נמצאו 144 ספרים בקטגוריה
לכל הספרייה
מאת: זאב ספראי
תיאור: מַסֶּכֶת שַׁבָּת היא המסכת הראשונה בסדר מועד, שהוא הסדר השני בשישה סדרי משנה. נושא המסכת הוא בעיקר דיני השבת, שבה חובה לשבות ממלאכה. במסכת שבת 24 פרקים ו-139 משניות, המפרטים את ל"ט אבות המלאכה האסורות בשבת מן התורה, ואת תולדותיהן. וכן גזירות ותקנות של חז"ל שהרחיבו את איסורי השביתה ממלאכה.
מאת: זאב ספראי
תיאור: מַסֶּכֶת שַׁבָּת היא המסכת הראשונה בסדר מועד, שהוא הסדר השני בשישה סדרי משנה. נושא המסכת הוא בעיקר דיני השבת, שבה חובה לשבות ממלאכה. במסכת שבת 24 פרקים המפרטים את ל"ט אבות המלאכה האסורות בשבת מן התורה, ואת תולדותיהן. וכן גזירות ותקנות של חז"ל שהרחיבו את איסורי השביתה ממלאכה.
מאת: זאב ספראי, חנה ספראי
תיאור: במסכת תשעה פרקים, והיא עוסקת בדיני הנזירות וקבלתה. בין דיני הנזירות שהמסכת עוסקת בהם הם משך תקופת הנזירות, ההגבלות החלות על הנזיר ומה יש לעשות אם הנזיר עבר על ההגבלות שנטל על עצמו לקיימן.
מאת: יהודה ברנדס
תיאור: ל"ב סוגיות מרכזיות במסכת ברכות. הלכה ואגדה, פסיקה ומנהג, הגות ומחשבה, עיון למדני ומבט מחקרי, הקשר היסטורי וניתוח ספרותי מבט רחב ועיון מעמיק בנושאי היסוד של מסכתות התלמוד ההשלמה ההכרחית לכל לומדי הדף היומי, ובשורה לכל לומד גמרא.
תבונות
מאת: זאב ספראי
תיאור: מסכת נגעים עוסקת בנגעי אדם, בנגעי בגדים ובנגעי בתים. פרשת נגעים מופיעה בתורה בפירוט רב בשני פרקים (ויקרא יג-יד).
מאת: זאב ספראי
תיאור: מסכת טהרות עוסקת בשלושה נושאים עיקריים: טומאת אוכלין, טומאה בחיי הציבור וטומאת מאכלים.
מאת: זאב ספראי
תיאור: למסכת כלים אין פסוקים מיוחדים – היא עוסקת בכל סוגי הטהרה ובכל סוגי הטומאה.
המסכת כולה עוסקת למעשה בשני נושאים עיקריים:
1. האם הכלי טמא או טהור? "טמא" משמעו מקבל טומאה (באחת מדרכי העברת הטומאה), ו"טהור" משמעו שאינו מקבל טומאה. כלומר העיקרון הוא שכלי תִקני מקבל טומאה, ומה שאינו כלי אינו מקבל טומאה. לכך כמובן כללי משנֶה ודוגמאות חריגות.
2. הגדרת גמר המלאכה – ממתי הכלי נקרא שלם.
3. האם השבר מקבל טומאה. כאן העיקרון הכללי הוא שאם השבר משמש למלאכה מוגדרת ותִקנית הוא טמא; אם הוא משמש למלאכתו או ל"מעין מלאכתו" הוא טמא. שני הכללים סותרים זה את זה במקרים מסוימים, כגון במקרה שהכלי משמש לפעילות מוגדרת אך לא למעין מלאכתו: חבית שנשברה ומשמשת לשינה, וכן הלאה.
מאת: זאב ספראי
תיאור: באופן כללי המסכת עוסקת בטהרה בכלל, ובעיקר במקוואות שהיו דרך המלך לטהרה. רוב המסכת מוקדש למתקני טבילה באופן כללי ולמקווה באופן פרטי, ורק בסופה (פ"ט-פ"י) חוזרים לדיני טבילה. למעשה אין המסכת ממצה לא את דיני התקנת מקווה ולא את דיני טהרה. בדיני התקנת מקווה איננו שומעים סיכום מסודר היכן בונים אותו, כיצד מזרימים לתוכו מים, כיצד מנקים אותו וכו'. רק אגב ההלכות אנו שומעים פרטים שונים, כגון זה שתחילת המילוי צריכה להיות במים כשרים (פ"ב מ"ז). בפועל היו מקוואות שחולקו בקיר )מקוואות כפולים(, והמידע עליהם מופיע במשנת שקלים (פ"ח מ"ב); היו מקוואות בבתי קברות, והמידע עליהם איננו במסכת. אפילו התנאי שאדם יטבול במקווה את כל גופו בבת אחת אינו מופיע במסכת. בדיני טהרה היא מתמקדת רק בשני נושאים: במתקנים השונים ובתנאי ההכשר שלהם )פ"א(, ובעוד פרט אחד והוא הדרישה שהמים יגיעו לכל אחת מפינות הכלי הנטבל, ואף במניית המקרים שבהם ויתרו חכמים על הקפדה זו. בין שתי היחידות מופיעה חטיבה קצרה המוקדשת לטומאת בעל קרי (פ"ח). מקומה והסיבות לשיבוצה יופיעו בהמשך. עם זאת, המסכת מרוכזת בסך הכול סביב הנושאים המרכזיים והסטיות מועטות. גם כאשר מופיעות משניות המובאות ממקורות קדומים אחרים הן קשורות לנושא (כגון פ"ד מ"ה, כפי שנפרשה להלן).
מאת: זאב ספראי
תיאור: מסכת פרה מתמקדת בשני נושאים עיקריים. חלקה הראשון עוסק במעמד של שרפת הפרה האדומה, מההכנות לשרפה ועד הכנת האפר ושמירתו )פרקים א-ד(, וחלקה השני עוסק בטיפול במי החטאת, משעה שהאפר מוכן ועד הזיית מי הנידה.
מאת: זאב ספראי, חנה ספראי, דניאל רוזנק
תיאור: מסכת נידה היא מסכת ייעודית העוסקת בדיני דם הנידה, וטומאתו. דם הנידה הוא תופעה ביולוגית רגילה, אך בעולם הקדום בכל החברות נקשרו אליו כתרי חשש גינוי ופחד מאגי. במהל הפירוש נעשה ניסיון לעקוב אחר שילובם של מרכיבים אלו בהלכה המשפטית, וגם על דחייתם מחוץ לגורמי ההלכה.
תבונות
מאת: זאב ספראי
תיאור: מסכת עוקצין היא המסכת האחרונה בסדר טהרות ובש"ס כולו. כיאה למסכת אחרונה בסדר היא קטנה (המסכתות מסודרות פחות או יותר לפי גודלן). כל המסכת עוסקת בדיני חיבור של פֵרות.
המשמעות של חיבור היא בכמה תחומים:
1. אם טמא נגע בחיבור לפרי – כל הפרי טמא.
2. אם הפרי טרם הורטב, והחיבור נגע במים – הוכשר כל הפרי לקבל טומאה.
3. אם היזה על החיבור – הפרי נטהר.
4. רק מה שהוא חיבור נמדד עם האוכל להוות כשיעור (איור 1), ואם מה שמבחינה רֵאלית מחובר אבל אין הוא "מחובר" מבחינה הלכתית, אין הוא מצטרף עם האוכל להוות כשיעור.
מאת: זאב ספראי
תיאור: כמעט כל המסכת עוסקת בהכשר אוכלים לקבלת טומאה.
מאת: זאב ספראי
תיאור: למסכת כלים אין פסוקים מיוחדים – היא עוסקת בכל סוגי הטהרה ובכל סוגי הטומאה.
המסכת כולה עוסקת למעשה בשני נושאים עיקריים:
1. האם הכלי טמא או טהור? "טמא" משמעו מקבל טומאה (באחת מדרכי העברת הטומאה), ו"טהור" משמעו שאינו מקבל טומאה. כלומר העיקרון הוא שכלי תִקני מקבל טומאה, ומה שאינו כלי אינו מקבל טומאה. לכך כמובן כללי משנֶה ודוגמאות חריגות.
2. הגדרת גמר המלאכה – ממתי הכלי נקרא שלם.
3. האם השבר מקבל טומאה. כאן העיקרון הכללי הוא שאם השבר משמש למלאכה מוגדרת ותִקנית הוא טמא; אם הוא משמש למלאכתו או ל"מעין מלאכתו" הוא טמא. שני הכללים סותרים זה את זה במקרים מסוימים, כגון במקרה שהכלי משמש לפעילות מוגדרת אך לא למעין מלאכתו: חבית שנשברה ומשמשת לשינה, וכן הלאה.
מאת: זאב ספראי
תיאור: למסכת כלים אין פסוקים מיוחדים – היא עוסקת בכל סוגי הטהרה ובכל סוגי הטומאה.
המסכת כולה עוסקת למעשה בשני נושאים עיקריים:
1. האם הכלי טמא או טהור? "טמא" משמעו מקבל טומאה (באחת מדרכי העברת הטומאה), ו"טהור" משמעו שאינו מקבל טומאה. כלומר העיקרון הוא שכלי תִקני מקבל טומאה, ומה שאינו כלי אינו מקבל טומאה. לכך כמובן כללי משנֶה ודוגמאות חריגות.
2. הגדרת גמר המלאכה – ממתי הכלי נקרא שלם.
3. האם השבר מקבל טומאה. כאן העיקרון הכללי הוא שאם השבר משמש למלאכה מוגדרת ותִקנית הוא טמא; אם הוא משמש למלאכתו או ל"מעין מלאכתו" הוא טמא. שני הכללים סותרים זה את זה במקרים מסוימים, כגון במקרה שהכלי משמש לפעילות מוגדרת אך לא למעין מלאכתו: חבית שנשברה ומשמשת לשינה, וכן הלאה.
מאת: זאב ספראי
תיאור: למסכת כלים אין פסוקים מיוחדים – היא עוסקת בכל סוגי הטהרה ובכל סוגי הטומאה.
המסכת כולה עוסקת למעשה בשני נושאים עיקריים:
1. האם הכלי טמא או טהור? "טמא" משמעו מקבל טומאה (באחת מדרכי העברת הטומאה), ו"טהור" משמעו שאינו מקבל טומאה. כלומר העיקרון הוא שכלי תִקני מקבל טומאה, ומה שאינו כלי אינו מקבל טומאה. לכך כמובן כללי משנֶה ודוגמאות חריגות.
2. הגדרת גמר המלאכה – ממתי הכלי נקרא שלם.
3. האם השבר מקבל טומאה. כאן העיקרון הכללי הוא שאם השבר משמש למלאכה מוגדרת ותִקנית הוא טמא; אם הוא משמש למלאכתו או ל"מעין מלאכתו" הוא טמא. שני הכללים סותרים זה את זה במקרים מסוימים, כגון במקרה שהכלי משמש לפעילות מוגדרת אך לא למעין מלאכתו: חבית שנשברה ומשמשת לשינה, וכן הלאה.
מאת: זאב ספראי
תיאור: חצייה הראשון של מסכת ידים עוסק בנטילת ידיים. חצייה השני עוסק בסדרת נושאים אחרים שהמשותף ביניהם הוא מחלוקות קדומות וויכוחים עליהם; חלקן מחלוקות שנדונו "בו ביום" וחלקן מחלוקות צדוקים ופרושים. חלק גדול מהלכות נטילת ידיים אכן מרוכז במסכת, אם כי יש גם פרטים שונים המצויים במסכתות אחרות, ונשתמש בהם להלן.
מאת: זאב ספראי
תיאור: לסיום טומאה נדרשים שני תנאים: טבילה וערב, או "הערב שמש" בלשון חכמים, כלומר ירידת החמה. תנאי זה חל על שתי הטומאות, טומאת שבעת ימים וטומאה יום אחד; שתיהן נגמרות בערב. לפני הערב על הטמא לכבס בגדיו או לרחוץ במים. חז"ל הבינו שרחיצה היא טבילה וכיבוס הוא הטבלת בגדים, והטהרה מתחילה תמיד רק אחרי הטבילה וירידת השמש. כמעט כל המסכת עוסקת בטבול יום, כלומר מעמדו של אדם בין הטבילה לירידת הערב. במצב זה הוא בעצם טהור, אבל הטהרה טרם חלה. יש להניח שבחיי יום-יום השתדל אדם לטבול לפנות ערב, כך שמיד עם בוא הלילה כבר יהא טהור. אין איסור לטבול בלילה עצמו, אבל אז תידחה ארוחת הערב (שאותה הוא רוצה, מן הסתם, לאכול בטהרה).
מאת: זאב ספראי
תיאור: המסכת כולה מלוכדת ועוסקת בזב (הגבר), ולעתים בשני המינים, זב וזבה. רוב ההלכות דומות,  והלשון הזכרית היא תופעה רגילה בשפה העברית ומשקפת, לעתים, את שני המינים. מסכת זבים אינה נזכרת בשמה בספרות האמוראית; ציטוטים ממנה מצויים פה ושם, אבל כמו במסכתות אחרות זבים - מבוא בסדר טהרות אין לנו עדויות על לימוד מסודר של המסכת, ואם יש ציטוטים ממנה הרי שלעתים קרובות אינם ציטוטים מהמשנה שלנו אלא מחומר תנאי אחר. האבחנות שהצענו במסכתות הקודמות של סדר טהרות מופיעות גם במסכת זבים, אם כי מספרן קטן יחסית למסכתות אחרות. גם כאן התוספתא לעתים משלימה את המשנה ומוסיפה נימוק משפטי.
מאת: זאב ספראי
תיאור: מסכת אהלות עוסקת בטומאת המת על כל צורותיה. הלכות טומאת המת הן דוגמה מצוינת לפעילותה של תורה שבעל פה. איננו קובעים שזו פעילותם של חכמים בדווקא. חלק מההלכות נקבעו כנראה עוד לפני שהתגבשה הדמות החברתית של החכם. חלק מהן היו מקובלות גם על כתות אחרות. כל שאנו יכולים לקבוע הוא שבספרות חז"ל באים לידי ביטוי שינויים מהתורה שבכתב, הרחבות, תוספות, פרשנות ופירוט משפטי שאיננו בתורה. החוקר אינו יכול לקבוע ממתי הם, ומבחינה זו ההיפותזה שכך נהגו בני ישראל כבר בתקופת התנ"ך טובה כמו כל היפותזה אחרת.
מאת: שמואל ספראי, זאב ספראי
תיאור: מסכת ברכות כוללת הלכות ודיונים בסדרת נושאים: קריאת שמע, תפילה, ברכת המזון וברכות שונות. מבחינת אופייה היא שייכת בעצם לסדר מועד שבו יש ריכוז גדול של הלכות בנושאי פולחן ותפילה. דומה ששיבוצה בסדר זרעים נועד לפתוח את המשנה במסכת זו שיש בה חגיגיות והלכות עקרוניות בדבר סדרי תפילה ועבודת ה'. נפתח בבירור הנושאים ההלכתיים השונים שבמסכת.
מאת: מנחם פיש
תיאור: טענתו המרכזית של ספר זה היא, שספרות חז"ל על כל רבדיה חובקת מחלוקת עומק יסודית בדבר טיבה של הדתיות עצמה. מן העבר האחד ניצבת התפיסה המקובלת המזהה נאמנות דתית עם נכונות מצד המאמין לקבל את דין מקורות הסמכות של דתו; לברר את תביעתם מתוך נכונות להיענות לה בצייתנות. במרוצת הדורות הפכה עמדה זו בשלוש הדתות המונותאיסטיות לשם נרדף בלעדי למחויבות דתית, ובשלושתן היא מעוגנת בשלמות המיוחסת לאל והמואצלת על תורתו ונושאי דברה. תפיסה זו נוכחת גם בספרות חז"ל, וקולה צלול וברור. עם זאת, בניגוד לרבדים מאוחרים יותר של המסורת היהודית, ובניגוד לכתבים הקנוניים של שתי הדתות האחרות, ספרות חז"ל מכילה גם קול אחר, קולה של תפיסה הכופרת באופן מפורש ומודע לעצמו בכליל השלמות הערכית של מקורות הסמכות של הדת היהודית, ובכללם האל עצמו! לפיכך, תפיסה זו מזהה נאמנות דתית עם נכונות לנקוט עמדה ביקורתית בונה כלפי מקורות הסמכות. בעוד התפיסה הראשונה מחייבת את המאמין להתייצב בכניעות מול האל, מול כתבי הקודש, מול המערכת ההלכתית ומול מוסדות ההלכה – ארבעת מקורות הסמכות הנדונים בספר, ולקבל את מרותם, התפיסה השנייה מחייבת את המאמין להתייצב מולם מתוך נכונות להתעמת איתם כל אימת שהוא סבור שהם טועים. בכל הנוגע לגבולות הסמכות של בעלי ההלכה ביחס למסורת ההלכתית שבידם מזהה הספר את מחלוקת הדתיות עם מחלוקת בית שמאי ובית הלל. ואולם מחלוקת הדתיות של ספרות חז"ל הנחשפת כאן במלוא עוזה, חובקת, כאמור, את כל ארבעת מקורות הסמכות המרכזיים של הדת היהודית, הנחקרים מנקודת ראות זו ובאורח שיטתי לראשונה בספר זה.
הוצאת אוניברסיטת בר אילןמכון שלום הרטמן
מאת: ניסן רובין
תיאור: הספר מסגרות מתעקמות - תהליכים של שינוי במסורות חז"ל, הוא קובץ מאמרים שעוקבים אחר שינויים חברתיים ותרבותיים שמתרחשים בחברה היהודית בארץ-ישראל ובבבל כפי שהם עולים מתוך עיון בספרות חז"ל. חברה מסורתית מקדשת בדרך-כלל את העבר ואינה מאפשרת חידושים, אבל, למעשה, מתרחשים שינויים מתמידים סמויים מן העין. ספר זה מבקש להבין את מנגנוני השינוי שפועלים בחברה מסורתית. הפרקים בספר עוסקים בשינויים במבנה החברתי והשפעתם על תפיסת העולם של חז"ל ועל טקסי מעגל החיים. ההסבר לתהליכי השינוי נעשה באמצעות כלים מתודיים מתחום הסוציולוגיה והאנתרופולוגיה.
מאת: זאב ספראי, חנה ספראי
תיאור: מסכת נדרים היא מסכת ייעודית העוסקת בדיני נדרים. אדם צריך כמובן להשתדל למלא הבטחות שהבטיח. אך השימוש במילה נדר או במקבילותיה (כינוייה), מעניק להבטחה חובת קיום מיוחדת ותוקף של מצווה לעצמה. המסכת עוסקת בשאלות על התחייבות זו. כיצד מפר אותה הבעל לאשתו? מי רשאי להתיר את הנדר במקרים מיוחדים? מעמדה של התחייבות הנדר מול התחייבויות אחרות (מצוות, הבטחות וכו')? ריבוי נדרים משפיע על אופי התרבות הדתית של התקופה, והמחברים מנסים להראות שהיו בין החכמים שהסתייגו מתרבות זאת, אך כמובן סברו שאת הנדר חובה לקיים.
תבונות
מאת: יעקב בלידשטיין
תיאור: ספר זה מתבונן בסיפור הטרגי ביותר בתורה - מות משה ממזרח לירדן ערב הכניסה לארץ הטובה – באספקלריא של מדרשי חז"ל. פרקי הספר עוקבים אחרי הסבריהם של המדרשים לשאלות שהועלו סביב מות משה: מדוע נגזר מות משה? האם בשל חטאיו, ובגין אילו חטאים? ממתי מותו היה צפוי, והאם ידע על כך? האם משה התווכח עם ה' או התחנן על חייו? מתי וכיצד השלים משה עם המוות הקרב? האם משה אכן מת ככל האדם? איזה מין קבורה נקבר משה ומי קברוֹ? את הספר מלווה לכל ארכו המתח בין ייחודו של משה איש האלוהים לבין היות מותו מייצג את סוף החיים של כל אדם באשר הוא אדם.
תבונות
מאת: ענת רייזל
תיאור: ספר זה מסכם את הפֵּרות המרכזיים של מחקר ספרי המדרשים באופן מקיף ושיטתי, ועם זאת בהיר ופשוט. הספר כולל מבואות לכחמישים חיבורים מדרשיים: מדרשי הלכה של התנאים, מדרשי אגדה לתורה ולמגילות, מדרשי אגדה לספרי הנ"ך, מדרשים בעלי אופי ייחודי, ילקוטים ומדרשים קטנים. כל מבוא מתייחס לשם המדרש, לזמן עריכתו ולמקום חיבורו, ללשון המדרש ולמבנהו, ואף מדגים את תכניו. חפצי העיון ימצאו בו מידע על מהדורות המדרש המצויות, וכן הפניות להמשך קריאה ולימוד. הספר מאפשר לאוהבי המדרש וללומדיו - חוקרים, מורים, תלמידים ומתעניינים - ליהנות מאוצרות הרוח שבשדה המחקר, בצד ההנאה מלימוד דברי חכמינו במדרשים עצמם. ספר זה הוא פרי חזונו של אשר יובל - הכותב ומפרסם מזה למעלה מעשר שנים דפים לפרשת השבוע ולמועדי ישראל על פי מקורות חז"ל, תחת השם 'מחלקי המים' - שיזם את כתיבת הספר, תרם לו בחומר וברוח וליווה את המלאכה לכל אורכה.
תבונות
מאת: מיכאל גרוס
תיאור: הרב יוסף חיים מבגדד (הידוע בכינוי "בן איש-חי") הוא מגדולי חכמי המזרח של הדורות האחרונים. הוא נודע כדרשן כריזמטי, מקובל וקדוש, פוסק סמכותי, פייטן, ממשיל משלים, מספר סיפורים וסופר פורה. דמותו אפופת הסוד נערצת עד היום. בספרו "בן יהוידע", אחד הפירושים המקיפים והססגוניים ביותר לאגדות התלמוד, הוא אוסף את פירות לימודו של עשרות שנים. דרך העיונים בפירושי האגדות המוגשים כאן, נפתח, לראשונה בגישה מחקרית, צוהר אל עולמו הרוחני של הרב יוסף חיים. בתיווך פירושים נבחרים הולכת ומתבררת דרכו הפרשנית המיוחדת של הרב יוסף חיים הנותן מקום של כבוד לכל רובדי הפרד"ס. הבירורים הלשוניים, ההשערות ההיסטוריות, המעשיות המוסריות, רמזי הסודות וצירופי האותיות מגלים הן את העושר הגדול שמצא החכם הבגדדי באגדות חז"ל והן את המאוויים שלו לחבר את השמימי לארצי ואת הרציונאלי עם המיסטי. פרקי הספר פורשים באמצעות ניתוח מרתק של הפירושים את יסודות הגותו של הרב יוסף חיים ואת עמדותיו בשאלות הזמן כמו מעמד האישה, הפרנסה וההשגחה, חשיבותה של ארץ ישראל והבאת הגאולה, האמונה בניסים, החידושים הטכנולוגיים, לימודים כלליים, המתח שבין הצדיק לעולם הסובב אותו ועוד. הפרק האחרון מצייר את דמותו המורכבת של הרב יוסף חיים כפי שהיא מתגלית בפריזמה של מפעלו הספרותי ותהליך הכתיבה של ספריו הרבים.
תבונות
מאת: שגית מור
תיאור: ספר זה מנתח את היחס החברתי־הקהילתי וההלכתי כלפי שבויים יהודיים בתקופת המשנה והתלמוד. במהלכו נבדקים מצבים שונים שהוגדרו על ידי החכמים כ״שבי״, נידונות הדילמות המעשיות שעוררו אירועים של שבי בחייו של השבוי, משפחתו וקהילתו, ונבחנים הפתרונות המעשיים שיצרו חכמים עבור סוגיות שונות שזימנה הנפילה בשבי, כגון הסדרת חובת הפדיון וחלוקת האחריות בין מעגלי שייכותם השונים של השבויים; סדרי קדימויות בפדיון שבויים; מעמדם האישי וזכויותיהם של שבויים; יחס כלפי שבויים ושבויות ששבו אל קהילתם ועוד. לצד דיון בפן הממשי וההיסטורי של תופעת השבי בשלהי העת העתיקה, נחשף ומנותח בספר גם שדה השיח שהתקיים סביבה בקרב החכמים בפרט, ובקרב הקהילה היהודית בכלל. במישור זה מתגלים לעינינו תפיסות וערכים שנגעו לתחומים שונים בחיי הקהילות היהודיות בתקופת המשנה והתלמוד: הגדרתם של ה״ראוי״ ושל ה״מגונה״ ביחסים שבין הפרט לקהילה; הבניות מגדריות והגדרת ההתנהגות המצופה בהתאמה אליהן; אופנים ומטרות של שימוש בייצוגים ובדימויים של ה״אני״-היהודי ו״האחר״-הגוי, הן כייצוג לאדם הפרטי/הגבר ה״אחר״ הן כייצוג לקולקטיבים לאומיים־דתיים. בסופו של דבר מצטייר לעינינו ״שיח השבי״ התלמודי כאתר טקסטואלי שבאמצעותו מתחולל פיקוח חברתי על בניה ובנותיה של הקהילה היהודית אף כשהם נמצאים מחוץ לגבולותיה הפיזיים של הקהילה.
הקיבוץ המאוחד
מאת: אברהם וולפיש
תיאור: ספר זה מבקש לעיין במסכת ברכות שבמשנה מנקודת מבט חדשה, המזמינה את הקורא להיכנס לתוך בית היוצר של רבי יהודה הנשיא ולבחון את שיטות העבודה שלו באריגת אוסף דינים פרטניים למסכת מגובשת. מסכת ברכות, כמו גם מסכתות אחרות בששת סדרי המשנה, אינה חושפת בקלות את סודות עריכתה לעיני המתבונן. רבי יהודה הנשיא הרכיב את המשנה מקבצים קדומים, שלעתים קרובות קשה לראות או להבין את נקודות החיבור ביניהם. כדי לפענח את סודות העריכה המחבר משתמש בספרות פרשנית והגותית ענפה, הן של בית המדרש הן של עולם המחקר, ובמגוון רחב של כלים שבראשם הניתוח הספרותי. באמצעות בחינה מעמיקה של תופעות לשוניות-אסוציאטיביות המאפיינות את עריכת המשנה על כל רבדיה, ניתן לעמוד על החשיבה העומדת מאחורי סידור חלקי המשנה. הקישורים הלשוניים הענֵפים והמפתיעים במשנה פותחים צוהר שדרכו נוכל להציץ אל תוך העולם הרעיוני והרוחני שלה. עיצובם הספרותי של דיני קריאת שמע, תפילה וברכות במשנה נותן ביטוי מעמיק ומפותח לתפיסת עולם מגובשת באשר למעמדו של האדם בעולם וליחס הדיאלקטי בינו לבין בוראו.
תבונות
מאת: ארנון עצמון, צור שפיר
תיאור: יסודו של ספר זה בהערכה ובהכרת הטוב של תלמידים למורם ושל עמיתים לחברם. עשורים רבים עוסק הרב פרופ׳ יוסף תבורי בעשייה תורנית-חינוכית-מחקרית, כמרצה וכחוקר באוניברסיטת בר-אילן ובמכון לנדר, ובמקביל בתפקידי רבנות שונים. מחקריו של פרופ׳ תבורי פרוסים במרחבי התורה שבעל פה, ואלו משתקפים בשעריו של ספר זה, ובהם ספרות התנאים, ספרות האמוראים, מדרש ואגדה, תפילה ופיוט, מנהג ופרשנות. עשרים ושניים המאמרים המוגשים בספר זה נכתבו בידי חשובי החוקרים בארץ ובעולם בתחומי התורה שבעל פה. להם צורפו בפתח הדברים רשימה ביבליוגרפית של מאמריו, ופרק מבוא הכולל ביוגרפיה ודברי הערכה על פועלו המחקרי-תורני.
תבונות
מאת: ענת ישראלי, ענבר רווה
תיאור: לאימהוּת יש נוכחות רצופה ומכוננת במבנה הנפשי של בני האדם כולם. האֵם היא המעניקה חיים והיא זו שמספקת את הצרכים הראשוניים לילדיה. היא חיונית ונערצת, ״אשת חיל״ ו״מלאך הבית״, דמות שדימויים אידיאליים רבים נכרכו בה, אך היא נתפסת גם כמפלצת, רעה ובולענית, מפתה וכובלת. האֵ ם היא גיבורה נוכחת-נפקדת בחיים, בתרבות, בפסיכולוגיה ובספרות: שוב ושוב היא מדומיינת, לצד נוכחותה רבת החשיבות כמעט בכל בית. ספר זה עוסק בייצוגי האימהוּת בספרות האגדה היהודית הקלאסית: עולמם של חכמי המשנה והתלמוד המיוצג בחיבורים שנוצרו במהלך המאות הראשונות לספירה בארץ ישראל ובבבל. למרות העובדה שבדורנו נכתבים לא מעט מחקרים פמיניסטיים העוסקים בספרות קלאסית זו, טרם נכתבה עבודה מקיפה הממפה את דימויי האימהות וסמליה כפי שהם מעוצבים בתודעתם ובדמיונם של חכמים. ייעודו של ספר זה להניח את התשתית לדיון מעמיק באחד הנושאים האנושיים הגדולים בחיים ובספרות.
הקיבוץ המאוחד
מאת: גבריאל בירנבאום
תיאור: זה עשרות שנים יודעים החוקרים שיש להשתית את מחקר הספרות התלמודית בכלל ואת לשונה בפרט על כתבי יד מהימנים ולא על הדפוסים, שהרי אלה שובשו ברבות השנים במתכוון ושלא במתכוון בידי מעתיקים ומדפיסים. לשון המשנה הולכת ונחקרת בידי בלשנים מלומדים על פי "אבות הטקסטים" – קאופמן, פרמה ולו. איתרע מזלם של קטעי המשנה מן הגניזה הקהירית (שהתגלתה בסוף המאה התשע עשרה), שאף על פי שהכול יודעים כמה עתיקים ומהימנים הם, לא זכתה הלשון המשתקפת בהם למחקר מקיף ושיטתי. ספר זה בא למלא את החסר: יש בו תיאור בלשני מקיף וממצה של קטעי גניזה של המשנה בתחום ההגה והצורות – מתוך השוואה לשאר עדי הנוסח. המחקר כולל טקסטים מנוקדים בניקוד טברני, בניקוד ארץ-ישראלי וטקסטים לא מנוקדים. המחקר מגלה שעל דרך הכלל קטעי הגניזה, שמוצאם מהמזרח – ארץ-ישראל, מצרים וצפון אפריקה – מסורתם דומה למסורת "אבות הטקסטים", שמוצאם מאירופה, אבל נמצאו תופעות לשון שהתייחדו בהן קטעי הגניזה. כן נמצאו בהם קווי לשון נדירים רבים למדיי.
האקדמיה ללשון העברית
מאת: יעל וילפנד בן-שלום
תיאור: אי אפשר לדמיין חיים ללא עוני בארץ ישראל במאות הראשונות לספירה. עוני היה חלק בלתי נפרד מהחיים, וגם מהספרות שיצרו החכמים. בספר זה יצאתי לבדוק כיצד הבינו חכמי ארץ ישראל את העוני, וכיצד הסבירו אותו, כיצד מצטיירת דמותם של העניים במקורות, ומה חשבו החכמים על אחריות הקהילה. האם חשבו שיש לסייע יותר לעניים מרקע עשיר ומיוחס? האם צריך לבדוק את זכאותם של מבקשי הסיוע, ואם כן, כיצד? האם צריך לתמוך בעניים לא יהודיים? ולעומת זאת, האם מותר לקבל סיוע מגויים? האם מצופה מהעניים להודות לנדבן ולכבד אותו? האם חשבו חכמי ארץ ישראל שהם עצמם צריכים להיות מעורבים בהפעלת המוסדות הקהילתיים לתמיכה בעניים? אלו הן רק מקצת מהשאלות שחקרתי בניסיון להבין מהם הגורמים שהשפיעו על החכמים בבואם לדון בעוני. בחיבור זה אני טוענת שעבור חכמי ארץ ישראל לא היו העניים מרוחקים או זרים. היכרות מקרוב עם עוני ועם אנשים עניים, ובהם גם חכמים ותלמידים עניים, הייתה אחד הגורמים שהשפיעו על תפיסת העוני של החכמים ועל עיצוב הדרכים להתמודדות עמו. לא היה זה, כמובן, הגורם היחיד. על פי תפיסת החכמים היה התנ"ך ביטוי לדברי האל, ובהיותו כזה הוא שימש בסיס לדיונים ולהלכות, ואף לחלק ניכר מהסיפורים העוסקים בעוני. נוסף על יסוד מרכזי זה, חיו החכמים באימפריה הרומית, שמאוחר יותר נהפכה לנוצרית. במהלך הספר נראה כיצד השפיע העולם הרומי על עיסוקם של החכמים בעוני ובצדקה, וכיצד הם התמודדו עם הפער בין הציווי המקראי לדאוג לעני לבין הנורמות המקובלות בעולם הרומי. ספר זה מציע אפוא בחינה שיטתית ומקיפה של עמדותיהם של חכמי ארץ ישראל כלפי עוני, ועומד על דרכי ההתמודדות שבחרו, וכן את אופן תיאורם של העניים בספרות זו. הספר בוחן את המסורות על הצדקה מתוך דיון במורשת המקראית מחד גיסא, ובהקשרים היווניים־רומיים והנוצריים מאידך גיסא, ולעתים אף משווה את העמדות המופיעות בחיבורים הארץ־ישראליים לעמדות שבתלמוד הבבלי. הקשרים אלו מאפשרים להכיר את חכמי ארץ ישראל ואת תורתם בתוך המציאות ההיסטורית שבה חיו, ובתוך העולם התרבותי שהיו חשופים לו. הדרך שבה קראו החכמים את פסוקי התורה, פירשו ולמדו אותם, ואף פסקו מהם הלכה, קשורה קשר הדוק למציאות חייהם, כלומר גם למעמד כלכלי, לעוני, לצדקה ולדפוסי חיים שנהגו בארץ ישראל בתקופת השלטון הרומי.
הקיבוץ המאוחד
תיאור: מהדורה זו של המשנה המפורשת והמנוקדת היא מחוליותיו העיקריות של רעיון הכינוס הלאומי של ספרות הדורות. פירושו של פרופ' חנוך אלבק, מחכמי ישראל המובהקים שבדורנו, הוא פרי חקירה מעמיקה של שנים רבות, ועם כל קפדנותו המדעית נוסח בלשון שווה לכל נפש, והוא פותח את שערי המשנה לרווחה לפני כל יודע ספר בישראל, גם לאלה שאינם בקיאים בספרות התלמודית. בצירוף הספר מבוא למשנה.
תיאור: מהדורה זו של המשנה המפורשת והמנוקדת היא מחוליותיו העיקריות של רעיון הכינוס הלאומי של ספרות הדורות. פירושו של פרופ' חנוך אלבק, מחכמי ישראל המובהקים שבדורנו, הוא פרי חקירה מעמיקה של שנים רבות, ועם כל קפדנותו המדעית נוסח בלשון שווה לכל נפש, והוא פותח את שערי המשנה לרווחה לפני כל יודע ספר בישראל, גם לאלה שאינם בקיאים בספרות התלמודית. בצירוף הספר מבוא למשנה.
תיאור: מהדורה זו של המשנה המפורשת והמנוקדת היא מחוליותיו העיקריות של רעיון הכינוס הלאומי של ספרות הדורות. פירושו של פרופ' חנוך אלבק, מחכמי ישראל המובהקים שבדורנו, הוא פרי חקירה מעמיקה של שנים רבות, ועם כל קפדנותו המדעית נוסח בלשון שווה לכל נפש, והוא פותח את שערי המשנה לרווחה לפני כל יודע ספר בישראל, גם לאלה שאינם בקיאים בספרות התלמודית. בצירוף הספר מבוא למשנה.
תיאור: מהדורה זו של המשנה המפורשת והמנוקדת היא מחוליותיו העיקריות של רעיון הכינוס הלאומי של ספרות הדורות. פירושו של פרופ' חנוך אלבק, מחכמי ישראל המובהקים שבדורנו, הוא פרי חקירה מעמיקה של שנים רבות, ועם כל קפדנותו המדעית נוסח בלשון שווה לכל נפש, והוא פותח את שערי המשנה לרווחה לפני כל יודע ספר בישראל, גם לאלה שאינם בקיאים בספרות התלמודית. בצירוף הספר מבוא למשנה.
תיאור: מהדורה זו של המשנה המפורשת והמנוקדת היא מחוליותיו העיקריות של רעיון הכינוס הלאומי של ספרות הדורות. פירושו של פרופ' חנוך אלבק, מחכמי ישראל המובהקים שבדורנו, הוא פרי חקירה מעמיקה של שנים רבות, ועם כל קפדנותו המדעית נוסח בלשון שווה לכל נפש, והוא פותח את שערי המשנה לרווחה לפני כל יודע ספר בישראל, גם לאלה שאינם בקיאים בספרות התלמודית. בצירוף הספר מבוא למשנה.
תיאור: מהדורה זו של המשנה המפורשת והמנוקדת היא מחוליותיו העיקריות של רעיון הכינוס הלאומי של ספרות הדורות. פירושו של פרופ' חנוך אלבק, מחכמי ישראל המובהקים שבדורנו, הוא פרי חקירה מעמיקה של שנים רבות, ועם כל קפדנותו המדעית נוסח בלשון שווה לכל נפש, והוא פותח את שערי המשנה לרווחה לפני כל יודע ספר בישראל, גם לאלה שאינם בקיאים בספרות התלמודית. בצירוף הספר מבוא למשנה.
מאת: דוד רוזנטל, ורד נעם, מנחם קיסטר, מנחם כהנא
תיאור: ספר זה פותח צוהר אל ספרות ההלכה, האגדה והפרשנות רחבת הידיים המכונה 'ספרות חז"ל', אשר נערכה בארץ-ישראל. ספרות זו, ביחד עם התלמוד הבבלי שלא נסקר בספר, היא המורשת העיקרית של העם היהודי אחרי המקרא, אשר עיצבה את אורחות החיים, האמונות והדעות של ישראל לדורות. השער הראשון של הספר מוקדש לתיאורם של החיבורים הנכללים בספרות חז"ל ויצירות משיקות להם מן המשנה, התוספתא ומדרשי ההלכה ועד הירושלמי ומדרשי האגדה, בתוספת טקסטים ליטורגיים, תרגומי מקרא וחיבורים היסטוריים למחצה. השער השני בוחן נושאי חתך מרכזיים, ובהם: היחס בין מסורות בספרות חז"ל ומסורות בספרות בית שני; ההלכה – מקורותיה, תחומיה, צורותיה הספרותיות ותופעת המחלוקת; האגדה – זיקתה למקרא, דרכי מדרשה ולקחיה הרעיוניים; מעמד החכמים בחברה היהודית, והשאלה עד כמה משקפת ספרות חז"ל מציאות ריאלית; היסטוריה ודימויי עבר בספרות חז"ל; לשון חכמים וארמית בספרות חז"ל – אוצר המילים שלהן והמילונאות המתעדת אותן; המאגיה בת התקופה בארץ-ישראל; וספרות חז"ל באספקלריה של הספרות הנוצרית בת הזמן.
יד יצחק בן-צבי
מאת: דוד רוזנטל, ורד נעם, מנחם קיסטר, מנחם כהנא
תיאור: ספר זה פותח צוהר אל ספרות ההלכה, האגדה והפרשנות רחבת הידיים המכונה 'ספרות חז"ל', אשר נערכה בארץ-ישראל. ספרות זו, ביחד עם התלמוד הבבלי שלא נסקר בספר, היא המורשת העיקרית של העם היהודי אחרי המקרא, אשר עיצבה את אורחות החיים, האמונות והדעות של ישראל לדורות. השער הראשון של הספר מוקדש לתיאורם של החיבורים הנכללים בספרות חז"ל ויצירות משיקות להם מן המשנה, התוספתא ומדרשי ההלכה ועד הירושלמי ומדרשי האגדה, בתוספת טקסטים ליטורגיים, תרגומי מקרא וחיבורים היסטוריים למחצה. השער השני בוחן נושאי חתך מרכזיים, ובהם: היחס בין מסורות בספרות חז"ל ומסורות בספרות בית שני; ההלכה – מקורותיה, תחומיה, צורותיה הספרותיות ותופעת המחלוקת; האגדה – זיקתה למקרא, דרכי מדרשה ולקחיה הרעיוניים; מעמד החכמים בחברה היהודית, והשאלה עד כמה משקפת ספרות חז"ל מציאות ריאלית; היסטוריה ודימויי עבר בספרות חז"ל; לשון חכמים וארמית בספרות חז"ל – אוצר המילים שלהן והמילונאות המתעדת אותן; המאגיה בת התקופה בארץ-ישראל; וספרות חז"ל באספקלריה של הספרות הנוצרית בת הזמן.
יד יצחק בן-צבי
מאת: שמא יהודה פרידמן
תיאור: מהדורה זו של בבלי פרק השוכר את האומנין מנסה לעמוד במבחן שיטות חכמי המחקר, ולצאת ידי חובתם, ועל-כן כינינוה "מהדורה על דרך המחקר". היא חייבת להיות מעורה בכל ש"י עולמות של הלימוד והעיון, אבל בשעת ההכרעה, לבחון את כולם על-פי קני-המידה של החשיבה המחקרית, ומי יתן, לא רק בדרך של ללמוד אני צריך, אלא אף בדרך של תורה היא. עיקרה של מהדורה הוא הפירוש. הפירושים שבמהדורה זו אינם מוצגים בצורת פירוש רצוף דיבור אחר דיבור, ואף אינם חידושים מלוקטים העונים רק לאותם דיבורים שמבקש מחברם לחדש להם דבר מה. הם פירושי הסוגיות, ובהיותם כאלה הם מתייחסים לסוגיא בשלמותה כנושא הפרשנות. יש איפוא לעסוק ולדון בכל סוגיא, ובכל ענייניה המרכזיים, בלי לדלג על גופי דברים הזוקקים טיפול. היעד של הפרשנות המחקרית הוא לחדור לפשוטם של הדברים בכמה וכמה רמות – פשוטה של מימרא לעצמה ופשוטה של סוגיא לעצמה. אגב הנסיון לחבר פירוש על דרך המחקר, נסינו, אגב ההתייחסות לתוכן, לנגוע בכל אתר ואתר אף בשאלות הספרותיות-המחקריות הכלליות. (מתוך פתח דבר של המחבר).
מכון שוקן למחקר היהדות שליד בית המדרש לרבנים באמריקה
מאת: שמא יהודה פרידמן
תיאור: מהדורה זו של בבלי פרק השוכר את האומנין מנסה לעמוד במבחן שיטות חכמי המחקר, ולצאת ידי חובתם, ועל-כן כינינוה "מהדורה על דרך המחקר". היא חייבת להיות מעורה בכל ש"י עולמות של הלימוד והעיון, אבל בשעת ההכרעה, לבחון את כולם על-פי קני-המידה של החשיבה המחקרית, ומי יתן, לא רק בדרך של ללמוד אני צריך, אלא אף בדרך של תורה היא. עיקרה של מהדורה הוא הפירוש. הפירושים שבמהדורה זו אינם מוצגים בצורת פירוש רצוף דיבור אחר דיבור, ואף אינם חידושים מלוקטים העונים רק לאותם דיבורים שמבקש מחברם לחדש להם דבר מה. הם פירושי הסוגיות, ובהיותם כאלה הם מתייחסים לסוגיא בשלמותה כנושא הפרשנות. יש איפוא לעסוק ולדון בכל סוגיא, ובכל ענייניה המרכזיים, בלי לדלג על גופי דברים הזוקקים טיפול. היעד של הפרשנות המחקרית הוא לחדור לפשוטם של הדברים בכמה וכמה רמות – פשוטה של מימרא לעצמה ופשוטה של סוגיא לעצמה. אגב הנסיון לחבר פירוש על דרך המחקר, נסינו, אגב ההתייחסות לתוכן, לנגוע בכל אתר ואתר אף בשאלות הספרותיות-המחקריות הכלליות. (מתוך פתח דבר של המחבר).
מכון שוקן למחקר היהדות שליד בית המדרש לרבנים באמריקה
מאת: משה בנוביץ
תיאור: שלושים וחמש הסוגיות המרכיבות את הפרק השלישי של מסכת שבועות בתלמוד הבבלי, פרק "שבועות שתים בתרא", מרכזות בתוכן את הדיונים התלמודיים בנושא שבועת הביטוי: השבועה הלא-משפטית הפשוטה, אשר באמצעותה מאשר הנשבע את אמיתות דבריו (שבועה "לשעבר") או מתחייב לעשות או להימנע מלעשות דבר כל שהוא בעתיד (שבועה "להבא"). הדיונים בפרק זה בבבלי מורכבים במיוחד. מהדורה זו ופירוש זה נועדו לקבוע את נוסח הפרק על שני ענפי המסירה שלו, לשחזר את תולדות התהוותה של הסוגיא הבודדת על רבדיה, ולעמוד על מוצאם ומשמעם של מרכיבי הסוגיא השונים על רקע מקבילות בספרות חז"ל, ואף מחוצה לה. העיונים בכל סוגיא וסוגיא מסייעים בידינו לשחזר את תולדותיהן של הלכות שבועה לאורך תקופת התנאים והאמוראים, ופותחים צוהר להבנת תופעות מסוימות הקשורות להתהוות של התלמוד הבבלי, כדלהלן: א – ייחודה של מסכת נדרים בבבלי. לשונה של מסכת נדרים, ושל מסכתות אחרות, שונה מן הלשון הרגילה של התלמוד הבבלי, וניכר גם שיש הבדל בין העריכה בנדרים לבין העריכה של שאר מסכתות התלמוד. מכיוון שישנן מקבילות רבות בין סוגיות הפרק שלנו לבין סוגיות במסכת נדרים, ניתוח תולדות העריכה של הסוגיות בפרק שלנו שופך אור על משמעות האופי המיוחד של מסכת נדרים. ב – היחס בין סוגיות הבבלי למקבילותיהן בירושלמי. מצאנו הפריה הדדית בין מרכזי התורה הגדולים של תקופת האמוראים לא רק במעבר של מימרות מארץ לארץ, אלא גם בהעברת התכנים של סוגיות מעובדות מארץ ישראל לבבל – ואפילו מבבל לארץ ישראל – ועיבודן במרכז השני. ג – אופיה של עריכת התלמוד הבבלי. ניתוח הסוגיות שבפרק שלנו מטיל ספק בדגם השליט במחקר התלמוד בימינו, שלפיו מימרות וברייתות שובצו ברובד עריכה אחד בתקופה הבתר-אמוראית. עיון מעמיק מגלה תהליך הדרגתי של עריכה החל מתקופת האמוראים וכלה בתקופה הבתר-אמוראית, כולל התייחסות של עורכים מאוחרים לפעילות של קודמיהם. ד – התהוות נוסח הפרק והבבלי בכלל. מצאנו שני ענפי נוסח לפרק, שניתן להוכיח שמוצאם בבבל, שהרי כל אחד מהם חוצה גבולות ומתועד גם באשכנז וגם בצפון אפריקה/ספרד. שני עדי הנוסח הם עיבודים של אב-הנוסח משותף, וניתן לשחזר את הכללים שעל פיהם פעלו גרסני שני הענפים בבבל בעיבודו, ובכך לשחזר במקרים רבים את הנוסח הקדום. נתונים אלו מאששים נתונים שהציגו חוקרים אחרים בקשר למסכתות אחרות בתלמוד הבבלי, ומאשרים את התאוריה שלפיה נוסח בסיסי משותף עבר שני עיבודים בבבל סמוך לאחר עריכת התלמוד, בידי שתי אסכולות שהתייחסו לנוסח שלפניהם כאל נוסח בסיסי קבוע הניתן לעיבוד על פי שיקולים שונים.
מכון שוקן למחקר היהדות שליד בית המדרש לרבנים באמריקה
מאת: שמואל יוסף וולד
תיאור: מחקריהם של שמואל (סטיבן) וולד ומשה בנוביץ מהווים סידרה  קטנה של פרשנות על שני פרקי גמרא מן התלמוד הבבלי, הנפתחת בזה בספרו של שמואל וולד על פרק "אלו עוברין" (שלישי של פסחים).  עבודה זו היא ניסיון לחבר ביאור מדעי מקיף לפרק אחד מהבבלי, תוך כדי פיתוח ושכלול הכלים הדרושים לפרשנות המדעית של הבבלי בכלל.
מכון שוקן למחקר היהדות שליד בית המדרש לרבנים באמריקה
מאת: שמא יהודה פרידמן
תיאור: בכרך שלפנינו קובצו עשרים ושניים מחקרים (עשרים בעברית ושניים באנגלית), קצרים וארוכים, מפרי עטו של חוקר הספרות התלמודית וענפיה, פרופ' שמא יהודה פרידמן, איש בית המדרש לרבנים באמריקה ואוניברסיטת בר-אילן, שנכתבו במשך ארבעת העשורים האחרונים. המאמרים נחלקים לחמישה שערים: ארבעה בעברית ואחד באנגלית. בכל השערים באים הן מאמרים רחבים על עקרונות חקר התלמוד הן מאמרים המוקדשים לנושא ממוקד, שגם הם לא רק ללמד על עצמם יצאו אלא ללמד על הכלל כולו יצאו. הספר פותח בהקדמה בת תשעה עמודים מאת המחבר, ובה סקירה מחודשת של הנושאים הבאים בחמשת השערים, אחריה השערים עצמם, ולהלן מעט על הנכלל בהם. בשער הראשון, "שער הסוגיא", נדפסים מאמרי יסוד בחקר הספרותי של הסוגיא בתלמוד הבבלי, כגון "מבוא כללי על דרך חקר הסוגיא" ו"מבנה ספרותי בסוגיות הבבלי"; על יד המאמרים הוותיקים בא כאן מחקר בשם "'אל תתמה על הוספה שנזכר בה שם אמורא' – שוב למימרות האמוראים וסתם התלמוד בסוגיות הבבלי", המעדכן את דרכו של המחבר בשאלת סתם התלמוד, ואף מגיב בהרחבה לרעיונות שהועלו בנושא זה לאחרונה. מן השער השני, "שער הנוסח", יצוינו המאמרים המקיפים "להתהוות שינויי הגירסאות בתלמוד הבבלי" ו"לאילן היוחסין של נוסחי בבא מציעא – פרק בחקר נוסח הבבלי", והמאמר "כתבי יד של התלמוד הבבלי – טיפולוגיה של כתיב". בשער השלישי, "שער האגדה", שני מאמרים מתודולוגיים פרוגרמטיים: "לאגדה ההיסטורית בתלמוד הבבלי" ו"דמא בן נתינה – לדמותו ההיסטורית; פרק בחקר האגדה התלמודית". השער הרביעי הוא "שער העיון", ובו שלושה מאמרי עיון בסוגיות, העוסקים בהעברות הלוך ושוב של דברי תלמוד, שעולה מהם שרק מדברי הגאונים ניתן להציל מידע על הצורה המקורית של הסוגיא לפני ששונו פניה על ידי העברה שהועברה אל תוכה. כן נידונית תופעת סוגיות ראש פרק, ובעניין זה "ראש פרק המפקיד". בשער החמישי הובאו שני ערכים אנציקלופדיים. האחד על מעמד הברייתות בבבלי – ( "Barayta") – והאחר חותר להגדרות יסוד במהות הסוגה "תלמוד" ובמייצגה הגדול התלמוד הבבלי:"Talmud (Introduction), Talmud Bavli". המאמרים סודרו בדפוס מחדש, ונוספו הפניות לעמודי הכרך שלפנינו ואף מעט עדכונים של תוכן וביבליוגרפיה, ומפתחות מפורטים למקורות ולעניינים. בעטיפה: קטע קטוע של תלמוד מן הגניזה הקאהירית, אשר יופיו והישרדותו מסמלים את התלמוד כולו.
מכון שוקן למחקר היהדות שליד בית המדרש לרבנים באמריקה
מאת: דוד הלבני
תיאור: ספר זה הוא קודם כל פירוש רציף על מסכתות עירובין ופסחים בתלמוד הבבלי, כרך אחד מתוך סדרת פירושים של דוד הלבני – מהחוקרים הבולטים של התלמוד. בניגוד לפירושים מסורתיים רבים אשר פירשו את התלמוד שורה אחר שורה או שהעמיקו בנקודה זו או אחרת, פירוש זה מתמקד ב"סוגיה" – יחידת הדיון הבסיסית בתלמוד הבבלי. הלבני בוחן את קשייה של הסוגיה, בעקבות המפרשים הקלאסיים של התלמוד ועמל לתרצם על ידי שחזור מהלך ההתהוות של הסוגיה. חידושו הגדול של הפירוש הוא בתשומת הלב לרכיבים האנונימיים של התלמוד ובהבחנה בינם ובין ההיגדים הנאמרים על ידי חכמים ששמם נזכר במפורש. הלבני פיתח תיאוריה מקיפה לגבי ההתהוות ההיסטורית של השכבה האנונימית בידי חכמים שאותם הוא כינה "סתמאים" ועם השנים שכלל ועדכן את התיאוריה.
מכון שוקן למחקר היהדות שליד בית המדרש לרבנים באמריקה
מאת: דוד הלבני
תיאור: ספר זה הוא קודם כל פירוש רציף על מסכת שבת בתלמוד הבבלי, כרך אחד מתוך סדרת פירושים של דוד הלבני – מהחוקרים הבולטים של התלמוד. בניגוד לפירושים מסורתיים רבים אשר פירשו את התלמוד שורה אחר שורה או שהעמיקו בנקודה זו או אחרת, פירוש זה מתמקד ב"סוגיה" – יחידת הדיון הבסיסית בתלמוד הבבלי. הלבני בוחן את קשייה של הסוגיה, בעקבות המפרשים הקלאסיים של התלמוד ועמל לתרצם על ידי שחזור מהלך ההתהוות של הסוגיה. חידושו הגדול של הפירוש הוא בתשומת הלב לרכיבים האנונימיים של התלמוד ובהבחנה בינם ובין ההיגדים הנאמרים על ידי חכמים ששמם נזכר במפורש. הלבני פיתח תיאוריה מקיפה לגבי ההתהוות ההיסטורית של השכבה האנונימית בידי חכמים שאותם הוא כינה "סתמאים" ועם השנים שכלל ועדכן את התיאוריה. לכרך זה מצורף מבוא המשרטט את עמדתו של הלבני בסוגיה זו בעת כתיבת הפירוש למסכת שבת.
מכון שוקן למחקר היהדות שליד בית המדרש לרבנים באמריקה
מאת: מיכל רוזנברג
תיאור: בספר זה מקובצות חמש אגדות תלמודיות המספרות על מפגשים שמתקיים בהם מתח חברתי ורעיוני, סמוי או גלוי, בין חובשי בית המדרש לבין אנשים שאין מקומם בתוכו: עושה נסים עממי, פועל שכיר, איכר, אישה ודמותו המיתולוגית של משה רבנו. אנשים אלה, שרובם הם גיבורי הסיפורים, מייצגים שכבות חברתיות ומגדריות וכן אמונות ודעות שהחכמים, הסגורים בתוך עולמם, מתנשאים עליהם או אפילו בזים להם, למלאכתם, להתנהגותם ולאמונותיהם. באגדות הנדונות דווקא הם הגיבורים החיוביים, שאהדת הקורא נתונה להם. מעמדם זה מעניק תוקף לערעור שלהם כלפי הניכור וההסתגרות של החכמים, שיסודם באמונתם שהלימוד הוא חזות הכול. אמונה מוחלטת זו מעוורת את עיני החכמים מלראות את גדולת האהבה, היראה, החכמה והמוסר של ה"אחרים", שלעתים חיים במצוקה וסבל בין מהכרח ובין מרצון. והנה דווקא חז"ל, שהעלו על נס את לימוד התורה כמדרגה הגבוהה ביותר של האמונה והרוחניות, מקצים מקום בסיפוריהם לאלה השמים סייג של ענווה להם וללימודם. האגדות הנדונות מכֻוונות ליצירת מיזוג המרחיב ומעמיק את גבולותיהם של המבנים הרעיוניים המשותפים לכל עם ישראל על שכבותיו – תורה, צדק, אהבה וחסד – ומשייכים את כולן לחברה אחת, מבלי לבטל את השוני ומבלי להתעלם מן ההדגשים החברתיים והתרבותיים הייחודיים המבדילים את מרכיביה אלה מאלה.
מכון מופ"ת
מאת: טל אילן, ורד נעם
תיאור: המקור ההיסטורי העיקרי והחשוב ביותר לתולדות ימי הבית השני הם שני ספריו המרכזיים של יוסף בן מתתיהו (פלאוויוס יוספוס), 'מלחמת היהודים' ו'קדמוניות היהודים', שנכתבו ביוונית בעיר רומא בשליש האחרון של המאה הראשונה לספירה. רשמיה של תקופה סוערת זו פזורים למקוטעין גם בתוך ספרות חז"ל – היצירה הבתר-מקראית הבולטת והמקיפה ביותר, שהשתמרה לדורות כנכס המרכזי של העם היהודי אחרי המקרא, ונתנה ביטוי לאורחות החיים, לאמונות ולדעות ואף להדי האירועים שחוו היהודים בזמנם של החכמים ובזמנים שקדמו להם. הספר המוגש בזה בוחן מקרוב את תופעת המסורות המקבילות על ימי הבית השני בכתבי פלאוויוס יוספוס ובספרות חז"ל. הכרך הראשון עוסק באירועים שהתרחשו בכארבע מאות השנים שמכיבושי אלכסנדר מוקדון ועד המרד הגדול.
הכרך השני עוסק באירועים הדרמטיים של ארבע שנות המרד, עד חורבן הבית.
יד יצחק בן-צבי
מאת: טל אילן, ורד נעם
תיאור: המקור ההיסטורי העיקרי והחשוב ביותר לתולדות ימי הבית השני הם שני ספריו המרכזיים של יוסף בן מתתיהו (פלאוויוס יוספוס), 'מלחמת היהודים' ו'קדמוניות היהודים', שנכתבו ביוונית בעיר רומא בשליש האחרון של המאה הראשונה לספירה. רשמיה של תקופה סוערת זו פזורים למקוטעין גם בתוך ספרות חז"ל – היצירה הבתר-מקראית הבולטת והמקיפה ביותר, שהשתמרה לדורות כנכס המרכזי של העם היהודי אחרי המקרא, ונתנה ביטוי לאורחות החיים, לאמונות ולדעות ואף להדי האירועים שחוו היהודים בזמנם של החכמים ובזמנים שקדמו להם. הספר המוגש בזה בוחן מקרוב את תופעת המסורות המקבילות על ימי הבית השני בכתבי פלאוויוס יוספוס ובספרות חז"ל. הכרך הראשון עוסק באירועים שהתרחשו בכארבע מאות השנים שמכיבושי אלכסנדר מוקדון ועד המרד הגדול.
הכרך השני עוסק באירועים הדרמטיים של ארבע שנות המרד, עד חורבן הבית.
יד יצחק בן-צבי
הצג עוד תוצאות