נמצאו 120 ספרים בקטגוריה
לכל הספרייה
מאת: דב שוורץ
תיאור: היצירתיות האסתטית היא ביטוי חשוב של הרוח האנושית, והמגע בינה לבין הדתיות והלאומיות מרתק ומרשים כאחד. חיבור זה עוסק במגמות אסתטיות בהגות הציונית הדתית. הוא נע בצירים אחדים. ציר אחד הוא תמטי: החיבור מציג תנודה מניתוח תפיסות פילוסופיות לניתוח יצירות ספרותיות שנכתבו בידי סופרי התנועה. ציר שני הוא כרונולוגי: החיבור פותח בתפיסות ציוניות דתיות שהתנסחו בתקופת הכינון של התנועה וממשיך בניתוח היצירתיות האסתטית בשנים האחרונות. ציר שלישי הוא דיסציפלינרי: החיבור נע מהפילוסופי לחברתי, ומשקף את הלך הרוח האסתטי בציונות הדתית לאורך שנות קיומה.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: זאב קיציס
תיאור: החסידים מאמינים כי בכוחם של סיפורים לשנות את המציאות ולרפא את הנפש. מתוך השפע העצום של סיפורי החסידים, ומתוך אמונה עמוקה שהם רלוונטיים לקוראים בני זממנו, בחר זאב קיציס חמישים סיפורים והעמיד לצדם פרשנות פשוטה מאירת עיניים. הספר חמישים קריאות בסיפורי חסידים מציע הזדמנות להתוודע לכוחם של סיפורי החסידים, לחוכמה ולתום, למהפכנות ולמסורת, לכאב, להומור ולשמחה שיש בהם. בעזרת תובנות אישיות וספרותיות חושף המחבר את סודם של סיפורי החסידים ומפגיש אותנו עם קסמם של הסיפורים ועם הפלא הטמון בהם.
כנרת, זמורה דביר בע"מ
מאת: מורן גאם הכהן
תיאור: הספר שלפניכם עוקב אחר התפתחותו של חקר הקבלה בארץ, החל מהמחצית הראשונה של המאה ה-20, אשר בה נוסד וגובש בידי אחד ההוגים רבי ההשפעה של המאה ה-20, גרשֹם שלום, יחד עם תלמידיו באוניברסיטה העברית, דרך עליית מבקריהם – בראשם משה אידל ויהודה ליבס, בשלהי שנות ה-80 – ועד השנים האחרונות שבהן החלו לפעול תלמידיהם וחוקרים נוספים בני אותו דור. עניינו של הספר הוא בחינת המגמות והמניעים שעיצבו את מחקרם של חוקרי הקבלה לאורך השנים, המאבקים והפולמוסים שפרצו ביניהם והשפעתם על חקר הקבלה מראשיתו ועד ימינו; כל זאת באמצעות ניתוחן של שלוש הסוגיות המרכזיות בתחום: '"הזוהר", "קבלת אבולעפיה" ו"קבלת האר"י".
רסלינג
מאת: קלונימוס קלמיש ‬ שפירא
תיאור: ספר זה מביא את דרשותיו של ר' קלונימוס קלמיש שפירא, האדמו"ר מפיאסצנה, שנדרשו במהלך שנות השואה (ת"ש–תש"ב) בגטו ורשה,על פי כתב ידו אשר שמור במכון היהודי ההיסטורי בוורשה.
קובץ הדרשות נמסר ב'שנות הזעם', כלשונו של האדמו"ר, לארכיון המחתר־ תי 'עונג שבת' בראשותו של ד"ר עמנואל רינגלבלום, הוטמן בכד חלב ונמצא לאחר השואה.
כתב היד פוענח מחדש ויוצא כאן לאור באופן מדויק בתוספת מבוא, ציוני מקורות, הערות רבות ובהשוואה למהדורות קודמות.
האדמו"ר הגיה את דרשותיו מספר פעמים, מחק והוסיף, וצירף הערות בגוף הדרשות ובשולי הגיליון.
מהדורה זו עוקבת אחר השינויים הללו ומציגה את שכבותיהם השונות שנכתבו בזמנים שונים במהלך השואה.
האיגוד העולמי למדעי היהדותיד ושם - רשות הזכרון לשואה ולגבורההמכללה האקדמית הרצוג - רשות המחקר
מאת: אשר אלבו
תיאור: ספר זה מבקש לשאול מה מקומה של תופעת הייאוש בכתבי רבי נחמן מברסלב? באיזה אופן מוצג הייאוש הדתי ומה תפקידו בדרך שבה אדם דתי אמור לעבוד את אלוהים ולדבוק בו? מהן הסכנות הטמונות בפיתוי להתמסר לייאוש ומהן הדרכים להתגבר על הייאוש, כפי שמציעים ר' נחמן מברסלב ומפרשיו המודרניים? המחבר טוען שלמושג הייאוש בכתבי רבי נחמן יש משמעות קיומית-אקסיסטנציאלית שיש להבינה גם, אך לא רק, על רקע המשמעות המיסטית של תורתו. אישושה של השערה זו עשוי לתרום תרומה של ממש להבנת עולמו של ר' נחמן, להבנת הקשר של כתביו אל סוגיית הייאוש הדתי בכלל, כמו גם להבנת הסיבות לעניין המחודש שמתעורר בכתביו בדור האחרון. החלק הראשון של הספר עוסק בספר העיקרי של חסידות ברסלב, "ליקוטי מוהר"ן". כמו כן, חלק זה בוחן את הקשר בין תופעת הייאוש לבין מכלול כתביו של רבי נחמן, כפי שמובאים מפיו של תלמידו, ר' נתן, כמו למשל בספרים "חיי מוהר"ן" ו"שיחות הר"ן". כמו כן מוצג היחס בין תופעת הייאוש בכתביו של ר' נחמן לבין תופעות מקבילות בהגות הפילוסופית ובחיי הדת בכלל. בסיומו של החלק הראשון מוצגת קריאה בשני סיפורים של רבי נחמן שבהם תופעת הייאוש וההתמודדות איתה היא מרכזית. בחלקו השני של הספר המחבר בוחן את האופן שבו פיתחו תלמידיו ומפרשיו של ר' נחמן את מושג הייאוש ואת ההתמודדות איתו לאורך הדורות.
רסלינג
מאת: שולמית קיציס
תיאור: הספר דמות דיוקנו הוא סיכומו של מחקר מרתק המתאר את מערכת היחסים בין רבנים בציונות הדתית לבניהם ובנותיהם. מערכת יחסים מורכבת זו מסופרת מבעד לעיניו של דור הילדים. עשרות ראיונות עומק עם ילדיהם של רבנים בכירים בציונות הדתית מהווים את הבסיס לדמות דיוקנו. קולותיהם של נשים וגברים אלו, המתארים באופן חשוף את חוויותיהם, מקבלים בעבודתה של המחברת פרשנות מעמיקה ורבת-פנים. מערכת יחסיהם של בני הרבנים עם אבותיהם נדונה בספר מתוך פרספקטיבה של חיי היומיום, והיא נוגעת בשאלת היחס אל גופו של האב הרב, הגיאוגרפיה של הבית, מקצבים של נוכחות האב והיעדרו, ומשמעות חדירתם המתמדת של זרים הפולשים אל ביתו הציבורי של הרב. הספר מתאר את תשוקתם של הבנים והבנות לקשר עם האב, למרות הקושי הכרוך בכך, ואת השימוש שהם עושים בדרכים שונות כדי למצוא פרצות ולהגיע אל האב. כמו כן, ספר זה עוסק בשאלת המרידה של בני הרבנים באבותיהם אל מול הרצון להמשכה. בניגוד למה שניתן היה לחשוב, הספר מתאר את מאמציהם של הילדים להמשיך את מסורת האב כמאפיין מובהק של בני רבנים. מאמץ זה נעשה באמצעים מגוונים, והוא מופיע כתשוקות סמויות וגלויות בחיי הבנים. כל אלה מתוארים בספר על רקע התהליכים ההיסטוריים שעברו על הציונות הדתית – מראשית שנות המדינה ועד השנים האחרונות.
רסלינג
מאת: יעקב בן–טולילה
תיאור: הקהילה היהודית של טיטואן נוסדה בידי מגורשים שבאו מספרד. בשנת 1860 כבשו הספרדים את העיר ועזבו אותה כעבור שנתיים. הם שבו אליה ב-1912, עם כינון משטר החסות הספרדי על צפון מרוקו, שנמשך עד 1956, שעה שזכתה מרוקו בעצמאות. יום כניסתם הראשונה של חיילי ספרד בשערי טיטואן מסמל מפנה בחיי היהודים בעיר. ב-1987 הייתה טיטואן כמעט ריקה מיהודים, בעקבות גל הגירה לישראל ולארצות אחרות שהתעצם אחרי עצמאות מרוקו. בקיץ אותה שנה, במסגרת סיור מחקרי, ביקר יעקב בן-טולילה בטיטואן. שם נתוודע לפנקס של החברה קדישא, שתועדו בו נפטרי הקהילה במשך קרוב למאה שנה. בחיבור זה המחבר מביא את תיאור הפנקס, את הרקע ההיסטורי, הסוציולוגי והתרבותי של הקהילה בתקופת ניהולו, תובנות שעלו מניתוח דרכי הרישום בו, ולבסוף את רשימת הנפטרים המלאה. מבעד לכל אלה ניבטת קהילת טיטואן בצבת תהליכים של נסיגה בהוויתה היהודית ושל כיבושי המודרנה בהשפעה ספרדית.
יד יצחק בן-צבי
מאת: יצחק דהן
תיאור: גלי ההגירה מהמזרח למערב שאפיינו את המאה ה־20, הכרזת העצמאות של מרוקו, ההתעוררות הלאומית הערבית, הקמת מדינת ישראל, הסכסוך הישראלי-ערבי והמלחמות עם המדינות הערביות במחצית השנייה של המאה ה-20 – כל אלה הביאו לסופה של הקהילה היהודית במרוקו. אולם בשונה מקהילות יהודיות רבות בעולם המוסלמי, תהליך הניתוק ממרוקו נמשך קרוב ל-40 שנה, עובדה המעידה על הקשר המיוחד שהיה לקהילה זו הן עם יושבי הארץ המוסלמים והן עם בית המלוכה. קשר זה נמשך עד היום (2022) בארץ היעד החדשה. סוציולוגים והיסטוריונים רבים חקרו את עלייתם של 250,000 יהודי מרוקו שעלו לישראל במחצית השנייה של המאה ה־20, אולם על הגירתם של 100,000 יהודי מרוקו לארצות המערב נכתב מעט. ספרו של יצחק דהן מציע מסע אינטלקטואלי העוקב אחר יהודים ממרוקו אשר לאחר אלף שנות חיים במדינה זו, קמו במחצית השנייה של המאה ה-20 ונפרדו מערש לידתם: מקנס, פאס, מרקש וקזבלנקה. הם היגרו לפריז, לונדון, ז'נבה, מונטריאול וניו יורק, כמו גם למקומות אחרים, לא-נודעים מבחינתם, אשר שפתם ותרבותם שונות מזו שגדלו עליה. המחבר מציג את ארצות ההגירה, דוברות הצרפתית והאנגלית, וכן את מאפייניהן הייחודיים בתחומי החברה, התרבות והכלכלה, לצד הצגת פסיפס של אנשים וקהילות בעלי גיוון מרתק הנגזר מהשפעות מקומיות. ההיכרות מקרוב של קהילה זו, על תרבותה ומורשתה, הקלה על המחבר את כניסתו לשדה המחקר. כך התאפשר לו להתמקד הן בחקר הקהילות החדשות שיצרו המהגרים בארצות המערב והן בחקר הדרכים שבהן חיזקו המהגרים את זהותם הקולקטיבית על מרכיביה השונים.
רסלינג
מאת: אבישר הר-שפי
תיאור: "הספר 'הסיפור הפועל , עיונים חדשים בסיפור החסידי' מעלה תמונה מחקרית חדשה על הסיפורת החסידית. שאלת ראשיתו ומקורותיו של הסיפור החסידי, סוגותיו השונות, מקומו ותפקידו בתנועה החסידית, נידונים בספר באופן מקיף המשלים מרכיב חשוב שהיה חסר במחקר החסידות העכשווי. התובנות המרתקות שעולות בספר על כוחו הפועל של הסיפור, חשיבותן רבה לא רק לחקר החסידות אלא גם לחקר התרבות האנושית, שהדיבור הנרטיבי ממלא בה תפקיד כה מרכזי". (פרופ' צבי מרק)
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: אילן וואיה
תיאור: המבי"ט (ר' משה בן יוסף מטראני, 1580-1500),  ומנסה להשלים פער בנושא דמותו של חכם זה, שהיה אחד מחכמי צפת הבולטים במאה השש־עשרה. ייחודו של הספר הוא העיסוק ב"דמות האדם השלמה", כפי שרואה אותה המבי"ט אל מול כתביהם של מקצת חכמי המוסר, הן מתקופות קודמות, הן מתקופתו, ואף מעט לאחריה. הספר דן גם בבעיות שהתעוררו בתקופתו, דוגמת: אנוסים, גאולה וגירושין, וחושף את ביקורתו על התופעות החברתיות בחברה היהודית, לא רק בעיר צפת אלא גם בערים נוספות ברחבי האימפריה העות'מאנית, שעניינם: פרישות מן החברה, עשירים ועניים, חירות ההוראה ואלימות פיזית ומילולית. הספר מציע התבוננות מקורית ומחקרית בנושאים מגוונים, חשובים ועלומים, על־פי כתביו של המבי"ט ומציג תמונה רחבה יותר מזו שהייתה ידועה עד כה אודות משנתו החברתית והמוסרית.
הוצאת ראובן מס בע"מ, ירושלים
מאת: חני הרן סמית
תיאור: מה מהותו של הניגון בעולמו של ר' נחמן מברסלב, ומה תרומתו הייחודית לחוויה הדתית על פי משנתו? ספר זה מציג תובנות חדשות על "הנקודות הטובות", מושג מפתח בהגותו של ר' נחמן המייצג את ליבת החסד והקדושה בנפש האדם. תורת הנקודות הטובות, הנוגעת במישרין ובעקיפין בנושאים רבים במשנתו של ר' נחמן, התפתחה בשלבים במשך כעשר שנים, החל בתורותיו המוקדמות וכלה ב"מעשה משבעה קבצנים" ובדרשתו האחרונה. ההקשר המוזיקלי של תהליך איתור הנקודות הטובות ב"עצמי" ובזולת, תהליך המביא לידי טרנספורמציה רוחנית ואף משמש אמצעי לקיום העולם, נחשף כאן. תפיסתו של ר' נחמן בדבר התפקיד הרוחני והדתי שהמוזיקה ממלאה בחייהם ובמנהיגותם של צדיקים לסוגיהם, וכן בחייו ובמנהיגותו שלו, נבחנת בספר כולו מתוך הידרשות למקורות מן המדרש ומן הקבלה. בייחוד מודגשת החשיבות של היצירתיות ושל ההתחדשות בתהליך המשיחי, שבו החסד האנושי והמוזיקה בונים יחדיו גשר בין הזמני לעל-זמני ובין האדם לאל. חידושו של הספר במבט הכולל שהוא מציע על מקומו המרכזי של הניגון בתפיסת העולם של ר' נחמן, הן כדרך אידאלית לעבודת האל הן כמטפורה לחיי הדת. מתוך בירור משמעות המושג "ניגון" וזיקתו לחסד מתבארים כאן בראשונה כמה רעיונות יסוד בהגותו של ר' נחמן. דמותו המרתקת מוארת מזווית חדשה, ובתוך כך נחשף כוחה הייחודי של המוזיקה, כחוויה רוחנית-אמונית, להחיות ולחבר, לפרוץ דרך, לרפא ולתקן.
מוסד ביאליק
מאת: נטלי אקון
תיאור: עם היעלמותם של נושאי מסורת העברית המרוקאית בא ספר זה להנציח את העברית שהשרישו חכמי מרוקו בבתי המדרש ולתאר את הגייתה של אחת המסורות המרכזיות של הלשון העברית.
מבעד למסורת העברית המרוקאית חושף הספר את זהותה הייחודית של הקהילה היהודית. מצד אחד הוא מתעד את זיקתה ההדוקה למסורות הקדומות: הטברנית, הארץ ישראלית והבבלית, ומן הצד האחר מושקעת בו תשומת לב מיוחדת למגע הלשוני-חברתי בין התרבות העברית-יהודית ובין המודרניות ותרבויות ערב ומערב.
מהי דרך הקריאה המרוקאית המדויקת והאותנטית של יהודי מרוקו? עד כמה השפיעה הסביבה הרב לשונית והרב תרבותית שבה חיו על מסורת העברית המקורית עתיקת היומין? והיכן ממוקמת מסורת העברית המרוקאית על הרצף שבין התנכרות לתרבות המקומית ובין הזדהות עימה?
יד יצחק בן-צבי
מאת: עדיה הדר
תיאור: הניגון שימש בראשית החסידות ככלי מעשי להשפעה על רגשותיהם ונפשותיהם של המנגנים וסביבתם. המטרות היו מגוונות: התעוררות משינה לצורך עבודת ה' ותמריץ להתעלות הלב והנפש הנדרשת לקיום תורה, מצוות, תפילה ואפילו לימוד. השימוש הנרחב בדרשות החסידיות במוטיב הניגון כדימוי והשימוש המעשי בו ככלי לעבודת ה', בצרוף העדויות העולות מהדרשות ומהסיפורת החסידית הענפה, מעידים על חשיבותו ומעלתו הרוחנית בהגות החסידית ובחיי היום יום בקהילות החסידיות. על רקע זה בוחן הספר את מעמדו, תפקידיו ומשמעויותיו של הניגון בכתביו של רבי נחמן מברסלב. השוואה מקיפה, שנעשתה לראשונה, לערך הניגון בדרשות ראשית החסידות מהבעל שם טוב ועד האדמו"ר הזקן, מעלה שהדומיננטיות של המוסיקה ונוכחותו של המוטיב המוסיקלי בהגותו של רבי נחמן, הן תופעה חריגה גם על רקע ההשוואה לדרשות אבות החסידות. חיבור זה טוען כי הציר המרכזי שסביבו סובב נושא הניגון בהגותו של רבי נחמן הוא הציר המטאפיסי־קיומי. המוסיקה בתורתו מהווה תשתית לכלל כתיבתו, אם בגלוי ואם בסמוי. רבי נחמן יצר אפוא תאולוגיה מקיפה של המוסיקה.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: מיכל אוחנה
תיאור: עם גירוש ספרד התיישבו חלק מהמגורשים בעיר פאס שבמרוקו. הם וצאצאיהם תרמו רבות ליצירה שהתגבשה שם בדורות הבאים בשדות ההלכה, הפיוט וההיסטוריוגרפיה. ספר זה בוחן את פעילותם בשדה היצירה ההגותי, באמצעות התמקדות בדמותו ובמפעלו הספרותי של ר' שאול סיררו, צאצא למגורשי ספרד שכיהן ברבנות פאס במחצית הראשונה של המאה ה־17. פרקי הספר מוקדשים לבירור תפיסתו של ר' שאול סיררו בסוגיות שנידונו בהגות היהודית בימי הביניים ובעת החדשה המוקדמת. כך למשל, העיון בפירושו לספר משלי מלמד על תפיסתו ביחס לחכמות החיצוניות. באופן דומה, עיון מעמיק בדרשותיו לשבת תשובה ולשבת הגדול, מאיר את תפיסתו ביחס לסוגיות הגאולה (ובכלל זאת הפולמוס היהודי-נוצרי), הנבואה והתשובה. העיון בדרשותיו לברית מילה ולחתונות ובהספדים שכתב, מצביע על תפיסתו בסוגיות טעמי המצוות, השגחה ואסטרולוגיה ותכלית האדם. בחינת השקפתו של ר' שאול סיררו בסוגיות הנזכרות מורה כי הוא בחר לאמץ את גרסאותיהן המתונות של שלוש האסכולות המרכזיות שהתגבשו בספרד: הפילוסופית, האסטרולוגית והקבלית. מסקנה זו מהווה צעד ראשון ומשמעותי לבחינתה של ההגות היהודית שהתגבשה בפזורה הספרדית בצפון אפריקה בכללה.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: רבקה קדוש
תיאור: יצירתו הרוחנית של הרב יוסף חיים (1909-1835), שכינויו הוא 'הבֵּן אִיש חַי' כעקבות שם חיבורו הידוע, היא 'עמוד התיכון' בתרבות קהילת בבל בעידן החדש. מנהיגה הרוחני של קהילה מפוארת זו הטביע חותם בספרות הלכה, הקבלה, הדרש, המוסר וכמובן גם בספרות הפיוט והספרות היפה של דורו , כל זאת בששים חיבורים ומעלה שהעמיד בחייו. מהמכלול הרבני העצום הזה משתקף עולם הגותי ייחודי לו ולקהילתו, ואשר לו נתן ביטוי ספרותי אישי בסיפורים ששילב בדרשותיו, אותן נשא שבת בשבתו לאורך כחמישים שנה. בפרקי חיבור זה מאת רבקה קדוש נפרש לראשונה מפעלו הספרותי-דרשני של מנהיג מובהק זה של קהילת בבל ומצטיירת מפת התפוצה של עשרות הסיפורים הפזורים בכתביו. בכך נעשה החיבור הנוכחי למערך ממַפתח של חומרי הדרשה הסיפוריים של 'הבן איש חי', וממנו ניתן לשחזר את רשת דרכי ההשפעה שבהן נפוצו סיפורים אלה מעבר לגבולות הקהילה הבבלית אל שאר קהילות ישראל. בחיבור מתבררים הקשרים הרעיוניים והפואטיים שבין הסיפורים לבין הדרשות, וכן המחשבה הקבלית ומחשבת המוסר של הרב יוסף חיים. החקירה הספרותית-תימטולוגית והפרשנית הזו מסמנת את מקומה של הסיפורת של הבן איש חי במסורת הסיפור הפולקלורי היהודי בפרט ובמסורת ההיגודית של הסיפור הפולקלורי הבין-לאומי בכללו.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: חנן חבר
תיאור: זהו ספר חשוב מאוד הדן בספרות החסידית, בספרות ההשכלה ובתולדות מחקרם מתוך פרספקטיבה היסטורית, הכרות עם ספרות המחקר ועושר מתודולוגי. הספר מהווה מחד גיסא חידוש עצום בחקר הספרות העברית החדשה, מעצם העובדה שהוא מרחיב את גבולותיה לעבר הסיפור החסידי. מאידך גיסא הוא מהווה גם חידוש בחקר החסידות מבחינת כלי המחקר הביקורתי שבהם הוא משתמש. ניסיונו של הספר לבחון את שאלת המקסם של הריבונות היהודית כפי שהיא התפתחה בקהילות יהודיות שונות ובהקשרים תרבותיים וסוציולוגיים נבדלים בין המאות השמונה עשרה לעשרים באמצעות הספרות החסידית והיחס אליה הוא חשוב ומרתק ונעשה תוך שימוש בספרות מקור ומחקר של ועל החסידות וההשכלה, כמו גם הכרות טובה מאוד עם הרקע ההיסטורי של התופעות גופם במרכז ובמזרח אירופה ושליטה פנומנלית בספרות ביקורתית בת זמננו המאפשרת לנתח את המקורות באופן מעמיק. הספר מציע קריאה רעננה באלמנטים הפוליטיים הקשורים להופעת הסיפור החסידי, למגמותיו, כמו גם להתקבלותו ולשימושים בו בראשית המאה העשרים ומספק ניתוח מבריק של החברה החסידית, המתנגדים לה והתלים בה. יש כאן קריאה פורצת דרך בסיפור החסידי ומשמעותו שעושי להוביל גם לדיונים מעניינים בעקבותיו.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: רועי הורן
תיאור: הבעל שם טוב חולל את התנועה הרוחנית היהודית החשובה ביותר בעת החדשה, שהייתה לבסוף לתנועת המונים רחבה. אך החסידות החלה כחבורת מקובלים אקסלוסיבית למדי שבראשה עמד הבעש"ט. מה היה סוד קסמו של בעל שם אנונימי וחסר ייחוס בעיניהם של מקובלים גדולים בני זמנו? מה טיבו של "המפתח" המיוחד שהעניק להם להבנת קבלת האר"י? כיצד מפתח זה פתח את ליבם ותודעתם מחד, וסלל דרך לבניית צורת קיום חברתית חדשה מאידך? בעזרת התחקות מדוקדקת אחר הנחיות לתפילה בכוונות האר"י, שמות קדושים להתמודדות עם מחשבות זרות וריטואלים ל"המתקת הדינים" שמסר הבעש"ט לתלמידיו, מבקש ספר זה להיכנס אל תוככי בית היוצר של המהפכה הבעש"טיאנית.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: משה אידל
תיאור: שלמויות בולעות: קבלה ופרשנות הוא ספר המבקש לשרטט את המושגים המרכזיים של מהות הטקסט הקדוש בספרות המיסטית היהודית מראשיתה ועד לתקופת החסידות, כמו גם את שיטות הפרשנות המרובות והרדיקליות שפרשנים יהודים עיצבו והשתמשו בהן: פרשנויות סמליות, אלגוריות, גימטרייה וצירופי אותיות. אחת מן ההנחות המרכזיות כאן גורסת כי כתבי הקודש עברו תהליכים של הבנה סודית (הרזיה), שמשתנה משיטה קבלית אחת לאחרת. כמו כן, נראה שגילויים של הסודות האלה אינם רק עניין של פענוח הטקסט המוצפן, אלא צורת ביטוי עצמית המשליכה את חיי הרוח של הפרשן אל תוך הטקסט המפורש. במקרים רבים הפרשן מתאחד עם הטקסט האלוהי שהוא מפרש, כחלק מחוויה מיסטית.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: צבי מרק, רועי הורן
תיאור: רבי לוי יצחק מברדיטשב (ת"ק–תק"ע) היה אחד המנהיגים הבולטים ביותר בתנועת החסידות ונהפך במהלך הדורות לדמות נערצת בתרבות היהודית על מכלול זרמיה וגווניה.

הוא היה שילוב נדיר של תלמיד חכם ולמדן מן השורה הראשונה, רב קהילות חשובות, ראש ישיבה ואב בית דין נחרץ ותקיף, אך בד בבד גם אדמו"ר חסידי נערץ ועמקן מקורי בתורתה של החסידות; איש של פולמוסים ומחלוקות, שאף גורש שלוש פעמים מביתו ומקהילתו, אך גם איש של אהבת ישראל עצומה שנודע בכינוי "סנגורן של ישראל", כינוי שטבע את חותמו בפולקלור היהודי לדורי דורות.

אסופה ייחודית זו מוקדשת לכל ההיבטים המגוונים האלה של פעילותו, כהוגה וכמנהיג חסידי, כרב וכפוסק, למנהיגותו ולמאבקיו עם מתנגדיו, לגלגוליה המאוחרים של דמותו ושל יצירתו בסיפורת החסידית והיהודית בכלל, ולבסוף אף ליצירה המוזיקלית שלו, הידועה פחות.

מורשתו המוזיקלית, שכללה שירים וניגונים שחלקם התגלו רק לאחרונה בארכיונים ברוסיה, שבה עתה ועולה מן העפר באמצעות תקליטור המצורף לספר זה, ובו ניגוניו המיוחדים בביצועים מקוריים שהוקלטו לפני כמאה שנים בצד ביצועים חדשים ברוח הזמן.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: דוד ביטון
תיאור: במדינת ישראל נחשפו יהודי צפון אפריקה לפן נוסף ולעליית מדרגה ברמת המודרנה והחילון. מייבאי המודרנה אינם עוד הצרפתים הגויים, כי אם אחיהם – היהודים יוצאי אירופה. יתרה מזו, תופעת החילוניות אינה עוד נחלתם של יחידים כי אם של המערכת הריבונית היהודית, שדגלה וכיוונה לחילון. עם כל זאת בחר הרב משאש לראות במדינת ישראל היבט אלוהי של התגשמות הנבואה לשיבת ציון, העניק לה תוכן דתי הלכתי וסִנגר על ראשיה החילונים.

הרב משאש חי במרחב גרעיני שהלך והתפשט והתרחב. הוא היה שרוי בדיאלוג מתמיד עם קיבוצים יהודיים ועם תופעות מגוונות, ואלו חשפו לפניו צורות קיום אחרות ודגמים שונים של תגובה אפשרית להוויה המודרנית על כל היבטיה. היו לו מסורת אבות יציבה ורציפה על ציר הזמן ואזור תָּחוּם ואוטונומי על ציר המרחב, אך העידן החדש הרבה את הקשרים ואת יחסי הגומלין והרחיב את הפתיחוּת למרחבים מקבילים. תודעת העל־זמן היהודית הפכה אצל הרב משאש לתודעת זמן היסטורית, והמרחב הגאוגרפי הפך בשבילו למרחב גאו־תרבותי. בניסיון לסכם את המציאות שבה פעל הפוסק הנועז, העצמאי והנחוש הזה יש לבדוק שתי רמות של עיצוב תודעה. הרובד האחד הוא הרובד האישיותי־ביוגרפי של הרב משאש, והרובד השני הוא הגורמים הסוציולוגיים וההיסטוריים בעולם היהודי ומחוצה לו. דומה כי אם נסרטט ציר ונציב עליו את כל עשרות הפוסקים המסורתיים שפעלו בצפון אפריקה בראשית המאה העשרים, הרב משאש ימוקם בקוטב הרציונלי, העצמאי והפתוח ביותר של הציר. מכלול של סיבות ותהליכים פנימיים וחיצוניים הובילו אותו למקום זה, ולהלן, בקצרה, העיקריים שבהם.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: ארי אנגלברג
תיאור: במודרנה המאוחרת נוצרה מציאות חדשה בחברות מערביות: צעירים אינם ממהרים להינשא ומעדיפים ליהנות מהחופש בטרם יתמסדו, ובמקביל הציפיות לגבי זוגיות ונישואים השתנו. שינויים אלה קשורים לתהליכי אינדיבידואליזציה ועלייה בחשיבות הפרט. בעשורים האחרונים תופעה זו הגיעה גם לציבור הציוני־דתי בישראל ונוצרו ריכוזים אורבניים של רווקות ורווקים דתיים , 'ביצות הרווקים'. בציונות הדתית נתפסה תופעה זו כבעיה, ובמשך השנים מיזמים מגוונים ניסו 'לייבש את הביצות'. הספר מתאר את המפגש בין הציונות הדתית לתופעה גלובלית זו כפי שהוא משתקף בנרטיבים של רווקים ורווקות דתיים. השאלות העומדות במוקד הספר הן: מה מייחד את תהליך החיזור בציבור הציוני־דתי ומה ניתן ללמוד ממנו על הציפיות לגבי זוגיות? כיצד מתמודדים הרווקות והרווקים עם המתח בין הנרטיב המערבי־ליברלי הגורס שיש לנצל את שנות הרווקות לצבירת חוויות, לבין ההשקפה הדתית המעודדת הקמת משפחה בגיל צעיר? מה הם האתגרים הנצבים בפני רווקות ורווקים בדת שהיא משפחתית וקהילתית? ומה עמדתם של רבנים ומחנכים ביחס לסוגיות אלה? הספר עוקב אחר סיפורם המרתק של מי שמצויים בחזית המפגש בין האורתודוקסיה למודרנה המאוחרת וחוצבים לעצמם מסלול חיים חדש, שדורות קודמים של יהודים שומרי תורה ומצוות לא הכירו.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: שמריהו קידר
תיאור: רעיונות בקבלה ובחוכמת החסידות דרך נקודת המבט של הפיזיקה המודרנית. השאלה הנצחית של העולם שלנו נענית על ידי הקבלה, הפיזיקה המודרנית והדמיון המדהים ביניהם. במהלך שנות ה-20 של המאה ה-20 העולם השתנה לנצח ברגע שפיתחו תיאוריה פיזיקאית חדשה – תיאוריית הקוואנטים. עד עצם היום הזה תיאוריה זו מאפשרת לנו לנבא את ההתנהגות של עצמים פיזיקליים ולהסביר תופעות טבעיות רבות. כעבור כמה עשורים יצא ד”ר שמריהו קידר יצא למסע למידה לעומק של נושא הפיזיקה וגילה הקבלה מרהיבה בין התיאוריות שלמד לעקרונות הקבלה והחסידות. עקרונות כמו היווצרות העולם מכלום, האיחוד שניתן למצוא בטבע, התפתחותו של המין האנושי והכוח שיש באינטליגנציה האנושית – כולם מיוצגים בספר זה דרך נקודת המבט של הפיזיקה הקוואנטית ודרך הקבלה.
ספרי ניב
מאת: פינחס לוזון
תיאור: השאלה הנשאלת בספר זה היא מהי משנתו החינוכית של רבי נחמן מברסלב? שכן הנחיצות של שאלה זו לשיח החינוכי העדכני מתבררת כגבוהה ביותר, כל זאת לאור העיסוק הגובר והולך במשנתו של רבי נחמן, הן ברובד העממי והן ברובד האקדמי-פילוסופי. בספרו לברוא יש מאין: תיאולוגיה חינוכית-ביקורתית במשנתו של רבי נחמן מברסלב מבקש פינחס לוזון לעסוק בשאלה זו. בפתח המחקר טוען לוזון שהגותו של רבי נחמן נבדלת ממערכי הגות שמוצאן בחשיבה היוונית-מערבית, בתכלית החינוכית שאותה הוא מציע – תכלית חינוכית-הגותית ייחודית אשר מיישמת מזיגה דקדקנית מאוזנת של תיאולוגיה וביקורת. על מנת לאפיין מזיגה זו עושה לוזון שימוש במונח "תיאולוגיה ביקורתית"- מונח חדשני שאותו טבע לאחרונה ד"ר יצחק בנימיני, ושבו הוא עושה שימוש יחד עם ד"ר יותם חותם - כמנסרה המסייעת בהבהרת מערכת היחסים בין תיאולוגיה וביקורת. ברוח הפתיחות שאותה מאפשר בנימיני בהתייחסותו למתח בין תיאולוגיה וביקורת, מציע כאן לוזון המשגה מחודשת של ה"תיאולוגיה הביקורתית". במהלך עוקב מוצגת "התיאולוגיה הביקורתית" ככלי פרשני שבאמצעותו ניתן לִפרוֹך קושיות מרכזיות בהגותו של רבי נחמן, ובכך להציג אותה כמשנה חינוכית עקיבה הכוללת יסודות תיאולוגיים, חינוכיים וביקורתיים. כחלק ממהלך אישוש הטענה מתדיין לוזון עם מהלכים פרשניים עדכניים ביחס להגותו של רבי נחמן, תוך כדי הצבעה על הקשיים העולים מהניסיון לקרוא את כתביו ככאלה הנשענים בלעדית על מחשבה אקזיסטנציאליסטית-מסטית.
רסלינג
מאת: איליה לוריא
תיאור: מלחמות ליובאוויץ': חסידות חב"ד ברוסיה הצארית מוקדש לתולדותיה ולמאבקיה של חסידות חב"ד, שנודעה כאחד הזרמים החסידיים הבולטים והפעילים ביותר במרחב היהודי של תחום המושב ברוסיה ובארץ ישראל. במרכז הספר ניצבות השקפותיה החברתיות ופעילותה הפוליטית של הנהגת חב"ד נוכח המשברים הקשים שפקדו את יהדות רוסיה במאה התשע עשרה ובראשית המאה העשרים. כל אלה נדונים בהקשר היסטורי רחב ובזיקה לתהליכים שאפיינו את החברה היהודית המסורתית ברוסיה באותה העת. מלחמות ליובאוויץ' עוסק בתקופת כהונתם של שלושה אדמו"רים — ר' מנחם מנדל (הצמח צדק), ר' שמואל ור' שלום דב בער (רש"ב) — שראשיתה בפיתוח מנגנונים ומוסדות חברתיים של חצר הצדיק ושל הקהילות החסידיות, וסופה בקריסת המסגרות החברתיות והפוליטיות של יהודי רוסיה במערבולת של מלחמת העולם הראשונה.
מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי
מאת: עודד צומעי
תיאור: נישואי קטנות היו שכיחים בחברה היהודית לאורך הדורות. התופעה הייתה נפוצה בקרב יהודי תימן, בעיקר על רקע 'גזרת היתומים' (שאילצה יתומים ויתומות מאב להתאסלם בכפייה, ובעקבותיה השיאו אותם בגיל צעיר כדי למנוע זאת). הספר מתאר את תופעת נישואי הקטנות ביהדות תימן, גורמיה והשלכותיה , בראי המשפט העברי. אחת ההשלכות של נישואי קטנות היא תקנת המיאון, המאפשרת ליתומה קטנה שנישאה על ידי אמה ואחיה, ומסיבה כלשהי אינה מעוניינת להמשיך בנישואים , לומר שאינה רוצה בבעלה. במקרה זה בית הדין כותב לה שטר מיאון, הנישואים מתבטלים כלא היו, ומעמדה חוזר להיות "רווקה". בספר מוצג קובץ ייחודי של שטרי מיאון תימניים מהשנים ש"ם-תשל"א (1971-1580), ובמקביל לו דיון מקיף על נוסחי שטרי מיאון קדומים בכלל ושטרי מיאון תימניים בפרט. הספר מציג גם את חילוקי הדעות והמתיחות ששררו בין עולי תימן לבין האחראים לקליטת העולים בארץ ישראל (בעיקר בשנים שמיד לאחר הקמת המדינה). יהדות תימן, כחברה שמרנית, נאבקה לשמר את מנהגי אבותיה, ולסוגיות ריבוי הנשים ונישואי הקטנות היה מקום משמעותי בקונפליקט זה.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: דב שוורץ, אשר כהן
תיאור: ספר זה עוסק בהתמודדותה של הציונות הדתית עם הקמת המדינה ושנותיה הראשונות במישורים התיאולוגי והמעשי. הספר בוחן מצד אחד את תודעת הנס והפריצה התאולוגית שבהקמת המדינה, ומצד שני את התגובות של הציונות הדתית לנוכח הסוגיות שהעסיקו את חיי היום יום. הספר מתאר כיצד התערבלו רגשות חגיגיים של השגחה, גאולה וצדקת הדרך, עם רגשות של תסכול, רדיפה וחרדה לנוכח מעמדה של הציונות הדתית כמיעוט בפוליטיקה, בחינוך ובחברה אל מול התעצמות של דומיננטיות חילונית. בניתוח רב תחומי הספר עומד בניתוח רב תחומי על יסודות התודעה הציונית הדתית ודפוסי פעילותה בשנים מאתגרות.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: אוריאל גלמן
תיאור: השבילים היוצאים מלובלין: צמיחתה של החסידות בפולין מציג היסטוריה חברתית ותרבותית של תנועת החסידות בפולין בשלהי המאה השמונה עשרה ובראשית המאה התשע עשרה. הספר מתאר כיצד הפכה החסידות מ'חבורה' של מיסטיקנים ל'תנועה' דתית-חברתית גדולה ותוססת, שהשפיעה על החברה היהודית במזרח אירופה וממשיכה להשפיע על התרבות היהודית גם בימינו. במוקד הספר עומדת ביוגרפיה קיבוצית של המנהיגות החסידית בפולין, ובראשה ר׳ יעקב יצחק הורוויץ, 'החוזה' מלובלין (1745‒1815) ותלמידיו, על רקע תקופתם. השבילים היוצאים מלובלין בוחן את החידוש הגדול ביותר של תנועת החסידות: המנהיג החסידי, הצדיק (או ׳רבי׳, ׳אדמו״ר׳). הספר מתאר את דרכי עלייתו של הצדיק למנהיגות ואת החצר ‒ כלכלתה והעלייה לרגל אליה. מקום מרכזי ניתן לתפיסות מנהיגות שונות של הצדיק: האם עליו לשמש רק מורה רוחני או גם מחולל נִסים ועושה פלאות? כיצד עליו לנהל את יחסיו עם הקבוצות השונות של חסידיו? הספר בוחן מחדש את הדימוי הרווח של חסידות בפולין ובעיקר את דימויה של חסידות פשיסחה, ומראה כי המנהיגות הרבגונית היא זו שהביאה לפריחתה של החסידות בפולין ולצמיחתה של התנועה כפי שהיא מוכרת לנו כיום.
מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי
מאת: יונתן מאיר
תיאור: לפנינו סיפורו של החסיד, המשכיל, העיתונאי ומתקן הדת, מיכאל לוי פרומקין-רודקינסון (1904-1845) – גיבור תרבות נשכח, דמות צבעונית ותזזיתית שפעלה כיזם ספרותי, מחבר ומוציא לאור, בכמה ארצות ויבשות. תחילת דרכו של רודקינסון כמחבר חסידי פורה שהיה בין הראשונים שהדפיסו את ספרות השבחים החסידית בשנות השישים של המאה התשע-עשרה. עד מהרה הפך למשכיל לוחם שהמשיך מגמות של תיקונים בדת, הציע פתרונות שונים ומשונים לאנטישמיות הפוליטית הגואה, כתב מחקרים פופולריים על החסידות, ונעשה לעיתונאי מפולפל שאפשר למנותו בין מבשרי העיתונאות היהודית המודרנית בכך שיצר מעין עיתון בלי דגל אידיאולוגי ברור ומוצק. אם לא די בכך, הרי שבסוף ימיו ניסה להציג תרגום אנגלי של התלמוד הבבלי, כמעין בסיס לרפורמה של היהדות שאותה חזה. דמותו המשונה, השינויים שעבר בימי חייו, כמו גם המגמות החדשות שהכניס לעיתונות העברית ודבריו השנויים במחלוקת על דבר האנטישמיות המודרנית, עוררו עליו מחלוקות חריפות והיו שניסו לציירו כאיש צבוע, חסר ערכים ומושחת, כאיש של חילופי תקופות או של שעת דמדומים. מתוך חוסר הבנה מוחלט לעצם מעשה היזמות של רודקינסון, שבא לידי ביטוי בהדפסת ספרות מגוונת כמו גם בנתינת מקום לכל זרם רעיוני בעיתוניו, העלילו עליו עלילות רבות וניסו לציירו כשכיר חרב או כסמאל מודרני. הספר שלפנינו מנסה לצייר תמונה שונה לחלוטין של יזם פורה וצבעוני, שגם אם לא היה תמיד מקורי או מעמיק בדעותיו, הרי בחייו ובפעילותו ניסה לחדש את החברה היהודית באופנים שונים דרך יצירת שדות חדשים של ספרות ועיתונות. במרכז הספר עומד יחסו המשתנה של רודקינסון כלפי החסידות בתקופות שונות בימי חייו, יחס המשקף ומבשר זרמים שונים ומגוונים בעולם היהודי בן הזמן.
מאת: משה אידל
תיאור: במרכז הספר עומד דימוי השלשלת, בו משתמשים המקובלים כדי לתאר את הקשר הרציף והחי בין האלוהות לבין העולם האנושי. דימוי זה בולט במיוחד באופן בו מתוארים לימוד התורה, התפילה ושם האל בעולם הקבלי. הדיונים בנושאים אלו לאורך הספר חושפים כיצד שילבו המקובלים את הרעיון הנאו-פלטוני של "שרשרת ההוויה הגדולה" יחד עם תפיסת עולמם היהודית המיתית. בשל מרכזיותו של דימוי השלשלת בספרות הקבלית, עולות בספר שלשלאות קסומות שאלות יסוד הנוגעות להבנת הקבלה ולחקר המיסטיקה היהודית: האם על מחקר הקבלה להתמקד בתיאולוגיה הקבלית או בפרקטיקות המיסטיות? מה טיב הקשר בין טכניקות מיסטיות לבין חוויות מיסטיות? האם במסגרת הקבלה ייתכן מצב של איחוד מיסטי בין האדם לבין האל? ובכלל, האם ישנם מאפיינים שבאמצעותם ניתן להגדיר מהי מיסטיקה יהודית? בנוגע לשאלות אלו ולשורה של סוגיות יסוד נוספות, מציע הספר שלשלאות קסומות פרדיגמה חדשה להבנת הקבלה.
מכון שלום הרטמן
מאת: יאיר שלג
תיאור: אחד הכוחות המשמעותיים שעיצבו את ההיסטוריה של המגזר הדתי–לאומי הוא הרצון לפרוץ את מקומו השולי בעשורים הראשונים של המפעל הציוני ולהגיע למעמד מרכזי, ואולי אף דומיננטי, בהנהגת החברה הישראלית. מאז מלחמת יום הכיפורים ומפעל ההתיישבות שמעבר לקו הירוק שבא בעקבותיה הציונות הדתית מתקדמת בהתמדה להשגת היעד הזה. היא בולטת כיום לא רק בשדות ההתיישבות והביטחון, אלא גם בשדות המשפט והתקשורת, שירות המדינה והמגזר העסקי. אנשיה רואים בעצמם "אליטה חדשה" שזכתה להחליף את "האליטה הישנה", זו של תנועת העבודה והמגזר האשכנזי החילוני. התהליך הזה מעורר כמובן מגוון שאלות: מה טיבו המדויק של היעד הדתי–לאומי האם הגמוניה בלעדית או שותפות בהנהגה עם תנועות אחרות? האם אפשר לקבוע שהציונות הדתית הצליחה להשיג את יעד ההנהגה או שמא היא עדיין גורם משני בחברה הישראלית, גם אם חשוב יותר מבעבר? מהם המחירים ששילמה הציונות הדתית על התהליך – מבית (חיקוי האליטה החילונית וחילון) ומחוץ (הגברת העוינות כלפיה)? והעיקר: האם היו לתהליך הזה מחירים כבדים מבחינת החברה הישראלית והנורמות הליברליות–חילוניות שלה? קובץ המאמרים שלפנינו בנוי משלושה שערים: הראשון בוחן השפעות שונות על עולמה ודרכה של הציונות הדתית - למן אירועים נקודתיים כמו רצח רבין וההתנתקות ועד לתהליכים כמו הפוסט–מודרניזם והניו–אייג' החסידי; השער השני עוסק בתחומים שהציונות הדתית כבר בולטת בהם: הצבא, הגרעינים התורניים, התקשורת, מערכת החינוך, הפמיניזם הדתי והתרבות הישראלית הכללית; השער השלישי מביא 14 מסות קצרות שעיקר עניינן מקומו הרצוי והמצוי של המגזר הציוני–דתי בחברה הישראלית הכללית.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: דב שוורץ
תיאור: התודעה הציונית הדתית התרקמה במשך עשרות שנים. על אף הריבוד והרבגוניות של זרמיה העמידה התנועה קווי יסוד שהבהירו את תגובותיה והתבטאויותיה. קווי היסוד החזיקו מעמד עד אמצע שנות השמונים של המאה העשרים, ויצרו דפוסים ותבניות טיפוסיים לציונות הדתית. משלהי שנות השמונים נסדקו קווי היסוד, ונפרצו מסגרות התודעה. בספר הזה נבחן מבנה התודעה הציונית הדתית על פי סוגיות שונות, כמו יחסה לטקסט, למנהיגות, לחינוך ולתרבות. נידונים בו זרמים כגון "המזרחי", "הפועל המזרחי", "בני עקיבא" והקיבוץ הדתי, והוגים כמו הרב אברהם יצחק הכהן קוק, הרב צבי יהודה קוק, הרב יצחק ניסנבוים, הרב משה אביגדור עמיאל, שלמה זלמן שרגאי ומשה אונא. כמו כן מתוארת כאן פריצת המסגרות התודעתיות משלהי שנות השמונים של המאה העשרים.
מוסד ביאליק
מאת: דב שוורץ
תיאור: הספר עוסק במפגשים של מוטיבים אסתטיים ביצירה היהודית, ובמיוחד בשילובים של טקסט וצליל, ספרות ומוסיקה. במקביל נסב הדיון על מושגי היופי והיצירתיות בפילוסופיה היהודית ועל קווי היסוד של הספרות שהתחברה בידי יוצרים דתיים. במהלך הניתוח האסתטי נדרש הדיון להגותם הפילוסופית של הוגים כמו הרב אברהם יצחק הכהן קוק, הרב דוד כהן ("הנזיר"), הרב יוסף דוב סולובייצ'יק והרב אהרן ליכטנשטיין. כן נדרש הדיון ליוצרים כמו נחום אריאלי ומירון איזקסון. בחינת מפגשי המוטיבים האסתטיים בעולם היהודי מרימה תרומה חשובה להכרת ההגות האסתטית במקורות היהודיים.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: יוסף שטמלר
תיאור: רבי שניאור זלמן מלאדי (רש"ז) וחסידות חב"ד אותה יסד, נתפסו בעיני עצמם, בעיני זרמים חסידיים אחרים ובעיני חוקרים רבים כחריגים בנוף החסידי. זאת, בשל נטיותיהם העיוניות והשכלתניות שהשפיעו על מוטיבים שונים בעבודת ה' החב"דית. חריגות זו ניכרת גם בשמה של החסידות, שכן, חצרות החסידים נקראו לרוב על שם מקומות מושבותיהן, בעוד חב"ד קרויה על שם שלוש הספירות האינטלקטואליות: חוכמה, בינה ודעת. ספר זה מציג לראשונה שירטוט מקיף ומעמיק של המאפיין השכלתני המייחד את הגותו של רש"ז. כיצד התייחס אדמו"ר הזקן לשכל האנושי, לרציונליזם, לפילוסופיה, לחוכמות העולם, להשכלה, לנאורות, לכפירה ואמונה, לפילוסופיה יהודית, ללימוד תורה, להתבוננות שכלית ועוד. המחקר שלפניכם חושף את יחסו האמביוולנטי של רש"ז לאינטלקט האנושי, ומתוך כך מציג את הגותו באור חדש ולעיתים מפתיע. מדובר בהגות מורכבת שיש בה אמנם יחס אוהד לשכל, אבל זאת לצד הדגשת מגבלותיו והסכנות הטמונות בו.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: צחי וייס
תיאור: אחד ממאפייניה המפורסמים של הספרות היהודית המדרשית, המיסטית והמאגית בעת העתיקה המאוחרת, הוא יחסה המיוחד לאותיות האלפבית. פרשנים, פוסקי הלכה, דרשנים, יודעי ח"ן ומכשפים, חלקו תפיסה שלפיה תפקידן של האותיות העבריות אינו רק טכני, ומטרתן אינה רק לסמן את השפה המדוברת. לאותיות האלפבית יוחסו במקורות יהודיים מתקופה זו משמעויות מגוונות הבאות לידי ביטוי במתודות פרשניות כגון גימטרייה, נוטריקון ותמורה, במיתוסים על בריאת העולם מאותיות, בדרשות על צורותיהן של האותיות ובשימוש מיסטי ומאגי ברצפי-אותיות ארוכים של שמות קודש. הספר שלפנינו עוסק בבירורן של שתי סוגיות העומדות בבסיס יחס ייחודי זה לאותיות העבריות: שורשיו ההיסטוריים ומשמעויותיו הפרשניות. בפרקי הספר מתואר הרקע התרבותי, הספרותי והפרשני שמתוכו צמח העיסוק היהודי באותיות האלפבית, ונעשה ניסיון להסביר מדוע נחשבו האותיות לנושאות משמעות החורגת מתפקידן הטכני כיחידות סימון של השפה המדוברת.
מוסד ביאליק
מאת: דב שוורץ
תיאור: הגות חב"ד הציגה גרסה של תורת החסידות. בספרים הרבים שהנחילו סקרו אדמו"רי חב"ד סוגיות רבות מצדדיהן השונים. אף על פי כן נותרו סוגיות רבות בערפל,וסגנונם של האדמור"ים עצמם מקוטע הוא. החוויה החב"דית הלכה והתפתחה,וכל אדמו"ר הסיר ממנה מעטה, לבוש וכיסוי נוסף. אדמו"רי חב"ד יצרו חוג קבלי-חסידי מובחן,וספר זה עוקב אחר מושגי יסוד ביריעה קבלית-חסידית זו. כל פרק מפרקי הספר מתחקה על מושג מרכזי שנחשף יותר ויותר עם התפתחות המחשבה החב"דית. הספר פותח במושגים מתורת האלוהות ומסיים בדרשנות המיוחדת של חסידות חב"ד. הפרקים עוקבים אחרי מושגים כמו הארה, נפש, חיות וגאולה.
תבונות
מאת: אליעזר דון-יחיא
תיאור: האם הקצינה הציונות הדתית את עמדותיה הפוליטיות בעשרות השנים האחרונות? מה היו בעבר עמדותיה העקרוניות בנוגע למאבק על ארץ ישראל ועל גבולותיה, זכויות מיעוטים, שימוש בכוח ומוסר לחימה? במחקר זה, המבוסס על מגוון מקורות מרשים, בוחן אליעזר דון-יחיא את הגישות שרווחו בתנועת הציונות הדתית בסוגיות אלו ומתמקד במנהיגותו של חיים משה שפירא, שהתווה את דרכה של תנועה זו במשך שנים רבות אך דמותו נדחקה, שלא בצדק, לשולי המחקר ההיסטורי והפוליטי. שפירא בלט בתפיסת עולמו המתונה ובמאמציו למנוע מלחמות ושפיכות דמים. הוא ראה את עצמו כתלמידו של רבן יוחנן בן זכאי שהיה מוכן להרחיק לכת בוויתורים למען השלום ולצורך הבטחת הקיום הלאומי. בפולמוס על תכנית החלוקה סבר שפירא שיש להשלים עם ויתור על חלקים מארץ ישראל כדי להקים את המדינה היהודית, להבדיל מרוב מנהיגי תנועתו, ששללו כל פשרה במאבק על שלמות הארץ. לאחר הקמת המדינה בלט בהתנגדותו לקו הביטחוני האקטיביסטי שהנהיגו דוד בן-גוריון ומשה דיין. שפירא מילא תפקיד מרכזי בכמה מההכרעות החשובות בתולדות המדינה, ובמרכזן – הקמתה של ממשלת האחדות הלאומית לפני מלחמת ששת הימים. גם בשנים הראשונות שלאחר המלחמה עלה בידו לעצב את מדיניותה של הציונות הדתית ברוחו, למרות התנגדות נמרצת מצד חוגים רחבים בתנועתו. גם מחוצה לה הצליח שפירא לכבוש עמדת השפעה באמצעות בריתות שכרת עם גורמים מתונים במפא"י. בין שלום לשלמות הארץ מפריך את ההנחות שקנו להן אחיזה בהיסטוריוגרפיה כאילו נגררה הציונות הדתית אחרי מפא"י בנושאים מדיניים וביטחוניים וכאילו מעורבותה הפעילה בתחום זה החלה רק בעקבות מלחמת ששת הימים. דון-יחיא מוכיח שבהנהגת שפירא נקטה תנועה זו עמדה עצמאית ששילבה בין עקרונות דתיים ומוסריים לפרגמטיזם מדיני ושיקפה את ההכרה במגבלות הכוח ואת הצורך להתחשב בעמדותיהם של גורמים בעלי השפעה בזירה הבין-לאומית.
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב
מאת: שרינה חן
תיאור: בתי המקדש היו מוקד חברתי ומרכז פולחן של העם היהודי במשך כאלף שנה. לאחר חורבנם היו למושא תפילות, ברכות וטקסים, מחוז געגועים וחזון שאין להשיגו בזמן הנראה לעין. חזון זה לבש ופשט צורות רבות ומגוונות, עבר עידונים ותמורות שהותירו את מעשה הגשמתו בידי שמיים – עד לימינו אלה. בדורנו קמו קבוצות המבקשות לקומם את החזון ולממשו הלכה למעשה בבניין טיט ולבנים ובהקרבת זבחים. בעבר נתפסו הקבוצות הללו קיצוניות ואפילו קיקיוניות, אולם במרוצת שנות האלפיים השתנה יחסה של החברה הישראלית אליהן, והן מבטאות היום הלוך רוח מרכזי בציבור האמוני. מהן הסיבות לשינוי זה? התבוננות בדפוסי הארגון והפעולה של קבוצות 'שוחרי המקדש' מלמדת כיצד הצליחו לשנות את ההתייחסות לנושאים שנחשבו טאבו הן בשל נפיצותם הפוליטית והן משום שעוררו פולמוסים הלכתיים ארוכי שנים. פעילותם של 'שוחרי המקדש' הטמיעה דפוסי תרבות ומחשבה חדשים בחלקים נרחבים מן הציבור האמוני ודחקה למרכז השיח הציבורי את גאולת הר הבית.
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב
מאת: רוני בר לב
תיאור: ספר זה מציע גישה חדשה להבנת הגותו של אחד מהאישים המרתקים בחסידות בפרט ובחיי הרוח והמחשבה היהודיים בכלל – רבי נחמן מברסלב. באמצעות ניתוח מחודש של המושגים במשנתו המסועפת והחדשנית של רבי נחמן וקונספטואליזציה מעמיקה ומקיפה של המושג המרכזי – מושג האמונה, הספר מארגן את החשיבה על אודות הרעיונות והעצות המעשיות של ההגות הברסלבית. המחבר טוען כי מושג האמונה של רבי נחמן מבשר תנועה אנושית של התמקמות של האדם בתוך מערכות חייו הקונקרטיים, וקורא לו לשפוט את עצמו ולהיפתח אל האפשרויות המתחדשות בחיים הנפשיים והמעשיים. האמונה והדתיות בהקשר זה אינן בריחה או חמיקה מהקונקרטי והמוחשי אלא כלי שבאמצעותו חודרים אל תוככי המציאות, נענים לה ומושלים בה. מבטו של המאמין אינו נישא אל השמיים אלא אל המציאות הארצית, אל החבר, אל הארץ ואל השכינה. ספרות מחקר ענפה נכתבה על רבי נחמן והגותו, והציבה קווי חשיבה שונים על אודותיה. ספר זה מציע ניתוח מפורט של הדרכים והגישות שנקט המחקר ומבקר אותן. מתוך הביקורת מוצעת כאן דרך חדשה לניתוח ופרשנות –מבנה חדש המתבסס על כתיבתו של רבי נחמן ועל ההתקדמות המחקרית בתחום. דרך זו מתמודדת עם האתגרים הרבים שהגותו של רבי נחמן מניחה לפתחו של החוקר והלומד. הפרשנות שמציע המחבר ממקמת את רבי נחמן ומתחשבת בהקשרים השונים של חייו: ההקשר היהודי-חסידי, מצד אחד, וההקשר הפילוסופי והתרבותי של ימיו – הנאורות, מצד שני, ומזהה את ההקשרים הללו דרך חייו הקונקרטיים, סיפורי המעשיות שלו, השיחות שלו עם תלמידיו וקרוביו, וכן דרך ההומור, הליריות והרומנטיקה המקשטים את תורותיו. תשומת לב מיוחדת ניתנה בספר זה לתורת הבחינות של רבי נחמן, לדרשנות המפותחת שלו ולעושר הרעיוני שהוא מביע דרכן. במהלך הניסיון לפענח את הגותו של רבי נחמן ומושגיה הספר נעתר לצדדים השונים בדמותו של רבי נחמן, ומאפשר לאישיותו החיונית, לרוחו העליצה, למחשבתו התוססת ולרגישות הפוליטית שלו לצאת לאור. התופעה הרוחנית והתרבותית של רבי נחמן מברסלב בחיים העכשוויים בישראל, דורשת דיון והסבר החורגים מהתלם השגור של העיסוק בתורת החסידות, ומקיפים עולמות, תחומים ודיסציפלינות שונים. הניסיון לפתח דיון והסבר כאלו עומד ביסודו של הספר הזה.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: אסף ידידיה
תיאור: זאב יעבץ (1847—1924) היה מאנשי הרוח הבולטים של העלייה הראשונה ושל הפלג הדתי בתנועת חיבת ציון והציונות הדתית. הוא היה מן הראשונים בדורו שבאו לכלל הכרה שהתקופה היא תקופת מעבר מאורח חיים אחד בגולה לאורח חיים אחר במולדת, והיא טומנת בחוּבה בעיות מורכבות בצד הזדמנויות נדירות. יעבץ שאף להתאים את האורתודוקסיה למציאות ההולכת ומתחדשת בארץ ישראל, בין השאר על ידי מיזוגה עם הלאומיות היהודית המתעוררת. למעשה עסק ברוב ענפי התרבות העברית של זמנו: היסטוריה, ספרות, הגות, חקר ופרשנות המקרא, בלשנות, פובליציסטיקה, ואף בפוליטיקה לא נמנע מלשלוח את ידו - הכול מתוך הבנה שהעם החוזר למולדתו זקוק לתרבות לאומית רחבה ועמוקה ואינו יכול להסתפק עוד בד' אמות של הלכה. הביוגרפיה המקיפה שלפנינו מבוססת, בין השאר, על חומר ארכיוני רב ועשיר, שרובו עדיין לא ראה אור. שני צירים לה: הציר ההיסטורי, הסוקר את תולדות חייו של זאב יעבץ דרך התחנות שבהן עבר - ורשה, יהוד וזיכרון יעקב, ירושלים, וילנה, ברלין, אנטוורפן ולונדון - מתוך חשיפת פרשות עלומות בחייו, שלא נודעו עד כה, והבאת ההקשר ההיסטורי שלהן; והציר המחשבתי, המנתח את פועלו הספרותי וההגותי של יעבץ על רקע רעיונות התקופה, מקורות יניקתו הרעיוניים והשיטות המחשבתיות שעמן התדיין ועליהן הגיב.
מוסד ביאליק
מאת: נתן אופיר
תיאור: קראו לו ה"רבי המרקד", "הרב של ההיפים" ואפילו ה"רב הניו-אייג'י הראשון", אבל הוא ראה את עצמו כ"רבי של הרחוב". הרב שלמה קרליבך (1994-1925), שזרם מוזיקלי שלם קרוי על שמו, היה דמות מעוררת מחלוקת והשראה כאחד, ונוכחותו בתרבות היהודית העכשווית בולטת ביותר. הוא הוציא בחייו 27 אלבומים, הלחין כ-600 ניגונים, הופיע בכ-4,000 קונצרטים והשפיע ישירות על עשרות אלפים ברחבי העולם. אחרי מותו התרחבה השפעתו אפילו יותר: סיפוריו ודרשותיו הופצו ברחבי העולם, מנייני קרליבך צצו בקהילות רבות, נעימותיו חדרו אף לבתי כנסת שמרניים וזמרים חידשו עיבודים לשיריו. הרב שלמה קרליבך – חייו, משנתו והשפעתו הוא ניסיון ראשון מסוגו לעשות סדר בסיפור חייו של מי שזכה לספרות הגיוגרפית ענפה ואגדות רבות נרקמו סביב דמותו. באמצעות עבודת מחקר יסודית, בירור פרטים היסטוריים, ניפוי עובדות מתוך אגדות ושאר שמועות, נפרשת כאן בפני הקוראים מסכת חייו הססגונית, הנפתלת והמורכבת של "הרבי המרקד", ובבד בבד גם הגותו ומורשתו זוכות כאן לראשונה לבחינה מקיפה. "קרליבך" הוא מזמן שם של תופעה, שם נרדף למרד בממסד ולהתחדשות דתית כאחד. ספר זה מעמיק את הבנת שורשי התופעה ומשום כך הוא בבחינת קריאת חובה בעבור כל מי שרוצה להבין את יהדות זמננו.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: דב שוורץ
תיאור: ספר זה מפרש את כתבי אדמו``רי חב``ד כמסורת רעיונית רציפה, שלה גוונים והתפתחויות. מעתה ר` שניאור זלמן מליאדי, ר` דובער (`האדמו``ר האמצעי`), ר` מנחם מנדל (`צמח צדק`), ר` שמואל (מהר``ש), ר` שלום בער (רש``ב), ר` יוסף יצחק (ריי``ץ) ור` מנחם מנדל שניאורסון מוצגים כיוצרי מסורת קבלית עיונית. סוגיות מרכזיות בפילוסופיה ובקבלה נבחנות בספר לאור מסורת המחשבה של חב``ד, ותחומים כגון אמונה, בריאה, גאולה ותשובה מוארים בו מתוך ניתוח תרומתם של אדמו``רי חב``ד להם. כמו כן נידונה זיקתה של מחשבת חב``ד להגות הציונית הדתית ולהתרחשויות שלאחר הסתלקות הרבי האחרון.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: יהודה עתי
תיאור: מורה אנכי הינו תיאור אפיוני ספירות הקבלה כאפיוני התנועה, המהווים ונמצאים פועלים בכל התופעות. התאור מסיר את המסכים ואת הצמצומים ומאחה את השברים בָּראייה ובחוויה הקבלית הידועה עד כה. ראייה והכרה תפיסתית של התרחשות התופעות במציאות, כממשות התרחשותית של תנועות בעלות אפיוני חיוּת – מבטלת את התפיסה ההייררכית בין הספירות, מנקה את הטפל, את הסתום ואת המעורפל שדבק בראייה המושגית המיסטית־קבלית במשך הזמנים, ומבהירה ומאירה את מהותן של הספירות בהיותן מושגי־תואר של אופן התחוללות ממשות התופעות במרחב. החידוש הפילוסופי הוא בהסבר ובתיאור התרחשות התופעה ההוֹוָה מהיווצרותה להתפרקותה־מותה, תוך הסבר התחוללות מֶשֶׁךְ ייחודיות התופעה המשתנה ויחסיה עם סביבתה בהווֶה הנמשך והמשתנה, בין שזה תת־חלקיק, בין שזה גל, גרגיר חול, אדם או כוכב. ייחודיות התופעה היא מהותה הנמשכת, ובמערכות חיות כמו בני אדם איכותה ומהותה של נפשגוף הן פעילויותיה.
דברי הימים הוצאה לאור בע"מ
מאת: מאיר בר אילן
תיאור: אסטרולוגיה ומדעים אחרים הוא פרק בתולדות המדעים ופרק בחיי הרוח של עם ישראל, והוא נכתב מתוך שילובן של כמה שיטות מחקר: היסטוריוגרפיה, תולדות ישראל, תולדות הפילוסופיה, תולדות המדעים, חקר הדת, המחקר התלמודי, בלשנות וחקר הספרות. המדע מוצג כאן ביחסיותו, בהישגיו ובכישלונותיו. תיאור המדעים בעולם העתיק מסייע בחשיפת 'הפרופיל האקדמי' של מחבר ספר יצירה: מתמטיקאי, אסטרונום, אסטרולוג, רופא, נומרולוג, פילוסוף, אסטרופיזיקאי ובלשן. יותר מ 300- האישים הנזכרים בספר נותנים ממד אינטלקטואלי והיסטורי למחבר ספר יצירה. יותר מ 130- לשונות כתיבה נזכרות ומודגמות בספר, וכך ניתן לספר יצירה הממד הלשוני. כ 100- מקומות מוזכרים בספר, וכך מתברר מקומה המרכזי של אלכסנדריה כבירת המדע של העולם העתיק, והשפעתה על ארץ־ישראל. הגיבור הראשי של אסטרולוגיה ומדעים אחרים הוא מחברו של ספר יצירה, אך נידונים בו גם אסטרולוגים אחרים, יהודים ושאינם יהודים, ומוערכת תרומתם המדעית והאינטלקטואלית.
מוסד ביאליק
מאת: ביטי רואי
תיאור: ספר זה מאיר את אחד החיבורים החשובים ביותר בקבלה של ימי הביניים הוא החיבור 'תיקוני הזוהר'. חיבור זה, שזכה להדפסות רבות יותר מכל ספר קבלה אחר, השפיע השפעה מכרעת על תולדות הקבלה: על כתביהם של ר' משה קורדוברו, האר"י, הרמח"ל, הגאון מווילנה, שבתאי צבי, וגם על הספרות החסידית. הספר מבקש לעמוד על סוד קסמה של ספרות תיקוני הזוהר, שדרשותיה חדרו לנוסחי התפילה, ולדון באופני השפעתה על עולם הריטואל וההלכה היהודית. בהציעה תפיסת אלוהות אימננטית וקרובה, תפיסה קבלית מקיפה לטעמי המצוות ולתורה של גאולה, הפכה ספרות תיקוני הזוהר למרכזית בכתיבה של חסידים ומתנגדים, מיסטיקנים ואנשי הלכה כאחד. מונחי יסוד קבליים שהפכו שגורים בכתיבה הקבלית והחסידית, כגון 'לית אתר פנוי מניה', 'ממלא וסובב כל עלמין', 'לשם ייחוד קוב"ה ושכינתיה', 'עילת העילות', דרך הפרשנות האסוציאטיבית, הגימטריות, שמות הקודש, סודות האותיות, הטעמים והניקוד, רעיונות כגון הגלגול, ערב רב, תורת עץ החיים, קליפות, ועוד – מקורם בספרות זו. כמו כן מפצח הספר שלפנינו את תבניתו הפורמלית של החיבור 'תיקוני הזוהר' על שבעים דרשותיו למילה 'בראשית', המתבררות כמכוונות בעיקר לשכינה היא הראשית, הנבחרת מכול, ותכלית המציאות כולה. על סמך השוואה חוזרת ונשנית לספרות גוף הזוהר, ובאמצעות מחקר המיתוס ושימוש בכלים ספרותיים טוענת המחברת, כי המקובל האנונימי שכתב את תיקוני הזוהר ראה בדמותה של השכינה מוקד לעבודה דתית. הוא מתאר אותה כעיקר ושורש האמונה, ורואה בה את מכלול היבטיו של העולם האלוהי ותמציתו. אל מול אלוהות מושלמת וזכרית הוא מעמיד אלוהות נשית, חלשה ואימהית. הוא מתרכז ביופייה, בונה לה שיעור קומה ומעצים את נוכחותה בחייו ואת תפקידו הפעלתני של המקובל המחויב בעזרה לה.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: ירון הראל
תיאור: בהשוואה לקיבוצים יהודים אחרים במזרח התיכון הייתה יהדות סוריה קטנה יחסית, אך השפעתה ניכרה מעל ומעבר לגודלה. חקר הקהילות היהודיות בסוריה וקהילות המהגרים היהודים ממנה ברחבי העולם הולך ומתפתח בשנים האחרונות. עשרים וארבעה המאמרים המוצגים בקובץ דו-לשוני זה (עברית ואנגלית), בוחנים מגוון נושאים רחב ומרתק, ובהם מעמדה של סוריה בהלכה, התמורות במעמדם הפוליטי של היהודים, ההיסטוריה של יהודי סוריה מאז התקופה העתיקה ועד למאות האחרונות, הספרות והתרבות, ארכיטקטורת בתי הכנסת, המוסיקה והמסורת הליטורגית. אישים בולטים זוכים בקובץ זה למחקר מעמיק וחדשני, וקהילות המהגרים בתפוצות מוארות כאן באור חדש. המחקרים הבאים מדיסציפלינות שונות, שנכתבו על ידי חוקרים מן הארץ ומן העולם, עושים שימוש בשיטות מחקר ייחודיות ונסמכים ברובם על מקורות מגוונים, החל במקורות ארכיוניים וכלה במחקרי שדה וראיונות. מקצת המאמרים מהווים סיכום של מחקר רב-שנים ומקצתם ישמשו ודאי בסיס למחקרים נוספים. המאמרים מבוססים על הרצאות שנישאו לראשונה בכינוס הבין-לאומי "יהודי סוריה: היסטוריה, זהות ומורשת", שהתקיים באוניברסיטת בר-אילן ואורגן בידי המרכז לחברה, תרבות וחינוך במורשת יהדות ספרד על שם אהרן ורחל דהאן.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: אריאל רוט
תיאור: ספרות חב"ד מונה אלפי כותרים. ספר זה מציע כלי עזר שיסייעו בידי הקורא המבקש לעיין בהם להפוך לקורא אקטיבי של ספרות חב"ד העיונית. ההנחה העומדת ביסודו של הספר היא, שמאז ראשיתה של חסידות חב"ד ישנם קודים העוסקים בדרכי לימוד ספרותה והמועברים בה מדור לדור. מחבר הספר מציע מודל המבוסס על קודים אלה, שיש בו כדי לסייע בידי הקורא ללמוד בעיון ספרות זו. המודל המוצע כולל זיהוי של רכיבי הספרות החב"דית, של המושגים שעומדים בבסיסה ודרכי הפצתה לקהל החסידים.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: תמר הרמן
תיאור: בשנים האחרונות חל שינוי במעמדו של המחנה הדתי-לאומי בציבוריות הישראלית: חלקו הדמוגרפי בכלל האוכלוסייה עולה (בעיקר שכבות הגיל הצעירות), ובולטותו בשיח הציבורי והפוליטי מתעצמת. לשינוי תורמות גם התמורות המתרחשות בציבור החילוני, בעיקר התחזקות הרצון להתחבר לשורשים היהודיים והשחיקה בחילוניות האידאולוגית. תהליכים אלו פותחים אפשרויות חדשות לשיתופי פעולה חוצי מגזרים. ואולם בד בבד עם השינויים והאפשרויות החדשות, רבים בציבור הישראלי בכללותו ובתוך המחנה הדתי-לאומי עצמו חשים כי הקרקע מתחת לרגליהם אינה יציבה עוד וכי, לטוב או לרע, החברה הישראלית נכנסת לשלב חדש בתולדותיה. ראשית, כבר לא ברור לגמרי מה היקפו של המחנה הדתי-לאומי, שכן ממצאינו מרמזים כי הוא חורג במידה ניכרת מהקבוצה המזהה את עצמה בסקרים כ"דתית". שנית, לא ידוע מה תהיינה ההשלכות על תפקודה הדמוקרטי של המדינה של העובדה שמחנה זה מתאפיין בנטייה חזקה ימינה בסוגיות המדיניות-ביטחונית, באמון מוגבל במוסדות הדמוקרטיה, בנכונות נמוכה לפשרות ולהתגמשות בתחום הדתי ובשימת דגש חזק על הפן הלאומי-יהודי. שלישית, סימן שאלה גדול תלוי מעל הניסיון לצפות את עתידו של המחנה – האם הפיצול לקבוצות מִשנה אחדות, שיש ביניהן חילוקי דעות בנושאים מרכזיים, והסתפחות גורמים שבעבר לא היו שייכים לו יאפשרו לו בעתיד לשמור על לכידותו או שמא הוא עומד דווקא לפני "מפץ גדול". דוח המחקר שלפנינו מפשפש בקרביה של המציאות החדשה, ובאופן ספציפי יותר – עושה זוּם-אין על המחנה הדתי-לאומי הישראלי. בין השאר הוא שואל: האם המחנה הדתי-לאומי הישראלי הוא קטגוריה סוציולוגית מובחנת, בעלת מאפיינים ברורים ועמדות מובהקות; מהי מידת ההומוגניות הרעיונית והעמדתית של מחנה זה; אם הוא הטרוגני - מהן קבוצות המשנה שלו ומה משקלן היחסי ומאפייניהן הייחודיים; ומה שכיחותן, התפלגותן ועוצמותיהן היחסיות של תפיסות פוליטיות, חברתיות ותרבותיות במחנה זה בנוגע לנושאי ליבה בשיח החברתי-פוליטי בישראל?
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: דרור גרינבלום
תיאור: הספר מגבורת הרוח לקידוש הכוח: כוח וגבורה בציונות הדתית בין תש"ח לתשכ"ז בוחן היכן מצויים השורשים של תפיסת עולם זו ומתי ניתן היה להבחין בהם לראשונה, והוא מצביע על כך שמגמות אלו התפתחו והוטמעו במחשבה הציונית דתית כבר במהלך שני העשורים הראשונים לקיום המדינה. הספר מציג שתי מגמות שהתרוצצו במחשבה הציבורית הציונית־דתית בין תש"ח לתשכ"ז ביחס לשימוש בכוח: המגמה הגאולית־אוניברסלית שהסתייגה מן הכוח ומולה זו המשיחית־אקטיביסטית, שהתייחסה בהערצה לכוח. ככל שחלפו השנים תפסה המגמה המשיחית-אקטיביסטית מקום מרכזי בשיח הדתי־לאומי בעוד העמדה המתונה נעלמה ממנו בהדרגה. קידוש הכוח החליף את גבורת הרוח, שהיא סימן היכר מובהק של היהדות. הספר מנפץ את המיתוס הרווח במחקר ובציבור כי עד מלחמת ששת הימים הייתה הציונות הדתית מתונה והסתייגה מהשימוש בכוח וכי המהפך בעמדותיה חל רק לאחר תשכ"ז וביתר שאת לאחר מלחמת יום הכיפורים. מפרקי הספר, המתבסס על מקורות שלא נחקרו עד היום, עולה כי שרשי העמדות הקיצוניות ביחס לשימוש בכוח וההתנגדות ההולכת וגוברת לערכי מוסר המלחמה האוניברסאליים נמצאים בתהליכים ומגמות שניכרו בציונות הדתית כבר במלחמת השחרור והתפתחו בתקופה שבין תש"ח לתשכ"ז.
האוניברסיטה הפתוחה
מאת: יורם בילו
תיאור: הסערה המשיחית שטלטלה את תנועת חב"ד בעשורים האחרונים הגיעה לפרשת דרכים גורלית בג' בתמוז תשנ"ד - מועד הסתלקותו של רבי מנחם מענדל שניאורסון, האדמו"ר השביעי והאחרון של החסידות. היעלמותו של הרבי הכריזמטי, שליבה מתחילת נשיאותו את התקוות לגאולה קרובה, ואף נתפס בסופה על ידי מרבית חסידיו כמלך המשיח, איימה להפוך את התקוות האלה לתחושות מרות של אכזבה ותסכול. כיום, למעלה משני עשורים לאחר "המאורע של ג' בתמוז", ניתן לקבוע כי כוחו של הרבי הנעלם להדביק את חסידיו בלהט המשיחי ולהמריצם להפיץ את תורת חב"ד ואת בשורת הגאולה לא פחת, ואולי אף גבר. כיצד ניתן להסביר את החיוניות והפופולריות של חסידות שציפיותיה המשיחיות נכזבו לכאורה, והיא נותרה מיותמת, ללא אדמו"ר מכהן? הטענה המרכזית המועלית בספר הזה היא כי שגשוגה של תנועת חב"ד בשנים האחרונות נובע במידה רבה מיכולתם של החסידים להנכיח את הרבי - לשמר את התחושה שהוא ממשיך להימצא ביניהם, להיות קשוב לבקשותיהם ולפעול למענם. הספר ממחיש כיצד היכולת הזאת מוצאת מן הכוח אל הפועל: כיצד החסידים מתקשרים לרבי; כיצד הם חווים את נוכחותו בחושיהם; כיצד הם חיים "עם הרבי" ו"את הרבי". מוקד העניין בחיבור הזה אינו תנועת חב"ד ההיסטורית וההגות הענפה שפיתחה, אלא אמצעי ההנכחה שבהם החסידים עושים שימוש בדור האחרון. במרכז הספר נמצאת מערכת הסימנים והפרקטיקות המתפתחת מתוך הזיקה למנהיג נוכח-נפקד והנישאת על כתפיהם של חסידים שחלקם כלל לא הכירו את הרבי בחייו.
האוניברסיטה הפתוחה
מאת: ישי ארנון
תיאור: ההיסטוריוגרפיה של התנועה הציונית הדתית רחוקה ממיצויה המלא. הספר ציונות דתית בארצות מבוא השמש, פרי מחקרו המקיף והמעמיק של חוקר הציונות הדתית ישי ארנון, חושף לראשונה את קורות התנועה הציונית הדתית המאורגנת בארצות צפון אפריקה: תוניסיה, לוב, מרוקו ואלג'יריה. ראשיתה של התנועה הציונית הדתית בארצות אלה התרחשה במהלך מלחמת העולם השנייה, בשנת 1943 ,בה החלו מגעים בין חוגים דתיים וציוניים בצפון אפריקה לבין התנועה הציונית הדתית בארץ ישראל. אלה הצמיחו מגמות ציוניות דתיות מגוונות, שהתלכדו לתנועה ציונית דתית צפון אפריקאית. תנועה זו התקיימה בשלב האחרון של הקולוניאליזם, שהסתיים בעצמאות לוב בשנת 1952 ,מרוקו ותוניסיה בשנת 1956 ואלג'יריה בשנת 1962 .בתקופת השנים 1948-1956 עלו יהודים רבים מצפון אפריקה לישראל וחלקם נקלטו במגזרי התנועה הציונית הדתית בארץ. שנת 1956 נמצאה אפוא כנקודת ציון מתאימה לסיומו של הספר. עיקרו של הספר בשלושה עניינים הכרוכים זה בזה. האחד, ניסיונותיו ומאמציו של ציבור יהודי צפון אפריקאי לגאולה עצמית ולהשתלבות בבניין הארץ, באמצעות התחברות אל המהפכה הציונית דתית ובפרט אל האתוס החלוצי של 'תורה ועבודה'. השני, פעילותם ומאבקיהם של מנהיגים בצפון אפריקה לשמירה על זהותו הדתית והציונית של הציבור המקומי במהלך עקירתו מארץ הולדתו ושתילתו במולדתו, ביישוב ובמדינת ישראל. בשניהם נטלה התנועה הציונית הדתית בארץ ישראל חלק פעיל, מתוך הגשמת חזון קיבוץ הגלויות ושאיפתה לבצר את התיישבותה ממניעים ציוניים דתיים ופוליטיים. נושא זה, השלישי בספר, נידון בו בהרחבה.
הקיבוץ המאוחד
הצג עוד תוצאות