נמצאו 177 ספרים בקטגוריה
לכל הספרייה
מאת: זאב ספראי
תיאור: מסכת הוריות עוסקת בפרשיות קורבן השגגה. מסכת זו הינה העשירית והאחרונה בסדר נזיקין.
מאת: זאב ספראי
תיאור: מסכת עבודה זרה היא המסכת השמינית בסדר נזיקין. הלכות עבודה זרה הן מיסודות התפישה היהודית על כל מרכיביה. הן מרכיב מרכזי במחשבה הדתית, במטבח היהודי, באורח החיים וביחד היהודי.
מאת: זאב ספראי
תיאור: מסכת עבודה זרה היא המסכת השמינית בסדר נזיקין. הלכות עבודה זרה הן מיסודות התפישה היהודית על כל מרכיביה. הן מרכיב מרכזי במחשבה הדתית, במטבח היהודי, באורח החיים וביחד היהודי.
מאת: זאב ספראי
תיאור: מסכת עדויות  היא המסכת השביעית בסדר נזיקין במשנה. במסכת זו שמונה פרקים. מסכת עדיות היא מסכת חריגה בששה סדרי משנה, היא ערוכה לא לפי מכנה משותף ענייני-נושאי כגון שבת, או יום טוב (ביצה) אלא לפי מדדים חיצונים. רשימת הלכות לפי שמות המשתתפים, לפי פתיחות מספריות בסדר יורד (פ"ה) ועוד סדרים.
מאת: זאב ספראי
תיאור: מסכת סנהדרין היא המסכת הרביעית בסדר נזיקין שבמשנה ובתלמוד. המסכת עוסקת ברובה בעניינים הטכניים של המשפט העברי. מיד אחריה באה מסכת מכות שהיא המסכת החמישית בסדר נזיקין .  
מאת: זאב ספראי
תיאור: מסכת סנהדרין היא המסכת הרביעית בסדר נזיקין שבמשנה ובתלמוד. המסכת עוסקת ברובה בעניינים הטכניים של המשפט העברי. מיד אחריה באה מסכת מכות שהיא המסכת החמישית בסדר נזיקין.
מאת: זאב ספראי
תיאור: הספר עוסק במאפיינים הייחודיים של מסכת בבא בתרא . מסכת בבא בתרא היא היחידה השלישית בתוך ה"טרילוגיה" של מסכת נזיקין.
מאת: זאב ספראי
תיאור: הספר עוסק במאפיינים הייחודיים של מסכת בבא בתרא . מסכת בבא בתרא היא היחידה השלישית בתוך ה"טרילוגיה" של מסכת נזיקין.
מאת: זאב ספראי
תיאור: בבא מציעה הוא החלק השני והאמצעי של מסכת נזיקין, הפותחת את סדר נזיקין שבמשנה.
מאת: זאב ספראי
תיאור: בבא מציעה הוא החלק השני והאמצעי של מסכת נזיקין, הפותחת את סדר נזיקין שבמשנה.  
מאת: זאב ספראי
תיאור: מסכת בבא קמא איננה מסכת עצמאית היא החלק הראשון (השער הראשון - 'בבא קמא' בארמית), של מסכת נזיקין הקדומה הכוללת את שלושת הבבות: בבא קמא, בבא מציעא ובבא בתרא.
מאת: זאב ספראי
תיאור: מסכת בבא קמא איננה מסכת עצמאית היא החלק הראשון (השער הראשון - 'בבא קמא' בארמית), של מסכת נזיקין הקדומה הכוללת את שלושת הבבות: בבא קמא, בבא מציעא ובבא בתרא.
מאת: זאב ספראי
תיאור: השם "מסכת נזיקין" כולל את שלושים הפרקים של שלוש ה"בבות".  נזיקין הוא תת-מכלול בתוך מכלול גדול הרבה יותר של כל דיני ממונות, והשם "מסכת נזיקין" מתאים לתוכן הכללי של שלושים הפרקים.
מאת: זאב ספראי, חנה ספראי
תיאור: מסכת קידושין מסיימת את סדר נשים, עיסוקה העיקרי בדרך שבה מתבצע מעמד האירוסין, וליתר דיוק המרכיב של כריתת הקידושין. המסכת מתעלמת מכל הטקסים החגיגיים שליוו את המעמד, וגם מכך שהאירוסין הם רק חלק מסדרי הנישואין ומתמקדת בנושא החוקי. אגב כך שומעים אנו גם על טקסי שחרור אחרים. הפרק האחרון במסכת מוקדש לנושא הייחוס. גם פרק זה מתמקד בהיבט ההלכתי ולא במרכיבים שהייתה להם חשיבות חברתית אך לא הלכתית. אפשר שאכן חכמים רוצים לקבע את סדרי העדיפות. מבחינתם אמנם יש היבטים חברתיים שונים, אך במרכז יש מערכת הלכתית שאיננה מושפעת מההסדרים החברתיים.
תבונות
מאת: זאב ספראי, חנה ספראי
תיאור: משנת גיטין, כשמה, עוסקת בסדרי כתיבת גט לאישה. בעיקרון גט אישה הוא ככל שטר אחר, אך בכל זאת יש לו ייחוד פנים בגלל התיקוף הדתי שהוא מקנה לפירוק הנישואים. אט אט הפך נוסח הגט מטקסט שנכתב כרצונו של המגרש, לטקסט קבוע שימנע מצבי ביניים בלתי ברורים. גם סדרי הנתינה עוצבו למעין טקס מסודר. באמצע המסכת שני פרקים חשובים על הלכות שנקבעו בשל 'תיקון עולם', ואלו שימשו כבסיס וכמודל לתקנות שחוקקו חכמים בהתאם לצרכי השעה, במהלך הדורות והאירועים שחווה עם ישראל. רק בסוף המסכת נשאלת השאלה מהן העילות האפשריות לגט, ואגב כך מתברר עד כמה ראו חכמים בדאגה את האפשרות שקשר הנישואים המקודש נפרם. את הגט הם ראו כמוצא אחרון בלבד.
תבונות
מאת: בנצי שרייבר, צדוק עלון
תיאור: ספר זה מעמת היגדים סמי–פילוסופיים המפוזרים על פני פרקי אבות עם משנתם הפילוסופית של הוגי דעות מערביים. במהלך השנים נכתבו חיבורים רבים על פרקי אבות, שכן אלו נוגעים בשלל בעיות אנושיות וחברתיות המעסיקות את בני האדם מאז ומעולם. הספר מיוחד בדיון השיטתי, התמציתי והמעמיק שהוא מקיים בהגיגים הפילוסופיים הפזורים לאורכה של מסכת אבות. עם זאת, הספר כתוב בבהירות ובלשון קולחת, ממעיט ב"דקדוקים אקדמאיים" והוא מביא בפני הקורא המתעניין מקורות רלבנטיים לדיון. תרומת הספר הנָה כפולה: ראשית, הוא מקבץ רעיונות והיגדים העוסקים באותו עניין פילוסופי אך מופיעים במקומות שונים בפרקי אבות ולעיתים אף נאמרים על ידי הוגים שונים; זאת בשונה מחיבורים אחרים שמפרשים כל משנה ומשנה לפי סדר הופעתה. שנית, הספר מעמת בין היגדים פילוסופיים שנאמרו על ידי חכמי ישראל בפרקי אבות לבין הגותם של פילוסופים מערביים באותו נושא, תוך חידוד השווה והשונה ביניהם. בחלק מן הפרקים המחברים מציעים גם פרשנות מקורית לבעיות ולקשיים שנותרו בהבנת ההיגדים הפילוסופיים של חכמי ישראל. ספר זה הוא בעל תרומה רבה למי שהפילוסופיה וההגות היהודית קרובים לליבו, ולמי שמתעניין בהגות יהודית מקורית בהקשר הרחב של הציביליזציה המערבית.
הוצאת גמא
מאת: ישעיהו ליבוביץ
תיאור: ספר זה הוא תיעוד של שיעוריו השבועיים של פרופסור ישעיהו ליבוביץ בשנים 1986-1985 , שהתקיימו בבית הכנסת ישורון בירושלים עם תלמידים חברים. בשנה זו עסקו ליבוביץ ותלמידיו בספר "רוח חיים": פירוש ר' חיים מוולוז'ין לפרקי אבות.  בדיון מיוחד במינו מפרש ליבוביץ את פרקי אבות מבעד לעדשת פרשנותו של ר' חיים מוולוז'ין, מחשובי תלמידיו של הגאון מווילנא ומייסד מודל הלימוד בישיבות הליטאיות. שאלת קיום התורה ולימוד התורה "לשמה" לעומת "שלא לשמה" עוברת כחוט השני לכל אורך הספר.
הספר נותן הצצה נדירה להתייחסות של ליבוביץ לחשיבה הקבלית שאפיינה את כתיבתו של ר' חיים מוולוז'ין. ליבוביץ מנסה לעמוד על השאלה המפליאה בעיניו אשר הוא עצמו ניסח כך: כיצד זה התיישבו בתודעת אדם אחד, ר' חיים מוולוז'ין, חשיבה הלכתית רציונליסטית קיצונית, ולעומתה - הקבלה.
הקריאה בספר מעוררת מחדש את השיטתיות המשולבת בלבביות, ואת ההתלהבות האסוציאטיבית, שאפיינה את שיחותיו של פרופסור ליבוביץ עם תלמידיו. יותר מכל, דומה שתוקף דבריו של ליבוביץ על ההוויה היהודית והישראלית רלוונטי עד עצם הרגע הזה.
אגם הוצאה לאור
מאת: אורי צור
תיאור: ספר זה מציג מחקרים שונים, מגוונים וייחודיים בנושאים של עריכה, מבנה, הלכה ופרשנות המבוססים על מסכת עירובין בתלמוד הבבלי. המחקרים העוסקים במסכת זו הם מעטים מאוד מפאת הקושי הרב הטמון בהבנתה. לכן כל מחקר ובעיקר מגוון נושאי המחקר הנמצאים בספר ועוסקים במסכת עירובין הם חשובים מאוד ותורמים רבות למחקר על המסכתות של התלמוד הבבלי בכלל ועל מסכת עירובין בפרט. בכך גם בא לידי ביטוי תרומתו הרבה של הספר לתחום מדעי היהדות ולחקר העריכה, ההלכה והפרשנות במסכת עירובין בתלמוד הבבלי. הספר מאיר סוגיות העוסקות בפרשנות מחקרית של סוגיות בענייני עריכה ומבנה, כמו גם בענייני הלכה, לשון ופרשנות ופותר בעיות מזווית הראייה המחקרית שהתעוררו בנושאים הללו הן מצד הפרשנים והן מצד החוקרים. ייחודו של הספר שהוא משלב בין תחומי מחקר מרובים בנושאים שונים ופורס יריעה רחבה לקורא המשלבת בין דברי הפרשנים ובין המחקרים מתקופתנו בקשר לכל הנושאים שנידונים בספר.
שאנן : המכללה האקדמית הדתית לחינוך - הוצאה לאור
מאת: מרדכי סבתו
תיאור: התלמוד הבבלי עומד במרכז חיי הרוח של עם ישראל מזמן היווצרותו ועד עצם היום הזה. התלמוד מחזיק דיונים רבים בהלכה ובאגדה, דיונים שבהם משתתפים חכמים רבים בני כמה דורות, ותהליך היווצרותו סבוך ומורכב, ונמשך מאות שנים. לאחר חתימתו נמסר התלמוד במשך כאלף שנה, תחילה על פה, ואחר כך בכתבי יד, עד הדפסתו במאה החמש-עשרה. במשך תקופה זו חלו שינויים לא מעטים בנוסח התלמוד. התהליך המורכב של היצירה והשינויים שחלו במסירה מקשים על הלומד את הבנת היצירה כפשוטה. ספר זה מציע מהדורה ופירוש לפרק אחד מן התלמוד הבבלי: מסכת סנהדרין פרק שלישי. נושא הפרק הוא סדר הדין בדיני ממונות, אלא שכדרכו של התלמוד מסתעף הדיון לעוד נושאים רבים בהלכה ובאגדה. בספר נידונות כל סוגיות הפרק, וכן המשניות, כסדרן. תחילה מוצגת תמונת הנוסח של הסוגיה כולה, ובעקבותיה בא דיון מפורט בהבדלי הנוסח שבין העדים. על יסוד המסקנות בשאלות הנוסח מוצע פירוש לסוגיה על פי הכללים שגובשו במחקר התלמודי ומתוך משא ומתן עם הפרשנות לדורותיה. הפירוש נדרש הן לחוליות המרכיבות את הסוגיה הן לסוגיה השלמה, ועוקב אחר תהליך היווצרותה ומגמת עריכתה. בפירוש נידונות בפירוט גם המקבילות לסוגיות הפרק בספרות התנאית ובספרות האמוראית, ונסקרות גם המקבילות שמחוץ לספרות התלמודית. מניתוח הסוגיות ומעיון במקבילותיהן עולות הגישות השונות של החכמים לדורותיהם בנושאים הנידונים בפרק, ומתאפשר תיאור של תולדות ההלכה במגוון נושאים שנוגעים לסדר הדין.
מוסד ביאליק
מאת: מרדכי סבתו
תיאור: התלמוד הבבלי עומד במרכז חיי הרוח של עם ישראל מזמן היווצרותו ועד עצם היום הזה. התלמוד מחזיק דיונים רבים בהלכה ובאגדה, דיונים שבהם משתתפים חכמים רבים בני כמה דורות, ותהליך היווצרותו סבוך ומורכב, ונמשך מאות שנים. לאחר חתימתו נמסר התלמוד במשך כאלף שנה, תחילה על פה, ואחר כך בכתבי יד, עד הדפסתו במאה החמש-עשרה. במשך תקופה זו חלו שינויים לא מעטים בנוסח התלמוד. התהליך המורכב של היצירה והשינויים שחלו במסירה מקשים על הלומד את הבנת היצירה כפשוטה. ספר זה מציע מהדורה ופירוש לפרק אחד מן התלמוד הבבלי: מסכת סנהדרין פרק שלישי. נושא הפרק הוא סדר הדין בדיני ממונות, אלא שכדרכו של התלמוד מסתעף הדיון לעוד נושאים רבים בהלכה ובאגדה. בספר נידונות כל סוגיות הפרק, וכן המשניות, כסדרן. תחילה מוצגת תמונת הנוסח של הסוגיה כולה, ובעקבותיה בא דיון מפורט בהבדלי הנוסח שבין העדים. על יסוד המסקנות בשאלות הנוסח מוצע פירוש לסוגיה על פי הכללים שגובשו במחקר התלמודי ומתוך משא ומתן עם הפרשנות לדורותיה. הפירוש נדרש הן לחוליות המרכיבות את הסוגיה הן לסוגיה השלמה, ועוקב אחר תהליך היווצרותה ומגמת עריכתה. בפירוש נידונות בפירוט גם המקבילות לסוגיות הפרק בספרות התנאית ובספרות האמוראית, ונסקרות גם המקבילות שמחוץ לספרות התלמודית. מניתוח הסוגיות ומעיון במקבילותיהן עולות הגישות השונות של החכמים לדורותיהם בנושאים הנידונים בפרק, ומתאפשר תיאור של תולדות ההלכה במגוון נושאים שנוגעים לסדר הדין.
מוסד ביאליק
מאת: זאב ספראי
תיאור: מסכתות תמיד ומידות מסיימות את סדר קודשים. אמנם אחריהן שנויה מסכת קינים, אבל כפי שנראה בפירושנו לה זו מסכת מאוחרת שרובה חזרה בית מדרשית על הלכות זבחים, תוך התאמתן לדיני קן יולדת. לפחות מבחינה ספרותית מסכתות תמיד ומידות מסתיימות באווירה של רוממות נפש ושל עיסוק יוצא דופן בפרטי המקדש ולא בפרטי ההלכה. מסכתות אלו שייכות לסוגה (ז'אנר) מיוחדת המכונה על ידינו "זיכרון המקדש", ויש לדון בה בכלים שונים מאלו של יתר גופי המשנה.
מאת: זאב ספראי
תיאור: מסכת כרתות היא המסכת השביעית בסדר קדשים. שם המסכת הוא ריבוי של כרת, עונש בידי שמיים שקבעה התורה. הנושא המרכזי במסכת הוא קרבנות חטאת ואשם, שהיחיד מביא על חטאים שעשה בשוגג. המשנה מגדירה את כללי חיובו של החוטא בשגגה. היא מונה סוגים שונים של אשמות וחטאות כמו חטאת יולדת או אשם תלוי המובא במצב של ספק חטא. המשנה פורטת את המעשים השונים המחייבים קורבן מסוג כזה או מסוג אחר ויוצרת עולם שלם של חטאים והקורבנות שמביאים עליהם.
מאת: זאב ספראי
תיאור: מסכת תמורה עוסקת בפרט צדדי בהלכות קרבנות. לפי התורה אסור להמיר, כלומר להחליף קרבן בקרבן אחר.
מסכת מעילה עוסקת בנושאים שונים מתוך דיני הקדשים וקרבנות ומיישמת את הקביעות שנקבעו במסכתות אחרות על דיני מעילה.
מאת: זאב ספראי
תיאור: מסכת ערכין במשנה עוסקת בשני סוגי נדרים האחד שהאדם מקדיש ערך של אדם והקדש השני שהאדם מקדיש קרקע שהגיע לו בירושה. המשנה מתמקדת במי יכול להעריך ואת מי ניתן להעריך אבל תמיד ההקפדה היא שלכולם יש את אותו הערך. במהלך המסכת יש דיונים על מתי ניתן לפדות את המוקדש ומתי לא.
מסכת קינין, האחרונה בסדר קודשים, עוסקת בשני קורבנות הבאים מהעוף – חטאת העוף ועולת העוף. מרבית המסכת עוסקת בגוזלים שפרחו מצמד אחד לצמד אחר וכך התערבבו הקורבנות ולא ברור של מי זה ושל מי זה. מסכת זו משלבת נושאים שונים הקשורים בדיני תערובות.
מאת: זאב ספראי
תיאור: המסכת עוסקת בכל הבכורות: בכור אדם (פ"ח), בכור בהמה טהורה (פ"ב) ובכור בהמה טמאה (פ"א). הפרק האחרון עוסק במעשר בהמה; הנושא נכלל במסכת משום הדמיון בין בכור בהמה טהורה ומעשר בהמה. לכל אחד מהבכורות דין שונה.
מאת: זאב ספראי
תיאור: מסכת חולין חריגה בנוף של סדר קודשים. כל המסכתות בסדר זה עוסקות בהקרבת קרבנות במקדש ובטיפול בהם, לעומת זאת מסכת חולין עוסקת במקדש רק בחלקה. המסכת פותחת בדיני שחיטה. שחיטה היא כמובן אחת מעבודות הקודש, אך סדר קודשים מחולק לפי סוגי קרבנות ולא לפי סוגי עבודות. אין מסכת לפעולת ההזאה, או לפעולת קבלת הדם, ורק לפעולת השחיטה מוקדשת מסכת. זאת ועוד. אמנם מלכתחילה נראה שהמסכת שובצה בסדר קודשים משום שהיא פותחת בשחיטת קרבנות, אבל שחיטת קרבנות זהה כמעט בכול לשחיטת חולין. ואכן המשנה הראשונה עוסקת בשחיטה, וקשה להחליט האם, אגב הדיון בקודש, מדובר בכל שחיטה שהיא, או שמא המשנה מתמקדת בשחיטת קודשים במקדש. לפי פירושנו משנה א בפרק הראשון עוסקת גם בחולין, אבל משנה ד רק בקודשים. אם כן חול וקודש מעורבים יחדיו. יש להניח שהעורך לא שת לבו לכך, אך מבלי משים הוא מציג את המטבח היהודי שחול וקודש שורים בו בצוותא.
מאת: זאב ספראי
תיאור: מסכת מנחות, כשמה, עוסקת בסוגי מנחות. בתור ה מנויה רשימה ארוכה של מנחות והן מתחלקות לשתיים: למנחות שהן תוספת לקרבן ציבור או יחיד, ולמנחות הבאות כקרבן בפני עצמו. כך, למשל, לחם הפנים הוא אחד מסוגי המנחה שהוא קרבן עצמאי. המנחה היא מאכל פחמימות המוגש באחת מצורות האפייה או הבישול.
מאת: זאב ספראי
תיאור: מסכת זבחים מרכזת את דיני הקרבנות. פרטי הקרבנות נידונו בספרי התורה (ויקרא ובמדבר), וכרגיל אין המשנה מציעה מערך סדור של אבחנות אלא מעירה על נושאים מסוימים שהיו חשובים לעורכים ולתנאים. המסכת שלנו מתמקדת בקרבנות הבשר ולמעשה בקרבנות היחיד, אם כי הלכות הזבח בעצם חלות גם על קרבנות הציבור וגם על קרבן הפסח. מערך הקרבנות מבוסס ישירות על פסוקי המקרא, אך כמובן פסוקי המקרא נקראים במשקפיים של חז"ל.
מאת: אהרן שמש
תיאור: הספר "נזירים ונזירות" הוא מחקר מקיף וראשוני על יחסם של חז"ל לנזירים ועל הנזירות כתופעה חברתית בימי בית שני ובתקופת המשנה. כיצד התפרשו פסוקי הנזיר המקראיים בימי הבית השני? באיזו מידה הייתה תופעת ההתנזרות רווחת באותה העת? האם היו גם נשים נזירות? ומה על ילדים? בשאלות אלה וברבות אחרות עוסק הספר. תוך שימוש בכלי מחקר של העיון הפילולוגי הביקורתי, הוא פורש בפני הקורא תמונה על אודות עולם הנזירות בימי בית שני ועל אודות הפירושים למושגים ההלכתיים הנוגעים לנזירות למן המקרא ועד ספרות חז"ל. העיון המדוקדק במקורות אף מצביע על התפתחות בתפיסת הנזירות בעולמם של חז"ל. פרקי הספר מראים כי התנועה העממית הנזירית, על פניה השונות - גברים הנודרים נזירות עולם, נשים ועבדים המבקשים לעטות ’נזר קדושה’ ואבות הנודרים נזירות לבניהם - זכתה לתמיכה ברבדים הקדומים של ספרות חז"ל. עם זאת, רבדיה המאוחרים יותר, שנכתבו בעת שהחורבן כבר היה עובדה קיימת, משקפים הסתייגות מעולמה של הנזירות ומערימים מכשולים וקשיים.
מכון שלום הרטמן
מאת: מנחם לורברבוים, מיכאל וולצר, נעם זהר, ארי אקרמן
תיאור: כרך זה הוא השני בסדרה חדשנית העוקבת אחר המחשבה הפוליטית היהודית למן המקרא ועד היום. סדרה זו מציגה את עושרה וגיוונה של המסורת הפוליטית היהודית, שלא זכתה עד היום למקומה הראוי במחקר ובתודעה הציבורית, ומזמינה את הקורא לשוב ולעיין במסורת זו מנקודת המבט של השיח הפילוסופי-פוליטי המודרני. כל כרך מתמקד בנושא מסוים וכולל מבחר מקורות ראשוניים - מן המקרא, התלמוד וספרות המדרש, ספרות השאלות והתשובות, ההלכה וההגות של ימי הביניים ועד חיבורים מן העת החדשה וכותבים בני זמננו. המקורות עברו התקנה וההדרה, נוספו להם פירושים להקלת הקריאה והעיון, וצורפו להם קטעי 'עיון ביקורתי' שנכתבו במיוחד לכרך זה על ידי מיטב הפילוסופים, החוקרים והמשפטנים בני זמננו. קטעי עיון אלה ממשיכים את הדיון המצוי במקורות עצמם, משוחחים עמם לעיתים תוך הסכמה ולעיתים תוך מחלוקת, ומרחיבים את הדיון, מזקקים אותו ומבהירים אותו. הכרך השני, 'השתייכות', עוסק בשאלת ההשתייכות לעם היהודי ובגבולותיו של הקולקטיב היהודי. איך עוצבו היררכיות חברתיות, מגדריות ואחרות בתוך העם היהודי החל מן המקרא ועד ימינו? איזה יחס הופנה כלפי גרים שביקשו להצטרף לקהילה היהודית? ואילו גישות ננקטו בימי הביניים, בעת החדשה ובמדינת ישראל כלפי מי שביקשו להפסיק להשתייך לקולקטיב היהודי - כמו כופרים ומומרים - וכלפי הלא-יהודים שניצבים מחוץ לקולקטיב היהודי?
מכון שלום הרטמן
מאת: רבקה רביב
תיאור: הספר עוסק בשאלות הנוגעות לדרכים בהן עוצבו תכניו של ספר דניאל בתוך ספרות חז״ל והמדרש המאוחר. הוא מציג קשת רחבה של נושאים שעלו מן הספר ועניינו את החכמים במהלך הדורות. נושאים כמו: מסירות הנפש הנדרשת לקיום מצוות בסביבה נכרית, החיכוך עם הרשויות בפרט של אנשי החצר היהודיים, השעבוד למלכויות, התקוות המשיחיות וחישובי הקצים. הספר פותח בשאלת חיבור ספר דניאל ושיבוצו בקנון המקראי, ובתרומה המכרעת שהייתה לנבואת דניאל בקביעת הכרונולוגיה של בית שני בספרות חז״ל. בהמשך מובא דיון בהתגלות הייחודית לדניאל, בסוגיות הנוגעות למלכים הנכרים הנזכרים בספר דניאל, לנבואות ארבע המלכויות, בסוגיות של מסירות נפש, בתפילות הנזכרות בספר, בהיבטים ספרותיים ובעיצוב דמותו של דניאל. מן הספר עולה שרעיונותיו של ספר דניאל וסיפוריו, השפיעו באופן עמוק על עיצוב דמותה של היהדות בימי המשנה והתלמוד הן בארץ ישראל והן בבבל. החכמים, בפרט חכמי בבל, ראו בספר בבואה לחייהם ושאבו ממנו תובנות לחיים יהודיים בגלות. מאידך הם נדרשו לרכך את המגמה החתרנית שעלולה להשתמע מן הספר, ועצבו את תכניו בדרך מושכלת, שמצד אחד עוקרת את ההשתמעות המרדנית העולה ממנו ומאידך משאירה פתח לתקווה לגאולה. בספרה פתחה מחברת הספר צוהר לאחד הספרים המקראיים המעניינים ביותר, שלימודו רווח לאורך הדורות, ודווקא בדורנו פג קסמו. מחקריה מנגישים לקורא את התרומה הגדולה, אולי אף יותר מספרי מקרא אחרים, שהייתה לספר דניאל לעולמם של החכמים בימי המשנה והתלמוד.
מאת: חיים וייס, שירה סתיו
תיאור: "שובו של האב הנעדר" מציע קריאה חדשה בשרשרת סיפורים ידועה ממסכת כתובות שבתלמוד הבבלי, שעניינה חכמים העוזבים את ביתם ויוצאים ללמוד לתקופות זמן ארוכות. סיפורים אלו פורשו ונקראו בידי חוקרים וחוקרות של ספרות חז"ל,שהדגישו את המתח שבין התשוקה הזוגית לזו הלמדנית כציר המרכזי המניע את הסיפורים.הקריאה של שירה סתיו וחיים וייס בסיפורים אלו חושפתרובד נוסף,מודחק וטעון, הנוגע לדמות האב ולנוכחותו במערכת היחסים המשפחתית. הסטת המוקד מן הזוגיות אל דרמת היחסים של האב עם בניו ובנותיו מסבכת את המתח שבין המרחב הביתי ה'ארצי', למרחב הלימודי-רוחני של בית המדרש,ממלאת פער הנובע ממיעוט העיסוק של חז"ל בתפקידו ובמקומו של האב בתוככי המרחב הביתי, ומאירה את אזורי הצל הכרוכים בדמותו ובמעמדו בקרב בני ביתו. בשובו של האב הנעדר לא רק נקודת המבט משתנה, אלא גם אופן המחקר: ספר זה מציע קריאה משותפת לחוקר ספרות חז"ל ולחוקרת ספרות עברית חדשה, קריאה הממזגת את הנורמות המחקריות של ספרות חז"ל עם פרשנות ספרותית הנעזרת בתאוריות פסיכואנליטיות ופמיניסטיות. מבט משולב זה מפרש מחדש את הרצף הסיפורי ממסכת כתובות, ומאיר בו פנים שטרם נחקרו.
מוסד ביאליק
מאת: אהרן ארנד
תיאור: ההדיר והוסיף מבוא והערות: אהרן ארנד פירוש רש"י, ר" שלמה בר" יצחק, לתלמוד הבבלי הוא כלי עזר יסודי להבנת התלמוד זה יותר מתשע מאות שנה. בספר הזה יוצאת לאור מהדורה ביקורתית של פירוש רש"י למסכת ראש השנה. המהדורה מבוססת על עדי הנוסח של הפירוש, כלומר כתבי היד והדפוסים העתיקים. הוקדם למהדורה מבוא, שבו תוארו עדי הנוסח והיחסים ביניהם, וכן נידונו היבטים שונים הקשורים בפירוש רש"י למסכת ראש השנה. המהדיר, ד"ר אהרן ארנד, מרצה במחלקה לתלמוד באוניברסיטת בר-אילן, ומפרסם מחקרים בתחומי פרשנות התלמוד ועולם בית הכנסת. בין השאר ההדיר את ספר "אלף המגן" לר" שמריה בן אליהו האקריטי (תשס"ג), ואת פירוש רש"י למסכת מגילה (תשס"ח).
מוסד ביאליק
מאת: זאב ספראי
תיאור: מַסֶּכֶת שַׁבָּת היא המסכת הראשונה בסדר מועד, שהוא הסדר השני בשישה סדרי משנה. נושא המסכת הוא בעיקר דיני השבת, שבה חובה לשבות ממלאכה. במסכת שבת 24 פרקים ו-139 משניות, המפרטים את ל"ט אבות המלאכה האסורות בשבת מן התורה, ואת תולדותיהן. וכן גזירות ותקנות של חז"ל שהרחיבו את איסורי השביתה ממלאכה.
מאת: זאב ספראי
תיאור: מַסֶּכֶת שַׁבָּת היא המסכת הראשונה בסדר מועד, שהוא הסדר השני בשישה סדרי משנה. נושא המסכת הוא בעיקר דיני השבת, שבה חובה לשבות ממלאכה. במסכת שבת 24 פרקים המפרטים את ל"ט אבות המלאכה האסורות בשבת מן התורה, ואת תולדותיהן. וכן גזירות ותקנות של חז"ל שהרחיבו את איסורי השביתה ממלאכה.
מאת: זאב ספראי, חנה ספראי
תיאור: במסכת תשעה פרקים, והיא עוסקת בדיני הנזירות וקבלתה. בין דיני הנזירות שהמסכת עוסקת בהם הם משך תקופת הנזירות, ההגבלות החלות על הנזיר ומה יש לעשות אם הנזיר עבר על ההגבלות שנטל על עצמו לקיימן.
תבונות
מאת: יהודה ברנדס
תיאור: ל"ב סוגיות מרכזיות במסכת ברכות. הלכה ואגדה, פסיקה ומנהג, הגות ומחשבה, עיון למדני ומבט מחקרי, הקשר היסטורי וניתוח ספרותי מבט רחב ועיון מעמיק בנושאי היסוד של מסכתות התלמוד ההשלמה ההכרחית לכל לומדי הדף היומי, ובשורה לכל לומד גמרא.
תבונות
מאת: זאב ספראי
תיאור: מסכת נגעים עוסקת בנגעי אדם, בנגעי בגדים ובנגעי בתים. פרשת נגעים מופיעה בתורה בפירוט רב בשני פרקים (ויקרא יג-יד).
מאת: זאב ספראי
תיאור: מסכת טהרות עוסקת בשלושה נושאים עיקריים: טומאת אוכלין, טומאה בחיי הציבור וטומאת מאכלים.
מאת: זאב ספראי
תיאור: למסכת כלים אין פסוקים מיוחדים – היא עוסקת בכל סוגי הטהרה ובכל סוגי הטומאה.
המסכת כולה עוסקת למעשה בשני נושאים עיקריים:
1. האם הכלי טמא או טהור? "טמא" משמעו מקבל טומאה (באחת מדרכי העברת הטומאה), ו"טהור" משמעו שאינו מקבל טומאה. כלומר העיקרון הוא שכלי תִקני מקבל טומאה, ומה שאינו כלי אינו מקבל טומאה. לכך כמובן כללי משנֶה ודוגמאות חריגות.
2. הגדרת גמר המלאכה – ממתי הכלי נקרא שלם.
3. האם השבר מקבל טומאה. כאן העיקרון הכללי הוא שאם השבר משמש למלאכה מוגדרת ותִקנית הוא טמא; אם הוא משמש למלאכתו או ל"מעין מלאכתו" הוא טמא. שני הכללים סותרים זה את זה במקרים מסוימים, כגון במקרה שהכלי משמש לפעילות מוגדרת אך לא למעין מלאכתו: חבית שנשברה ומשמשת לשינה, וכן הלאה.
מאת: זאב ספראי
תיאור: באופן כללי המסכת עוסקת בטהרה בכלל, ובעיקר במקוואות שהיו דרך המלך לטהרה. רוב המסכת מוקדש למתקני טבילה באופן כללי ולמקווה באופן פרטי, ורק בסופה (פ"ט-פ"י) חוזרים לדיני טבילה. למעשה אין המסכת ממצה לא את דיני התקנת מקווה ולא את דיני טהרה. בדיני התקנת מקווה איננו שומעים סיכום מסודר היכן בונים אותו, כיצד מזרימים לתוכו מים, כיצד מנקים אותו וכו'. רק אגב ההלכות אנו שומעים פרטים שונים, כגון זה שתחילת המילוי צריכה להיות במים כשרים (פ"ב מ"ז). בפועל היו מקוואות שחולקו בקיר )מקוואות כפולים(, והמידע עליהם מופיע במשנת שקלים (פ"ח מ"ב); היו מקוואות בבתי קברות, והמידע עליהם איננו במסכת. אפילו התנאי שאדם יטבול במקווה את כל גופו בבת אחת אינו מופיע במסכת. בדיני טהרה היא מתמקדת רק בשני נושאים: במתקנים השונים ובתנאי ההכשר שלהם )פ"א(, ובעוד פרט אחד והוא הדרישה שהמים יגיעו לכל אחת מפינות הכלי הנטבל, ואף במניית המקרים שבהם ויתרו חכמים על הקפדה זו. בין שתי היחידות מופיעה חטיבה קצרה המוקדשת לטומאת בעל קרי (פ"ח). מקומה והסיבות לשיבוצה יופיעו בהמשך. עם זאת, המסכת מרוכזת בסך הכול סביב הנושאים המרכזיים והסטיות מועטות. גם כאשר מופיעות משניות המובאות ממקורות קדומים אחרים הן קשורות לנושא (כגון פ"ד מ"ה, כפי שנפרשה להלן).
מאת: זאב ספראי
תיאור: מסכת פרה מתמקדת בשני נושאים עיקריים. חלקה הראשון עוסק במעמד של שרפת הפרה האדומה, מההכנות לשרפה ועד הכנת האפר ושמירתו )פרקים א-ד(, וחלקה השני עוסק בטיפול במי החטאת, משעה שהאפר מוכן ועד הזיית מי הנידה.
מאת: זאב ספראי, חנה ספראי, דניאל רוזנק
תיאור: מסכת נידה היא מסכת ייעודית העוסקת בדיני דם הנידה, וטומאתו. דם הנידה הוא תופעה ביולוגית רגילה, אך בעולם הקדום בכל החברות נקשרו אליו כתרי חשש גינוי ופחד מאגי. במהל הפירוש נעשה ניסיון לעקוב אחר שילובם של מרכיבים אלו בהלכה המשפטית, וגם על דחייתם מחוץ לגורמי ההלכה.
תבונות
מאת: זאב ספראי
תיאור: מסכת עוקצין היא המסכת האחרונה בסדר טהרות ובש"ס כולו. כיאה למסכת אחרונה בסדר היא קטנה (המסכתות מסודרות פחות או יותר לפי גודלן). כל המסכת עוסקת בדיני חיבור של פֵרות.
המשמעות של חיבור היא בכמה תחומים:
1. אם טמא נגע בחיבור לפרי – כל הפרי טמא.
2. אם הפרי טרם הורטב, והחיבור נגע במים – הוכשר כל הפרי לקבל טומאה.
3. אם היזה על החיבור – הפרי נטהר.
4. רק מה שהוא חיבור נמדד עם האוכל להוות כשיעור (איור 1), ואם מה שמבחינה רֵאלית מחובר אבל אין הוא "מחובר" מבחינה הלכתית, אין הוא מצטרף עם האוכל להוות כשיעור.
מאת: זאב ספראי
תיאור: כמעט כל המסכת עוסקת בהכשר אוכלים לקבלת טומאה.
מאת: זאב ספראי
תיאור: למסכת כלים אין פסוקים מיוחדים – היא עוסקת בכל סוגי הטהרה ובכל סוגי הטומאה.
המסכת כולה עוסקת למעשה בשני נושאים עיקריים:
1. האם הכלי טמא או טהור? "טמא" משמעו מקבל טומאה (באחת מדרכי העברת הטומאה), ו"טהור" משמעו שאינו מקבל טומאה. כלומר העיקרון הוא שכלי תִקני מקבל טומאה, ומה שאינו כלי אינו מקבל טומאה. לכך כמובן כללי משנֶה ודוגמאות חריגות.
2. הגדרת גמר המלאכה – ממתי הכלי נקרא שלם.
3. האם השבר מקבל טומאה. כאן העיקרון הכללי הוא שאם השבר משמש למלאכה מוגדרת ותִקנית הוא טמא; אם הוא משמש למלאכתו או ל"מעין מלאכתו" הוא טמא. שני הכללים סותרים זה את זה במקרים מסוימים, כגון במקרה שהכלי משמש לפעילות מוגדרת אך לא למעין מלאכתו: חבית שנשברה ומשמשת לשינה, וכן הלאה.
מאת: זאב ספראי
תיאור: למסכת כלים אין פסוקים מיוחדים – היא עוסקת בכל סוגי הטהרה ובכל סוגי הטומאה.
המסכת כולה עוסקת למעשה בשני נושאים עיקריים:
1. האם הכלי טמא או טהור? "טמא" משמעו מקבל טומאה (באחת מדרכי העברת הטומאה), ו"טהור" משמעו שאינו מקבל טומאה. כלומר העיקרון הוא שכלי תִקני מקבל טומאה, ומה שאינו כלי אינו מקבל טומאה. לכך כמובן כללי משנֶה ודוגמאות חריגות.
2. הגדרת גמר המלאכה – ממתי הכלי נקרא שלם.
3. האם השבר מקבל טומאה. כאן העיקרון הכללי הוא שאם השבר משמש למלאכה מוגדרת ותִקנית הוא טמא; אם הוא משמש למלאכתו או ל"מעין מלאכתו" הוא טמא. שני הכללים סותרים זה את זה במקרים מסוימים, כגון במקרה שהכלי משמש לפעילות מוגדרת אך לא למעין מלאכתו: חבית שנשברה ומשמשת לשינה, וכן הלאה.
מאת: זאב ספראי
תיאור: למסכת כלים אין פסוקים מיוחדים – היא עוסקת בכל סוגי הטהרה ובכל סוגי הטומאה.
המסכת כולה עוסקת למעשה בשני נושאים עיקריים:
1. האם הכלי טמא או טהור? "טמא" משמעו מקבל טומאה (באחת מדרכי העברת הטומאה), ו"טהור" משמעו שאינו מקבל טומאה. כלומר העיקרון הוא שכלי תִקני מקבל טומאה, ומה שאינו כלי אינו מקבל טומאה. לכך כמובן כללי משנֶה ודוגמאות חריגות.
2. הגדרת גמר המלאכה – ממתי הכלי נקרא שלם.
3. האם השבר מקבל טומאה. כאן העיקרון הכללי הוא שאם השבר משמש למלאכה מוגדרת ותִקנית הוא טמא; אם הוא משמש למלאכתו או ל"מעין מלאכתו" הוא טמא. שני הכללים סותרים זה את זה במקרים מסוימים, כגון במקרה שהכלי משמש לפעילות מוגדרת אך לא למעין מלאכתו: חבית שנשברה ומשמשת לשינה, וכן הלאה.
מאת: זאב ספראי
תיאור: חצייה הראשון של מסכת ידים עוסק בנטילת ידיים. חצייה השני עוסק בסדרת נושאים אחרים שהמשותף ביניהם הוא מחלוקות קדומות וויכוחים עליהם; חלקן מחלוקות שנדונו "בו ביום" וחלקן מחלוקות צדוקים ופרושים. חלק גדול מהלכות נטילת ידיים אכן מרוכז במסכת, אם כי יש גם פרטים שונים המצויים במסכתות אחרות, ונשתמש בהם להלן.
מאת: זאב ספראי
תיאור: לסיום טומאה נדרשים שני תנאים: טבילה וערב, או "הערב שמש" בלשון חכמים, כלומר ירידת החמה. תנאי זה חל על שתי הטומאות, טומאת שבעת ימים וטומאה יום אחד; שתיהן נגמרות בערב. לפני הערב על הטמא לכבס בגדיו או לרחוץ במים. חז"ל הבינו שרחיצה היא טבילה וכיבוס הוא הטבלת בגדים, והטהרה מתחילה תמיד רק אחרי הטבילה וירידת השמש. כמעט כל המסכת עוסקת בטבול יום, כלומר מעמדו של אדם בין הטבילה לירידת הערב. במצב זה הוא בעצם טהור, אבל הטהרה טרם חלה. יש להניח שבחיי יום-יום השתדל אדם לטבול לפנות ערב, כך שמיד עם בוא הלילה כבר יהא טהור. אין איסור לטבול בלילה עצמו, אבל אז תידחה ארוחת הערב (שאותה הוא רוצה, מן הסתם, לאכול בטהרה).
הצג עוד תוצאות