נמצאו 652 ספרים בקטגוריה
לכל הספרייה
מאת: לאה אורנט
תיאור: ספר זה עוסק במהותה ובמשמעותה של האמונה על פי ההגות הפילוסופית והתאולוגית הכללית והיהודית, המציעה קשת רחבה של עמדות, הגדרות, אפיונים והנמקות. המחברת מציעה עיון במגוון מייצג של עמדות וגישות בנושא זה, ומגלה כאן צד שווה המשמש תֵזה מלכדת.

לפני הקורא נפרס ריבוי האנפין של האמונה: מצד אחד מופיעה האמונה המסתברת, כאשר היא נשענת על השגות האדם - השגות שכליות, אינטואיטיביות ואחרות, ומצד אחר היא מופיעה כאשר כל ההשגות משתברות לנוכח הטרנסצנדנטי, החורג מכל השגה או הבנה. מתח זה חושף את כפל פניה של האמונה: מלכתחילה אין אדם מאמין, אלא אם כן הוא נאחז באמונתו באמצעות השגותיו הקוגניטיביות, אך מנגד, אמונת האדם היא הכרה בנבצרות כל ההשגות לנוכח הבלתי־מושג. ההגות היהודית נוטה מלכתחילה לראות את יסוד האמונה לא בהשגות האדם, אלא בהתגלות הטרנסצנדנטית הכופה "הר כגיגית". אבל התפיסה של "תורה מן השמיים" קונה לה משמעות רק כאשר "לא בשמיים היא", תורה שתואמת את עולמם של בני אנוש בארץ שניתנה לבני אדם.
מוסד ביאליק
מאת: נטלי אקון
תיאור: עם היעלמותם של נושאי מסורת העברית המרוקאית בא ספר זה להנציח את העברית שהשרישו חכמי מרוקו בבתי המדרש ולתאר את הגייתה של אחת המסורות המרכזיות של הלשון העברית.
מבעד למסורת העברית המרוקאית חושף הספר את זהותה הייחודית של הקהילה היהודית. מצד אחד הוא מתעד את זיקתה ההדוקה למסורות הקדומות: הטברנית, הארץ ישראלית והבבלית, ומן הצד האחר מושקעת בו תשומת לב מיוחדת למגע הלשוני-חברתי בין התרבות העברית-יהודית ובין המודרניות ותרבויות ערב ומערב.
מהי דרך הקריאה המרוקאית המדויקת והאותנטית של יהודי מרוקו? עד כמה השפיעה הסביבה הרב לשונית והרב תרבותית שבה חיו על מסורת העברית המקורית עתיקת היומין? והיכן ממוקמת מסורת העברית המרוקאית על הרצף שבין התנכרות לתרבות המקומית ובין הזדהות עימה?
יד יצחק בן-צבי
מאת: שמעון גרשון רוזנברג
תיאור: קץ עידן האידיאולוגיות הגדולות והאמיתות המוחלטות, שהוא ממאפייני הפוסטמודרניזם, מאיים לרוב על המחשבה הדתית, התופסת רעיונות כגון אלה כמפרקי זהות העלולים להחליש את המחויבות הדתית. העובדה כי רבים חיים כיום בתודעה פוסטמודרנית מקשה על הנחלת השקפת עולם סדורה בכלל, והדבר נכון פי כמה לגבי העולם הדתי שממהותו שואף להעניק משמעות לחיי הפרט והכלל בתוך מסגרת תבונית מסודרת. רוב הניסיונות לגשר על הפער הזה כרוכים בביטול הערך של המצב הפוסטמודרני ולמעשה בסוג של עצימת עיניים אל מול תכניו.
לא כן הספר לוחות ושברי לוחות, המתמודד עם שאלות נוקבות שמעלה הפוסטמודרניזם; שאלות כגון ערך החיים הדתיים, מוסריות, דמוקרטיה, ציונות וניו אייג'. מחבר הספר, הרב שג"ר, אף טוען כי לא ניתן לקיים חיים דתיים ומוסריים שלמים בתקופתנו ללא אימוץ ביקורתי של חלק מתפיסות הפוסטמודרניזם. לדעתו, תפיסות אלה לא מביאות בהכרח להתפרקות דתית וערכית אלא להיפך – ליצירת עולם דתי וערכי אותנטי ומלא חיוניות. הספר מכיל מענה של ממש למצוקות הפרט בראשית המאה העשרים ואחת ובד בבד פורש חזון חברתי עכשווי, רלוונטי מאין כמוהו. (המעטפת האחורית).
מאת: יאיר אלדן
תיאור: באין מוסדות מוסמכים ומוכרים של אכיפה וענישה הפך החרם לאמצעי המרכזי המשמר את סמכותם של חכמים. הנידוי והחרם לא היו רק כלים להטלת מוראם של פרנסי הציבור אלא גם מילאו תפקיד חשוב בשמירה על יציבות חברתית ועל אורחות חיים תקינים המאפשרים את החיים יחד בקהילה היהודית. הנידוי נחשב "בית סוהר בלי מנעול", "כבלי ברזל שאין העין רואה אותם והגוף מרגישם מאוד", "מיתה אזרחית". ובכן, מה טיבה של המערכת החברתית הזאת? מהי מיתה אזרחית? כיצד פועל בית הסוהר בלי מנעול, מהם כלליו, מהן השפעותיו ואיך אמור הגוף להרגיש את הכבלים הבלתי נראים? יאיר אלדן עומד על הקשר ההדוק שבין נידוי ומוות המופיע בספרות חז"ל. טענתו העיקרית היא שהקישור העתיק בין נידוי ואבלות הוא כפול פנים: הוא מבטא את התאבלותו של המנודה על מותו החברתי אבל גם את הפיכתו של המנודה עצמו למת מהלך בתוך תחומי הקהילה. כאן מתגלה הייחוד של מנגנון הנידוי אצל חז"ל: המנודה מאבד את הפנים החברתיים שלו אבל שומר על היותו פועל-חברתי. כתוצאה מכך, הוא חווה את המוות החברתי שלו שוב ושוב מכיוון שהוא עדיין, רשמית, חבר בעל זכויות בקהילה. מנהגי האבלות שנוהג המנודה אינם רק לשם ביזויו אלא מהווים שיקוף של תחושת ההיעלמות של המנודה מהעולם ושל חוויית מותו החברתי, ובד בבד הם גם גורמים להפיכתו לדוחה ומגעיל בעיני הסביבה החברתית הקרובה שלו. ניתוח הקשר בין נידוי ואבלות מביא את אלדן למסקנה מפתיעה: במרכז הקאנון היהודי מופיעה גישה אשר לפיה מנהגי האבלות שנוהג האבל הם אמצעי להשתיק את טענותיו כלפי האל ואת כעסו כלפי הקהילה וכלפי עצמו.
רסלינג
מאת: רגב יעקובוביץ
תיאור: ספרו החשוב של רגב יעקובוביץ עוסק בהגותו המקראית של מרטין בובר, אשר לא אחת נדחקה לקרן זווית אל מול מגוון תחומי הדעת שבהם עסק במשך כשישה עשורים מרתקים וסוערים מראשיתה של המאה ה-20. פועלו הרחב של בובר בתחום המקרא מואר בספר זה בזיקה להגשמה הציונית, תוך מתן דגש על כך שהדיאלוג בין התחומים מלמד על ייחודיות תורתו הדיאלוגית במבחן החיים. הספר עוקב בצורה מעמיקה אחר האופן שבו בובר מנהיר עדויות חיים מההיסטוריה הקדומה של עם ישראל המבקשות אחר ייעוד לאומי שקשור לאתגר ההגשמה של האידיאה האמונית המזוהה עם רעיון הברית ומלכות שמיים. תורת הנביאים, המזדקקת בקריאתו את עדויות הזיכרון הקולקטיבי במקרא, היא המבשרת לאדם היחיד ולעם שמבחן החיים המשמעותיים קשור להכרה בנוכחותו של דיאלוג עם האלוהי, אגב ניסיון להגשימו במינימום עוול בחיים החברתיים. התפתחותו האינטלקטואלית והמנהיגותית של בובר, המזוהה עם ראליזם מאמין, נשענת על עבודותיו המוקדמות על החסידות כמו גם על תפיסתו הדיאלוגית המתגבשת בחיבורו "אני אתה", לצד תובנותיו ממלאכת תרגום המקרא לגרמנית עם שותפו פרנץ רוזנצוויג. דרך קריאתו של בובר את המקרא – על חולשותיה ומגבלותיה ברוח זמנה – מתבררת כמקור השראה לנתיבי יצירה וחיים, היום יותר מתמיד במציאות הישראלית, בכמיהה המבקשת אחר דיאלוג מחודש עם העולם הרוחני והחוויה הדתית, תוך תשומת לב לחובה המוסרית הנדרשת מגילוי פני האדם.
רסלינג
מאת: נינה פינטו–אבקסיס
תיאור: בין שלוש התרבויות של טיטואן, בירתה של מרוקו הספרדית - התרבות היהודית, התרבות הנוצרית והתרבות המוסלמית - התקיימו יחסים מורכבים ברבע השני והשלישי של המאה העשרים, התקופה שבה מתרכזים המחקרים המוצגים בספר זה. היבטים שונים של יחסי גומלין בין־תרבותיים ניכרים בסיפורים על אודות מקום קונקרטי ובאגדות מקום, בטקסים, באמירות פואטיות מן הרחוב ובשפת החכתייה, שאותם בוחן הספר בשיטות ובמתודות מתחומים מגוונים: הפולקלור ולימודי התרבות, חקר הספרות העממית, הסמנטיקה והסוציולינגוויסטיקה.

פרקי הספר מוקדשים לחמש סוגיות מרכזיות מהווי חיי היהודים בטיטואן שלא נחקרו עד כה באופן ממוקד. הספר תורם גם לחקר מצבים בין־תרבותיים אחרים אשר התקיימו בעבר ומתקיימים כיום באירופה, בארצות הברית, בישראל ובמקומות אחרים בעולם, והוא מקנה תובנות חדשות על מצבים סבוכים הנובעים ממגעים בין תרבויות, באשר הן.
יד יצחק בן-צבי
מאת: יהושע גרנט
תיאור: יוסף אבן אביתור - משורר פורה ומקורי שפעל בספרד, ולאחר מכן במזרח, בסוף המאה העשירית — נמנה עם גדולי יוצריה של שירת הקודש העברית לדורותיה. בספר זה מתפרסם לראשונה מקבץ מקיף ומגוון של יצירותיו שביסודן מזמורי תהילים: פיוטים לציון מאורעות במעגל החיים, לשבת ולמועדים, ואף סדרת 'שבחות' יחידה במינה המבוססת על חמישה־עשר מזמורי 'שיר המעלות'. יצירות אלה הוהדרו על פי עשרות מקורות, רובם ככולם כתבי יד קדומים מגניזת קהיר, בלוויית חילופי נוסח וביאור מפורט.
חלקו הראשון של הספר מוקדש לעיון בלשונם של פיוטי אבן אביתור ובאמנות השיר המתגלמת בהם. מרקמהּ הפואטי הייחודי, ה'היפרטקסטואלי' במובהק, של יצירה פייטנית האוצרת בתוכה מזמור מקראי בשלמותו, נבחן בהרחבה לאור תיאוריות בנות זמננו בחקר השיח ובתורת הספרות. עושר יצירתו של אבן אביתור בזיקה למזמורי תהילים נדון לנוכח מגמות מפתח בעולמה של תרבות ישראל במפנה האלף הראשון, כגון הפולמוס הקראי־רבני ועלייתה של שירת 'תור הזהב' בספרד. מתוך כך נפתח כאן פתח להערכה מחודשת של שירת פייטן חשוב ומרתק זה על רקע תקופתו וברצף תולדותיה של השירה העברית בימי הביניים.
יד יצחק בן-צבי
מאת: זהבה שלו
תיאור: ספר זה מכיל סיפורים מרתקים ודרמטיים מן התלמוד, המגלים לנו את הפעילות הכלכלית של היהודים לפני אלפיים שנה בקירוב, בתקופת חז"ל – חכמינו זיכרונם לברכה.

תקראו כאן, בין היתר, על מזימות כלכליות מסוגים שונים, רכישות נדל"ן שמסתבכות, מתח כלכלי אצל זוגות נשואים, עסקאות שמתבטלות, זיופים, גרימת נזקי גוף או רכוש והפיצוי עבורם, תחרות עסקית, יורשים מפתיעים ויורשים מופתעים, שותפות או סכסוך בין יהודים לגויים, גילויי חסד ויושרה, ועוד ועוד.

חז"ל, בתבונתם הרבה, חשפו את האמת, פתרו את המחלוקות, וניתבו את האנשים לדרך נכונה.
ייחודו של הספר בכך שהוא מהווה הזדמנות להכיר מקרוב את חיי היהודים בבבל ובארץ ישראל, ואת דרך מחשבתם של חז"ל, באמצעות סיפורי מעשים מן השטח, המצויים ברחבי התלמוד, וזאת, כשהם כתובים בלשון בהירה וקולחת.

הסיפורים מחוברים בחוט של אקטואליה לימינו אלה, ומלווים בנימה של הומור. הספר מיועד גם למי שאינו מכיר את התלמוד כלל. לכולם צפויה חווית קריאה מעשירה ומהנה ביותר.
אוריון הוצאה לאור
מאת: עלי מרצבך, ערן רביב
תיאור: ספר זה מתאר את ההתפתחות ההיסטורית של הלוח העברי הקיים במתכונתו הנוכחית למעלה מאלף שנה, תוך הדגשת הצדדים המתמטיים והאסטרונומיים שלו. בספר מבוארים הכללים היסודיים הנדרשים לשם בניית הלוח וכן הכלים המתקדמים למציאת סימן השנה. לאורך הספר שזורים המקורות הקלסיים בשילוב המחקרים האחרונים. החלק הראשון נפתח בפרק על תולדות האסטרונומיה והנקודה היהודית, לאחריו פרק על נתונים שמימיים, ושני פרקים על תולדות הלוח העברי: האחד עוסק בתקופה שבה הלוח נקבע לפי תצפיות על חידוש הירח, והשני שבה התפתח והתגבש הלוח הקבוע, והנקראת תקופת המעבר.
החלק השני, ליבת הספר, מוקדש ליסודות ולכללים של הלוח העברי  הקבוע, ומכיל ארבעה פרקים יסודיים: העיקרים וחשבון המולדות, המחזור המטוני, קביעת היום הראשון של ראש השנה, "סימן השנה" ומציאתו. הקורא שילמד את החלק השני של הספר כסדרו יוכל לבנות בעצמו לוח לכל שנה נתונה.
בחלק השלישי של הספר אנו מגישים לפני הקורא נושאים הקשורים והנגזרים מהלוח העברי: לוחות למציאת סימן השנה, לוחות אחרים והמעבר בינם לבין הלוח העברי, הלוח השבועי וקביעת חלוקת פרשות התורה, ופרק קצר על הלוח העתידי.
כרמל
מאת: עידית שקד
תיאור: האם אנו מאמינים שאנו לא יכולים להבין? האם במקום שבו יש אמונה יש הבנה? אולי ההבנה היא תנאי לאמונה? הספר דיאלוג עם אלוהים מפגיש לראשונה לוגיקן נוצרי בעל דמיון שאינו יודע גבולות ומשורר יהודי חד מחשבה. במסעותיהם לידיעת האל בחרו שניהם לסטות מדרך המלך לשבילים שטרם סומנו. על רקע הדיאלוג הטעון בין אמונה לתבונה, נחשפת הגות מקורית ומפתיעה שבה רציונליות קרה ולהט מיסטי אחוזים בחיבוק אינטימי. יוהנס אריגנה – לוגיקן בשירות הקיסרות הקרולינגית, המורה שנרצח בידי תלמידיו – הוא התיאולוג החשוב ביותר בהגות הנוצרית של ימי-הביניים המוקדמים. אריגנה חי את חייו על חוד התער, בשביל הצר של אחדות הניגודים. נאמר עליו שהוא חצוף, האשימו אותו בחטאי הגאווה ובפשעי התבונה, גינו את כתביו, רמזו שהקדושה אינה אחת ממעלותיו. למקטרגיו הוא ענה שדבר לא יעצור את המלומד בדרכו אל האמת. כמאתיים שנים אחר כך, במחצית המאה ה-11, אוטודידקט צעיר וזועם יוצא למסע חיפושים נפתל אחר האמת ומוצא בו אהבה: אהבת החכמה ואהבת אלוהים. חייו הקצרים הם עדות לחופש המחשבה ולחופש היצירה שנקנו בייסורים גדולים. ספרו "מקור-חיים" מתקבל במסורת התיאולוגית של ימי-הביניים כפרי עבודתו של נוצרי אלמוני. יחלפו כ-800 שנים עד שתיחשף זהותו של הפילוסוף הצעיר – שלמה אבן גבירול. אריגנה וגבירול נעים במעגלים נפרדים אך חופפים: מתוך בירור הסינתזה הפרשנית של אמת ההתגלות ואמת הפילוסופיה שמציע כל אחד מההוגים נחשף מתווה פילוסופי לידיעת אלוהים אשר אינו אלא מדריך מעשי לדיאלוג עם אלוהים.
רסלינג
מאת: ישי מבורך
תיאור: הספר ארון העדות חותם את הטרילוגיה התיאולוגית שעוסקת ב"אמונה שלאחר שנות התוהו". קדמו לו "תיאולוגיה של חסר" ו"היהודי של הקצה". מה שקושר את שלושת חלקי הטרילוגיה היא ההכרה בעובדה שאי אפשר לאחוז בדת בלי הגרעין הקשה שלה, מכיוון שלא תיתכן אחיזה בדת בלא שמעלים את היסוד שמאפשר את האחיזה הזאת, שמכריח אותה; שכן האחיזה עצמה בדת היא אקט קשה שמאופיין בכפייתיות, בנוירוזה, בהתמסרות ובטוטליות. אם כן, קיום דתי משמעו לגעת באנרגיות הטראומטיות של האותיות-השפה הדתית. לחזות באותו ארון עלום אשר מייצר את דחק האהבה הדתית, במובן הזה שאהבה, כל אהבה, משמעה להיות בעל איווי כלפי האות-מסמן – להתעקש ולרצות ממנו משהו שמעבר לו. זו אהבה אשר באה במגע עם היסודות של הטקסט, עם אותם אלמנטים אשר מערערים את סדרי העולם הדתי – מכלים אותם – אבל בכל זאת הם מוסתרים וגנוזים בתוכם. לפיכך לא תיתכן אחיזה באותיות ובמסמנים של הדת שאינה לוקחת אותנו אל המחוזות האפוקליפטיים-רדיקליים של אותיות אלו. כלומר, לא תיתכן אחיזה בדת שאינה תופסת בעל כורחה את העוקץ המוכחש והגנוז שלה, שדוחק אל עבר הנקודה הקשה של הנוירוזה והכפייתיות. מתוך הכרה זו יוצא הספר למסע בעקבות היסודות המחוקים: הוא צולל אל תוך קודש הקודשים ותר אחר הארון הקדוש והכרובים שניטלו או נגנזו – הוא מבקש לאחוז בא(ינ)רון ולקרוא את הפסוקים של אלוהים יחד עם המדרשים, התורות והאיגרות של שאר צדיקי ומורי הדורות שמנכיחים את חזרתו של המודחק האחרון.
רסלינג
מאת: יהודה ברנדס
תיאור: 'אגדה למעשה' מבקש להאיר דרך בהבנת האגדה התלמודית ותפקידה בעיצוב החיים היהודיים. הספר מצביע על כך שהאגדה שבתלמוד מהווה חלק בלתי נפרד מהדיונים ההלכתיים. האגדה משרטטת באמצעים ספרותיים ורעיוניים את מכלול השיקולים האנושיים, הרגישויות והדקויות שאינם ניתנים לניסוח מדויק בשפת ההלכה המשפטית והפורמלית. 'אגדה למעשה' מדובב את הסוגיות התלמודיות בשפה עכשווית באמצעות קריאה צמודה של הסוגיות התלמודיות. הספר פורש בפני הקוראים את הלך המחשבה התלמודי - המקפל בתוכו הלכה ואגדה - כבסיס להתמודדותו של האדם בן זמננו עם השאלות הקיומיות העולות ביחסיו עם סביבתו. הכרך הראשון עסק בעיקר בעולמו הפרטי של האדם: מול הא־להים, איש ואשתו, הורים וילדיהם. הספר שלפנינו מתמקד בסוגיות שעניינן האדם בחברה: כבוד האדם, צדקה ומסים, חסד ורווחה, מערכת החינוך, היחסים בין יושבי ארץ ישראל והגולה, ויחסי עם ישראל ואומות העולם. מבחינה מתודולוגית התמקד הכרך הראשון בביסוס טענת היסוד של משמעותה המעשית־הלכתית של האגדה התלמודית, הספר שלפנינו מתמודד עם הקשיים הקיימים בתרגום שפת האגדה, על המליצה, ההפלגה והבדיון שבה, להנחיות בעלות אופי מעשי וריאלי ולהנהגת אורח חיים.
ספריית אלינרתבונות
מאת: יהודה ברנדס
תיאור: 'אגדה למעשה' מבקש להאיר דרך בהבנת האגדה התלמודית ותפקידה בעיצוב החיים היהודיים. הספר מוכיח כי האגדה הממלאת את דפי התלמוד מהווה חלק בלתי נפרד מהדיונים ההלכתיים. האגדה משרטטת בדרכה הרעיונית והספרותית את מכלול השיקולים האנושיים, הרגישויות והדקויות הנדרשים להבנה המוסרית העמוקה של ההלכה. כל אלה אינם ניתנים לניסוח משפטי פורמלי. 'אגדה למעשה' מדובב את הסוגיות התלמודיות בשפה עכשווית. הוא מנתח את מרקם היחסים בתוך המשפחה - ומעבר לה - באמצעות קריאה צמודה של הסוגיות התלמודיות. הספר פורש בפני הקוראים את הלך המחשבה התלמודי - המקפל בתוכו הלכה ואגדה - כבסיס להתמודדותו של האדם בן זמננו עם השאלות הקיומיות העולות ביחסיו עם אלוהיו, עם ילדיו ועם הוריו וכן במערכת החיים הזוגית שבין איש לאשתו.
ספריית אלינרתבונות
מאת: זאב ספראי
תיאור: מסכת שבועות היא המסכת השישית בסדר נזיקין שבמשנה. היא מוקדשת בעיקרה לדיני שבועה.
בשני פרקיה הראשונים היא דנה בטומאת מקדש וקודשיו
בששת הפרקים האחרים היא מבארת ומפרטת את דיני השבועות השונים - שבועת ביטוי, שבועת שוא, שבועת העדות, שבועת הפקדון, שבועת מודה במקצת, שבועת הדיינים, שבועת השומרים.
שבועה היא התחייבות טקסית של אדם או אישור ואימות של דבריו. ההתחייבות שבשבועה אינה תלויה בתנאי. המסכת דנה מתי האדם עובר על שבועתו ומתי לא.
מאת: זאב ספראי
תיאור: מסכת אבות היא משנה מיוחדת במינה. היא איננה עוסקת בהלכה, ובדרך כלל גם לא באגדה. כולה דברי מוסר, מחשבה וחכמה. מסכת קצרה זו סופחה לסוף מסכת נזיקין, אולי כדי להראות שדיני ממונות והלכה בכלל, אינם כל מרכיביה של היהדות. מחשבה ומוסר גם הם חלק מהיהדות במובנה הכולל. המסכת מלאה חכמת חיים, שנינות, משחקי לשון ובעיקר מכתמים העוסקים בחיים בכלל ובחייו של היהודי בפרט. בניגוד לרוב המפרשים פירשנו את המסכת כפונה בעיקר לכל יהודי מישראל, ולאו דווקא לחכמים ופוסקי הלכה. המסכת מפורשת מתוכה, כפי שחכמים הגו אותה ולא על רקע זמננו. ברם, למסכת כמות שהיא, השלכות מעמיקות ורחבות על תפישת היהדות ועל חובותיו של המאמין.
מאת: עדיה הדר
תיאור: הניגון שימש בראשית החסידות ככלי מעשי להשפעה על רגשותיהם ונפשותיהם של המנגנים וסביבתם. המטרות היו מגוונות: התעוררות משינה לצורך עבודת ה' ותמריץ להתעלות הלב והנפש הנדרשת לקיום תורה, מצוות, תפילה ואפילו לימוד. השימוש הנרחב בדרשות החסידיות במוטיב הניגון כדימוי והשימוש המעשי בו ככלי לעבודת ה', בצרוף העדויות העולות מהדרשות ומהסיפורת החסידית הענפה, מעידים על חשיבותו ומעלתו הרוחנית בהגות החסידית ובחיי היום יום בקהילות החסידיות. על רקע זה בוחן הספר את מעמדו, תפקידיו ומשמעויותיו של הניגון בכתביו של רבי נחמן מברסלב. השוואה מקיפה, שנעשתה לראשונה, לערך הניגון בדרשות ראשית החסידות מהבעל שם טוב ועד האדמו"ר הזקן, מעלה שהדומיננטיות של המוסיקה ונוכחותו של המוטיב המוסיקלי בהגותו של רבי נחמן, הן תופעה חריגה גם על רקע ההשוואה לדרשות אבות החסידות. חיבור זה טוען כי הציר המרכזי שסביבו סובב נושא הניגון בהגותו של רבי נחמן הוא הציר המטאפיסי־קיומי. המוסיקה בתורתו מהווה תשתית לכלל כתיבתו, אם בגלוי ואם בסמוי. רבי נחמן יצר אפוא תאולוגיה מקיפה של המוסיקה.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: אברהם גרוסמן
תיאור: רש״י ראה לפניו שלוש שליחויות קדושות, ולהן הקדיש את מפעלו הספרותי המגוון: פרשנות המקרא והתלמוד, חיזוק הקהילה היהודית, פולמוס עם הנצרות. בעוד ששתי השליחויות הראשונות זכו לעיסוק נרחב בספרות המחקר, השליחות השלישית נדונה באופן חלקי בלבד. "רש״י והפולמוס היהודי־הנוצרי" בא למלא חלל זה. החיבור נכתב בפרספקטיבה היסטורית רחבה הכוללת את פועלו של רש״י בתחומים רבים ומגוונים, הקשורים במישרין או בעקיפין בפולמוס היהודי־הנוצרי שצבר תנופה גדולה בימיו. הכנסייה הנוצרית במאה השלוש־עשרה ראתה ברש״י את אויבה העיקרי בטענה שהוא פגע בקדושי הנצרות ובמאמציה להעביר יהודים על דתם. רש״י מתגלה בחיבור זה כמי שנטל על עצמו אחריות כבדה לגורלם של גולי ישראל בימיו ובמיוחד באירופה, וכאדם תקיף ונמרץ בניגוד לתדמיתו המקובלת. רבים מדברי הפולמוס של רש״י נמחקו בידי הצנזורה הנוצרית, מחיקות המשתקפות בדפוסי הפירוש. מנגד, דברי הפולמוס של רש״י נשתמרו בכתבי־יד, שבהם נעשה שימוש נרחב בספר.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: אברהם אופיר שמש
תיאור: למן תקופת המקרא ועד לזמננו מתועד בספרות היהודית שלל בשמים. ספר זה מוקדש לדיון בשדה ההלכתי של 'ברכות הריח', שראשיתו בתקופת חז"ל, דהיינו ברכות הנאמרות על ההנאה מריחם של בשמים. מוצג כאן לראשונה מידע מקיף ועדכני הנוגע לתולדות הבשמים, זיהויים, שמותיהם בלשונות היהודים, שימושיהם ומקומם בהווי ובפולקלור היהודי. באופן ממוקד יותר, נידונות השיטות והגישות השונות לגבי הברכות שהוצעו למיני הבשמים המגוונים , החל מחכמי התלמוד וכלה בפוסקי זמננו. מחקר זה הוא רב־תחומי והוא חובק כמה תחומי ידע: בוטניקה, זואולוגיה, היסטוריה, תרבות חומרית וספרות רבנית. הנושא נבחן לאור הספרות היהודית הקדומה והמאוחרת (מקרא, חז"ל, הלכה, שו"ת, מנהג וסידורי תפילה) והמחקר המודרני. עיקרו של הספר מוקדש לסקירה שיטתית של כ־70 מיני בשמים. המקור לרובם המוחלט של חומרי הבושם טרם ההתפתחות התעשייתית־כימית היה עולם הצומח ומיעוטם מעולם החי. בעלי הלכה במזרח ובמערב דנו בצמחים ארומטיים ובהפרשות ריחניות של בעלי חיים שגדלו בר או טופחו בחקלאות באזור מגוריהם, וגם בבשמים אקזוטיים שהגיעו אל ארצותיהם דרך נתיבי המסחר בים וביבשה ממחוזות גידולם בדרום מזרח אסיה ובערב. הממצא מצביע על קהילות שחיו באזורים דלי בשמים, למשל בארצות קרות באירופה. לעומת זאת, יהודי פרובאנס ותימן, למשל, נהנו מעושר של בשמים וריחות. אשר על כן תרבות הבשמים במקומות הללו הייתה מפותחת יותר, וגם חכמיהם בולטים בשיח ההלכתי הער על ברכותיהם של החומרים הארומאטיים. במהלך התקופות ההיסטוריות, חכמי ההלכה נדרשו גם לברר את ברכותיהם של בשמים חדשים שחדרו לאזורים שונים בעולם.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: מיכל אוחנה
תיאור: עם גירוש ספרד התיישבו חלק מהמגורשים בעיר פאס שבמרוקו. הם וצאצאיהם תרמו רבות ליצירה שהתגבשה שם בדורות הבאים בשדות ההלכה, הפיוט וההיסטוריוגרפיה. ספר זה בוחן את פעילותם בשדה היצירה ההגותי, באמצעות התמקדות בדמותו ובמפעלו הספרותי של ר' שאול סיררו, צאצא למגורשי ספרד שכיהן ברבנות פאס במחצית הראשונה של המאה ה־17. פרקי הספר מוקדשים לבירור תפיסתו של ר' שאול סיררו בסוגיות שנידונו בהגות היהודית בימי הביניים ובעת החדשה המוקדמת. כך למשל, העיון בפירושו לספר משלי מלמד על תפיסתו ביחס לחכמות החיצוניות. באופן דומה, עיון מעמיק בדרשותיו לשבת תשובה ולשבת הגדול, מאיר את תפיסתו ביחס לסוגיות הגאולה (ובכלל זאת הפולמוס היהודי-נוצרי), הנבואה והתשובה. העיון בדרשותיו לברית מילה ולחתונות ובהספדים שכתב, מצביע על תפיסתו בסוגיות טעמי המצוות, השגחה ואסטרולוגיה ותכלית האדם. בחינת השקפתו של ר' שאול סיררו בסוגיות הנזכרות מורה כי הוא בחר לאמץ את גרסאותיהן המתונות של שלוש האסכולות המרכזיות שהתגבשו בספרד: הפילוסופית, האסטרולוגית והקבלית. מסקנה זו מהווה צעד ראשון ומשמעותי לבחינתה של ההגות היהודית שהתגבשה בפזורה הספרדית בצפון אפריקה בכללה.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: רבקה קדוש
תיאור: יצירתו הרוחנית של הרב יוסף חיים (1909-1835), שכינויו הוא 'הבֵּן אִיש חַי' כעקבות שם חיבורו הידוע, היא 'עמוד התיכון' בתרבות קהילת בבל בעידן החדש. מנהיגה הרוחני של קהילה מפוארת זו הטביע חותם בספרות הלכה, הקבלה, הדרש, המוסר וכמובן גם בספרות הפיוט והספרות היפה של דורו , כל זאת בששים חיבורים ומעלה שהעמיד בחייו. מהמכלול הרבני העצום הזה משתקף עולם הגותי ייחודי לו ולקהילתו, ואשר לו נתן ביטוי ספרותי אישי בסיפורים ששילב בדרשותיו, אותן נשא שבת בשבתו לאורך כחמישים שנה. בפרקי חיבור זה מאת רבקה קדוש נפרש לראשונה מפעלו הספרותי-דרשני של מנהיג מובהק זה של קהילת בבל ומצטיירת מפת התפוצה של עשרות הסיפורים הפזורים בכתביו. בכך נעשה החיבור הנוכחי למערך ממַפתח של חומרי הדרשה הסיפוריים של 'הבן איש חי', וממנו ניתן לשחזר את רשת דרכי ההשפעה שבהן נפוצו סיפורים אלה מעבר לגבולות הקהילה הבבלית אל שאר קהילות ישראל. בחיבור מתבררים הקשרים הרעיוניים והפואטיים שבין הסיפורים לבין הדרשות, וכן המחשבה הקבלית ומחשבת המוסר של הרב יוסף חיים. החקירה הספרותית-תימטולוגית והפרשנית הזו מסמנת את מקומה של הסיפורת של הבן איש חי במסורת הסיפור הפולקלורי היהודי בפרט ובמסורת ההיגודית של הסיפור הפולקלורי הבין-לאומי בכללו.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: חנן חבר
תיאור: זהו ספר חשוב מאוד הדן בספרות החסידית, בספרות ההשכלה ובתולדות מחקרם מתוך פרספקטיבה היסטורית, הכרות עם ספרות המחקר ועושר מתודולוגי. הספר מהווה מחד גיסא חידוש עצום בחקר הספרות העברית החדשה, מעצם העובדה שהוא מרחיב את גבולותיה לעבר הסיפור החסידי. מאידך גיסא הוא מהווה גם חידוש בחקר החסידות מבחינת כלי המחקר הביקורתי שבהם הוא משתמש. ניסיונו של הספר לבחון את שאלת המקסם של הריבונות היהודית כפי שהיא התפתחה בקהילות יהודיות שונות ובהקשרים תרבותיים וסוציולוגיים נבדלים בין המאות השמונה עשרה לעשרים באמצעות הספרות החסידית והיחס אליה הוא חשוב ומרתק ונעשה תוך שימוש בספרות מקור ומחקר של ועל החסידות וההשכלה, כמו גם הכרות טובה מאוד עם הרקע ההיסטורי של התופעות גופם במרכז ובמזרח אירופה ושליטה פנומנלית בספרות ביקורתית בת זמננו המאפשרת לנתח את המקורות באופן מעמיק. הספר מציע קריאה רעננה באלמנטים הפוליטיים הקשורים להופעת הסיפור החסידי, למגמותיו, כמו גם להתקבלותו ולשימושים בו בראשית המאה העשרים ומספק ניתוח מבריק של החברה החסידית, המתנגדים לה והתלים בה. יש כאן קריאה פורצת דרך בסיפור החסידי ומשמעותו שעושי להוביל גם לדיונים מעניינים בעקבותיו.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: רועי הורן
תיאור: הבעל שם טוב חולל את התנועה הרוחנית היהודית החשובה ביותר בעת החדשה, שהייתה לבסוף לתנועת המונים רחבה. אך החסידות החלה כחבורת מקובלים אקסלוסיבית למדי שבראשה עמד הבעש"ט. מה היה סוד קסמו של בעל שם אנונימי וחסר ייחוס בעיניהם של מקובלים גדולים בני זמנו? מה טיבו של "המפתח" המיוחד שהעניק להם להבנת קבלת האר"י? כיצד מפתח זה פתח את ליבם ותודעתם מחד, וסלל דרך לבניית צורת קיום חברתית חדשה מאידך? בעזרת התחקות מדוקדקת אחר הנחיות לתפילה בכוונות האר"י, שמות קדושים להתמודדות עם מחשבות זרות וריטואלים ל"המתקת הדינים" שמסר הבעש"ט לתלמידיו, מבקש ספר זה להיכנס אל תוככי בית היוצר של המהפכה הבעש"טיאנית.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: יעקב מעוז
תיאור: היפה אהוב והאהוב יפה. אלוהי ישראל הוא אל יפה באופן מופשט ומוחשי. אומנם דמותו לא צוירה ולא פוסלה, אך היא תוארה בפירוט. את התנהגותו האסתטית אנו מצוּוים לחקות. הוא מבכר אומנות כאמונה; מצווֹת נאות ומקדש מפואר. האהבה שבין העם לאלוהיו מתבססת על חן הלכתי, מוסרי, אומנותי וגופני. הספר מראה כי האסתטיקה מרכזית במחשבת חז”ל ומתוך כך גם בפילוסופיה ובמיסטיקה היהודית.
ספרי ניב
מאת: זאב ספראי
תיאור: מסכת הוריות עוסקת בפרשיות קורבן השגגה. מסכת זו הינה העשירית והאחרונה בסדר נזיקין.
מאת: זאב ספראי
תיאור: מסכת עבודה זרה היא המסכת השמינית בסדר נזיקין. הלכות עבודה זרה הן מיסודות התפישה היהודית על כל מרכיביה. הן מרכיב מרכזי במחשבה הדתית, במטבח היהודי, באורח החיים וביחד היהודי.
מאת: זאב ספראי
תיאור: מסכת עבודה זרה היא המסכת השמינית בסדר נזיקין. הלכות עבודה זרה הן מיסודות התפישה היהודית על כל מרכיביה. הן מרכיב מרכזי במחשבה הדתית, במטבח היהודי, באורח החיים וביחד היהודי.
מאת: זאב ספראי
תיאור: מסכת עדויות  היא המסכת השביעית בסדר נזיקין במשנה. במסכת זו שמונה פרקים. מסכת עדיות היא מסכת חריגה בששה סדרי משנה, היא ערוכה לא לפי מכנה משותף ענייני-נושאי כגון שבת, או יום טוב (ביצה) אלא לפי מדדים חיצונים. רשימת הלכות לפי שמות המשתתפים, לפי פתיחות מספריות בסדר יורד (פ"ה) ועוד סדרים.
מאת: זאב ספראי
תיאור: מסכת סנהדרין היא המסכת הרביעית בסדר נזיקין שבמשנה ובתלמוד. המסכת עוסקת ברובה בעניינים הטכניים של המשפט העברי. מיד אחריה באה מסכת מכות שהיא המסכת החמישית בסדר נזיקין .  
מאת: זאב ספראי
תיאור: מסכת סנהדרין היא המסכת הרביעית בסדר נזיקין שבמשנה ובתלמוד. המסכת עוסקת ברובה בעניינים הטכניים של המשפט העברי. מיד אחריה באה מסכת מכות שהיא המסכת החמישית בסדר נזיקין.
מאת: זאב ספראי
תיאור: הספר עוסק במאפיינים הייחודיים של מסכת בבא בתרא . מסכת בבא בתרא היא היחידה השלישית בתוך ה"טרילוגיה" של מסכת נזיקין.
מאת: זאב ספראי
תיאור: הספר עוסק במאפיינים הייחודיים של מסכת בבא בתרא . מסכת בבא בתרא היא היחידה השלישית בתוך ה"טרילוגיה" של מסכת נזיקין.
מאת: זאב ספראי
תיאור: בבא מציעה הוא החלק השני והאמצעי של מסכת נזיקין, הפותחת את סדר נזיקין שבמשנה.
מאת: זאב ספראי
תיאור: בבא מציעה הוא החלק השני והאמצעי של מסכת נזיקין, הפותחת את סדר נזיקין שבמשנה.  
מאת: זאב ספראי
תיאור: מסכת בבא קמא איננה מסכת עצמאית היא החלק הראשון (השער הראשון - 'בבא קמא' בארמית), של מסכת נזיקין הקדומה הכוללת את שלושת הבבות: בבא קמא, בבא מציעא ובבא בתרא.
מאת: זאב ספראי
תיאור: מסכת בבא קמא איננה מסכת עצמאית היא החלק הראשון (השער הראשון - 'בבא קמא' בארמית), של מסכת נזיקין הקדומה הכוללת את שלושת הבבות: בבא קמא, בבא מציעא ובבא בתרא.
מאת: זאב ספראי
תיאור: השם "מסכת נזיקין" כולל את שלושים הפרקים של שלוש ה"בבות".  נזיקין הוא תת-מכלול בתוך מכלול גדול הרבה יותר של כל דיני ממונות, והשם "מסכת נזיקין" מתאים לתוכן הכללי של שלושים הפרקים.
מאת: משה אידל
תיאור: שלמויות בולעות: קבלה ופרשנות הוא ספר המבקש לשרטט את המושגים המרכזיים של מהות הטקסט הקדוש בספרות המיסטית היהודית מראשיתה ועד לתקופת החסידות, כמו גם את שיטות הפרשנות המרובות והרדיקליות שפרשנים יהודים עיצבו והשתמשו בהן: פרשנויות סמליות, אלגוריות, גימטרייה וצירופי אותיות. אחת מן ההנחות המרכזיות כאן גורסת כי כתבי הקודש עברו תהליכים של הבנה סודית (הרזיה), שמשתנה משיטה קבלית אחת לאחרת. כמו כן, נראה שגילויים של הסודות האלה אינם רק עניין של פענוח הטקסט המוצפן, אלא צורת ביטוי עצמית המשליכה את חיי הרוח של הפרשן אל תוך הטקסט המפורש. במקרים רבים הפרשן מתאחד עם הטקסט האלוהי שהוא מפרש, כחלק מחוויה מיסטית.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: צבי מרק, רועי הורן
תיאור: רבי לוי יצחק מברדיטשב (ת"ק–תק"ע) היה אחד המנהיגים הבולטים ביותר בתנועת החסידות ונהפך במהלך הדורות לדמות נערצת בתרבות היהודית על מכלול זרמיה וגווניה.

הוא היה שילוב נדיר של תלמיד חכם ולמדן מן השורה הראשונה, רב קהילות חשובות, ראש ישיבה ואב בית דין נחרץ ותקיף, אך בד בבד גם אדמו"ר חסידי נערץ ועמקן מקורי בתורתה של החסידות; איש של פולמוסים ומחלוקות, שאף גורש שלוש פעמים מביתו ומקהילתו, אך גם איש של אהבת ישראל עצומה שנודע בכינוי "סנגורן של ישראל", כינוי שטבע את חותמו בפולקלור היהודי לדורי דורות.

אסופה ייחודית זו מוקדשת לכל ההיבטים המגוונים האלה של פעילותו, כהוגה וכמנהיג חסידי, כרב וכפוסק, למנהיגותו ולמאבקיו עם מתנגדיו, לגלגוליה המאוחרים של דמותו ושל יצירתו בסיפורת החסידית והיהודית בכלל, ולבסוף אף ליצירה המוזיקלית שלו, הידועה פחות.

מורשתו המוזיקלית, שכללה שירים וניגונים שחלקם התגלו רק לאחרונה בארכיונים ברוסיה, שבה עתה ועולה מן העפר באמצעות תקליטור המצורף לספר זה, ובו ניגוניו המיוחדים בביצועים מקוריים שהוקלטו לפני כמאה שנים בצד ביצועים חדשים ברוח הזמן.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: תומר פרסיקו
תיאור: מהמהפכה המדעית, דרך תהליך החילון ועד לדמוקרטיה ולפמיניזם, מאות השנים האחרונות הביאו לשינוי חסר תקדים ביחסו של האדם אל העולם ואל עצמו. שינוי זה לא היה אפשרי ללא עיקרון מכונן – האינדיבידואליזם המודרני – שנהפך לאחד מיסודותיה של התרבות המערבית ולסימן ההיכר שלה. אדם בצלם אלוהים מתחקה אחר שורשיו של האינדיבידואליזם, ומראה כיצד הוא התפתח מהרעיון המקראי בדבר בריאתו של האדם בצלם אלוהים. דרך חמישה שערים – עצמיות, חירות, שוויון, מצפון ומשמעות – חושף תומר פרסיקו את ההיסטוריה התרבותית והאינטלקטואלית של האינדיבידואליזם ואת השפעתו של רעיון "צלם אלוהים" על העולם המודרני. לספר אמירה משמעותית גם על יהדות זמננו: הוא מבהיר כיצד היהדות, שהעניקה את עיקרון "צלם אלוהים" למערב, השתנתה בעצמה באופן עמוק בעקבות אימוצו. לבסוף עומד הספר על שאלת משמעותה של ההיסטוריה. לטענתו של פרסיקו זו השאלה החשובה ביותר שיהודי יכול לשאול כיום.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: שלמה קלמן רייף
תיאור: מי היו הדמויות (נשים וגברים) שגילו את המסמכים המרגשים האלה? מה היו המניעים לחיפוש אחרי טקסטים עתיקים בעברית ובשפות שמיות אחרות? מדוע הם נמצאים עד היום בספריות מחקר מפורסמות בעולם המערבי, וכמעט שמונים אחוז מהם באוניברסיטת קמברידג' באנגליה? באיזו מידה השפיעו דפים בלים אלה על קורות חייהם והבנת פועלם של אישים גדולים ודגולים בהיסטוריה?
ספר זה מציג תשובות לשאלות הללו. ישנם כאן פרקים המוקדשים למסורת התנ"ך והספרות הרבנית בתקופת הצלבנים וללימוד ספרי המקרא וחיבורי התלמוד והמדרש באותם ימים. בפרקים אחרים הדגש הוא על תרומתם של מחברים מפורסמים, ובתוכם רב סעדיה גאון, הרמב"ם ור' יהודה הלוי, להתפתחותה של התרבות היהודית. ויתר על כן, המחבר מברר עד כמה קטעי הגניזה זורעים אור חדש על חיי היומיום של יהודים מן השורה, משפחותיהם, פעולותיהם, דרכי פרנסתם ויחסיהם עם שכניהם המוסלמים והנוצרים בארצות המזרח.
הקורא המתעניין יגלה פה מידע חדש, מרתק ומאלף על טיבה של היהדות ואיכות חייהם של היהודים בימי הביניים וימצא, בסיום כל פרק, רשימות של מאמרים לקריאה נוספת על ההיסטוריה של היהודים במזרח התיכון לפני אלף שנה.
מאת: רוני קליין
תיאור: הוגים יהודיים-צרפתים בני-זמננו – לוינס, בני לוי, ליאון אשכנזי, משוניק, טריגנו, אמדו לוי-ולנסי – ביקשו להעלות שאלות פילוסופיות קונקרטיות מתוך מצבים אנושיים בסיסיים. הם זנחו את המושגים השאובים מהשפה המטאפיזית, התיאולוגית או הדתית, מושגים שהפכו בצרפת החילונית לנחלת העבר. דוגמא בולטת לנטייה זו ניתן למצוא אצל עמנואל לוינס, מהבולטים מבין הוגים אלה, שהעמיד את ה"אחר" במרכז הגותו. האחר של לוינס אינו ראשית כל אלוהים הטרנסנדנטי אלא הזולת, האדם האחר, וליתר דיוק פניו של הזולת. הפניה התיאולוגית של לוינס ל"אחר" כאלוהים נעשית מתוך המציאות הפרוזאית של פני הזולת, וזה האחרון יכול להיות כל אדם: קרוב-משפחה, אבל גם חבר או פשוט עובר אורח.
מושג ה"אחר" הוביל לשלל שאלות חסרות תקדים בהגות היהודית: שאלות פסיכואנליטיות, פוליטיות, לצד שאלות הלקוחות מהפילוסופיה של השפה. מה הקשר שלנו עם אותם אחרים הקרובים אלינו ביותר? – הורינו או ילדינו. מה הקשר שלנו עם כל האזרחים החיים אתנו באותה חברה? – זו השאלה הפוליטית. לבסוף, בעקבות מפנה השפה של הפילוסופיה הצרפתית בשנות ה-60 וה-70, ההגות היהודית-צרפתית הפנתה את השאלה אל השפה היהודית עצמה: מהו טקסט יהודי? הטקסט המקראי או הטקסט המדרשי-תלמודי המתלווה אליו? ובכן, ההגות היהודית-צרפתית בת-זמננו צמחה מתוך המציאות המוחשית ביותר, ובמובן הזה ניתן להגדירה כהגות "מטריאליסטית". כדי להבינה עלינו להתבסס על הישויות הבסיסיות ביותר: אות, גוף, קהילה.
דעת : מרכז לימודי יהדות ורוחרסלינג
מאת: שמואל גליק
תיאור: סדרת חמודות מצרים כוללת תשובות מחכמי מצרים מתוך כתבי יד שהיו גנוזים במשך מאות בשנים בגניזת קהיר ובאוצרות הספרים שבספריות העולם.
תשובות רבי משה יהודה עבאס יוצאות לאור לראשונה במהדורה מדעית בשני כרכים, מתוך כתבי יד שהשתמרו בספריית הבודליאנה שבאוקספורד. מהדורה זו כוללת מדור להשוואת שינויי נוסח בין כתבי היד, מבוא רחב על המחבר, על תשובותיו ויצירותיו האחרות ועל חכמים מבני חוגו.
המחבר, רבי משה יהודה עבאס, תלמידו של ר' יוסף מטראני, חכם מלא דעת וחכמת השיר, חי ופעל במצרים במאה הי"ז. חלק מכתביו עדיין ספון בגנזי הספריות, וחלקם אבד מן העולם. עיון בתשובותיו והתכתבויותיו עם חכמי דורו פותח צוהר לעול מם של חכמים בקהילות שאלוניקי, קושטא ורשיד ומאפשר לקורא להתחקות אחר שיח תורני ייחודי.
מכון שוקן למחקר היהדות שליד בית המדרש לרבנים באמריקה
מאת: שמואל גליק
תיאור: סדרת חמודות מצרים כוללת תשובות מחכמי מצרים מתוך כתבי יד שהיו גנוזים במשך מאות בשנים בגניזת קהיר ובאוצרות הספרים שבספריות העולם.
תשובות רבי משה יהודה עבאס יוצאות לאור לראשונה במהדורה מדעית בשני כרכים, מתוך כתבי יד שהשתמרו בספריית הבודליאנה שבאוקספורד. מהדורה זו כוללת מדור להשוואת שינויי נוסח בין כתבי היד, מבוא רחב על המחבר, על תשובותיו ויצירותיו האחרות ועל חכמים מבני חוגו.
המחבר, רבי משה יהודה עבאס, תלמידו של ר' יוסף מטראני, חכם מלא דעת וחכמת השיר, חי ופעל במצרים במאה הי"ז. חלק מכתביו עדיין ספון בגנזי הספריות, וחלקם אבד מן העולם. עיון בתשובותיו והתכתבויותיו עם חכמי דורו פותח צוהר לעולמם של חכמים בקהילות שאלוניקי, קושטא ורשיד ומאפשר לקורא להתחקות אחר שיח תורני ייחודי.
מכון שוקן למחקר היהדות שליד בית המדרש לרבנים באמריקה
מאת: דוד ביטון
תיאור: במדינת ישראל נחשפו יהודי צפון אפריקה לפן נוסף ולעליית מדרגה ברמת המודרנה והחילון. מייבאי המודרנה אינם עוד הצרפתים הגויים, כי אם אחיהם – היהודים יוצאי אירופה. יתרה מזו, תופעת החילוניות אינה עוד נחלתם של יחידים כי אם של המערכת הריבונית היהודית, שדגלה וכיוונה לחילון. עם כל זאת בחר הרב משאש לראות במדינת ישראל היבט אלוהי של התגשמות הנבואה לשיבת ציון, העניק לה תוכן דתי הלכתי וסִנגר על ראשיה החילונים.

הרב משאש חי במרחב גרעיני שהלך והתפשט והתרחב. הוא היה שרוי בדיאלוג מתמיד עם קיבוצים יהודיים ועם תופעות מגוונות, ואלו חשפו לפניו צורות קיום אחרות ודגמים שונים של תגובה אפשרית להוויה המודרנית על כל היבטיה. היו לו מסורת אבות יציבה ורציפה על ציר הזמן ואזור תָּחוּם ואוטונומי על ציר המרחב, אך העידן החדש הרבה את הקשרים ואת יחסי הגומלין והרחיב את הפתיחוּת למרחבים מקבילים. תודעת העל־זמן היהודית הפכה אצל הרב משאש לתודעת זמן היסטורית, והמרחב הגאוגרפי הפך בשבילו למרחב גאו־תרבותי. בניסיון לסכם את המציאות שבה פעל הפוסק הנועז, העצמאי והנחוש הזה יש לבדוק שתי רמות של עיצוב תודעה. הרובד האחד הוא הרובד האישיותי־ביוגרפי של הרב משאש, והרובד השני הוא הגורמים הסוציולוגיים וההיסטוריים בעולם היהודי ומחוצה לו. דומה כי אם נסרטט ציר ונציב עליו את כל עשרות הפוסקים המסורתיים שפעלו בצפון אפריקה בראשית המאה העשרים, הרב משאש ימוקם בקוטב הרציונלי, העצמאי והפתוח ביותר של הציר. מכלול של סיבות ותהליכים פנימיים וחיצוניים הובילו אותו למקום זה, ולהלן, בקצרה, העיקריים שבהם.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: סמדר שרלו
תיאור: קץ הפילוסופיה? מכיוונים שונים הועלו טענות על אי-יכולתה של הפילוסופיה ללכוד את חווית הקיום ועקרותם של דיונים מטאפיזיים בשאלות כגון "משמעות החיים". הספר הנוכחי מתבונן בצמיחתן של פרקטיקות חדשות לעיסוק בשאלות הקיום שלא באמצעות השיח הפילוסופי: התנסות, תרגול ואימון מחליפים את הדיון התאורטי והרעיוני. ברקע צמיחתן של הפרקטיקות הללו נמצאת תרבות העידן החדש ואתוס השינוי העצמי העומד במרכזה. גם התגברות חשיבותה של הפסיכולוגיה בתרבות המערבית ממלאת תפקיד חשוב ב"חילופי המשמרות" בין הפילוסופיה ובין השיח התרפויטי החדש. השיח החדש חדר גם אל חלקים בחברה הדתית והביא להבניה מחדש של האתוס הדתי: ניתן להבחין בירידת קרנם של רעיונות "גבריים" המבטאים כוח, אחריות ורציונליות, ובעליית רעיונות המבטאים הרפיה ונתינת מקום לנס; פרדיגמות בינאריות מתחלפות בראייה מגוונת של רעיונות וזהויות; מתפתחים טקסים חדשים; גיבורי תרבות מתחלפים, כמו למשל דחיקתו של הראי"ה קוק על ידי ר' נחמן מברסלב; "ארון הספרים היהודי" משתנה, ועמו גם תפקידו של הטקסט; השיח האידאולוגי מפנה את מקומו לשיח קיומי-תרפויטי וטרנספורמטיבי, והדיון העיוני מוחלף בהתנסות ואימון; השפה הדתית משנה את תפקידה משפה משקפת מציאות לשפה המכוננת את האמונה. התמורות מעוררות את הרושם שמישהו "הזיז את היהדות שלי"... ספר זה מתבונן באופן שבו השינוי התרבותי מתבטא בעולם הדתי; הוא כולל גם דיון בשאלה האם השינוי מבורך או שמא מסיג אותנו לאחור. מבין השורות מציצה תקווה שהשינוי נושא עמו בשורה ופותח אופקים חדשים לקיום האנושי והדתי.
רסלינג
מאת: שרגא בר און
תיאור: הספר חושף את השימושים המגוונים בהטלות גורל במסורת היהודית מתקופת המקרא ועד שלהי הרנסנס ומנתח אותם. הגורלות שימשו לניחוש והגדת עתידות, לנחלת הארץ ולהנחלת ירושה, לצרכי פולחן, למינוי לתפקידים רשמיים ולמשחק. חלקו הראשון של הספר מגדיר את הטלת הגורל כפעולה ערומה שניתנת לארבעה פירושים עקרוניים שונים: פירוש רציונלי, פירוש מנטי, פירוש פסיכולוגי ופירוש משחקי. חלק זה מעמיד מערכת מושגית לבחינת השימוש בגורלות המופיעה במקורות ההיסטוריים. חלקו השני של הספר סוקר מקורות ופרשיות היסטוריות בהם השתמשו בגורל לצרכים שונים. כך נפרסים בספר תפיסות עולם שונות וויכוחים רחבים שניתלו בהטלת הגורל לאורך ההיסטוריה היהודית.
הוצאת אוניברסיטת בר אילןמכון שלום הרטמן
מאת: צבי זוהר, עמיחי רדזינר, אלימלך וסטרייך
תיאור: הרב בן-ציון מאיר חי עוזיאל (1953-1880), שהיה הראשון לציון והרב הראשי הספרדי השני בארץ-ישראל (והראשון במדינת ישראל), מנהיג ציבור לאורך עשרות שנים, בעיקר בארץ אך גם ברבנות קהילת סלוניקי, עסק באופן אינטנסיבי בכתיבה. כתיבתו הענפה, שנדפסה בעשרות כרכים, מורכבת מסוגות ספרתיות שונות: תשובות הלכתיות, פרשנות וחידושים, הגות ואיגרות בנושאים שונים. אולם על אף היקפה הרחב ומקומו המרכזי בין רבני המאה העשרים, דומה שיצירתו ואישיותו לא זכו למקום ראוי דיו, והמחקר על אודותיו דל יחסית. זאת ועוד. נראה שגם העולם הדתי והרבני לא הפנים בצורה משמעותית את יצירתו ההלכתית וההגותית של הרב עוזיאל, שבמקרים רבים הייתה חדשנית ומקורית והציגה התמודדות מרתקת עם אתגרי הזמן: החילוניות, הציונות, ההתיישבות החקלאית, הקמת המדינה, קיבוץ הגלויות, התקדמות המדע, מעמד האישה ועוד ועוד.
קובץ זה בא לתקן מעט את מצב הדברים ולהעשיר את ידיעותינו על הרב עוזיאל ועל יצירתו ומורשתו. שלושה מדורים בקובץ: פילוסופיה והגות, משפט עברי והלכה, פעילות ציבורית והנהגה, וכלולים בו שנים עשר מאמרים, פרי עטם של טובי החוקרים בתחום, וכן פתח דבר, המציגים מזוויות מבט שונות נדבכים מרכזיים מדמותו ויצירתו של הרב עוזיאל. מתוך כך מרים הקובץ תרומה ניכרת הן לחקר ההלכה וההגות הרבנית של המאה העשרים בכלל והן לשיח הציבורי על דרכן של ההלכה ושל ההגות היהודית בהווה ובעתיד, לנוכח תמורות העת החדשה והקמת מדינת ישראל.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: זאב ספראי, חנה ספראי
תיאור: מסכת קידושין מסיימת את סדר נשים, עיסוקה העיקרי בדרך שבה מתבצע מעמד האירוסין, וליתר דיוק המרכיב של כריתת הקידושין. המסכת מתעלמת מכל הטקסים החגיגיים שליוו את המעמד, וגם מכך שהאירוסין הם רק חלק מסדרי הנישואין ומתמקדת בנושא החוקי. אגב כך שומעים אנו גם על טקסי שחרור אחרים. הפרק האחרון במסכת מוקדש לנושא הייחוס. גם פרק זה מתמקד בהיבט ההלכתי ולא במרכיבים שהייתה להם חשיבות חברתית אך לא הלכתית. אפשר שאכן חכמים רוצים לקבע את סדרי העדיפות. מבחינתם אמנם יש היבטים חברתיים שונים, אך במרכז יש מערכת הלכתית שאיננה מושפעת מההסדרים החברתיים.
תבונות
מאת: זאב ספראי, חנה ספראי
תיאור: משנת גיטין, כשמה, עוסקת בסדרי כתיבת גט לאישה. בעיקרון גט אישה הוא ככל שטר אחר, אך בכל זאת יש לו ייחוד פנים בגלל התיקוף הדתי שהוא מקנה לפירוק הנישואים. אט אט הפך נוסח הגט מטקסט שנכתב כרצונו של המגרש, לטקסט קבוע שימנע מצבי ביניים בלתי ברורים. גם סדרי הנתינה עוצבו למעין טקס מסודר. באמצע המסכת שני פרקים חשובים על הלכות שנקבעו בשל 'תיקון עולם', ואלו שימשו כבסיס וכמודל לתקנות שחוקקו חכמים בהתאם לצרכי השעה, במהלך הדורות והאירועים שחווה עם ישראל. רק בסוף המסכת נשאלת השאלה מהן העילות האפשריות לגט, ואגב כך מתברר עד כמה ראו חכמים בדאגה את האפשרות שקשר הנישואים המקודש נפרם. את הגט הם ראו כמוצא אחרון בלבד.
תבונות
מאת: ישי מבורך
תיאור: תיאורטיקנים שונים מתארים את העידן שלנו כ"פוסט-חילוני"; זהו זמן שבו הדת, האמונה הדתית, שבה אל מרכז בימת ההיסטוריה. אולם הדת המדוברת כאן היא פוסט-חילונית, היא אינה אותה "הדת" בה"א הידיעה ששלטה בעולם ללא מצרים, שהייתה מובנת מאליה מבחינת הזהות ומקור הכוח והשגב של האנושי, אלא היא הדת שמופיעה כאשר אלוהים אמנם מת, אך זה לא מנע ממנו לשוב כרוח רפאים. החילוּן, שנחשב פתרון מוחלט ומובטח ל"בעיית הדת", הוביל בסופו של דבר לשיבתו העקשנית של המודחק-הדתי. שהרי לאחר הרישות המוחלט של מציאות חיינו על ידי הידע, המדע והטכנולוגיה – ומכיוון אחר, לאחר עשן הארובות של אושוויץ – האמונה הדתית הייתה אמורה להתנדף אל האין, והיא אכן התנדפה, ובכל זאת אנו מוצאים שהיא נשארה-התמידה אך בתצורה אחרת, כלומר קיימת כ"מה שנשאר". הספר תיאולוגיה של חסֶר מבקש להציע אלטרנטיבה תיאולוגית, אשר תוך כדי קריאה חודרת ומעמיקה במקראות, במדרשי חז"ל, בהלכותיו של הרמב"ם ובתורותיהם של מורי היהדות והוגיה – למשל רבי נחמן מברסלב, רבי צדוק מלובלין ופרנץ רוזנצווייג – מוציאה מן המשוואה הדתית את הקוטב של ה"בריא". ברבים מדפי הספר נעשה ניסיון לחשוב את הדת ואת ההתנסות הדתית כעל מחלה, מחלה חשוכת מרפא. האלטרנטיבה המוצעת כאן מיוסדת על אתיקה תיאולוגית פוסט-חילונית ופוסט-שואתית שאינה מכוונת להציע פתרון ל"מחלת הדת" אלא לייצר תיאולוגיה המזהה שהדת אינה רק מחלה אלא המחלה היא תמיד דתית. מתוך עמדה זו מתקיימים בשלושת שערי הספר דיונים במרכזי הכובד של היהדות ושל הדת בכלל, כגון הזהות היהודית והגוף היהודי, מושגי התורה, המצווה והארץ, ה"תרגום" וה"פירוש", לצד בחינה של האהבה בכלל ואהבת האל בפרט – כל זאת מתוך רצון לשרטט כיוון חדש לאמונה הדתית, כמו גם לתפקיד התיאולוגי-פוליטי שהיא ממלאת במרחב.
רסלינג
הצג עוד תוצאות