נמצאו 170 ספרים בקטגוריה
לכל הספרייה
מאת: יוחנן קאפח, יחיאל צייטקין
תיאור: בספר זה נעשה מאמץ לתאר את משפחת אברהם ואת האירועים השונים בחייהם מנקודת מבטם של פרשני המקרא הקלאסיים. בכל סוגיה הובאה תחילה התייחסותם של מדרשי חז"ל למקראות ולאחר מכן נבחנה התייחסותם של פרשני המקרא לדבריהם ולפסוקי המקרא. בין הנושאים שנחקרו הם עדיפות בקשרי הנישואים, המניעים ללקיחת הגר וקטורה., עקדת יצחק ועוד. ספר זה מהווה בסיס לכל שוחרי המקרא בראי פרשניו שימצאו בו חידושים רבים ודעות מפתיעות.
מאת: אפרים זנד
תיאור: הנושא, שהספר עוסק בו, הוא התופעה של ריבוי פירושים לכתוב מקראי אחד. ריבוי זה הוא, בין היתר, תוצאה מתיחום שונה של יחידת הגרעין המתפרשת מראיית המילה הבודדת בהקשרים פנימיים שונים, וכך גם הרצף התחבירי והענייני. ריבוי זה הוא גם תוצאה מזווית-ראייה אישית של הקורא, מרגש שונה ומקשרי-חברה ותרבות אחרים. הטענה העיקרית של ספר זה היא שאפשר לצמצם את כריכה קדמיתמגוון הפירושים האפשריים של הכתובים – בעזרת השימוש בכלים מבניים תמטיים ולשוניים בסדר קבוע מראש. נכונות הניתוח מתבררת כאשר מגיעים למסקנות זהות או דומות מאוד בעקבות ניתוח הסיפור או החוק – בעזרת כלים מבניים שונים בלתי-תלויים זה בזה.
שאנן : המכללה האקדמית הדתית לחינוך - הוצאה לאור
מאת: יאיר זקוביץ, אביגדור שנאן
תיאור: מגילת איכה, על חמש הקינות שבה, מעלה בזיכרון קוראיה את זוועות חורבן יהודה וירושלים ואת מנת גורלם האכזר של יושביהן מיד נבוכדנאצר מלך בבל. אך "איכה" איננה רק קינה על חורבן הבית הראשון, וכל מי שקרא בה – ביאר אותה או הרחיב בדרכים מגוונות את יריעתה – קונן גם על חורבן הבית השני בימי הרומאים ועל כל צרה וצוקה שניחתה על ראש עם ישראל בשנות גלותם הארוכות, במזרח ובמערב גם יחד. סבלם היהודים לאורך הדורות עורר יוצרים רבים – סופרים ומשוררים, היסטוריונים ודרשנים – לתאר את אירועי זמנם כשהם שבים אל מגילת איכה ויונקים ממנה ומכאבה. ואין צריך לומר שהקורא במגילה בימינו אינו יכול שלא לחוש בכוחה של המגילה להכיל בקינותיה גם את שואת היהודים במאה העשרים. הספר המונח בזה בפני הקוראים הוא פירוש ספרותי-רעיוני למגילת איכה, אך הקורא יוכל למצוא בו יותר מזה: הספר יאפשר לו לעקוב גם אחרי הרושם שהותירה מגילת איכה בספרות עם ישראל לדורותיו: בספרות חז"ל, בתרגומי המקרא העתיקים, בספרות ימי הביניים, בדברי פרשנים ובשירת הקודש, ועד ליצירות העת החדשה, שירה ופרוזה, המוסיפות משלהן לאנחותיהן של קינות העבר. ההרחבות המלוות את הפירוש מפגישות אפוא את הקורא עם מדפים רבים בארון הספרים היהודי, אך גם עם הלשון העברית שבפינו ועם מראות הארץ בעבר ובהווה. כן שולבו בספר יצירות אמנות, כרזות ותצלומים המעידים בדרכם שלהם על יציאת המגילה מעולם הקודש אל עולם החולין והתקבלותה ופרשנותה בחיי הרוח של החברה הישראלית רבת הפנים.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: יאיר הופמן
תיאור: "מקרא לישראל" הוא פירוש חדיש ומקצועי למקרא, הנסמך על רובדי התרבות היהודית לדורותיה. הפירוש שם לו למטרה את המשימות האלה: להתחשב במיטב הידע על נוסח המקרא, בשים לב לעדות תרגומיו העתיקים ולגלגוליו במשך הדורות; להעריך את הצד האמנותי של המקרא, על סוגי הספרות השונים שבו, לאור המקבילות החוץ־מקראיות, ובהתחשב בהישגי הפרשנות הקלאסית והחדשה; להביא את מיטב הידע על לשון המקרא, על יסוד חקר הלשונות השמיות, המילונאות והדקדוק המודרניים; להביא את סברות המחקר על התהוות הספרים, כולל בירור זיקתם ההדדית של חלקי המקרא השונים; לתאר את הצד הריאלי של המקרא לאור הממצאים הארכיאולוגיים האחרונים והסברות ההיסטוריות החדשות; לבחון את עולמו הרעיוני של המקרא לאור תולדות המחשבה המקראית והחוץ־ מקראית; להביא לפני הקורא דיונים שהתעוררו במשך הדורות בקשר לסוגיות הגותיות־ פרשניות או היסטוריות מיוחדות – דיונים המשקפים את מקום המקרא בתרבות ישראל והעמים.
האוניברסיטה העברית בירושליםעם עובדי"ל מאגנס
מאת: יהודה ברנדס
תיאור: האם יתכן שאדם המאמין בתורה מן השמים ומחויב למצוות, יקבל את הרעיון שחלק מן התורה נכתב אחרי מות משה רבנו?
האם יתכן שאדם המאמין בקדושת התורה יקבל את הרעיון שמצוות התורה בפרשת משפטים מגיבות לחוקי חמורבי?
האם יתכן שאדם המאמין בקדושת התנ"ך יקבל את הרעיון שספר קהלת הוא חיבור מתקופת בית שני וניכרת בו השפעה של פילוסופיה יוונית?
האם יתכן שאדם המאמין בנבואה, יקבל את הרעיון שתאור המקדש שלעתיד לבוא בספר יחזקאל מושפע מן האדריכלות של מקדשים בבליים שאותם פגש הנביא בגולה? חבורת רבנים, תלמידי חכמים וחוקרים מן האקדמיה, התכנסה בבית מורשה בירושלים, בשנים תשע"ב-תשע"ג לשם לימוד ועיון משותף בנושא המפגש בין עולם האמונה לבין עולמו של מחקר המקרא. המתח בין היחס המקודש אל התנ"ך ואל התורה כתורה מן השמים, לבין החובה הדתית והמוסרית לבקש את האמת בלא משוא פנים, נובע מכך שהגישה המדעית הביקורתית ומסקנותיה מתנגשת לעתים עם הנחות היסוד האמוניות הפשטניות. יש החוששים שמחקר המקרא יערער את יסודות אמונתם, יש החוששים שדבקות אמונית תפגע ביושרה המדעית. השותפים לספר זה מאמינים שהאמונה ומחקר המקרא מעצימים ומפרים זה את זה, ומשביחים את הלימוד ופירותיו. פירותיו של הסמינר המחקרי גובשו לקובץ המאמרים הזה, ולצידם מאמרים נוספים של רבנים וחוקרים מן הארץ ומן העולם. חשיבות מיוחדת ישנה לחלקו הראשון של הספר, שבו מוצג לראשונה לפני לומדי התנ"ך אוסף מקורות מקיף, מימי חז"ל ועד ימינו. מקורות המעידים על כך שחכמים משלומי אמוני ישראל ניגשו ללימוד המקרא ופרשנותו בכלים הקרובים לדרכי המחקר החדשות: בעיות נוסח, שאלות היסטוריות, סתירות ותהיות מוסריות ותיאולוגיות, שאלות מבנה, עריכה, לשון וספרות. אוסף המקורות הזה מהווה בסיס נתונים הכרחי לכל מי שמבקש לעסוק בסוגיות מדע המקרא מנקודת מבט אמונית המחויבת לתורה ולמצוות.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: אבינועם כהן
תיאור: כרב, כמורה, כפרשן, כפוסק וכמנהיג פתח רש"י (ר' שלמה יצחקי), ה"פרשנדתא" של כל הזמנים, את שערי המקרא והתלמוד לכל הבאים אחריו והפרה את הפעילות הפסיקתית והפרשנית של הדורות שבאו בעקבותיו. קובץ זה כולל מאמרים על רש"י ובית מדרשו – תלמידיו ויוצאי חלציו – ובהם עיונים הבאים להרחיב את יריעת המחקר על רש"י ומפעלו. נידונות בו שאלות מתחומי הפרשנות וההדרתה, המחשבה, ההלכה, הלשון, הפיוט וההיסטוריה הכרוכות ביצירתו של רש"י וביצירת תלמידיו. מאות רבות של מחקרים הוקדשו לרש"י ולמפעלו – דמותו ואישיותו, מוריו ומקורותיו הספרותיים, תפיסותיו, דרכי פרשנותו וטיבה, תשובותיו, השפעתו על הדורות שאחריו, ועוד ועוד. העיקריים שבהם ועבודות התשתית שנכתבו על יצירתו של רש"י מצוינים בפתח הקובץ. המחקרים הקיפו מגוון רחב ביותר של שאלות, מן הרובד הבסיסי ועד לשאלות מורכבות יותר. אף על פי כן עדיין נותרו שאלות רבות שטרם נפתרו, וכמה מהן נידונות בקובץ זה.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: רפאל לוין
תיאור: הנביא עמוס, מראשוני הנביאים שקובץ מנבואותיהם נמצא בפנינו כספר עצמאי, חי ופעל במאה השמינית לפני הספירה, בימי עוזיהו מלך יהודה וירבעם בן יואש מלך ישראל. ההצלחה החומרית שהייתה נחלת התקופה גרמה להשחתת המידות שכנגדה זועק הנביא. דבריו והמסרים שלו אקטואליים וראויים גם לימינו.

הספר עמוס - הנביא מתקוע מסביר ומאיר את נבואותיו של עמוס, את טכניקות הנאום המרתקות שהשתמש בהן ואת המסרים שלו, זאת תוך עיון וניתוח דברי חז”ל, פרשנים מסורתיים וחוקרי מקרא, ושימוש בדרך הפשט והלוגיקה המודרנית. המסקנות הן שהמסר של הנביא עמוס הוא מסר של צדק חברתי-סוציאלי בלבד: “הָסֵר מֵעָלַי הֲמוֹן שִׁריֶך וזְמְִרתַ נבְָלֶיך לֹא אֶשְׁמָע: ויְגִּלַ כַּמַּיםִ מִשְׁפָּט וּצְדָקָה כְּנחַַל אֵיתָן”, ונבואותיו ערוכות לפי סדר אמירתן. ניתוח המבנה הספרותי של הנבואות מלמד על התקדמות ביכולת הרטורית של הנביא. הספר פותח בסקירה כללית של התקופה והאמונות שרווחו בעם בתקופה זו, וממשיך בהסבר דברי הנביא כסדרם. כמו כן דן הספר בכמה נושאים נוספים, כמו שאלת דיוק נוסח המסורה של המקרא ותדירות הופעת שמות ה’ השונים במקרא ומשמעותה. הגם שנושאים אלה אינם קשורים ישירות לדברי הנביא עמוס, הם עולים תוך כדי עיון בספר, חשובים להבנתו ויש בהם כדי לתרום גם להבנת ספרי מקרא נוספים.
הוצאת ראובן מס בע"מ, ירושלים
מאת: מנחם בן-ישר, יצחק ש' פנקובר
תיאור: בספר זה נאספו כל הדרשות לספר יואל ולספר ועמוס מתוך ספרות התלמוד והמדרש (כ-650 דרשות). הדרשות סדורות לפי רצף הפסוקים בכל פרק. לכל פרק מיואל ומעמוס תואם פרק מקביל בספרנו. כל דרשה נתפרשה הן כשלעצמה והן ביחסה אל הטקסט המקראי, כדי לברר אילו בעיות מצא הדרשן בפסוק ומה הם הפתרונות שהציע בדרשה. הבעיות והפתרונות מוינו לסוגים שונים וכל דרשה מתוארת באשר לקושי ולפתרון שהיא עוסקת בהם. בסוף כל פרק בא סיכום קצר לפי פשוטו של מקרא ולעומתו סוכמו מכלול הדרשות לאותו פרק והמגמות העיקריות בהן, כדי להראות בפועל מה בין פשט לדרש. באמצעות החומר הרב המרוכז בספר ניתן לעסוק גם בסוגיה עקרונית: באיזו מידה דרשות חז"ל הן פרשנות למקרא, תגובה לקשיים בכתוב, ובאיזו מידה הדרשות אינן אלא אמצעי ספרותי להציג את רעיונות חז"ל. את הספר חותמים מפתחות מגוונים: פסוקי המקרא בדרשות, פסוקים שבאו בהערות, מקורות חז"ל, הקשיים והפתרונות הפרשניים לסוגיהם ושיוך כל דרשה (על פי מספרה בספר) לסוגי הקשיים ולסוגי הפתרונות
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: יעקב חיים טיגאי
תיאור: לראשונה לפנינו פירוש מדעי עברי לחומש דברים.

המחבר יעקב (ג'פרי) טיגאי הוא פרופ' אמריטוס במחלקה לשפות ותרבויות המזרח הקרוב באוניברסיטת פנסילבניה בפילדלפיה. הפירוש רואה אור בסדרת 'מקרא לישראל', סדרת פירושים מדעיים למקרא שמחבריהם הם חוקרים נודעים באוניברסיטאות בישראל ובחו"ל. הפירושים נכתבו תוך ניצול מרבי של מיטב הפרשנות המסורתית היהודית ומחקר המקרא המדעי המודרני, והמקצועות התורמים להבנת המקרא על רקע תרבויות המזרח הקדום, הבלשנות והארכיאולוגיה של האזור ותולדותיו, וחקר הספרות. ספר דברים, החומש החמישי של התורה, קרוי גם "משנה תורה". עיקרו הוא נאום ארוך שנשא משה באוזני בני ישראל בערבות מואב ערב כניסתם לארץ כנען. אבל הספר אינו חזרה על ארבעת החומשים שלפניו. יש שהוא מוסיף על האמור בהם או מציג את המסופר מזווית שונה, או אף מציג גרסה מנוגדת למסופר בחומשים שקדמו לו. לפי המסופר במלכים ב' פרק כב' הספר נמצא במהלך השיפוצים במקדש בימי יאשיהו מלך יהודה בשנת 622 לפני הספירה. חוקי ספר דברים הם ההתגלמות המפותחת ביותר של דאגת התורה לעניים ולשכבות החלשות בחברה. ייחודו של הספר היא הדרישה האולטימטיבית של ריכוז הפולחן במקדש ירושלים, היינו ביטול כל מקומות הפולחן המקומיים, למה הדבר דומה? לביטול כל בתי הכנסת וריכוז עבודת האל בבית כנסת מרכזי בירושלים! אכן דרישה מהפכנית! חכמי ישראל לדורותיהם נזקקו להסבר הסתירות שבין המצוות והתפיסות שבארבעת החומשים הראשונים לחומש החמישי. פרשנות מיישבת זאת ניכרת כבר במקרא עצמו, בייחוד בספר דברי-הימים שמסוף תקופת פרס. הפירוש שלפנינו מתמודד עם סתירות אלה כפי שהוסברו על ידי חכמי ישראל במשך הדורות, עומד עליהן, ומסבירן בהתאם למחקר המדעי העכשווי, ומסביר כיצד התפתחו ההלכות של ספר דברים במסורת ישראל. הפירוש שלפנינו מתייחס לרקע ההיסטורי של הספר, ללשונו ולצורתו הספרותית, ועומד על פירוש הכתובים לפי הפשט.
האוניברסיטה העברית בירושליםעם עובדי"ל מאגנס
מאת: יעקב חיים טיגאי
תיאור: לראשונה לפנינו פירוש מדעי עברי לחומש דברים. המחבר יעקב (ג'פרי) טיגאי הוא פרופ' אמריטוס במחלקה לשפות ותרבויות המזרח הקרוב באוניברסיטת פנסילבניה בפילדלפיה. הפירוש רואה אור בסדרת 'מקרא לישראל', סדרת פירושים מדעיים למקרא שמחבריהם הם חוקרים נודעים באוניברסיטאות בישראל ובחו"ל. הפירושים נכתבו תוך ניצול מרבי של מיטב הפרשנות המסורתית היהודית ומחקר המקרא המדעי המודרני, והמקצועות התורמים להבנת המקרא על רקע תרבויות המזרח הקדום, הבלשנות והארכיאולוגיה של האזור ותולדותיו, וחקר הספרות. ספר דברים, החומש החמישי של התורה, קרוי גם "משנה תורה". עיקרו הוא נאום ארוך שנשא משה באוזני בני ישראל בערבות מואב ערב כניסתם לארץ כנען. אבל הספר אינו חזרה על ארבעת החומשים שלפניו. יש שהוא מוסיף על האמור בהם או מציג את המסופר מזווית שונה, או אף מציג גרסה מנוגדת למסופר בחומשים שקדמו לו. לפי המסופר במלכים ב' פרק כב' הספר נמצא במהלך השיפוצים במקדש בימי יאשיהו מלך יהודה בשנת 622 לפני הספירה. חוקי ספר דברים הם ההתגלמות המפותחת ביותר של דאגת התורה לעניים ולשכבות החלשות בחברה. ייחודו של הספר היא הדרישה האולטימטיבית של ריכוז הפולחן במקדש ירושלים, היינו ביטול כל מקומות הפולחן המקומיים, למה הדבר דומה? לביטול כל בתי הכנסת וריכוז עבודת האל בבית כנסת מרכזי בירושלים! אכן דרישה מהפכנית! חכמי ישראל לדורותיהם נזקקו להסבר הסתירות שבין המצוות והתפיסות שבארבעת החומשים הראשונים לחומש החמישי. פרשנות מיישבת זאת ניכרת כבר במקרא עצמו, בייחוד בספר דברי-הימים שמסוף תקופת פרס. הפירוש שלפנינו מתמודד עם סתירות אלה כפי שהוסברו על ידי חכמי ישראל במשך הדורות, עומד עליהן, ומסבירן בהתאם למחקר המדעי העכשווי, ומסביר כיצד התפתחו ההלכות של ספר דברים במסורת ישראל. הפירוש שלפנינו מתייחס לרקע ההיסטורי של הספר, ללשונו ולצורתו הספרותית, ועומד על פירוש הכתובים לפי הפשט.
האוניברסיטה העברית בירושליםעם עובדי"ל מאגנס
מאת: בנימין לאו
תיאור: דרכו של עולם היא שממלכות קטנות ומקומיות מושפעות בכל אורחותיהן מהאימפריות שסובבות אותן. נפילה של אימפריה אחת ועלייה של אחרת גוררת בדרך כלל זעזועים בקרב בנות חסותן: חששות קיומיים, קשיי הסתגלות, שינויים מנהליים ואף שאלות פילוסופיות. כך התנהלו מלכות ישראל ומלכות יהודה במשך שנים רבות. נביאי ישראל, שליוו את החיים הפוליטיים הסוערים, הגיבו למציאות החברתית, המדינית והדתית וביקשו לרסן את גבהות לבו של העם ואת כוחניות השלטון. את תוכחתם הם ביקשו להחדיר לליבות האנשים בעוצמה, בכאב ובעיקר בהמון אהבה: "בחבלי אדם אמשכם, בעבותות אהבה" (הושע, פרק יא). שמונה נביאים מתמקד בשמונה מתוך שנים-עשר הנביאים המובאים בספרי "תרי עשר", המספרים יחדיו את סיפורן של ממלכות ישראל ויהודה. הספר נפתח בימי יונה הנביא, עם עליית האימפריה האשורית, ונחתם בנבואת עובדיה, עם חורבן הבית הראשון וגלות יהודה לבבל. בין לבין מסופרים סיפוריהם של הנביאים עמוס, הושע, מיכה, צפניה, נחום וחבקוק. הרקע ההיסטורי והפוליטי של כל אחד מהם מאפשר לקורא לחוות את קולו של הנביא בהקשר שבו פעל אך מתוך כך להקיש מיד על המציאות הישראלית המבקשת לחדש עצמה במולדת אבותיה. הקריאה בתנ"ך במבט לאחור ובעיניים המופנות קדימה עשוי להרחיב מעט את שדה הראייה של מקבלי ההחלטות ושל בוחריהם.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: יאיר זקוביץ, אביגדור שנאן
תיאור: ספר יונה מספר על הרפתקאותיו המרתקות של הנביא, סירובו להינבא על נינוה, בריחתו חסרת הסיכוי הימה מלפני ה', הסער הגדול בים, הטלתו של הנביא המימה ובליעתו על ידי דג, תפילתו במעי הדג ויציאתו ממנו בעל כורחו כדי למלא את שליחותו. הספר מסתיים בלקח שמלמד האלוהים אותו ואותנו, הקוראים, על מהות שליחותו של נביא ועל חשיבותם של התשובה והרחמים.
בעקבות יונה יצאו שני המחברים למסע בים ספרותנו לדורותיה, בחנו את שורשיו של הספר, את הלבֵנים ששאל המחבר מספרות המקרא לשם בניין סיפורו, ואת הרושם שהותיר הספר על ספרות הבית השני, ספרות חז"ל, ספרות ימי הביניים לגווניה וזו של העת החדשה, בישראל ובעמים גם יחד. לא נעדר מן הספר עיסוק גם בדרכים שבהן הטביע ספר יונה את חותמו על יצירות אמנות לסוגיה, על הלשון העברית או על ההוויה הישראלית, בשמות רחובות או כלי שייט וכיוצא באלה.
מתברר כי ספר יונה חזר והפעים את קוראיו בכל הדורות, ובצד הפירוש החותר ל"קריאה צמודה" ומדוקדקת ולהבנת פשט הכתובים, אנו נותנים פתחון פה לשלל מקורות המעידים כי קסמו של סיפור מסעו של יונה לא דהה עם הזמנים, כשהזמין רבים לצאת ולהפליג יחד עמו אל מרחבי יצירה מגוונים, לא אחת אף מפתיעים.
קרן אבי חי
מאת: שמואל ורגון
תיאור: באסופת מאמרים זו כונסו מאמרים שפורסמו בבמות שונות החל בשנות השבעים של המאה העשרים וכלה בעשור הראשון של המאה העשרים ואחת. המאמרים מוינו למדורים שונים: מאמרים בספר ישעיה, מאמרים בשאר ספרי המקרא, היסטוריה והיסטוריוגרפיה. המאמרים באסופה זו מובאים בנוסח מעובד, מתוקן ומעודכן. נעשה מאמץ לעדכן את הספרות המדעית, שהקורא מופנה אליה בהערות השוליים של המאמרים. בנוסח המחודש הופנו הקוראים למקורות ולמחקרים שפורסמו בינתיים במהדורה חדשה או במהדורה מתורגמת.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: יעל שמש
תיאור: האבלות היא חוויה אוניברסלית, אך הדרכים להתמודד עמה שונות מחברה לחברה, מזמן לזמן ומאדם לאדם, הן במישור הרגשי הן במישור הטקסי. מחקר זה עוסק באבלות במקרא ובדרכים שמצאו גיבורי ספר הספרים להתמודד עם אבדן של אדם קרוב. הספר בוחן אילו מן הדרכים המוכרות מתחום הפסיכולוגיה להתמודדות עם אבדן משמשות כבר במקרא, ובאילו מקרים אדם שאמור היה לכאורה להתאבל נמנע מכך, ומדוע. הפרק הראשון עוסק בתפיסת המוות במקרא, משום שלאופן שבו תפסו בני החברה המקראית את גורל יקיריהם לאחר מותם יש השפעה על חוויית האבלות שעברו.
הפרק השני עוסק במנהגי האבלות ועניינו בצרכים שהם באים לענות עליהם.
הפרק השלישי משרטט את מעגלי האבלות. הוא מציג את האבלים מבחינת מידת קרבתם למת, ואת המנחמים, שהם המעגל הרחוק יותר של האבלות.
הפרק הרביעי בוחן דרכים שונות במקרא להתמודדות עם אבדן, כגון מציאת תחליף רגשי למת או הנצחת המת. הפרק החמישי בוחן את המקרים שבהם יש הימנעות מאבלות ואת הסיבות לכך.
הפרק השישי עוסק בקשר שבין מגדר ואבלות, ומציג את מקומן החשוב של הנשים בטקסי האבלות.
הפרק השביעי עוסק באבל ציבורי ובאבל פרטי בחיי דוד, ומציג את ההבדל הניכר שביניהם.
הפרק השמיני מתרכז בדמותה של האם השכולה, רצפה בת איה. היא הפגינה מסירות אין קץ לבניה המתים, שהוקעו בידי הגבעונים באישורו של דוד. פעולה למען המתים היא אחת מדרכי ההתמודדות עם האבדן.
הקיבוץ המאוחד
מאת: חגי דגן
תיאור: "הספרות היהודית לדורותיה על אודות אלוהים מתעצבת כספרות שכמו משתדלת להסתיר או לטשטש את אופיו הדמוני הקדמוני של האל"
המחבר מציע עיון פרשני בסיפור שהמקרא מספר על האל העברי (לימים האל היהודי). זהו סיפור על אל דמוני, קפריזי, אלים ומסוכן. סיפור זה אינו מוסתר. הוא פרוס לאורכו ולרוחבו של המקרא, מהתורה עד מגילת איכה. עם זאת, הפרשנות היהודית הרבנית שהתגבשה סביבו הרגילה אותנו להתעלם ממנו. הסיבות לכך מובנות. מדובר בסיפור טראומטי, סיפורו של אב אלים, בעיקר כלפי בניו הנבחרים. אבל הסיפור אינו רק טראומטי. האב האלים והמשתולל הוא גם מושך ומרתק. מערכת יחסיו עם עמו הנבחר היא תולדות האימה והמשיכה הללו.
עם עובד
מאת: שמאי גלנדר
תיאור: ספר זה מבקש להתמודד עם עולמם הקסום של המזמורים, במגמה לחשוף את יסודות האמונה המושקעים בתפילות השונות. יש בו עיון מקיף בסוגיהן השונים של חוויות: כיצד קורה שאדם הסובל ממצוקה קשה מצליח לחוות מצב הפוך, כאילו אינו חסר דבר ואושרו מובטח מה נוסך באדם ביטחון שהאל חפץ בחייו ואינו חפץ במותו מניין שואב האדם את הביטחון שהצדק שולט בעולם ולרשע אין מקום בסדריו הטובים של היקום מהי תחושתו של האדם המבקש את קרבתו של האל, ובאיזה קירבה הוא חפץ מה לאדם הפשוט ולמלך, ומדוע הוא מתפלל לשלומו ספרי המקרא האחרים, רובם ככולם, מהווים ביטוי לאמונתם ולרעיונותיהם של מנהיגי העם הרוחניים: נביאים, כהנים וסופרים. אך ממזמורי תהילים אנו יכולים ללמוד במה וכיצד האמין אדם מן השורה. אין ספק שהדברים ששמו המשוררים בפיו, נקלטו על ידו והובנו, והפכו להיות ביטוי מובהק לחוויותיו הדתיות, מן הבחינה הרגשית והרעיונית. במילים אחרות, בעוד שרוב ספרי המקרא משקפים את מגמתם הרעיונית של המחברים, מזמורי תהילים משקפים את האמונה כפי שהיא נתפסת על ידי האדם המאמין. כל מי שמנסה להבין כיצד מתקשרת אמונה והגות עמוקה עם תחושותיו של האדם באשר הוא, באמצעות עיצוב אומנותי נפלא, מוזמן לעיין בספר זה.
מוסד ביאליק
מאת: יונתן גרוסמן
תיאור: הסיפור המקראי מושך את לב הקוראים כבר אלפי שנים. אין עוד יצירה ספרותית שזכתה למעמד דומה, ושהשפיעה באופנים מגוונים על תנועות היסטוריות רחבות כמו גם על אנשים פרטיים. המיזוג בין הצגת ה' כמתעניין באדם ובמעשיו לבין הצגת האדם כבעל חירות וכבעל בחירה הופך את סיפורי המקרא למסמך יסוד בהבנת ההיסטוריוסופיה המקראית והאמונה הישראלית. אלא, שהסיפור שבמקרא אינו מגלה את כל צפונותיו בקלות. מוטל על הקורא לשוב ולקרוא בו, לשוב ולנתח אותו, כדי לעמוד על מגמתו ולהיעתר למשמעות הרעיונית הצפונה בו.
ספר זה מוקדש לליבון כמה יסודות פואטיים העומדים בבסיס העיצוב של הסיפור שבמקרא, שדרכם ניתן לעמוד על מגמות הסיפורים. הנחת היסוד שמלווה את הספר היא שניתן להגיש סיפור באופנים שונים, ובחירת המספר באופן מסוים קשורה במגמתו, שגם אם לא נאמרת בגלוי עומדת בתשתית הסיפור כולו. לפיכך, הספר עוקב במיוחד אחר הצמתים שבהם ניכרת החירות לכתוב באופן המשרת את המגמה של הסיפור, כמו בחירת מרקם המילים, ארגון סדר הנתונים המוגש לקורא, אנלוגיות לסיפורים אחרים וכדומה.
הקיבוץ המאוחד
מאת: רוני גולדשטיין
תיאור: ספר ירמיה בולט בשפע החומר הנוגע לחייו ולדמותו האישית של הנביא: מאבקיו עם מלכים, שרים וכהנים, תלאותיו, ותלונותיו על מר גורלו. בתוך זה, בולט הרצף בפרקים לז — מד, המתאר בסדר כרונולוגי את קורותיו של ירמיהו בפרק הזמן שבין סוף ימיו של צדקיהו ועד לירידתו של הנביא מצרימה עם שארית יהודה. החיבור שלפנינו מתמקד בחקר חטיבה זו, ובהשלכות העולות ממנה להבנת דרכי התהוות המסורות על ירמיהו ומקומן בספר ירמיה. החומר הסיפורי הרב על ירמיהו מזמין את הקורא לצייר תמונה של הביוגרפיה של ירמיהו ולנסות לשבץ בתמונה זו את מירב החומר האפשרי הנתון בידינו בספר, אולם ההכרה בכך שספר ירמיה הוא תוצאה של תהליך ארוך של כתיבה, איסוף ועריכה על ידי אנשים שונים בזמנים שונים, מחייבת גישה שונה למלאכת שיחזור המסורות על הנביא. מטרת חיבור זה היא לברר, באמצעות מחקר־ספרותי היסטורי, את תהליך התפתחותן של המסורות על ירמיהו, מן הקדומות ביותר )הקרובות אולי למציאות ההיסטורית שבה פעל הנביא( ועד למסורות מאוחרות שנוצרו בסמוך ליצירתו הסופית של הספר שלפנינו. בדרך זו אנו 'מאבדים' אמנם את האפשרות לשרטט את דמותו של הנביא ההיסטורי בפרטי פרטים המתגלים לכאורה לאורך כל הספר, אולם עמידתנו בפני הפיתוי לקשור בין כל חלקי הספר ולראות בכולם אספקלריה נאמנה של ירמיהו, מעשיו, דבריו, ומחשבותיו, יש בה שכר רב, שכן היא מאפשרת לנו להציץ מעט לדמותו ה'היסטורית' ובו בזמן להשקיף על הדרך שבה נתפרשו דבריו ומעשיו במשך דורות אחדים לאחר תקופתו.  
מוסד ביאליק
מאת: חגי בן-שמאי
תיאור:  רב סעדיה גאון ( 942-882), "ראש המדברים בכל מקום" (הידוע בקיצור שמו רס"ג), היה מן האישים המשפיעים ביותר בתולדות התרבות היהודית. הוא חידש והנהיג בכל שדה ידע ובכל סוגה שבהם עסק, ובעיקר במונוגרפיות הלכתיות, פרשנות המקרא, חכמת הלשון, הגות דתית ופיוטים. בעת אחת היה מחדש ומשמר, ובעיקר שאף לשמר את דת ישראל כפי שעיצבוה חכמי המשנה, התלמוד והמדרשים, בעיצוב הולם את רוח זמנו ובתרגום ללשון המקובלת בזמנו, ערבית־יהודית, ובהתאמה למושגים הדתיים והמדעיים שהיו מקובלים בזמנו. באסופה זו נכללו כל המאמרים שפרסם עד היום פרופ' חגי בן–שמאי על פרשנות המקרא וההגות הדתית במשנתו של רס"ג. בתקופה סוערת מחוץ ומבית, נוכח פילוגים כיתתיים והמהפכה התרבותית בתחום ההגותי, כשהיתה הלשון הערבית לכלי תקשורת עיקרי לכל אוכלוסי ממלכת האסלאם בלי הבדל דת ולאום, ומסורת המדע והפילוסופיה של היוונים נעשתה זמינה לכול בלשון זו, ראה רס"ג את עצמו כמי שבחרה בו ההשגחה להנהיג את עמו בדרך של אמונה המבוססת על חקירה והבנה שכלתנית. ברוח זו שלובות לבלי הפרד פרשנות המקרא וההגות הדתית במשנתו. מפעלו זה של רס"ג הוא מוֹקדם של עשרים המאמרים הכלולים בספר זה. מהם עוסקים במכלול יצירתו בפרשנות או בהגות, מהם עוסקים בפרטים שיוצאים ללמד על הכלל. כך מעמידה האסופה מעין סיכום של הפרקים העיקריים במשנתו ההגותית והפרשנית של רס"ג. רוב המאמרים פורסמו בעברית. שישה פורסמו בשעתם באנגלית ותורגמו לעברית לאסופה זו.
מוסד ביאליק
מאת: יעקב מיליגרם
תיאור: כותרת המשנה של הפירוש שלפנינו לספר ויקרא — ׳ספר הפולחן והמוסר׳ — מעמידה על גישת מחבר הפירוש לספר. עניינו אינו רק בהלכות הפולחן, אלא גם במה שמשתמע מהן, בגישה המוסרית של ספר ויקרא למוסר הישראלי והעולמי. המיוחד בפירוש הוא השילוב המנצח של חקר המקרא הקלסי, ובכלל זה הפילולוגיה וידע המזרח הקדום, עם ספרות חז״ל — הממשיכה הטבעית של ההלכה המקראית — והאנתרופולוגיה. חלקים עיקריים בספר ויקרא עוסקים בקורבנות ובדיני טהרה וטומאה. אלה זרים ומוזרים בעיני הקורא המודרני; עולמו, הרחוק כל כך מעולמם של הקדמונים, מרוחק עוד יותר מהבנת עולמם הרוחני והדתי. טקסי המקדש ודקויותיהם — גם יהודים תלמידי חכמים אינם יורדים לתשתית מהותם. הפירוש הזה מנסה ואף מצליח לחשוף לעיני הקורא והמעיין את הרציונל שבהם. הפירוש מסביר את הצד הפסיכולוגי של פולחן הקורבנות ומקרב אותו להבנת הלומד המודרני, ובדיונים בטומאה וטהרה הוא מסביר מה ראו בהם הקדמונים. להסבריו לטומאה הנובעת מחטא יש משמעות מוסרית (אף כי לא ריטואלית) גם בימינו. הפירוש שלפנינו הוא תמצית ועיבוד של הפירוש המונומנטלי בן שלושת הכרכים (יותר Anchor מ 2700- עמודים) לספר ויקרא, שפרסם פרופ׳ מילגרום באנגלית בסדרת . בשנים 2000-1991 Bible הספר אינו פירוש רץ לפי הסדר, ועיקרו בהצגת העניינים העיקריים של ספר ויקרא ורעיונותיו, אף שלא נעדרים ממנו דיונים פרטניים. הספר בנוי מסקירות כלליות ומדיונים בנושאים ובפסוקים נבחרים.
מוסד ביאליק
מאת: זהר עמר
תיאור: בתנ"ך נזכרים כמאה שמות צמחים ובספרות הפרשנית לדורותיה הציעו לביאורים שלל זיהויים. חיבור זה סוקר את תולדות זיהוי צמחי המקרא, ועומד על דרכה של שיטת הזיהוי המסורתית לעומת שיטת הזיהוי המדעית. דיון נרחב מוקדש להצגת העקרונות והנחות היסוד שבתחום מחקר זה, כליו ומגבלותיו.
בחיבור זה אנו מבקשים להתוות דרך מתודולוגית חדשה שתבחן את זיהוי צמחי התנ"ך בהתאם לאיכותם; בין זיהויים מוחלטים, להצעות זיהוי סבירות ומסופקות יותר, ובין שמות שהם ספק צמחים או שלא ניתן לזהותם כלל. לצד כלי המחקר שעומדים לרשות החוקר, כמו ניתוח טקסטואלי, בלשנות משווה, בוטניקה-ארכיאולוגית, אתנובוטניקה ועוד, אנו מציעים להעניק למסורת הזיהוי הרציפה כמדד בעל המשקל הסגולי הגבוה ביותר בקביעת רמת הזיהוי ואמינותו. זהו מחקר רב-תחומי שעשוי להעניק מימד חדש לבחינה ריאלית של נוף צמחיית הבר, האקולוגיה של הצומח, והתרבות החקלאית בתקופת המקרא.
הוצאת ראובן מס בע"מ, ירושלים
מאת: טליה הורוביץ
תיאור: מטרת "טובים השניים" היא לאפיין את אופי זיקת פרשנות המקרא לסוגיה – מזה, ואופני ביטויה בסוגות נבחרות בספרות העברית – מזה, אל המקרא כפשוטו. פרקי הספר הראשונים, המוקדשים לעיון משווה בין תַפקידן ותִפְקודן של דמויות מקראיות במקרא ובין אופן ביטויָם בספרויות עם ישראל, מתבוננים בדמויות יעקב אבינו, עלי, שמואל, אסתר, רחל אמנו וערפה. פרק מיוחד מוקדש להצגת השפעתה של מגילת שיר השירים וחלק מפירושיה על יצירות ספרות בשירה ובפרוזה. פרק זה חותם את העיון בדמויות מקראיות ופותח את העיון בשלושה אירועי מקרא מכוננים – פרשת גן עדן, חזון ברית בין הבתרים וחזון אחרית הימים – ובהשפעתם המורכבת על מבחר מתוך ספרויות עם ישראל בכלל וספרות עברית בפרט. מכאן ואילך מוצגת השפעתו המגוונת של המקרא על משוררים וכותבי פרוזה, כאורי צבי גרינברג, נעמי שמר, נתן יונתן ועמוס עוז. ראשיתו של הספר אפוא ביציאה מהמקרא אל הספרות. המשכו – מהספרות אל תשתיותיה המקראיות. הספר מעוגן בהנחה, כי עיון במקרא כפשוטו, כפרשנויותיו המגוונות, וכהשתקפותם ביצירות ספרות, יאהיב את לימוד התנ"ך על לומדיו ומלמדיו ויקנה חיבה יתירה לתכולת ארון הספרים היהודי רב הפנים.
שאנן : המכללה האקדמית הדתית לחינוך - הוצאה לאור
מאת: טליה הורוביץ
תיאור: מעולם לא נס ליחו של התנ"ך: פרשנים שבים אליו מנקודות תצפית מגוונות; אמנים נזקקים לו שוב ושוב. אולם אין הוא מושא כיסופיו של רוב מכריע של לומדים במערכות חינוך פורמליות. ספר זה, שקרם עור וגידים בין כתלי מוסדות אקדמיים, מבקש להחזיר את התנ"ך למקומו הטבעי, האהוב והייחודי בסיועו של מבט רב תחומי. מגילות קֹהֶלֶת ושיר השירים, סיפור ראשית הזמנים ואחריתם, התמודדות בין אחים, טראומת העקדה, מורכבות נושא הצדק חברתי וכן סוגית מנהיגותו של שמשון נבחנים על פי פרשנותם היהודית הקלסית והמודרנית – מִזֶה, ועל פי השתקפותם בספרות עם ישראל ובתחומי אָמנות מגוונים – מִזֶה. כל אלה נתמכים בדרכי הוראה מנומקות ובמחקר מלווה צמוד. מפגשי 'קודש' ו'חול' נועדו לעורר, לאתגר, להנות ולהחכים. ובעיקר – להחזיר לעם הספר את ספר הספרים.
שאנן : המכללה האקדמית הדתית לחינוך - הוצאה לאור
מאת: חנוך גמליאל
תיאור: פירוש רש"י לתורה הוא אחת היצירות החשובות שכתב הפרשן הדגול, יצירה שהייתה לעמוד התווך בחינוך  היהודי לדורותיו. הפירוש זכה לספרות פרשנית ענפה, ונודעה לו השפעה עצומה מן הבחינה הרוחנית והחינוכית במשך הדורות. אך במה שנוגע לצד הדקדוקי, הייתה מקובלת התפיסה שרש"י לא היה מדקדק, ולפיכך אין למצוא אצלו גישה בלשנית, חוץ מביאורי מילים קשות שמזדמנות במקרא. הספר הזה בוחן מחדש את הערותיו הפרשניות של רש"י לתורה, ומראה שמשוקעת בהן גישה בלשנית שיטתית ומעמיקה. גישה זו באה לידי ביטוי במאות הערות פירוש שעוסקות בניתוח תחבירי מדוקדק של לשון המקרא, וחוזרות שוב ושוב על תפיסות דקדוקיות מגובשות באשר ללשון המקרא. בפרקי הספר נפרשׂת יריעה רחבת היקף של תפיסות בלשניות שעולות מן הפירוש, מתוך הקבלה בינה ובין גישתם של פרשנים ומדקדקים אחרים בימי הביניים. המשנה הלשונית המגובשת העולה מפירושו של רש"י מציבה אותו במקום נכבד בחכמת הלשון העברית של ימי הביניים.
מוסד ביאליק
מאת: שת בן יפת הרופא
תיאור: חמאת החמדה, פירוש על התורה של ר' שת הרופא בן יפת, הוא אחד החיבורים הקדומים והמרתקים ביותר שהגיע אלינו מקהילת ארם צובה העתיקה. בשנת 1285 סיים ר' שת להכין ספר זה כתמצית הכוללת את החשוב (ה"חמאה") שבחיבורו הארוך (והאבוד) – חמדת התעודה.
מהדורה מדעית זו של הפירוש לספר בראשית מגלה עד כמה רחבה ועדכנית הייתה ספרייתו של יהודי חלבי זה, שכללה בבלי וירושלמי. מדרשי חז"ל, פירושי תורה וספרי הגות, מקצתם חיבורים שהופיעו פחות ממאה שנה קודם לכן.
יד יצחק בן-צבי
מאת: משה גרינברג, שמואל אחיטוב
תיאור: "מקרא לישראל" הוא פירוש חדיש ומקצועי למקרא, הנסמך על רובדי התרבות היהודית לדורותיה. הפירוש שם לו למטרה את המשימות הבאות: להתחשב במיטב הידע על נוסח המקרא, בשים לב לעדות תרגומיו העתיקים ולגלגוליו במשך הדורות; להעריך את הצד האמנותי של המקרא, על סוגי הספרות השונים שבו, לאור המקבילות החוץ-מקראיות ובהתחשב בהישגי הפרשנות הקלאסית והחדשה; להביא את מיטב הידע על לשון המקרא, על יסוד חקר הלשונות השמיות, המילונאות והדקדוק המודרניים; להביא את סברות המחקר על התהוות הספרים, כולל בירור זיקתם ההדדית של חלקי המקרא השונים; לתאר את הצד הריאלי של המקרא לאור הממצאים הארכיאולוגיים האחרונים והסברות היסטוריות החדשות; לבחון את עולמו הרעיוני של המקרא לאור תולדות המחשבה המקראית והחוץ-מקראית, ולהביא לפני הקורא דיונים שהתעוררו במשך הדורות בקשר לסוגיות הגותיות-פרשניות או היסטוריות מיוחדות – דיונים המשקפים את מקום המקרא בתרבות ישראל והעמים.
האוניברסיטה העברית בירושליםעם עובדי"ל מאגנס
מאת: משה גרינברג, שמואל אחיטוב
תיאור: "מקרא לישראל" הוא פירוש חדיש ומקצועי למקרא, הנסמך על רובדי התרבות היהודית לדורותיה. הפירוש שם לו למטרה את המשימות הבאות: להתחשב במיטב הידע על נוסח המקרא, בשים לב לעדות תרגומיו העתיקים ולגלגוליו במשך הדורות; להעריך את הצד האמנותי של המקרא, על סוגי הספרות השונים שבו, לאור המקבילות החוץ-מקראיות ובהתחשב בהישגי הפרשנות הקלאסית והחדשה; להביא את מיטב הידע על לשון המקרא, על יסוד חקר הלשונות השמיות, המילונאות והדקדוק המודרניים; להביא את סברות המחקר על התהוות הספרים, כולל בירור זיקתם ההדדית של חלקי המקרא השונים; לתאר את הצד הריאלי של המקרא לאור הממצאים הארכיאולוגיים האחרונים והסברות היסטוריות החדשות; לבחון את עולמו הרעיוני של המקרא לאור תולדות המחשבה המקראית והחוץ-מקראית, ולהביא לפני הקורא דיונים שהתעוררו במשך הדורות בקשר לסוגיות הגותיות-פרשניות או היסטוריות מיוחדות – דיונים המשקפים את מקום המקרא בתרבות ישראל והעמים. "מקרא לישראל' מפרש גם את מגילת רות.
האוניברסיטה העברית בירושליםעם עובדי"ל מאגנס
מאת: שמואל אחיטוב
תיאור: "מקרא לישראל" הוא פירוש חדיש ומקצועי למקרא, הנסמך על רובדי התרבות היהודית לדורותיה.  הפירוש שם לו למטרה את המשימות הבאות: להתחשב במיטב הידע על נוסח המקרא, בשים לב לעדות תרגומיו העתיקים ולגלגוליו במשך הדורות; להעריך את הצד האמנותי של המקרא, על סוגי הספרות השונים שבו, לאור המקבילות החוץ-מקראיות ובהתחשב בהישגי הפרשנות הקלאסית והחדשה; להביא את מיטב הידע על לשון המקרא, על יסוד חקר הלשונות השמיות, המילונאות והדקדוק המודרניים; להביא את סברות המחקר על התהוות הספרים, כולל בירור זיקתם ההדדית של חלקי המקרא השונים; לתאר את הצד הריאלי של המקרא לאור הממצאים הארכיאולוגיים האחרונים והסברות היסטוריות החדשות; לבחון את עולמו הרעיוני של המקרא לאור תולדות המחשבה המקראית והחוץ-מקראית, ולהביא לפני הקורא דיונים שהתעוררו במשך הדורות בקשר לסוגיות הגותיות-פרשניות או היסטוריות מיוחדות – דיונים המשקפים את מקום המקרא בתרבות ישראל והעמים. "מקרא לישראל" מפרש גם את מגילת רות.
האוניברסיטה העברית בירושליםעם עובדי"ל מאגנס
מאת: חננאל מאק
תיאור: ותאמר בלבה הוא ספר על שבע-עשרה נשים מקראיות. נסיבות חייהן של נשים אלו הביאו אותן אל נקודת משבר והן נאלצו לקבל החלטות קשות, לעתים קשות מנשוא, ואלה היו כרוכות ברוב המקרים גם בלבטים מוסריים. המצוקות וההתחבטויות שליוו את גיבורות הסיפורים, שאינן מוצגות במקור, הן לב לבו של הספר הזה, הבוחן את הלבטים שליוו את הכרעותיהן, ובחלק מהמקרים גם מציע פתרון דמיוני שונה מזה שסופר במקור. הצלילה אל עולמן של הדמויות הללו מחייבת אותנו לבחון אותן באור שונה מן המקובל, ואגב כך מעלה שאלות ערכיות הרלוונטיות לעולמנו. (מן המעטפת האחורית).
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: גבי ברזלי
תיאור: ‫סיפורי הראשית המכונסים באחד עשר הפרקים הראשונים של ספר בראשית עוסקים בעולם ובאנושות, מאחורי הסיפורים מסתתרות הבנות עמוקות בנוגע לאדם, טבעו וחולשותיו, ובנוגע לחברה האנושית, עוצמתה וחולאיה, בריאת העולם ואידיליית גן עדן, סיפור המבול, דרמת מגדל בבל וסיפורים אחרים מלמדים אותנו מי אנחנו, ממה עלינו להיזהר ולאן ראוי שנשאף. אינספור הפירושים שניתנו לסיפורים אלה מוכיחים שבכל קריאה אפשר לדלות מהם תובנה רלוונטית ואפילו מפתיעה. יופיים הספרותי מגרה את הדמיון, וכל מי שטועם מהם חש שעולמות שלמים מקופלים ומגולמים בהם. באווירה זו נכתב הספר בראשית היתה משמעת, המבקש להכניס את הקורא שערי העולם המקראי ולהדגים בפניו כיצד ניתן לשמוע גם בימינו את הקול המוסרי של התורה. שאלות אקטואליות בדבר צדק חברתי, לצד בחינה של ערכים הנחשבים מודרניים, כגון חופש בחירה, הגדרה עצמית, זכויות אדם, שוויון, חירות ועוד. מבין דפיו עולות וצפות השאלות הגדולות המטרידות את האדם ואת החברה עד עצם היום הזה. ( מהמעטפת האחורית).
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: משה גרינברג, שמואל אחיטוב
תיאור: "מקרא לישראל" הוא פירוש חדיש ומקצועי למקרא, הנסמך על רובדי התרבות היהודית לדורותיה.
הפירוש שם לו למטרה את המשימות הבאות: להתחשב במיטב הידע על נוסח המקרא, בשים לב לעדות תרגומיו העתיקים ולגלגוליו במשך הדורות; להעריך את הצד האמנותי של המקרא, על סוגי הספרות השונים שבו, לאור המקבילות החוץ-מקראיות ובהתחשב בהישגי הפרשנות הקלאסית והחדשה; להביא את מיטב הידע על לשון המקרא, על יסוד חקר הלשונות השמיות, המילונאות והדקדוק המודרניים; להביא את סברות המחקר על התהוות הספרים, כולל בירור זיקתם ההדדית של חלקי המקרא השונים; לתאר את הצד הריאלי של המקרא לאור הממצאים הארכיאולוגיים האחרונים והסברות היסטוריות החדשות; לבחון את עולמו הרעיוני של המקרא לאור תולדות המחשבה המקראית והחוץ-מקראית, ולהביא לפני הקורא דיונים שהתעוררו במשך הדורות בקשר לסוגיות הגותיות-פרשניות או היסטוריות מיוחדות – דיונים המשקפים את מקום המקרא בתרבות ישראל והעמים.
האוניברסיטה העברית בירושליםעם עובדי"ל מאגנס
מאת: שמואל אחיטוב
תיאור: "מקרא לישראל" הוא פירוש חדיש ומקצועי למקרא, הנסמך על רובדי התרבות היהודית לדורותיה.
הפירוש שם לו למטרה את המשימות הבאות: להתחשב במיטב הידע על נוסח המקרא, בשים לב לעדות תרגומיו העתיקים ולגלגוליו במשך הדורות; להעריך את הצד האמנותי של המקרא, על סוגי הספרות השונים שבו, לאור המקבילות החוץ-מקראיות ובהתחשב בהישגי הפרשנות הקלאסית והחדשה; להביא את מיטב הידע על לשון המקרא, על יסוד חקר הלשונות השמיות, המילונאות והדקדוק המודרניים; להביא את סברות המחקר על התהוות הספרים, כולל בירור זיקתם ההדדית של חלקי המקרא השונים; לתאר את הצד הריאלי של המקרא לאור הממצאים הארכיאולוגיים האחרונים והסברות היסטוריות החדשות; לבחון את עולמו הרעיוני של המקרא לאור תולדות המחשבה המקראית והחוץ-מקראית, ולהביא לפני הקורא דיונים שהתעוררו במשך הדורות בקשר לסוגיות הגותיות-פרשניות או היסטוריות מיוחדות – דיונים המשקפים את מקום המקרא בתרבות ישראל והעמים.
האוניברסיטה העברית בירושליםעם עובדי"ל מאגנס
מאת: שמואל אחיטוב
תיאור: "מקרא לישראל" הוא פירוש חדיש ומקצועי למקרא, הנסמך על רובדי התרבות היהודית לדורותיה.
הפירוש שם לו למטרה את המשימות הבאות: להתחשב במיטב הידע על נוסח המקרא, בשים לב לעדות תרגומיו העתיקים ולגלגוליו במשך הדורות; להעריך את הצד האמנותי של המקרא, על סוגי הספרות השונים שבו, לאור המקבילות החוץ-מקראיות ובהתחשב בהישגי הפרשנות הקלאסית והחדשה; להביא את מיטב הידע על לשון המקרא, על יסוד חקר הלשונות השמיות, המילונאות והדקדוק המודרניים; להביא את סברות המחקר על התהוות הספרים, כולל בירור זיקתם ההדדית של חלקי המקרא השונים; לתאר את הצד הריאלי של המקרא לאור הממצאים הארכיאולוגיים האחרונים והסברות היסטוריות החדשות; לבחון את עולמו הרעיוני של המקרא לאור תולדות המחשבה המקראית והחוץ-מקראית, ולהביא לפני הקורא דיונים שהתעוררו במשך הדורות בקשר לסוגיות הגותיות-פרשניות או היסטוריות מיוחדות – דיונים המשקפים את מקום המקרא בתרבות ישראל והעמים.
האוניברסיטה העברית בירושליםעם עובדי"ל מאגנס
מאת: משה גרינברג, שמואל אחיטוב
תיאור: "מקרא לישראל" הוא פירוש חדיש ומקצועי למקרא, הנסמך על רובדי התרבות היהודית לדורותיה.
הפירוש שם לו למטרה את המשימות הבאות: להתחשב במיטב הידע על נוסח המקרא, בשים לב לעדות תרגומיו העתיקים ולגלגוליו במשך הדורות; להעריך את הצד האמנותי של המקרא, על סוגי הספרות השונים שבו, לאור המקבילות החוץ-מקראיות ובהתחשב בהישגי הפרשנות הקלאסית והחדשה; להביא את מיטב הידע על לשון המקרא, על יסוד חקר הלשונות השמיות, המילונאות והדקדוק המודרניים; להביא את סברות המחקר על התהוות הספרים, כולל בירור זיקתם ההדדית של חלקי המקרא השונים; לתאר את הצד הריאלי של המקרא לאור הממצאים הארכיאולוגיים האחרונים והסברות היסטוריות החדשות; לבחון את עולמו הרעיוני של המקרא לאור תולדות המחשבה המקראית והחוץ-מקראית, ולהביא לפני הקורא דיונים שהתעוררו במשך הדורות בקשר לסוגיות הגותיות-פרשניות או היסטוריות מיוחדות – דיונים המשקפים את מקום המקרא בתרבות ישראל והעמים.
האוניברסיטה העברית בירושליםעם עובדי"ל מאגנס
מאת: שמואל אחיטוב
תיאור: "מקרא לישראל" הוא פירוש חדיש ומקצועי למקרא, הנסמך על רובדי התרבות היהודית לדורותיה.
הפירוש שם לו למטרה את המשימות הבאות: להתחשב במיטב הידע על נוסח המקרא, בשים לב לעדות תרגומיו העתיקים ולגלגוליו במשך הדורות; להעריך את הצד האמנותי של המקרא, על סוגי הספרות השונים שבו, לאור המקבילות החוץ-מקראיות ובהתחשב בהישגי הפרשנות הקלאסית והחדשה; להביא את מיטב הידע על לשון המקרא, על יסוד חקר הלשונות השמיות, המילונאות והדקדוק המודרניים; להביא את סברות המחקר על התהוות הספרים, כולל בירור זיקתם ההדדית של חלקי המקרא השונים; לתאר את הצד הריאלי של המקרא לאור הממצאים הארכיאולוגיים האחרונים והסברות היסטוריות החדשות; לבחון את עולמו הרעיוני של המקרא לאור תולדות המחשבה המקראית והחוץ-מקראית, ולהביא לפני הקורא דיונים שהתעוררו במשך הדורות בקשר לסוגיות הגותיות-פרשניות או היסטוריות מיוחדות – דיונים המשקפים את מקום המקרא בתרבות ישראל והעמים.
האוניברסיטה העברית בירושליםעם עובדי"ל מאגנס
מאת: שמואל אחיטוב
תיאור: "מקרא לישראל" הוא פירוש חדיש ומקצועי למקרא, הנסמך על רובדי התרבות היהודית לדורותיה.
הפירוש שם לו למטרה את המשימות הבאות: להתחשב במיטב הידע על נוסח המקרא, בשים לב לעדות תרגומיו העתיקים ולגלגוליו במשך הדורות; להעריך את הצד האמנותי של המקרא, על סוגי הספרות השונים שבו, לאור המקבילות החוץ-מקראיות ובהתחשב בהישגי הפרשנות הקלאסית והחדשה; להביא את מיטב הידע על לשון המקרא, על יסוד חקר הלשונות השמיות, המילונאות והדקדוק המודרניים; להביא את סברות המחקר על התהוות הספרים, כולל בירור זיקתם ההדדית של חלקי המקרא השונים; לתאר את הצד הריאלי של המקרא לאור הממצאים הארכיאולוגיים האחרונים והסברות היסטוריות החדשות; לבחון את עולמו הרעיוני של המקרא לאור תולדות המחשבה המקראית והחוץ-מקראית, ולהביא לפני הקורא דיונים שהתעוררו במשך הדורות בקשר לסוגיות הגותיות-פרשניות או היסטוריות מיוחדות – דיונים המשקפים את מקום המקרא בתרבות ישראל והעמים.
האוניברסיטה העברית בירושליםעם עובדי"ל מאגנס
מאת: שמואל אחיטוב
תיאור: "מקרא לישראל" הוא פירוש חדיש ומקצועי למקרא, הנסמך על רובדי התרבות היהודית לדורותיה.
הפירוש שם לו למטרה את המשימות הבאות: להתחשב במיטב הידע על נוסח המקרא, בשים לב לעדות תרגומיו העתיקים ולגלגוליו במשך הדורות; להעריך את הצד האמנותי של המקרא, על סוגי הספרות השונים שבו, לאור המקבילות החוץ-מקראיות ובהתחשב בהישגי הפרשנות הקלאסית והחדשה; להביא את מיטב הידע על לשון המקרא, על יסוד חקר הלשונות השמיות, המילונאות והדקדוק המודרניים; להביא את סברות המחקר על התהוות הספרים, כולל בירור זיקתם ההדדית של חלקי המקרא השונים; לתאר את הצד הריאלי של המקרא לאור הממצאים הארכיאולוגיים האחרונים והסברות היסטוריות החדשות; לבחון את עולמו הרעיוני של המקרא לאור תולדות המחשבה המקראית והחוץ-מקראית, ולהביא לפני הקורא דיונים שהתעוררו במשך הדורות בקשר לסוגיות הגותיות-פרשניות או היסטוריות מיוחדות – דיונים המשקפים את מקום המקרא בתרבות ישראל והעמים.
האוניברסיטה העברית בירושליםעם עובדי"ל מאגנס
מאת: שמואל אחיטוב
תיאור: "מקרא לישראל" הוא פירוש חדיש ומקצועי למקרא, הנסמך על רובדי התרבות היהודית לדורותיה.
הפירוש שם לו למטרה את המשימות הבאות: להתחשב במיטב הידע על נוסח המקרא, בשים לב לעדות תרגומיו העתיקים ולגלגוליו במשך הדורות; להעריך את הצד האמנותי של המקרא, על סוגי הספרות השונים שבו, לאור המקבילות החוץ-מקראיות ובהתחשב בהישגי הפרשנות הקלאסית והחדשה; להביא את מיטב הידע על לשון המקרא, על יסוד חקר הלשונות השמיות, המילונאות והדקדוק המודרניים; להביא את סברות המחקר על התהוות הספרים, כולל בירור זיקתם ההדדית של חלקי המקרא השונים; לתאר את הצד הריאלי של המקרא לאור הממצאים הארכיאולוגיים האחרונים והסברות היסטוריות החדשות; לבחון את עולמו הרעיוני של המקרא לאור תולדות המחשבה המקראית והחוץ-מקראית, ולהביא לפני הקורא דיונים שהתעוררו במשך הדורות בקשר לסוגיות הגותיות-פרשניות או היסטוריות מיוחדות – דיונים המשקפים את מקום המקרא בתרבות ישראל והעמים. 
האוניברסיטה העברית בירושליםעם עובדי"ל מאגנס
מאת: שמואל אחיטוב
תיאור: "מקרא לישראל" הוא פירוש חדיש ומקצועי למקרא, הנסמך על רובדי התרבות היהודית לדורותיה.
הפירוש שם לו למטרה את המשימות הבאות: להתחשב במיטב הידע על נוסח המקרא, בשים לב לעדות תרגומיו העתיקים ולגלגוליו במשך הדורות; להעריך את הצד האמנותי של המקרא, על סוגי הספרות השונים שבו, לאור המקבילות החוץ-מקראיות ובהתחשב בהישגי הפרשנות הקלאסית והחדשה; להביא את מיטב הידע על לשון המקרא, על יסוד חקר הלשונות השמיות, המילונאות והדקדוק המודרניים; להביא את סברות המחקר על התהוות הספרים, כולל בירור זיקתם ההדדית של חלקי המקרא השונים; לתאר את הצד הריאלי של המקרא לאור הממצאים הארכיאולוגיים האחרונים והסברות היסטוריות החדשות; לבחון את עולמו הרעיוני של המקרא לאור תולדות המחשבה המקראית והחוץ-מקראית, ולהביא לפני הקורא דיונים שהתעוררו במשך הדורות בקשר לסוגיות הגותיות-פרשניות או היסטוריות מיוחדות – דיונים המשקפים את מקום המקרא בתרבות ישראל והעמים.
האוניברסיטה העברית בירושליםעם עובדי"ל מאגנס
מאת: משה גרינברג, שמואל אחיטוב
תיאור: "מקרא לישראל" הוא פירוש חדיש ומקצועי למקרא, הנסמך על רובדי התרבות היהודית לדורותיה.
הפירוש שם לו למטרה את המשימות הבאות: להתחשב במיטב הידע על נוסח המקרא, בשים לב לעדות תרגומיו העתיקים ולגלגוליו במשך הדורות; להעריך את הצד האמנותי של המקרא, על סוגי הספרות השונים שבו, לאור המקבילות החוץ-מקראיות ובהתחשב בהישגי הפרשנות הקלאסית והחדשה; להביא את מיטב הידע על לשון המקרא, על יסוד חקר הלשונות השמיות, המילונאות והדקדוק המודרניים; להביא את סברות המחקר על התהוות הספרים, כולל בירור זיקתם ההדדית של חלקי המקרא השונים; לתאר את הצד הריאלי של המקרא לאור הממצאים הארכיאולוגיים האחרונים והסברות היסטוריות החדשות; לבחון את עולמו הרעיוני של המקרא לאור תולדות המחשבה המקראית והחוץ-מקראית, ולהביא לפני הקורא דיונים שהתעוררו במשך הדורות בקשר לסוגיות הגותיות-פרשניות או היסטוריות מיוחדות – דיונים המשקפים את מקום המקרא בתרבות ישראל והעמים.
האוניברסיטה העברית בירושליםעם עובדי"ל מאגנס
מאת: שמואל אחיטוב
תיאור: "מקרא לישראל" הוא פירוש חדיש ומקצועי למקרא, הנסמך על רובדי התרבות היהודית לדורותיה.
הפירוש שם לו למטרה את המשימות הבאות: להתחשב במיטב הידע על נוסח המקרא, בשים לב לעדות תרגומיו העתיקים ולגלגוליו במשך הדורות; להעריך את הצד האמנותי של המקרא, על סוגי הספרות השונים שבו, לאור המקבילות החוץ-מקראיות ובהתחשב בהישגי הפרשנות הקלאסית והחדשה; להביא את מיטב הידע על לשון המקרא, על יסוד חקר הלשונות השמיות, המילונאות והדקדוק המודרניים; להביא את סברות המחקר על התהוות הספרים, כולל בירור זיקתם ההדדית של חלקי המקרא השונים; לתאר את הצד הריאלי של המקרא לאור הממצאים הארכיאולוגיים האחרונים והסברות היסטוריות החדשות; לבחון את עולמו הרעיוני של המקרא לאור תולדות המחשבה המקראית והחוץ-מקראית, ולהביא לפני הקורא דיונים שהתעוררו במשך הדורות בקשר לסוגיות הגותיות-פרשניות או היסטוריות מיוחדות – דיונים המשקפים את מקום המקרא בתרבות ישראל והעמים.
האוניברסיטה העברית בירושליםעם עובדי"ל מאגנס
מאת: שמואל אחיטוב
תיאור: "מקרא לישראל" הוא פירוש חדיש ומקצועי למקרא, הנסמך על רובדי התרבות היהודית לדורותיה.
הפירוש שם לו למטרה את המשימות הבאות: להתחשב במיטב הידע על נוסח המקרא, בשים לב לעדות תרגומיו העתיקים ולגלגוליו במשך הדורות; להעריך את הצד האמנותי של המקרא, על סוגי הספרות השונים שבו, לאור המקבילות החוץ-מקראיות ובהתחשב בהישגי הפרשנות הקלאסית והחדשה; להביא את מיטב הידע על לשון המקרא, על יסוד חקר הלשונות השמיות, המילונאות והדקדוק המודרניים; להביא את סברות המחקר על התהוות הספרים, כולל בירור זיקתם ההדדית של חלקי המקרא השונים; לתאר את הצד הריאלי של המקרא לאור הממצאים הארכיאולוגיים האחרונים והסברות היסטוריות החדשות; לבחון את עולמו הרעיוני של המקרא לאור תולדות המחשבה המקראית והחוץ-מקראית, ולהביא לפני הקורא דיונים שהתעוררו במשך הדורות בקשר לסוגיות הגותיות-פרשניות או היסטוריות מיוחדות – דיונים המשקפים את מקום המקרא בתרבות ישראל והעמים.
האוניברסיטה העברית בירושליםעם עובדי"ל מאגנס
מאת: משה גרינברג, שמואל אחיטוב
תיאור: "מקרא לישראל" הוא פירוש חדיש ומקצועי למקרא, הנסמך על רובדי התרבות היהודית לדורותיה.
הפירוש שם לו למטרה את המשימות הבאות: להתחשב במיטב הידע על נוסח המקרא, בשים לב לעדות תרגומיו העתיקים ולגלגוליו במשך הדורות; להעריך את הצד האמנותי של המקרא, על סוגי הספרות השונים שבו, לאור המקבילות החוץ-מקראיות ובהתחשב בהישגי הפרשנות הקלאסית והחדשה; להביא את מיטב הידע על לשון המקרא, על יסוד חקר הלשונות השמיות, המילונאות והדקדוק המודרניים; להביא את סברות המחקר על התהוות הספרים, כולל בירור זיקתם ההדדית של חלקי המקרא השונים; לתאר את הצד הריאלי של המקרא לאור הממצאים הארכיאולוגיים האחרונים והסברות היסטוריות החדשות; לבחון את עולמו הרעיוני של המקרא לאור תולדות המחשבה המקראית והחוץ-מקראית, ולהביא לפני הקורא דיונים שהתעוררו במשך הדורות בקשר לסוגיות הגותיות-פרשניות או היסטוריות מיוחדות – דיונים המשקפים את מקום המקרא בתרבות ישראל והעמים.
האוניברסיטה העברית בירושליםעם עובדי"ל מאגנס
מאת: ליאון קאס
תיאור: קריאה חדשנית ומעמיקה בספר בראשית, הרואה בסיפור הבריאה המקראי תיאור אנתרופולוגי וארכיטיפלי של האנושות, ולא תיעוד מדעי או רשומות היסטוריות.
ליאון קאס, פרופסור לביוכימיה המלמד פילוסופיה קלאסית מזה שנים, בוחן מערכות אנושיות המתוארות בתחילתו של ספר בראשית בתור אבות-טיפוס של מרכיבים ראשוניים בחיי אנוש: הדיבור הראשון, הזוג הראשון, האמהוּת הראשונה, וכן הלאה – ומשרטט בכך מתווה של אנתרופולוגיה ייחודית, המתארת את היצור האנושי שלא קיבל הדרכה מוסרית באשר לדרך החיים הרצויה.
כישלונו של האדם הלא-מודרך למצוא את דרך החיים הטובים מביא את האל לשנות בהמשך את גישתו לעולם ולבחור באדם אחד שיהיה לאביה של אומה אחת שתביא את דברו לעולם.
מכאן ואילך מוצג ספר בראשית כספר חינוכם של האבות לחיים לאור הקדושה -- האבות, מייסדי המשפחה המודרכת הראשונה, המערכת הפוליטית המינימלית, ילמדו דרך התנסויותיהם וכישלונותיהם מהי הדרך הרצויה בעיני האל.
הוצאת שלם
מאת: עדי אופיר
תיאור: ספר זה מבקש לסמן קווי מתאר ראשוניים להיסטוריה של האסונות מעשי ידי האל, ובקיצור - אסונות אלוהיים. אלוהים המיט אסונות הרבה וההיסטוריה שלהם מרובת פנים.
הספר מתמקד רק באירועים הנוגעים לתפקידו של האסון במסגרת התבנית הכללית של השלטון האלוהי.
אלוהים יעסיק אותי כאן כצורה של שלטון. אסונות המוניים, כך אני מניח, אינם פרי של גחמה אלוהית סתם או ביטוי לאופי זעפני או תוקפני במיוחד.
צריך להבין אותם בהקשר תיאוקרטי, כלומר כחלק מתפיסת האל כריבון העולם ומנהיגו או כשליט של עם אחד נבחר מתוכו.
העניין הזה באלוהים מעוגן בתיאוריה פוליטית עכשווית ומבקש לתרום לה. הוא מבקש גם לתרום לדיון הער המתנהל בעשורים האחרונים בתחום התיאולוגיה הפוליטית, במובן הרחב של המונח הזה.
תיאולוגיה פוליטית אפשר לפרש כתפיסה פוליטית של האל או כתפיסה תיאולוגית של הפוליטי, ושני המובנים או ההקשרים האלה יידונו בספר.
מצד אחד אציע הבנה חדשה של השלטון האלוהי, באמצעות פענוח מקומו ותפקידו של האסון בכינון השלטון הזה ובניהולו; מצד אחר אבקש לתרום להבנת הממד התיאולוגי במרחב ובמעשה הפוליטיים, באמצעות פענוח תפקידה של המדינה המודרנית כממלאת מקומו של האל בגרימת אסונות ובניהולם.
מכון ון ליר בירושליםהקיבוץ המאוחד
מאת: עמנואל טוב, משה בר-אשר, נילי ואזנה, דלית רום-שילוני
תיאור: שרה יפת, כלת פרס ישראל בחקר המקרא (תשס"ד), נמנית עם השורה הראשונה של חוקרי המקרא בארץ ובעולם. בשני תחומים עיקריים הרימה שרה יפת תרומה רבת ערך: חקר ספרות שיבת ציון, ובראשה חקר הספרים דברי הימים ועזרא-נחמיה; וחקר פרשנות המקרא היהודית בימי הביניים, ובייחוד מחקר כתביו ודרכו הפרשנית של ר' שמואל בן מאיר (רשב"ם).
פרופ' יפת שלימדה שנים רבות בחוג למקרא באונברסיטה העברית בירושלים, חיברה וערכה ספרים ומאמרים רבים, מילאה תפקידים ציבוריים, והיום היא נשיאת האיגוד העולמי למדעי היהדות.
חמישים המאמרים בספר זה עוסקים בהיסטוגרפיה מקראית ובתפיסות היסטוריות המשתקפות בספרות המקרא מסיפורי התורה ועד ספר דברי הימים; בחקר פרשנות ימי הביניים מפירושי המקרא הביזנטיים ןעד רשב"ם ואן עזרא; ובסוגיות בלשון ובספרות המייצגות את הדיסציפלינה הבלשנית והספרותית בחקר ספר הספרים.
טובי החוקרים, מורים, עמיתים ותלמידים מן הארץ ומן העולם, מגישים בספר זה את מיטב המדע העכשווי בחקר המקרא - שי לפרופ' שרה יפת.
מוסד ביאליק
תיאור: תנ"ך : תורה, נביאים, כתובים
מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית
מאת: חיים רבין
תיאור: הספר סוקר את השמות השמיות העתיקות, וכן את אחיותיהן הצעירות וענפים שזיקתם ללשון המקרא מרוחקת יותר.
היקף הסקירות משתנה לפי ידיעותינו על השפות, ולפי זיקתן וחשיבותן להכרתו של עולם המקרא, פרשנות המקרא ותרגומיו
מוסד ביאליק
מאת: אהרן ממן, שמואל פסברג, יוחנן ברויאר
תיאור: בעל היובל, משה בר אשר, הוא פרופסור אמריטוס ללשון העברית בקתדרה על שם חיים נחמן ביאליק באונברסיטה העברית בירושלים, ונשיא האקדמיה ללשון העברית. חבריו ותלמידיו מגישים לו את הכרכים האלה לרגל פרישתו מן ההוראה, כאות הוקרה על פעילותו הענפה במחקר ובהוראה ארבעים וארבע שנים, שבהן העמיד תלמידים רבים.
שלושת הכרכים המוגשים לו בזה הם אוצר בלום של מחקרים חדשים בכל תחומי הלשון העברית, תקופותיה, מסורותיה ולשונות היהודים.
שוחרי השפה העברית ימצאו עניין רב באסופה חשובה זו של תשעים ותשעה מאמרים פרי עטם של טובי החוקרים בארץ, באירופה ובארצות הברית, ובהם חיבורים מקוריים על לשון המקרא, לשון מגילות מדבר יהודה, המסורה, תרגומי המקרא, פרשנות המקרא, לשון חז"ל, הארמית, העברית של ימי הביניים, העברית החדשה, יידיש, לדינו, חכתיה (הספרדית המדוברת בפי יהודי צפון מרוקו), הערבית היהודית, האיטלקית היהודית והצרפתית היהודית.
מוסד ביאליק
מאת: יצחק קלימי
תיאור: ספר זה חושף מכלול עשיר של צורות ואמצעים ספרותיים ושיטות עריכה ועיבוד היסטוריוגרפיות שנקט מחבר ספר דברי הימים.
נפרשת כאן לפני הקורא יצירה ספרותית-היסטורית חדשה-ישנה, מרתקת בצורותיה ובתחכומיה, יצירה שלא כל השינויים שבה הם שינויי לשון מזעריים גרידא או שינויים טקסטואליים ותיאולוגיים, אלא יש בה שינויים רבים המעצבים את הטקסים הקדומים בעיצוב ספרותי מחודש ונותנים להם טעם חדש ומשמעות אחרת.
מן הספר עולה דמות שונה של מחבר הספר דברי הימים: סופר יוצר בעל כישורים ספרותיים-היסטוגרפיים רב גוניים, היסטוריון שלא רק בורר ומעתיק מתוך הספרים הקדומים, אלא גם מרענן, משכתב ומעצב את הכתוב בלבוש ספרותי חדש.
הספר אינו מניח מקום לרבים מן התיקונים הטקסטואליים, להשערות ולמחיקות של מתרגמים ופרשנים, ובעיקר של חוקרים בני זמננו, ומציע הבנה חדשה של הכתובים.
מוסד ביאליק
הצג עוד תוצאות