נמצאו 492 ספרים בקטגוריה
לכל הספרייה
מאת: כנה ורמן
תיאור: ספר היובלים הוא ספר עתיק המספר מחדש את המאורעות במתוארים בספר בראשית ובתחילת ספר שמות. הסיפור מחדש, או בלשון החוקרים השכתוב, מעניק לקורא מידע באשר לזמנם של מאורעות קדם אלה שכן מחבר הספר מפרט את זמנן המדויק של ההתרחשויות בציינו את מספר היובלים, השבועות והשנים שחלפו מעת בריאת העולם. כן לומד הקורא שבצד גיבורי ספרי בראשית ושמות פעלו מלאכי קודש, רוחות רעים ושר משטמה, והוא אף מתוודע לפרטים ולעלילות משנה הנעדרים מהתורה ואולם מצויים בחיבורים קדומים שכתבו יהודים בארץ ישראל ובאלכסנדריה. השם שהוענק לספר בידי מחברו, 'התורה והתעודה', מציג את הספר כתורה השנייה שניתנה בסיני. תורה זו, שהייתה חקוקה על לוחות השמיים, הוכתבה למשה על ההר מפי 'מלאך הפנים' והוא שמסרו לעם בצד התורה הראשונה שהגיעה מראש ההר כשהיא חקוקה על לוחות אבן. ספר היובלים נוטל אפוא חלק במחלוקת הנודעת מימי הבית השני, כמה תורות ניתנו בסיני ובאיזה אופן נמסרו. קריאה בספר חושפת מחלוקות ונושאי דיון נוספים: מידת הפתיחות לתרבות ההלניסטית, הקבוצות הראויות להנהגה, לוח השנה וכמובן הפירוש הנכון לפסוקי התורה. הביאור לספר, המוצע במהדורה זו, עוקב אחר עמדותיו של בעל הספר ומאפשר לקורא להתחקות על עולמם הדתי והתרבותי של היהודים בעת העתיקה, על גווניו ועושרו. ספר היובלים לא השתמר במהלך הדורות בשפת כתיבתו, עברית, ושרד בשלמותו רק בתרגומו לגעז. עם הגיעם של כתבי יד אתיופיים למערב, באמצע המאה הי"ט, התוודע העולם המערבי לספר ולהיקפו. בשנת 1861 התגלה תרגום לטיני של הספר ובשנת 1921 זוהו ציטוטים ממנו בכרונוגרפיה כתובה סורית. במחצית השנייה של המאה העשרים פורסמו רסיסים של כתבי יד בעברית ממערות קומראן. התרגום המוצע במהדורה זו הוא תולדה של קיבוץ כלל הנתונים המצויים בידינו בשפות השונות, ליבונם ושקילתם זה מול זה.
יד יצחק בן-צבי
מאת: גבריאל בירנבאום
תיאור: זה עשרות שנים יודעים החוקרים שיש להשתית את מחקר הספרות התלמודית בכלל ואת לשונה בפרט על כתבי יד מהימנים ולא על הדפוסים, שהרי אלה שובשו ברבות השנים במתכוון ושלא במתכוון בידי מעתיקים ומדפיסים. לשון המשנה הולכת ונחקרת בידי בלשנים מלומדים על פי "אבות הטקסטים" – קאופמן, פרמה ולו. איתרע מזלם של קטעי המשנה מן הגניזה הקהירית (שהתגלתה בסוף המאה התשע עשרה), שאף על פי שהכול יודעים כמה עתיקים ומהימנים הם, לא זכתה הלשון המשתקפת בהם למחקר מקיף ושיטתי. ספר זה בא למלא את החסר: יש בו תיאור בלשני מקיף וממצה של קטעי גניזה של המשנה בתחום ההגה והצורות – מתוך השוואה לשאר עדי הנוסח. המחקר כולל טקסטים מנוקדים בניקוד טברני, בניקוד ארץ-ישראלי וטקסטים לא מנוקדים. המחקר מגלה שעל דרך הכלל קטעי הגניזה, שמוצאם מהמזרח – ארץ-ישראל, מצרים וצפון אפריקה – מסורתם דומה למסורת "אבות הטקסטים", שמוצאם מאירופה, אבל נמצאו תופעות לשון שהתייחדו בהן קטעי הגניזה. כן נמצאו בהם קווי לשון נדירים רבים למדיי.
האקדמיה ללשון העברית
מאת: יעל וילפנד בן-שלום
תיאור: אי אפשר לדמיין חיים ללא עוני בארץ ישראל במאות הראשונות לספירה. עוני היה חלק בלתי נפרד מהחיים, וגם מהספרות שיצרו החכמים. בספר זה יצאתי לבדוק כיצד הבינו חכמי ארץ ישראל את העוני, וכיצד הסבירו אותו, כיצד מצטיירת דמותם של העניים במקורות, ומה חשבו החכמים על אחריות הקהילה. האם חשבו שיש לסייע יותר לעניים מרקע עשיר ומיוחס? האם צריך לבדוק את זכאותם של מבקשי הסיוע, ואם כן, כיצד? האם צריך לתמוך בעניים לא יהודיים? ולעומת זאת, האם מותר לקבל סיוע מגויים? האם מצופה מהעניים להודות לנדבן ולכבד אותו? האם חשבו חכמי ארץ ישראל שהם עצמם צריכים להיות מעורבים בהפעלת המוסדות הקהילתיים לתמיכה בעניים? אלו הן רק מקצת מהשאלות שחקרתי בניסיון להבין מהם הגורמים שהשפיעו על החכמים בבואם לדון בעוני. בחיבור זה אני טוענת שעבור חכמי ארץ ישראל לא היו העניים מרוחקים או זרים. היכרות מקרוב עם עוני ועם אנשים עניים, ובהם גם חכמים ותלמידים עניים, הייתה אחד הגורמים שהשפיעו על תפיסת העוני של החכמים ועל עיצוב הדרכים להתמודדות עמו. לא היה זה, כמובן, הגורם היחיד. על פי תפיסת החכמים היה התנ"ך ביטוי לדברי האל, ובהיותו כזה הוא שימש בסיס לדיונים ולהלכות, ואף לחלק ניכר מהסיפורים העוסקים בעוני. נוסף על יסוד מרכזי זה, חיו החכמים באימפריה הרומית, שמאוחר יותר נהפכה לנוצרית. במהלך הספר נראה כיצד השפיע העולם הרומי על עיסוקם של החכמים בעוני ובצדקה, וכיצד הם התמודדו עם הפער בין הציווי המקראי לדאוג לעני לבין הנורמות המקובלות בעולם הרומי. ספר זה מציע אפוא בחינה שיטתית ומקיפה של עמדותיהם של חכמי ארץ ישראל כלפי עוני, ועומד על דרכי ההתמודדות שבחרו, וכן את אופן תיאורם של העניים בספרות זו. הספר בוחן את המסורות על הצדקה מתוך דיון במורשת המקראית מחד גיסא, ובהקשרים היווניים־רומיים והנוצריים מאידך גיסא, ולעתים אף משווה את העמדות המופיעות בחיבורים הארץ־ישראליים לעמדות שבתלמוד הבבלי. הקשרים אלו מאפשרים להכיר את חכמי ארץ ישראל ואת תורתם בתוך המציאות ההיסטורית שבה חיו, ובתוך העולם התרבותי שהיו חשופים לו. הדרך שבה קראו החכמים את פסוקי התורה, פירשו ולמדו אותם, ואף פסקו מהם הלכה, קשורה קשר הדוק למציאות חייהם, כלומר גם למעמד כלכלי, לעוני, לצדקה ולדפוסי חיים שנהגו בארץ ישראל בתקופת השלטון הרומי.
הקיבוץ המאוחד
מאת: חנוך בן פזי
תיאור: "האם אין אנו מרומים על ידי המוסר?" עם השאלה הזו יוצא עמנואל לוינס לאחד מן המסעות הפילוסופיים המעניינים ביותר של המאה העשרים. מטרתו לחקור את היחס שבין הצוו המוסרי והחשיבה המוסרית לכינונה של זהות אישית ולעיצובה של חברה. במקום לשאול את השאלה הישירה והפשוטה, כיצד אפשר לבנות ולעצב חיים ראויים כחברה וכמדינה בעולם בעת הזאת? לוינס מעדיף לשאול באופן פרובוקטיבי, האם בכלל מותר להבנות את החיים שלנו בהתאם לכללי המוסר? האם עודף עיסוק בשאלות מוסריות, אינו גורם להחלשה של 'חפץ הקיום', ולצמצום אפשרויות הקיום והחיים שלנו? זו שאלה 'דחופה' לאדם בשלהי המאה העשרים ותחילת המאה העשרים ואחת, והיא גם שאלה דחופה למי שחי בתוך ההקשר הציוני - היהודי והישראלי. עמנואל לוינס הגה, פעל, כתב ולימד בפריז בתוך המרחב הצרפתי, היהודי והכללי האוניברסלי. מתוך השיח הפילוסופי הצרפתי, הפך לוינס להיות אחד מן הפילוסופים החשובים והמשפיעים שפעלו במאה העשרים. כתביו תורגמו ופורסמו במדינות רבות ולשפות רבות, במערב ובמזרח, והשפעתו הולכת וגדלה בשנים שחלפו מאז מותו. הניסיון המוצע בחיבור זה מבקש להעשיר את השיח ההגותי הישראלי בכתיבה הפילוסופית היהודית של מרכז אירופה, על ידי העתקת משנתו של עמנואל לוינס אל תוך הקונטקסט הישראלי, הציוני והדתי. החיבור כולל עיון בכמה מסוגיות היסוד של הזהות הישראלית כמו הזיקה לארץ ישראל, לאומיות יהודית, שלילת הגולה, גאולה ותקומה, השואה והיחסים שבין דת ומדינה. זוהי הזמנה לעיון מחודש ביחס שבין הפרטיקולרי והאוניברסלי בתרבות היהודית, וכקריאה לאחריות מוסרית לפני האדם האחר, כלפי החברה שבתוכה אנו חיים, וכלפי האנושות כולה.
הקיבוץ המאוחד
תיאור: מהדורה זו של המשנה המפורשת והמנוקדת היא מחוליותיו העיקריות של רעיון הכינוס הלאומי של ספרות הדורות. פירושו של פרופ' חנוך אלבק, מחכמי ישראל המובהקים שבדורנו, הוא פרי חקירה מעמיקה של שנים רבות, ועם כל קפדנותו המדעית נוסח בלשון שווה לכל נפש, והוא פותח את שערי המשנה לרווחה לפני כל יודע ספר בישראל, גם לאלה שאינם בקיאים בספרות התלמודית. בצירוף הספר מבוא למשנה.
תיאור: מהדורה זו של המשנה המפורשת והמנוקדת היא מחוליותיו העיקריות של רעיון הכינוס הלאומי של ספרות הדורות. פירושו של פרופ' חנוך אלבק, מחכמי ישראל המובהקים שבדורנו, הוא פרי חקירה מעמיקה של שנים רבות, ועם כל קפדנותו המדעית נוסח בלשון שווה לכל נפש, והוא פותח את שערי המשנה לרווחה לפני כל יודע ספר בישראל, גם לאלה שאינם בקיאים בספרות התלמודית. בצירוף הספר מבוא למשנה.
תיאור: מהדורה זו של המשנה המפורשת והמנוקדת היא מחוליותיו העיקריות של רעיון הכינוס הלאומי של ספרות הדורות. פירושו של פרופ' חנוך אלבק, מחכמי ישראל המובהקים שבדורנו, הוא פרי חקירה מעמיקה של שנים רבות, ועם כל קפדנותו המדעית נוסח בלשון שווה לכל נפש, והוא פותח את שערי המשנה לרווחה לפני כל יודע ספר בישראל, גם לאלה שאינם בקיאים בספרות התלמודית. בצירוף הספר מבוא למשנה.
תיאור: מהדורה זו של המשנה המפורשת והמנוקדת היא מחוליותיו העיקריות של רעיון הכינוס הלאומי של ספרות הדורות. פירושו של פרופ' חנוך אלבק, מחכמי ישראל המובהקים שבדורנו, הוא פרי חקירה מעמיקה של שנים רבות, ועם כל קפדנותו המדעית נוסח בלשון שווה לכל נפש, והוא פותח את שערי המשנה לרווחה לפני כל יודע ספר בישראל, גם לאלה שאינם בקיאים בספרות התלמודית. בצירוף הספר מבוא למשנה.
תיאור: מהדורה זו של המשנה המפורשת והמנוקדת היא מחוליותיו העיקריות של רעיון הכינוס הלאומי של ספרות הדורות. פירושו של פרופ' חנוך אלבק, מחכמי ישראל המובהקים שבדורנו, הוא פרי חקירה מעמיקה של שנים רבות, ועם כל קפדנותו המדעית נוסח בלשון שווה לכל נפש, והוא פותח את שערי המשנה לרווחה לפני כל יודע ספר בישראל, גם לאלה שאינם בקיאים בספרות התלמודית. בצירוף הספר מבוא למשנה.
תיאור: מהדורה זו של המשנה המפורשת והמנוקדת היא מחוליותיו העיקריות של רעיון הכינוס הלאומי של ספרות הדורות. פירושו של פרופ' חנוך אלבק, מחכמי ישראל המובהקים שבדורנו, הוא פרי חקירה מעמיקה של שנים רבות, ועם כל קפדנותו המדעית נוסח בלשון שווה לכל נפש, והוא פותח את שערי המשנה לרווחה לפני כל יודע ספר בישראל, גם לאלה שאינם בקיאים בספרות התלמודית. בצירוף הספר מבוא למשנה.
מאת: דוד רוזנטל, ורד נעם, מנחם קיסטר, מנחם כהנא
תיאור: ספר זה פותח צוהר אל ספרות ההלכה, האגדה והפרשנות רחבת הידיים המכונה 'ספרות חז"ל', אשר נערכה בארץ-ישראל. ספרות זו, ביחד עם התלמוד הבבלי שלא נסקר בספר, היא המורשת העיקרית של העם היהודי אחרי המקרא, אשר עיצבה את אורחות החיים, האמונות והדעות של ישראל לדורות. השער הראשון של הספר מוקדש לתיאורם של החיבורים הנכללים בספרות חז"ל ויצירות משיקות להם מן המשנה, התוספתא ומדרשי ההלכה ועד הירושלמי ומדרשי האגדה, בתוספת טקסטים ליטורגיים, תרגומי מקרא וחיבורים היסטוריים למחצה. השער השני בוחן נושאי חתך מרכזיים, ובהם: היחס בין מסורות בספרות חז"ל ומסורות בספרות בית שני; ההלכה – מקורותיה, תחומיה, צורותיה הספרותיות ותופעת המחלוקת; האגדה – זיקתה למקרא, דרכי מדרשה ולקחיה הרעיוניים; מעמד החכמים בחברה היהודית, והשאלה עד כמה משקפת ספרות חז"ל מציאות ריאלית; היסטוריה ודימויי עבר בספרות חז"ל; לשון חכמים וארמית בספרות חז"ל – אוצר המילים שלהן והמילונאות המתעדת אותן; המאגיה בת התקופה בארץ-ישראל; וספרות חז"ל באספקלריה של הספרות הנוצרית בת הזמן.
יד יצחק בן-צבי
מאת: דוד רוזנטל, ורד נעם, מנחם קיסטר, מנחם כהנא
תיאור: ספר זה פותח צוהר אל ספרות ההלכה, האגדה והפרשנות רחבת הידיים המכונה 'ספרות חז"ל', אשר נערכה בארץ-ישראל. ספרות זו, ביחד עם התלמוד הבבלי שלא נסקר בספר, היא המורשת העיקרית של העם היהודי אחרי המקרא, אשר עיצבה את אורחות החיים, האמונות והדעות של ישראל לדורות. השער הראשון של הספר מוקדש לתיאורם של החיבורים הנכללים בספרות חז"ל ויצירות משיקות להם מן המשנה, התוספתא ומדרשי ההלכה ועד הירושלמי ומדרשי האגדה, בתוספת טקסטים ליטורגיים, תרגומי מקרא וחיבורים היסטוריים למחצה. השער השני בוחן נושאי חתך מרכזיים, ובהם: היחס בין מסורות בספרות חז"ל ומסורות בספרות בית שני; ההלכה – מקורותיה, תחומיה, צורותיה הספרותיות ותופעת המחלוקת; האגדה – זיקתה למקרא, דרכי מדרשה ולקחיה הרעיוניים; מעמד החכמים בחברה היהודית, והשאלה עד כמה משקפת ספרות חז"ל מציאות ריאלית; היסטוריה ודימויי עבר בספרות חז"ל; לשון חכמים וארמית בספרות חז"ל – אוצר המילים שלהן והמילונאות המתעדת אותן; המאגיה בת התקופה בארץ-ישראל; וספרות חז"ל באספקלריה של הספרות הנוצרית בת הזמן.
יד יצחק בן-צבי
מאת: דב שוורץ, רונית עיר-שי
תיאור: פרופסור תמר רוס היא אחת היוצרות הבולטות, המקוריות והנועזות ביותר בעולם הדתי בדור האחרון. כתביה עוסקים בהגותו של הרב קוק, בספרות המוסר ובחסידות, והיא נחשבת להוגת הדעות המובילה של הפמיניזם היהודי-אורתודוקסי בארץ ובעולם. ביסוד התסיסה הרוחנית והאינטלקטואלית שלה עומדות שאלות תאולוגיות ואפיסטמולוגיות כבדות משקל, הנוגעות ליכולת ולצורך הקיומי ליישב בין מחויבות עמוקה למסורת הדתית מחד גיסא ובין מחויבות לא פחותה בדרגתה לתובנות פילוסופיות, ביקורתיות ופמיניסטיות מאידך גיסא. מסעה האישי וההגותי של פרופסור רוס לחבר בין העולמות הניב תובנות פרשניות מורכבות. האם הגות המרוקנת אמיתות דתיות מערך האמת המקובל שלהן, עשויה להתיישב עם תאולוגיה מלאת חיים, מחויבת ומסורה? האם אפשר לאחוז במסורת בד בד עם ביקורתיות כלפיה? התמודדותה של פרופסור תמר רוס עם שאלות אלה תוך שימוש בכלים מן הפילוסופיה של השפה, הפילוסופיה של המשפט, הפילוסופיה של הדת, תורת הפרשנות, תאוריות של מגדר ועוד, עוברת כחוט השני בכל יצירתה הענפה. קובץ מאמרים זה, "רוח חדשה בארמון התורה", מוקדש בהוקרה עמוקה לפרופסור תמר רוס. המאמרים, פרי עטם של מיטב החוקרים בתחומים המהווים את הציר שעליו סובב עולמה המחקרי, מבקשים לגעת בשאלות תשתית המהדהדות את הגותה ויצירתה, ולהוות מסד חיוני למחקר ולהגות, כמו גם לעיסוק קיומי בשאלות רעיוניות של יהדות מתחדשת.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: אלי גורפינקל
תיאור: האמונה בתחיית המתים צוינה על ידי חז"ל כאמונה מחייבת 'מן התורה' והם התפלמסו אודותיה עם כתות פורשות מבית ומחוץ. במהלך הדורות התפרשה אמונה זו בפנים שונות, ופשרה ואופניה היוו מוקד לדיונים ששיקפו פרדיגמות וגישות במגוון סוגיות תיאולוגיות דוגמת תכלית הבריאה, שלמות האדם, הדין האלוהי, משיחיות, ועוד. בפילוסופיה ובמחשבה היהודית בימי הביניים עוררה סוגיית התחיה פולמוס מתמשך שביטא את העמדות השונות ביחס למתח בין המסורת הדתית והתפיסה הנטורליסטית-הרציונליסטית. ספר זה כולל שני חיבורים המתעדים פולמוס זה ושופכים אור על תפיסותיהם של חשובי ההוגים שדנו בסוגיה. 'מכתב תחיה' נכתב בשלהי המאה הי"ג על-ידי ר' יהודה אבן זבארה, מתלמידיו של הרא"ה, ועוסק בשיטותיהם של ר' אברהם אבן חייא, הרמב"ם, הרמב"ן, ובמיוחד בשיטת רבו הרא"ה, שלו הוא מייחס תפיסה חדשה שכמעט ולא נדונה ועוסק בשורה ארוכה של דיונים ובירורים בפרטי התחיה ובסוגיית משיקות. 'אקלידא דתחיית המתים' נכתב בשלהי המאה הט"ו על ידי ר' סעדיה בן מימון אבן דנאן במטרה לחלוק על תפיסת התחיה ששרטט אבן זבארה ולהציע פשר אחר לשיטת הרמב"ם. החיבורים, שאחד מהם נדפס באופן חלקי, השפיעו על התגלגלות הרעיונות והוזכרו בטקסטים מאוחרים הדנים בעיקרי האמונה ובסוגיית התחייה, אך ברבות הימים נשכחו ונעלמו מעיני ההוגים והחוקרים. שני החיבורים מתפרסמים עתה לראשונה במהדורה מדעית מלאה, מוארת ומוערת, בצירוף מבוא רחב. המחבר בוחן את החיבורים, מעיין בטקסטים אסכטולוגיים נוספים ששרדו בכתבי יד, ומבקש למפות מחדש את השיטות בסוגיות התחיה, המשיחיות וחישוב הקץ.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: אבידב ליפסקר
תיאור: מעשה סיפור הוא קובץ עיונים בסיפור היהודי לדורותיו. הספר הודפס במסגרת סדרת תימה, בה רואים אור קובצי מחקר בתימטולוגיה של הסיפור היהודי.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: אבי שגיא, דב שוורץ
תיאור: פרופ' אליעזר שביד הוא מגדולי ההוגים היהודים בעת הזאת. לרבים הוא מוכר כחוקר מוביל במחשבת ישראל, אולם הגותו המקורית טרם הוצגה באופן מקיף וממצה. הגותו של שביד מתמודדת עם האתגרים המרכזיים של מדינת ישראל, כגון פלורליזם תרבותי, חומרנות, דת ודתיות ומחויבות ערכית בעידן פוסטמודרני. בסוגיות אלה מציע שביד מחשבה רעננה ומקורית, שוברת דיכוטומיות ומגלה מחויבות לערכי העבר והמסורת. זאת תוך פתיחות ורגישות מתמדת למציאות המודרנית שבה אנו חיים. ספר זה מציע לראשונה ניתוח שיטתי למכלול רעיונותיו של שביד, והוא צעד ראשון בהעמדת הגותו במרכז השיח היהודי והישראלי.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: אבידב ליפסקר
תיאור: הכרך הרביעי של סיפור עוקב סיפור: האנציקלופדיה של הסיפור היהודי הוא פרי עמלה של מערכת מדעית חדשה המציינת את סיום עידן הייסוד של האנציקלופדיה והשתלבותה המלאה כמחקר מובהק של כלל סגל המחלקה לספרות עם ישראל באוניברסיטת בר־אילן. המערכת החדשה מייצגת את תחומי המחקר וההוראה בספרות עברית ובספרות בלשונות היהודים: עברית, ארמית, יידיש, לדינו, ערבית יהודית ואיטלקית יהודית.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: שמואל גליק
תיאור: שלושת הכרכים של הספר "שרידי תשובות מחכמי האימפריה העות'מאנית" הם פרי מחקר מקיף על שרידי תשובות של חכמי ארץ ישראל, מצרים ותורכיה, מהמאה הט”ז - הי”ט, שנמצאו בגניזה הקהירית. כרכים אלו מצטרפים לכרך קודם במפעל זה והוא "שרידי תשובות מאוסף ז'אק מוצרי שבספריית קמברידג'", שהוקדש אף הוא לתיאור שרידי תשובות מהגניזה הקהירית. במסגרת המחקר זוהו שבעים ואחד קטעים מ"הגניזה המאוחרת", שכוללים 115 תשובות; כמו כן זוהו מרבית המשיבים, שחלקם נמנה עם גדולי הפוסקים שחיבוריהם מפארים זה מכבר את קיר המזרח של היצירה ההלכתית, וחלקם הם פנים חדשות ומפתיעות בשדה ספרות השו"ת. חלק ניכר משרידי התשובות מתפרסם כאן לראשונה בצירוף תצלומים של מרבית כתבי היד, ובליווי מבואות שמגוללים את סיפורה המיוחד של כל תשובה ותרומתה למחקר ההלכתי, ההיסטורי או הביוגרפי; כן ניתן מבוא כללי המשלים ומסכם את התמונה הרחבה העולה מהתשובות החדשות והישנות. הספר עשיר בהערות מאירות עיניים שכוללות מלבד מראי מקומות וחילופי גירסאות גם ציונים לתשובות מקבילות, הסברים נחוצים והפניות לספרות המחקר. מבין השיטין עולים לא אחת גילויים מפתיעים על אישים, פולמוסים ואירועים, שחלקם ידועים וחלקם נחשף כאן לראשונה. מקצת מהתשובות זורה אור חדש על פרשיות שנידונו בספרי שו"ת שונים או משלים חוליות חסרות במארג ההיסטורי-ההלכתי המובא במקורות ספרותיים שונים.
מכון שוקן למחקר היהדות שליד בית המדרש לרבנים באמריקה
מאת: שמואל גליק
תיאור: שלושת הכרכים של הספר "שרידי תשובות מחכמי האימפריה העות'מאנית" הם פרי מחקר מקיף על שרידי תשובות של חכמי ארץ ישראל, מצרים ותורכיה, וכן תשובות שמחבריהן אינם ידועים, מהמאה הט”ז - הי”ט, שנמצאו בגניזה הקהירית. כרכים אלו מצטרפים לכרך קודם במפעל זה והוא "שרידי תשובות מאוסף ז'אק מוצרי שבספריית קמברידג'", שהוקדש אף הוא לתיאור שרידי תשובות מהגניזה הקהירית. במסגרת המחקר זוהו שבעים ואחד קטעים מ"הגניזה המאוחרת", שכוללים 115 תשובות; כמו כן זוהו מרבית המשיבים, שחלקם נמנה עם גדולי הפוסקים שחיבוריהם מפארים זה מכבר את קיר המזרח של היצירה ההלכתית, וחלקם הם פנים חדשות ומפתיעות בשדה ספרות השו"ת. חלק ניכר משרידי התשובות מתפרסם כאן לראשונה בצירוף תצלומים של מרבית כתבי היד, ובליווי מבואות שמגוללים את סיפורה המיוחד של כל תשובה ותרומתה למחקר ההלכתי, ההיסטורי או הביוגרפי; כן ניתן מבוא כללי המשלים ומסכם את התמונה הרחבה העולה מהתשובות החדשות והישנות. הספר עשיר בהערות מאירות עיניים שכוללות מלבד מראי מקומות וחילופי גירסאות גם ציונים לתשובות מקבילות, הסברים נחוצים והפניות לספרות המחקר. מבין השיטין עולים לא אחת גילויים מפתיעים על אישים, פולמוסים ואירועים, שחלקם ידועים וחלקם נחשף כאן לראשונה. מקצת מהתשובות זורה אור חדש על פרשיות שנידונו בספרי שו"ת שונים או משלים חוליות חסרות במארג ההיסטורי-ההלכתי המובא במקורות ספרותיים שונים.
מכון שוקן למחקר היהדות שליד בית המדרש לרבנים באמריקה
מאת: שמואל גליק
תיאור: שלושת הכרכים של הספר "שרידי תשובות מחכמי האימפריה העות'מאנית" הם פרי מחקר מקיף על שרידי תשובות של חכמי ארץ ישראל, מצרים ותורכיה, וכן תשובות שמחבריהן אינם ידועים, מהמאה הט”ז - הי”ט, שנמצאו בגניזה הקהירית. כרכים אלו מצטרפים לכרך קודם במפעל זה והוא "שרידי תשובות מאוסף ז'אק מוצרי שבספריית קמברידג'", שהוקדש אף הוא לתיאור שרידי תשובות מהגניזה הקהירית. במסגרת המחקר זוהו שבעים ואחד קטעים מ"הגניזה המאוחרת", שכוללים 115 תשובות; כמו כן זוהו מרבית המשיבים, שחלקם נמנה עם גדולי הפוסקים שחיבוריהם מפארים זה מכבר את קיר המזרח של היצירה ההלכתית, וחלקם הם פנים חדשות ומפתיעות בשדה ספרות השו"ת. חלק ניכר משרידי התשובות מתפרסם כאן לראשונה בצירוף תצלומים של מרבית כתבי היד, ובליווי מבואות שמגוללים את סיפורה המיוחד של כל תשובה ותרומתה למחקר ההלכתי, ההיסטורי או הביוגרפי; כן ניתן מבוא כללי המשלים ומסכם את התמונה הרחבה העולה מהתשובות החדשות והישנות. הספר עשיר בהערות מאירות עיניים שכוללות מלבד מראי מקומות וחילופי גירסאות גם ציונים לתשובות מקבילות, הסברים נחוצים והפניות לספרות המחקר. מבין השיטין עולים לא אחת גילויים מפתיעים על אישים, פולמוסים ואירועים, שחלקם ידועים וחלקם נחשף כאן לראשונה. מקצת מהתשובות זורה אור חדש על פרשיות שנידונו בספרי שו"ת שונים או משלים חוליות חסרות במארג ההיסטורי-ההלכתי המובא במקורות ספרותיים שונים.
מכון שוקן למחקר היהדות שליד בית המדרש לרבנים באמריקה
מאת: בנה דבורה הברמן
תיאור: הספר בקריאה חדשה מציג גישה רעננה ויצירתית לשיח על ישראל, גישה שדומה שהיא חיונית היום – במיוחד על רקע המשבר שבו נתונות החברה הישראלית והציונות, הפערים הכלכליים־חברתיים והאידיאולוגיים שמשסעים את החברה הישראלית, והמרחק ההולך וגדל בין החברה הישראלית ובין יהדות התפוצות. בעזרת קריאה ביקורתית ומעוררת השראה של מקורות יהודיים מסורתיים ומודרניים, בֹּנָה הברמן מציעה דרכים יצירתיות להתחדשות החזון הציוני והחברה הישראלית ולבנייה של חיים שיש בהם רוחניות, סולידריות וצדק חברתי. סיפור אדם וחווה בגן עדן וחוק יסוד כבוד האדם וחירותו, הכרזת האו”ם בדבר זכויות אדם והוראות הבנייה של המשכן בספר שמות, דו”ח ועדת וינוגרד ושיר השירים, מובאות מכתביהם של א. ד. גורדון ושל אברהם יהושע השל לצד מדרשים מהתלמוד – כל אלה, וטקסטים רבים אחרים, נשזרים בידיה של בֹּנָה הברמן למארג אחד, שהחיבורים של גוף ונפש ורוח וחומר עוברים דרכו כחוט השני. הספר נכתב במקור באנגלית ופנה לקהל יהודי אמריקאי, ובֹּנָה ייחסה חשיבות רבה לתרגומו לעברית ולהנגשתו לקהל הישראלי. ההוצאה לאור של המהדורה העברית היא מעין סגירה של מעגל מרכזי בחייה של בֹּנָה – מעגל החיים בין התפוצות לישראל )“מחזור ציון”, כפי שהיא מכנה זאת בספר(, בין האנגלית לעברית, בין הכמיהה מרחוק לארץ ישראל והחיים בפועל על אדמתה.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: שמא יהודה פרידמן
תיאור: מהדורה זו של בבלי פרק השוכר את האומנין מנסה לעמוד במבחן שיטות חכמי המחקר, ולצאת ידי חובתם, ועל-כן כינינוה "מהדורה על דרך המחקר". היא חייבת להיות מעורה בכל ש"י עולמות של הלימוד והעיון, אבל בשעת ההכרעה, לבחון את כולם על-פי קני-המידה של החשיבה המחקרית, ומי יתן, לא רק בדרך של ללמוד אני צריך, אלא אף בדרך של תורה היא. עיקרה של מהדורה הוא הפירוש. הפירושים שבמהדורה זו אינם מוצגים בצורת פירוש רצוף דיבור אחר דיבור, ואף אינם חידושים מלוקטים העונים רק לאותם דיבורים שמבקש מחברם לחדש להם דבר מה. הם פירושי הסוגיות, ובהיותם כאלה הם מתייחסים לסוגיא בשלמותה כנושא הפרשנות. יש איפוא לעסוק ולדון בכל סוגיא, ובכל ענייניה המרכזיים, בלי לדלג על גופי דברים הזוקקים טיפול. היעד של הפרשנות המחקרית הוא לחדור לפשוטם של הדברים בכמה וכמה רמות – פשוטה של מימרא לעצמה ופשוטה של סוגיא לעצמה. אגב הנסיון לחבר פירוש על דרך המחקר, נסינו, אגב ההתייחסות לתוכן, לנגוע בכל אתר ואתר אף בשאלות הספרותיות-המחקריות הכלליות. (מתוך פתח דבר של המחבר).
מכון שוקן למחקר היהדות שליד בית המדרש לרבנים באמריקה
מאת: שמא יהודה פרידמן
תיאור: מהדורה זו של בבלי פרק השוכר את האומנין מנסה לעמוד במבחן שיטות חכמי המחקר, ולצאת ידי חובתם, ועל-כן כינינוה "מהדורה על דרך המחקר". היא חייבת להיות מעורה בכל ש"י עולמות של הלימוד והעיון, אבל בשעת ההכרעה, לבחון את כולם על-פי קני-המידה של החשיבה המחקרית, ומי יתן, לא רק בדרך של ללמוד אני צריך, אלא אף בדרך של תורה היא. עיקרה של מהדורה הוא הפירוש. הפירושים שבמהדורה זו אינם מוצגים בצורת פירוש רצוף דיבור אחר דיבור, ואף אינם חידושים מלוקטים העונים רק לאותם דיבורים שמבקש מחברם לחדש להם דבר מה. הם פירושי הסוגיות, ובהיותם כאלה הם מתייחסים לסוגיא בשלמותה כנושא הפרשנות. יש איפוא לעסוק ולדון בכל סוגיא, ובכל ענייניה המרכזיים, בלי לדלג על גופי דברים הזוקקים טיפול. היעד של הפרשנות המחקרית הוא לחדור לפשוטם של הדברים בכמה וכמה רמות – פשוטה של מימרא לעצמה ופשוטה של סוגיא לעצמה. אגב הנסיון לחבר פירוש על דרך המחקר, נסינו, אגב ההתייחסות לתוכן, לנגוע בכל אתר ואתר אף בשאלות הספרותיות-המחקריות הכלליות. (מתוך פתח דבר של המחבר).
מכון שוקן למחקר היהדות שליד בית המדרש לרבנים באמריקה
מאת: משה בנוביץ
תיאור: שלושים וחמש הסוגיות המרכיבות את הפרק השלישי של מסכת שבועות בתלמוד הבבלי, פרק "שבועות שתים בתרא", מרכזות בתוכן את הדיונים התלמודיים בנושא שבועת הביטוי: השבועה הלא-משפטית הפשוטה, אשר באמצעותה מאשר הנשבע את אמיתות דבריו (שבועה "לשעבר") או מתחייב לעשות או להימנע מלעשות דבר כל שהוא בעתיד (שבועה "להבא"). הדיונים בפרק זה בבבלי מורכבים במיוחד. מהדורה זו ופירוש זה נועדו לקבוע את נוסח הפרק על שני ענפי המסירה שלו, לשחזר את תולדות התהוותה של הסוגיא הבודדת על רבדיה, ולעמוד על מוצאם ומשמעם של מרכיבי הסוגיא השונים על רקע מקבילות בספרות חז"ל, ואף מחוצה לה. העיונים בכל סוגיא וסוגיא מסייעים בידינו לשחזר את תולדותיהן של הלכות שבועה לאורך תקופת התנאים והאמוראים, ופותחים צוהר להבנת תופעות מסוימות הקשורות להתהוות של התלמוד הבבלי, כדלהלן: א – ייחודה של מסכת נדרים בבבלי. לשונה של מסכת נדרים, ושל מסכתות אחרות, שונה מן הלשון הרגילה של התלמוד הבבלי, וניכר גם שיש הבדל בין העריכה בנדרים לבין העריכה של שאר מסכתות התלמוד. מכיוון שישנן מקבילות רבות בין סוגיות הפרק שלנו לבין סוגיות במסכת נדרים, ניתוח תולדות העריכה של הסוגיות בפרק שלנו שופך אור על משמעות האופי המיוחד של מסכת נדרים. ב – היחס בין סוגיות הבבלי למקבילותיהן בירושלמי. מצאנו הפריה הדדית בין מרכזי התורה הגדולים של תקופת האמוראים לא רק במעבר של מימרות מארץ לארץ, אלא גם בהעברת התכנים של סוגיות מעובדות מארץ ישראל לבבל – ואפילו מבבל לארץ ישראל – ועיבודן במרכז השני. ג – אופיה של עריכת התלמוד הבבלי. ניתוח הסוגיות שבפרק שלנו מטיל ספק בדגם השליט במחקר התלמוד בימינו, שלפיו מימרות וברייתות שובצו ברובד עריכה אחד בתקופה הבתר-אמוראית. עיון מעמיק מגלה תהליך הדרגתי של עריכה החל מתקופת האמוראים וכלה בתקופה הבתר-אמוראית, כולל התייחסות של עורכים מאוחרים לפעילות של קודמיהם. ד – התהוות נוסח הפרק והבבלי בכלל. מצאנו שני ענפי נוסח לפרק, שניתן להוכיח שמוצאם בבבל, שהרי כל אחד מהם חוצה גבולות ומתועד גם באשכנז וגם בצפון אפריקה/ספרד. שני עדי הנוסח הם עיבודים של אב-הנוסח משותף, וניתן לשחזר את הכללים שעל פיהם פעלו גרסני שני הענפים בבבל בעיבודו, ובכך לשחזר במקרים רבים את הנוסח הקדום. נתונים אלו מאששים נתונים שהציגו חוקרים אחרים בקשר למסכתות אחרות בתלמוד הבבלי, ומאשרים את התאוריה שלפיה נוסח בסיסי משותף עבר שני עיבודים בבבל סמוך לאחר עריכת התלמוד, בידי שתי אסכולות שהתייחסו לנוסח שלפניהם כאל נוסח בסיסי קבוע הניתן לעיבוד על פי שיקולים שונים.
מכון שוקן למחקר היהדות שליד בית המדרש לרבנים באמריקה
מאת: שמואל יוסף וולד
תיאור: מחקריהם של שמואל (סטיבן) וולד ומשה בנוביץ מהווים סידרה  קטנה של פרשנות על שני פרקי גמרא מן התלמוד הבבלי, הנפתחת בזה בספרו של שמואל וולד על פרק "אלו עוברין" (שלישי של פסחים).  עבודה זו היא ניסיון לחבר ביאור מדעי מקיף לפרק אחד מהבבלי, תוך כדי פיתוח ושכלול הכלים הדרושים לפרשנות המדעית של הבבלי בכלל.
מכון שוקן למחקר היהדות שליד בית המדרש לרבנים באמריקה
מאת: שמא יהודה פרידמן
תיאור: בכרך שלפנינו קובצו עשרים ושניים מחקרים (עשרים בעברית ושניים באנגלית), קצרים וארוכים, מפרי עטו של חוקר הספרות התלמודית וענפיה, פרופ' שמא יהודה פרידמן, איש בית המדרש לרבנים באמריקה ואוניברסיטת בר-אילן, שנכתבו במשך ארבעת העשורים האחרונים. המאמרים נחלקים לחמישה שערים: ארבעה בעברית ואחד באנגלית. בכל השערים באים הן מאמרים רחבים על עקרונות חקר התלמוד הן מאמרים המוקדשים לנושא ממוקד, שגם הם לא רק ללמד על עצמם יצאו אלא ללמד על הכלל כולו יצאו. הספר פותח בהקדמה בת תשעה עמודים מאת המחבר, ובה סקירה מחודשת של הנושאים הבאים בחמשת השערים, אחריה השערים עצמם, ולהלן מעט על הנכלל בהם. בשער הראשון, "שער הסוגיא", נדפסים מאמרי יסוד בחקר הספרותי של הסוגיא בתלמוד הבבלי, כגון "מבוא כללי על דרך חקר הסוגיא" ו"מבנה ספרותי בסוגיות הבבלי"; על יד המאמרים הוותיקים בא כאן מחקר בשם "'אל תתמה על הוספה שנזכר בה שם אמורא' – שוב למימרות האמוראים וסתם התלמוד בסוגיות הבבלי", המעדכן את דרכו של המחבר בשאלת סתם התלמוד, ואף מגיב בהרחבה לרעיונות שהועלו בנושא זה לאחרונה. מן השער השני, "שער הנוסח", יצוינו המאמרים המקיפים "להתהוות שינויי הגירסאות בתלמוד הבבלי" ו"לאילן היוחסין של נוסחי בבא מציעא – פרק בחקר נוסח הבבלי", והמאמר "כתבי יד של התלמוד הבבלי – טיפולוגיה של כתיב". בשער השלישי, "שער האגדה", שני מאמרים מתודולוגיים פרוגרמטיים: "לאגדה ההיסטורית בתלמוד הבבלי" ו"דמא בן נתינה – לדמותו ההיסטורית; פרק בחקר האגדה התלמודית". השער הרביעי הוא "שער העיון", ובו שלושה מאמרי עיון בסוגיות, העוסקים בהעברות הלוך ושוב של דברי תלמוד, שעולה מהם שרק מדברי הגאונים ניתן להציל מידע על הצורה המקורית של הסוגיא לפני ששונו פניה על ידי העברה שהועברה אל תוכה. כן נידונית תופעת סוגיות ראש פרק, ובעניין זה "ראש פרק המפקיד". בשער החמישי הובאו שני ערכים אנציקלופדיים. האחד על מעמד הברייתות בבבלי – ( "Barayta") – והאחר חותר להגדרות יסוד במהות הסוגה "תלמוד" ובמייצגה הגדול התלמוד הבבלי:"Talmud (Introduction), Talmud Bavli". המאמרים סודרו בדפוס מחדש, ונוספו הפניות לעמודי הכרך שלפנינו ואף מעט עדכונים של תוכן וביבליוגרפיה, ומפתחות מפורטים למקורות ולעניינים. בעטיפה: קטע קטוע של תלמוד מן הגניזה הקאהירית, אשר יופיו והישרדותו מסמלים את התלמוד כולו.
מכון שוקן למחקר היהדות שליד בית המדרש לרבנים באמריקה
מאת: דוד הלבני
תיאור: ספר זה הוא קודם כל פירוש רציף על מסכתות עירובין ופסחים בתלמוד הבבלי, כרך אחד מתוך סדרת פירושים של דוד הלבני – מהחוקרים הבולטים של התלמוד. בניגוד לפירושים מסורתיים רבים אשר פירשו את התלמוד שורה אחר שורה או שהעמיקו בנקודה זו או אחרת, פירוש זה מתמקד ב"סוגיה" – יחידת הדיון הבסיסית בתלמוד הבבלי. הלבני בוחן את קשייה של הסוגיה, בעקבות המפרשים הקלאסיים של התלמוד ועמל לתרצם על ידי שחזור מהלך ההתהוות של הסוגיה. חידושו הגדול של הפירוש הוא בתשומת הלב לרכיבים האנונימיים של התלמוד ובהבחנה בינם ובין ההיגדים הנאמרים על ידי חכמים ששמם נזכר במפורש. הלבני פיתח תיאוריה מקיפה לגבי ההתהוות ההיסטורית של השכבה האנונימית בידי חכמים שאותם הוא כינה "סתמאים" ועם השנים שכלל ועדכן את התיאוריה.
מכון שוקן למחקר היהדות שליד בית המדרש לרבנים באמריקה
מאת: דוד הלבני
תיאור: ספר זה הוא קודם כל פירוש רציף על מסכת שבת בתלמוד הבבלי, כרך אחד מתוך סדרת פירושים של דוד הלבני – מהחוקרים הבולטים של התלמוד. בניגוד לפירושים מסורתיים רבים אשר פירשו את התלמוד שורה אחר שורה או שהעמיקו בנקודה זו או אחרת, פירוש זה מתמקד ב"סוגיה" – יחידת הדיון הבסיסית בתלמוד הבבלי. הלבני בוחן את קשייה של הסוגיה, בעקבות המפרשים הקלאסיים של התלמוד ועמל לתרצם על ידי שחזור מהלך ההתהוות של הסוגיה. חידושו הגדול של הפירוש הוא בתשומת הלב לרכיבים האנונימיים של התלמוד ובהבחנה בינם ובין ההיגדים הנאמרים על ידי חכמים ששמם נזכר במפורש. הלבני פיתח תיאוריה מקיפה לגבי ההתהוות ההיסטורית של השכבה האנונימית בידי חכמים שאותם הוא כינה "סתמאים" ועם השנים שכלל ועדכן את התיאוריה. לכרך זה מצורף מבוא המשרטט את עמדתו של הלבני בסוגיה זו בעת כתיבת הפירוש למסכת שבת.
מכון שוקן למחקר היהדות שליד בית המדרש לרבנים באמריקה
תיאור: A new Jewish culture, richly endowed and interdisciplinary, has come into being in the past two centuries, one that is of a mainly modern and secular nature. This is a cultural creation that cannot be limited to a single definition, and its Jewish sources of inspiration, the wealth of non-Jewish culture, and the Israeli experience meet in it on a broad interface. In this volume we have collected eight articles from the New Jewish Time Hebrew Encyclopedia, along with an opening article, originally given as a speech in the year 2000 by Mr. Felix Posen, the founder and president of the Posen Foundation, in which he sets out his conception of “Judaism as Culture.”
Posen Foundation
מאת: אילון אידלשטיין
תיאור: מהי פתיחות? מה נחשב בעינינו "פתוח" ומה נחשב "סגור"? האם הפתיחות היא גישה מדעית? תרבותית? פוליטית? אסתטית? ומה יחסה לספֵרת האמונה הדתית? האם אמונה דתית סותרת בהכרח את הפתיחות במובנה המודרני? האם הפתיחות אינה יכולה להרוויח מהאמונה ולהפך? הספר פתיחות ואמונה מנסה להתוות דרך פילוסופית אשר מסוגלת לגשר בין שני הערכים הללו, שבדרך כלל נתפסים כניגודים מובהקים במאבק התרבותי הניטש בין הליברליזם החילוני לשמרנות הדתית. הספר מציע ראייה חדשה של סוגיה זו מתוך התייחסות להיבט החינוכי, והוא משלב מדרשים מודרניים מקוריים על סיפורי המקרא. חשיבותו העיקרית של הספר היא בתזה המרכזית שלו המבקשת להציע צורת חשיבה עיונית ופדגוגית, כזו המשלבת בין רעיון הפתיחות המודרניסטי-ביקורתי לבין עולם האמונה הבנוי על סמלים ושפה אי-רציונלית.
מכון מופ"ת
מאת: מיכל רוזנברג
תיאור: בספר זה מקובצות חמש אגדות תלמודיות המספרות על מפגשים שמתקיים בהם מתח חברתי ורעיוני, סמוי או גלוי, בין חובשי בית המדרש לבין אנשים שאין מקומם בתוכו: עושה נסים עממי, פועל שכיר, איכר, אישה ודמותו המיתולוגית של משה רבנו. אנשים אלה, שרובם הם גיבורי הסיפורים, מייצגים שכבות חברתיות ומגדריות וכן אמונות ודעות שהחכמים, הסגורים בתוך עולמם, מתנשאים עליהם או אפילו בזים להם, למלאכתם, להתנהגותם ולאמונותיהם. באגדות הנדונות דווקא הם הגיבורים החיוביים, שאהדת הקורא נתונה להם. מעמדם זה מעניק תוקף לערעור שלהם כלפי הניכור וההסתגרות של החכמים, שיסודם באמונתם שהלימוד הוא חזות הכול. אמונה מוחלטת זו מעוורת את עיני החכמים מלראות את גדולת האהבה, היראה, החכמה והמוסר של ה"אחרים", שלעתים חיים במצוקה וסבל בין מהכרח ובין מרצון. והנה דווקא חז"ל, שהעלו על נס את לימוד התורה כמדרגה הגבוהה ביותר של האמונה והרוחניות, מקצים מקום בסיפוריהם לאלה השמים סייג של ענווה להם וללימודם. האגדות הנדונות מכֻוונות ליצירת מיזוג המרחיב ומעמיק את גבולותיהם של המבנים הרעיוניים המשותפים לכל עם ישראל על שכבותיו – תורה, צדק, אהבה וחסד – ומשייכים את כולן לחברה אחת, מבלי לבטל את השוני ומבלי להתעלם מן ההדגשים החברתיים והתרבותיים הייחודיים המבדילים את מרכיביה אלה מאלה.
מכון מופ"ת
מאת: יוסי זיו
תיאור: ההלכות והמנהגים של יהודי אתיופיה נשמרו בדבקות במשך שנים רבות ללא תורה כתובה אלא כתורה שבעל פה ממש. הספר חג ומועד בביתא ישראל עוקב אחר חגים, צומות ושאר ימי מועד שנהגו יהודי אתיופיה (ביתא ישראל) בארץ מוצאם. לפי מנהגם של ביתא ישראל, מעגל השנה נפתח בחודש ניסן, בהתאם לכתוב בתורה: 'החודש הזה לכם ראש חודשים׳, ומסתיים בסוף חודש אדר. הספר הוא פרי מחקר בן קרוב לעשרים שנה של תיעוד ואיסוף מידע והלכות מפורטות מפיהם של קֵסים ומידענים מבני העדה, בשילוב חקירה מאומצת לאיתור זיקות ושורשים להלכות ולמנהגים אלה במקורות. אורחות החיים של ביתא ישראל הם מעין 'מצלמה' היסטורית החושפת בפנינו שכבה עתיקה של הלכות ומנהגים קדומים, והעיון בהם פותח צוהר נדיר לאותן הלכות שייתכן שנהגו בקבוצות יהודיות טרום תקופת חז״ל. פרקי הספר מסודרים לפי מעגל השנה. כל פרק פותח בתיאור מפורט של מנהג ביתא ישראל, ולאחריו מוצגת סקירה עיונית המצביעה על זיקות ושורשים למנהגם הייחודי של יהודי אתיופיה בהלכה הקדומה. בכך מצטרף הספר למחקריו הקודמים של המחבר, שעסקו בנושא טומאה וטהרה והלכות שבת של ביתא ישראל.
מכון מופ"תמכון בן-צבי לחקר קהילות ישראל במזרח
מאת: אהרן קלרמן
תיאור: הספר פרקי תפילה וברכה במבט היסטורי הינו אסופה של י"ג פרקים המציגים מחקרים על תפילות וברכות שונות. פרקי מחקר אלה מבקשים להציג בפני הקורא את התפתחותן ההיסטורית של תפילות וברכות מאז תחילת ניסוחיהן. לצד הדגש על הממד ההיסטורי, מושם בפרקי הספר דגש על הממד הגיאוגרפי, קרי על המיקומים שבהם חלו התפתחויות שונות לגבי התפילות והברכות שנחקרו, ועל ההעברות של התפתחויות אלה מתפוצה לתפוצה.
שאנן : המכללה האקדמית הדתית לחינוך - הוצאה לאור
מאת: שרגא פישרמן
תיאור: איננו בוחרים את הורינו, לרוב איננו בוחרים את ילדינו והבחירה המשמעותית ביותר בחיינו היא הבחירה בבן/בת זוג. לבחירה זו השלכות רבות על חיינו ועל תחושות הרווחה שלנו. כיצד בוחרים ילדינו-חניכנו בבן/בת זוג; האם וכיצד מחנכים אותם לכך; מה דעתם על תהליך הבחירה; מה השלבים שהם עוברים בתהליך הבחירה; האם ניתן להקל עליהם בתהליך והאם ניתן לדלג על אי אלו שגיאות?
ספר זה מנסה להתחקות אחר תהליכי ההיכרות, החיזור וקבלת ההחלטה להינשא בקרב בוגרים צעירים דתיים. הספר הוא תוצאה של מחקרים שהתמקדו בחברה הדתית-לאומית ונמשכו כתריסר שנים.
ארבעה עשר הפרקים הם מסע המתחיל בחינוך הנפרד, חינוך לצניעות, תדמית שני המגדרים, הבדלי מגדר המשפיעים על האינטימיות, הכנה לדיוט, מה חשוב יותר היופי או האופי, הדייטים, שמירת הנגיעה, ההתלבטות, האירוסין והתקופה שבין האירוסין לחתונה. פרק הסיכום מנסה להעלות מספר תובנות העולות מן הספר, לצד שאלות שנותרות פתוחות. הספר מבוסס על ראיונות עומק, קבוצות מיקוד, נרטיבים, שאלונים שהועברו למאות בוגרים צעירים ומידע שנלקח מאתרים באינטרנט. מבחינות רבות, ספר זה המתמקד בחברה הדתית-לאומית-תורנית, הוא ספר המשך לשניים מהספרים הקודמים שהתמקדו בדתל"שים.
הספר מזמין את הקוראים למסע הנוגע בנקודות הרגישות ביותר שבחיינו. הספר מיועד למחנכים, ליועצים חינוכיים, למטפלים, להורים, למדריכים בתנועות הנוער, לחוקרים ולבוגרים הצעירים.
שאנן : המכללה האקדמית הדתית לחינוך - הוצאה לאור
מאת: מאיר נזרי
תיאור: ספר זה, השלישי במפעלו המחקרי והתיעודי של ד"ר מאיר נזרי על מורשת קהילות תאפילאלת / סג'למאסא, מצטרף לשני קודמיו: מעגל האדם ומעגל השנה, העוסקים בכלל היצירה הפילאלית ומאירים את ההיסטוריה, המנהגים, הפיוטים והדרושים לכל עת, וכוללים ההדרה של טקסטים בעברית ובערבית יהודית: דרושים לבר מצווה, הגדה של פסח, פרקי אבות, תיקון פסח (צ'היר) והפטרה לתשעה באב. כרך זה כולל רק מנהגים למעגלותיהם: מעגל האדם, מעגל השנה ומעגל החברה, ובכלל זה מעמדה של האישה הפילאלית ומנהגי הגט והירושה. בספר ארבעה חלקים: פרקי מבוא; רישום כל מנהגי תאפילאלת, לרבות אלה המשותפים לשאר קהילות; ציון המנהגים הייחודיים לקהילות תאפילאלת בליווי מקורות; ופרק משווה לשאר קהילות מרוקו. הספר סוקר גם את מקורות ההשפעה על מנהגי תאפילאלת: מנהגי התושבים בפאס, מנהגי ארץ ישראל, מנהגי קבלה, פסקי הרמ"א ותקנות מקומיות.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: אבי שגיא
תיאור: ספר זה הוא חלק ממאמץ מתמשך של פרופ' אבי שגיא ליצור פילוסופיה יהודית המתמודדת עם אתגרי הקיום היהודי והישראלי בהווה. זאת באמצעות פרספקטיבה כפולה - הדיאכרונית והסינכרונית - המכוננת פילוסופיה שעניינה הוא ההווה שבתוך רקמת התרבות והמסורת הממשית; העבר מתפרש מתוך ההווה, על ערכיו והזיקות האנושיות המכוננות אותו. ברם, הווה זה אינו מנותק מהעבר, אלא מכיל את משקעיו: המיתוס, האתוס, הזיכרון, התרבות והמסורת. הרפלקסיה הפילוסופית שפרופ' שגיא מציע מבטאת מודעות למיזוג האופקים בין השניים. יתר על כן, היא משקפת נאמנות ומחויבות לעבר ולהווה המכוננים מיזוג אופקים זה. הספר הוא דין וחשבון על המפגש הרפלקטיבי בין הפילוסופיה לבין החיים הממשיים, והוא משקף את התייצבות מחברו כפילוסוף החושב את הקיום היהודי בעת הזאת ומתמודד עם שאלות מרכזיות בחיינו כיהודים וכישראלים החיים כאן ועתה. פרקיו מציבים אפשרויות חדשות להתמודד עם המציאות החברתית, הפוליטית, הדתית והמוסרית של חיינו. הספר מזמין את קוראיו לדיאלוג; אין הוא סוף הדיון, אלא נקודת ציון אחת בשיחה מתמשכת על הקיום היהודי בעת הזאת.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: רוני בר לב
תיאור: ספר זה מציע גישה חדשה להבנת הגותו של אחד מהאישים המרתקים בחסידות בפרט ובחיי הרוח והמחשבה היהודיים בכלל – רבי נחמן מברסלב. באמצעות ניתוח מחודש של המושגים במשנתו המסועפת והחדשנית של רבי נחמן וקונספטואליזציה מעמיקה ומקיפה של המושג המרכזי – מושג האמונה, הספר מארגן את החשיבה על אודות הרעיונות והעצות המעשיות של ההגות הברסלבית. המחבר טוען כי מושג האמונה של רבי נחמן מבשר תנועה אנושית של התמקמות של האדם בתוך מערכות חייו הקונקרטיים, וקורא לו לשפוט את עצמו ולהיפתח אל האפשרויות המתחדשות בחיים הנפשיים והמעשיים. האמונה והדתיות בהקשר זה אינן בריחה או חמיקה מהקונקרטי והמוחשי אלא כלי שבאמצעותו חודרים אל תוככי המציאות, נענים לה ומושלים בה. מבטו של המאמין אינו נישא אל השמיים אלא אל המציאות הארצית, אל החבר, אל הארץ ואל השכינה. ספרות מחקר ענפה נכתבה על רבי נחמן והגותו, והציבה קווי חשיבה שונים על אודותיה. ספר זה מציע ניתוח מפורט של הדרכים והגישות שנקט המחקר ומבקר אותן. מתוך הביקורת מוצעת כאן דרך חדשה לניתוח ופרשנות –מבנה חדש המתבסס על כתיבתו של רבי נחמן ועל ההתקדמות המחקרית בתחום. דרך זו מתמודדת עם האתגרים הרבים שהגותו של רבי נחמן מניחה לפתחו של החוקר והלומד. הפרשנות שמציע המחבר ממקמת את רבי נחמן ומתחשבת בהקשרים השונים של חייו: ההקשר היהודי-חסידי, מצד אחד, וההקשר הפילוסופי והתרבותי של ימיו – הנאורות, מצד שני, ומזהה את ההקשרים הללו דרך חייו הקונקרטיים, סיפורי המעשיות שלו, השיחות שלו עם תלמידיו וקרוביו, וכן דרך ההומור, הליריות והרומנטיקה המקשטים את תורותיו. תשומת לב מיוחדת ניתנה בספר זה לתורת הבחינות של רבי נחמן, לדרשנות המפותחת שלו ולעושר הרעיוני שהוא מביע דרכן. במהלך הניסיון לפענח את הגותו של רבי נחמן ומושגיה הספר נעתר לצדדים השונים בדמותו של רבי נחמן, ומאפשר לאישיותו החיונית, לרוחו העליצה, למחשבתו התוססת ולרגישות הפוליטית שלו לצאת לאור. התופעה הרוחנית והתרבותית של רבי נחמן מברסלב בחיים העכשוויים בישראל, דורשת דיון והסבר החורגים מהתלם השגור של העיסוק בתורת החסידות, ומקיפים עולמות, תחומים ודיסציפלינות שונים. הניסיון לפתח דיון והסבר כאלו עומד ביסודו של הספר הזה.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: יוסי טרנר
תיאור: עניינו של חיבור זה הוא לברר את מרכזיות היחס לציון ולתפוצות במחשבה היהודית של המאה ה-20. הנחת היסוד של הדיונים הכלולים בו היא שהחל משנות השמונים של המאה ה-19, היחס לארץ ישראל ולתפוצות הגולה הפך למוקד ההתמודדות עם כלל סוגי הבעיות הפוקדות את הקיום היהודי מאז ועד היום. בעיות אלה כוללות את הופעת האנטישמיות המודרנית, ההתפוררות הקהילתית, התרבותית והמוסרית של העם היהודי, בעיית התבוללות והחינוך היהודי, מעמדם של היהודים והיהדות בעולם, ועוד. רוב פרקי הספר עוקבים אחר הדרך שבה ההתמודדות עם בעיות אלה השפיעה על היחס לציון ולתפוצות הגולה בהגותם של אחד העם, הרצל, שמעון דובנוב, הרמן כהן, מרטין בובר, יחזקאל קויפמן ומרדכי קפלן, כמו גם בדרך שבה השפיעה גישתם בשאלת עתידו של העם היהודי, בארץ ובחו"ל על דרך התמודדותם עם הבעיות השונות שהזמן גרמן. חלקו האחרון של הספר דן בשאלות אלה במסגרת הגותו העכשווית של הפילוסוף הישראלי, אליעזר שביד, ושל שלושה הוגים יהודיים הפועלים במציאות האמריקאית העכשווית: שאול מגיד, דניאל בויארין ודוד מאיירס. הספר כולל גם אחרית דבר שמציגה את מחשבותיו של המחבר באשר ללקחים שיש להפיק מהדיון בהקשרן של הבעיות הפוקדות את הקיום היהודי במדינת ישראל של זמננו.
הקיבוץ המאוחד
מאת: אברהם מלמד
תיאור: הספר דת: מחוק לאמונה דן בהתפתחות והשתנות המשמעויות שהוטענו במילה הפרסית במקורה 'דת', שחדרה לראשונה לשפה העברית במגילת אסתר. לאורך תקופות ארוכות היה במילה זו שימוש שולי למדי, למשל בתלמוד הבבלי. רק עם ימי הביניים הפך מינוח זה להיות פופולרי, אך הוא שינה משמעות לאורך התקופות. בספרות העברית של ימי הביניים הוא סימן בדרך כלל 'חוק' במשמעו הכולל, כל חוק, לא רק החוק האלוהי אלא גם החוק האנושי. הייתה זו מילה נרדפת ל'תורה' ו'נימוס'; כולם סימנו חוק כפשוטו, על תת הסוגים שלו. באחרית ימי הביניים אף הופיעה הטענה הרדיקלית כי המילה 'דת' מסמנת אך ורק חוק אנושי, ולכן אין זה מן הראוי לעשות בה שימוש כדי לסמן את החוק האלוהי. עם ראשית העת החדשה החלה המשמעות בה שימשה מילה זו להשתנות, זאת בהשפעת המשמעות הנוצרית החדשה שהוטענה במילה הלטינית religio שהפכה להיות ה- religion המודרני. תהליך זה מגיע לשיאו בתקופת ההשכלה כאשר המילה העברית 'דת' מסמנת מעתה religion- , ומשנה משמעות מחוק לאמונה. זו המשמעות המודרנית של מילה זו. משמעותה המקורית כ'חוק' נעלמת והולכת, והמילים 'דת' 'תורה' ו'נימוס', שהיו עד כה מילים נרדפות, מקבלות כל אחת משמעות שונה והולכות לדרכן הנפרדת. התפתחות לשונית זו באה היטב לידי ביטוי במילונאות המודרנית. בתקופתנו מקבלת המילה 'דת' משמעות אמורפית יותר ויותר והיא משמשת לתיאור כל תפיסת עולם מחייבת, גם כזו שאין לה שום הקשר תיאולוגי. שינויי המשמעות של המילה 'דת' לאורך ההיסטוריה, הנסקרים בספר זה, מדגימים היטב את השינוי המשמעותי שעברה היהדות המודרנית מדת המתבססת על חוק לדת המתבססת על אמונה.
הקיבוץ המאוחד
מאת: נילי בוכמן-סלונימסקי
תיאור: מיניות ויחסי מין הם נושאים המעוררים סקרנות ומשיכה בקרב רוב בני האדם. המשיכה לנושאים אלה מקורה הן בהנאה המיוחסת להם והן בחטא הקדמון המסומל בהם, המעורר את התשוקה לטעום מפרי עץ הגן המתוק והאסור. בתורה מסופר על האכילה האסורה מפרי עץ הדעת שהביאה לגילוי העירום ולהולדת המיניות ויחסי המין. לראשונה יוחסו ערכי טוב ורע למושא כלשהו במקרא ושם נולדה האמביוולנטיות המאפיינת את יחסה של היהדות ליחסי מין ולמיניות כאחד – חטא ועבירה על האיסור האלוהי בד בבד עם ההנאה וההשתוקקות אליהם. אך מהו בדיוק אותו פרי אסור? מה בעצם אסרה התורה? והאם משהו השתבש מאז הציווי המקראי ועד שהתעצבה ההלכה היהודית? מין אסור, מין מותר מבקש להזכיר לנו את מה שהתורה אוסרת ואת מה שהיא מתירה. הטענה העיקרית המובאת בספר היא כי בשעה שהתורה מכירה בקיומו ובחשיבותו של המין ואינה אוסרת על מימושו אלא רק מגבילה את השותפים האפשריים לו ואת העיתוי (ימי הנידה הספורים), הרי שחכמינו לדורותיהם הטילו איסורים מאיסורים שונים על המעשה המיני עצמו. הם הפכו את יחסי המין לעבודה, "עבודת קודש" בפיהם, והוסיפו חוקים והוראות איך צריך ומותר לקיימם. וכך, בעוד שההגבלות והחוקים בהקשר המיני נוצרו ביהדות בתחילה כדי להבטיח את קיומו של העם היהודי, הרי שהאיסורים שנוספו עליהם ברבות השנים נהפכו לאחד הגורמים המאיימים עליו. חלקם אף יוצאים נגד הטבע האנושי, גורמים לכאב, לבלבול ולחוסר אונים – בחברה החרדית והדתית ובעקיפין גם בחברה החילונית – ומהווים מקור לתסכול גם להומוסקסואלים ולנשים הטרוסקסואליות החוות השפלה מינית בידי גברים. מין אסור, מין מותר הוא ספר חשוב, אמיץ ופוקח עיניים. הקריאה שעולה מתוכו צריכה להעיר רבים וטובים.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: נתן אופיר
תיאור: קראו לו ה"רבי המרקד", "הרב של ההיפים" ואפילו ה"רב הניו-אייג'י הראשון", אבל הוא ראה את עצמו כ"רבי של הרחוב". הרב שלמה קרליבך (1994-1925), שזרם מוזיקלי שלם קרוי על שמו, היה דמות מעוררת מחלוקת והשראה כאחד, ונוכחותו בתרבות היהודית העכשווית בולטת ביותר. הוא הוציא בחייו 27 אלבומים, הלחין כ-600 ניגונים, הופיע בכ-4,000 קונצרטים והשפיע ישירות על עשרות אלפים ברחבי העולם. אחרי מותו התרחבה השפעתו אפילו יותר: סיפוריו ודרשותיו הופצו ברחבי העולם, מנייני קרליבך צצו בקהילות רבות, נעימותיו חדרו אף לבתי כנסת שמרניים וזמרים חידשו עיבודים לשיריו. הרב שלמה קרליבך – חייו, משנתו והשפעתו הוא ניסיון ראשון מסוגו לעשות סדר בסיפור חייו של מי שזכה לספרות הגיוגרפית ענפה ואגדות רבות נרקמו סביב דמותו. באמצעות עבודת מחקר יסודית, בירור פרטים היסטוריים, ניפוי עובדות מתוך אגדות ושאר שמועות, נפרשת כאן בפני הקוראים מסכת חייו הססגונית, הנפתלת והמורכבת של "הרבי המרקד", ובבד בבד גם הגותו ומורשתו זוכות כאן לראשונה לבחינה מקיפה. "קרליבך" הוא מזמן שם של תופעה, שם נרדף למרד בממסד ולהתחדשות דתית כאחד. ספר זה מעמיק את הבנת שורשי התופעה ומשום כך הוא בבחינת קריאת חובה בעבור כל מי שרוצה להבין את יהדות זמננו.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: סמדר שרלו
תיאור: הרב קוק נודע בעיקר כהוגה דעות מקורי ורחב אופקים. אולם לצד העומק הרעיוני היה הרב קוק אישיות דתית יוצאת דופן ובעל נפש עשירה. עיון בכתביו האינטימיים מגלה תיאור של חוויות דתיות עזות, חלקן בעלות אופי מיסטי. בספר זה נפרס לעינינו סיפור שעדיין לא סופר על עולמו הפנימי והסודי של הרב קוק: על תפיסתו העצמית כצדיק הדור, על הצימאון והלהט של חווייתו הדתית והמיסטית ועל מקומן של הנבואה והמשיחיות בעולמו. החוויות הללו עיצבו את תפיסתו העצמית והעניקו רובד נוסף של משמעות לשליחותו הציבורית בצומת ההיסטורי של ראשית התחייה. שחזור תמונת עולמו הפנימי של הרב קוק מבוסס על היומנים הגנוזים של הרב קוק שראו אור לראשונה בשנת תשנ``ט. חשיפת עולמו הסודי של הרב קוק התאפשרה גם בעקבות השינוי במעמדה של המיסטיקה בתרבות. מה ההשלכות של התמונה הנחשפת בספר זה על השפעתו הציבורית של הרב קוק? האם התמונה החדשה נושאת עמה בשורה עבור החוויה הדתית בדורנו? אלה הן מקצת השאלות המתעוררות בעקבות הקריאה בספר, ואת תחילתו של הדיון בהן ימצא הקורא בין דפיו.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: דב שוורץ
תיאור: ספר זה מפרש את כתבי אדמו``רי חב``ד כמסורת רעיונית רציפה, שלה גוונים והתפתחויות. מעתה ר` שניאור זלמן מליאדי, ר` דובער (`האדמו``ר האמצעי`), ר` מנחם מנדל (`צמח צדק`), ר` שמואל (מהר``ש), ר` שלום בער (רש``ב), ר` יוסף יצחק (ריי``ץ) ור` מנחם מנדל שניאורסון מוצגים כיוצרי מסורת קבלית עיונית. סוגיות מרכזיות בפילוסופיה ובקבלה נבחנות בספר לאור מסורת המחשבה של חב``ד, ותחומים כגון אמונה, בריאה, גאולה ותשובה מוארים בו מתוך ניתוח תרומתם של אדמו``רי חב``ד להם. כמו כן נידונה זיקתה של מחשבת חב``ד להגות הציונית הדתית ולהתרחשויות שלאחר הסתלקות הרבי האחרון.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: שלמה קסירר, שלמה גליקסברג
תיאור: היחס שבין התורה שבכתב והתורה שבעל-פה, בין הנצחי והקבועלבין המתפתח והמשתנה, הוא מסודות קיומה וחיוניותה שלההלכה. קולמוסים רבים נשתברו בשאלות היסוד: מהי משמעותםשל המונחים "דאורייתא" ו"דרבנן" והיכן עובר הגבול ביניהם?מהו הקשר בין מדרש ההלכה לבין הכתוב? מניין יונקים חכמים את סמכותם לפרש, לגזור ולתקן? שאלות אלו ואחרות, נדונות בהרחבה בשני השורשים הראשונים של ספר המצוות לרמב"ם ובהשגות הרמב"ן עליהם. יצירת מופת זו של ענקי ימי הביניים, היא אחד מן הדיונים המעמיקים והמקיפים ביותר ביסודותיה של ההלכה בכל הזמנים. במשך הדורות עסקו בה מפרשים ופוסקים בעיקר מן ההיבט ההלכתי, ולאחרונה הוכר ערכה גם בחקר הפילוסופיה של ההלכה. בספר זה זוכה דיונם של הרמב"ם והרמב"ן לניתוח מעמיק, החושף את העקרונות הפילוסופיים והתאולוגיים העומדים בבסיסו, ומראה כי לפנינו שתי השקפות מטא-הלכתיות מגובשות על מהותה של התורה שבעל פה והמערכת ההלכתית כולה.
מאת: יהודה ביטי
תיאור: הספר הפילוסוף המקובל הוא מונוגרפיה רחבה על ספר "קול הנבואה" לרב דוד כהן (תרמ"ז–תשל"ב), תלמידו המובהק של הראי"ה קוק, הקוראת לבחינה מחודשת של הגותו המקורית של "הרב הנזיר" - אותה הוא מכנה: "ההגיון העברי השמעי". על בסיס יומניו האישיים של הרב הנזיר נבחנו שנות לימודיו והתפתחותו הרוחנית בתקופה בה התחיל לערוך את מחשבותיו בכתב. מאחורי נדודים אינטלקטואליים וגיאוגרפיים חסרי מנוח מצטיירת דמותו של הרב הנזיר הנעה בין העולם היהודי המסורתי וערכיו לבין התרבות הפילוסופית האירופית ודרכיה. בעזרת חומר ארכיוני ובו רשימות שהוכנו לפרסום בספר "קול הנבואה" המחבר שחזר את רובדי העריכה השונים של הספר שנמשכה כחמישים שנה ועמד על מרחק בין התכנית המקורית לבין הספר המודפס. תמונה זו מאפשרת לדון לעומק באמירה הפילוסופית הטמונה ב"הגיון העברי השמעי" ובהשלכותיה במישור הרעיוני: למה הגיון? במה עברי? כיצד שמעי? הפרק האחרון של הספר מוקדש להיבטים הקבליים של ספר "קול הנבואה" ומציע קריאה כפולה בו וביומנים האישיים. קריאה זו מגלה שאצל הפילוסוף שהפך למיסטיקן, התורה והחוויה מזינות ומפרות זו את זו: החוקר את מקורות הקבלה הוא בעצם המקובל הקורא בספר שלפניו את תיאור החוויה אותה הוא חווה בעצמו.
הקיבוץ המאוחד
מאת: יוסף שטרן
תיאור: לפי הקריאה המסורתית "מורה נבוכים" של הרמב"ם הוא ניסיון ליצור הרמוניה בין השכל האנושי לבין התגלות אלוהית, ובין הפילוסופיה והדת. גישה פרשנית שונה, חדשה יותר, טוענת שלא ניתן ליישב את הסתירה בין הפילוסופיה לדת, ומכאן מגיעה למסקנה ש"מורה נבוכים" מייעד את הדת להמונים ואת הפילוסופיה למיעוט נבחר. יוסף שטרן לוקח צעד נוסף מעבר לוויכוחים המוכרים האלה וטוען שהמבוכה בכותרת היצירה הזאת, הידועה בחידתיות שלה, לא נובעת מהעימות שבין אתונה לירושלים, אלא מן המתח בין החומר האנושי לבין צורת האדם, בין הגוף לבין השכל. המסורת הפילוסופית של הרמב"ם מאמינה שהחיים המושלמים הם אינטלקטואליים: ההתבוננות הטהורה והמלאה בכל האמיתות שיש, מפיזיקה וקוסמולוגיה עד מטפיזיקה ואלוהים. לפי "מורה נבוכים," האידיאל הזה איננו בר השגה עבור האדם. השכל המגולם בגוף אינו יכול לתפוס את הידיעה המדעית של המטפיזיקה, והדחפים הגופניים שלו מונעים את ההתבוננות הבלעדית. על ידי בחינה מדוקדקת של הטיעונים ב"מורה נבוכים" ובשימוש המקורי במשל כמדיום לכתיבה פילוסופית, מגלה שטרן את עמדתו הספקנית של הרמב"ם כלפי היכולת האנושית לידיעת המטפיזיקה ואת הפרשנות החדשנית שלו למשלים במקרא ובספרות חז"ל. שטרן מראה איך הרמב"ם יוצר אוסף תרגילים רוחניים כדי להתמודד עם הצרכים הנוגדים של הגוף והשכל, תוך כדי תפיסה מחודשת של מצוות התורה כאימון לחיי השכל המגולם בגוף. על ידי התמקדות במושגים הפילוסופיים של חומר וצורה והמשחק בין הצורה הספרותית של "מורה נבוכים" לבין נושאי התוכן שלו, מצליח שטרן לפתח פרשנות אחידה וחדשנית לספר.
הקיבוץ המאוחד
מאת: טל אילן, ורד נעם
תיאור: המקור ההיסטורי העיקרי והחשוב ביותר לתולדות ימי הבית השני הם שני ספריו המרכזיים של יוסף בן מתתיהו (פלאוויוס יוספוס), 'מלחמת היהודים' ו'קדמוניות היהודים', שנכתבו ביוונית בעיר רומא בשליש האחרון של המאה הראשונה לספירה. רשמיה של תקופה סוערת זו פזורים למקוטעין גם בתוך ספרות חז"ל – היצירה הבתר-מקראית הבולטת והמקיפה ביותר, שהשתמרה לדורות כנכס המרכזי של העם היהודי אחרי המקרא, ונתנה ביטוי לאורחות החיים, לאמונות ולדעות ואף להדי האירועים שחוו היהודים בזמנם של החכמים ובזמנים שקדמו להם. הספר המוגש בזה בוחן מקרוב את תופעת המסורות המקבילות על ימי הבית השני בכתבי פלאוויוס יוספוס ובספרות חז"ל. הכרך הראשון עוסק באירועים שהתרחשו בכארבע מאות השנים שמכיבושי אלכסנדר מוקדון ועד המרד הגדול.
הכרך השני עוסק באירועים הדרמטיים של ארבע שנות המרד, עד חורבן הבית.
יד יצחק בן-צבי
מאת: טל אילן, ורד נעם
תיאור: המקור ההיסטורי העיקרי והחשוב ביותר לתולדות ימי הבית השני הם שני ספריו המרכזיים של יוסף בן מתתיהו (פלאוויוס יוספוס), 'מלחמת היהודים' ו'קדמוניות היהודים', שנכתבו ביוונית בעיר רומא בשליש האחרון של המאה הראשונה לספירה. רשמיה של תקופה סוערת זו פזורים למקוטעין גם בתוך ספרות חז"ל – היצירה הבתר-מקראית הבולטת והמקיפה ביותר, שהשתמרה לדורות כנכס המרכזי של העם היהודי אחרי המקרא, ונתנה ביטוי לאורחות החיים, לאמונות ולדעות ואף להדי האירועים שחוו היהודים בזמנם של החכמים ובזמנים שקדמו להם. הספר המוגש בזה בוחן מקרוב את תופעת המסורות המקבילות על ימי הבית השני בכתבי פלאוויוס יוספוס ובספרות חז"ל. הכרך הראשון עוסק באירועים שהתרחשו בכארבע מאות השנים שמכיבושי אלכסנדר מוקדון ועד המרד הגדול.
הכרך השני עוסק באירועים הדרמטיים של ארבע שנות המרד, עד חורבן הבית.
יד יצחק בן-צבי
מאת: יהודה עתי
תיאור: מורה אנכי הינו תיאור אפיוני ספירות הקבלה כאפיוני התנועה, המהווים ונמצאים פועלים בכל התופעות. התאור מסיר את המסכים ואת הצמצומים ומאחה את השברים בָּראייה ובחוויה הקבלית הידועה עד כה. ראייה והכרה תפיסתית של התרחשות התופעות במציאות, כממשות התרחשותית של תנועות בעלות אפיוני חיוּת – מבטלת את התפיסה ההייררכית בין הספירות, מנקה את הטפל, את הסתום ואת המעורפל שדבק בראייה המושגית המיסטית־קבלית במשך הזמנים, ומבהירה ומאירה את מהותן של הספירות בהיותן מושגי־תואר של אופן התחוללות ממשות התופעות במרחב. החידוש הפילוסופי הוא בהסבר ובתיאור התרחשות התופעה ההוֹוָה מהיווצרותה להתפרקותה־מותה, תוך הסבר התחוללות מֶשֶׁךְ ייחודיות התופעה המשתנה ויחסיה עם סביבתה בהווֶה הנמשך והמשתנה, בין שזה תת־חלקיק, בין שזה גל, גרגיר חול, אדם או כוכב. ייחודיות התופעה היא מהותה הנמשכת, ובמערכות חיות כמו בני אדם איכותה ומהותה של נפשגוף הן פעילויותיה.
דברי הימים הוצאה לאור בע"מ
מאת: מאיר בר אילן
תיאור: אסטרולוגיה ומדעים אחרים הוא פרק בתולדות המדעים ופרק בחיי הרוח של עם ישראל, והוא נכתב מתוך שילובן של כמה שיטות מחקר: היסטוריוגרפיה, תולדות ישראל, תולדות הפילוסופיה, תולדות המדעים, חקר הדת, המחקר התלמודי, בלשנות וחקר הספרות. המדע מוצג כאן ביחסיותו, בהישגיו ובכישלונותיו. תיאור המדעים בעולם העתיק מסייע בחשיפת 'הפרופיל האקדמי' של מחבר ספר יצירה: מתמטיקאי, אסטרונום, אסטרולוג, רופא, נומרולוג, פילוסוף, אסטרופיזיקאי ובלשן. יותר מ 300- האישים הנזכרים בספר נותנים ממד אינטלקטואלי והיסטורי למחבר ספר יצירה. יותר מ 130- לשונות כתיבה נזכרות ומודגמות בספר, וכך ניתן לספר יצירה הממד הלשוני. כ 100- מקומות מוזכרים בספר, וכך מתברר מקומה המרכזי של אלכסנדריה כבירת המדע של העולם העתיק, והשפעתה על ארץ־ישראל. הגיבור הראשי של אסטרולוגיה ומדעים אחרים הוא מחברו של ספר יצירה, אך נידונים בו גם אסטרולוגים אחרים, יהודים ושאינם יהודים, ומוערכת תרומתם המדעית והאינטלקטואלית.
מוסד ביאליק
הצג עוד תוצאות