נמצאו 720 ספרים בקטגוריה
לכל הספרייה
מאת: יהודה מירסקי
תיאור: הוא היה אחד הרבנים הכי משפיעים, והכי שנויים במחלוקת, בעת החדשה. הוא היה פילוסוף, מיסטיקן, משורר, מנהיג, מורה דרך, פורץ דרך. הרב אברהם יצחק הכהן קוק, שחי בסוף המאה התשע־עשרה ובראשית המאה העשרים, הרגיש את האדמה רועדת מתחת לרגלי היהודים. הוא הבין שהזמנים משתנים, שהעולם עומד מול טלטלה גדולה, שמה שהיה כבר לא יהיה. וכמו שיהודה מירסקי כותב, הוא בלט בניסיונו המיוחד להבין ולנסח את משמעותה של המציאות ההיסטורית החדשה ולהציע הסבר קוסמי וקיומי למהפכות הזמן. הוא יצר שפה רוחנית חדשה שאתגרה חילוניים ודתיים כאחד. אי אפשר להבין לעומק את המציאות היהודית של ימינו בלי להכיר את תורתו של הרב קוק. אי אפשר להבין לעומק את מדינת ישראל של ימינו בלי לזהות בה את עקבות תורתו של הרב קוק. מירסקי משרטט קווים ביוגרפיים לחיי הרב קוק, וקווים עיוניים להגותו ומורשתו. הוא פונה הן לקוראים המתוודעים לרב לראשונה, ופותח להם צוהר לעולמו, והן לקוראים הבקיאים בכתביו, שיגלו בספר הקשרים מפתיעים וזוויות מבט חדשות.
כנרת, זמורה דביר בע"מ
מאת: יצחק הרשקוביץ
תיאור: בספר זה נפרשת מחשבתו ההלכתית של הרב ד"ר מרדכי פוגלמן (1898 ;1984, להלן: רמ"פ), שכיהן כרבה של קטוביץ עד פרוץ מלחמת העולם השנייה ולאחר מכן כרבה של הקהילה בקריית מוצקין. שו"ת "בית מרדכי", המגנום אופוס ההלכתי של רמ"פ, מציג מודל פסיקה חדשני ונועז, מפירות ארץ ישראל של יצירתו. השיקולים ההלכתיים, המתודולוגיה והשפה של הספר מבטאים כולם גאולה ועצמאות. אצל מרבית פוסקי הדור הבירור ההלכתי הוא כלי למתן מענה לבעיות המציאות ולהתמודדות הלכתית-יהודית ראויה עם אתגרי השעה. רמ"פ, מנגד, ביכר דרך אחרת. דיוניו ההלכתיים ברמת הכלל נועדו לבסס מתודה הלכתית חדשה שתכליתה הקניית ערכים והתוויית דרך רוחנית וחזון הלכתי עתידי. כבר עבודת הדוקטור שכתב באוניברסיטת פירנצה (1925) הניחה את היסודות למאמציו הבלתי נלאים להבין את המנהג הארצישראלי הקדמון בכל הנוגע להשפעת התורה על חיי החומר בארץ ישראל, וכן לעמוד על שורשי המנהגים והמסורות הקדומות שנשתמרו בתעודות מאותה עת. בחקירה ההלכתית ובעיון במקורות ההלכה ראה רמ"פ הזדמנות לאתר את שורשי ההנהגות הכלל-ישראליות של עידן הריבונות הנשכח, מתוך שאיפה להחיותן מחדש במסגרת מלכות בית דוד המתחדשת לנגד עיניו, היא מדינת ישראל. רמ"פ נמנע מלדון בשאלות הקשורות במציאות החיים המודרנית, בענפי הטכנולוגיה, הרפואה ובתמורות אחרות שהעולם המודרני זימן, אלא מיקד את עיונו בהשפעה הדרמטית של תחיית ישראל בארצם על תפקידה של ההלכה. ד"ר יצחק הרשקוביץ הוא מרצה בכיר במחלקה לפילוסופיה יהודית, אוניברסיטת בר-אילן. מחקריו בוחנים את ההגות הרבנית המודרנית תוך שימת דגש על הציונות הדתית, תגובות דתיות לשואה ופילוסופיה של ההלכה.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: יוסף מרקוס
תיאור: עבודת הכפרה והטהרה במשכן ביום הכיפורים מתוארת באופן מפורט בספר ויקרא פרק טז. סדר העבודה התפרש בהרחבה במקורות יהודיים מימי הבית השני, בספרות חז”ל ובסדרי העבודה הקדומים שנתחברו על ידי הפייטנים לצורך אמירתם בתפילה. עיון במקורות השונים מלמד על הבדלים משמעותיים באשר לאופן בו התפרשה הפרשה בכל אחד מהם. במוקדו של חיבור זה עומדת ספרות התנאים וברקע השאלות שהעלה יעקב זוסמן ביחס לתולדות ההלכה בכלל: “כיצד היא צמחה? מה היו שלבי התפתחותה? מה עבר עליה מן המקרא ועד לגיבושה הסופי בספרות התנאים?”. ספר זה משרטט את דרכי התגבשותה של עבודת הכהן הגדול בספרות התנאית, מהמקרא, דרך מקורות קדם תנאיים ועד בית המדרש התנאי בדור יבנה ואושא. הספר מתמקד באבני הבניין של סדר העבודה כפי שהוא מופיע לפנינו במשנה ובמקורות תנאיים נוספים, וחושף את התהליכים הפרשניים, השיקולים הטקסטואליים והחוץ־טקסטואליים ואת המסורות מימי הבית השני שהובילו את החכמים לעצב את העבודה ואת מטרתה.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: דב שוורץ
תיאור: היצירתיות האסתטית היא ביטוי חשוב של הרוח האנושית, והמגע בינה לבין הדתיות והלאומיות מרתק ומרשים כאחד. חיבור זה עוסק במגמות אסתטיות בהגות הציונית הדתית. הוא נע בצירים אחדים. ציר אחד הוא תמטי: החיבור מציג תנודה מניתוח תפיסות פילוסופיות לניתוח יצירות ספרותיות שנכתבו בידי סופרי התנועה. ציר שני הוא כרונולוגי: החיבור פותח בתפיסות ציוניות דתיות שהתנסחו בתקופת הכינון של התנועה וממשיך בניתוח היצירתיות האסתטית בשנים האחרונות. ציר שלישי הוא דיסציפלינרי: החיבור נע מהפילוסופי לחברתי, ומשקף את הלך הרוח האסתטי בציונות הדתית לאורך שנות קיומה.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: מרדכי סבתו
תיאור: התלמוד הבבלי עומד במרכז חיי הרוח של עם ישראל מזמן היווצרותו ועד עצם היום הזה. התלמוד מחזיק דיונים רבים, שבהם משתתפים חכמים רבים בני כמה דורות, ותהליך היווצרותו סבוך ומורכב. לאחר חתימתו נמסר התלמוד במשך כאלף שנה, תחילה על פה, ואחר כך בכתבי יד, עד הדפסתו במאה החמש-עשרה. במשך תקופה זו חלו שינויים לא מעטים בנוסח התלמוד. התהליך המורכב של היצירה והשינויים שחלו במסירה מקשים על הלומד את הבנת היצירה כפשוטה. ספר זה מציע מהדורה ופירוש לפרק אחד מן התלמוד הבבלי: מסכת סנהדרין פרק שני, והוא מצטרף אל ספרו הקודם של המחבר על מסכת סנהדרין פרק שלישי. עניינו של הפרק בהשוואה בין הלכות המלך להלכות כוהן גדול, אלא שכדרכו של התלמוד מסתעף הדיון לעוד נושאים רבים בהלכה ובאגדה. בספר נידונות כל סוגיות הפרק, וכן המשניות, כסדרן. תחילה מוצגת תמונת הנוסח של הסוגיה כולה, ובעקבותיה בא דיון מפורט בהבדלי הנוסח שבין העדים. על יסוד המסקנות בשאלות הנוסח מוצע פירוש לסוגיה על פי הכללים שגובשו במחקר התלמודי ומתוך משא ומתן עם הפרשנות לדורותיה. הפירוש נדרש הן לחוליות המרכיבות את הסוגיה הן לסוגיה השלמה, ועוקב אחר תהליך היווצרותה ומגמת עריכתה. בפירוש נידונות בפירוט גם המקבילות לסוגיות הפרק בספרות התנאית ובספרות האמוראית, ונסקרות גם המקבילות שמחוץ לספרות התלמודית. מניתוח הסוגיות ומעיון במקבילותיהן עולות הגישות השונות של החכמים לדורותיהם בנושאים הנידונים בפרק, ומתאפשר תיאור של תולדות ההלכה במגוון נושאים שנוגעים לכהונה הגדולה ולמלוכה בישראל.
מוסד ביאליק
מאת: אהרן ארנד
תיאור: זה יותר מתשע-מאות שנה שפירוש רש"י לתלמוד הבבלי הוא כלי עזר יסודי להבנת התלמוד. בספר שלפנינו יוצאת לאור מהדורה ביקורתית של פירוש רש"י למסכת סוכה. המהדורה מבוססת על עדי הנוסח של הפירוש, והוקדם לה מבוא, שבו תוארו עדי הנוסח ונידונו כמה היבטים של פירוש רש"י למסכת סוכה. בדור האחרון – בעיקר משנות השמונים של המאה הקודמת – החלו חוקרים לקדם את מחקר פירוש רש"י לתלמוד. הדבר נעשה על ידי בחינת עדי הנוסח – כתבי היד והדפוסים הראשונים – של הפירוש למסכתות אחדות, כתשתית לפרסום מהדורה מדעית של הפירוש. המהדורה שלפנינו מורכבת משלושה חלקים: נוסח הפנים, מדור שינויי הנוסח ומדור הפירוש. נוסח הפנים הוא הנוסח הטקסט של פירוש רש"י עצמו, כפי שקבענו אותו על פי עדי הנוסח. מדור שינויי הנוסח כולל את השינויים שיש בכל עדי הנוסח לעומת נוסח הפנים. במדור הפירוש עסקנו בבירור נוסח הפירוש או בהבהרת דברי רש"י הקשים להבנה. המבוא הנרחב לספר דן בממצאים העולים מתוך העיון בעדי הנוסח של הפירוש למסכת זו. המבוא מוקדש למגוון נושאים: תיאור עדי הנוסח ויחסם זה לזה, נוסח הפירוש שעמד לפני הראשונים (הרבנים שפעלו במאות ה-11 עד 15), נוסח הפירוש המובא בשמונה עדי הנוסח של פירוש רש"י על ספר ההלכות של הרי"ף, פעילות הצנזורה הנוצרית בפירוש רש"י ועוד. פרקי המבוא מסייעים להבנת פעילותו של רש"י בפירושו למסכת סוכה בפרט, אך גם תורמים לחקר פירוש רש"י לתלמוד בכלל.
מוסד ביאליק
מאת: מוקי צור, זיוה אופק
תיאור: ספר זה הוא ניסיון נועז וראשוני לחבר בין מסורת עם ישראל הקדמונית וחז"ל אל מעשיהם פורצי הדרך של חלוצי הציונות והוגיה. עורכי הספר, בעלי רקע נרחב גם בלימוד של טקסטים יהודיים מסורתיים וגם בהגותם של החלוצים הציוניים, מחברים את שני העולמות למכלול הגותי אחד. יצירה זו היא "גשר בין מעשי אימהות ואבות ליצירתם של חלוצים וחלוצות".
מאת: זאב קיציס
תיאור: החסידים מאמינים כי בכוחם של סיפורים לשנות את המציאות ולרפא את הנפש. מתוך השפע העצום של סיפורי החסידים, ומתוך אמונה עמוקה שהם רלוונטיים לקוראים בני זממנו, בחר זאב קיציס חמישים סיפורים והעמיד לצדם פרשנות פשוטה מאירת עיניים. הספר חמישים קריאות בסיפורי חסידים מציע הזדמנות להתוודע לכוחם של סיפורי החסידים, לחוכמה ולתום, למהפכנות ולמסורת, לכאב, להומור ולשמחה שיש בהם. בעזרת תובנות אישיות וספרותיות חושף המחבר את סודם של סיפורי החסידים ומפגיש אותנו עם קסמם של הסיפורים ועם הפלא הטמון בהם.
כנרת, זמורה דביר בע"מ
מאת: יואל רפל
תיאור: ימים אחדים לפני ראש השנה של שנת תש"ט פורסמה בעיתונות העברית של מדינת ישראל הצעירה הודעה מטעם הרבנות הראשית לישראל: 'התפילה לשלום המדינה'. בעיצומם של ימי מלחמת העצמאות, רבים מהקוראים - דתיים ושאינם דתיים - ראו בפרסום התפילה ביטוי נוסף ומשמעותי לעצמאות מדינית יהודית בארץ ישראל. סידור התפילה הוא במהותו בית קיבול לזיכרונות. הוא איננו טקסט סגור, נעול וקבוע. ניכרות בו השעות הגדולות, הטובות והרעות, שעברו על עם ישראל בארץ ישראל ובגולה כמו גם בעת החדשה. 'יזכור לנספים בשואה'; 'תפילה לשלום כוחות הביטחון'; 'יזכור לחללי מערכות ישראל' וכן 'התפילה לשלום המדינה' הן רק אחדות מהתפילות שנוספו לסידור בעשורים האחרונים. שילובן מלווה בוויכוח סוער, שמעיד על המעורבות של הפוליטיקה הזמנית והחולפת בעיצוב התפילה הנצחית. ה"תפילה לשלום המדינה" של ד״ר יואל רפל מתמקד בתפילה שנעשתה זה מכבר לתעודת זהות אמונית ופוליטית ולמוקד דיון נרחב ומשמעותי בעם היהודי. הספר מעמיק במקורותיה של תפילה זו, בתוכנה ובשוני בינה לבין התפילות שאמרו יהודים בגולה לשלום שליטיהם. עיון נרחב המבוסס על מסמכים שטרם פורסמו, חושף גם את התשובה לשאלה שרבים עסקו בה: זהותו של מחבר התפילה.
כנרת, זמורה דביר בע"מ
מאת: גדעון כ"ץ
תיאור: במשך שישה עשורים פרסם ישעיהו ליבוביץ מאמרים העוסקים בעניינים רבים: אמונה, הכרת האלוהים, ההלכה, עבודה זרה, הבעיה הפסיכו־פיזית, חילוניות, הומניזם, פשעי מלחמה, סכנת הלאומניות ועוד. בספר זה מוצע פירוש מקיף להגותו, ולפיו עיקרה נעוץ בחתירה לבטא יהדות חיה, שיש לה מה לומר על מציאות ההווה. יהדות זו נשמעת בחרון ובזעם, וגם משמיעה את דממתה של אמונת האמת, את מה שאין לו ביטוי. הזמן שחלף, כך נראה, הפך את ההגות הזאת לנוקבת ולרלוונטית יותר.
האוניברסיטה הפתוחהמכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב
מאת: יעקב בלידשטיין
תיאור: יעקב בלידשטיין הוא פרופסור אמריטוס במחלקה למחשבת ישראל ע"ש גולדשטיין-גורן שבאוניברסיטת בן-גוריון בנגב, חתן פרס ישראל במחשבת ישראל לשנת תשס"ו, וחבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. עיקר מחקרו עוסק במפגש שבין ההלכה לעולם הרעיונות. הוא חיבר שמונה ספרים ומאות מאמרים בתחומים מגוונים. הספר הנוכחי הוא הרביעי בתחום ההגות ההלכתית של הרמב"ם.
המרכז הבינלאומי למחשבת ישראל ע"ש גולדשטיין-גורן
מאת: אבינועם רוזנק
תיאור: סדקים הוא ספר ביקורתי אשר נוגע בתחום הנפיץ שבין הפוליטי, התרבותי והאקדמי. הספר מקיים שתי רמות דיון שונות ומשולבות: הוא מבקר את כלי הניתוח האקדמיים, והוא חושף את הנחות היסוד הטמונות ביחס המחקר לבית מדרשו של הרב קוק בעודו עוקב אחר גלגוליו של רעיון "אחדות ההפכים" בבית המדרש של הציונות הדתית. אבינועם רוזנק נוגע בכמה מאורעות היסטוריים מרכזיים שישראל חוותה – החל ממלחמת ששת הימים, עבור במפעל ההתנחלויות, הפינויים, הנסיגות, העקירה מגוש קטיף, ועד למשפט קצב. רוזנק מצביע על תורת "אחדות ההפכים" של הרב קוק כמפתח שנעדר עד כה מהשיח המחקרי; הוא מבהיר את הפוטנציאל ואת ההשלכות של המפתח הזה לשיח האקדמי והתרבותי. הספר מצביע על ההשלכות של "אחדות ההפכים" על נושאים כגון מודרנה ודת, חילון, פוליטיקה וחינוך. משנת "אחדות ההפכים", כפי שהיא מוצגת בספר, מציגה חזון פלורליסטי-רדיקלי; מצד אחד היא מבצרת את גבולות הפרטיקולריזם, ומצד אחר היא דורשת ענווה ביחס לעמדת "האחר". משנה זו מאפשרת חשיבה חדשה ביחס לטיבו של הפוסטמודרני והיכולת להעצים את החשיבה הפוסטמודרנית דווקא מתוך ההקשרים הדתיים. העיון המחודש בכתבי תלמידיו של הרב קוק מראה עד כמה מושרש היגיון "אחדות ההפכים" בכתבי תלמידיו, לצד הסדקים והפער שנפערים והולכים בין צורת המחשבה של "אחדות ההפכים" הנמצאת בכתבי הרב קוק ובין זו הנמצאת אצל תלמידיו.
רסלינג
מאת: מורן גאם הכהן
תיאור: הספר שלפניכם עוקב אחר התפתחותו של חקר הקבלה בארץ, החל מהמחצית הראשונה של המאה ה-20, אשר בה נוסד וגובש בידי אחד ההוגים רבי ההשפעה של המאה ה-20, גרשֹם שלום, יחד עם תלמידיו באוניברסיטה העברית, דרך עליית מבקריהם – בראשם משה אידל ויהודה ליבס, בשלהי שנות ה-80 – ועד השנים האחרונות שבהן החלו לפעול תלמידיהם וחוקרים נוספים בני אותו דור. עניינו של הספר הוא בחינת המגמות והמניעים שעיצבו את מחקרם של חוקרי הקבלה לאורך השנים, המאבקים והפולמוסים שפרצו ביניהם והשפעתם על חקר הקבלה מראשיתו ועד ימינו; כל זאת באמצעות ניתוחן של שלוש הסוגיות המרכזיות בתחום: '"הזוהר", "קבלת אבולעפיה" ו"קבלת האר"י".
רסלינג
מאת: אורנה פילץ
תיאור: הלידה היא היסוד ההכרחי שבלעדיו לא ייתכן קיום אנושי. היהדות מעניקה חשיבות עצומה לפריון, להולדה, להמשך השושלת. לפיכך אפשר היה לצפות שהלידה תהפוך לאבן יסוד במחשבה היהודית, ושהנשים, הנושאות את ברכת הפריון בגופן, יזכו בשל כך למעמד מיוחד ולהוקרה. אלא שההפך הוא הנכון. בראשית ילדה מציע מהלך של תיקון. ראשית הוא מברר מה המקור לאותה תופעה מפתיעה של הדרת הלידה והיולדת מהסיפור, התפילה והטקס המסורתיים, ואז מצביע על המעיין המתגבר של מחשבה, פעולה ויצירה נשית סביב הלידה. חלקו הראשון של הספר, 'הכחשת הלידה במסורת היהודית', מציג מגוון טקסים וטקסטים מהמקורות, המעידים שדחיקת הלידה והיולדת לשוליים היא שיטתית ומגמתית. חלקו השני של הספר, 'מתקנות', מאגד חמישה-עשר מאמרים שכתבו נשים מתחומי דעת שונים, ביניהם שירה ואמנות, משפטים ומיילדות, פסיכולוגיה ורבנות. כל אחת מהכותבות מציעה הקשר ומשמעות ללידה, וכולן יחד מעניקות לה מעמד מרכזי בתודעה ובמעשים. בראשית ילדה שזור בסיפורי לידה ושירים שהם טיפה בים יצירת הנשים העכשווית, שבמרכזה חוויית הלידה.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: יואב ברזלי
תיאור: פירושי מדרש חכמים נכתבו בתחילת המאה השש-עשרה באיטליה, על ידי מחבר אנונימי, והם חלק קטן מתוך חיבור מקיף שנכתב על סדר פרשת השבוע. לאורך החיבור העתיק המחבר את המדרשים הקדומים השלמים, בראשית רבה ומדרשי ההלכה השלמים, כמעט ככתבם. יצירתו העצמאית הם הפירושים שנכתבו בעיקר על הפרשיות החסרות במדרשי ההלכה ולפיכך הם מצויים בשלושה חומשים בלבד, שמות, במדבר ודברים, ואף בהם לא בכל הפרשות. בעל החיבור משתדל לפרש את הפסוקים לפי פשוטם, אך נהג גם לשלב בתוכם דיונים עיוניים והרחבות פרשניות וחינוכיות. במהדורה זו נאספו, לראשונה מתוך כתבי היד, פירושי מדרש חכמים מעשרים ושבע הפרשיות שבן נכתבו וצורפו יחד על מנת להציג את דרכו הפרשנית של המחבר. למהדורה מצורף מבוא שמציג את הרקע לכתיבת הפירושים ודן בדרכי הכתיבה ובמאפייני הפרשנות של בעל הפירושים.
האיגוד העולמי למדעי היהדותהמכללה האקדמית הרצוג - רשות המחקר
מאת: עזרא קהלני
תיאור: מדרש אגדת בראשית הוא מדרש לספר בראשית, בעל מבנה ייחודי. הוא כולל עשרים ושמונה יחידות, שכל אחת מהן מורכבת משלושה פרקים: פרק תורה – על פסוק מבראשית; פרק נביאים – על פסוק מהנביאים ופרק כתובים – על פסוק מתהילים. חלוקה זו משקפת את קריאת התורה בשחרית של שבת, ההפטרה שלאחריה וקריאת פרקי כתובים במנחת השבת. מדרש זה מסתעף מן הספרות התנחומאית והוא נוצר כנראה במאה התשיעית בדרום איטליה. מהדורה ביקורתית זו מורכבת משני חלקים: החלק הראשון כולל מבוא מקיף על אודות עדי הנוסח של המדרש וענפיהם, מקורותיו, מבנהו המיוחד, האמצעים הספרותיים שבו והפולמוס האנטי נוצרי המשוקע בו. החלק השני כולל את נוסח הפנים של המדרש על מאתים וחמש פסקאותיו עם מנגנון חילופי הנוסח. לכל פסקה הוקדם מבוא נפרד המתייחס למבנה שלה, למקורותיה ולתכניה ולאחריו מובא ביאור שיטתי לפסקה.
האיגוד העולמי למדעי היהדותהמכללה האקדמית הרצוג - רשות המחקר
מאת: קלונימוס קלמיש ‬ שפירא
תיאור: ספר זה מביא את דרשותיו של ר' קלונימוס קלמיש שפירא, האדמו"ר מפיאסצנה, שנדרשו במהלך שנות השואה (ת"ש–תש"ב) בגטו ורשה,על פי כתב ידו אשר שמור במכון היהודי ההיסטורי בוורשה.
קובץ הדרשות נמסר ב'שנות הזעם', כלשונו של האדמו"ר, לארכיון המחתר־ תי 'עונג שבת' בראשותו של ד"ר עמנואל רינגלבלום, הוטמן בכד חלב ונמצא לאחר השואה.
כתב היד פוענח מחדש ויוצא כאן לאור באופן מדויק בתוספת מבוא, ציוני מקורות, הערות רבות ובהשוואה למהדורות קודמות.
האדמו"ר הגיה את דרשותיו מספר פעמים, מחק והוסיף, וצירף הערות בגוף הדרשות ובשולי הגיליון.
מהדורה זו עוקבת אחר השינויים הללו ומציגה את שכבותיהם השונות שנכתבו בזמנים שונים במהלך השואה.
האיגוד העולמי למדעי היהדותיד ושם - רשות הזכרון לשואה ולגבורההמכללה האקדמית הרצוג - רשות המחקר
מאת: אשר אלבו
תיאור: ספר זה מבקש לשאול מה מקומה של תופעת הייאוש בכתבי רבי נחמן מברסלב? באיזה אופן מוצג הייאוש הדתי ומה תפקידו בדרך שבה אדם דתי אמור לעבוד את אלוהים ולדבוק בו? מהן הסכנות הטמונות בפיתוי להתמסר לייאוש ומהן הדרכים להתגבר על הייאוש, כפי שמציעים ר' נחמן מברסלב ומפרשיו המודרניים? המחבר טוען שלמושג הייאוש בכתבי רבי נחמן יש משמעות קיומית-אקסיסטנציאלית שיש להבינה גם, אך לא רק, על רקע המשמעות המיסטית של תורתו. אישושה של השערה זו עשוי לתרום תרומה של ממש להבנת עולמו של ר' נחמן, להבנת הקשר של כתביו אל סוגיית הייאוש הדתי בכלל, כמו גם להבנת הסיבות לעניין המחודש שמתעורר בכתביו בדור האחרון. החלק הראשון של הספר עוסק בספר העיקרי של חסידות ברסלב, "ליקוטי מוהר"ן". כמו כן, חלק זה בוחן את הקשר בין תופעת הייאוש לבין מכלול כתביו של רבי נחמן, כפי שמובאים מפיו של תלמידו, ר' נתן, כמו למשל בספרים "חיי מוהר"ן" ו"שיחות הר"ן". כמו כן מוצג היחס בין תופעת הייאוש בכתביו של ר' נחמן לבין תופעות מקבילות בהגות הפילוסופית ובחיי הדת בכלל. בסיומו של החלק הראשון מוצגת קריאה בשני סיפורים של רבי נחמן שבהם תופעת הייאוש וההתמודדות איתה היא מרכזית. בחלקו השני של הספר המחבר בוחן את האופן שבו פיתחו תלמידיו ומפרשיו של ר' נחמן את מושג הייאוש ואת ההתמודדות איתו לאורך הדורות.
רסלינג
מאת: ישי מבורך
תיאור: ההנחה שמתוכה נכתב הספר הנוכחי היא שלא קיים מצב תיאולוגי ללא פתולוגיה שקשורה בו – "פת(יא)ולוגיה". הסובייקט הדתי הוא מי שמוכן לחיות את הסדקים במציאות הדתית ולראות את הסדקים הללו עצמם כמופע של התיאולוגי. משימתו, אם כן, תהיה "לנצֵח" את הפת(יא)ולוגיה; ניצחון שאינו מנסה למצוא פתרון לחולי, אלא מקנה נכונות להיאבקות עמו. זהו סובייקט-נמען שנוכח בקצה האיווי, החֶסר והנוירוזה של האלוהי, כל זאת על ידי כך שהוא, בלשונו של לאקאן, אינו מוותר על האיווי ולוקח אחריות על הלא-מודע שלו. היהודי של הקצה הוא חלק שני מטרילוגיה תיאולוגית אשר עוסקת ב"אמונה שלאחר שנות התוהו" – קדם לו הספר "תיאולוגיה של חסֶר". למרות שמדובר בטרילוגיה, החלק הנוכחי יכול להיקרא באופן עצמאי ללא צורך במבואות מזה אשר קדם לו. פרקי הספר נבנים תוך כדי קריאה מעמיקה במקראות, במדרשי חז"ל, בהלכותיו של הרמב"ם ובתורותיהם של מורי היהדות והוגיה – למשל רבי נחמן מברסלב, רבי צדוק הכהן מלובלין ופרנץ רוזנצווייג – ובאמצעותם הקורא מזומן להשתתף באנליזה שחודרת אל תוך המסורת היהודית והאות, אשר אנו, כבני המרחב המקראי הארץ-ישראלי וכבני ברית, נושאים על בשרנו ובהליכות חיינו. אנליזה זו נתרמת ומועצמת על ידי עיון והתפלמסות עם דברי מבשר הנצרות, פאולוס, ועל ידי אזכור השוואתי לצורת ההתגלות שמניח נביא האסלאם, מוחמד, בקוראן. דווקא מתוך התפיסה שלהם כמבטאים את דרכיו של האלוהי בעולם, הם מאפשרים לעמוד על הממשות התיאולוגית שעליה נסבה המסורת היהודית. ההצטרפות של כל אלו יחדיו היא מבוא שמוליך אל תיאולוגיה של אי-הלימה.
רסלינג
מאת: שולמית קיציס
תיאור: הספר דמות דיוקנו הוא סיכומו של מחקר מרתק המתאר את מערכת היחסים בין רבנים בציונות הדתית לבניהם ובנותיהם. מערכת יחסים מורכבת זו מסופרת מבעד לעיניו של דור הילדים. עשרות ראיונות עומק עם ילדיהם של רבנים בכירים בציונות הדתית מהווים את הבסיס לדמות דיוקנו. קולותיהם של נשים וגברים אלו, המתארים באופן חשוף את חוויותיהם, מקבלים בעבודתה של המחברת פרשנות מעמיקה ורבת-פנים. מערכת יחסיהם של בני הרבנים עם אבותיהם נדונה בספר מתוך פרספקטיבה של חיי היומיום, והיא נוגעת בשאלת היחס אל גופו של האב הרב, הגיאוגרפיה של הבית, מקצבים של נוכחות האב והיעדרו, ומשמעות חדירתם המתמדת של זרים הפולשים אל ביתו הציבורי של הרב. הספר מתאר את תשוקתם של הבנים והבנות לקשר עם האב, למרות הקושי הכרוך בכך, ואת השימוש שהם עושים בדרכים שונות כדי למצוא פרצות ולהגיע אל האב. כמו כן, ספר זה עוסק בשאלת המרידה של בני הרבנים באבותיהם אל מול הרצון להמשכה. בניגוד למה שניתן היה לחשוב, הספר מתאר את מאמציהם של הילדים להמשיך את מסורת האב כמאפיין מובהק של בני רבנים. מאמץ זה נעשה באמצעים מגוונים, והוא מופיע כתשוקות סמויות וגלויות בחיי הבנים. כל אלה מתוארים בספר על רקע התהליכים ההיסטוריים שעברו על הציונות הדתית – מראשית שנות המדינה ועד השנים האחרונות.
רסלינג
מאת: יעקב בן–טולילה
תיאור: הקהילה היהודית של טיטואן נוסדה בידי מגורשים שבאו מספרד. בשנת 1860 כבשו הספרדים את העיר ועזבו אותה כעבור שנתיים. הם שבו אליה ב-1912, עם כינון משטר החסות הספרדי על צפון מרוקו, שנמשך עד 1956, שעה שזכתה מרוקו בעצמאות. יום כניסתם הראשונה של חיילי ספרד בשערי טיטואן מסמל מפנה בחיי היהודים בעיר. ב-1987 הייתה טיטואן כמעט ריקה מיהודים, בעקבות גל הגירה לישראל ולארצות אחרות שהתעצם אחרי עצמאות מרוקו. בקיץ אותה שנה, במסגרת סיור מחקרי, ביקר יעקב בן-טולילה בטיטואן. שם נתוודע לפנקס של החברה קדישא, שתועדו בו נפטרי הקהילה במשך קרוב למאה שנה. בחיבור זה המחבר מביא את תיאור הפנקס, את הרקע ההיסטורי, הסוציולוגי והתרבותי של הקהילה בתקופת ניהולו, תובנות שעלו מניתוח דרכי הרישום בו, ולבסוף את רשימת הנפטרים המלאה. מבעד לכל אלה ניבטת קהילת טיטואן בצבת תהליכים של נסיגה בהוויתה היהודית ושל כיבושי המודרנה בהשפעה ספרדית.
יד יצחק בן-צבי
מאת: יעל מהל
תיאור: הספר מציג לפני הקוראים פתגמים והקשריהם מפי יהודי בוכרה, שתועדו באוזבקיסטן ובישראל. הפתגמים מתורגמים לעברית ומובאים בליווי תעתיק המאפשר התרשמות מקולם המקורי. הספר עוסק בתפקידים החברתיים של הפתגם וביחסי הגומלין של עם סביבתו בהשפעת שינויים פוליטיים, חברתיים ותרבותיים ולנוכח תהליכי הגירה וקליטה בסביבה חדשה. החידוש המובא בספר הוא מחקר של פתגמי יהודי בוכרה המבוסס על עבודות שדה שתיעדו 255 פתגמים והקשריהם מן המסורת שבעל פה של בני הקהילה הבוכרית החיים באוזבקיסטן ובישראל, בטג'יקית-יהודית במשלבים שונים. בחלקם ניכרת זיקה למקורות עבריים כתזכורת ללכידותו של עם ישראל על פזורותיו השונות. הלשון הציורית, לצד האמצעים הספרותיים האחרים המעצבים את הפתגמים, היא ביטוי ססגוני ושנון למסרים אוניברסליים ולרקע התרבותי ממנו קורצו הפתגמים. הצגת מבחר הפתגמים בספר וניתוחם מהיבטים שונים, מדגימה היטב את כוחו של הפתגם כמרכיב בשיח החברתי. תיעוד אוצר יקר ערך זה תורם לחקר תרבות הקבוצה האתנית כחוליה חשובה בתרבות היהודית והישראלית, המשפיעה מטובה על סביבתה.
יד יצחק בן-צבי
מאת: אליסף תל-אור
תיאור: תלמוד שנוי במחלוקת עוסק בשאלות מרכזיות העומדות בלבו של הקיום האנושי בכלל והקיום היהודי בפרט: המתח בין אוטונומיה לציות לסמכות, היחס בין הגוף לנפש, בין הרוח ליצר; המתח בין הרב-גוניות והלכידות, המחלוקת והאחדות; היחס בין הפרשנות והטקסט ועוד. כל אחת מהשאלות מוצגת באמצעות קריאה של סוגיה תלמודית המופיעה בצורה כמעט זהה בשני התלמודים: הבבלי והירושלמי. אולם חידושו של הספר אינו מסתכם בסוגיה כזו או אחרת שבה הוא עוסק, אלא בשאלה מה מקומו, תפקידו ותרומתו האפשרית של התלמוד לחיינו במאה ה-21? האם בכוחו של התלמוד לתרום דבר מה גם לאלו שהסירו את סמכותו מעליהם? האם אפשר למצוא בתלמוד מזור לרוח האדם באשר הוא אדם? האם יש לתלמוד בשורה שהוא נושא עבור חיי הקהילה והחברה בישראל בימינו? התשובה העומדת ביסודו של ספר זה לשאלות אלו היא שבכוחו של התלמוד – דווקא בשקלא וטריא ההלכתי שבו, ולא רק במקורות האגדתיים – לתרום תרומה משמעותית לאדם ולחברה, אך כל זאת בתנאי שאנו קוראים את התלמוד באופן כזה שיאפשר לו לתרום את תרומתו זו. בעקבות ה"קריאות התלמודיות" של עמנואל לוינס מוצגת בספר קריאה חדשה בתלמוד. דרך זו חולקת ומתפלמסת עם דרכי הקריאה המתקיימות בישיבות, באקדמיה או בבתי המדרש להתחדשות יהודית, אך גם קשובה להן ומאמצת מכל אחת מהדרכים רכיבים אחדים אשר מאפשרים בתורם את הקריאה החדשה המוצעת כאן.
רסלינג
מאת: בנימין איש שלום
תיאור: כמה מהשאלות החמורות המטלטלות מזה שנים את החברה הישראלית – שאלות דת ומדינה, חרדיות וציונות דתית, חילון והדתה, רוחניות, משיחיות ופוליטיקה, שאלות של זהות וערכים, קנאות וסובלנות דתית, הלכה וחירות אישית, דת וחופש יצירה – נקשרות לא אחת בדמותו, בפועלו ובהגותו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק(1865-1935) , הרב הראשי הראשון לארץ ישראל. הרב קוק היה אחד מגדולי אנשי הרוח במאה ה-20: גדול בתורה, בהלכה, בהגות וביצירה ספרותית, ובה בעת – לצד א.ד. גורדון, ברל כצנלסון, ביאליק, ברנר ואחרים – אחד מאישיה המרתקים של העלייה השנייה. במחקר מקורי ופורץ דרך מציע בנימין איש שלום פרשנות שיטתית, מאתגרת ומערערת מוסכמות המעמידה את הרב קוק בשורה אחת עם גדולי ההוגים בעולם המערבי. המחבר מבקש לתרום להבנת עולמו הרוחני של הרב קוק, תפיסתו את טבע האדם, מהות הדת ומשמעות הלאומיות. הוא מנסה לברר מה היו מניעיו האמתיים, העמוקים, של הרב קוק; האם שיערו מקורביו, תלמידיו וחסידיו את ממדי המהפכה הטמונה בכתביו? האמנם יש ממשיכים לדרכו? מהי הבשורה הרוחנית והאינטלקטואלית הגדולה המקופלת ביצירתו, בשורה אשר יש בה כדי לעצב לא רק אומה, כי אם גם חזון יהודי ואנושי כה עשיר, רחב ועמוק עד שיש בכוחו לחולל מציאות יהודית ואנושית אחרת. ובכלל, האם לא הוחמצה הבשורה? איש שלום מבקש לפתוח צוהר לממד זה בהגותו: לגעת ברוח הגדולה, להתבשם משאיפת החירות, לחוות את חבלי היצירה המקורית בעושרה ובייסוריה, לפענח את החידה והמסתורין האופפים את כתביו.
רסלינג
מאת: ציונה גרוסמרק
תיאור: ספרה של ציונה גרוסמרק, אגדת המסעות, דן בסיפורי מסע בספרות חז"ל. כסוגה ספרותית צמחו סיפורים אלה ממסורות בעל פה שסופרו לאורך דרכי המסחר של העולם העתיק. נוסעים ששבו ממסעותיהם נהגו לספר על אודות החוויות שחוו, או שאימצו לעצמם סיפורים ששמעו מאחרים בהיותם בדרכים וסיפרו אותם כשהם הופכים את עצמם לגיבורי ההרפתקה. כדי להעביר את עוצמת החוויה נהגו לעיתים להגזים. סיפורי מסע חצו גבולות גיאוגרפיים וכרונולוגיים, וכדרכן של מסורות אוראליות השתנו תדיר. סיפורי המסע השתלבו ביצירות כתובות בספרות העולם. כאלה הם סיפורי המסע שמצאו את דרכם אל עולמם של חכמים והם משוקעים בספרות חז"ל. אגדת המסעות מתמקד בסיפורים אלה, תוך כדי התחקות אחר המוטיבים העממיים-אוניברסליים בהם המשקפים מגוון תרבויות שהשפיעו על יהודי תקופת המשנה והתלמוד, לצד בחינת הקשריהם לעולמם של חכמים.
רסלינג
מאת: יוסף דוב הלוי סולוביצ'יק
תיאור: פורים וחנוכה ניצבים בנקודת המפגש שבין ההיסטוריה, בין העשייה האנושית לבין השגחה הא-להית, בין כובד הראש לבין החגיגה שופעת העליצות. ממגילת אסתר שואב הרב סולוביצ'יק תובנות באשר למצב האנושי ובאשר ליחסיו של הקב"ה עם עמו ישראל. הוא נופח רוח חיים בדמויות המגילה באמצעות שימוש במדרש הקלאסי, באנלוגיות היסטוריות, בהבנה עמוקה של הטבע האנושי ובהאזנה רגישה לדקויות טקסטואליות. המכנה המשותף העומד בבסיס רעיונותיו על אודות פורים הוא אופיו האוניברסלי והעכשווי של הסיפור. גם מסיפור חנוכה שואב הרב סולוביצ'יק לקחים כלליים. מן העובדה שגזירות היוונים כוונו כנגד קיום המצוות, אנו למדים כי ימי החנוכה מציינים את ניצחונו הרוחני של עם ישראל. הבנה זו מספקת את המפתח להסברת מאפייניו המיוחדים של החג. יתר על כן, הרב מראה כיצד משמש מאבקם הרוחני של החשמונאים אב-טיפוס למאבקם של דורות רבים להגשמה עצמית יהודית.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: יוסף דוב הלוי סולוביצ'יק
תיאור: ספר זה מעצב תגובה יהודית - במישורי השכל, הרגש והמעשה - לתופעות הסבל, המשבר והמוות. דיונו של המחבר בהלכות אבלות מתמקד ביחס שבין מעשיו החיצוניים של האבל לבין עולמו הפנימי. ניתוח הלכתי חודר מתמזג בדפים אלה עם שרטוט עדין ורב-עוצמה של דיוקנו הפילוסופי והפסיכולוגי של האדם הנתון בייאוש ובמצוקה.

הרב סולוביצ'יק מדגיש שהדרישות ההלכתיות שעניינן באבלות ובהספד מבוססות על הכרה בייחודו של כל אדם, שכן רק הכרה זו מאפשרת הערכה נכונה של אותו אובדן שאין לו תחליף. לימוד גישתה של היהדות כלפי המצב האנושי עשוי לעורר את רגישותו של הלומד לצורך לעמוד על משמעות קיומו, להעריך את ייעודו האישי ואף לחתור להגשמתו. דרך תובנות אלו ואחרות, עשוי עצם לימוד הנושאים שבמסות אלו להיעשות למעשה בונה, מזכך ואף גואל.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: יוסף דוב הלוי סולוביצ'יק
תיאור: בעוד שאר כרכי סדרת "מאוצר הרב" מציגים את הרב סולוביצ'יק כהוגה דעות, כלמדן וכדרשן, מציג כרך זה פן אחר של דמותו – היותו מנהיג ומורה דרך רב השפעה, ממעצבי דמותה ודרכה של היהדות האורתודוכסית המודרנית.

הספר כולל מבחר של למעלה משבעים מכתבים, תזכירים וראיונות. לפני כל אחד מובא מבוא קצר שמטרתו להבהיר את רקעו ואת הקשרו ההיסטורי.

הכרך עוסק במגוון נושאים: מדיניות ציבורית, חינוך, חיי בית הכנסת, הקהילה היהודית, ציונות דתית ומדינת ישראל, יחסים בין-דתיים, ותובנות תורניות, פילוסופיות ואישיות. בספר זה מוצאת הגותו של הרב סולוביצ'יק ביטוי מעשי כשהיא מיושמת בקשר לבעיות הבוערות של השעה. בהלכה ישנה מסרים עבור ציבורים מגוונים, והרב סולוביצ'יק מגדיר ומעביר מסרים אלו בכישרון נדיר. בספר זה מדגים הרב סולוביצ'יק במיוחד את אחד מאבני הפינה של משנתו, עצמאותה של ההלכה, ומראה כיצד יש בכוחה של ההלכה לעצב לא רק דרך חיים אלא גם תפיסת חיים.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: יוסף דוב הלוי סולוביצ'יק
תיאור: ספר זה מתמקד במערכות היחסים בתוך המשפחה – בין בני הזוג ובין הורים לילדים. לדעת הרב סולוביצ'יק, פיתוח מערכות הולמות של יחסים משפחתיים הוא דבר נחוץ לשם "גאולת האדם", לא רק בשל חשיבותן של מערכות יחסים אלו, אלא גם משום שבאמצעותן לומד האדם "כיצד לאהוב, לירֹא ולעבוד את הא-להים".

תובנות הספר מושרשות בתיאוריה על האישיות האנושית, היא "תורת האדם", היונקת הן מהתעמקותו של הרב סולוביצ'יק בתנ"ך, בתלמוד, במדרש ובספרות ההלכה, והן מהתמצאותו המקיפה בפילוסופיה ובספרות הכללית. גישתו מציגה אמונה עמוקה ברלוונטיות הנצחית והאוניברסלית של התורה, ומלמדת על ביטחונו המוחלט בהלכה ובכוחה לשקף אמיתות עמוקות על אודות האדם בעומדו בפני קונו, ביחסיו עם סביבתו ובינו לבין עצמו.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: מיכה קליין
תיאור: על הספר "אבן השתייה": לימוד התלמוד מנקודת ראותו של איש מדעי כדור הארץ מעלה שאלות על זיהוי והבנה של מושגים מתחום הגאולוגיה המוזכרים בתלמודים ובמדרשי חז"ל. "אבן שואבת", "כלי אבן", "זכוכית לבנה", "שיש", "מלח סדומית", "אבנים מפולמות", "אבני אלגביש", "בול של מלח", "אבנים שמתחוטטות על בעליהן" ועוד מוזכרים בתלמוד, וכדי להבינם חייבים להכיר במעט את הליתולוגיה (תחום במדע הגאולוגיה העוסק במסלע). הספר כולל פרקים שבהם כל שם פרק הוא מובאה מהתלמוד ואז עיסוק בהבנת המובאה. כל אחד מפרקי הספר כתוב כיחידה בפני עצמה, ומכאן הקורא אינו מחויב לקרוא ברצף את פרקי הספר.
שאנן : המכללה האקדמית הדתית לחינוך - הוצאה לאור
מאת: אלן מיטלמן
תיאור: "לֹא יָסוּר שֵׁבֶט מִיהוּדָה וּמְחֹקֵק מִבֵּין רַגְלָיו", מברך יעקב לפני מותו את בנו יהודה, וצופה עתיד שבו יהפכו צאצאיו של הבן הזה למנהיגיו הפוליטיים של עם ישראל. המלוכה המקראית, שבה התגשמה הבטחתו של יעקב, היא נחלת העבר הרחוק, אבל הפוליטיקה מעולם לא הפסיקה להעסיק את היהודים. גם לאחר שאיבדו את ריבונותם, הם הוסיפו לדון בה ולהתחבט בדילמות הנובעות ממנה לאורך מאות שנים, תוך שהם מתמודדים עם הנסיבות ההיסטוריות המשתנות ועם מציאויות פוליטיות חדשות לאורם של הציוויים העתיקים והכלים הפרשניים שהעמידה להם המסורת. מחקרו של אלן מיטלמן, לא יסור שבט מיהודה, בוחן כמה מן הבעיות המרכזיות של הפילוסופיה הפוליטית – לדוגמה, שאלות הנוגעות לזכויות, לחובות ולטובת הכלל – מנקודת מבטה של ההגות היהודית. בד בבד, הוא גם מנתח מושגי מפתח בעולמה של היהדות – כמו ברית ומסורת – מבעד לפריזמה של הפילוסופיה הפוליטית. הודות לחריפותו האינטלקטואלית של מיטלמן, לסגנונו הבהיר ולשימושו המרשים במקורות תורניים, בספרות תיאורטית ובמחקרים מודרניים, לא יסור שבט מיהודה תורם תרומה שלא תסולא בפז להבנת המחשבה הפוליטית היהודית לגווניה ולקידום הדיון בה.
הוצאת שלם
מאת: אבי שגיא
תיאור: האם היהודי הוא ישראלי; בשר ודם, או שמא היהודי אינו אלא הסובייקט המופשט של אידיאות; עם המכוּנן אך ורק על-ידי “הספר”, מעין רוח רפאים ללא קיום ממשי? האם מולדתו היא ארץ ישראל, כברת ארץ ממשית שאליה הוא משתוקק, או שמולדתו של היהודי היא ארון הספרים שאין לו עגינה במקום ריאלי אלא בתודעה שבלב? שאלות יסודיות אלה מסרבות להיעלם מהשיח היהודי כבר מאות בשנים; התשובות להן יוצרות מעין שני עמים יהודיים שונים, ההולכים ומתרחקים זה מזה עד כדי אובדן הדמיון המשפחתי ביניהם: חלק אחד מעוגן בקיום הממשי ובמרחב מקומי, וחלק אחר מכונן על-ידי ספריה ומערך אידיאות. הספר עם מולדת וספר, הוא ניסיון ראשון להתמודדות מקיפה עם שאלה זו. הוא בוחן את רגע לידת הרעיון ההופך את הקיום היהודי ואת המולדת הממשיים לקיום רוחני המנותק מהממשות הריאלית. טענת הספר היא שאידיאות אלה התפתחו כתגובה להגותו של הפילוסוף פרידריך הֶגֶל, שאפיין את היהודי כרוח רפאים שנותק מההיסטוריה הממשית. אינטלקטואלים יהודים רבים אישרו את הניתוח שהציע הגל, אבל טענו כי דווקא מה שהגל שלל – ראוי להוקרה: העם היהודי הוא עם הנצח, כי הוא עם המכונן על-ידי הרוח, ומולדתו היא הספר. הספר מנתח באופן ביקורתי את מכלול הרעיונות שצמחו בהקשר זה. שיאו של הספר מצוי בטענה שהציונות היא התמודדות חזיתית עם הרחנתו המוחלטת של העם היהודי. הציונות בשלל גילויה היא תביעה לשיבה אל הקיום היהודי הממשי, חזרה לחיי בשר ודם הנטועים במקומות. חיים אנושיים קונקרטיים הם ערש לידת האידיאות, ולא הניתוק מהם. הספר מראה כי המהפכה הציונית היא שיבה אל תפיסות היסוד של המסורת היהודית עתיקת היומין, שצירפה את הרוחני לממשי, ושללה את החריגה מהממשי. הספר מציב תפיסה המשלבת עבר בהווה והווה בעבר, ומצביעה על המשמעות הקיומית של חיים יהודיים, המחייבים את מכלול הקיום הממשי.
כרמל
מאת: יצחק דהן
תיאור: גלי ההגירה מהמזרח למערב שאפיינו את המאה ה־20, הכרזת העצמאות של מרוקו, ההתעוררות הלאומית הערבית, הקמת מדינת ישראל, הסכסוך הישראלי-ערבי והמלחמות עם המדינות הערביות במחצית השנייה של המאה ה-20 – כל אלה הביאו לסופה של הקהילה היהודית במרוקו. אולם בשונה מקהילות יהודיות רבות בעולם המוסלמי, תהליך הניתוק ממרוקו נמשך קרוב ל-40 שנה, עובדה המעידה על הקשר המיוחד שהיה לקהילה זו הן עם יושבי הארץ המוסלמים והן עם בית המלוכה. קשר זה נמשך עד היום (2022) בארץ היעד החדשה. סוציולוגים והיסטוריונים רבים חקרו את עלייתם של 250,000 יהודי מרוקו שעלו לישראל במחצית השנייה של המאה ה־20, אולם על הגירתם של 100,000 יהודי מרוקו לארצות המערב נכתב מעט. ספרו של יצחק דהן מציע מסע אינטלקטואלי העוקב אחר יהודים ממרוקו אשר לאחר אלף שנות חיים במדינה זו, קמו במחצית השנייה של המאה ה-20 ונפרדו מערש לידתם: מקנס, פאס, מרקש וקזבלנקה. הם היגרו לפריז, לונדון, ז'נבה, מונטריאול וניו יורק, כמו גם למקומות אחרים, לא-נודעים מבחינתם, אשר שפתם ותרבותם שונות מזו שגדלו עליה. המחבר מציג את ארצות ההגירה, דוברות הצרפתית והאנגלית, וכן את מאפייניהן הייחודיים בתחומי החברה, התרבות והכלכלה, לצד הצגת פסיפס של אנשים וקהילות בעלי גיוון מרתק הנגזר מהשפעות מקומיות. ההיכרות מקרוב של קהילה זו, על תרבותה ומורשתה, הקלה על המחבר את כניסתו לשדה המחקר. כך התאפשר לו להתמקד הן בחקר הקהילות החדשות שיצרו המהגרים בארצות המערב והן בחקר הדרכים שבהן חיזקו המהגרים את זהותם הקולקטיבית על מרכיביה השונים.
רסלינג
מאת: מרטין בובר
תיאור: לא מעט ביוגרפיות חשובות מרחיבות דעת ומשכילות נכתבו על אודות איש הרוח והפילוסוף מרטין בובר – הוגה עז רושם, שהדי הגותו, אמרותיו וכתביו אוחזים בנו גם היום למעלה מחצי מאה לאחר מותו. יחד עם זאת, כל הביוגרפיות יחדיו, חשובות ומעמיקות כפי שהן, אינן משתוות בעוצמתן הספרותית לספרון זה, שניתן לראות בו מעין אוטוביוגרפיה מזוקקת הכתובה בצורה של פרגמנטים קצרים.
נהר ספרים
מאת: מנחם רצון
תיאור: בתקופה האחרונה גוברת ההתעניינות באברהם אבן עזרא (1164-1089), מגדולי פרשני המקרא ומחשובי ההוגים היהודים בימי הביניים. ספר זה בוחן את העקרונות המדיניים והחברתיים בהגותו של ראב"ע. באופן הזה הוא מהווה השלמה חשובה לשורת מחקרים שהתפרסמו על ראב"ע אשר בוחנים את הגותו הפילוסופית, את מפעל הפרשנות שלו לספרי המקרא, את כתביו האסטרולוגיים ואת עבודתו בשדה הדקדוק. בספרו של מנחם רצון נרקמת לראשונה תמונה מקיפה של השקפת עולמו החברתית והמדינית של ראב"ע, תוך כדי התייחסות למגוון יצירותיו: פרשנות המקרא, חיבוריו המדעיים ואף שיריו. מניתוח כתביו נפרשת לעיני הקורא עמדתו התיאוקרטית של ראב"ע, אשר לפיה האל הוא "המלך באמת". מעקרון יסוד זה נגזרת עמדתו המדינית האנטי-מלוכנית, כמו גם שלילתו החריפה של ראב"ע כל שעבוד של אדם לאדם אחר. אהבת החירות והכמיהה לצדק חברתי עוברות כחוט השני בהגותו. עמדתו ההומנית, אשר מתבטאת בהדגשתו החוזרת את החובה לסייע לכל החלשים בחברה, אלה שמזלם לא שפר עליהם, נקשרת למרכזיות האסטרולוגיה בהשקפת עולמו. הוא מסביר שהמסגרת המדינית והנהגתה הן האמצעי שאמור להגן על האדם מההשפעות האסטרולוגיות השליליות. ראב"ע חוזר ומדגיש שרק חברה מוסרית וצודקת בהנהגת אנשים חכמים תוכל לשרוד. המנהיגים החכמים, כמו הנביא והכהן, נתפסים כאחראים על רמתה המוסרית והשכלית של הקהילה, והם אמורים להנהיג את ההמון כמו פיקח את העיוור. גם חוקי התורה והפולחן במקדש מתפרשים על ידי ראב"ע כאמצעי הגנה מהגזרות האסטרולוגיות, שכן חוקי התורה מיישרים את לבו של האדם מבחינה מוסרית ושכלית ובכך מהווים תנאי חשוב למימוש תכליתו של האדם.
רסלינג
מאת: דב שוורץ, גילה פריבור
תיאור: הכרך מוקדש לזכרו של ביבליוגרף חשוב, ר' שמואל אשכנזי, והוא כולל שורה של מחקרים בתולדות הספר העברי לדורותיו. שלושת המאמרים הפותחים את הקובץ מוקדשים לחקר פעלו של אשכנזי, בדגש מיוחד על סוגות הפרשנות והמוסר (גריס, שוורץ וסטל). ארבעה מאמרים מציגים מהדורות וטקסטים לחיבורים מתוך היצירה היהודית בימי הביניים (שוורץ ושלוסברג, עמנואל, גורפינקל וקאפח). שני מאמרים נוספים עוסקים בטקסטים מן העת החדשה (חבר־חיבובסקי ופרוידנטל). חותמים את הספר שני מאמרים העוסקים ביצירה הספרותית במאה העשרים (בינדיגר ורובין), ומאמר העוסק בתרבות הקריאה בציבור החרדי (פריבור ולפון־קנדלשטיין).
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: אבישר הר-שפי
תיאור: "הספר 'הסיפור הפועל , עיונים חדשים בסיפור החסידי' מעלה תמונה מחקרית חדשה על הסיפורת החסידית. שאלת ראשיתו ומקורותיו של הסיפור החסידי, סוגותיו השונות, מקומו ותפקידו בתנועה החסידית, נידונים בספר באופן מקיף המשלים מרכיב חשוב שהיה חסר במחקר החסידות העכשווי. התובנות המרתקות שעולות בספר על כוחו הפועל של הסיפור, חשיבותן רבה לא רק לחקר החסידות אלא גם לחקר התרבות האנושית, שהדיבור הנרטיבי ממלא בה תפקיד כה מרכזי". (פרופ' צבי מרק)
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: דב שוורץ
תיאור: ספר זה, הרביעי במניין הכרכים פרי עטו של פרופ' דב שוורץ העוסקים בהגותו של הרב סולובייצ'יק, מוקדש בעיקר ליצירתו משלהי שנות השישים של המאה שעברה. מבחינת השיטה הייתה הגותו בשנים אלה פתוחה, ומאמריו ודרשותיו מסתמכים על גישות שונות. מבחינת התכנים מיתן הרי"ד את תפיסת ההתבודדות שלו, והקדיש תשומת לב לקהילה המקראית ולקהילה המודרנית. דמותו של הרב סולובייצ'יק הוארה לא מעט בזכות החיבורים שיצאו לאחר פטירתו, והספר עוסק בתרומה של חיבורים אלה להבנת הממד ההגותי שלו. כקודמיו, אף הדיון בכרך זה מציע קריאה שיטתית בכתיבתו של הרב סולובייצ'יק, ובוחן את מקורותיה הפילוסופיים והפסיכולוגיים.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: אוריאל סימון
תיאור: על חיי המעשה של ר' אברהם אבן עזרא שרדו ידיעות מעטות מאוד, ועל כן אי אפשר לכתוב ביוגרפיה שלו. לעומת זאת, יש בכתביו שהגיעו לידינו מידע רב על חיי הרוח שלו, המאפשר להרכיב דיוקן אינטלקטואלי. מידע זה מספק לנו גם תשובות לשאלות נוספות, כגון: מהו איש אשכולות ספרדי? מדוע לא עלה ראב"ע לארץ־ישראל? מדוע עזב את ספרד? מהן שלוש המתכונות של פירושיו לתורה? בנוסף, נידונים בספר המתחים שבין עקרון שוויון הדורות לבין יתרון חכמת חז"ל, בין נאמנותיות לבין ביקורתיות במחשבת אבן עזרא, כמו גם דיון בנושא שלילת החושניות ודחיית הנשים של אבן עזרא.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: ברכה אליצור
תיאור: "דיוקן בשביל הדורות" עוקב אחר קבוצה של דמויות מקראיות, שזכו לעיצוב מחודש במסורות מימי בית שני, המשנה והתלמוד. השאלה המסקרנת העומדת בבסיסו של המחקר היא מהו הגורם לתנודות באופי פרשנות מעשיהם, לעיתים דמות המוצגת במקרא באופן שלילי, נצבת במלוא פארה בספרות המאוחרת, ולהפך: דמות מקראית חיובית עטופה בביקורת המפקפקת בטוהר מעשיה.

המעקב אחר אופי התגבשות המסורות על דמויות מקראיות פותח צוהר רחב לחשיפת שלבי התפתחות נסתרים של תקופות היצירה, ומאפשר לשרטט אפיונים חברתיים, דתיים ופולמוסיים שלעיתים הוסוו בסוגות ההלכתיות והאגדיות, או שהוצגו מנקודות מבט חד ממדיות. חשיפות אלו מאפשרות הבנה מעמיקה ושלמה יותר של המסורות השונות.

בספר שלפנינו, הדמויות המקראיות הן אמנם אבני בניין, אולם עיקר עיסוקו הוא בהעמקת ההכרות עם מי שבחר לעסוק בהן, ולייחס להן מניעים ומעשים שאינם נצמדים למתואר בפסוקים. ככל שהמרחק בין הדמות המקורית לדמות בלבושה החדש הוא גדול יותר, כן נדרשת הבנת מניעיו של הדורש, הכרת סביבתו התרבותית־חברתית ולעיתים אף הביוגרפית.

הספר מחולק לארבעה שערים, העוסקים באתגרי חיי היהודים בדורות שמבית שני ועד לתקופת התלמוד: ישראל ושכניו הנכרים, ייחוס וגדולה בתורה, הנהגה, מעמד הנשים. בכל חלק נבחרו אבות טיפוס מקראיים שהיוו בסיס להבעת עמדותיהם של הדרשנים בכל אחד מהתחומים. הערכת אב הטיפוס לחיוב או לשלילה, התכונות שיוחסו לו, והחירות שנטל הדרשן בפרשנות מעשיו בשונה מהמתואר במקרא, הן רסיסי המידע שבאמצעותם ניתן לעמוד על השקפותיהם המגוונות של יוצרי המסורות והדרשות.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: חנוך בן פזי
תיאור: ספרו של חנוך בן-פזי מבקש להעניק משמעות מוסרית למעשה הפרשנות. הוא עוקב אחר תורת הפרשנות של עמנואל לוינס ומציע לראות את היחס שבין בני אדם לספרים כאחד האופנים שבהם הקיום האנושי בא לידי ביטוי, כזה המאפשר לאדם לחיות חיים ראויים ומוסריים. העיון במשמעותו של הספר ובמשמעותה של הקריאה הוא האתגר העומד ביסודו של חיבור זה. ספר זה יכול לשמש צוהר לעולמה המרתק והעשיר של ההרמנויטיקה, כמו גם לשמש מדריך לעולמו של עמנואל לוינס אשר מחבר בין שני עולמות – העולם הפילוסופי והעולם התלמודי, כלומר מעמיד את האפשרות להתבונן בעין פילוסופית בחכמה היהודית ובספרות התלמודית שעיצבה אותה, לצד האפשרות להוסיף בעולם הפילוסופי את המחשבה הייחודית של התלמוד. הספר מציע לקוראיו מבט מחודש ומרענן על הכינוי עם-הספר, ועל אודות מקומם של הספרים בתרבות היהודית שהוקסמה ועדיין נפעמת מהממד הקיומי האנושי שמתקיים בספר. המשמעות המוסרית של פעולת הפרשנות היא האתגר שמעסיק את החיבור הנוכחי. הכוונה אינה רק לעצם הזכות של האדם לפרש, וגם לא לחשיבותה של הפרשנות בהיותה מתווכת ספר ביחס לקורא חדש, אלא באשר לאופיה המיוחד של הפרשנות כחלק משדה האתיקה. לרצות לפרש משמעו לתת כבוד לאדם אשר לו אתה מקשיב, משמעו להעריך את הטקסט שאתה קורא, משמעו גם לרצות לחלוק את ההבנה שלך עם החברה הסובבת אותך. תורת הפרשנות כפי שמוצגת כאן אינה שיח מנוכר של חוקרים על דרכי הידע ועל דרכי המחקר המדעי, שכן יש משמעות מוסרית למעשה הפרשנות, ויש אחריות מוסרית לאופן שבו אדם מפרש טקסט. ומכאן שחיבור זה תובע מקוראיו לשאת באחריות לפרשנותם: במחקר, באמנות, בספרות, בהלכה ובמדע.
רסלינג
מאת: גלעד ששון
תיאור: שלמה המלך הוא מהדמויות המורכבות והמעניינות במקרא, בעיקר לאור המפנה החד שלו ושל מלכותו משיא לשפל. שלמה החל כמלך חכם ועשיר שבנה את בית המקדש, אבל סיים את חייו בשיתוף פעולה עם העבודה הזרה של נשותיו הנוכריות הרבות בשעה שממלכתו נחלשה. מורכבות זו ריתקה גם את חז"ל, והוא קיבל התייחסות נרחבת ביצירותיהם. בספר הזה נאספו המקורות התלמודיים והמדרשיים שעוסקים בשלמה על פי נושאים מרכזיים בביוגרפיה שלו: חכמתו, ספריו, בניית בית המקדש, נישואיו לבת פרעה, חטאיו וקשריו עם שדים.

ניתוח המקורות האלה חושף את עמדות חז"ל בכמה סוגיות: חכמת התורה לעומת החכמה ההלניסטית, היחס לספרי המקרא שיש בהם בעיות תיאולוגיות ומוסריות, חטא הגאווה, השדים בעולמם של החכמים, משיחיות יהודית ונוצרית ועוד. לא אחת מתברר שעמדות החכמים נובעות מתוך התמודדותם עם בעלי גישות אחרות ביחס לשלמה, מבית (בתי מדרש אחרים) ומחוץ, בין שהם בני ברית (יהודים-הלניסטיים) ובין שאינם בני ברית (נוצרים ופגאנים).

מניתוח המקורות עולה שהחכמים התלבטו בשאלה כיצד להסביר את המעבר החד של שלמה ממצב קיצוני אחד למשנהו. כיצד מלך שהגיע לשיאים יוצאי דופן הופך את עורו? בעוד שהיו חכמים שהשלימו עם התיאור הזה, התנגדו לו חכמים אחרים אשר ביקשו לראות את שלמה כדמות אחידה. יש שראו בשלמה דמות אחידה וחיובית – מלך שלא חטא בסוף ימיו. לעומתם, ראו חכמים אחרים בשלמה דמות שלילית שלא הגיעה כלל לשיא, וכבר בשלבים הראשונים של מלכותו נגלו מגרעותיו.
רסלינג
מאת: יצחק בנימיני
תיאור: השיח התיאולוגי בכלל והמונותיאיסטי בפרט. במיוחד התחדדה השאלה אודות אופק הביקורתיות של שדה התיאולוגיה המונותיאיסטית והאופנים שאופק ביקורתי זה יכול לדמיין לעצמו גרעין קדם-דתי דוגמת המסורתיות. יתר על כן, אין לבנימיני אג'נדה, אין תיאולוגיה, אין דרך, אין ארץ ואין דרך ארץ, אין עמדה אודות אלוהים, יהדות, נצרות, אלא רצף ארוך של שאלות שמתרסקות לתוך התשובות והחוצה מהן. הוא אינו יודע. הוא אינו מאמין. הוא אינו לא מאמין. מועקות תיאולוגיות אלו שלחו את המחבר לבחון את מעמדו של הקורא והכתב והקורא במסה על "האנוכתב" כתרכובת של הקורא-המילה-הכותב, את שאלת הבריאה של האלוהים בפתיחה של ספר בראשית כבסיס לתיאולוגיה מסורתית שבה האלוהים תלוי באדם ואינו גורם טרנסצנדנטי לחלוטין, את האפשרות לתקווה אמנציפטורית דרך היפוך בתוך המרחב המיתי ו/או התיאולוגי, את יחסי המקף בין היהדות לנצרות בתוך לוגיקת המושג של היהודו-נצרות וגרעין הקורבניות בתוך לוגיקה זו, את גרעין ה"ככה" באמונה היהודית דרך משנתו של הרב שג"ר בפרט ובמונותיאיזם בכלל, את הלוגיקה הטופולוגית בין המונותיאיזם לבין התיאולוגיה הביקורתית ואת המבנה הממקם את ההמתנה למשיח בתוך השיח המונותיאיסטי, את ניסיונותיו להמשיך לדמיין עוד אברהמים לא צייתניים אחרי הריבוי של פרנץ קפקא, את התקיעות של הסובייקט המערבי בתוך מרחב הטראומה של האחר האלוהי, ו… את הבחינה של מושג האלוהים כעצם הנוסחה שמנהלת את השיח התיאולוגי.
רסלינג
מאת: זאב ספראי, חנה ספראי
תיאור: מסכת יבמות עוסקת בעיקרה בדיני ייבום, הדינים סבוכים שכן כל טעות בייבום הרת אסון. אסור לאח לשאת את אשת אחיו שלא במסגרת ייבום. הנישואים בין בני משפחה (אדם הנושא את בת אחיו) הקשו גם הם על קיום המצווה, שכן נוצרו מצבים שהאישה אסורה ליבמה למרות שהייתה מותרת לאחיו הנפטר. בנוסף, מקרה של מוות, חליצה או ייבום הם טראומה משפחתית וקהילתית. במסגרת המסכת סדרה של דיונים במקרים משפחתיים מסובכים, חלקם תיאורטיים. עוד במסכת עיסוק בעדות נשים ובעדות עד אחד ועוד נושאי משנה.
תבונות
מאת: דניאל שפרבר
תיאור: כבר תמה התקופה בה לא היה נשמע קולה של האשה בבית הכנסת ובעולמה של ההלכה, ואילו כעת נשים משמשות כראשי קהילות, כרבניות, כפוסקות, כמפקחות כשרות וכדומה. עתה הגיע הזמן להרחיב עוד יותר את תחומי פעילותן ההלכתית במסגרות נוספות ומגוונות, כגון בסנדקאות, מילה, שחיטה, תקיעת שופר, ועוד. ספר זה, סדר נשי, מבקש לבדוק את האפשרויות השונות בהרחבת הפעילות ההלכתית של נשים, תוך שמירה קפדנית על גבולות ההלכה. כל פרק ופרק בא לתת לגיטימציה והכשר הלכתיים ומבוססים לחלקן הפעיל של נשים בתחומים הלכתיים מסוימים, ובכך לפתוח בפניהן מרחבים חדשים למעורבותן בפעילות הלכתית. הספר עשוי לשרת היטב גברים ונשים, מוסדות תפילה וארגונים חברתיים מכל הסוגים והזרמים, רבנים ורבניות, וכל מי שמתעניין בהתחדשות ובהרחבה של ההלכה בימינו, בתוך תחומי ההלכה.
הוצאת ראובן מס בע"מ, ירושלים
מאת: אילן וואיה
תיאור: המבי"ט (ר' משה בן יוסף מטראני, 1580-1500),  ומנסה להשלים פער בנושא דמותו של חכם זה, שהיה אחד מחכמי צפת הבולטים במאה השש־עשרה. ייחודו של הספר הוא העיסוק ב"דמות האדם השלמה", כפי שרואה אותה המבי"ט אל מול כתביהם של מקצת חכמי המוסר, הן מתקופות קודמות, הן מתקופתו, ואף מעט לאחריה. הספר דן גם בבעיות שהתעוררו בתקופתו, דוגמת: אנוסים, גאולה וגירושין, וחושף את ביקורתו על התופעות החברתיות בחברה היהודית, לא רק בעיר צפת אלא גם בערים נוספות ברחבי האימפריה העות'מאנית, שעניינם: פרישות מן החברה, עשירים ועניים, חירות ההוראה ואלימות פיזית ומילולית. הספר מציע התבוננות מקורית ומחקרית בנושאים מגוונים, חשובים ועלומים, על־פי כתביו של המבי"ט ומציג תמונה רחבה יותר מזו שהייתה ידועה עד כה אודות משנתו החברתית והמוסרית.
הוצאת ראובן מס בע"מ, ירושלים
מאת: חני הרן סמית
תיאור: מה מהותו של הניגון בעולמו של ר' נחמן מברסלב, ומה תרומתו הייחודית לחוויה הדתית על פי משנתו? ספר זה מציג תובנות חדשות על "הנקודות הטובות", מושג מפתח בהגותו של ר' נחמן המייצג את ליבת החסד והקדושה בנפש האדם. תורת הנקודות הטובות, הנוגעת במישרין ובעקיפין בנושאים רבים במשנתו של ר' נחמן, התפתחה בשלבים במשך כעשר שנים, החל בתורותיו המוקדמות וכלה ב"מעשה משבעה קבצנים" ובדרשתו האחרונה. ההקשר המוזיקלי של תהליך איתור הנקודות הטובות ב"עצמי" ובזולת, תהליך המביא לידי טרנספורמציה רוחנית ואף משמש אמצעי לקיום העולם, נחשף כאן. תפיסתו של ר' נחמן בדבר התפקיד הרוחני והדתי שהמוזיקה ממלאה בחייהם ובמנהיגותם של צדיקים לסוגיהם, וכן בחייו ובמנהיגותו שלו, נבחנת בספר כולו מתוך הידרשות למקורות מן המדרש ומן הקבלה. בייחוד מודגשת החשיבות של היצירתיות ושל ההתחדשות בתהליך המשיחי, שבו החסד האנושי והמוזיקה בונים יחדיו גשר בין הזמני לעל-זמני ובין האדם לאל. חידושו של הספר במבט הכולל שהוא מציע על מקומו המרכזי של הניגון בתפיסת העולם של ר' נחמן, הן כדרך אידאלית לעבודת האל הן כמטפורה לחיי הדת. מתוך בירור משמעות המושג "ניגון" וזיקתו לחסד מתבארים כאן בראשונה כמה רעיונות יסוד בהגותו של ר' נחמן. דמותו המרתקת מוארת מזווית חדשה, ובתוך כך נחשף כוחה הייחודי של המוזיקה, כחוויה רוחנית-אמונית, להחיות ולחבר, לפרוץ דרך, לרפא ולתקן.
מוסד ביאליק
מאת: לאה אורנט
תיאור: ספר זה עוסק במהותה ובמשמעותה של האמונה על פי ההגות הפילוסופית והתאולוגית הכללית והיהודית, המציעה קשת רחבה של עמדות, הגדרות, אפיונים והנמקות. המחברת מציעה עיון במגוון מייצג של עמדות וגישות בנושא זה, ומגלה כאן צד שווה המשמש תֵזה מלכדת.

לפני הקורא נפרס ריבוי האנפין של האמונה: מצד אחד מופיעה האמונה המסתברת, כאשר היא נשענת על השגות האדם - השגות שכליות, אינטואיטיביות ואחרות, ומצד אחר היא מופיעה כאשר כל ההשגות משתברות לנוכח הטרנסצנדנטי, החורג מכל השגה או הבנה. מתח זה חושף את כפל פניה של האמונה: מלכתחילה אין אדם מאמין, אלא אם כן הוא נאחז באמונתו באמצעות השגותיו הקוגניטיביות, אך מנגד, אמונת האדם היא הכרה בנבצרות כל ההשגות לנוכח הבלתי־מושג. ההגות היהודית נוטה מלכתחילה לראות את יסוד האמונה לא בהשגות האדם, אלא בהתגלות הטרנסצנדנטית הכופה "הר כגיגית". אבל התפיסה של "תורה מן השמיים" קונה לה משמעות רק כאשר "לא בשמיים היא", תורה שתואמת את עולמם של בני אנוש בארץ שניתנה לבני אדם.
מוסד ביאליק
מאת: נטלי אקון
תיאור: עם היעלמותם של נושאי מסורת העברית המרוקאית בא ספר זה להנציח את העברית שהשרישו חכמי מרוקו בבתי המדרש ולתאר את הגייתה של אחת המסורות המרכזיות של הלשון העברית.
מבעד למסורת העברית המרוקאית חושף הספר את זהותה הייחודית של הקהילה היהודית. מצד אחד הוא מתעד את זיקתה ההדוקה למסורות הקדומות: הטברנית, הארץ ישראלית והבבלית, ומן הצד האחר מושקעת בו תשומת לב מיוחדת למגע הלשוני-חברתי בין התרבות העברית-יהודית ובין המודרניות ותרבויות ערב ומערב.
מהי דרך הקריאה המרוקאית המדויקת והאותנטית של יהודי מרוקו? עד כמה השפיעה הסביבה הרב לשונית והרב תרבותית שבה חיו על מסורת העברית המקורית עתיקת היומין? והיכן ממוקמת מסורת העברית המרוקאית על הרצף שבין התנכרות לתרבות המקומית ובין הזדהות עימה?
יד יצחק בן-צבי
מאת: שמעון גרשון רוזנברג
תיאור: קץ עידן האידיאולוגיות הגדולות והאמיתות המוחלטות, שהוא ממאפייני הפוסטמודרניזם, מאיים לרוב על המחשבה הדתית, התופסת רעיונות כגון אלה כמפרקי זהות העלולים להחליש את המחויבות הדתית. העובדה כי רבים חיים כיום בתודעה פוסטמודרנית מקשה על הנחלת השקפת עולם סדורה בכלל, והדבר נכון פי כמה לגבי העולם הדתי שממהותו שואף להעניק משמעות לחיי הפרט והכלל בתוך מסגרת תבונית מסודרת. רוב הניסיונות לגשר על הפער הזה כרוכים בביטול הערך של המצב הפוסטמודרני ולמעשה בסוג של עצימת עיניים אל מול תכניו.
לא כן הספר לוחות ושברי לוחות, המתמודד עם שאלות נוקבות שמעלה הפוסטמודרניזם; שאלות כגון ערך החיים הדתיים, מוסריות, דמוקרטיה, ציונות וניו אייג'. מחבר הספר, הרב שג"ר, אף טוען כי לא ניתן לקיים חיים דתיים ומוסריים שלמים בתקופתנו ללא אימוץ ביקורתי של חלק מתפיסות הפוסטמודרניזם. לדעתו, תפיסות אלה לא מביאות בהכרח להתפרקות דתית וערכית אלא להיפך – ליצירת עולם דתי וערכי אותנטי ומלא חיוניות. הספר מכיל מענה של ממש למצוקות הפרט בראשית המאה העשרים ואחת ובד בבד פורש חזון חברתי עכשווי, רלוונטי מאין כמוהו. (המעטפת האחורית).
הצג עוד תוצאות