נמצאו 569 ספרים בקטגוריה
לכל הספרייה
מאת: שלמה גוזמן כרמלי
תיאור: הספר מפגשים מסביב לטקסט, המבוסס על מחקר אתנוגרפי מקיף בחמש זירות של יהדות זמננו, מוביל אותנו במסע מרתק בין מוסדות וקהילות בניסיון להבין את הכמיהה היהודית למילים, לספרים, לטקסטים ולפרשנויות. זירות המחקר נטועות בהקשרים תרבותיים, חברתיים ופוליטיים שונים זה מזה עד מאוד, וממחישות את ריבוי התרבויות היהודיות בישראל. תיאור המפגשים מסביב לטקסט מדגים כיצד הטקסטים הדתיים מפורשים בכל פעם באופן אחר, והופכים למראות המשקפות את ערכי הלומדים ואמונותיהם. עבודת שדה שנעשתה בקהילות ובמפגשים חברתיים של לימוד, תפילה, ריפוי, הופעה וגיבוש קהילתי, שטקסט דתי כתוב היה מעורב בהם, הביאה ליצירת הספר, המתאר כיצד המפגש עם הטקסט יוצר תרבויות יהודיות, וכיצד תרבות יהודית מתקיימת ומתחדשת במפגשים עם טקסטים, פעמים תוך ויכוח אִִתם.
הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפהפרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: יונתן מאיר
תיאור: לפנינו סיפורו של החסיד, המשכיל, העיתונאי ומתקן הדת, מיכאל לוי פרומקין-רודקינסון (1904-1845) – גיבור תרבות נשכח, דמות צבעונית ותזזיתית שפעלה כיזם ספרותי, מחבר ומוציא לאור, בכמה ארצות ויבשות. תחילת דרכו של רודקינסון כמחבר חסידי פורה שהיה בין הראשונים שהדפיסו את ספרות השבחים החסידית בשנות השישים של המאה התשע-עשרה. עד מהרה הפך למשכיל לוחם שהמשיך מגמות של תיקונים בדת, הציע פתרונות שונים ומשונים לאנטישמיות הפוליטית הגואה, כתב מחקרים פופולריים על החסידות, ונעשה לעיתונאי מפולפל שאפשר למנותו בין מבשרי העיתונאות היהודית המודרנית בכך שיצר מעין עיתון בלי דגל אידיאולוגי ברור ומוצק. אם לא די בכך, הרי שבסוף ימיו ניסה להציג תרגום אנגלי של התלמוד הבבלי, כמעין בסיס לרפורמה של היהדות שאותה חזה. דמותו המשונה, השינויים שעבר בימי חייו, כמו גם המגמות החדשות שהכניס לעיתונות העברית ודבריו השנויים במחלוקת על דבר האנטישמיות המודרנית, עוררו עליו מחלוקות חריפות והיו שניסו לציירו כאיש צבוע, חסר ערכים ומושחת, כאיש של חילופי תקופות או של שעת דמדומים. מתוך חוסר הבנה מוחלט לעצם מעשה היזמות של רודקינסון, שבא לידי ביטוי בהדפסת ספרות מגוונת כמו גם בנתינת מקום לכל זרם רעיוני בעיתוניו, העלילו עליו עלילות רבות וניסו לציירו כשכיר חרב או כסמאל מודרני. הספר שלפנינו מנסה לצייר תמונה שונה לחלוטין של יזם פורה וצבעוני, שגם אם לא היה תמיד מקורי או מעמיק בדעותיו, הרי בחייו ובפעילותו ניסה לחדש את החברה היהודית באופנים שונים דרך יצירת שדות חדשים של ספרות ועיתונות. במרכז הספר עומד יחסו המשתנה של רודקינסון כלפי החסידות בתקופות שונות בימי חייו, יחס המשקף ומבשר זרמים שונים ומגוונים בעולם היהודי בן הזמן.
מאת: אליעזר חדד
תיאור: ספר זה בוחן את היחס בין המושג "כבוד האדם" במסורת ההומניסטית לבין המושג "צלם אלוהים" בתפיסה המקראית, על השתמעויותיהם השונות בהקשר של ערכי השוויון והחירות. הנטייה לטשטש את ההבחנות בין כבוד האדם מציאת _ לצלם אלוהים נובעת ממגמה ראויה המכנה המשותף בין הקבוצות החברתיות השונות הדרות יחדיו במדינת ישראל. ואולם ההבדל בין מבני העומק של שני המושגים בסיסי כל כך, שקשה לראות כיצד אין נוצרות מהם הבנות שונות של ערכי השוויון והחירות. כיצד נגזרים ערכי השוויון והחירות מ"כבוד האדם" ו"מצלם אלוהים"? האם יש הבדל באופן הבנת השוויון והחירות אם הם נגזרים מ"כבוד האדם" או אם הם נגזרים מ"צלם אלוהים"? האם הבדלי התפיסה בין כבוד האדם לצלם אלוהים יכולים להעשיר את עולמנו המוסרי באשר להבנת השוויון והחירות ולדרכי החלתם? האם מאמץ לעמוד על הבדלי היסוד בין שני המושגים יכול להפרות את המחשבה ולתרום להעמקת הצד המשותף ביניהם או שהוא עלול להוביל לקיטוב יתר בתוך החברה הישראלית?
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: זאב ספראי
תיאור: מסכתות תמיד ומידות מסיימות את סדר קודשים. אמנם אחריהן שנויה מסכת קינים, אבל כפי שנראה בפירושנו לה זו מסכת מאוחרת שרובה חזרה בית מדרשית על הלכות זבחים, תוך התאמתן לדיני קן יולדת. לפחות מבחינה ספרותית מסכתות תמיד ומידות מסתיימות באווירה של רוממות נפש ושל עיסוק יוצא דופן בפרטי המקדש ולא בפרטי ההלכה. מסכתות אלו שייכות לסוגה (ז'אנר) מיוחדת המכונה על ידינו "זיכרון המקדש", ויש לדון בה בכלים שונים מאלו של יתר גופי המשנה.
מאת: זאב ספראי
תיאור: מסכת כרתות היא המסכת השביעית בסדר קדשים. שם המסכת הוא ריבוי של כרת, עונש בידי שמיים שקבעה התורה. הנושא המרכזי במסכת הוא קרבנות חטאת ואשם, שהיחיד מביא על חטאים שעשה בשוגג. המשנה מגדירה את כללי חיובו של החוטא בשגגה. היא מונה סוגים שונים של אשמות וחטאות כמו חטאת יולדת או אשם תלוי המובא במצב של ספק חטא. המשנה פורטת את המעשים השונים המחייבים קורבן מסוג כזה או מסוג אחר ויוצרת עולם שלם של חטאים והקורבנות שמביאים עליהם.
מאת: זאב ספראי
תיאור: מסכת תמורה עוסקת בפרט צדדי בהלכות קרבנות. לפי התורה אסור להמיר, כלומר להחליף קרבן בקרבן אחר.
מסכת מעילה עוסקת בנושאים שונים מתוך דיני הקדשים וקרבנות ומיישמת את הקביעות שנקבעו במסכתות אחרות על דיני מעילה.
מאת: זאב ספראי
תיאור: מסכת ערכין במשנה עוסקת בשני סוגי נדרים האחד שהאדם מקדיש ערך של אדם והקדש השני שהאדם מקדיש קרקע שהגיע לו בירושה. המשנה מתמקדת במי יכול להעריך ואת מי ניתן להעריך אבל תמיד ההקפדה היא שלכולם יש את אותו הערך. במהלך המסכת יש דיונים על מתי ניתן לפדות את המוקדש ומתי לא.
מסכת קינין, האחרונה בסדר קודשים, עוסקת בשני קורבנות הבאים מהעוף – חטאת העוף ועולת העוף. מרבית המסכת עוסקת בגוזלים שפרחו מצמד אחד לצמד אחר וכך התערבבו הקורבנות ולא ברור של מי זה ושל מי זה. מסכת זו משלבת נושאים שונים הקשורים בדיני תערובות.
מאת: זאב ספראי
תיאור: המסכת עוסקת בכל הבכורות: בכור אדם (פ"ח), בכור בהמה טהורה (פ"ב) ובכור בהמה טמאה (פ"א). הפרק האחרון עוסק במעשר בהמה; הנושא נכלל במסכת משום הדמיון בין בכור בהמה טהורה ומעשר בהמה. לכל אחד מהבכורות דין שונה.
מאת: זאב ספראי
תיאור: מסכת חולין חריגה בנוף של סדר קודשים. כל המסכתות בסדר זה עוסקות בהקרבת קרבנות במקדש ובטיפול בהם, לעומת זאת מסכת חולין עוסקת במקדש רק בחלקה. המסכת פותחת בדיני שחיטה. שחיטה היא כמובן אחת מעבודות הקודש, אך סדר קודשים מחולק לפי סוגי קרבנות ולא לפי סוגי עבודות. אין מסכת לפעולת ההזאה, או לפעולת קבלת הדם, ורק לפעולת השחיטה מוקדשת מסכת. זאת ועוד. אמנם מלכתחילה נראה שהמסכת שובצה בסדר קודשים משום שהיא פותחת בשחיטת קרבנות, אבל שחיטת קרבנות זהה כמעט בכול לשחיטת חולין. ואכן המשנה הראשונה עוסקת בשחיטה, וקשה להחליט האם, אגב הדיון בקודש, מדובר בכל שחיטה שהיא, או שמא המשנה מתמקדת בשחיטת קודשים במקדש. לפי פירושנו משנה א בפרק הראשון עוסקת גם בחולין, אבל משנה ד רק בקודשים. אם כן חול וקודש מעורבים יחדיו. יש להניח שהעורך לא שת לבו לכך, אך מבלי משים הוא מציג את המטבח היהודי שחול וקודש שורים בו בצוותא.
מאת: זאב ספראי
תיאור: מסכת מנחות, כשמה, עוסקת בסוגי מנחות. בתור ה מנויה רשימה ארוכה של מנחות והן מתחלקות לשתיים: למנחות שהן תוספת לקרבן ציבור או יחיד, ולמנחות הבאות כקרבן בפני עצמו. כך, למשל, לחם הפנים הוא אחד מסוגי המנחה שהוא קרבן עצמאי. המנחה היא מאכל פחמימות המוגש באחת מצורות האפייה או הבישול.
מאת: זאב ספראי
תיאור: מסכת זבחים מרכזת את דיני הקרבנות. פרטי הקרבנות נידונו בספרי התורה (ויקרא ובמדבר), וכרגיל אין המשנה מציעה מערך סדור של אבחנות אלא מעירה על נושאים מסוימים שהיו חשובים לעורכים ולתנאים. המסכת שלנו מתמקדת בקרבנות הבשר ולמעשה בקרבנות היחיד, אם כי הלכות הזבח בעצם חלות גם על קרבנות הציבור וגם על קרבן הפסח. מערך הקרבנות מבוסס ישירות על פסוקי המקרא, אך כמובן פסוקי המקרא נקראים במשקפיים של חז"ל.
מאת: משה אידל
תיאור: במרכז הספר עומד דימוי השלשלת, בו משתמשים המקובלים כדי לתאר את הקשר הרציף והחי בין האלוהות לבין העולם האנושי. דימוי זה בולט במיוחד באופן בו מתוארים לימוד התורה, התפילה ושם האל בעולם הקבלי. הדיונים בנושאים אלו לאורך הספר חושפים כיצד שילבו המקובלים את הרעיון הנאו-פלטוני של "שרשרת ההוויה הגדולה" יחד עם תפיסת עולמם היהודית המיתית. בשל מרכזיותו של דימוי השלשלת בספרות הקבלית, עולות בספר שלשלאות קסומות שאלות יסוד הנוגעות להבנת הקבלה ולחקר המיסטיקה היהודית: האם על מחקר הקבלה להתמקד בתיאולוגיה הקבלית או בפרקטיקות המיסטיות? מה טיב הקשר בין טכניקות מיסטיות לבין חוויות מיסטיות? האם במסגרת הקבלה ייתכן מצב של איחוד מיסטי בין האדם לבין האל? ובכלל, האם ישנם מאפיינים שבאמצעותם ניתן להגדיר מהי מיסטיקה יהודית? בנוגע לשאלות אלו ולשורה של סוגיות יסוד נוספות, מציע הספר שלשלאות קסומות פרדיגמה חדשה להבנת הקבלה.
מכון שלום הרטמן
מאת: פנחס שיפמן
תיאור: השיח הישראלי לוקה בכך שהוא יוצר מחיצה מלאכותית בין השפה הדתית-הלכתית לבין השפה המוסרית-אזרחית ומעמיד אותן כזרות זו לזו. התרחקותה של המערכת האזרחית מן השפה הדתית מגבירה את הניכור בינה לבין הציבור הדתי וגם ההלכה משלמת מחיר כבד: הפקעת המוסר מן התודעה הדתית, שכביכול נועדה להגן עליה מפני ביקורת חיצונית, מעוותת את פסיקת ההלכה, מעמיקה את המשבר הדתי ומציבה את הציבור הדתי על פרשת-דרכים שבה עליו להחליט אם פניו ללאומנות השואבת לגיטימציה מסמלים דתיים, לחילוניות המנוכרת לדת או לחרדיות פונדמנטליסטית ופשטנית. לנתק זה בין הלכה למוסר יש ביטוי כואב בעולם המשפט, ובראש ובראשונה בדיני המשפחה. מול המונופול הניתן לכאורה לדין הדתי בענייני נישואין וגירושין, ניתנת הכרה נרחבת ל"ידועים בציבור" ול"משפחות חדשות" מכוח שיקולים חילוניים-ליברליים. אבל בעיותיהם של פסולי החיתון, מעוכבות הגט, דחויי הגיור או מצוקתם של זוגות חד-מיניים, אינן רק עניין לביקורת אזרחית הבאה מבחוץ, משום שהן גם ביטוי של בעיות דתיות חריפות ונוקבות. כישלונה של המערכת הדתית להתמודד עם בעיות אלו לא נובע מדלות האמצעים ההלכתיים העומדים לרשותה; זוהי החלטה מודעת להמשיך ולטפח מטרות ומסרים שנויים במחלוקת. החלופה היחידה הנראית, הן מתוקף זכויות האדם והן מכוח האינטרסים הדתיים עצמם, היא הנהגה כוללת של נישואין אזרחיים. הפלת המחיצות שבין דת למוסר ובין הלכה למשפט לשם יצירת שיח משותף היא האתגר שלפניו ניצבת החברה הישראלית. ספר ז מבקש להתמודד עם שאלות אלו המתקשרות יחד למסכת כוללת של יחסי גומלין בין הלכה, משפט מוסר וחברה.
מכון שלום הרטמן
מאת: דוד הרטמן, צ'רלי בקהולץ
תיאור: בספר שונא שקרים ה´ עורך דוד הרטמן, מגדולי הוגי הדעות היהודיים בדורנו, חשבון נוקב עם עולם התורה שבתוכו גדל. הרטמן מצביע על הפער בין התורה ואורח החיים ההלכתי לבין המוסר האנושי, ומתאר את הזיוף והשקר הנולדים מהפער הזה. הוא קורא להתמודדות אמיצה של היהדות עם מגבלותיה וליצירתיות דתית, מתוך אמונה עמוקה ברלוונטיות של התורה עבור האדם המודרני ועבור העם היהודי המתחדש בארצו. פרקי הספר עוסקים בהרחבה בשאלות של תורה ומדינה, של פמיניזם והלכה, של היחס לנכרים ושל היחס לגרים ולגרות. שונא שקרים ה´, שנכתב בשנותיו האחרונות של הרטמן, מנוסח בנימה אישית, מנקודת מבט של אדם שמסכם את דרכו. הרטמן חוזר לשנות לימודיו בישיבה-יוניברסטי בארצות הברית ולראשות דרכו כרב בקנדה. הוא מתאר באופן נוגע ללב כיצד גילה כרב צעיר שכל התורה שלמד איננה רלוונטית עבור רוב העולם היהודי. עם עלייתו לארץ ישראל מצא לאכזבתו יהדות שעסוקה בקטנות ועוטפת את עצמה בהצדקות מעוותות שהופכות לאמת דתית מקודשת. הוא קורא לעם היהודי בישראל ליצור יהדות מתחדשת שתתמודד באומץ עם הבעיות שהעולם המודרני מציב בפניה ושתהווה חברת מופת יהודית וציונית.
מכון שלום הרטמן
מאת: אהרן שמש
תיאור: הספר "נזירים ונזירות" הוא מחקר מקיף וראשוני על יחסם של חז"ל לנזירים ועל הנזירות כתופעה חברתית בימי בית שני ובתקופת המשנה. כיצד התפרשו פסוקי הנזיר המקראיים בימי הבית השני? באיזו מידה הייתה תופעת ההתנזרות רווחת באותה העת? האם היו גם נשים נזירות? ומה על ילדים? בשאלות אלה וברבות אחרות עוסק הספר. תוך שימוש בכלי מחקר של העיון הפילולוגי הביקורתי, הוא פורש בפני הקורא תמונה על אודות עולם הנזירות בימי בית שני ועל אודות הפירושים למושגים ההלכתיים הנוגעים לנזירות למן המקרא ועד ספרות חז"ל. העיון המדוקדק במקורות אף מצביע על התפתחות בתפיסת הנזירות בעולמם של חז"ל. פרקי הספר מראים כי התנועה העממית הנזירית, על פניה השונות - גברים הנודרים נזירות עולם, נשים ועבדים המבקשים לעטות ’נזר קדושה’ ואבות הנודרים נזירות לבניהם - זכתה לתמיכה ברבדים הקדומים של ספרות חז"ל. עם זאת, רבדיה המאוחרים יותר, שנכתבו בעת שהחורבן כבר היה עובדה קיימת, משקפים הסתייגות מעולמה של הנזירות ומערימים מכשולים וקשיים.
מכון שלום הרטמן
מאת: מנחם לורברבוים, מיכאל וולצר, נעם זהר, ארי אקרמן
תיאור: כרך זה הוא השני בסדרה חדשנית העוקבת אחר המחשבה הפוליטית היהודית למן המקרא ועד היום. סדרה זו מציגה את עושרה וגיוונה של המסורת הפוליטית היהודית, שלא זכתה עד היום למקומה הראוי במחקר ובתודעה הציבורית, ומזמינה את הקורא לשוב ולעיין במסורת זו מנקודת המבט של השיח הפילוסופי-פוליטי המודרני. כל כרך מתמקד בנושא מסוים וכולל מבחר מקורות ראשוניים - מן המקרא, התלמוד וספרות המדרש, ספרות השאלות והתשובות, ההלכה וההגות של ימי הביניים ועד חיבורים מן העת החדשה וכותבים בני זמננו. המקורות עברו התקנה וההדרה, נוספו להם פירושים להקלת הקריאה והעיון, וצורפו להם קטעי 'עיון ביקורתי' שנכתבו במיוחד לכרך זה על ידי מיטב הפילוסופים, החוקרים והמשפטנים בני זמננו. קטעי עיון אלה ממשיכים את הדיון המצוי במקורות עצמם, משוחחים עמם לעיתים תוך הסכמה ולעיתים תוך מחלוקת, ומרחיבים את הדיון, מזקקים אותו ומבהירים אותו. הכרך השני, 'השתייכות', עוסק בשאלת ההשתייכות לעם היהודי ובגבולותיו של הקולקטיב היהודי. איך עוצבו היררכיות חברתיות, מגדריות ואחרות בתוך העם היהודי החל מן המקרא ועד ימינו? איזה יחס הופנה כלפי גרים שביקשו להצטרף לקהילה היהודית? ואילו גישות ננקטו בימי הביניים, בעת החדשה ובמדינת ישראל כלפי מי שביקשו להפסיק להשתייך לקולקטיב היהודי - כמו כופרים ומומרים - וכלפי הלא-יהודים שניצבים מחוץ לקולקטיב היהודי?
מכון שלום הרטמן
מאת: נעמי סלימן
תיאור: הספר המשמעות הסמלית של היין בתרבות היהודית עוקב אחר המשמעות הסמנטית והפרגמטית של היין כסמל. מעקב זה מאפשר לחשוף את מורכבותו של היין כסמל ומתוך כך ניתן לתאר את מרחב הגבולות להם הוא מהווה מסמן. המחקר מבוסס על פרשנות של טקסטים מדרשיים והלכתיים ועל ספרי מנהגים. בדיקת משמעותו של סמל היין נעשתה תוך שילוב בין מתודה א-היסטורית עם מתודה היסטורית. מתודה זו מאפשרת להבחין בין הקבוע למשתנה במכלול משמעויותיו של הסמל. ספר זה מחולק לשמונה פרקים שני הפרקים הראשונים עוסקים בהצגת המונחים התיאורטיים והמתודה שננקטה במחקר זה. הפרק השלישי מתאר בקצרה את העיסוק המרובה סביב גידול גפנים וייצור יין בארץ ישראל. הפרקים הרביעי עד השביעי עוסקים במקום הספרותי של היין במדרש, בהלכה ובמנהג. הפרק השמיני הוא פרק סיכום הנותן מבט כולל על תפקידיו של היין כסמל השזור בתרבות היהודית.
הקיבוץ המאוחד
מאת: רבקה רביב
תיאור: הספר עוסק בשאלות הנוגעות לדרכים בהן עוצבו תכניו של ספר דניאל בתוך ספרות חז״ל והמדרש המאוחר. הוא מציג קשת רחבה של נושאים שעלו מן הספר ועניינו את החכמים במהלך הדורות. נושאים כמו: מסירות הנפש הנדרשת לקיום מצוות בסביבה נכרית, החיכוך עם הרשויות בפרט של אנשי החצר היהודיים, השעבוד למלכויות, התקוות המשיחיות וחישובי הקצים. הספר פותח בשאלת חיבור ספר דניאל ושיבוצו בקנון המקראי, ובתרומה המכרעת שהייתה לנבואת דניאל בקביעת הכרונולוגיה של בית שני בספרות חז״ל. בהמשך מובא דיון בהתגלות הייחודית לדניאל, בסוגיות הנוגעות למלכים הנכרים הנזכרים בספר דניאל, לנבואות ארבע המלכויות, בסוגיות של מסירות נפש, בתפילות הנזכרות בספר, בהיבטים ספרותיים ובעיצוב דמותו של דניאל. מן הספר עולה שרעיונותיו של ספר דניאל וסיפוריו, השפיעו באופן עמוק על עיצוב דמותה של היהדות בימי המשנה והתלמוד הן בארץ ישראל והן בבבל. החכמים, בפרט חכמי בבל, ראו בספר בבואה לחייהם ושאבו ממנו תובנות לחיים יהודיים בגלות. מאידך הם נדרשו לרכך את המגמה החתרנית שעלולה להשתמע מן הספר, ועצבו את תכניו בדרך מושכלת, שמצד אחד עוקרת את ההשתמעות המרדנית העולה ממנו ומאידך משאירה פתח לתקווה לגאולה. בספרה פתחה מחברת הספר צוהר לאחד הספרים המקראיים המעניינים ביותר, שלימודו רווח לאורך הדורות, ודווקא בדורנו פג קסמו. מחקריה מנגישים לקורא את התרומה הגדולה, אולי אף יותר מספרי מקרא אחרים, שהייתה לספר דניאל לעולמם של החכמים בימי המשנה והתלמוד.
מאת: יהודה ברנדס
תיאור: האם יש ליהדות משנת זכויות אזרח? האם היהדות בכלל מכירה בזכויות או שמא רק בחובות? הילכו תורה ודמוקרטיה יחדיו? מהן נקודות ההשקה והדמיון שבין תפיסת האזרח בתורת ישראל לבין זו של התרבות הדמוקרטית–ליברלית, ומהן נקודות המחלוקת והמתח ביניהן?

ספר זה מבקש לבחון את מקומו של האזרח על פי המורשת היהודית, למן התנ"ך ועד לחכמי זמננו. גישתה של תורת ישראל למקומו של האדם בקהילה, בחברה ובמדינה נבחנת לאור המקורות ולנוכח הנסיבות המגוונות שיהודים חיו בהן לאורך הדורות: השבטים, הממלכות בימי בית ראשון ושני, הקהילות בתפוצות והנהגתן תחת משטרים שונים. מתוך היריעה הנפרשת מן המקורות המגוונים והתקופות השונות נעשה ניסיון לגבש הנחות יסוד כלליות שעל פיהן ניתן להשתית תפיסת זכויות אזרח במדינה המודרנית, ובעיקר במדינת ישראל, בשים לב לאתגרים החדשים שהמדינה היהודית הדמוקרטית והריבונית מציבה לפני מסורת הדורות.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: חיים וייס, שירה סתיו
תיאור: "שובו של האב הנעדר" מציע קריאה חדשה בשרשרת סיפורים ידועה ממסכת כתובות שבתלמוד הבבלי, שעניינה חכמים העוזבים את ביתם ויוצאים ללמוד לתקופות זמן ארוכות. סיפורים אלו פורשו ונקראו בידי חוקרים וחוקרות של ספרות חז"ל,שהדגישו את המתח שבין התשוקה הזוגית לזו הלמדנית כציר המרכזי המניע את הסיפורים.הקריאה של שירה סתיו וחיים וייס בסיפורים אלו חושפתרובד נוסף,מודחק וטעון, הנוגע לדמות האב ולנוכחותו במערכת היחסים המשפחתית. הסטת המוקד מן הזוגיות אל דרמת היחסים של האב עם בניו ובנותיו מסבכת את המתח שבין המרחב הביתי ה'ארצי', למרחב הלימודי-רוחני של בית המדרש,ממלאת פער הנובע ממיעוט העיסוק של חז"ל בתפקידו ובמקומו של האב בתוככי המרחב הביתי, ומאירה את אזורי הצל הכרוכים בדמותו ובמעמדו בקרב בני ביתו. בשובו של האב הנעדר לא רק נקודת המבט משתנה, אלא גם אופן המחקר: ספר זה מציע קריאה משותפת לחוקר ספרות חז"ל ולחוקרת ספרות עברית חדשה, קריאה הממזגת את הנורמות המחקריות של ספרות חז"ל עם פרשנות ספרותית הנעזרת בתאוריות פסיכואנליטיות ופמיניסטיות. מבט משולב זה מפרש מחדש את הרצף הסיפורי ממסכת כתובות, ומאיר בו פנים שטרם נחקרו.
מוסד ביאליק
מאת: אהרן ארנד
תיאור: ההדיר והוסיף מבוא והערות: אהרן ארנד פירוש רש"י, ר" שלמה בר" יצחק, לתלמוד הבבלי הוא כלי עזר יסודי להבנת התלמוד זה יותר מתשע מאות שנה. בספר הזה יוצאת לאור מהדורה ביקורתית של פירוש רש"י למסכת ראש השנה. המהדורה מבוססת על עדי הנוסח של הפירוש, כלומר כתבי היד והדפוסים העתיקים. הוקדם למהדורה מבוא, שבו תוארו עדי הנוסח והיחסים ביניהם, וכן נידונו היבטים שונים הקשורים בפירוש רש"י למסכת ראש השנה. המהדיר, ד"ר אהרן ארנד, מרצה במחלקה לתלמוד באוניברסיטת בר-אילן, ומפרסם מחקרים בתחומי פרשנות התלמוד ועולם בית הכנסת. בין השאר ההדיר את ספר "אלף המגן" לר" שמריה בן אליהו האקריטי (תשס"ג), ואת פירוש רש"י למסכת מגילה (תשס"ח).
מוסד ביאליק
מאת: זאב גריס
תיאור: הספר הזה הוא מבחר של מאמרים שפורסמו בשלושים השנים האחרונות, והם מצטרפים לתמונה רחבה של תולדות הספר העברי בכלל והחסידי בפרט. סוכני תרבות שנעלמו מן העין מועלים בו לבמת ההיסטוריה : בעלי בתי דפוס, מגיהים- הם עורכי הספרים, חוקקי האותיות- הם מעצבי האות העברית, צנזורים מטעם השלטון הנוכרי ורבנים כותבי הסכמות יהודים לספרים. בספר נבחן מקומן של סוגות ספרותיות - כגון דרוש, שבחים ופרושים על פרקי אבות - בהופעתן בכלל בספרות העברית ובמיוחד בספרות הנדפסת של חסידי ר' ישראל בעל שם טוב. הקורא מוזמן למסע אל תולדות הספר העברי אשר מזה מאות שנים משמש ככלי להוביל את קוראיו, על כנפי הדמיון, למקומות ולעולמות אחרים, שנפשם חפצה בהם. אסופת המאמרים על תולדות הספר העברי , הנתונה כאן, מבקשת לפתוח פתח ושער לקורא אל הספר העברי שממנו ובו זכו דורות רבים של קוראים, מבלי משים, לבנות לעצמם אוצר לשון רחב בהרבה מלשונם המדוברת, שככל לשון מדוברת מעוטת מילים היא, ובכך קיבעו בנפשם ושכלם יכולת ביטוי והמשגה, המאפשרת להם בכל מקום וזמן להוציא מן הכוח אל הפועל את יכולתם האינטלקטואלית ולבטאה במיטבה .
מוסד ביאליק
מאת: חגי שטמלר
תיאור: בספר עין בעין מוצגת לראשונה הגותו של הרצי"ה כמשנה שיטתית ועצמאית, ועל כן זהו כלי עבודה ראשון במעלה לכל מי שמבקש להתחקות על משנת הרצי"ה, הן בין כותלי בית המדרש הן בעולם המחקר.
תבונות
מאת: זאב ספראי
תיאור: מַסֶּכֶת שַׁבָּת היא המסכת הראשונה בסדר מועד, שהוא הסדר השני בשישה סדרי משנה. נושא המסכת הוא בעיקר דיני השבת, שבה חובה לשבות ממלאכה. במסכת שבת 24 פרקים ו-139 משניות, המפרטים את ל"ט אבות המלאכה האסורות בשבת מן התורה, ואת תולדותיהן. וכן גזירות ותקנות של חז"ל שהרחיבו את איסורי השביתה ממלאכה.
מאת: זאב ספראי
תיאור: מַסֶּכֶת שַׁבָּת היא המסכת הראשונה בסדר מועד, שהוא הסדר השני בשישה סדרי משנה. נושא המסכת הוא בעיקר דיני השבת, שבה חובה לשבות ממלאכה. במסכת שבת 24 פרקים המפרטים את ל"ט אבות המלאכה האסורות בשבת מן התורה, ואת תולדותיהן. וכן גזירות ותקנות של חז"ל שהרחיבו את איסורי השביתה ממלאכה.
מאת: זאב ספראי, חנה ספראי
תיאור: במסכת תשעה פרקים, והיא עוסקת בדיני הנזירות וקבלתה. בין דיני הנזירות שהמסכת עוסקת בהם הם משך תקופת הנזירות, ההגבלות החלות על הנזיר ומה יש לעשות אם הנזיר עבר על ההגבלות שנטל על עצמו לקיימן.
מאת: יהודה ברנדס
תיאור: ל"ב סוגיות מרכזיות במסכת ברכות. הלכה ואגדה, פסיקה ומנהג, הגות ומחשבה, עיון למדני ומבט מחקרי, הקשר היסטורי וניתוח ספרותי מבט רחב ועיון מעמיק בנושאי היסוד של מסכתות התלמוד ההשלמה ההכרחית לכל לומדי הדף היומי, ובשורה לכל לומד גמרא.
תבונות
מאת: אילון שמיר
תיאור: מסה ביקורתית על תורת החיים של אהרן דוד גורדון, בה מונגש לציבור המשכיל הרחב בישראל, רעיון מרכזי במשנתו של א"ד גורדון, באופן מרתק ומושך לבבות. אילון שמיר מוכיח במסתו שתורתו של גורדון הטרימה את תורתו של מרטין בובר על חשיבות ה"כאן ועכשיו" ואת ההכרה וההכרח לקדש את החיים ולהתקדש בתוכם. "תורת הנוכחות" של גורדון, היא מטבע לשוני שטבע אילון שמיר לאפיון המסר הפנימי של משנתו של גורדון. הוא תפס כי "תורת הנוכחות" היא עצם הבריח המבריחה את כל אברי כתבי גורדון לגוף אחד ובתוכם גם נמצאת התכתבותו עם הפונים אליו בשאלות של חיים.
הקיבוץ המאוחד
מאת: אליעזר שביד
תיאור: הרנסנס היהודי-ציוני בישראל עורר התעניינות מחודשת במשנתו של אהרן דויד גורדון. ספר זה נועד לסייע בלימוד כתביו הפילוסופיים העמוקים, שכדי להבינם יש לדעת את הקשרם ההיסטורי ולהכיר את המשנות שאתן התמודד, חלק עליהן וגם הושפע מהן. הספר נכתב כפירוש רחב למאמרו "לבירור רעיוננו מיסודו", שבו ביקש להציג את משנתו הכוללת בתמציתיות ובשיטתיות.
מוסד ביאליק
מאת: דב שוורץ
תיאור: הספר עוסק במפגשים של מוטיבים אסתטיים ביצירה היהודית, ובמיוחד בשילובים של טקסט וצליל, ספרות ומוסיקה. במקביל נסב הדיון על מושגי היופי והיצירתיות בפילוסופיה היהודית ועל קווי היסוד של הספרות שהתחברה בידי יוצרים דתיים. במהלך הניתוח האסתטי נדרש הדיון להגותם הפילוסופית של הוגים כמו הרב אברהם יצחק הכהן קוק, הרב דוד כהן ("הנזיר"), הרב יוסף דוב סולובייצ'יק והרב אהרן ליכטנשטיין. כן נדרש הדיון ליוצרים כמו נחום אריאלי ומירון איזקסון. בחינת מפגשי המוטיבים האסתטיים בעולם היהודי מרימה תרומה חשובה להכרת ההגות האסתטית במקורות היהודיים.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: זאב ספראי
תיאור: מסכת נגעים עוסקת בנגעי אדם, בנגעי בגדים ובנגעי בתים. פרשת נגעים מופיעה בתורה בפירוט רב בשני פרקים (ויקרא יג-יד).
מאת: זאב ספראי
תיאור: מסכת טהרות עוסקת בשלושה נושאים עיקריים: טומאת אוכלין, טומאה בחיי הציבור וטומאת מאכלים.
מאת: זאב ספראי
תיאור: למסכת כלים אין פסוקים מיוחדים – היא עוסקת בכל סוגי הטהרה ובכל סוגי הטומאה.
המסכת כולה עוסקת למעשה בשני נושאים עיקריים:
1. האם הכלי טמא או טהור? "טמא" משמעו מקבל טומאה (באחת מדרכי העברת הטומאה), ו"טהור" משמעו שאינו מקבל טומאה. כלומר העיקרון הוא שכלי תִקני מקבל טומאה, ומה שאינו כלי אינו מקבל טומאה. לכך כמובן כללי משנֶה ודוגמאות חריגות.
2. הגדרת גמר המלאכה – ממתי הכלי נקרא שלם.
3. האם השבר מקבל טומאה. כאן העיקרון הכללי הוא שאם השבר משמש למלאכה מוגדרת ותִקנית הוא טמא; אם הוא משמש למלאכתו או ל"מעין מלאכתו" הוא טמא. שני הכללים סותרים זה את זה במקרים מסוימים, כגון במקרה שהכלי משמש לפעילות מוגדרת אך לא למעין מלאכתו: חבית שנשברה ומשמשת לשינה, וכן הלאה.
מאת: זאב ספראי
תיאור: באופן כללי המסכת עוסקת בטהרה בכלל, ובעיקר במקוואות שהיו דרך המלך לטהרה. רוב המסכת מוקדש למתקני טבילה באופן כללי ולמקווה באופן פרטי, ורק בסופה (פ"ט-פ"י) חוזרים לדיני טבילה. למעשה אין המסכת ממצה לא את דיני התקנת מקווה ולא את דיני טהרה. בדיני התקנת מקווה איננו שומעים סיכום מסודר היכן בונים אותו, כיצד מזרימים לתוכו מים, כיצד מנקים אותו וכו'. רק אגב ההלכות אנו שומעים פרטים שונים, כגון זה שתחילת המילוי צריכה להיות במים כשרים (פ"ב מ"ז). בפועל היו מקוואות שחולקו בקיר )מקוואות כפולים(, והמידע עליהם מופיע במשנת שקלים (פ"ח מ"ב); היו מקוואות בבתי קברות, והמידע עליהם איננו במסכת. אפילו התנאי שאדם יטבול במקווה את כל גופו בבת אחת אינו מופיע במסכת. בדיני טהרה היא מתמקדת רק בשני נושאים: במתקנים השונים ובתנאי ההכשר שלהם )פ"א(, ובעוד פרט אחד והוא הדרישה שהמים יגיעו לכל אחת מפינות הכלי הנטבל, ואף במניית המקרים שבהם ויתרו חכמים על הקפדה זו. בין שתי היחידות מופיעה חטיבה קצרה המוקדשת לטומאת בעל קרי (פ"ח). מקומה והסיבות לשיבוצה יופיעו בהמשך. עם זאת, המסכת מרוכזת בסך הכול סביב הנושאים המרכזיים והסטיות מועטות. גם כאשר מופיעות משניות המובאות ממקורות קדומים אחרים הן קשורות לנושא (כגון פ"ד מ"ה, כפי שנפרשה להלן).
מאת: זאב ספראי
תיאור: מסכת פרה מתמקדת בשני נושאים עיקריים. חלקה הראשון עוסק במעמד של שרפת הפרה האדומה, מההכנות לשרפה ועד הכנת האפר ושמירתו )פרקים א-ד(, וחלקה השני עוסק בטיפול במי החטאת, משעה שהאפר מוכן ועד הזיית מי הנידה.
מאת: זאב ספראי, חנה ספראי, דניאל רוזנק
תיאור: מסכת נידה היא מסכת ייעודית העוסקת בדיני דם הנידה, וטומאתו. דם הנידה הוא תופעה ביולוגית רגילה, אך בעולם הקדום בכל החברות נקשרו אליו כתרי חשש גינוי ופחד מאגי. במהל הפירוש נעשה ניסיון לעקוב אחר שילובם של מרכיבים אלו בהלכה המשפטית, וגם על דחייתם מחוץ לגורמי ההלכה.
תבונות
מאת: זאב ספראי
תיאור: מסכת עוקצין היא המסכת האחרונה בסדר טהרות ובש"ס כולו. כיאה למסכת אחרונה בסדר היא קטנה (המסכתות מסודרות פחות או יותר לפי גודלן). כל המסכת עוסקת בדיני חיבור של פֵרות.
המשמעות של חיבור היא בכמה תחומים:
1. אם טמא נגע בחיבור לפרי – כל הפרי טמא.
2. אם הפרי טרם הורטב, והחיבור נגע במים – הוכשר כל הפרי לקבל טומאה.
3. אם היזה על החיבור – הפרי נטהר.
4. רק מה שהוא חיבור נמדד עם האוכל להוות כשיעור (איור 1), ואם מה שמבחינה רֵאלית מחובר אבל אין הוא "מחובר" מבחינה הלכתית, אין הוא מצטרף עם האוכל להוות כשיעור.
מאת: זאב ספראי
תיאור: כמעט כל המסכת עוסקת בהכשר אוכלים לקבלת טומאה.
מאת: זאב ספראי
תיאור: למסכת כלים אין פסוקים מיוחדים – היא עוסקת בכל סוגי הטהרה ובכל סוגי הטומאה.
המסכת כולה עוסקת למעשה בשני נושאים עיקריים:
1. האם הכלי טמא או טהור? "טמא" משמעו מקבל טומאה (באחת מדרכי העברת הטומאה), ו"טהור" משמעו שאינו מקבל טומאה. כלומר העיקרון הוא שכלי תִקני מקבל טומאה, ומה שאינו כלי אינו מקבל טומאה. לכך כמובן כללי משנֶה ודוגמאות חריגות.
2. הגדרת גמר המלאכה – ממתי הכלי נקרא שלם.
3. האם השבר מקבל טומאה. כאן העיקרון הכללי הוא שאם השבר משמש למלאכה מוגדרת ותִקנית הוא טמא; אם הוא משמש למלאכתו או ל"מעין מלאכתו" הוא טמא. שני הכללים סותרים זה את זה במקרים מסוימים, כגון במקרה שהכלי משמש לפעילות מוגדרת אך לא למעין מלאכתו: חבית שנשברה ומשמשת לשינה, וכן הלאה.
מאת: זאב ספראי
תיאור: למסכת כלים אין פסוקים מיוחדים – היא עוסקת בכל סוגי הטהרה ובכל סוגי הטומאה.
המסכת כולה עוסקת למעשה בשני נושאים עיקריים:
1. האם הכלי טמא או טהור? "טמא" משמעו מקבל טומאה (באחת מדרכי העברת הטומאה), ו"טהור" משמעו שאינו מקבל טומאה. כלומר העיקרון הוא שכלי תִקני מקבל טומאה, ומה שאינו כלי אינו מקבל טומאה. לכך כמובן כללי משנֶה ודוגמאות חריגות.
2. הגדרת גמר המלאכה – ממתי הכלי נקרא שלם.
3. האם השבר מקבל טומאה. כאן העיקרון הכללי הוא שאם השבר משמש למלאכה מוגדרת ותִקנית הוא טמא; אם הוא משמש למלאכתו או ל"מעין מלאכתו" הוא טמא. שני הכללים סותרים זה את זה במקרים מסוימים, כגון במקרה שהכלי משמש לפעילות מוגדרת אך לא למעין מלאכתו: חבית שנשברה ומשמשת לשינה, וכן הלאה.
מאת: זאב ספראי
תיאור: למסכת כלים אין פסוקים מיוחדים – היא עוסקת בכל סוגי הטהרה ובכל סוגי הטומאה.
המסכת כולה עוסקת למעשה בשני נושאים עיקריים:
1. האם הכלי טמא או טהור? "טמא" משמעו מקבל טומאה (באחת מדרכי העברת הטומאה), ו"טהור" משמעו שאינו מקבל טומאה. כלומר העיקרון הוא שכלי תִקני מקבל טומאה, ומה שאינו כלי אינו מקבל טומאה. לכך כמובן כללי משנֶה ודוגמאות חריגות.
2. הגדרת גמר המלאכה – ממתי הכלי נקרא שלם.
3. האם השבר מקבל טומאה. כאן העיקרון הכללי הוא שאם השבר משמש למלאכה מוגדרת ותִקנית הוא טמא; אם הוא משמש למלאכתו או ל"מעין מלאכתו" הוא טמא. שני הכללים סותרים זה את זה במקרים מסוימים, כגון במקרה שהכלי משמש לפעילות מוגדרת אך לא למעין מלאכתו: חבית שנשברה ומשמשת לשינה, וכן הלאה.
מאת: זאב ספראי
תיאור: חצייה הראשון של מסכת ידים עוסק בנטילת ידיים. חצייה השני עוסק בסדרת נושאים אחרים שהמשותף ביניהם הוא מחלוקות קדומות וויכוחים עליהם; חלקן מחלוקות שנדונו "בו ביום" וחלקן מחלוקות צדוקים ופרושים. חלק גדול מהלכות נטילת ידיים אכן מרוכז במסכת, אם כי יש גם פרטים שונים המצויים במסכתות אחרות, ונשתמש בהם להלן.
מאת: זאב ספראי
תיאור: לסיום טומאה נדרשים שני תנאים: טבילה וערב, או "הערב שמש" בלשון חכמים, כלומר ירידת החמה. תנאי זה חל על שתי הטומאות, טומאת שבעת ימים וטומאה יום אחד; שתיהן נגמרות בערב. לפני הערב על הטמא לכבס בגדיו או לרחוץ במים. חז"ל הבינו שרחיצה היא טבילה וכיבוס הוא הטבלת בגדים, והטהרה מתחילה תמיד רק אחרי הטבילה וירידת השמש. כמעט כל המסכת עוסקת בטבול יום, כלומר מעמדו של אדם בין הטבילה לירידת הערב. במצב זה הוא בעצם טהור, אבל הטהרה טרם חלה. יש להניח שבחיי יום-יום השתדל אדם לטבול לפנות ערב, כך שמיד עם בוא הלילה כבר יהא טהור. אין איסור לטבול בלילה עצמו, אבל אז תידחה ארוחת הערב (שאותה הוא רוצה, מן הסתם, לאכול בטהרה).
מאת: זאב ספראי
תיאור: המסכת כולה מלוכדת ועוסקת בזב (הגבר), ולעתים בשני המינים, זב וזבה. רוב ההלכות דומות,  והלשון הזכרית היא תופעה רגילה בשפה העברית ומשקפת, לעתים, את שני המינים. מסכת זבים אינה נזכרת בשמה בספרות האמוראית; ציטוטים ממנה מצויים פה ושם, אבל כמו במסכתות אחרות זבים - מבוא בסדר טהרות אין לנו עדויות על לימוד מסודר של המסכת, ואם יש ציטוטים ממנה הרי שלעתים קרובות אינם ציטוטים מהמשנה שלנו אלא מחומר תנאי אחר. האבחנות שהצענו במסכתות הקודמות של סדר טהרות מופיעות גם במסכת זבים, אם כי מספרן קטן יחסית למסכתות אחרות. גם כאן התוספתא לעתים משלימה את המשנה ומוסיפה נימוק משפטי.
מאת: זאב ספראי
תיאור: מסכת אהלות עוסקת בטומאת המת על כל צורותיה. הלכות טומאת המת הן דוגמה מצוינת לפעילותה של תורה שבעל פה. איננו קובעים שזו פעילותם של חכמים בדווקא. חלק מההלכות נקבעו כנראה עוד לפני שהתגבשה הדמות החברתית של החכם. חלק מהן היו מקובלות גם על כתות אחרות. כל שאנו יכולים לקבוע הוא שבספרות חז"ל באים לידי ביטוי שינויים מהתורה שבכתב, הרחבות, תוספות, פרשנות ופירוט משפטי שאיננו בתורה. החוקר אינו יכול לקבוע ממתי הם, ומבחינה זו ההיפותזה שכך נהגו בני ישראל כבר בתקופת התנ"ך טובה כמו כל היפותזה אחרת.
מאת: בחיי בן יוסף אבן פקודה
תיאור: ר' בחיי אבן פקודה פעל במחצית השנייה של המאה האחת עשרה בסרגוסה אשר בספרד המוסלמית. הוא היה דיין, אך הוכיח בקיאות רבה לא רק בהגות היהודית, אלא גם בפילוסופיה, בתיאולוגיה ובמיסטיקה של המוסלמים. תורתו המהפכנית, כפי שבאה לידי ביטוי בספרו 'ספר ההדרכה אל חובות הלבבות' (שנודע לימים בשם הקצר – 'חובות הלבבות'), מתבטאת בפיתוח רעיון חובות הלבבות, שרובן נלמדות בעזרת ראיות שכליות, לעומת חובות האיברים, שמקורן העיקרי הוא התורה ודברי חז"ל. ר' בחיי מוליך את הקורא מן ההוכחות למציאות האל ולאחדותו אל חובותיו של המאמין לדבוק במחשבה נכונה על ה' ובקיום מצוותיו בכנות ובנאמנות. יש לדבוק בה', כיוון שהוא גומל חסדים עם המאמין. האמצעים לתיקון דרכי האדם הם ביקורת עצמית וחזרה בתשובה. כמו כן פרישות מתונה עוזרת למאמין לקיים את כל חובותיו. הדרגה הגבוהה ביותר של מי שמקיים את כל חובותיו הפנימיות והחיצוניות היא אהבת ה'. ספר זה הוא תרגום מוער מערבית יהודית לעברית. המבוא לתרגום מציג את משנתו התיאולוגית והמוסרית של ר' בחיי אבן פקודה, וההערות לתרגום מסבירות נושאים בתרגום ומפנות את הקורא למקורותיו של המחבר.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: עדיאל שרמר
תיאור: כיצד נפסקת ההלכה למעשה? מה הם שיקולי הדעת שפוסקי הלכה מפעילים בבואם לפסוק? דעה רווחת רואה בפסיקת הלכה תוצר של לימוד ועיון במקורות ההלכה הסמכותיים, שאת דרישותיהם הפוסקים מחילים בחיי הציבור. על פי דעה זו שיקול הדעת המרכזי המנחה פוסקים הוא התאמתה של פסיקתם לספרות ההלכתית המחייבת. ספר זה מבקש להציע התבוננות אחרת בחשיבה ההלכתית ולראותה כשדה מערכה שבו מתקיימים מאבקים על עיצוב החיים היהודיים. הכוחות המניעים את החשיבה ההלכתית המעשית קשורים באופן הדוק לשאלות של זהות קולקטיבית, והם כרוכים בשיקולי דעת מגוונים, החורגים מן הדרישות העולות מן הספרות ההלכתית המחייבת. עיקר השיקולים נוגעים לתוצאותיה של הפסיקה ולהשלכותיה האפשריות על זהותו הדתית של הציבור. משום כך, החשיבה ההלכתית המעשית היא אחד מן האתרים המרכזיים שבהם מתעצבים המסורת והחיים היהודיים לאורך הדורות.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: ידידיה יצחקי
תיאור: 'האמנם מהותה של היהדות מתמצית בדת היהודית? האם יהודי דתי הוא 'יותר יהודי' ממי שאינו דתי? האמנם האורתודוקסים הם המקיימים את הרצף המתמשך של היהדות מראשיתה ועד ימינו? מהי 'יהדות רפורמית', מהי 'יהדות קונסרבטיבית'? מה בין זהות יהודית לזהות ישראלית? מהו הקשר שבין היהודים בישראל לבין היהודים בתפוצות? האם אפשרית יהדות חילונית? כיצד היתה הזהות היהודית ההיסטורית לבעיה המעסיקה את המחשבה היהודית ואת הספרות העברית זה מאתיים שנה? שאלות אלה עומדות במרכזו של ספר מאתגר ומעמיק זה, והן מוארות היטב בלשון בהירה ופשוטה מנקודת הראות החילונית ההומניסטית. הוא מכוון בעיקר לקורא המבקש לברר לעצמו את פשר היותו יהודי עם היותו חילוני. אין הוא מכוון נגד הדת או הדתיות; עיקרו בהבנתם של של השקפות העולם ואורחות החיים החילוניים המעוגנים מצד אחד בתרבות היהודית, על עומקיה ההיסטוריים וערכיה, ומהצד האחר בהומניזם האירופאי, על ערכיו ותרבותו. הספר סוקר מנקודת ראות חילונית בת-זמננו את תולדות התרבות היהודית ואת תפיסותיה השונות, על מפגשיה ההיסטוריים עם ההומניזם האירופי, מתאר את אופן היווצרותו של פלורליזם יהודי וחילוניות יהודית במאתיים השנים האחרונות, ועומד על משמעותיהם לימינו אלה. נושאים אלה מאוירים במגוון רחב של יצירות מהספרות היהודית ומההגות שלה.
הקיבוץ המאוחדספרית פועלים
מאת: שמואל ספראי, זאב ספראי
תיאור: מסכת ברכות כוללת הלכות ודיונים בסדרת נושאים: קריאת שמע, תפילה, ברכת המזון וברכות שונות. מבחינת אופייה היא שייכת בעצם לסדר מועד שבו יש ריכוז גדול של הלכות בנושאי פולחן ותפילה. דומה ששיבוצה בסדר זרעים נועד לפתוח את המשנה במסכת זו שיש בה חגיגיות והלכות עקרוניות בדבר סדרי תפילה ועבודת ה'. נפתח בבירור הנושאים ההלכתיים השונים שבמסכת.
מאת: דוד אוחנה
תיאור: בספרו "חבלי מולדת - הישראליות בין חבלי לידה לחבלי משיח" עוקב פרופ' דוד אוחנה אחר סוד קסמה של המולדת ונפתוליה, אחר הסוגיות שהיא מעוררת ומשמעות קיומה. מחקרו מביא את פרשנותם של הוגים וחוקרים כגון מנחם ברינקר, בועז עברון, רוברט ויסטריך, ז'קלין כהנוב, מיכאל פייגה ואחרים. מן הספר עולה המסקנה כי מולדת היא יסוד פרימורדיאלי, ראשוני, שאנו משליכים לעברה את רגשותינו העמוקים ביותר, את ציפיותינו, חרדותינו, נחמותינו. המולדת הופכת את האני לאנחנו, את החוויה לזיכרון, את הטריטוריה לארץ - ובזיקה אליה מתכוננת (ה)אומה. שאלות היסוד שהמולדת מעוררת מעסיקות גם את הדתות הגדולות: תשוקת החיים והקרבתם למען דבר מה שהוא מעבר לכאן ועכשיו; משמעות הקיום על רגעי ההתעלות ורגעי השפל שבו; מאין באנו, לאן אנחנו הולכים. אין פלא שהלאומיות המודרנית, שעשתה טרנספורמציה לרבים מהמושגים של הדתות, רואה במולדת ערש לידה, התחלת ההתחלות של הקולקטיב הלאומי.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
הצג עוד תוצאות