נמצאו 22 ספרים בקטגוריה
לכל הספרייה
מאת: יהודה עתי
תיאור: מורה אנכי הינו תיאור אפיוני ספירות הקבלה כאפיוני התנועה, המהווים ונמצאים פועלים בכל התופעות. התאור מסיר את המסכים ואת הצמצומים ומאחה את השברים בָּראייה ובחוויה הקבלית הידועה עד כה. ראייה והכרה תפיסתית של התרחשות התופעות במציאות, כממשות התרחשותית של תנועות בעלות אפיוני חיוּת – מבטלת את התפיסה ההייררכית בין הספירות, מנקה את הטפל, את הסתום ואת המעורפל שדבק בראייה המושגית המיסטית־קבלית במשך הזמנים, ומבהירה ומאירה את מהותן של הספירות בהיותן מושגי־תואר של אופן התחוללות ממשות התופעות במרחב. החידוש הפילוסופי הוא בהסבר ובתיאור התרחשות התופעה ההוֹוָה מהיווצרותה להתפרקותה־מותה, תוך הסבר התחוללות מֶשֶׁךְ ייחודיות התופעה המשתנה ויחסיה עם סביבתה בהווֶה הנמשך והמשתנה, בין שזה תת־חלקיק, בין שזה גל, גרגיר חול, אדם או כוכב. ייחודיות התופעה היא מהותה הנמשכת, ובמערכות חיות כמו בני אדם איכותה ומהותה של נפשגוף הן פעילויותיה.
דברי הימים הוצאה לאור בע"מ
מאת: מאיר בר אילן
תיאור: אסטרולוגיה ומדעים אחרים הוא פרק בתולדות המדעים ופרק בחיי הרוח של עם ישראל, והוא נכתב מתוך שילובן של כמה שיטות מחקר: היסטוריוגרפיה, תולדות ישראל, תולדות הפילוסופיה, תולדות המדעים, חקר הדת, המחקר התלמודי, בלשנות וחקר הספרות. המדע מוצג כאן ביחסיותו, בהישגיו ובכישלונותיו. תיאור המדעים בעולם העתיק מסייע בחשיפת 'הפרופיל האקדמי' של מחבר ספר יצירה: מתמטיקאי, אסטרונום, אסטרולוג, רופא, נומרולוג, פילוסוף, אסטרופיזיקאי ובלשן. יותר מ 300- האישים הנזכרים בספר נותנים ממד אינטלקטואלי והיסטורי למחבר ספר יצירה. יותר מ 130- לשונות כתיבה נזכרות ומודגמות בספר, וכך ניתן לספר יצירה הממד הלשוני. כ 100- מקומות מוזכרים בספר, וכך מתברר מקומה המרכזי של אלכסנדריה כבירת המדע של העולם העתיק, והשפעתה על ארץ־ישראל. הגיבור הראשי של אסטרולוגיה ומדעים אחרים הוא מחברו של ספר יצירה, אך נידונים בו גם אסטרולוגים אחרים, יהודים ושאינם יהודים, ומוערכת תרומתם המדעית והאינטלקטואלית.
מוסד ביאליק
מאת: ביטי רואי
תיאור: ספר זה מאיר את אחד החיבורים החשובים ביותר בקבלה של ימי הביניים הוא החיבור 'תיקוני הזוהר'. חיבור זה, שזכה להדפסות רבות יותר מכל ספר קבלה אחר, השפיע השפעה מכרעת על תולדות הקבלה: על כתביהם של ר' משה קורדוברו, האר"י, הרמח"ל, הגאון מווילנה, שבתאי צבי, וגם על הספרות החסידית. הספר מבקש לעמוד על סוד קסמה של ספרות תיקוני הזוהר, שדרשותיה חדרו לנוסחי התפילה, ולדון באופני השפעתה על עולם הריטואל וההלכה היהודית. בהציעה תפיסת אלוהות אימננטית וקרובה, תפיסה קבלית מקיפה לטעמי המצוות ולתורה של גאולה, הפכה ספרות תיקוני הזוהר למרכזית בכתיבה של חסידים ומתנגדים, מיסטיקנים ואנשי הלכה כאחד. מונחי יסוד קבליים שהפכו שגורים בכתיבה הקבלית והחסידית, כגון 'לית אתר פנוי מניה', 'ממלא וסובב כל עלמין', 'לשם ייחוד קוב"ה ושכינתיה', 'עילת העילות', דרך הפרשנות האסוציאטיבית, הגימטריות, שמות הקודש, סודות האותיות, הטעמים והניקוד, רעיונות כגון הגלגול, ערב רב, תורת עץ החיים, קליפות, ועוד – מקורם בספרות זו. כמו כן מפצח הספר שלפנינו את תבניתו הפורמלית של החיבור 'תיקוני הזוהר' על שבעים דרשותיו למילה 'בראשית', המתבררות כמכוונות בעיקר לשכינה היא הראשית, הנבחרת מכול, ותכלית המציאות כולה. על סמך השוואה חוזרת ונשנית לספרות גוף הזוהר, ובאמצעות מחקר המיתוס ושימוש בכלים ספרותיים טוענת המחברת, כי המקובל האנונימי שכתב את תיקוני הזוהר ראה בדמותה של השכינה מוקד לעבודה דתית. הוא מתאר אותה כעיקר ושורש האמונה, ורואה בה את מכלול היבטיו של העולם האלוהי ותמציתו. אל מול אלוהות מושלמת וזכרית הוא מעמיד אלוהות נשית, חלשה ואימהית. הוא מתרכז ביופייה, בונה לה שיעור קומה ומעצים את נוכחותה בחייו ואת תפקידו הפעלתני של המקובל המחויב בעזרה לה.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: יוסף דן
תיאור: כימות דור חלפו מאז פטירתו של גרשם שלום בשנת 1982 והעניין באיש ובמשנתו איננו דועך. אנו עדים לזרם של פרסומים ממחקריו, מאיגרותיו ומיומניו, מכאן, ולמחקרים על סוגיות מרכזיות במשנתו, מכאן, בעיקר באירופה ובארצות הברית. קובץ זה נועד להציג היבטים אחדים בעבודתו, והוא מיוסד גם על ההיכרות האישית של המחבר עם שלום ועל העבודה לצִדו במשך עשרות שנים. הפרסום המחודש של מאמרים אלה יסייע להעמקת ההבנה של תרומתו הייחודית של גרשם שלום לתרבות ולמדע בישראל במאה העשרים. על גרשם שלום כולל תריסר מאמרים על תחומי פעילותו העיקריים של גרשם שלום: המחקר ההיסטורי בתולדות תורת הסוד היהודית ושלוחותיה; ההוראה באוניברסיטה העברית ותרומתו להתפתחותה של האקדמיה הישראלית; והקמת ספרייה של הכתבים הנדפסים בתורת הסוד היהודית. המאמרים עוסקים בסוגיות מרכזיות במשנתו ההיסטורית של שלום: תפיסת נתיבי הסימבוליקה הקבלית, התמודדות עם חידותיו של ספר הבהיר, הקבלה הנוצרית, והשבתאות ומעמדה בתולדותיו של עם ישראל. שני מאמרים דנים בגישתו של שלום לעבודתו המחקרית, מבחינה מתודית ומבחינה עניינית, ומציגים את תפיסתו של שלום לגבי ייעודו של המחקר המדעי.
מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי
מאת: אלחנן שילה
תיאור: הקבלה היא ממקורות היניקה החשובים של יצירת עגנון. ספר זה מכוון את הזרקור לעבר צפונות אלה ומגולל את היקף ידיעותיו בקבלה, את יחסו אליה, את זיקתו לחוקריה ולמקובלים ואת המיתוס האישי שיצר לעצמו. מתוך כל אלה מצטיירת ביוגרפיה רוחנית של אחד מעמודי התווך של הספרות העברית המודרנית. חקר זיקתו של עגנון לקבלה מתבסס על השוואות טקסטואליות בין כתביו למקורות קבליים מגוונים, שהיו בידיו כחומר ביד היוצר, ומתוך כך נידונים דרכי העיבוד הספרותי של המקורות הקבליים ועיצובם של הגיבורים ביצירה הספרותית לאור מוטיבים של ספירה קבלית מסוימת. הספר דן גם במידת השפעתם של זרמי הקבלה השונים על יצירת עגנון, כגון ספר הזוהר, קבלת האר"י והחסידות, וכן בשאלת הזיקה שבין עגנון לראי"ה קוק. ממצאי הספר זורעים אור חדש לא רק על יצירת עגנון אלא גם על תולדות הקבלה: המושג הקבלי בהקשרו הספרותי-המודרני מהווה שלב נוסף בגלגוליה של הקבלה בעת החדשה. (גב הספר).
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: מרדכי רוטנברג
תיאור: בספר מציג המחבר יסודות של משנה פסיכו-חברתית סדורה הגזורה מהאתיקה היהודית-חסידית.
בעזרת פרדיגמת הצמצום החסידית-קבלית - שעל-פיה האדם מחקה את האל המצטמצם מרצונו כדי לפנות מקום לעלום הזולת - מראה רוטנברג כי לא הפיטום של האני האישי או החברתי עשוי להסביר את המצוי והרצוי לקדמה האנושית, אלא הצמצום.
מוסד ביאליק
מאת: ישעיה תשבי
תיאור: הזוהר הוא ספר היסוד של תורת הקבלה בישראל. "פרקי זוהר" מיועדים לפתוח אשנב אל אוצר הגנזים של הזוהר שבצורתו המקורית הריהו כספר החתום בפני קהל הקוראים בני זמננו.
המבחר ערוך במערכות רעיוניות במקיפות תחומי עניין מרובים.
בראש כל חלק נכתבו מבואות והם מבוררות, בצורה שיטתית, הבעיות המרכזיות הכרוכות במאמרי החלק הנדון.
את שני הכרכים פותח מבוא כללי: "ספר הזוהר וחקר הזוהר".
מוסד ביאליק
מאת: גרשם שלום
תיאור: זהו קונטרס המכיל את המסה שנתפרסמה לראשונה בגרמנית כמבוא לתרגום הגרמני של הספר "שער השמיים" וניתרגמה לעברית בידי חיים איזק בעריכת המחבר.
המסה דנה בחיי אברהם כהן הירירה ובהשפעת יצירתו "שער השמיים", יצירה שהיא נסיון לביסוס עיוני של ראיית העולם ושל תורת האלוהות הקבלית, ונודעת לה משמעות מיוחדת בתולדות הקבלה.
מוסד ביאליק
מאת: ישעיה תשבי
תיאור: הזוהר הוא ספר היסוד של תורת הקבלה בישראל.
"פרקי זוהר" מיועדים לפתוח אשנב אל אוצר הגנזים של הזוהר שבצורתו המקורית הריהו כספר החתום בפני קהל הקוראים בני זמננו.
המבחר ערוך במערכות רעיוניות במקיפות תחומי עניין מרובים. בראש כל חלק נכתבו מבואות והם מבוררות, בצורה שיטתית, הבעיות המרכזיות הכרוכות במאמרי החלק הנדון. את שני הכרכים פותח מבוא כללי: "ספר הזוהר וחקר הזוהר".
מוסד ביאליק
מאת: גרשם שלום
תיאור: המסה "מצווה הבאה בעבירה" פותחת את הספר. המחקר שלאחריה מוסיף ועוקב אח גילויי חדירתה של השבתאות לתוך יהדות פולין על הזרמים המתונים והקיצוניים שבה.
לפני הופעת יעקב פראנק ולאחריה. המחקר השלישי, "משה דוברושקה וגלגוליו", עוקב אחר ספיחיה של התנועה הפראנקיסטית בדמות גיבור המחקר, עד הסתעפותם והשתרגותם במעבה המאורעות הרוחניים והמדיניים של אירופה המרכזית והמערבית בתקופת המהפיכה הצרפתית.
מוסד ביאליק
מאת: טוני לביא
תיאור: בספר נחשפים סודות הקבלה על התובנות שלהם באלוהות ובנפש האדם. כך ניתנים בידי האדם כלים ייחודיים להכיר את הכוחות הפועלים בו ולהתמודד בהצלחה עם הקשיים והמשברים בחייו.
הספר הזה עניינו במקור המציאות הנבראת, במבנה, בכוחות האלוהיים הפועלים בה, ובדרכי התנהלותה לעבר תכליתה, מנקודת מבטו של המקובל ר' יהודה הלוי אשלג.
המחבר ד"ר טוני לביא הוא מרצה וחוקר בכיר במרכז שלמה מוסיוף לחקר הקבלה באוניברסיטת בר-אילן. עבודותיו מתמקדות בעיקר בחקירת המטפיסיקה היהודית לדורותיה.
בין כתביו: 'אלוהים הרב והפילוסוף: סודות הבריאה בספר הזהר ובתורת האר"י', 'מה שלמעלה ומה שלמטה' (דיאלוגים עם פרופ' ישעיהו ליבוביץ), 'מחשבת הבריאה במשנת ר' יהודה הלוי אשלג', 'זעקת הממשות: הויה-אלוהים-אדם', 'התודעה השבויה'.
מוסד ביאליק
מאת: יוסף בן-שלמה
תיאור: רמ"ק - רבי משה קורדובירו היה גדול המקובלים בצפת עד בואו של האר"י.
המחבר דן בכל כתביו הנדפסים של רמ"ק, מברר את זיקתו לפילוסופים היהודיים של ימי-הביניים ולספרות הקבלה ומתמקד בתורת האלוהות של הרמ"ק.
מוסד ביאליק
מאת: משה חלמיש
תיאור: הספר דן ביחסי הגומלין בין מחקר הקבלה המודרני לבין עולם הליטורגיקה, ההלכה והמנהג. יחסי גומלין אלה לא זכו עד כה למלוא תשומת הלב המחקרית הראויה וספר זה פותח צוהר רחב להמשך מחקר מקיף בנושא.
המחבר מברר בפרקי הספר את ההשלכות ההדדיות של העולמות הללו – הקבלה מזה, והתפילה, ההלכה והמנהג מזה – מבחינה עיונית, היסטורית, גיאוגרפית וביבליוגרפית, ובראייתו המקיפה שופך אור חדש על הדינמיקה בין התחומים ועל דרכי חלחולה של הקבלה לתחומים אלה.
הספר מיועד לתלמידי חכמים, לחוקרים במדעי היהדות ולציבור המשכיל הרחב המתעניין בתרבות היהודית.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: אברהם (ד"ר) סגל
תיאור: הספר ועל דרך העבודה מאת ד“ר אברהם (אבי) סגל עוסק בעולמו הרוחני של הצדיק החסידי רבי צבי הירש מזידיטשוב.
במחקר מקיף וקפדני סוקר סגל את הכתבים של צדיק ייחודי זה ושל ממשיכי דרכו, תוך שהוא עומד על המאפיינים הייחודיים של שיטתו החסידית. מוקד עניינו של הספר הינו הצבת דמותו של הצדיק מזידיטשוב כפרשן ייחודי לספר הזוהר ולקבלת האר“י, כמקובל חריג ומיוחד במינו בנוף עולמה של תנועת החסידות.
מחקרו המעמיק והיסודי  של אברהם סגל שם לו למטרה את חשיפת עולמו הרוחני של ר’ צבי הירש מזידיטשוב מתוך שאלות היסוד המניעות אותו.
המחקר משלב כלי עבודה ביבליוגרפיים, היסטוריים ופנומנולוגיים, ותורם פרק נכבד לבירור מקומו של ספר הזוהר בעולם החסידות. מהלכים מחקריים העוסקים בבירור הפונקציה והקנוניזציה של ספרות הזוהר בתוך אסכולות ומגמות במאה התשע-עשרה ודאי יידרשו מאוד למחקר זה. ביחס לשאלות של יצירה, הדפסה, פרשנות, התגלות וסמכות - שאלות הסבוכות כולן אלה באלה - מציג המחבר דיון בהיר ומסודר.
(פרופסור חביבה פדיה).
מתוך חקר חיבורי הצדיק מזידיטשוב, בנה אברהם סגל את שיטתו הקבלית- חסידית של הצדיק בנ יתוח אנליטי מדוקדק, ואף קבע מתוכם את כללי הפרשנות שלו, תוך שהוא מעמיד על עיקר וטפל ועל רעיונות ייחודיים.
מעתה יש בידינו מונוגרפיה חשובה על אישיותו ועל תורתו של אחד מגדולי הצדיקים בתנועת החסידות במחצית השנייה של המאה השמו נה-עשרה ובשליש הראשון של המאה התשע-עשרה.
(פרופסור משה חלמיש)
ד“ר אברהם (אבי) סגל עוסק בעיונים ובמחקר בתחומי הממשק שבין הקבלה לחסידות. מלמד נושאים אלה במחלקה לפילוסופיה יהודית, אוניברסיטת בר-אילן. פרסם מחקרים בתחומי החסידות והקבלה בבמות שונות. "ועל דרך העבודה" הוא ספרו הראשון.
הוצאת ראובן מס בע"מ, ירושלים
מאת: יוסף אביב"י
תיאור: קבלת האר"י תופסת מקום חשוב בתולדות הקבלה. ר' י. לוריא פתח דרך חדשה בפרשנות הזוהר בתיאור מהלך ההאצלה ובביאור כוונות התפילה.
הספר שלפנינו כולל מחקר שלם ומעמיק המבקש לברר את כתביה ואת תוכנה של קבלת האר"י. בספר נסקרות תולדות כתיבתה ועריכתה של קבלת האר"י. מתוארים בו כל החיבורים שכתבו האר"י ותלמידיו, ועריכותיהם והעתקותיהם במשך מאתיים שנה בארץ ישראל ובכל ארצות הגולה.
בשנים אלו נדפסו מעט מכתבי האר"י ותלמידיו, ורובם נעתק באלפי כתב יד. על פי הקדומים שבכתבי יד אלו מתואר בספר מעשה כתיבתה ועריכתה של קבלת האר"י ומבוררים החיבורים היסודיים שלה - החיבורים המקוריים שיצאו מתחת ידי האר"י ותלמידיו. החיבורים היסודיים הם התשתית להבנתה של קבלת האר"י.
מכון בן-צבי לחקר קהילות ישראל במזרח
מאת: יוסף אביב"י
תיאור: קבלת האר"י תופסת מקום חשוב בתולדות הקבלה. ר' י. לוריא פתח דרך חדשה בפרשנות הזוהר בתיאור מהלך ההאצלה ובביאור כוונות התפילה.
הספר שלפנינו כולל מחקר שלם ומעמיק המבקש לברר את כתביה ואת תוכנה של קבלת האר"י. בספר נסקרות תולדות כתיבתה ועריכתה של קבלת האר"י. מתוארים בו כל החיבורים שכתבו האר"י ותלמידיו, ועריכותיהם והעתקותיהם במשך מאתיים שנה בארץ ישראל ובכל ארצות הגולה.
בשנים אלו נדפסו מעט מכתבי האר"י ותלמידיו, ורובם נעתק באלפי כתב יד. על פי הקדומים שבכתבי יד אלו מתואר בספר מעשה כתיבתה ועריכתה של קבלת האר"י ומבוררים החיבורים היסודיים שלה - החיבורים המקוריים שיצאו מתחת ידי האר"י ותלמידיו. החיבורים היסודיים הם התשתית להבנתה של קבלת האר"י.
מכון בן-צבי לחקר קהילות ישראל במזרח
מאת: יוסף אביב"י
תיאור: קבלת האר"י תופסת מקום חשוב בתולדות הקבלה. ר' י. לוריא פתח דרך חדשה בפרשנות הזוהר בתיאור מהלך ההאצלה ובביאור כוונות התפילה.
הספר שלפנינו כולל מחקר שלם ומעמיק המבקש לברר את כתביה ואת תוכנה של קבלת האר"י. בספר נסקרות תולדות כתיבתה ועריכתה של קבלת האר"י. מתוארים בו כל החיבורים שכתבו האר"י ותלמידיו, ועריכותיהם והעתקותיהם במשך מאתיים שנה בארץ ישראל ובכל ארצות הגולה.
בשנים אלו נדפסו מעט מכתבי האר"י ותלמידיו, ורובם נעתק באלפי כתב יד. על פי הקדומים שבכתבי יד אלו מתואר בספר מעשה כתיבתה ועריכתה של קבלת האר"י ומבוררים החיבורים היסודיים שלה - החיבורים המקוריים שיצאו מתחת ידי האר"י ותלמידיו. החיבורים היסודיים הם התשתית להבנתה של קבלת האר"י.
מכון בן-צבי לחקר קהילות ישראל במזרח
מאת: אלכסנדר אבן-חן
תיאור: סיפור עקדת יצחק הוא ללא ספק מהסיפורים המורכבים ביותר במקרא. אין-סוף קריאות אפשריות לסיפור, אין-סוף קוראים - נבדלים זה מזה באישיותם, באמונתם, במקום ובזמן שבהם הם כותבים ובמטען התרבותי שהם נושאים עִמם התמודדו במהלך הדורות עם מסורת זו - אין-סוף פנים לתורה, אין-סוף פנים לסיפור עקדת יצחק.
עקדת יצחק מהווה סמל היסטורי-לאומי המייצג את עם ישראל לאורך כל הדורות. האם הסיפור הוא סמל לגבורה והקרבה עצמית על קידוש השם? האם הוא סמל לנאמנות עיוורת וחסרת מעצורים? מופת של אמונה? אולי הוא נועד ללמדנו שאלוהים אינו חפץ בקורבן אדם? ואולי הוא מבטא מוכנות להקריב את הקורבן הגדול והנורא מכול שאפשר לדרוש מן האדם: "קַח נָא אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידְךָ אֲשֶׁר אָהַבְתָּ... וְהַעֲלֵהוּ שָׁם לְעֹלָה."ספר זה מציע התבוננות על תחנות מרכזיות בהגות היהודית מבעד לעדשה המיוחדת של מסורת עקדת יצחק. הספר פורש בפני הקורא יריעה פרשנית רחבה המציגה שמונה גישות למסורת עקדת יצחק בפרשנות המיסטית והפילוסופית של המקרא: חסידי אשכנז; הרמב"ם; ספר הזֹהר; דון יצחק אברבנאל; רבי לוי יצחק מברדיצ`ב; רבי שמשון רפאל הירש; הרב אברהם יצחק הכהן קוק; אברהם יהושע השל. ההוגים והיצירות מלווים בפרשנות עשירה וברעיונות ובמדרשים מתקופת המשנה והתלמוד.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: משה אידל
תיאור: מתי חדל האל להכתיב את רצונו על העולם ומתי החלו שלוחיו להעלות אליו את תפילות האנשים ובקשותיהם? מה מלמדים שמות המלאכים "דרשיאל", "גימטריאל", "היכלותיאל" על ציפיות בני האדם מהם? ומה בין מלאך ל"מגיד"?
"עולם המלאכים: בין התגלות להתעלות", מטפל בסוגיה שטרם זכתה לתשומת לב ראויה: מעמדם של המלאכים בהגות היהודית, בייחוד בקבלה, במהלך ימי הביניים. מחיבורים שונים בתחום המיסטיקה היהודית דאז עולה תפישה כי המלאכים היו מסודרים במבנה דמות אדם ונחשבו לעתים לאיבריו של האל. אחד המלאכים, מטטרון, שדמותו נדונה בחיבורים רבים, נחשב למלאך הפנים. לפי חיבורים אחרים, חנוך בן ירד הוא שעלה לכדי מעמד של המלאך מטטרון. תפישות אנגלולוגיות יהודיות שנדונות בספר, השפיעו באופן ניכר על התפתחויות דתיות בנצרות, בייחוד מתקופת הרנסנס ואילך.
הפרופסור משה אידל מלמד בחוג למחשבת ישראל באוניברסיטה העברית ומשמש חוקר בכיר במכון שלום הרטמן. הפרופסור אידל הוא חתן פרס ישראל בתחום מחשבת ישראל לשנת תשנ"ט וחבר האקדמיה הישראלית הלאומית למדעים.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: שרה יהודית שניידר
תיאור: אגדה תלמודית קצרה ומסתורית מספרת כי אי-שם בעבר היו השמש והלבנה שווים בזוהרם, עד שבעקבות משפט אחד שאמרה הלבנה גזר עליה הקב"ה להתמעט.
מי הם שני המאורות, ומה פירוש מיעוטה ומילויה מחדש של הלבנה? כתבי הקבלה, חכמת הנסתר של היהדות, מאפשרים לפענח את הצופן. הם מגלים כי סיפורה של הלבנה הוא משל לתולדות השכינה, הפן הנקבי של האלוהות והיסוד הרוחני של הנשיות בעולם. מיעוט הלבנה הוא אובדן השויון בין האיש והאשה, ומילויה מחדש באחרית הימים – כינונו של שויון מחודש, שהפעם יכלול את התובנות שצברה לאורך מסעה הלילי הארוך.
נפילתה ועלייתה של השכינה הוא אנתולוגיה של כתבים קבליים מתקופות שונות, המוקדשים כולם לקורות הלבנה. יחדיו, הם מצטרפים לכדי תמונה מרהיבה ומרתקת של מהות הנשיות, של הבשלתה המיוחלת בדורנו, ושל החיבור השלם וההדדי בין הזכר והנקבה. כתבים אזוטריים אלו מוגשים לקורא בצירוף מאמרי מבוא וביאורים נרחבים.
הוצאת ראובן מס בע"מ, ירושלים
מאת: מאיר בר אילן
תיאור: יש בספר זה ניסיון ראשון לעמוד על טיב הקשרים בין ספרות ההיכלות לבין הספרות התלמודית, הסידור, וטקסטים אחרים, יהודיים ושאינם יהודיים. קטעי שירה ופיוט מן התקופה התלמודית מוארים מחדש, וספרות ההיכלות מוצגת לא אחת כמקור יניקתם. עיון ספרותי, תוכני וצורני, מלווה בביקורת היסטורית מסייע בתיארוך ספרות ההיכלות מזה, וקטעי תפילה שונים מזה. כבדרך אגב מתברר הקשר בין התנאים לבין העיסוק במיסטיקה, קרי: היכלות, או מרכבה. על מנת לעמוד על חשיבות הספר, מובא כאן תקציר הפרקים:
פרק ראשון דן בפיוטים שמוצאם בספרות ההיכלות, ומשם הם נכנסו לתפילות: "האדרת והאמונה", "עלינו לשבח" ואחרים. נעשה נסיון להסביר כיצד הועברו פיוטים שונים מחוג בעלי ההיכלות לתפילה. כמו כן נדון זמנם של הפיוטים בספרות ההיכלות על פי ניתוח תוכנם וצורתם.
פרק ב' נפתח במצב המחקר בחקר הפיוט העברי הקדום, בן תקופת התלמוד, וזיקת פיוטי ההיכלות לפיוט בתקופה העתיקה. לאחר מכן נדונים כ"ט פיוטים מספרות ההיכלות על פי צורתם, תוכנם וקרבתם אל פיוטים שונים.מובאות מקבילות שונות לפיוטי ההיכלות, החל מהספרות החיצונית והאוונגליונים, עבור לקומראן ולספר הרזים, וכלה בתלמוד ובמדרשים שונים.
פרק ג' מוקדש לקריאה צמודה בתפילה הידועה "נשמת כל חי" , בחינתה, וקשריה של תפילה מיוחדת זו עם יצירות ספרותיות אחרות, ובהן גם ספרות ההיכלות.
בפרק ד' נדונים פיוטים וברכות שנשתקעו בתפילת יוצר שחרית של שבת, והפרק מדגים את חשיבות ספרות ההיכלות להבנת התפילה המסורתית.מוכח הקשר שבין ההמנון "אל אדון" ל"מעשה מרכבה", ויש בכך סיוע נוסף לקביעת זמנה הקדום, יחסית , של ספרות ההיכלות.
פרקים ה' ו- ו' דנים בשלוש הברכות הראשונות הפותחות את תפילת העמידה, ומובאות מקבילות לברכות אלו מספרות ההיכלות בצורת ברכות ורעיונות.
פרק ז' עוסק בבעיית מספר הברכות הטיפולוגי של תפילת העמידה: שמונה עשרה. תחילה נדונה תופעת מנין התפילות בשעת התפילה בשיטת המחקר המשווה : היכלות, איסלאם, תלמוד ירושלמי. לאחר מכן מוצע הסבר להתלכדות ברכות שונות לכדי תפילת שמונה עשרה.
הספר מסתיים במפתח מפורט הכולל : למעלה ממאה ושבעים מטבעות ברכה, עשרות פיוטים, וכן גם רשימה ביביליוגרפית בת כמאתיים ערכים בתחומי ספרות ההיכלות, הפיוט הקדום, הספרות התלמודית והסידור.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: ישראל מ' תא-שמע
תיאור: הספר עוסק בבירור ראשוני של המשקע ההלכתי, 'הנגלה', המושקע בין דפי הזוהר; בתיאור מקורותיו במסורת ההלכה של ימי-הביניים, בניסיון לבודד את מערכת ההלכה המושקעת בספר ממערך המנהג המשתקף מתוכו, ובהדגמת עומק ההשפעה הצפון-אירופית, האשכנזית, על מסורת מנהג זה. כמו כן מבקש הספר להינתק מן התלות בדמותו של משה די ליאון כמחבר הספר, ותמורת זאת לעמוד על הזיקה העמוקה הקיימת בין הפעילות העיונית האינטנסיווית בתחום הקבלה, המשתקפת בזוהר, לבין הפעילות האינטלקטואלית הענפה שהתרחשה  במקביל - באותם זמנים ומקומות - בישיבות התורניות המפוארות של ספרד. בתוך כך מעמיד הספר במיוחד על תפקידו ההיסטורי של רבי יונה גירונדי במארג ספר הזוהר. ספר למורה, לחוקר ולקורא המשכיל, המגלים עניין בתולדות ישראל ובתולדות ההלכה והקבלה בימי-הביניים.
הקיבוץ המאוחד
הצג עוד תוצאות