נמצאו 149 ספרים בקטגוריה
לכל הספרייה
מאת: בנצי שרייבר, צדוק עלון
תיאור: ספר זה מעמת היגדים סמי–פילוסופיים המפוזרים על פני פרקי אבות עם משנתם הפילוסופית של הוגי דעות מערביים. במהלך השנים נכתבו חיבורים רבים על פרקי אבות, שכן אלו נוגעים בשלל בעיות אנושיות וחברתיות המעסיקות את בני האדם מאז ומעולם. הספר מיוחד בדיון השיטתי, התמציתי והמעמיק שהוא מקיים בהגיגים הפילוסופיים הפזורים לאורכה של מסכת אבות. עם זאת, הספר כתוב בבהירות ובלשון קולחת, ממעיט ב"דקדוקים אקדמאיים" והוא מביא בפני הקורא המתעניין מקורות רלבנטיים לדיון. תרומת הספר הנָה כפולה: ראשית, הוא מקבץ רעיונות והיגדים העוסקים באותו עניין פילוסופי אך מופיעים במקומות שונים בפרקי אבות ולעיתים אף נאמרים על ידי הוגים שונים; זאת בשונה מחיבורים אחרים שמפרשים כל משנה ומשנה לפי סדר הופעתה. שנית, הספר מעמת בין היגדים פילוסופיים שנאמרו על ידי חכמי ישראל בפרקי אבות לבין הגותם של פילוסופים מערביים באותו נושא, תוך חידוד השווה והשונה ביניהם. בחלק מן הפרקים המחברים מציעים גם פרשנות מקורית לבעיות ולקשיים שנותרו בהבנת ההיגדים הפילוסופיים של חכמי ישראל. ספר זה הוא בעל תרומה רבה למי שהפילוסופיה וההגות היהודית קרובים לליבו, ולמי שמתעניין בהגות יהודית מקורית בהקשר הרחב של הציביליזציה המערבית.
הוצאת גמא
מאת: שמעון לב
תיאור: ספר זה הוא פרי מחקר ראשון מסוגו הממפה ובוחן מגמות והיבטים מרכזיים בזיקה ובהתבוננות של העולם היהודי והציוני אל הודו ותרבותה. המפגש בין שתי התרבויות ניחן ברבדים מגוונים ועשירים – טקסטואליים ומחשבתיים. כמו כן מלאו קשרים אישיים ומאמצים פוליטיים תפקיד משמעותי בהבנה העצמית של היהודים והציונות אל מול סביבתם באירופה, כחלק מהבניית הזהות הלאומית היהודית כ"אסיאתית" וכתגובה לשיח האוריינטליסטי והגזעי באירופה. בספר זה בולט מעמדם של שני אישים הודים, שיצירתם ופועלם עמדו ביסוד ייצוגה של הודו בעולם המערבי - רבנידרנאת טאגור ומהטמה גנדהי. טאגור כידוע, היה לאסיאתי הראשון שזכה בפרס נובל לספרות (1913) ומהטמה גנדהי היה ל"דמות מופת" בולטת במנהיגות ההודית ובעולם כולו ששילבה בין פוליטיקה למוסר.
הוצאת גמא
מאת: ישראל נתנאל רובין
תיאור: אלוהים, כידוע, הינו כל-יכול. אולם, האם באמת יכול אלוהים הכל? האם יכול אלוהים לברוא ריבוע שאלכסונו שווה לצלעו? האם יוכל לפעול שפעם אחת, שתיים ועוד שתיים יהיו חמש, ולא ארבע? האם יכול אלוהים לשנות את העבר? האם יכול אלוהים לברוא אלוהים אחר כמוהו? האם יכול אלוהים לאבד את עצמו? מכל משפחת הפרדוקסים האפיקורסיים המשעשעים הללו, זכה משום-מה לפירסום דווקא זה בעניין יכולתו של אלוהים לברוא אבן שלא יוכל להרימה. אולם לכל המשפחה ישנו אב אחד, והוא השאלה העקרונית, האם כל-יכולתו של אלוהים, שמשמעותה המקורית הינה עליונותו ביחס לחוקי הפיזיקה, מתפשטת גם לעולם הלוגיקה והמתמטיקה.
מנקודת מבט זו, נחשף כאן סיפורו המרתק של המהפך התיאולוגי שעברה היהדות בתוך תקופה קצרה יחסית של כמאתיים שנה מתחילת הזמן החדש. הקונצנזוס הרציונליסטי הוותיק בנושא התחיל בראשית הרנסנס לנטות יותר ויותר לכיוון המיסטיקנים, נושאי דגל הקבלה העולה. שאלת כפיפותו של אלוהים לחוקי הלוגיקה והמתמטיקה, שבתקופת הרדיפות והגירושים של שילהי ימי-הביניים היתה אצל הפילוסופים והתיאולוגים היהודים סמל לרציונליות של היהדות המתגוננת מול האויב הנוצרי האנטי-לוגי, קיבלה פתאום תפנית מן הקצה אל הקצה. הקבלה והחסידות בעקבותיה אימצו דווקא את התפיסה הנוצרית, ואילו עמדותיהם של רב סעדיה, הרמב"ם, הרשב"א, ולמעשה כל גדולי עמנו טרם עליית הקבלה, הוקעו עכשיו ככפירה ואפיקורסות שמקומן מחוץ לגדר. הספר מבוסס על עבודת דוקטורט מאת המחבר שהושלמה והוגשה באוניברסיטה העברית בשנת 2013 .
הוצאת ראובן מס בע"מ, ירושלים
מאת: שמעון גרשון רוזנברג
תיאור: בשנים האחרונות נקלעו השמאל והימין האידאולוגיים למשבר רעיוני. חלום השלום הולך ומתרחק, ורוב הציבור ומנהיגיו זנחו את רעיון ארץ ישראל השלמה. כיום, יותר מתמיד, נראה כי רק שחרור מהחלוקה הדיכוטומית והפשטנית בין המחנות והרעיונות יאפשר חשיבה ביקורתית, יצירתית ופורייה, שתוכל לעצב תשתית ערכית ודתית חדשה ליחס אל הארץ ואל תהליך השלום. בריתי שלום הוא אסופה מקיפה ממרחבי יצירתו של הרב שג"ר, העוסקת בשאלות פוליטיות כגון החזרת שטחים, מלחמה, הסכמי שלום, ההתנתקות ועוד. לפי תפיסתו של הרב שג"ר, הפוליטי כרוך בהגותי, ומשום כך הוא דן בסוגיות אקטואליות אלו דרך סוגיות עקרוניות כמו ייחודו של עם ישראל, ביתיות וגלותיות, מערב מול מזרח, מעמדה הדתי של מדינת ישראל ומשמעות הגאולה. כדרכו, הרב שג"ר פורש ומנתח מגוון רחב של מקורות, מהתנ"ך ומדברי חז"ל, מתורת הרמב"ם ומדברי המקובלים, מגדולי החסידות ומכתבי הרב קוק, כמו גם מהוגים יהודים מודרניים ומפילוסופים, סוציולוגים והיסטוריונים מערביים. בריתי שלום הוא ספר חובה למי שמבקשים לפלס דרך במבוכה ולשלב בין הטוב שבימין לטוב שבשמאל, תוך יצירת גישה דתית ורוחנית חדשה, שתוכל לחתור לשלום־אמת ללא ויתור על הזיקה העמוקה לארץ ישראל, על הייחוד היהודי ועל העוצמה הדתית.
מאת: אלכסנדר אבן-חן
תיאור: אברהם יהושע השל (1907-1972) נצר למשפחת אדמו"רים, מההוגים החשובים בעולם היהדות של העת החדשה, השל נועד להמשיך את שושלת החסידות של משפחתו ולשמש בקודש אך העדיף לבחור במימוש חזונו של הנביאים ולהילחם למען הבאת צדק לעולם. בשנות השישים היה פעיל נלהב במאבקים למען זכויות האדם. את עבודת הדוקטור כתב באוניברסיטת ברלין בנושא "הנביאים" (The Prophets). בחירת הנושא משקפת את הזדהותו עם חזון מוסר הנביאים שהלכה וגברה במהלך חייו. בצעירותו חיבר שירים המלאים בביקורת על האל, שלא מנע אסונות שבאו לעולם ולא ימנע את אלו שעתידים להיות. בשיריו באים לביטוי התקווה לעתיד טוב יותר בצד הייאוש מן הרוע, הסבל והאלימות הממלאים את העולם. בשנת 1938 נעצר השל על ידי הנאצים וגורש לפולין. הוא עזב את וורשה ב-1939 לפני שזו נכבשה והגיע לארצות הברית ב-1940. שם כתב ספרים חשובים שזכו להצלחה רבה, בהם God in Search of Man; Man is not Alone, ועוד. ספר השירים "על השם המפורש: אדם" שפרסם לפני המלחמה נשכח משום מה ולא זכה לעיון ולמחקר - למטרה זו בא ספר זה.
מכון שוקן למחקר היהדות שליד בית המדרש לרבנים באמריקה
מאת: דוד אוחנה
תיאור: זרתוסטרא בירושלים: פרידריך ניטשה והמודרניות היהודית, חלקה השלישי של הטרילוגיה דרכי המודרניות, חושף הוגים, סופרים ומבקרי תרבות יהודים שנזקקו לפילוסוף הגרמני לזקק את ביקורתם על התרבות ההיסטורית של עמם, ביקורת שפתחה צוהר אל המודרניות.

מחקרו של פרופ' דוד אוחנה מציע פרשנות חדשה לעמדה תאולוגית ייחודית שאפשר לכנותה "רליגיוזיות כופרת". תודעה מודרנית זו בעקבות "מות האלוהים" חרגה מדפוס דתי או חילוני, והתיכה אמונה וכפירה גם יחד אצל הוגים כהלל צייטלין, פרנץ רוזנצווייג ,מרטין בובר, גרשם שלום, ברוך קורצווייל וישראל אלדד. מהם שנשאו את הלפיד של תרבות התחייה העברית, מהם גיבשו עמדה תאולוגית ייחודית, מהם היו אבני יסוד אינטלקטואליות של הלאומיות היהודית המודרנית. ועל כולם שרתה רוחו של ניטשה.
מוסד ביאליק
מאת: אליעזר חדד
תיאור: ספר זה בוחן את היחס בין המושג "כבוד האדם" במסורת ההומניסטית לבין המושג "צלם אלוהים" בתפיסה המקראית, על השתמעויותיהם השונות בהקשר של ערכי השוויון והחירות. הנטייה לטשטש את ההבחנות בין כבוד האדם מציאת _ לצלם אלוהים נובעת ממגמה ראויה המכנה המשותף בין הקבוצות החברתיות השונות הדרות יחדיו במדינת ישראל. ואולם ההבדל בין מבני העומק של שני המושגים בסיסי כל כך, שקשה לראות כיצד אין נוצרות מהם הבנות שונות של ערכי השוויון והחירות. כיצד נגזרים ערכי השוויון והחירות מ"כבוד האדם" ו"מצלם אלוהים"? האם יש הבדל באופן הבנת השוויון והחירות אם הם נגזרים מ"כבוד האדם" או אם הם נגזרים מ"צלם אלוהים"? האם הבדלי התפיסה בין כבוד האדם לצלם אלוהים יכולים להעשיר את עולמנו המוסרי באשר להבנת השוויון והחירות ולדרכי החלתם? האם מאמץ לעמוד על הבדלי היסוד בין שני המושגים יכול להפרות את המחשבה ולתרום להעמקת הצד המשותף ביניהם או שהוא עלול להוביל לקיטוב יתר בתוך החברה הישראלית?
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: דוד הרטמן, צ'רלי בקהולץ
תיאור: בספר שונא שקרים ה´ עורך דוד הרטמן, מגדולי הוגי הדעות היהודיים בדורנו, חשבון נוקב עם עולם התורה שבתוכו גדל. הרטמן מצביע על הפער בין התורה ואורח החיים ההלכתי לבין המוסר האנושי, ומתאר את הזיוף והשקר הנולדים מהפער הזה. הוא קורא להתמודדות אמיצה של היהדות עם מגבלותיה וליצירתיות דתית, מתוך אמונה עמוקה ברלוונטיות של התורה עבור האדם המודרני ועבור העם היהודי המתחדש בארצו. פרקי הספר עוסקים בהרחבה בשאלות של תורה ומדינה, של פמיניזם והלכה, של היחס לנכרים ושל היחס לגרים ולגרות. שונא שקרים ה´, שנכתב בשנותיו האחרונות של הרטמן, מנוסח בנימה אישית, מנקודת מבט של אדם שמסכם את דרכו. הרטמן חוזר לשנות לימודיו בישיבה-יוניברסטי בארצות הברית ולראשות דרכו כרב בקנדה. הוא מתאר באופן נוגע ללב כיצד גילה כרב צעיר שכל התורה שלמד איננה רלוונטית עבור רוב העולם היהודי. עם עלייתו לארץ ישראל מצא לאכזבתו יהדות שעסוקה בקטנות ועוטפת את עצמה בהצדקות מעוותות שהופכות לאמת דתית מקודשת. הוא קורא לעם היהודי בישראל ליצור יהדות מתחדשת שתתמודד באומץ עם הבעיות שהעולם המודרני מציב בפניה ושתהווה חברת מופת יהודית וציונית.
מכון שלום הרטמן
מאת: יהודה ברנדס
תיאור: האם יש ליהדות משנת זכויות אזרח? האם היהדות בכלל מכירה בזכויות או שמא רק בחובות? הילכו תורה ודמוקרטיה יחדיו? מהן נקודות ההשקה והדמיון שבין תפיסת האזרח בתורת ישראל לבין זו של התרבות הדמוקרטית–ליברלית, ומהן נקודות המחלוקת והמתח ביניהן?

ספר זה מבקש לבחון את מקומו של האזרח על פי המורשת היהודית, למן התנ"ך ועד לחכמי זמננו. גישתה של תורת ישראל למקומו של האדם בקהילה, בחברה ובמדינה נבחנת לאור המקורות ולנוכח הנסיבות המגוונות שיהודים חיו בהן לאורך הדורות: השבטים, הממלכות בימי בית ראשון ושני, הקהילות בתפוצות והנהגתן תחת משטרים שונים. מתוך היריעה הנפרשת מן המקורות המגוונים והתקופות השונות נעשה ניסיון לגבש הנחות יסוד כלליות שעל פיהן ניתן להשתית תפיסת זכויות אזרח במדינה המודרנית, ובעיקר במדינת ישראל, בשים לב לאתגרים החדשים שהמדינה היהודית הדמוקרטית והריבונית מציבה לפני מסורת הדורות.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: חגי שטמלר
תיאור: בספר עין בעין מוצגת לראשונה הגותו של הרצי"ה כמשנה שיטתית ועצמאית, ועל כן זהו כלי עבודה ראשון במעלה לכל מי שמבקש להתחקות על משנת הרצי"ה, הן בין כותלי בית המדרש הן בעולם המחקר.
תבונות
מאת: אילון שמיר
תיאור: מסה ביקורתית על תורת החיים של אהרן דוד גורדון, בה מונגש לציבור המשכיל הרחב בישראל, רעיון מרכזי במשנתו של א"ד גורדון, באופן מרתק ומושך לבבות. אילון שמיר מוכיח במסתו שתורתו של גורדון הטרימה את תורתו של מרטין בובר על חשיבות ה"כאן ועכשיו" ואת ההכרה וההכרח לקדש את החיים ולהתקדש בתוכם. "תורת הנוכחות" של גורדון, היא מטבע לשוני שטבע אילון שמיר לאפיון המסר הפנימי של משנתו של גורדון. הוא תפס כי "תורת הנוכחות" היא עצם הבריח המבריחה את כל אברי כתבי גורדון לגוף אחד ובתוכם גם נמצאת התכתבותו עם הפונים אליו בשאלות של חיים.
הקיבוץ המאוחד
מאת: אליעזר שביד
תיאור: הרנסנס היהודי-ציוני בישראל עורר התעניינות מחודשת במשנתו של אהרן דויד גורדון. ספר זה נועד לסייע בלימוד כתביו הפילוסופיים העמוקים, שכדי להבינם יש לדעת את הקשרם ההיסטורי ולהכיר את המשנות שאתן התמודד, חלק עליהן וגם הושפע מהן. הספר נכתב כפירוש רחב למאמרו "לבירור רעיוננו מיסודו", שבו ביקש להציג את משנתו הכוללת בתמציתיות ובשיטתיות.
מוסד ביאליק
מאת: ידידיה יצחקי
תיאור: 'האמנם מהותה של היהדות מתמצית בדת היהודית? האם יהודי דתי הוא 'יותר יהודי' ממי שאינו דתי? האמנם האורתודוקסים הם המקיימים את הרצף המתמשך של היהדות מראשיתה ועד ימינו? מהי 'יהדות רפורמית', מהי 'יהדות קונסרבטיבית'? מה בין זהות יהודית לזהות ישראלית? מהו הקשר שבין היהודים בישראל לבין היהודים בתפוצות? האם אפשרית יהדות חילונית? כיצד היתה הזהות היהודית ההיסטורית לבעיה המעסיקה את המחשבה היהודית ואת הספרות העברית זה מאתיים שנה? שאלות אלה עומדות במרכזו של ספר מאתגר ומעמיק זה, והן מוארות היטב בלשון בהירה ופשוטה מנקודת הראות החילונית ההומניסטית. הוא מכוון בעיקר לקורא המבקש לברר לעצמו את פשר היותו יהודי עם היותו חילוני. אין הוא מכוון נגד הדת או הדתיות; עיקרו בהבנתם של של השקפות העולם ואורחות החיים החילוניים המעוגנים מצד אחד בתרבות היהודית, על עומקיה ההיסטוריים וערכיה, ומהצד האחר בהומניזם האירופאי, על ערכיו ותרבותו. הספר סוקר מנקודת ראות חילונית בת-זמננו את תולדות התרבות היהודית ואת תפיסותיה השונות, על מפגשיה ההיסטוריים עם ההומניזם האירופי, מתאר את אופן היווצרותו של פלורליזם יהודי וחילוניות יהודית במאתיים השנים האחרונות, ועומד על משמעותיהם לימינו אלה. נושאים אלה מאוירים במגוון רחב של יצירות מהספרות היהודית ומההגות שלה.
הקיבוץ המאוחדספרית פועלים
מאת: דוד אוחנה
תיאור: בספרו "חבלי מולדת - הישראליות בין חבלי לידה לחבלי משיח" עוקב פרופ' דוד אוחנה אחר סוד קסמה של המולדת ונפתוליה, אחר הסוגיות שהיא מעוררת ומשמעות קיומה. מחקרו מביא את פרשנותם של הוגים וחוקרים כגון מנחם ברינקר, בועז עברון, רוברט ויסטריך, ז'קלין כהנוב, מיכאל פייגה ואחרים. מן הספר עולה המסקנה כי מולדת היא יסוד פרימורדיאלי, ראשוני, שאנו משליכים לעברה את רגשותינו העמוקים ביותר, את ציפיותינו, חרדותינו, נחמותינו. המולדת הופכת את האני לאנחנו, את החוויה לזיכרון, את הטריטוריה לארץ - ובזיקה אליה מתכוננת (ה)אומה. שאלות היסוד שהמולדת מעוררת מעסיקות גם את הדתות הגדולות: תשוקת החיים והקרבתם למען דבר מה שהוא מעבר לכאן ועכשיו; משמעות הקיום על רגעי ההתעלות ורגעי השפל שבו; מאין באנו, לאן אנחנו הולכים. אין פלא שהלאומיות המודרנית, שעשתה טרנספורמציה לרבים מהמושגים של הדתות, רואה במולדת ערש לידה, התחלת ההתחלות של הקולקטיב הלאומי.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: אהוד פירר
תיאור: ספר זה עוסק בהגותו של א"ד גורדון, מי שנודע בעיקר כמעין דמות מופת ציונית וכסמלה של העלייה השנייה, והוא מעלה שתי טענות מרכזיות ביחס להגות זו: האחת היא כי גורדון היה למעשה פילוסוף במובן החמור של המילה, כזה שיצר הגות קוהרנטית הבנויה על מתודולוגיה שיטתית ועל מערכת של מושגים פילוסופיים; והשנייה שבמרכזה של הגותו מצויה שאלת החיים הראויים, כלומר האופן שבו היחיד והציבור צריכים להתקיים ולפעול בעולם. גורדון כינה את החיים האידיאליים הללו בשם 'חיים של התפשטות', מושג אשר כפי שאנסה להראות משלב בין מספר רעיונות: האחד הוא תפיסה של העצמי ככזה שיש להוציאו אל הפועל ולממש אותו בחיי המעשה; השני הוא שניתן לראות את המציאות כולה כמעין הרחבה של אותו 'אני'; השלישי הוא התפיסה הרואה את העצמיות כמכילה בתוכה מערכת שלמה של זיקות המחברות את היחיד אל משפחתו, אל עמו, אל הטבע ואל האנושות; והרביעי הוא שאת אותם חיים ראויים ניתן וצריך לממש גם במרחב הפוליטי, כלומר שהפוליטיקה נתפסת כזירה שבה היחיד והאומה נדרשים לממש את עצמיותם ואת יחסם אל ההוויה כולה.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: מנחם לורברבוים
תיאור: כיצד נחשוב אלוהים? כיצד נדבר עליו? מה היא עמידת האנוש בפני האלוה ומהי אמונה? ספר זה מבקש להיענות לשאלות אלו ולהציע תיאולוגיה יהודית המעודדת התייצבות מוסרית איתנה בעולם. זוהי תיאולוגיה המטפחת עין פקוחה ואוזן קשובה לסבלו של כל החי שמסביבנו ואחריות חומלת עליו. לשונו של הספר מדברת את שפות העבר העברי בזמן הווה בדיבור חי, אמין ותקף. היא קושרת קשר זורם עם מורשת המחשבה היהודית ומצליחה ליצור תנועה חיונית בין דברי המסורת לבין תפיסה עכשווית, הערה לשלל האתגרים שהציבה הגות המאה העשרים בכל חזיתותיה.
הוצאת אוניברסיטת בר אילןכרמל
מאת: ראובן מרקו
תיאור: לפנינו מתנה מן המובחר, פרי עטו ואהבתו של ראובן מרקו, איש מעשה ורוח, חומר וחזון, איש קהילה ותנועה, ציוני נלהב ורפורמי מסור. בדרשות המקובצות לפנינו, מגלה מרקו גישה מפוקחת של נביא שבתוך עמו הוא יושב, ומתייחס לתפקיד של התנועה הרפורמית במדינת ישראל והצורך להתנחל בלבבות האנשים. דבריו של מרקו נאמרים בשפה רכה אך אין לטעות בנחישות חזונו ובבהירותו. כמי שפעל ופועל בתנועה הרפורמית כל ימיו, מרקו מציב את תפקידה של תנועתו ביצירת מרקם חיים בריא במדינת ישראל, תוך דרישה לשוויון דתי ואמוני וחיים של צדק, קריאה לעבודה קשה ודחיית סיפוקים על מנת למצות את החלב ודבש. בדרשותיו הוא אינו מסתפק בדיבור תיאורטי אלא דואג לפרוט את חזונו לסדרה של מעשים החפים מכל פופוליזם והמשקפים ראייה נכוחה ובריאה.  הרבה פרופ' דליה מרקס
הקיבוץ המאוחד
מאת: תמיר גרנות
תיאור: השואה, שהייתה עבור עם ישראל אסון לאומי מזעזע וחסר תקדים במישור ההיסטורי והקיומי, מהווה גם משבר תאולוגי ומשבר אנושי-מוסרי יחיד במינו. האם לשואה יש משמעות מעבר להיסטוריה? כיצד ניתן להאמין באלוהים לאחר השואה? כיצד ניתן להאמין באדם, שהפך את העולם לגיהינום, לאחר השואה? חיבור זה הוא מסע עיוני ורוחני בעקבות רבנים והוגי דעות שהגותם נוצרה לנוכח השואה, והוא מנסה לתרום לבניין קומה חדשה של מחשבה ושל משמעות בעקבות הגותם – הן בממד הדתי והן בממד האנושי-מוסרי. בספר זה מוצגת השקפתם של רבים מגדולי האדמו”רים והרבנים שמתקופת השואה ואחריה, כמו גם הגותם של פילוסופים וסופרים. כרך ב' מיועד למדריכי פולין, לצעירים ולמבוגרים המסיירים בפולין, ולכל מי שעולם השואה נוגע ללבו. הוא כולל מסות קצרות בסוגיות שצמחו בעולם השואה: ילדים, שכנים, חסידי אומות העולם, נקמה, אנושיות, תגובות דתיות לשואה, ניגונים ועוד. לצדן סיפורים, עדויות והגיגים קצרים, המלווים ביקור באתרי שואה מרכזיים בפולין, ומפגש עם דמויות רבניות מפורסמות שחיו בפולין באמצעות סיפורן ותורתן – ככל שהן נוגעות לעולם השואה.
תבונות
מאת: תמיר גרנות
תיאור: השואה, שהייתה עבור עם ישראל אסון לאומי מזעזע וחסר תקדים במישור ההיסטורי והקיומי, מהווה גם משבר תאולוגי ומשבר אנושי-מוסרי יחיד במינו. האם לשואה יש משמעות מעבר להיסטוריה? כיצד ניתן להאמין באלוהים לאחר השואה? כיצד ניתן להאמין באדם, שהפך את העולם לגיהינום, לאחר השואה? חיבור זה הוא מסע עיוני ורוחני בעקבות רבנים והוגי דעות שהגותם נוצרה לנוכח השואה, והוא מנסה לתרום לבניין קומה חדשה של מחשבה ושל משמעות בעקבות הגותם – הן בממד הדתי והן בממד האנושי-מוסרי. בספר זה מוצגת השקפתם של רבים מגדולי האדמו”רים והרבנים שמתקופת השואה ואחריה, כמו גם הגותם של פילוסופים וסופרים. כרך א' נושא אופי עיוני וכולל בחלקו הגדול מחקרים המנתחים את ההגות היהודית לנוכח השואה. למחקרים מצטרפות מסות מקוריות בנושאים שונים כגון: הסתר פנים, בעיית הרע, אלוהים ואדם, בחירה וסבל, גלות וגאולה ועוד.
תבונות
מאת: יהודה עמיטל
תיאור: משנתו החינוכית של הרב יהודה עמיטל, ראש ישיבת ההסדר הר עציון שבאלון שבות, הטביעה את חותמה הייחודי על אלפי תלמידיו במשך עשרות שנים. בספר זה מרוכזות עשרים שיחות, שבהן תמצת הרב עמיטל נקודות מרכזיות בהגותו החינוכית. שם הספר - והארץ נתן לבני אדם, משקף את אחד הבריחים המרכזיים בהגותו של הרב עמיטל - מיקומו של האדם בעולם, על שלל תכונותיו, מעלותיו וחסרונותיו. המעיין בספר ימצא, בין היתר, את הדגש המרכזי שהרב שם על המוסר הטבעי, את הדיון על מקומו של הפן האישי בעבודת ה' ואת ההתייחסות לצורך בכנות ובטבעיות בעמידה לפני הקב"ה. ניתן גם לראות את המשקל המשמעותי שיש, לדעת הרב, למצוות שבין אדם לחברו. הרב מדגיש את חשיבות ההתנהגות בדרך ארץ, שקדמה לתורה, את אחריות האדם לחברה שבה הוא חי ואת הרגישות האנושית הנדרשת ממנו כלפי כל מי שנברא בצלם א-להים. לרגל מלאות יובל שנים להקמתה של ישיבת 'הר עציון', יצאה מהדורה חדשה מורחבת של הספר. למהדורה זו נוסף הפרק 'בין מחויבות להתחברות', המבוסס על תקציר משיחותיו של הרב נושא זה, וכן מבוא מאת ראש מכללת הרצוג.
תבונות
מאת: דב שוורץ
תיאור: הגות חב"ד הציגה גרסה של תורת החסידות. בספרים הרבים שהנחילו סקרו אדמו"רי חב"ד סוגיות רבות מצדדיהן השונים. אף על פי כן נותרו סוגיות רבות בערפל,וסגנונם של האדמור"ים עצמם מקוטע הוא. החוויה החב"דית הלכה והתפתחה,וכל אדמו"ר הסיר ממנה מעטה, לבוש וכיסוי נוסף. אדמו"רי חב"ד יצרו חוג קבלי-חסידי מובחן,וספר זה עוקב אחר מושגי יסוד ביריעה קבלית-חסידית זו. כל פרק מפרקי הספר מתחקה על מושג מרכזי שנחשף יותר ויותר עם התפתחות המחשבה החב"דית. הספר פותח במושגים מתורת האלוהות ומסיים בדרשנות המיוחדת של חסידות חב"ד. הפרקים עוקבים אחרי מושגים כמו הארה, נפש, חיות וגאולה.
תבונות
מאת: מנחם קלנר
תיאור: לפני למעלה משמונה מאות שנים ניסח ר' משה בן מימון, בכיר הוגי הדעות והפוסקים שקמו לעם ישראל, רשימה סדורה של שלושה-עשרה עיקרי-אמונה, שקבלתם, כך טען, היא תנאי בל-יעבור להגדרתו של אדם כיהודי. טענה זו, המציגה את היהדות כדת בעלת גרעין דוגמטי מוצק, הייתה שנויה במחלוקת כבר בזמנו של הרמב"ם. ואולם, בחלוף הדורות הלכה השפעתה וגברה, וכיום מחזיקים רבים בדעה שהזהות היהודית כרוכה לבלי התר באמונות מסוימות ומוגדרת באמצעותן. ספר נועז זה מתפלמס עם הדוגמטיזם של הרמב"ם, ומראה, בין היתר, כי הניסיון להעמיד את הדת היהודית על בסיס של עיקרים בלתי מעורערים אינו עולה בקנה אחד עם המסורת היהדות הקלאסית. מסורת זו, שהעמידה לנו את המשנה ואת התלמוד, אינה מזהה אמונה דתית עם השקפות כאלה ואחרות, אלא עם מעשים מסוימים המביעים ביטחון איתן באל. הרמב"ם ביקש להקנות ליהדות מצע תיאולוגי, אולם החידוש שהנהיג רק חיזק מגמות פלגניות וסלל את הדרך לתיוגם של יהודים רבים ככופרים. אמונה שאינה מגיעה לעיקר מבקר התפתחויות מדאיגות אלה, וקורא לאימוץ תפיסה מכלילה וסובלנית יותר של היהדות – גם במסגרת השיח האורתודוקסי.
הוצאת שלם
מאת: חנוך בן פזי
תיאור: "האם אין אנו מרומים על ידי המוסר?" עם השאלה הזו יוצא עמנואל לוינס לאחד מן המסעות הפילוסופיים המעניינים ביותר של המאה העשרים. מטרתו לחקור את היחס שבין הצוו המוסרי והחשיבה המוסרית לכינונה של זהות אישית ולעיצובה של חברה. במקום לשאול את השאלה הישירה והפשוטה, כיצד אפשר לבנות ולעצב חיים ראויים כחברה וכמדינה בעולם בעת הזאת? לוינס מעדיף לשאול באופן פרובוקטיבי, האם בכלל מותר להבנות את החיים שלנו בהתאם לכללי המוסר? האם עודף עיסוק בשאלות מוסריות, אינו גורם להחלשה של 'חפץ הקיום', ולצמצום אפשרויות הקיום והחיים שלנו? זו שאלה 'דחופה' לאדם בשלהי המאה העשרים ותחילת המאה העשרים ואחת, והיא גם שאלה דחופה למי שחי בתוך ההקשר הציוני - היהודי והישראלי. עמנואל לוינס הגה, פעל, כתב ולימד בפריז בתוך המרחב הצרפתי, היהודי והכללי האוניברסלי. מתוך השיח הפילוסופי הצרפתי, הפך לוינס להיות אחד מן הפילוסופים החשובים והמשפיעים שפעלו במאה העשרים. כתביו תורגמו ופורסמו במדינות רבות ולשפות רבות, במערב ובמזרח, והשפעתו הולכת וגדלה בשנים שחלפו מאז מותו. הניסיון המוצע בחיבור זה מבקש להעשיר את השיח ההגותי הישראלי בכתיבה הפילוסופית היהודית של מרכז אירופה, על ידי העתקת משנתו של עמנואל לוינס אל תוך הקונטקסט הישראלי, הציוני והדתי. החיבור כולל עיון בכמה מסוגיות היסוד של הזהות הישראלית כמו הזיקה לארץ ישראל, לאומיות יהודית, שלילת הגולה, גאולה ותקומה, השואה והיחסים שבין דת ומדינה. זוהי הזמנה לעיון מחודש ביחס שבין הפרטיקולרי והאוניברסלי בתרבות היהודית, וכקריאה לאחריות מוסרית לפני האדם האחר, כלפי החברה שבתוכה אנו חיים, וכלפי האנושות כולה.
הקיבוץ המאוחד
מאת: דב שוורץ, רונית עיר-שי
תיאור: פרופסור תמר רוס היא אחת היוצרות הבולטות, המקוריות והנועזות ביותר בעולם הדתי בדור האחרון. כתביה עוסקים בהגותו של הרב קוק, בספרות המוסר ובחסידות, והיא נחשבת להוגת הדעות המובילה של הפמיניזם היהודי-אורתודוקסי בארץ ובעולם. ביסוד התסיסה הרוחנית והאינטלקטואלית שלה עומדות שאלות תאולוגיות ואפיסטמולוגיות כבדות משקל, הנוגעות ליכולת ולצורך הקיומי ליישב בין מחויבות עמוקה למסורת הדתית מחד גיסא ובין מחויבות לא פחותה בדרגתה לתובנות פילוסופיות, ביקורתיות ופמיניסטיות מאידך גיסא. מסעה האישי וההגותי של פרופסור רוס לחבר בין העולמות הניב תובנות פרשניות מורכבות. האם הגות המרוקנת אמיתות דתיות מערך האמת המקובל שלהן, עשויה להתיישב עם תאולוגיה מלאת חיים, מחויבת ומסורה? האם אפשר לאחוז במסורת בד בד עם ביקורתיות כלפיה? התמודדותה של פרופסור תמר רוס עם שאלות אלה תוך שימוש בכלים מן הפילוסופיה של השפה, הפילוסופיה של המשפט, הפילוסופיה של הדת, תורת הפרשנות, תאוריות של מגדר ועוד, עוברת כחוט השני בכל יצירתה הענפה. קובץ מאמרים זה, "רוח חדשה בארמון התורה", מוקדש בהוקרה עמוקה לפרופסור תמר רוס. המאמרים, פרי עטם של מיטב החוקרים בתחומים המהווים את הציר שעליו סובב עולמה המחקרי, מבקשים לגעת בשאלות תשתית המהדהדות את הגותה ויצירתה, ולהוות מסד חיוני למחקר ולהגות, כמו גם לעיסוק קיומי בשאלות רעיוניות של יהדות מתחדשת.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: אבי שגיא, דב שוורץ
תיאור: פרופ' אליעזר שביד הוא מגדולי ההוגים היהודים בעת הזאת. לרבים הוא מוכר כחוקר מוביל במחשבת ישראל, אולם הגותו המקורית טרם הוצגה באופן מקיף וממצה. הגותו של שביד מתמודדת עם האתגרים המרכזיים של מדינת ישראל, כגון פלורליזם תרבותי, חומרנות, דת ודתיות ומחויבות ערכית בעידן פוסטמודרני. בסוגיות אלה מציע שביד מחשבה רעננה ומקורית, שוברת דיכוטומיות ומגלה מחויבות לערכי העבר והמסורת. זאת תוך פתיחות ורגישות מתמדת למציאות המודרנית שבה אנו חיים. ספר זה מציע לראשונה ניתוח שיטתי למכלול רעיונותיו של שביד, והוא צעד ראשון בהעמדת הגותו במרכז השיח היהודי והישראלי.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: בנה דבורה הברמן
תיאור: הספר בקריאה חדשה מציג גישה רעננה ויצירתית לשיח על ישראל, גישה שדומה שהיא חיונית היום – במיוחד על רקע המשבר שבו נתונות החברה הישראלית והציונות, הפערים הכלכליים־חברתיים והאידיאולוגיים שמשסעים את החברה הישראלית, והמרחק ההולך וגדל בין החברה הישראלית ובין יהדות התפוצות. בעזרת קריאה ביקורתית ומעוררת השראה של מקורות יהודיים מסורתיים ומודרניים, בֹּנָה הברמן מציעה דרכים יצירתיות להתחדשות החזון הציוני והחברה הישראלית ולבנייה של חיים שיש בהם רוחניות, סולידריות וצדק חברתי. סיפור אדם וחווה בגן עדן וחוק יסוד כבוד האדם וחירותו, הכרזת האו”ם בדבר זכויות אדם והוראות הבנייה של המשכן בספר שמות, דו”ח ועדת וינוגרד ושיר השירים, מובאות מכתביהם של א. ד. גורדון ושל אברהם יהושע השל לצד מדרשים מהתלמוד – כל אלה, וטקסטים רבים אחרים, נשזרים בידיה של בֹּנָה הברמן למארג אחד, שהחיבורים של גוף ונפש ורוח וחומר עוברים דרכו כחוט השני. הספר נכתב במקור באנגלית ופנה לקהל יהודי אמריקאי, ובֹּנָה ייחסה חשיבות רבה לתרגומו לעברית ולהנגשתו לקהל הישראלי. ההוצאה לאור של המהדורה העברית היא מעין סגירה של מעגל מרכזי בחייה של בֹּנָה – מעגל החיים בין התפוצות לישראל )“מחזור ציון”, כפי שהיא מכנה זאת בספר(, בין האנגלית לעברית, בין הכמיהה מרחוק לארץ ישראל והחיים בפועל על אדמתה.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: אילון אידלשטיין
תיאור: מהי פתיחות? מה נחשב בעינינו "פתוח" ומה נחשב "סגור"? האם הפתיחות היא גישה מדעית? תרבותית? פוליטית? אסתטית? ומה יחסה לספֵרת האמונה הדתית? האם אמונה דתית סותרת בהכרח את הפתיחות במובנה המודרני? האם הפתיחות אינה יכולה להרוויח מהאמונה ולהפך? הספר פתיחות ואמונה מנסה להתוות דרך פילוסופית אשר מסוגלת לגשר בין שני הערכים הללו, שבדרך כלל נתפסים כניגודים מובהקים במאבק התרבותי הניטש בין הליברליזם החילוני לשמרנות הדתית. הספר מציע ראייה חדשה של סוגיה זו מתוך התייחסות להיבט החינוכי, והוא משלב מדרשים מודרניים מקוריים על סיפורי המקרא. חשיבותו העיקרית של הספר היא בתזה המרכזית שלו המבקשת להציע צורת חשיבה עיונית ופדגוגית, כזו המשלבת בין רעיון הפתיחות המודרניסטי-ביקורתי לבין עולם האמונה הבנוי על סמלים ושפה אי-רציונלית.
מכון מופ"ת
מאת: אבי שגיא
תיאור: ספר זה הוא חלק ממאמץ מתמשך של פרופ' אבי שגיא ליצור פילוסופיה יהודית המתמודדת עם אתגרי הקיום היהודי והישראלי בהווה. זאת באמצעות פרספקטיבה כפולה - הדיאכרונית והסינכרונית - המכוננת פילוסופיה שעניינה הוא ההווה שבתוך רקמת התרבות והמסורת הממשית; העבר מתפרש מתוך ההווה, על ערכיו והזיקות האנושיות המכוננות אותו. ברם, הווה זה אינו מנותק מהעבר, אלא מכיל את משקעיו: המיתוס, האתוס, הזיכרון, התרבות והמסורת. הרפלקסיה הפילוסופית שפרופ' שגיא מציע מבטאת מודעות למיזוג האופקים בין השניים. יתר על כן, היא משקפת נאמנות ומחויבות לעבר ולהווה המכוננים מיזוג אופקים זה. הספר הוא דין וחשבון על המפגש הרפלקטיבי בין הפילוסופיה לבין החיים הממשיים, והוא משקף את התייצבות מחברו כפילוסוף החושב את הקיום היהודי בעת הזאת ומתמודד עם שאלות מרכזיות בחיינו כיהודים וכישראלים החיים כאן ועתה. פרקיו מציבים אפשרויות חדשות להתמודד עם המציאות החברתית, הפוליטית, הדתית והמוסרית של חיינו. הספר מזמין את קוראיו לדיאלוג; אין הוא סוף הדיון, אלא נקודת ציון אחת בשיחה מתמשכת על הקיום היהודי בעת הזאת.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: רוני בר לב
תיאור: ספר זה מציע גישה חדשה להבנת הגותו של אחד מהאישים המרתקים בחסידות בפרט ובחיי הרוח והמחשבה היהודיים בכלל – רבי נחמן מברסלב. באמצעות ניתוח מחודש של המושגים במשנתו המסועפת והחדשנית של רבי נחמן וקונספטואליזציה מעמיקה ומקיפה של המושג המרכזי – מושג האמונה, הספר מארגן את החשיבה על אודות הרעיונות והעצות המעשיות של ההגות הברסלבית. המחבר טוען כי מושג האמונה של רבי נחמן מבשר תנועה אנושית של התמקמות של האדם בתוך מערכות חייו הקונקרטיים, וקורא לו לשפוט את עצמו ולהיפתח אל האפשרויות המתחדשות בחיים הנפשיים והמעשיים. האמונה והדתיות בהקשר זה אינן בריחה או חמיקה מהקונקרטי והמוחשי אלא כלי שבאמצעותו חודרים אל תוככי המציאות, נענים לה ומושלים בה. מבטו של המאמין אינו נישא אל השמיים אלא אל המציאות הארצית, אל החבר, אל הארץ ואל השכינה. ספרות מחקר ענפה נכתבה על רבי נחמן והגותו, והציבה קווי חשיבה שונים על אודותיה. ספר זה מציע ניתוח מפורט של הדרכים והגישות שנקט המחקר ומבקר אותן. מתוך הביקורת מוצעת כאן דרך חדשה לניתוח ופרשנות –מבנה חדש המתבסס על כתיבתו של רבי נחמן ועל ההתקדמות המחקרית בתחום. דרך זו מתמודדת עם האתגרים הרבים שהגותו של רבי נחמן מניחה לפתחו של החוקר והלומד. הפרשנות שמציע המחבר ממקמת את רבי נחמן ומתחשבת בהקשרים השונים של חייו: ההקשר היהודי-חסידי, מצד אחד, וההקשר הפילוסופי והתרבותי של ימיו – הנאורות, מצד שני, ומזהה את ההקשרים הללו דרך חייו הקונקרטיים, סיפורי המעשיות שלו, השיחות שלו עם תלמידיו וקרוביו, וכן דרך ההומור, הליריות והרומנטיקה המקשטים את תורותיו. תשומת לב מיוחדת ניתנה בספר זה לתורת הבחינות של רבי נחמן, לדרשנות המפותחת שלו ולעושר הרעיוני שהוא מביע דרכן. במהלך הניסיון לפענח את הגותו של רבי נחמן ומושגיה הספר נעתר לצדדים השונים בדמותו של רבי נחמן, ומאפשר לאישיותו החיונית, לרוחו העליצה, למחשבתו התוססת ולרגישות הפוליטית שלו לצאת לאור. התופעה הרוחנית והתרבותית של רבי נחמן מברסלב בחיים העכשוויים בישראל, דורשת דיון והסבר החורגים מהתלם השגור של העיסוק בתורת החסידות, ומקיפים עולמות, תחומים ודיסציפלינות שונים. הניסיון לפתח דיון והסבר כאלו עומד ביסודו של הספר הזה.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: יוסי טרנר
תיאור: עניינו של חיבור זה הוא לברר את מרכזיות היחס לציון ולתפוצות במחשבה היהודית של המאה ה-20. הנחת היסוד של הדיונים הכלולים בו היא שהחל משנות השמונים של המאה ה-19, היחס לארץ ישראל ולתפוצות הגולה הפך למוקד ההתמודדות עם כלל סוגי הבעיות הפוקדות את הקיום היהודי מאז ועד היום. בעיות אלה כוללות את הופעת האנטישמיות המודרנית, ההתפוררות הקהילתית, התרבותית והמוסרית של העם היהודי, בעיית התבוללות והחינוך היהודי, מעמדם של היהודים והיהדות בעולם, ועוד. רוב פרקי הספר עוקבים אחר הדרך שבה ההתמודדות עם בעיות אלה השפיעה על היחס לציון ולתפוצות הגולה בהגותם של אחד העם, הרצל, שמעון דובנוב, הרמן כהן, מרטין בובר, יחזקאל קויפמן ומרדכי קפלן, כמו גם בדרך שבה השפיעה גישתם בשאלת עתידו של העם היהודי, בארץ ובחו"ל על דרך התמודדותם עם הבעיות השונות שהזמן גרמן. חלקו האחרון של הספר דן בשאלות אלה במסגרת הגותו העכשווית של הפילוסוף הישראלי, אליעזר שביד, ושל שלושה הוגים יהודיים הפועלים במציאות האמריקאית העכשווית: שאול מגיד, דניאל בויארין ודוד מאיירס. הספר כולל גם אחרית דבר שמציגה את מחשבותיו של המחבר באשר ללקחים שיש להפיק מהדיון בהקשרן של הבעיות הפוקדות את הקיום היהודי במדינת ישראל של זמננו.
הקיבוץ המאוחד
מאת: אברהם מלמד
תיאור: הספר דת: מחוק לאמונה דן בהתפתחות והשתנות המשמעויות שהוטענו במילה הפרסית במקורה 'דת', שחדרה לראשונה לשפה העברית במגילת אסתר. לאורך תקופות ארוכות היה במילה זו שימוש שולי למדי, למשל בתלמוד הבבלי. רק עם ימי הביניים הפך מינוח זה להיות פופולרי, אך הוא שינה משמעות לאורך התקופות. בספרות העברית של ימי הביניים הוא סימן בדרך כלל 'חוק' במשמעו הכולל, כל חוק, לא רק החוק האלוהי אלא גם החוק האנושי. הייתה זו מילה נרדפת ל'תורה' ו'נימוס'; כולם סימנו חוק כפשוטו, על תת הסוגים שלו. באחרית ימי הביניים אף הופיעה הטענה הרדיקלית כי המילה 'דת' מסמנת אך ורק חוק אנושי, ולכן אין זה מן הראוי לעשות בה שימוש כדי לסמן את החוק האלוהי. עם ראשית העת החדשה החלה המשמעות בה שימשה מילה זו להשתנות, זאת בהשפעת המשמעות הנוצרית החדשה שהוטענה במילה הלטינית religio שהפכה להיות ה- religion המודרני. תהליך זה מגיע לשיאו בתקופת ההשכלה כאשר המילה העברית 'דת' מסמנת מעתה religion- , ומשנה משמעות מחוק לאמונה. זו המשמעות המודרנית של מילה זו. משמעותה המקורית כ'חוק' נעלמת והולכת, והמילים 'דת' 'תורה' ו'נימוס', שהיו עד כה מילים נרדפות, מקבלות כל אחת משמעות שונה והולכות לדרכן הנפרדת. התפתחות לשונית זו באה היטב לידי ביטוי במילונאות המודרנית. בתקופתנו מקבלת המילה 'דת' משמעות אמורפית יותר ויותר והיא משמשת לתיאור כל תפיסת עולם מחייבת, גם כזו שאין לה שום הקשר תיאולוגי. שינויי המשמעות של המילה 'דת' לאורך ההיסטוריה, הנסקרים בספר זה, מדגימים היטב את השינוי המשמעותי שעברה היהדות המודרנית מדת המתבססת על חוק לדת המתבססת על אמונה.
הקיבוץ המאוחד
מאת: סמדר שרלו
תיאור: הרב קוק נודע בעיקר כהוגה דעות מקורי ורחב אופקים. אולם לצד העומק הרעיוני היה הרב קוק אישיות דתית יוצאת דופן ובעל נפש עשירה. עיון בכתביו האינטימיים מגלה תיאור של חוויות דתיות עזות, חלקן בעלות אופי מיסטי. בספר זה נפרס לעינינו סיפור שעדיין לא סופר על עולמו הפנימי והסודי של הרב קוק: על תפיסתו העצמית כצדיק הדור, על הצימאון והלהט של חווייתו הדתית והמיסטית ועל מקומן של הנבואה והמשיחיות בעולמו. החוויות הללו עיצבו את תפיסתו העצמית והעניקו רובד נוסף של משמעות לשליחותו הציבורית בצומת ההיסטורי של ראשית התחייה. שחזור תמונת עולמו הפנימי של הרב קוק מבוסס על היומנים הגנוזים של הרב קוק שראו אור לראשונה בשנת תשנ``ט. חשיפת עולמו הסודי של הרב קוק התאפשרה גם בעקבות השינוי במעמדה של המיסטיקה בתרבות. מה ההשלכות של התמונה הנחשפת בספר זה על השפעתו הציבורית של הרב קוק? האם התמונה החדשה נושאת עמה בשורה עבור החוויה הדתית בדורנו? אלה הן מקצת השאלות המתעוררות בעקבות הקריאה בספר, ואת תחילתו של הדיון בהן ימצא הקורא בין דפיו.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: יהודה ביטי
תיאור: הספר הפילוסוף המקובל הוא מונוגרפיה רחבה על ספר "קול הנבואה" לרב דוד כהן (תרמ"ז–תשל"ב), תלמידו המובהק של הראי"ה קוק, הקוראת לבחינה מחודשת של הגותו המקורית של "הרב הנזיר" - אותה הוא מכנה: "ההגיון העברי השמעי". על בסיס יומניו האישיים של הרב הנזיר נבחנו שנות לימודיו והתפתחותו הרוחנית בתקופה בה התחיל לערוך את מחשבותיו בכתב. מאחורי נדודים אינטלקטואליים וגיאוגרפיים חסרי מנוח מצטיירת דמותו של הרב הנזיר הנעה בין העולם היהודי המסורתי וערכיו לבין התרבות הפילוסופית האירופית ודרכיה. בעזרת חומר ארכיוני ובו רשימות שהוכנו לפרסום בספר "קול הנבואה" המחבר שחזר את רובדי העריכה השונים של הספר שנמשכה כחמישים שנה ועמד על מרחק בין התכנית המקורית לבין הספר המודפס. תמונה זו מאפשרת לדון לעומק באמירה הפילוסופית הטמונה ב"הגיון העברי השמעי" ובהשלכותיה במישור הרעיוני: למה הגיון? במה עברי? כיצד שמעי? הפרק האחרון של הספר מוקדש להיבטים הקבליים של ספר "קול הנבואה" ומציע קריאה כפולה בו וביומנים האישיים. קריאה זו מגלה שאצל הפילוסוף שהפך למיסטיקן, התורה והחוויה מזינות ומפרות זו את זו: החוקר את מקורות הקבלה הוא בעצם המקובל הקורא בספר שלפניו את תיאור החוויה אותה הוא חווה בעצמו.
הקיבוץ המאוחד
מאת: ליאון וינר דאו
תיאור: לקראת סוף ימיו, בהיותו מרותק למטה, פראנץ רוזנצויג כתב שלאחר סיום כוכב הגאולה כוותנו היתה לשקוד שנים רבות בלימוד ההלכה, בתקווה שלבסוף יכתוב ספר אודות ההלכה. בספר זה, ליאון וינר דאו בא לטעון כי יש בכתביו הקיימים של רוזנצוויג חומר דיו בכדי לשער כיצד היתה נראית גישה להלכה על-פי משנתו. בחלקו הראשון של הספר, וינר דאו מראה כי אכן יש במשנת רוזנצוויג יסודות עמוקים ויציבים מספיק, שעליהם ניתן לבנות ולהשתית תיאוריה של ההלכה. כך שלאיגרת הידועה של רוזנצוויג למרטין בובר, "הבונים", וכן לאמירה הידועה של רוזנצוויג שהוא "עדיין לא" מניח תפילין, מתווסף מלוא העומק הפילוסופי המאפיין את משנת רוזנצוויג. בחלקו השני של הספר, וינר דאו בוחן שלוש סוגיות בשיח ההלכתי מתקופות שונות – בתורת חז"ל, בהנתגדות של חכמי פולין לשולחן ערוך, ובחסידות איזביצא/ראדזין – ומראה כי הגישה ההלכתית הנובעת ממשנת רוזנצוויג תואמת מגמות אלו בשיח ההלכתי. בכך וינר דאו מראה כי רוזנצוויג פעל על-פי אינטואיציות דתיות-הלכתיות עמוקות. לבסוף, עולה מספר זה כי לא זו בלבד שיריעתו של השיח ההלכתי רחבה מספיק כדי לכלול את גישתו של רוזנצוויג, אלא גם שהשיח יוצא נשכר מהכנסת גישתו של רוזנצוויג אל תוכו.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: רות קרא-איוונוב קניאל
תיאור: קְדֵשׁוֹת וקְדוֹשׁוֹת: אימהות המשיח במיתוס היהודי מאיר את הנרטיב הנשי והאימהי של שושלת בית דוד ועומד על היסודות הפרדוקסליים של הרעיון המשיחי ועל הקשר החידתי והעמוק שבין מיניות, חטא וגאולה. זהו סיפורן של 'האימהוֹת הגדולות' של שושלת המלוכה המקראית, שבזכות חתרנותן ונועזותן המינית, מוצגות בספרות חז"ל כמופת של אתיקה משיחית אנטינומיסטית. רעיון זה הולך ומתפתח בספרות הזוהר, המזהָ ה את אֵ ם המשיח עם דמות השכינה, שמפגשיה עם כוחות הרע והסִ טרא־אחרא הכרחיים לשם הבאת גאולה. המחברת מאירה את תהליכי העידון וההתמרה שחלו בעלילה המשיחית, שראשיתה בחטאי עריות והמשכה בזנות ובפיתוי מרומז, ובוחנת את התעצמות מרחב הבחירה של אֵ ם המשיח ואת יחסיה עם האל ועם סובביה. בחינת גלגוליו של המיתוס במקרא, במדרש ובקבלה, מלמדת שהאֵ ם מביאה לידי הפיכת ה'בן' לגואל ולנבחר, שכן עוד בהיווצרו ברחמה, ואף קודם לכן, בעת התעבּרותה, היא מייעדת אותו לתפקיד המשיחי. ספר זה מציג תמונה מורכבת של האם המשיחית, של אישיותה וקולה, ודן בהשפעת דמותה על המחשבה היהודית. באמצעות הפגשת חקר המשיחיות והמיתוס עם תיאוריות של מגדר ופסיכואנליזה, חושפת המחברת נרטיב שטרם נבחן בחקר מדעי היהדות. בתוך כך, היא דנה בצמיחת מיתוס אֵם המשיח ביהדות על רקע השיח והפולמוס עם דמות אֵ ם הגואל בנצרות.
הקיבוץ המאוחד
מאת: יואל בן-נון
תיאור: בעולמו של הרב קוק לא הייתה סתירה בין 'תורה מן השמים' לבין 'תורת האדם' ותחיית 'האומה'. תורתו השלמה יכולה הייתה להכיל גם את צייטלין, וגם את ברנר.
הלל צייטלין ויוסף חיים ברנר, שהיו חברים מנוער, הכירו את 'האחדות הכוללת' בהגותו של רואה ה'אורות', וגם הגיבו בהערכה עמוקה, אך לא יכלו לקבל אותה מתוך יושר פנימי; צייטלין בחר בעם היהודי שבגולה, בחסידות ובקבלה – ברנר בחר בתחייה הלאומית בארץ ישראל, בספקנות עמוקה, ובדחיית כל ניסיון "לאחד את הבלתי מתאחד".
שניהם נפלו על מזבח בחירתם: ברנר נרצח סמוך לפרדס ביפו; צייטלין נרצח בשואה, עטור טלית ותפילין, כשספר 'הזוהר' בידו.
את גבולות עולמו של הרב קוק אפשר לשרטט דרך איחוד מחודש של צייטלין וברנר – לחזור ולאחד את הבלתי מתאחד.
הקיבוץ המאוחד
מאת: אבינועם רוזנק, ידידיה צ' שטרן, מנחם לורברבוים, בנימין בראון
תיאור: פרופ' אביעזר רביצקי הוא מהאישים הבולטים ביותר בחיי הרוח במדינת ישראל בדור האחרון. מנהיגותו משתרעת על תחומים רחבים של תרבות, מחקר ומחשבה, והיא באה לידי ביטוי הן במרחב של העשייה הפוליטית-הציבורית הן במרחב של המחקר וההוראה האקדמיים. עולמו הרוחני והמעשי נע בין שני מרחבים אלה במתח מתמיד. נושאי דת ומדינה, יהדות ודמוקרטיה, תרבות ציבורית ומחקר עיוני של הפילוסופיה היהודית בימי הביניים ובעת החדשה - כולם מסעירים את עולמו, מושכים אותו לכיוונים שונים ומַפרים זה את זה מכוח ניגודיהם. פרופ' רביצקי אינו יכול להפריד בין העולמות, והודות למיזוג זה הפך לאחד מגדולי החוקרים של מחשבת ישראל ולאחד האינטלקטואלים הבולטים של זמננו. קובץ המאמרים שנאסף לכבודו עוקב אחר מתח זה ופורשׂ את העושר הטמון במחקר שמהותו היא תנועה מתמדת בין שני המוקדים - הפוליטי וההגותי. הספר מתחקה, בין היתר, על טיבם של מושגי יסוד פילוסופיים, דתיים ופוליטיים, כגון: סליחה, מחילה, משיחיות, אנרכיזם, שוויון ודת טבעית; ונידונות בו משנותיהם הפוליטיות של אישים כמו רבי משה נרבוני, ר' יצחק אברבנאל, רס"ג, הרמב"ם, הרלב"ג, ר' אברהם אבולעפיה, הרמח"ל, הרב שך, רבי אלחנן וסרמן, ישעיהו ליבוביץ, ברנר ור' בנימין, החפץ חיים והרב קוק. האסופה שלפנינו מחזיקה בין דפיה את מאמריהם של בכירי ההוגים והחוקרים בתחום מחשבת ישראל - תלמידים ועמיתים של פרופ' רביצקי. מחברי המאמרים אינם עוסקים רק ביצירות הרוח של העבר אלא גם בסוגיות המעסיקות את ההווה היהודי והישראלי. באסופה גם סקירה מחקרית על הגותו של פרופ' אביעזר רביצקי וכן מאמר על דרכו ואישיותו, מפרי עטם של ארבעת ילדיו.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"רמרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי
מאת: ליאו שטראוס
תיאור: זה הכרך השני של מבחר מסות של ההוגה היהודי ליאו שטראוס (1973-1899), והוא המשך למבחר שפורסם בכותרת 'ירושלים ואתונה'. שטראוס הוא אחד ההוגים הפוליטיים החשובים של המאה העשרים. במחקריו הוא עוסק הן בהגות הפילוסופית הכללית הן בהגות היהודית. כרך זה מציג את הקשר הפנימי שבין השקפותיו הפילוסופיות הפוליטיות של שטראוס ובין השקפותיו על המחשבה היהודית המודרנית. שטראוס פורש כאן את הקשיים שאליהם נקלעה המחשבה היהודית עקב השפעתם של זרמי הגות חדשים שקשורים בצמיחתו של הליברליזם המודרני, ובראש ובראשונה ההיסטוריציזם והאקסיסטנציאליזם. מתוך הניתוח של יסודות המחשבה הפוליטית המודרנית ושל מדע המדינה החדש מסיק שטראוס שההגות שעליה מתבסס הליברליזם המודרני מעידה על משבר חמור של המחשבה הפילוסופית הפוליטית. המשבר הזה כרוך במה ששטראוס קורא 'הבעיה התאולוגית-הפוליטית', או במילים אחרות: היחס בין התאולוגיה לפוליטיקה. הוא סבור שהמאמצים הרעיוניים שנעשו לשם פתרונה של הבעיה הזאת על ידי הפרדה מוחלטת בין התאולוגיה לפוליטיקה הולידו כמה וכמה תופעות שליליות בחברה המודרנית, ואלה מסכנות את המשך קיומה של התרבות המערבית, הנשענת על שני יסודות חיוניים – 'ירושלים' ו'אתונה'. בתוך כך גם היהדות מאבדת את השפעתה על התרבות הזאת ואת תרומתה הסגולית לה. שטראוס קורא אפוא לחשיבה מחודשת על משמעותם המקורית של היסודות האלה ושל המתח ביניהם.
מוסד ביאליקמכון ליאו בק
מאת: שחר גלילי
תיאור: הדיון בשאלת הספרות מתגלגל בחיבור זה מתוך 'דרמה יהודית-גרמנית', והוא מציג דיאלוג גלוי ודיאלוג סמוי בין פרנץ קפקא, אריך אוארבך, זיגמונד פרויד, פרנץ רוזנצווייג, ולטר בנימין וגרשם שלום. בהקשר זה עולות כמה פרספקטיבות ספרותיות, מהן מקבילות ומהן מנוגדות זו לזו. בין המחברים האלה ניכרים הבדלים לא מבוטלים, ועם זה משתקף מכתיבתם מתח דומה. מובן ששאלת הספרות עצמה אינה שאלה יהודית-גרמנית, אבל בהקשר היהודי-הגרמני ניתנה לה פרשנות ביקורתית יוצאת דופן. אנו רואים בשיח היהודי-הגרמני 'דרמה', שדה של קונפליקטים, משברים ומצבי הכרעה; השיח הזה נפרש כאן כמארג של קולות, כ'תאטרון' של משחקי מחשבה וזהות. זהו דיאלוג שמיוסד על הקו המחבר את 'היהודי' ל'גרמני' והמבדיל ביניהם. ומכאן שהדרמה שאנו דנים בה היא גם הדרמה שבין יהודים לגרמנים, כלומר סיפורה של קרבה דו-משמעית, קרבה 'דמונית' שיש בה מן הריחוק, מן ההבדל ומן הדמיון המבעית.
מוסד ביאליק
מאת: מרדכי רוטנברג
תיאור: שאלה קיומית שחייבת לעניין כל אדם היא מדוע חרף הרעיון הנשגב הגלום באמונה המונותאיסטית, רוב המלחמות והעריצויות פורצות בקרב הדתות המאמינות באל אחד שאמור היה לאחד את המאמינים בה. כדי לחשוף את המקור והמזור לכשל זה, מרחיב פרופ' מרדכי רוטנברג את מושג הצמצום שפיתח בספריו על ידי העמדת מושג ה"גיור החברתי" כחלופה אפשרית לשיטה ה"מיסיונית". לעומת העולם ה"מיסיוני" הפועל בשם אמת גברית אחת, שיש לאנוס את נתיניה לקבלה משום שהאל אינו מצומצם כדי לפנות מקום לאמיתות אחרות, בעולם "הגיורי" יש לחזר אחר האל המצטמצם והנסתר כדי להשיגו על ידי ערגה ופיתוי רומנטי. המטאפורה המואבית מוצגת כשיטת פיתוי נשי, שתחילתה במערה החשוכה בסיפור בנות לוט, המשכה דרך סיפור תמר ויהודה על אם הדרך וסיומה בסיפורה של רות המואבייה, אשר פיתתה את בעז על הגורן כדי להפיק ממנו את "מלכות דוד" ואת אפשרות יחסיה"עמך-עמי" השוויוניים. ערך השוויון הגיורי-חברתי הגלום בהצהרת ה"אלוהיך-אלוהי" של רות, אמור למנוע השלטה "אללה אכברית" עריצה המצדיקה כפייה מיסיונית משום ש"רק ההגדרה המונותאיסטית שלי היא הנכונה!" את שיטת הפיתוי הגיורי מתרגם רוטנברג לשפת האימון (הקאוצ'ינג) המתאפשר כאשר הווירטואוז או הגר הפוטנציאלי חייב לחזר אחר המאמן-המגייר הכופה עליו את כישורי הספורטאי, המוסיקאי או הדתי רק לאחר שהלה בחר בו מרצונו החופשי. כך חיזוקה של הדמוקרטיה על פי רוטנברג כולל גם את הדיאלוג בין הכפייה לבין הרצון החופשי, במובן של "כופין אותו עד שיאמר רוצה אני", כפייה מתוך בחירה חופשית.
הוצאת ראובן מס בע"מ, ירושלים
מאת: אסף ידידיה
תיאור: תנועת 'מדע היהדות', שראשיתה בגרמניה בעשור השני של המאה התשע עשרה, הציבה אתגרים לא פשוטים לפני האורתודוקסיה היהודית במתודת הלימוד החדשה שאימצה כלפי מקורות היהדות ובמסקנותיה המחקריות, שערערו על ערכי מסורת בשם מקור סמכות אוניברסלי ונגיש לכול. כך נסדקה תמונת העבר המסורתית שלפיה, בין היתר, 'כל המצוות שניתנו למשה בסיני בפירושן ניתנו', כדברי הרמב"ם בראשית הקדמתו לחיבורו 'משנה תורה'. ספר זה עוסק בניסיונותיהם של מלומדים אורתודוקסים, בסוף המאה התשע עשרה ובמחצית הראשונה של המאה העשרים, ליצור אלטרנטיבה אורתודוקסית ל'מדע היהדות', לא מתוך שלילה מוחלטת שלו אלא מתוך עימות מבוקר עמו ובחינה מחודשת של מסקנותיו. המחבר עוקב אחר צמיחת המחקר האורתודוקסי: הדמויות הבולטות במלאכת ביקורת זו, הלבטים שליוו את המלומדים האורתודוקסים, החלופות שהוצעו למחקרי 'מדע היהדות', המוסדות החדשים שהוקמו, והעימותים הפנימיים והקשריהם הפוליטיים. הוא מנתח את אתגרי הביקורת ואת דרכי ההתמודדות האורתודוקסיות עמם, ולבסוף דן בשאלת המשכיותה של התופעה. מי שמבקש להבין את הקשר הסבוך והמורכב שבין האורתודוקסיה למחקר הביקורתי של היהדות ימצא עניין רב בספר זה. '...חיבור זה הוא המחקר המקיף הראשון של המאמצים האורתודוקסיים להתעמת עם אתגר המחקר הביקורתי, לא על ידי דחייה מוחלטת, אלא על ידי קבלה חלקית ורביזיה נרחבת שלו. הספר מרים תרומה בעלת ערך לספרות ההולכת ומתרחבת על מדע היהדות' (פרופ' איסמר שורש). ד"ר אסף ידידיה הוא מרצה במנהל המכללות של אוניברסיטת בר-אילן. מחיבוריו: 'בתי מדרש נוסח אשכנז – זיכרונות של בוגרי הסמינרים לרבנים בגרמניה ובאוסטריה' (תש"ע), ומאמרים על האורתודוקסיה היהודית ויחסה למודרנה
מוסד ביאליק
מאת: דב שוורץ
תיאור: ספר זה, השלישי במניין הכרכים פרי עטו של פרופ' דב שוורץ העוסקים בהגותו של הרב סולובייצ'יק, מוקדש לדיוניו על התפילה. הרב סולובייצ'יק הציג יריעה תודעתית וחווייתית רחבה של התפילה. יריעה זו מתפרסת הן במונחים פנומנולוגיים הן במונחים אקזיסטנציאליסטיים. חוויית התפילה מוליכה את התודעה הדתית מן המשבר הקיומי אל הדבקות באלוהות. העיונים והלבטים בסוגיית התפילה הניעו את הרב סולובייצ'יק לחתור לתובנות ולאופקים חדשים. במוקד הדיון בכרך זה קריאה שיטתית בחיבורי הרב סולובייצ'יק העוסקים בתודעת התפילה. בחלקו הראשון של הכרך מנותח החיבור "עבודה שבלב", ובחלקו השני – המאמר "רעיונות על התפילה" ומאמרים נוספים. הספר מתחקה אחר בניין תודעת התפילה שלב אחר שלב עד לבשלות.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: אבי שגיא
תיאור: תפיסה רווחת רואה בתפילה לוז הקיום הדתי. בעיני רבים אי אפשר להבין את משמעותה של התפילה ללא ההנחה שהיא פנייה לאל. יתר על כן גם תפילתם של מי שאינם מאמינים נתפסת כחיפוש דרך לאל. שאלות המפתח שמציג הספר הן : האם אמנם המתפלל, כל מתפלל, פונה בהכרח לאל? האם אכן המשמעות הדתית המיוחסת לתפילה היא הפשר היחיד שניתן להציע לתפילה.
הספר פצועי תפילה מבקש לבחון מחדש את ההנחות המטאפיסיות והדתיות העומדות ביסוד השיח על התפילה. לפיכך שאלות אלו מושהות מהדיון. זאת באמצעות התקת נקודת הכובד העיונית מהשאלות התיאולוגיות והמטאפיסיות הכרוכות בתפילה אל עבר הניסיון האנושי של המתפלל עצמו.
הספר לא מתמקד בהבנה תיאורטית של הניסיון האנושי בתפילה. הוא לא מציע תיאוריה חלופית לזו התיאולוגית. הוא מנסה לעקוב אחר המשמעות של התפילה בעולמם של המתפללים עצמם. כדי להתקרב לעולמם של מתפללים הספר מתמקד בתפילה כפי שהיא משתקפת בעולמה של הספרות העברית החדשה, בעיקר זו שמהעלייה השנייה ועד ימינו. ספרות זו מרבה לעסוק בתפילה ובמשמעויותיה . רוב רובה של יצירה זו מבטאת את עולמם של מי שמתנסים ב``מות האל``, היינו בעולם שבו האל שוב אינו רלוונטי. מהעיון בספרות זו עולה כי גם לאחר ``מות האל`` התפילה ממשיכה להתקיים. יתר על כן, הרפלקסיה הספרותית מניחה שהתפילה היא פנומן ראשוני בקיום, שאינו מותנה כלל ועיקר בשאלת הנמען של התפילה – האדם הוא יש מתפלל.
אכן, שאלת הנמען נותרת פתוחה: האם לתפילה יש בהכרח נמען? האם התפילה היא התמודדות עם שאלת הנמען? או שמא נמענה של התפילה הוא האדם המתפלל עצמו. בין כך ובין אחרת ספרות זו מצביעה על העובדה היסודית שהאדם הוא יש מתפלל. פצועי תפילה בוחן את משמעות התפילה בספרות העברית ומגלה כי התפילה היא בראש ובראשונה סירוב לקיים והכרה בכוח המתמיד של התקווה הגוברת על כובד העבר וההווה. האדם כיש מתפלל חורג מתנאי חייו, הוא יש בן חורין שפניו מוטות אל עבר העתיד. התפילה מגלמת חריגה וחירות זאת בצורה המובהקת ביותר.
פרקי הספר שזורים בניתוח מדוקדק של יצירות ספרותיות, ובעיקר שירה מבית הגנזים של הקיום היהודי בהווה. שורשיו של הספר נטועים ביצירות הספרות בנות הזמן אך אופקיו נוטים אל הבנה עמוקה וחדשה של הקיום האנושי עצמו; קיום המתגלם באפיונו של האדם כיש מתפלל.
הוצאת אוניברסיטת בר אילןמכון שלום הרטמן
מאת: מיכאל בן אדמון
תיאור: הספר מציג את הגותו של משה אונא (1989-1902), מראשי הקיבוץ הדתי, הוגה דעות חלוץ ואיש עשייה, ומציע לעיין בתפיסותיו המקוריות על הציונות הדתית ועל הקיבוץ הדתי. בכתביו, אונא עומד על המשמעויות הדתיות, החברתיות והתרבותיות של מעשה המרד של הציונות הדתית ומתאר את הקיבוץ הדתי כיצירה הסגולית שלה: בין כתליו נפגשים ומתגוששים הסוציאליזם, השוויון, ההלכה והדמוקרטיה, ומעצבים חברה יהודית חדשה.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: ציפי לוין-בירון
תיאור: במחקרה המקורי והמרשים רוֹעָה של נמרים, שְקִיעֵי זהות יהודית ביצירתה של נטליה גינצבורג, משרטטת ציפי לוין בירון ברהיטות ובחכמת התבוננות את קווי המתחם המטושטשים של זהותה היהודית החמקמקה והנסתרת של יוצרת זו, הנחשבת לאחת מגדולי הספרות האיטלקית במאה ה־20.
מתוך מקהלת הקולות הנשמעים בספריה ובמאמריה של גינצבורג, נמשכים חוטי סיפור דקים, המציירים דמויות יהודיות שוליות, ולעיתים מרכזיות, שמעמיקות ומרחיבות את נקודות המבט, אודות הסוגיה רבת התהפוכות של יהודים המתלבטים ביחס לזהותם. במסעם הקיומי המורכב בתוך הוויית נרדפות וזרות סבוכה ומתעתעת, מהדהדת ההיסטוריה הטרגית של היהודי על פני משך הדורות.
חלקו הראשון של הספר מעיין במשנתם של הפילוסופים: אלבר ממי, סטיוארט יוז, גרשון שקד ואבי שגיא, הבוחנים את שאלת הזהות היהודית, ומשמשים מבוא לחלקיו האחרים, שפורשים התבוננות פרטנית בדמויות היהודיות שמופיעות ביצירות. מתוך מרחב זה גינצבורג מנכיחה את גילויי זהותה היהודית של יוצרת מפוחדת, מהססת, ללא בסיס מסורתי, שמוצאת מקלט בכתיבה, הנרמזת כאי ויתור על זהותה היהודית. החידוש החשוב בספר הוא הטענה, שבתוך הוויה איטלקית נעדרת צביון יהודי מסורתי, צומח קול שאינו מוותר על שיח עם הזהות היהודית החילונית שלו.
פירוש ראשוני ומקיף זה של הפן היהודי הסמוי ביצירת גינצבורג, נוגע בתופעה רחבה שלא נכתב עליה די: ספרות יהודית חילונית לאחר השואה שנוצרת בשפות שונות, ומבקשת להשמיע את קולה ולהתקבל כרכיב חיוני בשיח הזהות היהודית המודרנית, שאינו קשור בהכרח לחוויות דתיות או קהילתיות מסורתיות, ואף על פי כן הוא יהודי.
הקיבוץ המאוחד
מאת: בועז הוס
תיאור: הספר שאלת קיומה של מיסטיקה יהודית: הגנאלוגיה של המיסטיקה היהודית והתיאולוגיות של חקר הקבלה מציע דיון גנאלוגי בהנחה המקובלת במחקר ובציבור הרחב, המזהה את הקבלה והחסידות כמיסטיקה יהודית ורואה בה ביטוי לאומי לתופעה רוחנית אוניברסלית. באמצעות בחינה ביקורתית של הפרויקט המתמשך העוסק בחקר המיסטיקה היהודית המחבר מבקש לחשוף את גורמי העומק המונחים בבסיסו ואת השלכותיו על האופן שבו הקבלה והחסידות נתפסות ומפורשות בהווה. דיון ביקורתי זה מאתגר את ההנחות המקובלות לגבי מחקר המיסטיקה וחושף את האופנים שבהם הן התגבשו ועיצבו את הבנייתן ואת חקירתן של התופעות המזוהות כמיסטיקה היהודית. בספר דן המחבר בהקשרים ההיסטוריים ובתהליכים שהביאו להבניית המושג מיסטיקה יהודית. הוא בוחן כיצד הפך מושג זה לקטגוריה אנליטית, המכתיבה את אופן המחקר של הקבלה והחסידות באקדמיה ומשפיעה על תפיסתן בציבור הרחב ועל עיצובן של תנועות קבליות וחסידיות בנות זמננו. הספר חושף את ההנחות התיאולוגיות והפוליטיות העומדות ביסוד חקר המיסטיקה היהודית ומראה כיצד הפרדיגמות התיאולוגיות של מחקר הקבלה והחסידות הגדירו את גבולות השדה, ניתבו את ייצור הידע המדעי וקבעו את ערכם הסימבולי של מושאי המחקר.
מכון ון ליר בירושליםהקיבוץ המאוחד
מאת: דוד דישון
תיאור: הספר ספקן באמונתו יחיה פונה לקהל אנשים הרואים עצמם כ"ספקנים", כאנשים ביקורתיים, הרוצים לחיות על פי השכל ולא רק על פי ההרגל או הרגש. הוא נכתב מתוך שאיפה לחדש את השיח בין ישראלים לבין מקורות היהדות, לא כשיח אינטלקטואלי בלבד, אלא מתוך פתיחות לשקול ברצינות אורח-חיים דתי כ"אפשרות חיה" לחייהם, תוך בחינה ביקורתית ובוגרת. ספר זה מבקש להשמיע "קול אחר" בשיח על יחס מחודש למסורת. החיים מציבים בפני כל אחד ואחת מאתנו שאלה נוקבת - כיצד לחיות את החיים שלנו? מה חשוב יותר ומה פחות? האם יש אמת, והאם ניתן לברר אותה, לפחות חלקית? מהו הטוב - הטוב המוסרי והטוב האנושי, שיש לשאוף להגשים אותו? מה פירוש חיים בעלי משמעות וכיצד משיגים אותם? שאלות אלה מוצגות בפני כל אחד ואחד מאתנו על ידי החיים עצמם. התשובה שניתן בחיינו לשאלות הללו קובעות את איכות חיינו.
הוצאת ראובן מס בע"מ, ירושלים
מאת: אהרן ליכטנשטיין
תיאור: באור פניך יהלכון,  הרב אהרן ליכטנשטיין בוחן את דמות האדם המאמין לאור אתגרי השעה ומשימות הדור. הספר פורש את תפישת עולמו של הרב ליכטנשטיין, הממוקדת במחויבות לעבודת ה' לצד ההכרה במגוון הדרכים המשרתות מטרה זו. גישתו משלבת מסירות יהודית נאמנה עם רוחב דעת, מחויבות הלכתית ולמדנית עם השכלה כללית עשירה, המשכיות ומסורת עם תחושת מעוף ומרחב. הספר נע מן הנצח אל ההווה, ומציג לפנינו עמדה מגובשת לגבי חיי האדם בכל עת ולגבי חיינו כאן ועכשיו.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: זיוה פלדמן
תיאור: הכנס החמישי של המחלקה למורשת ישראל של אוניברסיטת אריאל בשומרון: בכנס הוצגו תחומי דעת שונים בניסיון להבין את המושגים משיחיות, חזון ושיגעון מעמדות תצפית שונות ותחומי דעת שונים. נידונו בו ההיבטים השונים של מושגים אלה והזיקות ביניהם לאורך ההיסטוריה, הן היסטוריה כללית והן יהודית, עברית, ישראלית. החוקרים באים מדיסציפלינות שונות בתחומי מדעי הרוח והיהדות: תנ"ך, ספרות, לימודי ארץ-ישראל, מחשבת ישראל ועוד. כן הוזמנו גם חוקרים ממדעי החברה: סוציולוגיה, פסיכולוגיה, מדעי המדינה, תקשורת, עיתונאות ועוד. (מתוך המבוא).
הוצאת אוניברסיטת אריאל בשומרון, אריאל
מאת: אברהם יצחק קוק
תיאור: לנבוכי הדור הוא חיבור מקורי של הראי"ה קוק ) תרכ"ה-תרצ"ה,1935-1865 (, שנכתב בראשית המאה הקודמת בעיר בויסק שבליטא. באותם ימים טרם עלה הראי"ה לארץ, אך על שולחנו כבר נחה ההצעה להתמנות רבה של יפו. נראה כי חלק מן הטקסט אף נכתב לאחר החלטתו העקרונית לעלות ארצה. זהו אם כן חיבור שנכתב בחוץ לארץ אך ספוג כולו באווירה המאתגרת של ארץ ישראל. הוא עומד בתווך בין שתי תקופות חיים ובין שני סגנונות כתיבה של  הראי"ה ומהווה עדות מרתקת לרצף המחשבתי שלו לאורך הזמן. סוגיות מטרידות, כמו תורה ומדע, היחס לכופרים ולכפירה ועוד רבות אחרות, נידונות כאן בהרחבה, ובחלק מהנושאים ניתן לראות את ניצני תפיסתו המורכבת כפי שהיא באה לידי ביטוי בכתביו המאוחרים בארץ ישראל. מבחינה זו תורם לנבוכי הדור להבנה מעמיקה יותר של כתבי הראי"ה.
משכל (ידעות  ספרים)
הצג עוד תוצאות