נמצאו 159 ספרים בקטגוריה
לכל הספרייה
מאת: מרדכי סבתו
תיאור: התלמוד הבבלי עומד במרכז חיי הרוח של עם ישראל מזמן היווצרותו ועד עצם היום הזה. התלמוד מחזיק דיונים רבים בהלכה ובאגדה, דיונים שבהם משתתפים חכמים רבים בני כמה דורות, ותהליך היווצרותו סבוך ומורכב, ונמשך מאות שנים. לאחר חתימתו נמסר התלמוד במשך כאלף שנה, תחילה על פה, ואחר כך בכתבי יד, עד הדפסתו במאה החמש-עשרה. במשך תקופה זו חלו שינויים לא מעטים בנוסח התלמוד. התהליך המורכב של היצירה והשינויים שחלו במסירה מקשים על הלומד את הבנת היצירה כפשוטה. ספר זה מציע מהדורה ופירוש לפרק אחד מן התלמוד הבבלי: מסכת סנהדרין פרק שלישי. נושא הפרק הוא סדר הדין בדיני ממונות, אלא שכדרכו של התלמוד מסתעף הדיון לעוד נושאים רבים בהלכה ובאגדה. בספר נידונות כל סוגיות הפרק, וכן המשניות, כסדרן. תחילה מוצגת תמונת הנוסח של הסוגיה כולה, ובעקבותיה בא דיון מפורט בהבדלי הנוסח שבין העדים. על יסוד המסקנות בשאלות הנוסח מוצע פירוש לסוגיה על פי הכללים שגובשו במחקר התלמודי ומתוך משא ומתן עם הפרשנות לדורותיה. הפירוש נדרש הן לחוליות המרכיבות את הסוגיה הן לסוגיה השלמה, ועוקב אחר תהליך היווצרותה ומגמת עריכתה. בפירוש נידונות בפירוט גם המקבילות לסוגיות הפרק בספרות התנאית ובספרות האמוראית, ונסקרות גם המקבילות שמחוץ לספרות התלמודית. מניתוח הסוגיות ומעיון במקבילותיהן עולות הגישות השונות של החכמים לדורותיהם בנושאים הנידונים בפרק, ומתאפשר תיאור של תולדות ההלכה במגוון נושאים שנוגעים לסדר הדין.
מוסד ביאליק
מאת: מרדכי סבתו
תיאור: התלמוד הבבלי עומד במרכז חיי הרוח של עם ישראל מזמן היווצרותו ועד עצם היום הזה. התלמוד מחזיק דיונים רבים בהלכה ובאגדה, דיונים שבהם משתתפים חכמים רבים בני כמה דורות, ותהליך היווצרותו סבוך ומורכב, ונמשך מאות שנים. לאחר חתימתו נמסר התלמוד במשך כאלף שנה, תחילה על פה, ואחר כך בכתבי יד, עד הדפסתו במאה החמש-עשרה. במשך תקופה זו חלו שינויים לא מעטים בנוסח התלמוד. התהליך המורכב של היצירה והשינויים שחלו במסירה מקשים על הלומד את הבנת היצירה כפשוטה. ספר זה מציע מהדורה ופירוש לפרק אחד מן התלמוד הבבלי: מסכת סנהדרין פרק שלישי. נושא הפרק הוא סדר הדין בדיני ממונות, אלא שכדרכו של התלמוד מסתעף הדיון לעוד נושאים רבים בהלכה ובאגדה. בספר נידונות כל סוגיות הפרק, וכן המשניות, כסדרן. תחילה מוצגת תמונת הנוסח של הסוגיה כולה, ובעקבותיה בא דיון מפורט בהבדלי הנוסח שבין העדים. על יסוד המסקנות בשאלות הנוסח מוצע פירוש לסוגיה על פי הכללים שגובשו במחקר התלמודי ומתוך משא ומתן עם הפרשנות לדורותיה. הפירוש נדרש הן לחוליות המרכיבות את הסוגיה הן לסוגיה השלמה, ועוקב אחר תהליך היווצרותה ומגמת עריכתה. בפירוש נידונות בפירוט גם המקבילות לסוגיות הפרק בספרות התנאית ובספרות האמוראית, ונסקרות גם המקבילות שמחוץ לספרות התלמודית. מניתוח הסוגיות ומעיון במקבילותיהן עולות הגישות השונות של החכמים לדורותיהם בנושאים הנידונים בפרק, ומתאפשר תיאור של תולדות ההלכה במגוון נושאים שנוגעים לסדר הדין.
מוסד ביאליק
מאת: זאב ספראי
תיאור: מסכתות תמיד ומידות מסיימות את סדר קודשים. אמנם אחריהן שנויה מסכת קינים, אבל כפי שנראה בפירושנו לה זו מסכת מאוחרת שרובה חזרה בית מדרשית על הלכות זבחים, תוך התאמתן לדיני קן יולדת. לפחות מבחינה ספרותית מסכתות תמיד ומידות מסתיימות באווירה של רוממות נפש ושל עיסוק יוצא דופן בפרטי המקדש ולא בפרטי ההלכה. מסכתות אלו שייכות לסוגה (ז'אנר) מיוחדת המכונה על ידינו "זיכרון המקדש", ויש לדון בה בכלים שונים מאלו של יתר גופי המשנה.
מאת: זאב ספראי
תיאור: מסכת כרתות היא המסכת השביעית בסדר קדשים. שם המסכת הוא ריבוי של כרת, עונש בידי שמיים שקבעה התורה. הנושא המרכזי במסכת הוא קרבנות חטאת ואשם, שהיחיד מביא על חטאים שעשה בשוגג. המשנה מגדירה את כללי חיובו של החוטא בשגגה. היא מונה סוגים שונים של אשמות וחטאות כמו חטאת יולדת או אשם תלוי המובא במצב של ספק חטא. המשנה פורטת את המעשים השונים המחייבים קורבן מסוג כזה או מסוג אחר ויוצרת עולם שלם של חטאים והקורבנות שמביאים עליהם.
מאת: זאב ספראי
תיאור: מסכת תמורה עוסקת בפרט צדדי בהלכות קרבנות. לפי התורה אסור להמיר, כלומר להחליף קרבן בקרבן אחר.
מסכת מעילה עוסקת בנושאים שונים מתוך דיני הקדשים וקרבנות ומיישמת את הקביעות שנקבעו במסכתות אחרות על דיני מעילה.
מאת: זאב ספראי
תיאור: מסכת ערכין במשנה עוסקת בשני סוגי נדרים האחד שהאדם מקדיש ערך של אדם והקדש השני שהאדם מקדיש קרקע שהגיע לו בירושה. המשנה מתמקדת במי יכול להעריך ואת מי ניתן להעריך אבל תמיד ההקפדה היא שלכולם יש את אותו הערך. במהלך המסכת יש דיונים על מתי ניתן לפדות את המוקדש ומתי לא.
מסכת קינין, האחרונה בסדר קודשים, עוסקת בשני קורבנות הבאים מהעוף – חטאת העוף ועולת העוף. מרבית המסכת עוסקת בגוזלים שפרחו מצמד אחד לצמד אחר וכך התערבבו הקורבנות ולא ברור של מי זה ושל מי זה. מסכת זו משלבת נושאים שונים הקשורים בדיני תערובות.
מאת: זאב ספראי
תיאור: המסכת עוסקת בכל הבכורות: בכור אדם (פ"ח), בכור בהמה טהורה (פ"ב) ובכור בהמה טמאה (פ"א). הפרק האחרון עוסק במעשר בהמה; הנושא נכלל במסכת משום הדמיון בין בכור בהמה טהורה ומעשר בהמה. לכל אחד מהבכורות דין שונה.
מאת: זאב ספראי
תיאור: מסכת חולין חריגה בנוף של סדר קודשים. כל המסכתות בסדר זה עוסקות בהקרבת קרבנות במקדש ובטיפול בהם, לעומת זאת מסכת חולין עוסקת במקדש רק בחלקה. המסכת פותחת בדיני שחיטה. שחיטה היא כמובן אחת מעבודות הקודש, אך סדר קודשים מחולק לפי סוגי קרבנות ולא לפי סוגי עבודות. אין מסכת לפעולת ההזאה, או לפעולת קבלת הדם, ורק לפעולת השחיטה מוקדשת מסכת. זאת ועוד. אמנם מלכתחילה נראה שהמסכת שובצה בסדר קודשים משום שהיא פותחת בשחיטת קרבנות, אבל שחיטת קרבנות זהה כמעט בכול לשחיטת חולין. ואכן המשנה הראשונה עוסקת בשחיטה, וקשה להחליט האם, אגב הדיון בקודש, מדובר בכל שחיטה שהיא, או שמא המשנה מתמקדת בשחיטת קודשים במקדש. לפי פירושנו משנה א בפרק הראשון עוסקת גם בחולין, אבל משנה ד רק בקודשים. אם כן חול וקודש מעורבים יחדיו. יש להניח שהעורך לא שת לבו לכך, אך מבלי משים הוא מציג את המטבח היהודי שחול וקודש שורים בו בצוותא.
מאת: זאב ספראי
תיאור: מסכת מנחות, כשמה, עוסקת בסוגי מנחות. בתור ה מנויה רשימה ארוכה של מנחות והן מתחלקות לשתיים: למנחות שהן תוספת לקרבן ציבור או יחיד, ולמנחות הבאות כקרבן בפני עצמו. כך, למשל, לחם הפנים הוא אחד מסוגי המנחה שהוא קרבן עצמאי. המנחה היא מאכל פחמימות המוגש באחת מצורות האפייה או הבישול.
מאת: זאב ספראי
תיאור: מסכת זבחים מרכזת את דיני הקרבנות. פרטי הקרבנות נידונו בספרי התורה (ויקרא ובמדבר), וכרגיל אין המשנה מציעה מערך סדור של אבחנות אלא מעירה על נושאים מסוימים שהיו חשובים לעורכים ולתנאים. המסכת שלנו מתמקדת בקרבנות הבשר ולמעשה בקרבנות היחיד, אם כי הלכות הזבח בעצם חלות גם על קרבנות הציבור וגם על קרבן הפסח. מערך הקרבנות מבוסס ישירות על פסוקי המקרא, אך כמובן פסוקי המקרא נקראים במשקפיים של חז"ל.
מאת: אהרן שמש
תיאור: הספר "נזירים ונזירות" הוא מחקר מקיף וראשוני על יחסם של חז"ל לנזירים ועל הנזירות כתופעה חברתית בימי בית שני ובתקופת המשנה. כיצד התפרשו פסוקי הנזיר המקראיים בימי הבית השני? באיזו מידה הייתה תופעת ההתנזרות רווחת באותה העת? האם היו גם נשים נזירות? ומה על ילדים? בשאלות אלה וברבות אחרות עוסק הספר. תוך שימוש בכלי מחקר של העיון הפילולוגי הביקורתי, הוא פורש בפני הקורא תמונה על אודות עולם הנזירות בימי בית שני ועל אודות הפירושים למושגים ההלכתיים הנוגעים לנזירות למן המקרא ועד ספרות חז"ל. העיון המדוקדק במקורות אף מצביע על התפתחות בתפיסת הנזירות בעולמם של חז"ל. פרקי הספר מראים כי התנועה העממית הנזירית, על פניה השונות - גברים הנודרים נזירות עולם, נשים ועבדים המבקשים לעטות ’נזר קדושה’ ואבות הנודרים נזירות לבניהם - זכתה לתמיכה ברבדים הקדומים של ספרות חז"ל. עם זאת, רבדיה המאוחרים יותר, שנכתבו בעת שהחורבן כבר היה עובדה קיימת, משקפים הסתייגות מעולמה של הנזירות ומערימים מכשולים וקשיים.
מכון שלום הרטמן
מאת: מנחם לורברבוים, מיכאל וולצר, נעם זהר, ארי אקרמן
תיאור: כרך זה הוא השני בסדרה חדשנית העוקבת אחר המחשבה הפוליטית היהודית למן המקרא ועד היום. סדרה זו מציגה את עושרה וגיוונה של המסורת הפוליטית היהודית, שלא זכתה עד היום למקומה הראוי במחקר ובתודעה הציבורית, ומזמינה את הקורא לשוב ולעיין במסורת זו מנקודת המבט של השיח הפילוסופי-פוליטי המודרני. כל כרך מתמקד בנושא מסוים וכולל מבחר מקורות ראשוניים - מן המקרא, התלמוד וספרות המדרש, ספרות השאלות והתשובות, ההלכה וההגות של ימי הביניים ועד חיבורים מן העת החדשה וכותבים בני זמננו. המקורות עברו התקנה וההדרה, נוספו להם פירושים להקלת הקריאה והעיון, וצורפו להם קטעי 'עיון ביקורתי' שנכתבו במיוחד לכרך זה על ידי מיטב הפילוסופים, החוקרים והמשפטנים בני זמננו. קטעי עיון אלה ממשיכים את הדיון המצוי במקורות עצמם, משוחחים עמם לעיתים תוך הסכמה ולעיתים תוך מחלוקת, ומרחיבים את הדיון, מזקקים אותו ומבהירים אותו. הכרך השני, 'השתייכות', עוסק בשאלת ההשתייכות לעם היהודי ובגבולותיו של הקולקטיב היהודי. איך עוצבו היררכיות חברתיות, מגדריות ואחרות בתוך העם היהודי החל מן המקרא ועד ימינו? איזה יחס הופנה כלפי גרים שביקשו להצטרף לקהילה היהודית? ואילו גישות ננקטו בימי הביניים, בעת החדשה ובמדינת ישראל כלפי מי שביקשו להפסיק להשתייך לקולקטיב היהודי - כמו כופרים ומומרים - וכלפי הלא-יהודים שניצבים מחוץ לקולקטיב היהודי?
מכון שלום הרטמן
מאת: רבקה רביב
תיאור: הספר עוסק בשאלות הנוגעות לדרכים בהן עוצבו תכניו של ספר דניאל בתוך ספרות חז״ל והמדרש המאוחר. הוא מציג קשת רחבה של נושאים שעלו מן הספר ועניינו את החכמים במהלך הדורות. נושאים כמו: מסירות הנפש הנדרשת לקיום מצוות בסביבה נכרית, החיכוך עם הרשויות בפרט של אנשי החצר היהודיים, השעבוד למלכויות, התקוות המשיחיות וחישובי הקצים. הספר פותח בשאלת חיבור ספר דניאל ושיבוצו בקנון המקראי, ובתרומה המכרעת שהייתה לנבואת דניאל בקביעת הכרונולוגיה של בית שני בספרות חז״ל. בהמשך מובא דיון בהתגלות הייחודית לדניאל, בסוגיות הנוגעות למלכים הנכרים הנזכרים בספר דניאל, לנבואות ארבע המלכויות, בסוגיות של מסירות נפש, בתפילות הנזכרות בספר, בהיבטים ספרותיים ובעיצוב דמותו של דניאל. מן הספר עולה שרעיונותיו של ספר דניאל וסיפוריו, השפיעו באופן עמוק על עיצוב דמותה של היהדות בימי המשנה והתלמוד הן בארץ ישראל והן בבבל. החכמים, בפרט חכמי בבל, ראו בספר בבואה לחייהם ושאבו ממנו תובנות לחיים יהודיים בגלות. מאידך הם נדרשו לרכך את המגמה החתרנית שעלולה להשתמע מן הספר, ועצבו את תכניו בדרך מושכלת, שמצד אחד עוקרת את ההשתמעות המרדנית העולה ממנו ומאידך משאירה פתח לתקווה לגאולה. בספרה פתחה מחברת הספר צוהר לאחד הספרים המקראיים המעניינים ביותר, שלימודו רווח לאורך הדורות, ודווקא בדורנו פג קסמו. מחקריה מנגישים לקורא את התרומה הגדולה, אולי אף יותר מספרי מקרא אחרים, שהייתה לספר דניאל לעולמם של החכמים בימי המשנה והתלמוד.
מאת: חיים וייס, שירה סתיו
תיאור: "שובו של האב הנעדר" מציע קריאה חדשה בשרשרת סיפורים ידועה ממסכת כתובות שבתלמוד הבבלי, שעניינה חכמים העוזבים את ביתם ויוצאים ללמוד לתקופות זמן ארוכות. סיפורים אלו פורשו ונקראו בידי חוקרים וחוקרות של ספרות חז"ל,שהדגישו את המתח שבין התשוקה הזוגית לזו הלמדנית כציר המרכזי המניע את הסיפורים.הקריאה של שירה סתיו וחיים וייס בסיפורים אלו חושפתרובד נוסף,מודחק וטעון, הנוגע לדמות האב ולנוכחותו במערכת היחסים המשפחתית. הסטת המוקד מן הזוגיות אל דרמת היחסים של האב עם בניו ובנותיו מסבכת את המתח שבין המרחב הביתי ה'ארצי', למרחב הלימודי-רוחני של בית המדרש,ממלאת פער הנובע ממיעוט העיסוק של חז"ל בתפקידו ובמקומו של האב בתוככי המרחב הביתי, ומאירה את אזורי הצל הכרוכים בדמותו ובמעמדו בקרב בני ביתו. בשובו של האב הנעדר לא רק נקודת המבט משתנה, אלא גם אופן המחקר: ספר זה מציע קריאה משותפת לחוקר ספרות חז"ל ולחוקרת ספרות עברית חדשה, קריאה הממזגת את הנורמות המחקריות של ספרות חז"ל עם פרשנות ספרותית הנעזרת בתאוריות פסיכואנליטיות ופמיניסטיות. מבט משולב זה מפרש מחדש את הרצף הסיפורי ממסכת כתובות, ומאיר בו פנים שטרם נחקרו.
מוסד ביאליק
מאת: אהרן ארנד
תיאור: ההדיר והוסיף מבוא והערות: אהרן ארנד פירוש רש"י, ר" שלמה בר" יצחק, לתלמוד הבבלי הוא כלי עזר יסודי להבנת התלמוד זה יותר מתשע מאות שנה. בספר הזה יוצאת לאור מהדורה ביקורתית של פירוש רש"י למסכת ראש השנה. המהדורה מבוססת על עדי הנוסח של הפירוש, כלומר כתבי היד והדפוסים העתיקים. הוקדם למהדורה מבוא, שבו תוארו עדי הנוסח והיחסים ביניהם, וכן נידונו היבטים שונים הקשורים בפירוש רש"י למסכת ראש השנה. המהדיר, ד"ר אהרן ארנד, מרצה במחלקה לתלמוד באוניברסיטת בר-אילן, ומפרסם מחקרים בתחומי פרשנות התלמוד ועולם בית הכנסת. בין השאר ההדיר את ספר "אלף המגן" לר" שמריה בן אליהו האקריטי (תשס"ג), ואת פירוש רש"י למסכת מגילה (תשס"ח).
מוסד ביאליק
מאת: זאב ספראי
תיאור: מַסֶּכֶת שַׁבָּת היא המסכת הראשונה בסדר מועד, שהוא הסדר השני בשישה סדרי משנה. נושא המסכת הוא בעיקר דיני השבת, שבה חובה לשבות ממלאכה. במסכת שבת 24 פרקים ו-139 משניות, המפרטים את ל"ט אבות המלאכה האסורות בשבת מן התורה, ואת תולדותיהן. וכן גזירות ותקנות של חז"ל שהרחיבו את איסורי השביתה ממלאכה.
מאת: זאב ספראי
תיאור: מַסֶּכֶת שַׁבָּת היא המסכת הראשונה בסדר מועד, שהוא הסדר השני בשישה סדרי משנה. נושא המסכת הוא בעיקר דיני השבת, שבה חובה לשבות ממלאכה. במסכת שבת 24 פרקים המפרטים את ל"ט אבות המלאכה האסורות בשבת מן התורה, ואת תולדותיהן. וכן גזירות ותקנות של חז"ל שהרחיבו את איסורי השביתה ממלאכה.
מאת: זאב ספראי, חנה ספראי
תיאור: במסכת תשעה פרקים, והיא עוסקת בדיני הנזירות וקבלתה. בין דיני הנזירות שהמסכת עוסקת בהם הם משך תקופת הנזירות, ההגבלות החלות על הנזיר ומה יש לעשות אם הנזיר עבר על ההגבלות שנטל על עצמו לקיימן.
מאת: יהודה ברנדס
תיאור: ל"ב סוגיות מרכזיות במסכת ברכות. הלכה ואגדה, פסיקה ומנהג, הגות ומחשבה, עיון למדני ומבט מחקרי, הקשר היסטורי וניתוח ספרותי מבט רחב ועיון מעמיק בנושאי היסוד של מסכתות התלמוד ההשלמה ההכרחית לכל לומדי הדף היומי, ובשורה לכל לומד גמרא.
תבונות
מאת: זאב ספראי
תיאור: מסכת נגעים עוסקת בנגעי אדם, בנגעי בגדים ובנגעי בתים. פרשת נגעים מופיעה בתורה בפירוט רב בשני פרקים (ויקרא יג-יד).
מאת: זאב ספראי
תיאור: מסכת טהרות עוסקת בשלושה נושאים עיקריים: טומאת אוכלין, טומאה בחיי הציבור וטומאת מאכלים.
מאת: זאב ספראי
תיאור: למסכת כלים אין פסוקים מיוחדים – היא עוסקת בכל סוגי הטהרה ובכל סוגי הטומאה.
המסכת כולה עוסקת למעשה בשני נושאים עיקריים:
1. האם הכלי טמא או טהור? "טמא" משמעו מקבל טומאה (באחת מדרכי העברת הטומאה), ו"טהור" משמעו שאינו מקבל טומאה. כלומר העיקרון הוא שכלי תִקני מקבל טומאה, ומה שאינו כלי אינו מקבל טומאה. לכך כמובן כללי משנֶה ודוגמאות חריגות.
2. הגדרת גמר המלאכה – ממתי הכלי נקרא שלם.
3. האם השבר מקבל טומאה. כאן העיקרון הכללי הוא שאם השבר משמש למלאכה מוגדרת ותִקנית הוא טמא; אם הוא משמש למלאכתו או ל"מעין מלאכתו" הוא טמא. שני הכללים סותרים זה את זה במקרים מסוימים, כגון במקרה שהכלי משמש לפעילות מוגדרת אך לא למעין מלאכתו: חבית שנשברה ומשמשת לשינה, וכן הלאה.
מאת: זאב ספראי
תיאור: באופן כללי המסכת עוסקת בטהרה בכלל, ובעיקר במקוואות שהיו דרך המלך לטהרה. רוב המסכת מוקדש למתקני טבילה באופן כללי ולמקווה באופן פרטי, ורק בסופה (פ"ט-פ"י) חוזרים לדיני טבילה. למעשה אין המסכת ממצה לא את דיני התקנת מקווה ולא את דיני טהרה. בדיני התקנת מקווה איננו שומעים סיכום מסודר היכן בונים אותו, כיצד מזרימים לתוכו מים, כיצד מנקים אותו וכו'. רק אגב ההלכות אנו שומעים פרטים שונים, כגון זה שתחילת המילוי צריכה להיות במים כשרים (פ"ב מ"ז). בפועל היו מקוואות שחולקו בקיר )מקוואות כפולים(, והמידע עליהם מופיע במשנת שקלים (פ"ח מ"ב); היו מקוואות בבתי קברות, והמידע עליהם איננו במסכת. אפילו התנאי שאדם יטבול במקווה את כל גופו בבת אחת אינו מופיע במסכת. בדיני טהרה היא מתמקדת רק בשני נושאים: במתקנים השונים ובתנאי ההכשר שלהם )פ"א(, ובעוד פרט אחד והוא הדרישה שהמים יגיעו לכל אחת מפינות הכלי הנטבל, ואף במניית המקרים שבהם ויתרו חכמים על הקפדה זו. בין שתי היחידות מופיעה חטיבה קצרה המוקדשת לטומאת בעל קרי (פ"ח). מקומה והסיבות לשיבוצה יופיעו בהמשך. עם זאת, המסכת מרוכזת בסך הכול סביב הנושאים המרכזיים והסטיות מועטות. גם כאשר מופיעות משניות המובאות ממקורות קדומים אחרים הן קשורות לנושא (כגון פ"ד מ"ה, כפי שנפרשה להלן).
מאת: זאב ספראי
תיאור: מסכת פרה מתמקדת בשני נושאים עיקריים. חלקה הראשון עוסק במעמד של שרפת הפרה האדומה, מההכנות לשרפה ועד הכנת האפר ושמירתו )פרקים א-ד(, וחלקה השני עוסק בטיפול במי החטאת, משעה שהאפר מוכן ועד הזיית מי הנידה.
מאת: זאב ספראי, חנה ספראי, דניאל רוזנק
תיאור: מסכת נידה היא מסכת ייעודית העוסקת בדיני דם הנידה, וטומאתו. דם הנידה הוא תופעה ביולוגית רגילה, אך בעולם הקדום בכל החברות נקשרו אליו כתרי חשש גינוי ופחד מאגי. במהל הפירוש נעשה ניסיון לעקוב אחר שילובם של מרכיבים אלו בהלכה המשפטית, וגם על דחייתם מחוץ לגורמי ההלכה.
תבונות
מאת: זאב ספראי
תיאור: מסכת עוקצין היא המסכת האחרונה בסדר טהרות ובש"ס כולו. כיאה למסכת אחרונה בסדר היא קטנה (המסכתות מסודרות פחות או יותר לפי גודלן). כל המסכת עוסקת בדיני חיבור של פֵרות.
המשמעות של חיבור היא בכמה תחומים:
1. אם טמא נגע בחיבור לפרי – כל הפרי טמא.
2. אם הפרי טרם הורטב, והחיבור נגע במים – הוכשר כל הפרי לקבל טומאה.
3. אם היזה על החיבור – הפרי נטהר.
4. רק מה שהוא חיבור נמדד עם האוכל להוות כשיעור (איור 1), ואם מה שמבחינה רֵאלית מחובר אבל אין הוא "מחובר" מבחינה הלכתית, אין הוא מצטרף עם האוכל להוות כשיעור.
מאת: זאב ספראי
תיאור: כמעט כל המסכת עוסקת בהכשר אוכלים לקבלת טומאה.
מאת: זאב ספראי
תיאור: למסכת כלים אין פסוקים מיוחדים – היא עוסקת בכל סוגי הטהרה ובכל סוגי הטומאה.
המסכת כולה עוסקת למעשה בשני נושאים עיקריים:
1. האם הכלי טמא או טהור? "טמא" משמעו מקבל טומאה (באחת מדרכי העברת הטומאה), ו"טהור" משמעו שאינו מקבל טומאה. כלומר העיקרון הוא שכלי תִקני מקבל טומאה, ומה שאינו כלי אינו מקבל טומאה. לכך כמובן כללי משנֶה ודוגמאות חריגות.
2. הגדרת גמר המלאכה – ממתי הכלי נקרא שלם.
3. האם השבר מקבל טומאה. כאן העיקרון הכללי הוא שאם השבר משמש למלאכה מוגדרת ותִקנית הוא טמא; אם הוא משמש למלאכתו או ל"מעין מלאכתו" הוא טמא. שני הכללים סותרים זה את זה במקרים מסוימים, כגון במקרה שהכלי משמש לפעילות מוגדרת אך לא למעין מלאכתו: חבית שנשברה ומשמשת לשינה, וכן הלאה.
מאת: זאב ספראי
תיאור: למסכת כלים אין פסוקים מיוחדים – היא עוסקת בכל סוגי הטהרה ובכל סוגי הטומאה.
המסכת כולה עוסקת למעשה בשני נושאים עיקריים:
1. האם הכלי טמא או טהור? "טמא" משמעו מקבל טומאה (באחת מדרכי העברת הטומאה), ו"טהור" משמעו שאינו מקבל טומאה. כלומר העיקרון הוא שכלי תִקני מקבל טומאה, ומה שאינו כלי אינו מקבל טומאה. לכך כמובן כללי משנֶה ודוגמאות חריגות.
2. הגדרת גמר המלאכה – ממתי הכלי נקרא שלם.
3. האם השבר מקבל טומאה. כאן העיקרון הכללי הוא שאם השבר משמש למלאכה מוגדרת ותִקנית הוא טמא; אם הוא משמש למלאכתו או ל"מעין מלאכתו" הוא טמא. שני הכללים סותרים זה את זה במקרים מסוימים, כגון במקרה שהכלי משמש לפעילות מוגדרת אך לא למעין מלאכתו: חבית שנשברה ומשמשת לשינה, וכן הלאה.
מאת: זאב ספראי
תיאור: למסכת כלים אין פסוקים מיוחדים – היא עוסקת בכל סוגי הטהרה ובכל סוגי הטומאה.
המסכת כולה עוסקת למעשה בשני נושאים עיקריים:
1. האם הכלי טמא או טהור? "טמא" משמעו מקבל טומאה (באחת מדרכי העברת הטומאה), ו"טהור" משמעו שאינו מקבל טומאה. כלומר העיקרון הוא שכלי תִקני מקבל טומאה, ומה שאינו כלי אינו מקבל טומאה. לכך כמובן כללי משנֶה ודוגמאות חריגות.
2. הגדרת גמר המלאכה – ממתי הכלי נקרא שלם.
3. האם השבר מקבל טומאה. כאן העיקרון הכללי הוא שאם השבר משמש למלאכה מוגדרת ותִקנית הוא טמא; אם הוא משמש למלאכתו או ל"מעין מלאכתו" הוא טמא. שני הכללים סותרים זה את זה במקרים מסוימים, כגון במקרה שהכלי משמש לפעילות מוגדרת אך לא למעין מלאכתו: חבית שנשברה ומשמשת לשינה, וכן הלאה.
מאת: זאב ספראי
תיאור: חצייה הראשון של מסכת ידים עוסק בנטילת ידיים. חצייה השני עוסק בסדרת נושאים אחרים שהמשותף ביניהם הוא מחלוקות קדומות וויכוחים עליהם; חלקן מחלוקות שנדונו "בו ביום" וחלקן מחלוקות צדוקים ופרושים. חלק גדול מהלכות נטילת ידיים אכן מרוכז במסכת, אם כי יש גם פרטים שונים המצויים במסכתות אחרות, ונשתמש בהם להלן.
מאת: זאב ספראי
תיאור: לסיום טומאה נדרשים שני תנאים: טבילה וערב, או "הערב שמש" בלשון חכמים, כלומר ירידת החמה. תנאי זה חל על שתי הטומאות, טומאת שבעת ימים וטומאה יום אחד; שתיהן נגמרות בערב. לפני הערב על הטמא לכבס בגדיו או לרחוץ במים. חז"ל הבינו שרחיצה היא טבילה וכיבוס הוא הטבלת בגדים, והטהרה מתחילה תמיד רק אחרי הטבילה וירידת השמש. כמעט כל המסכת עוסקת בטבול יום, כלומר מעמדו של אדם בין הטבילה לירידת הערב. במצב זה הוא בעצם טהור, אבל הטהרה טרם חלה. יש להניח שבחיי יום-יום השתדל אדם לטבול לפנות ערב, כך שמיד עם בוא הלילה כבר יהא טהור. אין איסור לטבול בלילה עצמו, אבל אז תידחה ארוחת הערב (שאותה הוא רוצה, מן הסתם, לאכול בטהרה).
מאת: זאב ספראי
תיאור: המסכת כולה מלוכדת ועוסקת בזב (הגבר), ולעתים בשני המינים, זב וזבה. רוב ההלכות דומות,  והלשון הזכרית היא תופעה רגילה בשפה העברית ומשקפת, לעתים, את שני המינים. מסכת זבים אינה נזכרת בשמה בספרות האמוראית; ציטוטים ממנה מצויים פה ושם, אבל כמו במסכתות אחרות זבים - מבוא בסדר טהרות אין לנו עדויות על לימוד מסודר של המסכת, ואם יש ציטוטים ממנה הרי שלעתים קרובות אינם ציטוטים מהמשנה שלנו אלא מחומר תנאי אחר. האבחנות שהצענו במסכתות הקודמות של סדר טהרות מופיעות גם במסכת זבים, אם כי מספרן קטן יחסית למסכתות אחרות. גם כאן התוספתא לעתים משלימה את המשנה ומוסיפה נימוק משפטי.
מאת: זאב ספראי
תיאור: מסכת אהלות עוסקת בטומאת המת על כל צורותיה. הלכות טומאת המת הן דוגמה מצוינת לפעילותה של תורה שבעל פה. איננו קובעים שזו פעילותם של חכמים בדווקא. חלק מההלכות נקבעו כנראה עוד לפני שהתגבשה הדמות החברתית של החכם. חלק מהן היו מקובלות גם על כתות אחרות. כל שאנו יכולים לקבוע הוא שבספרות חז"ל באים לידי ביטוי שינויים מהתורה שבכתב, הרחבות, תוספות, פרשנות ופירוט משפטי שאיננו בתורה. החוקר אינו יכול לקבוע ממתי הם, ומבחינה זו ההיפותזה שכך נהגו בני ישראל כבר בתקופת התנ"ך טובה כמו כל היפותזה אחרת.
מאת: שמואל ספראי, זאב ספראי
תיאור: מסכת ברכות כוללת הלכות ודיונים בסדרת נושאים: קריאת שמע, תפילה, ברכת המזון וברכות שונות. מבחינת אופייה היא שייכת בעצם לסדר מועד שבו יש ריכוז גדול של הלכות בנושאי פולחן ותפילה. דומה ששיבוצה בסדר זרעים נועד לפתוח את המשנה במסכת זו שיש בה חגיגיות והלכות עקרוניות בדבר סדרי תפילה ועבודת ה'. נפתח בבירור הנושאים ההלכתיים השונים שבמסכת.
מאת: מנחם פיש
תיאור: טענתו המרכזית של ספר זה היא, שספרות חז"ל על כל רבדיה חובקת מחלוקת עומק יסודית בדבר טיבה של הדתיות עצמה. מן העבר האחד ניצבת התפיסה המקובלת המזהה נאמנות דתית עם נכונות מצד המאמין לקבל את דין מקורות הסמכות של דתו; לברר את תביעתם מתוך נכונות להיענות לה בצייתנות. במרוצת הדורות הפכה עמדה זו בשלוש הדתות המונותאיסטיות לשם נרדף בלעדי למחויבות דתית, ובשלושתן היא מעוגנת בשלמות המיוחסת לאל והמואצלת על תורתו ונושאי דברה. תפיסה זו נוכחת גם בספרות חז"ל, וקולה צלול וברור. עם זאת, בניגוד לרבדים מאוחרים יותר של המסורת היהודית, ובניגוד לכתבים הקנוניים של שתי הדתות האחרות, ספרות חז"ל מכילה גם קול אחר, קולה של תפיסה הכופרת באופן מפורש ומודע לעצמו בכליל השלמות הערכית של מקורות הסמכות של הדת היהודית, ובכללם האל עצמו! לפיכך, תפיסה זו מזהה נאמנות דתית עם נכונות לנקוט עמדה ביקורתית בונה כלפי מקורות הסמכות. בעוד התפיסה הראשונה מחייבת את המאמין להתייצב בכניעות מול האל, מול כתבי הקודש, מול המערכת ההלכתית ומול מוסדות ההלכה – ארבעת מקורות הסמכות הנדונים בספר, ולקבל את מרותם, התפיסה השנייה מחייבת את המאמין להתייצב מולם מתוך נכונות להתעמת איתם כל אימת שהוא סבור שהם טועים. בכל הנוגע לגבולות הסמכות של בעלי ההלכה ביחס למסורת ההלכתית שבידם מזהה הספר את מחלוקת הדתיות עם מחלוקת בית שמאי ובית הלל. ואולם מחלוקת הדתיות של ספרות חז"ל הנחשפת כאן במלוא עוזה, חובקת, כאמור, את כל ארבעת מקורות הסמכות המרכזיים של הדת היהודית, הנחקרים מנקודת ראות זו ובאורח שיטתי לראשונה בספר זה.
הוצאת אוניברסיטת בר אילןמכון שלום הרטמן
מאת: ניסן רובין
תיאור: הספר מסגרות מתעקמות - תהליכים של שינוי במסורות חז"ל, הוא קובץ מאמרים שעוקבים אחר שינויים חברתיים ותרבותיים שמתרחשים בחברה היהודית בארץ-ישראל ובבבל כפי שהם עולים מתוך עיון בספרות חז"ל. חברה מסורתית מקדשת בדרך-כלל את העבר ואינה מאפשרת חידושים, אבל, למעשה, מתרחשים שינויים מתמידים סמויים מן העין. ספר זה מבקש להבין את מנגנוני השינוי שפועלים בחברה מסורתית. הפרקים בספר עוסקים בשינויים במבנה החברתי והשפעתם על תפיסת העולם של חז"ל ועל טקסי מעגל החיים. ההסבר לתהליכי השינוי נעשה באמצעות כלים מתודיים מתחום הסוציולוגיה והאנתרופולוגיה.
מאת: זאב ספראי, חנה ספראי
תיאור: מסכת נדרים היא מסכת ייעודית העוסקת בדיני נדרים. אדם צריך כמובן להשתדל למלא הבטחות שהבטיח. אך השימוש במילה נדר או במקבילותיה (כינוייה), מעניק להבטחה חובת קיום מיוחדת ותוקף של מצווה לעצמה. המסכת עוסקת בשאלות על התחייבות זו. כיצד מפר אותה הבעל לאשתו? מי רשאי להתיר את הנדר במקרים מיוחדים? מעמדה של התחייבות הנדר מול התחייבויות אחרות (מצוות, הבטחות וכו')? ריבוי נדרים משפיע על אופי התרבות הדתית של התקופה, והמחברים מנסים להראות שהיו בין החכמים שהסתייגו מתרבות זאת, אך כמובן סברו שאת הנדר חובה לקיים.
תבונות
מאת: יעקב בלידשטיין
תיאור: ספר זה מתבונן בסיפור הטרגי ביותר בתורה - מות משה ממזרח לירדן ערב הכניסה לארץ הטובה – באספקלריא של מדרשי חז"ל. פרקי הספר עוקבים אחרי הסבריהם של המדרשים לשאלות שהועלו סביב מות משה: מדוע נגזר מות משה? האם בשל חטאיו, ובגין אילו חטאים? ממתי מותו היה צפוי, והאם ידע על כך? האם משה התווכח עם ה' או התחנן על חייו? מתי וכיצד השלים משה עם המוות הקרב? האם משה אכן מת ככל האדם? איזה מין קבורה נקבר משה ומי קברוֹ? את הספר מלווה לכל ארכו המתח בין ייחודו של משה איש האלוהים לבין היות מותו מייצג את סוף החיים של כל אדם באשר הוא אדם.
תבונות
מאת: ענת רייזל
תיאור: ספר זה מסכם את הפֵּרות המרכזיים של מחקר ספרי המדרשים באופן מקיף ושיטתי, ועם זאת בהיר ופשוט. הספר כולל מבואות לכחמישים חיבורים מדרשיים: מדרשי הלכה של התנאים, מדרשי אגדה לתורה ולמגילות, מדרשי אגדה לספרי הנ"ך, מדרשים בעלי אופי ייחודי, ילקוטים ומדרשים קטנים. כל מבוא מתייחס לשם המדרש, לזמן עריכתו ולמקום חיבורו, ללשון המדרש ולמבנהו, ואף מדגים את תכניו. חפצי העיון ימצאו בו מידע על מהדורות המדרש המצויות, וכן הפניות להמשך קריאה ולימוד. הספר מאפשר לאוהבי המדרש וללומדיו - חוקרים, מורים, תלמידים ומתעניינים - ליהנות מאוצרות הרוח שבשדה המחקר, בצד ההנאה מלימוד דברי חכמינו במדרשים עצמם. ספר זה הוא פרי חזונו של אשר יובל - הכותב ומפרסם מזה למעלה מעשר שנים דפים לפרשת השבוע ולמועדי ישראל על פי מקורות חז"ל, תחת השם 'מחלקי המים' - שיזם את כתיבת הספר, תרם לו בחומר וברוח וליווה את המלאכה לכל אורכה.
תבונות
מאת: מיכאל גרוס
תיאור: הרב יוסף חיים מבגדד (הידוע בכינוי "בן איש-חי") הוא מגדולי חכמי המזרח של הדורות האחרונים. הוא נודע כדרשן כריזמטי, מקובל וקדוש, פוסק סמכותי, פייטן, ממשיל משלים, מספר סיפורים וסופר פורה. דמותו אפופת הסוד נערצת עד היום. בספרו "בן יהוידע", אחד הפירושים המקיפים והססגוניים ביותר לאגדות התלמוד, הוא אוסף את פירות לימודו של עשרות שנים. דרך העיונים בפירושי האגדות המוגשים כאן, נפתח, לראשונה בגישה מחקרית, צוהר אל עולמו הרוחני של הרב יוסף חיים. בתיווך פירושים נבחרים הולכת ומתבררת דרכו הפרשנית המיוחדת של הרב יוסף חיים הנותן מקום של כבוד לכל רובדי הפרד"ס. הבירורים הלשוניים, ההשערות ההיסטוריות, המעשיות המוסריות, רמזי הסודות וצירופי האותיות מגלים הן את העושר הגדול שמצא החכם הבגדדי באגדות חז"ל והן את המאוויים שלו לחבר את השמימי לארצי ואת הרציונאלי עם המיסטי. פרקי הספר פורשים באמצעות ניתוח מרתק של הפירושים את יסודות הגותו של הרב יוסף חיים ואת עמדותיו בשאלות הזמן כמו מעמד האישה, הפרנסה וההשגחה, חשיבותה של ארץ ישראל והבאת הגאולה, האמונה בניסים, החידושים הטכנולוגיים, לימודים כלליים, המתח שבין הצדיק לעולם הסובב אותו ועוד. הפרק האחרון מצייר את דמותו המורכבת של הרב יוסף חיים כפי שהיא מתגלית בפריזמה של מפעלו הספרותי ותהליך הכתיבה של ספריו הרבים.
תבונות
מאת: שגית מור
תיאור: ספר זה מנתח את היחס החברתי־הקהילתי וההלכתי כלפי שבויים יהודיים בתקופת המשנה והתלמוד. במהלכו נבדקים מצבים שונים שהוגדרו על ידי החכמים כ״שבי״, נידונות הדילמות המעשיות שעוררו אירועים של שבי בחייו של השבוי, משפחתו וקהילתו, ונבחנים הפתרונות המעשיים שיצרו חכמים עבור סוגיות שונות שזימנה הנפילה בשבי, כגון הסדרת חובת הפדיון וחלוקת האחריות בין מעגלי שייכותם השונים של השבויים; סדרי קדימויות בפדיון שבויים; מעמדם האישי וזכויותיהם של שבויים; יחס כלפי שבויים ושבויות ששבו אל קהילתם ועוד. לצד דיון בפן הממשי וההיסטורי של תופעת השבי בשלהי העת העתיקה, נחשף ומנותח בספר גם שדה השיח שהתקיים סביבה בקרב החכמים בפרט, ובקרב הקהילה היהודית בכלל. במישור זה מתגלים לעינינו תפיסות וערכים שנגעו לתחומים שונים בחיי הקהילות היהודיות בתקופת המשנה והתלמוד: הגדרתם של ה״ראוי״ ושל ה״מגונה״ ביחסים שבין הפרט לקהילה; הבניות מגדריות והגדרת ההתנהגות המצופה בהתאמה אליהן; אופנים ומטרות של שימוש בייצוגים ובדימויים של ה״אני״-היהודי ו״האחר״-הגוי, הן כייצוג לאדם הפרטי/הגבר ה״אחר״ הן כייצוג לקולקטיבים לאומיים־דתיים. בסופו של דבר מצטייר לעינינו ״שיח השבי״ התלמודי כאתר טקסטואלי שבאמצעותו מתחולל פיקוח חברתי על בניה ובנותיה של הקהילה היהודית אף כשהם נמצאים מחוץ לגבולותיה הפיזיים של הקהילה.
הקיבוץ המאוחד
מאת: אברהם וולפיש
תיאור: ספר זה מבקש לעיין במסכת ברכות שבמשנה מנקודת מבט חדשה, המזמינה את הקורא להיכנס לתוך בית היוצר של רבי יהודה הנשיא ולבחון את שיטות העבודה שלו באריגת אוסף דינים פרטניים למסכת מגובשת. מסכת ברכות, כמו גם מסכתות אחרות בששת סדרי המשנה, אינה חושפת בקלות את סודות עריכתה לעיני המתבונן. רבי יהודה הנשיא הרכיב את המשנה מקבצים קדומים, שלעתים קרובות קשה לראות או להבין את נקודות החיבור ביניהם. כדי לפענח את סודות העריכה המחבר משתמש בספרות פרשנית והגותית ענפה, הן של בית המדרש הן של עולם המחקר, ובמגוון רחב של כלים שבראשם הניתוח הספרותי. באמצעות בחינה מעמיקה של תופעות לשוניות-אסוציאטיביות המאפיינות את עריכת המשנה על כל רבדיה, ניתן לעמוד על החשיבה העומדת מאחורי סידור חלקי המשנה. הקישורים הלשוניים הענֵפים והמפתיעים במשנה פותחים צוהר שדרכו נוכל להציץ אל תוך העולם הרעיוני והרוחני שלה. עיצובם הספרותי של דיני קריאת שמע, תפילה וברכות במשנה נותן ביטוי מעמיק ומפותח לתפיסת עולם מגובשת באשר למעמדו של האדם בעולם וליחס הדיאלקטי בינו לבין בוראו.
תבונות
מאת: ארנון עצמון, צור שפיר
תיאור: יסודו של ספר זה בהערכה ובהכרת הטוב של תלמידים למורם ושל עמיתים לחברם. עשורים רבים עוסק הרב פרופ׳ יוסף תבורי בעשייה תורנית-חינוכית-מחקרית, כמרצה וכחוקר באוניברסיטת בר-אילן ובמכון לנדר, ובמקביל בתפקידי רבנות שונים. מחקריו של פרופ׳ תבורי פרוסים במרחבי התורה שבעל פה, ואלו משתקפים בשעריו של ספר זה, ובהם ספרות התנאים, ספרות האמוראים, מדרש ואגדה, תפילה ופיוט, מנהג ופרשנות. עשרים ושניים המאמרים המוגשים בספר זה נכתבו בידי חשובי החוקרים בארץ ובעולם בתחומי התורה שבעל פה. להם צורפו בפתח הדברים רשימה ביבליוגרפית של מאמריו, ופרק מבוא הכולל ביוגרפיה ודברי הערכה על פועלו המחקרי-תורני.
תבונות
מאת: ענת ישראלי, ענבר רווה
תיאור: לאימהוּת יש נוכחות רצופה ומכוננת במבנה הנפשי של בני האדם כולם. האֵם היא המעניקה חיים והיא זו שמספקת את הצרכים הראשוניים לילדיה. היא חיונית ונערצת, ״אשת חיל״ ו״מלאך הבית״, דמות שדימויים אידיאליים רבים נכרכו בה, אך היא נתפסת גם כמפלצת, רעה ובולענית, מפתה וכובלת. האֵ ם היא גיבורה נוכחת-נפקדת בחיים, בתרבות, בפסיכולוגיה ובספרות: שוב ושוב היא מדומיינת, לצד נוכחותה רבת החשיבות כמעט בכל בית. ספר זה עוסק בייצוגי האימהוּת בספרות האגדה היהודית הקלאסית: עולמם של חכמי המשנה והתלמוד המיוצג בחיבורים שנוצרו במהלך המאות הראשונות לספירה בארץ ישראל ובבבל. למרות העובדה שבדורנו נכתבים לא מעט מחקרים פמיניסטיים העוסקים בספרות קלאסית זו, טרם נכתבה עבודה מקיפה הממפה את דימויי האימהות וסמליה כפי שהם מעוצבים בתודעתם ובדמיונם של חכמים. ייעודו של ספר זה להניח את התשתית לדיון מעמיק באחד הנושאים האנושיים הגדולים בחיים ובספרות.
הקיבוץ המאוחד
מאת: גבריאל בירנבאום
תיאור: זה עשרות שנים יודעים החוקרים שיש להשתית את מחקר הספרות התלמודית בכלל ואת לשונה בפרט על כתבי יד מהימנים ולא על הדפוסים, שהרי אלה שובשו ברבות השנים במתכוון ושלא במתכוון בידי מעתיקים ומדפיסים. לשון המשנה הולכת ונחקרת בידי בלשנים מלומדים על פי "אבות הטקסטים" – קאופמן, פרמה ולו. איתרע מזלם של קטעי המשנה מן הגניזה הקהירית (שהתגלתה בסוף המאה התשע עשרה), שאף על פי שהכול יודעים כמה עתיקים ומהימנים הם, לא זכתה הלשון המשתקפת בהם למחקר מקיף ושיטתי. ספר זה בא למלא את החסר: יש בו תיאור בלשני מקיף וממצה של קטעי גניזה של המשנה בתחום ההגה והצורות – מתוך השוואה לשאר עדי הנוסח. המחקר כולל טקסטים מנוקדים בניקוד טברני, בניקוד ארץ-ישראלי וטקסטים לא מנוקדים. המחקר מגלה שעל דרך הכלל קטעי הגניזה, שמוצאם מהמזרח – ארץ-ישראל, מצרים וצפון אפריקה – מסורתם דומה למסורת "אבות הטקסטים", שמוצאם מאירופה, אבל נמצאו תופעות לשון שהתייחדו בהן קטעי הגניזה. כן נמצאו בהם קווי לשון נדירים רבים למדיי.
האקדמיה ללשון העברית
מאת: יעל וילפנד בן-שלום
תיאור: אי אפשר לדמיין חיים ללא עוני בארץ ישראל במאות הראשונות לספירה. עוני היה חלק בלתי נפרד מהחיים, וגם מהספרות שיצרו החכמים. בספר זה יצאתי לבדוק כיצד הבינו חכמי ארץ ישראל את העוני, וכיצד הסבירו אותו, כיצד מצטיירת דמותם של העניים במקורות, ומה חשבו החכמים על אחריות הקהילה. האם חשבו שיש לסייע יותר לעניים מרקע עשיר ומיוחס? האם צריך לבדוק את זכאותם של מבקשי הסיוע, ואם כן, כיצד? האם צריך לתמוך בעניים לא יהודיים? ולעומת זאת, האם מותר לקבל סיוע מגויים? האם מצופה מהעניים להודות לנדבן ולכבד אותו? האם חשבו חכמי ארץ ישראל שהם עצמם צריכים להיות מעורבים בהפעלת המוסדות הקהילתיים לתמיכה בעניים? אלו הן רק מקצת מהשאלות שחקרתי בניסיון להבין מהם הגורמים שהשפיעו על החכמים בבואם לדון בעוני. בחיבור זה אני טוענת שעבור חכמי ארץ ישראל לא היו העניים מרוחקים או זרים. היכרות מקרוב עם עוני ועם אנשים עניים, ובהם גם חכמים ותלמידים עניים, הייתה אחד הגורמים שהשפיעו על תפיסת העוני של החכמים ועל עיצוב הדרכים להתמודדות עמו. לא היה זה, כמובן, הגורם היחיד. על פי תפיסת החכמים היה התנ"ך ביטוי לדברי האל, ובהיותו כזה הוא שימש בסיס לדיונים ולהלכות, ואף לחלק ניכר מהסיפורים העוסקים בעוני. נוסף על יסוד מרכזי זה, חיו החכמים באימפריה הרומית, שמאוחר יותר נהפכה לנוצרית. במהלך הספר נראה כיצד השפיע העולם הרומי על עיסוקם של החכמים בעוני ובצדקה, וכיצד הם התמודדו עם הפער בין הציווי המקראי לדאוג לעני לבין הנורמות המקובלות בעולם הרומי. ספר זה מציע אפוא בחינה שיטתית ומקיפה של עמדותיהם של חכמי ארץ ישראל כלפי עוני, ועומד על דרכי ההתמודדות שבחרו, וכן את אופן תיאורם של העניים בספרות זו. הספר בוחן את המסורות על הצדקה מתוך דיון במורשת המקראית מחד גיסא, ובהקשרים היווניים־רומיים והנוצריים מאידך גיסא, ולעתים אף משווה את העמדות המופיעות בחיבורים הארץ־ישראליים לעמדות שבתלמוד הבבלי. הקשרים אלו מאפשרים להכיר את חכמי ארץ ישראל ואת תורתם בתוך המציאות ההיסטורית שבה חיו, ובתוך העולם התרבותי שהיו חשופים לו. הדרך שבה קראו החכמים את פסוקי התורה, פירשו ולמדו אותם, ואף פסקו מהם הלכה, קשורה קשר הדוק למציאות חייהם, כלומר גם למעמד כלכלי, לעוני, לצדקה ולדפוסי חיים שנהגו בארץ ישראל בתקופת השלטון הרומי.
הקיבוץ המאוחד
תיאור: מהדורה זו של המשנה המפורשת והמנוקדת היא מחוליותיו העיקריות של רעיון הכינוס הלאומי של ספרות הדורות. פירושו של פרופ' חנוך אלבק, מחכמי ישראל המובהקים שבדורנו, הוא פרי חקירה מעמיקה של שנים רבות, ועם כל קפדנותו המדעית נוסח בלשון שווה לכל נפש, והוא פותח את שערי המשנה לרווחה לפני כל יודע ספר בישראל, גם לאלה שאינם בקיאים בספרות התלמודית. בצירוף הספר מבוא למשנה.
תיאור: מהדורה זו של המשנה המפורשת והמנוקדת היא מחוליותיו העיקריות של רעיון הכינוס הלאומי של ספרות הדורות. פירושו של פרופ' חנוך אלבק, מחכמי ישראל המובהקים שבדורנו, הוא פרי חקירה מעמיקה של שנים רבות, ועם כל קפדנותו המדעית נוסח בלשון שווה לכל נפש, והוא פותח את שערי המשנה לרווחה לפני כל יודע ספר בישראל, גם לאלה שאינם בקיאים בספרות התלמודית. בצירוף הספר מבוא למשנה.
תיאור: מהדורה זו של המשנה המפורשת והמנוקדת היא מחוליותיו העיקריות של רעיון הכינוס הלאומי של ספרות הדורות. פירושו של פרופ' חנוך אלבק, מחכמי ישראל המובהקים שבדורנו, הוא פרי חקירה מעמיקה של שנים רבות, ועם כל קפדנותו המדעית נוסח בלשון שווה לכל נפש, והוא פותח את שערי המשנה לרווחה לפני כל יודע ספר בישראל, גם לאלה שאינם בקיאים בספרות התלמודית. בצירוף הספר מבוא למשנה.
הצג עוד תוצאות