, הקלה על המחבר את כניסתו לשדה המחקר. כך התאפשר לו להתמקד הן בחקר הקהילות החדשות שיצרו המהגרים בארצות המערב והן בחקר הדרכים שבהן חיזקו המהגרים את זהותם הקולקטיבית על מרכיביה השונים.
רסלינג
מאת: מרטין בובר
תיאור: לא מעט ביוגרפיות חשובות מרחיבות דעת ומשכילות נכתבו על אודות איש הרוח והפילוסוף מרטין בובר – הוגה עז רושם, שהדי הגותו, אמרותיו וכתביו אוחזים בנו גם היום למעלה מחצי מאה לאחר מותו. יחד עם זאת, כל הביוגרפיות יחדיו, חשובות ומעמיקות כפי שהן, אינן משתוות בעוצמתן הספרותית לספרון זה, שניתן לראות בו מעין אוטוביוגרפיה מזוקקת הכתובה בצורה של פרגמנטים קצרים.
נהר ספרים
מאת: שלמה בכר
תיאור: ספרו של שלמה בכר דן בשורה של בעיות אשר נובעות מהמידע המקוטע של התקשורת החברתית בתקופת המלוכה בישראל וביהודה. כיצד תקשר הממסד השלטוני עם האוכלוסייה הנתונה למרותו בתקופה זו? מה היו מטרות התקשורת? מה היו תכני המסר? מי היה קהל היעד למסרים שיצאו מהמרכז השלטוני? באילו אמצעים הועבר המסר מהמוען אל הנמענים? הבסיס לשאלות אלה ולשאלות המסתעפות מהן הוא תיאוריות התקשורת שהתפתחו במהלך המאה ה-20. בספר שלפנינו נעשה שימוש במחקר התקשורת וממצאיו, תוך כדי התאמתם לנסיבות המיוחדות של העת העתיקה על יסוד ההנחה שלחברות שונות יש מבנה הכרתי דומה. בסיס הנתונים של הספר הוא הטקסט המקראי והממצא הארכיאולוגי של התקופה, כל זאת מבלי להיכנס לשאלה הסבוכה בדבר האמינות ההיסטורית של האירועים המתוארים במקרא. הגישה כאן היא טיפולוגית, לא היסטורית, כלומר שגם אם האירוע המתואר לא התרחש במציאות, הרי שהנסיבות המתוארות נבעו מהמציאות התרבותית-חברתית של התקופה, והן המהוות את תשתית הדיון התקשורתי. על סמך הנחה זו מציג המחבר את דפוסי השכנוע של המלכות ומטרותיו; הוא מראה כיצד תמרנה המלכות את נתיניה כך שיקבלו את מטרותיה, כיצד ניצלה את אמצעי השכנוע שעמדו לרשותה לטובת קידום האינטרסים שלה.
רסלינג
מאת: מנחם רצון
תיאור: בתקופה האחרונה גוברת ההתעניינות באברהם אבן עזרא (1164-1089), מגדולי פרשני המקרא ומחשובי ההוגים היהודים בימי הביניים. ספר זה בוחן את העקרונות המדיניים והחברתיים בהגותו של ראב"ע. באופן הזה הוא מהווה השלמה חשובה לשורת מחקרים שהתפרסמו על ראב"ע אשר בוחנים את הגותו הפילוסופית, את מפעל הפרשנות שלו לספרי המקרא, את כתביו האסטרולוגיים ואת עבודתו בשדה הדקדוק. בספרו של מנחם רצון נרקמת לראשונה תמונה מקיפה של השקפת עולמו החברתית והמדינית של ראב"ע, תוך כדי התייחסות למגוון יצירותיו: פרשנות המקרא, חיבוריו המדעיים ואף שיריו. מניתוח כתביו נפרשת לעיני הקורא עמדתו התיאוקרטית של ראב"ע, אשר לפיה האל הוא "המלך באמת". מעקרון יסוד זה נגזרת עמדתו המדינית האנטי-מלוכנית, כמו גם שלילתו החריפה של ראב"ע כל שעבוד של אדם לאדם אחר. אהבת החירות והכמיהה לצדק חברתי עוברות כחוט השני בהגותו. עמדתו ההומנית, אשר מתבטאת בהדגשתו החוזרת את החובה לסייע לכל החלשים בחברה, אלה שמזלם לא שפר עליהם, נקשרת למרכזיות האסטרולוגיה בהשקפת עולמו. הוא מסביר שהמסגרת המדינית והנהגתה הן האמצעי שאמור להגן על האדם מההשפעות האסטרולוגיות השליליות. ראב"ע חוזר ומדגיש שרק חברה מוסרית וצודקת בהנהגת אנשים חכמים תוכל לשרוד. המנהיגים החכמים, כמו הנביא והכהן, נתפסים כאחראים על רמתה המוסרית והשכלית של הקהילה, והם אמורים להנהיג את ההמון כמו פיקח את העיוור. גם חוקי התורה והפולחן במקדש מתפרשים על ידי ראב"ע כאמצעי הגנה מהגזרות האסטרולוגיות, שכן חוקי התורה מיישרים את לבו של האדם מבחינה מוסרית ושכלית ובכך מהווים תנאי חשוב למימוש תכליתו של האדם.
רסלינג
מאת: דב שוורץ, גילה פריבור
תיאור: הכרך מוקדש לזכרו של ביבליוגרף חשוב, ר' שמואל אשכנזי, והוא כולל שורה של מחקרים בתולדות הספר העברי לדורותיו. שלושת המאמרים הפותחים את הקובץ מוקדשים לחקר פעלו של אשכנזי, בדגש מיוחד על סוגות הפרשנות והמוסר (גריס, שוורץ וסטל). ארבעה מאמרים מציגים מהדורות וטקסטים לחיבורים מתוך היצירה היהודית בימי הביניים (שוורץ ושלוסברג, עמנואל, גורפינקל וקאפח). שני מאמרים נוספים עוסקים בטקסטים מן העת החדשה (חבר־חיבובסקי ופרוידנטל). חותמים את הספר שני מאמרים העוסקים ביצירה הספרותית במאה העשרים (בינדיגר ורובין), ומאמר העוסק בתרבות הקריאה בציבור החרדי (פריבור ולפון־קנדלשטיין).
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: אבישר הר-שפי
תיאור: "הספר 'הסיפור הפועל , עיונים חדשים בסיפור החסידי' מעלה תמונה מחקרית חדשה על הסיפורת החסידית. שאלת ראשיתו ומקורותיו של הסיפור החסידי, סוגותיו השונות, מקומו ותפקידו בתנועה החסידית, נידונים בספר באופן מקיף המשלים מרכיב חשוב שהיה חסר במחקר החסידות העכשווי. התובנות המרתקות שעולות בספר על כוחו הפועל של הסיפור, חשיבותן רבה לא רק לחקר החסידות אלא גם לחקר התרבות האנושית, שהדיבור הנרטיבי ממלא בה תפקיד כה מרכזי". (פרופ' צבי מרק)
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: דב שוורץ
תיאור: ספר זה, הרביעי במניין הכרכים פרי עטו של פרופ' דב שוורץ העוסקים בהגותו של הרב סולובייצ'יק, מוקדש בעיקר ליצירתו משלהי שנות השישים של המאה שעברה. מבחינת השיטה הייתה הגותו בשנים אלה פתוחה, ומאמריו ודרשותיו מסתמכים על גישות שונות. מבחינת התכנים מיתן הרי"ד את תפיסת ההתבודדות שלו, והקדיש תשומת לב לקהילה המקראית ולקהילה המודרנית. דמותו של הרב סולובייצ'יק הוארה לא מעט בזכות החיבורים שיצאו לאחר פטירתו, והספר עוסק בתרומה של חיבורים אלה להבנת הממד ההגותי שלו. כקודמיו, אף הדיון בכרך זה מציע קריאה שיטתית בכתיבתו של הרב סולובייצ'יק, ובוחן את מקורותיה הפילוסופיים והפסיכולוגיים.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: אוריאל סימון
תיאור: על חיי המעשה של ר' אברהם אבן עזרא שרדו ידיעות מעטות מאוד, ועל כן אי אפשר לכתוב ביוגרפיה שלו. לעומת זאת, יש בכתביו שהגיעו לידינו מידע רב על חיי הרוח שלו, המאפשר להרכיב דיוקן אינטלקטואלי. מידע זה מספק לנו גם תשובות לשאלות נוספות, כגון: מהו איש אשכולות ספרדי? מדוע לא עלה ראב"ע לארץ־ישראל? מדוע עזב את ספרד? מהן שלוש המתכונות של פירושיו לתורה? בנוסף, נידונים בספר המתחים שבין עקרון שוויון הדורות לבין יתרון חכמת חז"ל, בין נאמנותיות לבין ביקורתיות במחשבת אבן עזרא, כמו גם דיון בנושא שלילת החושניות ודחיית הנשים של אבן עזרא.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: ברכה אליצור
תיאור: "דיוקן בשביל הדורות" עוקב אחר קבוצה של דמויות מקראיות, שזכו לעיצוב מחודש במסורות מימי בית שני, המשנה והתלמוד. השאלה המסקרנת העומדת בבסיסו של המחקר היא מהו הגורם לתנודות באופי פרשנות מעשיהם, לעיתים דמות המוצגת במקרא באופן שלילי, נצבת במלוא פארה בספרות המאוחרת, ולהפך: דמות מקראית חיובית עטופה בביקורת המפקפקת בטוהר מעשיה.

המעקב אחר אופי התגבשות המסורות על דמויות מקראיות פותח צוהר רחב לחשיפת שלבי התפתחות נסתרים של תקופות היצירה, ומאפשר לשרטט אפיונים חברתיים, דתיים ופולמוסיים שלעיתים הוסוו בסוגות ההלכתיות והאגדיות, או שהוצגו מנקודות מבט חד ממדיות. חשיפות אלו מאפשרות הבנה מעמיקה ושלמה יותר של המסורות השונות.

בספר שלפנינו, הדמויות המקראיות הן אמנם אבני בניין, אולם עיקר עיסוקו הוא בהעמקת ההכרות עם מי שבחר לעסוק בהן, ולייחס להן מניעים ומעשים שאינם נצמדים למתואר בפסוקים. ככל שהמרחק בין הדמות המקורית לדמות בלבושה החדש הוא גדול יותר, כן נדרשת הבנת מניעיו של הדורש, הכרת סביבתו התרבותית־חברתית ולעיתים אף הביוגרפית.

הספר מחולק לארבעה שערים, העוסקים באתגרי חיי היהודים בדורות שמבית שני ועד לתקופת התלמוד: ישראל ושכניו הנכרים, ייחוס וגדולה בתורה, הנהגה, מעמד הנשים. בכל חלק נבחרו אבות טיפוס מקראיים שהיוו בסיס להבעת עמדותיהם של הדרשנים בכל אחד מהתחומים. הערכת אב הטיפוס לחיוב או לשלילה, התכונות שיוחסו לו, והחירות שנטל הדרשן בפרשנות מעשיו בשונה מהמתואר במקרא, הן רסיסי המידע שבאמצעותם ניתן לעמוד על השקפותיהם המגוונות של יוצרי המסורות והדרשות.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: חנוך בן פזי
תיאור: ספרו של חנוך בן-פזי מבקש להעניק משמעות מוסרית למעשה הפרשנות. הוא עוקב אחר תורת הפרשנות של עמנואל לוינס ומציע לראות את היחס שבין בני אדם לספרים כאחד האופנים שבהם הקיום האנושי בא לידי ביטוי, כזה המאפשר לאדם לחיות חיים ראויים ומוסריים. העיון במשמעותו של הספר ובמשמעותה של הקריאה הוא האתגר העומד ביסודו של חיבור זה. ספר זה יכול לשמש צוהר לעולמה המרתק והעשיר של ההרמנויטיקה, כמו גם לשמש מדריך לעולמו של עמנואל לוינס אשר מחבר בין שני עולמות – העולם הפילוסופי והעולם התלמודי, כלומר מעמיד את האפשרות להתבונן בעין פילוסופית בחכמה היהודית ובספרות התלמודית שעיצבה אותה, לצד האפשרות להוסיף בעולם הפילוסופי את המחשבה הייחודית של התלמוד. הספר מציע לקוראיו מבט מחודש ומרענן על הכינוי עם-הספר, ועל אודות מקומם של הספרים בתרבות היהודית שהוקסמה ועדיין נפעמת מהממד הקיומי האנושי שמתקיים בספר. המשמעות המוסרית של פעולת הפרשנות היא האתגר שמעסיק את החיבור הנוכחי. הכוונה אינה רק לעצם הזכות של האדם לפרש, וגם לא לחשיבותה של הפרשנות בהיותה מתווכת ספר ביחס לקורא חדש, אלא באשר לאופיה המיוחד של הפרשנות כחלק משדה האתיקה. לרצות לפרש משמעו לתת כבוד לאדם אשר לו אתה מקשיב, משמעו להעריך את הטקסט שאתה קורא, משמעו גם לרצות לחלוק את ההבנה שלך עם החברה הסובבת אותך. תורת הפרשנות כפי שמוצגת כאן אינה שיח מנוכר של חוקרים על דרכי הידע ועל דרכי המחקר המדעי, שכן יש משמעות מוסרית למעשה הפרשנות, ויש אחריות מוסרית לאופן שבו אדם מפרש טקסט. ומכאן שחיבור זה תובע מקוראיו לשאת באחריות לפרשנותם: במחקר, באמנות, בספרות, בהלכה ובמדע.
רסלינג
מאת: גלעד ששון
תיאור: שלמה המלך הוא מהדמויות המורכבות והמעניינות במקרא, בעיקר לאור המפנה החד שלו ושל מלכותו משיא לשפל. שלמה החל כמלך חכם ועשיר שבנה את בית המקדש, אבל סיים את חייו בשיתוף פעולה עם העבודה הזרה של נשותיו הנוכריות הרבות בשעה שממלכתו נחלשה. מורכבות זו ריתקה גם את חז"ל, והוא קיבל התייחסות נרחבת ביצירותיהם. בספר הזה נאספו המקורות התלמודיים והמדרשיים שעוסקים בשלמה על פי נושאים מרכזיים בביוגרפיה שלו: חכמתו, ספריו, בניית בית המקדש, נישואיו לבת פרעה, חטאיו וקשריו עם שדים.

ניתוח המקורות האלה חושף את עמדות חז"ל בכמה סוגיות: חכמת התורה לעומת החכמה ההלניסטית, היחס לספרי המקרא שיש בהם בעיות תיאולוגיות ומוסריות, חטא הגאווה, השדים בעולמם של החכמים, משיחיות יהודית ונוצרית ועוד. לא אחת מתברר שעמדות החכמים נובעות מתוך התמודדותם עם בעלי גישות אחרות ביחס לשלמה, מבית (בתי מדרש אחרים) ומחוץ, בין שהם בני ברית (יהודים-הלניסטיים) ובין שאינם בני ברית (נוצרים ופגאנים).

מניתוח המקורות עולה שהחכמים התלבטו בשאלה כיצד להסביר את המעבר החד של שלמה ממצב קיצוני אחד למשנהו. כיצד מלך שהגיע לשיאים יוצאי דופן הופך את עורו? בעוד שהיו חכמים שהשלימו עם התיאור הזה, התנגדו לו חכמים אחרים אשר ביקשו לראות את שלמה כדמות אחידה. יש שראו בשלמה דמות אחידה וחיובית – מלך שלא חטא בסוף ימיו. לעומתם, ראו חכמים אחרים בשלמה דמות שלילית שלא הגיעה כלל לשיא, וכבר בשלבים הראשונים של מלכותו נגלו מגרעותיו.
רסלינג
מאת: חוה שלום־גיא
תיאור: ספרה של חוה שלום-גיא בוחן את מחזור הסיפורים על גדעון המקראי (שופטים ו–ט) לאור מקבילותיו הספרותיות לסוגיהן השונים – מקבילות פנימיות, כלומר מסורות מקבילות בתוך מחזור הסיפורים, ומקבילות חיצוניות, כלומר מקבילות בין המחזור הנבחן לבין מסורות ספרותיות, הן בגופו של ספר שופטים והן בספרים היסטוריוגרפים אחרים במקרא.

בחשיפה של המגמות והפולמוסים הסמויים אשר באים לידי ביטוי בהצבת המקבילות הספרותיות זו מול זו, נפתח בפנינו צוהר לעולמה של הפרשנות הפנים-מקראית הגלויה, ובעיקר הסמויה, על דרכיה ומניעיה. אולם תופעת המקבילות הספרותיות אינה ייחודית למחזור הסיפורים על גדעון אלא רווחת בסיפורת ההיסטוריוגרפית כולה, והיא כוח מניע ביצירתה. לפיכך העיון השיטתי במקבילות הספרותיות במחזור גדעון, על היבטיו השונים ועל ההשלכות הנובעות ממנו, עשוי לסייע בהבנת דרכי צמיחתה והתהוותה של הסיפורת ההיסטוריוגרפית המקראית על מחזורי הסיפורים שבה.

העיון במחזור גדעון ממחיש את מורכבותם של התהליכים שהובילו ליצירת מסורות ספרותיות וגיבושן לכדי מחזורי סיפורים. כמו כן הוא מעיד על השימוש שעשו יוצרים באבני בניין מיצירות ידועות, קודמות או בנות-זמנם, בחיבור יצירותיהם, לרוב על דרך האנלוגיה הסמויה, בציפייה שקוראיהן הבקיאים במורשת הספרותית יהיו מודעים לשימוש ויסיקו מההשוואה את המסקנות המתבקשות.
רסלינג
מאת: יצחק בנימיני
תיאור: השיח התיאולוגי בכלל והמונותיאיסטי בפרט. במיוחד התחדדה השאלה אודות אופק הביקורתיות של שדה התיאולוגיה המונותיאיסטית והאופנים שאופק ביקורתי זה יכול לדמיין לעצמו גרעין קדם-דתי דוגמת המסורתיות. יתר על כן, אין לבנימיני אג'נדה, אין תיאולוגיה, אין דרך, אין ארץ ואין דרך ארץ, אין עמדה אודות אלוהים, יהדות, נצרות, אלא רצף ארוך של שאלות שמתרסקות לתוך התשובות והחוצה מהן. הוא אינו יודע. הוא אינו מאמין. הוא אינו לא מאמין. מועקות תיאולוגיות אלו שלחו את המחבר לבחון את מעמדו של הקורא והכתב והקורא במסה על "האנוכתב" כתרכובת של הקורא-המילה-הכותב, את שאלת הבריאה של האלוהים בפתיחה של ספר בראשית כבסיס לתיאולוגיה מסורתית שבה האלוהים תלוי באדם ואינו גורם טרנסצנדנטי לחלוטין, את האפשרות לתקווה אמנציפטורית דרך היפוך בתוך המרחב המיתי ו/או התיאולוגי, את יחסי המקף בין היהדות לנצרות בתוך לוגיקת המושג של היהודו-נצרות וגרעין הקורבניות בתוך לוגיקה זו, את גרעין ה"ככה" באמונה היהודית דרך משנתו של הרב שג"ר בפרט ובמונותיאיזם בכלל, את הלוגיקה הטופולוגית בין המונותיאיזם לבין התיאולוגיה הביקורתית ואת המבנה הממקם את ההמתנה למשיח בתוך השיח המונותיאיסטי, את ניסיונותיו להמשיך לדמיין עוד אברהמים לא צייתניים אחרי הריבוי של פרנץ קפקא, את התקיעות של הסובייקט המערבי בתוך מרחב הטראומה של האחר האלוהי, ו… את הבחינה של מושג האלוהים כעצם הנוסחה שמנהלת את השיח התיאולוגי.
רסלינג
מאת: זאב ספראי, חנה ספראי
תיאור: מסכת יבמות עוסקת בעיקרה בדיני ייבום, הדינים סבוכים שכן כל טעות בייבום הרת אסון. אסור לאח לשאת את אשת אחיו שלא במסגרת ייבום. הנישואים בין בני משפחה (אדם הנושא את בת אחיו) הקשו גם הם על קיום המצווה, שכן נוצרו מצבים שהאישה אסורה ליבמה למרות שהייתה מותרת לאחיו הנפטר. בנוסף, מקרה של מוות, חליצה או ייבום הם טראומה משפחתית וקהילתית. במסגרת המסכת סדרה של דיונים במקרים משפחתיים מסובכים, חלקם תיאורטיים. עוד במסכת עיסוק בעדות נשים ובעדות עד אחד ועוד נושאי משנה.
תבונות
מאת: ציפורה יבין
תיאור: ספר זה מציג תיאולוגיה פמיניסטית חדשה אשר מכריחה את הקוראים לקריאה חדשה של התנ"ך. ציפי יבין מעגנת את דבריה מצד אחד בדיון פילולוגי-היסטורי-פוזיטיביסטי, אשר נסמך על רזי השפה העברית ומכמניה, ומצד שני היא מחלצת מתוך הכתוב את דמותה של שׂרי כשוות מעמד לאברם, כמנהיגה לְעמה הקדום ישראל. המחברת קוראת מחדש את הטקסט המקראי ומסתמכת על נתונים מתוך הסיפור התנ"כי ומדרשי חז"ל, לצד הסתמכות על הפרשנות המקראית לדורותיה והספרות הפמיניסטית שנכתבה בשנים האחרונות, מה שמאפשר לראות את החיבור שלפנינו בממד מיתי-אידיאולוגי-לאומי, אשר יוצר הבנה חדשה ביחס לדמותם של אבות עם ישראל הקדום ואמהותיו וזהות האומה לאחר גלות בבל. התיאורים בספר מפיחים חיים בדמותה של שׂרי; הם מעצבים אותה באופן אנושי ומעמיק, תוך כדי כך שהם משלימים את הייצוג החסר שלה בטקסט המקראי הלאקוני. דמותה של שׂרי, כמו דמותן של מרים ודבורה בשִירות העלילה בתנ"ך – לצד מנהיגות-עם קדומות ומְלכוֹת כמו חֶבָּ מלכת אוגרית ו"בעלת האריות" הכנענית – מעידים על גרעינים היסטוריים ששרדו בכתוב המקראי ומחוצה לו; הם מסייעים בידי המחברת לבנות את דמותה של שׂרי כדמות מלכּה-אֵלה קדומה ועצמאית, נערצת על ידי שבטי הצפון אשר מתייחסים אליה. אלמנטים אלה בונים את הסיפור המקראי כסיפור בעל מבנה סמיוטי ובעל השלכות פוליטיות – כאז כן עתה. ספרה של ציפי יבין מניח נדבך חדש בהגות היהודית החדשה אשר מעיזה לערער על תפישות שהשתרשו בחשיבה המקראית של השנים האחרונות. לפנינו ניסיון מרתק לנסח מחדש את היחסים בין אברם ושׂרי, אבותינו הקדומים, ולראותם גם לאור הספרות העשירה של המזרח הקדום. אברם ושׂרי – שתי ישויות פוליטיות ושתי ביוגרפיות המקבילות זו לזו, אשר נאבקות על מקומן בהיסטוריה הלאומית ובזיכרון הקולקטיבי של עם ישראל .
רסלינג
מאת: דניאל שפרבר
תיאור: כבר תמה התקופה בה לא היה נשמע קולה של האשה בבית הכנסת ובעולמה של ההלכה, ואילו כעת נשים משמשות כראשי קהילות, כרבניות, כפוסקות, כמפקחות כשרות וכדומה. עתה הגיע הזמן להרחיב עוד יותר את תחומי פעילותן ההלכתית במסגרות נוספות ומגוונות, כגון בסנדקאות, מילה, שחיטה, תקיעת שופר, ועוד. ספר זה, סדר נשי, מבקש לבדוק את האפשרויות השונות בהרחבת הפעילות ההלכתית של נשים, תוך שמירה קפדנית על גבולות ההלכה. כל פרק ופרק בא לתת לגיטימציה והכשר הלכתיים ומבוססים לחלקן הפעיל של נשים בתחומים הלכתיים מסוימים, ובכך לפתוח בפניהן מרחבים חדשים למעורבותן בפעילות הלכתית. הספר עשוי לשרת היטב גברים ונשים, מוסדות תפילה וארגונים חברתיים מכל הסוגים והזרמים, רבנים ורבניות, וכל מי שמתעניין בהתחדשות ובהרחבה של ההלכה בימינו, בתוך תחומי ההלכה.
הוצאת ראובן מס בע"מ, ירושלים
מאת: אילן וואיה
תיאור: המבי"ט (ר' משה בן יוסף מטראני, 1580-1500),  ומנסה להשלים פער בנושא דמותו של חכם זה, שהיה אחד מחכמי צפת הבולטים במאה השש־עשרה. ייחודו של הספר הוא העיסוק ב"דמות האדם השלמה", כפי שרואה אותה המבי"ט אל מול כתביהם של מקצת חכמי המוסר, הן מתקופות קודמות, הן מתקופתו, ואף מעט לאחריה. הספר דן גם בבעיות שהתעוררו בתקופתו, דוגמת: אנוסים, גאולה וגירושין, וחושף את ביקורתו על התופעות החברתיות בחברה היהודית, לא רק בעיר צפת אלא גם בערים נוספות ברחבי האימפריה העות'מאנית, שעניינם: פרישות מן החברה, עשירים ועניים, חירות ההוראה ואלימות פיזית ומילולית. הספר מציע התבוננות מקורית ומחקרית בנושאים מגוונים, חשובים ועלומים, על־פי כתביו של המבי"ט ומציג תמונה רחבה יותר מזו שהייתה ידועה עד כה אודות משנתו החברתית והמוסרית.
הוצאת ראובן מס בע"מ, ירושלים
מאת: חני הרן סמית
תיאור: מה מהותו של הניגון בעולמו של ר' נחמן מברסלב, ומה תרומתו הייחודית לחוויה הדתית על פי משנתו? ספר זה מציג תובנות חדשות על "הנקודות הטובות", מושג מפתח בהגותו של ר' נחמן המייצג את ליבת החסד והקדושה בנפש האדם. תורת הנקודות הטובות, הנוגעת במישרין ובעקיפין בנושאים רבים במשנתו של ר' נחמן, התפתחה בשלבים במשך כעשר שנים, החל בתורותיו המוקדמות וכלה ב"מעשה משבעה קבצנים" ובדרשתו האחרונה. ההקשר המוזיקלי של תהליך איתור הנקודות הטובות ב"עצמי" ובזולת, תהליך המביא לידי טרנספורמציה רוחנית ואף משמש אמצעי לקיום העולם, נחשף כאן. תפיסתו של ר' נחמן בדבר התפקיד הרוחני והדתי שהמוזיקה ממלאה בחייהם ובמנהיגותם של צדיקים לסוגיהם, וכן בחייו ובמנהיגותו שלו, נבחנת בספר כולו מתוך הידרשות למקורות מן המדרש ומן הקבלה. בייחוד מודגשת החשיבות של היצירתיות ושל ההתחדשות בתהליך המשיחי, שבו החסד האנושי והמוזיקה בונים יחדיו גשר בין הזמני לעל-זמני ובין האדם לאל. חידושו של הספר במבט הכולל שהוא מציע על מקומו המרכזי של הניגון בתפיסת העולם של ר' נחמן, הן כדרך אידאלית לעבודת האל הן כמטפורה לחיי הדת. מתוך בירור משמעות המושג "ניגון" וזיקתו לחסד מתבארים כאן בראשונה כמה רעיונות יסוד בהגותו של ר' נחמן. דמותו המרתקת מוארת מזווית חדשה, ובתוך כך נחשף כוחה הייחודי של המוזיקה, כחוויה רוחנית-אמונית, להחיות ולחבר, לפרוץ דרך, לרפא ולתקן.
מוסד ביאליק
מאת: נגה איילי-דרשן
תיאור: בריאת התנינים הגדולים, שביית הלויתן, הדריכה על במתי ים והקדשתו של הר צפון – במוטיבים מקראיים אלו מהדהד הסיפור המפורסם ביותר שנוצר באזורנו, סיפור מלחמת אל הסער בים. גרעינו של הסיפור התגבש לפני יותר מארבעת אלפים שנה על חופו המזרחי של הים התיכון. במשך מאות השנים שלאחר כך התפתח הסיפור, התפצל ונטמע בקרב שאר תרבויות המזרח הקרוב הקדום, והשפעתו עליהן ועל ספרויותיהן היתה מכרעת. ספר זה מתחקה לראשונה אחר כל גרסותיו הקדומות של הסיפור המצויות בידינו היום, כפי ששרדו בכתביהן של ערי סוריה, מצרים, חת, אוגרית, מסופוטמיה וישראל, ודן בנוסחותיו של הסיפור ודרכי הפצתו, התקבלותו וטמיעתו בכל מקום ומקום. בכתובים הנידונים כאן: מכתבו של שגריר מארי בחלב; פפירוס עשתרת ממצרים; שירת הים, אגדת פִּשַישַה, שירת חֶדַמוּ ושירת אֻלִכֻּמִי מחת; עלילות בעל מאוגרית; אֶנֻמַה אֶלִש ממסופוטמיה; ופרקים מהספרות המקראית. בתום האלף השני לפסה"נ לא היתה ולו ממלכה אחת במזרח הקדום שלא הושפעה מסיפור מלחמת אל הסער בים. עקבותיו זורעים אור על התמורות התיאולוגיות, החברתיות, והמדיניות שחלו בקרב עמים אלו, על השיתוף התרבותי שהיה ביניהם, ועל הרקע להתהוותה של הספרות המקראית, הצעירה מבין אלו הנידונות כאן.
מוסד ביאליק
מאת: לאה אורנט
תיאור: ספר זה עוסק במהותה ובמשמעותה של האמונה על פי ההגות הפילוסופית והתאולוגית הכללית והיהודית, המציעה קשת רחבה של עמדות, הגדרות, אפיונים והנמקות. המחברת מציעה עיון במגוון מייצג של עמדות וגישות בנושא זה, ומגלה כאן צד שווה המשמש תֵזה מלכדת.

לפני הקורא נפרס ריבוי האנפין של האמונה: מצד אחד מופיעה האמונה המסתברת, כאשר היא נשענת על השגות האדם - השגות שכליות, אינטואיטיביות ואחרות, ומצד אחר היא מופיעה כאשר כל ההשגות משתברות לנוכח הטרנסצנדנטי, החורג מכל השגה או הבנה. מתח זה חושף את כפל פניה של האמונה: מלכתחילה אין אדם מאמין, אלא אם כן הוא נאחז באמונתו באמצעות השגותיו הקוגניטיביות, אך מנגד, אמונת האדם היא הכרה בנבצרות כל ההשגות לנוכח הבלתי־מושג. ההגות היהודית נוטה מלכתחילה לראות את יסוד האמונה לא בהשגות האדם, אלא בהתגלות הטרנסצנדנטית הכופה "הר כגיגית". אבל התפיסה של "תורה מן השמיים" קונה לה משמעות רק כאשר "לא בשמיים היא", תורה שתואמת את עולמם של בני אנוש בארץ שניתנה לבני אדם.
מוסד ביאליק
מאת: נילי שופק
תיאור: תרגום ראשון זה לעברית של מכלול יצירות החכמה המצריות מציג לפני הקורא העברי את עולמה של ספרות החכמה המצרית הקדומה, שפרחה מאמצע האלף השלישי לפסה"נ עד המאות הראשונות לספירה, והיא אקטואלית עד היום הזה. רוב יצירות החכמה המצרית נוסחו כהוראות אב לבנו, נלמדו בבית הספר ושימשו ספרי עזר לפקידים הבכירים. הן זורעות אור על המחשבה, הערכים והאמונות והדעות של המצרי הקדום בתחומי החיים השונים. מכל ספרויות החכמה הקדומות שנתגלו במזרח התיכון ספרות החכמה המצריתהיא הר לוונטית ביותר לספרות החכמה המקראית, ותרומתה להבנתה עצומה. חלקו הראשון של הספר הוא מבוא לספרות החכמה המצרית, ובו דיון בסוגיה השונים ובמאפייניהם, באידיאולוגיה שלה, רקעה החברתי, שלבי התפתחותה, מחבריה ותרומתה לחקר החכמה המקראית. בחלק השני מובא תרגום של היצירות מן המקור המצרי בלוויית מבואות ופירושים.
מוסד ביאליק
מאת: גיא דרשן
תיאור: למרות שפע ההקבלות הספרותיות בין המקרא ובין ספרות המזרח הקדום, ובמיוחד העולם המסופוטמי, לא נמצאה בו הקבלה צורנית ורעיונית לסוגה הניצבת ביסוד סידורו של ספר בראשית - רצף סיפורי בסידור גנאולוגי מראשית האנושות ועד ראשית העם. כיצד זה? האם היא פרי פיתוח מקורי של סופרי המקרא?

ספר זה מבקש להאיר על התהוותו של ספר בראשית ועל הסוגה הייחודית 'סיפורי מוֹצָא', הניצבת בתשתית מקורותיו, מנקודת מבט חדשה, באמצעות הקבלות מן הכתיבה הגנאלוגית והמיתוְגרפית של העולם היווני בתקופה הארכאית ובראשית התקופה הקלסית (מאות ז'–ה' לפסה"נ), וממסורות מהעולם הפיניקי והלוּוִי של האלף הראשון לפסה"נ.

הספר מאפיין את סוגת סיפורי המוצא, ולראשונה בחקר המקרא, מתחקה אחר מקורה של סוגה ייחודית זו, שלבי התפתחותה והנסיבות ההיסטוריות שהובילו להופעתה במקרא ובספרות הסביבה - למן מקורות ההשראה שלה במסופוטמיה ועד ביסוסה באגן התיכון המזרחי ברבע השני של האלף הראשון לפסה"נ. ספר זה פונה לכל המתעניין בשאלת התהוותו של ספר בראשית בפרט וביצירה המקראית בכלל, וכן לכל המבקש להכיר את הקשרים והזיקות בין תרבויות אגן הים התיכון במחצית הראשונה של האלף הראשון לפסה"נ.
מוסד ביאליק
מאת: נגה בן-ששון
תיאור: מסע עם אשת לוט חוקר את מוטיב המבט האסור לאחור ואת מבטה של אשת לוט כמייצגים תופעה חיה הנוכחת בעולם הרוח ובחיי הנפש.
הספר מזמין את קוראיו למסע בעל תחנות מרובות; תחילתו בעיון מעמיק בפרקי מקרא, שם נפגוש את משפחת לוט, משה, יונה וערפה – אלו המבקשים נתיב למבטם ולמסעותיהם – והמשכו בעיון במדרש ובספרות בת זמננו. לצד דברי מדרש עתיקים יפגוש הקורא שירה צעירה, נובלה נועזת ובלוג אינטרנטי, שכותביהם פנו אל הסיפור המקראי וביקשו להסיר ממנו את המלח ולהשיב לו חיים.
התחנה האחרונה שאליה חותר המסע הרב-תחומי הזה ממוקמת במרחב הנפשי-הביבליותרפי, ובה ייחשפו הקוראים לקולותיהם של אלו שנענו להזמנה להגיב בשיחה או בכתב על הסיפור המקראי על אשת לוט. תגובותיהם של מגוון אנשים בני גילים שונים זוכות לדיון מעמיק ורגיש, המעיד על הקשר שאינו ניתן להתרה בין המבט לאחור ובין היכולת לספר סיפור.
במתח שבין האסור למותר, מסע עם אשת לוט מלמד כיצד אפשר להשיב את המבט, ליצור בעזרת סיפור גשר אל "האחור", לשחרר טראומות רבות ולסלול נתיב לתנועה נפשית ולשינוי.
הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפהפרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: נטלי אקון
תיאור: עם היעלמותם של נושאי מסורת העברית המרוקאית בא ספר זה להנציח את העברית שהשרישו חכמי מרוקו בבתי המדרש ולתאר את הגייתה של אחת המסורות המרכזיות של הלשון העברית.
מבעד למסורת העברית המרוקאית חושף הספר את זהותה הייחודית של הקהילה היהודית. מצד אחד הוא מתעד את זיקתה ההדוקה למסורות הקדומות: הטברנית, הארץ ישראלית והבבלית, ומן הצד האחר מושקעת בו תשומת לב מיוחדת למגע הלשוני-חברתי בין התרבות העברית-יהודית ובין המודרניות ותרבויות ערב ומערב.
מהי דרך הקריאה המרוקאית המדויקת והאותנטית של יהודי מרוקו? עד כמה השפיעה הסביבה הרב לשונית והרב תרבותית שבה חיו על מסורת העברית המקורית עתיקת היומין? והיכן ממוקמת מסורת העברית המרוקאית על הרצף שבין התנכרות לתרבות המקומית ובין הזדהות עימה?
יד יצחק בן-צבי
מאת: שמעון גרשון רוזנברג
תיאור: קץ עידן האידיאולוגיות הגדולות והאמיתות המוחלטות, שהוא ממאפייני הפוסטמודרניזם, מאיים לרוב על המחשבה הדתית, התופסת רעיונות כגון אלה כמפרקי זהות העלולים להחליש את המחויבות הדתית. העובדה כי רבים חיים כיום בתודעה פוסטמודרנית מקשה על הנחלת השקפת עולם סדורה בכלל, והדבר נכון פי כמה לגבי העולם הדתי שממהותו שואף להעניק משמעות לחיי הפרט והכלל בתוך מסגרת תבונית מסודרת. רוב הניסיונות לגשר על הפער הזה כרוכים בביטול הערך של המצב הפוסטמודרני ולמעשה בסוג של עצימת עיניים אל מול תכניו.
לא כן הספר לוחות ושברי לוחות, המתמודד עם שאלות נוקבות שמעלה הפוסטמודרניזם; שאלות כגון ערך החיים הדתיים, מוסריות, דמוקרטיה, ציונות וניו אייג'. מחבר הספר, הרב שג"ר, אף טוען כי לא ניתן לקיים חיים דתיים ומוסריים שלמים בתקופתנו ללא אימוץ ביקורתי של חלק מתפיסות הפוסטמודרניזם. לדעתו, תפיסות אלה לא מביאות בהכרח להתפרקות דתית וערכית אלא להיפך – ליצירת עולם דתי וערכי אותנטי ומלא חיוניות. הספר מכיל מענה של ממש למצוקות הפרט בראשית המאה העשרים ואחת ובד בבד פורש חזון חברתי עכשווי, רלוונטי מאין כמוהו. (המעטפת האחורית).
מאת: יאיר אלדן
תיאור: באין מוסדות מוסמכים ומוכרים של אכיפה וענישה הפך החרם לאמצעי המרכזי המשמר את סמכותם של חכמים. הנידוי והחרם לא היו רק כלים להטלת מוראם של פרנסי הציבור אלא גם מילאו תפקיד חשוב בשמירה על יציבות חברתית ועל אורחות חיים תקינים המאפשרים את החיים יחד בקהילה היהודית. הנידוי נחשב "בית סוהר בלי מנעול", "כבלי ברזל שאין העין רואה אותם והגוף מרגישם מאוד", "מיתה אזרחית". ובכן, מה טיבה של המערכת החברתית הזאת? מהי מיתה אזרחית? כיצד פועל בית הסוהר בלי מנעול, מהם כלליו, מהן השפעותיו ואיך אמור הגוף להרגיש את הכבלים הבלתי נראים? יאיר אלדן עומד על הקשר ההדוק שבין נידוי ומוות המופיע בספרות חז"ל. טענתו העיקרית היא שהקישור העתיק בין נידוי ואבלות הוא כפול פנים: הוא מבטא את התאבלותו של המנודה על מותו החברתי אבל גם את הפיכתו של המנודה עצמו למת מהלך בתוך תחומי הקהילה. כאן מתגלה הייחוד של מנגנון הנידוי אצל חז"ל: המנודה מאבד את הפנים החברתיים שלו אבל שומר על היותו פועל-חברתי. כתוצאה מכך, הוא חווה את המוות החברתי שלו שוב ושוב מכיוון שהוא עדיין, רשמית, חבר בעל זכויות בקהילה. מנהגי האבלות שנוהג המנודה אינם רק לשם ביזויו אלא מהווים שיקוף של תחושת ההיעלמות של המנודה מהעולם ושל חוויית מותו החברתי, ובד בבד הם גם גורמים להפיכתו לדוחה ומגעיל בעיני הסביבה החברתית הקרובה שלו. ניתוח הקשר בין נידוי ואבלות מביא את אלדן למסקנה מפתיעה: במרכז הקאנון היהודי מופיעה גישה אשר לפיה מנהגי האבלות שנוהג האבל הם אמצעי להשתיק את טענותיו כלפי האל ואת כעסו כלפי הקהילה וכלפי עצמו.
רסלינג
מאת: רגב יעקובוביץ
תיאור: ספרו החשוב של רגב יעקובוביץ עוסק בהגותו המקראית של מרטין בובר, אשר לא אחת נדחקה לקרן זווית אל מול מגוון תחומי הדעת שבהם עסק במשך כשישה עשורים מרתקים וסוערים מראשיתה של המאה ה-20. פועלו הרחב של בובר בתחום המקרא מואר בספר זה בזיקה להגשמה הציונית, תוך מתן דגש על כך שהדיאלוג בין התחומים מלמד על ייחודיות תורתו הדיאלוגית במבחן החיים. הספר עוקב בצורה מעמיקה אחר האופן שבו בובר מנהיר עדויות חיים מההיסטוריה הקדומה של עם ישראל המבקשות אחר ייעוד לאומי שקשור לאתגר ההגשמה של האידיאה האמונית המזוהה עם רעיון הברית ומלכות שמיים. תורת הנביאים, המזדקקת בקריאתו את עדויות הזיכרון הקולקטיבי במקרא, היא המבשרת לאדם היחיד ולעם שמבחן החיים המשמעותיים קשור להכרה בנוכחותו של דיאלוג עם האלוהי, אגב ניסיון להגשימו במינימום עוול בחיים החברתיים. התפתחותו האינטלקטואלית והמנהיגותית של בובר, המזוהה עם ראליזם מאמין, נשענת על עבודותיו המוקדמות על החסידות כמו גם על תפיסתו הדיאלוגית המתגבשת בחיבורו "אני אתה", לצד תובנותיו ממלאכת תרגום המקרא לגרמנית עם שותפו פרנץ רוזנצוויג. דרך קריאתו של בובר את המקרא – על חולשותיה ומגבלותיה ברוח זמנה – מתבררת כמקור השראה לנתיבי יצירה וחיים, היום יותר מתמיד במציאות הישראלית, בכמיהה המבקשת אחר דיאלוג מחודש עם העולם הרוחני והחוויה הדתית, תוך תשומת לב לחובה המוסרית הנדרשת מגילוי פני האדם.
רסלינג
מאת: נינה פינטו–אבקסיס
תיאור: בין שלוש התרבויות של טיטואן, בירתה של מרוקו הספרדית - התרבות היהודית, התרבות הנוצרית והתרבות המוסלמית - התקיימו יחסים מורכבים ברבע השני והשלישי של המאה העשרים, התקופה שבה מתרכזים המחקרים המוצגים בספר זה. היבטים שונים של יחסי גומלין בין־תרבותיים ניכרים בסיפורים על אודות מקום קונקרטי ובאגדות מקום, בטקסים, באמירות פואטיות מן הרחוב ובשפת החכתייה, שאותם בוחן הספר בשיטות ובמתודות מתחומים מגוונים: הפולקלור ולימודי התרבות, חקר הספרות העממית, הסמנטיקה והסוציולינגוויסטיקה.

פרקי הספר מוקדשים לחמש סוגיות מרכזיות מהווי חיי היהודים בטיטואן שלא נחקרו עד כה באופן ממוקד. הספר תורם גם לחקר מצבים בין־תרבותיים אחרים אשר התקיימו בעבר ומתקיימים כיום באירופה, בארצות הברית, בישראל ובמקומות אחרים בעולם, והוא מקנה תובנות חדשות על מצבים סבוכים הנובעים ממגעים בין תרבויות, באשר הן.
יד יצחק בן-צבי
מאת: יהושע גרנט
תיאור: יוסף אבן אביתור - משורר פורה ומקורי שפעל בספרד, ולאחר מכן במזרח, בסוף המאה העשירית — נמנה עם גדולי יוצריה של שירת הקודש העברית לדורותיה. בספר זה מתפרסם לראשונה מקבץ מקיף ומגוון של יצירותיו שביסודן מזמורי תהילים: פיוטים לציון מאורעות במעגל החיים, לשבת ולמועדים, ואף סדרת 'שבחות' יחידה במינה המבוססת על חמישה־עשר מזמורי 'שיר המעלות'. יצירות אלה הוהדרו על פי עשרות מקורות, רובם ככולם כתבי יד קדומים מגניזת קהיר, בלוויית חילופי נוסח וביאור מפורט.
חלקו הראשון של הספר מוקדש לעיון בלשונם של פיוטי אבן אביתור ובאמנות השיר המתגלמת בהם. מרקמהּ הפואטי הייחודי, ה'היפרטקסטואלי' במובהק, של יצירה פייטנית האוצרת בתוכה מזמור מקראי בשלמותו, נבחן בהרחבה לאור תיאוריות בנות זמננו בחקר השיח ובתורת הספרות. עושר יצירתו של אבן אביתור בזיקה למזמורי תהילים נדון לנוכח מגמות מפתח בעולמה של תרבות ישראל במפנה האלף הראשון, כגון הפולמוס הקראי־רבני ועלייתה של שירת 'תור הזהב' בספרד. מתוך כך נפתח כאן פתח להערכה מחודשת של שירת פייטן חשוב ומרתק זה על רקע תקופתו וברצף תולדותיה של השירה העברית בימי הביניים.
יד יצחק בן-צבי
מאת: יצחק קלינטון ביילי
תיאור: ספרו של יצחק קלינטון ביילי, התרבות הבדואית בתנ"ך, מבוסס על חמישים שנות מחקר אתנוגרפי בקרב הבדואים בסיני ובנגב, אשר רובם היו "טרום-מודרניים". ביילי מראה לקורא כיצד ניתן למצוא בתנ"ך שפע של חומרים שמשקפים חומרים מהתרבות הבדואית. תוך כדי השוואת תופעות רבות מהתרבות הבדואית עם תופעות שבתנ"ך הספר מבליט את ההיגיון שמאחוריהן, ובאופן הזה מביא אותנו להבין את הקשר הטבעי ביניהם. לאחר הצגת שפע של דמיון בין התרבות הבדואית והתנ"ך – בפרקים שעוסקים בפעילות כלכלית, תרבות חומרית, מבנה חברתי, חוקים, תפיסות דתיות ומסורות שבעל פה – הספר בודק באחריתו את סוגיית השורשים של ישראל הקדומה: האם חלק מבני ישראל אכן היו נוודים במדבריות הנגב, סיני ועבר הירדן, כפי שהתורה מתארת אותם, ונוודים לשעבר המתיישבים בהרי כנען, כפי שמשתמע מדימוים שנמצאים בנביאים ובכתובים? הדיון סביב זהותה של ישראל הקדומה רווי עמדות חריפות ומנוגדות מזה עשורים רבים, אך בפעם הראשונה נידונה כאן הסוגיה לאור חומרים מגוונים ועשירים מהתרבות הבדואית. לפיכך מקוריותו של הדיון הנוכחי נובעת מהעובדה שאף ספר אחר שעסק בסוגיה זו לא נהנה מגישה הוליסטית לתרבות זו. במובן הזה ספרו של ביילי בהחלט עשוי להיתפס כאחת התרומות החשובות ביותר לחקר התנ"ך בעשורים האחרונים.
רסלינג
מאת: זהבה שלו
תיאור: ספר זה מכיל סיפורים מרתקים ודרמטיים מן התלמוד, המגלים לנו את הפעילות הכלכלית של היהודים לפני אלפיים שנה בקירוב, בתקופת חז"ל – חכמינו זיכרונם לברכה.

תקראו כאן, בין היתר, על מזימות כלכליות מסוגים שונים, רכישות נדל"ן שמסתבכות, מתח כלכלי אצל זוגות נשואים, עסקאות שמתבטלות, זיופים, גרימת נזקי גוף או רכוש והפיצוי עבורם, תחרות עסקית, יורשים מפתיעים ויורשים מופתעים, שותפות או סכסוך בין יהודים לגויים, גילויי חסד ויושרה, ועוד ועוד.

חז"ל, בתבונתם הרבה, חשפו את האמת, פתרו את המחלוקות, וניתבו את האנשים לדרך נכונה.
ייחודו של הספר בכך שהוא מהווה הזדמנות להכיר מקרוב את חיי היהודים בבבל ובארץ ישראל, ואת דרך מחשבתם של חז"ל, באמצעות סיפורי מעשים מן השטח, המצויים ברחבי התלמוד, וזאת, כשהם כתובים בלשון בהירה וקולחת.

הסיפורים מחוברים בחוט של אקטואליה לימינו אלה, ומלווים בנימה של הומור. הספר מיועד גם למי שאינו מכיר את התלמוד כלל. לכולם צפויה חווית קריאה מעשירה ומהנה ביותר.
אוריון הוצאה לאור
מאת: יפעת נבו
תיאור: בטנגו עם אלוהים הוא ביסודו ”מסע חיפוש“ אחר האוטונומיה האישית של האישה, מחקר בנבכי התרבויות היהודית והמערבית שמשימתו להגיע להבנת ”מקומה“ של האישה בחברה הפטריארכלית בתרבויות אלה. הספר נסמך על עבודת הדוקטורט של המחברת ומציג שתי תפיסות עולם קוטביות של היהדות כלפי האישה: זו שבמקור המקראי, המאדירה בקנון דמויות הנשים לא מעטות ומעניקה להן הילה של גיבורות תרבות, וזו שביהדות ההלכתית, הסוגרת את האישה בכלוב הביתי ומשעבדת אותה לאינטרסים הבלבדיים של הגבר. המחברת, כחוקרת בתחום התאטרון והתרבות, פיתחה את ”הקריאה התאטרונית“ כטלסקופ לקריאה לא משוחדת של סיפור הבריאה, מגילת אסתר, מלחמת דבורה וסיפורן של נשים מופלאות אחרות ומגלה בכל אלה עולם אחר לחלוטין מזה שסופר לנו כל השנים דרך הפריזמה ההלכתית המעוותת. בטנגו עם אלוהים נותן ביטוי, באמצעות הקריאה התאטרונית, לקריאה שונה של המציאות העכשווית ולדמויות הנשים במרכזם של רבים מהמחזות הישראליים בני ימינו. הקריאה התאטרונית מהווה גם מעין מיקרוסקופ המאפשר לחוקרת לחשוף את המניעים ואת האינטרסים הניצבים מאחורי הביקורת למיניה, שהגברים הקפידו לשמר בידיהם בקנאות במשך הדורות בלי להירתע גם משימוש בשקרים, בחצאי אמיתות ובעיקר בהדרה של נשים מגישה ישירה למקורות עצמם. הספר מציג גם תמונה עכשווית של גישה זו, הן בתרבות הישראלית והן בחוקיה, ומצביע על ”הטריקים והשטיקים“ שעדיין בשימוש בחיי היום-יום כדי להנציח את שעבודה של האישה. בטנגו עם אלוהים הוא ספר מחקר פמיניסטי נועז וחושפני שמוציא את הנשים מעמדת המגננה המסורתית ומעניק להן – על בסיס חוקי הבריאה המקראיים – מקום נכבד בעולם הדעת, התרבות והמציאות.
אוריון הוצאה לאור
מאת: עלי מרצבך, ערן רביב
תיאור: ספר זה מתאר את ההתפתחות ההיסטורית של הלוח העברי הקיים במתכונתו הנוכחית למעלה מאלף שנה, תוך הדגשת הצדדים המתמטיים והאסטרונומיים שלו. בספר מבוארים הכללים היסודיים הנדרשים לשם בניית הלוח וכן הכלים המתקדמים למציאת סימן השנה. לאורך הספר שזורים המקורות הקלסיים בשילוב המחקרים האחרונים. החלק הראשון נפתח בפרק על תולדות האסטרונומיה והנקודה היהודית, לאחריו פרק על נתונים שמימיים, ושני פרקים על תולדות הלוח העברי: האחד עוסק בתקופה שבה הלוח נקבע לפי תצפיות על חידוש הירח, והשני שבה התפתח והתגבש הלוח הקבוע, והנקראת תקופת המעבר.
החלק השני, ליבת הספר, מוקדש ליסודות ולכללים של הלוח העברי  הקבוע, ומכיל ארבעה פרקים יסודיים: העיקרים וחשבון המולדות, המחזור המטוני, קביעת היום הראשון של ראש השנה, "סימן השנה" ומציאתו. הקורא שילמד את החלק השני של הספר כסדרו יוכל לבנות בעצמו לוח לכל שנה נתונה.
בחלק השלישי של הספר אנו מגישים לפני הקורא נושאים הקשורים והנגזרים מהלוח העברי: לוחות למציאת סימן השנה, לוחות אחרים והמעבר בינם לבין הלוח העברי, הלוח השבועי וקביעת חלוקת פרשות התורה, ופרק קצר על הלוח העתידי.
כרמל
מאת: עידית שקד
תיאור: האם אנו מאמינים שאנו לא יכולים להבין? האם במקום שבו יש אמונה יש הבנה? אולי ההבנה היא תנאי לאמונה? הספר דיאלוג עם אלוהים מפגיש לראשונה לוגיקן נוצרי בעל דמיון שאינו יודע גבולות ומשורר יהודי חד מחשבה. במסעותיהם לידיעת האל בחרו שניהם לסטות מדרך המלך לשבילים שטרם סומנו. על רקע הדיאלוג הטעון בין אמונה לתבונה, נחשפת הגות מקורית ומפתיעה שבה רציונליות קרה ולהט מיסטי אחוזים בחיבוק אינטימי. יוהנס אריגנה – לוגיקן בשירות הקיסרות הקרולינגית, המורה שנרצח בידי תלמידיו – הוא התיאולוג החשוב ביותר בהגות הנוצרית של ימי-הביניים המוקדמים. אריגנה חי את חייו על חוד התער, בשביל הצר של אחדות הניגודים. נאמר עליו שהוא חצוף, האשימו אותו בחטאי הגאווה ובפשעי התבונה, גינו את כתביו, רמזו שהקדושה אינה אחת ממעלותיו. למקטרגיו הוא ענה שדבר לא יעצור את המלומד בדרכו אל האמת. כמאתיים שנים אחר כך, במחצית המאה ה-11, אוטודידקט צעיר וזועם יוצא למסע חיפושים נפתל אחר האמת ומוצא בו אהבה: אהבת החכמה ואהבת אלוהים. חייו הקצרים הם עדות לחופש המחשבה ולחופש היצירה שנקנו בייסורים גדולים. ספרו "מקור-חיים" מתקבל במסורת התיאולוגית של ימי-הביניים כפרי עבודתו של נוצרי אלמוני. יחלפו כ-800 שנים עד שתיחשף זהותו של הפילוסוף הצעיר – שלמה אבן גבירול. אריגנה וגבירול נעים במעגלים נפרדים אך חופפים: מתוך בירור הסינתזה הפרשנית של אמת ההתגלות ואמת הפילוסופיה שמציע כל אחד מההוגים נחשף מתווה פילוסופי לידיעת אלוהים אשר אינו אלא מדריך מעשי לדיאלוג עם אלוהים.
רסלינג
מאת: ישי מבורך
תיאור: הספר ארון העדות חותם את הטרילוגיה התיאולוגית שעוסקת ב"אמונה שלאחר שנות התוהו". קדמו לו "תיאולוגיה של חסר" ו"היהודי של הקצה". מה שקושר את שלושת חלקי הטרילוגיה היא ההכרה בעובדה שאי אפשר לאחוז בדת בלי הגרעין הקשה שלה, מכיוון שלא תיתכן אחיזה בדת בלא שמעלים את היסוד שמאפשר את האחיזה הזאת, שמכריח אותה; שכן האחיזה עצמה בדת היא אקט קשה שמאופיין בכפייתיות, בנוירוזה, בהתמסרות ובטוטליות. אם כן, קיום דתי משמעו לגעת באנרגיות הטראומטיות של האותיות-השפה הדתית. לחזות באותו ארון עלום אשר מייצר את דחק האהבה הדתית, במובן הזה שאהבה, כל אהבה, משמעה להיות בעל איווי כלפי האות-מסמן – להתעקש ולרצות ממנו משהו שמעבר לו. זו אהבה אשר באה במגע עם היסודות של הטקסט, עם אותם אלמנטים אשר מערערים את סדרי העולם הדתי – מכלים אותם – אבל בכל זאת הם מוסתרים וגנוזים בתוכם. לפיכך לא תיתכן אחיזה באותיות ובמסמנים של הדת שאינה לוקחת אותנו אל המחוזות האפוקליפטיים-רדיקליים של אותיות אלו. כלומר, לא תיתכן אחיזה בדת שאינה תופסת בעל כורחה את העוקץ המוכחש והגנוז שלה, שדוחק אל עבר הנקודה הקשה של הנוירוזה והכפייתיות. מתוך הכרה זו יוצא הספר למסע בעקבות היסודות המחוקים: הוא צולל אל תוך קודש הקודשים ותר אחר הארון הקדוש והכרובים שניטלו או נגנזו – הוא מבקש לאחוז בא(ינ)רון ולקרוא את הפסוקים של אלוהים יחד עם המדרשים, התורות והאיגרות של שאר צדיקי ומורי הדורות שמנכיחים את חזרתו של המודחק האחרון.
רסלינג
מאת: יהודה ברנדס
תיאור: 'אגדה למעשה' מבקש להאיר דרך בהבנת האגדה התלמודית ותפקידה בעיצוב החיים היהודיים. הספר מצביע על כך שהאגדה שבתלמוד מהווה חלק בלתי נפרד מהדיונים ההלכתיים. האגדה משרטטת באמצעים ספרותיים ורעיוניים את מכלול השיקולים האנושיים, הרגישויות והדקויות שאינם ניתנים לניסוח מדויק בשפת ההלכה המשפטית והפורמלית. 'אגדה למעשה' מדובב את הסוגיות התלמודיות בשפה עכשווית באמצעות קריאה צמודה של הסוגיות התלמודיות. הספר פורש בפני הקוראים את הלך המחשבה התלמודי - המקפל בתוכו הלכה ואגדה - כבסיס להתמודדותו של האדם בן זמננו עם השאלות הקיומיות העולות ביחסיו עם סביבתו. הכרך הראשון עסק בעיקר בעולמו הפרטי של האדם: מול הא־להים, איש ואשתו, הורים וילדיהם. הספר שלפנינו מתמקד בסוגיות שעניינן האדם בחברה: כבוד האדם, צדקה ומסים, חסד ורווחה, מערכת החינוך, היחסים בין יושבי ארץ ישראל והגולה, ויחסי עם ישראל ואומות העולם. מבחינה מתודולוגית התמקד הכרך הראשון בביסוס טענת היסוד של משמעותה המעשית־הלכתית של האגדה התלמודית, הספר שלפנינו מתמודד עם הקשיים הקיימים בתרגום שפת האגדה, על המליצה, ההפלגה והבדיון שבה, להנחיות בעלות אופי מעשי וריאלי ולהנהגת אורח חיים.
ספריית אלינרתבונות
מאת: יהודה ברנדס
תיאור: 'אגדה למעשה' מבקש להאיר דרך בהבנת האגדה התלמודית ותפקידה בעיצוב החיים היהודיים. הספר מוכיח כי האגדה הממלאת את דפי התלמוד מהווה חלק בלתי נפרד מהדיונים ההלכתיים. האגדה משרטטת בדרכה הרעיונית והספרותית את מכלול השיקולים האנושיים, הרגישויות והדקויות הנדרשים להבנה המוסרית העמוקה של ההלכה. כל אלה אינם ניתנים לניסוח משפטי פורמלי. 'אגדה למעשה' מדובב את הסוגיות התלמודיות בשפה עכשווית. הוא מנתח את מרקם היחסים בתוך המשפחה - ומעבר לה - באמצעות קריאה צמודה של הסוגיות התלמודיות. הספר פורש בפני הקוראים את הלך המחשבה התלמודי - המקפל בתוכו הלכה ואגדה - כבסיס להתמודדותו של האדם בן זמננו עם השאלות הקיומיות העולות ביחסיו עם אלוהיו, עם ילדיו ועם הוריו וכן במערכת החיים הזוגית שבין איש לאשתו.
ספריית אלינרתבונות
מאת: זאב ספראי
תיאור: מסכת שבועות היא המסכת השישית בסדר נזיקין שבמשנה. היא מוקדשת בעיקרה לדיני שבועה.
בשני פרקיה הראשונים היא דנה בטומאת מקדש וקודשיו
בששת הפרקים האחרים היא מבארת ומפרטת את דיני השבועות השונים - שבועת ביטוי, שבועת שוא, שבועת העדות, שבועת הפקדון, שבועת מודה במקצת, שבועת הדיינים, שבועת השומרים.
שבועה היא התחייבות טקסית של אדם או אישור ואימות של דבריו. ההתחייבות שבשבועה אינה תלויה בתנאי. המסכת דנה מתי האדם עובר על שבועתו ומתי לא.
מאת: זאב ספראי
תיאור: מסכת אבות היא משנה מיוחדת במינה. היא איננה עוסקת בהלכה, ובדרך כלל גם לא באגדה. כולה דברי מוסר, מחשבה וחכמה. מסכת קצרה זו סופחה לסוף מסכת נזיקין, אולי כדי להראות שדיני ממונות והלכה בכלל, אינם כל מרכיביה של היהדות. מחשבה ומוסר גם הם חלק מהיהדות במובנה הכולל. המסכת מלאה חכמת חיים, שנינות, משחקי לשון ובעיקר מכתמים העוסקים בחיים בכלל ובחייו של היהודי בפרט. בניגוד לרוב המפרשים פירשנו את המסכת כפונה בעיקר לכל יהודי מישראל, ולאו דווקא לחכמים ופוסקי הלכה. המסכת מפורשת מתוכה, כפי שחכמים הגו אותה ולא על רקע זמננו. ברם, למסכת כמות שהיא, השלכות מעמיקות ורחבות על תפישת היהדות ועל חובותיו של המאמין.
מאת: עדיה הדר
תיאור: הניגון שימש בראשית החסידות ככלי מעשי להשפעה על רגשותיהם ונפשותיהם של המנגנים וסביבתם. המטרות היו מגוונות: התעוררות משינה לצורך עבודת ה' ותמריץ להתעלות הלב והנפש הנדרשת לקיום תורה, מצוות, תפילה ואפילו לימוד. השימוש הנרחב בדרשות החסידיות במוטיב הניגון כדימוי והשימוש המעשי בו ככלי לעבודת ה', בצרוף העדויות העולות מהדרשות ומהסיפורת החסידית הענפה, מעידים על חשיבותו ומעלתו הרוחנית בהגות החסידית ובחיי היום יום בקהילות החסידיות. על רקע זה בוחן הספר את מעמדו, תפקידיו ומשמעויותיו של הניגון בכתביו של רבי נחמן מברסלב. השוואה מקיפה, שנעשתה לראשונה, לערך הניגון בדרשות ראשית החסידות מהבעל שם טוב ועד האדמו"ר הזקן, מעלה שהדומיננטיות של המוסיקה ונוכחותו של המוטיב המוסיקלי בהגותו של רבי נחמן, הן תופעה חריגה גם על רקע ההשוואה לדרשות אבות החסידות. חיבור זה טוען כי הציר המרכזי שסביבו סובב נושא הניגון בהגותו של רבי נחמן הוא הציר המטאפיסי־קיומי. המוסיקה בתורתו מהווה תשתית לכלל כתיבתו, אם בגלוי ואם בסמוי. רבי נחמן יצר אפוא תאולוגיה מקיפה של המוסיקה.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: אברהם גרוסמן
תיאור: רש״י ראה לפניו שלוש שליחויות קדושות, ולהן הקדיש את מפעלו הספרותי המגוון: פרשנות המקרא והתלמוד, חיזוק הקהילה היהודית, פולמוס עם הנצרות. בעוד ששתי השליחויות הראשונות זכו לעיסוק נרחב בספרות המחקר, השליחות השלישית נדונה באופן חלקי בלבד. "רש״י והפולמוס היהודי־הנוצרי" בא למלא חלל זה. החיבור נכתב בפרספקטיבה היסטורית רחבה הכוללת את פועלו של רש״י בתחומים רבים ומגוונים, הקשורים במישרין או בעקיפין בפולמוס היהודי־הנוצרי שצבר תנופה גדולה בימיו. הכנסייה הנוצרית במאה השלוש־עשרה ראתה ברש״י את אויבה העיקרי בטענה שהוא פגע בקדושי הנצרות ובמאמציה להעביר יהודים על דתם. רש״י מתגלה בחיבור זה כמי שנטל על עצמו אחריות כבדה לגורלם של גולי ישראל בימיו ובמיוחד באירופה, וכאדם תקיף ונמרץ בניגוד לתדמיתו המקובלת. רבים מדברי הפולמוס של רש״י נמחקו בידי הצנזורה הנוצרית, מחיקות המשתקפות בדפוסי הפירוש. מנגד, דברי הפולמוס של רש״י נשתמרו בכתבי־יד, שבהם נעשה שימוש נרחב בספר.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: אברהם אופיר שמש
תיאור: למן תקופת המקרא ועד לזמננו מתועד בספרות היהודית שלל בשמים. ספר זה מוקדש לדיון בשדה ההלכתי של 'ברכות הריח', שראשיתו בתקופת חז"ל, דהיינו ברכות הנאמרות על ההנאה מריחם של בשמים. מוצג כאן לראשונה מידע מקיף ועדכני הנוגע לתולדות הבשמים, זיהויים, שמותיהם בלשונות היהודים, שימושיהם ומקומם בהווי ובפולקלור היהודי. באופן ממוקד יותר, נידונות השיטות והגישות השונות לגבי הברכות שהוצעו למיני הבשמים המגוונים , החל מחכמי התלמוד וכלה בפוסקי זמננו. מחקר זה הוא רב־תחומי והוא חובק כמה תחומי ידע: בוטניקה, זואולוגיה, היסטוריה, תרבות חומרית וספרות רבנית. הנושא נבחן לאור הספרות היהודית הקדומה והמאוחרת (מקרא, חז"ל, הלכה, שו"ת, מנהג וסידורי תפילה) והמחקר המודרני. עיקרו של הספר מוקדש לסקירה שיטתית של כ־70 מיני בשמים. המקור לרובם המוחלט של חומרי הבושם טרם ההתפתחות התעשייתית־כימית היה עולם הצומח ומיעוטם מעולם החי. בעלי הלכה במזרח ובמערב דנו בצמחים ארומטיים ובהפרשות ריחניות של בעלי חיים שגדלו בר או טופחו בחקלאות באזור מגוריהם, וגם בבשמים אקזוטיים שהגיעו אל ארצותיהם דרך נתיבי המסחר בים וביבשה ממחוזות גידולם בדרום מזרח אסיה ובערב. הממצא מצביע על קהילות שחיו באזורים דלי בשמים, למשל בארצות קרות באירופה. לעומת זאת, יהודי פרובאנס ותימן, למשל, נהנו מעושר של בשמים וריחות. אשר על כן תרבות הבשמים במקומות הללו הייתה מפותחת יותר, וגם חכמיהם בולטים בשיח ההלכתי הער על ברכותיהם של החומרים הארומאטיים. במהלך התקופות ההיסטוריות, חכמי ההלכה נדרשו גם לברר את ברכותיהם של בשמים חדשים שחדרו לאזורים שונים בעולם.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: מיכל אוחנה
תיאור: עם גירוש ספרד התיישבו חלק מהמגורשים בעיר פאס שבמרוקו. הם וצאצאיהם תרמו רבות ליצירה שהתגבשה שם בדורות הבאים בשדות ההלכה, הפיוט וההיסטוריוגרפיה. ספר זה בוחן את פעילותם בשדה היצירה ההגותי, באמצעות התמקדות בדמותו ובמפעלו הספרותי של ר' שאול סיררו, צאצא למגורשי ספרד שכיהן ברבנות פאס במחצית הראשונה של המאה ה־17. פרקי הספר מוקדשים לבירור תפיסתו של ר' שאול סיררו בסוגיות שנידונו בהגות היהודית בימי הביניים ובעת החדשה המוקדמת. כך למשל, העיון בפירושו לספר משלי מלמד על תפיסתו ביחס לחכמות החיצוניות. באופן דומה, עיון מעמיק בדרשותיו לשבת תשובה ולשבת הגדול, מאיר את תפיסתו ביחס לסוגיות הגאולה (ובכלל זאת הפולמוס היהודי-נוצרי), הנבואה והתשובה. העיון בדרשותיו לברית מילה ולחתונות ובהספדים שכתב, מצביע על תפיסתו בסוגיות טעמי המצוות, השגחה ואסטרולוגיה ותכלית האדם. בחינת השקפתו של ר' שאול סיררו בסוגיות הנזכרות מורה כי הוא בחר לאמץ את גרסאותיהן המתונות של שלוש האסכולות המרכזיות שהתגבשו בספרד: הפילוסופית, האסטרולוגית והקבלית. מסקנה זו מהווה צעד ראשון ומשמעותי לבחינתה של ההגות היהודית שהתגבשה בפזורה הספרדית בצפון אפריקה בכללה.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: רבקה קדוש
תיאור: יצירתו הרוחנית של הרב יוסף חיים (1909-1835), שכינויו הוא 'הבֵּן אִיש חַי' כעקבות שם חיבורו הידוע, היא 'עמוד התיכון' בתרבות קהילת בבל בעידן החדש. מנהיגה הרוחני של קהילה מפוארת זו הטביע חותם בספרות הלכה, הקבלה, הדרש, המוסר וכמובן גם בספרות הפיוט והספרות היפה של דורו , כל זאת בששים חיבורים ומעלה שהעמיד בחייו. מהמכלול הרבני העצום הזה משתקף עולם הגותי ייחודי לו ולקהילתו, ואשר לו נתן ביטוי ספרותי אישי בסיפורים ששילב בדרשותיו, אותן נשא שבת בשבתו לאורך כחמישים שנה. בפרקי חיבור זה מאת רבקה קדוש נפרש לראשונה מפעלו הספרותי-דרשני של מנהיג מובהק זה של קהילת בבל ומצטיירת מפת התפוצה של עשרות הסיפורים הפזורים בכתביו. בכך נעשה החיבור הנוכחי למערך ממַפתח של חומרי הדרשה הסיפוריים של 'הבן איש חי', וממנו ניתן לשחזר את רשת דרכי ההשפעה שבהן נפוצו סיפורים אלה מעבר לגבולות הקהילה הבבלית אל שאר קהילות ישראל. בחיבור מתבררים הקשרים הרעיוניים והפואטיים שבין הסיפורים לבין הדרשות, וכן המחשבה הקבלית ומחשבת המוסר של הרב יוסף חיים. החקירה הספרותית-תימטולוגית והפרשנית הזו מסמנת את מקומה של הסיפורת של הבן איש חי במסורת הסיפור הפולקלורי היהודי בפרט ובמסורת ההיגודית של הסיפור הפולקלורי הבין-לאומי בכללו.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: חנן חבר
תיאור: זהו ספר חשוב מאוד הדן בספרות החסידית, בספרות ההשכלה ובתולדות מחקרם מתוך פרספקטיבה היסטורית, הכרות עם ספרות המחקר ועושר מתודולוגי. הספר מהווה מחד גיסא חידוש עצום בחקר הספרות העברית החדשה, מעצם העובדה שהוא מרחיב את גבולותיה לעבר הסיפור החסידי. מאידך גיסא הוא מהווה גם חידוש בחקר החסידות מבחינת כלי המחקר הביקורתי שבהם הוא משתמש. ניסיונו של הספר לבחון את שאלת המקסם של הריבונות היהודית כפי שהיא התפתחה בקהילות יהודיות שונות ובהקשרים תרבותיים וסוציולוגיים נבדלים בין המאות השמונה עשרה לעשרים באמצעות הספרות החסידית והיחס אליה הוא חשוב ומרתק ונעשה תוך שימוש בספרות מקור ומחקר של ועל החסידות וההשכלה, כמו גם הכרות טובה מאוד עם הרקע ההיסטורי של התופעות גופם במרכז ובמזרח אירופה ושליטה פנומנלית בספרות ביקורתית בת זמננו המאפשרת לנתח את המקורות באופן מעמיק. הספר מציע קריאה רעננה באלמנטים הפוליטיים הקשורים להופעת הסיפור החסידי, למגמותיו, כמו גם להתקבלותו ולשימושים בו בראשית המאה העשרים ומספק ניתוח מבריק של החברה החסידית, המתנגדים לה והתלים בה. יש כאן קריאה פורצת דרך בסיפור החסידי ומשמעותו שעושי להוביל גם לדיונים מעניינים בעקבותיו.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: מנחם בן-ישר, יצחק ש' פנקובר
תיאור: בספר זה נאספו כל הדרשות לספר יונה מתוך ספרות התלמוד והמדרש (150 דרשות). הדרשות סדורות לפי רצף הפסוקים בכל פרק. לכל פרק מיונה תואם פרק מקביל בספרנו.

כל דרשה נתפרשה הן כשלעצמה והן ביחסה אל הטקסט המקראי, כדי לברר אילו בעיות מצא הדרשן בפסוק ומה הם הפתרונות שהציע בדרשה. הבעיות והפתרונות מוינו לסוגים שונים וכל דרשה מתוארת באשר לקושי ולפתרון שהיא עוסקת בהם. בסוף כל פרק בא סיכום קצר לפי פשוטו של מקרא ולעומתו סוכמו מכלול הדרשות לאותו פרק והמגמות העיקריות בהן, כדי להראות בפועל מה בין פשט לדרש. הוספנו בהערות גם הפניות למחברים מהעת העתיקה ומימי הביניים שלא כתבו בשפה העברית, אבל שמשתקפות בדבריהם דרשות חז"ל על ספר יונה: הירונימוס (המאה הרביעית, לטינית), אל־טברי (המאה התשיעית, ערבית), יפת בן עלי (המאה העשירית, ערבית־יהודית).

באמצעות החומר הרב המרוכז בספר ניתן לעסוק גם בסוגיה עקרונית: באיזו מידה דרשות חז"ל הן פרשנות למקרא, תגובה לקשיים בכתוב, ובאיזו מידה הדרשות אינן אלא אמצעי ספרותי להציג את רעיונות חז"ל. את הספר חותמים מפתחות מגוונים: פסוקי המקרא בדרשות, פסוקים שבאו בהערות, מקורות חז"ל, הקשיים והפתרונות הפרשניים לסוגיהם ושיוך כל דרשה (על פי מספרה בספר) לסוגי הקשיים ולסוגי הפתרונות.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: רועי הורן
תיאור: הבעל שם טוב חולל את התנועה הרוחנית היהודית החשובה ביותר בעת החדשה, שהייתה לבסוף לתנועת המונים רחבה. אך החסידות החלה כחבורת מקובלים אקסלוסיבית למדי שבראשה עמד הבעש"ט. מה היה סוד קסמו של בעל שם אנונימי וחסר ייחוס בעיניהם של מקובלים גדולים בני זמנו? מה טיבו של "המפתח" המיוחד שהעניק להם להבנת קבלת האר"י? כיצד מפתח זה פתח את ליבם ותודעתם מחד, וסלל דרך לבניית צורת קיום חברתית חדשה מאידך? בעזרת התחקות מדוקדקת אחר הנחיות לתפילה בכוונות האר"י, שמות קדושים להתמודדות עם מחשבות זרות וריטואלים ל"המתקת הדינים" שמסר הבעש"ט לתלמידיו, מבקש ספר זה להיכנס אל תוככי בית היוצר של המהפכה הבעש"טיאנית.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: יעקב מעוז
תיאור: היפה אהוב והאהוב יפה. אלוהי ישראל הוא אל יפה באופן מופשט ומוחשי. אומנם דמותו לא צוירה ולא פוסלה, אך היא תוארה בפירוט. את התנהגותו האסתטית אנו מצוּוים לחקות. הוא מבכר אומנות כאמונה; מצווֹת נאות ומקדש מפואר. האהבה שבין העם לאלוהיו מתבססת על חן הלכתי, מוסרי, אומנותי וגופני. הספר מראה כי האסתטיקה מרכזית במחשבת חז”ל ומתוך כך גם בפילוסופיה ובמיסטיקה היהודית.
ספרי ניב
מאת: זאב ספראי
תיאור: מסכת הוריות עוסקת בפרשיות קורבן השגגה. מסכת זו הינה העשירית והאחרונה בסדר נזיקין.
מאת: זאב ספראי
תיאור: מסכת עבודה זרה היא המסכת השמינית בסדר נזיקין. הלכות עבודה זרה הן מיסודות התפישה היהודית על כל מרכיביה. הן מרכיב מרכזי במחשבה הדתית, במטבח היהודי, באורח החיים וביחד היהודי.
הצג עוד תוצאות