נמצאו 606 ספרים בקטגוריה
לכל הספרייה
מאת: זאב ספראי, חנה ספראי
תיאור: מסכת קידושין מסיימת את סדר נשים, עיסוקה העיקרי בדרך שבה מתבצע מעמד האירוסין, וליתר דיוק המרכיב של כריתת הקידושין. המסכת מתעלמת מכל הטקסים החגיגיים שליוו את המעמד, וגם מכך שהאירוסין הם רק חלק מסדרי הנישואין ומתמקדת בנושא החוקי. אגב כך שומעים אנו גם על טקסי שחרור אחרים. הפרק האחרון במסכת מוקדש לנושא הייחוס. גם פרק זה מתמקד בהיבט ההלכתי ולא במרכיבים שהייתה להם חשיבות חברתית אך לא הלכתית. אפשר שאכן חכמים רוצים לקבע את סדרי העדיפות. מבחינתם אמנם יש היבטים חברתיים שונים, אך במרכז יש מערכת הלכתית שאיננה מושפעת מההסדרים החברתיים.
תבונות
מאת: זאב ספראי, חנה ספראי
תיאור: משנת גיטין, כשמה, עוסקת בסדרי כתיבת גט לאישה. בעיקרון גט אישה הוא ככל שטר אחר, אך בכל זאת יש לו ייחוד פנים בגלל התיקוף הדתי שהוא מקנה לפירוק הנישואים. אט אט הפך נוסח הגט מטקסט שנכתב כרצונו של המגרש, לטקסט קבוע שימנע מצבי ביניים בלתי ברורים. גם סדרי הנתינה עוצבו למעין טקס מסודר. באמצע המסכת שני פרקים חשובים על הלכות שנקבעו בשל 'תיקון עולם', ואלו שימשו כבסיס וכמודל לתקנות שחוקקו חכמים בהתאם לצרכי השעה, במהלך הדורות והאירועים שחווה עם ישראל. רק בסוף המסכת נשאלת השאלה מהן העילות האפשריות לגט, ואגב כך מתברר עד כמה ראו חכמים בדאגה את האפשרות שקשר הנישואים המקודש נפרם. את הגט הם ראו כמוצא אחרון בלבד.
תבונות
מאת: ישי מבורך
תיאור: תיאורטיקנים שונים מתארים את העידן שלנו כ"פוסט-חילוני"; זהו זמן שבו הדת, האמונה הדתית, שבה אל מרכז בימת ההיסטוריה. אולם הדת המדוברת כאן היא פוסט-חילונית, היא אינה אותה "הדת" בה"א הידיעה ששלטה בעולם ללא מצרים, שהייתה מובנת מאליה מבחינת הזהות ומקור הכוח והשגב של האנושי, אלא היא הדת שמופיעה כאשר אלוהים אמנם מת, אך זה לא מנע ממנו לשוב כרוח רפאים. החילוּן, שנחשב פתרון מוחלט ומובטח ל"בעיית הדת", הוביל בסופו של דבר לשיבתו העקשנית של המודחק-הדתי. שהרי לאחר הרישות המוחלט של מציאות חיינו על ידי הידע, המדע והטכנולוגיה – ומכיוון אחר, לאחר עשן הארובות של אושוויץ – האמונה הדתית הייתה אמורה להתנדף אל האין, והיא אכן התנדפה, ובכל זאת אנו מוצאים שהיא נשארה-התמידה אך בתצורה אחרת, כלומר קיימת כ"מה שנשאר". הספר תיאולוגיה של חסֶר מבקש להציע אלטרנטיבה תיאולוגית, אשר תוך כדי קריאה חודרת ומעמיקה במקראות, במדרשי חז"ל, בהלכותיו של הרמב"ם ובתורותיהם של מורי היהדות והוגיה – למשל רבי נחמן מברסלב, רבי צדוק מלובלין ופרנץ רוזנצווייג – מוציאה מן המשוואה הדתית את הקוטב של ה"בריא". ברבים מדפי הספר נעשה ניסיון לחשוב את הדת ואת ההתנסות הדתית כעל מחלה, מחלה חשוכת מרפא. האלטרנטיבה המוצעת כאן מיוסדת על אתיקה תיאולוגית פוסט-חילונית ופוסט-שואתית שאינה מכוונת להציע פתרון ל"מחלת הדת" אלא לייצר תיאולוגיה המזהה שהדת אינה רק מחלה אלא המחלה היא תמיד דתית. מתוך עמדה זו מתקיימים בשלושת שערי הספר דיונים במרכזי הכובד של היהדות ושל הדת בכלל, כגון הזהות היהודית והגוף היהודי, מושגי התורה, המצווה והארץ, ה"תרגום" וה"פירוש", לצד בחינה של האהבה בכלל ואהבת האל בפרט – כל זאת מתוך רצון לשרטט כיוון חדש לאמונה הדתית, כמו גם לתפקיד התיאולוגי-פוליטי שהיא ממלאת במרחב.
רסלינג
מאת: שמריהו קידר
תיאור: רעיונות בקבלה ובחוכמת החסידות דרך נקודת המבט של הפיזיקה המודרנית. השאלה הנצחית של העולם שלנו נענית על ידי הקבלה, הפיזיקה המודרנית והדמיון המדהים ביניהם. במהלך שנות ה-20 של המאה ה-20 העולם השתנה לנצח ברגע שפיתחו תיאוריה פיזיקאית חדשה – תיאוריית הקוואנטים. עד עצם היום הזה תיאוריה זו מאפשרת לנו לנבא את ההתנהגות של עצמים פיזיקליים ולהסביר תופעות טבעיות רבות. כעבור כמה עשורים יצא ד”ר שמריהו קידר יצא למסע למידה לעומק של נושא הפיזיקה וגילה הקבלה מרהיבה בין התיאוריות שלמד לעקרונות הקבלה והחסידות. עקרונות כמו היווצרות העולם מכלום, האיחוד שניתן למצוא בטבע, התפתחותו של המין האנושי והכוח שיש באינטליגנציה האנושית – כולם מיוצגים בספר זה דרך נקודת המבט של הפיזיקה הקוואנטית ודרך הקבלה.
ספרי ניב
מאת: אברהם בן משה (מימון)
תיאור: ר' אברהם בן הרמב"ם (הראב"ם; 1237-1186 ) שנולד בפוסטאט־קאהירה שבמצרים, היה בעל אישיות מגוונת ובלתי שגרתית: מצד אחד היה ממשיך נאמן של תורת אביו ואף פרסם מספר חיבורים להגנה על השקפותיו; מאידך, הוא תיקן תקנות אחדות חשובות הסוטות מהשקפות אביו, וחיבר חיבורים המעידים על חוסר הסתפקות בתורתו. ספרו החשוב, שנכתב בערבית אך באותיות עבריות,  הוא ספר המספיק לעובדי השם (כתאב כפאיה אלעאבדין), ובו הוא בנה מערכת פילוסופית־הלכתית מקורית וכמעט בלתי תלויה בהשקפות אביו. תיקוניו פורשו על־ידי מתנגדיו כרצון להכניס רפורמה ('בדעה')  ביהדות, והם כלולים בספר זה היוצא לאור על־פי כתב־יד יחיד, המכיל לבד מתרגום כתב־היד גם מבואות היסטוריים הלכתיים־לשוניים, וכן ציון מקורות יהודיים ואסלאמיים.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: פינחס לוזון
תיאור: השאלה הנשאלת בספר זה היא מהי משנתו החינוכית של רבי נחמן מברסלב? שכן הנחיצות של שאלה זו לשיח החינוכי העדכני מתבררת כגבוהה ביותר, כל זאת לאור העיסוק הגובר והולך במשנתו של רבי נחמן, הן ברובד העממי והן ברובד האקדמי-פילוסופי. בספרו לברוא יש מאין: תיאולוגיה חינוכית-ביקורתית במשנתו של רבי נחמן מברסלב מבקש פינחס לוזון לעסוק בשאלה זו. בפתח המחקר טוען לוזון שהגותו של רבי נחמן נבדלת ממערכי הגות שמוצאן בחשיבה היוונית-מערבית, בתכלית החינוכית שאותה הוא מציע – תכלית חינוכית-הגותית ייחודית אשר מיישמת מזיגה דקדקנית מאוזנת של תיאולוגיה וביקורת. על מנת לאפיין מזיגה זו עושה לוזון שימוש במונח "תיאולוגיה ביקורתית"- מונח חדשני שאותו טבע לאחרונה ד"ר יצחק בנימיני, ושבו הוא עושה שימוש יחד עם ד"ר יותם חותם - כמנסרה המסייעת בהבהרת מערכת היחסים בין תיאולוגיה וביקורת. ברוח הפתיחות שאותה מאפשר בנימיני בהתייחסותו למתח בין תיאולוגיה וביקורת, מציע כאן לוזון המשגה מחודשת של ה"תיאולוגיה הביקורתית". במהלך עוקב מוצגת "התיאולוגיה הביקורתית" ככלי פרשני שבאמצעותו ניתן לִפרוֹך קושיות מרכזיות בהגותו של רבי נחמן, ובכך להציג אותה כמשנה חינוכית עקיבה הכוללת יסודות תיאולוגיים, חינוכיים וביקורתיים. כחלק ממהלך אישוש הטענה מתדיין לוזון עם מהלכים פרשניים עדכניים ביחס להגותו של רבי נחמן, תוך כדי הצבעה על הקשיים העולים מהניסיון לקרוא את כתביו ככאלה הנשענים בלעדית על מחשבה אקזיסטנציאליסטית-מסטית.
רסלינג
מאת: חיה מילוא
תיאור: הספר נשיקה של זהב מונה ל"ח סיפורי עם מן המורשת התרבותית של יהודים יוצאי אתיופיה החיים בישראל. הסיפורים נרשמו באמהרית, והם מוגשים לקורא בליווי תרגום לעברית. בתהליך תרגומו של הסיפור לעברית ביקשנו לשמור ככל הניתן על המשלב הלשוני של המספר ולנסות להעביר את קולו הייחודי דרך הדף הכתוב. בנוסף לתרגום המילולי, מספר סיפורים בקובץ שלפנינו נזקקו לתיווך תרבותי כדי להבינם לאשורם. חלקם מבוססים על ערכים ונורמות שוודאי אינם מובנים למי שאינו בקי בתרבות האתיופית, או דורשים ידע היסטורי או חברתי. בהערות המתלוות לסיפורים ניסינו להאיר את הרקע, המשמעות או ההקשר המיוחדים של הסיפור על מנת להבהירו. הסיפורים מעידים על מאפייני התרבות האתיופית. בד בבד הם מעידים על התנגדות המספרים לנורמות מסוימות הרווחות בחברה הישראלית. הם מצביעים על שאיפתם של העולים לאינטגרציה תרבותית חלקית ולא מלאה בזרם המרכזי של החברה הישראלית, ומייצרים שיח המהווה מחסום סמלי מפני היטמעות מוחלטת. אנו מקווים כי הספר ישמש כלי בידי הקהילה להעברת מסורתה התרבותית לבניה ובנותיה, המצויים בשלב שונה של מעבר בין־תרבותי, כחומר גלם ליצירת תחושת שייכות ולכידות משפחתית בין־דורית.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: איליה לוריא
תיאור: מלחמות ליובאוויץ': חסידות חב"ד ברוסיה הצארית מוקדש לתולדותיה ולמאבקיה של חסידות חב"ד, שנודעה כאחד הזרמים החסידיים הבולטים והפעילים ביותר במרחב היהודי של תחום המושב ברוסיה ובארץ ישראל. במרכז הספר ניצבות השקפותיה החברתיות ופעילותה הפוליטית של הנהגת חב"ד נוכח המשברים הקשים שפקדו את יהדות רוסיה במאה התשע עשרה ובראשית המאה העשרים. כל אלה נדונים בהקשר היסטורי רחב ובזיקה לתהליכים שאפיינו את החברה היהודית המסורתית ברוסיה באותה העת. מלחמות ליובאוויץ' עוסק בתקופת כהונתם של שלושה אדמו"רים — ר' מנחם מנדל (הצמח צדק), ר' שמואל ור' שלום דב בער (רש"ב) — שראשיתה בפיתוח מנגנונים ומוסדות חברתיים של חצר הצדיק ושל הקהילות החסידיות, וסופה בקריסת המסגרות החברתיות והפוליטיות של יהודי רוסיה במערבולת של מלחמת העולם הראשונה.
מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי
מאת: דב שוורץ
תיאור: "ציונות דתית" הוא כתב עת מטעם המכון לחקר הציונות הדתית ע"ש ד"ר זרח ורהפטיג, שעניינו בהיסטוריה של הציונות הדתית, בהגות וביצירה בקרב תנועה זו ובתהליכים העוברים עליה. הגיליון השישי מכיל מאמרים מאתגרים ורבגוניים על הציונות הדתית. הגיליון מוקדש לזכרו של הרב פרופ' יונתן זקס, שהיה ציוני דתי נלהב. לאחר הצגה קצרה של הגות הרב זקס, מובאת מסה מאתגרת העוסקת בשאלה האם עדיין קיימת הציונות הדתית. לאחר מכן מובאים דיונים באישים: הראי"ה קוק וסגנונו המיוחד וישעיהו אביעד (וולפסברג) שהגה במשמעות ההיסטוריה. שאלת ההתמודדות עם המודרנה בחברה הציונית הדתית בזמן הזה היא נושא נוסף הנדון בגיליון זה, ולבסוף , תפיסות אסתטיות המתגבשות בציונות הדתית נפרסות בו אף הן.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: דב שוורץ
תיאור: "ציונות דתית" הוא קובץ מחקרים מטעם המכון לחקר הציונות הדתית ע"ש ד"ר זרח ורהפטיג, שעניינו בהיסטוריה של הציונות הדתית, בהגות הפילוסופית של אנשי הציונות הדתית ובתהליכים העוברים על התנועה והחברה הציונית הדתית, מייסודה בשנת 1902 ועד ימינו. הגיליון החמישי מכיל מאמרים מגוונים על הציונות הדתית, החל מתחנות ביישוב, וכלה ברבנות ובתודעה. שני מאמרים עוסקים בהיבטים אסתטיים של התופעה הציונית הדתית, והארוך שבהם , במוסיקה. גיליון זה מוקדש לזכרו של פרופ' איתן אביצור, מלחין, מנצח, מורה וראש המחלקה למוסיקה באוניברסיטת בר-אילן.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: דב שוורץ
תיאור: "ציונות דתית" הוא קובץ מחקרים מטעם המכון לחקר הציונות הדתית ע"ש ד"ר זרח ורהפטיג, שעניינו בהיסטוריה של הציונות הדתית, בהגות הפילוסופית של אנשי הציונות הדתית ובתהליכים העוברים על התנועה והחברה הציונית הדתית, מייסודה בשנת 1902 ועד ימינו. בכרך זה מחקרים בסוגיות חברתיות ורעיוניות במחנה הציוני הדתי, ובהן חידוש הסנהדרין בעקבות התחייה הלאומית, תפיסת המלחמה בהגות הציונית הדתית והזיקות הפמיניסטיות, האורתודוקסיות המודרניות והחינוכיות של הציונות הדתית.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: רונה טאוזינגר
תיאור: הספר פורש למעלה ממאה וחמישים גרסאות יהודיות לסיפור יהודה ותמר, על בסיס טופס האב המקראי בבראשית ל"ח, דרך הספרות החיצונית וההלניסטית, המדרש ,הפיוט, פרשנות ימי הביניים, ספרות הדרשות והדרוּש, ספרות המוסר, כרוניקות, הספרות הקבלית, השבתאית, החסידית וכלה בספרות העברית החדשה מתקופת ההשכלה ועד ימינו. מהלך הגרסאות נמסר תוך בירור פרשני שלהן על רקע הסוגות השונות שבהן נכתבו, המרחבים התרבותיים שבהם צמחו והלשונות היהודיות שבהן סופרו. הסיפור 'תמר אשת ער' מכיל את הגרעינים החשובים של התרבות הישראלית השבטית: יחסי שארה, חוקי הייבום, יחסי הגברים והנשים בתא המשפחתי ומעמדו ההגמוני של השבט הנבחר בקביעת שושלת המלוכה. כסיפור המכיל היבטים של טרנסגרסיה, פיתוי מיני, גילוי עריות ולידת משיח מקשר אסור, הוא ריתק את תשומת לבם של הדרשנים, הפרשנים, הכותבים והיוצרים לאורך דורי-דורות
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: אברהם ריינר
תיאור: ר' יעקב בן מאיר (1171-1100), נכדו של רש"י, המוכר בכינויו 'רבנו תם', היה ראש וראשון לבעלי התוספות שפעלו בצרפת ובגרמניה במאות השתים־עשרה והשלוש־עשרה. חידושיו הפרשניים הפכו לאבן פינה בתולדות פרשנות התלמוד, פסקיו פורצי הדרך עיצבו את הדיון ההלכתי בדורות שאחריו, ותקנותיו הנועזות הוכיחו כושר מנהיגות יוצאת דופן. כל אלה יחד השפיעו על דורות של לומדים, מפרשים ופוסקים, והטביעו חותמם על מגמות הפרשנות והפסיקה של חכמי ימי הביניים בכל רחבי הפזורה היהודית. בשבעה־עשר פרקי הספר מתואר עולמו האינטלקטואלי והחברתי של רבנו תם ובין השאר נידונים בו סדר קורות חייו, זהות מוריו ואופי קשריהם עמו, מידת היכרותו עם ספרות חז"ל לסוגותיה ודרכי שימושו בה, דרכי טיפולו בנוסח התלמוד, אופי יצירתו הפרשנית, תקנותיו, פולמוסיו, קשריו עם בני זמנו ומידת השפעתו על בני דורו והבאים אחריהם.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: אהרן גימאני
תיאור: רבי שלום שבזי, המוכר גם בכינוי אבא שלום שבזי, חי ופעל בדרום תימן במאה ה־ 17 . שירתו קנתה לה מקום מרכזי בחיים התרבותיים של כל יהודי תימן, והקנתה לר"ש שבזי מעמד מיוחד בקרב חכמי תימן ופשוטי העם כאחד, כמו רבי יהודה הלוי ליהודי ספרד כך רבי שלום שבזי ליהודי תימן. בספר זה רואה אור בפעם הראשונה קובץ המצוי בידיים פרטיות והמחזיק 22 פיוטים חדשים כתובים בכתב ידו של ר"ש שבזי. מקצת הפיוטים חוברו בעקבות מאורעות שפקדו את היהודים בתקופתו של ר"ש שבזי, שהייתה סוערת במיוחד בתולדות יהודי תימן. הקובץ שלפנינו מקיף קטעי תפילות במעגל השנה: פסח, ראש השנה, כיפור, סוכות ושמחת תורה. המחקר בהגדה של פסח ובקטעי התפילה העלה, שעד למחצית השנייה של המאה ה־ 17 , תקופתו של ר"ש שבזי, ידעה כל יהדות תימן נוסח אחד ומנהג אחד, פרט לשינויים מעטים בין הקהילות. פרסום הפיוטים החדשים וקטעי התפילה בספר, המלווה בצילום מלא של קובץ זה בכתיבת ידו של המשורר הדגול, והדיון בהם מהווים תרומה חשובה בחקר שירת ר"ש שבזי ובנוסח התפילה במקומו ובזמנו. הספר כולל גם פרק מקיף על רבי שלום שבזי, חייו ויצירתו, ופרק נוסף על מסורת העלייה לקברו.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: עודד צומעי
תיאור: נישואי קטנות היו שכיחים בחברה היהודית לאורך הדורות. התופעה הייתה נפוצה בקרב יהודי תימן, בעיקר על רקע 'גזרת היתומים' (שאילצה יתומים ויתומות מאב להתאסלם בכפייה, ובעקבותיה השיאו אותם בגיל צעיר כדי למנוע זאת). הספר מתאר את תופעת נישואי הקטנות ביהדות תימן, גורמיה והשלכותיה , בראי המשפט העברי. אחת ההשלכות של נישואי קטנות היא תקנת המיאון, המאפשרת ליתומה קטנה שנישאה על ידי אמה ואחיה, ומסיבה כלשהי אינה מעוניינת להמשיך בנישואים , לומר שאינה רוצה בבעלה. במקרה זה בית הדין כותב לה שטר מיאון, הנישואים מתבטלים כלא היו, ומעמדה חוזר להיות "רווקה". בספר מוצג קובץ ייחודי של שטרי מיאון תימניים מהשנים ש"ם-תשל"א (1971-1580), ובמקביל לו דיון מקיף על נוסחי שטרי מיאון קדומים בכלל ושטרי מיאון תימניים בפרט. הספר מציג גם את חילוקי הדעות והמתיחות ששררו בין עולי תימן לבין האחראים לקליטת העולים בארץ ישראל (בעיקר בשנים שמיד לאחר הקמת המדינה). יהדות תימן, כחברה שמרנית, נאבקה לשמר את מנהגי אבותיה, ולסוגיות ריבוי הנשים ונישואי הקטנות היה מקום משמעותי בקונפליקט זה.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: נעמי לירן פריש
תיאור: פולחן דתי מובהק המורכב ממיני צמחים מקודשים. מדובר במורשת תרבותית יהודית, חלק מתופעה אוניברסלית שבה נשזרים היבטים דתיים לצד היבטים כלכליים, חברתיים, מוסריים, לאומיים, משפחתיים, פוליטיים, משפטיים ואסתטיים. פלוטארכוס, היסטוריון וביוגרף יווני בן המאה ה-1 לספירה, כתב על "תהלוכה עם ענפים" שנערכה בסוכות, שבה היהודים נכנסים לבית המקדש – ו"מה הם עושים לאחר כניסתם?" שאל וענה: "איננו יודעים". בספר הנוכחי נעשה ניסיון לפזר את המסתורין. המחקר מתבסס בעיקר על טקסטים מהמזרח הקרוב הקדום, על ממצאים איקונוגרפיים, מזמורי תהילים, ספרות חז"ל ומנהגים שהשתמרו עד ימינו – אלה אחדים מהמקורות המסייעים להבין את הרעיון שעמד מאחורי הפולחן. "אתרוג הלב" עורך בירור מחדש של משמעות סמלי הלולב והאתרוג באומנות הקבורה, בעיקר במאות ה-3 וה-4 לספירה. חקר פשרם מבוסס בעיקר על המקרא, ספרות חז"ל ורעיונות מן הפילוסופיה והרפואה היוונית-רומית – רעיונות אלה עשויים היו להשפיע על יהודי המטרופולין ההלניסטי לפתח באומנות הקבורה מערכת סימנים קונבנציונלית המורכבת מחפצי פולחן כמו מנורה, שופר, לולב ואתרוג, אך יש להניח שבהקשר של עולם המתים או עולם החיים שלאחר המוות, הכול ידעו את מובנה כ"קומפלקס אחרית הימים היהודי החזותי". כמו כן, בהתבסס על המחקר האנתרופולוגי ביחס לחילופי מתנה נחשף רובד חדש ביחס לחשיבות המנהג ותפקידיו החברתיים לסימון מעמד וליצירת חיבור של מחויבות בין אנשים.
רסלינג
מאת: בנצי שרייבר, צדוק עלון
תיאור: ספר זה מעמת היגדים סמי–פילוסופיים המפוזרים על פני פרקי אבות עם משנתם הפילוסופית של הוגי דעות מערביים. במהלך השנים נכתבו חיבורים רבים על פרקי אבות, שכן אלו נוגעים בשלל בעיות אנושיות וחברתיות המעסיקות את בני האדם מאז ומעולם. הספר מיוחד בדיון השיטתי, התמציתי והמעמיק שהוא מקיים בהגיגים הפילוסופיים הפזורים לאורכה של מסכת אבות. עם זאת, הספר כתוב בבהירות ובלשון קולחת, ממעיט ב"דקדוקים אקדמאיים" והוא מביא בפני הקורא המתעניין מקורות רלבנטיים לדיון. תרומת הספר הנָה כפולה: ראשית, הוא מקבץ רעיונות והיגדים העוסקים באותו עניין פילוסופי אך מופיעים במקומות שונים בפרקי אבות ולעיתים אף נאמרים על ידי הוגים שונים; זאת בשונה מחיבורים אחרים שמפרשים כל משנה ומשנה לפי סדר הופעתה. שנית, הספר מעמת בין היגדים פילוסופיים שנאמרו על ידי חכמי ישראל בפרקי אבות לבין הגותם של פילוסופים מערביים באותו נושא, תוך חידוד השווה והשונה ביניהם. בחלק מן הפרקים המחברים מציעים גם פרשנות מקורית לבעיות ולקשיים שנותרו בהבנת ההיגדים הפילוסופיים של חכמי ישראל. ספר זה הוא בעל תרומה רבה למי שהפילוסופיה וההגות היהודית קרובים לליבו, ולמי שמתעניין בהגות יהודית מקורית בהקשר הרחב של הציביליזציה המערבית.
הוצאת גמא
מאת: שמעון לב
תיאור: ספר זה הוא פרי מחקר ראשון מסוגו הממפה ובוחן מגמות והיבטים מרכזיים בזיקה ובהתבוננות של העולם היהודי והציוני אל הודו ותרבותה. המפגש בין שתי התרבויות ניחן ברבדים מגוונים ועשירים – טקסטואליים ומחשבתיים. כמו כן מלאו קשרים אישיים ומאמצים פוליטיים תפקיד משמעותי בהבנה העצמית של היהודים והציונות אל מול סביבתם באירופה, כחלק מהבניית הזהות הלאומית היהודית כ"אסיאתית" וכתגובה לשיח האוריינטליסטי והגזעי באירופה. בספר זה בולט מעמדם של שני אישים הודים, שיצירתם ופועלם עמדו ביסוד ייצוגה של הודו בעולם המערבי - רבנידרנאת טאגור ומהטמה גנדהי. טאגור כידוע, היה לאסיאתי הראשון שזכה בפרס נובל לספרות (1913) ומהטמה גנדהי היה ל"דמות מופת" בולטת במנהיגות ההודית ובעולם כולו ששילבה בין פוליטיקה למוסר.
הוצאת גמא
מאת: ישראל נתנאל רובין
תיאור: אלוהים, כידוע, הינו כל-יכול. אולם, האם באמת יכול אלוהים הכל? האם יכול אלוהים לברוא ריבוע שאלכסונו שווה לצלעו? האם יוכל לפעול שפעם אחת, שתיים ועוד שתיים יהיו חמש, ולא ארבע? האם יכול אלוהים לשנות את העבר? האם יכול אלוהים לברוא אלוהים אחר כמוהו? האם יכול אלוהים לאבד את עצמו? מכל משפחת הפרדוקסים האפיקורסיים המשעשעים הללו, זכה משום-מה לפירסום דווקא זה בעניין יכולתו של אלוהים לברוא אבן שלא יוכל להרימה. אולם לכל המשפחה ישנו אב אחד, והוא השאלה העקרונית, האם כל-יכולתו של אלוהים, שמשמעותה המקורית הינה עליונותו ביחס לחוקי הפיזיקה, מתפשטת גם לעולם הלוגיקה והמתמטיקה.
מנקודת מבט זו, נחשף כאן סיפורו המרתק של המהפך התיאולוגי שעברה היהדות בתוך תקופה קצרה יחסית של כמאתיים שנה מתחילת הזמן החדש. הקונצנזוס הרציונליסטי הוותיק בנושא התחיל בראשית הרנסנס לנטות יותר ויותר לכיוון המיסטיקנים, נושאי דגל הקבלה העולה. שאלת כפיפותו של אלוהים לחוקי הלוגיקה והמתמטיקה, שבתקופת הרדיפות והגירושים של שילהי ימי-הביניים היתה אצל הפילוסופים והתיאולוגים היהודים סמל לרציונליות של היהדות המתגוננת מול האויב הנוצרי האנטי-לוגי, קיבלה פתאום תפנית מן הקצה אל הקצה. הקבלה והחסידות בעקבותיה אימצו דווקא את התפיסה הנוצרית, ואילו עמדותיהם של רב סעדיה, הרמב"ם, הרשב"א, ולמעשה כל גדולי עמנו טרם עליית הקבלה, הוקעו עכשיו ככפירה ואפיקורסות שמקומן מחוץ לגדר. הספר מבוסס על עבודת דוקטורט מאת המחבר שהושלמה והוגשה באוניברסיטה העברית בשנת 2013 .
הוצאת ראובן מס בע"מ, ירושלים
מאת: משה בר-אשר
תיאור: בספר זה מוצעים שישה עשר פרקי מחקר בלשונות התפילה ובנוסחאותיה, בסגנונה, בתכניה ובמנהגיה. רוב הפרקים מוקדשים לתפילות הקדומות הנוהגות בכל תפוצות ישראל מימים קדמונים. מקום חשוב בעיונים הכלולים בספר תופסות ארבע פסקאות הבאות בתפילות העמידה של שבת והפיוט “אל אדון על כל המעשים” שנשתלב בברכת “יוצר אור” שלפני קריאת שמע של שחרית. כן נידונות לשונותיהן ותוכנן של תפילות שנהגו בקהילות ישראל בפראג, במזרח ובמגרב ובקהילות של צאצאי האנוסים בדרום-מערב צרפת. בתפילות הקדומות מובאות נוסחאות שבכתבי היד הקדומים לרבות קטעים מגניזת קהיר בצד הנוסחאות המהלכות בדורותינו, המשמשות נקודת מוצא לעיונים. חלק מהמחקרים המובאים בספר ראו אור בפרסומים ראשונים והוכנסו בהם שינויים שהתבקשו וחלקם רואים אור לראשונה בספר הזה.
הוצאת ראובן מס בע"מ, ירושלים
מאת: ישעיהו ליבוביץ
תיאור: ספר זה הוא תיעוד של שיעוריו השבועיים של פרופסור ישעיהו ליבוביץ בשנים 1986-1985 , שהתקיימו בבית הכנסת ישורון בירושלים עם תלמידים חברים. בשנה זו עסקו ליבוביץ ותלמידיו בספר "רוח חיים": פירוש ר' חיים מוולוז'ין לפרקי אבות.  בדיון מיוחד במינו מפרש ליבוביץ את פרקי אבות מבעד לעדשת פרשנותו של ר' חיים מוולוז'ין, מחשובי תלמידיו של הגאון מווילנא ומייסד מודל הלימוד בישיבות הליטאיות. שאלת קיום התורה ולימוד התורה "לשמה" לעומת "שלא לשמה" עוברת כחוט השני לכל אורך הספר.
הספר נותן הצצה נדירה להתייחסות של ליבוביץ לחשיבה הקבלית שאפיינה את כתיבתו של ר' חיים מוולוז'ין. ליבוביץ מנסה לעמוד על השאלה המפליאה בעיניו אשר הוא עצמו ניסח כך: כיצד זה התיישבו בתודעת אדם אחד, ר' חיים מוולוז'ין, חשיבה הלכתית רציונליסטית קיצונית, ולעומתה - הקבלה.
הקריאה בספר מעוררת מחדש את השיטתיות המשולבת בלבביות, ואת ההתלהבות האסוציאטיבית, שאפיינה את שיחותיו של פרופסור ליבוביץ עם תלמידיו. יותר מכל, דומה שתוקף דבריו של ליבוביץ על ההוויה היהודית והישראלית רלוונטי עד עצם הרגע הזה.
אגם הוצאה לאור
מאת: בלהה ניצן
תיאור: כתבי מגילות מדבר יהודה, שנתגלו במערות על יד ח'רבת קומראן בחוף המערבי של ים המלח, חושפים ידיעות השופכות אור על הגותו של אחד הזרמים הדתיים היהודיים בשלהי ימי הבית השני, ועל מרקם היחסים הדתיים והחברתיים הפנים-יהודיים בתקופה זו. הידיעות על תופעות אלו בתולדות ישראל, המופיעות בקיצור ובהכללה בכתביהם ההיסטוריים של יוסף בן מתתיהו ופילון האלכסנדרוני, ובספרים החיצוניים מתקופה זו, מורחבות ומתבהרות באמצעות חקר המגילות. אסופת המאמרים הנכללים בספר זה עוסקת בהתפתחויות התאולוגיות וההלכתיות שהתחוללו בזרמי היהדות השונים בימי הבית השני, מן היסודות המקראיים ועד לשאיפות להגשמתם, בתנאים שיבטיחו את קיום החיים היהודיים לנצח. סביב נושאים אלו נוצרו בקרב הזרמים השונים השקפות עולם שונות, שעליהן ניתן ללמוד מן הספרות של תקופה זו שהגיעה לידינו במגילות השונות. המחקרים בספר זה מוקדשים בעיקרם להשקפת העולם ולהגשמתה בחיי המעשה של עדת היחד מקומראן, כפי שנלמדו מכתביה של עדה זו. השוואת השקפה זו עם פרטים בהשקפותיהם ובהלכותיהם של חז"ל, שכבר החלו להתגבש בתקופת בית שני, מלמדים על המתרחש בתקופה זו בהתגבשות היהדות הבתר-מקראית. כך מאפשרות לנו מגילות קומראן להשלים מידע שנעלם מעינינו כל עוד ניזונו ידיעותינו על תהליך זה רק מן הספרים החיצוניים ומספרות חז"ל, שנכתבה יותר ממאה שנים לאחר חורבן בית שני.
יד יצחק בן-צבי
מאת: יוסף יהלום, נאויה קצומטה
תיאור: רבי שמואל בן הושענא המכונה 'השלישי' שימש, כפי שכינויו מעיד עליו, בתפקיד שלישי אחר גאון ישיבת ארץ ישראל ואחר אב בית הדין של הישיבה, שמקום מושבה היה בירושלים. עיקר פעילותו הייתה במחצית השנייה של המאה העשירית, אבל עדיין גם בראשית המאה האחת-עשרה. שמואל היה יוצר פורה, וכתב מידי שבת בשבתו מערכת פיוטים מיוחדת לתפילת 'יוצר המאורות' המקיפה את קריאת שמע וברכותיה. הביקוש לפיוטיו היה גדול בימי הביניים, והגניזה שימרה שרידים של חמש מאות מיצירותיו. על אף זאת זכו רק יצירות בודדות מפרי עטו להגיע עד ראשית הדפוס. ספר זה הוא הניסיון הראשון לכנס את האוצר הגדול הזה ולהציג אותו על פי כל מקורותיו האפשריים, במהדורה ביקורתית מפורשת הכוללת גם מבוא רחב. 'השלישי' הלך בתלם שהתווה ליצירה העברית המקורית גאון הגאונים, רב סעדיה גאון. בניגוד לרב סעדיה, שהיה מן הגדולים שבמחדשים, נטה רבי שמואל לסגנון פשטני שהיה פחות סתום ומתוחכם. בכך הוא סלל בין השאר את הדרך לעלייתה של האסכולה הספרדית הגדולה, זו שהעלתה על נס את הסגנון המקראי הצח. כמה מיצירותיו אכן גם מיוצגות בכתבי היד של המחזור הספרדי היוקרתי, ומהן שגם השאירו את חותמן על יצירותיהם של ראשוני הפייטנים הספרדים.
יד יצחק בן-צבי
מאת: יוסף יהלום, נאויה קצומטה
תיאור: רבי שמואל בן הושענא המכונה 'השלישי' שימש, כפי שכינויו מעיד עליו, בתפקיד שלישי אחר גאון ישיבת ארץ ישראל ואחר אב בית הדין של הישיבה, שמקום מושבה היה בירושלים. עיקר פעילותו הייתה במחצית השנייה של המאה העשירית, אבל עדיין גם בראשית המאה האחת-עשרה. שמואל היה יוצר פורה, וכתב מידי שבת בשבתו מערכת פיוטים מיוחדת לתפילת 'יוצר המאורות' המקיפה את קריאת שמע וברכותיה. הביקוש לפיוטיו היה גדול בימי הביניים, והגניזה שימרה שרידים של חמש מאות מיצירותיו. על אף זאת זכו רק יצירות בודדות מפרי עטו להגיע עד ראשית הדפוס. ספר זה הוא הניסיון הראשון לכנס את האוצר הגדול הזה ולהציג אותו על פי כל מקורותיו האפשריים, במהדורה ביקורתית מפורשת הכוללת גם מבוא רחב. 'השלישי' הלך בתלם שהתווה ליצירה העברית המקורית גאון הגאונים, רב סעדיה גאון. בניגוד לרב סעדיה, שהיה מן הגדולים שבמחדשים, נטה רבי שמואל לסגנון פשטני שהיה פחות סתום ומתוחכם. בכך הוא סלל בין השאר את הדרך לעלייתה של האסכולה הספרדית הגדולה, זו שהעלתה על נס את הסגנון המקראי הצח. כמה מיצירותיו אכן גם מיוצגות בכתבי היד של המחזור הספרדי היוקרתי, ומהן שגם השאירו את חותמן על יצירותיהם של ראשוני הפייטנים הספרדים.
יד יצחק בן-צבי
מאת: רונן נויבירט
תיאור: המאה ה-21 מתאפיינת במציאות המשתנה בקצב מסחרר ובהתפשטותה של תרבות פוסט-מודרנית - תרבות ששולטים בה פלורליזם ורלטיביזם, ערכי שוויון מחליפים היררכיות קיימות והשקפת עולמם של רבים מתעצבת במידה רבה על ידי הרשתות החברתיות. בעולם כזה ניצבת ההלכה, שנועדה לשמש כגשר בין התורה הנצחית לבין המציאות המאתגרת והמשתנה, בעמדת מגננה. ההלכה נשענת על סמכות החכמים ועל חובת הציות של הציבור – רכיבים שהולכים ונשחקים בעולם של אפשרויות בלתי-מוגבלות ושל חופש ללא מחויבות. גשר ההלכה הוא ניסיון מקיף להציע חזון לעתידה של ההלכה בעולם של ספקות ושינויים על מנת שתוכל למלא את תפקידה ההיסטורי בדור תהפוכות זה ובדורות שאחריו. המחבר, המבסס את מחקרו על קרוב לאלף מקורות הלכתיים, מנתח את דרכי פעולתה של המערכת ההלכתית, את רכיביה הנוקשים והגמישים כאחד, ומדגיש את תפקידו של הציבור בקביעת עתידה של ההלכה לצד העולם הרבני. שילוב ידיים כזה, הוא טוען, עשוי לחזק את אמון הציבור במערכת ההלכתית המסורתית ולהעמיד את ההלכה במקומה הראוי ככלי לתיקון חברתי, רוחני ומוסרי.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: שמעון גרשון רוזנברג
תיאור: בשנים האחרונות נקלעו השמאל והימין האידאולוגיים למשבר רעיוני. חלום השלום הולך ומתרחק, ורוב הציבור ומנהיגיו זנחו את רעיון ארץ ישראל השלמה. כיום, יותר מתמיד, נראה כי רק שחרור מהחלוקה הדיכוטומית והפשטנית בין המחנות והרעיונות יאפשר חשיבה ביקורתית, יצירתית ופורייה, שתוכל לעצב תשתית ערכית ודתית חדשה ליחס אל הארץ ואל תהליך השלום. בריתי שלום הוא אסופה מקיפה ממרחבי יצירתו של הרב שג"ר, העוסקת בשאלות פוליטיות כגון החזרת שטחים, מלחמה, הסכמי שלום, ההתנתקות ועוד. לפי תפיסתו של הרב שג"ר, הפוליטי כרוך בהגותי, ומשום כך הוא דן בסוגיות אקטואליות אלו דרך סוגיות עקרוניות כמו ייחודו של עם ישראל, ביתיות וגלותיות, מערב מול מזרח, מעמדה הדתי של מדינת ישראל ומשמעות הגאולה. כדרכו, הרב שג"ר פורש ומנתח מגוון רחב של מקורות, מהתנ"ך ומדברי חז"ל, מתורת הרמב"ם ומדברי המקובלים, מגדולי החסידות ומכתבי הרב קוק, כמו גם מהוגים יהודים מודרניים ומפילוסופים, סוציולוגים והיסטוריונים מערביים. בריתי שלום הוא ספר חובה למי שמבקשים לפלס דרך במבוכה ולשלב בין הטוב שבימין לטוב שבשמאל, תוך יצירת גישה דתית ורוחנית חדשה, שתוכל לחתור לשלום־אמת ללא ויתור על הזיקה העמוקה לארץ ישראל, על הייחוד היהודי ועל העוצמה הדתית.
מאת: אורי צור
תיאור: ספר זה מציג מחקרים שונים, מגוונים וייחודיים בנושאים של עריכה, מבנה, הלכה ופרשנות המבוססים על מסכת עירובין בתלמוד הבבלי. המחקרים העוסקים במסכת זו הם מעטים מאוד מפאת הקושי הרב הטמון בהבנתה. לכן כל מחקר ובעיקר מגוון נושאי המחקר הנמצאים בספר ועוסקים במסכת עירובין הם חשובים מאוד ותורמים רבות למחקר על המסכתות של התלמוד הבבלי בכלל ועל מסכת עירובין בפרט. בכך גם בא לידי ביטוי תרומתו הרבה של הספר לתחום מדעי היהדות ולחקר העריכה, ההלכה והפרשנות במסכת עירובין בתלמוד הבבלי. הספר מאיר סוגיות העוסקות בפרשנות מחקרית של סוגיות בענייני עריכה ומבנה, כמו גם בענייני הלכה, לשון ופרשנות ופותר בעיות מזווית הראייה המחקרית שהתעוררו בנושאים הללו הן מצד הפרשנים והן מצד החוקרים. ייחודו של הספר שהוא משלב בין תחומי מחקר מרובים בנושאים שונים ופורס יריעה רחבה לקורא המשלבת בין דברי הפרשנים ובין המחקרים מתקופתנו בקשר לכל הנושאים שנידונים בספר.
שאנן : המכללה האקדמית הדתית לחינוך - הוצאה לאור
מאת: אוריאל גלמן
תיאור: השבילים היוצאים מלובלין: צמיחתה של החסידות בפולין מציג היסטוריה חברתית ותרבותית של תנועת החסידות בפולין בשלהי המאה השמונה עשרה ובראשית המאה התשע עשרה. הספר מתאר כיצד הפכה החסידות מ'חבורה' של מיסטיקנים ל'תנועה' דתית-חברתית גדולה ותוססת, שהשפיעה על החברה היהודית במזרח אירופה וממשיכה להשפיע על התרבות היהודית גם בימינו. במוקד הספר עומדת ביוגרפיה קיבוצית של המנהיגות החסידית בפולין, ובראשה ר׳ יעקב יצחק הורוויץ, 'החוזה' מלובלין (1745‒1815) ותלמידיו, על רקע תקופתם. השבילים היוצאים מלובלין בוחן את החידוש הגדול ביותר של תנועת החסידות: המנהיג החסידי, הצדיק (או ׳רבי׳, ׳אדמו״ר׳). הספר מתאר את דרכי עלייתו של הצדיק למנהיגות ואת החצר ‒ כלכלתה והעלייה לרגל אליה. מקום מרכזי ניתן לתפיסות מנהיגות שונות של הצדיק: האם עליו לשמש רק מורה רוחני או גם מחולל נִסים ועושה פלאות? כיצד עליו לנהל את יחסיו עם הקבוצות השונות של חסידיו? הספר בוחן מחדש את הדימוי הרווח של חסידות בפולין ובעיקר את דימויה של חסידות פשיסחה, ומראה כי המנהיגות הרבגונית היא זו שהביאה לפריחתה של החסידות בפולין ולצמיחתה של התנועה כפי שהיא מוכרת לנו כיום.
מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי
מאת: יצחק טברסקי
תיאור: הספר כמעיין המתגבר: הלכה ורוח ביצירת חכמי ימי הביניים מאגד בתוכו שלושים ואחד מאמרי יסוד שפרסם פרופ‘ יצחק טברסקי, מגדולי החוקרים של הרמב“ם ושל התרבות היהודית בימי הביניים. המאמרים כוללים קשת רחבה של עיונים מעמיקים בהיסטוריה התרבותית והאינטלקטואלית של היהודים בתקופה זו. כמעיין המתגבר מציג את תחומי העניין הרבים והמגוונים של המחבר - הלכה, פילוסופיה, הגות, מוסר וספרות, שבאמצעותם חקר וגילה צפונות בעולם ההלכתי והרעיוני למן הרמב“ם ועד ר‘ יוסף קארו, בהגות היהודית של ימי הביניים, ובסוגיות עכשוויות העומדות על סדר היום הציבורי בן זמננו. חיתומו של הספר בדברי זיכרון של המחבר לשני מוריו הדגולים: פרופ‘ צבי הארי וולפסון והרב יוסף דב סולוביצ‘יק, חותנו.
מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי
מאת: אלכסנדר אבן-חן
תיאור: אברהם יהושע השל (1907-1972) נצר למשפחת אדמו"רים, מההוגים החשובים בעולם היהדות של העת החדשה, השל נועד להמשיך את שושלת החסידות של משפחתו ולשמש בקודש אך העדיף לבחור במימוש חזונו של הנביאים ולהילחם למען הבאת צדק לעולם. בשנות השישים היה פעיל נלהב במאבקים למען זכויות האדם. את עבודת הדוקטור כתב באוניברסיטת ברלין בנושא "הנביאים" (The Prophets). בחירת הנושא משקפת את הזדהותו עם חזון מוסר הנביאים שהלכה וגברה במהלך חייו. בצעירותו חיבר שירים המלאים בביקורת על האל, שלא מנע אסונות שבאו לעולם ולא ימנע את אלו שעתידים להיות. בשיריו באים לביטוי התקווה לעתיד טוב יותר בצד הייאוש מן הרוע, הסבל והאלימות הממלאים את העולם. בשנת 1938 נעצר השל על ידי הנאצים וגורש לפולין. הוא עזב את וורשה ב-1939 לפני שזו נכבשה והגיע לארצות הברית ב-1940. שם כתב ספרים חשובים שזכו להצלחה רבה, בהם God in Search of Man; Man is not Alone, ועוד. ספר השירים "על השם המפורש: אדם" שפרסם לפני המלחמה נשכח משום מה ולא זכה לעיון ולמחקר - למטרה זו בא ספר זה.
מכון שוקן למחקר היהדות שליד בית המדרש לרבנים באמריקה
מאת: דוד אוחנה
תיאור: זרתוסטרא בירושלים: פרידריך ניטשה והמודרניות היהודית, חלקה השלישי של הטרילוגיה דרכי המודרניות, חושף הוגים, סופרים ומבקרי תרבות יהודים שנזקקו לפילוסוף הגרמני לזקק את ביקורתם על התרבות ההיסטורית של עמם, ביקורת שפתחה צוהר אל המודרניות.

מחקרו של פרופ' דוד אוחנה מציע פרשנות חדשה לעמדה תאולוגית ייחודית שאפשר לכנותה "רליגיוזיות כופרת". תודעה מודרנית זו בעקבות "מות האלוהים" חרגה מדפוס דתי או חילוני, והתיכה אמונה וכפירה גם יחד אצל הוגים כהלל צייטלין, פרנץ רוזנצווייג ,מרטין בובר, גרשם שלום, ברוך קורצווייל וישראל אלדד. מהם שנשאו את הלפיד של תרבות התחייה העברית, מהם גיבשו עמדה תאולוגית ייחודית, מהם היו אבני יסוד אינטלקטואליות של הלאומיות היהודית המודרנית. ועל כולם שרתה רוחו של ניטשה.
מוסד ביאליק
מאת: מרדכי סבתו
תיאור: התלמוד הבבלי עומד במרכז חיי הרוח של עם ישראל מזמן היווצרותו ועד עצם היום הזה. התלמוד מחזיק דיונים רבים בהלכה ובאגדה, דיונים שבהם משתתפים חכמים רבים בני כמה דורות, ותהליך היווצרותו סבוך ומורכב, ונמשך מאות שנים. לאחר חתימתו נמסר התלמוד במשך כאלף שנה, תחילה על פה, ואחר כך בכתבי יד, עד הדפסתו במאה החמש-עשרה. במשך תקופה זו חלו שינויים לא מעטים בנוסח התלמוד. התהליך המורכב של היצירה והשינויים שחלו במסירה מקשים על הלומד את הבנת היצירה כפשוטה. ספר זה מציע מהדורה ופירוש לפרק אחד מן התלמוד הבבלי: מסכת סנהדרין פרק שלישי. נושא הפרק הוא סדר הדין בדיני ממונות, אלא שכדרכו של התלמוד מסתעף הדיון לעוד נושאים רבים בהלכה ובאגדה. בספר נידונות כל סוגיות הפרק, וכן המשניות, כסדרן. תחילה מוצגת תמונת הנוסח של הסוגיה כולה, ובעקבותיה בא דיון מפורט בהבדלי הנוסח שבין העדים. על יסוד המסקנות בשאלות הנוסח מוצע פירוש לסוגיה על פי הכללים שגובשו במחקר התלמודי ומתוך משא ומתן עם הפרשנות לדורותיה. הפירוש נדרש הן לחוליות המרכיבות את הסוגיה הן לסוגיה השלמה, ועוקב אחר תהליך היווצרותה ומגמת עריכתה. בפירוש נידונות בפירוט גם המקבילות לסוגיות הפרק בספרות התנאית ובספרות האמוראית, ונסקרות גם המקבילות שמחוץ לספרות התלמודית. מניתוח הסוגיות ומעיון במקבילותיהן עולות הגישות השונות של החכמים לדורותיהם בנושאים הנידונים בפרק, ומתאפשר תיאור של תולדות ההלכה במגוון נושאים שנוגעים לסדר הדין.
מוסד ביאליק
מאת: מרדכי סבתו
תיאור: התלמוד הבבלי עומד במרכז חיי הרוח של עם ישראל מזמן היווצרותו ועד עצם היום הזה. התלמוד מחזיק דיונים רבים בהלכה ובאגדה, דיונים שבהם משתתפים חכמים רבים בני כמה דורות, ותהליך היווצרותו סבוך ומורכב, ונמשך מאות שנים. לאחר חתימתו נמסר התלמוד במשך כאלף שנה, תחילה על פה, ואחר כך בכתבי יד, עד הדפסתו במאה החמש-עשרה. במשך תקופה זו חלו שינויים לא מעטים בנוסח התלמוד. התהליך המורכב של היצירה והשינויים שחלו במסירה מקשים על הלומד את הבנת היצירה כפשוטה. ספר זה מציע מהדורה ופירוש לפרק אחד מן התלמוד הבבלי: מסכת סנהדרין פרק שלישי. נושא הפרק הוא סדר הדין בדיני ממונות, אלא שכדרכו של התלמוד מסתעף הדיון לעוד נושאים רבים בהלכה ובאגדה. בספר נידונות כל סוגיות הפרק, וכן המשניות, כסדרן. תחילה מוצגת תמונת הנוסח של הסוגיה כולה, ובעקבותיה בא דיון מפורט בהבדלי הנוסח שבין העדים. על יסוד המסקנות בשאלות הנוסח מוצע פירוש לסוגיה על פי הכללים שגובשו במחקר התלמודי ומתוך משא ומתן עם הפרשנות לדורותיה. הפירוש נדרש הן לחוליות המרכיבות את הסוגיה הן לסוגיה השלמה, ועוקב אחר תהליך היווצרותה ומגמת עריכתה. בפירוש נידונות בפירוט גם המקבילות לסוגיות הפרק בספרות התנאית ובספרות האמוראית, ונסקרות גם המקבילות שמחוץ לספרות התלמודית. מניתוח הסוגיות ומעיון במקבילותיהן עולות הגישות השונות של החכמים לדורותיהם בנושאים הנידונים בפרק, ומתאפשר תיאור של תולדות ההלכה במגוון נושאים שנוגעים לסדר הדין.
מוסד ביאליק
מאת: שלמה גוזמן כרמלי
תיאור: הספר מפגשים מסביב לטקסט, המבוסס על מחקר אתנוגרפי מקיף בחמש זירות של יהדות זמננו, מוביל אותנו במסע מרתק בין מוסדות וקהילות בניסיון להבין את הכמיהה היהודית למילים, לספרים, לטקסטים ולפרשנויות. זירות המחקר נטועות בהקשרים תרבותיים, חברתיים ופוליטיים שונים זה מזה עד מאוד, וממחישות את ריבוי התרבויות היהודיות בישראל. תיאור המפגשים מסביב לטקסט מדגים כיצד הטקסטים הדתיים מפורשים בכל פעם באופן אחר, והופכים למראות המשקפות את ערכי הלומדים ואמונותיהם. עבודת שדה שנעשתה בקהילות ובמפגשים חברתיים של לימוד, תפילה, ריפוי, הופעה וגיבוש קהילתי, שטקסט דתי כתוב היה מעורב בהם, הביאה ליצירת הספר, המתאר כיצד המפגש עם הטקסט יוצר תרבויות יהודיות, וכיצד תרבות יהודית מתקיימת ומתחדשת במפגשים עם טקסטים, פעמים תוך ויכוח אִִתם.
הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפהפרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: יונתן מאיר
תיאור: לפנינו סיפורו של החסיד, המשכיל, העיתונאי ומתקן הדת, מיכאל לוי פרומקין-רודקינסון (1904-1845) – גיבור תרבות נשכח, דמות צבעונית ותזזיתית שפעלה כיזם ספרותי, מחבר ומוציא לאור, בכמה ארצות ויבשות. תחילת דרכו של רודקינסון כמחבר חסידי פורה שהיה בין הראשונים שהדפיסו את ספרות השבחים החסידית בשנות השישים של המאה התשע-עשרה. עד מהרה הפך למשכיל לוחם שהמשיך מגמות של תיקונים בדת, הציע פתרונות שונים ומשונים לאנטישמיות הפוליטית הגואה, כתב מחקרים פופולריים על החסידות, ונעשה לעיתונאי מפולפל שאפשר למנותו בין מבשרי העיתונאות היהודית המודרנית בכך שיצר מעין עיתון בלי דגל אידיאולוגי ברור ומוצק. אם לא די בכך, הרי שבסוף ימיו ניסה להציג תרגום אנגלי של התלמוד הבבלי, כמעין בסיס לרפורמה של היהדות שאותה חזה. דמותו המשונה, השינויים שעבר בימי חייו, כמו גם המגמות החדשות שהכניס לעיתונות העברית ודבריו השנויים במחלוקת על דבר האנטישמיות המודרנית, עוררו עליו מחלוקות חריפות והיו שניסו לציירו כאיש צבוע, חסר ערכים ומושחת, כאיש של חילופי תקופות או של שעת דמדומים. מתוך חוסר הבנה מוחלט לעצם מעשה היזמות של רודקינסון, שבא לידי ביטוי בהדפסת ספרות מגוונת כמו גם בנתינת מקום לכל זרם רעיוני בעיתוניו, העלילו עליו עלילות רבות וניסו לציירו כשכיר חרב או כסמאל מודרני. הספר שלפנינו מנסה לצייר תמונה שונה לחלוטין של יזם פורה וצבעוני, שגם אם לא היה תמיד מקורי או מעמיק בדעותיו, הרי בחייו ובפעילותו ניסה לחדש את החברה היהודית באופנים שונים דרך יצירת שדות חדשים של ספרות ועיתונות. במרכז הספר עומד יחסו המשתנה של רודקינסון כלפי החסידות בתקופות שונות בימי חייו, יחס המשקף ומבשר זרמים שונים ומגוונים בעולם היהודי בן הזמן.
מאת: אליעזר חדד
תיאור: ספר זה בוחן את היחס בין המושג "כבוד האדם" במסורת ההומניסטית לבין המושג "צלם אלוהים" בתפיסה המקראית, על השתמעויותיהם השונות בהקשר של ערכי השוויון והחירות. הנטייה לטשטש את ההבחנות בין כבוד האדם מציאת _ לצלם אלוהים נובעת ממגמה ראויה המכנה המשותף בין הקבוצות החברתיות השונות הדרות יחדיו במדינת ישראל. ואולם ההבדל בין מבני העומק של שני המושגים בסיסי כל כך, שקשה לראות כיצד אין נוצרות מהם הבנות שונות של ערכי השוויון והחירות. כיצד נגזרים ערכי השוויון והחירות מ"כבוד האדם" ו"מצלם אלוהים"? האם יש הבדל באופן הבנת השוויון והחירות אם הם נגזרים מ"כבוד האדם" או אם הם נגזרים מ"צלם אלוהים"? האם הבדלי התפיסה בין כבוד האדם לצלם אלוהים יכולים להעשיר את עולמנו המוסרי באשר להבנת השוויון והחירות ולדרכי החלתם? האם מאמץ לעמוד על הבדלי היסוד בין שני המושגים יכול להפרות את המחשבה ולתרום להעמקת הצד המשותף ביניהם או שהוא עלול להוביל לקיטוב יתר בתוך החברה הישראלית?
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: זאב ספראי
תיאור: מסכתות תמיד ומידות מסיימות את סדר קודשים. אמנם אחריהן שנויה מסכת קינים, אבל כפי שנראה בפירושנו לה זו מסכת מאוחרת שרובה חזרה בית מדרשית על הלכות זבחים, תוך התאמתן לדיני קן יולדת. לפחות מבחינה ספרותית מסכתות תמיד ומידות מסתיימות באווירה של רוממות נפש ושל עיסוק יוצא דופן בפרטי המקדש ולא בפרטי ההלכה. מסכתות אלו שייכות לסוגה (ז'אנר) מיוחדת המכונה על ידינו "זיכרון המקדש", ויש לדון בה בכלים שונים מאלו של יתר גופי המשנה.
מאת: זאב ספראי
תיאור: מסכת כרתות היא המסכת השביעית בסדר קדשים. שם המסכת הוא ריבוי של כרת, עונש בידי שמיים שקבעה התורה. הנושא המרכזי במסכת הוא קרבנות חטאת ואשם, שהיחיד מביא על חטאים שעשה בשוגג. המשנה מגדירה את כללי חיובו של החוטא בשגגה. היא מונה סוגים שונים של אשמות וחטאות כמו חטאת יולדת או אשם תלוי המובא במצב של ספק חטא. המשנה פורטת את המעשים השונים המחייבים קורבן מסוג כזה או מסוג אחר ויוצרת עולם שלם של חטאים והקורבנות שמביאים עליהם.
מאת: זאב ספראי
תיאור: מסכת תמורה עוסקת בפרט צדדי בהלכות קרבנות. לפי התורה אסור להמיר, כלומר להחליף קרבן בקרבן אחר.
מסכת מעילה עוסקת בנושאים שונים מתוך דיני הקדשים וקרבנות ומיישמת את הקביעות שנקבעו במסכתות אחרות על דיני מעילה.
מאת: זאב ספראי
תיאור: מסכת ערכין במשנה עוסקת בשני סוגי נדרים האחד שהאדם מקדיש ערך של אדם והקדש השני שהאדם מקדיש קרקע שהגיע לו בירושה. המשנה מתמקדת במי יכול להעריך ואת מי ניתן להעריך אבל תמיד ההקפדה היא שלכולם יש את אותו הערך. במהלך המסכת יש דיונים על מתי ניתן לפדות את המוקדש ומתי לא.
מסכת קינין, האחרונה בסדר קודשים, עוסקת בשני קורבנות הבאים מהעוף – חטאת העוף ועולת העוף. מרבית המסכת עוסקת בגוזלים שפרחו מצמד אחד לצמד אחר וכך התערבבו הקורבנות ולא ברור של מי זה ושל מי זה. מסכת זו משלבת נושאים שונים הקשורים בדיני תערובות.
מאת: זאב ספראי
תיאור: המסכת עוסקת בכל הבכורות: בכור אדם (פ"ח), בכור בהמה טהורה (פ"ב) ובכור בהמה טמאה (פ"א). הפרק האחרון עוסק במעשר בהמה; הנושא נכלל במסכת משום הדמיון בין בכור בהמה טהורה ומעשר בהמה. לכל אחד מהבכורות דין שונה.
מאת: זאב ספראי
תיאור: מסכת חולין חריגה בנוף של סדר קודשים. כל המסכתות בסדר זה עוסקות בהקרבת קרבנות במקדש ובטיפול בהם, לעומת זאת מסכת חולין עוסקת במקדש רק בחלקה. המסכת פותחת בדיני שחיטה. שחיטה היא כמובן אחת מעבודות הקודש, אך סדר קודשים מחולק לפי סוגי קרבנות ולא לפי סוגי עבודות. אין מסכת לפעולת ההזאה, או לפעולת קבלת הדם, ורק לפעולת השחיטה מוקדשת מסכת. זאת ועוד. אמנם מלכתחילה נראה שהמסכת שובצה בסדר קודשים משום שהיא פותחת בשחיטת קרבנות, אבל שחיטת קרבנות זהה כמעט בכול לשחיטת חולין. ואכן המשנה הראשונה עוסקת בשחיטה, וקשה להחליט האם, אגב הדיון בקודש, מדובר בכל שחיטה שהיא, או שמא המשנה מתמקדת בשחיטת קודשים במקדש. לפי פירושנו משנה א בפרק הראשון עוסקת גם בחולין, אבל משנה ד רק בקודשים. אם כן חול וקודש מעורבים יחדיו. יש להניח שהעורך לא שת לבו לכך, אך מבלי משים הוא מציג את המטבח היהודי שחול וקודש שורים בו בצוותא.
מאת: זאב ספראי
תיאור: מסכת מנחות, כשמה, עוסקת בסוגי מנחות. בתור ה מנויה רשימה ארוכה של מנחות והן מתחלקות לשתיים: למנחות שהן תוספת לקרבן ציבור או יחיד, ולמנחות הבאות כקרבן בפני עצמו. כך, למשל, לחם הפנים הוא אחד מסוגי המנחה שהוא קרבן עצמאי. המנחה היא מאכל פחמימות המוגש באחת מצורות האפייה או הבישול.
מאת: זאב ספראי
תיאור: מסכת זבחים מרכזת את דיני הקרבנות. פרטי הקרבנות נידונו בספרי התורה (ויקרא ובמדבר), וכרגיל אין המשנה מציעה מערך סדור של אבחנות אלא מעירה על נושאים מסוימים שהיו חשובים לעורכים ולתנאים. המסכת שלנו מתמקדת בקרבנות הבשר ולמעשה בקרבנות היחיד, אם כי הלכות הזבח בעצם חלות גם על קרבנות הציבור וגם על קרבן הפסח. מערך הקרבנות מבוסס ישירות על פסוקי המקרא, אך כמובן פסוקי המקרא נקראים במשקפיים של חז"ל.
מאת: משה אידל
תיאור: במרכז הספר עומד דימוי השלשלת, בו משתמשים המקובלים כדי לתאר את הקשר הרציף והחי בין האלוהות לבין העולם האנושי. דימוי זה בולט במיוחד באופן בו מתוארים לימוד התורה, התפילה ושם האל בעולם הקבלי. הדיונים בנושאים אלו לאורך הספר חושפים כיצד שילבו המקובלים את הרעיון הנאו-פלטוני של "שרשרת ההוויה הגדולה" יחד עם תפיסת עולמם היהודית המיתית. בשל מרכזיותו של דימוי השלשלת בספרות הקבלית, עולות בספר שלשלאות קסומות שאלות יסוד הנוגעות להבנת הקבלה ולחקר המיסטיקה היהודית: האם על מחקר הקבלה להתמקד בתיאולוגיה הקבלית או בפרקטיקות המיסטיות? מה טיב הקשר בין טכניקות מיסטיות לבין חוויות מיסטיות? האם במסגרת הקבלה ייתכן מצב של איחוד מיסטי בין האדם לבין האל? ובכלל, האם ישנם מאפיינים שבאמצעותם ניתן להגדיר מהי מיסטיקה יהודית? בנוגע לשאלות אלו ולשורה של סוגיות יסוד נוספות, מציע הספר שלשלאות קסומות פרדיגמה חדשה להבנת הקבלה.
מכון שלום הרטמן
מאת: פנחס שיפמן
תיאור: השיח הישראלי לוקה בכך שהוא יוצר מחיצה מלאכותית בין השפה הדתית-הלכתית לבין השפה המוסרית-אזרחית ומעמיד אותן כזרות זו לזו. התרחקותה של המערכת האזרחית מן השפה הדתית מגבירה את הניכור בינה לבין הציבור הדתי וגם ההלכה משלמת מחיר כבד: הפקעת המוסר מן התודעה הדתית, שכביכול נועדה להגן עליה מפני ביקורת חיצונית, מעוותת את פסיקת ההלכה, מעמיקה את המשבר הדתי ומציבה את הציבור הדתי על פרשת-דרכים שבה עליו להחליט אם פניו ללאומנות השואבת לגיטימציה מסמלים דתיים, לחילוניות המנוכרת לדת או לחרדיות פונדמנטליסטית ופשטנית. לנתק זה בין הלכה למוסר יש ביטוי כואב בעולם המשפט, ובראש ובראשונה בדיני המשפחה. מול המונופול הניתן לכאורה לדין הדתי בענייני נישואין וגירושין, ניתנת הכרה נרחבת ל"ידועים בציבור" ול"משפחות חדשות" מכוח שיקולים חילוניים-ליברליים. אבל בעיותיהם של פסולי החיתון, מעוכבות הגט, דחויי הגיור או מצוקתם של זוגות חד-מיניים, אינן רק עניין לביקורת אזרחית הבאה מבחוץ, משום שהן גם ביטוי של בעיות דתיות חריפות ונוקבות. כישלונה של המערכת הדתית להתמודד עם בעיות אלו לא נובע מדלות האמצעים ההלכתיים העומדים לרשותה; זוהי החלטה מודעת להמשיך ולטפח מטרות ומסרים שנויים במחלוקת. החלופה היחידה הנראית, הן מתוקף זכויות האדם והן מכוח האינטרסים הדתיים עצמם, היא הנהגה כוללת של נישואין אזרחיים. הפלת המחיצות שבין דת למוסר ובין הלכה למשפט לשם יצירת שיח משותף היא האתגר שלפניו ניצבת החברה הישראלית. ספר ז מבקש להתמודד עם שאלות אלו המתקשרות יחד למסכת כוללת של יחסי גומלין בין הלכה, משפט מוסר וחברה.
מכון שלום הרטמן
מאת: דוד הרטמן, צ'רלי בקהולץ
תיאור: בספר שונא שקרים ה´ עורך דוד הרטמן, מגדולי הוגי הדעות היהודיים בדורנו, חשבון נוקב עם עולם התורה שבתוכו גדל. הרטמן מצביע על הפער בין התורה ואורח החיים ההלכתי לבין המוסר האנושי, ומתאר את הזיוף והשקר הנולדים מהפער הזה. הוא קורא להתמודדות אמיצה של היהדות עם מגבלותיה וליצירתיות דתית, מתוך אמונה עמוקה ברלוונטיות של התורה עבור האדם המודרני ועבור העם היהודי המתחדש בארצו. פרקי הספר עוסקים בהרחבה בשאלות של תורה ומדינה, של פמיניזם והלכה, של היחס לנכרים ושל היחס לגרים ולגרות. שונא שקרים ה´, שנכתב בשנותיו האחרונות של הרטמן, מנוסח בנימה אישית, מנקודת מבט של אדם שמסכם את דרכו. הרטמן חוזר לשנות לימודיו בישיבה-יוניברסטי בארצות הברית ולראשות דרכו כרב בקנדה. הוא מתאר באופן נוגע ללב כיצד גילה כרב צעיר שכל התורה שלמד איננה רלוונטית עבור רוב העולם היהודי. עם עלייתו לארץ ישראל מצא לאכזבתו יהדות שעסוקה בקטנות ועוטפת את עצמה בהצדקות מעוותות שהופכות לאמת דתית מקודשת. הוא קורא לעם היהודי בישראל ליצור יהדות מתחדשת שתתמודד באומץ עם הבעיות שהעולם המודרני מציב בפניה ושתהווה חברת מופת יהודית וציונית.
מכון שלום הרטמן
מאת: אהרן שמש
תיאור: הספר "נזירים ונזירות" הוא מחקר מקיף וראשוני על יחסם של חז"ל לנזירים ועל הנזירות כתופעה חברתית בימי בית שני ובתקופת המשנה. כיצד התפרשו פסוקי הנזיר המקראיים בימי הבית השני? באיזו מידה הייתה תופעת ההתנזרות רווחת באותה העת? האם היו גם נשים נזירות? ומה על ילדים? בשאלות אלה וברבות אחרות עוסק הספר. תוך שימוש בכלי מחקר של העיון הפילולוגי הביקורתי, הוא פורש בפני הקורא תמונה על אודות עולם הנזירות בימי בית שני ועל אודות הפירושים למושגים ההלכתיים הנוגעים לנזירות למן המקרא ועד ספרות חז"ל. העיון המדוקדק במקורות אף מצביע על התפתחות בתפיסת הנזירות בעולמם של חז"ל. פרקי הספר מראים כי התנועה העממית הנזירית, על פניה השונות - גברים הנודרים נזירות עולם, נשים ועבדים המבקשים לעטות ’נזר קדושה’ ואבות הנודרים נזירות לבניהם - זכתה לתמיכה ברבדים הקדומים של ספרות חז"ל. עם זאת, רבדיה המאוחרים יותר, שנכתבו בעת שהחורבן כבר היה עובדה קיימת, משקפים הסתייגות מעולמה של הנזירות ומערימים מכשולים וקשיים.
מכון שלום הרטמן
מאת: מנחם לורברבוים, מיכאל וולצר, נעם זהר, ארי אקרמן
תיאור: כרך זה הוא השני בסדרה חדשנית העוקבת אחר המחשבה הפוליטית היהודית למן המקרא ועד היום. סדרה זו מציגה את עושרה וגיוונה של המסורת הפוליטית היהודית, שלא זכתה עד היום למקומה הראוי במחקר ובתודעה הציבורית, ומזמינה את הקורא לשוב ולעיין במסורת זו מנקודת המבט של השיח הפילוסופי-פוליטי המודרני. כל כרך מתמקד בנושא מסוים וכולל מבחר מקורות ראשוניים - מן המקרא, התלמוד וספרות המדרש, ספרות השאלות והתשובות, ההלכה וההגות של ימי הביניים ועד חיבורים מן העת החדשה וכותבים בני זמננו. המקורות עברו התקנה וההדרה, נוספו להם פירושים להקלת הקריאה והעיון, וצורפו להם קטעי 'עיון ביקורתי' שנכתבו במיוחד לכרך זה על ידי מיטב הפילוסופים, החוקרים והמשפטנים בני זמננו. קטעי עיון אלה ממשיכים את הדיון המצוי במקורות עצמם, משוחחים עמם לעיתים תוך הסכמה ולעיתים תוך מחלוקת, ומרחיבים את הדיון, מזקקים אותו ומבהירים אותו. הכרך השני, 'השתייכות', עוסק בשאלת ההשתייכות לעם היהודי ובגבולותיו של הקולקטיב היהודי. איך עוצבו היררכיות חברתיות, מגדריות ואחרות בתוך העם היהודי החל מן המקרא ועד ימינו? איזה יחס הופנה כלפי גרים שביקשו להצטרף לקהילה היהודית? ואילו גישות ננקטו בימי הביניים, בעת החדשה ובמדינת ישראל כלפי מי שביקשו להפסיק להשתייך לקולקטיב היהודי - כמו כופרים ומומרים - וכלפי הלא-יהודים שניצבים מחוץ לקולקטיב היהודי?
מכון שלום הרטמן
מאת: נעמי סלימן
תיאור: הספר המשמעות הסמלית של היין בתרבות היהודית עוקב אחר המשמעות הסמנטית והפרגמטית של היין כסמל. מעקב זה מאפשר לחשוף את מורכבותו של היין כסמל ומתוך כך ניתן לתאר את מרחב הגבולות להם הוא מהווה מסמן. המחקר מבוסס על פרשנות של טקסטים מדרשיים והלכתיים ועל ספרי מנהגים. בדיקת משמעותו של סמל היין נעשתה תוך שילוב בין מתודה א-היסטורית עם מתודה היסטורית. מתודה זו מאפשרת להבחין בין הקבוע למשתנה במכלול משמעויותיו של הסמל. ספר זה מחולק לשמונה פרקים שני הפרקים הראשונים עוסקים בהצגת המונחים התיאורטיים והמתודה שננקטה במחקר זה. הפרק השלישי מתאר בקצרה את העיסוק המרובה סביב גידול גפנים וייצור יין בארץ ישראל. הפרקים הרביעי עד השביעי עוסקים במקום הספרותי של היין במדרש, בהלכה ובמנהג. הפרק השמיני הוא פרק סיכום הנותן מבט כולל על תפקידיו של היין כסמל השזור בתרבות היהודית.
הקיבוץ המאוחד
הצג עוד תוצאות