נמצאו 205 ספרים בקטגוריה
לכל הספרייה
מאת: בנימין לאו
תיאור: מאות שנים של ניתוק בין העם לאלוהיו מסתיימות עם הופעתו של שמואל, אחרון השופטים וראשון לנביאים. שמואל הוא חוליית המעבר מתקופה לתקופה. בכל מהלך ספר שופטים אין נביאים המביאים את דבר ה' לעולם, אין עלייה לרגל למשכן בשילה, אין מגע בין שמים וארץ. עד שמגיע שמואל. שמואל – בקודש חזיתיךָ מתאר את שתי המהפכות שחולל שמואל על רקע תקופתו הסוערת. המהפכה הראשונה היא בתחום המפגש האינטימי של אדם עם אלוהים, מפגש שיהפוך במרוצת השנים למוקד החיים הדתיים – עולם התפילה. המהפכה השנייה, הפוליטית, היא מהפכת השלטון: מעבר מפזורה שבטית למלוכה ריכוזית. ממרחק של אלפי שנים ממשיכות שאלות אלו של ארץ ושמים להדהד ולהעסיק אותנו: כיצד מתרחש המפגש המופלא והמורכב עם האלוהים? איזהו היחס הראוי כלפי שלטון וכוח ומהו תפקידו של הנביא ביחס לְמלך ולכהן? בספר המשלב כתיבה בגוף ראשון מאת גיבורי התקופה, מבקש הרב בנימין לאו להאיר את דמותו של נביא מהפכן ולבסס את הטענה שדמותו היתה דגם ומופת לכל הנביאים, החכמים והיוצרים שבאו אחריו. שמואל, אלקנה וחנה, שאול, יונתן ודוד הם גיבורי הספר הזה, אשר כקודמיו מאהיב את התנ"ך ומקרב אותו אל הלבבות.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: יונתן גרוסמן
תיאור: אברהם אבינו, העברי הראשון, יצא מארצו וממולדתו למסע הרה גורל. אין ספק שלא קמו בהיסטוריה העולמית מהפכנים רבים כאברהם, שעזב את ביתו ותרבותו והלך אל "העבר האחר" של נהר פרת כדי לייסד שם תרבות חדשה. מסעו שינה את פני ההיסטוריה ואת פני האנושות לנצח. מיהו אברהם? מהפכן או צייתן? איש מוסר עילאי או לוחם? תשובות לשאלות אלו מוליכות אותנו לתשובות על עצמנו, שכן סיפורו של אברהם הוא ראשית סיפורנו שלנו. אברהם – סיפורו של מסע מבקש להתחקות אחר סיפורי אברהם שבספר בראשית ולהאיר את דמותו רבת-הפנים. זהו מסע מעין-ביוגרפי עמוס בתמרורים ובאמצעים ספרותיים מגוונים, שמנתבים את מסלול הקריאה ומאירים את דרכו של הקורא. באמצעות הקשבה זהירה לכתוב וחשיפה עדינה של כל פרט ופרט בסיפור המקראי נוצר פסיפס עשיר ומסעיר של דמות על-היסטורית נדירה. טיפול בתיאורים הנראים במבט ראשון שוליים, פענוח רמזים ואף השוואות לתרבויות קדומות אחרות הופכים את הספר הזה לאבן דרך בהבנת המקרא, שפתו ועולמו הספרותי.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: שמואל דוד לוצאטו
תיאור: פירושו של שד״ל לתורה נדפס בפאדובה בשנת תרל״א עם המקרא ותרגומו לאיטלקית. פירושו של שד״ל לתורה לא יצא מתחת ידי מחברו כשהוא ערוך לדפוס. הוא בעצם מעשה מרכבה מרשימותיו על שעוריו בתנ״ך בבית המדרש לרבנים בפאדובה, בו הרביץ שד״ל תורה במשך ל״ו שנים. מכאן אופיו של הספר העושה לפרקים רושם של רשימות חפוזות. המהדורה החדשה כוללת שינויים קלים אחדים כדי להתאימו לצרכי הקוראים והלומדים העבריים בני דורנו. דרך מיוחדת סלל שד"ל בנתיבי הפרשנות המסורתית ונחשב, בצדק, לגדול הפרשנים בדורות האחרונים. שני יסודות מתלכדים בו להוויה אחת - הדת והלאומיות. אף פרשנותו של שד"ל מודרכת ע"י שני האספקטים הללו. שד"ל שילב בפרשנותו דברי מחקר בשטח הלשוני כשהוא נשען על המסורת. שד"ל חדור הכרת שלימות התורה; הוא לוחם בחריפות נגד המאחרים את יצירתה והמתכוונים לערער את שלמותה; מתנגד לשינויי נוסחאות או הבאת מקורות שונים לתורה הכתובה והמסורה. ועם שהוא שלם בהשקפתו על שלימות התורה - הוא בן חורין בחקירותיו, המשלימות את הכרתו הנאמנה. בנ"ך מרשה לעצמו שד"ל, חסיד השלמות של התורה, תיקוני לשון ע"ד ההשוואה עם הלשון הכנענית והכתב העברי הקדום. עצמיותו של שד"ל בפרשנותו באה לידי ביטוי ב 3 דברים:
א. ביאורי מלים עפ"י הפשט, הדקדוק העברי, וההשוואה ללשון המשנה וללשונות הארמית והסורית.
ב. חדירה לרקע סדרי החיים בימי קדם.
ג. השקפה ייחודית כי התורה היא "מוסרית ולא חכמתית".
מאת: שמואל דוד לוצאטו
תיאור: פירושו של שד״ל לתורה נדפס בפאדובה בשנת תרל״א עם המקרא ותרגומו לאיטלקית. פירושו של שד״ל לתורה לא יצא מתחת ידי מחברו כשהוא ערוך לדפוס. הוא בעצם מעשה מרכבה מרשימותיו על שעוריו בתנ״ך בבית המדרש לרבנים בפאדובה, בו הרביץ שד״ל תורה במשך ל״ו שנים. מכאן אופיו של הספר העושה לפרקים רושם של רשימות חפוזות. המהדורה החדשה כוללת שינויים קלים אחדים כדי להתאימו לצרכי הקוראים והלומדים העבריים בני דורנו. דרך מיוחדת סלל שד"ל בנתיבי הפרשנות המסורתית ונחשב, בצדק, לגדול הפרשנים בדורות האחרונים. שני יסודות מתלכדים בו להוויה אחת - הדת והלאומיות. אף פרשנותו של שד"ל מודרכת ע"י שני האספקטים הללו. שד"ל שילב בפרשנותו דברי מחקר בשטח הלשוני כשהוא נשען על המסורת. שד"ל חדור הכרת שלימות התורה; הוא לוחם בחריפות נגד המאחרים את יצירתה והמתכוונים לערער את שלמותה; מתנגד לשינויי נוסחאות או הבאת מקורות שונים לתורה הכתובה והמסורה. ועם שהוא שלם בהשקפתו על שלימות התורה - הוא בן חורין בחקירותיו, המשלימות את הכרתו הנאמנה. בנ"ך מרשה לעצמו שד"ל, חסיד השלמות של התורה, תיקוני לשון ע"ד ההשוואה עם הלשון הכנענית והכתב העברי הקדום. עצמיותו של שד"ל בפרשנותו באה לידי ביטוי ב 3 דברים:
א. ביאורי מלים עפ"י הפשט, הדקדוק העברי, וההשוואה ללשון המשנה וללשונות הארמית והסורית.
ב. חדירה לרקע סדרי החיים בימי קדם.
ג. השקפה ייחודית כי התורה היא "מוסרית ולא חכמתית".
מאת: שמואל דוד לוצאטו
תיאור: פירושו של שד״ל לתורה נדפס בפאדובה בשנת תרל״א עם המקרא ותרגומו לאיטלקית. פירושו של שד״ל לתורה לא יצא מתחת ידי מחברו כשהוא ערוך לדפוס. הוא בעצם מעשה מרכבה מרשימותיו על שעוריו בתנ״ך בבית המדרש לרבנים בפאדובה, בו הרביץ שד״ל תורה במשך ל״ו שנים. מכאן אופיו של הספר העושה לפרקים רושם של רשימות חפוזות. המהדורה החדשה כוללת שינויים קלים אחדים כדי להתאימו לצרכי הקוראים והלומדים העבריים בני דורנו. דרך מיוחדת סלל שד"ל בנתיבי הפרשנות המסורתית ונחשב, בצדק, לגדול הפרשנים בדורות האחרונים. שני יסודות מתלכדים בו להוויה אחת - הדת והלאומיות. אף פרשנותו של שד"ל מודרכת ע"י שני האספקטים הללו. שד"ל שילב בפרשנותו דברי מחקר בשטח הלשוני כשהוא נשען על המסורת. שד"ל חדור הכרת שלימות התורה; הוא לוחם בחריפות נגד המאחרים את יצירתה והמתכוונים לערער את שלמותה; מתנגד לשינויי נוסחאות או הבאת מקורות שונים לתורה הכתובה והמסורה. ועם שהוא שלם בהשקפתו על שלימות התורה - הוא בן חורין בחקירותיו, המשלימות את הכרתו הנאמנה. בנ"ך מרשה לעצמו שד"ל, חסיד השלמות של התורה, תיקוני לשון ע"ד ההשוואה עם הלשון הכנענית והכתב העברי הקדום. עצמיותו של שד"ל בפרשנותו באה לידי ביטוי ב 3 דברים:
א. ביאורי מלים עפ"י הפשט, הדקדוק העברי, וההשוואה ללשון המשנה וללשונות הארמית והסורית.
ב. חדירה לרקע סדרי החיים בימי קדם.
ג. השקפה ייחודית כי התורה היא "מוסרית ולא חכמתית".
מאת: שמואל דוד לוצאטו
תיאור: פירושו של שד״ל לתורה נדפס בפאדובה בשנת תרל״א עם המקרא ותרגומו לאיטלקית. פירושו של שד״ל לתורה לא יצא מתחת ידי מחברו כשהוא ערוך לדפוס. הוא בעצם מעשה מרכבה מרשימותיו על שעוריו בתנ״ך בבית המדרש לרבנים בפאדובה, בו הרביץ שד״ל תורה במשך ל״ו שנים. מכאן אופיו של הספר העושה לפרקים רושם של רשימות חפוזות. המהדורה החדשה כוללת שינויים קלים אחדים כדי להתאימו לצרכי הקוראים והלומדים העבריים בני דורנו. דרך מיוחדת סלל שד"ל בנתיבי הפרשנות המסורתית ונחשב, בצדק, לגדול הפרשנים בדורות האחרונים. שני יסודות מתלכדים בו להוויה אחת - הדת והלאומיות. אף פרשנותו של שד"ל מודרכת ע"י שני האספקטים הללו. שד"ל שילב בפרשנותו דברי מחקר בשטח הלשוני כשהוא נשען על המסורת. שד"ל חדור הכרת שלימות התורה; הוא לוחם בחריפות נגד המאחרים את יצירתה והמתכוונים לערער את שלמותה; מתנגד לשינויי נוסחאות או הבאת מקורות שונים לתורה הכתובה והמסורה. ועם שהוא שלם בהשקפתו על שלימות התורה - הוא בן חורין בחקירותיו, המשלימות את הכרתו הנאמנה. בנ"ך מרשה לעצמו שד"ל, חסיד השלמות של התורה, תיקוני לשון ע"ד ההשוואה עם הלשון הכנענית והכתב העברי הקדום. עצמיותו של שד"ל בפרשנותו באה לידי ביטוי ב 3 דברים:
א. ביאורי מלים עפ"י הפשט, הדקדוק העברי, וההשוואה ללשון המשנה וללשונות הארמית והסורית.
ב. חדירה לרקע סדרי החיים בימי קדם.
ג. השקפה ייחודית כי התורה היא "מוסרית ולא חכמתית".
מאת: שמואל דוד לוצאטו
תיאור: פירושו של שד״ל לתורה נדפס בפאדובה בשנת תרל״א עם המקרא ותרגומו לאיטלקית. פירושו של שד״ל לתורה לא יצא מתחת ידי מחברו כשהוא ערוך לדפוס. הוא בעצם מעשה מרכבה מרשימותיו על שעוריו בתנ״ך בבית המדרש לרבנים בפאדובה, בו הרביץ שד״ל תורה במשך ל״ו שנים. מכאן אופיו של הספר העושה לפרקים רושם של רשימות חפוזות. המהדורה החדשה כוללת שינויים קלים אחדים כדי להתאימו לצרכי הקוראים והלומדים העבריים בני דורנו. דרך מיוחדת סלל שד"ל בנתיבי הפרשנות המסורתית ונחשב, בצדק, לגדול הפרשנים בדורות האחרונים. שני יסודות מתלכדים בו להוויה אחת - הדת והלאומיות. אף פרשנותו של שד"ל מודרכת ע"י שני האספקטים הללו. שד"ל שילב בפרשנותו דברי מחקר בשטח הלשוני כשהוא נשען על המסורת. שד"ל חדור הכרת שלימות התורה; הוא לוחם בחריפות נגד המאחרים את יצירתה והמתכוונים לערער את שלמותה; מתנגד לשינויי נוסחאות או הבאת מקורות שונים לתורה הכתובה והמסורה. ועם שהוא שלם בהשקפתו על שלימות התורה - הוא בן חורין בחקירותיו, המשלימות את הכרתו הנאמנה. בנ"ך מרשה לעצמו שד"ל, חסיד השלמות של התורה, תיקוני לשון ע"ד ההשוואה עם הלשון הכנענית והכתב העברי הקדום. עצמיותו של שד"ל בפרשנותו באה לידי ביטוי ב 3 דברים:
א. ביאורי מלים עפ"י הפשט, הדקדוק העברי, וההשוואה ללשון המשנה וללשונות הארמית והסורית.
ב. חדירה לרקע סדרי החיים בימי קדם.
ג. השקפה ייחודית כי התורה היא "מוסרית ולא חכמתית".
מאת: רונה טאוזינגר
תיאור: הספר פורש למעלה ממאה וחמישים גרסאות יהודיות לסיפור יהודה ותמר, על בסיס טופס האב המקראי בבראשית ל"ח, דרך הספרות החיצונית וההלניסטית, המדרש ,הפיוט, פרשנות ימי הביניים, ספרות הדרשות והדרוּש, ספרות המוסר, כרוניקות, הספרות הקבלית, השבתאית, החסידית וכלה בספרות העברית החדשה מתקופת ההשכלה ועד ימינו. מהלך הגרסאות נמסר תוך בירור פרשני שלהן על רקע הסוגות השונות שבהן נכתבו, המרחבים התרבותיים שבהם צמחו והלשונות היהודיות שבהן סופרו. הסיפור 'תמר אשת ער' מכיל את הגרעינים החשובים של התרבות הישראלית השבטית: יחסי שארה, חוקי הייבום, יחסי הגברים והנשים בתא המשפחתי ומעמדו ההגמוני של השבט הנבחר בקביעת שושלת המלוכה. כסיפור המכיל היבטים של טרנסגרסיה, פיתוי מיני, גילוי עריות ולידת משיח מקשר אסור, הוא ריתק את תשומת לבם של הדרשנים, הפרשנים, הכותבים והיוצרים לאורך דורי-דורות
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: יפת בן עלי הלוי, מאירה פוליאק, אליעזר שלוסברג
תיאור: יפת בן עֵלי, גדול הפרשנים הקראים, פעל בירושלים במחצית השנייה של המאה העשירית לסה"נ, ובה כתב את עבודת המופת שלו: תרגום ופירוש מלא ומקיף לכל ספרי המקרא בשפה הערבית־יהודית. חדשנותו והישגיו כפרשן מקרא, במיוחד בתחום ההבנה הספרותית והמבנית של המקרא, השפיעו רבות על התפתחות פרשנות הפשט היהודית בימי הביניים, הן בקרב פרשנים קראים, כגון ישועה בן יהודה ויעקב בן ראובן, והן בקרב פרשנים רבנים, כגון ראב"ע, רד"ק ור' תנחום הירושלמי. ספר זה הוא נדבך נוסף בההדרת פירוש יפת בן עלי לתרי־עשר, והפעם לספר צפניה. קדמה לו מהדורה ביקורתית מוערת, ראשונה בעברית, של פירוש יפת בן עלי לספר הושע, שראתה אור בשנת תשס"ט בהוצאת אוניברסיטת בר־אילן והייתה אף היא פרי שיתוף הפעולה בין המהדירים הנוכחיים. המהדורה כוללת את טקסט המקור בערבית־יהודית של תרגומו ופירושו של יפת לספר צפניה (כולל אפראט כתבי־יד שלם), ותרגום לעברית המלווה בהערות עשירות והשוואה למקורות חז"ל, למקורות ימי־ביניימיים ואף למקורות מודרניים. המהדירים הקדימו מבוא המעמיד על ההקשר המיידי של עבודתו של יפת. ההתעניינות בפירושי יפת למקרא צוברת תאוצה בארץ ובעולם בשני העשורים האחרונים, והם זוכים לחשיפה, ההדרה ותרגום הן בעברית והן באנגלית. הספר יעניין את כל העוסקים במדעי היהדות והאסלאם, בשפה ובתרבות הערבית־היהודית, וכן את המתעניינים בפרשנות המקרא לדורותיה, בספרות הנבואה, בהיסטוריה של עם ישראל בימי הביניים, בהיסטוריה ובתרבות הקראית, בקשרים בין הספרות הערבית לספרות היהודית ובהגות היהודית והכללית של ימי הביניים.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: מיכאל אביעוז, יוסף עופר, אריק לווי
תיאור: הכרך האחד עשר בסדרה עיוני מקרא ופרשנות מוקדש לפרופ' כדורי. שלושה עשר מלומדים משתתפים בכרך הזה ותרמו לו מאמרים מפרי מחקרם. המאמרים עוסקים בקשת של נושאים שגם פרופ' כדורי עסק בהם: הספרות המקראית בתורה ובנביאים ראשונים; פרשיות מנביאים אחרונים ומן הכתובים ; השירה המקראית וספרות בית שני.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: אברהם בו מאיר אבן עזרא, יאיר האס
תיאור: מהדורה מדעית מבוארת של חלקו השני של פירוש ר’ אברהם אבן עזרא, מגדולי הפרשנים בכל הדורות, על ספר ישעיהו. במהדורה שלושה מדורים: גוף הפירוש מוגה על סמך כל עדי הנוסח הקיימים, מנגנון חילופי גרסאות וביאור רציף מאת המהדיר. הביאור, המיועד לחוקר ולקורא המשכיל כאחד, מבאר את פירושי אבן עזרא לאור דברי קודמיו ולאור עקרונותיו הפרשניים ותפיסותיו הבלשניות, המדעיות, הפילוסופיות וההיסטוריוסופיות, כפי שהם באים לידי ביטוי בחיבוריו המגוונים. בהקדמה לספר מפורטים העקרונות שעל פיהם הוכנה המהדורה למדוריה, ובמבוא לו מובאים סקירה רחבה של תורתו העיונית של אבן עזרא להיבטיה השונים, ודיונים על יחסו לשאלת זהות המחבר של קובץ הנבואות בישעיהו מ’-ס”ו ויחסו לשאלת המבנה והמשמעות של הקובץ.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: שמואל דוד לוצאטו
תיאור: פירוש שד"ל לתנ"ך – מבוססת על מהדורה חדשה של הפירוש הקלאסי של שד״ל על ספר ישעיהו יחד עם פירושיו לירמיהו וליחזקאל, קהלת, משלי ואיוב. לסדרה זו נוספו גם פירושים לספרי תרי עשר אשר נכתבו על ידי תלמידי שד״ל בהנחייתו. הסדרה שממשיכה את פירושו של שד״ל על חמשת חומשי תורה שופכת אור חדש על גישתו של שד״ל ומרחיבה את יריעת הפירוש אל ספרי הנביאים הגדולים.
מאת: שמואל דוד לוצאטו
תיאור: פירוש שד"ל לתנ"ך – מבוססת על מהדורה חדשה של הפירוש הקלאסי של שד״ל על ספר ישעיהו יחד עם פירושיו לירמיהו וליחזקאל, קהלת, משלי ואיוב. לסדרה זו נוספו גם פירושים לספרי תרי עשר אשר נכתבו על ידי תלמידי שד״ל בהנחייתו. הסדרה שממשיכה את פירושו של שד״ל על חמשת חומשי תורה שופכת אור חדש על גישתו של שד״ל ומרחיבה את יריעת הפירוש אל ספרי הנביאים הגדולים.
מאת: שמואל דוד לוצאטו
תיאור: פירוש שד"ל לתנ"ך – מבוססת על מהדורה חדשה של הפירוש הקלאסי של שד״ל על ספר ישעיהו יחד עם פירושיו לירמיהו וליחזקאל, קהלת, משלי ואיוב. לסדרה זו נוספו גם פירושים לספרי תרי עשר אשר נכתבו על ידי תלמידי שד״ל בהנחייתו. הסדרה שממשיכה את פירושו של שד״ל על חמשת חומשי תורה שופכת אור חדש על גישתו של שד״ל ומרחיבה את יריעת הפירוש אל ספרי הנביאים הגדולים.
מאת: שמואל דוד לוצאטו
תיאור: פירוש שד"ל לתנ"ך – מבוססת על מהדורה חדשה של הפירוש הקלאסי של שד״ל על ספר ישעיהו יחד עם פירושיו לירמיהו וליחזקאל, קהלת, משלי ואיוב. לסדרה זו נוספו גם פירושים לספרי תרי עשר אשר נכתבו על ידי תלמידי שד״ל בהנחייתו. הסדרה שממשיכה את פירושו של שד״ל על חמשת חומשי תורה שופכת אור חדש על גישתו של שד״ל ומרחיבה את יריעת הפירוש אל ספרי הנביאים הגדולים.
מאת: שמואל דוד לוצאטו
תיאור: פירוש שד"ל לתנ"ך – מבוססת על מהדורה חדשה של הפירוש הקלאסי של שד״ל על ספר ישעיהו יחד עם פירושיו לירמיהו וליחזקאל, קהלת, משלי ואיוב. לסדרה זו נוספו גם פירושים לספרי תרי עשר אשר נכתבו על ידי תלמידי שד״ל בהנחייתו. הסדרה שממשיכה את פירושו של שד״ל על חמשת חומשי תורה שופכת אור חדש על גישתו של שד״ל ומרחיבה את יריעת הפירוש אל ספרי הנביאים הגדולים.
מאת: מיכאל הנדלזלץ
תיאור: "קהלת עומד מחוץ או מעל לזמן. הוא אינו מדבר על מה שהיה, ולא על מה שיהיה, ולא רק מפני שמה שהיה הוא שיהיה. הוא מדבר על ההווה, על מה שיש מתחת לשמיים, מתחת לשמש, על הארץ שלעולם עומדת. באותו הווה יש – כמו שהוא אומר לליבו השומע – עת לכל חפץ, דבר דבור על אופניו, העניין הנכון ברגע הנכון." [מתוך פתח הדבר] מיכאל הנדלזלץ, בשנינות חדה ומתוחכמת אך נגישה לכול, מתבונן דרך משקפיים עכשוויות ביצירתו האלמותית של החכם באדם ומעניק לנו מחרוזת פנינים של תרבות, ידע, לשון ומעל הכול – של חוכמת חיים.
נהר ספרים
מאת: רחל רייך
תיאור: שני סיפורי הנספח לספר שופטים, פסל מיכה ופילגש בגבעה, נתונים במסגרת רעיונית אחת, שסיכומה הוא: “בימים ההם אין מלך בישראל, איש הישר בעיניו יעשה“ (שופטים י“ז 6; כ“א 25 ). מסתבר שהישר בעיני אנשי הדור בו אין מלך ואף לא שופט, הוא קלקלה מוסרית במישור הפרטי והלאומי גם יחד. הסיפור המזעזע של בגידה, התנהגות “סדומית“, אונס קבוצתי, ביתור גופת האישה הנאנסת ושליחת בתריה לכל שבטי ישראל על ידי אדוניה של האישה כדי להצית מלחמת אחים אכזרית – מסופר על ידי מספר מפוקח ואירוני בטכניקה מיוחדת במינה. המלחמה מסתיימת בחרטה ובניסיון ל“תיקון“ שיש בו אבסורד בדומה לכל מה שהצית אותה. הניתוח הספרותי של מעשה “פילגש בגבעה“ מזמין את הקורא לחשוף את הכתיבה החתרנית של המספר, ולהגיע לתובנות רלוונטיות לכל הזמנים.
הוצאת ראובן מס בע"מ, ירושלים
מאת: ג'ודי קליצנר
תיאור: בלא סוף פסוק, משמשת ג'ודי קליצנר כמורה דרך מיומנת במסע מרתק ומלא גילויים לתוך סיפורי תנ”ך מוכרים. במסירות נאמנה לטקסט, אך בגישה פרשנית נועזת, היא משרטטת הקבלות בלתי צפויות, כדי לגלות שכבות חדשות של משמעות במקרא. בשילוב ייחודי של למדנות, יצירתיות ולהט רעיוני, קליצנר מדגימה את האופי הדינמי של התנ״ך עצמו ביחס לסוגיות על-זמניות כגון עצמיות, מגדר, ויחסים בין יהודים ללא יהודים. התוצאה היא איסוף של קריאות מקוריות ואף פרובוקטיביות שיוסיפו זווית ראיה חדשה ורעננה לקריאת ספר הספרים.
הוצאת ראובן מס בע"מ, ירושלים
מאת: ישעיהו מאורי
תיאור: הספר שלפנינו הוא אסופת מאמריו של פרופ' ישעיהו מאורי שיצאו לאור במקומות ובזמנים שונים.
המאמרים שבספר מחולקים לשלושה מדורים:
המדור הראשון עוסק במסורת הנוסח ומדרשי חז"ל, המדור השני עוסק בדרכי הפרשנות של רש"י על שלל פרשניו ובמדור השלישי יש דיונים בדרכי הפרשנות של חכמים אחרים. במדור הראשון נחקרות סוגיות שונות שקשורות בנוסח המקרא. בין השאר נידונה חשיבותן של מגילות קומראן כדי לעמוד באמצעותן על תולדות הגיבוש של נוסח המסורה.
במדור השני מופיעים מספר מאמרים מוקדשים לסוגיות על אודות רש"י ופרשניו. מבין הפרשנים השונים לתורה, אין ספק כי רש"י תפס מקום מרכזי ביותר. לפיכך הקדשנו מקום רב לעיסוק בנוסח פירושו של רש"י ובמצב המחקר בנושא.
במדור השלישי נמצאים מאמרים נוספים שעניינם פרשני המקרא ומתרגמיו השונים.
שאנן : המכללה האקדמית הדתית לחינוך - הוצאה לאור
מאת: רחל גלבוע
תיאור: במחקר מרתק זה, בעל השגות ומסקנות לא שכיחות, ד"ר רחל גלבוע בוחנת את תופעת הבריאה – של עולם, אדם, ואומה.

בגישה ייחודית לספר בראשית כספרות נעזר המחקר במאפייני לשון, במושגים פסיכולוגיים ובכלי ניתוח ספרותיים, על מנת להציג את האירועים של גן-העדן, העקֵדה והמאבק עם המלאך ביַבּק באור חדש ורענן. המתעניין במדעי הרוח יעריך מחקר זה כמחקר ספרותי ייחודי : לומדי תנ"ך, היסטוריה עברית עתיקה ותפיסות אינטלקטואליות שייתכן שהיו חלק ממנה. גם המתעניינים בפסיכולוגיה של היווצרות הרֵאשית יעריך מחקר זה כמחקר ספרותי ייחודי ויימצא בספר זה מקור בעל חשיבות חיונית להצגת שלושת סיפורי-בריאה אלו שהם בלב לבה של התרבות המערבית. המסקנות הנובעות מהמחקר מציעות בשלושת פרקי הבריאה הנידונים, מאפיינים לא-קונבנציונליים של יחסי בורא-נברא.
כתב ווב הוצאה לאור בע"מ
מאת: אורית אבנרי
תיאור: מה היה מתרחש לו היו יכולות רות ואסתר לצאת ממגילותיהן, הנטועות בנופים שונים ובזמנים אחרים, ולהיפגש בין פרס לבית לחם? מה היו שתי הנשים מספרות זו לזו על הגברים בעולמן, על קשריהן עם הדמויות סביבן ועל האתגרים שניצבו לפניהן? מה היו מוצאות זו בעיני זו, ומה היתה כל אחת מהן יכולה ללמוד על עצמה? מה היו נוטלות עמן רות ואסתר מן המפגש – זו לארמון בשושן הבירה וזו לביתה בבית לחם? הספר עומדות על הסף מזמן את רות ואסתר, גיבורות המגילות הנשיות בקאנון המקראי, למפגש ספרותי. מרחק גדול לכאורה מפריד בין שתי המגילות: האחת עוסקת באישה ההופכת למלכה באימפריה הפרסית בימי שיבת ציון, והשניה במשפחה דלת אמצעים בבית לחם של תקופת השופטים; אולם קריאה קשובה חושפת קשרים ספרותיים ורעיוניים בין הדמויות. יתרה מכך, שני הסיפורים עוסקים במתחים דומים במישור המשפחתי והלאומי: השתייכות לעומת ניכור, פחד מן הזר מול העוצמה הגלומה בו, הבדידות שבאחרות לצד החירות שהיא מביאה בכנפיה ומעמדה השולי של האישה לעומת אפשרות השתלבותה בסדר הפטריארכלי. עיון במגילות הנשים לאור מתחים אלו מגלה שכל אחת מהן מאפשרת שתי קריאות שונות, הפוכות זו מזו. מגילת רות ומגילת אסתר נקראות מצד אחד כסיפור על דחיקת הנשים אל מחוץ לחברה ההגמונית, ומצד שני כטקסט חתרני על נשים פורצות דרך. מחד גיסא משתקפת בהן חברה סגורה, ומאידך גיסא – חברה בעלת גבולות גמישים. קריאה כפולה בשתי המגילות מציעה אפשרויות שונות להתמודד עם זרות אתנית ומגדרית, ומצביעה על תהליכי השתייכות שבעזרתם יכול ה"אחר" להיקלט בחברת הרוב. כך הופכות מגילות רות ואסתר, העומדות במוקד ספר זה, לרלוונטיות מתמיד לחיים בישראל של המאה העשרים ואחת.
מכון שלום הרטמן
מאת: אהרן שמש
תיאור: הספר "נזירים ונזירות" הוא מחקר מקיף וראשוני על יחסם של חז"ל לנזירים ועל הנזירות כתופעה חברתית בימי בית שני ובתקופת המשנה. כיצד התפרשו פסוקי הנזיר המקראיים בימי הבית השני? באיזו מידה הייתה תופעת ההתנזרות רווחת באותה העת? האם היו גם נשים נזירות? ומה על ילדים? בשאלות אלה וברבות אחרות עוסק הספר. תוך שימוש בכלי מחקר של העיון הפילולוגי הביקורתי, הוא פורש בפני הקורא תמונה על אודות עולם הנזירות בימי בית שני ועל אודות הפירושים למושגים ההלכתיים הנוגעים לנזירות למן המקרא ועד ספרות חז"ל. העיון המדוקדק במקורות אף מצביע על התפתחות בתפיסת הנזירות בעולמם של חז"ל. פרקי הספר מראים כי התנועה העממית הנזירית, על פניה השונות - גברים הנודרים נזירות עולם, נשים ועבדים המבקשים לעטות ’נזר קדושה’ ואבות הנודרים נזירות לבניהם - זכתה לתמיכה ברבדים הקדומים של ספרות חז"ל. עם זאת, רבדיה המאוחרים יותר, שנכתבו בעת שהחורבן כבר היה עובדה קיימת, משקפים הסתייגות מעולמה של הנזירות ומערימים מכשולים וקשיים.
מכון שלום הרטמן
מאת: מנחם לורברבוים, מיכאל וולצר, נעם זהר, ארי אקרמן
תיאור: כרך זה הוא השני בסדרה חדשנית העוקבת אחר המחשבה הפוליטית היהודית למן המקרא ועד היום. סדרה זו מציגה את עושרה וגיוונה של המסורת הפוליטית היהודית, שלא זכתה עד היום למקומה הראוי במחקר ובתודעה הציבורית, ומזמינה את הקורא לשוב ולעיין במסורת זו מנקודת המבט של השיח הפילוסופי-פוליטי המודרני. כל כרך מתמקד בנושא מסוים וכולל מבחר מקורות ראשוניים - מן המקרא, התלמוד וספרות המדרש, ספרות השאלות והתשובות, ההלכה וההגות של ימי הביניים ועד חיבורים מן העת החדשה וכותבים בני זמננו. המקורות עברו התקנה וההדרה, נוספו להם פירושים להקלת הקריאה והעיון, וצורפו להם קטעי 'עיון ביקורתי' שנכתבו במיוחד לכרך זה על ידי מיטב הפילוסופים, החוקרים והמשפטנים בני זמננו. קטעי עיון אלה ממשיכים את הדיון המצוי במקורות עצמם, משוחחים עמם לעיתים תוך הסכמה ולעיתים תוך מחלוקת, ומרחיבים את הדיון, מזקקים אותו ומבהירים אותו. הכרך השני, 'השתייכות', עוסק בשאלת ההשתייכות לעם היהודי ובגבולותיו של הקולקטיב היהודי. איך עוצבו היררכיות חברתיות, מגדריות ואחרות בתוך העם היהודי החל מן המקרא ועד ימינו? איזה יחס הופנה כלפי גרים שביקשו להצטרף לקהילה היהודית? ואילו גישות ננקטו בימי הביניים, בעת החדשה ובמדינת ישראל כלפי מי שביקשו להפסיק להשתייך לקולקטיב היהודי - כמו כופרים ומומרים - וכלפי הלא-יהודים שניצבים מחוץ לקולקטיב היהודי?
מכון שלום הרטמן
מאת: לורית רמון
תיאור: הספר בעד החלון נשקפה פרי מחקרה המקיף והמרשים של לורית רמון ז"ל, בוחן בעיקר דמויות נשיות, שהסופר המקראי היציבן בחלון-כמוטיב המפריד בין חוץ לפנים, דרכו מוקרנת עוצמתן הנשית, הגוברת על המגבלות שהציבה החברה הפטריארכלית בפני האישה. ההתבוננות דרך משקפים מרחיבים של התייחסויות לכל מקור מקראי ובתר מקראי, תוך בדיקת רכיבי התמונה-ותרומתו של כל מקור לדיון במוטיב האישה הנשקפת בחלון, פורשים בהעמקה ובהרחבה את דמותן של רחב הזונה, אם סיסרא, מיכל בת שאול, איזבל אשת אחאב ודמויות הנשים במשלי, שיר השירים ובקהלת. אליהן מצטרף גם דיון מרחיב באבימלך מלך פלישתים והדוד משיר השירים. הדיון בתמונות השונות מצביע על הקשרים פנימיים בין הדמויות כגון בין מיכל ואיזבל, המתריסות נגש השלטון ומבקרות אותו בדרכן הגלויה או החתרנית. בין אם סיסרא, מיכל ואיזבל שלוש נשים המודחות ממעמדן ובין האישה המפתה במשלי ז' ורחב הזונה וחשיפת תכונות המשותפות לשתיהן ועוד. היופי המסוכן; ההתרסה והביקורת; מאבקי הכוח וההשרדות; הגורליות ותחושת הסופיות של הדמויות; הצבעה על דרכי הפואטיקה והפרשנות הנוהגות במקרא; השונה והדומה בינן לבין רצף היצירות עליהן מושתת המוטיב; המקורות בתר מקראיים שמתייחסים לסצנות המקראיות ומבטאים תפישה תיאולוגית אידאולוגית שונה מן התיאולוגיה המקראית, הם עיקרו של החידוש המובא בספר מרחיב דעת ועשיר זה.
הקיבוץ המאוחד
מאת: רבקה רביב
תיאור: הספר עוסק בשאלות הנוגעות לדרכים בהן עוצבו תכניו של ספר דניאל בתוך ספרות חז״ל והמדרש המאוחר. הוא מציג קשת רחבה של נושאים שעלו מן הספר ועניינו את החכמים במהלך הדורות. נושאים כמו: מסירות הנפש הנדרשת לקיום מצוות בסביבה נכרית, החיכוך עם הרשויות בפרט של אנשי החצר היהודיים, השעבוד למלכויות, התקוות המשיחיות וחישובי הקצים. הספר פותח בשאלת חיבור ספר דניאל ושיבוצו בקנון המקראי, ובתרומה המכרעת שהייתה לנבואת דניאל בקביעת הכרונולוגיה של בית שני בספרות חז״ל. בהמשך מובא דיון בהתגלות הייחודית לדניאל, בסוגיות הנוגעות למלכים הנכרים הנזכרים בספר דניאל, לנבואות ארבע המלכויות, בסוגיות של מסירות נפש, בתפילות הנזכרות בספר, בהיבטים ספרותיים ובעיצוב דמותו של דניאל. מן הספר עולה שרעיונותיו של ספר דניאל וסיפוריו, השפיעו באופן עמוק על עיצוב דמותה של היהדות בימי המשנה והתלמוד הן בארץ ישראל והן בבבל. החכמים, בפרט חכמי בבל, ראו בספר בבואה לחייהם ושאבו ממנו תובנות לחיים יהודיים בגלות. מאידך הם נדרשו לרכך את המגמה החתרנית שעלולה להשתמע מן הספר, ועצבו את תכניו בדרך מושכלת, שמצד אחד עוקרת את ההשתמעות המרדנית העולה ממנו ומאידך משאירה פתח לתקווה לגאולה. בספרה פתחה מחברת הספר צוהר לאחד הספרים המקראיים המעניינים ביותר, שלימודו רווח לאורך הדורות, ודווקא בדורנו פג קסמו. מחקריה מנגישים לקורא את התרומה הגדולה, אולי אף יותר מספרי מקרא אחרים, שהייתה לספר דניאל לעולמם של החכמים בימי המשנה והתלמוד.
מאת: מרדכי כוגן
תיאור: מקרא לישראל הוא פירוש חדיש ומקצועי למקרא, הנסמך על רובדי התרבות היהודית לדורותיה. הפירוש שם לו למטרה את המשימות הבאות: להתחשב במיטב הידע על נוסח המקרא, בשים לב לעדות תרגומיו העתיקים ולגלגוליו במשך הדורות; להעריך את הצד האמנותי של המקרא, על סוגי הספרות השונים שבו, לאור המקבילות החוץ-מקראיות ובהתחשב בהישגי הפרשנות הקלאסית והחדשה; להביא את מיטב הידע על לשון המקרא, על יסוד חקר הלשונות השמיות, המילונאות והדקדוק המודרניים; להביא את סברות המחקר על התהוות הספרים, כולל בירור זיקתם ההדדית של חלקי המקרא השונים; לתאר את הצד הריאלי של המקרא לאור הממצאים הארכיאולוגיים האחרונים והסברות היסטוריות החדשות; לבחון את עולמו הרעיוני של המקרא לאור תולדות המחשבה המקראית והחוץ-מקראית, ולהביא לפני הקורא דיונים שהתעוררו במשך הדורות בקשר לסוגיות הגותיות-פרשניות או היסטוריות מיוחדות – דיונים המשקפים את מקום המקרא בתרבות ישראל והעמים.
עם עובד
מאת: מרדכי כוגן
תיאור: מקרא לישראל הוא פירוש חדיש ומקצועי למקרא, הנסמך על רובדי התרבות היהודית לדורותיה. הפירוש שם לו למטרה את המשימות הבאות: להתחשב במיטב הידע על נוסח המקרא, בשים לב לעדות תרגומיו העתיקים ולגלגוליו במשך הדורות; להעריך את הצד האמנותי של המקרא, על סוגי הספרות השונים שבו, לאור המקבילות החוץ-מקראיות ובהתחשב בהישגי הפרשנות הקלאסית והחדשה; להביא את מיטב הידע על לשון המקרא, על יסוד חקר הלשונות השמיות, המילונאות והדקדוק המודרניים; להביא את סברות המחקר על התהוות הספרים, כולל בירור זיקתם ההדדית של חלקי המקרא השונים; לתאר את הצד הריאלי של המקרא לאור הממצאים הארכיאולוגיים האחרונים והסברות היסטוריות החדשות; לבחון את עולמו הרעיוני של המקרא לאור תולדות המחשבה המקראית והחוץ-מקראית, ולהביא לפני הקורא דיונים שהתעוררו במשך הדורות בקשר לסוגיות הגותיות-פרשניות או היסטוריות מיוחדות – דיונים המשקפים את מקום המקרא בתרבות ישראל והעמים.
עם עובד
מאת: דפנה ברק-ארז
תיאור: מה ניתן ללמוד ממשפטו של נבות היזרעאלי על החובה לקיים הליך הוגן? מה מלמדת חלוקת המן במדבר על משטרי צנע ורגולציה כלכלית? והאם ההתערבות של שמשון עם הפלישתים חושפת סיפור של חוסר תום לב בדיני חוזים? לקרוא משפטים בתנ"ך בוחן סוגיות משפטיות ודילמות ערכיות שעולות מן הטקסט המקראי עצמו ומתמודד איתן בראי המשפט בן זמננו. מהי התשובה המשפטית העכשווית לסוגיה? במה היא שונה מן התשובה שהעניקו לה בימים ההם ובמה היא דומה? ומה ניתן ללמוד מכך? על שאלות מסוג זה מנסה הספר להשיב. נקודת המוצא לדיון היא עמדתו של המשפט הנוהג היום כלפי הנושאים הנבחנים – בראש ובראשונה של המשפט הישראלי, אך לעתים גם זו של שיטות משפט אחרות. שאלות אלה מקבלות משנה חשיבות על רקע מקומו של התנ"ך בזהות הישראלית החדשה. לקרוא משפטים בתנ"ך הוא הזמנה לחשוב מחדש על דילמות משפטיות, על מוסר, על חברה ועל התנ"ך.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: יעקב מדן
תיאור: ספר איוב נחשב לקשה מבין ספרי התנ"ך. לשונו אינה מובנת לרבים, בוודאי בדורנו, זאת למרות שהספר עוסק בנושאים קיומיים המעסיקים את העולם הדתי – צדקת משפטו של הקב''ה בעולם ויכולתו של אדם בשר ודם להבין, לבקר ואף להתקומם כנגד מה שנראה כאי צדק. איוב – בין חושך לאור מבקש לגשר על פני בעיית השפה ולהתמודד עם השאלות הקיומיות והפרשניות העולות ממנו. הספר משרטט עולם דתי מורכב ואתגר האמונה במצבי קיצון ובתהומות של ייאוש לובש בו צורה חדשה ומפתיעה. הוא אף מעז ומציע התחלה של תשובה לדור שאבותיו זעקו את זעקת איוב שעה שחוו את ההשמדה באירופה, אך חלקם גם זכה לראות את תקומת המדינה. אור וחושך בערבוביה. בהיבט הפרשני הספר תורם תרומה נאה להבנת ספר איוב. שאלות כמו מתי חי איוב ואם אכן היה דמות היסטורית, מיהו השטן ומה כוחו, מה עניינו של הוויכוח שהתנהל בפמליה של מעלה, מדוע הצדיק הקב"ה דווקא את איוב ולא את רעיו, ועוד שאלות רבות אחרות נידונות בעמקות וברוחב יריעה.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: יונתן גרוסמן
תיאור: "מְעַט וְרָעִים הָיוּ יְמֵי שְׁנֵי חַיַּי", מסכם יעקב את חייו בעמדו לפני פרעה במצרים. הנימה הטרגית שמלווה סיכום זה משמשת חלון הצצה נדיר לתפיסתו של יעקב את עצמו, את חייו ואת סיפורו. אולם לקורא בסיפורי יעקב (בראשית כה-לו) נכונה תמונה מורכבת הרבה יותר. יעקב גם ראה מלאכים שלימדוהו שאפשר להלך בין ארץ לשמים, הוא גם התאהב ברחל – שפגש בה על גדות הבאר עת ברח מאחיו, ובמיוחד זכה יעקב לשם ישראל והקים את האומה על שנים-עשר שבטיה. סיפורו של יעקב הוא סיפור גועש וסוער, גדוש נדודים וטלטלות, לצד לא מעט רגעי חסד. סיפוריו נעים ללא הפוגה בין טרגדיות אישיות ומשפחתיות לבין שמירה אלוהית צמודה; בין כאב ומצוקה לבין רוממות רוח; בין ארץ לשמים. יעקב: סיפורה של משפחה עוקב אחר הסיפורים לפי סדרם וזרימתם הטבעית ומנסה, לאור האמצעים הספרותיים שמעצבים אותם, לעמוד על המגמות הפסיכולוגיות, המוסריות והתיאולוגיות של הסיפורים הבודדים ושל המחזור כולו.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: יונתן גרוסמן
תיאור: הספר מציע ניתוח ספרותי רציף למגילת רות. המגילה נשענת בפתיחתה על תקופת השופטים ומובילה בחתימתה ללידת דוד. בכך היא משמשת גשר בין תקופת השופטים לתקופת המלוכה, והנה מבוא למלכות דוד, לא רק בהקשר הגנאלוגי אלא גם כמבוא תאולוגי. ערכי- גשרים וגבולות מעלה שלושה עמודים מרכזיים הספר מגילת רות – שעליהם נשען ’הגשר׳ שמעביר את הקורא מסוף ספר שופטים אל ספר שמואל: עמוד תאולוגי, עמוד משפטי ועמוד מוסרי. בכל הצירים האלו מציגה המגילה תפיסה מקראית ייחודית של העברת אשר עליו מוטל לפעול ולהביא לגאולה. האחריות אל האדם – עמדה זו בולטת במיוחד בציר התאולוגי: המגילה מציגה דגם, שעל פיו ה׳ מזמן את המפגשים בין הדמויות, אך ’הסוף הטוב׳ של הסיפור תלוי בהכרעות החופשיות של הדמויות: אם הן תתייחסנה זו לזו על פי אמות מידה של חסד, גלגל הגאולה ימשיך ויתגלגל. הספר שלפנינו מציע שזהו גם היחס אל החוק במגילה: העולם המשפטי והנוהל הנורמטיבי מוצגים כבסיס בלבד, והדמויות נדרשות להרחיבם ולהניעם מתוך התאמה למצב המשפטי הקונקרטי ובעיקר מתוך חמלה הנדרשת מהן כלפי הזולת. בכך, גם החוק אינו מוצג כסוף פסוק, אלא כתחילת מסע שהמשכו מוטל על האדם.
תבונות
מאת: שמואל אחיטוב
תיאור: "מקרא לישראל" הוא פירוש חדיש ומקצועי למקרא, הנסמך על רובדי התרבות היהודית לדורותיה. הפירוש שם לו למטרה את המשימות האלה: להתחשב במיטב הידע על נוסח המקרא, בשים לב לעדות תרגומיו העתיקים ולגלגוליו במשך הדורות; להעריך את הצד האמנותי של המקרא, על סוגי הספרות השונים שבו, לאור המקבילות החוץ־מקראיות, ובהתחשב בהישגי הפרשנות הקלאסית והחדשה; להביא את מיטב הידע על לשון המקרא, על יסוד חקר הלשונות השמיות, המילונאות והדקדוק המודרניים; להביא את סברות המחקר על התהוות הספרים, כולל בירור זיקתם ההדדית של חלקי המקרא השונים; לתאר את הצד הריאלי של המקרא לאור הממצאים הארכיאולוגיים האחרונים והסברות ההיסטוריות החדשות; לבחון את עולמו הרעיוני של המקרא לאור תולדות המחשבה המקראית והחוץ־ מקראית; להביא לפני הקורא דיונים שהתעוררו במשך הדורות בקשר לסוגיות הגותיות־ פרשניות או היסטוריות מיוחדות – דיונים המשקפים את מקום המקרא בתרבות ישראל והעמים.
עם עובדי"ל מאגנס
מאת: שמואל אחיטוב
תיאור: "מקרא לישראל" הוא פירוש חדיש ומקצועי למקרא, הנסמך על רובדי התרבות היהודית לדורותיה. הפירוש שם לו למטרה את המשימות האלה: להתחשב במיטב הידע על נוסח המקרא, בשים לב לעדות תרגומיו העתיקים ולגלגוליו במשך הדורות; להעריך את הצד האמנותי של המקרא, על סוגי הספרות השונים שבו, לאור המקבילות החוץ־מקראיות, ובהתחשב בהישגי הפרשנות הקלאסית והחדשה; להביא את מיטב הידע על לשון המקרא, על יסוד חקר הלשונות השמיות, המילונאות והדקדוק המודרניים; להביא את סברות המחקר על התהוות הספרים, כולל בירור זיקתם ההדדית של חלקי המקרא השונים; לתאר את הצד הריאלי של המקרא לאור הממצאים הארכיאולוגיים האחרונים והסברות ההיסטוריות החדשות; לבחון את עולמו הרעיוני של המקרא לאור תולדות המחשבה המקראית והחוץ־ מקראית; להביא לפני הקורא דיונים שהתעוררו במשך הדורות בקשר לסוגיות הגותיות־ פרשניות או היסטוריות מיוחדות – דיונים המשקפים את מקום המקרא בתרבות ישראל והעמים.
עם עובד
מאת: יוחנן קאפח, יחיאל צייטקין
תיאור: בספר זה נעשה מאמץ לתאר את משפחת אברהם ואת האירועים השונים בחייהם מנקודת מבטם של פרשני המקרא הקלאסיים. בכל סוגיה הובאה תחילה התייחסותם של מדרשי חז"ל למקראות ולאחר מכן נבחנה התייחסותם של פרשני המקרא לדבריהם ולפסוקי המקרא. בין הנושאים שנחקרו הם עדיפות בקשרי הנישואים, המניעים ללקיחת הגר וקטורה., עקדת יצחק ועוד. ספר זה מהווה בסיס לכל שוחרי המקרא בראי פרשניו שימצאו בו חידושים רבים ודעות מפתיעות.
מאת: אפרים זנד
תיאור: הנושא, שהספר עוסק בו, הוא התופעה של ריבוי פירושים לכתוב מקראי אחד. ריבוי זה הוא, בין היתר, תוצאה מתיחום שונה של יחידת הגרעין המתפרשת מראיית המילה הבודדת בהקשרים פנימיים שונים, וכך גם הרצף התחבירי והענייני. ריבוי זה הוא גם תוצאה מזווית-ראייה אישית של הקורא, מרגש שונה ומקשרי-חברה ותרבות אחרים. הטענה העיקרית של ספר זה היא שאפשר לצמצם את כריכה קדמיתמגוון הפירושים האפשריים של הכתובים – בעזרת השימוש בכלים מבניים תמטיים ולשוניים בסדר קבוע מראש. נכונות הניתוח מתבררת כאשר מגיעים למסקנות זהות או דומות מאוד בעקבות ניתוח הסיפור או החוק – בעזרת כלים מבניים שונים בלתי-תלויים זה בזה.
שאנן : המכללה האקדמית הדתית לחינוך - הוצאה לאור
מאת: יאיר זקוביץ, אביגדור שנאן
תיאור: מגילת איכה, על חמש הקינות שבה, מעלה בזיכרון קוראיה את זוועות חורבן יהודה וירושלים ואת מנת גורלם האכזר של יושביהן מיד נבוכדנאצר מלך בבל. אך "איכה" איננה רק קינה על חורבן הבית הראשון, וכל מי שקרא בה – ביאר אותה או הרחיב בדרכים מגוונות את יריעתה – קונן גם על חורבן הבית השני בימי הרומאים ועל כל צרה וצוקה שניחתה על ראש עם ישראל בשנות גלותם הארוכות, במזרח ובמערב גם יחד. סבלם היהודים לאורך הדורות עורר יוצרים רבים – סופרים ומשוררים, היסטוריונים ודרשנים – לתאר את אירועי זמנם כשהם שבים אל מגילת איכה ויונקים ממנה ומכאבה. ואין צריך לומר שהקורא במגילה בימינו אינו יכול שלא לחוש בכוחה של המגילה להכיל בקינותיה גם את שואת היהודים במאה העשרים. הספר המונח בזה בפני הקוראים הוא פירוש ספרותי-רעיוני למגילת איכה, אך הקורא יוכל למצוא בו יותר מזה: הספר יאפשר לו לעקוב גם אחרי הרושם שהותירה מגילת איכה בספרות עם ישראל לדורותיו: בספרות חז"ל, בתרגומי המקרא העתיקים, בספרות ימי הביניים, בדברי פרשנים ובשירת הקודש, ועד ליצירות העת החדשה, שירה ופרוזה, המוסיפות משלהן לאנחותיהן של קינות העבר. ההרחבות המלוות את הפירוש מפגישות אפוא את הקורא עם מדפים רבים בארון הספרים היהודי, אך גם עם הלשון העברית שבפינו ועם מראות הארץ בעבר ובהווה. כן שולבו בספר יצירות אמנות, כרזות ותצלומים המעידים בדרכם שלהם על יציאת המגילה מעולם הקודש אל עולם החולין והתקבלותה ופרשנותה בחיי הרוח של החברה הישראלית רבת הפנים.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: יאיר הופמן
תיאור: "מקרא לישראל" הוא פירוש חדיש ומקצועי למקרא, הנסמך על רובדי התרבות היהודית לדורותיה. הפירוש שם לו למטרה את המשימות האלה: להתחשב במיטב הידע על נוסח המקרא, בשים לב לעדות תרגומיו העתיקים ולגלגוליו במשך הדורות; להעריך את הצד האמנותי של המקרא, על סוגי הספרות השונים שבו, לאור המקבילות החוץ־מקראיות, ובהתחשב בהישגי הפרשנות הקלאסית והחדשה; להביא את מיטב הידע על לשון המקרא, על יסוד חקר הלשונות השמיות, המילונאות והדקדוק המודרניים; להביא את סברות המחקר על התהוות הספרים, כולל בירור זיקתם ההדדית של חלקי המקרא השונים; לתאר את הצד הריאלי של המקרא לאור הממצאים הארכיאולוגיים האחרונים והסברות ההיסטוריות החדשות; לבחון את עולמו הרעיוני של המקרא לאור תולדות המחשבה המקראית והחוץ־ מקראית; להביא לפני הקורא דיונים שהתעוררו במשך הדורות בקשר לסוגיות הגותיות־ פרשניות או היסטוריות מיוחדות – דיונים המשקפים את מקום המקרא בתרבות ישראל והעמים.
האוניברסיטה העברית בירושליםעם עובדי"ל מאגנס
מאת: יהודה ברנדס
תיאור: האם יתכן שאדם המאמין בתורה מן השמים ומחויב למצוות, יקבל את הרעיון שחלק מן התורה נכתב אחרי מות משה רבנו?
האם יתכן שאדם המאמין בקדושת התורה יקבל את הרעיון שמצוות התורה בפרשת משפטים מגיבות לחוקי חמורבי?
האם יתכן שאדם המאמין בקדושת התנ"ך יקבל את הרעיון שספר קהלת הוא חיבור מתקופת בית שני וניכרת בו השפעה של פילוסופיה יוונית?
האם יתכן שאדם המאמין בנבואה, יקבל את הרעיון שתאור המקדש שלעתיד לבוא בספר יחזקאל מושפע מן האדריכלות של מקדשים בבליים שאותם פגש הנביא בגולה? חבורת רבנים, תלמידי חכמים וחוקרים מן האקדמיה, התכנסה בבית מורשה בירושלים, בשנים תשע"ב-תשע"ג לשם לימוד ועיון משותף בנושא המפגש בין עולם האמונה לבין עולמו של מחקר המקרא. המתח בין היחס המקודש אל התנ"ך ואל התורה כתורה מן השמים, לבין החובה הדתית והמוסרית לבקש את האמת בלא משוא פנים, נובע מכך שהגישה המדעית הביקורתית ומסקנותיה מתנגשת לעתים עם הנחות היסוד האמוניות הפשטניות. יש החוששים שמחקר המקרא יערער את יסודות אמונתם, יש החוששים שדבקות אמונית תפגע ביושרה המדעית. השותפים לספר זה מאמינים שהאמונה ומחקר המקרא מעצימים ומפרים זה את זה, ומשביחים את הלימוד ופירותיו. פירותיו של הסמינר המחקרי גובשו לקובץ המאמרים הזה, ולצידם מאמרים נוספים של רבנים וחוקרים מן הארץ ומן העולם. חשיבות מיוחדת ישנה לחלקו הראשון של הספר, שבו מוצג לראשונה לפני לומדי התנ"ך אוסף מקורות מקיף, מימי חז"ל ועד ימינו. מקורות המעידים על כך שחכמים משלומי אמוני ישראל ניגשו ללימוד המקרא ופרשנותו בכלים הקרובים לדרכי המחקר החדשות: בעיות נוסח, שאלות היסטוריות, סתירות ותהיות מוסריות ותיאולוגיות, שאלות מבנה, עריכה, לשון וספרות. אוסף המקורות הזה מהווה בסיס נתונים הכרחי לכל מי שמבקש לעסוק בסוגיות מדע המקרא מנקודת מבט אמונית המחויבת לתורה ולמצוות.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: אבינועם כהן
תיאור: כרב, כמורה, כפרשן, כפוסק וכמנהיג פתח רש"י (ר' שלמה יצחקי), ה"פרשנדתא" של כל הזמנים, את שערי המקרא והתלמוד לכל הבאים אחריו והפרה את הפעילות הפסיקתית והפרשנית של הדורות שבאו בעקבותיו. קובץ זה כולל מאמרים על רש"י ובית מדרשו – תלמידיו ויוצאי חלציו – ובהם עיונים הבאים להרחיב את יריעת המחקר על רש"י ומפעלו. נידונות בו שאלות מתחומי הפרשנות וההדרתה, המחשבה, ההלכה, הלשון, הפיוט וההיסטוריה הכרוכות ביצירתו של רש"י וביצירת תלמידיו. מאות רבות של מחקרים הוקדשו לרש"י ולמפעלו – דמותו ואישיותו, מוריו ומקורותיו הספרותיים, תפיסותיו, דרכי פרשנותו וטיבה, תשובותיו, השפעתו על הדורות שאחריו, ועוד ועוד. העיקריים שבהם ועבודות התשתית שנכתבו על יצירתו של רש"י מצוינים בפתח הקובץ. המחקרים הקיפו מגוון רחב ביותר של שאלות, מן הרובד הבסיסי ועד לשאלות מורכבות יותר. אף על פי כן עדיין נותרו שאלות רבות שטרם נפתרו, וכמה מהן נידונות בקובץ זה.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: רפאל לוין
תיאור: הנביא עמוס, מראשוני הנביאים שקובץ מנבואותיהם נמצא בפנינו כספר עצמאי, חי ופעל במאה השמינית לפני הספירה, בימי עוזיהו מלך יהודה וירבעם בן יואש מלך ישראל. ההצלחה החומרית שהייתה נחלת התקופה גרמה להשחתת המידות שכנגדה זועק הנביא. דבריו והמסרים שלו אקטואליים וראויים גם לימינו.

הספר עמוס - הנביא מתקוע מסביר ומאיר את נבואותיו של עמוס, את טכניקות הנאום המרתקות שהשתמש בהן ואת המסרים שלו, זאת תוך עיון וניתוח דברי חז”ל, פרשנים מסורתיים וחוקרי מקרא, ושימוש בדרך הפשט והלוגיקה המודרנית. המסקנות הן שהמסר של הנביא עמוס הוא מסר של צדק חברתי-סוציאלי בלבד: “הָסֵר מֵעָלַי הֲמוֹן שִׁריֶך וזְמְִרתַ נבְָלֶיך לֹא אֶשְׁמָע: ויְגִּלַ כַּמַּיםִ מִשְׁפָּט וּצְדָקָה כְּנחַַל אֵיתָן”, ונבואותיו ערוכות לפי סדר אמירתן. ניתוח המבנה הספרותי של הנבואות מלמד על התקדמות ביכולת הרטורית של הנביא. הספר פותח בסקירה כללית של התקופה והאמונות שרווחו בעם בתקופה זו, וממשיך בהסבר דברי הנביא כסדרם. כמו כן דן הספר בכמה נושאים נוספים, כמו שאלת דיוק נוסח המסורה של המקרא ותדירות הופעת שמות ה’ השונים במקרא ומשמעותה. הגם שנושאים אלה אינם קשורים ישירות לדברי הנביא עמוס, הם עולים תוך כדי עיון בספר, חשובים להבנתו ויש בהם כדי לתרום גם להבנת ספרי מקרא נוספים.
הוצאת ראובן מס בע"מ, ירושלים
מאת: מנחם בן-ישר, יצחק ש' פנקובר
תיאור: בספר זה נאספו כל הדרשות לספר יואל ולספר ועמוס מתוך ספרות התלמוד והמדרש (כ-650 דרשות). הדרשות סדורות לפי רצף הפסוקים בכל פרק. לכל פרק מיואל ומעמוס תואם פרק מקביל בספרנו. כל דרשה נתפרשה הן כשלעצמה והן ביחסה אל הטקסט המקראי, כדי לברר אילו בעיות מצא הדרשן בפסוק ומה הם הפתרונות שהציע בדרשה. הבעיות והפתרונות מוינו לסוגים שונים וכל דרשה מתוארת באשר לקושי ולפתרון שהיא עוסקת בהם. בסוף כל פרק בא סיכום קצר לפי פשוטו של מקרא ולעומתו סוכמו מכלול הדרשות לאותו פרק והמגמות העיקריות בהן, כדי להראות בפועל מה בין פשט לדרש. באמצעות החומר הרב המרוכז בספר ניתן לעסוק גם בסוגיה עקרונית: באיזו מידה דרשות חז"ל הן פרשנות למקרא, תגובה לקשיים בכתוב, ובאיזו מידה הדרשות אינן אלא אמצעי ספרותי להציג את רעיונות חז"ל. את הספר חותמים מפתחות מגוונים: פסוקי המקרא בדרשות, פסוקים שבאו בהערות, מקורות חז"ל, הקשיים והפתרונות הפרשניים לסוגיהם ושיוך כל דרשה (על פי מספרה בספר) לסוגי הקשיים ולסוגי הפתרונות
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: יעקב חיים טיגאי
תיאור: לראשונה לפנינו פירוש מדעי עברי לחומש דברים.

המחבר יעקב (ג'פרי) טיגאי הוא פרופ' אמריטוס במחלקה לשפות ותרבויות המזרח הקרוב באוניברסיטת פנסילבניה בפילדלפיה. הפירוש רואה אור בסדרת 'מקרא לישראל', סדרת פירושים מדעיים למקרא שמחבריהם הם חוקרים נודעים באוניברסיטאות בישראל ובחו"ל. הפירושים נכתבו תוך ניצול מרבי של מיטב הפרשנות המסורתית היהודית ומחקר המקרא המדעי המודרני, והמקצועות התורמים להבנת המקרא על רקע תרבויות המזרח הקדום, הבלשנות והארכיאולוגיה של האזור ותולדותיו, וחקר הספרות. ספר דברים, החומש החמישי של התורה, קרוי גם "משנה תורה". עיקרו הוא נאום ארוך שנשא משה באוזני בני ישראל בערבות מואב ערב כניסתם לארץ כנען. אבל הספר אינו חזרה על ארבעת החומשים שלפניו. יש שהוא מוסיף על האמור בהם או מציג את המסופר מזווית שונה, או אף מציג גרסה מנוגדת למסופר בחומשים שקדמו לו. לפי המסופר במלכים ב' פרק כב' הספר נמצא במהלך השיפוצים במקדש בימי יאשיהו מלך יהודה בשנת 622 לפני הספירה. חוקי ספר דברים הם ההתגלמות המפותחת ביותר של דאגת התורה לעניים ולשכבות החלשות בחברה. ייחודו של הספר היא הדרישה האולטימטיבית של ריכוז הפולחן במקדש ירושלים, היינו ביטול כל מקומות הפולחן המקומיים, למה הדבר דומה? לביטול כל בתי הכנסת וריכוז עבודת האל בבית כנסת מרכזי בירושלים! אכן דרישה מהפכנית! חכמי ישראל לדורותיהם נזקקו להסבר הסתירות שבין המצוות והתפיסות שבארבעת החומשים הראשונים לחומש החמישי. פרשנות מיישבת זאת ניכרת כבר במקרא עצמו, בייחוד בספר דברי-הימים שמסוף תקופת פרס. הפירוש שלפנינו מתמודד עם סתירות אלה כפי שהוסברו על ידי חכמי ישראל במשך הדורות, עומד עליהן, ומסבירן בהתאם למחקר המדעי העכשווי, ומסביר כיצד התפתחו ההלכות של ספר דברים במסורת ישראל. הפירוש שלפנינו מתייחס לרקע ההיסטורי של הספר, ללשונו ולצורתו הספרותית, ועומד על פירוש הכתובים לפי הפשט.
האוניברסיטה העברית בירושליםעם עובדי"ל מאגנס
מאת: יעקב חיים טיגאי
תיאור: לראשונה לפנינו פירוש מדעי עברי לחומש דברים. המחבר יעקב (ג'פרי) טיגאי הוא פרופ' אמריטוס במחלקה לשפות ותרבויות המזרח הקרוב באוניברסיטת פנסילבניה בפילדלפיה. הפירוש רואה אור בסדרת 'מקרא לישראל', סדרת פירושים מדעיים למקרא שמחבריהם הם חוקרים נודעים באוניברסיטאות בישראל ובחו"ל. הפירושים נכתבו תוך ניצול מרבי של מיטב הפרשנות המסורתית היהודית ומחקר המקרא המדעי המודרני, והמקצועות התורמים להבנת המקרא על רקע תרבויות המזרח הקדום, הבלשנות והארכיאולוגיה של האזור ותולדותיו, וחקר הספרות. ספר דברים, החומש החמישי של התורה, קרוי גם "משנה תורה". עיקרו הוא נאום ארוך שנשא משה באוזני בני ישראל בערבות מואב ערב כניסתם לארץ כנען. אבל הספר אינו חזרה על ארבעת החומשים שלפניו. יש שהוא מוסיף על האמור בהם או מציג את המסופר מזווית שונה, או אף מציג גרסה מנוגדת למסופר בחומשים שקדמו לו. לפי המסופר במלכים ב' פרק כב' הספר נמצא במהלך השיפוצים במקדש בימי יאשיהו מלך יהודה בשנת 622 לפני הספירה. חוקי ספר דברים הם ההתגלמות המפותחת ביותר של דאגת התורה לעניים ולשכבות החלשות בחברה. ייחודו של הספר היא הדרישה האולטימטיבית של ריכוז הפולחן במקדש ירושלים, היינו ביטול כל מקומות הפולחן המקומיים, למה הדבר דומה? לביטול כל בתי הכנסת וריכוז עבודת האל בבית כנסת מרכזי בירושלים! אכן דרישה מהפכנית! חכמי ישראל לדורותיהם נזקקו להסבר הסתירות שבין המצוות והתפיסות שבארבעת החומשים הראשונים לחומש החמישי. פרשנות מיישבת זאת ניכרת כבר במקרא עצמו, בייחוד בספר דברי-הימים שמסוף תקופת פרס. הפירוש שלפנינו מתמודד עם סתירות אלה כפי שהוסברו על ידי חכמי ישראל במשך הדורות, עומד עליהן, ומסבירן בהתאם למחקר המדעי העכשווי, ומסביר כיצד התפתחו ההלכות של ספר דברים במסורת ישראל. הפירוש שלפנינו מתייחס לרקע ההיסטורי של הספר, ללשונו ולצורתו הספרותית, ועומד על פירוש הכתובים לפי הפשט.
האוניברסיטה העברית בירושליםעם עובדי"ל מאגנס
מאת: בנימין לאו
תיאור: דרכו של עולם היא שממלכות קטנות ומקומיות מושפעות בכל אורחותיהן מהאימפריות שסובבות אותן. נפילה של אימפריה אחת ועלייה של אחרת גוררת בדרך כלל זעזועים בקרב בנות חסותן: חששות קיומיים, קשיי הסתגלות, שינויים מנהליים ואף שאלות פילוסופיות. כך התנהלו מלכות ישראל ומלכות יהודה במשך שנים רבות. נביאי ישראל, שליוו את החיים הפוליטיים הסוערים, הגיבו למציאות החברתית, המדינית והדתית וביקשו לרסן את גבהות לבו של העם ואת כוחניות השלטון. את תוכחתם הם ביקשו להחדיר לליבות האנשים בעוצמה, בכאב ובעיקר בהמון אהבה: "בחבלי אדם אמשכם, בעבותות אהבה" (הושע, פרק יא). שמונה נביאים מתמקד בשמונה מתוך שנים-עשר הנביאים המובאים בספרי "תרי עשר", המספרים יחדיו את סיפורן של ממלכות ישראל ויהודה. הספר נפתח בימי יונה הנביא, עם עליית האימפריה האשורית, ונחתם בנבואת עובדיה, עם חורבן הבית הראשון וגלות יהודה לבבל. בין לבין מסופרים סיפוריהם של הנביאים עמוס, הושע, מיכה, צפניה, נחום וחבקוק. הרקע ההיסטורי והפוליטי של כל אחד מהם מאפשר לקורא לחוות את קולו של הנביא בהקשר שבו פעל אך מתוך כך להקיש מיד על המציאות הישראלית המבקשת לחדש עצמה במולדת אבותיה. הקריאה בתנ"ך במבט לאחור ובעיניים המופנות קדימה עשוי להרחיב מעט את שדה הראייה של מקבלי ההחלטות ושל בוחריהם.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: יאיר זקוביץ, אביגדור שנאן
תיאור: ספר יונה מספר על הרפתקאותיו המרתקות של הנביא, סירובו להינבא על נינוה, בריחתו חסרת הסיכוי הימה מלפני ה', הסער הגדול בים, הטלתו של הנביא המימה ובליעתו על ידי דג, תפילתו במעי הדג ויציאתו ממנו בעל כורחו כדי למלא את שליחותו. הספר מסתיים בלקח שמלמד האלוהים אותו ואותנו, הקוראים, על מהות שליחותו של נביא ועל חשיבותם של התשובה והרחמים.
בעקבות יונה יצאו שני המחברים למסע בים ספרותנו לדורותיה, בחנו את שורשיו של הספר, את הלבֵנים ששאל המחבר מספרות המקרא לשם בניין סיפורו, ואת הרושם שהותיר הספר על ספרות הבית השני, ספרות חז"ל, ספרות ימי הביניים לגווניה וזו של העת החדשה, בישראל ובעמים גם יחד. לא נעדר מן הספר עיסוק גם בדרכים שבהן הטביע ספר יונה את חותמו על יצירות אמנות לסוגיה, על הלשון העברית או על ההוויה הישראלית, בשמות רחובות או כלי שייט וכיוצא באלה.
מתברר כי ספר יונה חזר והפעים את קוראיו בכל הדורות, ובצד הפירוש החותר ל"קריאה צמודה" ומדוקדקת ולהבנת פשט הכתובים, אנו נותנים פתחון פה לשלל מקורות המעידים כי קסמו של סיפור מסעו של יונה לא דהה עם הזמנים, כשהזמין רבים לצאת ולהפליג יחד עמו אל מרחבי יצירה מגוונים, לא אחת אף מפתיעים.
קרן אבי חי
מאת: שמואל ורגון
תיאור: באסופת מאמרים זו כונסו מאמרים שפורסמו בבמות שונות החל בשנות השבעים של המאה העשרים וכלה בעשור הראשון של המאה העשרים ואחת. המאמרים מוינו למדורים שונים: מאמרים בספר ישעיה, מאמרים בשאר ספרי המקרא, היסטוריה והיסטוריוגרפיה. המאמרים באסופה זו מובאים בנוסח מעובד, מתוקן ומעודכן. נעשה מאמץ לעדכן את הספרות המדעית, שהקורא מופנה אליה בהערות השוליים של המאמרים. בנוסח המחודש הופנו הקוראים למקורות ולמחקרים שפורסמו בינתיים במהדורה חדשה או במהדורה מתורגמת.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: יעל שמש
תיאור: האבלות היא חוויה אוניברסלית, אך הדרכים להתמודד עמה שונות מחברה לחברה, מזמן לזמן ומאדם לאדם, הן במישור הרגשי הן במישור הטקסי. מחקר זה עוסק באבלות במקרא ובדרכים שמצאו גיבורי ספר הספרים להתמודד עם אבדן של אדם קרוב. הספר בוחן אילו מן הדרכים המוכרות מתחום הפסיכולוגיה להתמודדות עם אבדן משמשות כבר במקרא, ובאילו מקרים אדם שאמור היה לכאורה להתאבל נמנע מכך, ומדוע. הפרק הראשון עוסק בתפיסת המוות במקרא, משום שלאופן שבו תפסו בני החברה המקראית את גורל יקיריהם לאחר מותם יש השפעה על חוויית האבלות שעברו.
הפרק השני עוסק במנהגי האבלות ועניינו בצרכים שהם באים לענות עליהם.
הפרק השלישי משרטט את מעגלי האבלות. הוא מציג את האבלים מבחינת מידת קרבתם למת, ואת המנחמים, שהם המעגל הרחוק יותר של האבלות.
הפרק הרביעי בוחן דרכים שונות במקרא להתמודדות עם אבדן, כגון מציאת תחליף רגשי למת או הנצחת המת. הפרק החמישי בוחן את המקרים שבהם יש הימנעות מאבלות ואת הסיבות לכך.
הפרק השישי עוסק בקשר שבין מגדר ואבלות, ומציג את מקומן החשוב של הנשים בטקסי האבלות.
הפרק השביעי עוסק באבל ציבורי ובאבל פרטי בחיי דוד, ומציג את ההבדל הניכר שביניהם.
הפרק השמיני מתרכז בדמותה של האם השכולה, רצפה בת איה. היא הפגינה מסירות אין קץ לבניה המתים, שהוקעו בידי הגבעונים באישורו של דוד. פעולה למען המתים היא אחת מדרכי ההתמודדות עם האבדן.
הקיבוץ המאוחד
מאת: חגי דגן
תיאור: "הספרות היהודית לדורותיה על אודות אלוהים מתעצבת כספרות שכמו משתדלת להסתיר או לטשטש את אופיו הדמוני הקדמוני של האל"
המחבר מציע עיון פרשני בסיפור שהמקרא מספר על האל העברי (לימים האל היהודי). זהו סיפור על אל דמוני, קפריזי, אלים ומסוכן. סיפור זה אינו מוסתר. הוא פרוס לאורכו ולרוחבו של המקרא, מהתורה עד מגילת איכה. עם זאת, הפרשנות היהודית הרבנית שהתגבשה סביבו הרגילה אותנו להתעלם ממנו. הסיבות לכך מובנות. מדובר בסיפור טראומטי, סיפורו של אב אלים, בעיקר כלפי בניו הנבחרים. אבל הסיפור אינו רק טראומטי. האב האלים והמשתולל הוא גם מושך ומרתק. מערכת יחסיו עם עמו הנבחר היא תולדות האימה והמשיכה הללו.
עם עובד
הצג עוד תוצאות